1. שאלות לתלמיד
2. טבלאות סיכום

מבוא הסוגיה בגמרא הובא סיפורו של דוד במלחמתו בפלישתים, שתוך כדי המרדף אחריהם נתעוררה לו בעיה הלכתית מסויימת, שבעקבותיה היה נצרך לשאול הלכה מזקני הסנהדרין "היושבים בשער". נחלקו האמוראים מה היתה הבעיה שנתעוררה לדוד בהלחמו בפלישתים. סוגייתנו עוסקת בדעת רב הונא הסובר שהארוע היה כדלהלן. חיילים מצבא הפלישתים החביאו עצמם בתוך גדישי שעורים של עם ישראל, וביקשו לארוב לדוד ולהורגו. כדי להנצל מהם רצה דוד לשרוף את הגדיש, בכך יצטרכו הפלישתים לברוח או להתפש. שאלתו ההלכתית היתה: האם מותר לו לשרוף את גדיש השעורים השייך ליהודים, שלא שאל רשותם, כדי להציל נפשו מיד פלישתים. בלשון הגמרא: "מהו להציל עצמו בממון חברו". תשובת הסנהדרין היתה: לאדם רגיל אסור לעשות כן, אך אתה מלך, ו"מלך פורץ לעשות לו דרך" וכו'. נחלקו הראשונים מה היתה הבעיה המדוייקת של דוד, שהרי אין דבר העומד בפני פיקוח נפש, חוץ משלוש עבירות החמורות. וכתוצאה מכך מהי מסקנת הגמרא. הסבר בעיית הגמרא: הצלת עצמו בממון חברו בגמרא הובא שלדוד המלך היה ספק מה הדין כאשר ישנם פלישתים המסתתרים בתוך שדות שעורים של ישראל, ויש לשורפם כדי להכות בפלישתים, האם מותר להציל עצמו בממון חברו, או לא, ושלחו לו תשובה שבאופן כללי לסתם אדם - אסור, אך בגלל שהוא מלך יש לו רשות בכך. 1. שיטת רש"י רש"י (ד"ה ויצילנה) מפרש שחלקת השדה ניצלה משריפה, "הואיל ואסור להציל את עצמו בממון חברו". מדבריו עולה, שהשאלה היא לא האם ישלם על ממון חברו כדי להינצל, אלא כפשוטה, האם מותר או אסור להנצל על ידי השחתת ממון חברו. התשובה על כך היתה שלאדם רגיל – אסור. 2. שיטת תוספות, רא"ש ועוד תוספות (ד"ה מהו), רא"ש (סי' יב), מאירי ועוד כותבים שלא יתכן לפרש כרש"י, שהרי אין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש, חוץ משלוש העבירות החמורות בלבד: ע"ז ג"ע ש"ד. אלא כוונת הגמרא: האם צריך לשלם כשניצל על ידי ממון חברו או לא. הקושי בשיטתם הקושי שבהסבר זה, שהרי לשון הגמרא הוא: "אסור להציל" וכו', ולא האם חייב לשלם. על כך עונה הרא"ש (שם): כוונת הגמרא היא שאסור להציל עצמו על מנת שלא ישלם. הרמ"ה (סנהדרין עד, א) כותב שהגמרא נקטה לשון זו להורות שאכן אסור, במקרה שיכול להנצל באופן אחר, אולם אם אכן אין לו ברירה וניצל על ידי ממון חברו – יש לו לשלם. 3. הסבר שיטת רש"י המפרשים (עי' משנה למלך ב"פרשת דרכים" דרוש יט ד"ה וסימנין) מקשים על רש"י כיצד ניתן לומר, שאסור להציל עצמו בממון חברו, הרי אין לך דבר שעומר בפני פיקוח נפש חוץ מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים ? ניתן להסביר שרש"י פירש דבריו על פי דעת רבי מאיר (יט, א) שסובר שעדים שהכריחו אותם לחתום שקר ואם לאו יהרגו – יהרגו ואל יחתמו שקר. בגמרא שם הובאה דעת רבא הדוחה שיטה זו, שהרי אין דבר שעומד בפני פקוח נפש, וכן אמנם ההלכה. לפי זה יוצא שלדעת ר"מ אכן אסור לאדם להציל עצמו בממון חברו. כך גם