Halacha Brura and Birur Halacha
Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה


מפתח נושאים לבירור הלכה
אות כ

הוראות שימוש: הערכים מסודרים בסדר אלף-בית, ומחולקים לערכי משנה.

הערכים הראשיים צבועים בצבע אדום, וערכי המשנה צבועים בצבע כחול.
אחרי כל ערך בא מראה המקום: המסכת, הדף, הציון (בצבע סגול), וכותרת העבודה בבירור הלכה (בצבע שחור) .

הערכים מכמה מסכתות מסודרים עם תת-ערכים ותת-תת-ערכים.
לפני תת-ערך בא הסימון ->, ולפני תת-תת-ערך בא הסימון ->->, ולפני תת-תת-תת-ערך בא הסימון ->->->.

לחיפוש נושא יש לגלול למטה ולמעלה במסמך בעזרת מקשי Page up, Page down, או בעזרת תיבת הגלילה, עד הערך הראשי המבוקש.
בין הערכים הראשיים, יש לחפש את ערך המשנה המבוקש.



כבד
->האם מותר לצלות עוף כשהכבד בתוכו פסחים עד. ציון ג דיני מולייתא
->צלייתו על גבי בשר פסחים עד. ציון ג דיני מולייתא
->שנחלט בחומץ - האם מותר לבשלו פסחים עד: ציון ו חליטת בשר בחומץ
כבוד (ראה גם: כיבוד)
כבוד אב האם כבוד הרב קודם לכיבוד אב בהשבת אבידתם או בפדיונם מהשבי או בפריקת בהמתם, ברב שלימדו את רוב המקרא או רוב המשנה והגמרא או רק לימדו הלכה אחת או רק לימדו תלמוד, אם גם אביו תלמיד חכם והוא שקול לרבו או פחות ממנו ולימד את בנו מעט או לא לימד אותו, אם יכול להשיב או להציל את שניהם (והשאלה היא רק מי קודם) או רק אחד מהם, והדין אם האב שילם לרב ללמד את הבן ב"מ לג. ציון ה כבוד אביו וכבוד רבו
כבוד אב האם כבוד תלמיד חכם (שאינו רבו) קודם לכיבוד אב בהשבת אבידתם או בפדיונם מהשבי, בסתם ת"ח או אם הוא מופלג בחכמה ב"מ לג. ציון ה פסקה ג-ד כבוד אביו וכבוד רבו
כבוד אב תקנת חכמים שמועילה מכירת דבר שאינו ברשותו לכבוד אביו - באומר "מה שאירש מאבא מכור לך" כאשר הוא זקוק לכסף לקבורת אביו, אם אביו גוסס או רק חולה ב"מ טז. ציון ז היקף התקנה כשאמרו שמוכר דבר שאינו ברשותו
כבוד הבריות (ראה גם: זקן ואינה לפי כבודו)
כבוד הבריות להתיר שימוש בלחם לטלטל על ידו מת מהחמה לצל בשבת ביצה כא: ציון ב עושה אדם צרכיו בפת
כבוד הבריות, שבת האם סתירה שלא על מנת לבנות הותרה בשבת משום כבוד הבריות ב"ק פא: ציון א נפנים מאחורי הגדר
כבוד הבריות
->האם כבוד הבריות דוחה איסור תורה בשב ואל תעשה מכות טז: ציון ח "בל תשקצו" בדברים המאוסים
כבוד רבו האם תלמיד חייב לעמוד לפני רבו כל פעם שרואהו קדושין לג: ציון א קימה מפני רבו שחרית וערבית
כבוד
->האם מותר לכהן לעבור בבית הפרס מפני כבוד הבריותברכות יט: ציון ג מתירים טומאת בית הפרס מפני כבוד הבריות
->->האם הוא צריך לבדוק אותו ע"י ניפוחברכות יט: ציון ג מתירים טומאת בית הפרס מפני כבוד הבריות
->->אם לא ניפח האם הוא טמא ברכות יט: ציון ג מתירים טומאת בית הפרס מפני כבוד הבריות
->האם מכבדים אדם גדול בדרכים ובגשרים
->->במקום שיש סכנה או שאיןברכות מו: ציון ז אין מכבדים בדרכים ובגשרים
->->בפתח הראוי למזוזה או שאינו ראויברכות מו: ציון ז אין מכבדים בדרכים ובגשרים
->->כשהולכים ברגל או כשרוכבים ברכות מו: ציון ז אין מכבדים בדרכים ובגשרים
כבוד
->האם מצות השבת אבידה נדחית משום כבוד המשיב סנהדרין יח. ציון א עדות כהן גדול
כבוש האם הוא כמבושל, כגון לענין עירוב תבשילין ביצה טז. ציון ו עירוב על ידי דגים מלוחים שנצלו על ידי גוי
כברה כלי הכברה בריחיים של פלפלים או כברה של סולת - האם מקבלים טומאה מדאורייתא או מדרבנן ביצה כג: ציון א טומאת ריחיים של פלפלין
כבשי עצרת שחטם שלא לשמן, האם הבשר מותר ביצה כ: ציון ז כבשי עצרת ששחטם שלא לשמן
כדי אכילת פרס טעם צירוף אכילות תוך כדי אכילת פרס ביצה ב. ציון ב שיעורי איסור חמץ ושאור
כהן (ראה גם: בגדי כהונה; בת כהן; חלל; משמרות כהונה)
כהן גדול ( ראה גם: גלות, כהן גדול)
כהן גדול האם יכול לקדש בקידושי ביאה קדושין י. ציון ב קידושין בביאה
כהן גדול, אונן האם כה"ג אונן יכול לבחור מי שיקריב את קרבנו או את קרבנות הציבור ב"ק קי. ציון ה זכותו של כהן גדול אונן בקרבנות
כהן גדול, לפני יוה"כ האם מותר לכהן הגדול לשתות יין בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים - השוואה לדין אנשי בית אב בזמן עבודתם תענית יז. ציון א איסור שתיית יין לאנשי משמר ולאנשי בית אב
כהן גדול
->איזו בתולה מותרת לו (ראה: בתולה)
כהן גדול
->האיסור שיצא אחר מיטת קרוביו - מהתורה או מדרבנן סנהדרין יח. ציון ג כהן גדול אונן שאינו יוצא אחר המיטה
->בדיני ממונות
->->באיזה בית דין הוא נידון סנהדרין יח. ציון א כהן גדול בדין
->->באיזה בית דין הוא דן סנהדרין יח. ציון א כהן גדול בדין
->->בכמה דיינים הוא נידון סנהדרין טז. לפני ציון ד שור של כהן גדול שהרג - בכמה נידון
->בחליצה סנהדרין יח. ציון ט איסור חליצה ויבום לאשתו של מלך
->באיזה בית דין הוא לוקה סנהדרין יח. ציון א כהן גדול בדין
->האם הוא יכול לשבת בבית דין שדן בעיבור שנה סנהדרין יח. ציון א כהן גדול בדין
->הממונה של הכהן הגדול
->->תפקידיו סנהדרין יט. ציון ו היינו סגן - היינו ממונה
->->האם היו שני ממונים סנהדרין יט. ציון ו היינו סגן - היינו ממונה
->ביום הכיפורים
->->איך ממנים את מי שמחליף אותו - ביד או בפה סנהדרין יג: ציון ד כיצד נעשית הסמיכה
->->איזה שם היה מזכיר - של ארבע אותיות או של מ"ב אותיות סנהדרין קא: בלי ציון ההוגה את השם באותיותיו
->סגנו
->->תפקידיו סנהדרין יט. ציון ו היינו סגן - היינו ממונה
->->האם היינו הממונה של הכה"ג סנהדרין יט. ציון ו היינו סגן - היינו ממונה
->בתור עד
->->האם הוא יכול להעיד בדיני ממונות, איסורין, נפשות ומלקות סנהדרין יח. ציון א עדות כהן גדול
->->חיובו להעיד סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
->אם שורו הרג - בכמה דיינים הוא נידון סנהדרין טז. לפני ציון ד שור של כהן גדול שהרג - בכמה נידון
כהן גדול
->האם הוא יכול למנות שליח שיטען במקומו בב"ד מכות ו: ציון ב שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן
->האם היה כה"ג מרובה בגדים לפני שנגנז שמן המשחה מכות יא. ציון ג כהן גדול המחזיר את הרוצח
->יציאת רוצח מעיר המקלט במות הכהן הגדול (ראה: גלות)
כהן גדול
->האם הוא רשאי או חייב לכרוע בתפילה בנוסף לכריעות הרגילותברכות לד. ציון י הוספת כריעות בתפילה
->->באלו ברכות ברכות לד. ציון י הוספת כריעות בתפילה
->האם מותר לראותו ערום או בבית הכסא ברכות כג: ציון ה צניעות בבית הכסא
כהן האם יש להרהר אחר כשרותו של כהן שיש בו עזות מצח קדושין ע: אחרי ציון ה עזות פנים כסימן פסול
כהן מי שבא ואומר "כהן אני, בני זה כהן הוא" - האם הוא נאמן קדושין עו. ציון א בדיקת הכשרות של משפחת האשה
כהן
->האם מותר לו להיטמא לאשתו שמתה מו"ק כ: ציון ז אבלות הבעל על אשתו
->שמסיים את משמרתו בשבת - האם מותר לו לכבס או להתגלח ביום חמישי מו"ק יז: ציון ח גילוח במועד לכהני המשמר
כהן, בטומאה האם מותר לכהן להיטמא בטומאה מדרבנן כדי לשאת אשה, ללמוד תורה, לקיים שאר מצוות מגילה כז. ציון ב מכירת ספר תורה
כהן, זכותו בקרבן כהן שהביא קרבן שלו - האם יכול להקריבו בעצמו או צריך לתת לאנשי משמר, האם הבשר והעור שלו אם הקריבו בעצמו או שנתנו לאחר להקריב, אם הוא בעל מום או זקן או חולה האם יכול לבחור איזה כהן יקריב אותו והאם הבשר והעור שלו ב"ק קט: ציון ו זכותו של כהן בקרבנותיו
כהן, זכותו בקרבן כהן שהביא קרבן שלו שהוא קרבן ציבור (כגון שזכה בו בפייס) בזמן שמקריבים בטומאה - האם יכול לבחור איזה כהן יקריב אותו, והאם העור שלו, ומי אוכל את הבשר (אם לא נטמא) ב"ק קי. ציון ג ההקרבה והזכויות בקרבן ציבור הנעשה בטומאה
כהן, טומאה (ראה גם: בית הפרס)
כהן, עבד עברי האם עבד כהן נרצע קדושין כא: ציון ד עבד עברי כהן אינו נרצע
כהן, קדימתו האם כהן קודם לכל דבר שבקדושה מן התורה או מדרבנן ב"ק צא: ציון ד החוטף מצוה מחבירו
כהן
->איסורו להיטמא למת
->->האם מותר לו להיטמא בטומאה דרבנן כדי שיוכל ללכת לראות מלךברכות יט: ציון ו מצוה לראות מלכים אפילו במקום טומאה מדרבנן
->->->מלך ישראל או מלך גוי ברכות יט: ציון ו מצוה לראות מלכים אפילו במקום טומאה מדרבנן
->->בקבר סתום - שיש בו חלל טפח ברכות יט: ציון ו הטומאה מעל קבר וארון שיש בהם חלל טפח
->->האם מותר לו לעבור בבית הפרס מפני כבוד הבריותברכות יט: ציון ג מתירים טומאת בית הפרס מפני כבוד הבריות
->->->האם הוא צריך לבדוק אותו ע"י ניפוחברכות יט: ציון ג מתירים טומאת בית הפרס מפני כבוד הבריות
->בעלייתו בכבש למזבח צריך להשוות את רגליוברכות י: ציון ב המתפלל צריך שיכוון את רגליו
->שהשתמד ועשה תשובה - רשאי לשאת כפיםברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
כהן
->האם מותר לו לגדל פרע שלא בשעת עבודה סנהדרין כב: ציון ג איסור גידול פרע בכהן הדיוט
->מי שמעיד שפלוני בא על אחותו הנשואה לכהן - האם נאמן לגמרי או במקצת סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->ששימש במקדש בטומאה - קנאין פוגעים בו ופוצעים את מוחו סנהדרין פג. ציון י טבול יום ששימש
