בגמ' הובאה ברייתא המפרשת את ההלכות היוצאות מדין מורא אב ואם. הלכות אלו נלמדות מהפס' "איש אמו ואביו תיראו". בברייתא נאמר שאסור לעמוד במקומו (של אביו) ולא לשבת במקומו, לא לסתור דבריו ולא להכריע את דבריו. הראשונים דנו בהגדרת האיסורים של עמידה וישיבה של מקום אביו, ובסיבת האיסור. א. הבעיה שהעסיקה את המפרשים בברייתא נאמר: "לא עומד במקומו ולא יושב במקומו". הראשונים והמפרשים דנו באיזה מקום עמידה מדובר, האם מדובר על מקום מיוחד בחשיבות לעמידה לאביו, או שמדובר על כל מקום שנתייחד לאביו בעמידה בישיבה או אפי' בפעולה כלשהי, שאין לבן לשבת שם ואף לא לעמוד שם. ניתן לשאול זאת גם באופן הבא: האם איסור עמידה ואיסור ישיבה הם איסור אחד, או שמדובר על שני איסורים שונים. ב. שיטות הראשונים והפוסקים 1. רש"י רש"י (ד"ה לא עומד) כותב שאסור לבן לעמוד במקום המיוחד לאביו בעמידה בסוד זקנים, עם חבריו בעצה. 2. רמ"ה רמ"ה (חידושין כאן. הובא גם בר' ירוחם (נתיב א ח"ד) ובטור יו"ד (סי' רמ) כותב שמדובר על מקום המיוחד לאביו לעמוד בתפילה, או במעמד זקנים, או מקום שמיסב בו בביתו. מדבריו עולה: כל מקום שמיוחד לאביו אסור לו לעמוד או לישב שם. (ועי' גם ר"י מלוניל). 3. ר"י הזקן תוס' ר"י הזקן כותב שאסור לבן לעמוד במדרגה אחת במקום המיוחד לאביו לעמוד שם עם זקני העיר. לגבי איסור ישיבה הוא כותב שמדובר על מקום שאביו יושב שם ממש. יתכן שכונתו "במדרגה אחת" לומר שאין הכונה רק למקום פיזי המיוחד לעמידת האב, אלא גם כשהבן מציג עצמו בחשיבות במדרגת אביו, אסור לעשות כן. כך עולה גם מפי' הר"י מלוניל שכותב שכאשר טובי העיר מתכנסים להתייעץ, הבן לא רשאי לומר: אשב במקום אביו, ולא אקראנו, אע"פ שממלא מקומו בחכמה. דהיינו מדובר גם על הצגת חשיבות ולא רק מקום פיזי מיוחד. 4. מהרש"ל המהרש"ל (ים של שלמה סו"ס סה) כותב שאיסור ישיבה הוא בכל מקום המיוחד לאביו, בין בהסבה בין בועד חכמים. אמנם איסור עמידה הוא דוקא במקום המיועד לעמידה, שאביו רגיל בעמידה שם, כמקום תפילה (ועי' להלן בדעת הפרישה בביאור רש"י). 5. אורחות חיים האורחות חיים (סי' ה הל' כיבוד אב ואם, א) כותב שאיסור ישיבה הוא אף ישיבה לצד אביו בלי חציצה והביא לכך ראיה (שמו"א כ, כה) שיונתן לא הסב ליד שאול, עד שאבנר חצץ ביניהם (עי"ש בפרש"י). ביאור מחלוקת הראשונים א. דעת הטור הטור (יו"ד סי' רמ) מביא בתחילה את פי' רש"י, ולאחר מכן את דברי הרמ"ה (עי' לעיל). משמעות דבריו של רמ"ה: כל מקום שמיוחד לאביו לעמידה או לישיבה – אסור לבן. אמנם לרש"י מותר לבן להסב במקום שאביו מיסב בביתו, שהרי אין זה מקום מיוחד בחשיבותו. ב. דעת הבית יוסף רש"י והרמ"ה אינם חולקים, את דברי רש"י יש לבאר בשני אופנים: א. רש"י אינו מתייחס לישיבה והסיבה, שבודאי אסור לבן להסב במקום של אביו בביתו, אלא כונתו לומר שאיסור עמידה הוא רק במקום המיוחד לו בעצת זקנים, שמכך נראה שמחשיב הבן את עצמו כאביו, אבל במקום שאביו רגיל לשבת, אין איסור לבן לעמוד שם. ב. מש"כ לא יעמוד שוה גם לאיסור ישיבה, וכמו שאיסור עמידה דוקא במקום המיוחד לאביו, אף איסור ישיבה דוקא במקום המיוחד