1. שאלות לתלמיד
2. טבלאות סיכום

מבוא הסוגיה במשנתנו נאמר ששניים שהיו רצים וכתוצאה מהתנגשותם הזיקו זה את זה - פטורים. לעומת זאת בגמרא להלן (מח,ב) נאמר שדוקא אם הוזקו פטורים, אך אם הזיקו - חייבים. הראשונים דנו בסתירה זו, ובהבדל שבין "הזיקו" ל"הוזקו". כמו כן יש לדון האם מדובר דוקא על אדם המזיק אדם, או אף על אדם המזיק ממון. ביאור ההבדל בין שנים ש"הזיקו" זה את זה ל"הוזקו" א. הסתירה בין הסוגיות במשנה (לב, א) נאמר: "שנים שהיו … או שהיו שניהם רצין והזיקו זה את זה – שניהם פטורים". אמנם בגמרא להלן (מח, ב) נאמר: "שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות: הזיקו זה את זה – חייבין, הוזקו זה בזה - פטורין … ". ממשנתנו עולה במפורש שאפילו הזיקו במכוון זה את זה – פטורים. אמנם מהסוגיה לקמן (מח, ב) עולה שפטורים דווקא כאשר הדבר היה שלא מתכוון והוזקו, אך אם הזיקו (במתכוון) – חייבים. ב. שיטת רש"י רש"י בסוגיה להלן (מח, ב ד"ה חייבין) כותב שבהזיקו זה את זה חייבים משום שאין הבדל בין מתכוון לשאינו מתכוון, ומה שנאמר במשנתנו (לב,א) ש"הזיקו זה את זה – שניהם פטורין" – לא דייקה המשנה בלשונה וכוונתה להוזקו. העולה משיטת רש"י החילוק בין "הוזקו" ל"הזיקו" אינו אם התכוונו להזיק או לא, אלא אם ההיזק היה באופן פעיל (אקטיבי) או סביל (פסיבי). כאשר הזיקו באופן פעיל אף שלא במתכוון – חייבים, אמנם אם כתוצאה מההתנגשות ביניהם הוזקו – פטורים. משנתנו בפרק המניח, מדברת על מקרה שהוזקו (באופן סביל), אלא שלא דייקה המשנה בלשונה. ג. שיטת התוספות תוספות בסוגייתנו (לב, א ד"ה שנים) אומרים גם הם שכוונת משנתנו האומרת "הזיקו" - היינו "הוזקו". אמנם ההבדל בין "הזיקו" ל"הוזקו" מפורש על ידם בדרך שונה מזו של רש"י. לשיטתם "הוזקו" – מדובר כאשר כל אחד גרם לעצמו חבלה שלא במתכוון. לעומת זאת "הזיקו" היינו במתכוון. אמנם תוספות להלן (מח, ב ד"ה שניהם) כותבים שכשהזיקו זה את זה – חייבים, אפילו במקרה שהזיקו שלא מדעת. לפי זה כוונתם כשיטת רש"י, שגם במקרה ש"הזיקו" וגם כש"הוזקו" - היינו שלא מתכוון, אלא הזיקו היינו שעשו מעשה מכוון, אך לא ידעו שנגרם מכך היזק. אמנם ב"הוזקו" לא עשו כלל מעשה, אלא מעצם ההתנגשות ביניהם נגרם ההיזק. ד. שיטת הרמב"ם הרמב"ם (הלכות חובל ומזיק ו, ט) כותב: "היו שניהם רצים והוזקו זה בזה – שניהם פטורים". יש לדייק מהרמב"ם שמכך שכתב "הוזקו" ושינה מלשון המשנה הכותבת "הזיקו", משמע שסובר כרש"י ושיטתו. אמנם ממה שכותב הרמב"ם (הלכה ג) ש"כאשר היו שניהם ברשות או שלא ברשות, והזיק אחד מהם ממון של חבירו שלא בכוונה – פטור", משמע שפטור אף כשמזיק בידיים, ובתנאי שאינו מתכוון. מכאן משמע שלא כשיטת רש"י המחלק תמיד רק בין מזיק – באופן אקטיבי, להוזק – באופן פאסיבי. ה. השגת הראב"ד הראב"ד (שם) אכן משיג על הרמב"ם וכותב שדינו של הרמב"ם המחלק בין מתכוון ללא מתכוון אינו מחוור, אלא החילוק הקובע הוא בין "הזיקו" ל-"הוזקו", דהיינו כשיטת רש"י לעיל. ו. הסבר המהרש"ל