הקדמה

מגילה שנכתבה למפרע

מגילה שנכתבה ללא שרטוט

החיוב לדקדק בחסרות ויתרות

שיטת הרמב"ם בפסול כ"איגרת"

כתבה על שני דפים

הקדמה כחלק ממצוות השקאת סוטה יש לקחת את מגילת הסוטה ולמוחקה בתוך המים המאררים, ועל ידי כך נבדקת הסוטה. בדפים אלו מתבארים דינים שונים בקשר לכשרות מגילת סוטה, בהם הזמן בו נכתבת המגילה, הכוונה ועוד. במסגרת זו נעסוק בדינים העוסקים באופן בו המגילה כתובה. רבא פוסל מגילה שכתובה למפרע, מגילה שכתובה כאיגרת ומגילה שכתובה בשני דפים, ולומד זאת מהפסוקים. כפי שיובא להלן ניתן לפרש באופנים שונים כל אחד מפסולים אלו. מגילה שנכתבה למפרע רש"י (ד"ה למפרע) מפרש שכתיבה למפרע היא כתיבה שבה הסופר מהפך את סדר המילים שבפסוק, וכותבו מהסוף להתחלה. בפשטות הפירוש הוא, לדוגמה, שבמקום: "...במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך", נכתב במגילה: "ירך ולנפיל בטן לצבות במעיך". כך מבינים את דברי רש"י בעל טורי אבן (מגילה יז, ב) ומרן הרב קוק זצ"ל (בטוב ראיה). אולם הם מקשים על כך, שאם המילים כתובות בסדר הזה אין להן שום משמעות, ואין צורך ללמוד מפסוק שבכגון זה המגילה פסולה. בעל טורי אבן עצמו מפרש שכתיבה למפרע פסולה אף אם נשמר סדר המילים הנכון, והסופר שינה רק את סדר הפסוקים, וכתב תחילה את הפסוק המאוחר ואחר כך את המוקדם. בכגון זה יש משמעות לכל פסוק בפני עצמו, ואף על פי כן לומד רבא מהפסוק שהמגילה פסולה. פירוש נוסף כותבים הרש"ש (מגילה ח, ב) ומרן הרב קוק זצ"ל, שמדובר בכגון שהמלים והפסוקים מופיעים במגילה בסדר הנכון, אלא שהסופר כתב את המילים לא לפי הסדר שהן כתובות, דהיינו שהשאיר רווח, ואחריו כתב את סוף הפסוק, ואחר כך כתב את תחילתו באותו רווח. לפירוש זה הפסול הוא לא באופן בו המגילה כתובה, אלא בצורה בה הסופר כתב אותה. פסול זה מקביל לפסול של כתיבה "שלא כסדרן" בתפילין ובמזוזות. יש להעיר כי בשו"ת הר צבי (או"ח ח"א סי' מה) מובאת דעה לפיה זו גם כוונת רש"י, אם כי הוא עצמו סובר שבכגון זה המגילה כשרה ועל כן הוא מפרש את דברי רש"י כפירוש שהובא לעיל. מגילה שנכתבה ללא שרטוט בהמשך אומר רבא שאם המגילה נכתבה כ"איגרת" - היא פסולה. רש"י (ד"ה אגרת) מפרש שהכוונה היא שנכתבה ללא שרטוט. הוא מבאר (בד"ה בספר) שכשם שספרים צריכים שרטוט מהלכה למשה מסיני, כך גם מגילת סוטה שנקראת בפסוק "ספר". במסכת גיטין (ו, ב) נאמר שיש חיוב לשרטט את הנייר שכותבים עליו פסוק מהתורה (וראה שם בבירור הלכה ציון ב). נשאלת השאלה, אם כן, מדוע הוצרך פסוק להצריך שרטוט במגילת סוטה, הרי ברור שאינה פחותה מפסוק שאדם כותב בסתם? בתשובה לכך כותבים התוספות (ד"ה כתבה) שלפי