Halacha Brura and Berur Halacha
Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה


מפתח נושאים לבירור הלכה
אות נ

הוראות שימוש: הערכים מסודרים בסדר אלף-בית, ומחולקים לערכי משנה.

הערכים הראשיים צבועים בצבע אדום, וערכי המשנה צבועים בצבע כחול.
אחרי כל ערך בא מראה המקום: המסכת, הדף, הציון (בצבע סגול), וכותרת העבודה בבירור הלכה (בצבע שחור) .

הערכים מכמה מסכתות מסודרים עם תת-ערכים ותת-תת-ערכים.
לפני תת-ערך בא הסימון ->, ולפני תת-תת-ערך בא הסימון ->->, ולפני תת-תת-תת-ערך בא הסימון ->->->.

לחיפוש נושא יש לגלול למטה ולמעלה במסמך בעזרת מקשי Page up, Page down, או בעזרת תיבת הגלילה, עד הערך הראשי המבוקש.
בין הערכים הראשיים, יש לחפש את ערך המשנה המבוקש.



נאמנות (ראה גם: מסיח לפי תומו; עגונה, התרתה)
->האומר שבהמה מסוימת היא טריפה, ועדים הכחישוהו קידושין סה. ציון ט אדם אוסר את עצמו בטענת קידושין
->האם לווה נאמן לפסול לעדות את מי שהילווה לו בריבית סנהדרין כה. ציון ב נאמנות הלוה לפסול את המלוה בריבית
->האם נגזל נאמן לפסול לעדות את הגזלן סנהדרין כה. ציון ב נאמנות הלוה לפסול את המלוה בריבית
->שבויה שאמרה שנטמאה, ועדים אומרים שלא נטמאה קידושין סה. ציון ט אדם אוסר את עצמו בטענת קידושין
->של אב (ראה: אב)
->של אם (ראה: אם)
->של אשה (ראה: אשה)
->של אשה שאמרה "אשת איש הייתי ונתגרשתי" קידושין סד. ציון א נאמנות האב על קידושי בתו וגרושיה
->של אשה שאמרה "מקודשת אני" קידושין סג: ציון ו נאמנות האב על בתו והאשה על עצמה
->->אם אחרי זמן נתקדשה לאחר קידושין סד. ציון א נאמנות האב על קידושי בתו וגרושיה
->של אשה
->->באיסור נידה פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->בספירת ימי נידה פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->על מעשה של אחרים באיסורין פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->בבדיקת חמץ ובביטול חמץ פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->בהפרשת חלה ותרומות ומעשרות פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->באיסורים דרבנן ודאורייתא פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->של בעל להתיר את אשתו לאחרים או להצריכה יבום לאחר מותו קידושין סד. ציון ה נאמנות הבעל ליבום - לאסור ולהתיר
->של גוי מסיח לפי תומו, לענין "אותו ואת בנו" קידושין סו. ציון ג נאמנות עד אחד על אשת איש שזינתה
->של דיין האומר "לזה זיכיתי ולזה חייבתי" קידושין עד. ציון א נאמנות דיין על פסק הדין
->של חיה (מיילדת) (ראה: חיה)
->של ניזק, הנשבע על סכום הנזק
->->באש ב"ק סב. ציון ה תקנת נגזל באשו
->->->בדברים גלויים ובדברים טמונים ב"ק סב. ציון ה תקנת נגזל באשו
->->->אם הדליק בתוך שלו (והאש התפשטה) או בתוך של חברו ב"ק סב. ציון ה תקנת נגזל באשו
->->->אם המזיק טוען ברי שנשרף פחות - האם הוא נאמן בשבועה ב"ק סב. ציון ה תקנת נגזל באשו
->->במסורב"ק סב. ציון ז תקנת נגזל במוסר
->->->אם המוסר טוען ברי שמסר פחות או שאינו יודע ב"ק סב. ציון ז תקנת נגזל במוסר
->->במשליך ארגז של אחר לנהר ב"ק סא: ציון ד טמון באש
->->->על דבר שדרכו להניח בארגז או שאין דרכו ב"ק סא: ציון ד טמון באש; ב"ק סב. ציון ח המזיק ולא ידוע מה הזיק
->->->על דבר שספק האם דרכו להניח בארגזב"ק סב. ציון ח המזיק ולא ידוע מה הזיק
->->בשורף שטר ב"ק צח: ציון א התשלום על שריפת השטר כשמאמינו
->של עד אחד (ראה: עד אחד)
->של קטן (ראה גם: קטן)
->->באיסורים דרבנן ודאורייתא פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->בבדיקת חמץ פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->של קרוב ואשה על זהות יבמה ויבם קידושין סג: ציון ח נאמנות האב להעיד על גיל בניו
'נאמנות' (התחייבות להאמין לשכנגדו)
->לווה שאמר שנאמן עליו המלווה כשלושה עדים לטעון שלא פרע
->->אם פרע בפני ארבעה - האם המלווה נאמן, בשבועה או בלי שבועה שבועות מב. ציון ה פרק ו לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->אם פרע בפני חמישה - האם המלווה נאמן, בשבועה או בלי שבועה שבועות מב. ציון ה פרק ו לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->לווה שאמר שנאמן עליו המלווה כשני עדים לטעון שלא פרע
->->אם הלווה פרע בפני בית דין - האם המלווה נאמן לטעון שלא פרע שבועות מב. ציון ה פרק ד לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->אם יותר משני עדים מעידים שפרע - האם נאמן המלווה לטעון שלא פרע שבועות מב. ציון ה פרק א לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->->אם אין שטר שבועות מב. ציון ה פרק א לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->->אם כתב שהמלווה נאמן עליו כשני עדים כשרים שבועות מב. ציון ה פרק א לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->אם יש לו מיגו שהיה יכול לטעון טענה אחרת שהיה נפטר בה - האם הלווה נאמן לטעון שפרע שבועות מב. ציון ה פרק ז לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->אם עדים מעידים שהמלווה הודה שהחוב פרוע - האם המלווה נאמן לטעון שלא פרע שבועות מב. ציון ה פרק ד לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->->אם הודה בפני הלווה או שלא בפני הלווה או בפני בית דין שבועות מב. ציון ה פרק ד לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->אם עדים מעידים שפרע
->->->נאמנות המלווה בלי שבועה, במילווה על פה או במילווה בשטר שבועות מב. ציון ה פרק ג לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->->נאמנות המלווה לטעון שהפרעון היה עבור חוב אחר שבועות מב. ציון ה פרק ב לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->->נאמנות המלווה לטעון שלא היו דברים מעולם שבועות מב. ציון ה פרק ב לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->אם עדים שמעידים שהמלווה פטר את הלווה מכל תביעה שבעולם - האם הם נאמנים שבועות מב. ציון ה פרק ד לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->לווה שאמר שנאמן עליו המלווה לטעון שלא פרע
->->אם יש לו מיגו שהיה יכול לטעון טענה אחרת שהיה נפטר בה - האם הוא נאמן לטעון שפרע שבועות מב. ציון ה פרק ז לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->->אם יש עדים על הנאמנות עצמה או אין שבועות מב. ציון ה פרק ז לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->->במילווה על פה שבועות מב. ציון ה פרק ז לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->->מיגו על הנאמנות עצמה או מיגו שהיה יכול להיפטר בטענה אחרת כשהנאמנות עצמה ברורה שבועות מב. ציון ה פרק ז לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->אם פרע בפני עד אחד - האם המלווה נאמן, בשבועה או בלי שבועה שבועות מב. ציון ה פרק ה לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->->אם פרע בפני עדים - האם המלווה נאמן שבועות מב. ציון ה פרק ה לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->'נאמנות' בשטר הפוטרת את המלווה מחובתו להישבע - האם היא מועילה נגד יתומים שבועות מח. ציון ו פרק א הגדרים בזכות המלוה להוריש ממון שטעון שבועה
->->ביתומים התובעים יתומים שבועות מח. ציון ו פרק א הגדרים בזכות המלוה להוריש ממון שטעון שבועה
->נפקד שכתב בשטר הפקדון שהמפקיד נאמן לטעון שלא החזיר - האם הנפקד נאמן לטעון שהחזיר במיגו שהיה יכול לטעון שנאנס שבועות מב. ציון ה פרק ז לווה שאמר שהמלווה נאמן עליו
->שטר חוב שלא נכתב בו - האם נחשב כאילו נכתב כי רגילים לכתוב זאת ב"מ קד. ציון ז פסקה א אריס שהוביר את הקרקע
נביא
->גדרי המצוה לשמוע בקולו סנהדרין פט. ציון ט גדרי המצוה לשמוע בקול הנביא
->כהן גדול ונביא - מי קודם (ראה:כהן גדול)
->עונש העובר על דבריו סנהדרין פט. ציון ט גדרי המצוה לשמוע בקול הנביא
->פסיקת הלכה על פיו
->->אם אמר דבר נגד ההלכה ב"מ נט: ציון א האם שומעים לבת קול
->->אם הכריע בדבר הנתון בספק ב"מ נט: ציון א האם שומעים לבת קול
->קביעתו איזה קרבן תודה נאכל, בהוספה על העיר שבועות טו: ציון י פרק ג הולכת התודות שמקריבים כשמוסיפים על העיר
->שכובש את נבואתו סנהדרין פט. ציון ח כובש את נבואתו
->שמסית או מדיח לעבודה זרה סנהדרין סז. ציון א מסית מדיח ונביא
נביאים, קריאה בהם (ראה: הפטרה)
נבילה (ראה גם: ביצה של נבילה)
->אמירה לנכרי בו ב"מ צ. ציון ג אמירה לנכרי באיסורי לאוין
->בהמה שנשחטה בתוך שבעה ימים ללידתה - האם מטמאה כנבילה שבת קלו. ציון ב טומאת נבלה בבהמת נפל שנשחטה
->->אם ידוע שכלו חודשיה שבת קלו. ציון ב טומאת נבלה בבהמת נפל שנשחטה
->->טומאת ודאי או ספק שבת קלו. ציון ב טומאת נבלה בבהמת נפל שנשחטה
->->מדאורייתא או דרבנן שבת קלו. ציון ב טומאת נבלה בבהמת נפל שנשחטה
->האוכל בריה חיה - האם חייב גם משום נבילה מכות טז: ציון ט ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי
->האם איסור חל על איסור באיסור נבילה מכות טז: ציון ט ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי
->חֵלב שלה שהומחה בחמה או באש - האם מטמא ביצה ז. ציון ב האוכל מנבלת עוף טהור
->טומאת דם נבילה שבת עז. ציון [א] טומאה בדם נבילה
->->כנבלה או טומאת משקים שבת עז. ציון [א] טומאה בדם נבילה
->->מהתורה או מדרבנן שבת עז. ציון [א] טומאה בדם נבילה
->->שיעורו שבת עז. ציון [א] טומאה בדם נבילה
->טומאתה
->->בשור הנסקל ובהמת עיר הנידחת שנשחטו סנהדרין קיב. ציון כ בהמת עיר הנידחת שנשחטה
->->בבהמה טמאה שנשחטה ועדיין מפרכסת סנהדרין סג. ציון ד איסור אכילת בשר המפרכסת
->מדוע אינה נחשבת בריה מכות יז. ציון ג הגדרת בריה
->עצמות או גידים שלה
->->האם אסורים באכילה מהתורה או מדרבנן ביצה ז. ציון ב האוכל מנבלת עוף טהור
->->האם לוקים על אכילתם ביצה ז. ציון ב האוכל מנבלת עוף טהור
->פסול האוכלה לעדות
->->במומר אוכל נבלות לתיאבון סנהדרין כו: ציון ז כשרותו לעדות של החשוד על העריות; סנהדרין כז. ציון ב מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס
->->במומר אוכל נבלות להכעיס סנהדרין כז. ציון ב מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס
->שהתנבלה בשבת - האם אסורה משום מוקצה
->->אם היתה בריאה בערב שבת ביצה ב. ציון ה חיתוך דלועים ונבלה בשבת; ביצה ב: ציון א אין מבקעין קורות ביום טוב
->->אם היתה חולה או מסוכנת בערב שבת ביצה ב. ציון ה חיתוך דלועים ונבלה בשבת
->->אם יש לו כלבים שיאכלו אותה או אין לו ביצה ב. ציון ה חיתוך דלועים ונבלה בשבת
נברכת הכובסים (חפירה לכיבוס)
->עשייתה בחול המועד מו"ק ח: ציון ד נברכת חפירה שעושים במועד
נגזל נשבע ונוטל
->אם הוא טוען שהלה לקח ממנו דברים יקרים שבועות מו: ציון ו נגזל שטוען שהגזלן נטל כלים יקרים
->->אם הוא איש אמיד או לא שבועות מו: ציון ו נגזל שטוען שהגזלן נטל כלים יקרים
->->אם הוא איש מהימן שרגילים להפקיד אצלו כלים יקרים שבועות מו: ציון ו נגזל שטוען שהגזלן נטל כלים יקרים
->אם הלה חטף את סלו והשליכו לים והנחטף טוען שהיו בו מרגליות שבועות מו: ציון ד שבועת הנגזל בשכירו ולקיטו
->->אם תפס הנחטף - האם מוציאים מידו שבועות מו: ציון ד שבועת הנגזל בשכירו ולקיטו
->אם ראו עדים שהלה נכנס לביתו, ויש ויכוח אם לקח דבר - האם הנגזל נשבע ונוטל שבועות מו. ציון ה פרק א הדין בנגזל שנשבע ונוטל
->->אם הלה טוען שלא נכנס שבועות מו. ציון ה פרק א הדין בנגזל שנשבע ונוטל
->->אם הלה טוען שנכנס אך לא נטל והכלים שתחת כנפיו היו שלו שבועות מו. ציון ה פרק א הדין בנגזל שנשבע ונוטל
->->אם הלה טוען שקנה את הכלים מבעל הבית ולקוחים הם בידו שבועות מו. ציון ה הדין בנגזל שנשבע ונוטל
->->אם הלה מודה שנטל כלי ובעל הבית טוען שנטל יותר שבועות מו. ציון ה פרק א הדין בנגזל שנשבע ונוטל
->->אם העדים מעידים על מקצת הכלים והנגזל טוען שהטמין יותר שבועות מו. ציון ה פרק א הדין בנגזל שנשבע ונוטל
->->אם העדים רק שמעו ממנו שהולך למשכנו ולא ראו שמישכנו שבועות מו. ציון ה פרק א הדין בנגזל שנשבע ונוטל
->->אם נכנס לבית ולא אמר שנכנס למשכנו ויצא כשכלים תחת כנפיו שבועות מו. ציון ה הדין בנגזל שנשבע ונוטל
->->אם ראוהו יוצא עם דבר מכוסה תחת כנפיו ואינם יודעים אם הוציא דבר בעל ערך שבועות מו. ציון ה פרק א הדין בנגזל שנשבע ונוטל
->->אם ראוהו יוצא עם כלים תחת כנפיו שבועות מו. ציון ה פרק א הדין בנגזל שנשבע ונוטל
->אם ראו שהלה מוסר את ממונו ביד גוים ולא ידעו כמה שבועות מו: ציון ד שבועת הנגזל בשכירו ולקיטו
->->אם תפס הנמסר - האם מוציאים מידו שבועות מו: ציון ד שבועת הנגזל בשכירו ולקיטו
->אם רק שכירו ולקיטו של בעל הבית ראו את הגזלן - האם הם יכולים להישבע במקומו שבועות מו: ציון ד שבועת הנגזל בשכירו ולקיטו
->->אם תפס בעל הבית (אחרי שנשבע שכירו ולקיטו או לפני כן) - האם מוציאים מידו שבועות מו: ציון ד שבועת הנגזל בשכירו ולקיטו
->החוטף סל ושרפו ולא יודע כמה כסף היה בו - האם הניזק נוטל בלי שבועה את הסכום שהוא טוען שהיה בו שבועות מג. ציון מ מלווה שאיבד את המשכון ואינו יודע את ערכו; שבועות מז. ציון ה פרק ב המודה במקצת שאינו צריך לדעת על השאר
נגינה (בשבת)
->הכאת אצבע על הקרקע או על לוח או על אצבע אחרת ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->השמעת קול ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->לשיר או כדי שאדם לא יירדם ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->מחיאת כפיים ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->ניגון והכאה בצלצל ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->סיפוק כלאחר יד ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->סיפוק על הירך ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->קשקוש אגוז לתינוק ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->ריקוד ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->->בשמחת תורה ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->שירה בכלי במקדש בשבת ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
נגינה במקדש
->האם פסולי קהל או עבדים כשרים לנגן סוכה נא. ציון א מי כשר לנגן במקדש בכלי נגינה
נגיעה
->מקומות בגוף שאסור לנגוע בהם לפני נטילת ידים של שחרית ולאחריה שבת קח: ציון ט איסור נגיעה ביד
נגישׂה
->האיסור ללחוץ גר - האם פירושו להיות לו כנושה ב"מ נט: ציון ב אונאת גר
->מה אסור למלוה לעשות ללווה
->->אם המלוה יודע האם יש ללווה לשלם או אינו יודע ב"מ עה: ציון ז אסור למלוה לעבור לפני הלווה
->->להכניסו למאסר ב"מ עה: ציון ז אסור למלוה לעבור לפני הלווה
->->להשביעו שאין לו במה לשלם ב"מ עה: ציון ז אסור למלוה לעבור לפני הלווה
->->לומר 'שלום' ללווה ב"מ עה: ציון ה פסקה א הקדמת שלום כריבית דברים
->->->אם היה רגיל בכך או לא ב"מ עה: ציון ה פסקה א הקדמת שלום כריבית דברים
->->לעבור בפניו ב"מ עה: ציון ז אסור למלוה לעבור לפני הלווה
->->מדאורייתא או מדרבנן ב"מ עה: ציון ז אסור למלוה לעבור לפני הלווה
->'לא תהיה לו כנושה'
->->בריבית או בלי ריבית ב"מ עה: ציון ג פסקה ב האיסורים שנאמרו בריבית
->->בשעת ההלוואה בריבית או בשעת התביעה ב"מ עה: ציון ג פסקה ב האיסורים שנאמרו בריבית
נגע (ראה: מצורע; צרעת)
נגעי בגדים
->חוטים טוויים - האם הם מקבלים טומאת צרעת שבת נז. ציון ו אין איסטמא נטמאת בנגעים
->->אם הבגד עומד להארג שבת נז. ציון ו אין איסטמא נטמאת בנגעים
->->לפני שמתלבנים או אח"כ שבת כז: ציון ז מאימתי נטמאים בגדים בנגעים
->ממתי פשתן מטמא בטומאת נגעים - משיתלבנו או משיהא טווי סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
->צירוף מינים שונים של בד ועור לשיעור קבלת צרעת שבת כח. ציון ה צירוף שיעורים לטומאת נגעים
->צמר ופשתן לפני הטווייה - האם מקבלים טומאת צרעת שבת כז: ציון ז מאימתי נטמאים בגדים בנגעים
->שיעור עור לקבלת טומאת צרעת שבת כח. ציון ה צירוף שיעורים לטומאת נגעים
נגעי בתים
->באילו תנאים בית מטמא בנגעים סוכה ג. ציון ה מידת הבית המטמא בנגעים
->בית מושכר שהיה בו נגע ונתצוהו - האם המשכיר חייב להעמיד לשוכר בית אחר ב"מ קג. ציון י שכר בית ונפל
->בית מנוגע
->->האם הכהן צריך לסגור את הדלת לפני שהוא מסגיר נדרים נו: ציון ז הסגרת בית המנוגע
->->האם הכהן צריך לצאת מהבית לפני שהוא מסגיר נדרים נו: ציון ז הסגרת בית המנוגע
->->->אם הסגיר כשהוא בתוך הבית או תחת המשקוף בדיעבד נדרים נו: ציון ז הסגרת בית המנוגע
->->->לגבי כהן האומר שהבית מוחלט או שהוא טהור נדרים נו: ציון ז הסגרת בית המנוגע
->צרעת בבית של שותפים
->->שאחד ישראל ואחד גוי יומא יא: ציון ו חיוב מזוזה בבית ששותפים בו ישראל וגוי
->->ששניהם ישראלים יומא יא: ציון ו חיוב מזוזה בבית ששותפים בו ישראל וגוי
נדבה (ראה: קרבן נדבה; תפילת נדבה)
נדה (ראה: נידה)
נדוניה
->אב הפוסק כסף לבתו בשעת הקידושין
->->אם מת החתן לפני הנישואין - האם זכה בכסף כתובות סו. ציון ה פרקים ב-ג הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו
->->->אם נישאה ליבם או לאדם אחר כתובות סו. ציון ה פרקים ב-ג הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו
->->זכותה לתבוע את הכסף לפני הנישואין כתובות סו. ציון ה פרקים ב-ג הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו
->אב הפוסק כסף לבתו לצורך נישואיה ולא הזכיר שתינשא לאדם מסויים
->->אם מת החתן - האם האב חייב לתת לה כתובות סו. ציון ה פרק ב הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו
->->אם פסק את הכסף לאחר קידושיה כתובות סו. ציון ה פרק ב הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו
->->האם האב יכול לחזור בו לפני שתינשא כתובות סו. ציון ה פרק ב הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו
->->האם היא זוכה בכסף לפני שתינשא כתובות סו. ציון ה פרק ב הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו
->אב הפוסק נדוניה לבתו ומתה - האם זוכה בה הבעל
->->אם הבעל מוחזק בנדוניה כתובות מז: ציון א הפוסק נדוניה לבתו ומתה
->->אם מתה אחרי האירוסין ולפני הנישואין כתובות מז: ציון א הפוסק נדוניה לבתו ומתה
->->->אם כבר נכנסה לרשות הבעל או נמסרה לשלוחי הבעל כתובות מז: ציון א הפוסק נדוניה לבתו ומתה
->->אם מתה אחרי הנישואין כתובות מז: ציון א הפוסק נדוניה לבתו ומתה
->->נכסי מלוג או נכסי צאן ברזל כתובות מז: ציון א הפוסק נדוניה לבתו ומתה
->->פירות, כסות, כלים או כסף כתובות מז: ציון א הפוסק נדוניה לבתו ומתה
->->תקנות מאוחרות בענין זה כתובות מז: ציון א הפוסק נדוניה לבתו ומתה
->אב שנתן נדוניה לבתו ע"מ שאם תמות בלא בנים יחזרו נכסיה לבית אביה - האם התנאי קיים כתובות פג. ציון ד פרק א המתנה עם אשתו שלא יירשנה
->אב שנתנו לו כסף כדי שישיא את בתו ולא השיא אותה - האם חייב להחזיר את הכסף כתובות נד. ציון כ חיוב היורשים בנדוניה שציוה אב לבתו
->אב שציווה בשעת מותו שלא לתת נדוניה לבנותיו - האם שומעים לו כתובות סח: ציון ז האב שציוה שלא יפרנסו ולא יזונו את בנותיו
->אב שציווה לתת לבתו נדוניה מסוימת ומת - חיוב היורשים לתת
->->אם הוזלה הנדוניה או התייקרה כתובות נד. ציון כ חיוב היורשים בנדוניה שציוה אב לבתו
->->אם נקב בסכום כשווי הנדוניה והתייקרה או הוזלה כתובות נד. ציון כ חיוב היורשים בנדוניה שציוה אב לבתו
->->זכות יורשיה אם מתה ולא נישאה כתובות נד. ציון כ חיוב היורשים בנדוניה שציוה אב לבתו
->אב שרוצה לתת לבתו יותר מעישור נכסיו כתובות סח. ציון ט פרק ד שיעור הנדוניה
->אופן כתיבתה בכתובה כתובות סו. ציון ו פרק ו דרכי הכתיבה והגבייה של כספים והמטלטלין הנלווים לכתובה
->->אם לא הכניסה כלום כתובות סו. ציון ו פרק ו דרכי הכתיבה והגבייה של כספים והמטלטלין הנלווים לכתובה
->אלמנה ששהתה בבית אביה עשרים וחמש שנה - האם איבדה את הנדוניה כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->אם האב אינו נותן את הנדוניה שהבטיח - האם החתן חייב לכונסה או לגרשה או שהוא יכול לעגנה עד שיפרע האב
->->אם האב הבטיח במעמד בתו או שלא במעמדה כתובות קט. ציון א פרקים ב, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->->אם האב יכול לשלם ואינו רוצה או שאין לו במה לשלם כתובות קט. ציון א פרקים א, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->->אם האב לא נמצא או שמת כתובות קט. ציון א פרקים א, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->->אם הזכירו את התנאים בשעת הקידושין או לא כתובות קט. ציון א פרקים א, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->->אם החתן אינו רוצה לטרוח ולתבוע את האב בדין כתובות קט. ציון א פרקים א, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->->אם יד האשה משגת - האם היא צריכה לתת מה שהבטיח אביה כתובות קט. ציון א פרקים ב, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->->בנישואין ראשונים או בנישואין שניים כתובות קט. ציון א פרקים א, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->אם מת האב - האם בנותיו נוטלות כסף לנדוניה בשעת מותו או בשעת נישואיהן כתובות סח. ציון ל דרכי החישוב של הנדוניה שנותנים לבת
->אשה שהבטיחה לתת לבעלה נדוניה ואינה נותנת - האם הבעל צריך לכונסה או לגרשה או שהוא רשאי לעגנה
