הדין בדיעבד

האם יש מחלוקת בין הטעמים הגמרא מביאה ארבעה הסברים לנאמר במשנה "העושה תפילת קבע אין תפילתו תחנונים". הרי"ף, הרמב"ם, הרי"ד (בפסקיו) והמאירי מביאים הן את הסבר רבי אושעיא, שהעושה תפילתו קבע הוא מי שתפילתו דומה עליו כמשוי, והן את דברי רבנן שהוא כל שאינו אומרה בלשון תחנונים. מכך נראה שהם מבינים שאין בכך סתירה לפסוק כשתי דעות אלו, כנראה משום שהמחלוקת ביניהם היא רק בנוגע לפירוש המילולי של המשנה, אך להלכה לא נחלקו שזו וזו אינה תפילת תחנונים. אולם התוספות (ד"ה כל) והרא"ש (סי' י"ח) בשם רבינו חננאל וכן רבינו יונה (כ' ע"א בדפי הרי"ף, ד"ה ורבנן) בשם רב האי כותבים שלדעת רבנן אף על פי תפילתו דומה עליו כמשוי, ומתפלל רק מפני החיוב - אין בכך פסול אם רק אומרה בלשון תחנונים. רבינו יונה מוסיף שלכל דעה קולא וחומרא. לרבנן אם אינו אומרה בלשון תחנונים אין תפילתו תפילה אפילו כשאינה דומה עליו כמשוי, אך אם אומרה בלשון תחנונים - תפילתו תפילה אף שדומה עליו כמשוי. לעומת זאת לרבי אושעיא הדין הפוך, הכל תלוי בכך שלא תהיה דומה עליו כמשוי, ואין זה משנה אם אומרה בלשון תחנונים. פסק ההלכה כבר הובא לעיל שהפוסקים השמיטו את הסבריהם של רבה ורב יוסף ושל אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין. מסתבר שהסבר רבה ורב יוסף שתפילת קבע היא כל שאינו יכול לחדש בה דבר נדחה בגלל שרבי זירא חולק עליהם, ולדעתו בכך יכולה להיטרד דעתו של המתפלל, וכך אכן מסבירים זאת המאירי והאור זרוע (ח"א סי' צ"א) בשם ר"ח. הלחם משנה מסביר כך את הרמב"ם, ומוסיף שגם הסברם של אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין שתפילת קבע היא כל שאינו מתפלל עם דמדומי חמה נדחה בגלל מסקנת הסוגיה ש"לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה". השולחן ערוך מביא את שני ההסברים של רבי אושעיא ושל רבנן בדומה לרי"ף ולרמב"ם, ומדבריו עולה שפירוש תפילת תחנונים היא תפילה כרש המבקש בפתח ובנחת, ותפילה שהיא כמשוי היא תפילה שהאדם מבקש להיפטר ממנה. עם זאת, הב"ח מסיק מדברי ר"ח שהובאו בתוספות וברא"ש שהלכה רק כרבנן ולא כרבי אושעיא, ומסתבר שזה על פי הכלל שהלכה כרבים. הדין בדיעבד במשנה נאמר שאדם העושה תפילתו קבע - אינה תחנונים, אך לא מבואר האם אדם שעבר על כך ועשה את תפילתו קבע צריך לשוב ולהתפלל. הבית יוסף נוקט שאף אם נאמר שההסברים השונים חולקים זה על זה, כשיטת רבינו יונה והתוספות שהובאה לעיל, אין מניעה לפסוק לכתחילה לנהוג כשתי דעות יחדיו מכיוון שלכתחילה כולם מודים שצריך גם לשון תחנונים וגם שהתפילה לא תהיה עליו כמשוי. מכך עולה שמחלוקתם היא רק בדין הדיעבד, שלדעת רבנן אם לא אמר את התפילה בלשון תחנונים, ולדעת רבי אושעיא אם תפילתו עליו כמשוי עליו לשוב ולהתפלל. כך היא גם שיטת הב"ח אשר כאמור לעיל פוסק כרבנן, וסובר שלשיטתם אם לא התפלל בדרך תחנונים עליו לחזור ולהתפלל. הוא תמה על הטור שלא הזכיר הלכה זו שאם לא התפלל בלשון תחנונים לא יצא ידי חובה. אולם התוספות והרא"ש כתבו שלדעת רבנן "לא בעינן אלא לשון תחנונים בלבד". מכך נראה שלדעת רבנן אין מניעה שהתפילה תראה כמשוי אפילו לכתחילה, וממילא ניתן לומר שגם מה שאמרו שהתפילה צריכה להאמר בלשון תחנונים, זהו רק דין לכתחילה ובדיעבד יוצא גם אם התפילה היא תפילת קבע. נראה שיש להביא ראיה לשיטה זו מדברי אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין שהסבירו תפילת קבע בכך שהאדם לא מתפלל עם דמדומי חמה. לא נראה שלדעתם אדם המתפלל שלא עם דמדומי חמה אינו יוצא ידי חובה, שהרי במשנה בתחילת פרקנו למדנו את זמני התפילות, ושם מבואר שהזמן אינו רק עם דמדומי חמה. מכך שהם הסבירו את המשנה כדין לכתחילה בלבד ניתן להסיק שגם שאר האמוראים סוברים כך, אלא שהם נחלקו עליהם בפירוש המשנה. להלכה הלשון המובאת בשולחן ערוך היא כחובה לכתחילה, אולם בעל אליה רבה מסביר שהשולחן ערוך פסק כשיטתו בבית יוסף שלכתחילה צריך להקפיד על שני ההסברים, גם שהתפילה תהיה בלשון תחנונים וגם שלא תהיה עליו כמשוי, אך בדיעבד יש לפסוק כדעת רבנן ואם התפלל שלא בלשון תחנונים עליו לחזור ולהתפלל. לעומתו הפרי מגדים (אשל אברהם סק"ד) כותב שאין לו לחזור ולהתפלל במקרה זה מחשש לברכה לבטלה, אך לכתחילה עליו להיזהר שלא להגיע למצב כזה. כך היא גם מסקנת המשנה ברורה (סק"ט) ובביאור הלכה (ד"ה יתפלל) הוא כותב: "מה מאוד צריך האדם ליזהר בזה כי יש כמה פוסקים המצריכין לחזור ולהתפלל מחמת זה הלא המה הב"ח והא"ר וכן מוכח מהב"י ... ואין להחמיר דיעבד ועכ"פ לכתחילה מאוד יזהר בזה". נספח: פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך כיצד היא הכוונה? שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאלו הוא עומד לפני השכינה. לפיכך צריך לישב מעט קודם התפלה כדי לכוין את לבו, ואחר כך יתפלל בנחת ובתחנונים, ולא יעשה תפלתו כמי שהיה נושא משאוי ומשליכו והולך לו. לפיכך צריך לישב מעט אחר התפלה ואחר כך יפטר, וכו'. (רמב"ם תפלה ד', ט"ז) יתפלל דרך תחנונים כרש המבקש בפתח, ובנחת, ושלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה. (אורח חיים צ"ח, ג')

' לע"נ __________________ '

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02-6521259
פקס 02-6537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמה | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | בית מדרש וירטואלי
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | צרו קשר

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | השיטה | EXAMPLE |
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US