הרא"ש (ב"ק פ"א סי' ז) כותב כתוספות אצלנו (עי' לעיל), דהיינו שאם מצא אתרוג כאגוז שיוצאים בו ידי חובה יוסיף שליש לקנות טוב הימנו. לעומת זאת במסכת סוכה (פ"ג סי' יב) הוא כותב בדומה לשיטת רש"י, שאם קנה לולב ונזדמן לו אחר היפה ממנו, יוסיף שעד שליש מדמי הראשון להחליפו. משמע שההידור הוא יחסי לנמצאים לפניו, ולא ביחס לשיעור המצומצם של חז"ל. כמו כן קשה שמהסברו בסוגייתנו משמע שחייב להדר דוקא כשעדיין לא קנה, אמנם בסוכה משמע שאם כשקנה כבר צריך להדר ולהחליפו למהודר.