מכון הלכה ברורה ובירור הלכה
Halacha Brura and Birur Halacha Institute

מערכי שיעור לרמי"ם
על פי "בירור הלכה"

הכשר חבילות לסיכוך

סוכה דף יב, א ציון ב

תוכן העניינים

מבוא הסוגיה

חלק א: הכשר חבילות הפסולות מדרבנן

א. הבעיה שהעסיקה את הראשונים

ב. פתרון הראשונים לבעיה זו

  1. הסוברים שצריך גם נענוע
  2. הסוברים שצריך רק התרה

ג. הנפקא מינה בין השיטות

ד. פסק הטור והשלחן ערוך

חלק ב: חבילות שהעלן לייבוש הפסולות מהתורה

א. הסוברים שצריך רק התרה

ב. הסוברים שצריך התרה וגם נענוע

ג. פסק השלחן ערוך

חלק ג: האם מספיק נענוע לדברים הפסולים מדאורייתא וגם מדרבנן?

א. הבעיה שהעסיקה את הראשונים

ב. פתרון הראשונים לבעיה זו

  1. הסוברים שהגזרה לא חלה
  2. הסוברים שהגזירה חלה
  3. המחלקים בין גזירת אוצר לגזירת תקרה

ג. הנפקא מינה בין השיטות

ד. שיטת ההלכה

נספחים:

  1. שאלות לתלמיד
  2. נספח טבלאות

מבוא הסוגיה

במשנה נאמר: "חבילי קש ... אין מסככין בהן, וכולן שהתירן - כשרות". בפשטות כוונת המשנה לומר שחז"ל גזרו שאין מסככין בחבילות, משום החשש שיחליפו בינן לבין חבילות שהונחו לייבוש, שפסולות מהתורה משום תעשה ולא מן העשוי. אבל כשהתיר את החבילות, אפילו כשהן מונחות לשם סכך על הסוכה - בטל הדמיון לחבילות שהונחו לשם ייבוש, והרי הן כשרות.

במשנה לעיל (יא, א) נאמר: "הדלה עליה את הגפן .. וסכך על גבה - פסולה... או שקצצה - כשרה". בגמרא (שם) מבואר שבדברים הנזכרים במשנה שפסולם משום תעשה ולא מן העשוי לא מספיק לקצוץ את המחובר, אלא צריך גם לנענע, וכלשון הגמרא: "לא אמרינן קציצתן זו עשייתן".

לפי זה יש לברר האם גם בדברים שפסולם מדרבנן, כגון "חבילות", יש צורך גם בנענוע כדי להתירם.

חלק א

הכשר חבילות הפסולות מדרבנן

א. הבעיה שהעסיקה את הראשונים

האם צריך נענוע כדי להכשיר "חבילות" הפסולות מדרבנן, משום גזירת אוצר, כשם שצריך נענוע להכשיר סכך שפסולו מהתורה, או שיש לחלק בין הפסולים, וב"חבילות" אין צריך נענוע ומספיק להתיר את החבילות כדי להכשירן.

ב. פתרון הראשונים לבעיה זו

1. הסוברים שצריך גם נענוע

בספר המכתם מובאת דעה שאכן גם ב"חבילות" צריך לנענע, משום שכשהניח את החבילות הן היו פסולות מדרבנן, וחל עליהן דין של תעשה ולא מן העשוי, ולכן גם בעניין זה צריך נענוע. לשיטה זו המשנה מזכירה בדין "חבילות" רק את דין התרת החבילות ולא את הצורך בנענוע, משום שקיצרה בדבריה. וכן מצינו בדין "הדלה עליה את הגפן" (לעיל יא, א) שהמשנה קיצרה בלשונה והזכירה רק את קציצתן, אף שהגמרא אומרת במפורש שצריך גם לנענען.

כך סובר גם רבינו תם (המובא במרדכי סי' תשלח), והאגודה (פ"א ס"י), וכן מכריע הב"ח (סי' תרכט).

2. הסוברים שצריך רק התרה

שאר הפוסקים לא הזכירו שצריך גם נענוע, ומשמע שלדעתם די בהתרת החבילות, כפשט לשון המשנה, וכן משמע מדברי הרמב"ם .

ג. הנפקא מינה בין השיטות

לשיטת רבינו תם וראשונים נוספים, המניח "חבילות לסכך שפסולן מדרבנן צריך להכשיר אותם על ידי התרה וגם על ידי נענוע, "משום תעשה ולא מן העשוי". אולם לשאר הפוסקים מספיקה התרה בלבד להכשירן.

ד. פסק הטור והשלחן ערוך

הטור (סי' תרכט, יז) כותב במפורש שכאשר סיכך בחבילות והתירן - כשרות, מכיון שאין איסורן אלא משום גזירה. כך גם פוסק השלחן ערוך (שם) שיש הבדל בין חבילות הפסולות מדרבנן שמספיקה בהן התרה, לבין הפסולות מהתורה שצריך גם לנענען (עי' להלן).

