Halacha Brura and Birur Halacha
Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה


מפתח נושאים לבירור הלכה
אות א

הוראות שימוש: הערכים מסודרים בסדר אלף-בית, ומחולקים לערכי משנה.

הערכים הראשיים צבועים בצבע אדום, וערכי המשנה צבועים בצבע כחול.
אחרי כל ערך בא מראה המקום: המסכת, הדף, הציון (בצבע סגול), וכותרת העבודה בבירור הלכה (בצבע שחור) .

הערכים מכמה מסכתות מסודרים עם תת-ערכים ותת-תת-ערכים.
לפני תת-ערך בא הסימון ->, ולפני תת-תת-ערך בא הסימון ->->, ולפני תת-תת-תת-ערך בא הסימון ->->->.

לחיפוש נושא יש לגלול למטה ולמעלה במסמך בעזרת מקשי Page up, Page down, או בעזרת תיבת הגלילה, עד הערך הראשי המבוקש.
בין הערכים הראשיים, יש לחפש את ערך המשנה המבוקש.



אב (ראה גם: בן; כיבוד אב)
->האם יכול לשבת עם בנו בבית דין סנהדרין לו. ציון ד האב ובנו הרב ותלמידו בבית הדין
->->האם עולים שניהם למנין הדיינים סנהדרין לו. ציון ד האב ובנו הרב ותלמידו בבית הדין
->->->בשעת המשא ומתן סנהדרין מ. ציון נ הנידון מלמד זכות על עצמו
->הכאת אביו הרשע או קללתו מכות יב. ציון ל בן ונכד כגואלי הדם
אב (החודש), דין עם גוי עד מתי יש להימנע מלדון עם גוי בחודש אב, הדין מי"ז בתמוז ואילך, השוואה להשתדלות לדון עם גוי באדר תענית כט. ציון א התדיינות עם גוי באב ובאדר
אב (החודש), מיעוט שמחה האם יש למעט בשמחה בכל חדש אב או רק בחלק ממנו, עד מתי, השוואה לדין ריבוי בשמחה בחודש אדר תענית כט. ציון א התדיינות עם גוי באב ובאדר
אב בית דין חיוב קימה בפני אב בית הדין קדושין לג: ציון ח גדרי קימה מפני נשיא, אב בית דין וחכם
אב בית דין
->ביטול בית המדרש על אב בית דין שמת
->->יום אחד או כל שבעה מו"ק כב: ציון ק ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->אמירת דברי תורה בבית האבל, בחול או בשבת מו"ק כג. ציון א אמירת שמועה ואגדה בבית האבל
אב ואם
->המקללם (ראה: מקלל אביו)
->ביזוי אב ואם של רשע ע"י קריאתו "רשע בן רשע" סנהדרין נב. לפני ציון א חלול כבוד האב ע"י בן או בת שסרחו
אבות נזיקין חיוב נזק הנלמד משני אבות ב"צד השווה" - האם יש בו רק החיובים המשותפים לשניהם, או שהוא תולדה של אחד מהאבות ב"ק ו. ציון ב אבנו, סכינו ומשאו שנפלו מהגג והזיקו
אביב
->עיבור השנה על איחור האביב סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
->->האם מעברים מפני זה בלבד סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
אבידה (ראה: מציאה)
אבידה מדעת במניח בכותל מחציו ולחוץ ב"מ כה: ציון נ פסקה א מצא בכותל חדש
אבידה מדעת האם אבידה מדעת (כגון מי ששם חפץ באשפה העשויה להיפנות או בכותל חדש מחציו ולחוץ או משליך כיסו ברשות הרבים או מניח פרתו ברפת בלי דלתות או במכנשתא דבי דרי או השולח את בנו הקטן לחנווני עם צלוחית) היא הפקר גמור שמותר ליטלה, או שרק פטור מלהכריז אבל אסור ליטלה, או שזכה מטעם יאוש או כי חכמים הפקירום ב"מ כה: ציון כ אבידה מדעת
אבידה, שומר אבידה האם שומר אבידה הוא שומר שכר או שומר חינם, השוואה לשאלה זו במלוה על המשכון ב"מ פא: ציון ז הלוהו על המשכון - שומר שכר
אבידה, שימוש בה שימוש באבידה, השוואה לשימוש במשכון על ידי המלוה ב"מ פב: ציון ב השימוש במשכון על ידי המלוה
אבל - אבלות
->אבל שבא אל מקום האבלים האחרים אחרי שהתחילו באבלות
->->האם הוא מונה עמהם שבעה ושלושים או מתחיל למנות לבדו
->->->אם בא ממקום קרוב או ממקום רחוק מו"ק כא: ציון מ אבל שמצטרף לאבלים בתוך שבעה
->->->אם בא בשלושת הימים הראשונים או אחריהם מו"ק כא: ציון מ אבל שמצטרף לאבלים בתוך שבעה
->->->אם האחרים נמצאים במקום המיתה או במקום הקבורה או במקום אחר מו"ק כא: ציון מ אבל שמצטרף לאבלים בתוך שבעה
->->->אם גדול הבית נמצא עם האחרים או לא מו"ק כא: ציון מ אבל שמצטרף לאבלים בתוך שבעה
->->->אם האבל התחיל למנות לעצמו לפני שבא אל האחרים מו"ק כא: ציון מ אבל שמצטרף לאבלים בתוך שבעה
->->->אם האבל שמע על מיתת קרובו לפני שהגיע אליהם מו"ק כא: ציון מ אבל שמצטרף לאבלים בתוך שבעה
->->->אם גדול הבית הוא זה שבא אל האחרים מו"ק כא: ציון מ אבל שמצטרף לאבלים בתוך שבעה
->->->אם גדול הבית אינו שם מפני שהלך לבית הקברות (לצורך הקבורה או לצורך הספד) או הלך למקום אחר לצורך עצמו מו"ק כב. ציון א גדול הבית שהלך לבית הקברות
->->אם גדול הבית הוא זה שמת מו"ק כב. ציון א גדול הבית שהלך לבית הקברות
->אבל שבא אל מקום האבלים האחרים ביום השביעי לאבלותם
->->האם הוא מונה עמהם שבעה ושלושים או מתחיל למנות לבדו
->->->אם היו שם עדיין מנחמים או לא מו"ק כב. ציון ד אבל שמצטרף לאבלים ביום השביעי
->->->אם יצאו האבלים מהבית ועתידים לחזור מו"ק כב. ציון ד אבל שמצטרף לאבלים ביום השביעי
->->->אם האבלים או המנחמים ננערו לעמוד ולא עמדו מו"ק כב. ציון ד אבל שמצטרף לאבלים ביום השביעי
->אירוסין - האם מותר לאבל לארס או לשדך אשה
->->תוך שבעה או תוך שלושים מו"ק כג. ציון ג פרק ב נישואין ואירוסין לאבל
->->עם סעודה או בלי סעודה מו"ק כג. ציון ג פרק ב נישואין ואירוסין לאבל
->אמירת "שב"
->->אבל שעמד בפני נשיא או בפני סתם אדם - האם מותר או אסור לומר לו "שב", או שאין צורך בכך מו"ק כז: ציון ז אמירה לאבל ולחולה שישבו
->אמירת "שבו יקרים שבו" במעמדות ומושבות מו"ק כז: ציון ז אמירה לאבל ולחולה שישבו
->אריס - אבל שהוא אריס או חוכר בשדה של אחר
->->האם מותר לו לעשות את מלאכתו מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->האם מותר לו לשכור אחרים מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->אריס או חוכר בשדה של אבל
->->האם מותר לו לעשות את מלאכתו כדרכו
->->->אם התחיל בעבודתו לפני האבלות או לא התחיל מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->->בקרקע או בדברים אחרים מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->האם מותר לאבל למסור את שדהו לחוכר בימי האבל מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->באונן
->->האם אונן חייב לנהוג דיני אבלות לפני הקבורה - רחיצה, כפיית המיטה, חליצת הסנדל, תשמיש המיטה, תגלחת מו"ק כז. ציון ב מאימתי חלה האבלות
->בארון של מת שמועבר ממקום למקום
->->האם עומדים עליו בשורה והאם אומרים עליו ברכת אבלים מו"ק כה. ציון נ ארון העובר ממקום למקום
->->->לפני שבעה או אחרי שבעה מו"ק כה. ציון נ ארון העובר ממקום למקום
->->->אם הגוף או השלד קיימים או לא מו"ק כה. ציון נ ארון העובר ממקום למקום
->->->במקום שקברו אותו אחרי שהועבר או שנקבר במקום הראשון גם אם עוד לא נקבר במקום השני מו"ק כה. ציון נ ארון העובר ממקום למקום
->בחול המועד
->->האם נוהגת בו אבלות מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->אמירת ברכת אבלים בו - ברחבת העיר או בבית או התוספת בברכת המזון מו"ק כז. ציון ס ברכת אבלים וניחום אבלים במועד
->בחנוכה ופורים
->->האם אבל חייב לנהוג אבלות בהם
->->->ביום הראשון לאבלות או בשאר הימים מו"ק כד: ציון ו פסקה ב חגים שמפסיקים את האבלות
->חתן שמת אביו - מתי נוהג אבלות מו"ק יד: אחרי ציון ב פרק ב חיוב אבלות מהתורה או מדרבנן
->ביו"ט
->->האם נוהגים בו דברי אבלות שבצינעא מו"ק כד. ציון ב פסקה ז אבלות בשבת
->ביו"ט שני
->->מי שקבר את מתו ברגל לפני יום טוב שני
->->->האם יום טוב שני עולה למנין שבעה מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->->האם נוהגים בו דברים שבצנעה או שאר דיני אבלות מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->אם נפטר ונקבר ביום טוב שני
->->->האם יש אבלות מהתורה מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->->האם נוהגים בו בדיני אבלות מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->->האם קורע על מתו מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->->ממתי מתחילים שבעת ימי האבלות מו"ק יד: אחרי ציון ב פרק א, ג חיוב אבלות מהתורה או מדרבנן
->ביטול בית המדרש על חכם או אב בית דין או נשיא שמתו
->->האם בתי המדרש בטלים יום אחד או כל שבעה מו"ק כב: ציון ק ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->אלו בתי מדרש שמחוץ לעיר בטלים כשמת נשיא מו"ק כב: ציון ק ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->האם מותר לומר דברי תורה בבית האבל
->->->בחול או בשבת מו"ק כג. ציון א אמירת שמועה ואגדה בבית האבל
->בלי ידיעה
->->אבל שאינו יודע על אבלותו - האם מותר להזמינו לסעודת שמחה מו"ק כב: ציון ד פרק ז השתתפות אבל בסעודות שמחה
->בשמים - הבאת בשמים או מוגמר לבית שהמת בו או לבית שהאבל יושב בו לבד או לבית שהאבל יושב בו עם המנחמים מו"ק כז. ציון ל מוגמר ובשמים בבית האבל
->גזיזת צפורניים
->->האם מותרת לאבל מו"ק יז: ציון ס גזיזת צפורנים במועד
->->->בתוך שבעה או בתוך שלושים מו"ק יח. ציון א גזיזת צפורנים לאבל
->->->בכלי או ביד או בשיניים או ע"י גוי או ע"י ישראל אחר מו"ק יח. ציון א גזיזת צפורנים לאבל
->->->בגזיזה כדי שיוכל למול מו"ק יח. ציון א גזיזת צפורנים לאבל
->->->באשה אבלה שצריכה לטבול טבילת מצוה מו"ק יח. ציון א גזיזת צפורנים לאבל
->גיהוץ
->->תוך שלושים, בבבל או בא"י מו"ק טו. ציון ר כיבוס לאבל
->->האם גיהוץ הוא החלקת בגד ע"י אבן או כיבוס עם חומרי כביסה מו"ק כג. ציון ז איסור גיהוץ לאבל
->->לבישת בגד מגוהץ
->->->אם הונח תחת מכבש או לא הונח מו"ק כג. ציון ז איסור גיהוץ לאבל
->->->בבגד פשתן או בגדים אחרים מו"ק כג. ציון ז איסור גיהוץ לאבל
->->->באבל על אביו ואמו או על קרוב אחר מו"ק כג. ציון ז איסור גיהוץ לאבל
->->->בזמן הזה מו"ק כג. ציון ז איסור גיהוץ לאבל
->גילוח
->->בחול המועד, אם האבלות הסתיימה לפני הרגל מו"ק יז: ציון ח גילוח במועד לכהני המשמר
->->גילוח השפם כשהוא מעכב את האכילה
->->->בתוך שבעה או בתוך שלושים מו"ק יח. ציון ג גילוח השפם בחול המועד ובאבלות
->דבר האבד - עשיית מלאכה בדבר האבד
->->בצנעה או בפרהסיה מו"ק יא: ציון ד מלאכת דבר האבד באבל כשאין מי שיעשה
->->אם אין מי שיעשה עבורו או שיש מי שמוכן לעשותה בחינם או בשכר מו"ק יא: ציון ד מלאכת דבר האבד באבל כשאין מי שיעשה
->->בהפסד מרובה מו"ק יא: ציון ד מלאכת דבר האבד באבל כשאין מי שיעשה
->->באבל שהוא עני מו"ק יא: ציון ד מלאכת דבר האבד באבל כשאין מי שיעשה
->הודעת המיתה
->->האם חובה להודיע לאדם על מות קרובו או שאסור להודיע מו"ק כ: ציון ב הודעת שמועה רעה
->->האם מותר לשקר כדי להעלים את הידיעה שמת
->->->בפטירת אב ואם או שאר קרובים או אדם גדול מו"ק כ: ציון ב הודעת שמועה רעה
->היפוך זיתים של אבל לשם הפקת שמן מו"ק יא: ציון א סיום הפקת שמן במועד
->הלכה כמיקל באבל (ראה: כללי פסיקה)
->הסבה בראש
->->בכל זמן האבלות או רק בסעודה שמשקים בה עשר כוסות מו"ק כח: ציון ג האבל מיסב בראש
->השקיית שדה של אבל על ידי אחרים
->->כל שדותיו או חלקם מו"ק יא: ציון ב הרבצה במים בשדה של אבל
->->שדה הבעל או בית השלחין או שדה לבן לפני הזריעה או שדה זרוע מו"ק יא: ציון ב הרבצה במים בשדה של אבל
->->השקייה גמורה או מועטת מו"ק יא: ציון ב הרבצה במים בשדה של אבל
->זמן תחילתה
->->ב"סתימת הגולל" - סגירת הקבר או הארון או הקמת מצבה מו"ק כז. ציון ב מאימתי חלה האבלות
->->ממתי חייב לחלוץ את נעליו מו"ק כז. ציון ב מאימתי חלה האבלות
->זריעה בשדה של אבל
->->מה מותר לזרוע ובאלו שדות מו"ק יא: לפני ציון ד זריעת שדהו של אבל
->->האם מותר לזרוע עבורו שדה ניר או שדה העומדת לפשתן משום דבר האבד
->חיובה - מהתורה או מדרבנן מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->באבלות שבעה או באבלות שלושים מו"ק יד: אחרי ציון ב חיוב אבלות מהתורה או מדרבנן
