בעיה נוספת נשמעת מפי המלמדים, הטוענים שתחילה יש ללמוד את הגמרא על בוריה, ורק אח"כ לעיין ב"ברור הלכה", כדי לראות כיצד מתקבלת ה"הלכה למעשה" מתוך הגמ'. טענה זו מתבססת על ההנחה שבמקום בו מסתיים שיעור הגמ', שם רק מתחיל לימוד "ברור הלכה", שלפי דעתם שייך הוא רק לחלק "החידושים" שנהוג למעט בהורתו ובלימודו.
טענה זו מוטעת ביסודה, בהניחה שהוראת לימוד הגמ', ע"י לימוד שיטות הראשונים עד להלכה, הוא ענין בפני עצמו, שאינו שייך ללימוד הסדור של הגמרא באופן רגיל. לאמיתו של דבר ההיפך הוא הנכון, לימוד יסודי של הגמ' אפשרי רק ע"י ניתוח שיטות הראשונים מתוך הגמ'.
(כמובן, בלי לייגע את התלמידים בפרטים ובמשא ומתן המסתעף מדבריהם). בדרך זו תהא גם תועלת לחידוד התלמידים, כיצד יש ללמוד גמ' בעיון, לדייק ולחפש את יסודות הסוגיה, שבהם למעשה עוסקות שיטות הראשונים השונות.
מהראוי להביא כאן את דברי המאירי (מההקדמה לחיבורו "בית הבחירה") השייכים לענין זה:
כמו כן קיים קושי נוסף המעלה בעיה מפני מלמדים ומחכנים, כיצד ניתן להעביר את "ברורי ההלכה" במערכת שיעורים, באופן מסודר ובהיר לתלמיד ממוצע?
הפתרון
הפתרון לבעיות שהועלו לעיל, הוא יצירת חיבור נפרד של "ברורי הלכה" במתכונת ערוכה ומסודרת, ללימוד והוראה.
כמובן שישנן רמות שונות של ישיבות, וסגנונות לימוד שונים, דבר המצריך בעצם עריכת חיבור שונה לכל אחד ואחד - דבר שאינו אפשרי. מפני כך בחרנו בדרך שונה, דהיינו לתת לפני המורים "ברורי הלכה" ערוכים ומסודרים להוראה, ומתוכם יבחר המורה את דרכו בהוראת החומר, עפ"י רמת כתתו וסגנונו האישי.
צורת ברורי הלכה הערוכים להוראה
במדור זה יש כמה סוגיות ממסכתות שונות, כאשר בכל סוגיה וסוגיה מובאת כותרת הנושא, מתחתיה ציון הדף והציון ב"עין משפט".
לאחר כותרת הסוגיה, מובאים ראשי הפרקים העיקריים של הסוגיה.
לאחר מכן, לפני הסוגיה עצמה, מובא מבוא כללי הסוקר את עיקרי הברור.
הסוגיה עצמה ערוכה בעזרת כותרות ראשיות משניות וכו', כדי להקל ככל שניתן על הבנת הנושא, ועם זאת לשמור על התוכן המעמיק של הנושא.
דגש מיוחד ניתן להגדרת כל שיטה ושיטה, למרות שבמקרים רבים נראה היה כאילו ניתן לצרפן ולהשוותן לשיטה אחת. כמו כן ניתנה תשומת לב, להבדלה בין עצם השיטה לבין הדברים העולים ממנה, או אפי' רק משתמעים ממנה (צויין: העולה מדבריו, משמעות וכדו').
מבנה הסוגיה וסגנונה
כל סוגיה מחולקת לראשי פרקים הקשורים לנושא הסוגיה. בתוך כל ראש פרק מובאות שיטות הראשונים השונות, בשימת לב בין שיטה מפורשת לשיטה שמשתמעת ממנה מסקנה כלשהי.
בסוף שיטות הסוגיה, הובאה שיטת ההלכה עפ"י השו"ע - מחבר ורמ"א, בשימת לב מרובה באלו שיטות ראשונים הלכו המחבר והרמ"א.
נספחים
בסוף הסוגיה הובאו שני נספחים: א. שאלות לתלמיד. ב. טבלאות סיכום.
השאלות לתלמיד מאפשרות לר"מ לתת שאלות חזרה על החומר הנלמד, בצמוד לחוברת או בלעדיה, על ידי הפניה למקורות הסוגיה.
נספח הטבלאות מסכם את השיטות השונות וההבדלים שביניהם בצורה בהרה.
סוף דבר
מטרתן של סוגיות אלה, הערוכות להוראה עפ"י בירור הלכה, לתת ביד המעיין או המורה:
- יכולת מהירה להכנס לעומק הסוגיה.
- להכין מערכי שיעור עפ"י הבנתו ושאיפתו, בהתאם לרמת התלמידים.
- להשקיף באופן מסודר ובהיר על הסוגיה, מראשיתה ועד סופה, "לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא".
אנו תפילה שנזכה להפיץ תורה, להגדילה ולהאדירה בדרך זו, "ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו".
בעריכת הרב אברהם קוסמן
רשימת הסוגיות
מסכת סוכה
|
דף
|
נושא הסוגיה |
קובץ WORD |
קובץ HTML |
|
ב. |
סוכה הגבוהה מעשרים אמה |
 |
 |
|
ג: |
שיעור בית החייב במזוזה |
|
|
|
ח: |
סוכת גנב"ך רקב"ש |
|
|
|
ט. |
הכשר סוכה ישנה |
|
|
|
יב. |
גזירת אוצר |
|
|
|
יב. |
הכשר חבילות לסיכוך |
|
|
|
יג. |
מספר העצים בחבילה הפסולה לסיכוך |
|
|
|
יג: |
פסול ירקות לסיכוך |
|
|
|
לא. |
אימתי סוכה גזולה כשרה |
|
|
|
לא. |
סוכה גזולה או סוכה ברשות הרבים - כשרה לכתחילה או בדיעבד |
|
|