מבוא הסוגיה סוגייתנו עוסקת בסוכה ישנה, דהיינו סוכה שבנאה לשם צל ולא פירש שהיא לשם חג, ועשה זאת קודם לשלושים יום מהחג. במשנה הובאה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל לגבי כשרותה של סוכה זו, ובפשטות בית הלל מכשירים סוכה כזו בסוכות, ללא שום צורך בעשייה נוספת בסוכה לשם מצוה. לעומת זאת בירושלמי כאן (א, ב) הובאה מחלוקת לגבי שיעור החידוש שיש לעשות בסוכה ישנה, כדי שיוכל לשבת בה בסוכות. הראשונים דנו בשיטת הירושלמי, האם שיטה זו חולקת על הסוגיה בבלי או שדברי הירושלמי נאמרו למצוה מן המובחר. כמו כן יש לברר באיזה סוג של חידוש מדובר בירושלמי, האם צריך מעשה החידוש להיות בגוף הסוכה, או שדי בשינוי ה"ריהוט" שבתוכה, כגון הכנסת שלחן וכסאות. חלק א האם סוכה ישנה צריכה חידוש א. הבעיה שהעסיקה את הראשונים בגמרא אצלנו מובא שנחלקו ב"ש וב"ה בלימוד מהפסוק "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים", האם יש לעשות סוכה לשם חג, או שאין בכך חיוב ואף סוכה שנעשתה לא לשם מצוה - כשרה. מהגמרא עולות שתי מסקנות: המחלוקת היא בדין תורה, שלב"ש הסוכה פסולה, ולב"ה היא כשרה. ב"ה המכשירים את הסוכה הישנה אינם מצריכים שום מעשה נוסף בשביל כך. הסוגיה בירושלמי הירושלמי כאן (פ"א ה"ב) מביא שתי דעות כיצד יש לחדש בסוכה דבר מה כדי שתוכשר, ר' יוסה אומר שיחדש כלשהו על פני כל הסוכה, וחברייא אומרים שיחדש בשיעור טפח. לכאורה ברור שהירושלמי מביא דעות אלו בשיטת בית הלל, שהרי אין הלכה כבית שמאי, ומדוע יש לדון בדעתם להכשר הסוכה. דברים אלו של הירושלמי לכאורה סותרים את מסקנת סוגייתנו בבבלי שלפי בית הלל אין צריך לחדש משהו בסוכה. הבעיה שהעסיקה את הראשונים: כיצד יש להתייחס לסוגיה שבירושלמי, האם היא חולקת על הסוגיה בבבלי, או שאין כלל מחלוקת והירושלמי מדבר על מצוה מן המובחר וכדו'. ב. פתרון הראשונים לבעיה זו 1. הסוברים שיש לפסוק כבבלי נגד הירושלמי הרי"ף (ד, ב בדפיו) הרמב"ם (הל' סוכה ה, ט), משמעות רבינו חננאל (ט, א), תוספות רי"ד והריבב"ן אינן מזכירים את הירושלמי כלל. בפשטות השמטה מכוונת זו של הירושלמי היא משום שלהבנתם ישנה מחלוקת בין הבבלי והירושלמי, והמקובל שבדרך כלל פוסקים כבבלי נגד הירושלמי. לפיכך לשיטתם סוכה שנעשתה שלא לשם חג – כשרה ומהודרת ואינה צריכה שום תיקון נוסף. לשיטתם מובן גם מדוע סוכת "גנב"ך רקב"ש" כשרה כשנעשתה לשם צל (ח, ב) ואין צריך בשום חידוש (עי' גם בר"ן, ריטב"א ורדב"ז להלן). הרדב"ז (שו"ת ח"ו ב' אלפים נז) מביא אפשרות נוספת בהתייחסות לירושלמי לשיטה זו, שלשיטתם הירושלמי עוסק בדעת ב"ש שממילא אין הלכה כמותם (עי' מש"כ לעיל). ה"ראשון לציון" (ט, א) כותב ששיטת הירושלמי היא דעה נוספת בשיטת ב"ה, שאמנם הסוכה כשרה אך צריך לחדש בה דבר. אלא שדעה זו לא