->->ביום ראשון, אם נקבר ביום המיתה או רק אחר כך מו"ק כא. ציון ח פרק ד הנחת תפילין לאבל
->חליצת כתף על מות אביו ואמו
->->כתף אחת או שתי כתפיים מו"ק כב: ציון א חיוב חליצה לאבל על אביו ואמו
->->אם האבל הוא גדול בתורה מו"ק כב: ציון א חיוב חליצה לאבל על אביו ואמו
->->בזמן הזה מו"ק כב: ציון א חיוב חליצה לאבל על אביו ואמו
->חליצת נעל באבל על אביו ואמו בהליכה לקבורה מו"ק כב: ציון א חיוב חליצה לאבל על אביו ואמו
->חמר - אבל שהוא חמר (מוביל סחורה)
->->האם מותר לו לחכור או לשכור בהמה מאחרים ולעסוק במלאכתו מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->->אם הוא מוחכר או מושכר אצל אחרים לחודש או חודשיים מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->האם מותר לו לשכור אחרים מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->חמר - אבל שבהמתו (או ספינתו) מוחכרת ביד חמר (או ספן)
->->האם מותר לחוכר לעבוד כדרכו מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->->אם השכיר לו את הבהמה (או הספינה) לפני האבלות לזמן קצוב ולא נשלמה עדיין תקופת השכר מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->האם מותר להתחיל בחכירה בימי האבלות עצמם מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->יציאה מביתו
->->בשלשת הימים הראשונים או בשבעת הימים הראשונים או בארבעת השבועות הראשונים מו"ק כג. ציון ב יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->בחול ובשבת מו"ק כג. ציון ב יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->לבית הכנסת מו"ק כג. ציון ב יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->->בתשעה באב, בשלושת הימים הראשונים ואחריהם, בליל תשעה באב או ביומו מו"ק כא: ציון ב פרק ה יציאת אבל לבית אבל אחר ולבית הקברות
->->לבית של אבל אחר מו"ק כג. ציון ב יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->->כדי לנחמו או כדי להתנחם בעצמו מו"ק כא: ציון ב פרק א-ג יציאת אבל לבית אבל אחר ולבית הקברות
->->->בשלושת הימים הראשונים ואחריהם מו"ק כא: ציון ב פרק א-ג יציאת אבל לבית אבל אחר ולבית הקברות
->->לישון בביתו או למילת בנו או למול תינוק אחר או לגמילת חסד או למצוה אחרת מו"ק כג. ציון ב יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->ביום או בלילה מו"ק כג. ציון ב יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->אם אין מנין בבית האבל מו"ק כג. ציון ב יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->לבית הקברות
->->->בשלושת הימים הראשונים ואחריהם מו"ק כא: ציון ב פרק ד יציאת אבל לבית אבל אחר ולבית הקברות
->->->אם יש מספיק קוברים או אין מו"ק כא: ציון ב פרק ד יציאת אבל לבית אבל אחר ולבית הקברות
->->->בזמן הזה מו"ק כא: ציון ב פרק ד יציאת אבל לבית אבל אחר ולבית הקברות
->ישיבתו
->->האם חייב לשבת על מיטתו הכפויה או על הקרקע מו"ק כא. ציון ב אופן ישיבת האבל ושכיבתו
->->->ביום הראשון או בשאר השבעה מו"ק כא. ציון ב אופן ישיבת האבל ושכיבתו
->->האם רשאי לשבת על כרים וכסתות או על ספסל נמוך מו"ק כא. ציון ב אופן ישיבת האבל ושכיבתו
->->->בשעת אכילה מו"ק כא. ציון ב אופן ישיבת האבל ושכיבתו
->כיבוס
->->תוך שבעה או תוך שלושים מו"ק טו. ציון ר כיבוס לאבל
->->במים או בנתר וחול מו"ק טו. ציון ר כיבוס לאבל
->->במטרה ללבוש רק לאחר מכן מו"ק טו. ציון ר כיבוס לאבל
->->ע"י אדם אחר בשביל האבל מו"ק טו. ציון ר כיבוס לאבל
->->האם מותר לאבל ללבוש בגדים שכובסו לפני כן מו"ק טו. ציון ר כיבוס לאבל
->כפיית המיטה (ראה: כפיית המיטה)
->לימוד תורה
->->ביום הראשון ובשאר שבעת הימים מו"ק כא. ציון ד לימוד תורה לאבל
->->דברים שאינם משמחים והלכות אבלות ודברים המעוררים לתשובה מו"ק כא. ציון ד לימוד תורה לאבל
->->במקום שאינו רגיל מו"ק כא. ציון ד לימוד תורה לאבל
->->בהרהור מו"ק כא. ציון ד לימוד תורה לאבל
->->באבל שלהוט ללמוד תורה מו"ק כא. ציון ד לימוד תורה לאבל
->->באבל שרבים צריכים ללמוד ממנו מו"ק יא: ציון ה אבל שהוא אומן לרבים והגיע הרגל; כא. ציון ד לימוד תורה לאבל
->->אמירת דברי תורה בבית האבל
->->->ע"י האבל או המנחמים מו"ק כג. ציון א אמירת שמועה ואגדה בבית האבל
->ליקוט עצמות - אבלות במלקט עצמות
->->של אביו ואמו או שאר קרובים מו"ק ח. ציון ג אבלות בליקוט עצמות
->->האם צריך להתאבל עד הקבורה אם אינו נקבר באותו יום מו"ק ח. ציון ג אבלות בליקוט עצמות
->->האם חלים עליו כל דיני אבלות אחרי הקבורה (כולל כפיית המיטה) מו"ק ח. ציון ג אבלות בליקוט עצמות
->מלאכה (עשייתה)
->->בשלושת הימים הראשונים ואחריהם מו"ק כא: ציון א איסור מלאכה לאבל
->->בצינעא או בפרהסיא מו"ק כא: ציון א איסור מלאכה לאבל
->->אם הוא עני או אינו עני מו"ק כא: ציון א איסור מלאכה לאבל
->->ביום או בלילה מו"ק כא: ציון א איסור מלאכה לאבל
->->באשה או באיש מו"ק כא: ציון א איסור מלאכה לאבל
->->עשיית מלאכתו של האבל ע"י אחרים אם קבר את מתו לפני הרגל או בתחילתו או בתוך הרגל
->->->בדבר האבד או שאינו אבד מו"ק כ. ציון א עשיית מלאכה לאבל שקבר מתו ברגל
->->->בבית האבל או בבית אחר מו"ק כ. ציון א עשיית מלאכה לאבל שקבר מתו ברגל
->->->עשייתה לאחר הרגל מו"ק כ. ציון א עשיית מלאכה לאבל שקבר מתו ברגל
->->מיעוט במלאכה המותרת באבל על אביו ואמו
->->->במלאכת דבר האבד או בסחורה מו"ק כב. ציון ח מיעוט בעסק לאבל
->->->בשבעה או בשלושים מו"ק כב. ציון ח מיעוט בעסק לאבל
->->אבל שקיבל עבודה לחודש או לחודשיים - האם מותר להמשיך בה ע"י אחרים מו"ק יא: ציון ט שכירי יום ופועלים באבלות
->->->בדבר האבד או בדבר שאינו אבד מו"ק יא: ציון ט שכירי יום ופועלים באבלות
->->מלאכת אבל שהוא שכיר יום - האם מותר לעשותה על ידי אחרים
->->->במקומו או בעיר אחרת שאין יודעים שם שהוא אבל מו"ק יא: ציון ט שכירי יום ופועלים באבלות
->->->בעבודה בקרקע או במטלטלין מו"ק יא: ציון ט שכירי יום ופועלים באבלות
->->->במלאכת דבר האבד מו"ק יא: ציון ט שכירי יום ופועלים באבלות
->מנין הימים של שבעה ושלשים
->->באבל שאינו הולך לבית הקברות
->->->אם קוברים את המת בעיר אחרת או באותה עיר מו"ק כב. ציון ג תחילת האבלות לרחוקים ממקום הקבורה
->->->אם ישראלים קוברים אותו או גוים קוברים אותו (כי מת בערב יו"ט) מו"ק כב. ציון ג תחילת האבלות לרחוקים ממקום הקבורה
->->->אם גדול הבית הלך לקבורה או לא מו"ק כב. ציון ג תחילת האבלות לרחוקים ממקום הקבורה
->->->אם היה בעיר אחרת ולא התעסק בכלל עם המת מו"ק כב. ציון ג תחילת האבלות לרחוקים ממקום הקבורה
->->אם רק גדול הבית הלך לבית הקברות
->->->האם מונה עם האחרים או רק משנסתם הגולל מו"ק כב. ציון א גדול הבית שהלך לבית הקברות
->->->האם האחרים מונים משעה שהלך או משנסתם הגולל מו"ק כב. ציון א גדול הבית שהלך לבית הקברות
->מקצת היום ככולו (ראה: מקצת היום ככולו, באבלות)
->נישואין ע"י האבל (ראה: נישואין)
->נשיא - האם פטור מלעמוד בפני נשיא מו"ק כז: ציון ו עמידת האבל בפני הנשיא; מו"ק כז: ציון ז אמירה לאבל ולחולה שישבו
->סחורה - ע"י אבל שהולך בדרך
->->תוך שבעה או לאחר שבעה מו"ק כז. ציון א סחורה לאבל ההולך ממקום למקום
->->על אביו ואמו או על קרוב אחר מו"ק כז. ציון א סחורה לאבל ההולך ממקום למקום
->->אם יצא לדרך לפני תחלת האבלות או אחריה מו"ק כז. ציון א סחורה לאבל ההולך ממקום למקום
->->בדברים שהם חיי נפש או בדברים אחרים מו"ק כז. ציון א סחורה לאבל ההולך ממקום למקום
->סיכת שמן מו"ק טו: ציון ד איסור רחיצה וסיכה לאבל
->->סיכה שאינה לתענוג מו"ק טו: ציון ד איסור רחיצה וסיכה לאבל
->סירוק ע"י אבל
->->בשבעה ימים ראשונים או בשלושים יום ראשונים מו"ק יד: ציון מ פרק ב איסור תספורת לאבל
->סעודת הבראה (ראה: הבראה)
->סעודת שמחה - השתתפות האבל בה
->->בסעודת מריעות או בסעודת נישואין של יתום ויתומה או של אדם אחר או בסעודת קדשים או מעשר שני או קידוש החודש או ברית מילה או פדיון הבן מו"ק כב: ציון ד השתתפות אבל בסעודות שמחה
->->באבל על אביו ואמו או על קרובים אחרים מו"ק כב: ציון ד השתתפות אבל בסעודות שמחה
->->תוך שלושים או תוך י"ב חודש מו"ק כב: ציון ד השתתפות אבל בסעודות שמחה
->->תוך ביתו או מחוץ לביתו מו"ק כב: ציון ד השתתפות אבל בסעודות שמחה
->->השתתפות בשמחה בלי אכילה מו"ק כב: ציון ד השתתפות אבל בסעודות שמחה
->->אכילה עם המשמשים מו"ק כב: ציון ד השתתפות אבל בסעודות שמחה
->עטיפת הראש (ראה: עטיפת הראש)
->על אחותו הנשואה
->->שהיא אחותו מאביו ומאמו או רק מאביו או רק מאמו מו"ק כ: ציון ז אבלות על אחות נשואה
->->מדאורייתא או מדרבנן מו"ק כ: ציון ז אבלות על אחות נשואה
->על אשתו - האם הבעל חייב באבלות מהתורה מו"ק כ: ציון ז אבלות הבעל על אשתו
->על נשיא שמת - ביטול בתי הכנסת עליו
->->האם בכל זאת קוראים בהם בתורה בשבת או בשני וחמישי מו"ק כב: ציון ק פרק ג ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->האם מתפללים את שאר התפלה ביחידות או בציבור בבית האבל מו"ק כב: ציון ק פרק ג ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->על תינוק שמת ביומו השלושים מו"ק יד: אחרי ציון ב פרק ב חיוב אבלות מהתורה או מדרבנן; כ. ציון ד שמועה קרובה ורחוקה
->על קרוב של קרובו שמת
->->בפני קרובו או שלא בפניו מו"ק כ: ציון ח השתתפות באבלות עם קרובים שמתאבלים עליהם
->->במקום אחר בבית קרובו או בבית אחר או בעיר אחרת מו"ק כ: ציון ח השתתפות באבלות עם קרובים שמתאבלים עליהם
->->אם הקירבה שביניהם היא בדרגה שמחייבת להתאבל רק מדרבנן או קירבה רק ע"י קידושין מו"ק כ: ציון ח השתתפות באבלות עם קרובים שמתאבלים עליהם
->->בזמן הזה מו"ק כ: ציון ח השתתפות באבלות עם קרובים שמתאבלים עליהם
->על רבו - דיני האבלות שהתלמיד חייב לנהוג מו"ק כה: ציון א אבלות על רבו
->ערב שבת
->->מאיזו שעה זוקפים את המיטות מו"ק כז. ציון ג זקיפת המיטה בערב שבת
->->עד מתי נוהגים שאר דיני אבלות מו"ק כז. ציון ג זקיפת המיטה בערב שבת
->פועל (ראה: אבלות, מלאכה)
->צורך רבים - האם דוחה איסור אבלות
->->אם האבל הוא ספר או בלן או נחתום או מי שמלמד תורה שהרבים צריכים אותו מו"ק יא: ציון ה אבל שהוא אומן לרבים והגיע הרגל
->קבלן
->->אבל שהוא קבלן בשדה של אחר
->->->האם מותר לו לעבוד בה מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->->האם מותר לו לשכור אחרים מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->->בקבלן שאין לו חלק בפירות מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->קבלן בשדה של אבל
->->->האם מותר לו לעשות את מלאכתו כדרכו מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות; יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->בקבלן שאין לו חלק בפירות מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->האם מותר לאבל למסור לאחר מלאכה בקבלנות
->->->בשדה או בבנין או במטלטלין מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->בצנעה או במקום מפורסם מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->בביתו או מחוצה לו מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->בתחום העיר או מחוץ לתחום מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->אם האבלות חלה בשבת או ביו"ט או בחול המועד מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->בשדה מו"ק יא: ציון ו אריסים וחמרים באבלות