ברמב"ם המהרש"ל (ים של שלמה פ"ה סי' ט) סובר שכונת הרמב"ם שקיים הבדל בין אדם שמזיק אדם לאדם שמזיק ממון, ובאדם שמזיק ממון - יש הבדל בין מתכוון לשאינו מתכוון, לעומת זאת אדם שמזיק אדם החילוק הוא בין הזיק או הוזק, היינו פעיל או סביל. על חילוק זה מעיר אבן האזל (לב, א) שאין לו סברה ברורה או מקור, דהיינו מניין לנו לומר שישנו חילוק בין אדם המזיק לאדם לבין אדם המזיק ממון. ז. שיטת הרמ"ה הרמ"ה (מובא בטור חו"מ סי' שעח) סובר שישנו חילוק אחר בין הסוגיות (סוגייתנו לסוגיה בדף מח, ב). לשיטתו כאשר מדובר ששניהם הזיקו זה את זה – פטורים, מכיון ששניהם עשו מעשה. אמנם לקמן (מח, ב) מדובר שרק אחד עשה מעשה, ואילו הניזק לא עשה כלום, לכך המזיק חייב. לפירושו אין צורך לומר שלשון המשנה אצלנו אינה מדוקדקת, היות ואצלנו מדובר כששניהם הזיקו זה את זה (בית יוסף, הגר"א בהגהותיו לגמרא, ובביאורו לחו"מ סי' שעח סקי"ז). ח. פסק ההלכה השלחן ערוך (חו"מ שעח, ז) כותב שאם הוזקו זה בזה – פטורים, הזיקו זה את זה – חייבים. כמו כן מוסיף השלחן ערוך שכאשר הוזקו זה בזה פטורים – הן בגופם הן בממונם, וכל זה כשלא ידעו זה מזה, אך אם ראו זה את זה – חייבים. השלחן ערוך מוסיף הדגשה האומרת שפטורים בין בגוף בין בממון, וכפי הנראה כוונתו בכך שלא נאמר את החילוק הנמצא בדברי מהרש"ל. את החילוק בין ראו זה את זה או לא, מוסיף השלחן ערוך על פי הטור (סי' שעח) ועיין ביאור הגר"א (שם ס"ק יט-כ). נספחים שאלות לתלמיד באר את הסתירה שבין סוגייתנו לסוגיה בדף מח, ב. כיצד יש לבאר עפ"י רש"י (מח, ב ד"ה חייבין) את ההבדל בין "הזיקו" ל"הוזקו", וכיצד הוא מיישב בין הסוגיות עיין בחוברת (סעיף ב) וכתוב בתמציתיות את העולה משיטת רש"י. כיצד פירשו תוספות בסוגייתנו (לב, א ד"ה שנים) את ההבדל בין "הזיקו" ל"הוזקו". האם תוספות להלן (מח, ב ד"ה שניהם) סוברים כתוספות בסוגייתנו – נמק. עיין ברמב"ם (חובל ומזיק ו, ט) וכתוב האם שיטתו כשיטת רש"י – נמק. עיין בראב"ד (שם) וכתוב במה השיג על הרמב"ם. כיצד הבין המהרש"ל את הרמב"ם (עיין בחוברת סעיף ו), ומה העיר על כך בעל "אבן האזל". כיצד הסביר הרמ"ה (מובא בטור סי' שעח) את ההבדל בין הסוגיות, ומה יוצא כתוצאה מפירוש זה. כיצד פסק השו"ע (חו"מ סי' שעח, ז), ועפ"י איזו שיטה בראשונים. טבלאות סיכום א. הסבר המשנה: שנים שהזיקו זה את זה   הסבר המשנה: שנים ש"הזיקו " רש"י הכונה ל "הוזקו" תוס ' הכונה ל "הוזקו" רמב"ם הכונה ל "הוזקו" רמ"ה הפירוש הזיקו זה את זה ע"י מעשה ב. ההבדל בין "הזיקו" ל"הוזקו"   הזיקו הוזקו רש"י היזק באופן פעיל (אקטיבי) היזק באופן סביל (פאסיבי) תוס' (לב ,א ) היזק בכונה היזק שלא בכונה תוס' (מח, ב) וראב"ד כרש"י כרש"י רמב"ם היזק בכונה היזק שלא בכונה מהרש"ל אדם שהזיק אדם – פעיל אדם שהזיק ממון - מתכון אדם שהזיק אדם – סביל אדם שהזיק ממון – לא מתכון רמ"ה שניים עשו מעשה והזיקו רק אחד הזיק, ואילו הניזק לא עשה כלום

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300