->->אם התחייבה אחרי מיתת האב או בחיי האב כתובות קט. ציון א פרק ג, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->->אם התחייבה במעמד האב או לא במעמדו כתובות קט. ציון א פרק ג, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->->אם התחייבה מנכסי עצמה במפורש כתובות קט. ציון א פרק ג, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->->אם ידה משגת או אינה משגת כתובות קט. ציון א פרק ג, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->->גדולה או קטנה כתובות קט. ציון א פרק ג, ד חתן שאינו מקבל את הנדוניה מחמת פשיטת רגל
->אשה שמכרה או מחלה על כתובתה - האם הנדוניה כלולה בה כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->->בנדוניה שנמצאת בעין או נדוניה של ממון שנכתבה בכתובה כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->אשה שנשבעה על הכתובה - האם הנדוניה בכלל כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->גבייתה - מבנונית או מזיבורית כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->גבייתה ממיטלטלין
->->אחרי תקנת הגאונים כתובות סט: ציון ד פרקים א-ג אומדן וגביית הנדוניה מקרקעות וממטלטלין
->->אם היא גובָה לפי אומדן דעת האב כתובות סט: ציון ד פרקים א-ג אומדן וגביית הנדוניה מקרקעות וממטלטלין
->->בזמן הזה כתובות סט: ציון ד פרקים א-ג אומדן וגביית הנדוניה מקרקעות וממטלטלין
->גבייתה מנכסים משועבדים (מכורים)
->->בגביית עישור נכסים או בגבייה לפי אומדן דעתו של האב כתובות סט. ציון א גביית הנדוניה מנכסים משועבדים
->->חיוב הבת להישבע לקונים כתובות סט. ציון א גביית הנדוניה מנכסים משועבדים
->->מה שהאחים מכרו או מה שהאב מכר בחייו כתובות סט. ציון א גביית הנדוניה מנכסים משועבדים
->->מטלטלין שהאחים מכרו כתובות סט. ציון א גביית הנדוניה מנכסים משועבדים
->האם דינה ככתובה לענין מורדת כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->->בנדוניה שנמצאת בעין או נדוניה של ממון שנכתבה בכתובה כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->הכותב כל נכסיו לבניו וקרקע כל שהוא לאשתו ושתקה - האם הפסידה את הנדוניה כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->המתנה עם אשתו בשעת נישואין שלא לתת נדוניה לבנותיו כתובות סח: ציון ז האב שציוה שלא יפרנסו ולא יזונו את בנותיו
->הנודר כסף להשיא יתומה והרוויח בכסף ונפטרה - האם הוא חייב לתת את הכסף ליורשיה כתובות נד. ציון כ חיוב היורשים בנדוניה שציוה אב לבתו
->הפוסק כסף לחתנו ומת החתן לפני הנישואין - האם היבם זוכה בכסף כתובות סו. ציון ה פרקים א, ג הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו
->->אם אמר "על מנת שיכנוס" או לא אמר כתובות סו. ציון ה פרקים א, ג הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו
->השמטתה בשביעית כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->התובעת נדוניה ונפרעת - האם הפסידה מזונות כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->זכות בת לקבל נדוניה מנכסי האב שמת כתובות סח: ציון ב פרק ב זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->אם היא ניזונית מהיתומים או לא כתובות סח: ציון ב פרק ב-ד זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->->אם האחים פסקו לה מזונות או שניזונית סתם כתובות סח: ציון ב פרק ד זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->->אם ידעה בשעת הנישואין שיתנו לה מזונות כתובות סח: ציון ב פרק ד זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->אם לא מחתה בפני היתומים כתובות סח: ציון ב פרק ב-ד זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->->בבוגרת - מחאה לפני שתתבגר או אח"כ כתובות סח: ציון ב פרק ה זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->->מחאה בבית דין או בפני האחים שלא בב"ד כתובות סח: ציון ב פרק ה זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->->מחאה לפני הנישואין או בשעת הנישואין כתובות סח: ציון ב פרק ה זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->בבוגרת
->->->אם בגרה בחיי האב כתובות סח: ציון ב פרק ו זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->->אם בגרה ואח"כ נישאה או שנישאה ואח"כ בגרה כתובות סח: ציון ב פרק ג זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->->בזה"ז כתובות סח: ציון ב פרק ו זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->בנערה שנתארסה ולא מחתה ולא הייתה ניזונת כתובות סח: ציון ב פרק ז זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->->קטנה שקיבלה נדוניה מועטת - האם מחילתה מחילה, אם התרצתה בפירוש או רק שתקה כתובות סח: ציון ב פרק ח זכות הבת בנדוניה לאחר שמת אביה ובגרה או נישאה
->חיוב אשה להישבע כדי לגבות את כתובתה - האם הנדוניה בכלל כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->מי שאסף כסף לנדוניית בתו - האם יכול לשלם בו לנושיו ב"מ עח. אחרי ציון ז המעביר על דעת בעל הבית
->סכום הנדוניה שנותנים לבת מנכסי אביה שמת
->->אם האב גילה דעתו כמה הוא רוצה לתת לה כתובות סח. ציון ט פרקים א-ב, ד שיעור הנדוניה
->->אם הניח כמה בנות
->->->לכל אחת - עישור נכסים ממה ששיירה קודמתה כתובות סח. ציון ל דרכי החישוב של הנדוניה שנותנים לבת
->->->לפי אומד דעת האב כתובות סח. ציון ל דרכי החישוב של הנדוניה שנותנים לבת
->->אם כבר השיא בת בחייו - האם נותנים לשנייה כשיעור שקיבלה הראשונה כתובות סח. ציון ט פרק ג, ד שיעור הנדוניה
->->->אם האב היה ותרן והשתנתה דעתו כתובות סח. ציון ט פרק ג, ד שיעור הנדוניה
->->->אם התוצאה תהיה שהבת מקבלת יותר מהבן או שלא נשארו נכסים לבן כתובות סח. ציון ט פרק ג, ד שיעור הנדוניה
->->כפי שנשים אחרות מקבלות במצב כזה כתובות סח. ציון ט פרקים א-ב, ד שיעור הנדוניה
->->לפי אומד דעת האב כתובות סח. ציון ט פרקים א-ב, ד שיעור הנדוניה
->->->האם עושים את האומדן בשעת מותו או בשעת הנישואין כתובות סח. ציון ל דרכי החישוב של הנדוניה שנותנים לבת
->עישור נכסים (ראה: עישור נכסים)
נדר
->איסור "לא יחל" שבועות כ: ציון א איסורי לאוין בשבועות ובנדרים
->אשה שנדרה שלא תאכל פירות והבעל קיים את נדרה כתובות עא. ציון ב המדיר את אשתו מלאכול פירות
->->אם הבעל מוציא אותה - האם עליו לתת לה כתובה כתובות עא. ציון ב המדיר את אשתו מלאכול פירות
->->אם תלתה את הנדר באיסור תשמיש או לא כתובות עא. ציון ב המדיר את אשתו מלאכול פירות
->->האם הבעל צריך להוציאה כתובות עא. ציון ב המדיר את אשתו מלאכול פירות
->אשה שנדרה שלא תלך לבית אביה, לבית המשתה או לבית האבל וקיים הבעל את נדרה
->->אם תלתה את הנדר באיסור תשמיש כתובות עא: ציון ט המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה
->->האם הבעל צריך להוציאה מיד ולתת לה כתובה כתובות עא: ציון ט המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה
->->משך זמן הנדר כתובות עא: ציון ט המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה
->אשה שנדרה שלא תשאיל וקיים לה הבעל - האם יוציא מיד בלי כתובה כתובות עב. ציון ו המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל
->->אם תלתה את הנדר בתשמיש כתובות עב. ציון ו המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל
->אשה שנמצא שנדרה - כסיבה לביטול הקידושין (ראה: קידושין)
->בל תאחר בנדר (כגון לתת לפלוני מנה) שלא קיימו מיד ב"ק פ. ציון ה נדר לקנות בית ולשאת אשה
->->בנדר לקיים מצוה (כגון לעלות לארץ ישראל) ב"ק פ. ציון ה נדר לקנות בית ולשאת אשה
->בעל שאסר הנאת כליו על אחרים - האם צריך להוציאה מיד או לאחר שלושים יום כתובות עב. ציון ו המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל
->בעל שאסר הנאת כלים שאולים על עצמו - האם צריך להוציאה מיד או לאחר שלושים יום כתובות עב. ציון ו המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל
->בעל שקיים והפר בבת אחת קידושין נ: ציון ו כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו
->האומר "איני נהנה לזה ולזה ולזה" והותר הראשון - האם הותרו כולם שבועות לח. ציון א החיובים של הנשבע שבועות הפקדון לכמה תובעים
->->אם אמר "איני נהנה לזה, לזה, לזה" בלי ו' החיבור שבועות לח. ציון א החיובים של הנשבע שבועות הפקדון לכמה תובעים
->האומר "דמי עלי להקדש" - השומא שלו
->->האם צריך עשרה אנשים לשומא מגילה כג: ציון ל שומת קרקעות ואדם בעשרה
->->קביעת השומא לפי הרוב או בהסכמת כולם מגילה כג: ציון ל שומת קרקעות ואדם בעשרה
->האומר "הריני עליך חרם" או "הרי אתה אסור בהנאתי" או "מודרני ממך"
->->האם אסור ליהנות ממנו מטעם נדר ביצה לט. ציון י דין האומר "הריני עליך חרם"
->->האם זה בגדר נדר או התפסה ביצה לט. ציון י דין האומר "הריני עליך חרם"
->האומר "יאסר ייני על כל ישראל" שבועות כ. ציון ג האוסר בלשון 'מבטא' ו'איסר'
->->אם תלה את האיסור ביין נסך שבועות כ. ציון ג האוסר בלשון 'מבטא' ו'איסר'
->האוסר נכסיו על חברו בנדר וחברו עבר ונהנה
->->האם המדיר לוקה או המודר ביצה לט. ציון י דין האומר "הריני עליך חרם"
->->האם יש איסור דאורייתא או דרבנן על המודר ביצה לט. ציון י דין האומר "הריני עליך חרם"
->האוסר על עצמו דבר לשנה והתעברה - האם גם חודש העיבור אסור ב"מ קב. ציון כ המשכיר בית לשנה ונתעברה השנה
->האם אדם יכול לאסור על חברו דבר שלו לזמן שלא יהיה שלו נדרים מז. ציון א האוסר דבר על חברו ומת
->->אם אמר "כיכר זה" או "כיכרי" נדרים מז. ציון א האוסר דבר על חברו ומת או מכרו
->->אם אמר בפירוש "בחיי ובמותי" נדרים מז. ציון א האוסר דבר על חברו ומת או מכרו
->->->ומת או מכרו נדרים מז. ציון א האוסר דבר על חברו ומת או מכרו
->->אם קבע שהאיסור יתחיל רק אחרי שיצא מרשותו נדרים מז. ציון א האוסר דבר על חברו ומת
->האם בעל יכול להפר נדרי שתי נשותיו בבת אחת סוטה ח. ציון ה האיסור להשקות שתי סוטות כאחת
->האם טוב לנדור ולקיים
->->הקדש נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->חרם נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->לקיים מצוה שהוא חייב בו נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->נדרי איסור נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->->בעת צרה נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->->למטרת תיקון המידות נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->ערכין נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->צדקה נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->->באמירת "בלי נדר" נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->->בימים נוראים ובימים טובים נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->קרבן נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->->בנדבה נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->->בנדבה שמקדיש בעזרה נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->->בנדר נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->האם יכול אדם לאסור נכסיו על אחרים בלי התפסה ביצה לט. ציון י דין האומר "הריני עליך חרם"
->האם מצווה לנדור לנהוג בדברי פרישות נדרים ח. ציון א הנשבע לקיים מצוה
->האם נדר חל על נדר נדרים טז. ציון ה נדר ושבועה על דבר מצווה; נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור
->->אם אמר פעמיים "קונם כיכר זה עלי" נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור - בנדר, בנזירות ובשבועה
->->הנודר פעמיים שאוסר על עצמו עשרים יום - בכמה נאסר נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור
->האם רצוי לנדור כדי לתקן את מעשיו ובדרך קדושה תענית יא: ציון א היושב בתענית - קדוש או חוטא
->האם שליח של הבעל יכול להפר את נדרי האשה ב"מ צו. ציון כ המשאיל פרתו ונשאל שלוחו
->היתר לנדור בשקר למוכס שפירות מסוימים הם של תרומה
->->במוכס שהוא גזלן ב"ק קיג. ציון ע דינא דמלכותא דינא במוכס
->->במוכס שחל עליו דינא דמלכותא דינא ב"ק קיג. ציון ע דינא דמלכותא דינא במוכס
->המדיר את אשתו בלשון "ייאסר תשמישך עלי אם אזונך" - כמה זמן ימתין עד שיוציאה כתובות עא: ציון ב המדיר את אשתו מלהתקשט
->המדיר את אשתו מלאכול פירות כתובות עא. ציון ב המדיר את אשתו מלאכול פירות
->->אם הדיר אותה בסתם - האם חייב להוציאה מיד או תוך שלושים יום כתובות עא. ציון ב המדיר את אשתו מלאכול פירות
->->אם תלה את הנדר באיסור תשמיש כתובות עא. ציון ב המדיר את אשתו מלאכול פירות
->המדיר את אשתו מלהתקשט לזמן קצוב
->->באשה ענייה או עשירה כתובות עא: ציון ב המדיר את אשתו מלהתקשט
->->האם צריך להוציאה ולתת לה כתובה מיד או לאחר זמן מסוים כתובות עא: ציון ב המדיר את אשתו מלהתקשט
->->תליית הנדר בתשמיש כתובות עא: ציון ב המדיר את אשתו מלהתקשט
->המדיר את אשתו מליהנות לו
->->איסורה לקבל ממנו מזונות כתובות ע. ציון ד המדיר את אשתו מלהנות לו
->->->אם אמר לה "צאי מעשה ידיך במזונותיך" כתובות ע. ציון ד המדיר את אשתו מלהנות לו
->->אם הדיר אותה בעודה ארוסה כתובות ע. ציון ד המדיר את אשתו מלהנות לו
->->->אם הדיר אותה לפני שהגיע הזמן או לאחר שהגיע הזמן כתובות ע. ציון ד המדיר את אשתו מלהנות לו
->->->והגיע הזמן ולא נישאו כתובות ע. ציון ד המדיר את אשתו מלהנות לו
->->האם אסורה בתשמיש כתובות ע. ציון ד המדיר את אשתו מלהנות לו
->->האם הוא חייב להוציא אותה או שממתינים שיתיר את נדרו כתובות סא: ציון ד המדיר את אשתו מתשמיש המיטה
->->->אם קבע זמן או לא קבע כתובות סא: ציון ד המדיר את אשתו מתשמיש המיטה
->->האם מותרת בדברים קטנים שהיתה רגילה בהם בבית אביה כתובות ע. ציון ד המדיר את אשתו מלהנות לו
->->->אם מעשה ידיה מספיקים לה או אינם מספיקים כתובות ע. ציון ד המדיר את אשתו מלהנות לו
->->העמדת פרנס שיזון אותה כתובות ע. ציון ד המדיר את אשתו מלהנות לו
->->->אם אמר "אם תזון לא תפסיד" כתובות ע: ציון ה העמדת פרנס שיזון במקום הבעל
->->->אם אמר "כל הזן אינו מפסיד" כתובות ע: ציון ה העמדת פרנס שיזון במקום הבעל
->->->אם אמר "כל השומע קולי יזון את אשתי" כתובות ע: ציון ה העמדת פרנס שיזון במקום הבעל
->->->אם אמר בלשון רבים או בלשון יחיד כתובות ע: ציון ה העמדת פרנס שיזון במקום הבעל
->->->אם אמר לרבים או ליחיד כתובות ע: ציון ה העמדת פרנס שיזון במקום הבעל
->->->חיוב הבעל לפרוע לפרנס כתובות ע: ציון ה העמדת פרנס שיזון במקום הבעל
->->->לכמה זמן כתובות ע. ציון ד המדיר את אשתו מלהנות לו
->המדיר את אשתו ממלאכה ורשאית לעשות דבר שאינו מלאכה ממש - האם יוציא ויתן כתובה כתובות סא: לפני ציון ד איזו היא בטלה שצריך להרחיק ממנה את האשה
->המדיר את אשתו מתשמיש המיטה
->->אם הדיר סתם או לשבוע או יותר כתובות סא: ציון ד המדיר את אשתו מתשמיש המיטה
->->בזמן הזה כתובות סא: ציון ד המדיר את אשתו מתשמיש המיטה
->->האם הוא חייב להוציא אותה כתובות סא: ציון ד המדיר את אשתו מתשמיש המיטה
->->כמה זמן מחכים שימצא פתח לנדרו כתובות סא: ציון ד המדיר את אשתו מתשמיש המיטה
->המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה
->->אם אביה נמצא באותה עיר או בעיר אחרת כתובות עא: ציון ט המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה
->->אם תלה את הנדר באיסור תשמיש או במזונות כתובות עא: ציון ט המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה
->->באשה שרגילה ללכת הרבה לבית אביה או שאינה רגילה כתובות עא: ציון ט המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה
->->בכלה ברגל הראשון לאחר נישואיה כתובות עא: ציון ט המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה
->->האם צריך להוציאה ולתת לה כתובה. כתובות עא: ציון ט המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה
->->פחות מחודש או יותר, או רגל אחד, שניים או שלושה רגלים כתובות עא: ציון ט המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה
->המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל
->->אם אמר שנכסיו ייאסרו עליה אם תשאיל כתובות עב. ציון ו המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל
->->האם צריך להוציאה מיד או לאחר שלושים יום כתובות עב. ציון ו המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל
->המקבל על עצמו בלשון נדר לעשות דבר של רשות ב"ק פ. ציון ה נדר לקנות בית ולשאת אשה
->הנודר "עד הגשמים" - מה משמעותו תענית י. ציון ד מאימתי מתחילים היחידים להתענות על הגשמים
->הנודר "עד הגשמים" - עד מתי הוא אסור ב"ק פא: ציון ג מהלכים בשבילים שבשדות
->הנודר להביא עולה כמו שהקריבו ישראל במדבר - האם צריך להביא כבש או פר או שניהם חגיגה ו: בלי ציון העולות שהקריבו נערי בני ישראל - כבשים או פרים
->הנודר לקנות בית בא"י או לשאת אשה - היתר להמתין עד שימצא את הראוי לו ב"ק פ. ציון ה נדר לקנות בית ולשאת אשה
->הנודר מבשר - האם הוא אסור בדגים תענית ל. ציון ג האכילה בסעודה המפסקת
->הנודר מחפץ ונהנה ממנו - האם הותר הקונם כמו במעילה, אם נדר מחפץ אחד או נדר מכל נכסי פלוני ביצה לט. ציון ד דין מודר הנאה בגחלת ובשלהבת
->הנודר ממה שיוצא מדבר מסוים - האם אסור בו או ביוצא ממנו נדרים נג. ציון א הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר (ב)
->->בדבר שאין רגילים לאכלו אלא רק את היוצא ממנו נדרים נג. ציון א הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר (ב)
->->בדבר שרגילים לאכול אותו ואת היוצא ממנו נדרים נג. ציון א הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר (ב)
->->בדבר שרגילים לאכול אותו ולא את היוצא ממנו נדרים נג. ציון א הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר (ב)
->הנודר ממשהו - האם אסור בו או שמפרשים שהתכוון רק לאסור את היוצא ממנו
->->בדבר שאין רגילים לאכלו אלא רק את היוצא ממנו נדרים נג. ציון א הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר (ב)
->->בדבר שרגילים לאכול אותו ואת היוצא ממנו נדרים נג. ציון א הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר (ב)
->->בדבר שרגילים לאכול אותו ולא את היוצא ממנו נדרים נג. ציון א הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר (ב)
->הנודר ממשהו - האם אסור במה שיוצא ממנו
->->אם אמר "פירות אלו שאני טועם" נדרים נב: ציון ג הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר
->->אם אמר "פירות אלו" נדרים נב: ציון ג הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר
->->אם אמר "פירות שאני טועם" נדרים נב: ציון ג הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר
->->אם אמר "פירות של פלוני" נדרים נב: ציון ג הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר
->->בדבר שאין רגילים לאכלו אלא רק את היוצא ממנו נדרים נג. ציון א הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר (ב)
->->בדבר שרגילים לאכול אותו ואת היוצא ממנו נדרים נג. ציון א הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר (ב)
->->בדבר שרגילים לאכול אותו ולא את היוצא ממנו נדרים נג. ציון א הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר (ב)
->->במה שיצא לפני הנדר או אחרי הנדר נדרים נב: ציון ג הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר
->->בפירות שעיקרם למשקה היוצא מהם נדרים נג. ציון א הדין של היוצא ממאכל שנאסר בנדר (ב)
->הנודר מן ה"מזון" - מה אסור לו ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
->הנודר מן האור - האם אסור גם באור הכוכבים פסחים ב. אחרי ציון א "אור כוכבים" בדין נודר מן האור
->הנודר מן הערלים - האם אסור בבני ישמעאל ובבני קטורה סנהדרין נט: ציון א מצות מילה בבני ישמעאל ובבני קטורה
->הנודר מן התירוש - האם אסור במיני מתיקה או ביין יומא עו: ציון א הנודר מן התירוש
->->במקום שלא רגילים לומר מלה זו יומא עו: ציון א הנודר מן התירוש
->הנודר על דעת חברו - האם חברו יכול לבטל את נדרו
->->אם אח"כ אמר שהוא התכוון שחברו יוכל להתיר נדרים עג: בלי ציון כל הנודרת - על דעת בעלה
->->אם אמר בסתם "על דעת חברו" נדרים עג: בלי ציון כל הנודרת - על דעת בעלה היא נודרת
->->אם אמר בפירוש שהוא נודר רק אם חברו יסכים נדרים עג: בלי ציון כל הנודרת - על דעת בעלה
->הפרת נדר (ראה: הפרת נדר)
->הרוצה לתת מזון למי שמודר הנאה ממנו
->->לומר "אם תזון לא הפסיד" שבת קכא. ציון ב אמירה לנכרי בכיבוי דליקה
->->לומר "כל הזן אינו מפסיד" שבת קכא. ציון ב אמירה לנכרי בכיבוי דליקה
->התולה את נדרו בדבר מסוים, והשתנה נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->->האומר "איני נושא את פלונית כעורה" ונעשית נאה אחרי הנדר נדרים סו. ציון ו התולה נדרו
->->->אם אמר "שהיא כעורה" נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->->האומר "איני נושא את פלונית שאביה רע" ונעשה טוב אחרי הנדר נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->->שינוי שכיח או לא שכיח נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->התרת נדר (ראה: שאלה לחכם)
