מקפלין את הכלים. בגדים כשפושטן מקפלין מפני שמתרככין מכיבוסם ומתקמטי' כשאינן מקופלים: אפילו ד' וה' פעמים. כדי לחזור וללובשן בו ביום:

בשני בני אדם. כשמקפלין אותן מפשטין קמטיהן ונראין כמתקנין: ישנים. קיפולן מתקנן יותר מן החדשים שהחדשים קשין מאליהן ואין ממהרין לקמוט: צבועין. קיפולן מתקנן: יש לו. אחרים להחליף היום לא: כלי לבן שלהן. רבותא נקט וכל שכן צבועים:

גדר האיסור קפלים חדשים קיפול על ידי אדם אחד בגדים חדשים בגד לבן כשאין לו בגד אחר גדר האיסור במשנה מבואר שמותר לקפל בגדים בשבת, אולם הגמרא מסייגת זאת במספר תנאים: שהקיפול יהיה על ידי אדם אחד, שהבגד לא יהיה ישן, שלא יהיה צבעוני ושמטרת הקיפול היא לצורך לבישת אותו בגד בשבת, דהיינו שאין לו בגד אחר ללבוש. אם אחד מתנאים אלו לא מתקיים - הקיפול אסור. יש להבין מאיזה טעם נאסר הקיפול, ואיזה סוג של קיפול נאסר. רש"י (ד"ה מקפלין) והר"ן (דף מ"א ע"ב בדפי הרי"ף) מסבירים שהקיפול נאסר מפני שדומה למתקן, שהרי תפקידו למנוע קמטים מהבגד לאחר שהאדם פושטו. בדומה לזה מבארים הרי"ד ורבינו ירוחם (נתיב י"ב, י"ד) שתפקיד הקיפול הוא ליישר את הקמטים שנוצרו בשעת הלבישה. המשמעות הפשוטה בדבריהם היא שמדובר על קיפול רגיל בדומה למה שאנו מקפלים בזמנינו. לעומת זאת, בחידושים המיוחסים לר"ן מבואר שהקיפול נעשה על ידי שנותנים את הבגד בין שני לוחות עץ מהודקים בחזקה, וטעם האיסור הוא משום טירחא יתירה בשבת. ייתכן שלדעה זו קיפול ביד בדרך המקובלת מותר בשבת גם כאשר התנאים המבוארים בסוגייתנו אינם מתמלאים. אכן, בעל ארחות חיים (שבת סימן שצ"ח) כותב שקיפול שלנו אינו דומה לקיפול שלהם שהיו מקפידים מאוד לפשוט את הקמטים ולהניח את הבגד תחת המכבש. בדומה לזה מדייק בעל ערוך השולחן (סעיף י') בדעת הרמב"ם שהוא אוסר רק קיפול העשוי כמעשה אומנות ומתיר קיפול פשוט. הוא מדייק זאת מכך שהרמב"ם מביא הלכה זו יחד עם האיסור לתקן בית יד של בגדים שזו פעולה שנחשבת מעשה אומן. הבית יוסף מביא את שתי הדעות אולם בשולחן ערוך המחבר אינו מביא את הדעה המקלה ומשמע שאינו סומך על דעה זו להלכה. פסק זה מובן מאחר והמחבר כותב שמסתבר לפסוק כדעה שמתירה לקפל את הבגד לא על פי הקיפולים הישנים כפי שיובא להלן, ומשיטה זו עולה שגם קיפול פשוט אסור, וכך מבאר בעל ברית משה (על הסמ"ג, לאוין ס"ה). מכל מקום בעל ברכי יוסף (סק"ג) כותב שניתן לסמוך על הדעה המקלה שמובאת בבית יוסף. גם בעל יפה ללב (ח"ב או"ח ש"ב, א') כותב שיש לסמוך על הדעה המקלה, וכל שכן בטלית של מצווה שמניחה משבת לשבת שיש בקיפולה משום הידור מצווה. הוא מסיים שכן המנהג פשוט ורבים מקפלים טליתותיהם בפני גדולים ואלו אינם מוחים בידם. קפלים חדשים על פי הסבר רש"י שהובא לעיל שמטרת הקיפול