דרכו של רש"י יש לומר שהפסוק בא ללמדנו חידוש, שאם המגילה לא שורטטה היא פסולה אף בדיעבד. יש להעיר שהסבר רש"י אפשרי לשיטתו (כאן, ובמסכת מגילה טז, ב ד"ה כאמיתה) שיש חיוב נוסף מהלכה למשה מסיני לשרטט ספר תורה מעבר לחיוב לשרטט בכתיבה סתמית של פסוק, וכך סוברים גם הרמב"ם (הלכות תפילין א, יב) הרמב"ן (חי' למסכת גיטין ו, ב) וראשונים נוספים. לעומת זאת, דעת רבנו תם (ספר הישר סי' קד, מובא בתוספות כאן) היא שרק במזוזה יש הלכה למשה מסיני המחייבת לשרטט כל שורה. לשיטתו, בספר תורה ובתפילין אין חיוב לשרטט כל שורה, אלא רק חיוב כללי של שרטוט כשכותבים פסוקים מהתורה כפי שנאמר במסכת גיטין, וחיוב זה לשיטתו אינו אלא בשורה העליונה כפי שמובא בספר הישר, או כפי שכותבים התוספות כאן בשיטתו שרטוט בארבע פאות הכתב. לפי זה אין לפרש שהדרשה כאן מהמלה "בספר" מלמדת שחובה לשרטט, שהרי גם בספר תורה אין חובה מיוחדת לשרטט מעבר לחובה לשרטט פסוק בודד, ולשם כך לא היה צורך בדרשה, שהרי פשוט שפרשת סוטה אינה גרועה מפסוק בודד. ואכן, כפי שיובא להלן, רבנו תם מפרש את הפסול של "כתובה כאיגרת" בדרך אחרת. החיוב לדקדק בחסרות ויתרות במסכת מנחות (לב, ב) נאמרה לשון דומה לעניין מזוזה: "אמר רב יהודה אמר שמואל: כתבה אגרת - פסולה". שם מביא רש"י (ד"ה כתבה) שני פירושים לפסול כ"איגרת". הפירוש הראשון הוא כפירושו בסוגייתנו, על כתיבה ללא שרטוט. אולם בפירושו השני הוא מפרש שהכוונה למי שכותב בלא לדקדק בחסרות ויתרות. רבנו תם (מובא בתוספות במסכת מנחות שם, ד"ה כתבה) דוחה את פירושו הראשון של רש"י מתוך קושיה ממהלך הסוגיה שם, ומקבל את פירושו השני. כך מפרשים בסוגיה שם גם בעל ספר התרומה (סי' קצו), הרא"ש (הלכות קטנות, הל' מזוזה סי' ז) ורבנו ירוחם (נתיב כא ח"ו). לפי זה ייתכן שאף בסוגייתנו הם מפרשים ש"כתבה כאיגרת" היינו שלא דקדק ביתרות וחסרות. ואכן כך מפרשים בסוגייתנו בעל האגודה בשם רבנו תם והרא"ש בתוספותיו. שיטת הרמב"ם בפסול כ"איגרת" הרמב"ם בהלכה שלפנינו מעתיק את לשון הגמרא ואינו מפרש למה הכוונה. בהלכות מזוזה (ה, ג) הרמב"ם פוסק שמזוזה שנכתבה בלא שרטוט, או שלא דקדק ביתרות וחסרות, או שהוסיף בה אות אחת - פסולה. הכסף משנה מבאר שהרמב"ם למד פסול של מזוזה שנכתבה בלא שרטוט מן הגמרא במסכת מנחות (שם) האומרת שמזוזה צריכה שרטוט מהלכה למשה מסיני, ולמד את הפסול של יתרות וחסרות מהנאמר שם שמזוזה שנכתבה כאיגרת - פסולה. לפי הסבר זה יוצא שהרמב"ם מבאר את דברי הגמרא במסכת מנחות "כתבה אגרת - פסולה" כפירוש השני של רש"י שם. אם כן, מסתבר שאף בסוגייתנו הוא מפרש שהכוונה היא שלא דקדק ביתרות וחסרות, ולא שכתב