עבד כנעני הנותן את נכסיו לשני עבדיו	קדושין נ: ציון ו כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו
עבד כנעני טענת סימפון בעבדים	קדושין יא. ציון א סימפון בעבדים
עבד כנעני קידושין מדין עבד כנעני	קדושין ז. ציון א קידושין מדין עבד כנעני
עבד כנעני קנין מדין עבד כנעני - יסוד הדין שאפשר לעשות קנין סודר בכלי של אחר	ב"מ מז. ציון ד קנין סודר בכליו של קונה
עבד כנעני
->בקרבן פסח
->->מי שחציו עבד וחציו בן חורין - האם הוא אוכל בקרבן משלו או משל רבו	פסחים פז. ציון ג מי שחציו עבד וחציו בן חורין - ודינו באכילת הפסח
->->עבד של שני שותפים ומינוהו בקרבן פסח - משל מי יאכל	פסחים פז. ציון ה עבד של שני שותפין ודינו בקרבן פסח
->הקנאת נכס לעבד על מנת שאין לרבו רשות בו	פסחים פח: ציון ג תקנה לעבד ששכח
->חציו עבד וחציו בן חורין
->->האם הוא חייב בעולת ראייה	פסחים פז. ציון ג מי שחציו עבד וחציו בן חורין - ודינו באכילת הפסח
->->חיוב האדון לשחררו	פסחים פז. ציון ג מי שחציו עבד וחציו בן חורין - ודינו באכילת הפסח
->->שור מועד שהמיתו - האם חייב קנס וכופר לרבו או ליורשיו	פסחים פז. ציון ג מי שחציו עבד וחציו בן חורין - ודינו באכילת הפסח
->->שור שנגחו - האם בעל השור חייב בנזק ולמי משלם	פסחים פז. ציון ג מי שחציו עבד וחציו בן חורין - ודינו באכילת הפסח
עבד כנעני, בעלותו ברכוש האם אפשר להקנות לעבד מתנה על מנת שאין לרבו רשות בו	קדושין כג: ציון ג אין קנין לעבד בלא רבו ולאישה בלא בעלה
עבד כנעני, בעלותו ברכוש מתנה שמקנה אדון לעבדו	קדושין כג: ציון ג אין קנין לעבד בלא רבו ולאשה בלא בעלה
עבד כנעני, ההורגו ההורג עבד כנעני שלו - מדוע אינו חייב מיתה	ב"ק פז. ציון ב תשלום ריפוי בחבלה של עבד
עבד כנעני, הכאתו המכה את עבדו הכנעני במכה שאין בה שוה פרוטה - האם חייב מלקות	ב"ק פז. ציון ב תשלום ריפוי בחבלה של עבד
עבד כנעני, פדיונו מהקדש האם צריך עשרה אנשים לפדיון עבד שהקדישו, האם השומא נקבעת לפי הכרעת הרוב או שצריך הסכמת כולם	מגילה כג: ציון ל שומת קרקעות ואדם בעשרה
עבד כנעני, קנייתו באלו מלאכות נקנה בקנין חזקה	קדושין כב. ציון ח קנין חזקה בעבד כנעני
עבד כנעני, קנייתו קנייתו בהגבהה	קדושין כב: ציון כ קנין הגבהה בעבד כנעני
עבד כנעני, רפואתו החובל בעבדו הכנעני - האם חייב בדמי רפואתו	ב"ק עד: ציון ז מודה בקנס ואחר כך באו עדים
עבד כנעני, שחרורו האם שטר שחרורו צריך להיות כתוב לשמו	קדושין טז. ציון ג שטר השחרור
עבד כנעני, שחרורו שחרורו על ידי אחרים מדין זכין לאדם שלא בפניו	קדושין כג. ציון ג שחרור עבד ע"י אחרים
עבד כנעני, של אשה האם מותר לאשה לקנות עבד כנעני גדול או קטן, בפנויה או בנשואה, ואם קנתה - האם צריכה לשחררו או למוכרו מיד, והדין במשרת שאינו עבד	ב"מ עא. ציון ו אין אשה קונה עבד
עבד כנעני, שן ועין האם היוצא בראשי אברים צריך גט שחרור	קדושין כד: ציון ד אם היוצא בראשי אברים צריך גט שחרור
עבד כנעני, שן ועין האם יוצא העבד לחירות עקב הכאה באבר, אם יכול עדיין להשתמש באבר קצת	קדושין כד: ציון כ באיזו פגיעה באבר יוצא לחירות
עבד כנעני, שן ועין האם יוצא לחירות אם לא התכוון האדון לגעת ולפגוע באבר	קדושין כד: ציון נ אינו יוצא עד שיכון לשחתה
עבד כנעני, שן ועין האם יוצא לחירות כשנפגע בראשי דדין	קדושין כה. אחרי ציון ג ראשי דדין שבאיש
עבד כנעני, שן ועין חתך האדון את לשונו, האם יוצא לחירות	קדושין כה. אחרי ציון ג החותך לשון עבדו
עבד כנעני, שן ועין יציאתו לחירות כתוצאה מנזק לעין ושן שכבר היו פגועות	קדושין כד: ציון ל שן ועין שכבר היו פגועות
עבד כנעני, שן ועין יציאתו לחירות עקב הטלת מום באבר שאינו גלוי, או באבר שאינו מבטלו ממלאכתו, או עקב הכאה שגרמה לביטול מעשי השיניים	קדושין כד: ציון ב מום שאינו מבטל ממלאכה
עבד כנעני, שן ועין יציאתו לחירות עקב הכאה שגרמה לחיסרון באיברים	קדושין כד. ציון ה עבד כנעני יוצא בראשי איברים
עבד כנעני, שן ועין יציאתו לחירות עקב מכה כנגד עינו או אוזנו	קדושין כד: ציון ו הכהו כנגד עינו או כנגד אזנו
עבד כנעני, שן ועין יציאתו לחרות אם פגע האדון בעינו הסמויה וחטטה, או בשאר אברים	קדושין כד: ציון ס היתה עינו סמויה וחטטה
עבד כנעני, שן ועין סרסו בביצים - האם יוצא לחירות	קדושין כה. אחרי ציון ג סרוס בביצים בדין עבדים
עבד כנעני
->אבלות על עבד או שפחה	ברכות טז: ציון ד אבלות על עבדים
->האם מותר לקרוא לעבד "אבא" או לשפחה "אמא"	ברכות טז: ציון ה קריאה בשם "אבא" ו"אמא" לעבדים ולשפחות
->צירופו לזימון	ברכות מח. ציון א צרוף קטן לזימון
->שחרורו כדי להשלים מנין לתפילה בצבור	ברכות ז: ציון א גדרי החיוב של תפילה בציבור
עבד כנעני
->גר תושב שהרג עבד - האם גולה או נהרג	מכות ח: ציון ו דין גלות בגר תושב ובבן נח
->המכה עבד ומת לאחר יום או יומיים - האם גולה	מכות ח: ציון ה עבד וכותי לענין גלות, הכאה וקללה
->חיוב על המקללו	מכות ח: ציון ה עבד וכותי לענין גלות, הכאה וקללה
->מלקות על הכאתו
->->עבדו או עבד חברו	מכות ח: ציון ה עבד וכותי לענין גלות, הכאה וקללה
->->אם הכהו בשבט או בסכין או בחרב	מכות ח: ציון ה עבד וכותי לענין גלות, הכאה וקללה
עבד כנעני
->האם מותר באמו שילדה אותו בעבדות או בבתו שנולדה לו בעבדותו	סנהדרין נח: ציון ב העבד מותר באמו ובבתו
->האם מותר באשת איש	סנהדרין נח: ציון ב העבד מותר באמו ובבתו
->מעילה בשיער מחובר או תלוש של עבד שהוקדש	סנהדרין טו. ציון ד פדיון שיער העומד ליגזז - בכמה?
->כתב לו אדונו "כל נכסי קנויין לך" - האם קנה את עצמו ואת הנכסים	סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
עבד לווה לאיש מלוה טעם שמלוה יכול לתבוע מהלווה לפרוע לו במקום אחר משהילווה לו	ב"ק קיח. ציון ד היכן אפשר לתבוע מילוה, אבידה, פקדון וגזילה
עבד לווה לאיש מלווה טעם שהלווה אינו יכול לפרוע במטבע שהמלכות פסלה	ב"ק צז: ציון א פסקה א המלוה על המטבע ונפסלה
עבד משוחרר אם האדון מכר מנכסי העבד והעבד בא לטרוף מהלקוחות ע"י שטר השחרור - האם הוא צריך להביא ראיה מתי הגיע השטר לידו, האם הוא זוכה בנכסים מזמן הכתיבה (כי עדיו בחתומיו זכין לו) או מהזמן שהגיע השטר לידו	ב"מ יט. ציון א דרכי גביית ממון באמצעות שטר שחרור
עבד נרצע, יציאתו עבד נרצע שאינו רוצה לצאת ביובל - האם אדונו רשאי לסלקו בכוח	ב"ק כז: ציון ה עביד איניש דינא לנפשיה
עבד עברי	(ראה גם: הענקה)
עבד עברי האם גופו קנוי לרבו	קדושין טז. ציון ג הרב שמחל על גרעונו אם גרעונו מחול
עבד עברי האם דין עבד עברי נוהג בזה"ז לענין הצורך בגט שחרור	ב"מ עג: ציון ה פסקה ב שעבוד חייבי המס למשלמים עבורם
עבד עברי המוכר את עצמו - מה בינו למכרוהו בית דין	קדושין יד: ציון ח מה בין מוכר עצמו למכרוהו בית דין
עבד עברי הקונהו הוא כקונה אדון לעצמו - נפקא מינות	קדושין כ. ציון ה הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו
עבד עברי חיוב האדון במזונות אשתו ובניו	קדושין כב. ציון ו חיוב האדום במזונות אשתו ובניו
עבד עברי למי מעשה ידי אשתו ובניו	קדושין כב. ציון ו חיוב האדון במזונות אשתו ובניו
עבד עברי מציאה שמצא עבד עברי - האם היא שייכת לו או לאדון, אם הגביה מציאה תוך כדי מלאכתו או על חשבון זמן מלאכתו	ב"מ יב: ציון ב מציאת פועל
עבד עברי, בשפחה אם אין לו אישה ובנים, האם מותר בשפחה כנענית	קדושין כ. ציון ג אין לו אישה ובנים - אם רבו מוסר לו שפחה כנענית
עבד עברי, בשפחה גדרי היתרו בשפחה כנענית	קדושין טו. ציון ו דין שפחה כנענית בעבד עברי
עבד עברי, בשפחה המוכר את עצמו - האם מותר למסור לו שפחה כנענית	קדושין יד: ציון ח מה בין מוכר עצמו למכרוהו בית דין
עבד עברי, גר האם גר נקנה כעבד עברי, אם אמו ישראלית או גויה או גיורת, ואם מת האדון האם עובד את בנו	ב"מ עא. ציון ה הגר אינו נקנה כעבד עברי
עבד עברי, חבלה החובל בעבד עברי של חבירו - האם משלם שבת וצער וריפוי ובושת לעבד או לרבו	ב"ק פו. ציון ה החובל בעבד עברי של חבירו
עבד עברי, יציאתו בשש אם נמכר לגוי - האם יוצא אחרי שש שנים	קדושין טו: ציון א יציאה בשש בנמכר לגוי
עבד עברי, יציאתו בשש המוכר את עצמו - קצבת הזמן לשש שנים	קדושין יד: ציון ח מה בין מוכר עצמו למכרוהו בית דין
עבד עברי, כהן האם עבד כהן נרצע	קדושין כא: ציון ד עבד עברי כהן אינו נרצע
עבד עברי, מכירת גנב גנב ששווה יותר מגניבתו - מתי נמכר	קדושין יח. ציון ד גנב חמש מאות ושווה אלף
עבד עברי, מכירת גנב האם אדם נמכר כעבד כדי לפרוע חוב (מלבד גניבה)	קדושין יח. ציון ב אם אדם נמכר בכפילו
עבד עברי, מכירת גנב האם גנב נמכר כעבד כדי להחזיר את כפל גנבתו	קדושין יח. ציון ב אם אדם נמכר בכפילו
עבד עברי, מכירת גנב האם גנב נמכר כעבד כדי להחזיר תשלום ארבעה וחמישה של גנבתו	קדושין יח. ציון ב אם אדם נמכר בכפילו
עבד עברי, מכירת גנב מתי נמכר וחוזר ונמכר כשאין בדמי מכירתו כדי לשלם את כל סכום הגניבה	קדושין יח. ציון ג מתי נמכר וחוזר ונמכר
עבד עברי, מכירת גנב שותפים שגנבו, על איזה סכום נמכר כל אחד מהם	קדושין יח. ציון ג מתי נמכר וחוזר ונמכר
עבד עברי, פדיונו אדון שמחל על גרעונו, האם העבד יוצא לחרות בזה או שצריך לכתוב גט שחרור	קדושין טז. ציון ג הרב שמחל על גרעונו אם גרעונו מחול
עבד עברי, פדיונו אם נמכר לגוי, האם פודה את עצמו בשווה כסף או דווקא בכסף	קדושין טז. ציון ב עבד עברי קונה עצמו בגרעון כסף
עבד עברי, פדיונו גאולה בקרובים - קרוב קרוב קודם	קדושין כא: ציון ב קרוב קרוב קודם
עבד עברי, פדיונו גדרי גאולת קרובים בעבד עברי	קדושין כא. ציון ה גאולת קרובים בעבד עברי
עבד עברי, פדיונו האם עבד עברי לווה וגואל, ואם יש הבדל בזה בין נמכר לגוי לנמכר לישראל	קדושין כא. ציון א האם עבד עברי לווה וגואל
עבד עברי, פדיונו האם עבד עברי נגאל לחצאין, והאם יש הבדל בזה בין נמכר לגוי לנמכר לישראל	קדושין כ: ציון ב גאולה לחצאין בעבד עברי
עבד עברי, פדיונו האם עבד עברי שנקנה בשטר יוצא בגרעון כסף	קדושין טז. ציון ב עבד עברי קונה עצמו בגרעון כסף
עבד עברי, פדיונו האם עבד עברי שנרצע קונה את עצמו בגרעון כסף	קדושין טז. ציון ב עבד עברי קונה עצמו בגרעון כסף
עבד עברי, פדיונו יציאתו על ידי שכותב שטר על דמיו	קדושין טז. ציון ב עבד עברי קונה עצמו בגרעון כסף
עבד עברי, קנייתו האם עבד עברי הנמכר לגוי נקנה בשטר	קדושין יד: ציון א אם עבד עברי הנמכר לגוי נקנה בשטר
עבד עברי, קנייתו קנין כסף בו - בכמה	קדושין יב. ציון א קנין כסף באמה ובעבד עברי - בכמה?
