דף יומי - ברכות 7

מכון הלכה ברורה ובירור הלכה
Halacha Brura and Berur Halacha Institute

סוגיות בעיון ללימוד הדף היומי

ברכת המזון של פועלים

מסכת ברכות, דף ט"ז ע"א

סוגיה מספר 7

גמרא

והתניא: הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל הבית... ואוכלין פתן ואין מברכים לפניה, אבל מברכין לאחריה שתים, כיצד? ברכה ראשונה - כתקונה, שניה - פותח בברכת הארץ, וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ. במה דברים אמורים? בעושין בשכרן, אבל עושין בסעודתן, או שהיה בעל הבית מיסב עמהן - מברכין כתיקונה.

רש"י

ואין מברכין לפניה. שאינה מן התורה: אבל מברכין לאחריה. שהיא מן התורה דכתיב ואכלת ושבעת וברכת (לקמן דף מח:): וכוללין. שני ברכות באחת שברכת הארץ ובנין ירושלים דומות:

הקדמה

הסוגיה עוסקת בברכת המזון של הפועלים, שחז"ל הקלו עליהם שאינם צריכים לברך את כל הנוסח המלא. בסוגיה זו יש לדון מהו הכוח של חז"ל לעקור חלק מברכת המזון, וכמו כן יש להבין מדוע תיקנו דווקא בנוסח כפי שמופיע בברייתא. כמו כן יש להסביר מהי הסיבה שבגללה הקלו לפועלים לקצר את ברכת המזון.
תוקף התקנה

התוספות (ד"ה וחותם) כותבים שאף על גב שחיוב ברכות ברכת המזון הוא מן התורה, יש כוח ביד חכמים לעקור מצווה מן התורה בשב ואל תעשה. מדבריהם עולה שהם מבינים שהדרשות שהגמרא לקמן (מ"ח ע"ב) דורשת מפסוקים שיש לברך את ברכת הזן, ברכת הארץ וברכת בונה ירושלים הם מהתורה, וממילא קשה כיצד יכולים חכמים לתקן ברכת המזון לפועלים שאין בה את כל שלוש הברכות שחיובם מן התורה, ועל כך משיבים התוספות שיש לחכמים כוח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה.

הבית יוסף מבאר שלדעת הרמב"ם אין חיוב מהתורה לומר בברכת המזון שלוש ברכות ודרשת הגמרא לקמן הינה אסמכתא בעלמא. הוא מדייק זאת מדברי הרמב"ם בספר המצוות (מצוה י"ט) שכותב את עצם החיוב לברך ברכת המזון ואינו מזכיר את מנין הברכות ומכאן שהוא סובר שהמצווה מהתורה היא לברך, אולם את נוסח הברכה ומספר הברכות תקנו חכמים. לפי הסבר זה אין קושי בכך שחכמים תיקנו ברכת המזון מקוצרת לפועלים, מאחר והם קבעו את הנוסח הרגיל והם יכולים לשנותו במקום צורך.

יש להעיר שהלחם משנה חולק על הבית יוסף וסובר שאף לדעת הרמב"ם ישנו חיוב מהתורה באמירת שלוש ברכות בברכת המזון.

רבי עקיבא איגר (בחידושיו לשולחן ערוך, על המגן אברהם סק"א) ובעל דגול מרבבה (על דברי המגן אברהם סי' קצ"ד סק"א) כותבים שאכן יש חיוב מהתורה להזכיר שלושה עניינים בברכת המזון - מזון, ארץ ובנין ירושלים, אלא שחכמים תקנו לכל נושא ברכה בפני עצמה אך הקלו לגבי פועלים לכלול שני עניינים בברכה אחת ואין בזה משום עקירת דבר מן התורה.
טעם התקנה

התוספות (שם) מנמקים את תקנת חכמים בכך שהם טרודים במלאכת בעל הבית, ונראה שכונתם לכך שהפועלים לא יוכלו לכוון היטב כאשר הברכה ארוכה.

הרא"ש (בתוספותיו) כותב שטעם הדבר שחכמים רצו בטובתם של הפועלים שבעלי בתים ישכרום ולא יחששו לביטול מלאכתם.

הסבר נוסף עולה מדברי הרמב"ם הטור והשולחן ערוך, והוא שהתקנה היא כדי למנוע הפסד מבעל הבית בכך שתתבטל מלאכתו.

