מותר לטלטל בכולה. ואפילו ישנה יותר מבית סאתים דהוקף לדירה הוא: להבריח מים. ולא לדירה: ומודה רב שאם כפאה על פיה. וגובהה יותר מעשרה אין מטלטלין בה אלא בארבע: מאי שנא מגג יחידי. דאמר רב אפילו לרבנן מותר לטלטל בכולו ואפילו יותר מבית סאתים דכיון דמחיצות לדירה נעשו אע"פ שלא לדירת מעלה עשאום כי אמרינן בהו גוד אסיק הוי כהיקף לדירה ה"נ כיון דכפאה לדור כפייתה זו היא עשיית מחיצתה לדירת מטן כי אמרת בהו גוד אסיק הוי היקף לדירה: שכפאה לזפתה. שבטל מחיצותיה מתורת דירה דאינן עומדות כל זמן כפייתה לא לדירת מעלן ולא לדירת מטן והוו כעמוד בעלמא וכי אמרת בהו גוד אסיק הוי היקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וכרמלית היא:

ביאור מחלוקת רב ושמואל ספינה שכפוה על פיה בתים שבספינה פסק ההלכה ביאור מחלוקת רב ושמואל סוגייתנו עוסקת בדינו של אדם ששובת בתוך ספינה לעניין הטלטול בתוכה. בעניין זה נחלקו רב ושמואל, לדעת רב מותר לטלטל בכל הספינה שהרי היא מוקפת במחיצות, ואילו לדעת שמואל אין לסמוך על מחיצותיה להתיר טלטול מכיוון שמחיצותיה לא נעשו לצורך דירה אלא רק להגן מפני המים. רש"י (ד"ה מותר) מפרש שלדעת רב מותר לטלטל בכולה אפילו אם גודלה הוא יותר מבית סאתיים. החידוש בכך הוא שכידוע מחיצות שמקיפות שטח של יותר מבית סאתיים מתירות טלטול רק אם אותו שטח הוקף על ידי המחיצות לדירה, ואם כן רב שסובר שמותר לטלטל בכולה אפילו אם גודל הספינה יותר מבית סאתיים סובר שמחיצות הספינה הם מחיצות גמורות שנעשו לדירה ומתירות טלטול אפילו בשטח של יותר מבית סאתיים. לעומת זאת בדעת שמואל יש אפשרות לומר שהוא אוסר לטלטל רק כאשר גודל הספינה הוא יותר מבית סאתיים מכיוון שאין אלו מחיצות גמורות שנעשו לדירה, אך אם הספינה קטנה מבית סאתיים אפשר שגם הוא מודה שמותר לטלטל בכל הספינה כיוון שסוף סוף יש לה מחיצות. אכן כך מסבירים התוספות (ד"ה איתמר), הרשב"א והריטב"א ומוכיחים זאת מדברי שמואל עצמו. לעיל (מ"ב ע"ב) פוסק שמואל כדעת רבן גמליאל שמי שיצא מחוץ לתחום בשבת בתוך ספינה מותר לו להלך בכל הספינה, אף שבאופן רגיל היוצא מחוץ לתחום צריך להישאר במקומו בתוך ארבע אמותיו. הגמרא מנמקת פסק זה מכיוון שלספינה יש מחיצות ודינה כרשות בפני עצמה ולכן כל הספינה נחשבת כארבע אמות. לעומת זאת בדעת החולקים מבואר שהם לא מחשיבים את דפנות הספינה כדפנות חשובות שהרי הם עשויות רק להגן מפני המים. לפי זה יוצא ששמואל עצמו בגמרא לעיל חולק על סברה זו שהדפנות אינן חשובות כשעשויות רק להגן מפני המים, ואילו בסוגייתנו הוא מסכים לסברה זו. על כורחנו שצריך לחלק שלעניין הילוך בכל הספינה הדפנות נחשבות לדפנות מכיוון שסוף סוף הספינה מוקפת מחיצות, אך לעניין טלטול אין הדפנות מועילות כיוון שלא נעשו לדירה. אמנם החיסרון של דפנות שלא נעשו לדירה לגבי טלטול נאמרו רק כשהשטח שמוקף הוא יותר מבית סאתיים, וממילא דברי שמואל כאן שאוסר את הטלטול בספינה מכיוון שאין לסמוך על דופנותיה מתפרשים כנאמרים לגבי ספינה ששטחה הוא יותר מבית סאתיים. במחלוקת האמוראים נפסקה הלכה כרב, הן משום שהלכה כרב באיסורים והן משום ששמואל עצמו הורה לפסוק כרב. ספינה שכפוה על פיה בגמרא מבואר שאם כפו את הספינה יש לחלק בין שני מצבים. אם כפו את הספינה לצורך שימוש בה בצורה זו דינה כרשות היחיד ומותר לכל הדעות לטלטל בתוכה. כמו כן על גבה גם מותר