היא למנוע קמטים ניתן להסיק שכל קיפול אסור. אולם הראבי"ה (סימן רמ"ה, מובא גם במרדכי סימן שפ"ח) כותב שהאיסור הוא רק כשמקפל על פי הקיפולים הישנים, אבל כשמקפל קיפולים חדשים - מותר. הוא מוסיף שבדרך זו מותר לקפל אפילו בשני בני אדם ואפילו כשאינו זקוק לאותו בגד באותה שבת. המחבר בשולחן ערוך מביא את דעת הראבי"ה וכותב שנראים דבריו. מלשונו של השולחן ערוך שכותב שמותר לקפל באופן זה "בכל עניין" מדייק בעל אליה רבה שאין זה נחשב לקיפול ומותר גם לצורך יום אחר. כדבריו פוסקים גם המשנה ברורה (סקי"ח) ובעל כף החיים (סימן י"ד סקכ"ד וסימן ש"ב סק"ל). לעומת זאת בעל חיי אדם (כלל מ"ד, כ"ד) מתיר באופן זה רק כשזקוק לבגד באותה שבת. בעל כף החיים תמה על דבריו, שהרי מפורש בדברי המרדכי שמותר אף לצורך יום אחר. כאמור בהלכה שלפנינו השולחן ערוך מסתמך על דעה זו לקולא. לעומת זאת המגן אברהם (סימן י"ד סק"ט) פוסק שהשואל טלית מחברו בשבת - אינו חייב להחזירה לו מקופלת, אף שחייב לעשות כן בחול, ובחול יכול להחזירה מקופלת גם לא על פי קפליה הראשונים. בעל מחצית השקל מבאר שהמגן אברהם חושש לדעה האוסרת גם קיפול זה, ואף על פי שהמחבר כותב שנראים דברי הראבי"ה - ראוי להחמיר שלא לקפל כלל. למעשה המשנה ברורה (סימן י"ד סקט"ו) פוסק שבשבת יקפל את הטלית שלא כסדר קיפולה הראשון. כך פוסק גם בעל כף החיים ומסביר שהלשון "יש מי שאומר" שבדברי המחבר אינה מלמדת שיש חולק, אלא זו הלכה מוסכמת שלא כתובה במפורש אלא בדברי פוסק יחיד. קיפול על ידי אדם אחד כפי שהובא לעיל, אחד מהתנאים להיתר הקיפול הוא שיעשה על ידי אדם אחד בלבד. רש"י (ד"ה בשני) מבאר הלכה זו על פי הסברו שאיסור קיפול בגדים הוא משום שנראה כמתקן ובשני בני אדם הבגד נמתח היטב וקפליו נפשטים יותר ולכן יש יותר איסור בדבר. בדומה לזה מבארים רבנו חננאל והראב"ן (סימן שנ"ט) שקיפול בשני בני אדם נאסר כיוון שהוא כמעשה אומן. לעומת זאת בחידושים המיוחסים לר"ן מבאר על פי שיטתו שהאיסור הוא משום טירחא יתירה שבשני בני אדם יש טירחא יתירה. בירושלמי (הלכה ג') מובא שגם אדם אחד אינו רשאי לקפל אלא כשמחזיק את הבגד בידו ולא על גבי ספסל, וכך פוסקים המשנה ברורה (סקי"ד) ובעל כף החיים (סקכ"ה). בגדים חדשים תנאי נוסף להיתר הקיפול הוא שהבגדים חדשים. רש"י (ד"ה ישנים) מבאר שבגד חדש נשאר קשה ואינו נוטה להתקמט על כן אין הקיפול תיקון גמור כמו בבגד ישן שהקיפול דרוש לו יותר. בדומה לזה מבארים רבנו חננאל והראב"ן שקיפול בגד ישן משוה לו מראה של בגד חדש, וזה דומה למלאכה ואסור. מאידך גיסא, הרמב"ם מבאר שבגד חדש נוטה להתקמט יותר ולכן הקיפול נחוץ לו יותר והותר לו לקפלו לצורך שבת. לגבי הגדרת בגד חדש כותב בעל התרומה (סימן רמ"ג) שהוא בגד שלא לבשו עדיין