Halacha B'rura and Birur Halacha Institute

לתוספת הסבר הננו מצרפים כאן מקצת מן הדברים הכלולים ב"הרצאת הרב", שנשא הרב זצ"ל בפני חכמי ירושלים ביום כ' טבת (יום פטירתו של הרמב"ם, גדול העולם ביצירה התורנית) בשנת תרפ"א:

אחי האהובים תופשי התורה בעיר הקדש ובארצנו הקדושה כלה, לחיים של יצירה הנני קורא אתכם.... והנני מסדר בזה סדרי עבודות גדולות ענקיות שעם כל גדלם והקפם, הנם קרובים הרבה לרוחנו ואינם נשגבים מכחנו, אם רק נסתדר יחד לקבץ את נפוצות כחותינו לעבד בכרם ד' שכם אחד... היניקה הרוחנית היסודית שלנו לתכן הדת וחיי הקדש והחיים הלאומיים בכלל בתוכנו, נודע לכל שהיא משרשת בהתגלותה בתורה שבעל פה, התלמודים השנים הבבלי והירושלמי והתוצאות שלהם על פי הפוסקים, שהמסקנות הברורות היותר מקבלות באמה יכולים אנו לסמנן בהרמב"ם והשלחן ערוך. במשך הדורות והזמנים הלכה השפעת הפוסקים ונתרחקה אצל רבים מהמקור היסודי מהתלמודים בעצמם במקורם, ומזה באה מגערת וקטנות בארחות הלמוד וההוראה. יצאו מכלל זה רק גדולי הדורות אשר הם מתאחדים תמיד בלמודם עם המקורות הראשונים התלמודים על פי הארות השיטות של הראשונים, אבל בהמון הלומדים וגם בהחשובים שבהם נעשה התלמוד והפוסקים לשני דברים שרק מגע קלוש יאחדם יחד. וזה ארע גם במה שנוגע להתלמוד הבבלי שידי הכל ממשמשים בו, ועל דבר הירושלמי הלא אין מה לדבר שמעטו דורשיו והוגיו. וכן הלכו הפלגים הללו, המקור והנהר המתפשט ממנו, והתרחקו זה מזה. על התוצאות הקשות היוצאות מזה כבר עמד הגר"א זכרונו לברכה והאיר עיני ישראל בבאוריו על ארבע חלקי השלחן ערוך, אשר אמנם מפני קצורו הנמרץ אין העולם הרחב הלומד משתמש בהם כראוי, ועל התקון השיך לזה, עוד נדבר להלן בעזרת ד'. אבל עבודה של מלאכה אחת גדולה עומדת לפנינו לתקן את הפרוד הזה, להרגיל את העולם הלומד שלנו בסדר למוד מישר המעמיד את הפוסקים והתלמודים במערכה אחת מחברת ומאגדת יחד. ולתקן את זה אנחנו צריכים בתחלה לסדר על שני התלמודים את ההלכות של הפוסקים, לשון הרמב"ם במקום שהוא מספיק בההלכות שהן ברורות ואין בהם חלוקי דעות ושיטות, ובמקום שעל פי הפוסקים האחרים יש בהן שנוי דעות לצרף את לשון השלחן ערוך, ובמקום שעל פי מסקנת גדולי האחרונים המפרסמים מפרשי השלחן ערוך נוטה ההלכה לצדדים אחרים, להעלות בקצרה גם את המסקנות הללו, ובכל האפשרות בלשון של המקור של הפוסקים להציבם עמוד על עמוד ודף על דף אצל התלמודים. מובן הדבר שההעתקה הזאת שהיא עבודה רבה וגדולה צריכה להיות מדיקת היטב ומנקה מכל ערבוב ושבוש, וצריכים אנו להעתיק רק את אותו חלק של ההלכה השיך לזה, המקום המיחד של הציון שהתלמודים עוסקים בהם, ולהשתדל שיהיה הלשון נעתק יפה, שיהיה כולל הבנה ברורה ומספקת בבאור הענין. עבודה הזאת של "הלכה ברורה" התוצאה מן הפוסקים העומדים בצד הדף של