->->באיזה עבודה סנהדרין פא: ציון כ כהן ששימש בטומאה
->->מי רשאי לפגוע סנהדרין פא: ציון כ כהן ששימש בטומאה
->->האם מצוה לקנאים לפגוע בו סנהדרין פא: ציון כ עבריינים שקנאין פוגעים בהם
->האם מותר לו לשתות יין, בזמן הזה ובזמן שהמקדש קיים סנהדרין כב: ציון ו כהנים אסורים בשתיית יין
->האם כהן הדיוט חייב בתספורת לוליינית סנהדרין כב: ציון מ תספורת לוליינית
->עונשו של החולק על הכהונה סנהדרין קי. בלי ציון המחזיק במחלוקת
כהן
->היודע עדות שיכולה לחייב מיתה - האם הוא צריך להפסיק בעבודתו במזבח כדי להעיד מכות יב. ציון א קליטת המזבח
כהנים
->העמדת הכהנים הטמאים בשער המזרח פסחים פב. ציון ה העמדת הטמאים בשער המזרח
כוונה ברציחה
->הזורק אבן לעבר שני בני אדם ואומר שהוא זורק לאחד מהם ונהרג אחד סנהדרין עט. ציון ב נתכוון להרוג את זה והרג את זה
->התכוון להכות אדם אחד והרג אדם אחר - האם הוא חייב בתשלומים סנהדרין עט: ציון ב המתכוון לזה והרג את זה לענין תשלומים
->התכוון לזרוק ארבע וזרק שתיים והרג סנהדרין עז: ציון ג זורק אבן וכדור בכותל וחזרו
->התכוון להרוג בהמה והרג אדם סנהדרין עז: ציון ג זורק אבן וכדור בכותל וחזרו
->התכוון להרוג אדם אחד והרג אחר
->->האם הוא חייב בתשלומים סנהדרין עט: ציון ב המתכוון לזה והרג את זה לענין תשלומים
->->חיוב דמי ולדות, אם פגע באשה ויצאו ילדיה ומתה סנהדרין עט: ציון ב המתכוון לזה והרג את זה לענין תשלומים
->->האם הוא חייב מיתה סנהדרין עט. ציון ב נתכוון להרוג את זה והרג את זה; סנהדרין עט. אחרי ציון ב כל קבוע כמחצה על מחצה דמי
->->אם זרק אבן לעבר אדם והרגו, חשב שזה ראובן ונמצא שמעון סנהדרין עט. ציון ב נתכוון להרוג את זה והרג את זה
כוונה, במלאכת שבת התכוון לצוד דגים בשבת ועלו בידו דגים ותינוק - האם חייב ביצה יז. ציון כ מי שעבר ואפה או הערים
כוונה
->האם מצוות צריכות כוונה
->->לכתחילה ובדיעבדברכות יג. ציון א הכוונה בקריאת שמע
->->איזו כוונה צריךברכות יג. ציון א הכוונה בקריאת שמע
->->בקריאת שמע ובמגילה ובשופר ובתפלה ברכות יג. ציון א הכוונה בקריאת שמע
->->לענין מי שמסופק אם אמר קריאת שמע ברכות כא. ציון א ספק בקריאת שמע וברכותיה
->המחזיק כוס שיכר וחשב שהוא יין
->->אם התכוון לברך על היין אבל חתם כראוי ברכות יב. ציון ג תיקון טעות בברכות בדיבור ובכוונה
->->או התחיל על דעת לומר "שהכל" וטעה ואמר "בורא פרי הגפן" ברכות יב. ציון ג תיקון טעות בברכות בדיבור ובכוונה
כוחו
->אפר הפרה שלא נפל ישירות למים, אבל נפל מכוח האדם סנהדרין עז: ציון ה קידוש מי חטאת מכוחו
->הזורק אבן או כדור בכותל וחזרו והרגו, במזיד או בשוגג סנהדרין עז: ציון ג זורק אבן וכדור בכותל וחזרו
->כפת אדם סמוך למים ופתח את המחסום ונהרג הלה מזרימת המים סנהדרין עז: ציון ז הריגה בכח ראשון ובכח שני
כוי (ספק חיה ספק בהמה)
->ברכה על כיסוי דמו ברכות יב. ציון ג תיקון טעות בברכות בדיבור ובכוונה
כוי שחיטתו ביו"ט ביצה ב. ציון ג פסקה א-ב שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
כוי שחיטתו וכיסוי דמו ביו"ט ביצה ב. ציון ג פסקאות ב, ו שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
כוי שחיטתו וכיסוי דמו ביו"ט, אם שחט במקום גלוי או שאינו גלוי, בעפר מוכן או שאינו מוכן ביצה ח. ציון ז כסוי דמו של כוי ביום טוב
כוי שחיטתו וכיסוי דמו ביו"ט, באפר כירה או בעפר מוכן ביצה ח. ציון ה מה מותר לעשות בעפר שהוכן לשבת ויום טוב
כוי שחיטתו וכיסוי דמו ביו"ט, באפר כירה או בעפר מוכן ביצה ח: ציון ג כסוי דם מעורב מחיה ובהמה ביום טוב
כוס ברכת המזון (ראה: ברכת המזון על הכוס)
כוס של ברכה
->האם אפשר לשפוך מעט מן הכוס לכלי אחר, ולטעום מכלי זה פסחים קה: ציון ד שיעור בכוס של ברכה
->האם המברך צריך לשתות בעצמו מהכוס, לכתחילה ובדיעבד פסחים קה: ציון ה המברך צריך שיטעום
->האם מצוה לשומעים לטעום מהכוס פסחים קה: ציון ה המברך צריך שיטעום
->פגימת הכוס
->->מתי כוס יין נקרא פגום פסחים קה: ציון ו דין "טעמו - פגמו"
->->לאיזה דברים נפגם פסחים קה: ציון ו דין "טעמו - פגמו"
->->הקשר לגודל הכלי פסחים קה: ציון ו דין "טעמו - פגמו"
->->דינו בדיעבד פסחים קה: ציון ו דין "טעמו - פגמו"
->תיקונו אם נפגם פסחים קה: ציון ד שיעור בכוס של ברכה; פסחים קה: ציון ו דין "טעמו - פגמו"
כוס של ברכה
->הדינים הדרושים בוברכות נא. ציון ה כוס של ברכה
כופין על מידת סדום האם מכוח "כופין על מידת סדום" אפשר לחייב אדם שיתן לחבירו להשתמש בדבר שלו ב"ק כ: ציון ה הדר בחצר חבירו שלא מדעתו
כופר, באפוטרופוס אפוטרופוס שמינו אותו על שור שבעליו במדינת הים או על שור של יתומים והשור המית אדם - האם הוא משלם את הכופר ב"ק מ. ציון ב כופר בשור שנתמנה לו אפוטרופוס
כופר, בדחיפה לבור שור ואדם שדחפו אדם לתוך בור ומת - האם בעל השור חייב בכופר ב"ק נג: ציון ד אדם ושור שדחפו לבור
כופר, בלי כוונה שור שהתכוון להרוג בהמה והרג אדם כמה פעמים - האם נעשה מועד להריגת אדם וחייב כופר ב"ק מד. ציון א תשלום כופר בשור שהורג ללא כוונה
כופר, בספק אם יש ספק בחיוב כופר האם המזיק פטור כבכל ספק ממוני או שחייב כספק איסור כיון שהוא בא לכפרה ב"ק מ. ציון ד תשלום כופר בשור השותפים
כופר, בספק אם יש ספק בחיוב כופר האם המזיק פטור כבכל ספק ממוני או שחייב כספק איסור כיון שהוא בא לכפרה ב"ק מ. ציון ז ממשכנים על הכופר
כופר, בספק אם יש ספק בחיוב כופר האם המזיק פטור כבכל ספק ממוני או שחייב כספק איסור כיון שהוא בא לכפרה ב"ק מא. אחרי ציון ז תשלום כופר לאחר שהוזמו זוממי זוממין
כופר, בצרורות שור שהרג שלא על ידי גופו - האם הוא חייב כופר או חצי כופר או פטור ב"ק מד. ציון א תשלום כופר כשהרג על ידי צרורות
כופר, ברגל האם יש חיוב כופר בשור שהרג אדם בדריסת רגל, בפעם הראשונה או לאחר שהועד שלש פעמים ב"ק כו. ציון א תשלום כופר בנזקי רגל
כופר, ברובע האם יש חיוב כופר בשור הרובע אשה והרג אותה ב"ק כו. ציון א תשלום כופר בנזקי רגל
כופר, בשור מועד האם יש חיוב כופר בשור מועד שהרג בלא כוונה ב"ק כו. ציון א תשלום כופר בנזקי רגל
כופר, בשור שאינו נסקל שור שהרג אדם ומסיבה כלשהי אינו נסקל - האם בעליו חייב בכופר ב"ק מג: ציון א חיובי התשלומים בשור שהרג אדם
כופר, בשור שאינו נסקל שור שהרג אדם ומסיבה כלשהי אינו נסקל - האם בעליו חייב בכופר ב"ק מד. ציון א תשלום כופר בשור שהורג ללא כוונה
כופר, בשותפים שותפים בשור שהמית אדם - האם הם משלמים את הכופר ביחד או שכל אחד משלם כופר שלם ב"ק מ. ציון ד תשלום כופר בשור השותפים
כופר, בשן ורגל שור שהרג בשן ורגל - האם חייב כופר כבר בפעם הראשונה או רק לאחר שלש פעמים כמו קרן, והדין אם הרג על ידי מעשה משונה שבא כתוצאה מנזקי שן או רגל ב"ק מד. ציון א תשלום כופר בשור שהורג ללא כוונה
כופר, בשני שוורים שני שוורים שהרגו אדם - האם הבעלים של כל אחד מהם חייב כופר ב"ק נג: ציון ד אדם ושור שדחפו לבור
כופר, גבייתו האם יורשי הניזק או בית דין יכולים למשכן את החייב כופר, ואיזה בית דין ב"ק מ. ציון ז ממשכנים על הכופר
כופר, ההעדאה עדים על הנגיחות שהכירו את בעל השור ולא הכירו את השור - האם בעל השור חייב בכופר ב"ק מא. ציון י עדים המכירים את הבעלים ולא את השור
כופר, ההעדאה שור שפצע שלשה בני אדם ונעשו טריפה - האם נעשה מועד להריגה ומשלם כופר, או רק אם בסוף כולם מתו ב"ק מא. ציון ה שור שסיכן שלשה נעשה מועד להריגה
כופר
->באדם ושור שדחפו אדם לבור ומת סנהדרין עח. ציון א הכוהו עשרה בני אדם
כופר
->המקורות לכך שרוצח במזיד פטור מכופר מכות ז. ציון י "דרך ירידה ודרך עליה"
->עדי כופר שהוזמו
->->האם לוקים מכות ב: ציון ג חיוב מלקות בעדי כופר שהוזמו
->->האם משלמים את דמי השור שרצו לחייבו סקילה מכות ב: ציון ג חיוב מלקות בעדי כופר שהוזמו
כורך
->בזמן המקדש - האם יש לכרוך פסח מצה ומרור ביחד, או שהפסח נאכל בפני עצמו פסחים קטו. לפני ציון ב "כורך פסח מצה ומרור"
->האם יש לאכול מצה ומרור בכריכה, או כל אחד לבדו, או גם לכרוך וגם לאכול זה אחר זה, בזמן המקדש או בזמן הזה פסחים קטו. ציון ב דעותיהם של חכמים והלל בכריכה
->האם יש לטבול את הכריכה בחרוסת פסחים קטו. ציון ב טיבול כורך בחרוסת
כושרא דחיותא טעם לכך שבעל אבידה יהיה מוכן לשלם למוצא את כל דמי האבידה כתמורה לטירחתו או אם הפסיד משלו כסכום הזה ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
כותבת הגסה
->שיעורה סוכה כו. ציון י אכילת ארעי חוץ לסוכה
כותי (שומרוני)
->האם הם כגויים מאז שמצאו דמות יונה בהר גריזים מכות ח: ציון ה עבד וכותי לענין גלות, הכאה וקללה
->ישראל שהכה כותי הכאה שאין בה שו"פ - האם לוקה מכות ח: ציון ה עבד וכותי לענין גלות, הכאה וקללה
כותי
->עניית "אמן" על ברכתו
->->לפני שגזרו עליהם להיות כגויים או אחרי כן ברכות נא: ציון י ענית "אמן" אחר ברכת כותי וברכת גוי