חלק ב

חבילות שהעלן לייבוש הפסולות מהתורה

לעומת חבילות שהעלן לסיכוך, הפסולות רק מדרבנן, חבילות שהעלן לייבוש ואחר כך נימלך והשאירן לייבוש – הרי הם פסולות מהתורה, משום "תעשה ולא מן העשוי".

א. הסוברים שצריך רק התרה

התוספות (להלן יב, ב ד"ה אין מסככין), הריטב"א והרא"ה סוברים שאף חבילות שהונחו על גבי הסוכה לשם ייבוש, הפסולות מהתורה - כשרות בהתרה בלבד ללא צורך בנענוע.

ראייתם היא מכך שהגמרא מדייקת מלשון המשנה האומרת: "אין מסככין" ולא שהסוכה פסולה, משמע שמדובר במשנה בחבילות הפסולות רק מדרבנן. על כך התוספות מקשים מדוע לא הוכיחה זאת הגמרא מהסיפא בה נאמר: "וכולן שהתירן כשרות", ולכאורה דין זה נאמר דווקא בחבילות הפסולות מדרבנן, שהרי חבילות הפסולות מהתורה צריכות גם נענוע, כפי שנאמר לעיל (יא, א) בדין "הדלה עליה את הגפן". ומאחר שאין הגמרא מוכיחה מכך, משמע שאף בחבילות הפסולות מדאורייתא אין צריך נענוע ומספיקה התרה.

סברתם

נראה שסברת הראשונים הסוברים כך היא שיש לחלק בין חבילות הפסולות מהתורה, לבין פסול "סכך מחובר" הנאמר לעיל (יא, א). חבילות המונחות לייבוש, למרות שפסולות מהתורה, מכל מקום אין בהם פסול עצמי, שרק הונחו באופן שפוסלן משום תעשה ולא מן העשוי, ומשום כך די בהתרתן. אמנם סכך מחובר יש בו פסול עצמי, ומשום כך אין די בקציצתו, וצריך גם הנחה חדשה שהיא ה"נענוע".

ב. הסוברים שצריך התרה וגם נענוע

הטור (סי' תרכט) מביא שיטה זו של התוספות , וכנגדה מביא את שיטת הר"י מקרקושא (תלמיד הרמב"ן) שצריך התרה וגם נענוע, ומסיק שמסתבר כשיטה זו.

הבית יוסף נותן חיזוק לדבריו, שמכיון שפסול חבילות לייבוש הוא מדאורייתא הרי זה דומה לפסול מחובר שגם הוא פסול מדאורייתא, וכשם שבו צריך נענוע אף בזה צריך.

ראיה לשיטתם

הב"ח והגר"א (סי' תרכט, יז) דוחים את שיטת התוספות, וכותבים שאין ראיה מכך שהמשנה לא כתבה שצריך לנענע את החבילות, שהרי גם לעיל (יא, א) בענין הדלה עליה את הגפן המשנה לא כתבה דין נענוע, ואף על פי כן מבואר בגמרא שם שצריך.

ג. פסק השלחן ערוך

השו"ע (תרכט, יז) פוסק במפורש כדעת הטור שיש הבדל בין חבילות הפסולות מדרבנן שניתן להכשירם בהתרה בלבד, לבין אלו שפסולות מהתורה שצריכות התרה וגם נענוע.

חלק ג

האם מספיק נענוע

לדברים הפסולים מדאורייתא וגם מדרבנן?

א. הבעיה שהעסיקה את הראשונים

בסוגייתנו נאמר שחבילות שהעלן לייבוש ואחר כך נמלך עליהן שישמשו לסיכוך - פסולות משום תעשה ולא מן העשוי, ובנוסף לכך יש עליהן גזירה מדרבנן של "חבילות" משום חשש "אוצר" שמא יעלה אותן לייבוש וימלך וכו'.

נשאלת השאלה, מה דינו של אדם שנענע את החבילות, ובכך תיקן את הפסול מדאורייתא של תעשה ולא מן העשוי, אך עדיין לא התיר את החבילות. האם נאמר שמכיון שברור לנו שהוא בקיא בדיני תעשה ולא מן העשוי אין לגזור עליו את גזירת "אוצר", או שעדיין הגזירה במקומה עומדת.

שאלה זו שייכת לכאורה גם בגזירות אחרות שחכמים קבעו אותן כסייג לאיסור של תורה, כגון גזירת תקרה (להלן טו, א), ולפנינו נמצא אדם שידוע לנו שהוא בקיא באיסור מהתורה, האם משום כך הגזירה בטלה.