נראה שהתוספות נזקקו לטעם של חוסר יכולת הפועלים לכוון בברכה ארוכה מאחר ולשיטתם כפי שהובאה לעיל יש בתקנת חכמים זו משום עקירת מצווה מהתורה והטעמים המובאים ברמב"ם וברא"ש לא מהווים סיבה מספיקה בשביל כך.

אמנם השולחן ערוך כותב שבזמן הזה אין דרך בני אדם להקפיד על ביטול המלאכה הכרוך באמירת הנוסח הארוך של ברכת המזון ועל דעת כן שכרו את הפועלים ולכן על הפועלים לברך בנוסח המלא. דין זה עולה יפה לפי הסבר הרמב"ם, אם כי ניתן לומר שלאחר שנוהג זה הפך למנהג כללי ממילא הפועלים לא יפגעו מכך, וכמו כן הפועלים לא יטרדו בברכת המזון מאחר ובעל הבית לא דוחקם ויוכלו לכוון בברכה.

יש להביא ראיה לדין זה מהחילוק המופיע בגמרא בין פועלים שעושין בשכרן שלגביהם הקלו חכמים לקצר את הברכה, לבין פועלים שעושין בסעודתן שהם מברכים את הנוסח הרגיל, וסיבת החילוק היא מידת ההקפדה של בעל הבית על ביטול מלאכתם. ממילא אם בזמננו בעל הבית לא מקפיד על ביטול המלאכה הכרוך בברכת המזון גם בפועלים שעושין בשכרן, אין סיבה לתקן עבורם ברכת המזון קצרה יותר.
נוסח הברכה

רש"י פירש שצרפו יחד את ברכת הארץ וברכת בונה ירושלים מפני שהן דומות. בדברים אלו מיושב מדוע לא צירפו גם את ברכת הזן לברכה זו. הב"ח מוסיף, שברכת הזן מפורשת לבדה בפסוק "ואכלת ושבעת וברכת", בעוד שברכת הארץ ובנין ירושלים נכללות יחד בפסוק "על הארץ הטובה אשר נתן לך" (על פי דרשת הגמרא בדף מ"ח ע"ב).

הרא"ה והריטב"א הסבירו שלא כללו את ברכת הזן יחד עם ברכות אלו מפני שהיא חמורה יותר, ועל פי הגמרא לקמן (מ"ח ע"ב) משה רבנו תיקנה.

הלבוש מסביר שבחרו לכלול את ברכת בונה ירושלים בברכת הארץ ולא להיפך, משום שהדרשה לגבי ברכת הארץ מפורשת יותר, בעוד שהדרשה לגבי בונה ירושלים נלמדת רק מגזרה שווה. בעל מעדני יום טוב מסביר אחרת, וכותב שעדיף לכלול את הברכה האחרונה בקודמת ולא להפך.

נספח: פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך

הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית ואכלו פתן... ומברכין לאחר סעודתן שתי ברכות בלבד, כדי שלא יבטלו מלאכת בעל הבית: ברכה ראשונה - כתיקונה, שניה - פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים, וחותם בברכת הארץ, ואם היו עושין בסעודתן בלבד, או שהיה בעל הבית מיסב עמהן - מברכין ארבע ברכות כתיקונן, כשאר כל אדם.

(רמב"ם ברכות ב, ב)

פועלים העושין מלאכה אצל בעל הבית - מקצרין בברכת המזון כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית. כיצד? ברכה ראשונה - כתקנה, ושניה - פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ, ואין אומרים ברכת הטוב והמטיב כלל. במה דברים אמורים? כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה, אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד - מברכין כל ארבע ברכות כתקנן, וכן אם בעל הבית מיסב עמהם, אף על פי שנוטלים שכר מלבד הסעודה - מברכין כל ארבע ברכות.

והאידנא לעולם מברכין כל ארבע ברכות, שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך, ומסתמא אדעתא דהכי שוכרים פועלים שיברכו כל ארבע ברכות כתקנם.

(אורח חיים קצא, א-ב)

' לע"נ משה בן מורנו ר' יעקב אשר הלוי כנורי (יא אדר א תשנז) '

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02-6521259
פקס 02-6537516