הוזכרה בבבלי, ולכך השמיטוה הרי"ף והרמב"ם. 2. הסוברים שהירושלמי הוא לעיכובא ר' יהודאי גאון ור' נטרונאי (מובאים בשבולי הלקט סי' שלז, ועי' אוצר הגאונים כאן), סוברים שאם לא חידש בסוכה ישנה – פסולה אפילו בדיעבד, וכן משמע מהרא"ש (סי' יג) והטור (סי' תרלו). לשיטתם ודאי שהירושלמי עוסק בשיטת ב"ה, אלא שצריך להסביר כיצד יסבירו את פשט המשנה ממנו נראה לכאורה שלב"ה אין צריך לחדש כלל בסוכה ישנה. הרדב"ז מעלה שתי אפשרויות: כל שעשאה קודם לחג שלושים יום – היינו תוך שלושים יום לחג, לפי ב"ה סתם עשיית הסוכה היא לשם חג, וב"ש חולקים. אבל סוכה שעשאה קודם שלושים יום – אפילו ב"ה פוסלים. על סוכה זו אומר הירושלמי שצריך לחדש בה דבר, ואם לא חידש פסולה. מחלוקת בית שמאי ובית הלל היא בעושה סוכתו ביום השלושים דוקא, אך בתוך שלושים יום מודים בית שמאי לבית הלל שהיא כשרה, ולאחר שלושים יום מודים בית הלל לבית שמאי שהיא פסולה, ובזה אומר הירושלמי שצריך לחדש בה דבר. לשיטה זו קשה מדוע בסוכת "גנב"ך רקב"ש" (לעיל ח, ב) אין צריך לחדש בה דבר. הרדב"ז (שם) מבאר שאכן גם בהם צריך לחדש כמו בסוכה ישנה. (כך כתבו גם הב"ח סי' תרלב, פרישה שם, צל"ח שם, וכן משמעות הריבב"ן (ח, ב) שהביא דברי הירושלמי על סוכת גנב"ך רקב"ש). אולם יש שכתבו שסוכת גנב"ך רקב"ש עדיפה על סוכה ישנה ואין צריך לחדש בהם דבר (ט"ז תרלו סק"ג, שו"ת בנין שלמה ועוד). האם הפסול מהתורה או מדרבנן החתם סופר (ל, א ד"ה משום; לא, א ד"ה ועוד י"ל) כתב שלשיטתם הפסול מהתורה, משום שגם לב"ש וגם לב"ה צריך סוכה לשמה, אלא שנחלקו אם צריך כולה לשמה או שדי בטפח. לעומתו הב"ח סובר שהפסול הוא רק מדרבנן, משום מראית עין (ועי' ב"ח סי' תרלה, פמ"ג משב"ז תרלו סק"ג). 3. הסוברים שהירושלמי מדבר על מצוה מהמובחר רוב הראשונים סוברים שגם לפי הירושלמי ב"ה מכשירים גם בלא חידוש, אלא שלמצוה מן המובחר יש לחדש בה דבר. כך כותבים הר"ן (א, א ברי"ף), המכתם (ט, א), המרדכי (סי' תשלג), הראבי"ה (סי' תריב), האור זרוע (הל' סוכה סי' רפו), מהר"ם מרוטנבורג (שו"ת סי' תרנב), הגמי"י (הל' סוכה פ"ה, אות ט), האגודה (א, ז) וראשונים נוספים (עי' בברכי יוסף שפירש את דברי התוספות ד"ה סוכה ישנה שנסתפקו בענין זה, האם החובה לחדש היא לעיכובא או רק למצוה מן המובחר). לפי שיטה זו כותבים הר"ן, הריטב"א והמאירי (ט, א) שגם בסוכת גנב"ך רקב"ש לא צריך לחדש, כמו הדין בסוכה ישנה, שמעיקר הדין אינה צריכה חידוש, ורק למצוה מהמובחר צריך לחדש. ראיה נוספת מביא בעל שבולי הלקט (סי' שלז) מכך שהגמרא (מו, א) אומרת שאם "היתה (הסוכה) עשויה ועומדת, אם יכול לחדש בה דבר מברך (שהחיינו), ואם לאו לכשיכנס לישב בה – מברך שתים". מכאן מוכח שצריך לחדש רק כשיכול, אבל החידוש אינו לעיכובא (ועי' שם הוכחות נוספות, ועי' גם בריטב"א). 