Halacha Brura and Berur Halacha
Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה


מפתח נושאים לבירור הלכה
אות ל

הוראות שימוש: הערכים מסודרים בסדר אלף-בית, ומחולקים לערכי משנה.

הערכים הראשיים צבועים בצבע אדום, וערכי המשנה צבועים בצבע כחול.
אחרי כל ערך בא מראה המקום: המסכת, הדף, הציון (בצבע סגול), וכותרת העבודה בבירור הלכה (בצבע שחור) .

הערכים מכמה מסכתות מסודרים עם תת-ערכים ותת-תת-ערכים.
לפני תת-ערך בא הסימון ->, ולפני תת-תת-ערך בא הסימון ->->, ולפני תת-תת-תת-ערך בא הסימון ->->->.

לחיפוש נושא יש לגלול למטה ולמעלה במסמך בעזרת מקשי Page up, Page down, או בעזרת תיבת הגלילה, עד הערך הראשי המבוקש.
בין הערכים הראשיים, יש לחפש את ערך המשנה המבוקש.



'לא ילבש'
->בגילוח פאות הזקן במספריים שלא כעין תער מכות כ. ציון י איסור השחתה בתער
->בהעברת שער בית השחי ובית הערוה ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->->במקום שאנשים רגילים בכך ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->->מלקות על כך ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->בליקוט שערות לבנות מתוך שחורות ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->->באדם שמצוי אצל המלכות ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->->מהתורה או מדרבנן ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->בליקוט שערות לבנות מתוך שחורות
->->אם נוטל שערה אחת ומשאיר עוד שערות לבנות שבת צד: ציון ט האיסור ללקוט שערות לבנות מתוך שחורות
->->כמה שערות לבנות או רק אחת שבת צד: ציון ט האיסור ללקוט שערות לבנות מתוך שחורות
->->מהתורה או מדרבנן שבת צד: ציון ט האיסור ללקוט שערות לבנות מתוך שחורות
->האם האיסור תלוי במנהג המקום או הזמן ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->הסתכלות במראה (ראה: מראה)
'לא פלוג רבנן'
->לענין מוכר שהתאנה ועבר הזמן כדי שיראה לתגר או לקרובו ב"מ נ: אחרי ציון ד זכותו של המוכר לחזור בו לעולם
'לא שבקת חיי לכל בריה'
->טעם שלא מועילה תפיסה בפני עדים כשיש ספק ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
'לא תגורו'
->בתלמיד שרואה זכות לאחד מבעלי הדין ושותק שבועות לא. ציון א התערבות תלמיד בדין כשרואה זכות לאחד
לא תחמוד
->אם החומד נותן כסף סנהדרין כה: ציון י החמסן - האיסור והפסול
->גדר האיסור סנהדרין כה: ציון י החמסן - האיסור והפסול
'לא תחנם' (ראה: ארץ ישראל; גוי; מתנה)
'לא תסור'
->חובת שמיעה לב"ד שטעו (ראה: פסיקת הלכה)
לא תעשה
->איסור שיש עליו כמה לאווין - האם לוקים על כל אחד מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
->האם ייתכנו כמה לאוים על איסור אחד ב"מ עה: ציון ג פסקה ג האיסורים שנאמרו בריבית
->->בלאו שנאמר בחומשים הראשונים ונשנה בספר דברים ב"מ קיד: אחרי ציון ד חיוב בעל חוב כשלא החזיר את העבוט
->האם עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת ר"ה כא: ציון א חילול שבת לעדות החודש
->לאו הניתן להישבון, במלוה הנוטל ריבית ב"מ סב. ציון ה החיוב, העונש והתיקון באיסורי ריבית
->לאו הניתן לתשלומין
->->האם עושק שכר שכיר נחשב לאו הניתן לתשלומין ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
->->מדוע בלאו כזה משלם ואינו לוקה ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
->לאו שנכתב בתורה רק כטעם לאיסור - האם לוקים עליו מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
'לא תתחתן' (ראה: חיתון)
לא... (ראה גם: בל...)
לאו הניתק לעשה
->במלוה הנוטל ריבית - ניתק לעשה שמחייב להחזיר ב"מ סב. ציון ה החיוב, העונש והתיקון באיסורי ריבית
->האם עושק שכר שכיר נחשב לאו הניתק לעשה ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
->האם קיום העשה מתקן את הלאו למפרע או רק מכאן ולהבא ב"מ כו: ציון ב פסקה א תיקון האיסורים שבגזילת אבידה
->הגדרתו מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
->הפטור ממלקות פסחים פד. ציון ד נותר בפסח
->מי שעבר עליו - האם לוקה
->->אם ב"ד הזהיר אותו לקיים את העשה ולא קיים אותו מיד מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
->->אם לא קיים את העשה וגם לא ביטלו בידיים מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
לאו שאין בו מעשה
->האם עושק שכר שכיר נחשב לאו שאין בו מעשה ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
->->אם השכיר תפס ממנו כלי לשכרו וחזר ונטלו ממנו או שכפר בב"ד ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
->הפטור ממלקות פסחים פד. ציון ד נותר בפסח
->מלקות בלאו שאין בו מעשה שאפשר לעשותו במעשה ב"מ נח: ציון ח חיוב מלקות על אונאת דברים
->->באונאת דברים ב"מ נח: ציון ח חיוב מלקות על אונאת דברים
->מלקות עליו מו"ק ב: ציון ג החיוב במקיים כלאים
לאו שבכללות
->במקום שיש לאו כללי וגם לאווים מיוחדים על פרטים הכלולים בו - האם לוקים גם על הלאו הכללי מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
->האם לוקים עליו ועל האיסורים המפורשים באותו בפסוק פסחים מא: ציון א לאו שבכללות
->הגדרתו, לענין שאין לוקין עליו פסחים כד. ציון ב איסור אכילת פסולי המוקדשין
לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד
->עבר באיסור הכלול בו שאין עליו מיתה - האם לוקה מכות יג: ציון ב מלקות בלאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין
לאו שקדמו עשה
->האם לוקים עליו מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
->->אם יש בו כרת מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
->הגדרתו מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
לאחר יד
->באיסור שבות שבת קכא. ציון ב אמירה לנכרי בכיבוי דליקה
->בטלטול מוקצה (ראה: מוקצה)
לאפרושי מאיסורא (ראה: הפרשה מאיסור)
לב
->אכילתו גורמת לשכחה (ראה: לימוד תורה)
לב בית דין מתנה
->בפדיון של פרה אדומה שבועות יא: ציון ב פרק א פדיון בפרה אדומה
לבוד
->במחיצה שהגדיים בוקעים בה שבת קא. ציון ג מחיצה שהגדיים בוקעים בה
->האם יש דין לבוד כשאין דין גוד אחית שבת קא. ציון ג מחיצה שהגדיים בוקעים בה
לבוד בסוכה
->דופן מקנים עומדים שביניהם פחות מג"ט סוכה טז: ציון א תרי לבוד; סוכה יח. ציון ד סיכך על גבי אכסדרה
->דופן שלמה ופס ארבעה טפחים ומשהו במרחק פחות מג"ט ממנה סוכה טז: אחרי ציון א משך סוכה קטנה - שבעה
->דפנות הנמוכות מהסכך וגם אינן מכוונות כנגד שפת הגג - האם אומרים גוד אסיק ולבוד כאחד סוכה טז. ציון ד המשלשל דפנות
->האם אומרים לבוד להחמיר סוכה יז. ציון ד צרוף אויר וסכך פסול
->חבלים המתוחים לאורך הסוכה עד גובה עשרה טפחים, וביניהם פחות משלושה טפחים סוכה טז: ציון א תרי לבוד
לבונה
->הברכה על ריחה ברכות מג: ציון א הגדרת עצים ועשבים לברכת הריח
->קנייתה ממותר הנסכים כתובות קו: מאיזה הקדש לוקחים בשביל מזבח הזהב והלבונה
לבוש (ראה גם: בגד; כסות)
->מתי חובה למסור נפש על "ערקתא דמסאנא" - שינוי לבוש סנהדרין עד. ציון ו מצוה קלה
->האם מותר ליהודי לשנות את לבושו כדי שלא יכירו שהוא יהודי סנהדרין עד. ציון ו מצוה קלה
לבנה (ראה גם: קידוש לבנה)
->האם מברכים על ראיית הלבנה בגבורתה - כשחוזרת בתחילת החודש לתחילת מזל טלה ברכות נט: ציון א ברכת החמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם
להכעיס
->האוכל נבילות להכעיס - מין או משומד ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->->האם בהמה ששחט אסורה בהנאה ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->->האם ספר תורה שלו נשרף ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->->הצלתו ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->->הריגתו ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->הזובח לעבודה זרה להכעיס - האם חייב מיתה סנהדרין סא. ציון ב זובח להכעיס
לווייה לאורח
->אם האורח מחל סוטה מו: ציון א מצווה ללוות את האורח
->בזמן הזה סוטה מו: ציון א מצווה ללוות את האורח
->מצוה או חיוב סוטה מו: ציון א מצווה ללוות את האורח
->שיעור הליווי סוטה מו: ציון א מצווה ללוות את האורח
לוויית המת
->בגוי שמת ברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->במת שיודע עליו אבל אינו רואה אותוברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->האם צריך לבטל מלאכה או לימוד תורה עבורהברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->המצוהברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->כמה צריך ללוותברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->עונש למי שאינו מלווהברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->שדה הקרוב לבית הקברות ומשמש להספד או להנחת המת