כותים מה עשו להטעות את ב"ד בענין זמן ראיית הלבנה ביצה ד: ציון ז קלקול הכותים
כותל ואילן שנפלו והזיקו כותל ואילן שנפלו לרה"ר והזיקו ולא הזהירוהו על כך - האם חייב לשלם, ואם הזיקו בשעת נפילה - האם חייב מדין בור או מדין אש, והאם חייב אם הזיקו לאחר נפילתם בתוך הזמן שנתנו לו לפנותם ולא הפקירם ב"ק ו: ציון א כותל ואילן שנפלו והזיקו
כותל, בין שכנים האם אחד מהשכנים רשאי להגביה את הכותל שביניהם יותר מהנהוג או להשעין עליו דברים כבדים ב"מ קיז: ציון ג שינויים בבניה בבית שנפל
כותל, שנפל כותל של ראובן שנפל לרשות שמעון ואמר לו ראובן "טול את האבנים לעצמך" - האם ראובן יכול לחזור בו, לפני שנטל שמעון את האבנים או אח"כ, אם ראה ראובן ששמעון נוטלן או לא ב"מ קיח. ציון א קנין בעל הגינה באבנים
כותל, שנפל כותל של ראובן שנפל לרשות שמעון ואמר לו ראובן "טול את האבנים לעצמך" - האם ראובן יכול לחזור בו, לפני שנטל שמעון את האבנים או אח"כ ב"מ קיח. ציון ג פועל שהסכים לקבל בשכרו מה שעשה
כותל, שנפל כותל שנפל לרשות אדם אחר או לרשות הרבים - האם בעל הכותל חייב לפנות את האבנים, אם הפקירם או שלא הפקירם אלא מתחמק מחובת הפינוי ב"מ קיז: ציון ח חיוב בעל כותל לפנות אבניו שנפלו לחצר חבירו
כח כוחו, בנזק האם כח כוחו ככוחו לענין בהמה המזיקה ומשלם חצי נזק בתור צרורות, או שאינו ככוחו ופטור לגמרי ב"ק יט. אחרי ציון ב כח כחו בנזקי בהמה
כח כוחו, בנזקהאם כח כוחו ככוחו לענין בהמה המזיקה ומשלם חצי נזק בתור צרורות, או שאינו ככוחו ופטור לגמרי ב"ק כב. ציון ד החיוב על הגדיש בכלב שנטל חררה
כחש גופנא האוכל פירות חבירו בתחילת גידולם - האם מנכים מהתשלום את מה שהגפן הייתה מכחישה עד הבציר ב"ק נח: ציון א כיצד שמין את הנזק
כיבוד אב ואם בן שהוא רבו של אביו, מי עומד לפני מי קדושין לג: ציון ב בן שהוא רבו של אביו
כיבוד אב ואם האם הבן חייב להוציא מכספו כדי לקיים מצות כיבוד אב ואם קדושין לב. ציון א מצות כיבוד אב משם מי
כיבוד אב ואם האם מותר לבן שאביו ואמו יכבדו אותו קדושין לא: ציון א הבן מהו שיתכבד על ידי אביו ואמו
כיבוד אב ואם חיוב האדם להזכיר את שם אביו לאחר מותו בדבר שמועה, והדין בדבר הרשות קדושין לא: ציון ה הזכרת שם אביו לאחר מותו
כיבוד אב ואם כבודם ועליה לארץ ישראל - מה קודם קדושין לא: אחרי ציון א כיבוד הורים כשנטרפה דעתם
כיבוד אב ואם כיבוד האב וכיבוד האם - איזה קודם קדושין לא. ציון ד כיבוד האב וכיבוד האם - מי קודם
כיבוד אב ואם כיבוד הורים ומצוה אחרת - מה קודם קדושין לב. ציון י היה לפניו מצות כיבוד הורים ומצוה אחרת
כיבוד אב ואם כיבוד הורים שנטרפה דעתם קדושין לא: אחרי ציון א כיבוד הורים כשנטרפה דעתם
כיבוד אב ואם כיצד מתנהגים עם אב שעבר עבירה קדושין לב. ציון ח כיצד מתנהגים עם האב שעובר על דברי תורה
כיבוד אב ואם מהם גבולות מצוות מורא ההורים קדושין לב. ציון ה עד היכן כיבוד אב ואם
כיבוד אב ואם מהם גבולות מצות כיבוד ההורים קדושין לב. ציון ה עד היכן כיבוד אב ואם
כיבוד אב ואם מורא אביו - איסור עמידה וישיבה במקומו, והאיסור לסתור ולהכריע את דבריו קדושין לא: ציון ט מורא אביו
כיבוד אב ואם מתי חייב אדם לתלות באביו את הכבוד שמכבדים אותו קדושין לא: ציון ד חייב אדם לתלות הכבוד באביו
כיבוד אב ואם עד כמה יש להיענות לבקשותיהם של ההורים קדושין לא: אחרי ציון א הבן מהו שיתכבד ע"י אביו ואמו
כיבוד אב ואם
->אין לומר לאביו בפירוש שטעה בהלכה מו"ק כ: ציון ח פרק ה השתתפות באבלות עם קרובים שמתאבלים עליהם
->חיוב לכבד את אשת אביו ואת בעל אמו - כולל חיוב להתאבל עליהם מו"ק כ: ציון ח פרק ג השתתפות באבלות עם קרובים שמתאבלים עליהם
כיבוד אב חיוב בניו של מלוה להחזיר דבר מסוים שקיבל אביהם כריבית מטעם כיבוד אב או מטעם מניעת קלון האב, האם ב"ד כופים לקיים מצוות כיבוד אב ב"מ סב. ציון א חיוב הבנים להחזיר ריבית
כיבוד אב
->חיוב נכד בכבוד סבו מכות יב. ציון ל בן ונכד כגואלי הדם
כיבוד וריבוץ האם מותר לכבד או לרבץ את הבית בשבת ויו"ט, האם כיבוד נחשב פסיק רישיה, האם אוסרים מטעם מזיז עפר (האסור בטלטול) ממקומו, האם מכבדות אסורות בטלטול בתור דבר שמלאכתו לאיסור, חשש השוואת גומות במפנה קופות מאוצר, כיבוד וריבוץ במקום מרוצף ובעיר שכולה מרוצפת, כיבוד במכבדות שקסמיהן נשברים ע"י הכיבוד ביצה כב: ציון א כיבוד הקרקע בשבת ויום טוב
כיבוס, לכבוד שבת האם חובה לכבס בגדים לכבוד השבת גם אם כבר יש לו בגד נקי, האם עזרא תיקן לכבס ביום חמישי או רק שלא לכבס ביום שישי כדי שיהיו פנוים להכנת צרכי השבת, האם מותר להקדים ולכבס בימי שלישי או רביעי לכבוד השבת או שלפני יום חמישי אינו ניכר שמכבס לכבוד השבת ב"ק פב. ציון ה כיבוס בחמישי בשבת
כיבוש שכר שכיר (ראה: בל תלין)
כילה
->שינה בסוכה תחת כילה, קינופות או נקליטין סוכה י: ציון ג כילה, קינופות ונקליטין בסוכה; כ: ציון א מיטה בסוכה
->->כשיש זבובים סוכה כו. ציון ט המצטער פטור מן הסוכה
כינה
->הריגת כינה על השולחן בזמן האכילה חגיגה כז. לפני ציון א השולחן דומה למזבח
כינרת, דייג בה איך מותר לשבט נפתלי לדוג בכינרת (ימה של טבריה) - ברשתות ובמכמורות בלבד או בפריסת קלע, ואיך מותר לכל אדם לדוג בה - בחכה או ברשתות ובמכמורות, לפי תקנת השבטים ולפי תקנת יהושע בן נון ב"ק פא: לפני ציון א דיג בימה של טבריה
כיסוי הדם האם צריך לשים עפר מתחת לדם אם כבר יש עפר, או לזמן עפר בפה לשם המצווה ביצה ז: ציון ד זימון עפר לכסוי הדם
כיסוי הדם, ביו"ט אם דם חיה ועוף מעורבים בדם בהמה או בדם כוי, אם יכול לכסות הכל בדקירה אחת או אם צריך יותר, בעפר מוכן או באפר כירה או שיש לו דקר נעוץ ביצה ח: ציון ג כסוי דם מעורב מחיה ובהמה ביום טוב
כיסוי הדם, ביו"ט אם לא היה לו עפר מוכן ועבר ושחט ביו"ט, אם שחט בערב יו"ט ועוד לא כיסה, אם נתערב דם בהמה וחיה ועוף, אם שחט כוי, כיסוי באפר כירה, אם יש לו דקר נעוץ, בדקר דק או רחב, אם צריך כמה דקירות ביצה ב. ציון ג שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
כיסוי הדם, ביו"ט אם שחט בערב יו"ט ויש לו עפר מוכן ביצה ח: ציון ג כסוי דם מעורב מחיה ובהמה ביום טוב
כיסוי הדם, ביו"ט אם שחט בערב יו"ט ויש לו עפר מוכן או אפר שהוסק ביו"ט או דקר נעוץ, אם פשע או נאנס ולא כיסה בערב יו"ט ביצה ח: ציון ה כסוי דם צפור שנשחטה בערב יום טוב
כיסוי הדם, ביו"ט האם מצוות כיסוי דוחה איסורי יו"ט, והאם דוחה שבות דרבנן, באיסור אחד או בשני איסורים, ובהוצאת דקר שהיה נעוץ מבעוד יום או אם לא היה לו דקר נעוץ, ובאפר שהוסק ביו"ט שהוא מוקצה ביצה ז: ציון ה עפר שהועלה בדקר ביום טוב
כיסוי הדם, ביו"ט האם מצוות כיסוי דוחה איסורי יו"ט, והאם דוחה שבות דרבנן, ואם היה לו דקר נעוץ, וכיסוי באפר שהוסק ביו"ט ביצה ח. ציון ג אפר שהוסק ביום טוב
כיסוי הדם, ביו"ט האם מצוות כיסוי דוחה איסורי יו"ט, והאם דוחה שבות דרבנן, כיסוי בעפר שהכניס לביתו לצורך גינתו או לצורך סיוד ביתו, ואם היה לו דקר נעוץ, וכיסוי באפר שהוסק ביו"ט, לכתחילה (בשלושתם) או בדיעבד כשכבר שחט ביצה ח. ציון ד הכניס עפר לגנתו
כיסוי הדם, ברגל איסור כיסוי הדם ברגל (בהשוואה לאיסור בזיון בתשמישי מצוה) מגילה כו: ציון ה תשמישי מצוה נזרקים
כיסוי הדם, בשבת אם שחט לחולה ביצה ח: ציון ג כסוי דם מעורב מחיה ובהמה ביום טוב
כיסוי הדם, בשבת בשוחט לחולה, בעפר או באפר כירה ביצה ב. ציון ג פסקאות א-ב, ה שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
כיסוי הדם, החוטפו האם החוטף מצות כיסוי הדם מהשוחט בזמן הזה חייב לשלם קנס של עשרה זהובים ב"ק צא: ציון ד החוטף מצוה מחבירו
כיסוי הדם
->אם כיסתה הרוח את הדם ונתגלה - האם חייב לכסות שוב סוכה לג. ציון ב דיחוי אצל מצוות
->->האם צריך לברך על כיסוי זה סוכה לג. ציון ב דיחוי אצל מצוות
->האם מברכים על כיסוי הדם של ספק חיה סוכה לג. ציון ב דיחוי אצל מצוות
כיפה (העונש)
->צורתה סנהדרין פא: ציון ה צורת הכיפה
->הגובה, הרוחב, והאורך שלה סנהדרין פא: ציון ה צורת הכיפה
->תנאי המאסר בה סנהדרין עט: ציון ג רוצח שנתערב באחרים
->במי שעבר עבירה שחייבים עליה כרת או מיתת בי"ד שלוש פעמים או פעמיים סנהדרין פא: ציון ד עבר ושנה מכניסין אותו לכיפה
->->אם לא התרו בו סנהדרין פא: ציון ד עבר ושנה מכניסין אותו לכיפה
->ברוצח שאי אפשר להורגו במיתת ב"ד ובטוחים באשמתו על סמך עדויות סנהדרין פא: ציון ו הרוצח שנכנס לכיפה
->->על סמך איזו עדות סנהדרין פא: ציון ו הרוצח שנכנס לכיפה
->->אם לא התרו בו סנהדרין פא: ציון ו הרוצח שנכנס לכיפה
כישוף (ראה גם: מעונן)
כישוף
->גדר האיסור סנהדרין סז. ציון ח כישוף, אחיזת עיניים ומעשה שדים
->דין המכשף, בשוגג או במזיד סנהדרין סז. ציון ח כישוף, אחיזת עיניים ומעשה שדים
->בבני נח סנהדרין נו: לפני ציון א כישוף בבני נח
->עשייתו כדי ללמד ולהתלמד להבין ולהורות סנהדרין סז. ציון ח כישוף, אחיזת עיניים ומעשה שדים
->->לימוד לאיזו מטרה סנהדרין סז. ציון ח כישוף, אחיזת עיניים ומעשה שדים
