Halacha Brura and Birur Halacha
Institute
מכון הלכה ברורה
הוראות שימוש: הערכים מסודרים בסדר אלף-בית, ומחולקים לערכי משנה.
הערכים מכמה מסכתות מסודרים עם תת-ערכים ותת-תת-ערכים.
ובירור הלכה
מפתח נושאים לבירור הלכה
אות ח
הערכים הראשיים צבועים בצבע אדום,
וערכי המשנה צבועים בצבע כחול.
אחרי כל ערך בא מראה המקום: המסכת, הדף, הציון
(בצבע סגול),
וכותרת העבודה בבירור הלכה (בצבע שחור) .
לפני תת-ערך בא הסימון ->, ולפני תת-תת-ערך בא הסימון ->->,
ולפני תת-תת-תת-ערך בא הסימון ->->->.
לחיפוש נושא יש לגלול למטה ולמעלה במסמך בעזרת מקשי Page up, Page down,
או בעזרת תיבת הגלילה, עד הערך הראשי המבוקש.
בין הערכים הראשיים, יש לחפש את ערך המשנה המבוקש.
חבוט רמי
->אם "חמתה מרובה מצילתה" סוכה כב. ציון א סוכה המדובללת
->האם יש שיעור מזערי לרוחב ענפי הסכך סוכה כב. ציון ה "חבוט רמי"
->סכך שחלקו למעלה וחלקו למטה במרחק יותר משלושה טפחים סוכה כב. ציון ה "חבוט רמי"
חביב
->ברכה על דבר חביב וברכה על פת - מה קודם ברכות לט. ציון ב הקדמת ברכת הפירות לברכת שהכל
חבישה
->חבישת חובל בבית סוהר, כשיש חשש שימות המוכה סנהדרין עח: ציון א חבישה בבית הסוהר
חבלה אסור לחבול במי שחובל בעצמו ב"מ נט. ציון ב היתרים לאונאת דברים
חבלה, באוזן חבירו המכה את חבירו באזנו ועשאו חרש - האם נותן לו את דמי כולו או שנותן לו סלע בלבד ב"ק צ. ציון ז קנסות שקנסו חכמים במבייש את חברו
חבלה, בדבר שאינו ראוי הכה את חבירו בחפץ ועשה בו חבלה שאין חפץ זה ראוי לעשותו - האם חייב, ואם אמדו שהחפץ יכול להזיק נזק מסוים והזיקו יותר - האם פטור לגמרי או שמשלם כפי שאמדוהו שהיה יכול להזיק או שמשלם הכל כדי לצאת ידי שמים, האם העדים עושים את האומד או בית הדין, ואם החפץ אבד והחובל טוען שלא היה בו כדי להזיק - האם הנחבל נשבע שהיה בו כדי להזיק או שהחובל נשבע שלא היה בו כדי להזיק ונפטר ב"ק צא. ציון ז אומד לנזיקין
חבלה, בעבד החובל בעבד עברי של חבירו - האם משלם שבת וצער וריפוי ובושת לעבד או לרבו ב"ק פו. ציון ה החובל בעבד עברי של חבירו
חבלה, בעצמו האם מותר לאדם לחבול בעצמו, מן התורה ומדרבנן, והדין בשעת צורך גדול, והדין במכה שאין בה חבלה ב"ק צא: ציון א החובל בעצמו
חבלה, העדות ראו עדים שאדם נכנס אצל פלוני שלם ויצא חבול והנחבל טוען שפלוני חבל בו והוא מכחיש - האם הנחבל נשבע ונוטל ב"ק צא. ציון ז אומד לנזיקין
חבלה, זמן גבייתה האם החובל צריך לשלם מיד או שנותנים לו זמן עד שיביא עדים על תביעות אחרות שיש לו על התובע ב"ק מו: ציון ב אין נזקקין אלא לתובע תחילה
חבלה, מגלח שער חבירו גילח שער חבירו והשער עתיד לחזור או אינו עתיד לחזור - האם חייב לשלם לו דמי נזק או שבת ב"ק פו. ציון ב החובל על ידי גילוח השיער
חבלה, קנס קבוע קנסות שקנסו חכמים המכה את חבירו באופן שיש בו צער וביזיון - האם הסכום הוא על כל חמשה הדברים או על הבושת והצער בלבד ב"ק צ. ציון ז קנסות שקנסו חכמים במבייש את חברו
חבלת אוכל נפש (ראה: משכון)
חבצלת
->מה מברכים על ריח חבצלת השרון ברכות מג: ציון א הגדרת עצים ועשבים לברכת הריח
חבר
->חזקה שחבר אינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן
->->פירות שהיו בחזקת טבל ודאי פסחים ט. אחרי ציון ד חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן
חבר
->האם הוא צריך התראה סנהדרין ח: ציון א התראה בחבר
חבר
->האם כלי חרס שלו מציל כלי שטף או בגדים מטומאת מת חגיגה כב. ציון ט טומאת עם הארץ לגבי כלי חרס המציל מטומאת מת
חברון
->יום קריאת מגילת אסתר בחברון מכות י. ציון ב עיר המקלט - גודלה ואוכלוסיתה
חגיגה האם מקריבים אותה בשבת או בטומאה, האם נחשבת קרבן ציבור, האם שבעת הימים הם תשלומין לראשון או כולם תשלומין זה לזה או כל אחד הוא חיוב עצמאי, האם עדיף להקריב ביום הראשון, האם הקרבה ביום שני מתקנת את מה שלא הקריב בראשון, האם חייב להקריב אם היה טמא בליל ט"ו או ביום ט"ו ביצה יט. ציון א פסקה א הקרבת קרבנות ביום טוב