->->האם חוששים בו לטומאה מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->->האם עפרו טהור מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->->זריעה ונטיעה בו מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->->עשיית תנורים מעפרו לקודש מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
לוט ואשתו
->ברכה על הצלת לוט ברכות נד: ציון א ברכת הראיה על לוט ואשתו
->->נוסח הברכה ברכות נד: ציון א ברכת הראיה על לוט ואשתו
->ברכה על ראיית אשת לוט ברכות נד: ציון א ברכת הראיה על לוט ואשתו
->->נוסח הברכה ברכות נד: ציון א ברכת הראיה על לוט ואשתו
לויים
->השטח שסביב ערי הלויים
->->אלף אמה, אלפיים אמה או שלושת אלפים אמה סוטה כז: ציון ד השטחים שסביב ערי הלויים
->->כמה למגרש וכמה לשדות וכרמים סוטה כז: ציון ד השטחים שסביב ערי הלויים
->נוטל ידיים לכהנים (ראה: נשיאת כפיים)
->ערי הלויים (ראה: ערי הלויים)
->קדימתם לשאר דרגות יוחסין
->->בא"י או בחו"ל הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->->בא"י בזה"ז שאין תרומות ומעשרות הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->בשעת הדוכן (כשהוא שר במקדש) ובזמן אחר הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->האזהרה לא לעזוב את הלוי - לשמחו ברגלים בבשר קדשים הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה
->->לעניין להחיותו הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->לעניין להיטמא למת מצוה הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->לעניין נתינת כסות הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->לענייני קדושה הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->'קונם לויים אלו נהנים לי' - האם מותר להם ליטול מעשר ממנו נדרים פד: אחרי ציון ב טובת הנאה מתרומות ומעשרות במודר הנאה
->'קונם לויים נהנים לי' - איך יתן מעשר נדרים פד: אחרי ציון ב טובת הנאה מתרומות ומעשרות במודר הנאה
->->בידיו או שיטלו על כרחו נדרים פד: אחרי ציון ב טובת הנאה מתרומות ומעשרות במודר הנאה
->שהרג בשוגג בעירו - גלייתו לשכונה אחרת בה מכות יב: ציון ב רוצח ובן לוי שהרגו בעיר מקלט
לולב (ראה גם: ארבעת המינים)
->אורכו המינימלי סוכה לב: ציון א אורך הלולב, ההדס והערבה
->בשבת
->->האם מותר לאשה לטלטל את הלולב בשבת סוכה מב. ציון ה טלטול הלולב לנשים בשבת ובחג
->->הוציאו לרה"ר בשוגג ביו"ט ראשון שחל בשבת - האם חייב חטאת סוכה מב. ציון א המוציא לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת
->->הוציאו מן המים בשבת - האם מותר להחזירו למים סוכה מב. ציון ה טלטול הלולב לנשים בשבת ובחג
->->נטילתו ביו"ט ראשון שחל בשבת
->->->במקדש ובגבולין, בזמן המקדש ובזה"ז סוכה מב: ציון ח נטילת לולב בשבת
->->->בא"י בזמן המקדש סוכה מד. ציון א נטילת לולב ביום הראשון שחל בשבת
->האם מותר למתפלל לאחזו בידו ברכות כג: ציון ד האיסור לאחוז דברים ביד בשעת התפילה
->האם קדושת שביעית חלה עליו סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->הכנסתו במים בשבת או ביו"ט אם לא היה שם קודם סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->->האם מותר להוסיף מים סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->המודר הנאה מלולבו או מלולב של אחר - האם יוצא בו ביום הראשוןסוכה לד: ציון ז אתרוג של ערלה
->חרות - הגדרתו סוכה לב. ציון א לולב קווץ, חרות ודומה לחרות
->טלטולו ביו"ט אחרי גמר מצוותו סוכה מא: ציון ט מנהג של אנשי ירושלים בנטילת לולב
->יבש
->->מיום שני של סוכות ואילך סוכה כט: ציון ה פסולי הלולב מהיום השני ואילך
->->האם מברכים עליוסוכה לד: ציון ג ארבעת המינים מעכבים זה את זה
->->האם נוטלים אותו ומברכים עליו בשעת הדחק סוכה לא: לפני ציון א הנטילה בשעת הדחק; סוכה לד: ציון ג ארבעת המינים מעכבים זה את זה
->->הגדרתו סוכה כט: ציון ב לולב היבש
->->שיעור היובש שפוסלסוכה לב: ציון ה הדס יבש
->כפוף - הגדרתו סוכה לא: ציון ג לולב כפוף או עקום
->לולב עקום מצדדיו ברכות כו. ציון ג שיעורי ההרחקה מצואה
->מדקל שגדל בירושלים - האם הוא כשר למצוה ב"ק פב: ציון ד דברים שנאמרו בירושלים - דינם בזמן הזה
->->בזמן הזה או בזמן הבית ב"ק פב: ציון ד דברים שנאמרו בירושלים - דינם בזמן הזה
->מצוות החלפת המים שבהם הוא עומד, במועד סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->נטילתו
->->האם מברכים קודם נטילתו ביד או לאחריה פסחים ז: ציון ב כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן
->->מידת הזריזות הדרושה בה פסחים ד. ציון ו זריזין מקדימין למצוות
->->נוסח הברכה, אם כבר לקחו בידו או לפני כן פסחים ז. אחרי ציון ו נוסח ברכת הלולב
->->נטלו ביד שמאל - האם יצא סוכה לד: אחרי ציון ב נטילת לולב ואתרוג ביד אחת; סוכה מב. ציון ב הפיכת הלולב מיד ימין ליד שמאל
->סדוק - הגדרתו סוכה לא: ציון ב לולב הסדוק
->עקום - הגדרתו סוכה לא: ציון ג לולב כפוף או עקום
->עשה מסודר כמין בית יד ללולב ונטלו סוכה לז. ציון א חציצה בנטילת לולב
->פסול לולב גזול
->->אחרי יאוש ב"ק סו. ציון ג היאוש כקנין גניבה
->->באופן שחייב להחזיר לנגזל אותו תמורת דמיו ב"ק קיד. ציון ו פסקה א קבלת חפץ גזול
->->באופן שחייב להחזיר לנגזל את דמיו ב"ק קיד. ציון ו פסקה א קבלת חפץ גזול
->->הגזול מגוי ב"ק קיג: ציון א פסקה ב גזל גוי
->קווץ (כווץ) - הגדרתו סוכה לב. ציון א לולב קווץ, חרות ודומה לחרות
->של אשרה סוכה ל. ציון א לולב הגזול (מצוה הבאה בעבירה); סוכה לא: ציון א לולב של אשרה ושל עבודה זרה
->של עבודה זרה - האם הוא כשר למצוה
->->לכתחילה או בדיעבד ע"ז מז. ציון ג הדין של לולב מדקל שנעבד לעבודה זרה
->->מדקל של אשרה שביטלוה ע"ז מז. ציון ג הדין של לולב מדקל שנעבד לעבודה זרה; ע"ז נב: אחרי ציון ד האיסור להשתמש במשמשי עבודה זרה לצורך המקדש
->->מדקל שנטוע בפני ע"ז או בגינה שלה ואין משתחווים לו ע"ז מז. ציון ג הדין של לולב מדקל שנעבד לעבודה זרה
->->מדקל שנטעו ולבסוף עבדו ע"ז מז. ציון ג הדין של לולב מדקל שנעבד לעבודה זרה
->->של ע"ז של גוי ע"ז סד: ציון ג עבודה זרה שביד ישראל אין לה ביטול
->שנקטם ראשו
->->הגדרת ראש הלולב סוכה כט: ציון ד לולב שנקטם ראשו
->->שיעור הקטימה הפוסלת סוכה כט: ציון ד לולב שנקטם ראשו
->שעליו אינם כפולים אלא גדלו אחד אחד מתחילת ברייתו סוכה לב. ציון ה לולב "דסלוק בחד הוצא"
->שעליו נחלקו לשנים לארכם סוכה לב. ציון ו לולב שנפרצו עליו
->שעליו נמצאים מצד אחד סוכה לב. ציון ה לולב "דסלוק בחד הוצא"
->שעליו נתלשו או נתדלדלו מהשדרה סוכה לב. ציון ו לולב שנפרצו עליו; סוכה לג: אחרי ציון ט ערבה שנפרצו עליה
->תיומת שלו - הגדרתו סוכה כט: ציון ד לולב שנקטם ראשו
לולבי גפנים
->הברכה עליהם ברכות לו. ציון ח ברכה על גידולים העתידים להשתנות וניטעו לשם כך
'לועג לרש'
->מה אסור מטעם זה בבית הקברות או לפני המת ברכות יח. ציון א הכנסת תשמישי קדושה או מצוה לבית הקברות
לוקטמין
->יציאה בהם בשבת (ראה: מוציא - בדרך מלבוש)
לחי (של מבוי)
->היא מחיצה דאורייתא שבת ט. ציון א פרק א טלטול והוצאה באסקופה וממנה
->שאינו עומד ברוח מצויה סוכה כד: ציון ד מחיצה שאינה ראויה לעמוד ברוח
לחישה על מכה
->אם יש סכנת נפשות סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
->גדר האיסור סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
->עם רקיקה או בלי רקיקה סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
לחם (ראה גם: המוציא...; פת)
->האם מותר להשתמש בלחם
->->בשימוש שהוא נמאס עי"ז או אינו נמאס ביצה כא: ציון ב עושה אדם צרכיו בפת
->->טלטול מוקצה על ידו בשבת, במת ובשאר מוקצה ביצה כא: ציון ב עושה אדם צרכיו בפת
->->לצורך אדם או לרפואה ביצה כא: ציון ב עושה אדם צרכיו בפת
לחם הפנים
->האם המשמר הנכנס נוטל שתי חלות יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->חלוקתו בין משמרות הכהונה סוכה נה: ציון ג משמרות הכהונה
->->ברגל סוכה נה: ציון ד עבודת לחם הפנים ושתי הלחם
->->בשבת ערב יו"ט ראשון סוכה נו. ציון ג התקנה בחלוקת לחם הפנים בשבת הסמוכה ליו"ט
->->בשבת שבמוצאי יו"ט אחרון סוכה נו. ציון ג התקנה בחלוקת לחם הפנים בשבת הסמוכה ליו"ט
->->האם קודמת לחלוקת שתי הלחם סוכה נה: אחרי ציון ה חלוקת לחם הפנים ושתי הלחם - מה קודם
->חלוקתו בין משמרות הכהונה הקבועות, הנכנסת והיוצאת, ומשמרות הרגל
->->כשחל יו"ט אחרון או חג השבועות ביום חמישי סוכה נו. ציון ד חלוקת לחם הפנים למשמר הקבע ולמשמר המתעכב