כל דאלים גבר בספק למי מבין שני אנשים שייך ממון מסוים - מתי אומרים יחלוקו ומתי אומרים יהא מונח עד שיבוא אליהו או כל דאלים גבר, בשנים אוחזים בטלית או בשטר, במנה שלישי, אם החלוקה יכולה להיות אמת או לא, אם שניהם מוחזקים או שהחפץ בידי אדם שלישי או לא בידי שום אדם, כשיש ודאי רמאי או אין ב"מ ב. ציון א שנים אוחזים בטלית וכיוצא בזה
כל דאלים גבר דבר שראובן טוען שהוא שלו ושמעון טוען שהוא שלו באופן שהדין הוא "כל דאלים גבר" - האם אחד מהם יכול לתפוס לפני שב"ד פוסק שהדין הוא "כל דאלים גבר", אם שמעון גבר האם ראובן יכול לתפוס ממנו, אם אחד מהם מסר את הדבר לגוי האם חייב נידוי עד שיוציא את הדבר מהגוי והאם חייב לשלם ב"ק קיז. ציון ז המוסר לאנס מחמת ריב על בעלות
כל דאלים גבר כשהדין הוא "כל דאלים גבר", ותפס ראובן משמעון וחזר שמעון ותפס מראובן, האם מוציאים משמעון ב"מ ו: ציון ד פסקה ד תקפו כהן
כל דאלים גבר שנים שכל אחד טוען על קרקע מסוימת שהיא שלו (שדינו שכל דאלים גבר) ואחד מהם הקדישה - האם חל ההקדש מפני שההקדש נחשת כתקיפה שמועילה כשכל דאלים גבר ב"מ ז. ציון ג הקדש בדבר ששנים אוחזים וטוענים לבעלות
'כל'
->האם משמע כולה או משמע כלדהו פסחים סא: ציון א מחשבת ערלים בזריקה
כלאי בגדים
->המוצא כלאים בבגד חייב לפושטו מיד
->->בבגד שהוא לובש או שאחר לובשברכות יט: ציון ב המוצא כלאים בבגד פושטו מיד
->->בשוגג או במזידברכות יט: ציון ב המוצא כלאים בבגד פושטו מיד
->->בכלאים דאורייתא או דרבנן ברכות יט: ציון ב המוצא כלאים בבגד פושטו מיד
כלאי בהמה אם אדם אחד זיווג שור וחמור יחד ואדם אחר הנהיג בהם - האם המנהיג לוקה אף על פי שלא זווגם, השוואה לדש בפרה שנחסמה כבר על ידי אחר ב"מ צ: ציון כ דישה בשור שכבר נחסם על ידי אחר
כלאי בהמה האם סימני הבהמות מועילים מדאורייתא או מדרבנן לקבוע אם אמותיהן של שתי הבהמות היו מאותו מין ב"מ כז: ציון א סימנים מדאורייתא או מדרבנן
כלאי בהמה המרביע כלאים ע"י שמעלה שני מינים זה על זה או שמעורר מין ושאינו מינו לרבוע - האם אסור, מהתורה או מדרבנן, האם מותר להכניס שני מינים לדיר או מין ומינו ושאינו מינו ב"מ צא. ציון י האיסור בכלאי בהמה
כלאי בהמה, במלאכה העושה מלאכה בשני מיני בהמה או חיה יחד ששניהם טמאים או שניהם טהורים - האם לוקה מן התורה או שעובר רק באיסור דרבנן ב"ק נד: ציון ז מחלוקת במלאכה בכלאי בהמה
כלאי בהמה, החיבור האם המנהיג בכלאי בהמה חייב רק אם המינים לא קשורים ממש ב"מ צ: ציון מ איזה חיבור מחייב בכלאי בהמה
כלאי בהמה, המינים איסור כלאים בהרכבת שני מיני בהמה זה עם זה - האם הוא בכל שני מינים ששמותיהם שונים או רק במינים שיש ביניהם הבדל בגוף ב"ק נה. ציון ב אווז עם אווז הבר
כלאי בהמה, המינים העושה מלאכה בשני מינים יחד שאחד מהם מהים והשני מהיבשה - האם חייב מכת מרדות ב"ק נה. ציון ה המנהיג בהמה עם חיה שבים
כלאי בהמה, הנהגה בקול המנהיג בכלאי בהמה בקול - האם נחשב מעשה ולוקה ב"מ צ: ציון נ חסימה בקול
כלאי הכרם איסור פירות של כלאי הכרם, והחיוב על מעשה הזריעה, בארץ ישראל ובחוץ לארץ קדושין לט. ציון ד דין כלאי הכרם
כלאי הכרם ספק כלאי הכרם בארץ ישראל ובחוץ לארץ קדושין לח: ציון ח כרם של ערלה וענבים נמכרות חוצה לו
כלאי הכרם
->הגדרת ירק לענין זהברכות מ. ציון נ הגדרת אילן וירק לענין ברכה
->->האם ורד או קנים נחשבים ירק ברכות מ. ציון נ הגדרת אילן וירק לענין ברכה
->->האם צלף נחשב ירקברכות לו. ציון מ שיטת הרמב"ם בצלף - פרי או ירק
כלאים טלטולם בשבת לצורך גופו או לצורך מקומו או לצורך אחר ביצה טו. ציון ב טלטול סנדל המסומר
כלאים קוצים בכרם, במקום שנוהגים לקיימם לאכילת גמלים, ובמקומות אחרים ביצה ג. ציון א סחיטת פירות ומשקים שזבו בשבת
כלאים
->אמירה לגוי לזרוע כלאים
->->בשדה של הגוי או של ישראל מו"ק ב: ציון ג החיוב במקיים כלאים
->האם המקיים כלאים לוקה
->->אם לא עשה מעשה כגון שראה כלאים זרועים ולא עקר אותם מו"ק ב: ציון ג החיוב במקיים כלאיים
->->אם עשה מעשה חיצוני כגון בניית גדר מסביב לצמחים מו"ק ב: ציון ג החיוב במקיים כלאיים
->->אם עשה מעשה בגוף הצמחים מו"ק ב: ציון ג החיוב במקיים כלאיים
->יציאת שליחי בית דין לבדוק אם יש בשדות כלאים
->->האם יוצאים בחול המועד פסח מו"ק ו. ציון ז יוצאים על הכלאים
->->האם משלמים להם שכר מו"ק ו. ציון ז יוצאים על הכלאים
->->->מהו מקור התשלום מו"ק ו. ציון ז יוצאים על הכלאים
כלאים
->הנאה מכלאי הכרם
->->מלקות עליה פסחים כד: ציון ו הנאה ש'לא כדרכה' בכלאי הכרם ובבשר בחלב
->->ממתי חל האיסור פסחים כה. ציון ב מאימתי חל האיסור בהנאה בכלאי הכרם
->->האם איסור התבואה והכרם תלויים זה בזה פסחים כה. ציון ב מאימתי חל האיסור בהנאה בכלאי הכרם
->משקים היוצאים מפירות כלאים פסחים כד: ציון ה משקין היוצאים מפירות ערלה
->ממתי נאסר
כלאים, באוהל וילון של כלאים, קשה או רך, טעם האיסור ביצה טו. ציון א שמוש בכלאים קשים
כלאים, באוהל ישיבה תחת אוהל של כלאים, וילון של כלאים, פריסת בגד כלאים על גיגית שהוא רוחץ בה ביצה יד: ציון י ישיבה על עשר מצעות שתחתיהן כלאים
כלאים, באותו ואת בנו האם לגבי דין "אותו ואת בנו" חוששים לזרע האב או מתחשבים רק בזרע האם ב"ק עז: ציון א תשלומי ארבעה וחמשה בכלאים
כלאים, בארבעה וחמשה גנב כלאים הבא מן הרחל ומן הגדי וטבח או מכר - האם חייב בארבעה וחמשה, והדין בכוי או הבא מן התיש ומן הצביה ב"ק עז: ציון א תשלומי ארבעה וחמשה בכלאים
כלאים, בבגד קשה בווילון קשה ובשאר בגדים קשים, אם נימה נכרכת מהם או לא, בלבישה והעלאה או בישיבה עליהם, בלבדים או כשיש שוע טווי ונוז ביצה טו. ציון א שמוש בכלאים קשים
כלאים, בבגד קשה בלבישה והעלאה או בישיבה עליהם ביצה טו. ציון ב דין כלאים בערדלים
כלאים, בלבד האם אסור מהתורה או מדרבנן, והדין בלבד קשה ביצה טו. ציון א שמוש בכלאים קשים
כלאים, במאכל בהמה כלאים בדברים הראויים למאכל בהמה ולא למאכל אדם - האם אסורים מן התורה או משום מראית העין או שמותרים ב"ק פא. ציון ה לקיטת עשבים משדות אחרים
כלאים, במוכס האם מותר ללבוש בגד כלאים להבריח בו את המכס, במוכס שחל עליו דינא דמלכותא דינא או במוכס שהוא גזלן ב"ק קיג. ציון ע דינא דמלכותא דינא במוכס
כלאים, בנעליים במנעל שהוא כלאים, ובערדלים (בגד קשה שלובשים תחת הנעליים) שהוא כלאים, אם יש להם עקב או שאין או שיש להם רק עקב, מנעל העשוי לחימום, מנעל המגיע עד הירך ביצה טו. ציון ב דין כלאים בערדלים
כלאים, בקרבן בהמת כלאים הבאה משני מינים כשרים - האם היא כשרה לקרבן ב"ק עז: ציון א תשלומי ארבעה וחמשה בכלאים
כלאים, בתערובת ביטול כלאי הכרם במאתיים - האם שיעור זה הוא גם במין בשאינו מינו, האם בטל במאתיים גם אם נותן טעם, האם צריך מאתיים אם טעמוהו ומצאו שאינו נותן טעם, והדין בערלה וכלאים (ממינים שונים) שנפלו יחד לתערובת ביצה לח: ציון א פסקה ג ביטול ברוב
כלאים, הנהגה היושב בקרון שמושכים אותו שור וחמור - האם לוקה משום כלאים, ודין המנהיג שור וחמור בקולו ב"מ ח: ציון א רוכב ויושב בקרון לענין כלאים
כלאים, ישיבה עליהם בעשר מצעות שרק התחתון הוא כלאים, אם התחתון אין דרכו ללבוש או להתכסות בו, אם הוא רך או קשה, על מרדעת החמור, על כרים וכסתות ריקים או מלאים, על תכריכי המת, אם הוא כלאים דרבנן, אם בשרו נוגע בהם או לא נוגע, מהתורה או מדרבנן, טעם הגזירה ביצה יד: ציון י ישיבה על עשר מצעות שתחתיהן כלאים
כלאים, כוונה אם אינו מתכוון ליהנות מהם, והדין בפסיק רישיה, והדין אם מתכוון ליהנות מכלאים שתחתיו (שמותר מהתורה) ונכרכה לו נימה מעליו בלי כוונה ביצה יד: ציון י ישיבה על עשר מצעות שתחתיהן כלאים
כלאים, ע"י גוי האם מותר לתת בהמה לגוי כדי להרביעה בכלאים, או לומר לגוי לזרוע כלאים או להרכיב אילנות לצורכו או לצורך ישראל בדבר של ישראל ב"מ צ. ציון ג אמירה לנכרי באיסורי לאוין
כלאים, עקירתם כלאים שעלו מאליהם שלא לדעת הבעלים - האם חובה לעוקרם ב"ק פא. ציון ה לקיטת עשבים משדות אחרים
כלאים
->בגוי העושה עבור ישראל
->->אמירה לגוי לזרוע לישראל כלאי זרעים סנהדרין נו: לפני ציון א אם בן נח מצווה על הסירוס
->->ישראל המניח לנכרי שירכיב לו אילנות בכלאים סנהדרין נו: ציון א איסור כלאים בבני נח
->->ישראל הנותן את בהמתו לנכרי להרביע לו בכלאים סנהדרין נו: ציון א איסור כלאים בבני נח
->->ישראל המניח לגוי לזרוע כלאים בכרמו סנהדרין נו: ציון א איסור כלאים בבני נח
->בבן נח (העושה עבור עצמו) סנהדרין נו: ציון א איסור כלאים בבני נח
->->האם נהרג על כך סנהדרין נו: ציון א איסור כלאים בבני נח
כלאים
->בעשיית מלאכה בבהמות
->->בבהמת חולין ובהמת קדשים מאותו מין מכות כב. ציון ט כלאים בפסולי המוקדשים
->->בבהמות ממינים שונים ששתיהן טהורות או שתיהן טמאות מכות כב. ציון ט כלאים בפסולי המוקדשים
->->המנהיג בהמת כלאים מכות כב. ציון ט כלאים בפסולי המוקדשים
->->בבהמת פסולי המוקדשין מכות כב. ציון ט כלאים בפסולי המוקדשים