כותב הרמב"ן (כתובות יט, א ד"ה ואת) שדעת ר"מ שמצד הדין יהרגו ולא יחתמו וכמו שמצינו בברייתא חיצונית (אינה בידינו): "שלשה דברים לא עומדים בפני פיקוח נפש … רבי מאיר אומר אפילו גזל. כך גם מפרש ה"פני משה" את הירושלמי (ע"ז ב, ב): " אין דוחין נפש מפני נפש לא רק כשאמרו לו הרוג את פלוני אלא גם אם אמרו לו חמוס איש פלוני". ומפרש ה"פני משה" שהירושלמי נוקט כשיטת רבי מאיר. לפי זה ניתן לומר שרש"י פירש את סוגייתנו כרבי מאיר, למרות שאין ההלכה כך, משום שהסוגיה בפשט לשונה מתאימה יותר אליו, וכפי שכתב ה"שדי חמד" על דרכו של רש"י בפירוש סוגיות כפי הפשט (חלק ו כללי פוסקים ח, יב), אף שלפעמים יש הכרח מסוגיות אחרות לפרש אחרת. 4. שיטת הראב"ד הראב"ד (חידושיו בסוף המסכת, והובא בשיטמ"ק קיז, ב) סובר שיש חילוק בין הצלה בממון חברו בפני הבעלים לשלא בפניו. כשהבעלים לא נמצאים מעיקר הדין אסור להציל בממונו, אמנם כשהבעלים בפניו, מכיון שיש עליהם חיוב להצילו מדין "לא תעמוד על דם רעיך" ומדין "והשבותו לו", מוטל א"כ חיוב זה גם על ממונם. מסקנת הראב"ד כשיטת התוספות והרא"ש (עי' לעיל), משום שאף אם הבעלים אינם לפניו, מותר להנצל בממון חברו מתקנת יהושע (להלן פא, א) שתיקן שמי שטועה בדרכו בכרמים, מותר לו לפסג (לנתק זמורות) עד שימצא את דרכו, אלא שחייב לשלם. 5. שיטת הרמב"ם הרמב"ם (חובל ומזיק ח, ב) מביא רק את הדין העולה מהסוגיה לגבי "מוסר" (יהודי המוסר ממון ישראל לידי גויים), שאם נשא ונתן ביד (לקח ממון ישראל בידו ונתנו לגויים) אעפ"י שאנסהו (איימו על חייו אם לא ימסור ממון אחרים) – חייב, שהמציל עצמו בממון חברו – חייב. כך גם הביאו הטור והשו"ע (חו"מ שפח, ב). ניתן לדייק מדבריו שכך הדין גם בכל פיקוח נפש, שיכול להציל בממון חברו, אך חייב לשלם על כך. 6. פסק ההלכה הטור והשלחן ערוך (חו"מ שנט, ד) פסקו כשיטת הרא"ש והתוספות, שמותר להציל עצמו בממון חברו מפני פיקוח נפש, וכל האיסור כאשר עושה זאת שלא על מנת לשלם. נספחים 1. שאלות לתלמיד הסבר את הבעיה ההלכתית שהיתה לדוד, ומה ענו לו. מהי מחלוקת רש"י (ד"ה ויצילנה) מול תוס' (ד"ה מהו) ורא"ש (סי' יב), בבאור בעיית דוד. מהו הקושי בלשון הגמ' בשיטת התוס' והרא"ש, וכיצד יישב זאת הרמ"ה (עי' בחוברת סעיף 2). מהו הקושי שיש בשיטת רש"י, וכיצד ניתן להסביר דבריו (עי' בחוברת סעיף 3). מהי הנפק"מ ההלכתית בין שיטת רש"י לתוס' ורא"ש. עיין בחוברת (סעיף 4) וכתוב כיצד הסביר הראב"ד את בעיית הגמ', וכמי הסיק למסקנה. מה ניתן להסיק מדברי הרמב"ם (הל' חובל ומזיק ח, ב), וכיצד נפסק בשו"ע (חו"מ שנט, ד). 2. טבלאות סיכום הצלת עצמו בממון חברו   הצלת עצמו ללא תשלום הצלת עצמו עם תשלום רש"י אסור אסור תוס', רא"ש ועוד אסור מותר רמ"ה אסור מותר רק כשאי אפשר באופן אחר ראב"ד אסור אסור שלא בפניו, אך מותר מ"תקנת יהושע" רמב"ם אסור מותר (משמעות) שלחן ערוך אסור מותר - כתוס' ורא"ש

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300