עבד עברי, רציעה "לא אצא חופשי" - מספר האמירות ומתי נאמרות	קדושין כב. ציון ב-ג. אמירת הנרצע
עבד עברי, רציעה באיזה מרצע רוצעין את העבד עברי	קדושין כא: ציון ג באיזה מרצע רוצעין
עבד עברי, רציעה באלו תנאים העבד נרצע	קדושין כב. ציון ד באילו תנאים העבד נרצע
עבד עברי, רציעה האם עבד כהן נרצע	קדושין כא: ציון ד עבד עברי כהן אינו נרצע
עבד עברי, שברח האם עבד עברי שברח מבית אדוניו חייב להשלים את שש שנות עבודתו	קדושין טז: ציון ט עבד שברח חייב להשלים
עבד עברי, שחלה האם עבד עברי שחלה חייב להשלים את שש שנות עבודתו	קדושין יז. ציון ב עבד עברי שחלה
עבד עברי, שחלה עבד עברי שחלה אינו צריך להשלים, השוואה לדין פועל שחלה	ב"מ עז. ציון ס. פועל שחלה ולא השלים את עבודתו
עבד עברי, שחרורו האם לשון הפקר מועיל לשחררו, או שצריך שטר	קדושין טז. ציון ג הרב שמחל על גרעונו אם גרעונו מחול
עבד עברי, שחרורו האם שטר שחרורו צריך להיות כתוב לשמו	קדושין טז. ציון ג שטר השחרור
עבד עברי, שחרורו הנמכר לגוי, האם הוא יוצא בשטר	קדושין טז. ציון ג שטר השחרור
עבד עברי, שחרורו שנרצע, האם הוא יוצא בשטר	קדושין טז. ציון ג שטר השחרור
עבד עברי, של אשה האם מותר לאשה לקנות עבד עברי גדול או קטן, בפנויה או בנשואה, ואם קנתה - האם צריכה לשחררו מיד, והדין במשרת שאינו עבד	ב"מ עא. ציון ו אין אשה קונה עבד
עבד עברי, שנמכר בשטר מי כותב את השטר	קדושין טז. ציון א שטר שקונים בו עבד עברי ואמה
עבד עברי, שנפדה אם נפדה על ידי קרובים, האם יוצא לחרות או משתעבד להם, והדין כשנפדה ע"י אדם אחר	קדושין טו: ציון ב פדיון על ידי קרובים
עבד עברי
->היוצא בשש או ביובל - חזרתו לשררה שהיה מוחזק בה	מכות יג. ציון ב חזרה לשררה שהיה בה
->עדים שהעידו שפלוני מכר את עצמו לעבד והוזמו
->->האם הם נמכרים	מכות ב: ציון ד חיוב מלקות בעדי עבד עברי
->->האם הם לוקים	מכות ב: ציון ד חיוב מלקות בעדי עבד עברי
עבד שהזיק, פטור האדון האם פטור האדון בנזק עבדו הוא מן התורה כי לעבד יש דעת, או שזה רק מדרבנן, והדין אם הזיק העבד בשוגג, או שעבד קטן הזיק	ב"ק ד. ציון א עבד ואמה שהזיקו
עבד שהרג עבד שהרג - האם האדון חייב לשלם את הדמים	ב"ק ד. ציון א עבד ואמה שהזיקו
עבד
->מכר את עבדו לגוי ומת - האם קונסים את בנו שיצא העבד לחרות	מו"ק יב: ציון כ האיסור לכוון מלאכתו למועד
עבד, בבעליו עמו אם נשאל עבדו של המפקיד למלאכת השומר - האם פטור מדין בעליו עמו, אם נשאל העבד מדעת אדונו או שלא מדעת אדונו	ב"מ צו. ציון פ המשאיל פרתו ועבדו
עבד, בשומר שומר עבד שפשע - האם חייב בתשלומים או בשבועה, בשומר שכר או בשומר חינם	ב"מ צד. אחרי ציון ח שאילת בעלים באמירה
עבד, גבייתו בחוב האם עבד משועבד מדאורייתא ומלוה יכול לגבותו בחובו	ב"ק יב. ציון ג עבדים כקרקעות או כמטלטלין
עבד, גבייתו בחוב עבד שעשאו אפותיקי - האם גובים אותו מיתומים וממקבלי מתנה, במלוה בשטר או במלוה בעל פה	ב"ק יא: ציון ז שור ועבד שעשאום אפותיקי
עבד, גדרו האם עבדים כקרקעות או כמטלטלין, בעניינים דרבנן או בעניינים דאורייתא	ב"ק יב. ציון ג עבדים כקרקעות או כמטלטלין
עבד, גדרו האם עבדים כקרקעות או כמטלטלין, בעניינים דרבנן או בעניינים דאורייתא	ב"ק צו: ציון ל פסקה א, ג קניני גזילה בעבדים
עבד, חבלה בו החובל בעבד כנעני של חבירו - האם הוא משלם את דמי הריפוי לאדון או לעבד	ב"ק פז: ציון א זכויות האב בתשלומי החבלות בבניו ובבנותיו
עבד, חובל בו החובל בעבד כנעני של חבירו ואמדוהו שצריך ריפוי ממושך ולבסוף התרפא בזמן קצר - האם נותן את העודף של הריפוי לאדון או לעבד	ב"ק פז. ציון ב תשלום ריפוי בחבלה של עבד
עבד, חובל בו החובל בעבד כנעני שלו - מדוע פטור מריפוי	ב"ק פז. ציון ב תשלום ריפוי בחבלה של עבד
עבד, חשוד אדון החושד בעבדו שגנב - האם מותר לו לסלקו בכוח מביתו	ב"ק כח. אחרי ציון ו עבד ומשרת החשודים על הגנבה
עבד, יום או יומים המוכר עבד כנעני על מנת שיישאר לשמשו שלושים יום - האם המוכר הוא בדין יום או יומים או הקונה או שניהם	ב"ק פט: ציון ה הבעלות בנכסי מלוג ובכל שותפות דומה
עבד, מזיקו או הורגו הניח גחלת על לב עבד שלא היה כפות ומת או ניזוק - האם פטור משום שהעבד היה צריך לסלק את הגחלת בעצמו, והדין אם אדונו עמד על ידו ויכול היה להצילו, והדין אם הניח גחלת על לב עבד קטן שאינו כפות ומת, או שורף גדיש שיש בתוכו עבד שיכל לברוח ולא ברח	ב"ק כז. ציון מ המניח גחלת על עבד או שור
עבד, קנייתו ע"י קרקע האם עבדים נקנים אגב קרקע גם אם אינם עומדים בתוכה, ובאיזה סוג קנין עבדים נקנים כשעומדים בתוכה	ב"ק יב. ציון ד קנין עבדים אגב קרקעות
עבד, שהזיק פטור עבד כנעני שהזיק - לענין גזלן שהאכיל את הגזילה לעבדו הכנעני	ב"ק קיא: ציון א פסקה א הגוזל ומאכיל או מוריש
עבד, שומה כעבד האם נחבל (הניזק בגופו) נישום כעבד עברי או כעבד כנעני שנמכר לעולם, למ"ד שנישום כעבד עברי - האם הוא נישום מחדש כל שש שנים או שעושים את כל החישובים בפעם אחת, האם הוא נישום לפי אומנותו להוסיף על השומה או להפחיתה	ב"ק פג: ציון ב חישוב תשלומי הנזק
עבד, שנגזל האם עבד כקרקע לענין שאין בו קנייני גזילה, גזל עבד והזקין - האם יכול לומר "הרי שלך לפניך", האם חייב לשלם לאדון על השימוש בו, אם ביטלו ממלאכת האדון או לא, אם התכוון לגזול או רק למלאכה, אם עושה בו מלאכה בתדירות או באופן חד פעמי, האם חייב מדין גרמי או קנס או שבת, האם חייב לשלם כפועל או את כל השבח שעשה	ב"ק צו: ציון ל קניני גזילה בעבדים
עבד, שנהרג שור שהרג עבד ללא כוונה ואינו נסקל - האם בעליו משלם דמים	ב"ק מג: ציון א חיובי התשלומים בשור שהרג אדם
עבד, תקף עבד חבירו מדוע התוקף עבד חבירו ועושה בו מלאכה פטור	ב"ק כ: ציון ה הדר בחצר חבירו שלא מדעתו
עבד
->האם אסור בהשחתת זקן והקפת ראש	חגיגה ד. ציון ה מצוות שהעבד חייב בהן
->האם חייב בפריה ורביה	חגיגה ד. ציון ה מצוות שהעבד חייב בהן
->האם פטור מכל מצוה שאשה פטורה	חגיגה ד. ציון ה מצוות שהעבד חייב בהן
->חציו עבד וחציו בן חורין	(ראה: חציו עבד...)
עבודה בקדשים אם מתכוון לצורך קרבן ולא להנאת עצמו, כגון סמיכה בקרבן שאינו חייב לסמוך, או הנחת סכין בצמרה לטלטלו בשבת	ביצה יט. ציון א פסקה ג הקרבת קרבנות ביום טוב
עבודה זרה	(ראה גם: נעבד)
עבודה זרה הנאה מאפר של ע"ז שנשרפה ע"י גוי או ע"י ישראל או מאליה	ביצה לט. ציון ג דין הנאה מגחלת ובשלהבת של עבודה זרה
עבודה זרה הנאה מגחלת של ע"ז, לכתחילה ובדיעבד (הנאה ממה שנאפה ע"י הגחלת), מדאורייתא ומדרבנן, גחלת שבאה מעצים אסורים שנשרפו או שהגחלת עצמה היא תקרובת ע"ז	ביצה לט. ציון ג דין הנאה מגחלת ובשלהבת של עבודה זרה
עבודה זרה הנאה מצל של עץ של עבודה זרה - צל קומתו או צל העלים או הענפים או צל צלה	ביצה לט. ציון ב דין מעילה בגחלת ובשלהבת
עבודה זרה הנאה משלהבת של ע"ז	ביצה לט. ציון ב דין מעילה בגחלת ובשלהבת
עבודה זרה הנאה משלהבת של ע"ז (כשעצי ע"ז נשרפים), להתחמם ולאפות בה, או ליהנות מאורה, או להדליק לנר אחר	ביצה לט. ציון ג דין הנאה מגחלת ובשלהבת של עבודה זרה
עבודה זרה
->איסור רפואה ממנה	פסחים כה. ציון ד רפואה בעבודה זרה, בגילוי עריות ובשפיכות דמים
->כשמבערה על ידי זריקה לים או לנהר - האם צריך גם לשחוק או לשרוף אותה	פסחים כח. ציון א שחיקה וזריקה לים, של חמץ ועבודה זרה
עבודה זרה, באמירה	(ראה: מסית; עיר הנדחת)
עבודה זרה, במעיין המשתחווה למעיין - האם מימיו נאסרים מטעם ע"ז	ב"ק פא: לפני ציון א זכות שימוש במעין
עבודה זרה, דו"ה גנב וטבח ומתחילת השחיטה התכוון לעבודה זרה - מדוע הוא פטור מתשלומי ארבעה וחמשה	ב"ק עא. אחרי ציון א תשלומי ארבעה וחמשה כשטובח לעבודה זרה
עבודה זרה, המגדד את בשרו לעבודה זרה
->ביד	מכות כ. ציון ז גדידה ושריטה על מת
->->לעבודה זרה שכך דרכה לעבוד אותה	מכות כא. לפני ציון א גדידה לעבודה זרה
->בכלי - האם חייב מיתה או מלקות	מכות כא. לפני ציון א גדידה לעבודה זרה
עבודה זרה, העובדה האם מותר לגזול מישראל העובד ע"ז, האם חובה להשיב לו את אבידתו	ב"ק קיג: ציון א פסקה ב גזל גוי
עבודה זרה
->אתרוג של אשרה ושל עיר הנידחת
->->של אשרה השייך לגוי, בדיעבד	סוכה לד: ציון ו אתרוג של אשרה ושל עיר הנידחת
->->טעם פסילתו	סוכה לד: ציון ו אתרוג של אשרה ושל עיר הנידחת
->האיסור להישבע בעבודה זרה	סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
->האם נוצרים קרויים עובדי עבודה זרה	סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
->של ישראל - האם די לגונזה	סוכה לא: ציון א לולב של אשרה ושל עבודה זרה
עבודה זרה
->ברכה על ראיית בתי ע"ז בישובם או בחורבנם	ברכות נח: ציון א הרואה בתי ישראל ובתי עובדי כוכבים
עבודה זרה
->האם נאסרת בהנאה בהזמנה	סנהדרין מז: ציון נ הזמנה מילתא או לאו מילתא היא
->בבן נח
->->שעשאה ולא השתחווה לה	סנהדרין נו: ציון ב איסור עבודה זרה בבן נח
->->שעבד שלא כדרכה	סנהדרין נו: ציון ב איסור עבודה זרה בבן נח
->העובד דרך בזיון	סנהדרין סא: ציון ב עבודת כוכבים מאהבה ומיראה
->איסור הזכרת שמה	סנהדרין סג: ציון ב איסור הזכרת שם עבודה זרה
->->לצורך ושלא לצורך	סנהדרין סג: ציון ב איסור הזכרת שם עבודה זרה
->->ע"ז ששמה הוא כשם הדיוטות	סנהדרין סג: ציון ב איסור הזכרת שם עבודה זרה
->->הזכרת שמות חגיהם	סנהדרין סג: ציון ב איסור הזכרת שם עבודה זרה
->->הזכרת שמות אותו האיש ותלמידיו	סנהדרין סג: ציון ב איסור הזכרת שם עבודה זרה
->->שם של ע"ז הכתוב בתנ"ך, בתרגום	סנהדרין סג: ציון ד הזכרת שם ע"ז הכתובה בתורה
->->לאחר שנתבטלה	סנהדרין סג: ציון ד הזכרת שם ע"ז הכתובה בתורה
->->העונש	סנהדרין סג. ציון י עונשים של המגדף והמנשק ע"ז
->->->למי שגורם לאחרים שיזכירו	סנהדרין סג. ציון י עונשים של המגדף והמנשק ע"ז
->עונש על כריעה לע"ז	סנהדרין סג. ציון י עונשים של המגדף והמנשק ע"ז
->הנודר או הנשבע בשמה
->->עונשו	סנהדרין סג: ציון ב איסור הזכרת שם עבודה זרה; סנהדרין סג: ציון ג אסור לגרום שבועה בשם ע"ז
->->האם חייב מלקות	סנהדרין סג. ציון י עונשים של המגדף והמנשק ע"ז
->->הגורם לאחר לנדור או להישבע בשמה
->->->עונשו	סנהדרין סג: ציון ג אסור לגרום שבועה בשם ע"ז
->->->האם אסור מהתורה או מדרבנן	סנהדרין סג: ציון ג אסור לגרום שבועה בשם ע"ז
->->->האם לוקים על כך	סנהדרין סג: ציון ג אסור לגרום שבועה בשם ע"ז
->->->השבעת גוי בע"ז שלו	סנהדרין סג: ציון ג אסור לגרום שבועה בשם ע"ז
->המעביר את זרעו באש לע"ז שאין דרכה בכך	סנהדרין סד. ציון ד האם המולך בכלל עבודה זרה
->קרבן חטאת על השתחוויה בשוגג	סנהדרין סה. ציון ד חיוב קרבן בדבר שאין בו מעשה
->הזובח לה להכעיס	סנהדרין סא. ציון ב זובח להכעיס
->ההיתר להתלוצץ עליה	סנהדרין סג: ציון ז ליצנות על עבודה זרה
->העובדה מאהבה או מיראה	סנהדרין סא: ציון ב עבודת כוכבים מאהבה ומיראה
->השוחט בהמה ומחשב מעבודה לעבודה לע"ז	סנהדרין ס: ציון כ חיובו של אדם המחשב מעבודה לעבודה לע"ז
->ייהרג ואל יעבור	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->אם האנס עשה להנאת עצמו	סנהדרין עד: ציון ג נתכוין להנאת עצמו יעבור ואל יהרג
->->אם עבר ולא נהרג	סנהדרין סא: ציון ב עבודת כוכבים מאהבה ומיראה; סנהדרין סד. ציון ד האם המולך בכלל עבודה זרה; סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->על איסור דרבנן שהוא אביזרייהו של ע"ז	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->להתרפא בה	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->בקרקע עולם, כגון שכופפים אדם לפני ע"ז	סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג
->המגדף, המנשק, המכבד, המרביץ, המלביש, המנעל, המעטף, המרחיץ, הסך - עונשם	סנהדרין סג. ציון י עונשים של המגדף והמנשק ע"ז
->המחתך את הפסל, המעמיד, הסך, המקנח, המגריד - עונשם	סנהדרין סג. ציון י עונשים של המגדף והמנשק ע"ז
->המקבלה לאלוה
->->בשוגג - האם חייב חטאת	סנהדרין סג. ציון א דין המקבל ע"ז כאלוה בשוגג; סנהדרין סה. ציון ד חיוב קרבן בדבר שאין בו מעשה
->->הגדרתה	סנהדרין ס: ציון ב המקבל ע"ז לאלוה
->שיתוף שם שמים ודבר אחר - לבני נח	סנהדרין סג: ציון ג שותפות עם עכו"ם
->המקבל והמוליך לשם ע"ז שאין זו דרכה	סנהדרין ס: ציון ו עבודות שחייב עליהן בע"ז שלא כדרכה
עבוט	(ראה: משכון)
עביד איניש דינא לנפשיה אדון החושד בעבדו שגנב - האם מותר לו לסלקו בכוח מביתו	ב"ק כח. אחרי ציון ו עבד ומשרת החשודים על הגנבה
עביד איניש דינא לנפשיה דרך מלאה חביות - האם מי שרוצה לעבור רשאי לשברן	ב"ק כז. ציון נ אחריות עוברי דרך בהיתקלות בדרכים
עביד איניש דינא לנפשיה האם מותר לאדם לעשות בכח דין לעצמו, אם יפסיד מהמתנה לפסק בית דין או לא יפסיד, כגון לגבות הלוואה בכוח, לתפוס חפץ ממי שחייב לו, לסלק בכוח עבד נרצע שאינו רוצה לצאת ביובל או פולש שנכנס לביתו בלי רשות	ב"ק כז: ציון ה עביד איניש דינא לנפשיה
עביד איניש דינא לנפשיה האם מותר למלוה לתפוס נכס מהלווה לפרעון חובו או לבטחון חובו	ב"מ קיג. ציון ג כפית הלווה לפרוע את חובו
עביד איניש דינא לנפשיה הממלא חצר חבירו כדים וחבירו אינו יכול לצאת בלי לשבור כדים - האם מותר לו לצאת ולהיכנס כדרכו	ב"ק כח. ציון ו הממלא חצר חבירו בכדי יין ושמן
עביד איניש דינא לנפשיה עביד איניש דינא לנפשיה - לענין מלוה הדר בחצרו של הלווה	ב"מ סד: ציון א פסקה ה מלוה שגר בחצרו של הלווה
עביד איניש דינא לנפשיה שור שעלה על שור אחר כדי להורגו - האם מותר לבעל התחתון לשמוט את שורו להצילו אם עי"ז העליון יפול וימות	ב"ק כח. ציון א שור שעלה על גבי חבירו להורגו
עביד איניש דינא לנפשיה
->האם תלמיד חכם רשאי לעשות דין לעצמו	מו"ק יז. ציון א תלמיד חכם עושה דין לעצמו
->->האם הוא צריך לדון אח"כ בב"ד	מו"ק יז. ציון א תלמיד חכם עושה דין לעצמו
->->האם הוא רשאי לקחת משכון בעצמו	מו"ק יז. ציון א תלמיד חכם עושה דין לעצמו
עבריין, העבדתו האם מותר להעביד אדם שאינו נוהג כשורה, כגון שסובא יין או זולל בשר, אם לא שילם את מס המלך ואחר שילם בעבורו או שאינו חייב לשלם מס, האם המעביד חייב לשלם לו שכר, האם מותר להעבידו במלאכה בזויה, האם מותר להכותו, והדין בזמננו	ב"מ עג: ציון ו שעבוד באנשים שאינם נוהגים כשורה
עבריין
->צירופו לדברים שבקדושה, כגון למנין עשרה או לזימון וכו'	ברכות מז: ציון ב צרוף עם הארץ לזימון
עגבות
->האם נחשבות ערוה	ברכות כד. ציון ה עגבות כערוה
->->של עצמו או של אחר	ברכות כד. ציון ה עגבות כערוה
עגונה (התרתה)
->אם הבעל נפל לים והעלו אבר שלו שאי אפשר שיינטל מן החי ויחיה	סנהדרין עח. ציון ב ההורג טרפה
->על פי מי שהעיד שהוא או קרובו הרג את הבעל	סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->על פי עדות של חשוד על העריות	סנהדרין כו: ציון ז כשרותו לעדות של החשוד על העריות
->על פי בת קול שאמר שמת בעלה	סנהדרין סז. ציון ב דין הכמנה במסית
עגונה האם סומכים על סימנים שנמצאו בחפץ על גופת המת אם יש חשש שהחפץ הושאל, בסימן מובהק או רגיל, אלו חפצים אין חוששים שהושאלו	ב"מ כז: ציון ג ערך הסימנים כשיש חשש לשאלה
עגונה האם סימנים שנמצאו בגופת המת מועילים להתיר את העגונה מדאורייתא או מדרבנן, בסימן רגיל או סימן מובהק או צירוף שני סימנים	ב"מ כז: ציון א סימנים מדאורייתא או מדרבנן
עגונה, התרתה התרת אשה עגונה ע"פ עדות קטן המסיח לפי תומו - דוקא אם מעיד לאלתר	ב"ק קיד. ציון ח פסקה ב נאמנות אשה וקטן בנחיל של דבורים
עגלה ערופה מלאכה פוסלת אותה גם ע"י מי שאינו בעליה, בפעולה הנעשית בידיים או ממילא	קדושין נט: ציון א נתינת משקה להכשיר אוכלין לטומאה
עגלה ערופה פסילתה ע"י עשיית מלאכה, אם נוח לבעלים	ב"מ ל. ציון ב פרה אדומה שהכניסה לרבקה
עגלה ערופה
->בעיר שאין בה ב"ד	מכות י: ציון ו עיר שאין בה זקנים
->->אם בשעת מציאת החלל היה ב"ד ובטל לפני הבאת העגלה	מכות י: ציון ו עיר שאין בה זקנים
->בעיר שאין בה זקנים ממש	מכות י: ציון ו עיר שאין בה זקנים
->האם מודדים לעיר הקרובה ביותר לחלל או לעיר הגדולה ביותר	מכות י: ציון ו עיר שאין בה זקנים
עגלה ערופה
->האם נאסרת בהנאה בהזמנה	סנהדרין מז: ציון נ הזמנה מילתא או לאו מילתא היא
->זקני העיר העוסקים בה
->->מי הם	סנהדרין יג: ציון ב סמיכה על פר העלם של ציבור
->->כמה דרושים	סנהדרין יג: ציון ב סמיכה על פר העלם של ציבור
עד אחד "כל מקום שהאמינה התורה עד אחד הרי הוא נאמן כשניים"	קדושין עג: ציון ג גדרי הנאמנות של המילדת
עד אחד	(ראה גם: נאמנות)
עד אחד באיסורין האם אדם (שאינו האב) נאמן להעיד על גיל של ילד, מדין נאמנות עד אחד באיסורין	קדושין סג: ציון ח נאמנות האב להעיד על גיל בניו
עד אחד באיסורין האם הנאמנות של עד אחד באיסורין מועילה גם לענין עונשין	קדושין סג: ציון ו נאמנות האב על בתו והאשה על עצמה
עד אחד עד אחד אינו נאמן כשהוא מוכחש	קדושין סו. ציון ג נאמנות עד אחד על אשת איש שזינתה
עד אחד, שבועת העדות עד שכפר שיודע עדות ונשבע - האם חייב קרבן שבועת העדות מצד שאילו העיד היה מחייב שבועה ואולי הנתבע היה מודה כדי שלא להישבע	ב"ק צח: אחרי ציון א פסקה ב דבר הגורם לממון
עד המסייע האם כשעד אחד מסייע לבעל דין הוא פטור משבועה, בשבועה דאורייתא או דרבנן, בשבועה להכחיש עד אחד, בשבועת היסת או בשבועה של שנים אוחזין, בשבועה של הנשבע ונוטל, בשבועה של מי שכנגדו חשוד, האם פוטר מתשלום מי שחייב לשלם מצד "מתוך שאינו יכול להישבע - משלם"	ב"מ ב: ציון א כחו של עד המסייע לפטור משבועה
עד זומם, פסולו האם עד זומם נפסל לעדות למפרע משעת עדותו או רק מזמן ההזמה	ב"ק עב: ציון א עדי גניבה וטביחה שהוזמו
עדות	(ראה גם: דרישות; חקירות; פלגינן דיבורא; פסולי עדות)
עדות בקידושין מתי שליח של המקדש נעשה עד על הקידושין	קדושין מג. ציון ה שליח נעשה עד בקידושין
עדות האוכל בשוק פסול לעדות	קדושין מ: ציון י האוכל בשוק פסול לעדות
עדות האם אדם זוכר מעשה שראה, בלי הגבלת זמן	קדושין עד. ציון א נאמנות דיין על פסק הדין
עדות האם מועילה תפיסה ממי שכבש את עדותו	ב"מ סא: ציון י פסקה ב אבק ריבית אינו יוצא בדיינים
עדות כשרות עד שנאמנותו אינה על סמך דיבוריו בלבד	קדושין מג. ציון ה שליח נעשה עד בקידושין
עדות כשרות עד שנאמנותו אינה על סמך דיבוריו בלבד	קדושין מג: ציון א שליח נעשה עד בממונות
עדות למי מחזירים אבידה אם אחד נותן סימן ואחד מביא עדים, או אחד מביא עדים ואחד מביא עדים וסימן, או אחד נותן סימן ואחד נותן סימן ועד אחד	ב"מ כח. ציון ד סדר העדיפות בסימנים ועדים
עדות למי מחזירים אבידה אם אחד נותן סימן ואחד מביא עדים, או אחד נותן סימן ואחד נותן סימן ועד אחד	ב"מ כח. לפני ציון ד סדרי עדיפויות בסימנים
עדות מתי שליח של הלווה נעשה עד לטובתו	קדושין מג: ציון א שליח נעשה עד בממונות
עדות שא"א להזימה עדות שא"א להזימה מפני שהנידון הודה - האם היא כשרה	ב"ק עה: ציון ב עדות שאי אפשר להזימה בגלל הודאת הנידון
עדות שני עדים המקיימים שטר, ואחד אומר שהדברים היו על תנאי והאחר אומר שלא היה תנאי	ב"מ ב: ציון א פסקה ו-ז כחו של עד המסייע לפטור משבועה
עדות שקר האם עדות שקר נחשבת מעשה ולוקה עליה	ב"מ צ: ציון נ חסימה בקול
עדות
->אם אחד מהעדים אמר שהמעשה היה בשלוש שעות והשני בחמש שעות	פסחים יא: ציון א זמני איסור אכילה והנאה של חמץ בערב פסח
->עד אחד
->->הלאווין שהוא עובר בעדותו	פסחים קיג: ציון א איסור עדות יחיד
->->האם לוקה מהתורה	פסחים קיג: ציון א איסור עדות יחיד
->->האם אסור לבית דין לפסוק על פיו	פסחים קיג: ציון א איסור עדות יחיד
->של עם הארץ	פסחים מט: ציון ב קבלת עדותו של עם הארץ
עדות, הכובש עדותו יחיד הכובש את עדותו - האם חייב בדיני שמים או בדיני אדם, מהתורה או מדרבנן, האם חייב לשלם אם לא יישבע שבועת היסת, והדין בשנים הכובשים את עדותם	ב"ק נו. ציון ח היודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו
עדות, הכחשה האם מקבלים עדים המכחישים דברי עדים אחרים שלא בפניהם	ב"ק קיב: ציון ג פסקאות ד-ה קבלת עדים שלא בפני בעל דין
עדות, חזרה ממנה האם עדים יכולים לחזור בהם תוך כדי דיבור מעדותם	ב"ק עב: ציון א עדי גניבה וטביחה שהוזמו
עדות, חצי דבר מדוע עדות בחצי דבר אינה עדות, והדין בשלש כתות על חזקה של אדם בשדה כשכל כת מעידה על שנה אחת, או שכת אחת העידה שראו שערה אחת בגב הבת וכת שניה העידו שראו שערה אחת בכריסה או שכת אחת ראתה שערה אחת בימין גבה והשניה ראתה בשמאל גבה, או ששני עדים מעידים שפלוני גנב בהמה ושנים אחרים מעידים שטבח	ב"ק ע: ציון א דבר ולא חצי דבר בעדות
עדות, עדי שקר עדים שהודו שהעידו שקר - האם חייבים לשלם מדינא דגרמי או פטורים מטעם מודה בקנס, והאם עקב הודאתם מוציאים ממון ממי שזכה בו ע"פ עדותם, והדין אם עדים אחרים מעידים שהראשונים שיקרו	ב"ק נו. ציון ה השוכר עדי שקר
עדות, פסול אדם החייב לשלם בדיני שמים ולא שילם - האם הוא פסול לעדות	ב"ק נה: ציון נ הפורץ גדר בפני בהמת חבירו
עדות, פסול הכופר במילווה ונודע שהוא משקר (ע"י עדים או שהמלווה הוציא שטר) - האם הוא פסול לעדות, והדין אם נשבע לשקר כטענתו	ב"ק קה: ציון מ הכופר במילוה כשר לעדות
עדות, פסול הכופר בפקדון ונודע שהוא משקר - האם נעשה עליו גזלן ופסול לעדות, אם הפקדון היה אז ברשותו או לא היה, אם ייתכן שכופר רק כהשתמטות או שברור שלא (כגון שהיה יכול להשתמט בטענה אחרת), אם כפר בב"ד או חוץ לב"ד	ב"ק קה: ציון ט הכופר בפקדון
עדות, פסול הצדדים בריבית הלווה בריבית דרבנן - האם פסול לעדות	ב"מ עה: ציון ג פסקה יב האיסורים שנאמרו בריבית
עדות, פסול הצדדים בריבית עד על חוב עם ריבית - האם הוא נפסל בשל כך עדות, בריבית דרבנן או דאורייתא, אם מפורש בשטר שחלק קרן וחלק ריבית או שכתוב רק הסכום הכולל, והדין אם העדים נאנסו לחתום	ב"מ עב. ציון ה גביה בשטר שיש בו ריבית
עדות, פסול שקרן עד שחתם על שטר מוקדם - האם הוא פסול לעדות משום שחתם על דבר שקר, אם נכתב השטר בעת ההלוואה בניסן וכתבו בו תאריך של תשרי שלפניו, או נכתב בתשרי עם תאריך של תשרי אבל ההלוואה ניתנה רק אח"כ, והדין אם העד נאנס לחתום	ב"מ עב. ציון ו פסקה ג שטרי חוב המוקדמים
עדות, פסולים מתי המגדל בהמה דקה בארץ ישראל פסול לעדות	ב"ק עט: ציון ה איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל
עדות, קיום שנים מעידים על שטר שזה כתב ידם של העדים החתומים, ושנים מעידים שזה כתב ידם אבל היו פסולים - אין גובים בשטר וגם אין קורעים אותו, האם תפיסת המלווה (בפני עדים או שלא בפני עדים) מועילה, אם תפס ברשות ב"ד או שהתפיסו הלווה לפני שבאו העדים	ב"מ ו: ציון ד תקפו כהן
עדות, שוכר עדי שקר השוכר עדי שקר להעיד לחבירו או לעצמו - האם חייב מדינא דגרמי, מדוע חייב בדיני שמים, והאם המשדל חבירו בדברים להעיד שקר חייב בדיני שמים, והאם השוכר עדים להעיד על דבר אמת (אלא שהם לא ראוהו) חייב בדיני אדם או בדיני שמים	ב"ק נו. ציון ה השוכר עדי שקר
עדות
->האם עד נעשה דיין	סנהדרין עח. ציון ה טריפה שהרג