ב. פתרון הראשונים לבעיה זו

1. הסוברים שהגזרה לא חלה

רש"י (כאן ד"ה אמר לך) כותב שלפי רבי יוחנן המשנה של "החוטט בגדיש" (טו, א) מדברת רק על פסול דאורייתא, של תעשה ולא מן העשוי, ולכן נאמר בה "פסולה" - דהיינו לגמרי. אבל אם נענע את הגדיש - הסוכה כשרה לגמרי, אפילו מדרבנן, שמכיון שתיקן את הסוכה על ידי נענוע מוכח שיודע את הדין של תעשה ולא מן העשוי, ואין טעם לגזור עליו מחשש שיעשה אוצר, שהרי "המעוות תיקן וכל שכן שלא ייעוות".

כפי שיטתו מפרש רש"י להלן (טו, א ד"ה בבטולי תקרה) לגבי גזירת תקרה את דברי רבי יהודה האומר שבית הלל סוברים שכיון שביטל את התקרה הרי הוא מוכיח בזה שיודע שהתקרה פסולה משום תעשה ולא מן העשוי, ואם כן אין טעם לגזור עליו את הגזירה מדרבנן על תקרה של נסרים.

כך גם סובר הר"ן בסוגייתנו (דף ו, ב בדפי הרי"ף) לגבי גזירת אוצר בגדיש, ולגבי גזירת תקרה.

2. הסוברים שהגזירה חלה

הרי"ף (עפ"י פי' הרמב"ן במלחמות ד', דף ח, א בדפי הרי"ף) סובר שגם אחר שעשה מעשה המבטל את הפסול מהתורה, עדיין קיימת גזירת תקרה מדרבנן. בדבריו (שם) ישנה השוואה לסוגייתנו לגבי חבילות שהניחן לייבוש, שאין הנענוע מועיל לבטל את גזירת אוצר עד שיתיר את החבילות.

3. המחלקים בין גזירת אוצר לגזירת תקרה

הרא"ש (סי' כט) כותב בענין גזירת תקרה, שאם עשה מעשה המבטל את איסור תעשה ולא מן העשוי - אין לגזור עליו שמא יאכל תחת תקרת הבית, מאחר שגילה במעשיו שבקיא בדין תעשה ולא מן העשוי.

הסבר הרא"ש עפ"י הב"ח

לכאורה ניתן לומר שהרא"ש יסבור כך גם לגבי גזירת אוצר, אולם הב"ח (סי' תרכט, י) כותב שהדברים אמורים דוקא בגזירת תקרה, משום שהנענוע שעושים לנסרים מבטל את התקרה מקביעותה, אבל בחבילי עצים שהניחם לייבוש, אף אם נענע אותם עדיין הם עומדים לייבוש, ולכן הגזירה חלה עד שיתיר את החבילות.

הב"ח מוסיף שאף המקילים וסוברים שדי בנענוע (כמובא לעיל בשם רש"י) כוונתם דווקא לחבילה שהיתה פסולה לסיכוך מדאורייתא משום תעשה ולא מן העשוי, ותיקנו פסול זה על ידי נענוע. אבל בחבילה שהניחה לסיכוך הפסולה מדרבנן - קיים פסול דרבנן משום גזירת אוצר, ובודאי שצריכה התרה ולא די בנענוע.

ג. הנפקא מינה בין השיטות

אדם שיודע את דיני "תעשה ולא מן העשוי", ונענע את החבילות אך לא התירן:

לשיטת רש"י והר"ן: הנענוע מספיק והסכך כשר, שהרי ידוע את דין "תעשה ולא מן העשוי" ואף תיקנו, ופשוט שלא יעוות שוב.

לשיטת הרי"ף (להבנת הרמב"ן): צריך גם להתיר את החבילות אחר שנענע, שהרי עדיין לא תיקן את פסול החבילות מדרבנן (גזירת אוצר).

לשיטת הרא"ש (להבנת הב"ח): יש לחלק בין המקרים, בגזירת תקרה – מספיק נענוע הנסרים, ובכך התבטלה קביעות התקרה. אולם בחבילות עצים – אין זה מספיק וצריך גם להתירן, שהרי עדיין עומדים לייבוש.

ד. שיטת ההלכה

השולחן ערוך (תרכט, יח) מביא בדין נסרים וגזירת תקרה את שתי הדעות, אולם בדין סוגייתנו לגבי גזירת אוצר (שם ,יז) הוא כותב שאינה ניתרת בהתרה אלא צריכה נענוע.

המגן אברהם (שם סקי"ט) מדייק מלשון השו"ע שצריכה גם התרה וגם נענוע, כלומר שלא די בנענוע בלבד, וכן כותבים האחרונים וכן פוסק המשנה ברורה (סקמ"ד).