מכיוון שאומרים "גוד אסיק מחיצתא", דהיינו שרואים את המחיצות כאילו הם נמשכות למעלה וכפי שהגמרא מדמה זאת לגג בית. לעומת זאת אם כפו את הספינה לא לצורך מגורים, אלא לצורך טיפול ותיקון הספינה ("לזופתה") אז גם רב מודה שאין לטלטל אלא בארבע אמות. רש"י (ד"ה שכפאה) מסביר שמכיוון שכפו את הספינה לא לצורך שימוש בחלל שבתוך המחיצות ולא לצורך שימוש בגגה בטלה חשיבות מחיצותיה. אמנם כפי שכבר נאמר גם מחיצות שאינם חשובות עדיין מתירות את הטלטול אם השטח שהן מקיפות הוא פחות מבית סאתיים, ואכן רש"י מוסיף שמדובר כאשר שטח הספינה הוא יותר מבית סאתיים ולכן אין המחיצות מתירות את הטלטול, אולם בספינה ששטחה קטן מבית סאתיים מותר לטלטל בתוכה גם כשכופים אותה לזופתה. הרא"ש והטור כותבים בעניין זה שכשכופים את הספינה לזופתה אין לטלטל על גבה ביותר מבית סאתיים. מכך מדייק הבית יוסף שהם סוברים שהאיסור לטלטל בכגון זה הוא רק על גבה, אך בתוכה עדיין יש שם מחיצות על דופנותיה ומותר לטלטל בכולה. לעומת זאת הב"ח חולק על דיוק זה ומסביר שהרא"ש והטור נקטו את דין הטלטול על גג הספינה בדומה למה שהובא לעיל שכשכופים את הספינה לצורך מגורים דינה כרשות היחיד שגם על גגה אסור הטלטול מדין "גוד אסיק מחיצתא", אך הוא הדין גם לעניין טלטול בתוכה. מסתימת השולחן ערוך משמע שהוא אינו מחלק בכך וכשכופים את הספינה לזופתה אין לטלטל על סמך מחיצותיה, לא על גבה ולא בתוכה וכך פוסק גם המשנה ברורה (סקכ"ט). בתים שבספינה בעל שבלי הלקט (סימן קי"א) כותב שאם בתוך הספינה ישנם בתים שבתוכם גרים הנוסעים בספינה, על מנת להתיר את הטלטול בספינה יש צורך בעירובי חצרות. הוא לומד זאת ממה שמובא בירושלמי שיושבי אהלים שהקיפו את השטח שבו הם חונים במחיצות צריכים לערב עירוב חצרות, ונפסק כך להלכה בשולחן ערוך (שס"ו, ב'). לפי הלכה זאת, את כל המחנה מגדירים כחצר, ואת האהלים כבתים שבחצר. ממילא ללא עירוב יהיה אסור לטלטל מהאהל למחנה וכן להיפך, אולם בתוך המחנה עצמו מותר לטלטל בדומה לטלטול בתוך החצר עצמה שלא עירבו בה. בדומה לזאת יש לחייב את דרי הספינה שמחולקים בבתים שונים לערב ביניהם עירוב חצרות אף שכולים מוקפים במחיצות הספינה ודין כל הספינה כרשות היחיד. הרמ"א בשולחן ערוך (שם) פוסק כך להלכה. בעל אליה רבה (סק"ג) כותב שאם אין בספינה אלא בית אחד מותר לטלטל ממנו לספינה גם ללא עירובי חצרות. הביאור הלכה (ד"ה בתים) כותב שאף שיש עוד אנשים שדרים בספינה עצמה, הם אינם אוסרים על הבית את הטלטול כיוון שאין להחמיר בספינה יותר מאשר בחצר, ובחצר הדין הוא שרק חצר שפתוחים לתוכה שני בתים צריכה עירוב. נספח: פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך אפילו כלים, כגון ספינה או מגדל של עץ וכוורת וכיוצא בהן, אם יש בהן ארבעה על ארבעה בגובה עשרה או יתר על זה - הרי הן רשות היחיד גמורה. (רמב"ם שבת י"ד, ב) ספינה - מותר לטלטל בכולה אפילו היא יותר מבית סאתים דחשיבה מוקפת לדירה (ועיין לקמן סימן שס"ו וסוף סימן שפ"ב). כפאה לדור תחתיה - הוי רשות היחיד אף עליה. כפאה לזופתה - אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות אם הוא יותר מסאתים. (אורח חיים שס"ב, ד) ...הגה: בתים שבספינה צריכים עירוב אף על פי שיש לספינה מחיצות. (שם שס"ו, ב)

' לע"נ __________________ '

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300