->זה וזה גורם בו ע"ז מח: ציון ו נטיעת ערלה
->חלותו על דבר אסור שבועות כ: ציון לפני ציון א פרק א, ג נדר על דבר אסור והתפסה עליו
->->באיסור דרבנן שבועות כ: ציון לפני ציון א פרק א, ג נדר על דבר אסור והתפסה עליו
->->על דבר שאסור לו מכוח שבועה או נדר שבועות כ: ציון לפני ציון א פרק ב נדר על דבר אסור והתפסה עליו
->חצר של שותפים שאחד מהם הדיר אדם שלישי הנאה מנכסיו - האם מותר לו להיכנס לחצר ביצה לט: ציון ב שותפים שנדרו הנאה זה מזה
->->אם הוא צריך את אחד מהשותפים ביצה לט: ציון ב שותפים שנדרו הנאה זה מזה
->->אם יש בה כדי חלוקה או אין בה ביצה לט: ציון ב שותפים שנדרו הנאה זה מזה
->->לצורך אחד השותפים ביצה לט: ציון ב שותפים שנדרו הנאה זה מזה
->חצר של שותפים שאחד מהם מודר הנאה מחברו - האם מותר לו ליהנות ממנה
->->אחרי שחלקו ביצה לט: ציון ב שותפים שנדרו הנאה זה מזה
->->אם אין בה דין חלוקה או יש בה דין חלוקה ביצה לט: ציון א דין האומר "הריני עליך חרם ואתה עלי"; ביצה לט: ציון ב שותפים שנדרו הנאה זה מזה
->->להיכנס אליה, להעמיד בה ריחיים ותרנגולים, או לשטוח פירות בכולה ביצה לט: ציון ב שותפים שנדרו הנאה זה מזה
->לטובת אחר - התרתו באמירת 'זה כבודי' (ראה: זה כבודי)
->לפי נוסח הנדר בלבד או גם לפי כוונת הנודר ב"ק פ. ציון ה נדר לקנות בית ולשאת אשה
->לשון "עד פני", כגון הנודר "עד פני הפסח" קידושין סד: ציון ז הנודר "עד פני הפסח"
->מודר הנאה (ראה: מודר הנאה)
->מי שראה בחלום שהוא נדר (ראה: חלום)
->מלוה שאסר את נכסיו בהנאה - האם ריבית שקיבל בכלל הנדר ב"מ סה. ציון ב פסקאות ג, ה החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
->משאיל שאסר בנדר על השואל ליהנות מהחפץ סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
->מתי לשון המקרא קובעת נגד לשון בני אדם פסחים ב. אחרי ציון א "אור כוכבים" בדין נודר מן האור
->נדר לעקור מצוה תענית י. ציון ז הפסקת תענית בימים טובים
->->אם כולל עמו דבר רשות תענית י. ציון ז הפסקת תענית בימים טובים
->ע"י התפסה (ראה: התפסה)
->עשיית מצווה בחפץ שהאדם נדר הנאה ממנו ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->עשיית מצווה עבור אדם שמודר הנאה ממנו ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->צירוף גופים נפרדים לשיעור שבועות כב. ציון ד פרק ב צירוף לשיעור של דברים האסורים בשבועות ובקונמות
->->אם אמר "אכילה מזו עלי קונם ואכילה מזו עלי קונם" שבועות כב. ציון ד פרק ב צירוף לשיעור של דברים האסורים בשבועות ובקונמות
->->אם אמר "קונם שלא אוכל מזו וקונם שלא אכל מזו" שבועות כב. ציון ד פרק ב צירוף לשיעור של דברים האסורים בשבועות ובקונמות
->->בשני נדרים או נדר אחד על שני גופים שבועות כב. ציון ד פרק ב צירוף לשיעור של דברים האסורים בשבועות ובקונמות
->צירוף נדר המורכב מהרבה פרטים לנדר אחד קידושין מו. ציון ד צרוף מעות קידושין
->צריך שיהיו פיו ולבו שוים פסחים סג. ציון א עד שיהיו פיו ולבו שוין
->קונם - האם הוא מפקיע מידי שעבוד האשה כתובות ע. ציון ד המדיר את אשתו מלהנות לו
->'קונם כהנים אלו נהנים לי' - האם טובת הנאה היא ממון קידושין נח. ציון ח טובת הנאה במתנות כהונה
->שבטל מקצתו - האם בטל כולו (ראה גם: הפרה; שאלה לחכם)
->->אם בטל מצד נדרי זרוזין נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->->אם הותר מקצתו מאליו נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->בנדרי שגגות נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->שבטל מקצתו - הרואה אנשים אוכלים פירותיו ואמר 'הריהם עליכם קרבן' ונמצא שחלקם היו אביו או אחיו, האם האחרים מותרים נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->אם אחרי שהתבררה לו האמת אומר שהיה אומר לשון כוללת או מפורטת נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->אם אחרי שהתבררה לו האמת הוא מעמיד את דבריו
->->->'אילו הייתי יודע הייתי אומר כולכם אסורים ואבא מותר' נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו
->->->'אילו הייתי יודע הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבא' נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו
->->->אם בתחלה אמר "פלוני ופלוני" וגם אח"כ "פלוני ופלוני חוץ מאבא" נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->אם אחרי שהתבררה לו האמת הוא משנה דבריו לומר שהיה אומר "פלוני ופלוני אסורים" נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->אם לא אמר מה היה אומר אילו ידע את האמת נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו
->שהודר על דעת רבים - האם אפשר להתירו כשאין המתירים מסכימים להתירו מטעם אחד סנהדרין לד. ציון ה דיינים שאמרו טעם אחד או טעמים שונים
->שותפים במטלטלין שאחד מהם מודר הנאה מחברו - האם מותר לו להשתמש במטלטלין ביצה לט: ציון ב שותפים שנדרו הנאה זה מזה
->שותפים שנדרו הנאה זה מזה - האם מותר לאחד להיכנס לחצר המשותפת נגד רצון חברו סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
->שותפים שנדרו זה מזה - האם רשאים להיכנס לביתם המשותף סוטה מג: ציון ה כרם ובית של שותפים
->שיש לו שתי משמעויות (ראה: פרשנות)
נדר המוגבל בזמן
->'היום' נדרים ס. ציון ה זמן האיסור בנודר או נשבע בלשון 'היום'
->'היום' - חובת התרה מדרבנן כדי שיהיה מותר משתחשך נדרים ס. ציון ה זמן האיסור בנודר או נשבע בלשון 'היום'
->->אם אמר "יום זה" או "יום אחד" נדרים ס. ציון ה זמן האיסור בנודר או נשבע בלשון 'היום'
->->אם נדר לדבר מצוה נדרים ס. ציון ה זמן האיסור בנודר או נשבע בלשון 'היום'
->->במי שקיבל על עצמו תענית נדרים ס. ציון ה זמן האיסור בנודר או נשבע בלשון 'היום'
->->->אם קיבל את התענית בלשון נדר נדרים ס. ציון ה זמן האיסור בנודר או נשבע בלשון 'היום'
->->בנדר או בשבועה נדרים ס. ציון ה זמן האיסור בנודר או נשבע בלשון 'היום'
->->בעם הארץ או בת"ח נדרים ס. ציון ה זמן האיסור בנודר או נשבע בלשון 'היום'
->->התרה עם פתח או חרטה או בלי פתח וחרטה נדרים ס. ציון ה זמן האיסור בנודר או נשבע בלשון 'היום'
->'חודש אחד'
->->אם החודש הנוכחי חסר - עד מתי הוא אסור נדרים ס. ציון ל הנודר בלשון 'חודש אחד'
->->האם האיסור הוא מעת לעת נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->האם האיסור מתחיל מיד או בתחילת הלילה הבא נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->האם חייב לקיים את נדרו מיד או יכול להמתין נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->האם צריך להישאל לחכם בסוף תקופת הנדר נדרים ס. ציון ל הנודר בלשון 'חודש אחד'
->'חודש זה'
->->אם נדר בא' דר"ח נדרים ס: ציון א הנודר בלשון 'חודש זה'
->->אם נדר בחודש חסר נדרים ס: ציון א הנודר בלשון 'חודש זה'
->->->ולא ידע שהוא חסר נדרים ס: ציון א הנודר בלשון 'חודש זה'
->->אם נדר בר"ח או באמצע החודש נדרים ס: ציון א הנודר בלשון 'חודש זה'
->->האם אסור ביום שנודר בו נדרים ס: ציון א הנודר בלשון 'חודש זה'
->->האם אסור בר"ח הבא נדרים ס: ציון א הנודר בלשון 'חודש זה'
->->->בא' דר"ח הבא נדרים ס: ציון א הנודר בלשון 'חודש זה'
->->האם אסור בר"ח של חודש זה נדרים ס: ציון א הנודר בלשון 'חודש זה'
->'יובל זה' (ראה: יובל)
->'עד הגשם'
->->בחו"ל נדרים סב: ציון ו הנודר 'עד הגשמים' או 'עד הגשם'
->->עד רביעה ראשונה בפועל, או עד זמנה של רביעה ראשונה או שניה או שלישית נדרים סב: ציון ו הנודר 'עד הגשמים' או 'עד הגשם'
->'עד הגשמים'
->->בחו"ל - שישים ושישה או שבעים יום אחרי תקופת תשרי נדרים סב: ציון ו הנודר 'עד הגשמים'
->->עד שתרד רביעה שניה או עד שיגיע זמן רביעה שניה נדרים סב: ציון ו הנודר 'עד הגשמים'
->->->מהו זמן רביעה שניה לענין זה - ז חשון, או י"ז, או כ"ג נדרים סב: ציון ו הנודר 'עד הגשמים'
->'עד הקיץ' - עד שיכניסו לכלכלות נדרים סא: ציון ד הנודר 'עד הקיץ' או 'עד שיעבור הקיץ'
->->תאנים או ענבים נדרים סא: ציון ד הנודר 'עד הקיץ' או 'עד שיעבור הקיץ'
->'עד הקציר' - קציר חטים או שעורים נדרים סב: ציון ה הנודר 'עד הקציר'
->->אם הרוב (או הכל) קוצרים שעורים נדרים סב: ציון ה הנודר 'עד הקציר'
->->במקום שהרוב קוראים לקציר שעורים "קציר" סתם נדרים נג. ציון ד האם מפרשים את הנדר
->'עד סוף אדר'
->->האם אסור עד סוף אדר א או עד סוף אדר ב נדרים סג. ציון ד הנודר 'עד ראש אדר'
->->->אם ידע שהשנה מעוברת או לא נדרים סג. ציון ד הנודר 'עד ראש אדר' או 'עד סוף אדר'
->'עד ראש אדר'
->->האם אסור עד ראש אדר א או עד ראש אדר ב נדרים סג. ציון ד הנודר 'עד ראש אדר'
->->->אם ידע שהשנה מעוברת או לא נדרים סג. ציון ד הנודר 'עד ראש אדר' או 'עד סוף אדר'
->'עד שיהא אירוע פלוני' - האם אסור עד תחילתו או סופו נדרים סא: ציון ב הנודר עד אירוע
->->בדבר שמשך זמנו קבוע או שאין משך זמנו קבוע נדרים סא: ציון ב הנודר עד אירוע מסוים
->->->'עד שיהא משתה בני' וקבע לו זמן נדרים סא: ציון ב הנודר עד אירוע מסוים
->->->קציר, בציר, מסיק, וקיץ - האם נחשבים שאין זמנו קבוע נדרים סא: ציון ב הנודר עד אירוע מסוים
->'עד שיהא הפסח' - עד שיצא נדרים סג: ציון א אומדן של כוונת הנודר עד זמן מסוים
->'עד שיעבור הקיץ' - עד שיגבילו המקצועות
->->צירוף התאנים זע"ז כדי לדורסם נדרים סא: ציון ד הנודר 'עד הקיץ' או 'עד שיעבור הקיץ'
->->קיפול הסכינים או המחצלאות שעליהן מייבשים תאנים נדרים סא: ציון ד הנודר 'עד הקיץ' או 'עד שיעבור הקיץ'
->->רוב המקצועות או כולם נדרים סא: ציון ד הנודר 'עד הקיץ' או 'עד שיעבור הקיץ'
->'עד שיפסקו הגשמים'
->->עד אחרי פסח או עד אחרי ניסן או עד תחילת פסח נדרים סב: ציון ז הנודר 'עד שיפסקו הגשמים'
->'קונם בשר שאני טועם עד שיהא הצום' - עד ליל יוה"כ נדרים סג: ציון א אומדן של כוונת הנודר עד זמן מסוים
->'קונם יין שאני טועם עד שיהא הפסח' - עד ליל פסח נדרים סג: ציון א אומדן של כוונת הנודר עד זמן מסוים
->'קונם שום שאני טועם עד שיהא שבת' - עד ליל שבת נדרים סג: ציון א אומדן של כוונת הנודר עד זמן מסוים
->'שבת אחת'
->->האם אסור מעת לעת נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->האם האיסור מתחיל מיד או בתחילת הלילה הבא נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->האם חייב לקיים את נדרו מיד או יכול להמתין נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->'שבת זו'
->->אם נדר בשבת ממש או באמצע השבוע נדרים ס. ציון ו הנודר בלשון 'שבת זו'
->->האם אסור באותה שבת נדרים ס. ציון ו הנודר בלשון 'שבת זו'
->->האם אסור בימי השבוע הבא נדרים ס. ציון ו הנודר בלשון 'שבת זו'
->->האם אסור בשבת הבאה נדרים ס. ציון ו הנודר בלשון 'שבת זו'
->->האם צריך להישאל לחכם בסוף תקופת הנדר נדרים ס. ציון ו הנודר בלשון 'שבת זו'
->'שנה אחת'
->->בשנה מעוברת - האם חודש העיבור בכלל נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->->אם אמר "שנה אחת מיום זה" נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->->אם עמד בראש השנה ואמר "שנה אחת" נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->האם אסור מעת לעת נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->האם האיסור מתחיל מיד או בתחילת הלילה הבא נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->האם חייב לקיים את נדרו מיד או יכול להמתין נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->'שנה זו' נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
נדרי אונסין
->אונס בשעת הנדר עצמו (כגון הנודר להרגים) נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->אונס בשעת קיום הנדר נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->אונס בשעת קיום התנאי (כגון הדירו חברו אם לא יאכל אצלו ונאנס מלאכול) נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->אונס מחמת ממון - האם מותר לעבור על נדר כדי למנוע הפסד כסף נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->->אונס של ממון רב או ממון מועט נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->->אם אין לו מה לתת או יש לו נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->->אם האונס מונע ממנו בעקיפין לקיים את הנדר (כגון שנשבע לשאת אשה ומישהו מאיים שיפסיד ממון אם ילך לשם) נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->->אם האונס מונע ממנו ישירות לקיים את הנדר נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->אונס שאינו גמור, כגון מחלה נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->אונס שכיח נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->->אם יש אומדנא שלא התכוון למצב כזה נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->->אם לא הגיעה מעבורת לעבור את הנהר נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->->מי שנדר לתת לחתן סכום כסף והעני ואינו יכול לתת נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->אונס 'שכיח ולא שכיח' נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->אם בשעת הנדר חשב על האונס והתנה שלא יחול אם ייאנס נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->האם גוערים בת"ח שנודר כך נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->האם עם הארץ צריך התרה עליהם נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->הנודר להרגים ולמוכסים - בטל רק אם אמר בלבו "היום" נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->לכתחילה אסור לנדור אותם ע"ד שלא לקיים נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->מי שהדירו חברו שיאכל וחלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->מי שנדר לאנס שמאכל מסוים הוא תרומה או של בית המלך (בשקר) נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים
->->אם האנס דרש שידור נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים ע"י נדר או שבועה
->->אם האנס לא דרש שידור והאדם נדר מעצמו נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים ע"י נדר או שבועה
->->אם זה יביא לחילול השם (באופן שעשה תנאי בלבו או בפיו בלחש) נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים ע"י נדר או שבועה
->->גילוי ההיתר לעם הארץ נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים ע"י נדר או שבועה
->->החיוב לחשוב בלבו תנאי שמגביל את האיסור, כגון "יאסרו פירות העולם עלי אם אינו תרומה" ויחשוב "היום" נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים ע"י נדר או שבועה
->->->אם לא אמר תנאי בלבו נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים ע"י נדר או שבועה
->->->אמירת התנאי בפיו בלחש נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים ע"י נדר או שבועה
->->->באונס ממון או באונס נפשות נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים ע"י נדר או שבועה
->->->בייסורין ובהכאה בלי קצבה נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים ע"י נדר או שבועה
->->->האם המחשבה מועילה אם אמר בפירוש "לעולם" נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים ע"י נדר או שבועה
->->->מסירת מודעא מראש בפני עדים נדרים כז: ציון ו הטעיית אנסים ע"י נדר או שבועה
->צירוף כמה אונסים קלים נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
נדרי הבאי
->אם באמת ראה משהו או שבאמת לא ראה כלום נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->אם הוא מעמיד את דבריו - שאומר שבאמת ראה נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->בדבר שאינו אפשרי בכלל נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->בדבר שהוא אפשרי אבל הכמות לא מצויה נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->בדבר שמצוי הרבה אבל באמת ראה פחות (כגון "ראיתי אלף איש") נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->ביחס לנדר שווא נדרים טו. ציון א נדרי שווא - הנודר בדבר שאי אפשר לקיימו
->בשבועה (ראה: שבועת הבאי)
->האם גוערים בת"ח שנודר כך נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->האם עם הארץ צריך התרה עליהם נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->לכתחלה אסור לנדור אותם ע"ד שלא לקיים נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->'קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים' נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'קונם אם לא ראיתי גמל הפורח באויר' נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'קונם אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד' נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'ראיתי כעולי מצרים' נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
נדרי זרוזין
->אם יש יסוד להניח שהתכוון רק לזרז נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->->אם אמר בפירוש שהתכוון רק לזירוז נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->->בנזירות שמשון נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->במי שהדיר אחר על תנאי והלה עבר על התנאי נדרים כג. ציון ב פתח מגוף הנדר
->במי שנדר בגלל "לאו כלבא אנא" (שבזוי לקבל בלי לתת)
->->אם רוצה לתת מתנה מרובה או מועטת (כגון סעודה) נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->->->במתנה מרובה שידוע שאינו בתור גמול על העבר נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->->כשאוסר על עצמו או כשאוסר נכסיו על אחר נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->האומר בעקבות הפצרות חברו "קונם ביתך שאני נכנס, טיפת צונן אני טועם"
->->האם מותרת לו אכילה ושתייה מרובה נדרים סג: ציון ה הדוחה את הפצרות חברו ע"י נדר
->->->בביתו או במקום אחר נדרים סג: ציון ה הדוחה את הפצרות חברו ע"י נדר
->->האם מותרת לו טיפת צונן בסעודה שעליה הפציר או בסעודה אחרת נדרים סג: ציון ה הדוחה את הפצרות חברו ע"י נדר
->האם גוערים בת"ח שנודר כך נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->האם עם הארץ צריך התרה עליהם נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->היתר מצד נדר טעות נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר; נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->המדיר את חברו אם לא יקח מתנה מרובה נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->המפציר בחברו שיאכל אצלו והמוזמן נודר "קונם ביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם" - האם מותר באכילה מרובה נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->המפציר בחברו שיאכל אצלו ומדיר אותו אם לא יבוא לאכול נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר; נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין; כז. ציון א נדרי אונסין
->->אם גם המוזמן אוסר על עצמו אם יאכל אצלו נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->->אם המוזמן הדיר את המזמין נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->->אם המוזמן נודר "קונם אם אוכל אצלך" נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->->אם המוזמן רוצה שהמזמין ידיר אותו מנכסיו (כדי שיוכל להתחמק מאחרים) או שהמזמין יאסור על עצמו את נכסיו נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->המפציר ונדר כדי לזרז את המופצר נדרים סג: ציון ה הדוחה את הפצרות חברו ע"י נדר
->לכתחילה אסור לנדור כך ע"ד שלא לקיים נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר; נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->מוכר שאומר "קונם שאיני פוחת מיותר מסלע" והקונה אומר "קונם שאיני מוסיף על פחות משקל" נדרים כא: ציון א לשונות מסופקים בנדרי זרוזין במקח וממכר
->->אם אחד אינו מקצין (או המוכר אומר סלע והקונה אומר שקל) נדרים כא: ציון א לשונות מסופקים בנדרי זרוזין במקח וממכר
->->אם הזכירו סכום מדויק כגון שהמוכר אומר "קונם שאיני פוחת מסלע ופרוטה" והלוקח אומר "קונם שאיני מוסיף על שקל חסר פרוטה" נדרים כא: ציון א לשונות מסופקים בנדרי זרוזין
->->אם המוכר אומר "קונם שאיני פוחת מסלע ופרוטה" והקונה אמר שלשה דינרים, ובסוף מכרו בשלשה וחצי נדרים כא: ציון א לשונות מסופקים בנדרי זרוזין במקח וממכר
->->אם הקונה מוכן לתת רק פחות מחצי ממה שהמוכר דורש נדרים כא: ציון א לשונות מסופקים
->->בהפרש הגדול, שהמוכר אומר חמשה דינרים והקונה אומר דינר אחד נדרים כא: ציון א לשונות מסופקים בנדרי זרוזין במקח וממכר
->מוכר שאמר "קונם שאיני פוחת לך מסלע" ואמר הקונה "קונם שאיני מוסיף לך על שקל"
->->אם אמר שהוא לא התכוון לנדר, או לא נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->->אם המוכר או הקונה נשבע על דעת חברו (שהלה ביקש ממנו לנדור) נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->->אם 'מעמידים דבריהם' נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->->->אם המוכר מעמיד דבריו והקונה לא מעמיד או להיפך נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->->->אם נדר המוכר לשני קונים ומעמיד דבריו רק לאחד מהם (אם אמר "לכם" או לא) נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->->->ורוצה למכור לקונה אחר או לקנות ממוכר אחר (אם אמר "לך" או לא) נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין
->->->שאומרים שהתכוונו למחיר זה בדוקא אבל לא התכוונו לנדר נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->->->שאומרים שהתכוונו לנדר נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->->->שגם במו"מ אחרי הנדר נשאר כל אחד בעמדתו נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->->->שנדרו בהסתמך על מה ששמעו את המחיר מאחרים נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->->בשלושה דינרים או מעט פחות או יותר נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->->שקל או סלע או הרבה פחות או יותר משלושה דינרים נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->מי שאסר את נכסיו על אחר אם לא יזמין אותו נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->נדר שבטל מקצתו מצד נדרי זרוזין - האם בטל כולו נדרים כ: ציון ח נדרי זרוזין במקח וממכר
->ספק באומדנא אם זה נדר זרוזין, במחלוקת בגמרא או במחלוקת ראשונים נדרים כא: ציון א לשונות מסופקים בנדרי זרוזין במקח וממכר
->'קונם שאני נהנה לך אם אי אתה נוטל לבנך כור חטים' נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->->אם רוצה לתת מתנה מרובה או מועטת (כגון סעודה) נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
נדרי שגגות
->האם גוערים בת"ח שנודר כך נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->האם עם הארץ צריך התרה עליהם נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->לכתחילה אסור לנדור כך ע"ד שלא לקיים נדרים כא: ציון ב גדרי ההיתר בארבעת הנדרים המנויים במשנה
->נדר שבטל מקצתו מטעם נדרי שגגות - האם בטל כולו נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->על תנאי, שחשב שלא יתקיים נדרים כח. ציון כ המקדיש נטיעות אם אינן נקצצות או עד שתיקצצנה
->'קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני' ונודע שלא גנבה ולא הכתה נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->->אם באמת גנבה אבל אח"כ התרצה מסיבה אחרת נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->->אם לא אמר במפורש שנדר מפני שגנבה אבל אומר שהיה בלבו נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->->אם סיפרו לו שגנבה ומיד נדר ולא אמר שנדר מפני זה נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->->אם מעמיד את דבריו - שהיה נודר גם אילו ידע את האמת נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->->->חובת חכם לברר אם הוא מעמיד דבריו, לפני שיתיר לו נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->'קונם כיכר עלי אם אוכל' ושכח ואכל נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->->אם שגג באכילת הככר האסור האם מותר לאכול את המאכל שהוא תנאי נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->'קונם כיכר עלי אם אכלתי ואם שתיתי' ונזכר שאכל ושתה נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->'קונם מה שאוכל ואשתה היום' ושכח בשעת האכילה נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->'שבועה שלא אוכל ככר זו הגדולה אם אוכל ככר זו הקטנה' ושכח את התנאי ואכל את הקטנה ואח"כ אכל את הגדולה במזיד נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->שגגה בשעת הנדר נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->שגגה בשעת קיום הנדר נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->שגגה בשעת קיום התנאי של הנדר נדרים כה: ציון א נדרי שגגות; נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
נהר
->איסור לזרוע תוך ארבע אמות שליד הנהר כדי שיהיה מקום למובילי הספינות ב"מ קז: ציון ב צידי אמת המים והנהר
->היתר לקצוץ אילנות הנטועים (או ענפים הנוטים) ליד הנהר
->->אם יש עצים של גוים בהמשך שפת הנהר ב"מ קז: ציון ב צידי אמת המים והנהר
->->בתוך ארבע אמות או בשיעור מלוא כתף של מובילי ספינות ב"מ קז: ציון ב צידי אמת המים והנהר
->המוכר קרקע במידה מסוימת - חישוב השטח שליד אמת המים או ליד נהר ב"מ קז: ציון ב פסקה ד צידי אמת המים והנהר
->חבית מלאה מים או יין שנפלה לנהר וטבל שם מכות ד. ציון ג חבית מלאה מים שנפלה לים הגדול
->טבילה בו (ראה: טבילה)
->טלטול מימיו בשבת שבת קכא: ציון ב טלטול צואה
->כמחיצה (ראה: רשות היחיד)
->על איזה נהר מברכים ברכת הראייה ברכות נד. ציון ב ברכת הנהרות
->רחיצה בו בשבת (ראה: מוציא; רחיצה)
נובלות
->שברכתן "שהכל" ולא "בורא פרי העץ" - הגדרתם ברכות מ: ציון ח מהן נובלות הפרי שברכתן שהכל
נוגח (ראה: שור הנסקל; שור שהמית)
נוטע (בשבת)
->במזרד (ראה: מזרד)
->במקרסם (ראה: מקרסם)
->האם אפשר להתרות בו משום זורע שבת עג: ציון ב מלאכת זורע
->האם הוא אב מלאכה או תולדה של זורע שבת עג: ציון ב מלאכת זורע
->עציץ נקוב שעל גבי יתידות - הנחתו על הקרקע שבת פא: ציון ג צרור שעלו בו עשבים ועציץ נקוב - הגדרתם כקרקע
נוטע (מי שתפקידו לנטוע אילנות בשדה של אחר ומקבל חלק בשבח)
->האם הוא מקבל חלק (רבע או שישית) בשבח כשהוא מסתלק ב"מ קט: ציון א נוטע שמסתלק קודם זמנו
->האם הוא רשאי להסתלק מעבודתו תוך הזמן שנקבע ב"מ קט: ציון א נוטע שמסתלק קודם זמנו
->->אם יש לו סיבה מיוחדת (כגון שרוצה לעלות לא"י) או אין לו ב"מ קט: ציון א נוטע שמסתלק קודם זמנו
נוי סוכה
->איסור ההנאה ממנו
->->אם נפל במשך החג סוכה מו: ציון א מוקצה באתרוג ובסוכה
->->אם עשה תנאי ערב החג להתיר סוכה לז: ציון ב האיסור להריח בהדס של מצוה
->שרחוק מהסכך ארבעה טפחים ויותר - האם הסוכה פסולה סוכה י: אחרי ציון א פריסת בגד על הסוכה; סוכה י: ציון ב נויין המופלגין מגג הסוכה
נולד (ביו"ט)
->אוד שנשבר ביצה כח: ציון כ טלטול שפוד שצלו בו ביום טוב
->אפר שהוסק ביום טוב ביצה ח. ציון ג אפר שהוסק ביום טוב
->בדבר מאכל ביצה ו: ציון א אפרוח שנולד ביום טוב
->ביום טוב שבת כט. ציון ג הסקה ביום טוב בפירות, בגרעינים ובקליפות
->ביצה שנולדה (ראה: ביצה)
->בעל חיים שנולד ביו"ט ביצה ו: ציון א אפרוח שנולד ביום טוב
->האם מועילה מחשבה מבעוד יום להתיר נולד ביצה ח. ציון ג אפר שהוסק ביום טוב
->הסקה ביו"ט בשברי כלים שנשברו ביו"ט ביצה לב. ציון א הסקה בכלים ובשברי כלים ביום טוב
->חֵלב של בהמה שנשחטה ביו"ט ביצה יא. ציון מ איסור מליחת חלבים
->מה שהיה בעולם לפני יו"ט ומה שלא היה ביצה ב: ציון ב פסקאות ב, ד-ה איסור טלטול, מוקצה ונולד ביום טוב
->נולד של גוי, כגון גוי שחלב את בהמתו ביצה כד: ציון ב גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב
->עור של בהמה שהתייבש ביו"ט ביצה יא. ציון ז עור בהמה ביום טוב
->עצים שנשרו מדקל ביו"ט ביצה מ. ציון ו דין מוקצה באוכלין
->פירות שנשרו ביו"ט ביצה ב: ציון ז פירות שנשרו בשבת
->קורה שנשברה ביו"ט ביצה ב: ציון א אין מבקעין קורות ביום טוב
->שמן של בדדים ביצה כח: ציון כ טלטול שפוד שצלו בו ביום טוב
->שפוד שלא היה מיוחד לצלייה מערב יו"ט ביצה כח: ציון כ טלטול שפוד שצלו בו ביום טוב
נולד (בשבת)
->אוד שנשבר ביצה כח: ציון כ טלטול שפוד שצלו בו ביום טוב
->בשבת שבת קכד: ציון ד טלטול שברי כלים
->דבר שלא היה ראוי לפני שבת ונעשה ראוי בשבת שבת יט. ציון ח ההלכה בפירות שנתרסקו מבעוד יום
->כלי שנשבר בשבת - האם הוא נולד
->->אם שבריו אינם עושים שום מלאכה ביצה לה: ציון ח טומאת כלים שנחלקו
->->אם שבריו עושים מעין מלאכתם הראשונה או מלאכה אחרת ביצה לה: ציון ח טומאת כלים שנחלקו
->קרח או שומן קרוש שהופשרו בתוך כוס או קדרה שבת נא: ציון ב ריסוק והפשרת שלג וברד בשבת
->מה שהיה בעולם לפני שבת ומה שלא היה ביצה ב: ציון ב פסקאות ב, ד-ה איסור טלטול, מוקצה ונולד ביום טוב
->שמן של בדדים ביצה כח: ציון כ טלטול שפוד שצלו בו ביום טוב
נולד (אירוע לא צפוי)
->כפתח להתיר נדר (ראה: פתח)
'נולדים'
->הנודר מן הנולדים - במי הוא אסור
->->באלו שכבר נולדו נדרים ל: ציון ה הנודר מן הנולדים או מן הילודים
->->בדגים ובעופות נדרים ל: ציון ה הנודר מן הנולדים או מן הילודים
נוף ועיקר
->האם הולכים אחרי הנוף או אחרי העיקר ב"מ קיח: ציון מ פסקה א ירק שבין גינה עליונה לבין גינה תחתונה; ב"מ קיח: ציון נ אילן היוצא מהגזע ומהשרשים
נוצות
->של עוף שנשחט ביו"ט - האם מותר לטלטלן ביצה יא. ציון ז עור בהמה ביום טוב
נוצרים
->איסורי יום אידם בכל יום ראשון ע"ז ח. ציון ד מה הם אידיהם של גוים
->האם הם עובדי עבודה זרה סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
->לעניין יין נסך ע"ז נז. ציון ב האוסרים את היין - על פי הוראת הגאונים והראשונים
נותן טעם לפגם (ראה גם: חריף; סכין)
->אם השביח בתחילה ולבסוף פגם ע"ז סז. ציון א השביח ולבסוף פגם או פגם ולבסוף השביח
->->בבשר וחלב ע"ז סז. ציון א השביח ולבסוף פגם או פגם ולבסוף השביח
->->מהתורה או מדרבנן ע"ז סז. ציון א השביח ולבסוף פגם או פגם ולבסוף השביח
->אם יש כזית איסור בכדי אכילת פרס ע"ז סז. ציון ג נותן טעם לפגם
->אם יש רוב איסור ע"ז סז. ציון ג נותן טעם לפגם
->->אם אינו ראוי למאכל אדם ע"ז סז. ציון ג נותן טעם לפגם
->אם פגם ולבסוף השביח ע"ז סז. ציון א השביח ולבסוף פגם או פגם ולבסוף השביח
->->אם אח"כ שוב פגם ע"ז סז. ציון א השביח ולבסוף פגם או פגם ולבסוף השביח
->->הדין קודם שהשביח ע"ז סז. ציון א השביח ולבסוף פגם או פגם ולבסוף השביח
->אם פוגם בצירוף דבר אחר ע"ז סז. ציון ג נותן טעם לפגם
->באיסור הדבוק בכלי ע"ז עה: ציון ס כלי שהשתמש בו בלא טבילה ובלא הכשר; ע"ז עה: ציון ע דין כלי שאינו בן יומו
->באיסור ששיעורו במשהו כגון חמץ בפסח ע"ז סז. ציון ג נותן טעם לפגם
->בעכבר שנפל לשכר או לחומץ או למשקים אחרים ע"ז סח: ציון ד עכבר שנפל לשכר או לחומץ
->->עכבר שבשדה או שביישוב ע"ז סח: ציון ד עכבר שנפל לשכר או לחומץ
->בפגם מועט ע"ז סז. ציון ג נותן טעם לפגם
->בפסח פסחים ל. ציון ג קדרות חמץ בפסח
->בקדרה מתובלת שנפל לתוכה תבלין של תרומה ע"ז סח. ציון א שאור של איסור ושל היתר שניתנו בעיסה
->בשאור של חולין ושל תרומה שנפלו לעיסה בזה אחר זה ע"ז סח. ציון א שאור של איסור ושל היתר
->->אם חימצו בעיסה זו עיסה אחרת - זה וזה גורם ע"ז סח. ציון א שאור של איסור ושל היתר
->->אם שאור של תרומה נפל תחילה ע"ז סח. ציון א שאור של איסור ושל היתר שניתנו בעיסה
->דברים שטעמם נפגם באותו יום ע"ז לט. ציון ד פרק א מאכלים הנאסרים בגלל חריפותם
->הדין לכתחילה ע"ז סז. ציון ג נותן טעם לפגם
->טעם שאינו לשבח ואינו לפגם ע"ז סז. ציון ג נותן טעם לפגם
->מלח ששמים עליו דם כשמכינים אותו ע"ז לג. אחרי ציון ה יין של גוים שניתן שלא לצורך שתייה
נותר
->אכל נותר בליל פסח וחשב שזה קרבן פסח - האם חייב חטאת סוכה מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
->האם אשה מוזהרת על אכילת נותר של קרבן פסח פסחים פד. ציון ד נותר בפסח
->המשמש לבשר נותר, כגון עצמות - האם טעון שריפה פסחים פג. ציון א שריפת העצמות בקרבן פסח ובשאר קדשים
->התכוון לאכול קרבן פסח ואכל נותר - האם חייב חטאת פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->התפסה בו (ראה: התפסה)
->מלקות על אכילת נותר מקרבן פסח
->->סיבות הפטור פסחים פד. ציון ד נותר בפסח
->->האם יש מקרים שחייב מלקות פסחים פד. ציון ד נותר בפסח
->קרבן נעשה נותר בעמוד השחר ע"ז עה: ציון ע דין כלי שאינו בן יומו
->שריפת עצמות קדשים מדין נותר פסחים פג. ציון א שריפת העצמות בקרבן פסח ובשאר קדשים
נזיפה
->אופן הטלתה מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->אופן התרתה מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->איך הנזוף צריך להתנהג מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->בגין איזו עבירה היא מוטלת מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->משך זמנה
->->בנזיפת נשיא או נזיפה רגילה של בני ארץ ישראל או של בני בבל מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->->בזמן התנאים או בזמן האמוראים מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->->האם מקצת היום ככולו מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
נזיקין
->ע"י צמצום (כגון הכובש בהמה במים או שהניחה בשמש ולא נתן לה ללכת) סנהדרין עו: ציון ל מצמצם בנזיקין
נזיר; נזירות
->איסור שערו בהנאה - האם תערובתו אוסרת בכלשהו
->->אם ארג ממנו צורה חשובה בבגד ע"ז עד. ציון א דברים האוסרים את תערובתם בהנאה בכלשהו
->->גיזות חשובות ע"ז עד. ציון א דברים האוסרים את תערובתם בהנאה בכלשהו
->->שיער שאפשר לעשות ממנו כלי נאה ע"ז עד. ציון א דברים האוסרים את תערובתם בהנאה בכלשהו
->אם נודע שנטמא טומאת התהום פסחים פא: ציון ג ספק וודאי בטומאת התהום
->->מתי הציץ מרצה עליה פסחים פא: ציון ב מתי נודעה טומאת התהום לבעלים ולכהן
->בטעות, כגון שהתברר שלפני שנזר נגנבה בהמה שסמך עליה לקרבנו נדרים כה: ציון א נדרי שגגות
->גילוחו בהשלמת נזירותו
->->לפני הבאת קורבנותיו או אחריהם מו"ק יז: ציון ב גילוח במועד לנזיר, למצורע ולטמא שנטהר
->->האם הגילוח מעכב את הקרבנות מו"ק יז: ציון ב גילוח במועד לנזיר, למצורע ולטמא שנטהר
->האומר 'הריני' והיה נזיר עובר בפניו נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->האומר 'הריני נזיר' - כמה יכולים להתפיס בנזירותו ב"ק עג: ציון א השיעור של תוך כדי דיבור
->האומר פעמיים "הריני נזיר אם אוכל ככר זה" ואכל פעם אחת - האם חייב שתי תקופות נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור - בנדר, בנזירות ובשבועה
->האומר פעמיים "הריני נזיר"
->->האם הוא חייב למנות שתי תקופות של נזירות נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור
->->האם הוא חייב שתי מלקויות על אותה תקופת נזירות נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור
->האם אסור גם ביין של מצוה פסחים קו. ציון ב מצות קידוש בשבת
->האם מותר לו להתגלח בהר הבית או בעזרהברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
->האם נקרא חוטא תענית יא: ציון א היושב בתענית - קדוש או חוטא
->האם נקרא חוטא, בנזיר טמא או טהור נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לקבל נזירות
->האם נקרא חוטא, מן התורה או מדרבנן ב"ק צא: ציון א החובל בעצמו
->האם ראוי לנדור נזירות נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לקבל נזירות
->->אם מטרתו להכניע את יצרו נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לקבל נזירות
->הבאת קרבנות נזירות ממעות מעשר שני
->->אם קיבל נזירות בלשון "הריני נזיר ע"מ שאגלח ממעות מעשר שני" או "שאגלח וכו'" או "ואגלח וכו'" ביצה כ. ציון א הנודר תודה על מנת לצאת ידי חגיגה
->->אם קיבל נזירות בלשון "ע"מ שאגלח ממעות מעשר שני הריני נזיר" ביצה כ. ציון א הנודר תודה על מנת לצאת ידי חגיגה
->המקבל נזירות כשהוא טמא - האם הוא עובר ב"לא יטמא" שבועות יז. ציון ב טימא עצמו במקדש במזיד
->המקבל ע"ע נזירות שלושים יום ואח"כ נזירות ארבעים יום - האם ס"ה ארבעים או שבעים
->->אם אמר את השני אחרי תחילת המניין הראשון או לפני כן נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור
->העברתו סם שמשיר שער
->->בלי כוונת השחתה ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
->->האם לוקה והאם עובר בעשה ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
->העובר על נזירותו אין מתירים לו עד שינהג איסור כימים שנהג היתר נדרים כ. ציון ה העונש לעובר על נזירות ועל נדר כשדעתו להישאל עליהם
->->אם הוא מבקש מעצמו להתיר נדרים כ. ציון ה העונש לעובר על נזירות ועל נדר כשדעתו להישאל עליהם
->->האם בית דין המתיר לו חייב נידוי נדרים כ. ציון ה העונש לעובר על נזירות
->->האם העובר חייב נידוי אם לא נוהג איסור כנדרש נדרים כ. ציון ה העונש לעובר על נזירות
->'הרי עלי כנדבות כשרים אם אוכל לך שמנדבותם נזיר וקרבן' נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'הרי עלי כנדרי רשעים אם אוכל לך שמנדריהם נזיר וקרבן ושבועה' נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'הריני נזיר שלושים יום לפני מותי' נדרים ג: ציון ג האומר 'לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר'
->חיוב בעל להביא קרבנות אשתו הנזירה ב"מ קד. ציון ט חיוב הבעל בקרבנות אשתו
->חפיפת ראשו עם אדמה ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->->אדמה רגילה או אדמה שמשירה שערות ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
->חפיפת שערו - בנתר, בחול, באדמה או בידיו שבת נ: ציון א טיפול בשיער הנזיר
->->כשאינו מתכוון להשיר שערות שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון, פרק א, ד
->טמא, שנטמא שוב בליל שמיני - האם הוא חייב קרבנות נוספים על טומאתו השנייה חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->כינויי נזירות מלבד נזיק, נזיח, פזיח נדרים ב. ציון א כינויי נדרים
->'כנדבת רשעים וכו'' והיה נזיר עובר בפניו נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדרי כשרים וכו'' והיה נזיר עובר בפניו נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדרי רשעים הריני עלי הימנו' - האם הוא נזיר, אם נזיר עובר בפניו או לא נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר'
->->האם חלה הנזירות נדרים ג: ציון ג האומר 'לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר'
->->האם עובר על בל תאחר נדרים ג: ציון ג האומר 'לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר'
->->->מדאורייתא או מדרבנן נדרים ג: ציון ג האומר 'לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר'
->->->מיד או לאחר שלשה רגלים נדרים ג: ציון ג האומר 'לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר'
->מי שנדר נזירות בבית הקברות
->->האם לוקה נדרים ד. ציון ב איסור בל תאחר למי שמשהה נזירות בטהרה
->->האם עובר בבל תאחר אחרי ג' רגלים, מיד, או למחרת נדרים ד. ציון ב איסור בל תאחר
->נזיר שגילח - האם עובר בבל תאחר נדרים ד. ציון ב איסור בל תאחר למי שמשהה נזירות בטהרה
->נזיר שטימא את עצמו
->->האם לוקה נדרים ד. ציון ב איסור בל תאחר למי שמשהה נזירות בטהרה
->->האם עובר בבל תאחר אחרי ג' רגלים, מיד, או למחרת נדרים ד. ציון ב איסור בל תאחר
->נזירות שמשון
->->אם יש יסוד להניח שהתכוון רק לזרז נדרים כד. ציון ד סוגים שונים של נדרי זרוזין
->->העושה תנאי שנדרים שידור יהיו בטלים ונדר נ"ש ושכח את התנאי בשעת הנדר נדרים כג. ציון ג פרק ד העושה תנאי מראש שיתבטלו נדריו
->סירוק שערו ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
->ספק נזירות להקל ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
->ע"י התפסה (ראה: התפסה)
->על תנאי "ע"מ שאשתה יין" או "ע"מ שאגלח בבית חוניו" - האם זה מתנה על מה שכתוב בתורה ביצה כ. ציון א הנודר תודה על מנת לצאת ידי חגיגה
->ריבוי מלקויות על שתיית יין
->->שתה בהפסקות של יותר מכדי דיבור והתרו בו מראש מכות כא. ציון ג נזיר שהיה שותה יין
->->שתה בהפסקות של לא יותר מכדי דיבור והתרו בו מראש מכות כא. ציון ג נזיר שהיה שותה יין
->שהגיע זמן תגלחתו (בטמא או בטהור) בחוה"מ - האם מותר לו להתגלח אז מו"ק יז: ציון ב גילוח במועד לנזיר, למצורע ולטמא שנטהר
->שנטמא בקבר סתום ברכות יט: ציון ו הטומאה מעל קבר וארון שיש בהם חלל טפח
->שנטמא מספק ברשות היחיד - האם הוא מגלח סוטה כח. ציון ג ספק סוטה וספק טומאה
->שנשבע שלא יאכל חרצן, ואכל פחות מכזית שבועות כב: ציון ב השיעור המחייב בשבועה בדברים שאינם ראויים
->שעבר על נזירותו - האם צריך להשלים את נזירותו
->->אם עבר במזיד או בשוגג מו"ק כ. ציון ג אימתי הרגל מבטל את השבעה
->שתה כל היום בלי הפסקה והתרו בו כמה פעמים מכות כא. ציון ג נזיר שהיה שותה יין
נזק (ראה גם: אדם המזיק; אש; בור; מזיק; שור המזיק)
->אופן התשלום (ראה: תשלומי נזק)
->בגרמא (ראה: גרמא; גרמי)
->בהמה שאכלה פירות העומדים להיבצר שאינם זקוקים לקרקע - האם משלם דמי פירות גמורים או שמים אותם אגב קרקע שבועות מב: ציון י כל העומד להבצר כבצור דמי
->->אם חיבורם לקרקע גורם להכחשתם שבועות מב: ציון י כל העומד להבצר כבצור דמי
->בהמה שהזיקה והתרו בבעליה שלש פעמים - האם מותר לשחוט אותה
->->אם אינה עומדת לשחיטה ב"ק כג: ציון ו שחיטת עזים המזיקות
->->אם לא הזיקה אבל רגילה להיכנס לשדות ב"ק כג: ציון ו שחיטת עזים המזיקות
->בספק ישראל - תינוק שנמצא מושלך
->->אם רוב אנשי העיר ישראל או גוים או מחצה ומחצה כתובות טו: ציון א תינוק הנמצא מושלך ולא ידוע אם הוא ישראל
->->אם שור של ישראל נגח את שורו כתובות טו: ציון א תינוק הנמצא מושלך ולא ידוע אם הוא ישראל
->->אם שורו נגח שור של ישראל כתובות טו: ציון א תינוק הנמצא מושלך ולא ידוע אם הוא ישראל
->בעל חצר שנתן לחברו רשות להיכנס עם ממונו לחצרו והממון הזיק לבעל החצר
->->אם שורו נפל לבור מים והבאיש את המים ב"ק מז. ציון ח נזקי ממון בחצר חבירו כשנכנס ברשות
