1. שאלות לתלמיד
2. טבלאות סיכום

מבוא הסוגיה בגמרא (לב, א) הובאה מחלוקת בין חכמים (דבריהם הובאו במשנה) הסוברים ששנים שהיו מהלכים ברשות הרבים או אחד רץ ואחד מהלך וכו', והזיקו זה את זה - שניהם פטורים. לעומת זאת סובר איסי בן יהודה (המובא בברייתא) שאם היה אחד רץ והשני מהלך, האדם שרץ חייב, משום שהוא "משונה" - חורג מהמקובל ברשות הרבים. אמנם אם רץ בערב שבת, מודה אף איסי בן יהודה שפטור, שהרי רץ ברשות. בגמרא הובא שהלכה כאיסי בן יהודה. הראשונים והפוסקים דנו בדינו של הרץ בין השמשות, האם הכונה דוקא בזמן זה, או שאף הרץ קודם לזמן זה להכין צרכי שבת - פטור. כמו כן יש לברר מהו הדין ברץ לצורך מצוה אחרת ולאו דוקא לכבוד שבת. א. מסקנת הסוגיה במסקנת הגמרא מבואר שהפטור של רץ בערב שבת, הוא בזמן בין השמשות משום שרץ לכבוד שבת, וכמנהגו של רב ינאי שהיה יוצא לקראת שבת (ועיין בגירסת ר"ח: מרקד ואזיל). לפיכך אפילו לאיסי בן יהודה - פטור והלכה כמותו. ב. הרץ לכבוד שבת בשעה מוקדמת והרץ לצורכי שבת בסוגייתנו לא נאמר במפורש מהו הדין כשרץ לכבוד שבת בשעה מוקדמת יותר, או כשרץ להכין צרכי שבת, ולא להקביל את פני השבת כמנהגו של רבי ינאי. 1. הפוטרים אף בצרכי שבת ובשעה מוקדמת א. רא"ש הרא"ש (סי' יא) מפרש שהפטור של בין השמשות הוא משום שרץ למהר ולטרוח לצרכי שבת. ניתן להסיק מדבריו שהגמרא מדברת על בין השמשות לרבותא, דהיינו אפילו אז פטור משום שעדיין יש הנוהגים לרוץ לקבל פני השבת, על אף שמסתבר שבשעה זו כבר הכינו כל צרכיהם לשבת. מכך עולה, שבודאי כל ערב שבת כשרץ לדבר מה מצרכי שבת - פטור. ב. הגהות אשרי ואור זרוע בהגהות אשרי (שם סי' יא) מובא שאף רש"י פירש כרא"ש, אמנם ברש"י שלפנינו הדברים אינם נמצאים. הוא מוסיף בשם האור זרוע שהדין נוהג כבר משעה שמתחילים להכין צרכי שבת - אפיה, בישול וכדומה, וזמן זה הוא מחצות היום ולמעלה, כשמתחיל היום להעריב. ג. מהרש"ל המהרש"ל (ים של שלמה סי' כג) מחדש שהגדר של חצי יום בקשר להכנות לשבת הוא בסתמא, דהיינו שכך יש לדון אדם שרץ מחצות היום ולמעלה, שמסתבר שרץ לכבוד שבת, שהרי בדרך כלל רוב העולם עדיין עסוקים במלאכתם בחצי הראשון של היום. אמנם כשברור שרץ לכבוד שבת אף בשעה מוקדמת או אפילו בשאר ימות השבוע - פטור, וכמו שמצינו על שמאי הזקן (ביצה טז, א) שהיה עוסק בהכנות לשבת במשך כל ימי השבוע. המהרש"ל מוסיף על כך שלאו דוקא רץ לצרכי שבת, אלא אף כשרץ למצוות אחרות - פטור, וכמו שנאמר (אבות ד, ב): "הוי רץ למצוה קלה", וזריזים מקדימים למצוות. ד. רמב"ם הרמב"ם (הלכות חובל ומזיק ו, ט) כותב שפטור הרץ בערב שבת, משום שרץ ברשות כדי שלא תכנס השבת והוא אינו פנוי. מדבריו עולה שלאו דוקא הרץ לקבל פני השבת, אלא גם הרץ לצרכי שבת פטור. אמנם לא נתבאר בדבריו, האם דין זה חל גם קודם בין השמשות, או שכוונתו דוקא לבין השמשות ולכן כתב כך. ה. הסברים בשיטת הרמב"ם התוספות יום טוב (בפירושו למשנה כאן) כותב שיש להבין מדברי הרמב"ם שהוא הדין גם קודם בין השמשות כשרץ להכין צרכי שבת - פטור (ועיין הגהות מיימוניות כאן סק"ג שציין על הרמב"ם את המרדכי המובא להלן, שדוקא בין השמשות). הסבר הסמ"ע מדברי הסמ"ע (חו"מ שעח, סקי"א) עולה שכונת