הכי גרסינן בתורת כהנים ופשט ולבש יכול במצות יום הכפורים ת"ל בגדיו בגדים וגירסא שבהש"ס האריכה בלשונה. שומעני כדרך יום הכפורים פושט בגדי קודש ולובש בגדי חול תלמוד לומר כו' וזהו פירושה ופשט ולבש האמור בהוצאת הדשן שבתפוח אל מחוץ למחנה הכתוב אחר תרומת הדשן ופשט את בגדיו ולבש בגדים וגו' יכול שמטיל עליו חובה לשנות בגדיו בין תרומה להוצאה אם בא להוציא דשן שעל התפוח אחר ההרמה מיד כדרך שהיא חובה על כהן גדול בחמש עבודות שביום הכפורים שמשנה בגדיו בכל העבודות בין זו לזו ראשונה בבגדי זהב שניה בבגדי לבן שלישית בשל זהב רביעית בבגדי לבן אף זה ישנה וזה שאין לו לשנות מבגדי לבן לבגדי זהב שהרי הדיוט הוא ואינו משמש בבגדי זהב ישנה בבגדי קודש שהרים בהן כמו שנא' ולבש הכהן מדו בד ויפשוט אותם וילבש בגדי חול שלו ויוציא הדשן: תלמוד לומר בגדיו בגדים ומה תלמוד לומר אחרים פחותין מהן. כגון שחקים או מפשתן שאינו מוצהב ואין דמיהם יקרים שהאפר מלכלכם כשנושאו חוץ למחנה גנאי למלך שיהא משמש בהן על המזבח בעבודת אכילה: אחרים והוציא לימד על הכהנים בעלי מומין. האי אחרים אכהן קאי כלומר כהנים שהן אחרים מרוחקים משאר עבודות כשירין לעבודה זו: אל ימזוג בהן לרבו. לפי שנתעשנו ונתלכלכו בבישול קדירה אף כאן לענין הוצאת הדשן אין כבוד המלך לשרת בהן שירות אחר: כמחלוקת בהוצאה. כשם שרבי אליעזר מכשיר בעלי מומין להוצאה כך מכשירן להרמה: שכשירה בשני כלים. והכא מדו בד ומכנסי בד הוא דכתיב: גלי רחמנא בכתונת ובמכנסים. ולימדך שאינה כשירה בבגדי חול שלו ומאליך אתה למד שהיא עבודה וצריכה אף מצנפת ואבנט:

הקדמה הבגדים בזמן תרומת הדשן הבגדים בזמן הוצאת הדשן שיטת הרמב"ם הקדמה סוגייתנו עוסקת בבגדים הראויים ללבישה בזמן דישון המזבח החיצון. יש להקדים שבמעשה הדישון יש שתי פעולות: תרומת הדשן, שהיא לקיחת דשן מלוא המחתה, והנחתו בצד המזבח; והוצאת הדשן, שהיא הוצאת כמות גדולה של דשן שהצטבר על גבי המזבח אל מחוץ לעיר, למקום שהוכן לצורך כך. נאמר בתורה (ויקרא ו, ב-ד): "צו את-אהרן ואת-בניו לאמר, זאת תורת העולה, היא העולה על מוקדה על-המזבח כל-הלילה עד-הבקר ואש המזבח תוקד בו; ולבש הכהן מדו בד, ומכנסי-בד ילבש על-בשרו, והרים את-הדשן אשר תאכל האש את-העולה על-המזבח, ושמו אצל המזבח; ופשט את-בגדיו ולבש בגדים אחרים, והוציא את-הדשן אל-מחוץ למחנה אל-מקום טהור". בפסוקים אלו מתוארות תרומת הדשן והוצאתו. לגבי תרומת הדשן נאמר שצריך ללבוש "מדו בד ומכנסי בד", דהיינו כתונת ומכנסים. אלא שבגדי הכהן ההדיוט כוללים עוד שני בגדים: המצנפת והאבנט. בעניין זה נחלקו בגמרא רבי יוחנן וריש לקיש, שלדעת רבי יוחנן צריך הכהן ללבוש את כל בגדי הכהונה, כולל המצנפת והאבנט, והתורה לא חששה להאריך ולפרט את כל הבגדים שעל הכהן ללבוש. ואילו ריש לקיש