->->כשחל יו"ט ראשון או חג השבועות ביום שני סוכה נו. ציון ד חלוקת לחם הפנים למשמר הקבע ולמשמר המתעכב
->חלקו של הכהן הגדול בו
->->אין נותנים לו חלה פרוסה יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->->אם אבדה אחת יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->->אם יש משמר המתעכב ומחלקים רק שמונה יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->->ארבע או חמש חלות יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->->הכל או רק חלק יומא יז: ציון א זכויות היתר של הכהן הגדול בימות השנה
->מוספין ובזיכין - מה קודם סוכה נה: אחרי ציון ה חלוקת לחם הפנים ושתי הלחם - מה קודם
->מי עושה את העבודה בהם ברגל סוכה נה: ציון ד עבודת לחם הפנים ושתי הלחם
->סידור הקנים וטלטולם בשבת שבת קכד. ציון ב כלי שמלאכתו להיתר
->פחות מכזית ממנו - האם יש בו מצוות אכילה יומא לט. אחרי ציון ג נטילת חלק בלחם הפנים
->שיעור האפייה הנדרש שבת יט: ציון ז הנחת פת בתנור בערב שבת
לחם משנה (בשבת)
->האם צריך לבצוע את שתי הכיכרות או אחת שבת קיז: ציון י בציעת הפת בשבת
->->בסעודת הלילה או בסעודת היום שבת קיז: ציון י בציעת הפת בשבת
לחמי תודה (ראה גם: תודה)
->האם יוצאים בהם ידי חובת אכילת מצה פסחים לח. ציון ה חלות תודה ורקיקי נזיר למצות מצה
->שיעור אפייתם פסחים לז. אחרי ציון ו מצת הינא
לחמניה (לחם קטן)
->הברכה עליה
->->אם בלילתה עבה או רכהברכות מב. ציון ג הקובע סעודתו על לחמניות
->->אם קבע סעודה עליה או לא קבע ברכות מב. ציון ג הקובע סעודתו על לחמניות
לחש (לרפואה)
->התרפאות מגוי ע"י לחש, אם לא ידוע האם הוא מזכיר שם ע"ז ע"ז כז. ציון ו התרפאות מגוי
->התרפאות ממין ע"י לחש ע"ז כז. ציון ו התרפאות מגוי
->לחישה בשבת על מקום נשיכת עקרב או נחש שבת סז. ציון ב יציאת ברפואות סגוליות
->לימוד לחש מאפיקורוס
->->לימוד איך לעשות שבת עה. ציון ב האיסור ללמוד ממין וממכשף
->->לימוד כדי להבין ולהורות שבת עה. ציון ב האיסור ללמוד ממין וממכשף
ליבון (ראה: מלבן)
לידה (ראה גם: יולדת)
->אשה שהיתה נשואה עשר שנים ולא ילדה ונתגרשה ונישאה לאחר ושהתה עשר שנים ולא ילדה - האם תצא מהשני בלא כתובה, או רק לא תינשא לשלישי סנהדרין פא: ציון ד עבר ושנה מכניסין אותו לכיפה
->ברכה על הולדת בן או בת ברכות נט: ציון י הברכות שמברכים על הולדת בן או בת
ליל הסדר
->איסור אכילת בשר צלוי בו פסחים נג. ציון ח אכילת צלי בליל פסח
->איסור אכילת גדי מקולס (צלוי כולו כאחד) בו, בזמן הזה ובזמן המקדש פסחים עד. אחרי ציון ב גדי מקולס בזמן הזה
->אמירת הלל הגדול, מהו תוכנו והאם מברכים עליו פסחים קיח. ציון ג כוס חמישית והלל הגדול
->ברכת השיר שאומרים אחרי הלל המצרי פסחים קיח. ציון א ברכת השיר
->דג וביצה שעליו כזכר לקרבן פסח ולחגיגה תענית כו: ציון ג איסור אכילת שני תבשילים בסעודה מפסקת
->האם די להניח מצה ומרור ושאר צרכי הסדר לפני מי שאומר את ההגדה, ודין הגבהת הקערה פסחים קטו: ציון ה מקום הקערה
->האם קערת המצות צריכה להיות לפני קורא ההגדה פסחים קטו: ציון ח החזרת הקערה
->הגבהת הזרוע בתחילת הסדר ובעת אמירת "פסח שהיו אבותינו אוכלים" פסחים קטז: ציון ד הגבהת פסח מצה ומרור
->הוצאת אחר ידי חובתו בברכת "האדמה" בטיבול ראשון, ע"י מי שכבר יצא ר"ה כט. ציון י פסקה ב-ג המוציא את האחרים ידי חובתם במצוות ובברכות
->התבשילים שמניחים כזכר לקרבן פסח ולקרבן חגיגה על קערת הסדר, דרך הכנתם, והדין כשפסח חל במוצאי שבת פסחים קיד. ציון ג שני תבשילין שבליל הסדר
->חבורה שכולם או חלקם ישנו בזמן הסעודה או אחרי שהתחילו לאכול את המצה האחרונה פסחים קכ. ציון ד שינה בסעודת ליל פסח
->חלוקת קליות ואגוזים לקטנים פסחים קח: ציון ה חיוב קטן בארבע כוסות
->מהו הלל הגדול הנאמר בליל הסדר תענית כו. ציון א אמירת הלל הגדול כשיורדים גשמים
->נטילת ידיים בברכה לפני טיבול הראשון פסחים קטו. ציון ג נטילה לדבר שטיבולו במשקה
->נטל ידיו לטיבול ראשון - האם צריך ליטול ידיו לטיבול שני, והאם יברך פסחים קטו: ציון ג נטילת ידיים לטיבול שני
->עקירת השולחן
->->האם עוקרים את השולחן או שדי בהגבהה או בעקירת קערת הסדר פסחים קטו: ציון ו עקירת השולחן לשם היכר
->->מתי עוקרים פסחים קטו: ציון ו עקירת השולחן לשם היכר
->->לאן עוקרים פסחים קטו: ציון ו עקירת השולחן לשם היכר
->עשיית מעשים שימנעו מהילדים לישון פסחים קט. ציון א חטיפת מצה בליל הסדר
לילה
->אילו שעות בלילה ראויות לתחנונים ברכות ג. ציון א חלוקת הלילה למשמרות והשעות הראויות לתחנונים
->בדיני ממונות
->->האם מותר לקבוע גמר דין לכתחילה בלילה סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->->אם התחילו בלילה - האם כשר בדיעבד סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->->קבלת עדות בלילה סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->האם הוא מחולק לשלוש משמרות או לארבע ברכות ג. ציון א חלוקת הלילה למשמרות והשעות הראויות לתחנונים
->חליצה בלילה סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->טעם האיסור ללכת בדרך בלילה, וזמנו פסחים ב. אחרי ציון א איסור הליכה בדרך בלילה
->קידוש החודש בלילה סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->שכיב מרע שציוה על רכושו בלילה - האם דנים בצוואתו בלילה סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
לימוד תורה (ראה גם: בית מדרש)
->איסור קבלת שכר על לימוד תושבע"פ לאחר נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->במי שכל עיסוקו בהוראה נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->במי שמלמד גדולים ומונע שיצאו לתרבות רעה נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->במי שמלמד קטנים נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->דינים דרבנן שאינם נסמכים על הפסוקים נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->דרשות מהפסוקים נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->הלכה למשה מסיני נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->מה שחכמים הסמיכו על הפסוקים נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->שכר בטלה נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->איסורו בעת בדיקת חמץ - איזה לימוד אסור, זמן תחילת האיסור, למי אסור פסחים ד. ציון ז לימוד תורה בעת בדיקת חמץ
->'אשכים ואשנה פרק זה' - שבועה או נדר נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->->אם הזכיר לשון שבועה או לא נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->->האם זה יד לשבועה נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->באבל (ראה: אבלות, לימוד תורה)
->באשה קידושין כט: ציון ה לימוד תורה לנשים
->ביטולו למקרא מגילה, בשל רבים או בשל יחיד מגילה ג. ציון א מצוות שנדחות ע"י מצות מגילה
->במוחרם
->->בלחש או בקול מו"ק טו. ציון ס פרק א לימוד תורה ומסחר עם המוחרם
->->בצנעא או בפרהסיא מו"ק טו. ציון ס פרק א לימוד תורה ומסחר עם המוחרם
->במנודה - האם הוא רשאי ללמוד וללמד תורה
->->אם יש רב אחר או אין מו"ק טו. ציון נ לימוד תורה ושכירות למנודה
->->במנודה מחמת ממון או מחמת עבירה מו"ק טו. ציון נ לימוד תורה ושכירות למנודה
->במקום שיש ריח רע שאין לו עיקרברכות כה. ציון ט הרחקה מריח שאין לו עיקר
->->לימוד ביחיד או בציבורברכות כה. ציון ט הרחקה מריח שאין לו עיקר
->בתשעה באב (ראה: תשעה באב)
->גיל תחילת לימוד תורה לבן כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->->בן בריא או חלש כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->->לימוד מקרא, משנה, ותורה שבעל פה כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->->ממתי האב מוסר אותו למלמד ללמדו כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->->ממתי כופים אותו כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->דברים שבכתב - איסור אמירתם בע"פ, בקריאת כה"ג ביוה"כ מגילה כד. ציון ב דילוג בקריאת התורה ובנביא
->דברים שגורמים לשכחת הלימוד או לקושי בהבנה הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->אכילת זיתים
