Halacha Brura and Berur Halacha
Institute

מכון הלכה ברורה ובירור הלכה

לקט באורי אגדות מסדר זרעים

פאה

דמאי

כלאים

שביעית

תרומות

מעשרות

מעשר שני

חלה

ערלה

ביכורים



פאה

פרק ד משנה א - אפילו תשעים ותשעה אומרים לחלק ואחד אומר לבוז לזה שומעין שאמר כהלכה

ואמרה "ואלקטה בשבלים", ר"ל שלא תקח רק לקט שאין העניים מקפידים ע"ז שיש שדות הרבה וכ"א מלקט בשדה מיוחד, משא"כ פאה שכל אחד חוטף מחברו, שהדין הוא אם צ"ט אומרים לחלק וא' אומר לבוז שומעים למי שאומר לבוז, וא"כ יבוזו העניים בזרוע כחם ואם תרצה לבוז יפגעו בה מרי נפש.

(מלבי"ם רות ב, ב)


דמאי

פרק ד משנה א - ושואלו בשבת יאכל על פיו

...דשבת הוא השורש והיסוד לכל הגלוים והנסים שנעשה בעולם לישראל, שעל ידיהם נתרבה כבודו לבריות. והשורש לכל הנסים הוא שבת, ובהצטרף לה ישראל נתרבה עוד יותר ויותר. וזהו שאנחנו אומרים בקידוש של שבת "תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים". ולכאורה קשה מאי שייך שבת ליציאת מצרים, והרי היא זכר להבריאה? רק דכמו דקורים אדם הראשון יען שהוא ראשון לכל האנשים וממנו יצאו כולם, כמו כן שבת הוא ההתחלה למקראי קודש, דהשפעת הקדושה והנסים הכל בא בזכות שבת, וההתחלה לכל הגלוים והנסים הוא יצ"מ, וע"כ שבת הוא יסוד ליצ"מ. ומש"ה בכל ש"ק נתעורר תוספת יראה בכל העולם עד שאמרו במס' דמאי דגם עם הארץ אימת @77שבת@66 עליו, דירא להיות משקר בשבת.

(בית הלוי בראשית פרק ב פסוק ב)


כלאים

פרק ד משנה ה - הזורע ארבע אמות שבכרם

[ישראל נקראים כרם ה', וצריכים להיזהר מתערובת של כלאים בעמנו ובאמונתנו. צריך להרחיק מכרם בית ישראל את הזרעים שהגוים זורעים בנימוסיהם ובדרכי חייהם. אבל לא להרחיק יותר מארבע אמות - לא לשנוא את הגוים ולבזות אותם, אלא יש להקדים להם שלום.]

(רבי שרגא רוזנברג, אבני שיש, עמ' 176, 178) לטקסט


שביעית


תרומות


מעשרות


מעשר שני

פרק ה משנה יג - עשינו מה שגזרת עלינו אף אתה עשה מה שהבטחתנו

[יש חשש שהוא נותן את המעשרות לא בלב שלם, כי הוא מפסיד, והרי צריך לעשות את המצווה בשמחה. ולכן אומרים "מה שגזרת", שעשינו את המצווה רק בתור גזירה. אבל מבקשים שבכל זאת "עשה מה שהבטחתנו".]

(רבי שרגא רוזנברג, אבני שיש, עמ' 113-114) לטקסט


חלה


ערלה


ביכורים

פרק ג משנה ו - וקורא מארמי אובד אבי

[הרמב"ם במורה נבוכים מסביר שמצות הביכורים באה להרגיל את האדם לכבוש תאוותו, שהוא רוצה להנות מפרי עמלו, וה' מצווה שיתן את הפרי הראשון לכהן ולא יהנה ממנו. יצר הרע שואל אותו,"למה לא תיהנה מעמלך"? ואתה משיב לו, "וענית ואמרת", שזה מדתו של לבן הארמי, האגואיסט, שעשה הכל לטובת עצמו, כפי שאמר "אך עצמי ובשרי אתה" (בראשית כט) - כל אדם היה בעיניו אמצעי לתועלת לעצמו ולבשרו. וארמי זה מסית את ישראל, ומאבד אותו. לכן אנחנו נותנים את הביכורים לכהן, לסתום את פי המסית הזה, לכבוש את אנוכיותנו.]

(רבי שרגא רוזנברג, בגדי שרד, עמ' 189-190) לטקסט

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 026521259
פקס 026537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמה | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | בית מדרש וירטואלי
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | צרו קשר

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | השיטה | EXAMPLE |
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US