|
מבוא הסוגיה
בגמרא מובאית ברייתא המכשירה סוכת גנב"ך: גויים, נשים, בהמות וכותים, וכן סוכת רקב"ש: רועים קייצים, בורגנין ושומרי פירות, אף על פי שלא נעשו לשם מצות סוכה.
בברייתא נאמר ובלבד שתהא הסוכה "מסוככת כהלכתה". רב חסדא מחדש שהכוונת שהסוכה צריכה להיות עשויה ל"צל סוכה".
הראשונים נחלקו בפירוש דבריו של רב חסדא, וישנן נפק"מ להלכה ממחלוקתם.
א. הבעיה שהעסיקה את הראשונים
מהי ההגדרה המדוייקת של דברי רב חסדא "צל סוכה", דהיינו מה בא למעט רב חסדא בכך שהסכך נעשה דוקא לשם "צל סוכה".
ב. פתרון הראשונים לבעיה זו
1. סוכה לצל ולא לצניעות - רש"י
רש"י (ד"ה א"ר חסדא) כותב שצריך שעשייתה הראשונה של כל אחת מסוכות אלו תהא להגן מפני השמש , דהיינו צל, ולא לצניעות בעלמא , דהיינו לא לשם שמירה על הפרטיות, ולהסתתר מפני הרואים וכדומה, מפני שסוכה קרויה על שם שמסוככת מפני החורב (יובש). כוונתו לפסוק המובא בתחילת המסכת (ב, א): "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב...".
לשיטת רש"י עולה ש"צל סוכה " היינו הגנה מקרני השמש.
הנצי"ב (מרומי שדה, כאן) כותב שלדעת רש"י סוכה שנעשית לשם מצוה אינה צריכה להעשות לשם צל דוקא (רש"י דף ב, ב ד"ה לימות המשיח), אבל סוכה כזו (גנב"ך רקב"ש) שלא נעשתה לשם מצוה – צריכה להעשות דוקא כדי לעשות צל מהשמש ולא לשם צניעות או מטרה אחרת.
2. לצל ולא להגן ממטר - רבינו תם
רבינו תם (מובא ברא"ש סי' יב, בטור סי' תרלא וסי' תרלה, במרדכי סי' תשלב, ובהגהות מיימוניות הל' סוכה ה, ט) סובר שכוונת רב חסדא שעשויה לצל היינו שאינה עשויה להגן ממטר, שעשאה את הסכך עבה מאד שגשמים אינם חודרים דרכו לסוכה.
[עיין גם בתוספות לעיל (ב, א ד"ה כי עביד) שיתכן שרמזו לשיטה זו בסוף דבריהם, ועיין בפרי מגדים (תרלה, סק"ב)]
הקושי בדבריו
האחרונים הקשו שהרי כל סוכה צריכה להיות כך, שהרי נאמר במסכת תענית (ב, א) שאם ירדו גשמים בחג הסוכות, הרי זה סימן קללה. כיוצא בזה נאמר במשנה בסוכה (כח, ב) שאם ירדו גשמים בסוכה הרי זה כעבד שבא למזוג לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו (משל לגשמים), משמע שאין לעשות את הסכך באופן שגשמים לא יכולים לחדור לתוכה.
א. תירוץ הב"ח
הב"ח (סי' תרלה) כותב שאם עשאה להגן מפני גשם – כל הסוכה פסולה , ולא יועיל שיחדש בה דבר או שיטול מקצת הסכך כדי שיוכל לרדת בה גשם, אלא צריך להסיר את כל הסכך, כיון שכל הסיכוך נעשה בפסול. לעומת זאת בסוכה רגילה שלא עשאה לשם הגנה מפני גשם אלא ששם בה הרבה סכך, די בכך שידלל את הסכך כדי שיוכל הגשם לרדת דרכו.
ב. תירוץ הט"ז
הט"ז (תרלה ס"ק א-ב) כותב שרב חסדא מחדש לנו שסוכה שעשויה להגן מגשם – פסולה, ומכאן לומדים לכל הסוכות שהן פסולות כשאין הגשם יכול לרדת לתוכן. לשיטתו הפסול הוא רק מדרבנן שלא יהא הסכך כמין בית (ועיין בפמ"ג שהקשה עליו מהתוספות שם).