->->->באקראי או ברגילות הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->בתור קביעת סעודה או בתור קינוח הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->אכילת לב - של בהמה, חיה או עוף הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->אכילת מאכל שאכל ממנו חתול או עכבר - מקום הנשיכה או כל המאכל הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->אכילתם עם כוונה נכונה הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->באשה הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->האם אסור לאכלם או רק עצה טובה הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->האם האוכל אותם עובר באיסור "השמר פן תשכח" הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->הנחת כלים תחת ראשו - אם יש דבר מפסיק הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->הסתכלות בפני המת - ראייה בעלמא או הסתכלות מרובה הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->העובר בין שתי נשים הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->אם אינן באותו גובה או שיש ד"א ביניהן הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->אם הוא אומר פסוקים מסוימים הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->נשים קטנות הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->שני גברים יחד הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->קריאת כתב ע"ג מצבה
->->->כתב בולט או שוקע הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->קריאה בהרהור הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->תיקונו ע"י אמירת "אהבה רבה" או ע"י הנחת אבן הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->שתיית מים של שיורי רחצה - רחצת כל הגוף או רחצת הרגלים הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->->האם גם השומע (ששתק) חייב נדרים ח. ציון ג האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->->האם זה נדר או שבועה או נדרי מצוה נדרים ח. ציון ג האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->->האם חייב לבוא גם אם חברו לא בא נדרים ח. ציון ג האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->->האם חייב להגיע לפני חברו נדרים ח. ציון ג האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->->האם חייב לשדל את חברו לבוא נדרים ח. ציון ג האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->האיסור ללמד תורה לגוי - האם מותר בלימוד עראי כתובות כח. ציון מ אסור לאדם ללמד את עבדו תורה
->האם אב חייב מן התורה ללמד את בנו הקטן תורה סוכה מב. ציון י חינוך לתלמוד תורה ולקריאת שמע
->האם חובה ללמוד את כל התורה או די בק"ש נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"; נדרים מח. ציון א המודר הנאה מחברו - הנאתו מדברים של הציבור
->->בשעת הדחק נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->האם יש לברך אחריו ברכות כא. לפני ציון א ברכת התורה לאחריה
->האם יש קדושה ללוחות שכותבים בהם לתינוק להתלמד מגילה לב. ציון ג הלוחות והבימות אין בהם קדושה
->האם מותר להתפרנס ממנו נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->->בזמננו שא"א ללמוד בלי זה נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->->היתר מצד 'עת לעשות לה'' נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->->כמידת חסידות נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->->כשכר בטלה נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->האם מותר לכהן להיטמא בטומאה מדרבנן כדי ללמוד תורה מגילה כז. ציון ב מכירת ספר תורה
->האם מותר ללמוד ממי שהוא מודר הנאה ממנו ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->האם מותר ללמוד מרב שאינו הולך בדרך טובה חגיגה טו: ציון א לימוד תורה מרב שאינו הגון
->->אם אינו יכול למצוא רב אחר חגיגה טו: ציון א לימוד תורה מרב שאינו הגון
->->בזמן הזה חגיגה טו: ציון א לימוד תורה מרב שאינו הגון
->האם מותר לשאול כשהרב עומד מגילה כא. ציון מ לימוד תורה בעמידה ובישיבה
->האם מותר לתלות הלכה באדם גדול כדי שתתקבלברכות כז: ציון ד האומר דבר שלא שמע מפי רבו
->->אם שמע אותה מחכם אחר ברכות כז: ציון ד האומר דבר שלא שמע מפי רבו
->האם צריך להפסיקו לצורך קריאת שמע או תפילה סוכה כו. ציון ב סופרי סת"ם ותגריהם פטורים ממצוות
->->אם יש עוד זמן לקיום המצוה סוכה לח. ציון א מתי מפסיקים בסעודה למצות לולב
->האם צריך להשוות את קול הרב הדורש לקול המתורגמן ברכות מה. ציון כ הגבהת הקול של הקורא והמתרגם
->האם צריך לעמוד בו
->->הרב או התלמיד מגילה כא. ציון מ לימוד תורה בעמידה ובישיבה
->->השואל בהלכות ובאגדות מגילה כא. ציון מ לימוד תורה בעמידה ובישיבה
->הברכה לפניו (ראה: ברכת התורה)
->היטמאות כהן בטומאה דרבנן כדי ללמוד תורה ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->היקף החיוב של אב ללמד את בנו קידושין ל. ציון ב עד היכן חייב אדם ללמד את בנו
->הלומד בעיון - האם חייב ללמוד בסוכה סוכה כח: ציון ג חובת הלימוד בסוכה
->הפסקתו כדי ליטול ארבעה מינים שבת יא. ציון ז מפסיקים לקריאת שמע ולתפילה
->הפסקתו כדי לקרוא קריאת שמע או להתפלל שבת יא. ציון ז מפסיקים לקריאת שמע ולתפילה
->->אם יהיה שהות לקרוא אח"כ או לא יהיה שבת יא. ציון ז מפסיקים לקריאת שמע ולתפילה
->הפסקתו למצוה אחרת
->->לתפילהברכות ל: ציון ט הכנות לתפילה
->->ללוויית המת - מצוה או חיוב ברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->->לקריאת שמע ברכות יג: אחרי ציון ה קריאת שמע בפסוק ראשון כרבי יהודה הנשיא
->הרהור בדברי תורה במקום מטונף ברכות כ: ציון י מחלוקת אם הרהור כדיבור
->הרהור בדברי תורה במרחץ, בבית הפנימי או האמצעי שבת י. ציון י האיסור לומר דברים שבקדושה במרחץ
->חובת אכילת דברים שטובים להבנת הלימוד הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->חיוב אב בחינוך בתו בהלכות הנחוצות לה קידושין כט: ציון ה לימוד תורה לנשים
->חיוב אב ללמד את בנו
->->האם חייב לשלם אם לא מצא מלמד בחינם ב"מ עה: ציון ה פסקה ב הקדמת שלום כריבית דברים
->->תורה שבכתב או שבעל פה ב"מ עה: ציון ה פסקה ב הקדמת שלום כריבית דברים
->חיוב אב ללמד את בנו
->->כפייתו לשכור מלמד לבנו כתובות פו. ציון ז הכפייה שכופים בכל המצוות
->->תורה שבעל פה כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->חיוב של אדם לכבד את מי ששילם לרב ללמדו תורה ב"מ לג. ציון ה פסקה ה כבוד אביו וכבוד רבו
->יציאה מא"י כדי ללמוד תורה ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->לימוד הלכות החגים
->->שואלים ודורשים בהלכות החגים שלושים יום קודם לחג פסחים ו. ציון כ שואלין ודורשין בהלכות הפסח
->->שואלים ודורשים בהלכות הפסח קודם לחג שלושים יום, ובחג עצמו פסחים ו. ציון כ שואלין ודורשין בהלכות הפסח
->לימוד מקרא לבניו הקטנים של מודר הנאה ע"י מי שאסור עליו נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->לימוד תורה בעיון בדרך תענית י: אחרי ציון ד לימוד תורה בדרך
->ללמד בת תורה שבכתב כתובות כח. ציון מ אסור לאדם ללמד את עבדו תורה
->למודר הנאה ע"י מי שאסור עליו נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->אם המודר מבקש ממנו נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->בזה"ז שמותר לקחת שכר עבור לימוד תושבע"פ נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->בחינם או בשכר נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->דרשות מהפסוקים נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->הלכה למשה מסיני נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->מדרש, הלכות ואגדות נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->מה שחכמים הסמיכו על הפסוקים נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->מקרא נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->->במצב שאין שכר שימור (כגון בגדול) ואין שכר פיסוק טעמים (כגון שמלמד בלי טעמים) נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->תושבע"פ נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->תרגום של המקרא נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->לעבד (ראה: עבד כנעני)
->מי שרוצה ללמוד תורה - האם מותר לו להתפלל לפני הציבור ברכות כח: ציון א האיסור להקדים תפילתו לתפילת הציבור
->מיתת סוטה מתעכבת בזכותו - בזכות הלימוד שלה או בזכות סיועה ללימוד בעלה ובניה סוטה כא. ציון ב זכות התורה שתולה ומצילה את הסוטה
->מכירת ס"ת כדי ללמוד תורה ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->מלוה המלמד את הלווה או את בנו (ראה: ריבית דברים)
->'מצוות לאו ליהנות ניתנו' לגביו נדרים מח. ציון א המודר הנאה מחברו - הנאתו מדברים של הציבור
->מתוך שמחה או מתוך אימה פסחים קיז: לפני ציון ד תלמוד תורה מתוך שמחה או אימה
->נטילת ידים לצרכו