->->->לאחר פדייה או לפני פדייה מכות כב. ציון ט כלאים בפסולי המוקדשים
->כלאי בגדים
->->אם שהה כדי לפשוט או כדי לפשוט וללבוש מכות כא: ציון א חיובו של לובש כלאים
->->אם רק הכניס את ידו בשרוול מכות כא: ציון א חיובו של לובש כלאים
->->אם רק הכניס את ראש בבגד מכות כא: ציון א חיובו של לובש כלאים
->->פשט ולבש כמה פעמים והתרו בו רק בתחילה - כמה הוא לוקה מכות כא: ציון א חיובו של לובש כלאים
->->מדוע הלובש לוקה רק אחד אף שיש בו שני לאווין מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
כלב כופרי מהו כלב כופרי ב"ק פ. ציון ז איסור גידול חיה דקה
כלב, גידולו האם מותר לגדל בארץ ישראל כלבים שאינם ציידים ב"ק פ. ציון ז איסור גידול חיה דקה
כלב, גידולו האם מותר לגדל כלב רע או שאינו רע, קשור (בחבל או בשלשלאות של ברזל) או לא קשור, והדין ביהודי הדר בין הגויםאו בעיר של ישראל המוקפת בערים של גוים ב"ק פג. ציון ג איסור גידול כלב
כלב, גידולו ישראל שנפלו לו כלבים בירושה - האם חייב למכרם מיד או שהוא יכול למכרם מעט מעט ב"ק פ. ציון ד מי שנפלו לו כלבים וחזירים בירושה
כלדיים
->גדר האיסור לשאול בכלדיים סנהדרין סה: ציון ז איסור מעונן
->חכמת הכלדיים בהשוואה לחכמת האצטגנינות סנהדרין סה: ציון ז איסור מעונן
כלה
->הוספת פיוטים בתוך ברכות לכבוד חתן וכלה ברכות יא. בלי ציון הוספת דברים ופיוטים בנוסח הברכה
->הסתכלות בהברכות כד. ציון ט איסור הסתכלות באשה
->זריקת מאכל או משקה לכבוד חתן וכלה ברכות נ: ציון ו זריקת פת ושאר מיני מאכל
כלי אבן
->האם הוא מציל אוכלים, משקים, כלי חרס, כלי שטף ובגדים מטומאת מת חגיגה כב. ציון ט טומאת עם הארץ לגבי כלי חרס המציל מטומאת מת
כלי אדמה
->האם הוא מציל אוכלים, משקים, כלי חרס, כלי שטף ובגדים מטומאת מת חגיגה כב. ציון ט טומאת עם הארץ לגבי כלי חרס המציל מטומאת מת
כלי גללים
->האם הוא מציל אוכלים, משקים, כלי חרס, כלי שטף ובגדים מטומאת מת חגיגה כב. ציון ט טומאת עם הארץ לגבי כלי חרס המציל מטומאת מת
כלי חדש
->הברכות שמברכים בקנייתו ברכות נט: ציון י הברכות שמברכים על הולדת בן או בת
כלי חרס
->האם הוא מציל כלי שטף או בגדים מטומאת מת חגיגה כב. ציון ט טומאת עם הארץ לגבי כלי חרס המציל מטומאת מת
->->אם הוא שייך לעם הארץ או לחבר חגיגה כב. ציון ט טומאת עם הארץ לגבי כלי חרס המציל מטומאת מת
כלי מצופה
->כלי מדבר המקבל טומאה שמצופה בדבר שאינו מקבל טומאה - האם הוא מקבל טומאה חגיגה כו: ציון ו טומאה בכלים שיש להם ציפוי
->כלי מדבר שאינו מקבל טומאה שמצופה בדבר המקבל טומאה - האם הוא מקבל טומאה חגיגה כו: ציון ו טומאה בכלים שיש להם ציפוי
כלי מתכת, טומאתה ממתי כלי מתכות חדשים מקבלים טומאה, כלים שהעלו חלודה - מתי חוזרים להיות כלים שראויים לקבלת טומאה, ודין גולמי כלים ב"מ פד. ציון א ממתי כלי מתכות מקבלים טומאה
כלי עץ
->העשוי לנחת - האם הוא מקבל טומאה, מדאורייתא ומדרבנן חגיגה כו: ציון ה טומאה בכלי עץ העשוי לנחת
->->דין השולחן שבבית המקדש חגיגה כו: ציון ה טומאה בכלי עץ העשוי לנחת
כלי קיבול
->האם כלי קיבול שעשוי למלאו מקבל טומאה סוכה יב: ציון א סיכוך בחיצים זכרים ובחיצים נקבות
כלי שרת - הגונבם
->האם חייב מיתה בידי שמים סנהדרין פא: ציון כ כהן ששימש בטומאה
->קנאים פוגעים בו
->->האם מותר שלא בשעת מעשה סנהדרין פא: ציון כ עבריינים שקנאין פוגעים בהם
->->האם זו רשות או מצוה סנהדרין פא: ציון כ עבריינים שקנאין פוגעים בהם
->->האם צריך התראה לפני הפגיעה סנהדרין פא: ציון כ עבריינים שקנאין פוגעים בהם
->->להיכן מוציאים אותו להורגו סנהדרין פא: ציון כ כהן ששימש בטומאה
->->במה הורגים אותו סנהדרין פא: ציון כ כהן ששימש בטומאה
כלי, כקנין האם משיכת בהמה מועילה לקנות את הכלים שעליה בקנין "כלי" (כאילו הבהמה היא כלי) אם מקנה לו את הבהמה בהשאלה רק לצורך קניית הכלים ב"מ ט: ציון ג קנין כלים שעל גבי בהמה
כלים, כקנין האם כליו של קונה קונים לו ברשות המוכר, והדין בכליו של מלוה בקרקע שממושכנת לו וששייכת ללווה ב"מ סז: ציון ה פסקה ב זכות הלווה בפירות כשפורע את חובו באתרא דמסלקי
כלך אצל יפות האם משמעו הסכמה או מפרשים שאמר כך מתוך בושה, לענין אריס שנתן פירות לאדם אחר ב"מ כב. אחרי ציון ב אכילת פירות שהביא האריס
כלך אצל יפות האם משמעו הסכמה או מפרשים שאמר כך מתוך בושה, לענין המפריש תרומה בשל חברו או אריס שנתן פירות לאדם אחר ב"מ כב. ציון ב הפרשת תרומה ללא מינוי שליחות
כללי פסיקה (ראה גם: קשיא)
כללי פסיקה אין הלכה כ"שיטה" - דעות שהגמרא קובעת שהן בשיטה אחת ב"מ סח: ציון ד שמין עגל עם אמו
כללי פסיקה אין הלכה כרבי מחבריו ב"ק קיא. ציון א פסקה א כסף ואשם בגזל הגר למשמרת שלא בזמנה
כללי פסיקה אין הלכה כשיטה - האם יש יוצא מן הכלל תענית יא: ציון א היושב בתענית - קדוש או חוטא
כללי פסיקה אם הבית יוסף מביא דין ובשולחן ערוך אינו מביא אותו ב"מ כה: ציון ג סימן יחודי בגוף המטבע
כללי פסיקה אם רב ושמואל נחלקו במחלוקת הנוגעת גם לאיסור והיתר וגם לדיני ממונות - כמי פוסקים ב"ק לז: ציון ו שור שנגח בתאריכים שונים בדלוג קבוע
כללי פסיקה אם רב חולק על ר' יוחנן ביצה ו: ציון א אפרוח שנולד ביום טוב
כללי פסיקה אמורא שהסוגיה נושאת ונותנת בדבריו - האם זו הוכחה שהלכה כמותו ב"ק קד: ציון א פסקה ב שליח שמציג סימנים, כתב יד או הרשאה
כללי פסיקה אמוראים שנחלקים במחלוקת תנאים - האם פוסקים לפי כללי הלכה במחלוקת התנאים או לפי הכללים במחלוקת האמוראים ב"ק עח: ציון ג שיור במכירת הבהמה הגנובה
כללי פסיקה במחלוקת הבבלי והספרי - כמי הלכה ב"מ קיא: לפני ציון א הקדמת תשלום שכר לעני
כללי פסיקה במחלוקת ר' יהודה ור' שמעון שהגמרא פוסקת בפירוש כר"ש ויש ספק בדעת ר"ש - האם עושים כר' יהודה ב"מ קיח: ציון מ פסקה ג ירק שבין גינה עליונה לבין גינה תחתונה
כללי פסיקה במחלוקת ר' יוחנן וחזקיה ביצה יט: ציון ה כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין
כללי פסיקה במחלוקת רב אחא ורבינא הולכים לקולא - בממון משאירים ביד המוחזק ב"מ טו: ציון ח פסקה ד שדה שנמסרה לגזלן כדין לאחר שמכרה
כללי פסיקה במחלוקת רב אשי ומר זוטרא ב"מ טו: ציון ח פסקה א שדה שנמסרה לגזלן כדין לאחר שמכרה
כללי פסיקה במחלוקת רב אשי ורבא ביצה טו: ציון א פסקה א ופסקה ו עירוב תבשילין
כללי פסיקה במחלוקת רבי ור' נתן - כמי הלכה ב"מ נ: ציון ג החזרת הכסף באונאה של שתות
כללי פסיקה במחלוקת רבי ור' שמעון בן גמליאל - כמי הלכה ב"מ קו: ציון א פסקה ד החיוב לזרוע כמה פעמים
כללי פסיקה בסתם יש להניח שאין מחלוקת בין הבבלי לירושלמי ב"ק קיב: ציון ג פסקה ד קבלת עדים שלא בפני בעל דין
כללי פסיקה בעיה בגמרא שנאמר עליה "אם תמצי לומר" - האם היא כאילו נפשטה ב"מ צו. ציון ב בעיות רמי בר חמא
כללי פסיקה בעיה בגמרא שנאמר עליה "אם תמצי לומר" - האם היא כאילו נפשטה ב"מ צח: ציון ב השואל בבעלים וחזר ושכר שלא בבעלים
כללי פסיקה בשל סופרים הלך אחר המיקל - במקרה שיש קולא וחומרא בכל דעה ביצה טו: ציון א פסקה א עירוב תבשילין
כללי פסיקה דעה נדחית מהלכה רק כשנאמר עליה "תיובתא" ולא "קשיא" ב"מ נג: ציון ה מעשר שני שאין בחומשו שווה פרוטה
כללי פסיקה האם "הלכה כבתראי" גם באמוראים הקדומים ביצה ט. ציון א הפרשת חלה מעיסה שנלושה בערב יום טוב
כללי פסיקה האם אפשר לפסוק נגד מהר"ם מרוטנבורג ב"ק קיז. ציון ז פסקה ב המוסר לאנס מחמת ריב על בעלות
כללי פסיקה האם בכל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו ב"מ קא: ציון ב הודעה על סיום תקופת שכירות
כללי פסיקה האם הלכה כ"אם תמצי לומר", אם זה נאמר כבסיס לפסק הלכה אחר או כבסיס לבעיה אחרת, אם הסוגיה מסיימת ב"תיקו" או לא ב"מ קיז. ציון א תנאי המגורים המשותפים בבית כשהעליה נפחתה
כללי פסיקה האם הלכה כבתראי גם בתלמיד החולק על רבו לאחר מיתתו ב"ק כג: לפני ציון ו על מי מוטלת החובה למנוע נזק
כללי פסיקה האם הלכה כדעת אמורא שנאמרו דבריו בסתמא בגמרא גם נגד תנא שנאמרו דבריו בסתם משנה תענית י. ציון ד מאימתי מתחילים היחידים להתענות על הגשמים
כללי פסיקה האם הלכה כדעת יחיד אם הגמרא נושאת ונותנת בביאור דבריו ב"מ נח: לפני ציון ח פסקה ג אונאה במטלטלין שמוכנים לשלם עבורם יותר משווים
כללי פסיקה האם הלכה כלישנא קמא או כלישנא בתרא ב"מ לב. ציון ג פסקה א מצאה ברפת או ברשות הרבים
כללי פסיקה האם הלכה כלישנא קמא אם האמוראים דנים בה ולא בלישנא בתרא ב"מ ע: ציון ב פסקה ב הלואה בריבית לגוי
כללי פסיקה האם הלכה כר' אליעזר בן יעקב נגד סתם משנה או נגד רבים ב"מ סב. ציון ה פסקה ב החיוב, העונש והתיקון באיסורי ריבית
כללי פסיקה האם הלכה כר' יוחנן נגד ריש לקיש אם רבא מביא ראיות לריש לקיש, או אם ריש לקיש מדבר בשם אמורא קדום יותר ב"מ מז: ציון ו פסקה א קנין מעות במטלטלין, הקנין והחזרה ממנו
כללי פסיקה האם הלכה כר' יוחנן נגד ריש לקיש גם כשאמוראים נוספים נחלקו בדבר ב"מ נג: ציון ה מעשר שני שאין בחומשו שווה פרוטה
