זמנה "אילנות מלבלבים" ברכה על אילן יחידי על אלו אילנות זמנה בגמרא מובאים דברי רב יהודה שאומר שהיוצא ב'יומי ניסן' ורואה אילנות מלבלבים צריך לברך את ברכת האילנות, אולם הריטב"א כותב שאין כוונת רב יהודה שאת ברכת האילנות ניתן לברך רק בימי ניסן, אלא הוא נקט את הדוגמא המצויה, ובכל מקום יש לברך בזמן בו האילנות של אותו מקום מלבלבים. כך עולה גם מדברי בעל ספר האשכול (סימן כט) והמרדכי (סימן קמח) ועוד ראשונים. הרי"ף, הרמב"ם והשולחן ערוך כותבים כלשון הגמרא שהיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים וכו', ומכך מדייק בעל שו"ת הלכות קטנות (ח"ב סימן כח) שדעתם שרק בחודש ניסן ניתן לברך ברכה זו. גם החיד"א (בברכי יוסף) פוסק כך ומנמק זאת גם על פי הקבלה. לעומת זאת בעל מחצית השקל (סק"א) כותב שגם לדעת השולחן ערוך ניתן לברך גם שלא בימי ניסן, ונקט "ימי ניסן" רק כדוגמא לדבר המצוי. בעל שו"ת ישמח לב מוסיף שמתוך דברי המחבר מדויק שאפשר לברך אחר ניסן, שהרי הוא כותב בסוף הסעיף שאם איחר לברך עד שגדלו הפירות - שוב אינו יכול לברך, ומשמע שכל עוד עדיין ישנם פרחים - מברך, אף שאין זה בחודש ניסן. המשנה ברורה (סק"א) פוסק שניתן לברך גם שלא בחודש ניסן, אולם בעל שדי חמד (אסיפת דינים, מערכת ברכות סימן ב, סק"א) מסיק שיש לנהוג כפסיקת החיד"א על פי הכרעת המקובלים, ו'שב ואל תעשה עדיף'. "אילנות מלבלבים" בגמרא נאמר שמברכים על "אילנות מלבלבים", אולם נחלקו הפוסקים מהי ההגדרה ההלכתית של אילנות מלבלבים לעניין ברכת האילנות. המרדכי (שם) כותב בשם הר"ר יוסף שמברך גם כשרואה את האילנות לאחר שהצמיחו פירות, וכך מובא גם בהגהות מיימוניות (אות ט). לעומת זאת הטור כותב שאין לברך לאחר שגדלו הפירות, וכך נראה שסובר הבית יוסף. אמנם, הב"ח סובר שאין כלל מחלוקת ביניהם, והטור עוסק במי שראה את הפרחים בטרם גדלו ולא בירך, ולכן לא יכול לברך אחר כך, אך המרדכי עוסק במי שלא ראה את האילן קודם כלל. הפרישה חולק על הב"ח מכיוון שמדברי הב"ח עולה שמברכים רק בפעם הראשונה שרואים את האילן מלבלב, ואילו הפרישה סובר שכל זמן שהאילנות מלבלבים ניתן עדיין לברך. השולחן ערוך כותב כדברי הטור שאין לברך על אילן שגדלו פירותיו, אולם הפרי מגדים (א"א סק"א) מסייג זאת וכותב שאם לא נגמרו הפירות כל צרכם - גם לדעת המחבר ניתן לברך על אילן זה. נראה להסביר חילוק זה על פי הסברה המובאת בספר הלבוש שהסיבה שאין מברכים על אילן שיש בו פירות היא מפני שכבר הפירות הוקבעו לברכות אחרות - ברכות הנהנין ושהחיינו, אך פירות שלא נגמרו כל צרכם - לא הוקבעו לברכה אחרת וניתן לברך עליהם עדיין את ברכת האילנות. לעומת זאת הגר"א (סק"ב) כותב שהעיקר כדעת המרדכי שניתן לברך גם על פירות. לפי הדעה הסוברת שניתן לברך גם על אילן הטעון בפירות מצינו פוסקים הסוברים שיש בזה נוסח שונה לברכה. בעל