1. שאלות לתלמיד
2. טבלאות סיכום

מבוא הסוגיה במסקנת הגמרא נתפרשה המימרא: "במצוה עד שליש" לגבי עד כמה יש לאדם להדר במצוה, ולא לגבי עצם חיוב ההוצאה על המצוה. הראשונים נחלקו האם חיוב ההידור הוא ביחס לשתי אפשרויות המזדמנות לפניו, אחת רגילה וזולה, והשניה מהודרת ויקרה יותר. או שחיוב ההידור הוא ביחס לשיעור קבוע של חז"ל, שנתנו שיעור מינימלי בכל מצוה ומצוה. א. מסקנת הגמרא וביאורה בגמרא נאמר בשם רבי זירא שהידור מצוה עד שליש במצוה, ולא שליש ממונו, ונחלקים הראשונים בביאורם של דברים אלו. 1. הגדר והחיוב - מחלוקת רש"י ותוספות א. שיטת רש"י - הידור ב"שליש" ביחס לעומד לפניו רש"י ( ט, ב ד"ה בהידור) מפרש כגון שהעומד לקנות ספר תורה, ולפניו שתי אפשרויות: ס"ת רגיל, או ס"ת מהודר היקר ממנו בשליש - יקנה את המהודר, בתנאי שמחירו אינו עולה על שליש ממחיר ס"ת רגיל, שנאמר "זה א-לי ואנוהו" - התנאה לפניו במצות. העולה משיטת רש"י מדובר על הידור במצוה ביחס לעומד לפניו, גם אם הפשוט יותר נחשב מהודר, ביחס למינימום שקבעו חז"ל. ב. שיטת תוספות - הידור ב"שליש" ביחס לשיעור המינימלי תוספות (ד"ה עד) כותבים שהמדובר כגון שמצא אתרוג בשיעור אגוז, שהוא שיעור מינימלי ששיעור חז"ל לכשרות אתרוג (סוכה לד, ב - לשיטת ר"מ), וכן מצא אתרוג גדול משיעור זה בשליש - יקנה המהודר. העולה משיטתם שיעור ההוצאה למצוה מהודרת אינו יחסי לעומד לפניו, אלא ביחס לשיעור המינימלי ששיערו חז"ל שיש לו להוציא יותר, אם המהודר יותר גדול בשליש. המשמעות הפשוטה שתוספות מדברים על שליש בגודל האתרוג. אמנם הרא"ש , הסמ"ג והטור (סי' תרנו) סוברים שהכונה על שליש בממון וההידור הוא בגודל האתרוג. ג. ביאור מחלוקתם תוספות רבינו פרץ (מובא גם בשיטמ"ק), הרא"ש (פ"א סי' ז), סמ"ג (עשה מח) ועוד, מציינים שתוספות חולקים על רש"י משום שאם כן אין לדבר סוף שיצטרך תמיד לקנות מהודר יותר אפילו עד אלף זוז, שהרי תמיד יוכל למצוא מהודר ממה שקנה. הסבר שיטת רש"י האחרונים כתבו שלשיטת רש"י אין חיוב זה אלא בפעם הראשונה, שכבר קיים הידור במצוה. המגן אברהם תירץ (תרנו, סק"ה) שהחיוב רק כאשר גם ההידור עצמו הוא בשליש ולא רק שווי ההידור, ואם כן ודאי שאי אפשר שיהיו הרבה אתרוגים כאלו עד אלף זוז. 2. שיטת הרא"ש א. הסתירה בשיטתו הרא"ש (ב"ק פ"א סי' ז) כותב כתוספות אצלנו (עי' לעיל), דהיינו שאם מצא אתרוג כאגוז שיוצאים בו ידי חובה יוסיף שליש לקנות טוב הימנו. לעומת זאת במסכת סוכה (פ"ג סי' יב) הוא כותב בדומה לשיטת רש"י, שאם קנה לולב ונזדמן לו אחר היפה ממנו, יוסיף שעד שליש מדמי הראשון להחליפו. משמע שההידור הוא יחסי לנמצאים לפניו, ולא ביחס לשיעור המצומצם של חז"ל. כמו כן קשה שמהסברו בסוגייתנו משמע שחייב להדר דוקא כשעדיין לא קנה, אמנם בסוכה משמע שאם כשקנה כבר צריך להדר ולהחליפו למהודר. ב. הסברי שיטת הרא"ש: הב"ח והט"ז הב"ח כותב שכוונת הרא"ש בסוגייתנו ככוונתו במסכת סוכה, דהיינו שאף שכבר קנה יש לו להדר ולהחליפו עד שליש במהודר יותר. אמנם מה שכתב כאן "שחפץ לקנות" היינו אחר שגמר בדעתו לקנות בסכום מסויים ומצא יפה הימנו, מוסיף על שליש. אך כל זה בפעם ראשונה, אך אם כבר הידר והוסיף שליש, שוב אין צריך להוסיף שוב פעם. הט"ז מסביר שמדובר דוקא כששני האתרוגים לפניו, אבל כאשר קנה כבר, אפילו כשקנה יותר משיעורו המצומצם, חל עליו חיוב להוסיף שליש על הסכום שנתן כשקנה את הראשון. אמנם בסוגייתנו מדובר במי שלא גילה דעתו באיזה סכום חפץ לקנות, ואז חיוב ההידור הוא רק בתוספת לשיעור אגוז המצומצם באתרוג. 