->->אם אין לו מים - האם די בקינוח בדבר המנקה סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->אם נטל בבוקר והסיח דעתו - האם צריך ליטול שוב סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->נישואין ולימוד תורה - מה קודם קידושין כט: ציון י נישואין ולימוד תורה - מה קודם?
->נתינת חומש מנכסיו עבורו - כמצוה כתובות נ. ציון ב המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
->נתינת יותר מחומש עבורו - מותר, חובה או מידת חסידות כתובות נ. ציון ב המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
->ע"י אבל (ראה: אבל)
->עשיית מצוה ולימוד תורה - מה קודם
->->בלימוד לעצמו או לאחרים ב"ק יז. ציון א תלמוד ומעשה
->->במצוה עוברת ב"ק יז. ציון א תלמוד ומעשה
->קבלת שכר על לימוד מקרא לאחר נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->במצב שאין שכר שימור (כגון בגדול או בבנות) או אין שכר פיסוק טעמים (כגון שמלמד בלי טעמים) נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->->מדאורייתא או מדרבנן נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->בתרגום של מקרא נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->קריאה לאור נר בשבת ע"י רב ותלמידיו שבת יב: ציון ל הרב ותלמידיו שצריכים לאור הנר
->שבועה ללמוד תורה - האם היא חלה נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->->בשבועה ללמוד פרק מסוים נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->שיחת חולין באמצע הלימוד יומא יט: ציון ג איסור שיחת חולין
->שילוש זמן הלימוד למקרא, משנה ותלמוד קידושין ל. ציון ב שליש במקרא, שליש במשנה ושליש בתלמוד
->שימוש בכבוד התורה כדי להינצל נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->'שלא לשמה' - הגדרתו פסחים נ: ציון ז העוסק בתורה שלא לשמה
->תפילה בכניסה לבית המדרש לפני הלימוד וביציאה ממנו אחרי הלימוד
->->האם היא חובה ברכות כח: ציון ה תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו
->->נוסחה ברכות כח: ציון ה תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו
לינה (הפסול בקרבן)
->האם מי סוטה נפסלים בלינה סוטה כ. ציון ד נמחקה המגילה ואמרה 'טמאה אני'
->->לפני מחיקת המגילה או אח"כ סוטה כ. ציון ד נמחקה המגילה ואמרה 'טמאה אני'
->לצורך מצוה - האם היא פוסלת ביצה יט: ציון ב מי שהביא תודה בערב פסח
לינה בירושלים (החובה)
->אחרי הבאת ביכורים חגיגה יז. ציון אחר ציון ד דין לינה ברגלים
->אחרי הקרבת קרבן חגיגה יז. ציון אחר ציון ד דין לינה ברגלים
->בלילה אחד או בכל לילות הרגל חגיגה יז. ציון אחר ציון ד דין לינה ברגלים
->במוצאי יום טוב, אם לא הביא קרבנות סוכה מז. אחרי ציון א חיוב לינה בשמיני
->במוצאי שמיני עצרת סוכה מז. אחרי ציון א חיוב לינה בשמיני
->בפסח שני פסחים צה: לפני ציון ב חיוב לינה בפסח שני
->בפסח, שבועות, סוכות ושמיני עצרת חגיגה יז. ציון אחר ציון ד דין לינה ברגלים
->גם במוצאי יום טוב האחרון חגיגה יז. ציון אחר ציון ד דין לינה ברגלים
'לך בשלום' או 'לשלום', אמירתו בפרידה מאדם חי או ממת
->אמירת "בוא בשלום" או "שוב בשלום" וכדומה מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
->במת שמוליכים ממקום למקום או שנקבר בעירו מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
->האם חובה לומר זאת למת מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
->מי שאינו חושש מניחוש כזה מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
'לכי תיהדר'
->כתשובה לאיום שיחזיר את שטר המכר למוכר כתובות קט: ציון ו פרק ב מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו
->->אם יש לו רווח מאי-החזרת השטר או אין לו כתובות קט: ציון ו פרק ב מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו
לסטים מזויין
->האם הוא גנב או גזלן ב"ק קיד. ציון ל יאוש בגניבה ובגזילה
->האם הוא חייב כפל ב"ק עט: ציון ד הגדרת גנב וגזלן
->שומר אבידה הטוען טענת לסטים מזויין ונשבע ונמצאה בידו ב"ק נו: ציון ו שומר אבידה
'לפני עיוור לא תתן מכשול'
->אם הסיוע הוא רק הוספה על האיסור שכבר יש לו ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->באוסר הנאתו על אחר בנדר נדרים טו. ציון ד המדיר אחרים מהנאתו
->האוסר חפץ על חברו בקונם, ונתָנוֹ לחברו - הכשלתו במעילה נדרים לה. ציון ג מעילה בקונמות
->באיסור דרבנן מו"ק ב. ציון לפני ציון א איסור מלאכה בחול המועד
->בדבר שהכל אסורים בו או שרק המקבל אסור בו ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->בהלואה בלי עדים, שמכשילה את הלווה בכפירה בהלוואה ב"מ עה: ציון ח איסור הלואה בלא עדים
->בלווה בריבית, אם המלווה עמד להלוות לאחר בריבית והלווה ביקש ממנו להלוות לו ב"מ עה: ציון ג פסקה ד האיסורים שנאמרו בריבית
->בערב או עדים או סרסור (מתווך) בהלוואה בריבית ב"מ עה: ציון ג פסקה ז האיסורים שנאמרו בריבית
->->אם המלווה היה מלווה בריבית גם בלעדיהם או לא ב"מ עה: ציון ג פסקה ז האיסורים שנאמרו בריבית
->בשליחת מי שאינו בר חיובא באיסור מסוים לעשות את האיסור ב"מ י: ציון ו אין שליח לדבר עבירה
->האם גוי מצווה באיסור זה ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->הושטת דבר השייך לנותן או דבר השייך למקבל ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->הכשלה באיסור דרבנן ב"מ עה: ציון ג פסקה יב האיסורים שנאמרו בריבית
->הכשלה באיסור דרבנן
->->איסור ההכשלה - מדאורייתא או מדרבנן ע"ז כא: בלי ציון "לפני עור" באיסור דרבנן
->->אם רק מניח את האיסור לפני חברו ע"ז כא: בלי ציון "לפני עור" באיסור דרבנן
->->באיסור שיש לו אסמכתא מהתורה או שאין לו ע"ז כא: בלי ציון "לפני עור" באיסור דרבנן
->->בהכשלה בידיים, כגון שמאכילו ללא נטילת ידים או מלווה לו בריבית דרבנן ע"ז כא: בלי ציון "לפני עור" באיסור דרבנן
->->למי שאינו יודע שיש איסור או שיודע שיש איסור ע"ז כא: בלי ציון "לפני עור" באיסור דרבנן
->הכשלה בעבירה בשוגג ב"מ עה: ציון ח איסור הלואה בלא עדים
->הכשלה בעבירה לאחר זמן ב"מ עה: ציון ח איסור הלואה בלא עדים
->העובר ב"לפני עיוור" - האם חייב נידוי
->->בהכאת בנו הגדול מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->בשאר הכשלה בחטא מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->במכשיל עיוור כפשוטו מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->אם האחר אכן חטא בגלל ההכשלה או לא מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->'לפני דלפני' ע"ז יג: ציון ו האיסור למכור לגוי דברים המיוחדים לעבודה זרה
->->אם ברור שהאחרון יעשה עבירה - האם זה "לפני דלפני" או "לפני עיור" ממש ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->->אם האיסור ידוע למקבל או שאינו ידוע למקבל ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->->לענין מכירה לישראל ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->->לענין מכירת דבר לגוי שעלול למכרו לגוי או לישראל ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->->לענין מכירת טרפה לגוי שאשתו משומדת ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->סיוע בדבר שהמקבל יכול לכוף את הנותן לתת לו ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->סיוע לישראל וסיוע לגוי ולמשומד ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור" מדאורייתא ומדרבנן
->סיוע למי שיכול לקנות ממישהו אחר ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור" מדאורייתא ומדרבנן
->סיוע למי שמבקש במפורש לעבירה או שמבקש סתם ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->סיוע למי שרוצה לחטוא במזיד או לשוגג ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->סיוע לעובר עבירה שיכול לעשותה גם בלי הסיוע ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->סיוע לפני שעת העבירה ובשעת העבירה ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור" מדאורייתא ומדרבנן
לפנים משורת הדין
->בהשבת אבידה
->->אם המאבד עשיר והמוצא עני ב"מ כד: ציון ד חיוב החזרת אבידה לפנים משורת הדין
->->באדם רגיל או באדם חשוב ב"מ כד: ציון ד חיוב החזרת אבידה לפנים משורת הדין
->בזקן ואינה לפי כבודו
->->בהשבת אבידה ב"מ ל. ציון ל זקן ואינה לפי כבודו; ב"מ ל: ציון ו עזרה לפנים משורת הדין
->->בפריקה וטעינה ב"מ ל: ציון ו עזרה לפנים משורת הדין
->->בתלמיד חכם או באדם שהוא מכובד מסיבה אחרת ב"מ ל: ציון ו עזרה לפנים משורת הדין
->->כשאחרים רואים או כשאין רואים ב"מ ל: ציון ו עזרה לפנים משורת הדין