->->->אם נבנה באיסור - האם מותר להיכנס אליו ולהשתמש בו, והדין באדם חשוב מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->קטן שמת לו מת - האם נוהג אבלות
->->בקטן שהגיע לחינוך או לא הגיע לחינוך מו"ק יד: ציון א קריעה ואבלות לקטן
->ראש השנה
->->האם אבלות נוהגת במת שנקבר ביום השני של ר"ה מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->האם היום השני של ר"ה עולה למנין שבעה מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->->אם מת ונקבר ביום שני של ר"ה או שנקבר ביום ראשון של ר"ה על ידי גוים מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->רגל
->->האם נוהג האבל ברגל באיסורים שנוהגים בהם בימי השלושים מו"ק כ. ציון ב אבלות שלושים כשקובר את מתו ברגל
->->הפסקת חיובי אבלות בבוא רגל למי שקרובו מת לפני החג
->->->בפסח, סוכות, ראש השנה, יום כיפור, שבועות, חנוכה ופורים מו"ק כד: ציון ו החגים המפסיקים את האבלות
->->->אבלות שבעה או שלושים מו"ק כד: ציון ו החגים המפסיקים את האבלות
->->->תספורת או שאלת שלום או כניסה לבית שמחה או שינוי מקום או תיקון קריעה מו"ק כד: ציון ו החגים המפסיקים את האבלות
->->->בחגי תשרי הרצופים מו"ק כד: ציון ו החגים המפסיקים את האבלות
->->->האם מותר לאבל בערב הרגל מבעוד יום להתרחץ או להסתפר או לכבס או לנעול סנדל או שאסור עד הלילה או גם בתוך הרגל ולאחריו מו"ק יט: ציון ו הפסקת אבלות בערב הרגל
->->->כשהרגל מפסיק את השלושים - ממתי מותר לאבל להסתפר, להתגלח, לכבס ולהתרחץ מו"ק יט: ציון ו הפסקת אבלות בערב הרגל
->->->הפסקת השבעה אם נהג אבלות לפני הרגל או לא מו"ק כ. ציון ג אימתי הרגל מבטל את השבעה
->->->הפסקת השבעה אם לא נהג אבלות לפני הרגל במזיד או בשוגג או באונס מו"ק כ. ציון ג אימתי הרגל מבטל את השבעה
->->מי ששמע שמועה קרובה בשבת שהיא ערב הרגל - האם הרגל מבטל את השבעה מו"ק יט. ציון ג שבת עולה למנין שבעה באבלות
->->מת שנקבר לפני סוכות או בתוך סוכות - האם שמיני עצרת נחשב לשבעה ימים במנין השלושים או רק ליום אחד מו"ק כ. ציון ב אבלות שלושים כשקובר את מתו ברגל
->רחיצה
->->כל גופו או פניו וידיו ורגליו מו"ק טו: ציון ד איסור רחיצה וסיכה לאבל
->->בחמין או בצונן מו"ק טו: ציון ד איסור רחיצה וסיכה לאבל
->->באסטניס מו"ק טו: ציון ד איסור רחיצה וסיכה לאבל
->->->ביום ראשון או בלילה ראשון מו"ק יד: אחרי ציון ב פרק א חיוב אבלות מהתורה או מדרבנן
->->רחיצה שאינה לתענוג, ביום הראשון או בשאר ימים מו"ק טו: ציון ד איסור רחיצה וסיכה לאבל
->->מנהג לא לרחוץ כל שלושים יום מו"ק טו: ציון ד איסור רחיצה וסיכה לאבל
->רציפות השבעה - האם שבעת ימי האבלות צריכים להיות רצופים
->->מי שהחל לנהוג אבלות ובתוך השבעה אמרו לו שקרובו לא מת והפסיק את אבלותו ואחר כך התברר שקרובו אכן מת - האם הימים שישב בתחילה עולים לו ומשלים את הימים החסרים מו"ק כ. ציון ג אימתי הרגל מבטל את השבעה
->שאילת שלום ע"י האבל
->->אמירת "צפרא טבא" או "שלום עליכם" או "לך לשלום" וכדומה מו"ק כא: ציון ג שאילת שלום לאבל
->->לשאול אחר מה שלומו מו"ק כא: ציון ג שאילת שלום לאבל
->->תוך שלושים ולאחר שלושים מו"ק כא: ציון ג שאילת שלום לאבל
->->בזמן הזה מו"ק כא: ציון ג שאילת שלום לאבל
->שבת
->->האם מברכים ברכת אבלים בה מו"ק יט. ציון ג שבת עולה למנין שבעה באבלות
->->איזו אבלות אסור לנהוג בה מו"ק כג. ציון ב פרק ה יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->האם חובה לנהוג בה אבלות בשבת או שפטור אבל רשאי או שאסור
->->->בנעילת הסנדל, תשמיש המטה, רחיצה, עטיפת הראש, פריעת הראש, כפיית המטה, לבישת בגד קרוע, לימוד תורה, עלייה לתורה, שאילת שלום, לבישת בגדי חול מו"ק כד. ציון ב אבלות בשבת
->->בביתו (כשיש שם אחרים או אין שם) או חוץ לביתו מו"ק כד. ציון ב אבלות בשבת
->->יום השביעי לאבלות שחל בשבת - האם נוהגים בה דברים שבצנעה כל היום מו"ק יט. ציון ג שבת עולה למנין שבעה באבלות
->->האם שבת עולה למנין ימי האבלות (שבעה ושלושים) אם היא היום הראשון מו"ק יט. ציון ג שבת עולה למנין שבעה באבלות
->->מי ששמע שמועה קרובה בשבת ובמוצאי שבת נעשתה רחוקה מו"ק יט. ציון ג שבת עולה למנין שבעה באבלות
->שותפים שאירע אבל לאחד מהם
->->מתי מותר לשותפו להמשיך במלאכה
->->->בשותפות בחנות או בממון או שותפות במלאכה כגון עבודה בבהמות של השותפים או בהמה מוחכרת או מושכרת מו"ק יא: ציון ל שותפים שאחד מהם אבל
->->->עבודה בפרהסיה או בצנעה מו"ק יא: ציון ל שותפים שאחד מהם אבל
->->->בשלושת הימים הראשונים או בשאר ימי השבעה מו"ק יא: ציון ל שותפים שאחד מהם אבל
->->->באדם חשוב מו"ק יא: ציון ל שותפים שאחד מהם אבל
->->->בהפסד מרובה מו"ק יא: ציון ל שותפים שאחד מהם אבל
->->->בדבר האבד מו"ק יא: ציון ל שותפים שאחד מהם אבל
->->האם האבל חייב לשלם לשותפו על ההפסד של ימי האבלות מו"ק יא: ציון ל שותפים שאחד מהם אבל
->שינה
->->האם צריך לישון על המיטה הכפויה מו"ק כא. ציון ב אופן ישיבת האבל ושכיבתו
->->האם מותר לישון על כרים וכסתות מו"ק כא. ציון ב אופן ישיבת האבל ושכיבתו
->->האם בזמן הזה חייב לישון על הקרקע מו"ק כא. ציון ב אופן ישיבת האבל ושכיבתו
->שינוי מקום ישיבת האבל
->->בביתו או בבית הכנסת או בבית המדרש מו"ק כג. ציון ב פרק ה יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->בשבת או בחול מו"ק כג. ציון ב פרק ה יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->כמה צריך להתרחק ממקומו הקודם מו"ק כג. ציון ב פרק ה יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->בחסיד מפורסם מו"ק כג. ציון ב פרק ה יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->עד מתי הוא חייב בכך אם קרובו מת לפני ראש השנה מו"ק כד: ציון ו פסקה ג חגים שמפסיקים את האבלות
->שכיר יום של אבל - האם מותר לו לעשות מלאכה עבור האבל
->->בביתו של האבל או בעיר אחרת שאין יודעים שם שהוא אבל מו"ק יא: ציון ט שכירי יום ופועלים באבלות
->->בצנעה או בפרהסיה מו"ק יא: ציון ט שכירי יום ופועלים באבלות
->->עבודה בקרקע או במטלטלין מו"ק יא: ציון ט שכירי יום ופועלים באבלות
->->עבודה שנמסרה לפני האבלות או בימי האבלות מו"ק יא: ציון ט שכירי יום ופועלים באבלות
->שמועה קרובה ורחוקה (ראה: שמועה)
->שמיני עצרת
->->מת שנקבר לפני סוכות או בתוך סוכות - האם שמיני עצרת נחשב לשבעה ימים במנין השלושים או רק ליום אחד מו"ק כ. ציון ב אבלות שלושים כשקובר את מתו ברגל
->תכפוהו אבליו - היתר כיבוס ותספורת
->->בשתי אבלויות או בשלש מו"ק יז: ציון י תספורת וכיבוס למי שתכפוהו אבליו
->->באדם שאירע לו אחד מהדברים שבגללם מותר להתגלח בחול המועד מו"ק יז: ציון י תספורת וכיבוס למי שתכפוהו אבליו
->תלמיד חכם - אבל פטור מלעמוד בפניו מו"ק כז: ציון ו עמידת האבל בפני הנשיא
->תספורת מו"ק יח. ציון א גזיזת צפורנים לאבל
->->האם אסורה מהתורה או מדרבנן
->->->בשבעה ימים ראשונים או בשלושים יום ראשונים מו"ק יד: ציון מ פרק א איסור תספורת לאבל
->->באשה אבלה מו"ק יד: ציון מ איסור תספורת לאבל
->->האם הלכה כדברי המיקל בהלכות תספורת מו"ק יח. אחרי ציון א הלכה כדברי המיקל באבל
->->באבל על אביו ואמו
->->->עד שיגערו בו חבריו או עד י"ב חודש או מעט אחרי שלושים יום או עד שיהיה מנוול וראוי שיגערו בו חבריו או ששים יום או שלשה חדשים מו"ק כב: ציון ג תספורת לאבל
->->->האם גערה מתירה ביום שלושים עצמו או לפני ששים יום מו"ק כב: ציון ג תספורת לאבל
->->->אם פגע בו רגל תוך שלושים או לאחר שלושים מו"ק כב: ציון ג תספורת לאבל
->תפילין - איסור הנחתן
->->ביום הראשון וביום השני ובשאר הימים מו"ק כא. ציון ח הנחת תפילין לאבל
->->מהתורה או מדרבנן מו"ק כא. ציון ח הנחת תפילין לאבל
->->אם באו פנים חדשות מו"ק כא. ציון ח הנחת תפילין לאבל
->->ביום הקבורה או ביום השמועה שאינו יום המיתה מו"ק כא. ציון ח הנחת תפילין לאבל
->תשלומין לה
->->מי שלא נהג אבלות שבעה - האם צריך להשלימה
->->->תוך כמה זמן מו"ק כ. ציון ג אימתי הרגל מבטל את השבעה
->->->אם נהג אבלות בחלק מהימים מו"ק כ. ציון ג אימתי הרגל מבטל את השבעה
->->->אם לא נהג באבלות משום שהיה אנוס כגון שהיה חולה מו"ק כ. ציון ג אימתי הרגל מבטל את השבעה
אבל (ראה גם: ניחום אבלים)
אבל כפיית המיטה ועטיפת הראש - השוואה לדיני אבלות בתשעה באב תענית ל. אחרי ציון א מנהגי אבלות והנחת תפילין בתשעה באב
אבל
->האם חובה להודיע לאדם על מות אביו ואמו או שאר קרוביו פסחים ד. ציון א שמועה רעה
אבל, ברגל אבלות שבצנעה למי שקובר מתו ברגל, השוואה לדיני אבלות שבצנעה כשתשעה באב חל בשבת תענית כט: ציון ז תשעה באב שחל בשבת או ביום ראשון
אבל, לבישת בגד מכובס איסור לבישת בגדים מכובסים באבלות שלושים, השוואה לדין זה בשבוע שחל בו תשעה באב תענית כט: ציון ג כיבוס בשבוע שחל בו תשעה באב
אבל, לימוד תורה מה מותר לאבל ללמוד ומה אסור, האם מותר לו להורות הוראה או לדון דין, השוואה ללימוד תורה בתשעה באב תענית ל. ציון ב לימוד תורה בתשעה באב
אבל, מלאכה האם מותר לבנים הסמוכים על שלחן אביהם לעשות מלאכה כשהאב אבל ב"ק פז: ציון א זכויות האב בתשלומי החבלות בבניו ובבנותיו
אבל, רחיצה האם אבל אסור בכל רחיצה, השוואה לאיסור רחיצה בתשעה באב תענית יג. ציון א איסור הרחיצה בתשעה באב
אבל, רחיצה וסיכה האם סיכה ורחיצה להעביר את הזוהמה מותרות לאבל, איזו סיכה מותרת, השוואה לתשעה באב וליום הכיפורים בדין זה תענית ל. ציון ב איסור סיכה בתשעה באב
אבל, תספורת מה כולל איסור תספורת של אבל כל שבעה או כל שלושים, האם אשה אבלה מותרת בנטילת שיער לאחר שבעה, השוואה לאיסור תספורת בשבוע שחל בו תשעה באב תענית כו: ציון ב איסור כיבוס ותספורת בשבוע שחל בו תשעה באב
אבל
->במלך
->->האם הוא חייב או רשאי לנהוג דיני אבלות, כגון לצאת אחר מיטת קרובו סנהדרין כ. ציון א חיוב המלך בדיני אבילות
->->האם הוא חייב בכפיית המיטה סנהדרין כ. ציון ג כפיית המיטה במלך אבל
->->->בשעת סעודת הבראה סנהדרין כ. ציון ג כפיית המיטה במלך אבל
->בכהן גדול
->->האם האיסור לצאת אחר מיטת קרוביו הוא מהתורה או מדרבנן סנהדרין יח. ציון ג כהן גדול אונן שאינו יוצא אחר המיטה
->קורע על מתו בעמידה סנהדרין כ. ציון א חיוב המלך בדיני אבילות
אבל
->ברכת האבל שבברכה הרביעית של ברכת המזון ברכות מו: ציון א הברכה הרביעית בבית האבל
->->להיכן חוזרים בסיום התוספת ברכות מו: ציון ב להיכן חוזר הממשיך בסעודה לאחר הזימון
->->נוסח הברכה ברכות מו: ציון א הברכה הרביעית בבית האבל
->->הדין בימינו ברכות מו: ציון א הברכה הרביעית בבית האבל
->האם נוהגים אבלות על עבד או שפחה או על תלמיד ברכות טז: ציון ד אבלות על עבדים
->ליוויו
->->האם מותר לכהן לעבור דרך בית הפרס אחרי אבל או אחרי הציבור המלווים אותו ברכות יט: ציון ג מתירים טומאת בית הפרס מפני כבוד הבריות
->ניחומו
->->האם מותר לכהן אבל לעבור אחר הציבור בדרך טמאה כשבאים לנחמו ברכות יט: ציון ג מתירים טומאת בית הפרס מפני כבוד הבריות
אבן משכית האם מותר להשתחוות על רצפת אבנים בלא פישוט ידיים ורגליים, או על קרקע בלי רצפת אבנים, והדין בהטיה ובישיבה מגילה כב: ציון ג איסור השתחוויה על אבן משכית
אבן, שהזיקה עושי מלאכה באבנים והאבן הזיקה לאחר שהונחה בשורת הבנין - האם כולם חייבים או רק האחרון, אם עבדו בשכירות או בקבלנות, אם אחד הניח אותה בשורת הבנין או כולם יחד הניחוה, והדין אם אירע נזק בשלב מוקדם באופן ישיר ע"י עושה המלאכה או באופן עקיף ב"מ קיח: ציון י חיוב עושי המלאכה בנזק שאירע בשעת מלאכתם
אבנו סכינו ומשאו שהזיקו חיוב נזק באבנו סכינו ומשאו שנפלו ברוח מצויה מראש הגג והזיקו לאחר נפילתם ב"ק ו. ציון ב אבנו, סכינו ומשאו שנפלו מהגג והזיקו
