מכון הלכה ברורה ובירור הלכה
Halacha Brura and Berur Halacha Institute

סוגיות בעיון ללימוד הדף היומי

האיסור לעבור כנגד המתפלל

מסכת ברכות, דף כ"ז ע"א

סוגיה מספר 12

גמרא

רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה... ושמע מינה: אסור לעבור כנגד המתפללין. מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: אסור לעבור כנגד המתפללין. איני?! והא רבי אמי ורבי אסי חלפי! רבי אמי ורבי אסי חוץ לארבע אמות הוא דחלפי.

רש"י

ולא פסקיה לצלותיה. כלומר לא הפסיק בין רבי ירמיה ולכותל לעבור לפניו ולישב במקומו אלא עמד על עמדו:

טעם האיסור

נפקא מינה בין הטעמים

מעבר בצידי המתפלל

שיטת הזוהר

טעם האיסור

בסוגיה מבואר האיסור לעבור כנגד המתפללים אולם לא נאמר הטעם לכך. בהסבר האיסור נאמרו שני טעמים בדברי הפוסקים. הסבר ראשון הוא משום שההליכה לפני המתפלל גורמת לו הפרעה בכוונתו בתפילה. אולם ניתן לומר שהאיסור לא קשור כלל להפרעת תפילתו של המתפלל אלא נובע מכך ששכינה שרויה במקומו של המתפלל ואין זה מן הראוי לעבור שם. שני טעמים אלו מובאים בביאור הלכה (ד"ה אסור לעבור).

נפקא מינה בין הטעמים

הבדל בין הטעמים להלכה הוא כאשר המתפלל אינו רואה את אותו אחד שעובר כנגד פניו והמעבר לא מפריע לכוונתו. לפי הטעם שהאיסור הוא מכך שכוונתו של המתפלל נפגעת במקרה זה יהיה מותר. אולם לטעם שהאיסור נובע מקדושת המקום גם כאן יהיה אסור. המשנה ברורה (בביאור הלכה שם) כותב שבמקרה בו הטלית של המתפלל משולשלת על פניו הרי שהוא לא יראה אם אדם יעבור כנגד פניו, ולסוברים שהטעם הוא למנוע הפרעה למתפלל במקרה זה לא יהיה איסור בדבר. עם זאת לדעת בעל כף החיים (סקכ"ב) גם במקרה זה ישנה הפרעה למתפלל, שהרי הוא ישמע את קול צעדיו של העובר מלפניו.

המגן אברהם כותב שאפשר לדייק מדברי רש"י שהאיסור הוא רק כשעובר והולך לדרכו כנגד פני המתפלל, אך אם רוצה לפסוע את שלוש הפסיעות שפוסעים לאחר התפילה, ומאחוריו עומד אדם בתפילה - הוא רשאי. הוא מדייק זאת מכך שרש"י פירש שרב לא חזר למקומו לשבת כדי לא להפסיק את תפילתו של רבי ירמיה בר אבא, ולא פירש בפשטות שרב לא פסע את שלוש הפסיעות שפוסעים לאחר התפילה. נראה ששיטה כזו מובנת רק על פי ההסבר שהאיסור נובע מקדושת מקום התפילה, ועל כן כאשר העובר גם עסוק בצרכי תפילתו - אין איסור בדבר. ברם לטעם שהאיסור נועד לא לפגוע בכוונת העומד בתפילה הרי שלא מסתבר שיהיה מותר לפסוע לאחוריו בסיום התפילה כאשר מאחוריו אדם שעומד בתפילה. אמנם מסקנת המגן אברהם שאין לדייק מדברי רש"י אלו כך מכיוון שאפשר שרש"י הבין שרבי ירמיה התפלל מאחורי רב בריחוק ד' אמות ולכן לרב לא היתה מניעה לפסוע לאחוריו, אך הוא נמנע מלשוב למקומו כיון שלצורך כך היה עליו לעבור בתוך ד' אמותיו של רבי ירמיה. למעשה השולחן ערוך פוסק שאין לפסוע לאחוריו כאשר נמצא שם אדם שעומד בתפילה, וזאת גם על פי דברי הירושלמי (ר"ה פ"ב ה"ה שהובאו בבית יוסף) מהם עולה שגם במקרה זה יש איסור. השולחן ערוך מוסיף שאיסור זה קיים גם אם האחורי התחיל להתפלל לאחר שהקדמי כבר עמד בתפילה.