->בפריקת בהמה הרחוקה ממנו יותר משביעית מיל ב"מ לג. ציון א המרחק ממנו חייבים בפריקה וטעינה ובאבידה
->בשולחני שאמר בטעות שמטבע הוא טוב ב"ק צט: ציון כ פסקה ב המראה דינר לשולחני
->החובה לנהוג עם גר לפנים משורת הדין בממון ב"מ נט: ציון ב אונאת גר
->כפייה לנהוג לפנים משורת הדין ב"מ כד: ציון ד חיוב החזרת אבידה לפנים משורת הדין
->->בדברים או במכות או בנידוי או בירידה לנכסיו ב"מ כד: ציון ד חיוב החזרת אבידה לפנים משורת הדין
לפת
->הברכה על לפת שחתכו וריסקוברכות לט. ציון ג הברכה על ירקות שחתכם וריסקם
לצאת ידי שמים (ראה: איני יודע אם נתחייבתי; גזל; שומר, השבת הפקדון)
לקוחות, טריפה מהם (ראה גם: תשלומי נזק, מלקוחות)
לקט (ראה גם: מתנות עניים)
->אם נתערב הקציר עם הלקט - כמה נותנים לעניים ב"מ קה: ציון י קציר שנתערב בלקט של העניים
->אם נתערב הקציר עם שיבולת של לקט - האם יכול לעשר שיבולת אחת ולתת לעני ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->אם תלש מלוא קומצו ביצה לה: ציון י דין לקט בשבלים שנפלו אחר המגל ואחר היד
->האם מותר לבעל שדה לזכות בלקט שלו
->->אם הוא עני ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->->אם הוא עשיר והפקיר את שדהו אחרי הלקיטה ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->הנופל לאחר היד, לאחר הקצירה או שלא בדרך קצירה ביצה לה: ציון י דין לקט בשבלים שנפלו אחר המגל ואחר היד
->הנופל תוך המגל ואחר המגל ובראש המגל ביצה לה: ציון י דין לקט בשבלים שנפלו אחר המגל ואחר היד
->זמן איסור בל תאחר בו ר"ה ד. ציון א זמן החיוב בבל תאחר
->ממתי מותר לכל אדם לקחת לקט
->->אחרי שליקטו הזקנים או אחרי שליקטו המלקטים השניים ב"מ כא: ציון ז מאימתי מותר לכל אדם ללקט
->->האם אז מותר גם למי שאינו בעל השדה לקחת
->->->אם בעל השדה עומד לידה או אינו עומד לידה ב"מ כא: ציון ז מאימתי מותר לכל אדם ללקט
->->->אם הפסיק בעל השדה ללקט (כשבאו העניים) או לא הפסיק ב"מ כא: ציון ז מאימתי מותר לכל אדם ללקט
לקט שכחה ופאה
->הפרשתם אחרי קצירה וכו' מן העיסה יומא לו. ציון ג העוונות שעליהם עולה מכפרת
לקיט (ראה: פועל)
לש (בשבת)
->אם נתן מים על קמח בערב שבת או מישהו אחר נתנם בשבת - האם מותר לגבל בשבת שבת קנה: ציון ל פרק א המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->מהתורה או מדרבנן שבת קנה: ציון ל פרק א המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->בחיבור לח עם יבש בלי לגבל שבת צה. ציון [ג] החולב, המחבץ והמגבן
->בשריית דיו במים שבת קנה: ציון ל פרק ב המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->בשריית חיטים, שעורים או פשתן במים שבת עג: ציון ב מלאכת זורע
->בשריית כרשינים במים שבת קמ. ציון ז גדרי האיסור להפריד את הפסולת ע"י המים
->->כרשינים קלופים או שאינם קלופים שבת קמ. ציון ז גדרי האיסור להפריד את הפסולת ע"י המים
->גיבול לבהמות ולתרנגולים שבת קנה: ציון ל פרק ד המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->בשינוי שבת קנה: ציון ל פרק ד המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->גיבול שומשומים ואגוזים בדבש שבת צה. ציון [ג] החולב, המחבץ והמגבן
->הכנת אלונטית (תערובת יין, מים ושמן אפרסמון) שבת קמ. ציון ד מערבים בשביל אכילה ולא בשביל רפואה
->הכנת אנומלין (תערובת, יין דבש ופלפלים) (ראה: אנומלין)
->נתינת דבש בחרדל, גריסים בשום או שמן בשחליים שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->נתינת מים בלי לגבל שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים; שבת קנה: ציון ל פרק ב המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->בדבר שהוא בר גיבול או שאינו בר גיבול או שאינו מחוסר גיבול שבת קנה: ציון ל פרק ב המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->בקמח, מורסן, אפר, או עפר שבת קנה: ציון ל פרק ב המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->גיבול שענינו לחבר את הנוזל עם המוצק או שענינו לתת טעם או צבע לנוזל שבת קנה: ציון ל פרק ב המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->נתינת מים לחרדל, שום ושחליים שריסק מערב שבת שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->->אופן נתינת המשקה שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->->אם נתן כבר מים מערב שבת - האם מותר לערב בשבת או להוסיף מים ולערב שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->->->לטרוף בכוח שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->->->עירוב בשינוי כגון באצבע או בניעור הכלי או בכף שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->->אם עשה מקודם בלילה רכה שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->עירוב קמח מצות עם יין או עם דבש שבת קנה: ציון ל פרק ג המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->עירוב קמח קלוי או שתית (תבואה שלא הביאה שליש שנקלתה ונטחנה טחינה גסה) במים שבת קנה: ציון ל פרק ג המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->בלילה רכה או עבה שבת קנה: ציון ל פרק ג המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->בשינוי שבת קנה: ציון ל פרק ג המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->הרבה בבת אחת או מעט שבת קנה: ציון ל פרק ג המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->שיעור גיבול טיט שבת פ: ציון א השיעור המחייב בהוצאת שיער וטיט
לשון
->דברים הנאמרים בכל לשון, שאמרם בלשון שאינו מבין סוטה לב. ציון א דברים הנאמרים בכל לשון
->סיפור דברים בלשון העמים או בלשון שיש בה גידופים סוטה מט: ציון ד האיסור לספר "קומי"
לשון הקודש (ראה גם: כותב; ספר קודש)
->דברים שצריך לאמרם בלשון הקודש (ראה: הקהל; יום הכיפורים; מגילת סוטה; משוח מלחמה; נשיאת כפיים; עגלה ערופה; קריאת שמע; תפילה)
->האם אב חייב ללמד את בנו לשון הקודש סוכה מב. ציון י חינוך לתלמוד תורה ולקריאת שמע
->קריאה בשבת בלשון הקודש שבת קמט. ציון א איסור הקריאה מן הכתב
לשון הרע
->ההיתר לשקר במי שנשאל האם מארחיו קיבלוהו בעין יפה
->->אם באמת קיבלוהו בעין יפה או לא ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->->אם השואל הוא הגון או אינו הגון ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->->אם רבים שאלו או יחיד שאל ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->->האם זה היתר או מצוה ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->המספר לב"ד שבעל דין ביזה שליח ב"ד מו"ק טז. ציון ד פרק ג המבזה שליח בית דין
->->אם שליח ב"ד מספר זאת מו"ק טז. ציון ד פרק ג המבזה שליח בית דין
->על בעלי מחלוקת מו"ק טז. ציון ד פרק ג המבזה שליח בית דין
לשון לעז
->כתיבת מגילת אסתר בלשון לעז מגילה יז. ציון ג קריאת המגילה בלשון לעז
->כתיבת ספר קודש בלשון לעז מגילה יז. ציון ג קריאת המגילה בלשון לעז
->כתיבת ספר תורה בלשון לעז מגילה ח: ציון ה ההיתר לכתוב ספר תורה ביוונית
->קריאת מגילת אסתר בלשון לעז (ראה: מקרא מגילה)
לשון נקיה
->האם היא עדיפה על לשון מדוייקת פסחים ג. ציון א לשון נקיה, לשון קצרה ולשון מכוונת
->האם חובה לדבר בלשון נקיה גם אם היא ארוכה יותר פסחים ג. ציון א לשון נקיה, לשון קצרה ולשון מכוונת
לשון של זהורית (ראה: פרה אדומה; שעיר המשתלח)
לשונות - כללים (ראה גם: יד; כינוי; פרשנות)
->הליכה בנדרים אחר לשון בני אדם נדרים נא: ציון א הנודר מהכבוש מהשלוק מהצלי ומהמליח
->->במקום שהיא סותרת לשון תורה נדרים מט. ציון ג בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
->->במקום שיש ספק מהו לשון גוים נדרים מט. ציון ג בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
->הליכה בנדרים אחר לשון תורה
->->במקום שלשון בני אדם לא ברורה נדרים מט. ציון ג בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
->->במקום שמדברים בלשון גוים נדרים מט. ציון ג בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
->נדר בלשון לעז - האם הוא כינוי או עיקר הנדר נדרים ב. ציון א כינויי נדרים
->->הדין במקום שלא מדברים בלשון זו נדרים ב. ציון א כינויי נדרים
->נדר בלשון שבועה (ראה: שבועה)
->לשון שיש סתירה בין תחלתו לסופו - תפוס לשון ראשון או אחרון נדרים מב. ציון א המודר הנאה משדה חברו בשביעית; נדרים מו. ציון ה הנודר מדברים של חברו ומת חברו או מכרם; נדרים סט: ציון ג קיום והפרה בבת אחת
->->בנדר נדרים מב. ציון א המודר הנאה משדה חברו בשביעית
->מפרשים תקנות הקהל לפי לשון בני אדם נדרים מט. ציון ג בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