אבנר
->האם מותר היה ליואב להרוג את אבנר מדין רודף סנהדרין עד. ציון א רודף שניתן להצילו באחד מאבריו
אבר מן החי חזקת איסור של בהמה בחייה (שמחמתה אסורה כשיש ספק בשחיטה) - האם היא מטעם איסור אבר מן החי או משום שאינה זבוחה ביצה כה. ציון ח חזקת איסור של בהמה בחייה
אבר, חילול שבת למענו האם מותר לעבור על שבות להציל אבר מסכנה כשאין סכנת נפשות, והאם מותרת אמירה לנכרי, והדין כשאין סכנת אבר ביצה כב. ציון ט אמירה לגוי לצורך חולה שאין בו סכנה
אברים, היפוכם במקדש האם היפוך האברים הוא בגדר עבודה שחייב עליה מיתה כהן העושה אותה כשהוא שתוי יין תענית יז. ציון א איסור שתיית יין לאנשי משמר ולאנשי בית אב
אגד כלי
->לענין ביכורים ולענין שבת מכות יט. ציון ב בכורים שמקצת בפנים ומקצתן בחוץ
אגוזים
->האם יש דין ערלה בקליפות אגוזים ברכות לו. ציון י כיצד מברכים על קליפות הפרי וכיוצא בהן
אגלאי מילתא למפרע המגלה דעתו שהסכים למעשה שעשה אחר בממונו - האם המעשה מועיל למפרע, לענין הפרשת תרומה, אבידה, גזל, עירוב, הבדל בין דבר מצוה לדבר אחר ב"מ כב. ציון ב הפרשת תרומה ללא מינוי שליחות
אגרת של רשות
->כתיבתה בחול המועד מו"ק יח: ציון א הדברים שמותר לכתוב במועד
אגרת שלום
->כתיבת אגרת שלום בחול המועד
->->כדרכו או בשינוי מו"ק יח: ציון א הדברים שמותר לכתוב במועד
אדם גדול
->חובת הציות לאדם גדול פסחים פו: אחרי ציון ב מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול; פסחים פו: ציון ב "כל מה שיאמר בעל הבית עשה"
אדם המזיק, באונס מתי אדם המזיק חייב באונס, האם חייב אם נפל מהגג ברוח שאינה מצויה כלל ב"ק כו. ציון ב אדם המזיק באונס
אדם המזיק, באונס מתי אדם המזיק חייב באונס, הדין באונס גמור, והדין במי שהזיק לאדם שנכנס לחצירו שלא בידיעתו ב"ק מח. ציון ח נזקי אדם המזיק ברשותו
אדם המזיק, בטעות אדם שבעט בארגז של חבירו והשליכו לנהר והעידו עדים שהיו בתוכו מרגליות - האם פטור משום שלא היה צריך להעלות זאת על דעתו, והדין אם הפקיד אצל אשה דינר זהב לשמירה ואמר לה "הזהרי בו, של כסף הוא" והזיקה לו - האם משלמת רק של כסף ב"ק סב. ציון ח המזיק ולא ידוע מה הזיק
אדם המזיק, בישן אדם ישן שהזיק לאדם אחר שבא לישון על ידו אחרי שישן כבר - מדוע הוא פטור ב"ק כו. ציון ב אדם המזיק באונס
אדם המזיק, בנתקל האם נתקל נחשב פושע, האם הוא חייב בנזק שנעשה בשעת נפילה ב"ק כט. ציון א נשברה כדו ברה"ר והזיקה
אדם המזיק, בעצירה אדם שעמד (עצר בהליכתו) לכתף או לפוש וגרם בכך נזק (כגון שאדם שהלך מאחוריו נתקל בו) - האם הוא חייב ב"ק לב. ציון א היה בעל חבית ראשון ועמד לכתף
אדם המזיק, בעצירה שנים ההולכים זה אחר זה וכלים בידיהם ועמד הראשון ונשבר כלי של השני בכלי של הראשון אבל השני היה יכול לעבור אותו מן הצד - האם הראשון חייב ב"ק לב. אחרי ציון ו חיובו של העומד כשניתן לעבור מהצד
אדם המזיק, ברץ הרץ בערב שבת והזיק שלא בכוונה - האם הוא חייב, אם רץ בזמן בין השמשות לקבל את השבת, או אם רץ לפני ביה"ש להכנת צרכי שבת, ודין הרץ כדי לקיים מצוה אחרת והזיק שלא בכוונה ב"ק לב. ציון ט הרץ לכבוד שבת והזיק
אדם המזיק, ברץ שנים שרצים והזיקו זה לזה - האם הם חייבים ב"ק לב. ציון ט נזקי שנים שהיו רצים
אדם המזיק, בשומר שומר חינם ששבר כלי ולא פשע - מדוע אינו חייב מדין אדם המזיק ב"ק כו. ציון ב אדם המזיק באונס
אדם המזיק, התקרבות הניזק אדם שהזיק למי שנכנס לחצירו שלא ברשות - מתי הוא חייב ב"ק מח. ציון ח נזקי אדם המזיק ברשותו
אדם המזיק, התקרבות הניזק הזורק אבן ולאחר שזרקה הוציא מישהו את ראשו וניזק מהאבן - האם הזורק חייב בנזק ב"ק לב: ציון ל הנכנס לחנות וניזק או נהרג
אדם המזיק, התקרבות הניזק הנכנס לחנות של נגר שלא ברשות וניתז קיסם והוזק - האם הנגר חייב בארבעה דברים או שחייב רק בנזק או שפטור לגמרי ב"ק לב: ציון ל הנכנס לחנות וניזק או נהרג
אדם המזיק, נזק הדדי שנים שהזיקו זה לזה - כמה חייבים לשלם, אם התחילו להזיק זה לזה בבת אחת או אם אחד התחיל והשני החזיר לו ב"ק לג. ציון ה שני שוורים שהזיקו זה את זה
אדם המזיק, נתקל מי שנתקל בחפץ המונח בדרך ושברו - האם הוא חייב לשלם כיון שלא התבונן, והדין אם החפץ הונח ברשות והיה חושך או שהדרך היה מלא חביות ב"ק כז. ציון נ אחריות עוברי דרך בהיתקלות בדרכים
אדם המזיק, תשמיש המיטה המזיק את אשתו בתשמיש המיטה - האם נחשב שוגג או קרוב למזיד וחייב בכל חמשת הדברים ב"ק לב. ציון ו המזיק את אשתו בתשמיש המיטה
אדם חשוב בקניית בהמה ע"י רכיבה ב"מ ח: ציון ד פסקה ג קנין בהמה ע"י רכיבה
אדם חשוב האיסור להעיד לטובת גוי נגד ישראל בערכאות של גוים - האם חל גם על אדם חשוב שאינו יכול להשתמט מלהעיד אבל אולי סומכים על עדותו כשניים, האם מנדים אותו אם העיד, והדין אם בוודאי יקבלו את עדותו כעדות של שניים ב"ק קיג: ציון ס פסקה ד עדות לטובת גוי בערכאות
אדם חשוב הסכמתו לקבל היא כנתינה קדושין ז. ציון ג נתנה היא ואמר הוא
אדם חשוב הסכמתו לקבל היא כנתינה קדושין ז. ציון ד דין ערב, עבד כנעני ואדם חשוב בממונות
אדם חשוב חומרה מיוחדת באדם חשוב, לענין קניית תבואה במקום היוקר ע"י שישלם עכשו ויקבל את התבואה לאחר זמן לפי המחיר במקום הזול ב"מ עג. ציון ג פסקה ד נתינת מעות לשליח שיקנה במקום הזול
אדם חשוב
->בית שנבנה באיסור בימי אבלו או בשבת וביו"ט - האם מותר לאדם חשוב להיכנס אליו ולהשתמש בו מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->מלאכת דבר האבד או קצירה בחול המועד בא"ח מו"ק יב: ציון א גדרים בהיתר של מלאכת דבר האבד במועד
->שותפים שאירע אבל לאחד מהם - מתי מותר לשותפו להמשיך במלאכה אם הוא א"ח מו"ק יא: ציון ל שותפים שאחד מהם אבל
אדם חשוב, נפילת אפים האם מותר לאדם חשוב ליפול על פניו, ביחיד או בציבור, כשמתפלל לשם כל הציבור או שאינו מתפלל לשם כל הציבור מגילה כב: ציון ו נפילת אפים באדם חשוב
אדם כשר
->האם חובה או מצוה לקרוע על מיתתו
->->במי שנכח בשעת מותו או במי שלא נכח מו"ק כה. ציון ה קריעה על אדם כשר
->->מי נחשב אדם כשר מו"ק כה. ציון ה קריעה על אדם כשר
->->האם תלמיד חכם חייב לקרוע עליו מו"ק כה. ציון ה קריעה על אדם כשר
אדם עשוי שלא להשביע את עצמו
->האם בריא יכול לטעון כך סנהדרין כט: ציון ד אדם עשוי שלא להשביע את בניו
->לענין הודאה בשעת מיתה סנהדרין כט: ציון ד אדם עשוי שלא להשביע את בניו
->האם בית דין טוען כך למי שהודה סנהדרין כט. ציון ס האם טוענים לאדם לבטל הודאתו
->לענין הודאה שבאה כנגד תביעה או שלא כנגד תביעה סנהדרין כט. ציון ד טענות שמבטלות את ההודאה
->לענין הודאה בפני התובע סנהדרין כט. ציון ד טענות שמבטלות את ההודאה
->האם הטוען כך חייב להישבע על טענתו סנהדרין כט. ציון ד טענות שמבטלות את ההודאה
->האם שכיב מרע יכול לטעון כך סנהדרין כט. ציון ד טענות שמבטלות את ההודאה; כט: ציון ד אדם עשוי שלא להשביע את בניו
אדר ראשון אם קראו את ארבע הפרשיות באדר ראשון - האם יש לחזור ולקוראן באדר שני מגילה ו: ציון א ימי הפורים שבאדר ראשון
אדר ראשון האם יום י"ד ויום ט"ו באדר ראשון אסורים בהספד ותענית, האם עושים בהם משתה ושמחה מגילה ו: ציון א ימי הפורים שבאדר ראשון
אדר, דין עם גוי האם יש להשתדל לדון עם גוי באדר, השוואה לדין הימנעות מלדון עם גוי בחודש אב תענית כט. ציון א התדיינות עם גוי באב ובאדר
אדר, שמחה האם יש להרבות בשמחה בכל חודש אדר או רק בחלק ממנו, עד מתי, השוואה לדין מיעוט בשמחה בחדש אב תענית כט. ציון א התדיינות עם גוי באב ובאדר
אדרכתא שטר שכותב ב"ד שמאפשר למלוה לטרוף את נכסי הלווה - כשהלווה משלם אח"כ למלווה כדי לבטל את האדרכתא האם די בקריעת שטר האדרכתא או שצריך לעשות קנין חדש ושטר חדש על קניית הקרקע ב"מ טז: ציון ב קנינו של המלוה בנכסים שנתקבלו לפרעון
אדרכתא שטר שכותב ב"ד שמאפשר למלוה לטרוף את נכסי הלווה - מדוע מחזירים אותו למלווה אם נמצא ב"מ טז: ציון ב קנינו של המלוה בנכסים שנתקבלו לפרעון
אדרכתא, לגביית חוב נתבע שחויב לשלם ואומר "אין לי במה לפרוע" או שאומר אינו מוכן לפרוע או שהוא בעיר ואינו בא (בלי לומר כלום) - האם כותבים מיד אדרכתא על נכסיו, והדין במי שמשתמט ומנסה לדחות את מועד התשלום, מה עושים אם כתבו אדרכתא ולא מצאו לו נכסים ב"ק קיב: ציון ח פסקה ג עיכובים בתשלום לאחר קיום השטר
'אהבה רבה'
->האם האומר אותה פטור מלברך ברכת התורה ברכות יא: ציון ג ברכת אהבת עולם כברכת התורה
->->אם לא למד מיד לאחריה, ורק קרא ק"ש ברכות יא: ציון ג ברכת אהבת עולם כברכת התורה
אהדריה לאיסורא קמא במבשל לגוי או לבהמה ביו"ט ביצה יב. ציון א (עמ' סה) מלאכות שהותרו ביום טוב שלא לצורך אכילה
אוב
->האם יש ממש במעשיו סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני
->המעשים שהעושה אותם חייב סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני
->דינו בהשוואה לדין דורש אל המתים סנהדרין סה: ציון ה דורש אל המתים
->בשוגג - האם חייב חטאת סנהדרין סה. ציון ד חיוב קרבן בדבר שאין בו מעשה
אוהב
->פסול דיין לדון את אוהבו
->->הגדרת אוהב סנהדרין כט. ציון א האוהב והשונא פסולים לדין
->->הדין בדיעבד סנהדרין כט. ציון א האוהב והשונא פסולים לדין
אוהל (ראה: טומאה, טומאת אוהל)
אוהל בשבת ויו"ט הנחת ביצה על כלי חלול או על שתי ביצים באופן שעושה אוהל, הנחת חבית או ככר או ספר אחד על גבי שניים, הנחת קדירה על אבנים או על כירה, הנחת שולחן על רגליו, הנחת מיטה על רגליה, האם אסור משום אוהל אם אינו צריך את האויר שתחתיו, כשיש מחיצות וכשאין מחיצות ביצה לג. ציון א סידור כלים וכיוצא בהם בשינוי
אוהל סידור עצים למדורה ביו"ט באופן שעושה בהם אוהל ביצה לב: ציון נ סידור עצים למדורה ביום טוב
אוהל צידוד אבנים לבית הכסא בשבת ויו"ט אם עושה בהן אוהל ביצה לב: ציון מ צידוד אבנים של בית הכסא בשבת וביום טוב
אווז הבר האם אווז הבר הוא מין טהור ב"ק נה. ציון ב אווז עם אווז הבר
אוכל נפש (ראה גם: משכון)
אוכל
->זריקת מאכל או משקה ברכות נ: ציון ו זריקת פת ושאר מיני מאכל
אומד למיתה
->נחבל שאמדוהו שימות והוקל מצבו ואח"כ החמיר מצבו ומת
->->האם המכה חייב סנהדרין עח. ציון מ אמדוהו למיתה והקל ושוב מת
->->האם יש צורך באומד שני סנהדרין עח. ציון מ אמדוהו למיתה והקל ושוב מת
אומד למלקות (ראה: מלקות)
אומד, לנזיקין הכה את חבירו בחפץ ועשה בו חבלה שאין חפץ זה ראוי לעשותו - האם חייב, ואם אמדו שהחפץ יכול להזיק נזק מסוים והזיקו יותר - האם פטור לגמרי או שמשלם כפי שאמדוהו שהיה יכול להזיק או שמשלם הכל כדי לצאת ידי שמים, האם העדים עושים את האומד או בית הדין, ואם החפץ אבד והחובל טוען שלא היה בו כדי להזיק - האם הנחבל נשבע שהיה בו כדי להזיק או שהחובל נשבע שלא היה בו כדי להזיק ונפטר, והאם יש אומד גם לנזק שממונו הזיק ב"ק צא. ציון ז אומד לנזיקין
אומן חזקה שאומן לא מרע אומנותו, לענין טעימת תערובת איסור ביצה לח: ציון א פסקה ד ביטול ברוב
אומן מתי הכלי שביד אומן נחשב משכון קדושין מח. ציון ז אומן שקידש בכלי שבידו
אומן קונה בשבח כלי האם אומן קונה בשבח כלי לענין שיוכל לקדש בו אשה ושייפטר אם הזיקו, האם קונה את הכלי כולו או רק את השבח, לפני שקיבל את שכרו ואחרי שקיבל, והדין באומן העושה בחינם ב"ק צח: ציון ה קנין אומן בשבח כלי
אומן, אחריותו אחריות אומן על החפץ, אחרי שאמר לבעל הבית "טול את שלך" או לפני כן ב"מ מט. ציון ז אחריות המוכר על המעות שקיבל לקנין
אומן, חיובו משך בעל הבית את כלי האומנות - האם יכולים לחזור בהם מעיסקת המלאכה, האם בעל הבית יכול לעכב אצלו את הכלים עד סיום המלאכה, בשכיר או בקבלן ב"מ מח. אחרי ציון ה תוקף הקנין כשמושך כל אומנות מהאומן
אומן, כשומר שכר האם אומן הוא שומר שכר, בקבלן או בשכיר יום, במלאכה הנעשית בבית האומן או בביתו של בעל החפץ, והדין אם בעל החפץ הקדים ושילם את שכרו או אם האומן מודיע שגמר ואינו שומר יותר ב"מ פ: ציון ה כל האומנים שומרי שכר
אומן, קונה בשבח האם אומן קונה בשבח כלי, לענין שהמעכב שכרו של קבלן עובר בבל תלין ב"מ קיב. ציון ד איסור "בל תלין" בקבלן
אומן, שהזיק אומן שקיבל צמר לצבוע וצבעו בשיירי צבע - האם מקבל את הנמוך מבין השבח או ההוצאה, אם שווי הצמר הצבוע גבוה או נמוך משווי הצמר אילו צבעו כפי שביקש בעל הצמר ב"ק ק: ציון א פסקה ב אומן ששינה במלאכתו מדעת בעל הבית
אומן, שהזיק לכלי כלי שניתן לאומן לעשותו והזיקו - האם חייב בנזק, והדין אם אבד באונס ב"ק צח: ציון ה קנין אומן בשבח כלי
אומן, ששינה אומן ששינה במלאכתו מדעת בעל הבית (כגון שצבע את הצמר בצבע אחר משביקש בעה"ב) - כמה משלם לבעה"ב, האם חייב לשלם את השבח שהיה לדבר אילו לא שינה, האם מקבל את השבח (עליית ערכו של הצמר בגלל הצביעה) או עלות החומרים (עצים להרתחה וסממני הצבע) או דמי טרחתו כפועל בטל או השכר שהיה נותן לפועלים לעשות עבודה זו, האם חייב מטעם קנס או משום שקונה את הכלי בשינוי, בשינוי החוזר או שאינו חוזר, אם התכוון לקנות או לא התכוון, אם בעל הבית התכוון להשתמש בצמר לסחורה או לשימוש אישי, האם בעה"ב חייב לקחת את הדבר חזרה - אם ערכו ירד מחמת השינוי או לא, האם האומן יכול להשאיר את הדבר בידו ולשלם בעדו נגד רצון בעה"ב ב"ק ק: ציון א אומן ששינה במלאכתו מדעת בעל הבית
אומנים, הסכם בעלי אומנות שהסכימו ביניהם שאם אחד מפסיד ישלמו לו את הפסדו - האם ההסכם צריך קנין, והאם ההסכם צריך להיות פה אחד ב"ק קטז: ציון ג תוקף התנאים של בעלי מלאכה
אומר מותר
->ברוצח ובכל התורה מכות ז: ציון ב "אומר מותר"
אונאה בלוקח שהחפץ שווה לו יותר משוויו האמיתי קדושין ח. ציון ב הערכת חפץ ביותר משוויו
אונאה ראובן שהבטיח לשמעון לשלם לו עבור עבודתו או עבור חפץ - האם יכול לטעון "משטה הייתי", במקום מצוה (כגון שהדבר היה נחוץ להציל ממון או אדם) או שלא במקום מצוה, והדין אם הבטיח סכום שהוא יותר מן המקובל או שזה דבר שרגילים לעשות בחינם, והדין אם התחייב בשטר או בקנין או בשבועה או בתקיעת כף, ואם שילם האם יכול לתבוע כסף חזרה ב"ק קטז. ציון ב טענת משטה במציל חבירו או ממונו
אונאה, באמנה הנושא ונותן באמנה (המוכר מודיע לקונה כמה הוא מרויח) - האם יש בו דין אונאה, והדין אם במחיר הקנייה בלבד בלי הרווח היה שיעור אונאה, והדין בקונה עשרה דברים יחד בעשרה דינרים ומוכר את הטובים שבהם ביותר מדינר ב"מ נא: ציון ב הנושא ונותן באמנה
אונאה, בבית כנסת האם יש דין אונאה במכירת בית כנסת ב"מ נו. ציון ו פסקה ב דברים שאין בהם אונאה
אונאה, בבעה"ב האם יש אונאה בבעל הבית המוכר את כליו במחיר גבוה, בשתות או ביותר משתות, אם ידע הקונה שהמוכר הוא בעה"ב או לא ידע, והדין אם בעל הבית מכר ע"י שליח או מכר לשליח של הקונה, והדין אם בעל הבית מכר במחיר זול מדי או קנה ביוקר חפצים מתגר ב"מ נא. ציון א אין אונאה כשקונה שלא בדרך מסחר
אונאה, בגר איסור אונאת גר בממון ובדברים ב"מ נט: ציון ב אונאת גר
אונאה, בהקדש אונאה בהקדש - אם היתה יותר משתות האם המקח מתבטל, והדין באונאה יותר מחצי או בחצי בדיוק, והדין אם כבר עבר הזמן כדי שיראה לתגר ב"מ נו: ציון ז ביטול מקח בדברים שאין בהם אונאה
אונאה, בהקדש האם מותר להונות במכירת הקדש, כשהאונאה היא במחיר או בכמות, האם המאנה לוקה, האם יש דין אונאה בחילול הקדש שלא בדרך מכר ב"מ נו. ציון ו דברים שאין בהם אונאה
אונאה, בחליפין האם יש דיני אונאה במכירה ע"י חליפין, אם מראש הקפיד על הכמות או לא הקפיד, אם מחליף כלים בכלים או פירות בפירות ב"מ מז. ציון א אונאה בחליפין
אונאה, בכמות טעות במכר במידה או במשקל או במנין - האם כל המקח בטל או רק האונאה חוזרת או שצריך להשלים את ההפרש, אם טעה המוכר במדידה או אם הטעה את הקונה ביודעין, בקרקע או במטלטלין או בזרעים שנזרעו בקרקע, בחלוקת קרקע או במכירת קרקע, אם המאנה יכול להשלים או אינו יכול, בפחות משתות או ביותר משתות, אם אמר המוכר "הילך שק זה שיש בו סאה" או "הילך סאה" ב"מ נו: ציון ג הטועה במידה, במשקל ובמנין
אונאה, במטבע האם יש אונאה במטבע שנפחתה פחות משתות, והאם מותר להשתמש בה ב"מ נ. ציון א פסקה ג מחילה באונאה פחות משתות
אונאה, במטבע מי שנתאנה במטבע חסרה - עד מתי יכול לחזור ולתבוע את האונאה, עד כדי שיראה לשולחני או עד ערב שבת או יותר, בעיר או בכפר או במקום שאין שולחני ב"מ נב. ציון ב הגבולות בזכות התביעה על האונאה במטבע
אונאה, במטבע שיעור האונאה במטבע חסרה - שתות או אחד חלקי שנים עשר, והאם בפחות מזה יש מחילה, והדין אם הוציאו את המטבעות במשקל ב"מ נב. ציון א אונאה במטבע
אונאה, בנשק האם יש אונאה בסוס וסייף במלחמה אף שידוע שאדם מוכן לשלם עבורם יותר מערכם בגלל הסכנה ב"מ נח: לפני ציון ח אונאה במטלטלין שמוכנים לשלם עבורם יותר משווים
אונאה, בס"ת ובהמה ומרגלית האם יש אונאה בספר תורה או בבהמה או במרגלית, עד כדי דמיהם או יותר מזה, באונאת הקונה או באונאת המוכר ב"מ נח: לפני ציון ח אונאה במטלטלין שמוכנים לשלם עבורם יותר משווים
אונאה, בצדקה האם יש דין אונאה בכספי צדקה ב"מ נו. ציון ו פסקה ב דברים שאין בהם אונאה
אונאה, בקרקע אונאה בקרקע ובעבד ובשטר - אם היתה יותר משתות האם המקח מתבטל, והדין באונאה יותר מחצי או בחצי בדיוק, והדין אם כבר עבר הזמן כדי שיראה לתגר ב"מ נו: ציון ז ביטול מקח בדברים שאין בהם אונאה
אונאה, בקרקע האם יש דין אונאה בזרעים שנזרעו בקרקע, אם מוכר את הקרקע עם הזרעים או מוכר את הזרעים בלבד, בטעות במחיר או בטעות בכמות, והדין אם התחייב לזרוע את שדה חברו וזרע פחות זרעים מהראוי ב"מ נו: ציון ד דין אונאה בחיטים שזרעם בקרקע
אונאה, בקרקע קרקע ועבד ושטר - האם מותר להונות במכירתם, כשהאונאה היא במחיר או בכמות, האם המאנה לוקה, האם יש דין אונאה בתלוש ולבסוף חיברו ב"מ נו. ציון ו דברים שאין בהם אונאה
אונאה, בשתות באונאה של שתות - האם המתאנה יכול לדרוש ביטול המקח ב"מ נ: ציון ג החזרת הכסף באונאה של שתות
אונאה, השתות האם האונאה חוזרת אם מכר שווה שש בשבע או קנה שווה שש בחמש (שתות מקח) או מכר שווה חמש בשש או קנה שווה שבע בשש (שתות מעות או שתות מקח מלבר), והדין כשהטעות היא בין שיעור אחד לאחר (כגון שווה ששים בחמישים ואחד) ב"מ מט: ציון ה אונאה בשתות
אונאה, זמן החזרה האם המאנה חייב לקבל חזרה מה שנתן (ולהחזיר מה שקיבל בתמורה) אחרי כדי שיראה לתגר או לקרובו, מעיקר הדין או ממידת חסידות ב"מ נב: ציון ג מטבע שנפחת ואינו יוצא בהוצאה
אונאה, זמן החזרה מי שנתאנה בסחורה מיוחדת שלא הכל בקיאים בה כגון ספרים ואבנים טובות - עד מתי יכול לחזור ולתבוע את האונאה ב"מ נב. ציון ב הגבולות בזכות התביעה על האונאה במטבע
אונאה, חזרת המוכר אם התאנה המוכר ונודע לו על האונאה ושתק - האם יכול לחזור בו אח"כ, אם המוכר מכר בזול מאוד מעבר למה שהדעת טועה - האם יכול לחזור בו, אם התאנה המוכר במכירת חפץ שאין בו ייחוד - האם יכול לחזור בו, האם מוכר שהתאנה יכול לחזור בו אם התייקר החפץ ב"מ נ: אחרי ציון ד זכותו של המוכר לחזור בו לעולם
אונאה, ידע המתאנה אם ידע המתאנה מראש על האונאה - האם יכול לתבוע את האונאה (או את ביטול המקח) אח"כ, עד כדי שיראה לתגר או לקרובו או אחרי הזמן הזה, אם הודיע מראש בפני עדים שבדעתו לתבוע אח"כ את האונאה או לא הודיע ב"מ נ: ציון ד עד מתי יכול לחזור בו או לתבוע את האונאה
אונאה, יותר משתות באונאה יותר משתות והמתאנה מוכן לקיים את המקח - האם המאנה יכול לדרוש את ביטולו, אם המתאנה דורש את ההפרש חזרה או מוחל עליו, והאם המאנה יכול לחזור בו מהמקח אם כבר שהה המתאנה בכדי שיראה לתגר ב"מ נ: ציון ב ביטול המקח באונאה יתירה על שתות
אונאה, כמות לא ידועה מכר סחורה בלי למדוד אותה - האם המאנה חייב להחזיר את סכום האונאה, אם ראה הקונה את הסחורה כשקנה או לא ראה ב"מ מז. ציון א פסקה ב דין אונאה בקנין מעות כשאין ידוע מנינם
אונאה, סכום לא ידוע נתן הקונה מטבעות במספר לא ידוע - האם המאנה חייב להחזיר את סכום האונאה, אם נקט לשון מכר או לשון חליפין ב"מ מז. ציון א דין אונאה בקנין מעות כשאין ידוע מנינם
אונאה, עירוב יין המוכר יין - האם מותר לו לערב בו מים, אם נהגו לערב או לא נהגו, בין הגיתות או לאחר הגיתות, והדין אם הטעם מורגש ב"מ ס. ציון ג אונאה בעירוב יינות
אונאה, עירוב יין המוכר יין - האם מותר לו לערב קשה ורך, בין הגיתות או לאחר הגיתות, והדין בזמן שהוחזקו לערב או שהקונה רגיל לטעום את היין לפני הקנייה ב"מ ס. ציון ג אונאה בעירוב יינות
אונאה, עירוב פירות המוכר פירות - האם מותר לו לערב פירות משתי שדות, אם הם באותו טיב או לא, אם אמר לקונה מאיזו שדה הוא מוכר או לא אמר, האם מותר לערב פירות חדשים וישנים, אם אמר לו שיתן לו חדשים או שיתן לו ישנים, המוכר יין - האם מותר לו לערב קשה ורך, אם אמר לו שיתן לו קשה או שיתן לו רך ב"מ נט: ציון ה אונאה בעירוב פירות
אונאה, פחות משתות באונאה פחות משתות - האם המתאנה זכאי לתבוע את ההפרש לפני שהראה לתגר או לקרובו, והאם יש איסור להונות פחות משתות אם הצד השני יודע את המחיר האמיתי או לא יודע, והדין באונאה פחות משוה פרוטה ב"מ נ. ציון א מחילה באונאה פחות משתות
אונאה, שיעורה השיעור המיזערי של אונאה (שממנה ולמטה אינו חייב להחזיר) - האם הוא פרוטה או מעה או איסר או כשכל המקח הוא מעה או איסר, או שגם בפחות מפרוטה חייב להחזיר, האם בפחות משיעור זה יש ביטול מקח אם האונאה היא יותר משתות ב"מ נה. ציון ט אונאה בפרוטה
אונאה, תנאי האם מועיל תנאי "על מנת שאין לך עלי אונאה", להתיר להונות או לפטור מהחזרת האונאה, אם התנאי הוא שימחל לו (מיד או כשידע על האונאה) או שלא יתחייב, אם המאנה עשה את התנאי או המתאנה, והדין אם המאנה אמר מראש שיש אונאה או שאמר את סכום האונאה (והאם אז אין אונאה גם בלי תנאי), ולצד שהתנאי לא מועיל האם המקח בטל או רק אונאה חוזרת ב"מ נא. ציון ד האומר לחבירו 'על מנת שאין לך עלי אונאה'
אונאה, תנאי המתנה "על מנת שאין בו אונאה" - האם המקח בטל באונאה שתות או פחות משתות ב"מ נא. ציון ד פסקה ה האומר לחבירו 'על מנת שאין לך עלי אונאה'
אונאה
->התנאי "על מנת שאין לך עלי אונאה" מכות ג: ציון ו המתנה שלא תשמט שביעית
אונאת דברים האם העובר על אונאת דברים לוקה, מלקות דאורייתא או מכת מרדות ב"מ נח: ציון ח חיוב מלקות על אונאת דברים
אונאת דברים האם מותר להונות בדברים יהודי שאינו ירא ה', או מי שהתחיל להונות אותו, או מי שמזלזל בכבוד עצמו ב"מ נט. ציון ב היתרים לאונאת דברים
אונן (ראה גם: אנינות)
אונן
->במת שמצאוהו אחרי יאוש מו"ק ח. ציון ג אבלות בליקוט עצמות
->האם אנינות היא מהתורה או מדרבנן מו"ק יד: אחרי ציון ב פרק א חיוב אבלות מהתורה או מדרבנן
->->בלילה שאחרי יום המיתה והקבורה מו"ק יד: אחרי ציון ב פרק א חיוב אבלות מהתורה או מדרבנן
->האם הוא אסור או מותר או חייב בתשמיש המטה
->->בחול ובשבת מו"ק כג: אחרי ציון ב אונן בתשמיש המטה
->האם הוא חייב לנהוג דיני אבלות לפני הקבורה - רחיצה, כפיית המיטה, חליצת הסנדל, תשמיש המיטה, תגלחת מו"ק כז. ציון ב מאימתי חלה האבלות
->האם הלכה כדברי המיקל באונן מו"ק יח. אחרי ציון א הלכה כדברי המיקל באבל
->המלקט עצמות אביו ואמו (ושאר קרוביו) - האם נחשב אונן לענין איסור אכילת בשר ושתיית יין וקדשים ולפוטרו מכל המצוות עד הקבורה מו"ק ח. ציון ג אבלות בליקוט עצמות
אונן
->האם הוא יכול להביא קרבנות אביו שמת באנינותו פסחים צח. ציון א הפריש פסחו ומת, מתי וכיצד יביאנו בנו?
->האם מותר לאלה שאינם אוננים לאכול את הבשר של הקרבן שלו פסחים עו: ציון ו דברים הבאים בטומאה
->חיובו בטבילה לענין אכילת קדשים פסחים צב. ציון ג טבילת ערל ישראל שמל
אונן, כהן גדול האם כה"ג אונן יכול לבחור מי שיקריב את קרבנו או את קרבנות הציבור ב"ק קי. ציון ה זכותו של כהן גדול אונן בקרבנות
אונן
->האם אונן חייב בסוכה סוכה סוכה כה: ציון ד אבל חייב בסוכה
->האם יש תשלומין למי שפטור מתפילה מחמת אנינותו סוכה כה. ציון ב העוסק במצוה פטור מן המצוה
אונן
->האם בסוף אנינותו צריך לטבול לפני שאוכל קרבן פסח חגיגה כד: ציון ה טבילת אונן ומחוסר כיפורים לקודש
->חיובו בטבילה לקודש
->->האם טעון גם הערב שמש חגיגה כד: ציון ה טבילת אונן ומחוסר כיפורים לקודש
אונן
->האם הוא אסור באכילת בשר ובשתיית יין ברכות יז: ציון ג אונן פטור מקריאת שמע ומכל המצוות
->האם הוא חייב להשלים תפילה שלא התפלל כשהיה אונן ברכות כו. ציון י תשלומין למי שלא התפלל
->האם יש דין אונן בקרובים מלבד הבן ברכות יז: ציון ג אונן פטור מקריאת שמע ומכל המצוות
->האם יש דין אונן בשבת או ביו"ט ברכות יז: ציון ג אונן פטור מקריאת שמע ומכל המצוות
->מאלו מצוות הוא פטור ברכות יז: ציון ג אונן פטור מקריאת שמע ומכל המצוות
->->האם הוא רשאי להחמיר על עצמו ברכות יז: ציון ג אונן פטור מקריאת שמע ומכל המצוות
->מצבים שבהם נפסקת האנינות (כגון נמסר המת לכתפים כשהמת בבית האסורים) ברכות יז: ציון ג פסקה ה אונן פטור מקריאת שמע ומכל המצוות
אונס ומפתה, הבושת האם בושת האנוסה והמפותה גדולה יותר אם האנס הוא אדם מכובד מבאדם קל ב"ק פו. אחרי ציון ה דרכי השומה לתשלום בושת
אונס, באדם המזיק מתי אדם המזיק חייב באונס, האם חייב אם נפל מהגג ברוח שאינה מצויה כלל ב"ק כו. ציון ב אדם המזיק באונס
אונס, במוסר אנסוהו אנסים להביא להם את ממון חברו והביא - האם חייב משום מוסר, באונס ממון או נפשות, אם היה יכול להתחמק או לא היה יכול, אם ממון חברו היה בידו או לא, והדין אם אנסוהו לתת את ממונו או ממון סתם והביא את ממון חברו, או שאנסוהו רק להראות ממון חברו והוא הביא את ממון חברו, והדין אם יכלו לקחת את הממון בלי עזרתו (אחרי שהראה להם) והוא הביא להם ב"ק קיז. ציון ד נאנס לתת ממון חבירו
אונס, במוסר אנסוהו אנסים להביא להם את ממון חברו והם יכלו לקחת את הממון בעצמם (שהיו לידו או שיכלו לחפש ולמוצאו) והביאו להם - האם חייב משום מוסר, והדין אם ידעו את מקומו הכללי של הממון ולא ידעו איפה הוא בדיוק, או שלא יכלו לקחת את הממון בעצמם בכלל ואנסוהו להביא או להראות להם והוא הביא ב"ק קיז. ציון ו אנס העומד על הממון
אונס, במוסר אנסוהו אנסים להראות להם את ממונו והראה להם את ממון חברו - האם חייב ב"ק קיז. ציון ז פסקה ב המוסר לאנס מחמת ריב על בעלות
אונס, במוסר אנסוהו אנסים להראות ממון חברו והראה - האם חייב משום מוסר, באונס ממון או נפשות או יסורין, והדין אם היה יכול להשתמט או להינצל ע"י נתינת ממון עצמו, האם מותר למסור לכתחלה כדי להינצל, והדין אם אנסוהו להראות את ממונו או ממון סתם והראה ממון חברו או את ממונו עם ממון חברו, והדין אם ייסרו אותו ולא אמרו על מה והראה ממון חברו או שייסרוהו וניכר שלא מבקשים ממון ב"ק קיז. ציון ד המראה ממון חבירו מחמת אונס
אונס, במזיק האם המזיק באונס גמור חייב, והדין אם הגביה את החפץ ואח"כ הזיקו, או שנהנה מהחפץ, או שהזיק מדעת, או בגרמא ב"ק קיז. ציון ד נאנס לתת ממון חבירו
אונס, בנזיקין מתי אדם המזיק חייב באונס, הדין באונס גמור, והדין במי שהזיק לאדם שנכנס לחצירו שלא בידיעתו ב"ק מח. ציון ח נזקי אדם המזיק ברשותו
אונס, דמי צער מדוע אונס משלם צער לאב, וחובל בבת משלם צער לבת ב"ק פז: ציון א זכויות האב בתשלומי החבלות בבניו ובבנותיו
אונס, צער האם האונס אשה משלם לה צער ב"ק נח: ציון א כיצד שמין את הנזק
אונס
->מכירה שנעשתה בכפיית המוכר - תוקפו בדיעבד סנהדרין כה: ציון י החמסן - האיסור והפסול
אונס
->שנשא את האנוסה ואח"כ גירש אותה - חיובו במלקות מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
אוצר, פינויו (ראה: שבת, העברת פירות)
אורז
->איזו ברכה ראשונה ואחרונה מברכים עליו
->->באורז שלם או מעוך ברכות לז. ציון א ברכה ראשונה ואחרונה על אורז ודוחן
->->באורז שמעורב עם דבר אחר ברכות לז. ציון א ברכה ראשונה ואחרונה על אורז ודוחן
->->בכוסס אורז ברכות לז. ציון א ברכה ראשונה ואחרונה על אורז ודוחן
->->האם מברכים עליו "בורא מיני מזונות" ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
->->המברך לאחריו ברכת המזון - האם יצא בדיעבד ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
->האם הוא נחשב חמץ בפסח ברכות לז. ציון א ברכה ראשונה ואחרונה על אורז ודוחן
אורח
->חובתו לציית לבעל הבית פסחים פו: ציון ב "כל מה שיאמר בעל הבית עשה"
אותו ואת בנו האם גוי מסיח לפי תומו נאמן לענין איסור "אותו ואת בנו" קדושין סו. ציון ג נאמנות עד אחד על אשת איש שזינתה
אותו ואת בנו העלאתן מבור שנפלו לתוכו ביו"ט, טעם ההיתר - משום צער בעלי חיים או הפסד ממון ביצה לז. ציון ג אותו ואת בנו שנפלו לבור ביום טוב
אותו ואת בנו, בכלאים האם לגבי דין "אותו ואת בנו" חוששים לזרע האב או מתחשבים רק בזרע האם ב"ק עז: ציון א תשלומי ארבעה וחמשה בכלאים
אותו ואת בנו
->בזכרים סנהדרין פ. ציון ג פרה שנגחה וילדה
אותו ואת בנו
->האם מותר לומר שהאיסור הוא מטעם רחמים ברכות לג: ציון ג האומר "על קן ציפור יגיעו רחמך"
->האם מצוות קרבן פסח דוחה איסור זה ברכות לג: ציון ג האומר "על קן ציפור יגיעו רחמך"
אזוב
->מספר הגבעולין הדרושים על כל קלח לאגודת אזוב סוכה יג. ציון ו אגודת אזוב ושייריו
->מספר הקלחים שצריך לכתחילה ובדיעבד לאגודת אזוב סוכה יג. ציון ו אגודת אזוב ושייריו
אחזוקי אינשי בגנבי ראובן שטוען שהכלי שביד שמעון נקנה ממי שגנבו מראובן - האם אינו נאמן כי "אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן" או שאין אומרים כך כי ראובן אינו טוען שפלוני גנב ב"ק קיד: ציון ז פסקה ד המכיר כליו ביד אחר
אחיזת עיניים
->האם אסורה מהתורה או מדרבנן סנהדרין סז. ציון ח כישוף, אחיזת עיניים ומעשה שדים
->האם לוקים עליה סנהדרין סז. ציון ח כישוף, אחיזת עיניים ומעשה שדים
אחריות במכר לווה שמכר שדה באחריות, ובא המלווה לגבות מהלוקח - האם הלווה חייב לבוא ולטעון בשבילו ב"ק ח: ציון י טענת המוכר כנגד בע"ח שגובה מהלוקח
אחריות טעות סופר אם ידוע שהמלווה והלווה לא הזכירו אחריות בשעת ההלוואה ב"מ יד. ציון א אחריות טעות סופר
אחריות טעות סופר האם הדין כך גם לגבי השבח ב"מ יד: ציון ט פסקה ב המוכר שדה ונמצאת שאינה שלו
אחריות, טעות סופר שטר חוב שלא נכתב בו שעבוד נכסים - האם אומרים שהצדדים התנו שיהיה שעבוד אלא שהסופר טעה ולא כתב ב"מ קד. ציון ז פסקה א אריס שהוביר את הקרקע
אחריות, על מכר אם מלוה טרף את השדה מהקונה והקונה חוזר על הלווה-המוכר - האם יכול הקונה לגבות מ"נכסים משועבדים", לגבי הקרן או השבח ב"מ טו. ציון ה חישובי הגבייה של הלוקח מהמוכר
אי עביד לא מהני חובת המלווה להחזיר את הריבית מדין אי עביד לא מהני ב"מ סו: ציון ה פסקה ד מחילה בטעות
אי עביד לא מהני מכר שיש בו איסור כגון ריבית (הפוסק על פירות לפני שיצא השער) או שבועה (נשבע שלא ימכור) או איסור שבת - האם המקח קיים, אם המכירה אסורה מצד עצמה או רק בגלל הזמן ב"מ סה. ציון ב פסקה ד החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
אי עביד לא מהני
->באיסור דרבנן ברכות כד: ציון ל ליבו רואה את הערוה
איבה האם יש חיוב פריקה בבהמת גוי מעיקר הדין או משום איבה ב"מ לב: ציון א פסקה ג חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
איום על עדים
->בדיני ממונות סנהדרין לז. ציון ד מאיימין על עדי נפשות
->->נוסח האיום סנהדרין כט. ציון ט סדר בדיקת העדים בדיני ממונות
->בדיני נפשות
->->מתי מאיימים סנהדרין לז. ציון ד מאיימין על עדי נפשות
->->מה נוסח האיום סנהדרין לז. ציון ד מאיימין על עדי נפשות
איחוי
->איזה תיקון קרע נקרא "איחוי" מו"ק כו: ציון א מהו איחוי אלכסנדרי
איטר (שמאלי)
->איך ינהג בנטילת לולב, לכתחילה ובדיעבד סוכה לז: ציון ד סדר נטילת ארבעת המינים
איילונית, אמה עבריה יציאתה לחירות קדושין ד. ציון ו יציאת אמה איילונית לחירות
אילן, במיצר אילן הנטוע סמוך למיצר שבין שדות של שני אנשים או על המיצר - למי שייכים פירות האילן, האם הולכים לפי מקום הגזע או מקום הענפים או מקום השרשים, מדאורייתא או מתקנת יהושע או מכוח מנהג ב"מ קז. ציון ו אילן העומד על המיצר
אילן, במיצר אילן הנטוע סמוך למיצר שבין שדות של שני אנשים וענפיו נוטים לשדה האחר - האם בעל השדה רשאי לקצוץ את הענפים הנוטים לשדהו ב"מ קז. ציון ו פסקה ד-ו אילן העומד על המיצר
אילן, בעלות אילן של ראובן הנטוע בקרקע של שמעון ויצאו ענפים מהגזע או מן השרשים - של מי הם ב"מ קיח: ציון נ אילן היוצא מהגזע ומהשרשים
אילן, עלייה (ראה: בשבת מחובר, שימוש)
אילן, קציצתו איסור "בל תשחית" בקציצת אילן - באילן מאכל או באילן סרק, הדין בעץ מאכל השווה לקורות יותר מלפירותיו, הדין במצור אם שווה לקורות יותר מלפירותיו או שיש אילן סרק שאפשר לקצוץ במקומו, קציצת אילנות במצור כדי למנוע מאכל מאנשי העיר או לצורך הקורות, הדין בעץ מאכל המזיק לאילנות אחרים או ששרשיו מזיקים לבור, והאם מותר לקצוץ את האילן לצורך מקומו או כדי להוסיף אור או כדי לטייל וכיו"ב, החומרה המיוחדת בקציצת עצי גפנים וזיתים, האם האיסור הוא משום השחתת הפירות או בגלל הפסד הממון, האם הקוצץ לוקה ב"ק צא: ציון ח גדרי האיסור של עקירת אילנות
אילן
->האם פירות האילן חייבים במעשר מדאורייתא ברכות לו. ציון כ מעשרות וערלה בקפריסין שבצלף
אילן
->שבתחום עיר המקלט ונופו נוטה לחוץ או להיפך מכות יב. ציון ע נופו ועיקרו של אילן למעשרות ולמקלט
->שעיקרו בתוך ירושלים ונופו נוטה לחוץ או להיפך מכות יב. ציון ע נופו ועיקרו של אילן למעשרות ולמקלט
->->פדיון מעשר שני תחתיו מכות יב. ציון ע נופו ועיקרו של אילן למעשרות ולמקלט
->->אכילת מעשר שני תחתיו מכות יב. ציון ע נופו ועיקרו של אילן למעשרות ולמקלט
אימורים
->איסור אכילת אימורי קדשים שנטמאו פסחים כד: ציון ג איסור אכילת קדשים שנטמאו
אין אדם משים את עצמו רשע
->אם יש עד אחד המרשיעו סנהדרין ט: ציון ג מרשיע עצמו ועד אחד עמו
->מי שמשים את עצמו רשע ע"י עדותו - האם הוא פוסל את כל העדות סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
אין לוקה ומשלם מדוע עושק שכר שכיר גם לוקה וגם משלם, מדוע בלאו הניתן בתשלומין משלם ואינו לוקה ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
אין לוקה ומשלם
->במוציא שם רע מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
->בעד זומם מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
אין מערבים שמחה בשמחה
->אם הזדמנו שתי שמחות בלי תכנון מראש מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->בשמחות מהתורה או בשמחות מדרבנן מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->האם אסור מהתורה מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->נישואין ואירוסין וסעודותיהן ברגל מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->נישואין בפורים מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->סעודת ברית מילה או פדיון הבן ברגל מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->עירוב חתונות מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
אין עונשין מן הדין
->מתי עונשין מן הדין מכות ה: ציון ג כאשר זמם ולא כאשר עשה
אין שבות במקדש בהחזרת רטיה על מכה, לצורך עבודה או לצורך דבר במקדש שאינו עבודה או לצורך הכהן עצמו ביצה יא: ציון ה החזרת רטיה בשבת
איני יודע אם נתחייבתי חייב לצאת ידי שמים ב"מ לז. ציון א פסקה ג המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
איסור דרבנן
->מי שאנסוהו לעבור עליו - האם חייב למסור את נפשו סנהדרין עד. ציון ו מצוה קלה
איסור חל על איסור
->במצת טבל פסחים לה: ציון ו מצה של טבל
איסור חל על איסור
->באיסור נבילה מכות טז: ציון ט ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי
איסור חל על איסור
->בדיני תרומה סנהדרין פג. ציון ו כהן טמא שאכל תרומה
->באשת איש שנעשתה חמותו או להיפך סנהדרין פא. ציון ג עבר עבירה שנתחייב עליה שתי מיתות
->בשני חיובי מיתה שעל השני יש מיתה חמורה יותר סנהדרין פא. ציון ג עבר עבירה שנתחייב עליה שתי מיתות
איסורי הנאה אפה על גבי גחלים של איסורי הנאה (כגון ערלה שנשרפה או חמץ בפסח) - האם הפת אסורה, אפה ע"ג עצים האסורים בהנאה והאבוקה כנגדו - האם הפת אסורה, הדין אם הסיק את התנור בעצי איסור וגרף הכל או הצטנן התנור ואח"כ הסיק בעצי היתר - לכתחלה ובדיעבד, מדאורייתא או מדרבנן, בתנור חדש או ישן, והדין אם בישל בו תבשיל בקדרה, והדין אם היו עצי היתר עם עצי האיסור ביצה לט. ציון ג דין הנאה מגחלת ובשלהבת של עבודה זרה
איסורי הנאה האם מותר להשתמש בדמי איסורי הנאה קדושין נו: ציון א קידושין ושאר תשמיש בדמי איסור הנאה
איסורי הנאה טלטולם ביום חול ביצה ב. ציון א פסקה ד איסור ביצה שנולדה ביום טוב
איסורי הנאה
->אפיית פת בעצים שאסורים בהנאה פסחים כו: ציון ד שבח עצים בפת
->->האם יש לפת היתר על ידי הולכת דמים לים המלח פסחים כו: ציון ד שבח עצים בפת
->האם יש מלקות על הנאה מהם פסחים כד: ציון ד הנאה שלא כדרכה באיסורי הנאה; פסחים כד: ציון ו הנאה ש'לא כדרכה' בכלאי הכרם ובבשר בחלב
->הגדרת ההנאה האסורה פסחים כד: ציון ד הנאה שלא כדרכה באיסורי הנאה
->ההיתר בהנאה שלא כדרכה פסחים כד: ציון ד הנאה שלא כדרכה באיסורי הנאה ; פסחים כו. ציון ב הנאה מצילו של הקדש
->הנאה מהם הבאה לאדם בעל כרחו ב"פסיק רישיה" פסחים כו. ציון א הנאה הבאה לאדם בעל כרחו
->כלים שונים שנצרפו בעצי איסור, והשימוש בהם פסחים כז. ציון ב כלים שנצרפו בעצי איסור
->פת שנאפתה בגחלים אסורים בהנאה כגון ערלה, כלאי הכרם, חמץ בפסח, עבודה זרה ועוד - האם היא מותרת פסחים כז. ציון ד פת שנאפתה על ידי גחלי איסור
->פת שנאפתה בתנור שהסיקו בקליפי ערלה או בעצי עבודה זרה או בחמץ בפסח, וגרפו - האם מותרת פסחים עה. ציון ב תנור שהסיקו בקליפי ערלה וגרפו
איסורי הנאה, "הרי שלך לפניך" גזלן או שומר שהחפץ נאסר ברשותם בהנאה - האם יכולים להיפטר מחיובם ע"י החזרתו ולומר לבעלים "הרי שלך לפניך" ב"ק מה. ציון א החזרת שור שנגמר דינו להסקל
איסורי הנאה
->האם ארבעת המינים שאסורים בהנאה פסולים לנטילת לולב סוכה לד: ציון ז אתרוג של ערלה
איסורי כהונה אם הורה אחד ישראל והורה אחד גר, האם מותרת הבת לכהן קדושין עה. ציון ג גר מותר בממזרת
איסורי כהונה גיורת קטנה אסורה לכהונה - האם כהן שעובר על האיסור לוקה קדושין עח. ציון ז גיורת קטנה אסורה לכהונה
איסורי כהונה האם באיסורי ביאה בכהנים לוקים על בעילה בלא קידושין או להיפך, או רק על שניהם, וכמה לוקים קדושין עח. ציון א מסגרת החיוב באיסורי ביאה
איסורי כהונה כהן שבא על אחותו, היא נעשית זונה ולא חללה קדושין עז: ציון ז כהן הבא על אחותו עשאה זונה ולא חללה
איסורי כהונה מתי כהן הנושא אשה צריך לבדוק את משפחתה מחשש חללות, ואת מי בודקים קדושין עו. ציון א בדיקת הכשרות של משפחת האשה
איסטניס
->האם הוא צריך להתענות בערב פסח כדי שיאכל את המצה בתיאבון פסחים קח. ציון א תענית בערב פסח
אירוסין
->באבל - האם מותר לו לארס או לשדך אשה
->->תוך שבעה או תוך שלושים מו"ק כג. ציון ג פרק ב נישואין ואירוסין לאבל
->->עם סעודה או בלי סעודה מו"ק כג. ציון ג פרק ב נישואין ואירוסין לאבל
->בחול המועד
->->האם מותר לארס בו אשה מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->האם מותר לעשות בו סעודת אירוסין מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->האם מותר להחזיר בו את גרושתו מן האירוסין מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
אירוסין
->האם סעודת אירוסין נחשבת סעודת מצוה לכל אדם או רק לארוס פסחים מט. ציון ב [ג] היוצא מביתו ונזכר שלא ביער
->מה נחשב סעודת אירוסין פסחים מט. ציון ב [ג] היוצא מביתו ונזכר שלא ביער
אירוסין, ברכתם האם צריך עשרה אנשים לברכת הארוסין מגילה כג: ציון י ברכת חתנים בעשרה
אכילה סתם אכילה בתורה, האם היא בכל שהוא או בכזית ביצה ב. ציון ב שיעורי איסור חמץ ושאור
אכילה, שהזיקה לבהמה הכניס פירותיו לחצר חבירו שלא ברשות ובהמת בעל החצר אכלתם והוזקה מאכילתם - האם בעל הפירות חייב בדיני אדם או בדיני שמים, והדין אם בעל החצר אינו נמצא בחצר או שהסתלק משם בידיעת בעל הפירות ב"ק מז: ציון ד בהמה שניזוקה על ידי אכילת פירות
אכילה
->החובה לבדוק עצמו לפני האכילה וצורת הבדיקה ברכות כג: ציון ו לא יאכל אדם עד שיבדוק עצמו יפה
אליהו הנביא
->האם הוראתו בהר הכרמל היתה ע"פ הדיבור ממש סנהדרין פט. ציון ט גדרי המצוה לשמוע בקול הנביא
אליעזר
->מעשהו בבחירת רבקה - האם נחשב ניחוש שאסור סנהדרין סה: ציון ח איסור ניחוש
אלם אדם אלם שנתבע בדין - האם מוטל עליו להביא ראיה לטובת עצמו מחשש שעדי התובע מפחדים להעיד, או שרק מוטל עליו לדאוג שעדי התובע יעידו לטובתו או שיאמרו שאינם יודעים, אם יש הוכחה שהעדים מפחדים להעיד או שאין הוכחה לכך אלא שהתובע אומר כך, ההבדל בין אם התובע טוען שהוא אחיו של האלם ודורש חלק בירושה לבין שאר תביעות, והדין במי שאינו ידוע כאלם אבל עדי התובע מפחדים להעיד ב"מ לט: ציון ו חובת הראיה באדם אלים
אלמנה האם רשאית לקנות מנכסי היתומים לעצמה כתשלום על כתובתה ב"מ כח: ציון ט פסקה ב דרכי הטיפול באבידה שלא באו לקחתה
אלמנה האם רשאית לקנות מנכסי היתומים לעצמה כתשלום על כתובתה, אם עשתה את השומה בפני ב"ד שכולם הדיוטות או בפני ב"ד מומחים, האם מועילה מכירה בדיעבד אם מכרה שלא בפני ב"ד בכלל ב"מ לא: ציון ט מפרקים שותפות בפני בי"ד
אם
->הבא על אמו - האם הוא חייב גם משום אשת איש סנהדרין נג. ציון מ הבא על אמו האם חייב משום אשת אביו
אמה עבריה (ראה גם: יעוד)
אמה עבריה את מי כופים לפדותה - את אביה או שאר בני המשפחה, והאם האב חייב לפדותה בכסף מכירתה קדושין יח. ציון ה אמה עבריה נפדית בכפייה
אמה עבריה האם גופה קנוי לאדון קדושין טז. ציון ג הרב שמחל על גרעונו אם גרעונו מחול
אמה עבריה האם האב יכול למוכרה לשפחות אחרי יעוד קדושין יח. ציון ט מכירה לשפחות אחר אישות ואחר יעוד
אמה עבריה האם היא נמכרת וחוזרת ונמכרת קדושין יח. ציון ז אמה נמכרת וחוזרת ונמכרת
אמה עבריה האם מותר למוכרה לאביו (סבה) קדושין יח: ציון ג מכירת אמה לקרובים
אמה עבריה יציאתה לחירות אם היא איילונית קדושין ד. ציון ו יציאת אמה איילונית לחירות
אמה עבריה מי כותב את שטר המכירה - האב או האדון קדושין טז. ציון א שטר שקונים בו עבד עברי ואמה
אמה עבריה מכירת בת לשפחות אחרי אישות קדושין יח. ציון ט מכירה לשפחות אחר אישות ואחר יעוד
אמה עבריה קנין כסף בה - בכמה קדושין יב. ציון א קנין כסף באמה ובעבד עברי - בכמה?
אמה עבריה, הענקה דמי הענקה של אמה העבריה - למי קדושין טז: ציון ג הענקה באמה עבריה
אמה עבריה, מכירת הבת באילו תנאים מותר לאדם למכור את בתו לאמה עבריה מגילה כז. ציון ב מכירת ספר תורה
אמה עבריה, פדיונה אדון שמחל על גרעונה, האם יוצאת לחרות בזה או שצריכה לגט שחרור קדושין טז. ציון ג הרב שמחל על גרעונו אם גרעונו מחול
אמירה לגבוה כמס"ל לענין התנאת ההקדש בתנאי כגון האומר "הרי עלי תודה שאצא בה ידי חגיגה" ביצה כ. ציון א הנודר תודה על מנת לצאת ידי חגיגה
אמירה לגוי
->באיסור לאו סנהדרין נו: ציון א איסור כלאים בבני נח
->->בלאו שאין בו סקילה סנהדרין נו: לפני ציון א אם בן נח מצווה על הסירוס
->שיחסום פרת ישראל וידוש בה סנהדרין נו: לפני ציון א אם בן נח מצווה על הסירוס
->שיזרע לישראל כלאי זרעים סנהדרין נו: לפני ציון א אם בן נח מצווה על הסירוס
->שירכיב לישראל אילנות בכלאים סנהדרין נו: ציון א איסור כלאים בבני נח
->לתת בהמה לנכרי להרביע בכלאים סנהדרין נו: ציון א איסור כלאים בבני נח
->שיסרס בהמה של ישראל סנהדרין נו: לפני ציון א אם בן נח מצווה על הסירוס
אמירה לנכרי איסור הנאה ממלאכת גוי אפילו בלי אמירה לנכרי, בשבת ובשאר האיסורין שחל בהם איסור של אמירה לנכרי ב"מ צ: ציון א בהמה שנסתרסה על ידי גוי
אמירה לנכרי האם האיסור של אמירה לנכרי נוהג רק באיסורי שבת או שנוהג בכל איסורי לאוין כגון חסימת בהמה או מלאכת חול המועד או כלאים או אכילת נבילה ב"מ צ. ציון ג אמירה לנכרי באיסורי לאוין
אמירה לנכרי לצורך חולה שאין בו סכנה, בחולי בכל גופו או רק באבר אחד ביצה כב. ציון ט אמירה לגוי לצורך חולה שאין בו סכנה
אמן, ענייתו האם העונה אמן גדול מהמברך ב"ק צא: ציון ד החוטף מצוה מחבירו
אמן
->אחרי ברכת "בונה ירושלים" - האם צריך לענות בלחש או בקול רם או בקול רגיל
->->באדם שמברך לעצמו או בקבוצה שמזמנים יחד ברכות מה: ציון י אמירת "אמן" אחרי ברכת בונה ירושלים
->אחרי ברכת עצמו
->->מתי צריך לענות ומתי אסור ברכות מה: ציון ט העונה "אמן" אחר ברכות עצמו
->->ב"בונה ירושלים", "ישתבח", "גאל ישראל", "המברך את עמו ישראל בשלום", "יהללוך" ברכות מה: ציון ט העונה "אמן" אחר ברכות עצמו
->אמן חטופה וקטופה ויתומה, קצרה וארוכה ברכות מז. ציון ו פרטי ההלכות של ענית "אמן"
->במקדש - האם עונים אמן או "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"
->->בברכת כהנים או בברכות שבתפילה או בברכות בתפילת תענית או בשאר ברכות ברכות סג. ציון ג נוסח הברכות במקדש
->->בבית ראשון או בבית שני ברכות סג. ציון ג נוסח הברכות במקדש
->האם בלי עניית אמן יצא המברך ידי חובה ברכות מז. ציון ה אין הבוצע טועם עד שיענו על ברכתו
->האם מותר לענות "אמן" על ברכה שאינו חייב בה ברכות נג: ציון ט חיוב ענית "אמן" על ברכות
->האם מותר לענותו פעמיים ללא צורך ברכות לג: ציון ד האומר "שמע שמע" ו"מודים מודים"
->האם עדיף לברך או לענות "אמן" ברכות נג: ציון י ברכה או ענית "אמן" - מה עדיף
->האם עונים "אמן" אחרי ברכת קטן ברכות נג: ציון כ ענית "אמן" אחרי ברכת התינוקות
->->בברכות ההפטרה או בקדיש ברכות נג: ציון כ ענית "אמן" אחרי ברכת התינוקות
->->אחרי ברכת ילד שמתלמד ברכות נא: ציון י ענית "אמן" אחר ברכת כותי וברכת גוי
->האם עונים "אמן" על ברכת גוי או כותי ברכות נא: ציון י ענית "אמן" אחר ברכת כותי וברכת גוי
->->אם שמע את כל הברכה או לא שמע את כולה ברכות נא: ציון י ענית "אמן" אחר ברכת כותי וברכת גוי
->->לפני שגזרו על הכותים להיות כגויים או אחרי כן ברכות נא: ציון י ענית "אמן" אחר ברכת כותי וברכת גוי