4. הסוברים שהירושלמי אינו עוסק בענין סוכה ישנה בעל שבולי הלקט (סי' שלז) והתניא רבתי (סי' פב) כותבים שהירושלמי אינו מדבר כלל על הכשר סוכה ישנה ע"י שמחדש בה דבר, אלא עוסק בענין ברכת שהחיינו על עשיית הסוכה, כפי שמובא בבבלי (מו, א) שאם היתה הסוכה עשויה ועומדת אינו מברך שהחיינו אלא אם כן יכול לחדש בה דבר, וכן משמע מדברי הבה"ג (עפ"י ה"שפת אמת" ד"ה קודם). ג. הנפקא מינה בין השיטות לשיטת הסוברים (לעיל סעיף 1 - שיטת הרי"ף והרמב"ם ) שיש לפסוק נגד הירושלמי, וכפי המשמעות הפשוטה שאין צריך לחדש כלל לדעת בית הלל, אם כן להלכה אין צורך כלל בשום חידוש אפילו למצוה מן המובחר. כך הדין גם לפי השיטות (עי' לעיל: סעיף 4 - שיטת שבולי הלקט ) הסוברות שהירושלמי כלל לא מדבר על סוכה ישנה, אלא על חידוש לענין ברכת שהחיינו. לשיטת הסוברים (עי' לעיל: סעיף 2 – שיטת ר' יהודאי ור' נטרונאי ) שדברי הירושלמי הם לעיכובא, ודאי שחייבים לחדש בסוכה ישנה, ובלא זה הסוכה פסולה. לשיטת הסוברים (עי' לעיל: סעיף 3 – שיטת הר"ן, מהר"ם, ראבי"ה ועוד) שהירושלמי מדבר רק על מצוה מן המובחר, שבסוכה ישנה יש לחדש דבר להידור מצוה – לכתחילה יש לחדש דבר בסוכה ישנה, אך גם בלא זה הסוכה כשרה. ד. פסק ההלכה הבית יוסף (סי' תרלו) כותב שמדברי כל הראשונים חוץ מהר"ן משמע שדברי הירושלמי לפיהם יש לחדש בסוכה ישנה הם לעיכובא . אך לשיטתו צריך עיון כיצד יסביר את השמטת הרי"ף והרמב"ם להלכה זו. בשלחן ערוך (תרלו, א) הוא כותב: "סוכה ישנה ... כשרה, ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם חג". מבואר מלשונו שהצורך בחידוש הוא לעיכובא, וכן כתב שם בעל "עטרת זקנים ". אולם המגן אברהם (שם סק"א) פוסק כשיטת הר"ן שהצורך לחדש הוא רק למצוה מן המובחר , וכן פוסקים הט"ז, החיי אדם ופוסקים נוספים. גם המשנה ברורה (תרלו סק"ד) פוסק שהצורך לחדש הוא רק מצוה לכתחילה ולא לעיכובא, כדעת המג"א, ובניגוד לפסק הבית יוסף. חלק ב צורת החידוש בסוכה ישנה לעיל הובא הירושלמי המצריך חידוש בסוכה ישנה, כמו כן הובאו דעות הראשונים בענין זה, ופסק השלחן ערוך שאם לא חידש דבר בסוכה ישנה הרי היא פסולה. אמנם יש לברר איזה סוג של חידוש נצרך על פי דברי הירושלמי. א. הבעיה שהעסיקה את הראשונים בירושלמי הובאו שתי דעות כמה צריך לחדש: רבי יוסי אומר כלשהו ועל פני כל הסוכה, וחברייא אומרים טפח. הטור (סי' תרלו) והשלחן ערוך (שם, א) כתבו שלמעשה אין מחלוקת בירושלמי, אלא שחברייא מדברים על חידוש שעושה מצד אחד של הסוכה ולכן צריך טפח, ואילו רבי יוסי מדבר על חידוש שעושה על פני כל הסוכה, ולכך די בחידוש כל שהוא. הריבב"ן (ח, ב) גורס כך בלשון הירושלמי: "ולא פליגי, מאן דאמר טפח – מצד אחד, ומאן דאמר משהו – סביבות הסוכה". אולם לא נאמר במה צריך לעשות