סובר שאין צורך ללבוש מצנפת ואבנט, ומכך ניתן להביא ראיה שתרומת הדשן אינה עבודה. בהמשך הפסוקים נאמר שהכהן פושט את בגדיו ולובש "בגדים אחרים", ולאחר מכן מוציא את הדשן. בהקשר לזה מביאה הגמרא ברייתא, שבה חכמים מסבירים שהכוונה ב"בגדים אחרים" היא לבגדים פחותים. הטעם לכך מוסבר בתנא דבי רבי ישמעאל: "בגדים שבשל בהן קדרה לרבו, לא ימזוג בהן כוס לרבו". יש לברר האם זוהי חובה, מצווה או רשות. כן יש לברר מהי ההלכה לגבי הבגדים שלובשים לתרומת הדשן. ואף אם נסבור כרבי יוחנן שצריך ללבוש את כל בגדי כהונה לצורך תרומת הדשן, יש לדון האם גם בתרומת הדשן יש ללבוש בגדים פחותים. שאלה זו תלויה בהבנת הסברה "בגדים שבשל בהן קדרה לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו". הבגדים בזמן תרומת הדשן בפשטות, הברייתא בסוגייתנו אינה מתייחסת לסוג הבגדים שעל הכהן ללבוש בזמן תרומת הדשן, וניתן להבין שצריך בה בגדי כהונה רגילים. ואכן, כאמור, רבי יוחנן וריש לקיש נחלקו האם צריך ללבוש את כל ארבעת בגדי הכהונה. על פי כללי הפסיקה, הלכה כרבי יוחנן במחלוקתו עם ריש לקיש, ולכן יש לפסוק שהכהן צריך ללבוש את כל בגדי הכהונה בזמן תרומת הדשן. כך כותב המאירי, וכך פוסק גם בערוך השולחן העתיד (קדשים סימן קד, א). לעיל (דף יב ע"ב) דורשת הגמרא מהמילה "ילבש" שכתובה בפסוק של תרומת הדשן - "לרבות את השחקים", דהיינו שיש ריבוי מיוחד ללבישת בגדים שחוקים בעת תרומת הדשן. רש"י (שם ד"ה את השחקין) מפרש תחילה "שאף השחקין כשרים", והמשמעות היא שהריבוי מלמדנו שאין צורך דווקא בבגדים חדשים, אלא מותר גם ללבוש בגדים ישנים, אולם אין עניין מיוחד בכך. גם מדברי התוספות ישנים בסוגייתנו (ד"ה כך) משמע שרק הוצאת הדשן נעשית בבגדים פחותים. הריטב"א (לעיל) מבאר שאף שבכל העבודות ההלכה היא "היו בגדיו... משוחקים - עבודתו כשרה" (זבחים י"ח ע"א), מכל מקום מצווה לכתחילה ללבוש בגדים חדשים, ואילו בתרומת הדשן הפסוק מלמדנו שלכתחילה מותר ללבוש בגדים שחוקים. לעומת זאת, מדברי התוספות (שם, ד"ה ילבש) עולה ששווה דין תרומת הדשן לדין שאר העבודות שבמקדש, שרק בדיעבד בגדים שחוקים כשרים, כדברי הגמרא במסכת זבחים. בהמשך דבריו כותב רש"י, "ואני שמעתי" שבעת תרומת הדשן יש ללבוש דווקא בגדים שחוקים, וזאת על פי הסברה של תנא דבי רבי ישמעאל בסוגייתנו: "בגדים שבישל בהן קדרה לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו". גם המאירי (בסוגייתנו ולעיל יב ע"ב) סובר כדעה זו, שגם לתרומת הדשן יש ללבוש לכתחילה בגדים שחוקים, ומפרש שהמקרא שמצריך "בגדים אחרים" להוצאת הדשן נדרש גם לאחריו, דהיינו למצוות תרומת הדשן. רש"י עצמו דוחה פירוש זה, וכותב שסברה זו שייכת רק בהוצאת הדשן, שהיא כרוכה בהוצאת כמות גדולה של דשן, ובכך הבגדים מתלכלכים