כללי פסיקה האם הלכה כרבי גם כשהוא חולק על רבים ביצה מ. ציון ד דין מוקצה בבהמות בייתיות ומדבריות
כללי פסיקה האם הלכה כרבי יוסי גם כשהוא חולק על רבים תענית טו: ציון ט הימים שקובעים לתעניות
כללי פסיקה האם הלכה כרבי עקיבא גם כשהוא חולק על רבים ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
כללי פסיקה האם הלכה כרבי עקיבא גם כשהוא חולק על רבים קדושין כד: ציון ד אם היוצא בראשי אברים צריך גט שחרור
כללי פסיקה האם הלכה כרשב"ג בכל מקום ששנה במשנתנו ב"ק מח: ציון ז תשלום על שבח האם מחמת הולדת
כללי פסיקה האם הלכה כרשב"ג במשנה או בברייתא ב"מ סח: ציון ד שמין עגל עם אמו
כללי פסיקה האם הלכה כרשב"ג במשנה אם בסוגיה מוכח להיפך ב"מ קו: ציון ח פסקה ו שינוי המין בחכירות ובקבלנות
כללי פסיקה האם הלכה כרשב"ג במשנתנו גם כשהגמרא מציבה אותו ב"שיטה" עם תנאים אחרים ב"מ קיג. ציון ו מסדרים לבעל חוב
כללי פסיקה האם הלכה כרשב"ג במשנתנו גם כשהגמרא מציבה אותו ב"שיטה" עם תנאים אחרים ב"מ קיג: ציון ט בעל חוב שלובש בגד יקר
כללי פסיקה האם הלכה כשמואל נגד רב בממונות גם אם רב יהודה סובר כרב ב"מ קז. ציון ו פסקאות ה-ו אילן העומד על המיצר
כללי פסיקה האם לשון "ואם איתא לדר' פלוני" משמעה שאין הלכה כר' פלוני ב"מ ג. ציון ג פסקה א השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
כללי פסיקה האם פוסקים הלכה על פי "הכרעה" של תנא, אם חילוקו נזכר בדברי התנאים שלפניו או לא נזכר ב"מ נג: ציון ח מעשר שני והקדש שנפדו ולא נתן חומש
כללי פסיקה הכלל שכששניים חלוקים ואחד מכריע - הלכה כדברי המכריע קדושין כד: ציון ד אם היוצא בראשי אברים צריך גט שחרור
כללי פסיקה הלכה כ"אם תמצי לומר" ב"מ ו. ציון ו פסקה ב תקפה אחד בפנינו
כללי פסיקה הלכה כאמורא קדום אם אמורא שהוא בתרא מפרש את דבריו ב"ק קיב: ציון ג פסקה א קבלת עדים שלא בפני בעל דין
כללי פסיקה הלכה כאמורא שהגמרא דנה בדבריו ב"מ סו: ציון ג פסקה ב אפותיקי באסמכתא
כללי פסיקה הלכה כאמורא שהירושלמי דן בדבריו ב"מ קה: ציון ל פסקה א מכת מדינה
כללי פסיקה הלכה כדברי המכריע ב"מ עב: ציון ד פסיקה על הזבל
כללי פסיקה הלכה כלישנא בתרא ב"ק קיד. ציון ו פסקה ב קבלת חפץ גזול תמורת חפץ שנגזל ממנו
כללי פסיקה הלכה כר' יוחנן נגד רב - האם אומרים כך גם כשכל אחד אומר את דעתו בשם רבו ב"ק קטו. ציון ב יאוש לאחר שינוי רשות
כללי פסיקה הלכה כר' יוחנן נגד רב ושמואל קדושין נט: ציון ז המקדש מעכשו ולאחר שלושים יום
כללי פסיקה הלכה כר' מאיר בקנסותיו ב"מ י. ציון ח דינו של העני הנופל על הפאה
כללי פסיקה הלכה כר"מ בגזירותיו - האם הלכה כמותו בקנסותיו ביצה כז. ציון א בכור שנשחט שלא על פי מומחה
כללי פסיקה הלכה כרב אשי שהוא מריה דתלמודא ב"ק קיט. ציון א קבלת פירות מאריס
כללי פסיקה הלכה כרב באיסורי קדושין נט: ציון ז המקדש מעכשו ולאחר שלושים יום
כללי פסיקה הלכה כרב באיסורים וכשמואל בממונות - האם כלל זה עדיף על הכלל שהלכה כסתם משנה, והאם דיני "בל תלין" נחשבים איסור או ממון ב"מ קי: ציון י שכיר לשעות בלילה או שתם זמנו בלילה
כללי פסיקה הלכה כרב נחמן בדיני אף נגד רב ולוי יחד ב"מ מו: ציון ז מטבע שנפסל בקנין כחליפין
כללי פסיקה הלכה כרבי יוסי מחברו או מחבריו ב"מ ז: ציון א המוצא שטר חוב שיש בו הנפק ושטר כתובה
כללי פסיקה הלכה כרשב"ג במשנתנו ב"מ קה: ציון י קציר שנתערב בלקט של העניים
כללי פסיקה הלכה כרשב"ג נגד רבי ב"מ מח: ציון ה שמיטת כספים בהלואה שיש משכון על מקצתה
כללי פסיקה הלכה כשמואל בדיני - האם זה נאמר גם לגבי מימרה של שמואל שאמורא אחר פירש אותה באופן שמוציאו מפשוטו ב"ק צז: ציון א פסקה ב המלוה על המטבע ונפסלה
כללי פסיקה הלכה כשמואל בממונות - האם אומרים כך באונאה שיש בה גם איסור ב"מ מט: ציון ה פסקה א אונאה בשתות
כללי פסיקה הלכה כשמואל בממונות - האם אומרים כך באונאה שיש בה גם איסור ב"מ נא. ציון ד פסקה ד האומר לחבירו 'על מנת שאין לך עלי אונאה'
כללי פסיקה הלכה כתנא שאמוראים דנים בדבריו ב"מ קה: ציון י פסקה א קציר שנתערב בלקט של העניים
כללי פסיקה כשאמורא מקשה על אמורא אחר ושותק האם זה מראה שהוא מסכים עמו ביצה לז: ציון ד שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות
כללי פסיקה כשהרי"ף מביא דעה של גאון - האם הוא פוסק כמותו ב"מ קג. ציון ה שאילה בטובה שאינה מוגבלת בזמן
כללי פסיקה כשיש מחלוקת בין שתי לשונות בגמרא ביצה ו: ציון ג אכילת ביצים שנמצאו בתרנגולת - עם חלב
כללי פסיקה כשיש מחלוקת בין שתי לשונות בגמרא ביצה מ. ציון ד דין מוקצה בבהמות בייתיות ומדבריות
כללי פסיקה כשיש סתירה בין פסקי הרא"ש לבין תשובותיו - הלכה כפסקיו ב"ק קיב: ציון ז פסקה ב קיום שטר שלא בפני בעל דין
כללי פסיקה כשיש שני לשונות - האם הלכה כלישנא קמא או בתרא ב"מ קיח. ציון ו פסקה ג הבטה בהפקר
כללי פסיקה כשיש שתי דעות בשולחן ערוך - כמי הלכה ב"מ קא: ציון ס חובות המשכיר והשוכר בתיקוני הבית
כללי פסיקה כשכתוב "סבר ר' פלוני למימר" - האם משמעותו שהוא חזר בו מדבריו אח"כ ב"מ קט: ציון א נוטע שמסתלק קודם זמנו
כללי פסיקה כשמובאת דעת תנא קמא ואח"כ דעה בשם תנא אחר ואח"כ דעת חכמים - כמי הלכה ב"מ עב: ציון ד פסיקה על הזבל
כללי פסיקה כשרב ושמואל יחד חולקים על רבי יוחנן - כמי הלכה ב"ק קיח. ציון כ פסקה א ידיעת הבעלים על הגניבה והשבתה
כללי פסיקה מחלוקת בין משנה לברייתא כשבברייתא זו דעת רבים ב"מ קיא. ציון ח איסור הלנת שכר בהמה, כלים וקרקעות
כללי פסיקה מחלוקת הבבלי והירושלמי כשהירושלמי עוסק בנושא באופן ישיר והבבלי עוסק בו רק בדרך אגב ב"מ נו. ציון ג המעשר בלוקח מהנחתום ומהפלטר
כללי פסיקה מחלוקת רב ושמואל נגד ר' יוחנן וריש לקיש ביצה לח: ציון א ביטול ברוב
כללי פסיקה מתי "אין הלכה כתלמיד במקום הרב" ומתי "הלכה כבתראי" ב"מ כ. לפני ציון א עדיו בחתומיו זכין לו
כללי פסיקה מתי אומרים "הלכה כבתראי" ומתי אומרים "אין הלכה כתלמיד במקום הרב" ב"מ לח. ציון א פסקה ה מוכרים פקדון שהולך ונפסד
כללי פסיקה סתם ואח"כ מחלוקת ב"מ נב. ציון א אונאה במטבע
כללי פסיקה סתם משנה, שרבים חולקים עליה ביצה יט: ציון ג מאימתי עובר ב"בל תאחר"
כללי פסיקה ר' יוחנן נגד רב ושמואל, כשרב ושמואל אומרים אותו הדבר או שאומרים דברים שונים אבל שניהם חולקים על ר' יוחנן ביצה ל. ציון ד גדרי מצות תוכחה
כללי פסיקה רבה ורב יוסף הלכה כרבה - האם זה בכל התלמוד או רק בבבא בתרא ב"ק נו: ציון ו שומר אבידה
כללי פסיקה רבה ורב יוסף הלכה כרבה - האם כלל זה אמור בכל התלמוד או רק במסכת בבא בתרא ב"ק סו. ציון ג היאוש כקנין גניבה
כללי פסיקה רבה ורבא - הלכה כרבא, והדין כשהם חולקים בדעתו של אמורא שקדם להם ב"מ מז. ציון א דין אונאה בקנין מעות כשאין ידוע מנינם
כללי פסיקה תיקו באיסור דרבנן ביצה יד: ציון ה דרך המשלוח של מתנות ביום טוב
כללי פסיקה תיקו באיסור דרבנן ביצה יז. ציון כ מי שעבר ואפה או הערים
כללי פסיקה
->אין הלכה כרבי מחבריו פסחים צב: ציון ב חיוב כרת בפסח ראשון ובפסח שני
->בספק שעלה בתיקו, בדאורייתא או בדרבנן פסחים ד: ציון ב חזקתו של בית המושכר בארבעה עשר
->'לעולם אימא לך' - האם היא הכרעה או דחייה בעלמא פסחים ד: ציון ב חזקתו של בית המושכר בארבעה עשר
->משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי פסחים ב: ציון א עשיית מלאכה בערב פסח לפני הנץ החמה
->פסק הלכה במשנה עצמה פסחים מו. ציון ו הפרשת חלה בטומאה ביום טוב של פסח
כללי פסיקה
->אם הראב"ד אינו משיג על הרמב"ם - האם זו הוכחה שהוא מסכים עמו מו"ק טז. אחרי ציון ד מהי שמתא
->האם הלכה כרבי אליעזר בין יעקב גם כשהוא חולק על רבים מו"ק ו: ציון ג הלכות השקאה במועד
->האם הלכה כרבי מחברו גם נגד רבי יהודה רבו מו"ק ז: ציון ב עיכוב בראיית נגעים לצורך דבר הרשות
->האם הלכה כרבן שמעון בן גמליאל גם כשחולק בברייתא מו"ק ח: ציון ו הכנת ארון למת במועד
->האם תמיד הלכה כמשנה ולא כברייתא מו"ק יז: ציון ח גילוח במועד לכהני המשמר
->האם תמיד הלכה כרבה נגד רב יוסף מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->האם תמיד הלכה כרבי יוסי מו"ק י. ציון א סירוג המיטות במועד
->האם תמיד הלכה כרבי יוסי נגד רבי מאיר מו"ק ח. ציון ג אבלות בליקוט עצמות
->האם תמיד הלכה כרבי עקיבא מחברו מו"ק ג: ציון ג תוספת שביעית בזמן הזה
->הלכה כבתראי
->->רק מרבא ואילך מו"ק כא. ציון ח פרק ג הנחת תפילין לאבל
->->מתי הלכה כבתראי אפילו כתלמיד במקום רבו מו"ק יח. ציון ג גילוח השפם בחול המועד ובאבלות
->הלכה כדברי המיקל באבל מו"ק יד: אחרי ציון ב פרק ב חיוב אבלות מהתורה או מדרבנן
->->בדבר שאסור לאבל לא מחמת אבלות מו"ק כג. ציון ד פסקה ב נישואין למי שמתה אשתו
->->במחלוקת תנאים או מחלוקת אמוראים מו"ק יח. אחרי ציון א הלכה כדברי המיקל באבל; כד. ציון ב פסקה ב אבלות בשבת
->->במחלוקת פוסקים מו"ק יח. אחרי ציון א הלכה כדברי המיקל באבל