->->בנזק שהזיק שורו או שהזיקו קדירותיו ב"ק מז. ציון ח נזקי ממון בחצר חבירו כשנכנס ברשות
->גביית התשלום ממטלטלין, אחרי תקנת הגאונים כתובות סז. ציון א פרק ג גביית כתובה ממטלטלין
->->גבייתם מלקוחות כתובות סז. ציון א פרק ג גביית כתובה ממטלטלין
->דיון בו בב"ד בזה"ז (ראה: בית דין)
->דיני גוי לענין נזיקין
->->באומה ששומרת על שבע מצוות בני נח ע"ז סד: ציון ה פסקה ג הגדרת גר תושב
->->בהיזק שאינו ניכר ע"ז נט: ציון ג קבלת תשלום מגוי על יין שנאסר על ידו
->האם המזיק צריך להרחיק את עצמו או הניזק צריך ב"מ קיז. ציון ז על מי מוטל תיקון המעזיבה
->->אם יש גירי דיליה ב"מ קיז. ציון ז על מי מוטל תיקון המעזיבה
->האם מזיק משלם עידית או עידי עידית ב"מ סו: אחרי ציון ג המתנה לתת עידית ויש לו עידי עידית
->הבורר צרורות מגורן של אדם אחר - האם חייב לשלם לו
->->במקום שנהגו שאפשר למכור חטים מעורבים בצרורות או במקום אחר ביצה לח: ציון ב הבורר צרורות מגרנו של חברו
->->מדין גרמי או "דבר הגורם לממון" ביצה לח: ציון ב הבורר צרורות מגרנו של חברו
->->מדין מזיק או מדין גזלן ביצה לז. ציון ו אשה ששאלה מחברתה תבלין, מים ומלח; ביצה לח: ציון ב הבורר צרורות מגרנו של חברו
->המזיק בהמה נזק שסופו להתרפא וביטלהּ ממלאכה ב"ק פו. ציון ד תשלומי נזק על חבלה העתידה להתרפא
->המזיק בקרן זוית - האם פטור מדין אונס מכות ז: ציון ד הורג בקרן זוית
->המזיק מחמת שמחה - האם הוא פטור סוכה מה. בלי ציון פטור בנזק הבא מחמת שמחה
->המזיק נכס שלו המשועבד לאחר - חיובו לָאחר ב"ק לג. ציון מ גדרי הבעלות הממונית בשור תם
->המזיק פירות מחוברים - האם מנכים מהתשלום את רווחו של הניזק בכך שלא הוכחשה שדהו כתובות לט. ציון ה תשלום צער באונס ומפתה
->המכניס בהמתו או חפציו לחצר חברו ברשות והזיקו לבעל החצר או לממונו - האם חייב בנזק
->->אם הבהמה הזיקה לבעל החצר ביצה מ. ציון ב דין היזק במכניס פירותיו לחצר חבירו
->->אם הבהמה נפלה לבורו והבאישה את מימיו ביצה מ. ציון ב דין היזק במכניס פירותיו לחצר חבירו
->->אם הוזק בעל החצר ע"י החפצים ממילא ביצה מ. ציון ב דין היזק במכניס פירותיו לחצר חבירו
->המכניס חפציו לבית חברו שלא מדעתו או במרמה
->->האם מותר לבעל הבית להוציאם מביתו ב"מ קא: ציון ל המכניס חפציו לבית חברו שלא מדעתו או במרמה
->->חיוב בעה"ב אם הוציאם ונזוקו ב"מ קא: ציון ל המכניס חפציו לבית חברו שלא מדעתו או במרמה
->המשהה דבר מזיק - האם מבטל מצוות עשיית מעקה ב"ק טו: ציון מ גדר האיסור בהשהיית מזיק
->הרץ בערב שבת לצרכי שבת והזיק שבת קיז: ציון ט השכמה לצרכי שבת
->->בין השמשות או בבוקר שבת קיז: ציון ט השכמה לצרכי שבת
->השוכר פרה וחרש בה עם פועלים ונשברה המחרישה - מי חייב לשלם
->->אם לא שינה מתנאי השכירות ב"מ פ. ציון א אחריות השוכר והפועל על כלי שנישבר
->->אם שינה מתנאי השכירות ב"מ פ. ציון א אחריות השוכר והפועל על כלי שנישבר
->השורף שטרותיו של חברו - האם הוא חייב שבועות מה. אחרי ציון א הדין בחנוני על פנקסו כשבעל הבית כופר
->השתתפות כמה אנשים בנזק
->->אם אחד אינו יכול לשלם - האם השני משלם הכל ב"ק כג. ציון ו אכילת חררה בחצר הניזק; ב"ק נג. ציון ה מזיק שחייב לשלם יותר מחלקו בנזק
->->אם אחד חייב רק בדיני שמים - דין השני ב"ק כד: ציון ד המשסה כלבו של חבירו
->->אם אחד פטור מן הדין לשלם - האם השני משלם הכל ב"ק כג. ציון ו אכילת חררה בחצר הניזק; ב"ק נג. ציון א פסקה א הנופל מקול הכרייה; ב"ק נג. ציון ה מזיק שחייב לשלם יותר מחלקו בנזק
->->אם האחרון מיהר את הנזק - דין הראשונים ב"ק י: ציון א ספסל שנשבר מחמת ישיבה
->->אם הנזק היה נעשה גם בלי האחרון - האם הוא פטור ב"ק י. ציון ו המוסיף לפעולת נזק
->->בני אדם אחדים שישבו על ספסל ובא אחר וישב עליו ומנעם בכח מלעמוד והספסל היה נשבר בלעדיו ב"ק י: ציון א ספסל שנשבר מחמת ישיבה
->->שנים שפשעו בזה אחר זה וגרמו נזק - מי חייב ב"ק כג. ציון ד כלב שנטל חררה - חלוקת התשלומים
->->תרנגול שהזיק ע"י דליל של אחר ששלישי קשר בו ב"ק יט: ציון ג פסקה ד תרנגול המזיק
->ויכוח בין המזיק לניזק על שיעור הנזק (ראה: מודה במקצת; נאמנות)
->חובת הרחקת זרעים מכותל כדי למנוע נזק שבת פד: ציון ב זריעת חמישה מינים בערוגה
->חיוב אדם המזיק באונס גמור כתובות לד: ציון ו יורשי בהמה שאולה שטבחוה
->כמה זמן ב"ד נותן לאדם להרחיק את נזקיו ב"מ קיח. ציון ה זמן בית דין - שלושים יום
->->אם יש נזק מיידי או אין ב"מ קיח. ציון ה זמן בית דין - שלושים יום
->למי שנתן לו רשות
->->אם ביקש ממנו רשות להזיק והשיב לו תשובה שאינה ברורה ב"ק צב. ציון ד המזיק ברשות
->->->בנזקי גוף או בנזקי ממון ב"ק צב. ציון ד המזיק ברשות
->->אם נתן חפץ לאחר ואמר לו שישברנו ושברו ב"ק צג. ציון ז שומר שהזיק ברשות
->מי שהיתה אבן מונחת בחיקו ולא הכיר בה ועמד ונפלה והזיקה שבת קונטרס מלאכת מחשבת מתעסק, פרק ה
->סוגי נזק (ראה: אדם המזיק; אש; בור; גרמא; גרמי; חובל; קרן; רגל; שן)
->ספק כמה ניזק (ראה: נאמנות ניזק)
->ע"י בהמה שביד שומר (ראה: שומר שור המזיק)
->עושי מלאכה באבנים והאבן הזיקה - האם כולם חייבים או רק האחרון
->->אם הזיקה בשלב מוקדם באופן ישיר ע"י עושה המלאכה או באופן עקיף ב"מ קיח: ציון י חיוב עושי המלאכה בנזק שאירע בשעת מלאכתם
->->אם הזיקה לאחר שהונחה בשורת הבנין ב"מ קיח: ציון י חיוב עושי המלאכה בנזק שאירע בשעת מלאכתם
->->->אם אחד הניח אותה בשורת הבנין או כולם יחד הניחוה ב"מ קיח: ציון י חיוב עושי המלאכה בנזק שאירע בשעת מלאכתם
->->->אם עבדו בשכירות או בקבלנות ב"מ קיח: ציון י חיוב עושי המלאכה בנזק שאירע בשעת מלאכתם
->עלה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו והזיקה מכות ז: ציון ז ירידה לצורך עליה
->צורת התשלום (ראה: תשלומי נזק)
->שהניזק יכל למנוע
->->אם הנזק נעשה בעיר או מחוץ לעיר ב"ק כג: לפני ציון ו על מי מוטלת החובה למנוע נזק
->->המניח גחלת על לב עבד בלתי כפות ומת או ניזוק ב"ק כז. ציון מ המניח גחלת על עבד או שור
->->->גדול או קטן ב"ק כז. ציון מ המניח גחלת על עבד או שור
->->המניח גחלת על לב שור בלתי כפות ומת או ניזוק ב"ק כז. ציון מ המניח גחלת על עבד או שור
->->השורף גדיש שבתוכו עבד או שור שיכלו לברוח ולא ברחו ב"ק כז. ציון מ המניח גחלת
->שור מועד שהמית מי שחציו עבד וחציו בן חורין - האם חייב קנס וכופר לרבו או ליורשיו פסחים פז. ציון ג מי שחציו עבד וחציו בן חורין - ודינו באכילת הפסח
->שור שנגח מי שחציו עבד וחציו בן חורין - האם בעל השור חייב בנזק ולמי משלם פסחים פז. ציון ג מי שחציו עבד וחציו בן חורין - ודינו באכילת הפסח
->שור שנגח עבד - חיוב דמים שבועות לו: ציון ק האם יש חיוב דמים בשור שנגח עבד
->->בשור תם - האם הודאת בעל השור פוטרת אותו שבועות לו: ציון ק האם יש חיוב דמים בשור שנגח עבד
->שותפים שהזיקו זה לזה בחצרם המשותפת ביצה מ. ציון ב דין היזק במכניס פירותיו לחצר חבירו
->שניים שהזיקו יחד שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->שניים שהתאבקו במשחק, וחבל אחד בחברו סוכה מה. בלי ציון פטור בנזק הבא מחמת שמחה
נזק לרבים
->דחיית איסור תורה כדי למנוע נזק לרבים שאינו בכלל פיקוח נפש שבת קונטרס מלאכת מחשבת מלאכה שאינה צריכה לגופה, פרק ו
->טלטול אבן המונחת ברה"ר כדי למנוע נזק לרבים שבת מב. ציון א טלטול קוץ המונח ברה"ר
->טלטול קוץ המונח ברה"ר כדי למנוע נזק לרבים שבת מב. ציון א טלטול קוץ המונח ברה"ר
->->במקום שיש איסור תורה שבת מב. ציון א טלטול קוץ המונח ברה"ר
->->כדרכו או בשינוי שבת מב. ציון א טלטול קוץ המונח ברה"ר
->->קוץ שניכר או שאינו ניכר שבת מב. ציון א טלטול קוץ המונח ברה"ר
->כיבוי גחלת עץ המונחת ברה"ר כדי למנוע נזק לרבים שבת מב. ציון א כיבוי גחלת המונחת ברה"ר; שבת מב. ציון א טלטול קוץ המונח ברה"ר
נזקי שכנים
->חובת הרחקת כותל מכותל חברו בעיר חדשה כתובות כ: ציון ו משך הזמן שאדם זוכר עדות
נחבל נשבע ונוטל
->אם לא היתה ביניהם קודם קטטה שבועות מד: ציון ז פרקים א-ב שבועת הנחבל
->->האם הנחבל נוטל בלי שבועה שבועות מו: ציון ז פרק ב נחבל הנוטל בלא שבועה
->אם מת החובל - גבייה מהיורשים שבועות מד: ציון ז פרקים א-ב שבועת הנחבל
->אם ראוהו נכנס אצל חברו ויצא חבול ואין חשש שחבל בעצמו או שאחר חבל בו - האם הוא נוטל בלי שבועה שבועות מו: ציון ז פרק א נחבל הנוטל בלא שבועה
->->אם היה שם אחר שידוע כאיש טוב שבועות מו: ציון ז פרק א נחבל הנוטל בלא שבועה
->אם ראוהו נכנס אצל חברו ויצא חבול והיה שם עוד אדם שבועות מו: ציון ז פרק ג נחבל הנוטל בלא שבועה
נחושת
->ריבית בהלוואת מטבע נחושת על מנת להחזיר מטבע נחושת ב"מ מד. ציון ו הגדרת הנחושת כמטבע או כפרי למקח וממכר; ב"מ מה. ציון א פסקה ג הלווה דינר זהב בדינר זהב וכיוצא בו לענין ריבית
->האם נחשב מטבע
->->לענין חילול מעשר שני ב"מ מד. ציון ו הגדרת הנחושת כמטבע או כפרי למקח וממכר
->->לענין שאינו קונה בחליפין, ביחס לפירות או ביחס לכסף או לזהב ב"מ מד. ציון ה פסקה ג הגדרת הזהב כמטבע או כפרי למקח וממכר; ב"מ מד. ציון ו הגדרת הנחושת כמטבע או כפרי למקח וממכר
נחל איתן (בעגלה ערופה)
->איסור עבודה במקום העריפה סוטה מה: ציון מ מורידים את העגלה; סוטה מה: ציון ס איסור עבודה בנחל איתן
->->אסור מהתורה או מדרבנן סוטה מה: ציון ס איסור עבודה בנחל איתן
->->בין שעת העריפה לשעת קבורת העגלה סוטה מה: ציון ס איסור עבודה בנחל איתן
->->בכמה לאוין הוא עובר סוטה מה: ציון ס איסור עבודה בנחל איתן
->->האם האיסור הוא לעולם סוטה מה: ציון ס איסור עבודה בנחל איתן
->->המקום האסור - ארבע אמות או כל הנחל סוטה מה: ציון ס איסור עבודה בנחל איתן
->->->אם יש מחיצה מסביב למקום העריפה סוטה מה: ציון ס איסור עבודה בנחל איתן
->->זריעה או חרישה וכדומה סוטה מה: ציון ס איסור עבודה בנחל איתן
->הדין בדיעבד אם נערפה שלא בנחל או בנחל לא איתן סוטה מה: ציון מ מורידים את העגלה לנחל איתן
->הורדת העגלה לנחל
->->אם ירדה מעצמה האם צריך להעלותה כדי להורידה לשם מצוה סוטה מה: ציון מ מורידים את העגלה לנחל איתן
->->האם היא מעכבת סוטה מה: ציון מ מורידים את העגלה לנחל איתן
->->האם המצוה מוטלת על בית דין סוטה מה: ציון מ מורידים את העגלה לנחל איתן
->->הורדתה בידים או ע"י קריאה בקול או ע"י שהולכת בעצמה ומונעים ממנה ללכת למקום אחר סוטה מה: ציון מ מורידים את העגלה לנחל איתן
->מקום העריפה - בנחל עצמו או לידו סוטה מה: ציון מ מורידים את העגלה; סוטה מה: ציון נ עריפת העגלה
->פירושו - מים זורמים בחוזקה, קרקע דשנה או שלא נעבדה מעולם סוטה מה: ציון מ מורידים את העגלה
נחש
->האם הוא מועד אף אם לא המית סנהדרין טו: ציון א הריגת בעלי חיים מסוכנים
->הפסקת תפילה מפני נחש הכרוך על רגלו או שבא כנגדוברכות לג. ציון א הפסקה בתפילה מפני הנחש
->הריגתו
->->בנחש מבויית, בחול או בשבת סנהדרין טו: ציון א הריגת בעלי חיים מסוכנים
->->לפני שהמית, אם יש לו בעלים
->->אחרי שהמית - האם מותר להורגו בלי ב"ד סנהדרין טו: ציון א הריגת בעלי חיים מסוכנים; סנהדרין עח. ציון ל מיתת הנחש שהמית
->חשש ששתה משקה מגולה (ראה: גילוי)
נחתום
->האם מותר לנחתום אבל לעבוד לצורך רבים מו"ק יא: ציון ה אבל שהוא אומן לרבים והגיע הרגל
נטילת ידים (ראה גם: ברכת נטילת ידים; טבילת ידים; טומאת ידים)
->איזה מרחק חייב אדם לטרוח ללכת כדי לקיים מצות נטילת ידיים, לאכילה, לתפילה, או אחרי צרכיו פסחים מו. ציון ה ארבעה מיל לנטילת ידיים
->אם נטל חוץ לפרק וחזרו המים ליד - האם נטמאה
->->אם נטל את הראשונים ואת השניים חוץ לפרק סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->->אם נטל את הראשונים חוץ לפרק ואת השניים עד הפרק סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->->אם נטל את הראשונים עד הפרק ואת השניים חוץ לפרק סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->ביום הכיפורים (ראה: רחיצה ביום הכיפורים)
->ביין או במי פירות או בשמן או בדבש או בשיכר
->->לכתחילה ובדיעבד ברכות נ: ציון ג נטילת ידים ביין ובשאר משקים
->במים שהשתנה מראיהםברכות נ: ציון ג נטילת ידים ביין ובשאר משקים
->במים שיש בהם שלג או ברד, בשבת שבת נא: ציון ב ריסוק והפשרת שלג וברד בשבת
->דבר שטיבולו במשקה פסחים קטו. ציון ג נטילה לדבר שטיבולו במשקה; פסחים קטו: ציון ג נטילת ידיים לטיבול שני
->האם ניגוב הידים נחשב חלק מהמצוה פסחים ז: ציון ג מצוות שברכתן אחר קיומן
->האם צריך ליטול ידים לפני ק"ש ותפילה או לכל דבר שבקדושהברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->->האם מברכים עליהברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->->האם צריך כליברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->->מה עושים כשאין מיםברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->הברכה - לפני הניגוב או לפני הנטילה סוטה ד: ציון ה ניגוב ידים אחר נטילתן
->הגבהת הידים - החובה
->->אם לא הגביהן אבל השפילן מתחילת הנטילה סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->->אם נטל רק עד סוף האצבעות או את כל כף היד סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->->אם נטל שלוש פעמים על כל יד סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->->אם שופך רביעית מים בבת אחת סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->->האם צריך להגביה אותן גם בנטילה השניה סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->->האם צריך להגביה את האצבעות או את כל היד סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->->המטביל את ידיו - האם צריך להגביהן סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->החובה ליטול פעמיים
->->אם באו מים על היד שלא בדרך נטילה לאחר נטילה ראשונה האם צריך נטילה ראשונה מחדש סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->->אם שופך רביעית מים בבת אחת סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->->לאכילת חולין סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה
->החיוב ליטול ידיים בהשכמה ברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->->האם מותר לברך לפניהברכות ס: ציון ו ברכות השחר
->->האם חובה ליטול סמוך למיטתו ממש ברכות ס: ציון ו ברכות השחר
->->טעמיהברכות ס: ציון כ נטילת ידים בשחרית
->->האם צריכה כליברכות ס: ציון כ נטילת ידים בשחרית
->->נוסח הברכהברכות ס: ציון כ נטילת ידים בשחרית
->->האם יש להקפיד בה במה שמקפידים בנט"י לסעודה ברכות ס: ציון כ נטילת ידים בשחרית
->החיוב ליטול ידיים לסעודה ברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->היוצא מסעודה ודיבר עם חברו והפליג בדברים - צריך ליטול שתי ידיו
->->אם רצונו לשתות (בקביעות או לא) או לאכול יומא ל. ציון ג נטילת ידיים לאחר הפסקה בסעודה
->->אם יצא לזמן קצר יומא ל. ציון ג נטילת ידיים לאחר הפסקה בסעודה
->->באיסטניס יומא ל. ציון ג נטילת ידיים לאחר הפסקה בסעודה
->->בפנים (בפני המסובים) או בחוץ יומא ל. ציון ג נטילת ידיים לאחר הפסקה בסעודה
->->האם צריך לברך על הנטילה יומא ל. ציון ג נטילת ידיים לאחר הפסקה בסעודה
->היוצא מסעודה להטיל מים - צריך ליטול יד אחת
->->אם רצונו לשתות (בקביעות או לא) או לאכול יומא ל. ציון ג נטילת ידיים לאחר הפסקה בסעודה
->->באיסטניס יומא ל. ציון ג נטילת ידיים לאחר הפסקה בסעודה
->->בפנים (בפני המסובים) או בחוץ יומא ל. ציון ג נטילת ידיים לאחר הפסקה בסעודה
->->האם צריך לברך על הנטילה יומא ל. ציון ג נטילת ידיים לאחר הפסקה בסעודה
->הפסק או היסח הדעת בין נט"י לברכת המוציא ברכות מו: ציון ד הסדר בנטילת ידים
->הפסק בין נטילת ידים ל"המוציא"
->->לכתחילה ובדיעבדברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->->הפסקה של זמן או של דיבורברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->->הפסקה של מעשה או הליכהברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->->הפסקה ע"י קידוש בשבת ברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->לאכילת חולין
->->האם טבילת ידים עדיפה על נט"י חגיגה יח: ציון ד טבילת ידים לקודש
->->האם טעונה כוונה, לכתחילה ובדיעבד חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->->אם נטל באונס חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->->אם יש נותן ונוטל - האם צריך כוונה של שניהם חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->->בנטילת ידים לגעת בחולין חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->הנוטל לדבר שטיבולו במשקה - האם חייב ליטול שוב ללחם חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->->עם ברכה או בלי ברכה חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->האם נט"י של שחרית מועילה לאכילת לחם כל היום חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->לאכילת מעשר שני חגיגה יח: לפני ציון א השני נטילת ידים לפירות מעשר שני
->->פירות או לחם חגיגה יח: לפני ציון א השני נטילת ידים לפירות מעשר שני
->->לנגיעה בפירות מעשר שני חגיגה יח: לפני ציון א השני נטילת ידים לפירות מעשר שני
->לאכילת תרומה
->->האם די בנט"י או שצריך טבילת ידים חגיגה יח: ציון ב נוטלים ידים לתרומה
->->האם צריך נטילה אפילו כשידיו טהורות חגיגה יח: ציון ב נוטלים ידים לתרומה
->->האם הידים פוסלות את התרומה אם לא נטלן חגיגה יח: ציון ב נוטלים ידים לתרומה
->->הנוגע ואינו אוכל - האם צריך נט"י חגיגה יח: ציון ב נוטלים ידים לתרומה
->לפני ברכת כהנים - עד הפרק או עד סוף קשרי אצבעותיו יומא עז: ציון א רחיצה המותרת ביוה"כ
->לפני התפילה - אחרי שהתפנה (וידיו נקיות) או בכל זמן יומא עז: ציון א רחיצה המותרת ביום הכיפורים
->לפני נגיעה באוכל, מפני רוח רעה
->->אחרי נטילת ידיים שחרית יומא עז: ציון א רחיצה המותרת ביום הכיפורים
->->בזמן הזה יומא עז: ציון א רחיצה המותרת ביום הכיפורים
->->לפני חצות לילה יומא עז: ציון א רחיצה המותרת ביום הכיפורים
->מי ששמע "המוציא" מאדם אחר ואח"כ נטל ידיו או בירך על נט"י - האם זה הפסק בין "המוציא" לאכילהברכות מו: ציון ד הסדר בנטילת ידים
->מקומות בגוף שאסור לנגוע בהם לפני נטילת ידיים של שחרית ולאחריה שבת קח: ציון ט איסור נגיעה ביד
->נטל לשם חולין - האם מועיל למעשר ולתרומה חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->מהתורה או מדרבנן חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->לאכילה או לנגיעה בהם חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->ניגוב ידים - חובה אחרי הנטילה
->->אם שפך רביעית מים סוטה ד: ציון ה ניגוב ידים אחר נטילתן
->->במי שטבל את ידיו סוטה ד: ציון ה ניגוב ידים אחר נטילתן
->->מי שאינו יכול לנגב - האם לא יטול או יטול ולא ינגב סוטה ד: ציון ה ניגוב ידים אחר נטילתן
->סדרה - כשרבים מסובים בסעודה ברכות מו: ציון ד הסדר בנטילת ידים
->עד היכן צריך ליטול - עד הפרק האמצעי שבאצבעות, עד חיבור האצבעות לכף היד או עד חיבור כף היד לזרוע סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה לפני הסעודה
->->בנטילה הראשונה או השניה סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה לפני הסעודה
->שחרית
->->עד הפרק או עד סוף קשרי אצבעותיו יומא עז: ציון א רחיצה המותרת ביום הכיפורים
->->פעם אחת או שלוש פעמים יומא עז: ציון א רחיצה המותרת ביום הכיפורים
->שיעור רביעית
->->חלוקת הרביעית לשתי נטילות סוטה ד: ציון ב הגבהת ידים בנטילה לפני הסעודה
נטילת לולב (ראה: ארבעת המינים; לולב)
נטילת נשמה (בשבת)
->בהוצאת דם בלי להרוג שבת קז. ציון ו חבלה בשרצים
->בהוצאת דם בתולים, בלי החלשת האשה שבת קז. ציון ו חבלה בשרצים
->בהוצאת דם מבע"ח שבת קז: ציון ח דלדול עובר שבמעי הבהמה
->במילה, בלי החלשת התינוק שבת קז. ציון ו חבלה בשרצים
->הריגת מזיקים (ראה: מזיקים)
נטירה
->אם הסכים להשאיל כלי יותר חשוב משקיבל יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->בצער הגוף - האם מותר או מידת חסידות להימנע יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->למי שאינו חבירו יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->נטירה בלב בלבד יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
נטע רבעי
->אכילתו בירושלים בזמן הזה מכות יט. ציון ג מעשר שני בזמן הזה
->האם הוא ממון בעלים או ממון גבוה ביצה ה. ציון ד פדיון נטע רבעי
->האם נוהג בגרעיני פירותברכות לו: לפני ציון ה כיצד מברכים על גרעיני הפירות
->האם נוהג בחוץ לארץ ברכות לה. ציון ה נטעי רבעי או כרם רבעי
->האם נוהג בכל האילנות או רק בכרם ברכות לה. ציון ה נטעי רבעי או כרם רבעי
->->מהתורה ומדרבנןברכות לה. ציון ה נטעי רבעי או כרם רבעי
->העלאת פירות רבעי לירושלים בזמן הזה מגילה י. ציון ב קדושת המקדש בזמן הזה
->התקנה להעלותו לירושלים - האם בכל הפירות או דוקא בענבים ביצה ה. ציון ד פדיון נטע רבעי
->חילול נטע רבעי שאינו ברשותו סוכה לט. אחרי ציון ה איך מחללים את המעות שאינם ברשותו
->מי עושה את השומא בפדיונו סנהדרין יד: ציון ג פדיון נטע רבעי - בכמה?; סנהדרין יד: ציון ד פדיון מעשר שני ע"י שלושה לקוחות
->->כמה שמאים דרושים סנהדרין יד: ציון ג פדיון נטע רבעי - בכמה?
