מה בין יין לפת או בשר

על איזה יין מברכים

ברכת הטוב והמטיב כשמברך לבדו

מה בין יין לפת או בשר הסוגיה עוסקת בברכת הטוב והמטיב שמברכים אותה רק כאשר השמחה משותפת לעוד אנשים מלבד המברך. בהקשר לכך מביאה הגמרא את הדוגמה של ברכת הטוב והמטיב על שינוי יין בסעודה, ומסבירה זאת בכך שיש שמחה לבני החבורה ששותים יחד עם המברך. ברכה זו מצינו בגמרא רק לגבי יין ולא בשאר המאכלים, ונשאלת השאלה מה הדין בשאר המאכלים ואם יש שוני ביניהם לבין היין ממה הוא נובע. הר"ן במסכת פסחים (כ' ע"א בדפי הרי"ף) כותב בשם הראב"ד שמברכים אותה ברכה גם על שינוי פת. אמנם שאר הראשונים חולקים על שיטה זו. התוספות (ד"ה הטוב) מסבירים שאין מברכים הטוב והמטיב על שינוי בבשר ולחם אלא רק על היין משום שהיין בנוסף לכך שהוא סועד הוא גם משמח. גם הרא"ש (סימן ט"ו) מביא את הטעם הזה בשם ר"י הלוי, ומוסיף שלא מצינו שירה אלא על היין. כמו כן הוא כותב שליין חשיבות מיוחדת בכך שנקבעה לו ברכה שמיוחדת רק לו ולכן ראוי שיברכו גם על יין נוסף שהביאו לשולחן. הסבר נוסף מובא על ידו, שברכת הטוב והמטיב נתקנה מלכתחילה על כך שנמסרו הרוגי ביתר לקבורה, ועליהם מסופר שהאויבים השתמשו בדמם לתועלת הכרמים, לפיכך יש בברכה שמברכים על שינוי יין כדי להזכיר את המאורע שהיין דומה לדם. הר"ן עצמו (שם) מביא טעם נוסף לחילוק, שביין השינוי מורגש יותר בגלל שהרגילות היא להביא כמה מינים של בשר או פת אך אין רגילות להביא כמה סוגים של יין. לפי הטעם זה יוצא שאין כאן דין מיוחד ליין, אלא ההבדל נובע מהרגלי הסעודה. על איזה יין מברכים רש"י מפרש שמדובר שהביאו יין טוב יותר מן הראשון, וכך כותבים גם הרשב"ם בפסחים (ק"א ע"א ד"ה אחד, מובא בתוספות כאן) והתוספות בפסחים (שם ד"ה שינוי יין) בשם בעל הלכות גדולות. התוספות מביאים ראיה לשיטה זו מהירושלמי (ברכות פ"ו ה"ח) שם מבואר שיש לברך על יין ישן לאחר ששתו יין חדש, ויין ישן בדרך כלל משובח יותר. לעומת זאת רבינו תם (בתוספות) סובר שמברכים על כל יין שמביאים בנוסף לראשון, ובלבד שלא יהיה גרוע במיוחד. גם הוא מסתמך על דברי הירושלמי, שבהמשכו מובא בשם רבי שהיה מברך על כל חבית וחבית, ולא הקפיד לבדוק שהיין טוב יותר. הרשב"א גם מסכים לכך ומנמק זאת בכך שהברכה היא על ריבוי היין ולא על טיבו. התוספות והרא"ש כותבים שהסוברים שמברכים רק על יין משובח מן הראשון אפשר שמסכימים שבסתם יין שלא ידוע שהוא גרוע מהראשון מברכים עליו הטוב והמטיב, וכך ניתן ליישב את המשך דברי הירושלמי לשיטה זו. בעל תפארת שמואל (על הרא"ש, סק"ג) מסביר זאת בכך שמן הסתם בכל יין יש מעלה מסוימת שלא קיימת ביין הראשון. בדומה לזה כותב המרדכי במסכת פסחים (דף ל"ה ע"א בדפי הרי"ף שבסוף המסכת) שאם שתו יין אדום והביאו להם יין לבן מברכים עליו אף שהוא גרוע מן האדום מכיוון שהוא בריא יותר לגוף. עם זאת מדברי הרשב"א נראה שמברכים על שינוי יין גם כשהיין הראשון משובח מהשני מכל הבחינות, והדברים מתאימים לסברתו שהברכה היא על ריבוי היין. הרמב"ם כותב שמברכים הטוב והמטיב גם אם שתו יין ישן והביאו להם יין חדש, ומכך עולה שאף אם היין השני גרוע מהראשון מברכים עליו והדברים מתאימים לשיטת הרשב"א שהובאה לעיל. אמנם השולחן ערוך פוסק שאם ידוע שהיין השני גרוע מן הראשון אין מברכים עליו ונראה שהוא פסק כשיטת התוספות, הרא"ש והמרדכי. כמו כן המשנה ברורה (סק"י) מביא שאם שתה יין ישן והביאו לו יין חדש אינו מברך אלא אם כן ידוע שהחדש משובח יותר. יחד עם זאת הרמ"א מביא את דברי המרדכי שאם היין השני פחות טוב מבחינת הטעם אך בריא יותר - מברכים עליו. ברכת הטוב והמטיב כשמברך לבדו התוספות לעיל (מ"ג ע"א ד"ה הואיל) כותבים על דברי הגמרא שאם בא להם