הרמב"ם לומר שכל מי שרץ לצורך שבת פטור ואף קודם לבין השמשות, אמנם כשרץ בין השמשות אפילו לצורך עסקיו - פטור, שהרי רץ כדי לגמור ענייניו כדי שיהא פנוי לשבת, ולכך פטור. העולה מדבריו שכך גם פוסק השלחן ערוך. 2. המחייבים אדם שרץ קודם בין השמשות א. מרדכי המרדכי (סי' לט) מדגיש שפטור דוקא בין השמשות משום שאין לו שהות בזמן כזה. אמנם בשאר מצוות, כגון הרץ לבית הכנסת או בית המדרש - חייב, כיון שיש לו פנאי. עולה מדבריו שגם מי שרץ לצרכי שבת אך קודם בין השמשות - חייב, שהרי יש לו עדיין פנאי, ואינו פטור אלא כשרץ לשבת בשעה זו של בין השמשות. ב. ר"ח יתכן שזו גם כונת ר"ח הגורס במנהגו של רבי ינאי: מרקד ואזיל, היינו שעשה זאת דוקא בשעה זו לכבוד שבת (נוסחה זו נמצאת אף בדקדוקי סופרים ועיין נימוקי יוסף טו, ב בדפי הרי"ף). ג. פסק ההלכה 1. פסק השלחן ערוך השלחן ערוך (חו"מ שעח, ח) כותב שרץ בערב שבת בין השמשות - פטור, מפני שרץ ברשות. בפסק זה לא מפורט מה הדין כשרץ קודם לכן. 2. הוספת הרמ"א הרמ"א (שם) מוסיף שדין זה אמור בסתם, שתולים לומר שרץ לכבוד שבת, אבל אם רץ לשאר חפציו שלא לצורך שבת - חייב. 3. סמ"ע הסמ"ע (שם סקי"א) כותב שישנה מחלוקת בין מחבר השלחן ערוך שסובר שרץ בין השמשות פטור אפילו לצורך עסקיו - כשיטת הרמב"ם, על פי הסברו (עי' לעיל). ולעומת זאת סובר הרמ"א שדוקא כשרץ לצרכי שבת נקרא ששרץ ברשות ופטור. נספחים 1. שאלות לתלמיד עיין במסקנת הגמרא, וכתוב מהי סיבת הפטור כשרץ לכבוד שבת. מה ניתן להסיק מדעת הרא"ש (סי' יא) לגבי הרץ לצורכי שבת לפני בין השמשות. עיין בהגהות אשר"י (סי' יא), מאיזה שעה נהגו להתחיל להכין צורכי שבת, לדעת האור זרוע. כיצד פי' המהרש"ל (ים של שלמה סי' כג) את זמן חצות היום, ומה הסיק מכך. עיין במהרש"ל (שם) וכתוב כיצד הרחיב את הפטור גם לרץ למצוות אחרות. עיין ברמב"ם (חובל ומזיק ו, ט) וכתוב מה ניתן להסיק ממנו לגבי סיבת הפטור של הרץ בערב שבת. עיין בחוברת (פרק א סעיף 1 אות ה) וכתוב כיצד פירשו את שיטת הרמב"ם - התוספות יו"ט והסמ"ע, ומה ההבדל ביניהם (העזר בטבלה). עיין במרדכי (סי' לט) וכתוב מה ניתן להסיק מדבריו לגבי הרץ לצורכי שבת קודם בין השמשות, ומדוע. עיין ברבינו חננאל (כאן) וכתוב מה ניתן לכאורה להסיק מגירסתו. עיין בפסק השו"ע (חו"מ שעח, ה) וברמ"א (שם) וכתוב כיצד פסק. הסבר עפ"י הסמ"ע (שם סקי"א) מה פסקו השו"ע והרמ"א. 2. טבלאות סיכום א. הרץ קודם בין השמשות והרץ לשאר מצוות   צרכי שבת לפני בין השמשות שאר מצוות רא"ש (משמעות ) פטור   אור זרוע פטור - מחצות היום   מהרש"ל סתמא - מחצות פטור כשברור - פטור אפילו בשאר השבוע פטור רמב"ם (להבנת התיו"ט ) פטור   רמב"ם (להבנת הסמ"ע ) פטור בין השמשות - פטור אפי' לעסקיו   מרדכי חייב - הפטור דוקא בין השמשות   רבינו חננאל (משמעות ) חייב - הפטור דוקא בין השמשות לכבוד שבת   ב. פסק ההלכה   בין השמשות בין השמשות לעסקיו צרכי שבת לפני בין השמשות שו"ע רמ"א פטור לצרכי שבת - פטור לעסקיו - חייב לא נתפרש לא נתפרש שו"ע (להבנת סמ"ע) פטור אפילו לעסקיו פטור   רמ"א (להבנת סמ"ע) פטור דוקא לצרכי שבת חייב פטור (משמעות)

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300