לו. ואכן אסור אף לעמוד במקום שמיוחד לאביו לישיבה, וכן להפך. יש להעיר: עפ"י הסבר זה קשה מדוע נקטה הברייתא בנפרד לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו. היה צ"ל לא עומד ויושב במקומו, אם אכן איסורם שוה. (ועי' הגהות והערות על הטור שם, שהקשו בדומה לכך) ג. דעת הב"ח הב"ח מסכים עם פי' השני של הבית יוסף, שאכן רש"י והרמ"ה אינם חולקים, ודין עמידה וישיבה שוים. אלא שרש"י הוסיף לפרש מהו מקום עמידה המיוחד לאביו, שהרי לא יתכן לאסור כל מקום סתמי שאביו עומד שם. ד. דעת הפרישה לדעתו רש"י והרמ"ה אכן חולקים, לשיטת הרמ"ה אסור לשבת ואף לעמוד במקום שאביו מיסב בביתו. אמנם רש"י סובר שאין איסור לעמוד במקום שאביו יושב או מיסב בביתו, אין זה קביעות כמו ישיבה. אמנם כשעומד במקום שאביו עומד בעצת זקנים זהו איסור, כי העמידה נחשבת כקביעות. העולה מדבריו: לדעת רש"י רק עמידה של קביעות אסורה, וזה במקום עצת זקנים (אין זה משנה אם יושבים או עומדים שם) ולדעת הרמ"ה כל עמידה במקומו – אסורה. הפרישה מוסיף בשם המהרש"ל (באורו לטור ועי' ים של שלמה סו"ס סה): עמידה במקום אביו במקומו בבית הכנסת, לכו"ע אסורה. ג. הנפקא מינה בין השיטות 1. ישיבה במקום שאביו מיסב במקרה שהבן רוצה לשבת במקום שאביו רגיל להסב בביתו, משמעות דברי הטור שלשיטת רש"י הדבר מותר, אמנם לרמ"ה, וכן לשיטות המפרשות את רש"י בשונה מהטור (עי' לעיל: בית יוסף – שני הסברים, ב"ח כנ"ח, וכן לפרישה). 2. עמידה במקום שאביו מיסב או יושב כמו כן כשהבן רוצה לעמוד במקום שאביו רגיל לשבת או להסב: לרמ"ה הדבר אסור (עי' לעיל), וכן לשיטות שמפרשות את רש"י (עי' לעיל: הסבר שני בב"י, ב"ח) כשי' הרמ"ה. אמנם לשי' רש"י עפ"י הסבר: בית יוסף – הסבר א, פרישה, (ובודאי לשי' הטור) שדין עמידה אינו כישיבה, ורק עמידה של קביעות מקום במקום עצת זקנים אסורה, א"כ עמידה סתם במקום שאביו יושב – מותרת. 3. חציצה בישיבה ליד אביו כשאינו יושב במקום אביו אלא לידו, לדעת האורחות חיים (עי' לעיל) הדבר אסור, אלא א"כ ישנה מחיצה או אדם שיושב ביניהם. שאר הראשונים לא הזכירו דין זה. כפי הנראה משום שהדבר לא הוזכר בגמ', ומהפסוקים שהובאו לגבי יונתן (עי' לעיל) אין להביא ראיה מפורשת לדין זה. ד. פסק ההלכה השו"ע (יו"ד סי' רמ סעי' ב) פוסק שאסור לבן לעמוד בכל מקום המיוחד לאביו לעמידה: בסוד זקנים, או מקום תפילה. וכמו כן אסור לבן לשבת במקום המיוחד לאביו להסבה (או לישיבה). פסק זה הוא כשיטתו בבית יוסף (פי' ראשון – עי' לעיל) שרש"י והרמ"ה אינם חולקים, ולשניהם אסור לעמוד (ובודאי לשבת) במקום המיוחד לעמידה לאביו, וכן לשבת במקום המיוחד לאביו לישיבה. אבל מותר לבן לעמוד במקום שאביו יושב. כך גם הסיקו הט"ז (שם סק"א) והש"ך (שם סק"א) מפסק השו"ע, שמידה במקום שאביו יושב, מותרת, משום שאין בה זלזול באביו. הט"ז (שם) מדגיש שאף שיושב ואינו אוכל במקום אביו, גם זה אסור. ערוך השולחן מוסיף שיש להקפיד על דינים אלו גם על אמא ולא רק באבא. וכן על הבת להקפיד שלא לשבת על מקום האמא בעזרת נשים. אמנם הוא מוסיף: כשנוהגים הבנים לעמוד במקום אביהם בבהכנ"ס, והדבר מורגל, ואין האבות מקפידים בכך, הרי זה כאילו נתן האב רשות ואינו מקפיד בכך. נספחים 1. שאלות לתלמיד 1. מאיזה פסוק נלמדים הלכות מורא אב ואם. 2. פרט הדינים הנובעים מפסוק זה. 3. עי' ברש"י (ד"ה לא עומד) וכתוב מהי משמעות דבריו לגבי איסור ישיבה במקום שאביו יושב בסעודה. 