ומתבזים, ואילו בתרומת הדשן שאינה אלא מלוא המחתה, אין ביזוי לבגדים. הלחם משנה מיישב שאין הביזוי (כפי שהבין רש"י) בכך שהבגדים מתלכלכים, אלא בעצם עשיית מלאכה בזויה בבגדים שמשמשים לעבודה מכובדת, יש משום חוסר כבוד לבגדים. הבגדים בזמן הוצאת הדשן כאמור, חכמים בברייתא דורשים את הפסוק "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" האמור בפסוק אחרי תרומת הדשן ולפני הוצאתו, שאין הכוונה ללבישת בגדי חול אלא ללבישת בגדי קודש פחותים. רש"י בפירושו לתורה כותב שאין זו חובה, אלא "דרך ארץ, שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד". לעומתו, הרמב"ן (בפירושו לתורה שם) כותב שזו מצווה "מדרך מוסר העבד לרבו" שיהיו לו בגדים מיוחדים לעבודות מלכלכות, ובגדים אחרים לעבודות שאינן מלכלכות. גם הריטב"א בסוגייתנו כותב שלבישת בגדים שחוקים היא חובה. המאירי כותב בתחילה כי הבגדים שלובשים בעת הוצאת הדשן יהיו פחותים מהבגדים בעת תרומת הדשן. נראה כי המאירי כותב כן לשיטתו שגם בתרומת הדשן יש מצווה ללבוש בגדים שחוקים, ואם כן הפסוק בא ללמדנו שבעת הוצאת הדשן יש ללבוש בגדים שחוקים יותר. בכך יש גם יישוב לקושיית רש"י על השיטה שגם בעת תרומת הדשן יש צורך בבגדים שחוקים, שהרי אין זו עבודה מלכלכת. היישוב הוא, שאכן לעבודה מלכלכת כהוצאת הדשן המצווה בבגדים שחוקים ביותר, אך לעבודה שאינה מלכלכת כל כך המצווה בבגדים שחוקים מעט. בהמשך דבריו מביא המאירי שיטה לפיה להוצאת הדשן אין צורך כלל בבגדי כהונה. לכאורה, שיטה זו עומדת בניגוד לסוגייתנו, שדורשת ש"בגדים אחרים" האמורים בהוצאת הדשן אין משמעותם בגדי חול אלא בגדים פחותים. המאירי משיב על כך, שלשיטה זו המקרא "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" נדרש לגבי תרומת הדשן, וראה להלן ההסבר לכך בשיטת הרמב"ם. שיטת הרמב"ם הרמב"ם פוסק (בהלכה י') שתרומת הדשן בכל יום היא מצוות עשה ועבודה מעבודות כהונה. עוד הוא פוסק, שבעת התרומה, הכהן צריך ללבוש בגדים פחותים מהבגדים שמשמש בהם בשאר העבודות, והמקור שהרמב"ם מביא לכך הוא הדרשה בסוגייתנו: "בגדים אחרים" - פחותין מהן. מדברי הרמב"ם משמע שזו חובה ולא רק דרך ארץ. בהמשך ההלכות (הלכה ט"ו) הוא עוסק במצוות הוצאת הדשן, וכותב עליה שאינה נחשבת לעבודה ככל העבודות שבבית המקדש, אך עם זאת אין בעלי מומין מוציאים את הדשן. בהלכה זו הרמב"ם אינו מבאר איזה בגדים יש ללבוש בעת ההוצאה. הכסף משנה (בהלכה י') כותב שגם בהוצאת הדשן יש ללבוש בגדים פחותים, והרמב"ם לא חש לכתוב זאת כיוון שהדבר נלמד מקל וחומר: אם בתרומת הדשן שאינה מלכלכת כל כך לובשים בגדים פחותים, וודאי שבהוצאת הדשן, שמלכלכת ביותר, יש ללבוש בגדים פחותים. את שיטת הרמב"ם הוא מסביר על פי שיטת הריטב"א, שגם בתרומת הדשן יש ללבוש בגדים