בלא שרטוט, ואם כן אין לפסול מגילת סוטה שלא שורטטה. יש להעיר שהגר"א (יו"ד סי' רפח סקי"ח) כותב שאף את הפסול של הוספת אות אחת לומד הרמב"ם מהפסול של כתיבה כאיגרת, ולפי זה גם במגילת סוטה אם הוסיף אות אחת היא פסולה. לעומת זאת, בעל קרן אורה (בחידושיו למסכת מנחות) מבאר שהרמב"ם לומד הן את הפסול של כתיבה ללא שרטוט והן את הפסול של אי דקדוק ביתרות וחסרות מהדין של כתבה כאיגרת פסולה. לפי זה יוצא שגם במגילת סוטה יש להקפיד על שני הדברים, ואם לא שרטט או לא דקדק ביתרות וחסרות - המגילה פסולה. רבי דוד עראמה (בחידושיו על הרמב"ם, שנדפסו בספר הליקוטים על הרמב"ם מהד' פרנקל) מציע פירוש אחר בדברי הרמב"ם בהלכות סוטה: שמגילת סוטה שכתבה כאיגרת היינו שלא כתבה בלשון הקודש או שלא כתבה על גויל. דבריו צריכים עיון: מנין לו פירוש זה שלא מצינו בראשונים האחרים? עוד יש לברר כיצד הוא מבאר את הפסול של מזוזה שכתבה כאיגרת. כתבה על שני דפים רש"י (ד"ה על שני דפין) מבאר ש"שני דפים" פירושו כדפים של ספר תורה העשויים עמודים. לפי זה הפסול הוא אף אם המגילה כתובה על נייר אחד, אלא שאינה כתובה בטור אחד אלא בשני טורים. דין זה נאמר גם לגבי מזוזה, במסכת מנחות (לג, א), שאם כתבה על שני דפים הרי היא פסולה, וגם שם רש"י מפרש שמדובר שכותב את המזוזה על דף אחד ובשני טורים. לעומת זאת, התוספות (כאן ובמנחות ד"ה כתבה), הרא"ש (בתוספותיו כאן ובהלכות מזוזה סי' ח), האגודה בשם רבנו תם והאור זרוע (ח"א סי' תקלט וסי' תשטו) כותבים שפירוש רש"י אינו מתיישב בסוגיה במסכת מנחות, ולכן הם מפרשים שהפסול בשני דפים הוא אם נכתב בשני עורות, אך אם נכתבה מזוזה בשני טורים ובדף אחד - המזוזה כשרה. על פי זה הם מפרשים אף כאן שהכוונה לשני דפים נפרדים ממש, ורק באופן זה המגילה פסולה. אבל יש להעיר שהתוספות במסכת מנחות כותבים שמן הירושלמי במסכת מגילה (א, ט) משמע כשיטת רש"י לגבי שני דפים במזוזה. גם בעל האגודה ופסקי תוספות (בסוגייתנו) כותבים שהירושלמי מסייע לפירוש רש"י. הרמב"ם כותב שמגילת סוטה שנכתבה על שני דפים פסולה, ואינו מפרש למה הכוונה. בהלכות מזוזה (ה, א) הוא כותב שאם כתב אותה בשני דפים היא כשרה, אך אם כתב אותה בשני עורות היא פסולה גם אם תפרם. מדבריו אלו נראה שהפסול הוא כשכותב מתחילה על שני דפים נפרדים ולא מועיל אם אחר כך הוא מחברם, אולם אם מלכתחילה הוא כותב על דפים מחוברים - אין פסול בדבר. נספח: פסקי הרמב"ם מגילת סוטה ...כתבה למפרע - פסולה, שנאמר "האלה" - על הסדר. וכו'. כתבה אגרת - פסולה, שנאמר "בספר", כתבה על שני דפין - פסולה, שנאמר "בספר", ספר אחד ולא שנים ושלשה. וכו'. (רמב"ם סוטה ד, ז-ח)