הקדמה במשנה מובא האיסור להתחיל תספורת, מרחץ, סעודה ועוד סמוך למנחה, אך אם כבר התחיל - אינו צריך להפסיק. הגמרא דוחה את האפשרות להעמיד את המשנה סמוך למנחה קטנה מכיוון שסמוך למנחה קטנה לדעת רבי יהושע בן לוי אין לטעום כלום וכל שכן שצריך להפסיק את סעודתו ולכן מעמידה הגמרא את האיסור להתחיל סעודה וכדו' סמוך למנחה גדולה ומובאים לכך שני הסברים. ההסבר הראשון הוא שהמשנה אינה מדברת על סעודה רגילה או תספורת רגילה אלא בסעודה גדולה וכן בתספורת מיוחדת ('בן אלעשה') שנמשכים זמן רב. גם בשאר הדברים שמובאים במשנה לא מדובר על הדוגמא הרגילה אלא בדברים מיוחדים שנמשכים זמן רב. ההסבר השני מובא בשם רב אחא בר יעקב שאכן מדובר בדברים הרגילים (סעודה רגילה וכו') אלא שחוששים אף לדברים לא שכיחים (שמא ימשך בסעודתו, שמא ישבר הזוג וכדומה). אמנם במסכת ברכות (כ"ח ע"ב) נפסקה ההלכה שלא כרבי יהושע בן לוי ולפי זה יש לדון האם ניתן להעמיד את משנתנו בסמוך למנחה קטנה. שיטת בעל המאור והרשב"א - ניתן להעמיד את המשנה סמוך למנחה קטנה בעל המאור סובר שמאחר שאין הלכה כרבי יהושע בן לוי הרי שיש לחזור להבנה הפשוטה שהמשנה עוסקת סמוך למנחה קטנה ומדובר באיסור להתחיל כל סעודה ולאו דווקא סעודה גדולה. הוא מוסיף שסמוך למנחה גדולה מותר להתחיל אפילו סעודה גדולה. גם הרשב"א מסכים לדבריו שיש להעמיד את המשנה סמוך למנחה קטנה, אם כי הוא חולק על ההיתר להתחיל סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה מכיוון שהסברה נותנת לאסור זאת שיש חשש סביר שעל ידי זה יבטל מהתפילה. שיטת התוספות - הלכה כהסבר הראשון התוספות (ד"ה בתספורת) כותבים שאף שאין הלכה כרבי יהושע בן לוי זהו רק לגבי מה שאמר שאסור לטעום כלום משהגיע זמן המנחה ואפילו פירות, אך מכל מקום הלכה כמותו שאם התחיל סעודה באיסור צריך להפסיק ולכן אין להעמיד את המשנה סמוך למנחה קטנה אלא רק סמוך למנחה גדולה. לגבי פירוש המשנה התוספות פוסקים כהסבר הראשון ומנמקים זאת שרב אשי שערך את הגמרא הביא אותה בסתמא ולא הזכיר בשם מי נאמר ומשמע שהוא מסכים לשיטה זו. יש לפסוק כמותו ולא כרב אחא בר יעקב מכיוון שרב אשי היה מאוחר יותר ולפי כללי הפסיקה "הלכה כבתראי". הרא"ש מוסיף טעם נוסף לפסוק כך מאחר והסבר זה מקל יותר, ובאיסורי דרבנן יש לפסוק כדעה המקלה (אם כי הרא"ש עצמו לא פוסק כך להלכה כמובא להלן). ההלכה העולה מהסוגיה לדעה זו היא שסמוך למנחה קטנה אין להתחיל כל סעודה ובזה אנו מקבלים את דעת רבי יהושע בן לוי שאם התחילו - צריכים להפסיק. סמוך למנחה גדולה אין להתחיל רק סעודה גדולה (ובתספורת - תספורת בן אלעשה וכן בשאר הדברים) ואם התחילו אין מפסיקים, אך סעודה רגילה ותספורת רגילה - מותר להתחיל לכתחילה סמוך למנחה גדולה. שיטת הגהות אשרי בהגהות אשרי (בסוגייתנו) מובאת דעה שלפי הפוסקים כהסבר הראשון שסעודה קטנה מותרת סמוך למנחה גדולה, אפשר שהוא הדין שגם סמוך למנחה קטנה מותר להתחיל סעודה קטנה. לשיטה זו יוצא שאין הבדל כלל בין מנחה גדולה למנחה קטנה, אלא ההבדל היחיד הוא בין סעודה גדולה וסעודה קטנה, שסעודה גדולה אסור להתחיל אפילו לפני מנחה גדולה וסעודה קטנה מותר להתחיל אפילו לפני סעודה קטנה. שיטה זו מסכימה עקרונית