בחול, ונראה שכוונתו לבגד שלובשו פעם ראשונה. לעומת זאת הטור והשולחן ערוך כותבים שהוא בגד שעדיין לא עבר כיבוס. הב"ח מסביר שכך נראה גם מרש"י (ד"ה מקפלין) שמפרש שהבגדים מתרככים בכביסה ולכן הם נוטים להתקמט. בגד לבן עוד נאמר בגמרא שלא הותר לקפל לצורך שבת אלא בגד לבן. רש"י (ד"ה צבועין) מבאר גם כאן שהקיפול מתקן יותר בגד צבעוני. גם רבנו חננאל והראב"ן מסבירים כאן כשיטתם שקיפול בגד צבעוני נראה יותר כמלאכה מאחר וצבעו דוהה כשאינו מקופל. לעומת זאת, גם כאן הרמב"ם מבאר לאידך גיסא שבגד לבן מתלכלך בקלות יותר ולכן הותר לקפלו על מנת שלא יתלכלך כדי שיהיו לו בגדים נאים לשבת. כשאין לו בגד אחר עוד תנאי שהובא בגמרא על מנת להתיר את הקיפול הוא שהקיפול יהיה לצורך השבת, דהיינו שאין לו בגד אחר ללבוש. הראב"ן מבאר שאם יש לו בגד להחלפה יש לחשוש שמא לא ישוב ללבוש היום את הבגד שפשט, ונמצא שמקפל לצורך חול. התוספות (ד"ה אבל) מביאים שר"י מסתפק האם מותר לקפל בגד כאשר יש לו בגד אחר אך אינו יפה כמוהו. השולחן ערוך כותב בסתם שמותר לקפל רק כשאין לו להחליף. מכך מדייק בעל מחצית השקל (סק"ו) שדעתו לאסור גם כשהבגד האחר הוא פחות יפה. כך פוסק גם המשנה ברורה (סקי"ז), אך כותב עם זאת (שעה"צ סקי"ז) שאם הבגד הנוסף הוא של יום חול - הרי זה כאילו אין לו כלל בגד להחלפה. הוא מביא ראיה לכך מהברייתא המובאת בסוגייתנו בה מסופר על בני ביתו של רבן גמליאל שלא היו מקפלים בגדיהם בשבת כיוון שהיה להם בגדים להחליף, ואם מי שיש לו בגד חול נחשב כמי שיש לו להחליף אין שום רבותא בבני ביתו של רבן גמליאל, שכן מסתבר שלכולם יש עוד בגד חול מלבד הבגד של שבת. נספח: פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך אסור לתקן בית יד של בגדים ולשברם שברים שברים כדרך שמתקנין בחול הבגדים כשמכבסין אותן. וכן אין מקפלים הבגדים בשבת כדרך שעושין בחול בבגדים כשיכבסו אותן, ואם לא היה לו כלי אחר להחליפו - מותר לקפלו ולפשטו ולהתכסות בו, כדי שיתנאה בו בשבת, והוא שיהיה בגד חדש לבן, שהרי הוא מתמעך ומתלכלך מיד. וכשיקפל - לא יקפל אלא איש אחד, אבל לקפל בשנים - אסור. (רמב"ם שבת כ"ב, כ"ב) מקפלים כלים בשבת לצורך שבת ללבשם בו ביום, ודוקא באדם (אחד), ובחדשים שעדיין לא נתכבסו, ולבנים, ואין לו להחליף. ואם חסר אחד מאלו התנאים - אסור. ויש מי שאומר דלקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון - מותר בכל ענין, ונראין דבריו. (אורח חיים ש"ב, ג')

לע"נ חבר המכון שהשתתף בכתיבת הבירורים על מסכת שבת הרב יעקב יוסף בן שלמה, אשתו הרבנית חנה בת אהרן דניאל ובנם שובאל ציון הי"ד שנרצחו על קידוש השם בידי בני עוולה, י"ז אב תשס"ב

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300