->->אם ראה ביום או בלילה	סנהדרין עח. ציון ה טריפה שהרג
->->האם עד יכול לעלות למנין הדיינים בדיני ממונות	סנהדרין לג: ציון ז לימוד זכות או חובה ע"י העדים
->חובת העד לברר לפני חתימת השטר מי חותם עמו	סנהדרין כג. ציון ז מנהג נקיי הדעת שבירושלים
->האם עד יכול ללמד זכות על הנידון	סנהדרין מ. ציון נ הנידון מלמד זכות על עצמו
->->בדיני נפשות או בדיני ממונות	סנהדרין לג: ציון ז לימוד זכות או חובה ע"י העדים
->האם עד יכול ללמד חובה על הנידון
->->בדיני נפשות או בדיני ממונות	סנהדרין לג: ציון ז לימוד זכות או חובה ע"י העדים
->עדים המכחישים את התובע בבדיקות ובחקירות	סנהדרין ל: ציון ד הכחשה בעדות ממון
->עד שהוא טריפה	סנהדרין עח. ציון ח עדי טריפה שהוזמו
->עדות על סמך הכרת הקול
->->בדיני ממונות	סנהדרין סז. ציון ב דין הכמנה במסית
->->בדיני נפשות	סנהדרין סז. ציון ב דין הכמנה במסית
->האם מותר למסור נפש שלא להעיד עדות שקר	סנהדרין עד. ציון ג בכל עבירות שבתורה יעבור ואל יהרג
->קרוב	(ראה: קרוב)
->הכחשה בבדיקות	סנהדרין פא: ציון ו הרוצח שנכנס לכיפה
->תובע שאומר שיש לו עדים - האם הנתבע יכול לסרב לדון עד שיברר את דבריו	סנהדרין כג: לפני ציון ג אמר שיש לו שתי כתות לעדים
->כהן גדול
->->האם יכול להעיד בדיני איסורים, נפשות, מלקות וממונות	סנהדרין יח. ציון א עדות כהן גדול
->->חיובו להעיד	סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
->קבלת עדות בדיני ממונות בלילה	סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->מלך מבית דוד או ממלכי ישראל - האם רשאי להעיד	סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
->סומא כשר	סנהדרין לד: ציון ט הסומא כשר לדון
->תלמיד חכם - האם רשאי להעיד
->->בבית דין קטן ממנו	סנהדרין יח. ציון א עדות כהן גדול
->->בעמידה או בישיבה	סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
->האם בעלי הדין או זרים נוכחים בב"ד בשעת העדות וחקירת העדים	סנהדרין ל. ציון י הנוכחים בבית הדין בשעת העדות והמשא ומתן
->הכמנת עדים בחייבי מיתות	סנהדרין סז. ציון ב דין הכמנה במסית
->עד מתי יכול עד לחזור מעדותו	סנהדרין לז. ציון ד מאיימין על עדי נפשות
->עדים שסותרים את עצמם
->->לגבי שעת המעשה	סנהדרין מ. ציון י טעות בשעות
->->לגבי התאריך בחודש, או היום בשבוע	סנהדרין מ. ציון ח טעותם של עדים בעיבור החודש
->->בקידוש החודש, בדיני ממונות ובדיני נפשות	סנהדרין מ. ציון ח טעותם של עדים בעיבור החודש
->לחייב בן נח
->->האם די בעד אחד להוציא ממנו ממון	סנהדרין נז: ציון א איזו עדות מחייבת בבני נח
->->בהודאת עצמו	סנהדרין נז: ציון א איזו עדות מחייבת בבני נח
->->ע"י עדות אשה	סנהדרין נז: ציון א איזו עדות מחייבת בבני נח
->->ע"י פסולי עדות מהתורה, או קרובים	סנהדרין נז: ציון א איזו עדות מחייבת בבני נח
->ע"י מתורגמן בדיני נפשות	סנהדרין יז. ציון ו תכונות הדיינים בסנהדרין
->על כך שכהן מסוים הוא בן גרושה	סנהדרין עח. ציון ח עדי טריפה שהוזמו
->העדות על כך שפלוני חטא ופסול לעדות
->->ע"פ שנים המעידים על עבירות שונות	סנהדרין כז. אחרי ציון ב עד שנפסל ע"י שני עדים שונים
->->->אם אחד מעיד על רשעות והאחר על קירבה	סנהדרין כז. אחרי ציון ב עד שנפסל ע"י שני עדים שונים
->->האם הנגזל נאמן לפסול את הגזלן לעדות	סנהדרין כה. ציון ב נאמנות הלוה לפסול את המלוה בריבית
->פסול מחמת עבירה	סנהדרין כה. ציון א המלוה והלוה בריבית פסולים לעדות; סנהדרין כז. ציון ב מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס; סנהדרין כו: ציון ז כשרותו לעדות של החשוד על העריות
->->האוכל נבלות לתאבון	סנהדרין כז. ציון ב מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס; סנהדרין כו: ציון ז כשרותו לעדות של החשוד על העריות
->->אריס שלקח דבר מועט מחלקו של בעל השדה	סנהדרין כו: ציון ט גניבת אריס אינה פוסלתו לעדות
->->איכר שאין לו חלק בפירות השדה ולקח מעט מהם	סנהדרין כו: ציון ט גניבת אריס אינה פוסלתו לעדות
->->הבא על הזכור או הנרבע לרצונו	סנהדרין כו: ציון ז כשרותו לעדות של החשוד על העריות
->->הגוזל מחרש שוטה וקטן	סנהדרין כה. ציון ה מפריחי יונים
->->מפריחי יונים	סנהדרין כד: ציון ד משחק בקוביא פסול לעדות; סנהדרין כה. ציון ה מפריחי יונים
->->האוכל נבלות להכעיס	סנהדרין כז. ציון ב מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס
->->החשוד על שבועת ממון	סנהדרין כז. ציון ב מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס
->->שוחט שיצאה טריפה מתחת ידו	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->->איך יכול לחזור לכשרותו	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->המקבל צדקה מנכרי	סנהדרין כו: ציון ד קבלת צדקה מהנכרי - האיסור והפסול
->->המתגלח בתער	סנהדרין כו: ציון י קוברי המת ביו"ט לענין עדות
->->המלוה, הלווה, והערב בהלוואת ריבית	סנהדרין כה. ציון א המלוה והלוה בריבית פסולים לעדות
->->קוברי מת ביום טוב	סנהדרין כו: ציון י קוברי המת ביו"ט לענין עדות
->->החשוד על עריות	סנהדרין כו: ציון ז כשרותו לעדות של החשוד על העריות
->->הבא על עריות	סנהדרין כו: ציון ז כשרותו לעדות של החשוד על העריות
->->->בעדות להתיר עגונה	סנהדרין כו: ציון ז כשרותו לעדות של החשוד על העריות
->->משחק בקוביא	סנהדרין כד: ציון ד משחק בקוביא פסול לעדות
->->סוחרי שביעית	סנהדרין כד: ציון ז סוחרי שביעית פסולים לעדות
->->עדים החתומים על הלוואה בריבית	סנהדרין כה. ציון א המלוה והלוה בריבית פסולים לעדות; סנהדרין כז. ציון ב מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס
->->שעבר העד בלי שהתרו בו לפני המעשה	סנהדרין כו: ציון י קוברי המת ביו"ט לענין עדות
->->חזרה לכשרות של הפסול לעדות מחמת ממון	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->->אם לא החזיר את הממון שלקח שלא כדין	סנהדרין כה: ציון ב חזרה וכשרות בפסולי עדות מחמת ממון
->האם פסולי עדות מדרבנן צריכים הכרזה	סנהדרין כו: ציון ב הכרזה על פסולי עדות
->הבדלים בין פסולי עדות מהתורה לבין פסולי עדות מדרבנן	סנהדרין כו: ציון ב הכרזה על פסולי עדות
->השונא את הנידון	סנהדרין כז: ציון ו האוהב והשונא כשרים לעדות
->האומר "פלוני רבעני לרצוני" - צירופו לעדות להרוג את הרובע	סנהדרין ט: ציון ג מרשיע עצמו ועד אחד עמו
->קבלתה בדיני נפשות בפני שלושה דיינים בלבד	סנהדרין יז. ציון ו תכונות הדיינים בסנהדרין
->האם אדם נחשב קרוב אצל ממונו	סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->עדות שאי אתה יכול להזימה בדיני ממונות	סנהדרין ל: ציון ד הכחשה בעדות ממון
->עדות שבטלה מקצתה - האם בטלה כולה	סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->->אם חלק מהעדות בטל	סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->->אם חלק מהעדים פסולים	סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא; סנהדרין מא: ציון א שלושה עדים, ואחד מהם אינו יודע בחקירות
->->שלושה עדים שאחד מהם "אינו יודע"	סנהדרין מא: ציון א שלושה עדים, ואחד מהם אינו יודע בחקירות
->->תובע שאמר שיש לו שתי כתי עדים ונמצאת כת אחת פסולה	סנהדרין כג: לפני ציון ג אמר שיש לו שתי כתות לעדים
->צירוף שני עדים
->->שאחד העיד "בפני הודה הלווה ללווה" או "בפני הלווה לו", והאחר העיד "בפני הודה לו" או "בפני הלווה לו"	סנהדרין ל. ציון ח צרוף עדויות נפרדות בדיני ממונות
->->שראו מעשה משני חלונות	סנהדרין ל. ציון ח צרוף עדויות נפרדות בדיני ממונות
->קבלת קרובים ופסולים לעדות בדיני ממונות	סנהדרין כד. ציון ב קבלת קרובים ופסולים לדין ולעדות
->->בפני מי צריך לקבלם	סנהדרין כד. ציון ב קבלת קרובים ופסולים לדין ולעדות
->"יד העדים תהיה בו בראשונה"
->->האם זה לעיכובא	סנהדרין מה: ציון ה עדי נפשות שנקטעה ידם
->->נקטעה יד העדים - מתי פטור הנידון ממיתה, ברוצח ובשאר חייבי מיתות	סנהדרין מה: ציון ה עדי נפשות שנקטעה ידם
עדות
->היודע על איסור שעשה זולתו - חיובו להעיד	ברכות יט: ציון ב המוצא כלאים בבגד פושטו מיד
->->באיסור דאורייתא או דרבנן	ברכות יט: ציון ב המוצא כלאים בבגד פושטו מיד
->של עם הארץ גמור	ברכות מז: ציון ב צרוף עם הארץ לזימון
עדות
->כהן היודע עדות היכולה לחייב מיתה - האם הוא צריך להפסיק את עבודתו במזבח כדי להעיד	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->מה העדים צריכים לראות במנאפים, כדי שיהרגו ע"י עדותם	מכות ז. ציון ח "כדרך המנאפים"
->נמצא אחד מהעדים קרוב או פסול - העדות בטלה
->->בדיני נפשות או בדיני ממונות	מכות ו. ציון א נמצא אחד קרוב או פסול בדיני ממונות
->->בעדות מיוחדת (שהעדים ראו בנפרד) בדיני ממונות	מכות ו: ציון ה עדות מיוחדת בדיני ממונות
->->אם הכשרים אינם יודעים שיש עמהם פסולים	מכות ה: ציון ו נמצא אחד קרוב או פסול
->->אם העידו יחד או שראו יחד תוך כוונה להעיד	מכות ה: ציון ו נמצא אחד קרוב או פסול
->->->איך מבררים האם התכוונו להעיד בשעת ראיית מעשה	מכות ה: ציון ו נמצא אחד קרוב או פסול
->->קדושין וגירושין שנעשו לעיני קרובי הבעל או האשה - האם נפסלו שמא הקרובים התכוונו להעיד	מכות ה: ציון ו נמצא אחד קרוב או פסול
->עדות שאי אתה יכול להזימה	מכות ב. ציון א חיוב מלקות בעדים זוממין
->עדי הלוואה שקרובים לערב	מכות ז. ציון א עדים הקרובים לערב
->עדים שהוכחשו או הוזמו ואח"כ העידו אחרים על אותו הדבר ועדותם מכוונת - האם האחרונים נאמנים	מכות ה: ציון א הוכחשו או הוזמו עדיו והביא אחרים
->צירוף עדים
->->שראו בנפרד, בדיני ממונות	מכות ו: ציון ה עדות מיוחדת בדיני ממונות
->->שראו את המעשה בזה אחר זה	מכות ו: ציון ה עדות מיוחדת בדיני ממונות
->->שרואים את המתרה ולא אלו את אלו	מכות ו: ציון א צירוף כתות עדים על ידי ראיה
->->שהעידו זה אחר זה תוך כדי דיבור	מכות ה: ציון ה אין העדים נהרגין עד שיזומו כולם
->צירוף שתי כתות עדים
->->אם רק אחת רואה את השניה ולא להיפך	מכות ו: ציון א צירוף כתות עדים על ידי ראיה
->->אם רואים אלו את אלו ורה"ר ביניהם	מכות ו: ציון א צירוף כתות עדים על ידי ראיה
->->שרואים את המתרה ולא אלו את אלו	מכות ו: ציון א צירוף כתות עדים על ידי ראיה
->שטר על מתנה שניתנה לשני אנשים, והעדים פסולים לאחד מהם	מכות ז. ציון א עדים הקרובים לערב
עדות
->שוטה פסול לעדות - הגדרתו	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
עדי מסירה האם עדי מסירה מועילים לבד, נ"מ לשטר שאחד אדוק בטופס (שבו חתימות העדים) ואחד אדוק בתורף	ב"מ ז: ציון ג שנים אדוקים בשטר
עדיו בחתומיו זכין לו בשטר חוב או בגט או בשטר שחרור, האם עבד משוחרר זוכה בנכסים מזמן הכתיבה (כי עדיו בחתומיו זכין לו) או מהזמן שהגיע השטר לידו	ב"מ יט. ציון א דרכי גביית ממון באמצעות שטר שחרור
עדיו בחתומיו זכין לו בשטר מתנת בריא שכתב לראובן ולא נתן לו ואח"כ כתב שטר אחר לשמעון ונתן לו - האם ראובן זוכה מצד "עדיו בחתומיו זכין לו" או ששמעון זוכה, אם לא נתן לשמעון אלא לראובן האם זכה במתנה למפרע משעת הכתיבה, והדין בשטר מתנת שכיב מרע שנמסר למקבל אחרי מותו	ב"מ יט. ציון ג המוצא שטר מתנה והנותן מודה
עדיו בחתומיו זכין לו האם לווה יכול לבטל את השטר ביום הפרעון ע"י ביטול שליחות הסופר והעדים, אם אומרים "עדיו בחתומיו זכין לו" או לא	ב"מ יז. ציון ח המוצא שטר חוב שזמנו בו ביום
עדיו בחתומיו זכין לו האם שטר חל בתאריך חתימתו לפני שנמסר, אם הלווה כתב במפורש שהנכסים יהיו משועבדים למלוה מעכשו או שלא כתב כך, בשטרות ממון או בשטרות שעיקרן לדבר אחר כגון גט אשה ושטר שחרור, בשטר מתנה שהנותן נתן את הנכס לאדם אחר בינתיים, בשטר חוב שהלווה מכר קרקעות לאחר בין הכתיבה למסירה, כשלא ניכר מתוך השטר מתי נחתם, בשטר שחרור - האם העבד זוכה בקרקע בין הכתיבה למסירה	ב"מ כ. לפני ציון א עדיו בחתומיו זכין לו
עדיו בחתומיו זכין לו האם שטר חל בתאריך חתימתו לפני שנמסר, והדין אם התנה שלא יזכה עד זמן ההלוואה	ב"מ עב. ציון ו פסקה א שטרי חוב המוקדמים
עדיו בחתומיו זכין לו לענין ששובר יפקיע את החוב בתאריך כתיבתו גם לפני שנמסר ללווה	ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
עדים זוממים, בבן גרושה העידו על פלוני שהוא בן גרושה והוזמו - האם לוקים מדין "כאשר זמם" או מדין אחר	ב"ק עה: ציון ב עדות שאי אפשר להזימה בגלל הודאת הנידון
עדים זוממים, בגניבה וטביחה עדים שהעידו על הגניבה ואח"כ העידו על הטביחה והוזמו על שני הדברים - באלו תנאים הם חייבים, ואם העידו על הגניבה ועל הטביחה והוזמו על הגניבה - האם אפשר להזימם על הטביחה, ואם העידו שנים על הגניבה ושנים על הטביחה והוזמו עדי הטביחה - האם עדי הטביחה משלמים ארבעה וחמשה או שנים ושלשה בלבד כדי להשלים את הכפל שמשלם הגנב	ב"ק עב: ציון א עדי גניבה וטביחה שהוזמו
עדים זוממים, בגניבה וטביחה שנים שהעידו על גניבה ושנים אחרים העידו על הטביחה והוזמו עדי הגניבה ולאחר מכן הוזמו עדי הטביחה - האם עדי הטביחה משלמים שנים ושלשה או שפטורים כי בטלה עדותםכשעדי הגניבה הוזמו	ב"ק עג: ציון ד הכחשה תחילת הזמה
עדים זוממים, בהסכמת המזימים האם עדים זוממים חייבים אם המזימים מסכימים לעצם עדותם אבל אומרים שהמעשה קרה מאוחר יותר או מוקדם יותר, אם העדות הראשונה היתה לפני המעשה האמיתי או אחריו, והדין אם העדים הזוממים העידו שנגמר דינו של פלוני בבית דין והמזימים הסכימו לכך אבל אמרו שגמר הדין היה מאוחר יותר	ב"ק עד. ציון א חיוב הזוממים כשהמזימים מסכימים לעדותם
עדים זוממים, במודה המודה בקנס לאחר שבאו עדים - האם אפשר להזימם, אם הודה שעשה את המעשה בפניהם או שלא בפניהם, והדין אם הודה שעשה את מעשה בפני פלוני ופלוני ואותם עדים באו אח"כ והעידו עליו - האם משלמים או לוקים	ב"ק עה: ציון ב עדות שאי אפשר להזימה בגלל הודאת הנידון
עדים זוממים, במודה העידו על פלוני שחייב מלקות או מיתה והוזמו והנידון הודה - האם הודאתו פוטרת את העדים ממיתה או מלקות	ב"ק עה: ציון ב עדות שאי אפשר להזימה בגלל הודאת הנידון
עדים זוממים, בשן ועין עדים שהעידו שפלוני הפיל את שן עבדו ואחר כך סימא את עינו והוזמו - האם משלמים את דמי שינו ועינו או את דמי עינו בלבד, והדין אם העידו שסימא את עינו ואחר כך הפיל את שינו והוזמו, ואם העידו שסימא את עין עבדו והוזמו - האם משלמים נזק וצער או רק שבת וריפוי ובושת	ב"ק עג: ציון ה דיני הזמה בעדים על שן ועין
עדים זוממים, גדרם האם חיובם של עדים זוממים הוא ממון או קנס	ב"ק עה: ציון ב עדות שאי אפשר להזימה בגלל הודאת הנידון
עדים זוממים, גרמו תפיסה עדים שעדותם לא חייבה ממון אלא רק גרמו שהתובע יוכל לתפוס מהנתבע והוזמו - האם חייבים לשלם	ב"ק עג: ציון ה דיני הזמה בעדים על שן ועין
עדים זוממים, הכחשה האם הכחשה היא תחילת הזמה	ב"ק עב: ציון א עדי גניבה וטביחה שהוזמו
עדים זוממים, הכחשה האם הכחשה היא תחילת הזמה	ב"ק עג: ציון ד הכחשה תחילת הזמה
עדים זוממים, הכחשה האם הכחשה היא תחילת הזמה	ב"ק עג: ציון ה דיני הזמה בעדים על שן ועין
עדים זוממים, ולא כאשר עשה האם דין "כאשר זמם ולא כאשר עשה" נוהג במלקות	ב"ק עה: ציון ב עדות שאי אפשר להזימה בגלל הודאת הנידון
עדים זוממים, שהודו עדים שהוזמו בבית דין אחד והודו בבית דין אחר - האם פטורים מטעם מודה בקנס	ב"ק עא: ציון א הגונב שור משותפים וטבחו והודה לאחד מהם
עדים זוממין	(ראה גם: הזמה)
עדים זוממין עדים שהוזמו שלא בפניהם, והאם אפשר ללמוד מדיני הזמה לתחומים אחרים	ב"ק קיב: ציון ג פסקאות ד-ה קבלת עדים שלא בפני בעל דין
עדים זוממין, במועד שור מועד שהוזמו עדי ההעדאה והוזמו המזימים - האם משלם כופר, אם העידו שהבעלים ראו את הנגיחות או לא העידו כך	ב"ק מא. אחרי ציון ז תשלום כופר לאחר שהוזמו זוממי זוממין
עדים זוממין, בשור מועד שלש כתות עדים שהעידו על שור שנגח וכולן הוזמו - האם הם חייבים לשלם חצי נזק מיד או רק בנגיחה הרביעית	ב"ק כד. ציון ה עדי השור שנגח שהוזמו
עדים זוממין
->האם הם נפסלים לעדות גם למפרע	מכות ה. ציון ג הזמה והכחשה
->האם חיובם הוא קנס או ממון	מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
->האם לוקים מדין 'כאשר זמם' או מטעם אחר	מכות ב. ציון א חיוב מלקות בעדים זוממין
->ההבדל בין הכחשה להזמה	מכות ה. ציון ג הזמה והכחשה
->העידו על כהן שהוא בן חלוצה והוזמו - האם לוקים מהתורה	מכות ב. ציון א מלקות בעדי בן חלוצה שהוזמו
->העידו שבת כהן זינתה והוזמו, והבועל לא נידון למיתה - האם דינם בשריפה או בחנק	מכות ב. ציון ב עדים זוממין המעידים שבת כהן זינתה
->העידו שלווה חייב לפרוע חובו קודם או אחרי זמן הפרעון האמיתי והוזמו - כמה ישלמו	מכות ג. ציון ה עדים ששינו זמן הפרעון והוזמו
->העידו שפלוני גנב ביום מסוים ולא נגמר דינו והוזמו, ובאמת גנב ביום אחר	מכות ה. ציון ז הזמה על שעת גמר הדין
->העידו שפלוני גנב והוזמו - מתי משלמים ומתי לוקים	מכות ב: ציון ד חיוב מלקות בעדי עבד עברי
->העידו שפלוני חייב לשלם כתובה והוזמו - כמה ישלמו	מכות ג. ציון ג שומת הכתובה לעדים שהוזמו
->העידו שפלוני חייב ממון מדרבנן והוזמו	מכות ב. ציון א מלקות בעדי בן חלוצה שהוזמו
->העידו שפלוני מכר עצמו לעבד והוזמו
->->האם הם נמכרים	מכות ב: ציון ד חיוב מלקות בעדי עבד עברי
->->האם הם לוקים	מכות ב: ציון ד חיוב מלקות בעדי עבד עברי
->הצלתם בטענה שאירע דבר לא טבעי כמו ראייה למרחקים וגמל פורח	מכות ה. ציון ה אין חוששים ל"נהורא בריא" ול"גמלא פרחא"
->->האם הנידון נהרג על פיהם	מכות ה. ציון ה אין חוששים ל"נהורא בריא" ול"גמלא פרחא"
->חיובי מלקות ותשלומים יחד	מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
->'כאשר זמם ולא כאשר עשה'
->->אם העידו שפלוני חייב מיתה והוזמו, ומת מיתה טבעית	מכות ה: ציון ג כאשר זמם ולא כאשר עשה
->->בחיוב מלקות, אם לקה כמה מלקויות, כמה הם לוקים	מכות ה: ציון ג כאשר זמם ולא כאשר עשה
->->בחיוב ממון	מכות ה: ציון ג כאשר זמם ולא כאשר עשה
->->עדים שנפטרו מטעם זה - האם נפסלים לעדות ולוקים	מכות ה: ציון ג כאשר זמם ולא כאשר עשה
->כתות עדים שכל אחת מזימה את שלפניה	מכות ה. ציון ד באו אחרים והזימום
->מדוע עדי בן גרושה שהוזמו לוקים, הרי רצו להפסידו מתנות כהונה, ואין לוקים ומשלמים	מכות ב: ציון ג חיוב מלקות בעדי כופר שהוזמו
->עדות שהוזמה וגם הוכחשה ע"י אותם עדים	מכות ה. ציון ג הזמה והכחשה
->עדות שחלק מהעדים הוזמו - האם היא בטלה	מכות ה: ציון ו נמצא אחד קרוב או פסול
->עדי כופר שהוזמו
->->האם חייבים מלקות	מכות ב: ציון ג חיוב מלקות בעדי כופר שהוזמו
->->האם משלמים את דמי השור שרצו לחייבו סקילה	מכות ב: ציון ג חיוב מלקות בעדי כופר שהוזמו
->עדים שהזימו הרבה כתות שהעידו אותה עדות - נאמנותם	מכות ה. ציון ד באו אחרים והזימום
->עדים שהעידו ואח"כ הודו ששיקרו - האם דינם כזוממין	מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
->צירוף עדים שהעידו זאח"ז תוך כדי דיבור, לענין זה	מכות ה: ציון ה אין העדים נהרגין עד שיזומו כולם
->רצו לגרום ללווה חיוב תשלום באיסור ריבית והוזמו	מכות ג. ציון ה עדים ששינו זמן הפרעון והוזמו
->שהודו בבית דין אחרי שהוזמו - האם נפטרו	מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
->->אם הודו לפני או אחרי שתבעם בעל הדין	מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
->->בחיוב ממון	מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
->שעדותם חייבה אדם לשלם והודו - האם חייבים מדין גרמי	מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
עדים זוממין
->שהעידו שפלוני בא על נערה מאורסה - האם משלמים לו קנס	סנהדרין ט: ציון א ממון לזה ונפשות לזה
->בגניבת נפש
->->הוזמו עדי הגניבה בלבד או עדי המכירה בלבד	סנהדרין פו: ציון א עדי גניבת ומכירת נפש שהוזמו
->->אם עדי המכירה העידו לפני עדי הגניבה, והוזמו	סנהדרין פו: ציון ו עדי מכירה שהעידו תחילה
->הוזמו עדי הנגיחות הראשונות של שור תם - האם חייבים גם על מה שרצו להפסידו כשיהיה מועד	סנהדרין פו: ציון א עדי גניבת ומכירת נפש שהוזמו
->שהעידו שנגמר דינו של פלוני למיתה באחד בשבת, ובאמת נגמר דינו בשני בשבת
->שהעידו על מי שנתחייב שתי מיתות ב"ד	סנהדרין פא. ציון ב מי שנתחייב בשתי מיתות בי"ד
->שהם טריפה - האם נהרגים	סנהדרין עח. ציון ח עדי טריפה שהוזמו
->כתי עדים שלא העידו ביחד - האם רמיזה ביניהם מצרפת אותם לעניין הזמה	סנהדרין פו: ציון ו עדי מכירה שהעידו תחילה
->פסילת עד זומם לעדות	סנהדרין כו: ציון ב הכרזה על פסולי עדות
->->חזרתו לכשרות	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->האם נפסל למפרע או מכאן ולהבא	סנהדרין כז. ציון א עד זומם למפרע הוא נפסל - בשטר
->הזמה בעדות בשטר	סנהדרין כז. ציון א עד זומם למפרע הוא נפסל - בשטר
עדים, המפחדים להעיד אדם אלם שנתבע בדין - האם מוטל עליו להביא ראיה לטובת עצמו מחשש שעדי התובע מפחדים להעיד, או שרק מוטל עליו לדאוג שעדי התובע יעידו לטובתו או שיאמרו שאינם יודעים, אם יש הוכחה שהעדים מפחדים להעיד או שאין הוכחה לכך אלא שהתובע אומר כך, ההבדל בין אם התובע טוען שהוא אחיו של האלם ודורש חלק בירושה לבין שאר תביעות, והדין במי שאינו ידוע כאלם אבל עדי התובע מפחדים להעיד	ב"מ לט: ציון ו חובת הראיה באדם אלים
עדים, על קטן האם מקבלים עדים נגד בעל דין קטן - לעניין גביית עיסקא שניתנה לאביו, ולענין מה שגזל אביו	ב"מ קד: ציון ח פסקאות א-ב, ו המקבל עיסקא ומת
עדים, על קטן האם מקבלים עדים נגד בעל דין קטן, בגביית חוב ממנו או בהוצאת גזילה מידיו, אם היה מוחזק בקרקע מכוח אביו או לא, והדין כשיש עדים ששדה שלו היתה גזולה ביד אביו או שהקטן השתלט על שדה ואומר "שלי היא"	ב"ק קיב. ציון ג חיוב יורשים קטנים בהשבת גזילה
עדים, על קטן הטוען שקנה קרקע מאביו של קטן - האם מקבלים עדי חזקה להוציא מהקטן, אם עכשו הקטן מוחזק בקרקע או שהאחר מוחזק או שהאחר היה מוחזק והקטן תקף והוציאו מהקרקע או שהאחר הוציא את הקטן בכוח מהקרקע	ב"ק קיב. ציון כ חזקה בקרקע שהיתה בחזקת מורישו של קטן
עדים, שלא בפני בע"ד אם קיבלו עדים שלא בפני בעל דין בדיעבד - האם דנים על פי עדותם, בדיני ממונות או בדיני נפשות	ב"ק קיב: ציון ג פסקה ד קבלת עדים שלא בפני בעל דין
עדים, שלא בפני בע"ד האם מקבלים עדים שלא בפני בעל דין, בדיני ממונות או בדיני נפשות, והדין אם הוא חולה או שהעדים חולים או שעומדים ללכת למדינת הים או שהזמינוהו לדין ולא בא	ב"ק קיב. ציון ג חיוב יורשים קטנים בהשבת גזילה
עדים, שלא בפני בע"ד האם מקבלים עדים שלא בפני בעל דין, והדין אם העדים עומדים ללכת למדינת הים או אם הוזמן הנתבע לדין ולא בא	ב"ק קיב: ציון ז פסקה א קיום שטר שלא בפני בעל דין