ניאוף
->מה העדים צריכים לראות במנאפים, כדי לחייבם מיתה מכות ז. ציון ח "כדרך המנאפים"
ניגוב ידים (ראה: נטילת ידים)
נידה
->אשה שהוחזקה נדה בשכנותיה, לענין חיוב מלקות קידושין פ. ציון ב מלקין והורגין על פי החזקה
->ב"ד שהורו היתר בטעות באיסור נדה (ראה: פר העלם דבר)
->בדיקת כתם ע"י מי רגלים - כמה זמן מי הרגלים צריכים להשתהות שבת צ. ציון א החיוב בהוצאת מי רגלים
->בראייה בחודש א בט"ו ובחודש ב בט"ז ובחודש ג בי"ז ב"ק לז: ציון ו שור שנגח בתאריכים שונים
->גיורת שנתגיירה וראתה דם - האם היא מטמאת מעת לעת ומפקידה לפקידה כתובות לז. גיורת שנתגיירה וראתה דם
->->מעת לעת שלם או רק משעה שנתגיירה כתובות לז. גיורת שנתגיירה וראתה דם
->האם בועל נדה יכול לטבול ביום או רק בלילה יומא ו. אחרי ציון ב זמן טבילת בועל נדה
->הבא על אשתו או יבמתו כשהיא נידה בלי ששאל אותה האם היא נידה - האם חייב חטאת פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->הבא על מספר נידות בהעלם אחד - האם הוא חייב על כל אחת סנהדרין נד: ציון ד גופים מחולקים במשכבי זכר ובהמה
->הבא על נידה והבטיח לה אתנן - האם הוא חייב לשלם כתובות ל. ציון א חיוב תשלומים כשיש חיוב כרת
->הושטת דבר מידה ליד בעלה
->->בשינוי כתובות סא. ציון ו פרק ב המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->כוס או דבר אחר כתובות סא. ציון ו פרק ב המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->החובה לפרוש בהנאה מועטת מאשה שראתה תוך כדי ביאה הוריות ח: אחרי ציון ב הוראה על עשה ול"ת שבנדה
->->אם לא פרש סמוך לווסת וכשבא עליה ראתה - האם חייב על ביאתו הוריות ח: אחרי ציון ב הוראה על עשה ולא תעשה שבנדה
->->->כמזיד או כשוגג הוריות ח: אחרי ציון ב הוראה על עשה ולא תעשה שבנדה
->->האם יש בזה לאו הוריות ח: אחרי ציון ב הוראה על עשה ולא תעשה שבנדה
->->מדאורייתא או מדרבנן הוריות ח: אחרי ציון ב הוראה על עשה ולא תעשה שבנדה
->החזקת מוך לנידתה בשבת שבת סד: ציון ג החזקה בפה של חומרים מונעי ריח
->->יציאה אתו בשבת לרה"ר, אם הניחה אותו מערב שבת או רק בשבת שבת סד: ציון ג החזקה בפה של חומרים מונעי ריח
->הנחת קערת אוכל לבעלה על השולחן כתובות סא. ציון ו פרק ב המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->קערה המיוחדת לבעל או קערה שממנה אוכלים כל המסובים כתובות סא. ציון ו פרק ב המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->הסתכלות באשתו כשהיא נידה נדרים כ. ציון ז הסתכלות באשתו כשהיא נדה וכשהיא טהורה
->->כשהיא לבושה נדרים כ. ציון ז הסתכלות באשתו כשהיא נדה וכשהיא טהורה
->הצעת מיטת בעלה
->->בנוכחות אנשים נוספים כתובות סא. ציון ו פרק ה המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->בפניו או שלא בפניו כתובות סא. ציון ו פרק ג המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->->שלא בפניו, כשהוא יודע שהיא מציעה לו את המיטה כתובות סא. ציון ו פרק ה המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->פריסת הסדינים או הצעת הכרים והכסתות כתובות סא. ציון ו פרק ג המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->הרחקות בימי ליבונה כתובות סא. ציון ו פרק ז המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->חופת נידה (ראה: חופה)
->חיובי הרחקה מאשתו הנידה
->->אכילה משיורי מאכלה שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
->->אכילה עמה על שולחן אחד ובקערה אחת שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
->->יחוד עמה שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
->->לפני שבעת הנקיים ולאחריהם לפני הטבילה שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
->->מישוש הדופק שלה שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
->->->במקום סכנה שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
->->->הושטת חבל לידה שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
->->נגיעה בה שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
->->שינה עמה
->->->במיטה אחת רחבה שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
->->->בשתי מיטות הנוגעות זו בזו שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
->->->כשהיא בבגדה והוא בבגדו שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
->טבילתה - האם היא צריכה מים חיים שבת סה: ציון א טבילה בנהרות בימי החורף
->טבילתה להתירה לבעלה - הקלות לעומת טבילה לטהרה חגיגה יט. ציון ה דין שנים שטבלו בזה אחר זה במקוה מצומצם
->טומאת מעת לעת אם חברותיה נושאות אותה במיטה סוטה כח. ציון ג ספק סוטה וספק טומאה
->->האם המטה טמאה סוטה כח. ציון ג ספק סוטה וספק טומאה
->יחוד עם אשתו הנידה, אם היא סוטה סוטה ז. ציון ב האיסור להתייחד עם אשה שיש לה דין סוטה
->מזיגת כוס לבעלה
->->בזמן האכילה או לפני האכילה כתובות סא. ציון ו פרק ב המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->ביין או בשאר משקים כתובות סא. ציון ו פרק ב המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->בשינוי כתובות סא. ציון ו פרק ב המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->->בימי נידותה או בימי לבונה כתובות סא. ציון ו פרק ז המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->הנחת הכוס לפניו כתובות סא. ציון ו פרק ב המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->מזיגה בלבד או בצירוף הושטה או מסירה כתובות סא. ציון ו פרק ב המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->מזיגת מים ביין או הורקת יין מכלי לכלי כתובות סא. ציון ו פרק ב המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->שלא בפניו כתובות סא. ציון ו פרק ה המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->->הנחת הכוס לפניו אחרי שמזגה שלא בפניו כתובות סא. ציון ו פרק ה המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->מי שאמרה "טמאה אני" ואח"כ אמרה שהיא טהורה ונותנת אמתלא לדבריה - האם היא נאמנת כתובות כב. ציון נ פרקים א-ג אמרה 'טמאה אני' ונתנה אמתלא לדבריה
->->אם אמרה בפני רבים שהיא טמאה כתובות כב. ציון נ פרקים א, ג אמרה 'טמאה אני' ונתנה אמתלא לדבריה
->->אם היא בחזקת טמאה כגון שהגיע זמן וסתה או לא כתובות כב. ציון נ אמרה 'טמאה אני' ונתנה אמתלא לדבריה
->->אם הסבירה שאמרה כך דרך שחוק או מחמת בושה כתובות כב. ציון נ פרקים א, ג אמרה 'טמאה אני' ונתנה אמתלא לדבריה
->->אם הסבירה שאמרה כך מפני שלא היה בה כח לשמש כתובות כב. ציון נ פרקים א, ג אמרה 'טמאה אני' ונתנה אמתלא לדבריה
->->אם הסבירה שאמרה כך מפני שסברה שהיא נידה וכעת בדקה ונמצא שטעתה או שהדם הוא מחמת פצע כתובות כב. ציון נ פרקים א, ג אמרה 'טמאה אני' ונתנה אמתלא לדבריה
->->אמתלא חזקה או חלשה כתובות כב. ציון נ פרקים א, ג אמרה 'טמאה אני' ונתנה אמתלא לדבריה
->->מי שרוצה להחמיר ולא להאמין לה באמתלא - האם זו חסידות של שטות כתובות כב. ציון נ פרקים ב-ג אמרה 'טמאה אני' ונתנה אמתלא לדבריה
->מי שעשתה מעשה שמורה שהיא טמאה כגון שלבשה בגד המיוחד לנידתה ואח"כ אמרה שהיא טהורה ונותנת אמתלא לדבריה - האם היא נאמנת כתובות כב. ציון נ פרקים א, ג אמרה 'טמאה אני' ונתנה אמתלא לדבריה
->->במצב שאינה יכולה להודיע שהיא נידה באופן אחר אלא ע"י מעשה כתובות כב. ציון נ פרקים א, ג אמרה 'טמאה אני' ונתנה אמתלא לדבריה
->מישוש הדופק שלה לשם רפואה סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->מלאכות שאסור לה לעשות לבעלה - האם מותר לבעל לעשות לה כתובות סא. ציון ו פרק ו המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->לשגר לה כוס של ברכה או כל כוס אחרת שהיא מיוחדת לה כתובות סא. ציון ו פרק ו המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->מתי מברכת על טבילתה פסחים ז: ציון ג מצוות שברכתן אחר קיומן
->נאמנות אישה באיסור נידה ובספירת ימי נידה פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->נגיעה בבעלה כתובות סא. ציון ו פרק ד המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->בימי ליבונה כתובות סא. ציון ו פרק ד המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->ספירת שבעה נקיים - כמה זמן צריך לעבור בין התשמיש לספירה שבת פו. ציון ד שיעור הזמן של הטומאה בפולטת שכבת זרע
->עשיית מלאכה שאינה של חיבה לבעלה
->->במקום שנהגו להחמיר - כפייה לשנות את המנהג כתובות סא. ציון ו פרק א המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->בני בבל או בני ארץ ישראל כתובות סא. ציון ו פרק א המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->קריבה לנדה - לאו הוריות ח: אחרי ציון ב הוראה על עשה ולא תעשה שבנדה
->רחיצת פניו, ידיו ורגליו של בעלה
->->במים חמים או בצונן כתובות סא. ציון ו פרק ד המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->הבאת מים לצורך רחיצה כתובות סא. ציון ו פרק ד המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->הכנת המים שלא בפניו כתובות סא. ציון ו פרק ה המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->חימום מים לצורך רחיצה כתובות סא. ציון ו פרק ד המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->->שפיכת מים עליו בשעה שרוחץ בלי נגיעה בו כתובות סא. ציון ו פרק ד המלאכות שהאשה עושה לבעלה בימי נידותה
->שהכניסה את ידה או את רגלה לאוויר כלי חרס - האם הכלי נטמא שבת פב: ציון א טומאת הנידה אינה לאיברים; שבת פד: לפני ציון א טומאת הזב בפכים קטנים
->שנחתך איבר ממנה - האם מטמא בטומאת נידה או רק בטומאת אבר מן החי שבת פב: ציון א טומאת הנידה אינה לאיברים
->שפשטה את ידה או רגלה על משכב ומושב שבת פב: ציון א טומאת הנידה אינה לאיברים
נידוי
->אם הותר תוך שלשים יום - האם הוא מותר מיד מו"ק יג: ציון ל גילוח במועד למנודה ולנודר
->בקורא לחברו עבד קידושין כח. ציון א המבייש חברו בדברים
->דיני המנודה (ראה: מנודה)
->האם "שמתא" זהה לנידוי מו"ק טז. אחרי ציון ד מהי שמתא
->האם הוא חמור ממלקות מו"ק טז. ציון ד המבזה שליח בית דין
->האם הוא חמור ממלקות או קל ממלקות כתובות כח. ציון ד דרכי התנהגות בדין ודברים שבין המגרש וגרושתו
->האם הוא מהתורה או מדרבנן
->->לענין הרחקה ארבע אמות מו"ק יד: לפני ציון ה הלכות נידוי מהתורה או מדרבנן
->->לענין שאר פרטי דיניו מו"ק יד: לפני ציון ה הלכות נידוי מהתורה או מדרבנן
->האם מנדים (בצינעא או בפרהסיא) חכם או ת"ח שחטא
->->בחטא רגיל או כירבעם או ש"סנו שומעניה" מו"ק יז. ציון ב נידוי לתלמיד חכם שסרח
->->אם חטא פעם אחת או פעמיים מו"ק יז. ציון ב נידוי לתלמיד חכם שסרח
->->אם נידוהו - האם הנידוי חל מו"ק יז. ציון ב נידוי לתלמיד חכם שסרח
->האם רשאי בית דין לנדות תלמיד חכם פסחים נב. ציון ב נידוי ומלקות
->האם ת"ח (או סתם אדם) יכול לנדות לווה שאינו פורע לו מו"ק יז. ציון א תלמיד חכם עושה דין לעצמו
->הימנעות מלנדות מי שיש חשש שיצא לתרבות רעה קידושין עב. נדוי במקום שיש חשש שהמנודה יצא לתרבות רעה
->המנדה מי שאינו חייב נידוי
->->האם ב"ד מנדים אותו
->->->אם עשה זאת פעם אחת או שרגיל בכך מו"ק יז. ציון ד נידוי למנדה את מי שאינו חייב נידוי
->->->אם עשה זאת בטעות או במזיד מו"ק יז. ציון ד נידוי למנדה את מי שאינו חייב נידוי
->->->אם אותו אדם נידה אותו חזרה מו"ק יז. ציון ד נידוי למנדה את מי שאינו חייב נידוי
->->אם אותו אדם הוא עם הארץ או תלמיד חכם גדול מהמנדה או קטן ממנו או תלמידו מו"ק יז. ציון ד נידוי למנדה את מי שאינו חייב נידוי
->->האם נידויו חל מו"ק יז. ציון ד נידוי למנדה את מי שאינו חייב נידוי
->העובר על דברי סופרים - האם מנדים אותו או מלקים אותו פסחים נב. ציון ב נידוי ומלקות
->התרתו אם ראה שנידו אותו בחלום
->->אם אחרים אמרו לו שחלמו עליו שנידוהו נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->->יהודי שחלם או גוי שחלם נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->->קטן שחלם, אם הוא חריף וניכרים דבריו או שאינו חריף נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->אם ראה בחלום שהתירו לו - האם עדיין צריך התרה נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->אם שליח של החולם מצא עשרה מכונסים או שכינסם נדרים ח: ציון א התרת נידוי הנראה בחלום
->->האם צריך לנהוג בדיני מנודה עד שיתיר בעשרה נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->הולך לפרשת דרכים כדי שאנשים יאמרו לו שלום נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->מי יתיר
->->->אנשים שאינם לומדים נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->->בעלי מידות ישרות או שיודעים את המידות שהתורה נדרשת בהן נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו
->->->המלמדים לאחרים או שרק לומדים לעצמם נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->->לומדי גמרא או משנה נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->->לומדי פסקי הלכה או לומדי טעמי ההלכות נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->צריך להתיר בפני עשרה נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->->אם ראה בחלום מי נידה אותו נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->->->אם ראה בחלום שגוי נידה אותו נדרים ח. ציון ד הרואה שנידו אותו בחלום
->התרתו בלי פתח ובלי חרטה נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->התרתו ע"י חכם במקום שיש גדול ממנו נדרים ח: ציון א התרת נידוי הנראה בחלום על ידי שליח
->התרתו ע"י יחיד מומחה נדרים ח: ציון ה התרת נידוי ע"י יחיד מומחה
->->אם רבים נידוהו נדרים ח: ציון ה התרת נידוי ע"י יחיד מומחה
->->->אם הוא גדול מהם נדרים ח: ציון ה התרת נידוי ע"י יחיד מומחה
->->בזה"ז נדרים ח: ציון ה התרת נידוי ע"י יחיד מומחה
->->במי שנידוהו בחלום נדרים ח: ציון ה התרת נידוי ע"י יחיד מומחה
->->בנידוי על עבירה נדרים ח: ציון ה התרת נידוי ע"י יחיד מומחה
->->בתוך הזמן שנקבע לנידוי או אחרי הזמן נדרים ח: ציון ה התרת נידוי ע"י יחיד מומחה
->->בתלמיד חכם שנידה לכבודו נדרים ח: ציון ה התרת נידוי ע"י יחיד מומחה
->->->אם המתיר שווה למנדה או גדול ממנו נדרים ח: ציון ה התרת נידוי ע"י יחיד מומחה
->->חכם סמוך או חכם מובהק שאינו סמוך נדרים ח: ציון ה התרת נידוי ע"י יחיד מומחה
->התרתו ע"י שלושה הדיוטות נדרים ח: ציון ה התרת נידוי ע"י יחיד מומחה
->התרתו ע"י תלמיד במקום של רבו נדרים ח: ציון ד התרת נידוי במקום של רבו
->->אם המנדה הוא המתיר נדרים ח: ציון ד התרת נידוי במקום של רבו
->->בנידוי בלשון "שמתא" נדרים ח: ציון ד התרת נידוי במקום של רבו
->->בתלמיד שנידה לכבודו או בנידוי על עבירה נדרים ח: ציון ד התרת נידוי במקום של רבו
->התרתו
->->בחול המועד מו"ק יג: ציון ל גילוח במועד למנודה ולנודר
->->תוך שלושים יום או תוך שבעה ימים
->->->בנידוי מחמת בזיון ת"ח ובנידוי מחמת אי תשלום ממון או מחמת הזכרת שם ה' לבטלה מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->->אם פייס את בעל דינו (או את הת"ח) או לא פייסו מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->->אם ביקש מב"ד להתיר לו או לא ביקש מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->לאחר שלושים יום
->->->אם לא פייס את בעל דינו (או את הת"ח) מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->->אם לא ביקש מב"ד להתיר לו מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->->אם לא חזר בו מחטאו מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->האם צריך בה שופר מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->ע"י מנודה אחר מו"ק יז. אחרי ציון ד נידוי והתרה על ידי מנודה
->->אם המתירים יתירו במקומות שונים מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->אם אנשי העיר נידו - מי יכול להתיר במקומם מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->מי מתיר - כל שלושת המנדים או די בשנים מהם (אם השלישי נתן להם רשות או לא נתן) או אחד מהם (אם האחרים נתנו להם רשות) או בשלושה אחרים (גדולים מהמנדים או שווים להם או קטנים מהם, אם המנדים נמצאים או שמתו) מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->->אם נתנדה על עבירה או על ביזוי ת"ח מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->->אם יחיד נידה מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->->אם המנודה חזר בתשובה או לא חזר בו אלא שעברו שלשים יום מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->ת"ח שנידה את עצמו - האם יכול להתיר את נידויו בעצמו
->->->אם נידה את עצמו על דבר שחייבים עליו נידוי או רק בדרך חסידות מו"ק יז. ציון ז תלמיד חכם מנדה לעצמו ומיפר לעצמו
->->->אם נידה את עצמו בדרך שבועה מו"ק יז. ציון ז תלמיד חכם מנדה לעצמו ומיפר לעצמו
->לאדם תקיף או חשוב במקומו פסחים נג: לפני ציון ב פטור מנידוי לאיש מכובד
->לב"ד שהתיר נדר שלא כדין (ראה: פרשנות)
->לב"ד שהתיר נזירות שלא כדין (ראה: נזירות)
->לבעל דין שמתרעם על דיין ותובע ממנו לנמק את פסק דינו ב"מ סט. אחרי ציון י חובת הדיינים לנמק את פסק דינם
->לחכם שפגע בכבוד מי שגדול ממנו, בלי עדים והתראה ב"ק פא: אחרי ציון ד המחמיר על עצמו
->למבזה ת"ח - מתירים אחרי ל' יום או מיד נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->למברך ברכה שאינה צריכה נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->למוכר קרקע לגוי, אם הגוי הזיק ב"מ קח: ציון ה דין מצרנות במוכר לגוי
->למזיק בזה"ז, עד שישלם לניזק ב"ק טו: ציון ז זכות התפיסה; ב"ק פד: ציון א שליחותייהו קעבדינן
->->בחובל, באש או בבור ב"ק פד: ציון א שליחותייהו קעבדינן - סמכות בית דין בזמן הזה
->->מדין התלמוד או מתקנת הגאונים ב"ק פד: ציון א שליחותייהו קעבדינן - סמכות בית דין בזמן הזה
->למזכיר שם שמים לבטלה (ראה: שם ה')
->למי שאינו שומר על בהמותיו ב"ק כג: לפני ציון ו על מי מוטלת החובה למנוע נזק
->->אם שורו הזיק ב"ק טו: ציון ל דברים מזיקים שמנדים עליהם
->למי שמזיק בגרמא, עד שישלם ב"מ קח: ציון ה דין מצרנות במוכר לגוי
->למי שמעיד לטובת גוי נגד ישראל בערכאות של גוים ב"ק קיג: ציון ס עדות לטובת גוי בערכאות
->->בעד אחד או שנים ב"ק קיג: ציון ס עדות לטובת גוי בערכאות
->למי שמתנהג ביוהרא ב"ק פא: אחרי ציון ד המחמיר על עצמו בפני אחרים
->למי שעובר ב"לפני עיוור"
->->בהכאת בנו הגדול מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->בשאר הכשלה בחטא מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->במכשיל עיוור כפשוטו מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->אם האחר אכן חטא בגלל ההכשלה או לא מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->למי שתומך בתלמידי חכמים פסחים נג: לפני ציון ב פטור מנידוי לאיש מכובד
->לנשבע לשקר בשם ה' נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->->האם מתירים מיד נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->לנתבע בתביעה שאין בה דררא דממונא, במקום שבועה שבועות מ: ציון ד החיוב בשבועת היסת
->לנתבע שחויב לשלם
->->אם אמר "אין לי במה לפרוע" ב"ק קיב: ציון ח פסקה ג עיכובים בתשלום לאחר קיום השטר
->->אם אמר "איני מוכן לפרוע" ב"ק קיב: ציון ח פסקה ג עיכובים בתשלום לאחר קיום השטר
->->אם הוא בעיר ואינו בא ואינו אומר כלום ב"ק קיב: ציון ח פסקה ג עיכובים בתשלום
->->אם הוא משתמט כדי לדחות את מועד התשלום ב"ק קיב: ציון ח פסקה ג עיכובים בתשלום
->->כתיבת פתיחא עליו, והוא ישלם לסופר ב"ק קיב: ציון ח פסקה ג עיכובים בתשלום
->לתובע שדינו להישבע וליטול, ותפס ואינו רוצה להישבע שבועות מא. ציון ב פרק ב המחוייב שבועה דרבנן שאינו רוצה להישבע
->מי שהיה מנודה שלושים יום ולא ביקש להתירו קידושין יב: ציון ז מי שהיתה עליו שמתא במשך שלושים יום
->מי שנידוהו בפניו - התרתו שלא בפניו
->->אם הוא רוצה בכך נדרים ז: ציון ב נידהו בפניו אין מתירים לו אלא בפניו
->->אם הודיעו לו נדרים ז: ציון ב נידהו בפניו אין מתירים לו אלא בפניו
->->לכתחילה או בדיעבד נדרים ז: ציון ב נידהו בפניו אין מתירים לו אלא בפניו
->מי שנידוהו על תנאי וקיים את התנאי - האם צריך הפרה
->->אם נידוהו על דעת הקהל מכות יא: ציון א הפרת נידוי על תנאי
->->אם נידה את עצמו מכות יא: ציון א הפרת נידוי על תנאי
->->אם נידהו חכם מכות יא: ציון א הפרת נידוי על תנאי
->->בתנאי שאינו כפול מכות יא: ציון א הפרת נידוי על תנאי
->משך הזמן של סתם נידוי
->->בנידוי על סתם עבירה או בנידוי על ביזוי תלמיד חכם מו"ק טז. אחרי ציון ד מהי שמתא
->->לבני בבל בזמן האמוראים - שבעה ימים או שלושים
->->->לענין שיהיה אפשר להתירו אחרי זמן זה מו"ק טז. ציון ת ניזוי שלנו כנזיפה שלהם
->->->לענין שאחרי זמן זה עוברים לשלב חמור יותר - חרם מו"ק טז. ציון ת ניזוי שלנו כנזיפה שלהם
->נזיפה (ראה: נזיפה)
->נידוי פעמיים כשלאחריו חרם - נקרא "הרדפה" מו"ק טז. ציון י מהי הרדפה שעושים למנודה
->סדר הנידוי בנידוי מחמת בזיון תלמיד חכם ובנידוי מחמת אי תשלום ממון מו"ק טז. ציון כ נידוי וחרם מחמת ממון
->->משך הזמן לשלביו השונים כשעומד בחטאו מו"ק טז. ציון כ נידוי וחרם מחמת ממון
->->האם צריך התראה לפני כן
->->->אם סירב לקיים את פסק הדין מו"ק טז. ציון כ נידוי וחרם מחמת ממון
->->->אם הסכים לשלם ובפועל לא משלם מו"ק טז. ציון כ נידוי וחרם מחמת ממון
->על ביזוי ת"ח - מי חייב לנהוג בו נידוי
->->תלמידיו מו"ק טז. ציון ס מנודה לרב
->->חכמים אחרים בדרגתו של אותו חכם או מעליה או מתחתיה מו"ק טז. ציון ס מנודה לרב
->->שאר ישראל מו"ק טז. ציון ס מנודה לרב
->על תנאי, לנתבע הטוען שאינו יודע ב"ק קיח. ציון ט ברי ושמא
->רב שנידה מישהו לכבוד עצמו - האם נידויו חל
->->אם נידה מי שביזה אותו או שעבר עבירה אחרת או שגנב ממנו כסף מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
->->אם נידה בנוכחות רבו או שלא בנוכחות רבו מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
->->אם נידהו לשם רווח כספי או כדי להתגדל או מתוך שנאה מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
->שהותר מקצתו - האם הותר כולו נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->תלמיד חכם שנידה מי שביזה אותו - האם כל ישראל חייבים לנהוג בו נידוי
->->אם קרא לו "עבד" או בביזוי אחר מו"ק יז. ציון א תלמיד חכם עושה דין לעצמו
->תלמיד שנידה מישהו - האם רבו או שאר החכמים או כל ישראל צריכים לנהוג בו נידוי
->->אם נידה לכבוד עצמו או על עבירה אחרת מו"ק טז. ציון צ תלמיד שנידה לכבודו
->תלמיד שנידה מישהו בפני רבו - האם נידויו חל או שהוא עצמו חייב נידוי
->->אם נידה מי שביזה אותו או שעבר עבירה אחרת או שגנב ממנו כסף מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
->->בתלמיד שרבו חולק לו כבוד או בתלמיד רגיל מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
->->אם נידהו לשם רווח כספי או כדי להתגדל או מתוך שנאה מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
ניחום אבלים
->בחול המועד מו"ק כז. ציון ס ברכת אבלים וניחום אבלים במועד