לשונות מסוימים (בנדר ובשבועה)
->'אומי' ככינוי של שבועה נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'אימרא' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'איני נושא את פלונית כעורה' נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->'איני נושא את פלונית שאביה רע' נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->'איסר'
->->בלשון שבועה או בלשון נדר שבועות כ. ציון ג האוסר בלשון 'מבטא' ו'איסר'
->->לאסור על עצמו או על אחרים שבועות כ. ציון ג האוסר בלשון 'מבטא' ו'איסר'
->'אני אוכל לך' נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->'אסור' שבועות כ. ציון ג האוסר בלשון 'מבטא' ו'איסר'
->'במוהי' ככינוי של שבועה נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'במומי' ככינוי של שבועה נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'במומתא' ככינוי של שבועה נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'גידולי הארץ' נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->'גידולי השנה' נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->'גידולי קרקע' נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->'דיבור פי עליך' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'דירים' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'החולין שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'החולין שלא אוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'היכל' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'הנאת סוכה עלי' נדרים טז. ציון ה איסור נדר על שימוש שאין בו הנאה
->'הקרבן שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'הקרבן שלא אוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'הרי עלי כבשר מליח' - אם פירש שהתכוון לשל ע"ז נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->'הרי עלי כנדבות כשרים אם אוכל לך שמנדבותם נזיר וקרבן' נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'הרי עלי כנדרי רשעים אם אוכל לך שמנדריהם נזיר וקרבן ושבועה' נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין' נדרים יב. ציון א התפסה ביום שמת בו אביו וכיוצא בו
->'חולין שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'חולין שלא אוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'טהור שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'טמא שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'יאסר' שבועות כ. ציון ג האוסר בלשון 'מבטא' ו'איסר'
->'יאסר ידי למעשי' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'יאסר פי לדיבורי' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'יאסר רגלי להילוכם' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'יהיה יום זה כיום אחד בשבת' נדרים יב. ציון א התפסה ביום שמת בו אביו וכיוצא בו
->'יהיה יום זה כיום אחד בשבת ראשון של ניסן' נדרים יב. ציון א התפסה ביום שמת בו אביו וכיוצא בו
->'יהיה יום זה כיום שמת בו אבי' נדרים יב. ציון א התפסה ביום שמת בו אביו וכיוצא בו
->'ישיבת סוכה עלי' נדרים טז. ציון ה איסור נדר על שימוש שאין בו הנאה
->'כאימרא' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'כדירים' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'כור בשלושים, סאה בסלע אני מוכר לך' - איזה לשון עיקר ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
->'כחולין שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'כחולין שלא אוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'כטמא שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'כירושלים' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'כנדבת כשרים וכו'' - האם חייב בנזירות ובקרבן, אם הוא נוהג ככשרים שמקדישים את הקרבן בפתח העזרה או לא נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדבת כשרים שאשנה פרק זה' - חלה שבועה נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדבת רשעים וכו'' ונזיר, בהמה וכיכר בפניו נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדרי כשרים וכו'' ונזיר, בהמה וכיכר בפניו נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדרי כשרים ככר זה קונם עלי' - האם נאסר בנדר נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדרי רשעים הימנו' - האם נאסר בשבועה נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדרי רשעים הימנו שלא אוכל' - האם נאסר בשבועה, אם היה כיכר בפניו או לא נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדרי רשעים הריני' - נזיר אם היה נזיר עובר לפניו נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדרי רשעים הריני עלי הימנו'
->->האם הוא נזיר, אם נזיר עובר בפניו או לא נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->->האם חייב קרבן, אם היתה בהמה בפניו או לא נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->->האם נאסר בנדר או בשבועה, אם היה כיכר בפניו או לא נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדרי רשעים וכו'' - מדין יד או עיקר הנדר נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדרי רשעים עלי' - האם חייב קרבן, אם בהמה עוברת לפניו או לא נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדרי רשעים עלי' - נאסר בנדר אם היה כיכר בפניו נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנותר שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'כעצים' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'כפיגול שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לא אימרא שאוכל לך' נדרים יג. ציון ה האומר "לאימרא שאוכל לך" ו"לאימרא שלא אוכל לך"
->'לא אימרא שלא אוכל לך' נדרים יג. ציון ה האומר "לאימרא שאוכל לך" ו"לאימרא שלא אוכל לך"
->'לא היכל שאוכל לך' נדרים יג. ציון ה האומר "לאימרא שאוכל לך" ו"לאימרא שלא אוכל לך"
->'לא חולין שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לא חולין שלא אוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לא טהור שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לא כשר שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לאימרא שאוכל לך' עם ל' בשווא או עם ל' פתוחה נדרים יג. ציון ה האומר "לאימרא שאוכל לך"
->'לאימרא שלא אוכל לך' עם ל' בשווא או עם ל' פתוחה נדרים יג. ציון ה האומר "לאימרא שאוכל לך"
->'לחולין שאוכל לך' (עם פתח) כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לחולין שלא אוכל לך' (עם פתח או עם שווא) כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין
->'לחלין שאוכל לך' (בלי ו) כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לכשר שאוכל לך (עם פתח)' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לקרבן לא אוכל לך' (בפתח או בשוא) כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->לשונות של הגבלת זמן (ראה: נדר המוגבל בזמן)
->'מודר אני לך' - האם שניהם אסורים או רק הנודר נדרים ה. בלי ציון משמעות הלשון 'מודר אני לך'
->'מודרני ממך' - האם אסור נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->->אם אמר זאת לאחר שהפצירו בו לדבר נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->->בדיבור או באכילה נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->->מדאורייתא או מדרבנן נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->'מודרני ממך מאכילה' - האם אסור באכילה נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->'מודרני ממך שאני אוכל' - האם אסור באכילה נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->'מוהי' ככינוי של שבועה נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'מומי' ככינוי של שבועה נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'מומתא דאמר מוהי' ככינוי של שבועה נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'מומתא' ככינוי של שבועה נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'מיפחזנא' נדרים י: ציון א לשון של כינויי כינויים ושיבושי לשון אחרים
->'מיתחזנא' נדרים י: ציון א לשון של כינויי כינויים ושיבושי לשון אחרים
->'מיתעזנא' נדרים י: ציון א לשון של כינויי כינויים ושיבושי לשון אחרים
->'מנודה אני לך' - האם נאסר בארבע אמותיו נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא', 'נדינא' או 'מנודה אני לך'