עדים, שלא בפני בע"ד האם מקבלים עדים שלא בפני בעל דין, מדרבנן או מדאורייתא, בדיני ממונות או בדיני נפשות או באיסורים, והדין אם התובע או נתבע או העדים חולים או שהעדים עומדים ללכת למדינת הים או שהזמינו את הנתבע לדין (לפני שפתחו בדין או אח"כ) ולא בא, והדין אם הזמינו את הנתבע לדין וטען שהוא רוצה ללכת לב"ד הגדול, והדין אם הנתבע אינו מצוי באותה עיר ויש זמן לשלוח לו לבוא או אין זמן, או כשיש חשש שהנתבע ימנע את העדות (בפניו) באלימות, או כשהעדות היא לזכותו של בעל הדין כגון להפרישו מאיסור או להצילו מחיוב מיתת ב"ד	ב"ק קיב: ציון ג קבלת עדים שלא בפני בעל דין
עובר האם אפשר להקנות לעובר	קדושין סב. ציון ג המקדש את העובר אם זו נקבה
עובר, בקנין האם אפשר להקנות עובר או שהוא נחשב דבר שלא בא לעולם	ב"ק עח: ציון י ספק שיור במכירה
עובר, גדרו האם עובר ירך אמו או לא	ב"ק עח: ציון י ספק שיור במכירה
עובר, גדרו האם עובר נחשב ירך אמו	ב"ק מז. ציון א בהמה מעוברת שהזיקה
עובר, שחיטתו עובר שנמצא במעי טריפה אחרי מותה - האם מועילה בו שחיטה מטעם עובר כירך אמו	ב"ק עח: ציון י ספק שיור במכירה
עובר
->מעוברת שמתאווה לאכול מאכל המסוכן לעובר	סנהדרין עג. ציון ה עד כמה חייב אדם לסכן את עצמו כדי להציל את חברו
עולה
->זר שאכל עולה קודם זריקה מחוץ לחומה - כמה לוקה	מכות יז. ציון ד איסורי אכילה בקדשים
עולת העוף
->האוכל עולת העוף וחשב שהוא חטאת	סוכה מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
עולת ראיה האם מקריבים אותה בשבת או בטומאה, האם נחשבת קרבן ציבור	ביצה יט. ציון א פסקה א הקרבת קרבנות ביום טוב
עולת ראיה הבאתה כל ימי הרגל, המצוה להקריבה ביום ראשון, הגנות באיחור, האם הימים הבאים הם תשלומין לראשון	ביצה כ: ציון א מקריבים עולת ראיה וחגיגה בכל ימי הרגל
עולת ראיה צריך להביא אותה מהחולין ולא ממעות מעשר שני	ביצה יט: ציון ה כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין
עולת ראייה
->חציו עבד וחציו בן חורין - האם הוא חייב בה	פסחים פז. ציון ג מי שחציו עבד וחציו בן חורין - ודינו באכילת הפסח
עולת ראייה
->האם ביום הראשון יש חיוב להביא קרבן בכל פעם שנכנס לעזרה	חגיגה ז. ציון י דין הקרבן למי שבא להיראות פעמים רבות
->האם מצוה, מנהג או חובה להקריב ביום ראשון דוקא	חגיגה ז. אחרי ציון ט מצוה להקדים בהקרבת קרבן ראייה
->הבאתו מן העוף	חגיגה ז. ציון ט הבאת עולת עוף לקרבן ראייה
->->כמה עופות מביא	חגיגה ז. ציון ט הבאת עולת עוף לקרבן ראייה
->המביא פעם שנייה - האם עובר על בל תוסיף	חגיגה ז. ציון י דין הקרבן למי שבא להיראות פעמים רבות
->->במי שחוזר לעזרה ביום הראשון	חגיגה ז. ציון י דין הקרבן למי שבא להיראות פעמים רבות
->->במי שחוזר לעזרה בשאר ימי הרגל	חגיגה ז. ציון י דין הקרבן למי שבא להיראות פעמים רבות
->מי שבא לעזרה ביום ראשון ולא הביא עולה - תשלומין בשאר הימים	חגיגה ט. ציון א דין תשלומין בקרבנות הרגל
->מי שלא היה ראוי להביא ביום הראשון - האם הוא חייב או רשאי להביא אח"כ	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->חיגר שנתפשט או סומא שנתרפא אחרי יום ראשון	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->מי שהיה טמא ביום הראשון וטהר אח"כ	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->->בטומאה דאורייתא או דרבנן	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->מי שהיה ראוי לקרבן שעה אחת	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->אם היום הראשון חל בשבת	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->מי שהיה ראוי ביום הראשון ולא ביום השני	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->בשבועות ובשמיני עצרת	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->שיעורה	חגיגה ז. ציון ג שיעור החיוב בקרבנות ראייה וחגיגה
->->מהתורה או מדרבנן	חגיגה ז. ציון ג שיעור החיוב בקרבנות ראייה וחגיגה; ז. ציון י דין הקרבן למי שבא להיראות פעמים רבות
->->במי שבא פעמים נוספות בשאר ימי הרגל	חגיגה ז. ציון ג שיעור החיוב בקרבנות ראייה וחגיגה
->->האם מותר שתהיה יקרה יותר מהחגיגה	חגיגה ז. ציון ג שיעור החיוב בקרבנות ראייה וחגיגה
עומר
->הבאתו מן המשומר בשביעית	מו"ק ד. ציון א קציר העומר בשבת
->קצירתו בשביעית	מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית; ד. ציון א קציר העומר בשבת
->->כדרך הקוצרים או בשינוי	מו"ק ד. ציון א קציר העומר בשבת
->קצירתו בשבת	מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית; ד. ציון א קציר העומר בשבת
עומר, בשביעית שומרי ספיחי שביעית לצורך עומר ושתי הלחם - האם מותר להם לשמור בחינם או שצריך לשלם להם שכר מתרומת הלשכה	ב"מ קיח. ציון ו הבטה בהפקר
עומר
->האם הקרבתו, קצירתו, ותיקונו צריכות להיות בתקופת ניסן	סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
עומר
->האם מחלקים את שיירי מנחת העומר בין כל משמרות הכהונה	סוכה נה: ציון ג משמרות הכהונה
->ספירת העומר	(ראה: ספירת העומר)
עונה
->באשה מניקה שניכר שמתאווה לבעלה	פסחים עב: ציון ג מצות הבעל באשתו שלא בשעת עונתה
->באשה שניכר שמתאווה לבעלה שלא בשעת עונתה	פסחים עב: ציון ג מצות הבעל באשתו שלא בשעת עונתה
עונה, בשבת האם מי שאינו ת"ח חייב בעונה בליל שבת	ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
עוסק במצוה פטור מהמצוה
->אם זמן חיוב המצוה האחרת הגיע לפני שהתחיל לעסוק בזו	סוכה כה. ציון ב העוסק במצוה פטור מן המצוה
->אם יכול לקיים את שתיהן כאחת	סוכה כה. ציון ב העוסק במצוה פטור מן המצוה
->העוסק במצוה דרבנן	סוכה כה: ציון ז דין חתן, שושביניו ובני חופה לתפילה ולתפילין
->העוסק במצוה תדירית כגון תלמוד תורה	סוכה כו. ציון ב סופרי סת"ם ותגריהם פטורים ממצוות
עוף טמא, ביצתה אם נמצאה בתוך העוף, האם עובר על אכילתה משום עוף טמא, אם היתה מחוברת לאשכול, אם נגמרו או לא נגמרו	ביצה ו: ציון ג אכילת ביצים שנמצאו בתרנגולת - עם חלב
עוף, לקרבן כשרותו של עוף, מחוסר אבר או בעל מום, למזבח	קדושין כד: ציון ע כשרותו של עוף מחוסר אבר ובעל מום למזבח
עוף
->האם 'זבח' כולל במשמעותו גם עוף	חגיגה ז. ציון ט הבאת עולת עוף לקרבן ראייה
->הבאת עולת ראייה וחגיגה מן העוף	חגיגה ז. ציון ט הבאת עולת עוף לקרבן ראייה
->->כמה עופות מביא	חגיגה ז. ציון ט הבאת עולת עוף לקרבן ראייה
עופות
->האם יש אמת וחכמה בצפצוף העופות	סנהדרין סה: ציון ח איסור ניחוש
עור, ביו"ט הנחתו בקרקע כדי שידרסו עליו, אם נשחט או הופשט ביו"ט או בערב יו"ט, והדין אם התייבש ביו"ט	ביצה יא. ציון ז עור בהמה ביום טוב
עושק האומר לפועל "לא שכרתיך מעולם" או "כבר נתתי לך שכרך" - האם חייב משום "לא תעשוק"	ב"מ קיא. ציון ה הגדרת גזל ועושק
עושק הלאו "לא תעשוק" שנאמר בשני פסוקים - האם לענין כובש שכר שכיר נחשב שני איסורים או אחד	ב"מ קיא. ציון ד איסורי כובש שכר שכיר
עושק, לגוי האם עושק גוי אסור מהתורה או מדרבנן	ב"ק קיג: ציון א פסקאות ג, ה גזל גוי
עושק, מלקות האם העושק (כובש) שכר שכיר לוקה או שהלאו נחשב ניתק לעשה או שניתן לתשלומין או שאין בו מעשה, והדין אם השכיר תפס ממנו כלי לשכרו וחזר ונטלו ממנו או שכפר בב"ד, האם לוקה ארבעים או שמונים, מדוע אין אומרים "אין לוקה ומשלם"	ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
עזות פנים האם יש להרהר אחר כשרותו של כהן שיש בו עזות מצח	קדושין ע: אחרי ציון ה עזות פנים כסימן פסול
עזרה
->כרשות הרבים או כרשות היחיד לענין טומאה	פסחים יט: ציון א רשות העזרה לענין טומאה
עזרה, קידושה בזמן הזה מה הדברים הנחוצים כדי לקדש את העזרה בזמן הזה	מגילה י. ציון ב קדושת המקדש בזמן הזה
עטיפת הראש
->באבל
->->כעטיפת הישמעאלים או סתם עטיפה	מו"ק כד. ציון ב פסקה ג אבלות בשבת; כד. ציון ה עטיפת הישמעאלים
->->האם עטיפת הישמעאלים היא מלמעלה למטה או מלמטה למעלה	מו"ק כד. ציון ה עטיפת הישמעאלים
->->האם מכסה את העיניים או את פיו	מו"ק כד. ציון ה עטיפת הישמעאלים
->->כשהמנחמים אצלו וכשאינם אצלו	מו"ק טו. ציון ד עטיפת הראש לאבל
->->משיכת כובע על העיניים	מו"ק טו. ציון ד עטיפת הראש לאבל
->->בזמן הזה	מו"ק טו. ציון ד עטיפת הראש לאבל
->במנודה	מו"ק טו. אחרי ציון ד עטיפת הראש למנודה
עיבוד לשמה
->בתפילין - הרצועות, הבתים והקלף	סנהדרין מז: ציון נ הזמנה מילתא או לאו מילתא היא
->בקלף של ס"ת ושל מזוזה ושל מגילה	סנהדרין מז: ציון נ הזמנה מילתא או לאו מילתא היא
עיבור החודש
->אם לפי החשבון לא תיראה הלבנה ביום שלושים - האם מעברים את החודש בלי לחכות לעדים	סנהדרין ע: ציון ב סעודת עיבור החודש
->סעודת עיבור החודש
->->מטרתה	סנהדרין ע: ציון ב סעודת עיבור החודש
->->באיזה יום ובאיזו שעה	סנהדרין ע: ציון ב סעודת עיבור החודש
->->מה אוכלים ושותים בה	סנהדרין ע: ציון ב סעודת עיבור החודש
->מספר הדיינים הדרושים לחישובו	סנהדרין י: לפני ציון ב חישוב העיבור - בכמה
->האם מותר לעבר לצורך
->->אם עדים ראוהו בזמנו	סנהדרין יב: ציון ו עיבור השנה ביום שלושים של אדר
->->אם זה לא מתאים לזמן חידוש הלבנה	סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
עיבור החודש
->האם לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח נהגו בזמן שקידשו ע"פ הראיה	סוכה נד: ציון ב האם מעברים את החודש לצורך
->האם מעברים את החודש לצורך	סוכה נד: ציון ב האם מעברים את החודש לצורך
עיבור השנה
->בזמן הזה
->->אופן החישוב	סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
->->בגלל התקופה, האביב, ופירות האילן	סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
->האם יש כח לחכמים לבטלו בשעת הצורך, אם הוא תקף מדאורייתא	סנהדרין יב: ציון ו עיבור השנה ביום שלושים של אדר
->ע"י בית דין שאינו הסנהדרין	סנהדרין י: ציון ב מצות קידוש החודש ועיבור השנה
->שנעשה בל' אדר
->->האם השנה מעוברת	סנהדרין יב: ציון ו עיבור השנה ביום שלושים של אדר
->->האם מקדשים את החודש	סנהדרין יב: ציון ו עיבור השנה ביום שלושים של אדר
->->אחרי שקידשו את החודש	סנהדרין יב: ציון ו עיבור השנה ביום שלושים של אדר
->האם קרובים יכולים לדון בו יחד	סנהדרין לו. ציון ד האב ובנו הרב ותלמידו בבית הדין
->בשביעית	סנהדרין יא: ציון ז העיבור בשנת רעבון
->עיבור שלוש שנים רצופות	סנהדרין יב. ציון א עיבור משנה לחברתה ועיבור שלוש שנים זו אחר זו
->בשנת רעבון	סנהדרין יא: ציון ז העיבור בשנת רעבון
->האם מושיבים מלך בבית דין שמעבר את השנה	סנהדרין י: ציון ב מצות קידוש החודש ועיבור השנה
->זימון הדיינים
->->האם צריך להזמין כל דיין בנפרד	סנהדרין י: ציון ד זימון לעיבור שנה
->->האם הנשיא צריך לזמנם	סנהדרין י: ציון ד זימון לעיבור שנה
->->האם מי שאינו מזומן יכול להיות נוכח בדיון	סנהדרין י: ציון ד זימון לעיבור שנה
->->שעת הזימון	סנהדרין י: ציון ד זימון לעיבור שנה
->האם יש תוקף לכל קביעה שיקבע בית הדין בענין עיבור השנה	סנהדרין יא: ציון ב על שלושה ארצות מעברין את השנה
->אם רוב הדיינים רוצים לעבר והנשיא מתנגד	סנהדרין יא. ציון א עיבור השנה בהסכמת הנשיא
->אם עיברו ע"מ שירצה הנשיא, ונודע לו אחרי תחילת חודש העיבור	סנהדרין יא. ציון א עיבור השנה בהסכמת הנשיא
->האם חודש העיבור צריך להיות חסר או מלא	סנהדרין יא. ציון ז חודש העיבור מלא או חסר
->האגרות שב"ד שולח למקומות רחוקים על כך	סנהדרין יא. ציון ז חודש העיבור מלא או חסר
->חישוב העיבור
->->לפני ראש השנה	סנהדרין יב. ציון א חישוב העיבור לפני ראש השנה