מעבר בצידי המתפלל

רבינו יונה (י"ח ע"ב בדפי הרי"ף, ד"ה אסור) כותב שאסור לעבור רק כנגד פניו של המתפלל ולא מצדדיו. כך פוסק גם הטור וכותב "ודוקא לפניהם אבל בצדיהם מותר לעבור ולעמוד". המגן אברהם (סק"ו) מפרש את כוונת הטור שמותר לעבור בצדדי המתפלל אך כשמגיע לכנגד פניו עליו לעמוד אף שהוא עדיין בצדדיו, כלומר לשיטתו האיסור לעבור כנגד פני המתפלל כולל גם את הצדדים שכנגד פניו.

בעל אליה רבה חולק עליו וסובר שהאיסור הוא רק כנגד פניו ממש, אך מלפניו בצדדים מותר לעבור. המשנה ברורה (סקט"ז) מביא את שתי הדעות ולא מכריע ביניהם, אולם בעל ערוך השולחן (סעיף י"א) כותב שהמנהג כדברי בעל אליה רבה.

שיטת הזוהר

האיסור לעבור כנגד המתפלל מופיע גם בדברי הזוהר לפרשת חיי שרה (ח"א קל"ב ע"ב), שם נאמר "ומאן דצלי אסיר למעבר ארבע אמות סמיך ליה ואוקמוה להני ארבע אמות לכל סטר (=צד) בר לקמיה". המגן אברהם (סק"ה) למד מדברים אלו שיש איסור לעבור גם מצדדי המתפלל, שלא כדברי רבינו יונה שהובאו לעיל. כמו כן נראה שהאיסור כנגד פני המתפלל הוא גם מחוץ לד' אמותיו, ורק בצדדיו התירו חוץ לד' אמות. הבן איש חי (שנה ראשונה, פרשת יתרו, ז') ובעל כף החיים (סקכ"ז) כותבים שאף שהשולחן ערוך פסק כדעת רבינו יונה יש לחשוש לכתחילה לשיטת הזוהר.

אמנם בעל ערוך השולחן (סעיף י"ב) כותב שאין כלל מחלוקת בין הזוהר לגמרא, וכוונת הזוהר היא שהאיסור לעבור כנגד המתפלל הוא רק בד' אמות, אך נתנו לאדם רשות לעבור גם בתוך אותם ד' אמות כאשר הם מצדדיו או מאחוריו של המתפלל.

גם בעל עיניים למשפט סבור שאין מחלוקת בין הגמרא לזוהר, אך לדבריו גם הגמרא מסכימה לדברי הזוהר, ומה שהגמרא התירה לעבור חוץ לד' אמות זהו דווקא בצדדי המתפלל, אך לפניו האיסור הוא כמלוא עיני המתפלל. גם בדברי המאירי מובאת שיטה הסוברת שאסור לעבור לפני המתפלל אף חוץ לד' אמותיו, ונראה שגם לשיטה זו הסוגיה שמתירה לעבור חוץ לד' אמות של המתפלל עוסקת במעבר מן הצדדים כדברי בעל עיניים למשפט.

נספח: פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך

... ואסור לישב בצד העומד בתפלה או לעבור לפניו עד שירחיק ממנו ארבע אמות.

(רמב"ם תפלה ה', ו')

אסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ד' אמות, ודווקא לפניהם, אבל בצדיהם מותר לעבור ולעמוד.

אם השלים תפלתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו, אסור לפסוע ג' פסיעות עד שיגמור מי שאחריו את תפלתו, שאם יעשה זה הרי הוא כעובר כנגד המתפלל; וצריך לדקדק בזה, אפי' אם האחרון התחיל להתפלל אחריו, מאחר שכבר התחיל.

(אורח חיים ק"ב, ד'-ה')

' לע"נ __________________ '

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02-6521259
פקס 02-6537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמה | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | בית מדרש וירטואלי
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | צרו קשר

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | השיטה | EXAMPLE |
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US