דף מקורות יסודיים לסוגיה מסכת קידושין דף לא עמוד א שאל בן אלמנה אחת את ר' אליעזר: אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים, איזה מהם קודם? אמר ליה: הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך. בא לפני רבי יהושע, אמר לו כך. אמר לו: רבי, נתגרשה מהו? אמר ליה: מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמנה אתה, הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין. רש"י אמר לו כך - ר' יהושע השיב לו כדרך שהשיב לו ר' אליעזר. נתגרשה - שאין אמי חייבת בכבוד אבי מהו. מבין ריסי עיניך - שערות שבשורות כסוי העין אתה ניכר שהיית יתום ונשרו ריסי עיניך מן הבכי כדאמרי' [בסנהדרין] (ד' קד:) והיה רבן גמליאל שומע קולה ובוכה כנגדה עד שנשרו ריסי עיניו. שבן אלמנה אתה - ולא צריך אתה למעשה אלא ללמוד באת ואני אומר לך שכבוד שניהם שוה עליך. הטל להם מים בספל וקעקע - קרקר להם כמו שמקרקרין לתרנגולים ולפי שלא היה צריך לעשות והוא שאלו כמו שעליו לעשות אמר לי אבא ואימא השיבו בלשון שחוק. רמב"ם הלכות ממרים פרק ו הלכה יד אמר לו אביו השקני מים ואמרה לו אמו השקני מים מניח כבוד אמו ועוסק בכבוד אביו תחילה מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו. שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ אביו אומר לו: השקני מים, ואמו אומרת: השקני מים, מניח אמו ועוסק בכבוד אביו. ואם היא מגורשת מאביו, שניהם שוים ולאיזה מהם שירצה יקדים. מבוא כללי כתיבת המערך נעשתה עפ"י הקווים המנחים של דברי מרן הרב קוק זצ"ל במאמרו "הרצאת הרב". במאמר זה הציע הרב את התכנית לבירור הלכה בכל סוגיה לפי חמש אפשרויות עקרוניות, והן את הדגמים הקבועים לסוגיות הש"ס. בהצעה זו יש משום "תן לחכם ויחכם", משום שהיא מדגימה שיטה שניתן לעבוד על פיה בכל סוגיה ולהכין את השיעורים. מערך השיעור בנוי בראש ובראשונה על זיהוי מחלוקות הראשונים ושילובם בפשט הגמרא, איתור הנקודה המרכזית של הגורם למחלוקות, הנקראת "לב הסוגיה" (הבעיה שהעסיקה את הראשונים). אחר כך יונחו התלמידים להתלבטויות ולסברות של השיטות השונות. בניתוח הסוגיה נעמוד על השלבים הבאים: לימוד הפשט כפי שנראה בעיון הראשוני ובדיקת משמעותה ההלכתית. (לנסות לנסח עם התלמידים את השאלה ההלכתית שבסוגיה על פי לימוד זה). בירור מהי המסקנה המתקבלת מסיכום הסוגיה. הפתרונות השונים שהציעו הראשונים והמפרשים (רמב"ם, רא"ש, טור, ארחות חיים, רבנו ירוחם, אור זרוע וכו'). לאחר מכן נעמת את המסקנה הזו עם דברי הפוסקים האחרים: בשלב זה עלינו לזהות את "הבעיה" ולפותרה בהתאם לאחת מן האפשרויות המפורטות ב"הרצאת הרב" להגדרת הסיבות למחלוקות השונות. הנפקא מינות העולות משיטות הראשונים השונות, בהבנת מסקנת הסוגיה. שיטת ההלכה: הרמב"ם והשלחן ערוך. מבוא הסוגיה מצות כיבוד אב ואם מתייחסת כמובן הן לאבא והן לאמא, ושניהם שוים בענין זה. המקור לכך מובא במכילתא (יתרו פרשה ח): "כבד את אביך ואת אמך, יכול כל הקודם במקרא (מי שהובא קודם בפסוק) קודם במעשה (שיש להעדיף בכיבוד את האב על פני האם), תלמוד לומר: "איש אמו ואביו תיראו, מגיד ששניהם שקולים זה לזה". במס' כריתות (כח, א) מבארת הגמ' שכל זה מדין תורה, אמנם חכמים