התלמודים, עצם ההצגה של הענינים אלה מול אלה תאיר את עיני הלומדים ותרגיל אותם לסגל את הידיעה של כל הלכה עם מקורה וסבתה, וכמה סבוכי דברים הבאים מסבת העלמת העין מהיסוד המקורי במלואו בעת העסק בההלכה המסקנית יסורו על ידי זה, והשכל יתישר להשקיף ברחב דעת ובמנוחת הלב על יסודי ההלכות והסתעפותן. והנה חוץ מעצם המלאכה הגדולה הזאת שעם כל גדלה בכמות כשהיא מתפשטת על כל הש"ס כלו וקל וחמר על שני התלמודים ביחד, היא לא נפלאת ולא רחוקה, כשתעבד על ידי קבוץ חכמים חכמי ארץ ישראל תופשי התורה שרבים מהם הם שתורתם אמנותם, ויכולים אנו לחלק ביניהם את העבודה, וכל אחד מהם יקח מסכת אחת לעבודה, ולשכללה בהלכה ברורה, עד שמהקבוץ בכללו יצא כלי למעשהו "הלכה ברורה" של שני התלמודים ערוכים זה לעמת זה הגמרא והפוסקים מעבדת ומסדרת על ידי ועד מסדר ומסכם בישראל. אבל לא רק במלאכה פשוטה כזאת, אף על פי שיש בה גם כן חכמה, נגמר את הבנין הגדול הזה. אנו צריכים לשכללו עוד ב"באור הלכה", וגם עבודה זאת אינה רחוקה מאתנו כשיהיה לזה חפץ לב ושאיפה לצור יצירה גדולה וחשובה המכרחת לתפש מקום חשוב בעולם. זאת היא העבודה של החלק של "ברור הלכה" בכל מקום שהתוצאה של ההלכה מתוך התלמודים פשוטה היא אין צרך להוסיף עליה דברים, אבל ברב המקומות צריכים להוסיף איזה באור, באיזה אפן יצאה ההלכה מתוך התלמודים, וההערות הללו צריכות להכתב בהחלק של "ברור הלכה". פשוט הדבר שבמקום שאין דעות חלוקות, אף על פי שהשביל של יציאת ההלכה מתוך התלמוד צריך הוא לאיזה באור, יוכל הבאור הזה להיות קצר מאד, אבל במקום שיש שיטות מחלקות צריך המחבר העוסק באותה היצירה המיחדת לו לבאר את הנמוק של כל שיטה ושיטה, איך ההלכה נובעת מתוך התלמוד על פי שיטת כל אחד מהפוסקים המקבלים בישראל. וכדי לתת משג ברור מהאפן של סדור הברור הזה שנראה כאלו הוא מסבך ודורש אריכות רבה, צריכים אנחנו להציע שבכלל רק סבות אחדות גורמות הן לפלוג השיטות בההלכה על פי הפוסקים, ויכולים אנחנו לסמנן בצורתן החלקית בהדרגה זו. א. מחלקת בפרוש הסגיא במקומה. ב. חלוק בגרסא. ג. דחיות של סגיא אחת - מפני סגיא אחרת הנראית לפוסקים אחרים יותר עקרית מזאת הסגיא. וזה מתחלק לכמה אפנים. או מפני שהסגיות הנוטות מסגיא זו הן יותר מרבות במנינן, או שהן יותר עקריות בסגנונן, למשל, אם הן מציעות את הענין בהחלט ופשיטות, והסגיא האחרת מציעה את הענין בתור משא ומתן ופלפול הלכה. באפן כזה נמצא לפעמים שנדחית גם סגיא בבלית מפני ירושלמי או ד. מחלקת בכללי ההלכה, למשל בהא דקיימא לן מאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי, אם אביי ורבא גם תוספתא מכילתא ספרא וספרי וכיוצא בהן. כן הם בכלל זה, או אם כללי ההלכות שבידינו בין התנאים והאמוראים, כמו הלכה כרבי יהודה לגבי רבי מאיר וכרבא לגבי אביי אם הוא דוקא