עם התוספות שמעמידים את המשנה סמוך למנחה גדולה וכן שפוסקים כלישנא הראשונה, אך חולקת על התוספות בכך שדוחה לגמרי את דברי רבי יהושע בן לוי ולכן אין מניעה להתחיל סעודה קטנה סמוך למשנה. לשיטה זו נראה שיש להסביר שפוסקים כהעמדת הגמרא כאן את המשנה סמוך למנחה גדולה לא משום שלגבי התחלת סעודה באיסור אנו פוסקים כרבי יהושע בן לוי כפי שהסבירו התוספות והרא"ש בסוגייתנו, אלא כפי שכותב הרא"ש במסכת ברכות (פ"ד סימן י"א) שזהו בגלל שהסוגיה מביאה רק את העמדה זו, ולא כותבת שלפי פסיקת ההלכה אין צורך להעמיד סמוך למנחה גדולה מכאן שהעמדה זו נכונה גם לחולקים על רבי יהושע בן לוי שהלכה כמותם. שיטת הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש - הלכה כרב אחא בר יעקב גם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש מסכימים לשיטת התוספות שיש להעמיד את המשנה סמוך למנחה גדולה, אך הם פוסקים כהסברו של רב אחא בר יעקב. את שיטתם נראה להסביר על פי הכלל שפוסקים כמו הלישנא האחרונה המובאת בסוגיה, שזוהי המסקנה. כמו כן הרא"ש כותב שההעמדה של ההסבר הראשון דחוקה בלשון המשנה שאסרה להתחיל סעודה ותספורת ואנו מסבירים שלא מדובר בסעודה ותספורת רגילים. אך לפי הלישנא השנייה אכן מדובר כפשט המשנה בכל סעודה ותספורת. לשיטתם, סמוך למנחה גדולה - אין להתחיל שום סעודה, תספורת וכדו', אך אם התחילו - אין צריכים להפסיק. גם סמוך למנחה קטנה אין להתחיל, אך אם התחילו - צריכים להפסיק. פסק ההלכה המחבר בשולחן ערוך פוסק כשיטת הרמב"ם שאין להתחיל אפילו סעודה קטנה אפילו סמוך למנחה גדולה, אלא שאם התחילו - אין מפסיקים. עם זאת הוא אינו מביא בהלכה מה הדין אם התחיל סעודה סמוך למנחה קטנה, אך לפי מה שהוסבר לעיל הרי שיש לפסוק בזה כרבי יהושע בן לוי ולכן אם התחילו מפסיקים. הרמ"א מביא את השיטות הנוספות בסוגיה, דהיינו את שיטת התוספות שמותר להתחיל סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה, וכן את שיטת בעל המאור שמותר להתחיל אפילו סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה ואת שיטת הגהות אשרי שמותר להתחיל סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה. הוא מסיים שנהגו להקל כשתי השיטות האחרונות כלומר שמותר להתחיל סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה וסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה ואסור רק להתחיל סעודה גדולה סמוך למנחה קטנה. לכאורה פסק זה קשה מאחר והוא מתבסס על שתי שיטות החלוקות ביניהן בביאור הסוגיה, אך נראה שהרמ"א מצרף להקל גם את העובדה שהשמש קורא לבוא לתפילה כפי שהוא כותב בדרכי משה (אות ג'), בנוסף לשיטת בעל המאור. עם זאת מסקנתו של הרמ"א שיש להחמיר ולא להתחיל סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה, ונראה אם כן שנוקט את שיטת הגהות אשרי לעיקר ההלכה, דהיינו שאין להתחיל סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה, אך סעודה קטנה מותרת אפילו סמוך למנחה קטנה. ואם התחילו - אין מפסיקין כאמור המשנה פוסקת שאף שאין להתחיל בסעודה, מרחץ וכדו' סמוך למנחה, מכל מקום אם התחילו אין מפסיקים. רש"י (ד"ה אין מפסיקין), תוספות (ד"ה אין מפסיקין), הרא"ש (סימן י"ח) והר"ן (דף ג' ע"ב בדפי הרי"ף) כותבים על פי הגמרא שמדובר שיש עוד שהות לסיים את העיסוק שעומד בו ולהתפלל אחר כך, אולם אם אין שהות צריך להפסיק מיד וכך פוסק גם השולחן ערוך. הרחבה בנושא זה ניתן למצוא בסוגיה מספר 3 לדף יא ע"ב. בנוסף לכך כותבים התוספות (ד"ה ואם התחילו) והרא"ש שמדובר אף אם התחילו באיסור ומביאים לכך ראיה מהגמרא במסכת סוכה (ל"ח ע"ב) ואף את דין זה פוסק השולחן ערוך. טבלה לסיכום שיטות הראשונים סמוך למנחה גדולה סמוך למנחה קטנה שיטת בעל המאור והרשב"א (מעמידים את המשנה סמוך למנחה קטנה) בעל המאור - מותר אפילו סעודה גדולה. רשב"א - אסור סעודה גדולה (מסברה). אסור להתחיל סעודה קטנה, אך אם התחילו אין מפסיקים שיטת התוספות (מעמידים את המשנה סמוך למנחה גדולה ופוסקים כהסבר הראשון) אין להתחיל סעודה גדולה, אך אם התחילו אין מפסיקים אין להתחיל אפילו סעודה קטנה ואם התחילו מפסיקים שיטת הגהות אשרי (מעמידים את המשנה סמוך למנחה גדולה ופוסקים כלישנא הראשונה, אך סוברים שאין הבדל בין מנחה גדולה למנחה קטנה) אין להתחיל סעודה גדולה, אך אם התחילו אין מפסיקים מותר להתחיל סעודה קטנה שיטת הרי"ף הרמב"ם והרא"ש (מעמידים את המשנה סמוך למנחה גדולה ופוסקים כרב אחא בר יעקב) אין להתחיל כל סעודה, אך אם התחילו אין מפסיקים אין להתחיל כל סעודה ואם התחילו מפסיקים פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך כיון שהגיע זמן מנחה גדולה - לא יכנס למרחץ אפילו להזיע עד שיתפלל, שמא יתעלף ויבטל מן התפלה, ולא לאכול, אפילו אכילת עראי, שמא ימשך באכילה, ולא לדון, אפילו בגמר דין, שמא יסתר הדין וימשך ויבטל מן התפלה, וכן לא ישב לפני הספר לספור, אפילו תספורת הדיוט, עד שיתפלל, שמא ישבר הזוג, ולא ליכנס לבורסקי סמוך למנחה עד שיתפלל, שמא יראה הפסד במלאכתו ויתעסק בה ויתעכב מן התפלה. ואם התחיל באחת מאלו - לא יפסיק אלא גומר, ואח"כ מתפלל תפלת מנחה. (רמב"ם תפילה ו', ה') לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה עד שיתפלל, ולא יכנס למרחץ ולא לבורסקי ולא לדון ולא לאכול, אפילו סעודה קטנה, סמוך למנחה גדולה. ואם התחיל באחת מכל אלו - אינו מפסיק אף על פי שהתחיל באיסור, והוא שיהא שהות ביום להתפלל אחר שיגמור סעודתו או מלאכתו. אבל אם אין שהות להתפלל אחר כך - צריך להפסיק מיד... הגה. ויש חולקים וסבירא להו דסעודה קטנה מותר, ואינו אסור רק בסעודת נשואין או מילה, ויש אומרים דאפילו סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה שרי, ויש אומרים דסעודה קטנה אפילו סמוך למנחה קטנה שרי, ונהגו להקל כשתי הסברות, דהיינו בסעודה גדולה סמוך למנחה גדולה, ובסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה, ואפשר הטעם משום דעכשיו קורין לבית הכנסת לא חיישינן דלמא יפשע ולא יתפלל. מיהו בסעודה גדולה יש להחמיר אפילו סמוך למנחה גדולה, ואפילו אם התחיל קודם לכן, כשמגיע מנחה קטנה והשעה עוברת - צריך לקום ולהתפלל. והא דאסור לאכול סעודה קטנה - היינו כשקובע לסעוד, אבל לטעום דהיינו אכילת פירות - מותר. והוא הדין לאכול פת כביצה כדרך שאדם אוכל בלא קבע - מותר. (אורח חיים רל"ב, ב'-ג')

' לע"נ ____________________ '