->->של שלוש שנים בישיבה אחת	סנהדרין יב. ציון א עיבור משנה לחברתה ועיבור שלוש שנים זו אחר זו
->האם מושיבים כהן גדול בבית דין שמעבר את השנה	סנהדרין יח. ציון א כהן גדול בדין
->כמה דיינים דרושים	סנהדרין י: ציון ב מצות קידוש החודש ועיבור השנה
->הטעמים שמחמתם מעברים את השנה	סנהדרין יא: ציון ז העיבור בשנת רעבון
->->צירוף טעמים שונים	סנהדרין לד. ציון ה דיינים שאמרו טעם אחד או טעמים שונים
->->אם עיברו מפני גדיים וטלאים בלבד	סנהדרין יא. ציון ו גדיים וטלאים כסעד לעיבור השנה
->->מפני איחור האביב
->->->גדרו	סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
->->->האם די בטעם זה בלבד	סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
->->מפני התקופה
->->->האם די בטעם זה בלבד	סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
->->->איזו תקופה	סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
->->->כמה ימים של איחור התקופה	סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
->->מפני איחור בצמיחת פירות האילן
->->->גדרו	סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
->->->האם די בטעם זה בלבד	סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
->מקומו, לכתחילה ובדיעבד	סנהדרין יא: ציון ג אין מעברין את השנה אלא ביהודה
->מפני צורכי השנה הבאה	סנהדרין יב. ציון א עיבור משנה לחברתה ועיבור שלוש שנים זו אחר זו
->אם עיברו רק על אחת משלוש הארצות (יהודה, הגליל ועבר הירדן)	סנהדרין יא: ציון ב על שלושה ארצות מעברין את השנה
עיבור השנה
->בחוץ לארץ
->->לכתחילה ובדיעבד	ברכות סג. אחרי ציון ג אין מעברים את השנה בחוץ לארץ
->->האם אסור מדאורייתא או מדרבנן	ברכות סג. אחרי ציון ג אין מעברים את השנה בחוץ לארץ
->->אם גדול הדור (בחכמת התורה או בחכמת החשבון) בחו"ל ולא הניח חכם כמותו בא"י	ברכות סג. אחרי ציון ג אין מעברים את השנה בחוץ לארץ
->->חישוב	ברכות סג. אחרי ציון ג אין מעברים את השנה בחוץ לארץ
->העוסקים בו - לאיזה חלק מק"ש הם מפסיקים	ברכות יג: אחרי ציון ה קריאת שמע בפסוק ראשון כרבי יהודה הנשיא
עידית	(ראה: תשלומי נזק)
עיון תפילה
->איזו כוונה מותרת	ברכות לב: ציון ב עיון תפילה
->האם הוא מותר או אסור או רצוי	ברכות לב: ציון ב עיון תפילה
->האם ראוי לאדם לצפות שהקב"ה יעשה בקשתו מחמת תפילתו	ברכות לב: ציון ב עיון תפילה
עיטוש	(ראה: התעטשות)
עילג, בנשיאת כפים האם עילג (שמחליף בין האותיות) יכול לשאת כפים	מגילה כד: ציון ה עילג בנשיאת כפים
עילג, כשליח ציבור האם עילג (שמחליף בין האותיות) יכול להיות שליח ציבור	מגילה כד: ציון ה עילג בנשיאת כפים
עילג, כשליח ציבור האם עילג (שמחליף בין האותיות) יכול להיות שליח ציבור	מגילה כד: ציון ו עילג כשליח ציבור
'עין משפט'
->רגיל לציין לדברי הפוסקים בהתאם לפירוש רש"י	מו"ק יז. ציון א תלמיד חכם עושה דין לעצמו
עיניים, בפיקוח נפש חילול שבת למחלות עיניים שונות	ביצה כב. ציון ז מחלות עינים שמחללים עליהן את השבת
עיניים, כחילתם ביו"ט ביו"ט ראשון או ביו"ט שני, אם יש קצת חולי או כשאין	ביצה כב. ציון ח הבא לכחול עינים ביום טוב כשאין בהן סכנה
עיניים, כחילתם בשבת כשיש סכנת אבר וכשאין, ע"י ישראל או ע"י גוי, כחילה של שבות וכחילה הכרוכה בשחיקת סממנים	ביצה כב. ציון ט אמירה לגוי לצורך חולה שאין בו סכנה
עיסקא הרווח משועבד לקרן, האם נחשב הרווח ששייך למתעסק, הקרן נחשב שאינו שייך למתעסק	קדושין ס. ציון ו המקדש על מנת שיראה מעות או קרקע
עיסקא נותן הסחורה צריך לשלם למתעסק כפועל בטל	ב"מ סה. ציון ט פסקאות ג-ד טרשא דרב חמא
עיסקא שליח המקבל כסף לקנות סחורה לצורך עיסקא, ורוצה לקנות בכסף סחורה לעצמו, האם קנה השליח	קדושין נט. ציון ב שליח שקנה לעצמו
עיסקא, באריס אריס שמתעסק בסחורה של בעל הקרקע בתור עיסקא - כמה צריך לתת לו למנוע איסור ריבית, והדין אם האריס השתתף עם בעל הקרקע בסחורה, והדין אם האריס לא היה צריך לטרוח הרבה בעיסקא כגון שיש לו עסק אחר	ב"מ סט. ציון ד פסקה ב דין שותפים ואריס בעיסקא
עיסקא, בבהמה המקבל בהמה בעיסקא לגדל אותה - מתי מחלקים את הוולדות, בבהמה דקה או בגסה, ואם המשיך המתעסק לטפל בוולדות אחרי הזמן - האם הוא מקבל שלשה רבעים מהוולדות, אם התנה על כך בפני שלושה או לא התנה, אם הודיע לנותן שהוא עושה חלוקה או לא הודיע, והאם המתעסק מקבל שכר עמלו ומזונו על טיפולו בוולד	ב"מ סט. ציון ז דין הולדות בעיסקא
עיסקא, בבהמה כמה זמן נמשכת עיסקא של טיפול בבהמה, באתון או בצאן או בבקר או בסייח או בחמור או בפרידה, האם יכול המקבל או הנותן לחלוק בתוך הזמן נגד רצון חברו, כמה זמן חייב לטפל בוולדות	ב"מ סט. ציון ו משך זמן פיטום הבהמה שקיבל לעיסקא
עיסקא, הגדלת המחיר האם מותר לכתוב בשטר העיסקא (או להתנות כך בעל פה) שהמתעסק יהיה חייב לשלם תמורת הסחורה סכום השווה לקרן וחצי השכר שאומדים עכשו שיהיה לו, אם נכתב בשטר שזה לעיסקא או נכתב סתם שהוא חייב לו, האם זה רבית קצוצה או אבק ריבית, והדין אם כתוב שזה כנגד הקרן וחצי הרווח, והדין אם מניח את השטר ביד שליש, או אם התנה בשטר או בעל פה שיאמין למתעסק אם יטען שלא היה רווח, ואם כתבו כך בשטר (צירוף הקרן והרווח) האם מותר ליטול את הקרן או את הרווח נגד רצון המקבל או בהסכמתו	ב"מ סח. ציון ג אופן כתיבת השטר בעיסקא
עיסקא, הלשון האם מותר לכתוב שטר עיסקא בלשון הלוואה, ואם כתבו כך האם מותר ליטול את הקרן או את הרווח נגד רצון המקבל או בהסכמתו	ב"מ סח. ציון ג אופן כתיבת השטר בעיסקא
עיסקא, המילווה האם מותר למתעסק לקנות שיכר לשתייה בחלק המילווה שבעיסקא, אם מת המתעסק האם גובה נותן העיסקא את חלק המילווה מבניו, האם הוא נשמט בשביעית, האם אפשר לקדש אשה בו, האם בכור נוטל בו פי שנים (אם הכסף בעין או לא), האם המתעסק חייב עליו באונס	ב"מ קד: ציון ו פסקה ג, ה, ח העיסקא וגדריה
עיסקא, הפקדון האם המתעסק חייב על חלק הפקדון כשומר שכר או כשומר חינם, מדאורייתא או מדרבנן, אם מקבל שכר טרחה או שאינו מקבל שכר טרחה אלא שחלקו ברווח גדול מחלקו בהפסד	ב"מ קד: ציון ו פסקה ו-ח העיסקא וגדריה
עיסקא, השכר אם המתעסק ונותן העיסקא חילקו ביניהם את הרווח והמתעסק לא תבע שכר כפועל בטל - האם זה מראה שמחל על השכר, אם המתעסק ת"ח או לא	ב"מ סח: ציון ה פסקה א-ב חלוקת רווח והפסד בשטר עיסקא
עיסקא, השכר אם הסחורה היתה בבית המתעסק לפני שהוחלט שיתעסק בו - האם מחשבים את השכר (שהיו צריכים לשלם לכתף להביא אותה) לנותן או למקבל	ב"מ סח: ציון ג שכר כתף בעיסקא
עיסקא, השכר אם התנו שהמתעסק יקבל שלושה רבעים מהרווח או שביעית מהרווח וכדומה (תנאי שאינו לפי המקובל) - איך מחלקים ביניהם את ההפסד	ב"מ סח: ציון ה פסקה ה חלוקת רווח והפסד בשטר עיסקא
עיסקא, השכר בסתם עיסקא כשלא התנו כמה כל אחד יקבל - האם המתעסק מקבל שני שלישים ברווח וחצי בהפסד או חצי ברווח ושליש בהפסד או שבידו (או ביד נותן העיסקא) לבחור בין שתי האפשרויות, או שהולכים לפי מנהג המקום	ב"מ סח: ציון ה פסקה ג חלוקת רווח והפסד בשטר עיסקא
עיסקא, השכר האם מותר להתנות שהמתעסק יקבל חצי ברווח וכל רווח שיהיה מעל שליש הקרן, אם מוסיף לו שכר קצוב (דינר או ראש עגל) או לא, והדין אם המתעסק אינו טורח (כגון המתעסק בבהמה ויש לו בהמות אחרות שמאכילן יחד או שיש לו עסק מסוג אחר של עצמו ואינו מתבטל ממנו בגלל עיסקא זה), והדין באריס	ב"מ סט. ציון א המפטם עגלים ומקבל בשכרו את הראש או מותר שליש
עיסקא, השכר האם מותר להתנות שהמתעסק יקבל חצי ברווח ועוד דבר מועט (כגון דינר או ראש עגל), אם לא התנו כך מראש האם די לתת דבר מועט, והדין אם המתעסק אינו טורח (כגון המתעסק בבהמה ויש לו בהמות אחרות שמאכילן יחד)	ב"מ סט. ציון א המפטם עגלים ומקבל בשכרו את הראש או מותר שליש
עיסקא, השכר האם מותר להתעסק בביצים ובגידול האפרוחים בתנאי שהמתעסק יקבל שני אפרוחים, אם המתעסק קיבל על עצמו אחריות על הביצים אם יתקלקלו או לא	ב"מ סח: ציון ב שכירות שכוללת הסכם לחלוקת הרווח
עיסקא, השכר המגדל בהמה כעיסקא - האם די בגללים שהוא מקבל כשכר	ב"מ סח: ציון ד שמין עגל עם אמו
עיסקא, השכר כמה שכר צריך לתת למי שמתעסק בגידול ביצים של אחר (ע"י תרנגולת שלו) בתנאי שיחלקו את האפרוחים - שכר עמלו ומזונו או די שיקבל את הביצים המוזרות או כפועל בטל	ב"מ סח: ציון ב שכירות שכוללת הסכם לחלוקת הרווח
עיסקא, השכר כמה שכר צריך לתת למי שמתעסק בגידול תרנגולת או עגל תמורת חצי הוולדות - שכר עמלו ומזונו או כפועל בטל, האם צריך לשלם לו שכר אם התנו שאין אחריות על המתעסק אם ימותו או שהמתעסק יקבל גם חצי מהעגל	ב"מ סח. ציון ח המקבל עגלים וסייחים לגידול למחצית הרווח
עיסקא, השכר שטר עיסקא שכתוב בו "חצי בשכר וחצי בהפסד" או "חצי בשכר ובהפסד" - האם מפרשים אותו שלא כפשוטו באופן שלא יהיה בו איסור ריבית, אם הנותן או המקבל הוא ת"ח או לא, אם העיסקא מורכבת מסחורה אחת או משתי סחורות	ב"מ סח: ציון ה חלוקת רווח והפסד בשטר עיסקא
עיסקא, השכר שטר עיסקא שכתוב בו רק "חצי בשכר" או רק "חצי בהפסד" - איך מחלקים את מה שלא נתפרש בשטר	ב"מ סח: ציון ה פסקה ד חלוקת רווח והפסד בשטר עיסקא
עיסקא, השכר תוקף של מנהג שנהגו לשלם למתעסק דוקא כסף, תשלום נוסף למתעסק אם הוא מוביל את הסחורה בעצמו, אם נהגו לשלם חלק בבהמה - צריך להוסיף עד שכר עמלו, אם נהגו ששוכרים כתף שמוביל את הבהמה (שהיא העיסקא) מהנותן למתעסק או מבית המתעסק לשוק - מי משלם שכר הכתף	ב"מ סח: ציון ג שכר כתף בעיסקא
עיסקא, התקנה טעם התקנה שסתם עיסקא חציה מילוה וחציה פקדון, האם יכולים לקבוע שהמתעסק יקבל רק שליש או רביע ברווח ובהפסד	ב"מ קד: ציון ו פסקה א-ב העיסקא וגדריה
עיסקא, חזרה ממנה האם מתעסק או נותן העיסקא יכולים לדרוש את חלוקת הרווחים והפסקת ההתעסקות לפני סוף הזמן שקבעו, אם ידוע שעתידים להיות רווחים או לא ידוע, והדין אם הרוויחו הרבה יותר מהצפוי, והדין אם לא קבעו זמן, והדין בשנים שקיבלו עיסקא בשותפות ואחד מהם רוצה להפסיק, והדין בדרישה להישאר בעיסקא בקרן ולחלק את הרווחים	ב"מ קה. ציון ב ביטול וחזרה בעיסקא ובשותפות
עיסקא, חזרה ממנה האם מתעסק יכול לחזור בו מהתעסקותו לפני סוף הזמן שקבעו	ב"מ קה. ציון א מתעסק שהפסיד וטרח והשלים הפסדו
עיסקא, חישוב ההפסד והרווח עיסקא שהיה בה הפסד והשלים המתעסק את ההפסד - האם מחשבים את הרווח והפסד ביחד או כל אחד בנפרד, אם השלים את ההפסד מהסחורה עצמה או מסחורה אחרת (שלו או של אנשים אחרים), אם הודיע לנותן העיסקא על ההפסד בינתיים (והתנה עמו שהוא יפסיק את התעסקותו אם לא יחשבו את הרווח העתידי בנפרד מההפסד או לא התנה) או לא הודיע, אם הרווח צמח באותה שנה כמו ההפסד או בשנה אחרת	ב"מ קה. ציון א מתעסק שהפסיד וטרח והשלים הפסדו
עיסקא, חישוב ההפסד והרווח עיסקא שהיה בה רווח ואח"כ היה בה הפסד - האם מחשבים את שניהם יחד או בנפרד, אם בינתיים הודיע המתעסק על הרווח לנותן העיסקא או לא הודיע	ב"מ קה. ציון א פסקה ב מתעסק שהפסיד וטרח והשלים הפסדו
עיסקא, חלוקתה האם המתעסק יכול לטעון "מכאן ואילך אני מתעסק רק בחלק המילווה וכל הרווחים יהיו שלי"	ב"מ קד: ציון ו פסקה ד, ח העיסקא וגדריה
עיסקא, מת המתעסק אם מת המתעסק - האם נותן העיסקא יכול להוציא מבניו את המטלטלין של המחצית שהיא מילווה, אם היתומים קטנים או גדולים, אם יש עדים (או בני ביתו של המת או פנקסו) שמזהים את הסחורה של העיסקא או אין, האם נותן העיסקא צריך להישבע, האם יכול לגבות מהיתומים מטלטלין שנקנו בדמי סחורת העיסקא (אם מראש קיבל המתעסק כסף או קיבל סחורה)	ב"מ קד: ציון ח המקבל עיסקא ומת