->->כשרבים מחמירים מו"ק יא: ציון ד מלאכת דבר האבד באבל כשאין מי שיעשה; יח. אחרי ציון א הלכה כדברי המיקל באבל
->->לענין דיני אונן ותספורת מו"ק יח. אחרי ציון א הלכה כדברי המיקל באבל
->->לענין דיני היום הראשון של האבלות או הימים שלאחר שבעה מו"ק יח. אחרי ציון א הלכה כדברי המיקל באבל
->->לענין דיני קריעה מו"ק יח. אחרי ציון א הלכה כדברי המיקל באבל; כו: ציון ט עד היכן קורע
->->לענין הזמן שמתו מוטל לפניו מו"ק כג: אחרי ציון ב אונן בתשמיש המטה
->הלכה כיחיד נגד רבים אם מסתבר טעמו של היחיד מו"ק כב: ציון כ אופן הקריעה
->כשיש סתירה בין פסקי הרא"ש לתשובותיו מו"ק טז. ציון צ פסקה א תלמיד שנידה לכבודו
כללי פסיקה
->בין שתי לשונות חולקות בסוגיה - הלכה כלשון אחרונה חגיגה יט. ציון ה דין שנים שטבלו בזה אחר זה במקוה מצומצם
כללי פסיקה
->במחלוקת יחיד ורבים שנפסקה הלכה כיחיד אבל נהגו כרבים - האם מחזירים את הדין סנהדרין לא. ציון ז סתירת הדין
->במחלוקת רבינא ורב אחא סנהדרין עו: ציון ל מצמצם בנזיקין
->האם הלכה כרבי יהודה נגד רבי שמעון סנהדרין פז. ציון ג באיזו מחלוקת נעשה זקן ממרא
->האם יש כלל שאין הלכה כרבי יאשיה סנהדרין טו: ציון ג שבט שהודח לעבוד עבודה זרה
->האם תמיד הלכה מר בר רב אשי סנהדרין כט: ציון ו הודאה בפני שלושה
->כששניים חלוקים ואחד מכריע - הלכה כדברי המכריע סנהדרין ו. ציון ד מספר הדיינים בפשרה
->הלכה כרבי יוחנן נגד ריש לקיש - חריגים לכלל סנהדרין קיב. ציון ב מרבין להם בתי דינין בעיר הנידחת
כללי פסיקה
->האם הלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר גם כשיש סתם משנה כר"מ סוכה כב: ציון ו העושה סוכתו בראש האילן או על גבי הגמל
->מתי "אין הלכה כתלמיד במקום הרב" סוכה ב. ציון א סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה
->מתי "הלכה כבתראי" סוכה ב. ציון א סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה
->מתי "הלכה כרב ששת באיסורי" סוכה מד: ציון ה שיעור ערבה
->מתי "הלכה כרבה, שהרי כל מילי כרב עביד" סוכה ב. ציון א סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה
->מתי הלכה כיחיד נגד רבים סוכה ב. ציון א סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה
כללי פסיקה
->הלכה כמקיל בחו"ל כשיש מחלוקת במצווה שעיקרה בא"יברכות לה. ציון ה נטעי רבעי או כרם רבעי
->הלכה כרבן שמעון בן גמליאל במשנה ברכות טז: ציון גחתן וכל הפטורים שרוצים לקרוא קריאת שמע
->->מול הכלל "הלכה כבתראי" ברכות טז: ציון ג חתן וכל הפטורים שרוצים לקרוא קריאת שמע
->כשרבי יוסי חולק על רבים ברכות נג. אחרי ציון ס המריח ריח שאין ידוע מקורו
->כשרבי עקיבא חולק על רבים ברכות כט. ציון ג תפילת מעין שמונה עשרה - "הביננו"
->סתם משנה ואחר כך מחלוקת ברכות מ. ציון ל הטועה ומברך בורא פרי האדמה על פרי האילן
כללי פסיקה
->כשיש מחלוקת בין שתי לשונות בגמרא מכות ג: ציון ג שמיטת כספים במלוה לעשר שנים
כסא, ביו"ט נשיאת אדם בכסא או באפריון או על הכתפיים (אלונקי), הדין אם הוא אדם חשוב שהרבים צריכים לו, אם הוא מפחד או אינו מפחד, אם יש דוחק הציבור או אין, איש או אשה או זקן, הוצאת הכסא לבדו ביצה כה: ציון ב דברים שאין יוצאים בהם ביום טוב
כסיה
->האם היא מילה אחת או שתיים, והנפקא מינא לענין כשרות ספר תורה פסחים קיז: לפני ציון ד מילים המסתיימות בהברה "י-ה"
כסף מדינה האם כסף מדינה עשוי מכסף או מנחושת או משניהם יחד ב"ק לו: ציון ד כסף צורי וכסף מדינה
כסף, שיעוריו שיעורי תשלום כסף האמור בתורה או בדברי חכמים - האם הם נמדדים בכסף מדינה או בכסף צורי ב"ק לו: ציון ד כסף צורי וכסף מדינה
כעס, איסורו פסחים סו: ציון ד איסור יוהרא וכעס
כפייה, במצוות ב"ד כופה אדם לקיים מצוות עשה עד שתצא נפשו, לענין השבת גזילה פחות משווה פרוטה ב"ק קה. ציון ד גזל שתי אגודות בפרוטה והחזיר אחת
כפיית המיטה, באבל מו"ק טו. ציון א השני כפיית המיטה לאבל
->בזמן הזה מו"ק טו. ציון א השני כפיית המיטה לאבל
->בדרגש - זקיפתו על צידו או כפי שהוא או התרת קרביטיו מו"ק כז. ציון ח כפיית הדרגש וזקיפתו
->מיטה שיש לה שנים או ארבעה נקליטים מו"ק כז. ציון י כפיית מיטה שנקליטיה יוצאים
->מיטות של בני משפחתו או של אורחים או המיועדות לכלים מו"ק כז. ציון ו המיטות שהאבל חייב לכפות
->מיטות שיש בביתו בעיר אחרת מו"ק כז. ציון ו המיטות שהאבל חייב לכפות
כפילת מלים בתפילה
->אמירת אמן פעמיים ברכות לג: ציון ד האומר "שמע שמע" ו"מודים מודים"
->האיסור לומר "מודים מודים"ברכות לג: ציון ד האומר "שמע שמע" ו"מודים מודים"
->->בכפילת המילה או המשפטברכות לג: ציון ד האומר "שמע שמע" ו"מודים מודים"
->האם צריך להשתיק ש"צ שכופל מלים ברכות לג: ציון ד האומר "שמע שמע" ו"מודים מודים"
כפירה (ראה: הוחזק כפרן)
כפירה, במילווה הכופר במילווה ונודע שהוא משקר (ע"י עדים או שהמלווה הוציא שטר) - האם הוא פסול לעדות, והדין אם נשבע לשקר כטענתו ב"ק קה: ציון מ הכופר במילוה כשר לעדות
כפירה, בפקדון האם כופר בכל בפקדון חייב שבועה דאורייתא, בטענת להד"ם או "החזרתי" או נגנבה או נאנסה ב"ק קז. ציון א מודה במקצת הטענה וכופר הכל במילוה ובפקדון
כפירה, בפקדון הכופר בפקדון - האם נעשה עליו גזלן וחייב באונס אם הפקדון לא היה אז ברשותו ב"ק קח: ציון א הגנב שהודה לשומר לאחר שנשבע
כפירה, בפקדון הכופר בפקדון - האם נעשה עליו גזלן וחייב באונס ופסול לעדות, אם הפקדון היה אז ברשותו או לא היה, אם ייתכן שכופר רק כהשתמטות או שברור שלא (כגון שהיה יכול להשתמט בטענה אחרת), אם כפר בב"ד או חוץ לב"ד ב"ק קה: ציון ט הכופר בפקדון
כפל האם גנב נמכר כדי להחזיר את כפל גנבתו קדושין יח. ציון ב אם אדם נמכר בכפילו
כפל הגונב טבלו של חברו האם צריך לשלם כפל קדושין נח: ציון א הגונב טבלו של חברו
כפל, בגונב מגנב הגונב מן הגנב - האם חייב לשלם כפל לבעלים ב"ק סה. לפני ציון א קנין גניבה בגגו חצירו וקרפיפו
כפל, בגונב מגנב הגונב מן הגנב כאשר הגנב הראשון עדיין לא קנה את הדבר - האם השני חייב כפל ב"ק עט. ציון ו גנב שנתן לכהן, לבעל חוב או לשומר
כפל, בגונב מגנב הגונב מן הגנב לאחר יאוש הבעלים - האם השני משלם לראשון כפל וארבעה וחמשה ב"ק סו. ציון ג היאוש כקנין גניבה
כפל, בגנב מאביו גנב מאביו ומת אביו - האם חייב לשלם כפל לאחיו, אם עמד בדין על הגניבה לפני מיתת האב או לא עמד, אם אמר לו ב"ד "צא תן לו" או "חייב אתה ליתן לו" ב"ק עא: אחרי ציון א הגונב מאביו לענין תשלומי ארבעה וחמשה
כפל, בדבר שאינו מסוים האם הגונב דבר שאינו מסויים משלם כפל ב"ק סד: בלי ציון דבר שאינו מסוים לענין כפל ושבועה
כפל, בזמן הזה האם בזמן הזה דנים דיני גזילות גם לגבי תשלום הכפל ב"ק פד: ציון א שליחותייהו קעבדינן - סמכות בית דין בזמן הזה
כפל, בקדשים קלים הגונב קדשים קלים מבית בעליהם - האם חייב כפל ב"ק יב: ציון ב דין נזיקין בקדשים קלים
כפל, בשומר אשה פנויה שהשאילה חפץ ונישאה ונגנב הפקדון והשואל שילם לבעל (אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא הגנב - האם השואל זוכה בכפל, והדין באשה פנויה ששאלה חפץ ונישאה ונגנב הפקדון והבעל שילם (אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא הגנב - האם הבעל זכה בכפל ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל כששאל מהאשה ושילם לבעלה
כפל, בשומר אשה שהשאילה נכסי מלוג ונגנב הפקדון והשואל שילם לבעל (אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא הגנב - האם השואל זוכה בכפל, אם הבעל לא הסכים להשאיל לו או שנתן לה רשות להשאיל כל זמן שתרצה, ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל כששאל מהאשה ושילם לבעלה
כפל, בשומר זכיית שומר בכפל אם נגנב הפקדון והשומר שילם (אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא הגנב - האם גוף הפקדון חוזר למפקיד, האם במקרים שעלו בתיקו (כגון ששילמו בני השומר או שילם לבני המפקיד או שילם בעלה של השואלת) יחלוקו או יינתן למוחזק או למרא קמא ב"מ לד. ציון א דיני הספקות בקנין הכפל
כפל, בשומר נגנב הפקדון והמפקיד מת והשומר שילם לבניו או שאמר להם "הריני משלם" (אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא הגנב - האם השומר זוכה בכפל, והדין אם נגנב אחרי מות המפקיד, או נגנב בחייו והמפקיד העמיד את הגנב בדין ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל לשומר ששילם לבנים
כפל, בשומר נגנב הפקדון והשומר מת ובניו שילמו או שאמרו "הרי אנו משלמים" (אף שהשומר היה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא הגנב - האם בני השומר זוכים בכפל, והדין אם נגנב אחרי מות השומר ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל לשומר ששילם לבנים
כפל, בשומר נגנב הפקדון והשומר מת ובניו שילמו או שאמרו "הרי אנו משלמים" (אף שהשומר היה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא הגנב - האם בני השומר זוכים בכפל, והדין אם נגנב אחרי מות השומר, אם הניח האב נכסים או לא הניח ב"מ לד. ציון א קנין הכפל לבנים ששילמו