->->'מנודה אני לך שאני אוכל לך' - האם נאסר בכל הנאותיו נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא'
->'משה' ככינוי של שבועה נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->משכיר שאמר "בשנים עשר זהובים לשנה מדינר זהב לחודש" והתעברה השנה
->->האם חייב השוכר לשלם על החודש הנוסף ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
->->האם תפיסת השוכר מועילה ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
->'משמתנא מינך' - האם נאסר בארבע אמותיו נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא', 'נדינא' או 'מנודה אני לך'
->'משמתנא מינך שאני אוכל לך' - האם נאסר בכל הנאותיו נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא'
->'נדינא ממך' - האם נאסר בארבע אמותיו או בכל הנאותיו נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא'
->->'נדינא ממך שאני אוכל לך' - האם נאסר באכילה או בכל הנאותיו נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא', 'נדינא' או 'מנודה אני לך'
->'נודר במוהי' ככינוי של שבועה נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'נותר שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'נטילת אבן עלי' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'עולה' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'עלי' והיה כיכר בפניו - האם נאסר בנדר נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'עצים' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'פיגול שאוכל לך' כהתפסה נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים' - כנדר הבאי נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'קונם אם לא ראיתי גמל הפורח באויר' - כנדר הבאי נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'קונם אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד' - כנדר הבאי נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'קונם זריקת צרור לים עלי' נדרים טז. ציון ה איסור נדר על שימוש שאין בו הנאה
->'קונם ידי העושה עמך' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'קונם ישיבת סוכה עלי' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'קונם פי מדבר עמך' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה; נדרים טו. ציון ב האיסור מדרבנן על הנודר בדבר שאין בו ממש
->'קונם רגלי מהלכת עמך' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'קונם שאיני אוכל' נדרים טו. ציון ב האיסור מדרבנן על הנודר בדבר שאין בו ממש
->'קונם שאני ישן' נדרים טו. ציון ב האיסור מדרבנן על הנודר בדבר שאין בו ממש
->'קרבן' - אם פירש אח"כ שהתכוון לקרבנות מלכים נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->'קרבן' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'ראיתי כעולי מצרים' - כנדר הבאי נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'שאיני אוכל לך' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->->האם הנדר חל, או שזה יד, או שנחשב דבר שאין בו ממש נדרים ב. בלי ציון 'שאני אוכל לך'
->'שאיני ישן' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'שאני אוכל לך' - האם אסור באכילה נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->->אם הפצירו בו נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->'שבועה שאוכל לך' - האם משמעותו שיאכל או שלא יאכל
->->אם אמר בתחילה "אוכל" בלשון תמיהה או בסתם שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם אמר שיאכל ונשבע כך, או אמר שלא יאכל ונשבע כך שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם הוא טוען שהתכוון לאסור שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם הפצירו בו לאכול ונשבע מיד שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם הפצירו בו לאכול וסירב ונשבע, או שלא הפצירו בו שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם הפצירו בו שלא יאכל ונשבע שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->'שבועה שאי אוכל לך' - האם משמעותו שיאכל או שלא יאכל
->->אם הוא טוען שהתכוון לומר שלא יאכל שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->->->אם טוען כך מיד או לאחר זמן שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->->אם הוא טוען שהתכוון שיאכל ונתקל בלשונו והאריך באות א' שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->->->בתלמיד חכם או בעם הארץ שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->->אם הפצירו בו ואמר שיאכל ואח"כ נשבע כך שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->'שבועה שאין אוכל לך' - האם משמעותו שיאכל או שלא יאכל שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->'שבועה שאינו אוכל לך' - האם משמעותו שיאכל או שלא יאכל שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->'שולחן' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'שולחן של מזבח' כהתפסה נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'שלא אתן לפני בקרו תבן' נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
לשכות בית המקדש
->אם בנויה בחול ופתוחה לקודש ולהיפך יומא כה. ציון ג דין הלשכות שיש להן שני פתחים
->אם יש לה פתח הפתוח לחול ופתח הפתוח לקודש - האם מתחשבים בפתחים או במקום שהיא בנויה יומא כה. ציון א מבנה לשכת הגזית ומיקומה; יומא כה. ציון ג דין הלשכות שיש להן שני פתחים
->קדושתן פסחים פו. ציון ד קדושת המחילות
לשכת בית אבטינס
->האם היתה בצפון או בדרום יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
->היתה בקודש יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת בית האבן (מקום דירת כהן השורף את הפרה בימי הפרשתו)
->איסור כהן אחר להיכנס לשם יומא י. ציון א חיוב מזוזה במקדש
->חיובה במזוזה יומא י. ציון א חיוב מזוזה במקדש
->מקומה - בהר הבית או בעזרה יומא ב. ציון ב הפרשת הכהן העוסק בפרה אדומה
לשכת הגולה
->האם היתה בצפון או בדרום יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת הגזית
->בקרן צפונית מערבית של העזרה, במזרחה, בדרומה או בצד ההיכל יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול; יומא כה. ציון א מבנה לשכת הגזית ומיקומה
->חציה בקודש וחציה בחול יומא כה. ציון א מבנה לשכת הגזית ומיקומה
->->החצי שבחול - בעזרת נשים או בחיל יומא כה. ציון א מבנה לשכת הגזית ומיקומה
->ישיבה בה יומא כה. אחרי ציון א איסור ישיבה בעזרה
->מתחת לקרקע או מעליה יומא כה. ציון א מבנה לשכת הגזית ומיקומה
->סנהדרין שגלתה מלשכת הגזית - האם יכולה לדון דיני נפשות מכות ז. ציון ג סנהדרין בארץ ובחוצה לארץ
לשכת הטלאים
->בפינה דרומית מערבית של בית המוקד או צפונית מערבית או באמצע הפאה המערבית יומא טו: ציון ב מקומו של לשכת הטלאים
->האם היתה בקודש או בחול יומא טו: ציון ב מקומו של לשכת הטלאים
לשכת המדיחין
->האם היתה בצפון או בדרום יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת המלח
->האם היתה בצפון או בדרום יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת העץ
->האם היתה בצפון או בדרום יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת הפרוה
->האם היתה בצפון או בדרום יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת פרהדרין (ראה גם: יום הכיפורים)
->האם היתה במזרח, בצפון או בדרום יומא י. ציון א חיוב מזוזה במקדש; יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכה"ג
->היתה בחול יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
->חיוב מזוזה בה (ראה: מזוזה)
->ישיבה בה יומא כה. אחרי ציון א איסור ישיבה בעזרה
->כל כה"ג היה בונה אותה מחדש משלו יומא י. ציון א חיוב מזוזה במקדש
->קדושתה יומא כה. אחרי ציון א איסור ישיבה בעזרה
->רשות כה"ג להשתמש בו כל השנה יומא י. ציון א חיוב מזוזה במקדש
לשמה (ראה: לימוד תורה)
לתיתה (ראה: חמץ, גרגרים)

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 6275

פרטים נוספים
בטל' 026521259
פקס 026537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמא | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | מערכי שיעור
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | כתוב אלינו

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | THE TECHNIQUE | EXAMPLE | RARE BOOK SERVICE
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US