ג. תירוץ בעל ערוך לנר
בעל ערוך לנר (כאן) סובר שלדעת רבינו תם הפסול בסוכה שאין הגשם יכול לרדת בה הוא רק מדרבנן (לשיטת הט"ז הנ"ל ועוד), אבל בסוכת גנב"ך רקב"ש הפסול הוא מדאורייתא . הוא מסביר שחידושו של רב חסדא הוא שמכיון שעשאה מעובה כל כך שגשם אינו יורד בה, גילה בדעתו שעשאה לשם מגורים של בית , ואין עליה שם סוכה.
האם לרבינו תם סוכה שעשאה לצניעות - פסולה
לדעת הב"ח רבינו תם חולק לגמרי על רש"י, ומכשיר סוכה שעשאה לצניעות. לעומתו הבית יוסף (סי' תרלה) כותב שלפי רבינו תם וודאי שסוכה שעשאה לשם צניעות פסולה, אלא שרב חסדא הוסיף פסול אחר, שתהא עשויה לצל ולא להגן ממטר, והוא לא התייחס לפסול הנזכר ברש"י.
3. לצל ולא לשם דירה או אוצר - הר"ן
הר"ן (ד, א בפי הרי"ף ד"ה סוכת) מסכים לדברי רש"י, אך הוא כותב שזה פשוט שסוכה שאינה לשם צל – פסולה, ולכן הוא מפרש שכוונת רב חסדא להוסיף שאם עשאה לדירה או לאוצר – פסולה.
האם רש"י מסכים לפירוש הר"ן
הב"ח (סי' תרלה) כותב שרש"י אינו מקבל את הדין שעולה מפירוש הר"ן, ולכן אם סיכך לצל אפילו שעשה זאת לשם דירה – הסוכה כשרה, שהרי שם סכך עליה שמגינה מפני השמש, אולם לר"ן סוכה זו פסולה.
אולם הט"ז (תרלה סק"א) והמגן אברהם (שם סק"א, עיין במחצית השקל שם) סוברים שאף רש"י פוסל בסוכה העשויה לשם דירה, שהרי זה כבית שדר בו כל השנה.
ג. הנפקא מינה בין השיטות
לשיטת רש"י מספיק שהסוכה תהא עשויה להגנה מחום השמש, ואין צריך שיוכלו להכנס אליה גשמים, ובפשטות אף אם עשאה לשם אוצר או דירה – כשרה (בניגוד לדעת רבינו תם, והר"ן עפ"י הבנת הט"ז).
לשיטת הר"ן צריך שהסוכה תהא עשויה להגנה מהשמש, אך אם עשאה לשם אוצר או דירה – פסולה, אך אין צריך שיוכלו להיכנס אליה גשמים (בניגוד לרבינו תם).
לשיטת רבינו תם צריך שלא יוכלו להיכנס גשמים לסוכה, ובפשטות צריך גם שהסכך יונח לשם צל המגן השמש ולא לצניעות. אולם לפי הב"ח רבינו תם מכשיר אף בכך (כמובא לעיל).
ד. פסק ההלכה
הרמב"ם (סוכה ה, ט) וכן השלחן ערוך (תרלה, א) כותבים שסוכת גנב"ך ורקב"ש כשרה אף על פי שנעשית שלא לשם מצוה, ובלבד שנעשתה לשם צל.
לכאורה ניתן להסיק מדבריהם שסוברים כשיטת רש"י, שהעיקר שהסכך עשוי להגן מהשמש ולא לצניעות בעלמא.
הבאת שיטת רבינו תם להלכה
שיטת רבינו תם לא הובאה ברוב הפוסקים. מדברי השלחן ערוך (תרלא, ג) ניתן אף להסיק לכאורה שאינו פוסק כמותו, שהרי כתב: "היתה מעובה כמין בית – כשרה", והשלחן ערוך לא הוסיף תנאי להיתר בכך שגשמים יוכלו להיכנס לתוכה, משמע שאף בכגון זה הסוכה כשרה.
הבית יוסף והב"ח (סי' תרלה) מציינים שהרא"ש בסוגייתנו אמנם הזכיר את שיטת רבינו תם, אבל בסוגיה של סכך מעובה (כב, א) הוא לא הזכיר את שיטתו. גם הטור מציין שהרא"ש לא הזכיר את שיטת רבינו תם בפסקיו.
הב"ח (שם) מסביר שהרא"ש הביא את שיטת רבינו תם דוקא בענין סוכת גנב"ך רקב"ש, ולא לגבי סוכה רגילה, משום שמסכים לדינו של רבינו תם בסוכת גנב"ך רקב"ש אך לא מטעמו, אלא בגלל שמוכח שעשה סוכה זו לדירה דרך קבע. אבל סוכה שנעשתה לשם מצוה – כשרה אפילו אין גשמים חודרים לתוכה. עם זאת הב"ח עצמו פוסק כרבינו תם לגמרי.