->האם עונים אמן אחרי ברכת הגומל ברכות נד: ציון ג נוסח ברכת הגומל
->האם עניית "אמן" היא רשות או חובה ברכות נג: ציון ט חיוב ענית "אמן" על ברכות
->->בברכת הנהנין או בברכת המצוות ברכות נג: ציון ט חיוב ענית "אמן" על ברכות
->העונה אמן אחר ברכת חבירו שלא התכוון להוציאו - האם יצא ברכות נד: ציון ה ברכת הגומל על ידי אדם אחר
->חובת הבוצע להמתין מלטעום עד שיענו אחריו אמן ברכות מז. ציון ה אין הבוצע טועם עד שיענו על ברכתו
->יחיד שמוצא את הציבור מתפללים ומתחיל להתפלל - האם הוא צריך לכוון בתפילתו כדי שיגמור ויענה "אמן" על ברכת "האל הקדוש" ו"שומע תפלה" ברכות כא: ציון א תפילת היחיד כשמוצא את הציבור מתפללים
->מה מתוך הברכה צריך לשמוע כדי שיוכל לענות "אמן" ברכות נג: ציון ט חיוב ענית "אמן" על ברכות
->משמעותו ברכות נד: ציון ג נוסח ברכת הגומל
->ענייתו אם לא שמע את הברכה אבל שמע שהציבור עונה ברכות מז. ציון ו פרטי ההלכות של ענית "אמן"
->ענייתו בין "גאל ישראל" לתפילה ברכות יד: ציון ב הנחת טלית ותפילין בין קריאת שמע לתפילה
אמנה, במכר הנושא ונותן באמנה (המוכר מודיע לקונה כמה הוא מרויח) - האם יש בו דין אונאה, והדין אם במחיר הקנייה בלבד בלי הרווח היה שיעור אונאה, והדין בקונה עשרה דברים יחד בעשרה דינרים ומוכר את הטובים שבהם ביותר מדינר ב"מ נא: ציון ב הנושא ונותן באמנה
אמנון ותמר (המעשה) האיסור לתרגם את מעשה אמנון ותמר, והאם גם הקריאה נאסרה מגילה כה: ציון א קריאת מעשה דוד ואמנון
'אמת ואמונה'
->מי שלא אמרו - האם יצא ידי חובת הברכה וידי חובת ק"ש ברכות יב. ציון ה הקפדה על אמירת ברכת "אמת ויציב"
->שינוי נוסחו
->->מי ששינה - האם יצא ידי חובת הברכה וידי חובת ק"ש ברכות יב. ציון ה הקפדה על אמירת ברכת "אמת ויציב"
->->האם מותר לשנות ברכות יד: אחרי ציון א שינויים בנוסח ברכת "אמת ואמונה"
->->האם המשנה ממשיך כרגיל "מי כמוכה" עד "והשכיבנו" ברכות יד: אחרי ציון א שינויים בנוסח ברכת "אמת ואמונה"
'אמת ויציב'
->האם מותר להפסיק בין "אמת" ל"יציב" ברכות יג. ציון ד בין "ויאמר" ל"אמת ויציב" לא יפסיק
->האם מותר להפסיק בין "ויאמר" לבינו ברכות יג. ציון ד בין "ויאמר" ל"אמת ויציב" לא יפסיק; יד: ציון א נוסח הסיום בקריאת שמע באמירת "אמת"
->המסופק אם אמרו - האם צריך לחזור ולאומרו ברכות כא. ציון א ספק בקריאת שמע וברכותיה; לג. ציון נ ברכה שאינה צריכה
->->אם הוא יודע שקרא ק"ש ברכות כא. ציון א ספק בקריאת שמע וברכותיה
->מי שלא אמרו או שאמרו בנוסח שונה - האם יצא ידי חובת הברכה וידי חובת ק"ש ברכות יב. ציון ה הקפדה על אמירת ברכת "אמת ויציב"
אמת מים איסור לזרוע תוך ארבע אמות שליד אמת המים כדי שלא תתקלקל או כדי שיהיה מקום לשואבי המים לעמוד ב"מ קז: ציון ב צידי אמת המים והנהר
אנדרוגינוס
->האם מברכים על מילתו ברכות כא. ציון א ספק בקריאת שמע וברכותיה
אנדרוגינוס
->האם מברכים על מילתו סוכה מז. ציון א מצות הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת
אנינות (ראה גם: אונן)
אנינות (ראה: אונן)
אנינות (ראה: אונן)
אסופי מתי תינוק שנמצא מושלך נדון כספק ממזר קדושין עג. ציון ה תינוק שנמצא מושלך מתי נדון כאסופי
אסותא (ראה: התעטשות)
אסטניס
->רשאי לרחוץ גם כשהוא אבל מו"ק טו: ציון ד פרק ב איסור רחיצה וסיכה לאבל
אסטניס
->האם הוא פטור מסוכה סוכה כו. ציון ט המצטער פטור מן הסוכה
אסימון האם אפשר לעשות חליפין או לפדות מעשר שני באסימון - מטבע בלי צורה ב"מ מו: ציון ז מטבע שנפסל בקנין כחליפין
אסימון, במ"ש האם אפשר לחלל מעשר שני על אסימון - מטבע עגול בלי צורה או עם צורה פגומה ב"מ מד. ציון ז פסקה ג-ד מעות הרעות לענין מקח וממכר
אסימון, חליפין האם אפשר לקנות מטבע טוב או מטלטלין בחליפין ע"י אסימון - מטבע עגול בלי צורה או עם צורה לא חשובה או עם צורה שבורה או שאינו יוצא או יוצא בדוחק ב"מ מד. ציון ז פסקה ג-ד מעות הרעות לענין מקח וממכר
אסכרה, תענית עליה האם ומתי מתריעים על אסכרה, מהי התרעה - תענית או זעקה וכו' תענית יט: ציון א מתריעים על אסכרה
אסמכתא אריס הכותב "אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא" או "אשלם אלף זוז" - האם יש בזה משום אסמכתא ב"מ קד. ציון ז פסקה א, ג אריס שהוביר את הקרקע
אסמכתא המתחייב התחייבות מותנית - האם בטלה מטעם אסמכתא, אם הגזים להתחייב מעבר להפסד שגרם או לא הגזים, אם בידו לקיים את התנאי או אין בידו או שזה קצת בידו, מדרבנן או מדאורייתא, והדין בהתחייבויות הדדיות מותנות, והדין בהתחייבות שהמנהג לקיימה ב"מ קד: ציון ג גדרים באסמכתא
אסמכתא המתחייב התחייבות מותנית שיש בחלקה אסמכתא - האם התחייבותו בטלה לגמרי ב"מ קד: ציון ג תנאי שיש בו אסמכתא - האם בטל כולו
אסמכתא המתחייב התחייבות מותנית שיש בחלקה אסמכתא - האם התחייבותו בטלה לגמרי או בטלה בחלקה או קיימת כולה, והדין במי שמתחייב בבת אחת התחייבות שיש אסמכתא והתחייבות שאין בה ב"מ קד: ציון ג תנאי שיש בו אסמכתא - האם בטל כולו
אסמכתא הנותן לשליח כסף לקנות עבורו סחורה במקום הזול ולמכור במקום היוקר או לקנות עבורו סחורה בשעת הזול ולא עשה כן - האם חייב לשלם לו על הרווח שהפסיד או שפטור מטעם אסמכתא, אם התנו שאם לא יקנה ישלם לו או לא התנו ב"מ עג: ציון ח שליח שקיבל עליו לקנות או למכור ולא עשה
אסמכתא
->בנכרי פסחים ל: ציון ח ישראל שהרהין חמצו אצל נכרי
->האם יש דין אסמכתא בהסכמה בין הצדדים להעברת בעלות של המשכון פסחים ל: ציון ח ישראל שהרהין חמצו אצל נכרי
אסמכתא, ב"ד חשוב הקנאה שיש בה אסמכתא ועשה קנין בב"ד חשוב בלי לומר "מעכשו" - האם קנה, בקנין שבא להתפיס זכויותיו ב"ד ובשאר קניינים ב"מ סו. ציון ד אסמכתא בקנין 'מעכשיו'
אסמכתא, באפותיקי אמר לווה למלווה "לא יהיה לך פרעון אלא משדה זו ואם לא תגבה ממנה תוך שלש שנים תהיה כל השדה שלך" - האם השדה נעשה אפותיקי למרות האסמכתא בהתחייבות הנוספת, והאם השדה נעשה אפותיקי (שהמלוה לא יוכל לגבות משדה אחרת) אם אמר רק "אם לא תגבה ממנה תוך שלש שנים תהיה כל השדה שלך" או "אם לא אפרע תוך שלוש שנים תוכל לגבות רק משדה זו" ב"מ סו: ציון ג אפותיקי באסמכתא
אסמכתא, במחילה מחילה שיש בה אסמכתא - האם היא מועילה, במחילה על קרקע או על מטלטלין, בערבון או במשכון או בדבר שתפס כדי לעשות קנין, והדין אם כנגד מחילה זו התחייב כלפיו הנמחל לתת לו דבר בדרך אסמכתא ב"מ מח: ציון ג דין אסמכתא במחילה, בדבר הנמצא ביד המקבל
אסמכתא, במכר הילווה על שדה ואמר "אם לא תפרע לי תוך שלוש שנים השדה שלי" - האם זה אסמכתא, אם השדה שווה יותר מסכום ההלוואה או לא ב"מ סו. ציון ד גדר אסמכתא כשהקנין יתר על המעות
אסמכתא, במכר הילווה על שדה ואמר "אם לא תפרע לי תוך שלוש שנים השדה שלי" - האם זה אסמכתא, אם כשמוכר את חפציו מקפיד לקבל את שוויים או לא, אם הקפיד שההלוואה תהיה כשווי הקרקע או לא, אם מקפיד שלא למכור את קרקעותיו או לא, אם הקפיד למשכן ללווה דוקא קרקע מסויימת ב"מ סו: ציון ב הלווה על משכון ומקפיד בדמים או בקרקע
אסמכתא, במכר מכר שדה על תנאי שיוכל המוכר לחזור ולקנותו - האם זה אסמכתא, אם המוכר עשה את התנאי עם הקונה או עם שליח של הקונה, אם המוכר אמר את התנאי לקונה או לשלוחו בניחותא או שאמר בלשון שאלה והשליח השיב לו "אתה והקונה קרובים", אם הקונה אמר לשליח לקנות מאדם פלוני או לא ב"מ סז. ציון ד אכילת פירות במכירה על תנאי
אסמכתא, במכר מלוה שאמר ללווה "אם אינך משלם תוך שלוש שנים - שדך תהיה קנויה לי" - האם קנה או שזו אסמכתא, אם אמר "מעכשו" או לא אמר ב"מ סה: ציון ז פסקה ג מכירה למלוה של בית או שדה הממושכנים לו
אסמכתא, במשכון לווה האומר "אם לא אפרע עד זמן מסוים המשכון מחול לך" - האם המחילה בטלה מטעם אסמכתא, אם מישכנו בשעת הלוואתו או לאחר הלוואתו ב"מ מח: ציון ג דין אסמכתא במחילה, בדבר הנמצא ביד המקבל
אסמכתא, לצדקה האם יש פסול אסמכתא בהתחייבות לצדקה ב"מ קד: ציון ג פסקה ב תנאי שיש בו אסמכתא - האם בטל כולו
אסמכתא, מעכשו הקנאה שיש בה אסמכתא ואמר שהוא מקנה "מעכשו" - האם קנה, אם בשעת האמירה מסר משהו בפועל או לא, בקנין שבא להתפיס זכויותיו ב"ד ובשאר קניינים ב"מ סו. ציון ד אסמכתא בקנין 'מעכשיו'
אסמכתא, מעכשו התחייבות שיש בה אסמכתא ועשה קנין בלי "מעכשו" - האם קנה, בקרקע או במטלטלין, בקנין סודר ובשאר דרכי הקניין, אם החזיק בגוף הדבר הנקנה או עשה קנין שלא בגוף הדבר ב"מ סו. ציון ד אסמכתא בקנין 'מעכשיו'
אסמכתא, תפיסה קנה נכס בדרך אסמכתא ותפס - האם חייב להחזיר ב"מ סו: ציון ה פסקה ד מחילה בטעות
אסמכתא
->גדרה (בדיני ממונות) סנהדרין כד. ציון ב קבלת קרובים ופסולים לדין ולעדות
אסרו חג
->האם יש להרבות באכילה ושתיה בוסוכה מה: ציון א מנהג אכילה ושתיה באסרו חג
->האם מותר להתענות בו סוכה מה: ציון א מנהג אכילה ושתיה באסרו חג
אסרו חג
->הספד ותענית למחרת הרגל חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
אסתר
->ביאת אחשורוש
->->מדוע לא מסרה את נפשה מצד גילוי עריות סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג
->->מדוע נחשבה פרהסיא סנהדרין עד. ציון ה בפרהסיא יהרג ואל יעבור
אפוטרופוס אם תפס בשביל חוב שמישהו חייב ליתומים - האם נחשב תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים שלא קנה ב"מ י. ציון א התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
אפוטרופוס דרך חלוקת נכסי יתומים על ידי אפוטרופוס קדושין מב. ציון ד חלוקת נכסי יתומים על ידי אפוטרופוס
אפוטרופוס האם אפשר לקנות מטלטלין אגב קרקע כשהשדה לאפוטרופוס והמטלטלין ליתומים קדושין כז. ציון ז שדה לאחד ומטלטלין לאחר
אפוטרופוס האם מועילה חזקת שלש שנים בנכסי קטן, אם טוען שהאפוטרופוס מכר לו ב"מ לט. ציון כ דין חזקה בנכסי קטן
אפוטרופוס האם ממנים אפוטרופוס שיטפל בנכסיו של שבוי, אם הקרוב מסכים או מתנגד ב"מ לח: ציון ב נכסי שבויים
אפוטרופוס האם מעמידים אפוטרופוס לקטן שקרובו נשבה כדי לטפל בנכסים בעבור הקטן (אם יש קרובים אחרים או אין) או רק מעמידים אפוטרופוס לפרנס את הקטן ולשמור על הנכסים עבור השבוי ב"מ לט. ציון ח אין מורידין קטן לנכסי שבוי
אפוטרופוס האם מעמידים קרוב כאפוטרופוס לנכסי קטן, בקרקע או במטלטלין או במעות, הדין אם הקרוב אדם נאמן, כתיבת שטר על מינוי הקרוב ב"מ לט. ציון ח אין מורידין קרוב לנכסי קטן
אפוטרופוס
->האם ממנים עם הארץ לאפוטרופוס על נכסי יתומים פסחים מט: ציון ג מינוי עם הארץ לאפוטרופוס
אפוטרופוס, בשור האם בית דין מעמידין אפוטרופוס לשור תם, האם גובים מאפוטרופוס גם על נגיחה שנעשתה לפני מינויו ב"ק לט: ציון ב העמדת אפוטרופוס לתם לגבות מגופו
אפוטרופוס, בשור מועד שור שהועד ברשות אפוטרופוס וחזר לבעלים - האם חוזר בכך לתמותו ב"ק לט. ציון ג שור שהועד ברשות האפוטרופוס וחזר לבעלים
אפוטרופוס, בשור מועד שור שהועד ברשות אפוטרופוס וחזר לבעלים - האם חוזר בכך לתמותו ב"ק מ: ציון ב שינוי רשות בשור המועד
אפוטרופוס, כופר אפוטרופוס שמינו אותו על שור שבעליו במדינת הים או על שור של יתומים והשור המית אדם - האם הוא משלם את הכופר ב"ק מ. ציון ב כופר בשור שנתמנה לו אפוטרופוס
אפוטרופוס, מועד שור שנגח ברשות אפוטרופוס - האם לענין העדאה מונים גם את הפעמים שנגח לפני שהגיע לרשותו ב"ק לט: ציון ב העמדת אפוטרופוס לתם לגבות מגופו