כל בשרו. משמע כל בשרו כאחד: לשערו. שתפסל בו חציצה: וכדרבה. דאמר רבה חציצה פוסלת בשיער: נימא אחת קשורה חוצצת. דמצי להדוקה שפיר ואין המים נכנסין בקשר: שלש אינן חוצצות. דלא מיהדקי שפיר ועיילי בהו מים: דבר תורה. הלכה למשה מסיני בתורה שבעל פה: רובו. רוב שערו שאם יש בו דבר החוצץ כגון דם יבש ודיו וטיט יבש וזפת יבש או שקשור רובו אחת אחת: ומקפיד עליו. שמצטער על ליכלוך זה שבראשו: ושאינו מקפיד עליו. הוי כגופו ואע"ג דהוי ברובו לא חייץ: וגזרו על רובו שאינו מקפיד. הואיל והוי רוב ודמי במקצת לחציצה דאורייתא: ועל מיעוטו המקפיד. הואיל ודמי ליה בהקפדה וגזרו לאו הלכה למשה מסיני הוא אלא גזירה מדרבנן ורובו המקפיד לחודיה הוא דהוה הלכה למשה מסיני:

הקדמה שיטת רש"י - החציצה בשיער שיטת רבינו תם - החציצה בכל הגוף שיטת הגאונים - דנים את השיער בפני עצמו ואת הגוף בפני עצמו הקדמה סוגייתנו עוסקת בהלכה למשה מסיני שנאמרה לגבי חציצה בטבילה ומסיקה שרק חציצה ברובו שמקפיד עליה פוסלת את הטבילה, אלא שחכמים גזרו גם על מיעוט שמקפיד עליו וכן על רובו אף שאינו מקפיד עליו. בגמרא לא נאמר היכן נמצאת חציצה זו, ונחלקו הראשונים בדבר זה וכפי שיבואר. שיטת רש"י - החציצה בשיער רש"י (ד"ה רובו) מפרש שההלכה למשה מסיני נאמרה לגבי חציצה בשיער, דהיינו שאם ישנה חציצה על רוב השערות והאדם מקפיד עליה - חציצה זו פוסלת את הטבילה. אולם חציצה בשערות שאינו מקפיד עליה, וכן חציצה רק במיעוט השערות - אינה פוסלת את הטבילה. התוספות (ד"ה דבר) מבינים שלשיטת רש"י לא נאמרה לגבי שאר הגוף ההלכה למשה מסיני ולכן אפילו חציצה במיעוט הגוף פוסלת. רבינו תם מקשה על כך ממקומות שונים מהם עולה שגם בשאר הגוף רק חציצה של רובו שמקפיד עליה חוצצת. שיטת רבינו תם - החציצה בכל הגוף רבינו תם כאמור שולל את פירוש רש"י לפיו ההלכה למשה מסיני נאמרה לגבי חציצה בשיער ולכן הוא מסביר שההלכה נאמרה לגבי חציצה בכל הגוף כאשר גם השיער נחשב לחלק מהגוף. לשיטתו חציצה בשיער יכולה להצטרף לחציצה בשאר הגוף על מנת להיחשב לחציצה שפוסלת טבילה. כשיטת זו פוסק גם הרמב"ם. הר"ן בהלכות נידה (מסכת שבועות, דף ז' ע"א בדפי הרי"ף) כותב שמחלוקת רש"י ורבינו תם נובעת מהבדל בגרסה בגמרא. רש"י אינו גורס: "אלא כי אתאי הלכתא וכו' " ולכן הוא מסביר שתירוץ זה מתבסס על התירוץ שקדם לו שהעמיד את ההלכה למשה מסיני לגבי חציצה בשיער, ולכן גם למסקנה ההלכה נאמרה לגבי השיער. לעומת זאת רבינו תם גורס "אלא" ולכן הוא מסביר שהגמרא חוזרת בה מההסבר שהובא קודם ולפי זה ההסבר הפשוט הוא שההלכה מתייחסת לכל הגוף. שיטת הגאונים - דנים את השיער בפני עצמו ואת הגוף בפני עצמו בספר האשכול (הלכות מקוואות, ח"א עמ' 150) מובא בשם תשובות הגאונים ש"רוב הגוף נדון בפני עצמו ורוב שיער בפני עצמו". פירוש הדברים, שההלכה למשה מסיני באה לחדש בדין "רובו ומקפיד" לגבי בשרו לחוד ולגבי גופו לחוד, כאילו נאמרו כאן שתי הלכות. הם הוכיחו דעתם מזה שבסוגייתנו נסמכו דברי רב הונא לדברי רבי יצחק להשמיענו שהלכה למשה מסיני נאמרה גם לגבי שיער. הר"ן (שם) מוסיף שמכיוון שלומדים מפסוקים שונים על חציצה בשיער ועל חציצה בשאר הגוף יש לדון אותם בנפרד גם כשמשערים אם החציצה היא ברובו. הריטב"א כותב שגם שיטת רש"י היא כגאונים ולא כפי שהבין אותה רבינו תם. הבנה מחודשת בדעת הגאונים כותב המאירי שלדעתם דנים כל אבר בגוף בפני עצמו ולא רק את השיער. להבנה זו אין כל דין שונה בשיער משאר הגוף. הראב"ד (בהשגות) מקבל את שיטת הגאונים שדנים את השיער בפני עצמו ואת שאר הגוף בפני עצמו וכך פוסק גם השולחן ערוך. נספח: פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך אחד האדם או הכלים - לא יהיה דבר חוצץ בינם ובין המים... דבר תורה: אם היה דבר החוצץ חופה את רוב האדם או רוב הכלי - לא עלתה להן טבילה, והוא שיקפיד עליו ורוצה להעבירו; אבל אם אינו מקפיד עליו ולא שם אותו על לב, בין עבר בין לא עבר - אינו חוצץ, ואף על פי שחופה את רובו. וכן אם היה חופה מיעוטו - אינו חוצץ, אף על פי שהוא מקפיד עליו. מדברי סופרים, שכל דבר החוצץ, אם היה מקפיד עליו - לא עלתה לו טבילה, אף על פי שהוא על מיעוטו, גזירה משום רובו; וכל דבר החוצץ, אם היה חופה את רובו - לא עלתה לו טבילה, אף על פי שאינו מקפיד עליו, גזירה משום רובו המקפיד עליו. נמצאת אומר, שאם היה על בשר האדם או על גוף הכלי דבר מדברים החוצצין, כגון בצק וזפת וכיוצא בהן, אפילו טיפה כחרדל, והוא מקפיד עליו - לא עלתה לו טבילה; ואם אינו מקפיד עליו - עלתה לו טבילה, אלא אם כן היה חופה רוב הכלי או רוב האדם, כמו שביארנו. (רמב"ם מקוואות א', י"ב) שתי שערות או יתר שהיו קשורין כאחת קשר אחד - אינן חוצצין, מפני שהמים באין בהן. ושערה אחת שנקשרה - חוצצת, והוא שיהיה מקפיד עליה; אבל אם אינו מקפיד עליה - עלתה לו טבילה, עד שתהיה רוב שערו קשור נימא נימא בפני עצמה. כזה הורו הגאונים. ויראה לי, ששערו של אדם כגופו הוא חשוב לענין טבילה, ואינו כגוף בפני עצמו כדי שנאמר 'רוב השיער', אלא אף על פי שכל שיער ראשו קשור נימא נימא, אם אינו מקפיד עליו - עלתה לו טבילה, אלא אם כן נצטרף לחוצץ אחר על גופו, ונמצא הכל רוב גופו, כמו שביארנו. וכו'. השגת הראב"ד. כדברי הגאונים הוא העיקר. (רמב"ם שם ב', ט"ו) שתי שערות או יותר שהיו קשורים ביחד קשר אחד - אינם חוצצין. הגה. ואין חילוק בין אם קשר שתי שערות עם שתי שערות, או שקשר שתי שערות בפני עצמן. ושערה אחת שנקשרה חוצצת, והוא שתהא מקפדת עליה; אבל אם אינה מקפדת עליה - עלתה לה טבילה, עד שיהא רוב שערה קשור נימא נימא בפני עצמו. (יורה דעה קצ"ח, ה')

' לע"נ __________________ '

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300