המשנה ברורה (תרלא סק"ו) מביא כמה אחרונים שפוסקים כדעת הב"ח, שיש לפסול סוכה מעובה מעטם גזירת בית. אך בדיעבד כשאין באפשרותו לדלל את הסכך, פוסק המשנה ברורה שניתן לסמוך על המכשירים.
נספחים
1. שאלות לתלמיד
- באר מהן סוכות: גנב"ך רקב"ש.
- איזה תנאי הוסיף רב חסדא על דברי הברייתא, ומניין דייק זאת.
- מהי הבעיה שהעסיקה את הראשונים בביאור דברי רב חסדא.
- מהי שיטת רש"י (ד"ה א"ר חסדא) בענין זה.
- מה מוסיף הנצי"ב (מרומי שדה, כאן) בביאור דברי רש"י.
- עיין ברא"ש (סי' יב), וכתוב מהי שיטת ר"ת בענין הנ"ל.
- עיין בב"ח (סי' תרלה), וכתוב מה קשה על שיטת ר"ת בביאור דברי רב חסדא, וכיצד תרץ זאת.
- כיצד מתרץ הט"ז (תרלה ס"ק א-ב) קושיא זו.
- כיצד מתרץ בעל ערוך לנר (כאן) את ההבדל בין סוכה רגילה לסוכת גנב"ך רקב"ש.
- עיין בב"ח (סי' תרלה) ובבית יוסף (שם), וכתוב כיצד יש להבין את שיטת ר"ת מול שיטת רש"י.
- עיין בר"ן (ד, א בדפי הרי"ף ד"ה סוכת), וכתוב מדוע אינו מקבל את שיטת רש"י, ומהי שיטתו בענין זה.
- האם רש"י והר"ן חולקים זה על זה – סכם את שיטת הב"ח (שם), ולעומת זה את שיטת הט"ז (תרלה סק"א) והמגן אברהם (שם סק"א).
- סכם את הנפק"מ בין שיטות רש"י, הר"ן ור"ת.
- כיצד יש להבין לכאורה את פסק הרמב"ם (סוכה ה, ט) והשלחן ערוך (תרלה, א).
- מה ניתן לדייק מדברי השלחן ערוך (תרלא ,ג) לגבי שיטת רבינו תם.
- מדוע מסיק הב"ח (סי' תרלה) שהרא"ש פוסק חלקית כר"ת.
- מהו פסק המשנה ברורה (תרלא סק"ו) לגבי שיטת ר"ת.
2. טבלאות סיכום
א
ביאור שיטת ר"ת
בסוכה שאין הגשם חודר לתוכה
|
שיטה |
סוכת גנב"ך רקב"ש |
סוכה רגילה |
|
ב"ח |
כל הסוכה פסולה,
וצריך להסיר הסכך |
מספיק שידלל את הסכך |
|
ט"ז |
הפסול מדרבנן
וכן בשאר סוכות |
סוכה רגילה נלמדת מסוכת גנב"ך רקב"ש |
|
ערוך לנר |
הפסול מהתורה, משום שגילה דעתו שעשאה לשם מגורים |
הפסול מדרבנן שלא יראה כבית |
ב
שיטת רש"י לעומת שיטת ר"ת
| |
שיטת רש"י |
שיטת ר"ת |
|
בית יוסף |
סוכה לצניעות – פסולה |
סוכה לצניעות – פסולה, וצריך גם שיוכל הגשם לחדור לתוכה |
|
ב"ח |
סוכה לצניעות – פסולה |
סוכה לצניעות – כשרה |
ג
סיכום שיטות
רש"י, ר"ת, הר"ן ופסיקת ההלכה
|
שיטה |
דעה |
|
רש"י |
סוכה שעשויה לצל מהשמש ולא לצניעות |
|
ר"ת |
סוכה לצל ולא להגן מפני הגשמים |
|
ר"ן |
סוכה לצל ולא לשם דירה או מחסן |
|
משמעות
הרמב"ם והשו"ע |
כשיטת רש"י |
|
ב"ח |
כשיטת ר"ת |
|
פסק המשנ"ב |
סוכה מעובה פסולה מדרבנן - גזירת בית,
ובדיעבד - כשרה |
|