4. עי' ברמ"ה (חידושיו כאן, הובא גם הטור יו"ד סי' רמ) וכתוב מה דעתו על הנ"ל (שאלה מס' 3). 5. עי' בתוס' ר"י הזקן תמצת את דבריו, וחוה דעתך מה כוונתו במילים "במדרגה אחת", האם הכוונה למדרגה פיזית או לעמדת חשיבות. 6. עי' בפיר' הר"י מלוניל (כאן) וכתוב מהי דעתו בנ"ל. 7. עי' בטור (יו"ד סי' רמ) וכתוב מהי משמעות דבריו, האם רש"י והרמ"ה חולקים או לאו (העזר בתגובת הבית יוסף (שם) לדבריו). 8. מדוע לפי הבית יוסף (שם) רש"י והרמ"ה אינם חולקים – פרט שני הסברים. 9. באר מהי הנפק"מ שבין שני ההסברים של הבית יוסף. 10. עי' בפרישה (על הטור שם), וכתוב מהי שיטתו בבאור מחלוקת רש"י והרמ"ה. 11. הסבר את דברי המהרש"ל (הובאו בפרישה שם) שלגבי מקום אביו בבית הכנסת אין מחלוקת, מדוע. 12. כתוב מהן הנפק"מ העולות משיטות המפרשים (ניתן להעזר) בטבלאות שבנספח. 13. חוה דעתך: מדוע לא הזכירו הראשונים את חידושו של האורחות חיים (סי' ה הל' כיבוד אב ואם א), שצריך מחיצה כשיושב ליד אביו. 14. כיצד פסק השו"ע (יו"ד סי' רמ סעי' ב), ולאיזו שיטה (לעיל) דבריו מתאימים – פרט. 15. מה הוסיפו הט"ז (שם סק"א) והש"ך (שם סק"א) על פסק השו"ע. 16. עי' בערוך השולחן (כאן) האם דיני מורא אב חלים גם על האם, ומנין. 2. טבלאות סיכום א הסבר שיטות רש"י והרמ"ה דעה האם חולקים דעת רש"י דעת רמ"ה טור (משמעות) חולקים רק במקום חשיבות ובעצת זקנים – אסור לבן לעמוד כל מקום שמיוחד לאביו לעמידה או לישיבה אסור לבן בית יוסף הסבר א אינם חולקים רש"י אינו חולק, אלא שמדגיש שאיסור עמידה רק בעצת זקנים, אבל במקום שיושב, מותר לבן לעמוד כנ"ל בית יוסף הסבר ב וב"ח אינם חולקים איסור עמידה שוה לישיבה, וכשם שאסור עמידה דוקא מקום מיוחד אף ישיבה דוקא מיוחד ובמקום זה אסור לעמוד וכן לשבת כנ"ל פרישה חולקים אין איסור לעמוד במקום שמיוחד לישיבה, שאי"ז קביעות. ורק בעת זקנים, שהעמידה קביעות – אסור אסור לעמוד וכן לשבת במקום שמיוחד לאביו – לישיבה או לעמידה פסק השו"ע אינם חולקים עי' בית יוסף הסבר ב עי' בית יוסף הסבר ב ב הנפקא מינות בין השיטות דעה המקרים ישיבה במקום שאביו מיסב עמידה במקום שאביו מיסב חציצה בישיבה ליד אביו רש"י (להבנת הטור) מותר מותר   רמ"ה (וכן שאר הבנות ברש"י) אסור עי' להלן   רש"י (להבנות: טור, בית יוסף פי' א, פרישה)   מותר   רמ"ה (וכן שאר הבנות ברש"י) אסור אסור   אורחות חיים     אסור שאר שיטות ולהלכה     מותר ג פסק הלכה   ישיבה במקום שאביו יושב או עומד עמידה במקום עצת זקנים ומקום תפילתו עמידה במקום שאביו יושב או מידב ישיבה ליד אביו ללא מחיצה דיני מורא מאֵם הדין אסורה אסורה מותרת מותרת (משמעות השו"ע) כדין האב הטעם יש בכך זלזול במקום שקוע לאביו כנ"ל אין בכך קביעות ואין בכך זלזול אין ללמוד מהנהגת יונתן. ובגמ' לא נזכר דין זה מפורש בפסוק