1. שאלות לתלמיד
2. נספח טבלאות

מבוא הסוגיה מצוה מן התורה למנות בית דין גדול על כל ישראל, והם הנקראים סנהדרין גדולה, שנאמר (דברים טז, יח): "שופטים ושוטרים תתן לך" - מכאן שממנים בית דין לכל ישראל" (ספרי דברים, שם), והכוונה לסנהדרין גדולה שהם בית דין לכל ישראל. כמו כן נאמר (במדבר יא, טז): "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל", ואמר חז"ל כל מקום שנאמר "לי" - קיים לעולם, היינו שציווי זה הוא לדורות ולא רק לאותה שעה. מקום מושבם של סנהדרין גדולה הוא בבית המקדש בלשכת הגזית (עי' במסכת מידות ה, ד, ובסנהדרין פו, ב), שנאמר: "וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ד' " (דברים יז, ח). בנוסף לכך יש מצות עשה למנות שופטים ובתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר שבארץ ישראל, שנאמר: "שפטים ושוטרים תתך לך בכל שעריך" (שם), שעריך - היינו בארץ ישראל. בתי הדין שנצטוו ישראל למנותם צריכים שיהיו זה למעלה מזה, דהיינו: בראש בתי הדין- בי"ד הגדול של שבעים ואחר, למטה מהם סנהדרין קטנה של עשרים ושלשה, ולמטה מהם בתי דינים של שלשה. במשנה נאמר: "סנהדרין נוהגת בארץ ובחו"ל", והגמרא מביאה על כך ברייתא האומרת שמקור הדין המפסוק: "והיו אלה לכם לחוקת משפט, לדורותיכם בכל מושבותיכם" - בארץ ישראל ובחו"ל. אם כן למה נאמר "בכל שעריך" - בשעריך אתה מושיב בי"ד בכל פלך ובכל עיר, ובחו"ל אתה מושיב בכל פלך אבל לא בכל עיר. (באשר לגירסה בברייתא "בכל מושבותיכם" - עיין במסורת הש"ס, בגבורת ארי בערוך לנר שכך יש לגרוס, וכן הוא בירושלמי ובסיפרי). א. הבעיה שהעסיקה את הראשונים הראשונים נחלקו אימתי ניתן להקים סנהדרין בחו"ל, האם דין זה תלוי בקיום הסנהדרין שבארץ ישראל, ומכוחם ניתן להקים גם סנהדרין בחו"ל, או להיפך שרק כשאין סנהדרין בארץ ישראל ניתן להקים סנהדרין בחו"ל המשמשת כתחליף לסנהדרין שבארץ ישראל. ב. שיטות הראשונים 1. שיטת הרי"ד הרי"ד (מובא בקונטרס הראיות לריא"ז, סנהדרין יד, א) סובר שסנהדרין נוהגת בחו"ל דוקא כשאין סנהדרין בארץ ישראל, אבל כשיש סנהדרין בארץ ישראל – אין להקים סנהדרין בחו"ל. לשיטתו, סנהדרין בחו"ל משמשת כתחליף לסנהדרין בארץ ישראל, וכשאי אפשר לדון דיני נפשות וכדומה בארץ ישראל, מקימים סנהדרין בחו"ל. בדרך זו הוא מפרש גם את הדין שאין דנים דיני קנסות בבל (עי' ב"ק טו, ב ועוד) שהכוונה דוקא לזמן שיש סנהדרין בארץ ישראל הדנה דיני קנסות. 2. שיטת רוב הראשונים רש"י (על התורה, במדבר לב, כט), הרמב"ן (דברים, שם, ובהשגות לספר המצוות, עשה קנג), הר"י מלוניל, הריטב"א, המאירי (כאן, בסנהדרין לז, ב, ובע"ז ח, ב) סוברים שכאשר הסנהדרין קיימת בא"י ודנה דיני נפשות – ניתן לדון אף בחו"ל, אך כשבא"י לא דנים דיני נפשות – אי אפשר לדון דיני נפשות בסנהדרין בחו"ל. גם הריא"ז הולך בדרך זו, וכותב על דברי הרי"ד (לעיל) שהם "דוחק גדול", ומוסיף להקשות עליו שהרי נאמר במשנתנו במפורש: "סנהדרין נוהגת בארץ ובחו"ל", משמע שבאותו הזמן שסנהדרין נוהגת בארץ ישראל נוהגת גם בחו"ל. ג. הנפקא מינה בין שיטות הראשונים לפי שיטת הרי"ד, שסנהדרין נוהגת בחו"ל רק כשאין סנהדרין בא"י, אם כן רק כשנהגה סנהדרין בא"י לא ניתן היה להקים סנהדרין בחו"ל לדון דיני נפשות, אבל לאחר שפסקה הסנהדרין בא"י – ניתן להקים לה תחליף בחו"ל, שבה ידונו דיינים סמוכים. אולם לשיטת רוב הראשונים, שסנהדרין נוהגת בחו"ל רק מכח הסנהדרין שבא"י, ממילא כשפסקו מלדון דיני נפשות בארץ ישראל – פסקו מלדון גם בחו"ל. ד. פסק ההלכה הרמב"ם (הלכות סנהדרין יד, יד) כותב: "בזמן שדנים דיני נפשות בא"י – דנים דיני נפשות גם בחו"ל, והוא שיהיו הסנהדרין סמוכין בארץ, כמו שבארנו שהסנהדרין נוהגת בארץ ובחו"ל". מבואר מדבריו שסובר כרוב הראשונים, שהסנהדרין בחו"ל אינם תחליף לסנהדרין בא"י אלא להיפך, כשיש כח ביד הסנהדרין בא"י לדון דיני נפשות – יש בכחם להאציל מסמכותם גם על הסנהדרין שבחו"ל. השלחן ערוך אינו מתייחס לדין זה, כיון שכיום ממילא אין דיינים סמוכים, ולא ניתן להקים סנהדרין שדנה דיני נפשות (עי' טור חו"מ סי' א). נספחים 1. שאלות לתלמיד מהו ההבדל בהקמת בתי דין שבא"י לבתי דין שבחו"ל. עי' בראשונים (רי"ד, ריטב"א ומאירי) וכתוב במה נסתפקו בסוגייתנו. מהי שיטת הרי"ד (מובא בקונטרס הראיות לריא"ז, סנהדרין יד, א), בקשר לנ"ל (שאלה מס' 2) ומהי סברתו בכך. מהי שיטת רוב הראשונים (עי' רש"י במדבר לב, ט, רמב"ן שם, ריטב"א ומאירי כאן) בעניין זה. כיצד מקשה הריא"ז על שיטת הרי"ד. מהי הנפק"מ שיש בין שיטות הראשונים הנ"ל. כיצד פוסק הרמב"ם (הל' סנהדרין יד, יד), ולאיזו שיטה מתאים הפסק. מדוע לא התייחס השו"ע לעניין זה (עי' גם טור חו"מ סי' א). 2. טבלאות סיכום א הקמת בתי דין בא"י ובחו"ל סוג בית הדין א"י חו"ל בית דין הגדול לשכת הגזית אין סנהדרין יש יש בית דין של פלך יש יש בית דין של עיר יש אין ב סנהדרין בחוץ לארץ דעה בחו"ל בא"י רי"ד רק כשאין בא"י תמיד רוב הראשונים דוקא כשיש בא"י תמיד פסק הרמב"ם כרוב הראשונים תמיד

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300