כפל, בשומר נגנב הפקדון והשומר רצה להישבע אך המפקיד גילגל עליו שבועות אחרות וכדי להיפטר מהן שילם - האם הוא זוכה בכפל אם נמצא הגנב ב"מ לד: ציון ב פסקה ג דיני שבועה שאינה ברשותו
כפל, בשומר נגנב הפקדון והשומר שילם (אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא הגנב - האם השומר זוכה בכפל או בשבח אחר שהשביח הפקדון מעלמא, והדין אם השומר לא שילם אבל אמר "הריני משלם" ונשבע שאין הפקדון ברשותו או לא נשבע, או שנשבע שלא פשע ואח"כ אמר "הריני משלם", או שאמר "פשעתי" (או שאר טענה המחייבת אותו) (וידע שהוא מתחייב בגלל טענתו או לא ידע) ולא אמר "הריני משלם", בשומר חינם או בשומר שכר או בשואל או בשואל שהתנה להיות כש"ח, והדין אם יש עדים שפשע או שנאנס, האם השומר זוכה בגיזותיה וולדותיה שהשביחה הבהמה משעת ההפקדה עד שעת הגניבה או משעת הגניבה עד התשלום או אחרי התשלום, האם גוף הפקדון שייך לשומר או למפקיד ב"מ לג: ציון ב שומר ששילם ולא רצה להשבע
כפל, בשומר נגנב הפקדון והשומר שילם (אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא הגנב - האם השומר זוכה בכפל, האם המפקיד מקנה לו את הכפל משעת ההפקדה או סמוך לגניבתה, האם גוף הפקדון חוזר למפקיד או נקנה לשומר ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל לשומר ששילם לבנים
כפל, בשותף שותף שגנב לדעת חבירו - האם הוא חייב כפל או פטור מפני שהוא נחשב כאילו גנב חצי שור ב"ק עח: ציון ט שותפים שגנבו וטבחו
כפל, מיהו גנב גנב המסתיר את גניבתו ולא את עצמו - האם הוא נחשב גזלן ופטור מכפל, והדין בגנב המסתתר ביער כדי לגנוב בהמות שרועות שם וראוהו שמסתתר ולא פרש מגניבתו ב"ק עט: ציון ב גנב שהטמין בחורשין
כפל, מיהו גנב גנב המתחבא רק כדי שלא יברחו ממנו ולא מפני שהוא מפחד - האם הוא נחשב גזלן ופטור מכפל, אם ידע הנגנב על הגניבה או לא ידע, והדין במי שגונב במקום גלוי ואינו מתחבא או מתחבא מפני הבעלים, אם היה בעיר או בחורשין, והאם לסטים מזויין נחשב גנב וחייב כפל ב"ק עט: ציון ד הגדרת גנב וגזלן
כפל, שיעורו האם גנב משלם כפל לפי ערך הגניבה בשעת העמדה בדין או לפי ערכה בשעת הגניבה, והדין אם הבהמה השמינה או הכחישה מאליה, והדין אם גנב טלה ונעשה איל - האם משלם כפל בשווי טלה או בשווי איל, אם משלם בטלאים או בדמים ב"ק סה. ציון א תשלומים על גניבה שנשתנה שוויה
כפניות (בתמרים)
->האם יש בהן דין ערלה ברכות לו: ציון ה איסור ערלה בסמדר בגפנים וכיוצא בזה בשאר פירות
כפרה
->בעלים מתכפרים רק כשהכהנים אוכלים מהקרבן פסחים נט: ציון ב הכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים
כפרים, בקריאת המגילה מי קורא לבני הכפרים שהקילו עליהם חכמים להקדים ולקרוא ביום הכניסה, ואיפה קוראים מגילה ב. ציון ג קריאת המגילה לפני ימי הפורים
כפרן (ראה: הוחזק כפרן)
כריעה
->אופן הכריעה בתפילה ברכות יב: ציון א כורע בבת אחת וזוקף מעט מעט
->->לכתחילהברכות כח: ציון ח אופן הכריעה בתפילה
->->במי שמצטער ברכות כח: ציון ח אופן הכריעה בתפילה
->באמירת "ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים" ברכות לד: לפני ציון ד כריעה בהודאות
->בברכת אבות ובברכת הודאה בתפלה
->בפני אדםברכות יד. ציון ה נתינת שלום לפני התפילה
->בתפילה במקומות שלא תקנו חכמים לכרוע ברכות לד: לפני ציון ד כריעה בהודאות
->->במלות הודאה בהלל או בהגדה של פסח או בברכת המזון או ב"ויברך דוד" או ב"נשמת כל חי"ברכות לד: לפני ציון ד כריעה בהודאות
->הזקיפה ממנה
->->בשעת הזכרת שם ה' או לפני כןברכות יב. ציון ו זקיפה בהזכרת השם
->->צורת הזקיפה ברכות יב: ציון א כורע בבת אחת וזוקף מעט מעט
->המאחר בתפילתו - יכוון שכשיגיע הש"ץ ל"מודים" יגיע הוא ל"אבות" או ל"הודאה" ויכרע עמו ברכות לד. ציון י הוספת כריעות בתפילה
->כריעה בתחילתן או באמצען או בסופן של ברכות התפילהברכות לד. ציון י הוספת כריעות בתפילה
->->במלך או בכהן גדולברכות לד. ציון י הוספת כריעות בתפילה
->->בראש השנה או ביום הכיפורים ברכות לד. ציון י הוספת כריעות בתפילה
->כריעת הכהנים בבית המקדש כששמעו את הזכרת השםברכות יב. ציון ו זקיפה בהזכרת השם
כרך
->גדר "כרך גדול" לענין עיר מקלט ולענין קריאת המגילה מכות י. ציון ב עיר המקלט - גודלה ואוכלוסיתה
כרכוב המזבח
->זיהויו סוכה נד: ציון ד מקום נתינת אברי הקרבנות
כרם רבעי
->האם נוהג בחוץ לארץ ברכות לה. ציון ה נטעי רבעי או כרם רבעי
כרפס
->האם בליל הסדר טובלים את הכרפס בחומץ, במי מלח, בחרוסת או במשקה אחר פסחים קיד. ציון ב טיבול ראשון
כרת
->במי שלא הקריב פסח ראשון או פסח שני פסחים צב: ציון ב חיוב כרת בפסח ראשון ובפסח שני
->הזיד בראשון ועשה את השני פסחים צב: ציון ב חיוב כרת בפסח ראשון ובפסח שני
כרתי
->הברכה עליוברכות לו: ציון ט הברכה על פלפלין וזנגביל
->->אם נשתבח עם דברים אחרים ע"י בישולברכות לו: ציון ט הברכה על פלפלין וזנגביל
כשות, שהופקד שומר כשות שביקש ממשרתו להכין לו שיכר מהכשות שלו והלך והכין מהכשות המופקד - האם השומר חייב על קלקול הפקדון, בשומר חינם או בשומר שכר, הדין אם המשרת שהה זמן רב בהבאת הכשות או חזר מהר מדי כך שהשומר היה צריך לדעת שלקח מהכשות המופקד, האם המשרת חייב, אם שתי הערימות היו בבית אחת או בשני בתים, האם השומר או המשרת חייבים להישבע ב"מ מב: ציון ה פקדון שאבד ע"י טעות של המשרת
כשכוש בזנב, כנזק האם בהמה שכשכשה כשכוש גדול בזנבה נחשב תולדה דרגל ופטור ברה"ר או תולדה של קרן וחייב ברה"ר ב"ק יט: ציון א כשכשה בזנבה או באמתה ברה"ר
כשפים (ראה: כישוף)
כשר (ראה: אדם כשר)
כתובה אשה שספק אם נישאה בעולה או בתולה, ומת הבעל, ותפסה מאתיים לכתובתה ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
כתובה גט שאבד והאשה רוצה אותו כדי לגבות בו את הכתובה - על פי אלו סימנים מחזירים לאשה, סימן מובהק או שאר סימנים ב"מ כח. ציון ט החזרת גט לאשה על פי סימנים
כתובה מודה במקצת בחיוב הכתובה - האם פטור משבועה מטעם הילך או כי זו כפירת שעבוד קרקעות, כששטר הכתובה קיים או כשאינו קיים ב"מ ד. ציון ב פסקה ד דין הילך
כתובה מודה במקצת בחיוב הכתובה - האם פטור משבועה מטעם כפירת שעבוד קרקעות, כששטר הכתובה קיים או כשאינו קיים ב"מ ד: ציון ב אין נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות
כתובה שטר כתובה שהוחזק ברבים, האם חוששים לקידושין קדושין נ: ציון ד שטר כתובה שהוחזק בשוק
כתובה
->כתיבת כתובה בחול המועד מו"ק יח: ציון א הדברים שמותר לכתוב במועד
כתובה, אופן התשלום (ראה: תשלומי כתובה)
כתובה, ממטלטלין האם אשה יכולה לגבות את כתובתה ממטלטלין שנקנו בשמי המטלטלין שכתב לה בעלה בכתובתה ב"מ קד: ציון ח פסקה ג המקבל עיסקא ומת
כתובה, ממטלטלין האם שעבוד כתובה חל על המטלטלין אחרי תקנת הגאונים, אם הבעל כתב כך בכתובה או לא, אם ידע על התקנה או לא, במקום שנהגו לכתוב כך או לא ב"מ קד. ציון ז פסקה ב אריס שהוביר את הקרקע
כתובה, ערכה האם מאתים זוז של כתובה נמדד בכסף צורי או בכסף מדינה ב"ק לו: ציון ד כסף צורי וכסף מדינה
כתובה, קרבנות התחייבות בעל בכתובה להביא קרבנות שאשתו חייבת בהם ב"מ קד. ציון ט חיוב הבעל בקרבנות אשתו
כתובה, שנמצאה מצא כתובה - האם יחזיר לאשה, אם הבעל טוען שפרע או שכתב לה כתובה אחרת בינתיים, אם האשה עודה תחתיו או כבר נתאלמנה או נתגרשה, האם חוששים לקנוניה אם הבעל מודה לאשה - בכתובה מן הנישואין או מן האירוסין ב"מ ז: ציון א המוצא שטר חוב שיש בו הנפק ושטר כתובה
כתובה
->מי שהעידו שפלוני חייב לשלם כתובה והוזמו - כמה ישלמו מכות ג. ציון ג שומת הכתובה לעדים שהוזמו
כתובת קעקע
->אם שרט ואח"כ צבע או להיפךמכות כא. ציון א כתובת קעקע
->בנתינת אפר מקלה או עפר על מכה מכות כא. ציון א כתובת קעקע
->הכותב רק אות אחתמכות כא. ציון א כתובת קעקע
->המקעקע בידו ולא בכלימכות כא. ציון א כתובת קעקע
->העושה צורהמכות כא. ציון א כתובת קעקע
->כתב ולא קעקע או קעקע ולא כתב - האם אסור מדאורייתא או מדרבנן או שמותר מכות כא. ציון א כתובת קעקע
->שאינה מתקיימת לעולם אלא רק לזמן מרובה מכות כא. ציון א כתובת קעקע
->שלא לשם ע"ז - האם אסור מדאורייתא או מדרבנן או שמותר מכות כא. ציון א כתובת קעקע
כתותי מיכתת שיעורא
->לגבי טומאת נבילה בבהמת עיר הנידחת שנשחטה סנהדרין קיב. ציון כ בהמת עיר הנידחת שנשחטה

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 6275

פרטים נוספים
בטל' 026521259
פקס 026537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמא | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | מערכי שיעור
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | כתוב אלינו

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | THE TECHNIQUE | EXAMPLE | RARE BOOK SERVICE
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US