1. שאלות לתלמיד
2. טבלאות סיכוום

מבוא הסוגיה בסוף המשנה של "ארבעה אבות נזיקין" (ב, א) נאמר: "הצד השוה שבהן, שדרכן להזיק ושמירתן עליך" וכו'. בגמרא בסוגייתנו (ו, א) הובאו מספר דעות מה בא "הצד השוה" ללמדנו, אחת הדעות סוברת שהלימוד המחודש הוא אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו מרוח מצויה והזיקו, חייב עליהם. הראשונים דנו, האם לימוד זה הוא לכל הדעות, או שיש מחלוקת בדבר. כמו כן יש לדון מהם גדרי החיוב של אבנו וסכינו וכו', האם דינם כאש או בור, או דבר מה המשלב ביניהם. א. הצד השוה לאתויי מאי - ארבעת הדעות בגמרא מצינו בגמרא ארבע דעות מה לומדים מה"צד השוה": דעת אביי: ללמד על אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו, ונפלו ברוח מצויה והזיקו. דעת רבא: ללמד על בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה. דעת רב אדא בר אהבה: ללמד על "פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן" - בימות החמה אין להם רשות, ובימות הגשמים יש להם, ואם הזיקו חייבים לשלם. דעת רבינא: ללמד על כותל ואילן שנפלו והזיקו - פטור. נתנו לו זמן לקוץ האילן ולסתור הכותל - הזיקו בתוך זמן פטור, לאחר הזמן - חייב. ב. האם הדעות חולקות ביניהן 1. ר"ח ר"ח כותב (ו, ב) שההלכה כרבינא, ומדבריו שמשמע שאין הלכה כשאר האמוראים. נמצא לדעתו שדעת אביי לגבי אבנו וסכינו וכו', נדחית מההלכה. בסוף דבריו הוא מביא גם דעה הסוברת שאין מחלוקת ביניהם. 2. רא"ש הרא"ש (פרק א סי' א) כותב שאין מחלוקת בין האמוראים, וכולם מודים אלו לאלו. 3. הרי"ף הרי"ף השמיט לגמרי את כל הדעות, ויש לדון (עי' להלן) בטעם הדבר. 4. רמב"ם הרמב"ם (נזקי ממון יד, טז) מביא את דין אבנו וסכינו רק באופן הפשוט, שכאשר הזיקו דרך נפילתן, שחייב מטעם אש, אך אינו מזכיר את הדין מחודש של אביי שחייב על אבנו וסכינו גם אחר נפילתם, שזהו החידוש של "הצד השוה". הסברים לשיטת הרי"ף והרמב"ם הנצי"ב ב"מרומי שדה" (ו, א) מסביר את הרי"ף וכן את הרמב"ם שלדעתם אין ההלכה כדברי אביי לגבי אבנו וסכינו. מסיבה זו הוא כותב שהרמב"ם מביא (נזקי ממון יג, ג) שהמניח אבנו סכינו ומשאו חייב על כך מדין בור, אולם אינו מזכיר את הדין כשנפלו מהגג והזיקו ברוח מצויה. בעל "אבי העזרי" כותב אחרת, שהיות שכבר פסק הרמב"ם (נזקי ממון יג, יט) שיש חיוב על כותל ואילן שנפלו אעפ"י שאין זה בור רגיל שכרהו ברה"ר, ממילא הוא הדין באבנו וסכינו שנפלו מהגג והזיקו לאחר שנפלו. 5. לחם משנה הלחם משנה (נזקי ממון יד, טז) כאן כותב בפשטות שחייבים על אבנו סכינו ומשאו לאחר נפילתם, כדין בור רגיל. פשטות דבריו שאף הרמב"ם סובר כן. ג. גדרי החיוב הרא"ש (סי' א) מביא שלוש דעות בעניין: יש הסוברים שאינו חייב על אבנו סכינו ומשאו אחר נפילתם, אלא בחיובים המשותפים לבור ואש יחדיו, אך לא במה שפטור אחד מהם, דהיינו: בור פטור על כלים ומיתת אדם, ואילו אש חייבת. וכן "טמון" פטור באש, ואילו בור חייב על "טמון". טעמם הוא שהיות ומקור החיוב הוא לימוד של הצד השוה, אי אפשר לחייב יותר ממה שיש בצד המשותף להם. יש המסתפקים בדבר. דעת הרא"ש עצמו: שיש להם דין גמור של בור, מפני שעיקר הלימוד מבור, ואף הנזק נעשה בצורה של בור. הוא מסביר שה"צד השוה" בא רק לסתור את הפירכא שמא אין זה דומה לגמרי לבור, שהרי כוח אחר מעורב בהם. אמנם אחר ש"הצד השוה" מלמד מאש, חזר הדין שיהיו שוים לגמרי לדין בור. ד. פסק השלחן ערוך השלחן ערוך (חושן משפט תיא, א) פוסק כדברי אביי שחייב על אבנו סכינו ומשאו שנפלו ברוח מצויה והזיקו אחר נפילתם ומשמע מדבריו שיש להם דין גמור של בור - כשיטת הרא"ש, היות שהביאם במסגרת תולדות הבור. נספחים שאלות לתלמיד סכם בקצרה את ארבעת הדעות שבגמרא, מה בא ללמדנו ה"צד השוה". עיין ברבינו חננאל (ו, ב) וכתוב האם לפי דעתו חולקות הדעות זו על זו. עיין ברא"ש (פרק א סי' א) וכתוב האם דעתו כדעת הר"ח. עיין בחוברת (פרק ב סעיף 4) וכתוב כיצד מסביר הנצי"ב את השמטת הרי"ף והרמב"ם את דעת אביי. עיין בחוברת (שם) וכתוב האם ניתן להסביר את השמטת הרמב"ם גם באופן אחר. כיצד הבין הלחם משנה (נזקי ממון יד, טז) את הרמב"ם. סכם על פי הרא"ש (סי' א) את שלושת הדעות לגבי דין אבנו סכינו ומשאו, אחר נפילתם. עיין בשלחן ערוך (חו"מ תיא, א) וכתוב כיצד פסק, וכאיזו שיטה בראשונים. טבלאות סיכום א. הלימוד מהצד השוה דעה החיוב שנלמד מהצד השוה אביי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בגגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו אחר נפילתם רבא בור המתגלגל ברגלי אדם ובהמה שהפקירו ר' אדא בר אהבה פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן שהפקירם והזיקו רבינא כותל ואילן שנפלו לרה"ר, והזיקו אחר הזמן שקיבל לפנותם והפקירם ב. האם הדעות חולקות דעה מה ההלכה ר"ח חולקות והלכה כרבינא רא"ש אינן חולקות והכל להלכה רמב"ם להבנת הנצי"ב – חולקות וכדעת ר"ח משמעות הלחם משנה ואבי העזרי – אינן חולקות שו"ע אינן חולקות, כשיטת הרא"ש ג. גדרי החיוב של אבנו סכינו ומשאו שהזיקו אחר נפילתם (עפ"י הרא"ש) דעה חיובי אש ובור המסתפקים ספק האם יש לחייב כדין בור או כדין אש המשלבים יש לחייב רק בדברים שחייבים אש וגם בור, אך לא במה שפטור אחד מהם הרא"ש דין גמור של בור

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300