נספחים

1. שאלות לתלמיד

    1. מהי הבעיה שהעסיקה את הראשונים בקשר לחבילות הפסולות רק מדרבנן – באר צדדי הבעיה.
    2. מהי דעת ספר ה"מכתם" בענין זה, ומהי סברתו?
    3. כיצד תסביר שיטה זו (לעיל שאלה מס. 2) את דברי המשנה שהזכירה רק דין של התרת חבילות כדי להכשירן, ולא הזכירה דין נענוע.
    4. עיין בב"ח (סי' תרכט), וכתוב כיצד הכריע בבעיה זו.
    5. מה ניתן להסיק מסתימת שאר הפוסקים, ומהי הנפק"מ מכך.
    6. מה פסקו הטור והשלחן ערוך (סי' תרכט, יז)
    7. מהי דעת התוספות (יב, ב ד"ה אין מסככין) לגבי היתר חבילות שהונחו על הסוכה לייבוש, הפסולות מהתורה.
    8. מהי ראיית התוספות (שם), ומהי לדעתך הסברה בכך (נסה לחלק בין פסול סכך מחובר (יא, א) לפסול חבילות לייבוש).
    9. עיין בטור (סי' תרכט) המביא את שיטת תלמיד הרמב"ן (ר"י מקרקושא), כתוב את שיטתו, וכיצד מחזקה הבית יוסף (שם).
    10. כיצד דוחים הב"ח (שם) והגר"א (תרכט, יז) את ראיית תוספות שהובאה לעיל (שאלה מספר 8).
    11. כיצד פסק השלחן ערוך (תרכט, יז).
    12. מה הבעיה שהעסיקה את הראשונים לגבי אדם שיודע את דיני "תעשה ולא מן העשוי" (עיין רש"י ד"ה אמר לך, ובדף טו, א ד"ה בביטולי תקרה).
    13. עיין בר"ן (ו, א בדפי הרי"ף ד"ה מתני'), וכתוב מהי דעתו.
    14. מהי דעת הרמב"ן "במלחמת ד'" (ח, א בדפי הרי"ף) בהסבר הרי"ף, ומהי סברתו.
    15. מהי דעת הרא"ש (סי' כט) בעניין זה.
    16. כיצד מסביר הב"ח (תרכט, י) את דעת הרא"ש, פרט כיצד יש לחלק בין גזירת תקרה לחבילות עצים לייבוש.
    17. מה פסק השלחן ערוך (תרכט, יז-יח) לגבי גזירת תקרה ולגבי גזירת אוצר, ומה מדייק המגן אברהם (שם סקי"ט) בדבריו.

2. נספח טבלאות

א

הכשר חבילות הפסולות מדרבנן

שיטה

דעה

מדוע הזכירה המשנה רק התרה

המכתם ורבינו תם

צריך התרה וגם נענוע

קיצרה בדבריה

סתימת שאר פוסקים

מספיקה התרה

אין צורך בנענוע

פסק השלחן ערוך

מספיקה התרה

בפסול דרבנן מספיקה התרה

ב

הכשר חבילות הפסולות מהתורה

שיטה

דעה

סברה

תוספות וריטב"א

התרה בלבד מספיקה

חבילות שהונחו לייבוש אין בהם פסול עצמי.
סכך מחובר - פסול עצמי, וצריך גם "נענוע"

תלמיד הרמב"ן

צריך התרה ונענוע

פסול חבילות דומה ל"סכך מחובר", שגם הוא פסול מהתורה

פסק השלחן ערוך

צריך התרה וגם נענוע

פסול דרבנן - מספיקה התרה,
פסול מהתורה - צריך התרה וגם נענוע

ג

נענע את החבילות אך לא התירן –

הנפק"מ בין השיטות

שיטה

דעה

סברה

רש"י ור"ן

מספיק נענוע

מכיון שיודע ותיקן המעוות – פשוט שלא יעוות שוב

רי"ף להבנת הרמב"ן

צריך נענוע וגם התרה

גם אחר שתיקן את הפסול מהתורה, עדיין לא תיקן הפסול מדרבנן עד שיתיר החבילות

רא"ש להבנת הב"ח

בגזירת תקרה – מספיק נענוע
חבילות עצים – צריך נענוע והתרה

בגזירת תקרה – נענוע הנסרים מבטל קביעות התקרה
חבילות עצים – גם כשנענע, עדיין עומדים לייבוש וצריך להתירם

פסק השלחן ערוך

צריך נענוע וגם התרה

כנ"ל

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 6275

פרטים נוספים
בטל' 026521259
פקס 026537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמא | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | מערכי שיעור לרמי"ם
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | דף יומי | תקוני טעויות דפוס | כתוב אלינו

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | THE TECHNIQUE | EXAMPLE | RARE BOOK SERVICE
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US