את החידוש, האם מדובר על חידוש שעושה בגוף הסוכה, או על הריהוט הנמצא בתוך הסוכה. ב. שיטות הראשונים בעל הלכות גדולות (תחילת הל' סוכה) כותב על החידוש שיש לעשות בסוכה ישנה שמספיק ל"מיכנשא ומימך ביסתרקי". יש שפירשו שכוונתו להכנסת כסאות ושלחנות וכד' (קרבן נתנאל על הרא"ש סי' יג אות כ), ויש שפירשו שהכוונה לטאטא בתוכה או לפרוש כרים וכסתות (עי' אוצר הגאונים למסכת סוכה עמ' 102 הערה 7). אולם הרבה ראשונים חלקו על בה"ג וכתבו שיש לעשות חידוש בגוף הסוכה דוקא (בעל העיטור תחילת הל' סוכה, הרא"ש סי' יג, הריטב"א דף ב, א, המאירי דף ט, א וראשונים נוספים). אכן יש שכתבו שאף בה"ג לא נתכוון לכך, וכל מה שכתב הוא רק לענין ברכתשהחיינו, שעל כך נאמר בגמרא (מו, א) שאם היתה הסוכה עשויה ועומדת, אם יכול לחדש בה דבר – מברך, ולדעתם רק לענין זה כתב בה"ג שמועיל להכניס כסאות וכדומה. אבל לענין סוכה ישנה מסכים בה"ג שצריך לעשות חידוש בגוף הסוכה (שו"ת בנין שלמה סי' מג, משנה הלכות חלק ח סי' רלו ועוד). ג. הנפקא מינות בין השיטות לדעת הסוברים שצריך בסוכה ישנה חידוש בגוף הסוכה, אם עשה רק שינוי בריהוט, כגון הכנסת כסאות, כרים וכסתות וכדומה - אין זה נחשב חידוש. אולם לפי הבנת הראשונים בבה"ג שחידוש כזה מספיק – כל שכן שיועיל אם עשה חידוש בגוף הסוכה. ד. פסק ההלכה השלחן ערוך (תרלו ,א) פוסק: "סוכה ישנה ...כשרה ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם חג". מכך שמוסיף וכותב שיחדש "בגופה" מוכח שלא מספיק לחדש בריהוט של הסוכה, אלא צריך לחדש בגוף הסוכה. ה. חידוש בסכך או בדפנות הפמ"ג (משב"ז תרלו סק"א) כותב שלא מועיל לחדש בעשיית דופן רביעית, אלא צריך לחדש דוקא בסכך. אולם מהריטב"א (מו, א) שכתב שהחידוש צריך להיות בסכך או בדפנות שהן לעיכובא, משמע שלא צריך לחדש דוקא בסכך (ועי' בשער הציון סק"ז). השפת אמת (ט, א ד"ה וב"ש) מדייק מהראשונים שחלקו על בה"ג וכתבו שצריך לחדש בגוף הסוכה, שגם חידוש בדפנות מועיל. כך גם פסק המשנה ברורה שניתן לחדש גם בדפנות שהן לעיכובא (עי' שער הציון שם). נספחים 1. שאלות לתלמיד חלק א סכם את מחלוקת ב"ש וב"ה על פי המשנה, ובאלו פסוקים נחלקו לפי מסקנת הגמרא. אלו מסקנות ניתן להעלות מסוגייתנו (2). מה מוסיף הירושלמי כאן (פ"א ה"ב) על מחלוקת זו. הגדר את הבעיה שעמדה לפני הראשונים בענין זה. עיין ברמב"ם (סוכה ה, ט) וברי"ף (ד, ב בדפיו) ונסה להסביר מדוע לא הביאו את דברי הירושלמי. עיין בדברי הרא"ש (סי' יג) ובטור (סי' תרלו), וכתוב כיצד לשיטתם יש להתייחס לדברי הירושלמי. כיצד ניתן להסביר לשיטתם את לשון המשנה? העזר ברדב"ז (שו"ת ח"ו ב' אלפים נז) המעלה שתי אפשרויות. לפי שיטה זו (שאלה 6) מה יהא הדין בסוכת "גנב"ך רקב"ש"? העזר ברדב"ז (שם) ובב"ח (סי' תרלה). עיין במרדכי (סי' שלג) ובר"ן (א, א בדפי הרי"ף), וכתוב כיצד לשיטתם יש להסביר את דברי הירושלמי. לשיטה זו (שאלה 9) מה יהא הדין בסוכה "גנב"ך רקב"ש" (עי' בר"ן שם ובמאירי). עיין בשבולי הלקט (סי' שלז) וכתוב כיצד לדעתו יש להסביר את דברי הירושלמי, וכיצד יש להתאימם לדברי הבבלי (מו, א). ערוך טבלת שיטות בהסבר דברי הירושלמי. ערוך טבלת נפק"מ להלכה כתוצאה מהשיטות השונות עיין בשו"ע (תרלו, א) וכתוב מה פסק בעניינינו, וכאיזה שיטה מהראשונים מהראשונים הנ"ל. עיין בבית יוסף (תרלז, א) וכתוב כיצד נימק פסק זה. עיין במשנה ברורה (תרלו סק"ד) וכתוב כיצד פסק עפ"י האחרונים. הוסף נימוקים לפסק זה על פי שיטות הראשונים שהובאו לעיל. חלק ב הבא את הדעות בירושלמי כמה צריך לחדש בסוכה ישנה. עיין בטור (תרלו) ובשו"ע (שם, א) וכתוב האם יש מחלוקת בין הדעות בירושלמי. עיין גם בגירסת הריבב"ן (ח, ב) לירושלמי (שם). מהי דעת הבה"ג לגבי צורת החידוש (פרט את הדעות השונות על פי הקרבן נתנאל על הרא"ש סי' יג אות כ, ולעומתו אוצר הגאונים סוכה עמ' 102 הע'רה 7). עיין ברא"ש (סי' יג) ובמאירי (ט, א) וכתוב מדוע חלקו, ובמה חלקו על דעת הבה"ג. האם ניתן להבין את דעת הבה"ג בצורה שונה? עיין בשו"ת בניין שלמה (סי' מג). מהי הנפק"מ להלכה משיטות הראשונים הנ"ל. דייק בלשון השו"ע (תרלו, א) וכתוב כיצד פסק בעניין זה. במה צריך להעשות החידוש: בסכך דוקא או גם בדפנות? העזר בחוברת (סעיף ה). 2. טבלאות סיכום א היחס בין סוגית הבבלי לירושלמי בבלי לא מוזכר חידוש ירושלמי מוזכר חידוש רי"ף ורמב"ם אין צריך כלל חידוש, והלכה כבבלי חולק על הבבלי גאונים ורא"ש   החידוש לעיכובא וכן הלכה ראבי"ה, מהר"ם אין צריך חידוש צריך חידוש למצוה מן המובחר, וכן הלכה שבולי הלקט אין צריך חידוש וכן הלכה כוונת הירושלמי לחידוש בענין ברכת שהחיינו רדב"ז (אפשרות ב) אין צריך חידוש לדעת ב"ה לדעת ב"ש צריך חידוש, אך לב"ה אין צריך ראשון לציון אין צריך חידוש דעה נוספת בשיטת ב"ה, שסוכה ישנה כשרה, אך צריך לחדש ב הנפקא מינה בין השיטות שיטה סוכה ישנה שלא עשה בה חידוש רי"ף ורמב"ם כשרה לכתחילה ואין צריך שום חידוש גאונים ורא"ש אם לא חידש – הסוכה פסולה מהר"ם וראבי"ה לכתחילה יש לחדש, אך אם לא חידש – כשרה פסק השו"ע החידוש לעיכובא, ואם לא חידש – פסולה פסק האחרונים החידוש רק למצוה מן המובחר ג צורת החידוש דעה צורת החידוש בסוכה ישנה בה"ג להבנת הראשונים מספיק להכניס שלחנות וכדומה הראשונים יש לחדש בגוף הסוכה דווקא בה"ג להבנת כמה אחרונים יש לחדש בגוף הסוכה, והכנסת כסאות וכדו' מועילה רק לברכת שהחיינו פסק השו"ע יש לחדש בגוף הסוכה דווקא ד חידוש בסכך או בדפנות דעה צורת החידוש פמ"ג דוקא בסכך משמעות הריטב"א וכן דעת האחרונים בסכך או בדפנות שהן לעיכובא פסק האחרונים והמשנה ברורה כנ"ל