חגיגה הבאתה כל ימי הרגל, המצוה להקריבה ביום ראשון, הגנות באיחור, האם הימים הבאים הם תשלומין לראשון ביצה כ: ציון א מקריבים עולת ראיה וחגיגה בכל ימי הרגל
חגיגה הבאתה ממעות מעשר שני המעורבות עם מעות חולין, מהו שיעור אכילה הראשונה שצריכה להיות מהחולין, הבאת בהמה אחת ממעות מעשר שני ובהמה שנייה ממעות חולין ביצה יט: ציון ה כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין
חגיגה הבאתה ממעשר בהמה ביו"ט ובשאר ימי הרגל, והדין אם טופל אותה עם בהמת חולין, או אם בשעה שעוברת תחת השבט מקדישה להיות חגיגה ביצה יט: ציון ה כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין
חגיגה הבאתה מתודה שהקדיש אותה בלשון "הרי עלי תודה שאצא בה ידי חגיגה", או "על מנת שאצא וכו'" או "ואצא בה וכו'" או "על מנת שאצא ידי חגיגה הרי עלי תודה", האם זה מתנה על מה שכתוב בתורה ביצה כ. ציון א הנודר תודה על מנת לצאת ידי חגיגה
חגיגה שחט את הקרבן לפני יו"ט או ביו"ט שלא לשם חגיגה, האם יוצא ידי חובת חגיגה ביצה יט: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
חגיגה
->הבאתה בשאר ימי החג פסחים צב: ציון ב חיוב כרת בפסח ראשון ובפסח שני
->חגיגת ארבעה עשר
->->האם אפשר לצאת בה ידי חובת קרבן חגיגה ושמחת החג פסחים סט: ציון ד חגיגה הבאה עם הפסח
->->האם אוכלים קודם ממנה או מהפסח פסחים קכא. ציון א ברכת הזבח וברכת הפסח
->->האם היא דרבנן או דאורייתא, רשות או חובה פסחים סט: ציון ד חגיגה הבאה עם הפסח
->->האם היא נאכלת צלי או מבושל פסחים קיד. ציון ג שני תבשילין שבליל הסדר
->->האם יש בה דין מינוי פסחים פט: ציון ה הממנה אחרים על פסחו
->->האם מביאים אותה כשפסח חל במוצאי שבת פסחים קיד. ציון ג שני תבשילין שבליל הסדר
->->האם נאכלת בבישול או בצלי פסחים סט: ציון ד חגיגה הבאה עם הפסח
->->זמן אכילתו פסחים פט. בלי ציון מותר הפסח
->->זמן הקרבתו פסחים סט: ציון ד חגיגה הבאה עם הפסח
->->המברך על אכילת קרבן פסח - האם צריך לחזור ולברך על אכילת חגיגת ארבעה עשר פסחים קכא. ציון א ברכת הזבח וברכת הפסח
->->המברך ברכת הפסח על חגיגת ארבעה עשר - האם יצא בדיעבד פסחים קכא. ציון א ברכת הזבח וברכת הפסח
חגיגה
->אם חל יו"ט ראשון בשבת - האם חובה או רשות להביא חגיגה אח"כ כתשלומין חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->האם אפשר להביאה ממנחה חגיגה ח: ציון א הבאת קרבן חגיגה מעופות וממנחות
->האם אפשר להביאה מן העוף חגיגה ז. ציון ט הבאת עולת עוף לקרבן ראייה; ח: ציון א הבאת קרבן חגיגה מעופות וממנחות
->האם יוצאים חובת שמחה ברגל באכילת חגיגה חגיגה ז: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->המפריש בהמות רבות לחגיגתו והקריב חלקן ביום הראשון - האם מותר או חייב להקריב אח"כ את השאר חגיגה ח: ציון ו המפריש בהמות רבות לחגיגתו, והקריב ביום הראשון את מקצתן
->->בחול המועד חגיגה ח: ציון ו המפריש בהמות רבות לחגיגתו, והקריב ביום הראשון את מקצתן
->->ביום טוב אחרון של החג חגיגה ח: ציון ו המפריש בהמות רבות לחגיגתו, והקריב ביום הראשון את מקצתן
->->מתי הוא עובר על בל תוסיף חגיגה ח: ציון ו המפריש בהמות רבות לחגיגתו, והקריב ביום הראשון את מקצתן
->טפילת מעשר שני וחולין יחד
->->טפילת מעות מ"ש למעות חולין חגיגה ז: ציון י הבאת קרבן חגיגה ממעשר שנטפל לחולין
->->טפילת בהמת מ"ש לבהמת חולין חגיגה ז: ציון י הבאת קרבן חגיגה ממעשר שנטפל לחולין
->->האם מותר להקריבם ביו"ט ראשון או אחרון חגיגה ח: ציון ו המפריש בהמות רבות לחגיגתו, והקריב ביום הראשון את מקצתן
->מי שלא היה ראוי להביא ביום הראשון - האם הוא חייב או רשאי להביא אח"כ חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->חיגר שנתפשט או סומא שנתרפא אחרי יום ראשון חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->מי שהיה טמא ביום הראשון וטהר אח"כ חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון