החילוק בין בישול בחמה לבישול באש
בסוגיה מבואר שלדברי הכל אין איסור בבישול בחמה, ונחלקו התנאים האם יש לגזור ולאסור בישול בתולדות חמה שמא יבואו לבשל בתולדות האור. יש להבין מדוע הבישול בחמה מותר, שהרי לכאורה מבחינת התוצאה מתקבל בישול בדומה לבישול באש, ואם נאסר עלינו לבשל בשבת, הרי שמסתבר שאיסור זה כולל את כל הדרכים שבהם ניתן לבשל. רש"י (ד"ה דשרי) מבאר שאין דרך לבשל בחמה.
בישול בחמה אינו נחשב לבישול
בעל אגלי טל (מלאכת אופה, סקמ"ד) מסביר שאין כוונת רש"י לכך שיש בזה שינוי מצורת המלאכה הרגילה ולכן אין חיוב בכך כיוון שהמלאכה נעשית בשינוי, שאם כן היה ראוי לאסור מדרבנן. לכן הוא מסביר שדבר שבושל בחמה לא מוגדר כלל כמבושל, כלומר ההבדל הוא לא באופן עשיית המלאכה אלא בתוצאה. הוא מוכיח כדבריו מהגמרא במסכת פסחים (מ"א ע"ב) שלומדת מהלכות בישול שבת שקרבן פסח שבושל בחמי טבריה אין לוקים עליו משום "ובשל מבושל במים", ואם הפטור היה מצד שינוי בעשיית המלאכה היה ראוי ללקות על כך שהרי למעשה הפסח מבושל, אלא ודאי שאין זה מוגדר כלל כבישול.
לפי הסבר זה מסתבר שגם בשאר איסורי התורה בישול בחמה לא מוגדר כבישול כגון לעניין איסור בישול בשר בחלב.
בישול בחמה לא דומה לבישול שהיה במשכן
בעל נודע ביהודה (תניינא, יו"ד סימן מ"ג) מבאר שאמנם הבישול במשכן היה בישול הסממנים אותם בישלו באש. אולם מבישול זה ניתן ללמוד גם לשאר סוגי הבישול בדומה לאיסור אפייה שנלמד מאיסור בישול. הוא מסביר שאף על פי כן לא לומדים בישול בחמה מבישול באש מכיוון שאין דרך לבשל בחמה ולומדים רק על אופני הבישול הרגילים. ניתן להסביר שזו גם כוונת רש"י, שכיוון שאין דרך לבשל בחמה לכן אין לומדים בישול זה מהמשכן.
לפי הסבר זה אפשר שבשאר איסורים בישול בחמה יחשב כבישול. אכן הפרי מגדים ביורה דעה (סימן פ"ז) כותב שדיני שבת ודיני איסור בישול בשר בחלב שונים, וייתכן כי בישול בחמה אף שאינו נחשב כבישול לעניין שבת, יחשב כבישול לגבי בשר וחלב.
שימוש במיקרוגל ובדוד שמש בשבת לאור סוגייתנו
השלכה אפשרית מהמחלוקת הנ"ל היא בשאלה האם בישול במיקרוגל יהיה אסור מן התורה בשבת. בבישול במיקרוגל אין אש, אף לא אש חשמלית, שמחממת את האוכל. החימום נוצר כתוצאה מפגיעת קרניים אלקטרו-מגנטיות באוכל, דבר שגורם לאוכל להתחמם לחום רב. חום זה מסתבר שלא יוגדר כ"אור" או "תולדות האור", ויש לדון האם לדמות אותו לבישול ב"חמה" ותולדותיה או לבישול ב"אור" ותולדותיו.
בעל אגרות משה (או"ח ח"ג סימן נ"ב) כותב שמכיוון שהדרך כיום לבשל במיקרוגל יש לומר שחייבים על בישולו מהתורה. שיטתו מתאימה יותר לשיטת בעל נודע ביהודה שהובאה לעיל שלומדים מהמשכן איסור רק בצורת בישול מקובלת. אמנם לשיטת בעל אגלי טל שרק בישול באור מוגדר כבישול, אפשר שגם בישול במיקרוגל לא מוגדר כבישול. למעשה הרב ישראל רוזן (תחומין כרך י"ז, בישול בשבת ללא אש, ע"מ 24) כותב שבמקום שיש להתיר חימום אוכל בשבת, כגון לצורך חולה, יש להעדיף שימוש בחימום שלא על ידי אש ולעניין זה גם אש חשמלית מוגדרת כאש, ולכן יש עדיפות לשימוש במיקרוגל.
בדומה לזה יש לדון לגבי שימוש בדוד שמש. בזמנינו שהשימוש בדוד שמש נפוץ וזוהי דרך מקובלת לחמם מים לפי סברת האגרות משה שהובאה לעיל יש מקום לומר שיהיה איסור מן התורה בחימום מים באופן זה. אולם בספר שמירת שבת כהילכתה (פ"א הערה קכ"ז) מובאת דעתו של הרב שלמה זלמן אוירבך שמוכיח שלמרות שהיום מקובל להשתמש באמצעי חימום זה אין לומר שהוא יהיה אסור מן התורה. [ההלכה למעשה לגבי שימוש בדוד שמש - הדבר נידון בפוסקי זמננו, יש מתירים ויש אוסרים לכל הפחות מדרבנן].
מה בין תולדות האור לתולדות החמה
בעל אגרות משה (שם) דן בשאלה מה בין סודר שחומם על ידי האור שדינו כתולדות האור ואסור לבשל על ידו מן התורה לסודר שהוחם בחמה ודינו כתולדות החמה והאיסור לבשל בו הוא מדרבנן. שאלה זו קשה בפרט לפי הסבר רש"י שהסיבה לפטור בבישול בחמה היא מפני שאין דרך בישול בכך, ואם כן אם הדרך לבשל בסודר שהוחם לא צריך להיות הבדל בין אם הוחם באש או בחמה.
הוא מציע שני הסברים לכך. ההסבר הראשון הוא שיש לדון מה שהתחמם מהחמה כתולדה, ואם על האב אין מחייבים, אין לחייב גם על התולדה אף שבתולדה הדרך לבשל. לעומת זאת על תולדת האור יש לחייב כיוון שחייבים גם על האב.
ההסבר השני שהוא כותב הוא שיש לראות בתולדה רק כעין "מעביר" של חום, אך ההתייחסות היא כאל בישול במקור עצמו. לכן כיוון שהדרך לבשל באש יש לחייב גם על בישול בדבר שאוצר בתוכו את כוח האש שהרי למעשה החום של האש הוא זה שפועל באוכל. לכן אף אם נאמר שאין דרך לבשל בסודר, יש לחייב על בישול בו כיוון שההתייחסות היא אל מקור החום. לעומת זאת בבישול בתולדות חמה מקור החום הוא השמש שבה אין דרך לבשל, ולכן אין לחייב על בישול בדבר שאוצר בתוכו את חומה.
נספח: פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך
מותר להחם בחמה אף על פי שאסור להחם בתולדות חמה, שאינו בא לטעות מחמה לאור. לפיכך, מותר ליתן מים צונן בשמש כדי שיחמו. וכו'.
(רמב"ם שבת כ"ב, ט')
...אבל בחמה עצמה, כגון ליתן ביצה בחמה או ליתן מים בחמה כדי שיוחמו - מותר.
(אורח חיים שי"ח, ג')
|