ספר הפרנס (סימן שצו) כותב שלאחר שגדלו הפירות אומר 'בריות טובות ואילנות טובות' בעוד שעל הפרחים יש לברך 'בריות נאות להתנאות מהם'. כיוצא בזה כותב בעל פתח הדביר (רכו סק"ו) שכאשר ישנם פירות ראוי לומר 'ליהנות בהם', וכשאין פירות - 'להתעדן בהם'. ברכה על אילן יחידי בעל שו"ת הלכות קטנות (שם) מדייק בלשון הגמרא והרמב"ם שנקטו 'אילנות' בלשון רבים שאין לברך על אילן יחידי. לעומת זאת בפסקי הראבי"ה (סימן קכ), בחידושי הרא"ה (למסכת ברכות, מג, ב) ובתשובות מהר"י מולין (סימן קמג) הנוסח הוא בלשון יחיד - "חזי אילנא". בעל פתח הדביר (שם) כותב בשם החיד"א שעדיף שיברך לפחות על שני אילנות, ואפילו שניהם ממין אחד. אך הר"ח נאה בספרו בדי השלחן (ח"ב עמ' צח) כותב על דברי החיד"א שהם רק לכתחילה, אבל באמת יכול לברך גם על אילן אחד. על אלו אילנות בעל שו"ת הלכות קטנות (שם) כותב שאין לברך אלא על אילנות מאכל. לעומת זאת בעל מור וקציעה (סימן רכה) סובר שמברכים אף על צמחי נוי. המשנה ברורה (סק"ב) ובעל כף החיים (סק"ב) פוסקים בפשטות כדעת בעל שו"ת הלכות קטנות. רבי עקיבא איגר (על השולחן ערוך) מסתפק האם מברכים על אילנות של ערלה. הוא מסביר את ספיקו, שכיוון שאינו יכול ליהנות מהפרי - יתכן שאין לו לברך, שהרי הברכה היא על ההנאה מהאילנות. עוד נחלקו הפוסקים האם מברכים על אילנות שהורכבו באיסור כלאיים. כידוע ישנו איסור להרכיב מינים שונים של אילנות, אולם אם עבר והרכיב - הפרי לא נאסר. בעל שו"ת הלכות קטנות (שם) ובעל כף החיים (סקי"א) כותבים שלא יברך, אבל בעל שו"ת שאילת יעבץ (ח"א סימן סג) ובעל שו"ת יגל יעקב (או"ח סימן יב) כותבים שכשם שמברכים על אכילת הפירות כך יש לברך גם את ברכת האילנות על האילן המלבלב. אפשר שמחלוקת זו נובעת מהשאלה כיצד יש להגדיר את ברכת האילנות, האם זו ברכת השבח או ברכת הנהנין. אם נגדיר את ברכת האילנות כברכת השבח, הרי שמובן שאין לשבח את הקב"ה על אילן שהורכב באיסור, וכמו כן פשוט שאין להשוות בין ברכת האילנות לבין ברכה על אכילת פירות. אך אם נגדיר את ברכת האילנות כברכת הנהנין הרי שמובן שאף שנעשה איסור באילן, מכל מקום אין לאדם ליהנות מהעולם הזה בלי ברכה (כפי שלמדנו במסכת ברכות, לו, א) ולכן יש לו לברך, וכן ניתן להסיק שיש לברך על אילן שהורכב באיסור מכך שמברכים על הפירות. נספח: פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך ...היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים - מברך 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם'. (רמב"ם ברכות י, יג) היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח - אומר: 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם', ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות - לא יברך עוד. (אורח חיים רכ"ו)

' לע"נ __________________ '