יין בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו מפני שאין בית הבליעה פנוי, שהנידון הוא לגבי ברכת בורא פרי הגפן ולא על ברכת הטוב והמטיב. לכאורה הם כותבים זאת כי את ברכת הטוב והמטיב ניתן לברך רק בחבורה, ולא כשכל אחד מברך לעצמו ואיננו מוציא את חברו שאז הברכה היא רק על שמחתו הפרטית. אולם הם מביאים את דברי רבנו יחיאל, וכך היא גם דעת הרא"ש, שמברכים ברכה זו גם כשכל אחד מברך לעצמו. הם מביאים ראיה לכך ממה שמצינו בסוגייתנו לעיל לגבי ברכת הטוב והמטיב על הולדת בן, שהבעל מברך אף על פי שאין אשתו עמו. אמנם עדיין יש לדון מה דינו של הסועד לבדו ושותה יין נוסף, שאינו יכול לברך את ברכת הטוב והמטיב. הר"ן במסכת פסחים (שם) כותב שמברך שהחיינו, כפי שעולה מסוגייתנו שמברכים ברכה זו על טובה הבאה לאדם ואינה משותפת לעוד אנשים, וכמוהו כותב גם הראבי"ה (ברכות סימן קמ"ו). אולם התוספות (ד"ה התם) חולקים וסוברים שהיחיד אינו מברך כלל, כי אין מקום לברך שהחיינו אלא על דבר חדש. את מחלוקתם ניתן לתלות בשאלה האם ברכת הטוב והמטיב היא למעשה הרחבה של ברכת שהחיינו כשהטובה משותפת לעוד אנשים וממילא כאשר אין מברכים הטוב והמטיב כיוון שההנאה היא פרטית - מברכים שהחיינו, או שאין התאמה בין ברכת הטוב והמטיב וברכת שהחיינו ויש מצבים בהם מברכים הטוב והמטיב על טובה משותפת אך אין מברכים שהחיינו כשהיא פרטית. הרמב"ם פוסק שמברכים הטוב והמטיב רק כשהיו מסובים ביחד כפי שעולה מסוגייתנו, אולם הוא לא באר מה הדין כשסועד לבדו. גם הטור והשולחן ערוך פוסקים שאינו מברך הטוב והמטיב כשהוא סועד לבדו, אך כותבים שכשסועדים יחד - כל אחד יכול לברך לעצמו. נספח: פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך. היו מסובין לשתות יין ובא להן מין יין אחר, כגון שהיו שותין אדום והביאו שחור, או ישן והביאו חדש - אינן צריכין לברך ברכת היין פעם שניה, אבל מברכין 'בא"ה אמ"ה הטוב והמטיב'. (רמב"ם ברכות ד', ט') הביאו להם יין אחר - אינו מברך בורא פרי הגפן, אבל מברך עליו 'הטוב והמטיב'. הגה. אע"ג שאין לו עוד מן הראשון. ולאו דוקא הביאו להם מחדש, אלא הוא הדין אם היה להם מתחלה שתי יינות - מברכין על השני 'הטוב והמטיב'. הגה. ודווקא שלא היו לפניו יחד כשבירך 'בורא פרי הגפן', אבל היו ביחד אין צריך לברך אלא 'בורא פרי הגפן', כמו שיתבאר (סעיף ג). מברכין 'הטוב והמטיב' על כל שינוי יין מן הסתם, אפילו אינו יודע שהשני משובח מהראשון, כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו. הגה. ואין חילוק בין שניהם חדשים או אחד חדש ואחד ישן, ואפילו שתה ממנו תוך שלשים יום. יש אומרים דאם שתה תחלה יין אדום והביאו לו יין לבן, אף על פי שהוא יותר גרוע מברך 'הטוב והמטיב', לפי שהוא בריא לגוף יותר מן האדום. אין לברך 'הטוב והמטיב' אלא אם כן יש אחר עמו, דהכי משמע: 'הטוב' לי 'והמטיב' לחברי, והוא הדין אם אשתו ובניו עמו, אבל אם הוא יחידי - לא. אם רבים מסובים בסעודה, כל אחד מברך לעצמו 'הטוב והמטיב', ולא יברך אחד לכלם, דחיישינן שמא יקדימו קנה לושט כשיענו אמן. הגה. אבל אם היו מסובים לשתות בלא אכילה - אחד מברך לכולם. (אורח חיים קע"ה, א', ב', ד', ה')

' לע"נ __________________ '

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02-6521259
פקס 02-6537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמה | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | בית מדרש וירטואלי
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | צרו קשר

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | השיטה | EXAMPLE |
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US