עיסקא, מת המתעסק אם מת המתעסק והעיסקא אינה בעין - האם נותן העיסקא יכול לגבות מהיתומים (מהקרקע) את מחצית המילווה או את מחצית הפקדון	ב"מ קד: ציון ח פסקה ד המקבל עיסקא ומת
עיסקא, מת המתעסק אם מת המתעסק ויורשיו רוצים להמשיך להתעסק בסחורה - האם נותן העיסקה יכול להוציאה מידם תוך הזמן שנקבע, אם יש יורש אחד או יותר, והדין אם הסכימו שהמתעסק יקח אותה למקום פלוני ועדיין לא לקחה אותה לשם, והאם היורשים חייבים באחריות ומתחלקים ברווח (שצמח אחרי המיתה) אם הנותן לא הוציא אותה מידם	ב"מ קד: ציון ח פסקאות ה-ו המקבל עיסקא ומת
עיסקא, קרוב לשכר המקבל עיסקא באופן שהנותן משתתף רק ברווחים ולא בהפסדים - האם זה ריבית דאורייתא או דרבנן	ב"מ ע. ציון ג פסקה ג הלואה בריבית של מעות היתומים
עיסקא, ריבית דרכים לעשות עיסקא בלי איסור ריבית - לתת למתעסק שכר טירחה, או שחלקו ברווח יהיה גדול מחלקו בהפסד, או שהמתעסק מרוויח יותר בחלקו בזכות זה שיש לו יותר סחורה להתעסק בה, מי מחליט כמה מהרווח ומההפסד יקבל כל אחד - המתעסק או נותן העיסקא, האם מותר לנותן העיסקא לדור חינם בחצרו של המתעסק	ב"מ קד: ציון ו פסקה ב-ג העיסקא וגדריה
עיסקא, ריבית האם יש איסור ריבית אם המתעסק נותן כסף משלו כדי לכסות על הפסד שאירע בעיסקא	ב"מ קה. ציון א פסקה א מתעסק שהפסיד וטרח והשלים הפסדו
עיסקא, שינוי מתעסק ששינה מהוראות נותן העיסקא - למי שייכים הרווחים	ב"מ קד: ציון ו פסקה ח העיסקא וגדריה
עיסקא, שכר המתעסק כמה שכר צריך לתת למתעסק כדי שלא יהיה איסור ריבית בעיסקא - גדר שכר כפועל בטל	ב"מ סח. ציון ז נטילת שכר בעסק כדרך למניעת איסור ריבית
עיסקא, שתי עיסקאות ראובן שנתן לשמעון שתי עיסקאות בשטר אחד או עיסקא אחת בשני שטרות - האם מחשבים את הרווח וההפסד של שניהם יחד או בנפרד, אם הרווח קדם או ההפסד קדם, אם הודיע המתעסק לנותן העיסקא בינתיים או לא הודיע, אם שתי העיסקאות הן משני מיני סחורה או ממין אחד	ב"מ קד: ציון ט עיסקא בשטר אחד ובשני שטרות
עיסקא, שתי עיסקאות ראובן שנתן לשמעון שתי עיסקאות בשטר אחד או עיסקא אחת בשני שטרות - האם מחשבים את הרווח וההפסד של שניהם יחד או בנפרד, אם הודיע המתעסק לנותן העיסקא בינתיים או לא הודיע	ב"מ קה. ציון א פסקה א מתעסק שהפסיד וטרח והשלים הפסדו
עיקר וטפל
->מברך על העיקר ופוטר את הטפל
->->מתי מברכים גם על הטפל	ברכות מד. ציון א עיקר וטפל בברכות
->->בטפל שאינו לפניו בשעת אכילת העיקר	ברכות מד. ציון א עיקר וטפל בברכות
->->בטפל שהוא גם חביב	ברכות מד. ציון א עיקר וטפל בברכות
->->בטפל שנאכל לפני העיקר	ברכות מד. ציון א עיקר וטפל בברכות
עיר הנידחת מעשר שני של עיר הנידחת - האם מותר לפדותו, והדין אם נכנס לירושלים ונפלו החומות	ב"מ נג: ציון ב מחיצה לאכול דאורייתא, מחיצה לקלוט דרבנן
עיר הנידחת
->אתרוג של עיר הנידחת	סוכה לד: ציון ו אתרוג של אשרה ושל עיר הנידחת
עיר הנידחת
->עשיית שתיים או שלוש ערים נדחות
->->במקום אחד	סנהדרין טז: ציון ו אין עושים שלוש ערים נדחות
->->במדינה אחת במקומות שונים	סנהדרין טז: ציון ו אין עושים שלוש ערים נדחות
->->ע"י בית דין אחד או ע"י כמה בתי דין	סנהדרין טז: ציון ו אין עושים שלוש ערים נדחות
->דין המדיח והמודח אם לא עבדו ע"ז	סנהדרין סא. ציון ג החיוב על עבודה זרה באמירה
->עשיית גנות ופרדסים בה אחרי שהוחרבה	סנהדרין טז: ציון ו אין עושים שלוש ערים נדחות
->אילנותיה ופירותיהם המחוברים	סנהדרין קיג. ציון ד אילנות של עיר הנידחת
->עץ שהיה תלוש ולבסוף חיברו	סנהדרין קיג. ציון ד אילנות של עיר הנידחת
->בהמה או עיסה שחציה של עיר הנידחת וחציה מעיר אחרת - האם אסורה כולה באכילה ובהנאה	סנהדרין קיב. ציון ט נכסים המשותפים לאנשי עיר הנידחת ולאנשי עיר אחרת
->בגדי הצדיקים שעליהם ושאינם לבושים בהם	סנהדרין קיב. ציון מ פאה נכרית בעיר הנידחת
->בהמה של עיר הנידחת שנשחטה
->->האם אסורה בהנאה	סנהדרין קיב. ציון כ בהמת עיר הנידחת שנשחטה
->->האם נטהרה מטומאת נבילה	סנהדרין קיב. ציון כ בהמת עיר הנידחת שנשחטה
->בהמת בכור ומעשר שבה
->->האם ימותו או יינתנו לכהן או ייפדו	סנהדרין קיב: ציון ג דין בכור ומעשר בעיר הנידחת
->->->בתמימים או בבעלי מום	סנהדרין קיב: ציון ג דין בכור ומעשר בעיר הנידחת
->בספר - האם תושביה נהרגים כאנשי עיר הנידחת או כיחידים	סנהדרין טז: ציון ט אין עושין עיר הנידחת בספר
->אם הוסתו בני העיר בלשון יחיד	סנהדרין סז. אחרי ציון ה הדחה בלשון רבים
->צורת עשיית הרחוב שבו שורפים את נכסיה ואת נפשותיה	סנהדרין קיא: ציון ז עשיית רחוב בעיר הנידחת
->האם צריך להתרות בכל אחד מהמדיחים והמודחים	סנהדרין קיא: ציון ב התראה באנשי עיר הנידחת
->תנאי המדיחים, מבחינת שהייתם ואחיזתם בעיר	סנהדרין קיב. ציון ג שיירא העוברת ממקום למקום בדין עיר הנידחת
->מעשר שני שלה - האם ייפדה או ייגנז	סנהדרין קיב: אחרי ציון ד מעשר שני של עיר הנידחת
->->בירושלים או בעיר אחרת	סנהדרין קיב: אחרי ציון ד מעשר שני של עיר הנידחת
->סדרי גמר הדין	סנהדרין קיב. ציון ב מרבין להם בתי דינין בעיר הנידחת
->האם פאה נכרית בה אסורה בהנאה	סנהדרין קיב. ציון מ פאה נכרית בעיר הנידחת
->->שמחוברת לגוף או תלושה	סנהדרין קיב. ציון מ פאה נכרית בעיר הנידחת
->קדשי בדק הבית שלה
->->באיזה שווי פודים אותם	סנהדרין קיב: ציון א קדשי בדק הבית בעיר הנידחת
->->מה עושים בהם אחרי הפדיון	סנהדרין קיב: ציון א קדשי בדק הבית בעיר הנידחת
->קדשי מזבח שלה	סנהדרין קיב: ציון ג דין בכור ומעשר בעיר הנידחת
->->האם ימותו או יקברו	סנהדרין קיב: ציון ב קדשי מזבח ימותו
->->->של הרשעים או של הצדיקים	סנהדרין קיב: ציון ב קדשי מזבח ימותו
->בשבט או חלק ממנו שהודח לע"ז	סנהדרין טו: ציון ג שבט שהודח לעבוד עבודה זרה
->אנשי שיירה ששהו בה
->->מתי נדונים כבני העיר	סנהדרין קיב. ציון ג שיירא העוברת ממקום למקום בדין עיר הנידחת
->->מתי יכולים להציל את העיר	סנהדרין קיב. ציון ג שיירא העוברת ממקום למקום בדין עיר הנידחת
->->האם יכולים להיות מדיחיה	סנהדרין קיב. ציון ג שיירא העוברת ממקום למקום בדין עיר הנידחת
->אם בני העיר הודחו רק ע"י שלוחי המדיחים	סנהדרין קיא: אחרי ציון ז שלוחי מדיחי עיר הנידחת
->שריפת הנכסים
->->האם חובה לקבץ את כל הנכסים לשרפם	סנהדרין קיב. ציון ו נכסים הנקבצים לעיר הנידחת
->->דין הנכסים שלא נשרפו	סנהדרין קיב. ציון ו נכסים הנקבצים לעיר הנידחת
->->אילו נכסים של הרשעים נשרפים אף אם אינם בעיר	סנהדרין קיב. ציון ו נכסים הנקבצים לעיר הנידחת
->תרומה שבה - האם צריך לתת אותה דוקא לכהן שבעיר אחרת	סנהדרין קיב: ציון ד תרומה הנמצאת בעיר הנידחת
->אם אנשי עיר הנידחת עשו תשובה	סנהדרין קיא: ציון ב התראה באנשי עיר הנידחת
עיר מוקפת החומה
->כניסת מצורע לתוכה	פסחים סז. ציון א מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו
עיר מקלט	(ראה גם: גלות)
->אילן שבתוך תחומה ונופו נוטה לחוץ או להיפך - האם הוא קולט	מכות יב. ציון ע נופו ועיקרו של אילן למעשרות ולמקלט
->בעיר מוקפת חומה	מכות י. ציון ב עיר המקלט - גודלה ואוכלוסיתה
->->אם ישבה ולבסוף הוקפה	מכות י. ציון ב עיר המקלט - גודלה ואוכלוסיתה
->גדר "כרך גדול" לענין זה	מכות י. ציון ב עיר המקלט - גודלה ואוכלוסיתה
->הבאת כהנים, לויים וישראליים אם נתמעטו תושביה	מכות י. ציון ב עיר המקלט - גודלה ואוכלוסיתה
->החיוב לכוון ולתקן דרכים לערי מקלט
->->מכל עיר לחברתה	מכות ט: ציון ז הכנת הדרך לעיר מקלט
->->מכל ערי ישראל אליהן	מכות ט: ציון ז הכנת הדרך לעיר מקלט
->הצורך במרחק שווה בין ערי המקלט
->->בקו אווירי או בדרכים עצמן	מכות ט: ציון כ מיקום ערי המקלט
->->בשעת הפרשת הערים או גם לדורות	מכות ט: ציון כ מיקום ערי המקלט
->ניסת הורג במזיד לע"מ, אם קיבל התראה או לא	מכות ט: ציון ט אחד שוגג ואחד מזיד נסים לעיר המקלט
->קבורה בה
->->ברוצח שנגמר דינו לגלות והרגו גואל הדם	מכות יא: ציון ח קבורת רוצח שגלה
->->רוצח שנקבר בה ואח"כ מת הכה"ג - האם חובה להעביר עצמותיו לקברי אבותיו	מכות יא: ציון ח קבורת רוצח שגלה
->רוצח שדינו שאינו יוצא לעולם מעיר המקלט, ומת לפני שגלה
->->האם מוליכים את עצמותיו לעיר המקלט	מכות יא: ציון ח קבורת רוצח שגלה
->->העברת עצמותיו לקברי אבותיו במות הכה"ג החדש	מכות יא: ציון ח קבורת רוצח שגלה
->רוצח שדר בה באיסור - האם מותר לגואל הדם להורגו	מכות יא: ציון ו קליטה בתחום עיר המקלט
->רוצח שדר במחילות שבתחומה הפתוחות לתוך העיר	מכות יא: ציון ו קליטה בתחום עיר המקלט
->רוצח שהרג שוב בעיר מקלטו
->->האם מותר לו לעבור לעיר מקלט אחרת	מכות יב: ציון ב רוצח ובן לוי שהרגו בעיר מקלט
->->וגלה לשכונה אחרת - האם מותר לו לצאת ממנה	מכות יב: ציון ב רוצח ובן לוי שהרגו בעיר מקלט
->שאין בה ב"ד, של שלושה או של עשרים ושלושה	מכות י: ציון ו עיר שאין בה זקנים
->שחרבה - האם שאר ערי מקלט ממשיכות לקלוט	מכות ט: ציון ו "ששתן קולטות כאחת"
->שרובה רוצחים במזיד
->->האם קולטת	מכות י: ציון ה עיר מקלט שרובה רוצחים
->->האם רוצח בשוגג שנשאר בה לאחר מות הכה"ג מצטרף לרוב	מכות י: ציון ה עיר מקלט שרובה רוצחים
->->אם השתנה הרוב אחרי כניסת הרוצח הנקלט	מכות י: ציון ה עיר מקלט שרובה רוצחים
->תפקיד ערי הלויים כערי מקלט	(ראה: ערי הלויים)
עיר
->באיזו עיר אפשר להושיב סנהדרין
->->לפי הידע התורני של חכמי העיר, ומספרם	סנהדרין יז: ציון א סנהדרין שיש בה שניים לדבר ואחד לשמוע
->->לפי תפקידי אנשי העיר, ומספרם	סנהדרין יז: ציון ב עיר הראויה לסנהדרין
->באיזו עיר יכול תלמיד חכם לגור - לפי אנשיה ותפקידיהם	סנהדרין יז: ציון ג עיר הראויה לדירת תלמיד חכם
->האם מחלקים עיר אחת לשני שבטים	סנהדרין קיא: אחרי ציון ז חלוקת עיר לשני שבטים
->הקונה דירה בעיר - האם נחשב תושב העיר	סנהדרין קיב. ציון ג שיירא העוברת ממקום למקום בדין עיר הנידחת
עיר
->האם לעיר אחת יש גדר של קהל לענין ברכה על נס	ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
עירוב האם מועיל גילוי דעת משחשיכה על הנחת עירוב שמישהו הניח עבור אחר מבעוד יום	ב"מ כב. ציון ב פסקה ב הפרשת תרומה ללא מינוי שליחות
עירוב חצרות האם יכול לערב בין השמשות, האם יש לו אסמכתא בתורה	ביצה טו: ציון א פסקה ד עירוב תבשילין
עירוב חצרות האם מועיל בלי אמירה	ביצה יז. ציון י מי שלא הניח עירוב תבשילין
עירוב חצרות האם מותר להניחם ביו"ט שחל ערב שבת, אם הניח עירוב תבשילין ערב יו"ט או לא הניח	ביצה טז: ציון ז הנחת עירובי חצרות ותחומין ביום טוב
עירוב חצרות האם צריך אותו ביו"ט, בהוצאה שלא לצורך או לצורך גוי או בהמה או לצורך מחר	ביצה יב. ציון ג עירוב חצרות ביום טוב
עירוב חצרות הנחתו על תנאי ביו"ט ראשון שחל ביום חמישי, והאם עירוב משום קנין, והנחתו בין השמשות	ביצה יז. ציון ו אין מערבין עירובי תחומין על תנאי
עירוב חצרות
->בפירות דמאי	סוכה לה: ציון ד מי שנטל אתרוג של תרומה טהורה
->שתי חצרות שיש ביניהן חריץ ומילאוהו וביטלוהו לשבת אחת - האם די בעירוב אחד
->->אם מילאוהו ע"י הנחת ארנק בתוכו	סוכה ג: ציון כ מיעוט גובה הסוכה
->->אם מילאוהו עפר	סוכה ג: ציון כ מיעוט גובה הסוכה
עירוב פרשיות למ"ד עירוב פרשיות כתוב כאן, כופר בכל בפקדון חייב שבועה	ב"מ ד. ציון ב פסקה ב דין הילך
עירוב תבשילין בדבר שהוא צלי או כבוש או שלוק או מעושן או מלוח, בדבר שנאכל כמו שהו