אמרו: "האב קודם לאם בכל מקום. יכול מפני שכיבוד האב עדיף על כיבוד האם? ת"ל "איש אמו ואביו תיראו", מלמד ששניהם שקולים. אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא (הבן) ואמו חייבין בכבוד אביו". בגמ' מסופר שבן אלמנה שאל את ר' אליעזר: מה הדין כשהאבא מבקש מבנו להשקותו מים, וכן האמא מבקשת כן באותה העת, מי מהם קודם? על כך ענה לו ר' אליעזר שיש לכבד קודם את אביו, שהרי גם האמא חייבת בכבוד האבא. כדברים הללו ענה לו גם ר' יהושע. שאלה נוספת שאל הנ"ל את ר' יהושע מה יהא הדין במקרה שהאמא נתגרשה, וכבר אינה חייבת בכבוד האבא? על כך ענה לו ר' יהושע בלשון מליצה: "הטל להם מים בספל, וקעקע להם כתרנגולים". בתשובה "מליצית" זו לא נתבררה מהי הכונה, האם שניהם (האבא והאמא) שוים, או שיעדיף מי שירצה מהם. הראשונים והמפרשים דנו במשמעותה של תשובה זו, הן בפרשנותה והן בהלכה העולה ממנה. א. הבעיה שהעסיקה את הראשונים בגמ' לא נתפרשה מהי הכונה בתשובתו המליצית של ר' אליעזר: "הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין". ניתן להסביר שכבוד שניהם (האבא והאמא) שוים, ומפני כך, אין לבן להעדיף אף אחד מהם, אלא מחוסר ברירה יניח בין שניהם והם יחליטו ביניהם, מי יהא קודם. אפשרות זו היא בעצם חוסר הכרעה את מי להקדים בכיבוד. אמנם יתכן גם להבין שהיות ששניהם (האבא והאמא) שקולים, והדבר מסור להחלטת הבן את מי להעדיף קודם. ולפי"ז זה נמצא שאכן יש כאן הכרעה של הלכה מעשית, ולא כאפשרות הראשונה שהיא בעצם חוסר הכרעה של "שב ואל תעשה" (יניח בין שניהם). ב. שיטות הראשונים והפוסקים 1. רש"י ור"י הזקן רש"י, תוס' ר"י הזקן (מובא על דף הגמ') וריטב"א (חידושיו כאן) כותבים שמסקנת הגמ' שכבוד האב והאם שוים, ובדרך צחוק ענה ר' יהושע לתלמיד "הטל להם מים בספל" וכו'. בדבריהם לא נתבאר במפורש כיצד יש לנהוג למעשה כשהאב והאם מבקשים דבר מה באותה העת. (ועי' להלן בדברי הבית יוסף). 2. רבנו ירוחם ר' ירוחם (חלק אדם נתיב א, חלק ד) כותב שכונתו של ר' יהושע היתה שהיות שאסור להקדים אף אחד מההורים, לכן יטיל הספל ביניהם, וינהגו בו כפי שירצו. מדבריו עולה שיש איסור לבן להקדים אחד מההורים, אלא יחליטו ההורים עצמם בכך. 3. מאירי המאירי מוסיף שבעיית הגמ' מדברת גם על מקרה שהאמא לא נישאה לאבא (שנולד בזנות). לשיטתו הכרעת הגמ' שאין להעדיף אף אחד מההורים, ולכך: ישתדל לרצות את שניהם כאחת, ואם אינו יכול יקדים את המזדמן לפניו, כדי לא לעבור על המצוה. כמו כן יש להעיר: לשיטת המאירי התלמיד ששאל היה בן גרושה ולא בן אלמנה (כך גירסתו בגמ'), ואכן שאלתו היתה הלכה למעשה. 4. "יש מפרשים" יש שסוברים ("יש מפרשים" מובאים במאירי, שם) שבעיית הגמ' מתייחסת רק לאמא מול אבא חורג, שגם ביחס אליו יש מצות כיבוד אב (עי' כתובות קט, א) כנאמר: "את אמך", לרבות בעל אמך (שאינו אביך). אבל כשיש אב מול אם ודאי שהאב קודם. 5. רי"ף ורמב"ם הרי"ף והרמב"ם לא הביאו את מסקנת הגמ' לגבי נתגרשה. הפוסקים נחלקו בהבנת דבריהם: הבית יוסף (יו"ד סי' רמ) כותב שהיות שמסקנת הגמ' שאין להעדיף אחד מההורים, לכן אין שום דין מחייב בכך, ויכול להקדים למי שירצה. ומשום כך לדעתו השמיטו הרי"ף והרמב"ם דין זה, משום שכתבו את תחילת הברייתא, שאשה