3. פסק השלחן ערוך השלחן ערוך (אורח חיים תרנו, א) מביא את שיטת התוספות בתחילה, שאם קנה אתרוג בשיעור ביצה (כשיטת רבי מאיר) מצומצמת, ואחר כך מצא גדול הימנו, יש לו להוסיף עד שליש מדמי הראשון. אחר כך מביא את שיטת רש"י (בשם: יש מי שאומר) שחייב להדר אף ששניהם למעלה מהשיעור המצומצם. ב. שליש מלגאו או שליש מלבר בגמרא לא הוכרעה הבעיה, כיצד יש לחשב את שליש ההידור: מלגאו או מלבר. 1. הסוברים שיש להקל הרא"ש (פ"א סי' ז) כותב שיש לנוהג לקולא דהיינו מלגאו, שהוא השיעור הפחות. ה"פלפולא חריפתא" (אות ק) מסביר שהידור מצוה רק מדרבנן, ולכן ניתן להקל בו. 2. הסוברים שיש להחמיר הרי"ף בסוכה (טז, א בדפי הרי"ף) מביא הלכה זו, ואינו מפרט אם יש להדר מלגאו או מלבר. הר"ן מסיק מדבריו, שהיות שסתם ולא פרש, משמע שיש להחמיר, דהיינו השיעור הגדול - מלבר, וכן עדיף להידור מצוה. וכן סוברים רבינו חננאל , ערוך (ערך הדר), ר"י מלוניל ועוד. כך גם מסיק מהרש"ל (יש"ש סי' כד) משום שלדעתו נוהגים בכך לחומרא כספק דאורייתא, משום שהידור מצוה מהתורה. 3. פסק השלחן ערוך השלחן ערוך (אורח חיים תרנו, א) פוסק לקולא כדברי הרא"ש שיש להדר בשליש מלגאו. והטעם משום שהידור מצוה מדרבנן (בית יוסף, סי' שפ). נספחים 1. שאלות לתלמיד עיין ברש"י (ט, ב ד"ה בהידור מצוה) וכתוב כיצד פירש את המימרא: "הידור מצוה עד שליש". כתוב על פי הנ"ל מה הדין לפי רש"י כאשר האתרוג הזול מהודר יותר מהמינימום. עיין בתוספות (ט, ב ד"ה עד) וכתוב כיצד פירשו הם "הידור מצוה עד שליש". האם שיטת תוס' מתאימה לשיטת רש"י - נמק. עיין ברא"ש (פ"א סי' ז) וכתוב מדוע חולקים תוס' על רש"י. עיין בחוברת (פרק א סעיף 1, ג) וכתוב כיצד הסבירו האחרונים את שיטת רש"י, מפני הקושי שהיה לתוס'. פרט ההבדל שבין הסבר האחרונים להסבר המגן אברהם והנפק"מ ביניהם. עיין ברא"ש במסכת ב"ק (פ"א סי' ז) וברא"ש מסכת סוכה (פ"ג סי' יב) וכתוב את הסתירה שבדבריו. עיין בחוברת וכתוב כיצד הסבירו סתירה זו הב"ח והט"ז. עיין בשלחן ערוך (או"ח תרנו, א) וכתוב כיצד פסק בשיעור הידור מצוה - פרט. הסבר את בעיית הגמרא: שליש מלגאו או שליש מלבר. כיצד פסק הרא"ש (פ"א סי' ז), ומהו הסבר הפלפולא חריפתא (שם אות ק) לפסק זה. עיין ברי"ף (סוכה טז, א בדפי הרי"ף) ושם בר"ן וכתוב מה הסיק מדברי הרי"ף. כיצד מסביר פסק זה המהרש"ל (ים של שלמה סי' כד). עיין בשלחן ערוך (או"ח תרנו, א) מה פסק בעניין זה, וכאיזו שיטה. 2. טבלאות סיכום א. הידור מצוה עד שליש מחלוקת רש"י ותוס' (כגון אתרוג)   הזול המהודר הדין רש"י רגיל יקר מהרגיל בשליש יקנה המהודר כששניהם לפניו תוספות כשר למצוה (שיעור מינימלי כאגוז) גדול בשליש (בגודלו או במחירו - רא"ש ועוד) יקנה המהודר ב. הסבר שיטת רש"י   הזול המהודר הראשון הדין המהודר השני הדין אחרונים רגיל יקר בשליש מהרגיל יקנה יקר בשליש מהראשון לא יקנה מגן אברהם רגיל מהודר בשליש מהרגיל יקנה רק כשההידור עצמו יותר משליש יקר בשליש מהראשון יקנה כשההידור עצמו יותר משליש ג. הסתירה בדעת הרא"ש (כגון אתרוג)   במסכת בבא קמא במסכת סוכה דברי הרא"ש כתוספות כעין שיטת רש"י הסבר הב"ח מדובר שגמר בדעתו על סכום מסויים ומצא יפה ממנו - יקנה, אך רק פעם ראשונה עיקר שיטת הרא"ש כרש"י הסבר הט"ז כשלא החליט בדעתו באיזה סכום לקנות חיוב ההידור כתוספות - רק שליש על השיעור המינימלי (אגוז) כששני האתרוגים לפניו יהדר בשליש על הרגיל, או שכבר קנה אפילו יותר מהשיעור המינימלי - יהדר כנ"ל ד. שליש מלגאו או שליש מלבר   הדין הסיבה ר"ח, ר"ן ועוד מלבר יש להחמיר בהידור מצוה מהרש"ל: הידור מצוה מהתורה רא"ש מלגאו יש להקל הידור מצוה מדרבנן פסק שו"ע מלגאו הידור מצוה מדרבנן

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300