1. שאלות לתלמיד
2. נספח טבלאות

מבוא הסוגיה בתורה נא' שרוצח בשגגה גולה לעיר מקלט (במדבר לה, יא - טו). במשנה מבואר שישנם שלושה סוגי שוגג: א. שוגג רגיל: במצב זה ההורג לא פשע, אך היה לו להזהר במעשהו - דינו: חייב גלות. ב. שוגג קרוב למזיד: במצב זה הרוצח פשע בכך שלא נזהר, בדבר שברור שהיה לו להזהר, ובזה שלא נזהר פשע. דינו: אינו גולה, ואין עיר מקלט קולטתו, מצאו גואל הדם והרגו - פטור. ג. שוגג קרוב לאונס: במצב זה לא היה באפשרות הרוצח בשגגה להעלות על דעתו, שעלול מאן דהוא להנזק ממעשהו, כגון שזרק אבן למקום שומם, ובא לפתע אדם והוציא ראשו. דינו: פטור אפי' מגלות. בסוגייתנו מובאת משנה האומרת: שאם זרק אדם אבן לחצרו והרג בשוגג: "אם יש רשות לנִיזק להיכנס לשם - גולה"... שנא' (דברים יט, ב(ה?)): "ואשר יבוא את רעהו ביער", מה היער רשות לניזק והמזיק להיכנס שם, יצא חצר בעל הבית, שאין רשות לניזק והמזיק להיכנס שם". א. הבעיה שהעסיקה את הראשונים סתירה בין סוגיות במשנתינו נאמר שהזורק אבן לחצר השייכת לו, ויש רשות לניזק להכנס לשם, הרי זה גולה, שהרי היה לו להזהר בכך. לעומת זאת במס' ב"ק (לב, ב) נאמר: "הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות, ונתזה בקעת וטפחה על פניו ומת - פטור, ואם נכנס ברשות - חייב". והובא שם, שר' יוסי בר חנינא מבאר ש"חייב" היינו רק בארבעה דברים (נזק צער ריפוי שבת), אך פטור מגלות, ומבאר רבא: משום שזה שוגג קרוב למזיד. ונחלקו שם האם דברי ר' יוסי בר חנינא מוסבים על סוף הברייתא - נכנס ברשות, או על תחילתה - נכנס שלא ברשות, שפטור מגלות לגמרי, אך נכנס ברשות חייב גלות. הסתירה: לפי הדעה שר' יוסי בר חנינא פוטר מגלות כשנכנס ברשות לחנות של נגר, יש להקשות מדוע הנכנס ברשות לחצר בעל הבית, וזרק בעה"ב אבן והרגו - חייב גלות. ב. פתרון הראשונים לבעיה זו 1. שיטת הראב"ד – ראוהו בשעת הכניסה הראב"ד מתרץ (ב"ק שם) שיש להבדיל בין המקרים, במשנתינו מדובר שלא ראהו שנכנס, אך נתן לו רשות להכנס קודם לכן, ולכן גולה. אומנם במס' ב"ק מדובר שראהו שנכנס לחנותו, והיה לו להזהר הרבה יותר ולכן הוא שוגג קרוב למזיד, ופטור. 2. שיטת התוספות, הרמב"ן והרשב"א – רשות כניסה חד פעמית התוס' (ב"ק שם ד"ה דלא), הרשב"א (שם) והרמב"ן (כאן ד"ה תנן) מחלקים גם הם בדרך דומה. בחצר מדובר על אדם שקיבל רשות כללית להכנס לחצר, מכח דרך שיש לו שם, או מכר או מתנה וכיוצ"ב. אמנם בחנות של נגר (ב"ק שם) מדובר על אדם שקיבל רשות לפי שעה, ובזה יש לנגר להזהר הרבה יותר, שהרי מסתבר שיכנס מיד, ולכן הוא קרוב למזיד ופטור מגלות. ג. הנפק"מ בין השיטות לשיטת הראב"ד כשבעה"ב לא ראה את הניזק נכנס לחצירו, דינו כשוגג, ואין זה משנה האם קיבל הניזק רשות כללית להכנס, או רשות חד פעמית, בשניהם נחשב כשוגג רגיל החייב גלות. לעומת זאת לשיטת התוספות והרמב"ן גם אם לא ראהו נכנס לחצרו, אינו חייב גלות, כשקיבל רשות זמנית חד פעמית, שהרי היה לבעה"ב לחשוש שיכנס מיד, והרי הוא שוגג קרוב למזיד, שאינו גולה. ד. שיטת ההלכה הרא"ש (מס' ב"ק פ"ג סי' יא) פוסק כלישנא קמא, שהנכנס ברשות לחצר בעה"ב - אינו גולה, שהרי הוא קרוב למזיד. לפי"ז יש לחלק בין משנתינו לדין הנכנס לחנותו של נגר. הרא"ש שם מבאר כתוס' (עי' לעיל) שמדובר שנתן לו רשות להכנס והיה לו לדעת שיכנס מיד. הרמב"ם (הל' רוצח ו, יא) וכן הרמ"ה (מובא ברא"ש שם) פסקו כלישנא בתרא שהנכנס ברשות לחצר בעה"ב - חייב גלות. אמנם הרמב"ם לא מבאר באיזה מקרה מדובר: האם מדובר במקרה שבעה"ב ראה את הניזק נכנס או לאו (עי' תוס' ב"ק שם). השו"ע לא הביא הלכות אלו, משום שדין גלות אינו נוהג בזמן הזה. נספחים 1. שאלות לתלמיד באר עפ"י המשנה באיזה סוג של שוגג חייב גלות, ומתי פטור, ומדוע. מהי הסתירה בין משנתינו לגמ' במס' ב"ק (לב, ב): "הנכנס לחנותו של נגר". מהי שיטת הראב"ד (ב"ק שם) בכך, ומהי סברתו בכך. מהי שיטת תוס' (ב"ק שם ד"ה דלא) והרמב"ן (כאן) בסתירה זו, ומהי סברתם בכך. מהי הנפק"מ שישנה בין השיטות השונות, נמק. כיצד פסק הרא"ש (ב"ק פ"ג סי' יא) במחלוקת בין שתי הלשונות, וכאיזה שיטה מבין הראשונים (לעיל שאלות מס' 3- 4). מהו פסק הרמב"ם (הל' רוצח ו, יא) והרמב"ן (מובא ברא"ש שם), בענין זה. מדוע לא הביא השו"ע הלכות אלו. 2. טבלאות סיכום א סוגי שוגג   שוגג רגיל קרוב למזיד קרוב לאונס הדין גולה אינו גולה אינו גולה הסיבה כפרה כפרה לא מספקת אינו זקוק לכפרה זו ב יישוב הסתירה בין הסוגיות בדין הנכנס לחצר בעה"ב ברשות   סוגייתנו: גולה סוגיה בב"ק: אינו גולה ראב"ד לא ראהו נכנס ראוהו נכנס - קרוב למזיד תוס' ורמב"ן הניזק קיבל רשות כללית (מכר, מתנה, שכירות וכדו') רשות חד פעמית - מיידית קרוב למזיד ופטור מגלות ג הנפק"מ בין השיטות   קיבל הניזק רשות חד פעמית אך בעה"ב לא ראהו ראהו בעה"ב וקיבל רשות כללית ראב"ד שוגג - חייב גלות קרוב למזיד - פטור מגלות תוס' ורמב"ן קרוב למזיד - ופטור מגלות שוגג - חייב גלות ד פסק הלכה בנכנס לחצר בעה"ב ברשות   הלכה בין שתי הלשונות הלכה בין הראשונים רא"ש כלשון א - נכנס ברשות - אינו גולה כשיטת תוס' רמב"ם ורמ"ה כלשון ב - נכנס ברשות - גולה לא נתבאר

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300