נשואה חייבת בכבוד בעלה, ומכאן יש לדייק שאם נתגרשה, יעדיף הבן מי שירצה. את שיטת ר' ירוחם הוא דוחה, משום שלדעתו רש"י אינו סובר כך במה שכתב: "כבוד שניהם שוים עליך". המהרש"ל (ים של שלמה, כאן) דוחה את שיטתו של הבית יוסף, וכותב שאדרבא משמע שהרי"ף והרמב"ם סוברים כהסבר ר' ירוחם ששניהם שקולים ואין להעדיף מישהו מהם. וממה שכתב רש"י אין לדעתו להוכיח כלום נגד שיטת ר' ירוחם, ואדרבא שניהם שקולים, ואין להעדיף מישהו מהם. ג. הנפקא מינה בין השיטות לשיטת ר' ירוחם: אין להעדיף בשום אופן מישהו מההורים, שהרי בזה "מעביר על המצוות", אלא מניח ביניהם, כדי שיחליטו בעצמם מי קודם. לשיטת המאירי: ישתדל לרצות את שניהם כאחת, ואם אינו יכול יקדים את המזדמן לפניו, כדי שלא יעבור על המצוות. במקרה שאינו יכול לעשות כאחת משתי האפשרויות דלעיל, כגון ששניהם במרחק שוה, ואין ביכולתו להביא לשניהם כאחת, נראה ששיטת המאירי כשיטת ר' ירוחם לעיל. לשיטת הבית יוסף: יכול הבן להעדיף מי שירצה, ואין בכך שום דין מחייב. אמנם נראה שגם לשיטתו כשיכול למלא רצון שניהם כאחת, יש לו לעשות כך. (וכ"כ ה"פרישה" שם אות כב). ד. שיטת ההלכה הרמב"ם (הלכות ממרים ו, יד) וכן הרי"ף השמיטו הלכה זו, ועי' לעיל בהסבר הדברים. השו"ע (יורה דעה רמ, יד) פוסק כשיטתו בבית יוסף, שהבן רשאי להקדים למי שירצה. אמנם בפתחי תשובה (ס"ק יב) הביא את המהרש"ל (עי' לעיל) שפסק כשיטת ר' ירוחם שאין להעדיף אחד מההורים, אלא יחליטו ההורים עצמם בכך, עי' לעיל. נספחים 1. שאלות לתלמיד עי' במכילתא (פ' יתרו פ' ח) וכתוב מהו המקור שכיבוד אב ואם שקולים, ומדוע אמרו חז"ל שאב קודם. מהי בעיית התלמיד ששאל את ר' יהושע, ומה ענה לו על כך. מהי הבעיה שישנה בפרוש תשובתו של ר' יהושע לתלמיד: "הטל להם מים בספל" וכו'. עי' רש"י (ד"ה הטל) ובתוס' ר"י הזקן (מובא על דף הגמ'), ונסה לדייק מהי דעתם הלכה למעשה. כיצד מפרש ר' ירוחם (מובא גם בבית יוסף יו"ד סי' רמ) את דברי ר' יהושע. ואיזו הלכה עולה מדבריו. עי' מאירי (כאן) וכתוב באיזה מקרה נוסף שייכת בעיית הגמ': מי קודם. כיצד מפרש המאירי (שם) את תשובת ר' יהושע, ומהי ההלכה העולה מדבריו. מהי דעת ה"יש מפרשים" שהביא המאירי, ומה לשיטתם ההלכה באב רגיל. כיצד פירש הבית יוסף (שם) את השמטת הרי"ף והרמב"ם, בענין זה. מדוע לשיטת הבית יוסף (שם) אין לקבל את שיטת ר' ירוחם (עי' לעיל שאלה מס' 5). מהי שיטת המהרש"ל (ים של שלמה, כאן) בהסבר הרי"ף והרמב"ם שלא כהסבר הבית יוסף. סכם את הנפק"מ להלכה למעשה העולות משיטת: ר' ירוחם, מאירי ובית יוסף. כיצד פסק השו"ע (יו"ד רמ, יד) בענין זה. 2. טבלאות סיכום א הסבר הכרעת רבי יהושע: מי קודם – אב או אם? שיטה הסבר הגמ' ההכרעה למעשה ר' ירוחם הנח לפניהם והם יחליטו אסור להעדיף אחד מההורים, ויניח לפני שניהם כאחת מאירי רצה את שניהם כאחת ישתדל לרצות שניהם כאחת, ואם אינו יכול יקדים המזדמן לפניו יש מפרשים מדובר על אב חורג, ולכן שניהם שוים אב רגיל, ודאי קודם אף לאם גרושה בית יוסף דרך צחוק – אין דין מחייב בכך הבן יכול להקדים למי שירצה ב פסק ההלכה שיטה פסק ההלכה שו"ע יכול הבן להקדים למי שירצה (עפ"י באורו בב"י) מהרש"ל (הובא גם בפת"ש) אסור להקדים אף אחד (כשיטת ר' ירוחם)