->->האם רבים מתעסקים בניחום אביו של תינוק שמת מו"ק כד. ציון ט קבורת תינוק ואבלות עליו
->->->בבן פחות משלושים יום (שכלו לו חדשיו או שלא כלו) או יותר משלושים יום או יותר מי"ב חודש מו"ק כד. ציון ט קבורת תינוק ואבלות עליו
->->->אם הוא כבר מוכר לרבים מו"ק כד. ציון ט קבורת תינוק ואבלות עליו
->->->המנהג בזה"ז מו"ק כד. ציון ט קבורת תינוק ואבלות עליו
->בשבת - האם הוא מותר שבת יב. ציון ט ביקור חולים וניחום אבלים בשבת
->->נוסח האמירה לאבל שבת יב. ציון ט ביקור חולים וניחום אבלים בשבת
->האיסור למנחמים לדבר אם האבל עדיין שותק מו"ק כח: ציון ב האבל פותח בדברים לפני המנחמים
->->אם ניכר שהאבל מצטער מו"ק כח: ציון ב האבל פותח בדברים לפני המנחמים
->->בזמן שאין האבלים נוהגים לשתוק מו"ק כח: ציון ב האבל פותח בדברים לפני המנחמים
->->אם האבלים אינם יודעים לפתוח בדברים מו"ק כח: ציון ב האבל פותח בדברים לפני המנחמים
->->אם האבל דיבר כבר עם מנחמים אחרים מו"ק כח: ציון ב האבל פותח בדברים לפני המנחמים
->האם הוא מדאורייתא או מדרבנן ברכות יט. ציון י קריאת שמע לאחר התפילה כשצריכים לנחם אבלים
->האם צריכים המנחמים לשבת על הארץ מו"ק כא. ציון ב פרק ג אופן ישיבת האבל ושכיבתו
->->אם מחל להם האבל מו"ק כא. ציון ב פרק ג אופן ישיבת האבל ושכיבתו
->העומדים בשורה לנחם אחרי הקבורה - האם הם פטורים מק"שברכות יט: ציון א קריאת שמע ע"י העומדים בשורה לניחום אבלים
->כשצריכים לנחם אבלים אחרי הקבורה - האם פטורים מק"שברכות יט. ציון י קריאת שמע לאחר התפילה כשצריכים לנחם אבלים
->->אם ע"י זה יפסידו לגמרי ק"שברכות יט. ציון י קריאת שמע לאחר התפילה כשצריכים לנחם אבלים
->->אם התחילו לקרוא לפני שמנחמים ברכות יט. ציון י קריאת שמע לאחר התפילה כשצריכים לנחם אבלים
ניחוש
->אם המנחש אינו מוציא דבריו מפיו סנהדרין סה: ציון ח איסור ניחוש
->אם סימני הניחוש הם הגיוניים סנהדרין סה: ציון ח איסור ניחוש
->בבדיקת בבואה דבבואה לברר אם יחזור מהדרך הוריות יב. ציון ה עשיית סימן לבירור דבר שבעתיד
->בבן נח סנהדרין נו: לפני ציון א כישוף בבני נח
->בגידול תרנגול לברר אם תצליח סחורתו הוריות יב. ציון ה עשיית סימן לבירור דבר שבעתיד
->בדבר שעושים כדי לעורר את הלב הוריות יב. ציון ד משיחת המלכים על המעיין
->בהנחת נר בעשרת ימי תשובה לברר אם יחיה הוריות יב. ציון ה עשיית סימן לבירור דבר שבעתיד
->בעשיית דבר שמחזק את הגזירה במציאות הוריות יב. ציון ה סימנים טובים במאכלים בראש השנה
->בעשיית סימן טוב הוריות יב. ציון ה סימנים טובים במאכלים בראש השנה
->האם ראוי להימנע גם מהאופן המותר שמא ירע למזלו הוריות יב. ציון ה עשיית סימן לבירור דבר שבעתיד
->הגדרת האיסור סנהדרין סה: ציון ח איסור ניחוש
ניסוך המים (על המזבח)
->אם עירה את המים בספל היין או עירב את היין ואת המים בכלי אחד - האם יצא סוכה מח: בלי ציון ניסוך של יין ומים מעורבים
->במים שנאסרו משום גילוי והעבירם במסננת ב"ק קטו: ציון ט מים מגולים שסוננו במסננת
->האם יש חיוב מעילה במה שיותר משלשה לוגים ביצה ל: ציון ה עצי סוכה אסורים כל שבעה
->האם יש למים שיעור מזערי או מירבי סוכה נ. ציון ב שיעור למים המנוסכים
->התקיעות למילוי מים ולניסוך המים
->->האם תוקעים בשבת או ביו"ט של סוכות סוכה נג: ציון ג התקיעות בחג; סוכה נד. ציון א תקיעות למילוי המים בשבת וביו"ט
->ממעיין שהשתחוו לו ע"ז מז. ציון ט ניסוך מים ממעיין שהשתחוו לו
->->אם המים יוצאים מאליהם ולא טרח להוציאם ע"ז מז. ציון ט ניסוך מים ממעיין שהשתחוו לו
->->אם העיר של יחיד או לא ע"ז מז. ציון ט ניסוך מים ממעיין שהשתחוו לו
->->במעיין הנובע מקרקעו או במעיין של רבים ע"ז מז. ציון ט ניסוך מים ממעיין שהשתחוו לו
ניצוק
->חיבור ליין נסך ע"י ניצוק ע"ז נט: ציון ד גוי שסתם את הנקב שבחבית; ע"ז עא. ציון ו מכירת יין לגוי; ע"ז עב: ציון א יין שנשאר בכלי שגוי עירה ממנו; ע"ז עב: ציון ה שתייה עם גוי מקנישקנין
->->אם היין התחתון אינו אסור בהנאה ע"ז עב. ציון כ חיבור של ניצוק ביין נסך
->->אם היין התחתון הולך לאיבוד ע"ז עב. ציון כ חיבור של ניצוק ביין נסך
->->אם היין התחתון יין נסך גמור או סתם יינם ע"ז עב. ציון כ חיבור של ניצוק ביין נסך
->->אם הנקב קטן משפופרת הנוד ע"ז עב. ציון כ חיבור של ניצוק ביין נסך
->->אם יש בעליון שיעור לבטל את התחתון ע"ז עב. ציון כ חיבור של ניצוק ביין נסך
->->ביין שלא נאסר ממגע יד אלא מהפה ע"ז עב: ציון ה שתייה עם גוי מקנישקנין
->->בין שני כלים או אם גוי נוגע בקילוח ע"ז עב. ציון כ חיבור של ניצוק ביין נסך
->->בעמוד התלוי באוויר ע"ז עב: ציון א יין שנשאר בכלי שגוי עירה ממנו
->->בקילוח בהפסקות ע"ז עב: ציון ה שתייה עם גוי מקנישקנין
->->לאיסור היין העליון בהנאה או בשתייה ע"ז עב. ציון כ חיבור של ניצוק ביין נסך; ע"ז עב: ציון ד גוי שהניח ידו על מינקת יין
->->מה שאין סופו לרדת ע"ז עב: ציון ה שתייה עם גוי מקנישקנין
->->ניצוק בר ניצוק ע"ז עב. ציון כ חיבור של ניצוק ביין נסך
->->ניצוק שמחובר דרך פיית משפך ע"ז עב. ציון כ חיבור של ניצוק ביין נסך
->חיבור משום עירוב או משום מגע ע"ז נו: ציון א היין שבגת כשנמשך ממנו יין שנאסר
->ניצוק של ניצוק ע"ז נו: ציון א היין שבגת כשנמשך ממנו יין שנאסר
נירין (ראה: עושה שני בתי נירין)
נישואין (ראה גם: חופה; ברכת חתנים)
->איסור החתן במלאכה - כמה ימים כתובות ז. ציון ו ימי שמחת הנישואין והברכות
->אם הלך האב או שלוחיו עם הבעל ובדרך נכנס הבעל עם הארוסה לחצר - האם נחשבת נשואה
->->אם זו חצר משותפת של שניהם כתובות מח: ציון ג הכניסה המשותפת בדרך לחצר ומשמעותה ההלכתית
->->אם זו חצר שאינה לא שלו ולא שלה כתובות מח: ציון ג הכניסה המשותפת בדרך לחצר ומשמעותה ההלכתית
->->אם זו חצר שלו או שלה כתובות מח: ציון ג הכניסה המשותפת בדרך לחצר ומשמעותה ההלכתית
->->אם נכנסו לשם נישואין או שנכנסו בסתם כתובות מח: ציון ג הכניסה המשותפת בדרך לחצר ומשמעותה ההלכתית
->ארוסה שמסָרָהּ האב לבעל או לשלוחיו לפני החופה - האם נחשבת נשואה כתובות מח: ציון א דיני האשה שמסרה האב לבעל או לשלוחיו; כתובות מח: ציון ג הכניסה המשותפת בדרך לחצר ומשמעותה ההלכתית
->->לעניין הפרת נדריה, בנדר שנדרה מקודם ובנדר שנודרת אח"כ כתובות מח: ציון א דיני האשה שמסרה האב לבעל או לשלוחיו
->->לענין אכילת תרומה כתובות מח: ציון א דיני האשה שמסרה האב לבעל או לשלוחיו
->->לענין ירושתה כתובות מח: ציון א דיני האשה שמסרה האב לבעל או לשלוחיו
->->לענין כתובתה כתובות מח: ציון א דיני האשה שמסרה האב לבעל או לשלוחיו
->->לענין שבעלה ייטמא לה אם הוא כהן כתובות מח: ציון א דיני האשה שמסרה האב לבעל או לשלוחיו
->->לענין שכתובתה מאדם אחר הוא מנה כתובות מח: ציון א דיני האשה שמסרה האב לבעל או לשלוחיו
->אשה שנשבעה שלא תינשא נדרים טז. ציון ה נדר ושבועה על דבר מצווה
->בחול המועד
->->האם אסור מהתורה מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->נישואין בלי סעודה מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->להחזיר את גרושתו מן הנישואין מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->האם מותר לאב למסור את בתו לשלוחי הבעל מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->ביום ראשון כתובות ד: ציון ה נישואין בערב שבת במוצאי שבת
->במוצאי שבת - האם מותר כתובות ד: ציון ה נישואין בערב שבת במוצאי שבת
->בערב שבת - האם מותר כתובות ד: ציון ה נישואין בערב שבת במוצאי שבת
->ברכות הנישואין (ראה: ברכת חתנים)
->בשבת וביו"ט, אם קידש מבעוד יום ביצה לו: ציון [ח] פסקה א דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->גיל הנישואין - הראוי והחובה קידושין כט: ציון כ הגיל הראוי לנישואין
->האיסור לאב להשיא את בתו הקטנה קידושין מא. ציון ז אסור לקדש את הבת כשהיא קטנה
->האם מותר להשיא בת לזקן סנהדרין עו. ציון ג המשיא בתו לזקן
->->גדר זקן לענין זה סנהדרין עו. ציון ג המשיא בתו לזקן
->->אם הסכימה סנהדרין עו. ציון ג המשיא בתו לזקן
->האם מותר למודר הנאה לשאת את בתו של מי שאסור עליו
->->אם ביקש מהאב לשכנע את הבת להינשא לו נדרים לח: ציון א נישואי הבת כשהאב והחתן מודרים
->->אם האב נותן לבתו נדוניה נדרים לח: ציון א נישואי הבת כשהאב והחתן מודרים הנאה זה מזה
->->בבוגרת נדרים לח: ציון א נישואי הבת כשהאב והחתן מודרים הנאה זה מזה
->->->אם הוא מייעץ לה נדרים לח: ציון א נישואי הבת כשהאב והחתן מודרים הנאה זה מזה
->->בנערה נדרים לח: ציון א נישואי הבת כשהאב והחתן מודרים הנאה זה מזה
->האם מותר למלא פה שחוק בנישואין בזמן הזה ברכות לא. ציון א איסור שחוק
->האם מותר לשאת את בתו של מי שמודר הנאה ממנו נדרים לח: ציון א נישואי הבת כשהאב והחתן מודרים הנאה זה מזה
->->אם פטר אותו מלתת נדוניה לבתו נדרים לח: ציון א נישואי הבת כשהאב והחתן מודרים הנאה זה מזה
->האם ניחום אבלים או הבראתם קודם למשתה חתן וכלה
->->אם אין פרנסה לשניהם כתובות יז. ציון ד העברת המת מלפני הכלה
->->הקרובים גם לחתן ולכלה וגם לאבל - האם יכולים לאכול בבית החתן או צריכים להברות את האבל כתובות יז. ציון ד העברת המת מלפני הכלה
->היטמאות כהן בטומאה דרבנן כדי לשאת אשה ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->הנודר "איני נושא את פלונית כעורה"
->->אם אמר "שהיא כעורה" נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->->והתברר שהיתה נאה בשעת הנדר נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->->ונעשתה נאה אחר הנדר נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->הנודר "איני נושא את פלונית שאביה רע" ונעשה טוב אחרי הנדר נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->הנושא אשה לשם ממון קידושין ע. ציון ב הנושא אשה לשם ממון
->זמן נישואי בתולה (ראה: בתולה)
->זמן שנותנים לאיש להכין את עצמו לנישואין
->->אם הוא נושא בתולה או אלמנה כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->->אם קבעו מראש זמן לנישואין כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->->בבחור או באלמן כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->->שלושים יום או שנים עשר חדש כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->זמן שנותנים לאשה להכין את עצמה לנישואין
->->אם התקדשה לאחר שבגרה או התקדשה בנערותה ובגרה כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->->אם קבעו מראש זמן לנישואין כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->->באלמנה מהארוסין כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->->->חישוב הזמן מהיום שתבָעָה הארוס הראשון או מהיום שתבָעָה הארוס השני כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->->באלמנה מהנישואין כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->->בבתולה כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->->שלושים יום או שנים עשר חדש כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->->תחילת הזמן - משתבעה הבעל להינשא, מיום הקידושין או מיום שבגרה כתובות נז. ציון ב נתינת זמן עד הנישואין לאשה ולאיש
->חתן (ראה: חתן)
->חתן וכלה שמתו להם קרובים ביום חתונתם (ראה: אבל)
->יעוד - האם עושה נישואין קידושין יח: ציון ב יעוד כארוסין
->יציאה מא"י כדי לשאת אשה ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->יש להקדים בניית בית ופרנסה סוטה מד. ציון ד הסדר הראוי לאדם
->->האם מי שאינו יכול לבנות בית ימנע מלשאת אשה סוטה מד. ציון ד הסדר הראוי לאדם
->->עצה טובה או חובה סוטה מד. ציון ד הסדר הראוי לאדם
->כלה (ראה: הכנסת כלה; כלה)
->כפיית בית דין על רווק לשאת אשה קידושין כט: ציון כ הגיל הראוי לנישואין
->לאלמנה - האם צריכים להיות ביום חמישי כתובות ה. ציון ה קביעת זמן הנישואין לאלמנה ביום חמישי
->->באדם בטל כתובות ה. ציון ה קביעת זמן הנישואין לאלמנה ביום חמישי
->לימוד תורה - האם קודם לנישואין קידושין כט: ציון י נישואין ולימוד תורה - מה קודם?
->מי שהפצירו בו לשאת מישהי ואמר "קונם שהיא נהנית לי" - האם אסורה בהנאה או רק לשאת אותה נדרים נה: ציון ה הנודר מן הצמר; נדרים סג: ציון א אומדן של כוונת הנודר עד זמן מסוים
->מכירת ס"ת כדי לשאת אשה ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->נושא אשה חוזר מהמלחמה (ראה: חוזרים מן המלחמה)
->נישואין או סעודת נישואין (הראשונה או שאר הסעודות) בערב הרגל מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->על ידי קידושי ביאה קידושין י. ציון ג ביאה עושה ארוסין ולא נישואין
->עשיית חופות של עניות עם חופות של עשירות מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->קביעתם ביום שנאמרה בו ברכה - לעיכובא או רק עצה טובה כתובות ה. ציון ה קביעת זמן הנישואין ביום שנאמרה בו ברכה
->שבעת ימי המשתה - האם מצותם מהתורה או מדרבנן כתובות ד. ציון א חתן וכלה שמתו להם קרובים ביום חתונתם
->->דין השמחה ביום הראשון כתובות ד. ציון א חתן וכלה שמתו להם קרובים ביום חתונתם
->של אבל
->->תוך שלושים או תוך י"ב חודש מו"ק כג. ציון ג נישואין ואירוסין לאבל
->->באבל על אביו ואמו או על שאר קרובים מו"ק כג. ציון ג נישואין ואירוסין לאבל
->->באבל שמתה אשתו - מתי מותר לו לשאת אשה ומתי מותר לו לבוא עליה
->->->אחרי שני רגלים או שלושה (האם ראש השנה ויוה"כ ושמיני עצרת נחשבים רגל) מו"ק כג. ציון ד נישואין למי שמתה אשתו
->->->אם יש לו בנים קטנים מו"ק כג. ציון ד נישואין למי שמתה אשתו
->->->אם אין לו בנים מו"ק כג. ציון ד נישואין למי שמתה אשתו
->של קטנה (ראה: קטנה)
->של שתי אחיות יחד מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->של שתי נשים זרות (זו לזו) יחד מו"ק ח: ציון ז פסקה ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->של שתי נשים לאיש אחד ביום אחד מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->האם אפשר לברך ברכת חתנים לשתיהן כאחת מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->האם צריך לעשות לכל אחת שמחה (סעודה) נפרדת מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->שמחה בהם
->->בבחור או אלמן שנשאו בתולה או אלמנה כתובות ז. ציון ו ימי שמחת הנישואין והברכות
->->האם האשה יכולה למחול לבעל על חיוב השמחה כתובות ז. ציון ו ימי שמחת הנישואין והברכות
->->חיוב מהתורה או מדרבנן כתובות ז. ציון ו ימי שמחת הנישואין והברכות
->->כמה זמן כתובות ז. ציון ו ימי שמחת הנישואין והברכות
נישתיק (ראה: קטורת)
נכסי מלוג
->אם הבעל הוציא עליהם הוצאות וגירש אותה - האם מקבל את הוצאותיו
->->אם אכל את הפסולת שנשארת לאחר עשיית שיכר מתמרים כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->->אם אכל גרוגרת אחת של תאנים או תמרים מקובצים ביחד או שלא נתבשלו כל צרכם כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->->אם אכל מעט ובדרך כבוד כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->->אם אכל שלא בדרך כבוד שיעור פרוטה, איסר, או דינר כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->->אם בנה בית על קרקע של נכסי מלוג וגר בה זמן מועט כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->->אם גירש אותה מפני שהיתה מורדת כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->->->הוצאות כשיעור השבח או היתירות על השבח כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->->->ניכוי מה שאכל מההחזר ההוצאות כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->->אם האכיל חבילי זמורות לבהמתו כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->->אם הוציא הוצאות להביא את כספי אשתו שנפלו לה במקום רחוק כתובות פ. ציון ה המוציא הוצאות להביא את כספי אשתו ממרחק
->->->אם הוציא הוצאות מכסף האשה עצמו - האם נחשב שאכל מהפירות כתובות פ. ציון ה המוציא הוצאות להביא את כספי אשתו ממרחק
->->->אם קנה בכסף קרקע ואכל את פירותיה כתובות פ. ציון ה המוציא הוצאות להביא את כספי אשתו ממרחק
->->->האם הוא מקבל את הוצאותיו או את השבח כתובות פ. ציון ה המוציא הוצאות להביא את כספי אשתו ממרחק
->->אם היתה קטנה ומיאנה בו כתובות פ. ציון ד המוציא הוצאות על נכסי אשתו הקטנה שיכולה למאן
->->->אם אכל מהפירות מעט או הרבה או לא אכל כתובות פ. ציון ד המוציא הוצאות על נכסי אשתו הקטנה שיכולה למאן
->->->בשדה שעשוי להינטע או שאינו עשוי להינטע כתובות פ. ציון ד המוציא הוצאות על נכסי אשתו הקטנה שיכולה למאן
->->->הוצאות כשיעור השבח או היתירות על השבח כתובות פ. ציון ד המוציא הוצאות על נכסי אשתו הקטנה שיכולה למאן
->->->ניכוי מה שאכל מההחזר ההוצאות כתובות פ. ציון ד המוציא הוצאות על נכסי אשתו הקטנה שיכולה למאן
->->אם השתמש בזמורות להסקת התנור או לבישול כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->->אם לא אכל כלום כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->->אם רק הכניס את העצים לרשותו כתובות עט: ציון כ בעל שהוציא על נכסי מלוג ואכל מהם
->אם מכרם הבעל והאשה טורפת מהלקוחות גם פירות - האם צריכה להביא ראיה מתי קיבלה את הגט ב"מ יח: ציון א המוצא גט אשה בשוק
->אם נפל לאשה דבר שאין גזעו מחליף - האם יכול הבעל להשתמש בו עד שיכלה או שצריך למוכרו
->->אילן העומד לחיתוך כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->->בדבר שגזעו מחליף אבל אחרי השימוש בו הקרן הנשארת תהיה מועטת כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->->חפירה של גפרית כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->->מחפורת של צריף שצובעים בו בגדים כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->אם נפלו לאשה כספים ויש ויכוח בין האיש לאשה מה לקנות בהם
->->אילנות או גפנים כתובות עט. ציון ו הדברים שקונים בכספי נכסי מלוג
->->בית או דקלים או שאר אילנות כתובות עט. ציון ו הדברים שקונים בכספי נכסי מלוג
->->דקלים או גפנים כתובות עט. ציון ו הדברים שקונים בכספי נכסי מלוג
->->העדפת דבר שפירותיו מרובים, ששכרו מרובה, שמתקיים יותר או שעבודתו מועטת כתובות עט. ציון ו הדברים שקונים בכספי נכסי מלוג
->->יער של עצים או חפירה של דגים כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->->קרקע או בית כתובות עט. ציון ו הדברים שקונים בכספי נכסי מלוג
->->שימוש בהם לקנות דבר שאין גזעו מחליף או שגזעו מחליף
->->->אילן העומד לחיתוך כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->->->אילן שאין פירותיו חשובים וקוצצים אותו לעצים כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->->->חפירה של דגים כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->->->מחפורת של צריף שצובעים בו בגדים כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->אשה חייבת שנטרף ממנה נכס ונישאה - האם בעלה זכאי לפדות את הנכס מהנושה (אם מתה או לא מתה) ב"מ לה. ציון ח פסקה ה החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->אשה שהשאילה נכסי מלוג ונגנב והשואל שילם לבעל ונמצא הגנב - האם השואל זוכה בכפל
->->אם הבעל לא הסכים להשאיל לו ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל כששאל מהאשה ושילם לבעלה
->->אם הבעל נתן לה רשות להשאיל כל זמן שתרצה ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל כששאל מהאשה ושילם לבעלה
->אשה שטרפה נכס מן החייב לה ונישאה (ומתה או לא מתה) - האם החייב זכאי לפדות את הנכס מבעלה ב"מ לה. ציון ח פסקה ה החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->אשה שמכרה נכסי מלוג
->->גוף הקרקע בחיי האשה - של הבעל או של הקונה כתובות נ. ציון ה תקנת אישה בנכסי מלוג שהבעל מוציא מהלקוחות
->->->לענין קנין חצר וכתיבת פרוזבול כתובות נ. ציון ה תקנת אישה בנכסי מלוג שהבעל מוציא מהלקוחות
->->זכות הבעל רשאי לשנות בצורת הקרקע, לבנות או להרוס כתובות נ. ציון ה תקנת אישה בנכסי מלוג שהבעל מוציא מהלקוחות
->->זכות הקונה לתבוע דמי הקרקע בחזרה כתובות נ. ציון ה תקנת אישה בנכסי מלוג שהבעל מוציא מהלקוחות
->->כשהבעל מוציא את הקרקע מהקונה אחרי מות האשה - האם חייב להחזיר לו את הכסף כתובות נ. ציון ה תקנת אישה בנכסי מלוג שהבעל מוציא מהלקוחות
->->->אם הכסף שקיבלה האשה או חליפיהן קיימים בעצמם כתובות נ. ציון ה תקנת אישה בנכסי מלוג שהבעל מוציא מהלקוחות
->->->אם יש לאשה נכסים אחרים שלבעל אין רשות בהם כתובות נ. ציון ה תקנת אישה בנכסי מלוג שהבעל מוציא מהלקוחות
->אשה שקיבלה קרקע בירושה או במתנה ובה פירות מחוברים - של מי הם
->->אם גדלו לפני שזכתה בקרקע או אח"כ כתובות עט. ציון ה דין הפירות המחוברים לקרקע של נכסי מלוג
->->אם נגמר בישולם או לא נגמר כתובות עט. ציון ה דין הפירות המחוברים לקרקע של נכסי מלוג
->->אם קיבלה פירות מחוברים בלי הקרקע כתובות עט. ציון ה דין הפירות המחוברים לקרקע של נכסי מלוג
->->פירות שהם מחוברים בשעה שהבעל מגרש אותה כתובות עט. ציון ה דין הפירות המחוברים לקרקע של נכסי מלוג
->->פירות שהם מחוברים בשעה שנישאת לו כתובות עט. ציון ה דין הפירות המחוברים לקרקע של נכסי מלוג
->בגדים שהם נכסי מלוג
->->אם מכרם הבעל ואכל את דמיהם כתובות קא. ציון ה תשלום של בלאות לשנייה האסורה מדרבנן
->->זכות הבעל להשתמש בהם או למוכרם כתובות קא. ציון ה תשלום של בלאות לשנייה האסורה מדרבנן
->->חיוב הבעל להחזיר לאשה את בלאותיהם כתובות קא. ציון ה תשלום של בלאות לשנייה האסורה מדרבנן
->->->באשה שזינתה כתובות קא. ציון ח דין בלאות קיימים באשה שזינתה
->->->בממאנת ובאילונית כתובות קא. ציון ד תשלום על בלאות לממאנת ולאילונית
->->->בשנייה לעריות כתובות קא. ציון ה תשלום של בלאות לשנייה האסורה מדרבנן
->בממאנת, בחייבי לאוין, בשנייה לעריות ובאילונית
->->אם אכל הבעל מהקרן שלא כדין האם הוא חייב לשלם לה כתובות ק: ציון ט ממאנת, שניה ואילונית אין להם פירות
->->כשהבעל מגרש אותה, האם הוא חייב לשלם לה פירות נכסי מלוג שאכל כתובות ק: ציון ט ממאנת, שניה ואילונית אין להם פירות
->->->בפירות שליקט ועודם בעין כתובות ק: ציון ט ממאנת, שניה ואילונית אין להם פירות
->בעל שהוריד אריסים לנכסי מלוג ואח"כ גירש את אשתו - כמה הם מקבלים כתובות פ. ציון ט בעל שהוריד אריסים לנכסי מלוג
->->אם הבעל או האריסים אכלו קצת מהפירות או לא אכלו כתובות פ. ציון ט בעל שהוריד אריסים לנכסי מלוג
->->אם הבעל יכול היה לעשות את המלאכה בעצמו או לא כתובות פ. ציון ט בעל שהוריד אריסים לנכסי מלוג
->->אם לא ידעו שהשדה הוא של נכסי מלוג כתובות פ. ציון ט בעל שהוריד אריסים לנכסי מלוג
->->זכותם לתבוע מהבעל כתובות פ. ציון ט בעל שהוריד אריסים לנכסי מלוג
->בעל שמכר קרקע לפירות כתובות צג: ציון ד חיובי השבועה בנשים שבאו לגבות כתובתן
->האם בעל בנכסי אשתו נחשב כיורש או כלוקח, בחייה או אחרי מותה ב"מ לה. ציון ח פסקה ה החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->הגדרת קרן שצריך לקנות בדמיו דבר שנותן פירות, לעומת פירות שהבעל זוכה בהם כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->->אילן העומד לכריתה כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->->אילן שאין פירותיו חשובים וקוצצים אותו לעצים כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->->דבר שגזעו מחליף או שאינו מחליף כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->->חפירה של דגים או של גפרית כתובות עט. ציון ו גזעו מחליף ואין גזעו מחליף - לענין מה