כשנחלקו אלבא דנפשייהו או אם הוא גם כן כשנחלקו אלבא דאחרים, או אם כללי ההלכות הנם נוהגים גם כן בדברים שאינם נוהגים בזמן הזה או לא וכיוצא בזה. ה. מחלקת הבאה מתוך הכרע הסברא במקום שאין שם ראיות מכריעות שנחלקו בזה הפוסקים שכל אחד מהם פסק על פי מה שנראה לו מסתבר יותר. מאלה חמשת הכללים מסתעפים גם כן פרטים והרכבות, שישנם מחלוקות בפוסקים כאלה, שסבות אחרות ביחד עזרו להעמיד את השנויים של השיטות, למשל מחלקת בפרוש של הסגיא, ועם זה חלוף של גרסא יחד עם פלגתא מצד שקול הדעת בהכרעת הסברא, וכל זה צריך המחבר לבאר בשפה ברורה, והחלק הזה אם יהיה אפשר יצג גם הוא על הדף מצד האחד ה"הלכה ברורה" ומצד השני "ברור ההלכה", ואם לא יהיה אפשר מפני האריכות נוכל להציג את החלק של "ברור ההלכה" בסוף כל מסכת. יחד עם העבודה הזאת נהיה צריכים גם כן לעסק ביסוד הגון להדפסת התלמודים הללו עם ה"הלכה ברורה" ו"ברור ההלכה", בעבודות הגונות המשפרות ומהדרות את מקורות חיינו הרוחניים יסוד תורה שבעל פה מעזן של ישראל מעולם, ואיני יכול להאריך כעת בפרטי הדברים בנדון זה ביחוד. יצירה ענקית כזאת אם תצא מהקבוץ של חכמי ארץ ישראל תתן הוד והדר על תופשי התורה בארץ ישראל, וידע כל עולמנו את ערכם החשוב, והטענה של "מאי אהני לן רבנן", היוצאת מהמקלקלים שבדורות וביותר בדורנו, תהיה הולכת ומתמעטת. כי ידע ישראל, שכנסת חכמי ישראל היושבת בעיר הקדש, ובארץ הקדושה בכלל, שימיהם הם קדש לעבודתה של תורה, יוצרים יצירה מופתית שתועיל לדורות לישר את שבילי תורתנו הקדושה שהיא רוח עמנו ואור חייו. לא למותר הוא להעיר, כי אף על פי שלעזר היסודי של התאמת ההלכה עם הסגיא הלא יהיו לנו לעינים הציונים שב"עין משפט", בכל זה אי אפשר לנו ללכת אחריהם בעינים עצומות, וכמה פעמים נצטרך להעיר עליהם ולכון את ההלכה בתוצאותיה על פי מהלך אחר לא כפי מה שמצין ב"עין משפט". וגם עבודה זו של בקרת הציונים, אף על פי שקטנה היא לגבי כללותה של עבודת הסדור ההלכותי, מכל מקום גם בה יש ענין ותועלת רבה. ועם זה צריכים אנו לדעת, שביחד עם ההלכות יושם לב גם לתוצאות הדעות והמוסר שבאגדות, וגם בהם יש מקום להתגדר בשכל טוב ובבינה ישרה, בשני החלקים, בין בההלכה הברורה - ובין בברור ההלכה.

התפשטות "בירור הלכה" בין לומדי תורה

המכון עצמו פועל כבר קרוב לארבעים שנה, וברוך ה' זכינו לכך שרבבות לומדי תורה לומדים עם הגמרות של "הלכה ברורה" ו"בירור הלכה", וכבר התרגלו ללמוד בשיטה שהיתווה מרן הרב קוק זצ"ל. מאז תש"ן, נקלטים אלפי גמרות של "בירור הלכה" בישיבות תיכוניות, והתלמידים לומדים להכיר את שיטת הלימוד הזאת, המתאימה לדורנו, וממשיכים אחר כך ללמוד בהן בישיבות הגבוהות וגם כ"בעלי בתים".
במיוחד כדאי לציין את מגידי השיעורים של הדף היומי ושיעורים אחרים, המשתמשים בגמרות ומכירים במעלתם.