פחותים, על פי הדרשה מהמלה "ילבש" - "להביא את השחקים". על פי זה הוא כותב שגם את הפסוק "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" יש לייחס גם לתרומת הדשן ולא רק להוצאת הדשן, שהרי אין לומר שיש לפשוט את הבגדים של תרומת הדשן כדי ללבוש בגדים פחותים להוצאתו, מכיוון שכאמור גם בתרומת הדשן הכהן לובש בגדים פחותים. הוא מסביר שהפסוק "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" מתייחס לפסוק הקודם שעוסק בתרומת הדשן, דהיינו "ולבש הכהן מדו בד וכו' ", וכל זה לאחר ש"ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים". פירוש אחר לדברי הרמב"ם נותן הר"י קורקוס. הוא מסביר שכיוון ששיטת הרמב"ם היא שהוצאת הדשן אינה עבודה, אם כן אין לפרש את הפסוק "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" כמתייחסים להוצאת הדשן, שהרי לפי הדרשה הפסוק מלמדנו שצריך בגדים פחותים לעבודה זו משום "בגדים שבשל בהן קדרה לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו", ומשמע שגם הפעולה שנעשית באמצעות הבגדים הפחותים היא עבודה, אלא שאינה עבודה כמזיגת הכוס אלא כבישול קדירה. על כן הוא מציע שהפסוק "ופשט את בגדיו" חוזר לבאר את הפסוק הקודם: "ולבש הכהן מדו בד וכו'", ובא ללמדנו שהבגדים שצריך ללבוש לצורך תרומת הדשן יהיו פחותים. הוא מביא ראיה לפירושו משיטת ריש לקיש שבגמרא, שסובר שדברי רבי אליעזר שבעלי מומים כשרים, מתייחסים גם לתרומת הדשן. המקור לשיטת רבי אליעזר הוא דרשת הפסוק "אחרים" שאמור לגבי הוצאת הדשן, ולכאורה קשה, מניין לו שבעלי מומין כשרים גם לתרומת הדשן, הרי הפסוק אמור רק לגבי הוצאת הדשן? אף רבי יוחנן שחולק על ריש לקיש אינו מקשה עליו שפסוק זה נאמר רק לגבי הוצאת הדשן. ומכאן שגם רבי יוחנן מודה שניתן לפרש פסוק זה גם לגבי תרומת הדשן. יתירה מזו, בעל שיח יצחק מסביר את שיטת הרמב"ם, שהפסוק "ולבש בגדים אחרים" מתייחס רק לתרומת הדשן ולא להוצאתו, מכיוון שבהוצאת הדשן אין צורך כלל בבגדי כהונה כיוון שאין זו עבודה, והרי זה כשיטה שהובאה במאירי לעיל שהפסוק אמור רק לגבי תרומת הדשן. נספח - פסקי הרמב"ם הרמת הדשן מעל המזבח בכל יום מצות עשה, שנאמר: "והרים את הדשן", והיא עבודה מעבודות כהונה. ובגדי כהונה שתורם בהן הדשן יהיו פחותין מן הבגדים שמשמש בהם בשאר עבודות, שנאמר: "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והרים את הדשן", אינו אומר אחרים שיהיו בגדי חול אלא שיהיו פחותין מן הראשונים, לפי שאינו דרך ארץ שימזוג כוס לרבו בבגדים שבישל בהם קדרה לרבו. ואף על פי שאין הוצאתו לחוץ עבודה, אין בעלי מומין מוציאין אותו. (רמב"ם תמידין ומוספין פרק ב', י', ט"ו)

' לע"נ __________________ '

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300