->הגונב בהמת מלוג - האם הכפל של לאשה או שקונים בו קרקע מהכפל והבעל אוכל את פירותיה כתובות עט: ציון א זכויות הבעל והאשה בפירות של הפירות
->->אם האשה תפסה את הכפל מהגנב כתובות עט: ציון א זכויות הבעל והאשה בפירות של הפירות
->העברתם מאשה אחת לצרתה
->->באשה שהכניסה לבעל שתי שפחות - העברת אחת לצרתה כתובות פ: ציון א הזכות להעביר נכסי אשה אחת לצרתה
->->->אם הצרה בבית אחר או באותו בית או בעיר אחרת כתובות פ: ציון א הזכות להעביר נכסי אשה אחת לצרתה
->->->אם השפחה משמשת גם את הבעל כתובות פ: ציון א הזכות להעביר נכסי אשה אחת לצרתה
->->בתכשיטים שאינם ראויים לאשה הראשונה כתובות פ: ציון א הזכות להעביר נכסי אשה אחת לצרתה
->ולדות של בהמת מלוג
->->אם האשה מתגרשת ורוצה לשלם וליטול אותם כתובות עט: ציון ב הולד של שפחת מלוג ושל בהמת מלוג
->->האם הבעל זוכה בוולדות של הוולדות כתובות עט: ציון א זכויות הבעל והאשה בפירות של הפירות
->->האם הבעל יכול למכרם או לשוחטם כתובות עט: ציון א זכויות הבעל והאשה בפירות של הפירות; כתובות עט: ציון ב הולד של שפחת מלוג ושל בהמת מלוג
->ולדות של שפחת מלוג - לבעל או האשה כתובות עט: ציון ב הולד של שפחת מלוג ושל בהמת מלוג
->->אם האשה מתגרשת ורוצה לשלם וליטול אותם כתובות עט: ציון ב הולד של שפחת מלוג ושל בהמת מלוג
->->לאחר שהשפחה מתה כתובות עט: ציון ב הולד של שפחת מלוג ושל בהמת מלוג
->זכות הבעל בפירות של הפירות כתובות עט: ציון א זכויות הבעל והאשה בפירות של הפירות
->->אם נהנה כבר מהפרי, כגון ולד של ולד של בהמת מלוג אחרי שנהנה מגיזתה ומחלבה כתובות עט: ציון א זכויות הבעל והאשה בפירות של הפירות
->->הגונב ולד של בהמת מלוג - למי משלם קרן וכפל כתובות עט: ציון א זכויות הבעל והאשה בפירות של הפירות
->זכות הבעל למכור את הקרקע
->->אם הבעל עושה עסק בכסף שהוא מקבל מהקונה כתובות פ: ציון ב בעל שמכר קרקע מלוג לפירות
->->אם הוא נשאר עובד בקרקע כאריס או שהוא אריס בשדות אחרות כתובות פ: ציון ב בעל שמכר קרקע מלוג לפירות
->->אם היא קרובה לעיר או רחוקה כתובות פ: ציון ב בעל שמכר קרקע מלוג לפירות
->זכות הבעל למכור פירות נכסי מלוג כל שנה אחר שלקטם כתובות פ: ציון ב בעל שמכר קרקע מלוג לפירות
->זכות הבעל למכור שפחה אחת משתי שפחות שאשתו הכניסה לו כתובות פ: ציון א הזכות להעביר נכסי אשה אחת לצרתה
->מדוע הבעל אינו מקבל חזרה את ההוצאות שהשקיע בטיפול בהם ב"מ לח: ציון ב פסקה ג נכסי שבויים
->מת הבעל לאחר קינוי וסתירה - מי מקבלם סוטה כד. ציון ד דיני הכתובה והנכסים כשהבעל מת
->נכסים שנפלו לאשה - האם מותר לה למוכרם כתובות עח. ציון א זכויות הבעל בנכסים שנפלו לאשה
->->אם נפלו לפני שנתארסה או כשהיא ארוסה או כשהיא נשואה כתובות עח. ציון א זכויות הבעל בנכסים שנפלו לאשה
->->האם המכר קיים כתובות עח. ציון א זכויות הבעל בנכסים שנפלו לאשה
->->למכור כשהיא ארוסה או כשהיא נשואה כתובות עח. ציון א זכויות הבעל בנכסים שנפלו לאשה
->->נכסים שידועים לבעל או שאינם ידועים כתובות עח. ציון א זכויות הבעל בנכסים שנפלו לאשה
->נכסים שנפלו לאשה ואינם ידועים לבעל
->->האם הוא אוכל מהם פירות כתובות עח. ציון א זכויות הבעל בנכסים שנפלו לאשה; כתובות עט. ציון א פרק ד המבריחה נכסיה מבעלה
->->האם הוא יורש אותם כתובות עח. ציון א זכויות הבעל בנכסים שנפלו לאשה; כתובות עט. ציון א המבריחה נכסיה מבעלה
->עבדים זקנים - מכירתם וקניית קרקע שהבעל יאכל את פירותיה
->->אם האשה ירשה אותם מבית אביה או מבית אמה כתובות עט: ציון ח אשה שהכניסה עבדים זקנים או עצים זקנים
->->אם האשה רוצה למוכרם והבעל לא רוצה או להיפך כתובות עט: ציון ח אשה שהכניסה עבדים זקנים או עצים זקנים
->->אם הם עושים כדי טיפולם או לא כתובות עט: ציון ח אשה שהכניסה עבדים זקנים או עצים זקנים
->->בעבדים שאינם בעלי מלאכה או שראויים לשמש אחרים כתובות עט: ציון ח אשה שהכניסה עבדים זקנים או עצים זקנים
->עבדים צעירים
->->אם נפלו לה בהיותם צעירים והזקינו כתובות עט: ציון ח אשה שהכניסה עבדים זקנים או עצים זקנים
->->האם פירותיהם לבעל או שמוכרים אותם כתובות עט: ציון ח אשה שהכניסה עבדים זקנים או עצים זקנים
->->ולדותיהם - האם מוכרים אותם כתובות עט: ציון ח אשה שהכניסה עבדים זקנים או עצים זקנים
->עד מתי יש לבעל פירות - עד שעת כתיבת הגט או עד שעת נתינתו או עד שנתן בה עיניו לגרשה ב"מ יח: ציון א המוצא גט אשה בשוק
->עצים זקנים - מכירתם וקניית קרקע שהבעל יאכל את פירותיה
->->אם האשה ירשה אותם מבית אביה או מבית אמה כתובות עט: ציון ח אשה שהכניסה עבדים זקנים או עצים זקנים
->->אם האשה רוצה למוכרם והבעל מתנגד או להיפך כתובות עט: ציון ח אשה שהכניסה עבדים זקנים או עצים זקנים
->->אם הם עדיין נותנים קצת פירות, כדי טיפולם או פחות כתובות עט: ציון ח אשה שהכניסה עבדים זקנים או עצים זקנים
->->אם השדה שבו נמצאים העצים הוא שלה או לא כתובות עט: ציון ח אשה שהכניסה עבדים זקנים או עצים זקנים
->פירות הבאים מבחוץ כגון דמי כתובה שהאשה מכרה בטובת הנאה כתובות עט: ציון א זכויות הבעל והאשה בפירות של הפירות
->פירות מצויים שיוצאים מגוף הקרן כגון מעשה ידי עבד או שכר בתים, או שאינם מצויים כתובות עט: ציון א זכויות הבעל והאשה בפירות של הפירות
->שימוש הבעל בדבר שבסוף תכלה הקרן
->->אם תישאר לאשה קרן כלשהי כתובות עט: ציון ד זכות הבעל בנכסי מלוג כשהשימוש מכלה את הקרן
->->בגדים וכלי תשמיש אחרים כתובות עט: ציון ד זכות הבעל בנכסי מלוג כשהשימוש מכלה את הקרן
->->עז לחלבה, רחל לגיזתה, תרנגולת לביצתה, או דקל לפירותיו כתובות עט: ציון ד זכות הבעל בנכסי מלוג כשהשימוש מכלה את הקרן
->->פיר של גפרית ומחפורת של צריף כתובות עט: ציון ד זכות הבעל בנכסי מלוג כשהשימוש מכלה את הקרן
->->פירות תלושים כתובות עט: ציון ד זכות הבעל בנכסי מלוג כשהשימוש מכלה את הקרן
->של אשת איש
->->האם יכולה למכרם ב"ק פז. ציון ד החיובים הממוניים של אשה נשואה
->->עבד שהוא נ"מ, והאיש או האשה הוציאו לו שן ועין ב"ק פט: ציון ה הבעלות בנכסי מלוג
->->שאמרה "יקדשו נכסי מלוג שלי לאחר שאתגרש" ב"ק פז. ציון ד החיובים הממוניים של אשה נשואה
->->שהבעל והאישה מכרו ב"ק פט: ציון ה הבעלות בנכסי מלוג ובכל שותפות דומה
->שנגנב - האם הכפל שייך לבעל או לאשה ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל כששאל מהאשה ושילם לבעלה
->->אם נגנב ולד של בהמת מלוג ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל כששאל מהאשה ושילם לבעלה
נכסי נטושים (ראה: שבוי, נכסיו)
נכסי צאן ברזל
->יוצאת משום שם רע - מי מקבל את נצ"ב סוטה כד. ציון ד דיני הכתובה והנכסים כשהבעל מת
->מי שנפל הבית עליו ועל אשתו ולא ידוע מי מת ראשון - האם נצ"ב של יורשי הבעל, של יורשי האשה, או שחולקים סוטה כד. ציון ד דיני הכתובה והנכסים כשהבעל מת
->מת הבעל לאחר קינוי וסתירה - מי מקבל נצ"ב סוטה כד. ציון ד דיני הכתובה והנכסים כשהבעל מת
נכסי רטושים
->מי שיצא ממקומו מרצון (או שברח מחמת חובו לשלם מסים) - האם מורידים קרוב או אריס לנכסיו
->->אם היה בדעתו לחזור או לא ב"מ לח: ציון ה נכסי היוצא לדעת ולא שב
->->אם יצא למקום מסוכן או למקום שאינו מסוכן ב"מ לח: ציון ה נכסי היוצא לדעת ולא שב
->->אם שמעו שמת או לא שמעו ב"מ לח: ציון ה נכסי היוצא לדעת ולא שב
->->כמה מהפירות מקבל הקרוב אם ירד לנכסים וחזר הבעלים וכמה צריך לשלם לבעלים ב"מ לח: ציון ה נכסי היוצא לדעת ולא שב
->->->אם ירד לנכסים במטרה למוכרם או במטרה לעבד אותם ב"מ לח: ציון ה נכסי היוצא לדעת ולא שב
נכרי (ראה: גוי)
נמלה
->חמישה הלאוין שהאוכלה לוקה עליהם מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
נס
->ברכה עליו
->->מי שנעשה לו נס ובירך ברכה על הנס - האם צריך לברך גם ברכת הגומל ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->על איזה נס מברכיםברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->מי חייב לברך על נס של יחיד ושל רביםברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->->מי נחשב רבים - כל ישראל או יושבי א"י או שבט או עירברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->זמן הברכהברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->נוסח הברכהברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->האם מברכים כשרואים את בעל הנס או את מקום הנס ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->האם מותר לקבוע יו"ט חדש על נס בזמן הזה ר"ה יט: ציון ב ביטולה של מגילת תענית והשלכותיו
->->בדברים הקשורים לכלל ר"ה יט: ציון ב ביטולה של מגילת תענית והשלכותיו
->->האם לסעודה שעושים זכר לנס יש דין של סעודת מצוה ר"ה יט: ציון ב ביטולה של מגילת תענית והשלכותיו
נסכא דר' אבא (ראה: טוען ונטען; מתוך שאינו יכול להישבע)
נסכים (יין)
->איפה במזבח שופכים אותם סוכה מט. ציון ב השיתין ומקום שפיכת דם ונסכים
->אם עירה את היין בספל המים סוכה מח: בלי ציון ניסוך של יין ומים מעורבים
->האם יין מזוג כשר סוכה מח: בלי ציון ניסוך של יין ומים מעורבים
->האם סותמים את השיתין בזמן ניסוך היין סוכה מט: בלי ציון סתימת השיתין בשעת הניסוך
->מטבל או מחדש סוכה ל. ציון א לולב הגזול (מצוה הבאה בעבירה)
נעבד (דבר שעבדוהו כע"ז - איסורו לגבוה)
->איסורו לקרבן ולמכשירי קרבן
->->אם הוא מחובר ע"ז מו: ציון א האיסור של נעבד ואתנן לגבוה כשהם במחובר
->->->אם נשתנה, כגון קמח של חיטים שנעבדו במחובר ע"ז מו: ציון ה הדין בנעבד במחובר שנעשה בו שינוי
->->->בית בנוי ע"ז מו: ציון א האיסור של נעבד ואתנן לגבוה כשהם במחובר
->->אם הע"ז נתבטלה ע"ז מו: ציון א האיסור של נעבד ואתנן לגבוה כשהם במחובר; ע"ז מו: ציון ה הדין בנעבד במחובר שנעשה בו שינוי
->->בהמה מעוברת שנעבדה או נרבעה - האם הוולד מותר ע"ז מו: ציון ה הדין בנעבד במחובר
->->חצוצרות מקרניה של בהמה שנעבדה ע"ז מז. ציון ו הדין של צמר שנגזז מבהמה שנעבדה
->->ניסוך המים ממעיין שהשתחוו לו ע"ז מז. ציון ט ניסוך מים ממעיין שהשתחוו לו
->->קמח של חיטים שנעבדו ע"ז מו: ציון ה הדין בנעבד במחובר שנעשה בו שינוי
->->->אם נטחנו ע"י גוי ע"ז מו: ציון ה הדין בנעבד במחובר שנעשה בו שינוי
->בהמה שנעבדה כע"ז באונס סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->במי שעבד בהמה של אחר ע"ז נד. ציון א האיסור לגבוה כשנעבד על ידי חברו
->לולב שנעבד (ראה: לולב)
->ציצית מפשתן שהשתחוו לו כשהיה נטוע ע"ז מז. ציון ו הדין של צמר שנגזז מבהמה שנעבדה
->תכלת מצמר של בהמה שנעבדה, לבגדי כהונה או לציצית ע"ז מז. ציון ו הדין של צמר שנגזז
נעדר, טיפול בנכסיו (ראה: נכסי רטושים; שבוי, נכסיו)
נעילה (התפילה)
->אחרי השקיעה, בזמן הדלקת נרות בין הערביים, קרוב לצאת הכוכבים, או חצי שעה לפי השקיעה יומא פז: אחרי ציון ז זמן תפילת נעילה
->ביום הכיפורים שחל בשבת - האם מזכירים בה את השבת שבת כד. ציון א הזכרת ראש חודש בהפטרה בשבת
->בלילה או ביום יומא פז: אחרי ציון ז זמן תפילת נעילה
->במעמדות (ראה: מעמדות)
->בתעניות הציבור הקבועות תענית כו. אחרי ציון א תפילת נעילה בתעניות
->בתענית על עצירת גשמים תענית טו: ציון ל באלו תעניות עושים את הסדר שבמשנה; תענית כו. אחרי ציון א תפילת נעילה בתעניות
->בתענית שגוזרים על שאר צרות תענית טו: ציון ל באלו תעניות עושים את הסדר שבמשנה
->בתשעה באב תענית כו. אחרי ציון א תפילת נעילה בתעניות
->האם היא פוטרת מלהתפלל ערבית ברכות כז: ציון כ תפלת ערבית רשות או חובה
->האם היא פוטרת ערבית של מוצאי יו"כ יומא פז: אחרי ציון ז זמן תפילת נעילה
->->אם מתפלל בלילה או ביום יומא פז: אחרי ציון ז זמן תפילת נעילה
->הפיוט "השמש יבוא ויפנה" - רק ביום יומא פז: אחרי ציון ז זמן תפילת נעילה
->כפילת "שמע ישראל" בסופהברכות לג: ציון ד האומר "שמע שמע" ו"מודים מודים"
->נוסח הוידוי בה
->->"אתה נותן יד לפושעים", "אתה יודע רזי עולם", "מה אנו ומה חיינו" יומא פז: ציון ז נוסח תפילת נעילה
->->"ואנחנו חטאנו" יומא פז: ציון ז נוסח תפילת נעילה
->->חתימת הווידוי בברכה יומא פז: ציון ז נוסח תפילת נעילה
->נעילת שערי שמים או נעילת שערי היכל יומא פז: אחרי ציון ז זמן תפילת נעילה
->נשיאת כפים בנעילה בלילה יומא פז: אחרי ציון ז זמן תפילת נעילה
->סיומה בשקיעה או בצאת הכוכבים יומא פז: אחרי ציון ז זמן תפילת נעילה
->קיצור במנחה כדי להקדים נעילה יומא פז: אחרי ציון ז זמן תפילת נעילה
->תפילה בפני עצמה או "מה אנו מה חיינו" יומא פז: ציון ז נוסח תפילת נעילה
->תפילת נעילה בתשעה באב פסחים נד: אחרי ציון ד תפילת נעילה בתשעה באב
נעילת הסנדל ביום הכיפורים
->אם יש סכנת עקרב
->->אם יש צורך מצוה (כגון תפלה בציבור) יחד עם סכנת עקרב יומא עח: ציון ח נעילת נעליים ביום הכפורים כשיש סכנת עקרב
->->בנעל רגילה או גרועה יומא עח: ציון ח נעילת נעליים ביום הכפורים כשיש סכנת עקרב
->->->אם אפשר בגרועה או אי אפשר יומא עח: ציון ח נעילת נעליים ביום הכפורים כשיש סכנת עקרב
->->לכל אדם או ליולדת יומא עח: ציון ח נעילת נעליים ביום הכפורים כשיש סכנת עקרב
->אנפילאות של בגד יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->באדם מפונק או אדם רגיל יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->באיסטניס
->->אם ירדו גשמים - בנעל רגילה יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
->->בסנדל של עור בלי עקב יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
->->מצונן או שיש לו צער יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
->בחולה, אם יש חשש סכנת נפשות או לא יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
->ביולדת יומא עג: ציון ג העינויים ביום הכיפורים - מדאורייתא או מדרבנן
->->אחרי שלושים יום יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
->->אם יש חשש סכנת נפשות או לא יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
->במי שיש לו מכה ברגלו יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
->במקום שיש רפש יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
->דבר שלא נחשב מנעל אבל מגן על הרגל יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->דבר שרגילים ללכת בו ואינו מעור או מעץ יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->לצורך מצוה כגון הקבלת פני רבו יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
->->אם לא יוכל ללכת בנעל גרועה יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
->מדאורייתא או מדרבנן (ראה גם: יום הכיפורים) יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביוה"כ
->נעילת מנעל עץ שבת סו. ציון א יציאת קיטע בקב
->נעילת סנדל שעם או גמי שבת סו. ציון ג טומאת מדרס בסנדל של סיידים
->נעילת קב ע"י קיטע שבת סו. ציון א יציאת קיטע בקב
->נעל גמור (בצורתו) העשוי מבגד יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->נעל מכפות תמרים או עשבים יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->נעל שאין מרגיש בו שהוא יחף יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->נעל של עור בלי עקב - היתר לאסטניס יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->נעל של עץ יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->->בעץ מחופה בעור יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->סודר סביב הרגל יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->סנדל של שעם (גומי, עץ רך, או קליפות עץ) יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->קב הקיטע (מעץ) יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
נעל
->גירוד טיט מנעל בשבת שבת קמא: ציון א גירוד מנעלים מטיט שעליהם
->->גירוד בחוד הסכין או בגב הסכין שבת קמא: ציון א גירוד מנעלים מטיט שעליהם
->->טיט לח או יבש שבת קמא: ציון א גירוד מנעלים מטיט שעליהם
->->מנעל חדש או ישן שבת קמא: ציון א גירוד מנעלים מטיט שעליהם
->->משום ממחק, תיקון מנעל או מכבס שבת קמא: ציון א גירוד מנעלים מטיט שעליהם
->->קינוחו בכותל או בקרקע שבת קמא. ציון ו קינוח הטיט שעל הרגל
->הקדמת חליצת נעל שמאל שבת סא. ציון ב סדר נעילת המנעלים וחליצתם
->->בנעליים שאין בהם קשירה שבת סא. ציון ב סדר נעילת המנעלים וחליצתם
->הקדמת נעילת נעל ימין שבת סא. ציון ב סדר נעילת המנעלים וחליצתם
->->בנעליים שאין בהם קשירה שבת סא. ציון ב סדר נעילת המנעלים וחליצתם
->כניסה בה לעזרה (ראה: עזרה; קיטע)
->סיכת נעל בשמן בשבת שבת קמא: ציון ב נעילת מנעל לאחר שסך את הרגל בשמן
->->ישן או חדש שבת קמא: ציון ב נעילת מנעל לאחר שסך את הרגל בשמן
->עם איזה נעל אסור להיכנס להר הבית ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
נערה מאורסה
->הריגת הרודף אחריה לאונסה - חובה או רשות סנהדרין עג. ציון ב הצלת נערה מאורסה
->מספר אנשים שבאו עליה שלא כדרכה - האם השני ואילך חייבים סקילה או חנק סנהדרין סו: בלי ציון חיובם של עשרה שבאו על נערה מאורסה
נערה מאורסה - הפרת נדרה ע"י ארוסה ואביה
->אם אחד מהם הפר והאחר התיר אצל חכם (בשליחותה) נדרים סט. ציון ג שאלה על קיום או הפרת הנדר
->אם אחד מהם הפר והאחר קיים ונשאל על הקיום והפר נדרים סז. ציון א האב והבעל - כשקיים האחד ונשאל על הקיום
->->אם אח"כ הפרו שניהם נדרים סז. ציון א האב והבעל - כשקיים האחד ונשאל על הקיום
->->אם האב הוא שקיים ונשאל או הארוס נדרים סז. ציון א האב והבעל - כשקיים האחד ונשאל על הקיום
->אם אחד מהם הפר ועברה על נדרה - האם לוקה נדרים סט. ציון ב בעל - מיגז גייז או מקלש קליש
->אם אחד מהם קיים - האם יכול להישאל נדרים סז. ציון א האב והבעל - כשקיים האחד ונשאל על הקיום
->אם אחד מהם קיים והאחר הפר - האם הראשון יכול להישאל על הקיום נדרים סט. ציון ג שאלה על קיום או הפרת הנדר
->אם אחד מהם קיים והאחר התיר אצל חכם (בשליחותה) והראשון נשאל על קיומו - האם יכול להפר נדרים סט. ציון ג שאלה על קיום או הפרת הנדר
->אם אינה ברשות האב כגון שהתאלמנה מאחר קודם או שאין לה אב - האם הארוס יכול להפר נדרים ע. ציון ט הפרת נדרי ארוסתו הבוגרת
->אם האב הפר ומת הארוס - האם האב יכול לגמור להפר נדרים ע. ציון ח הפרת האב בנדרים שנראו לארוס; נדרים עא. ציון ב הפר האב ומת הארוס וחזרה והתארסה
->->אם הארוס שמע את הנדר בחייו או לא נדרים סט. ציון א הפר האב ולאחר מכן מת הארוס
->->אם הוא מפר את חלקו של הארוס או מפר הכל מחדש נדרים סט. ציון א הפר האב
->->אם עבר היום שהפר האב בתחלה או לא נדרים סט. ציון א הפר האב ולאחר מכן מת הארוס
->אם האב הפר ומת הארוס והתארסה לאחר - האם האחר יכול להפר עם האב נדרים עא. לפני ציון ב ארוס אחרון מפר נדרים שנראו לראשון
->->אם הארוס הראשון שמע או לא שמע נדרים עא. ציון ב הפר האב ומת הארוס וחזרה והתארסה
->->אם התארסה באותו יום (שמת הראשון או ששמע הראשון או שהפר האב) או למחרת נדרים עא. ציון ב הפר האב ומת הארוס וחזרה והתארסה
->אם הארוס גרש אותה - האם האב יכול להפר או שהגירושין כקיום נדרים עא: ציון א גירושין כשתיקה
->->אם הארוס מת או לא מת נדרים עא: ציון א גירושין כשתיקה או כקיום הנדר
->אם הארוס הפר והאב שמע ביום אחר והפר אז נדרים סח. ציון א הפרת האב לאחר שהבעל הפר ומת; נדרים סח. ציון א הפרת האב לאחר שהבעל שמע ושתק ומת; נדרים עא. ציון ב הפר האב ומת הארוס וחזרה והתארסה
->אם הארוס הפר ומת - האם האב יכול להפר נדרים סח. ציון א הפרת האב לאחר שהבעל הפר ומת; נדרים ע. ציון ח הפרת האב בנדרים שנראו לארוס
->->אם האב שמע את הנדר לפני הפרת הארוס או לא שמע נדרים סח. ציון א הפרת האב
->->אם עבר יום ממות הארוס והאב שמע רק היום נדרים סח. ציון א הפרת האב לאחר שהבעל הפר
->->האם האב צריך להפר גם את חלקו של הארוס נדרים סח. ציון א הפרת האב לאחר שהבעל הפר
->אם הארוס הפר ומת והתארסה לאחר
->->האם האב יכול להפר לבד נדרים עא. לפני ציון ב ארוס אחרון מפר נדרים שנראו לראשון; נדרים עא. ציון ג הפר הארוס ומת וחזרה והתארסה
->->האם הארוס השני והאב יכולים להפר (אם האב לא שמע לפני מיתת הארוס) נדרים עא. ציון ג הפר הארוס ומת וחזרה והתארסה
->אם הארוס שמע ושתק ומת - האם האב יכול להפר נדרים ע. ציון ח הפרת האב בנדרים שנראו לארוס
->->אם מת באותו יום - האם האב יכול להפר למחרת נדרים סח. ציון א הפרת האב לאחר שהבעל שמע ושתק ומת
->אם הארוס שמע ושתק ומת והתארסה לאחר
->->האם האב יכול להפר לבד נדרים עא. ציון ג הפר הארוס ומת וחזרה והתארסה
->->האם הארוס השני והאב יכולים להפר (אם האב לא שמע לפני מיתת הארוס) נדרים עא. ציון ג הפר הארוס ומת וחזרה והתארסה
->->האם האחר יכול להפר
->->->אם הפר האב בחיי הארוס הראשון או לא הפר נדרים עא. לפני ציון ב ארוס אחרון מפר נדרים
->->->אם התארסה באותו יום או למחרת נדרים עא. לפני ציון ב ארוס אחרון מפר נדרים שנראו לראשון
->האם הפרת אחד מהם מקלישה את הנדר כולו או גוזזת חציו נדרים סט. ציון א הפר האב ולאחר מכן מת הארוס; נדרים סט. ציון ב בעל - מיגז גייז או מקלש קליש; נדרים סט. ציון ג שאלה על קיום או הפרת הנדר; נדרים עא. ציון ב הפר האב ומת הארוס וחזרה והתארסה; נדרים עא. ציון ג הפר הארוס ומת וחזרה והתארסה
נערה מאורסה - מיתתה אם זינתה
->אם בגרה לפני העמדה לדין - מיתתה בחנק או בסקילה כתובות מד: ציון ג מקום הסקילה של נערה המאורסה שזינתה
->אם זינתה לאחר שנכנסה לחופה ולפני שנבעלה לבעלה
->->מיתת הבועל - חנק או סקילה כתובות מה. ציון ג חידוש התורה במוציא שם רע
->->מיתת הנערה - בחנק או בסקילה כתובות מה. ציון ג חידוש התורה במוציא שם רע
->->מיתת העדים - חנק או סקילה כתובות מה. ציון ג חידוש התורה במוציא שם רע
->אם נתגיירה בקטנותה עם אמה - מיתתה בחנק כתובות מד. ציון ט גיורת לענין הדין של נערה מאורסה ומוציא שם רע
->->אם נתגיירה פחותה מבת שלש כתובות מד. ציון ט גיורת לענין הדין של נערה מאורסה ומוציא שם רע
->בבת כהן שזינתה - חיוב חנק לעדים הזוממים כתובות מה. ציון ג חידוש התורה במוציא שם רע
->מקום סקילתה (ראה: סקילה)
נפט
->הדלקת נר בנפט לבן בחול ובשבת שבת כו. ציון ב הדלקת נר שבת בנפט
->הדלקת נר שבת בנפט שבת כו. ציון ב הדלקת נר שבת בנפט
נפילת אפים
->אחרי שבועות
->->בששת ימי התשלומין חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->->בי"ג בסיון חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->באדם חשוב מגילה כב: ציון ו נפילת אפים באדם חשוב
->->ביחיד ובציבור מגילה כב: ציון ו נפילת אפים באדם חשוב
->->כשמתפלל לשם כל הציבור או לעצמו מגילה כב: ציון ו נפילת אפים באדם חשוב
->האם צריך להטות על הצד מגילה כב: ציון ג איסור השתחוויה על אבן משכית
->לפני שבועות חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->צורתה בזמן הזה מגילה כב: ציון ג איסור השתחוויה על אבן משכית
נפל
->אבלות עליו (ראה גם: אבל), בתינוק שמת ביום השלושים מו"ק כ. ציון ד שמועה קרובה ורחוקה
->קבורתו
->->האם היא מצוה ב"ק פב: ציון נ איסור הלנת המת בירושלים
->->האם מותר להשהותה, בירושלים ב"ק פב: ציון נ איסור הלנת המת בירושלים
->בהמה תוך שמונה ימים
->->אכילתה (ראה: בעל חיים)
->->הקרבתה (ראה: קרבן)
->->טומאתה אם נשחטה (ראה: נבילה)
->בן שמונה חדשים ודאי - האם דינו נפל או ספק נפל
->->אם מת מחמת חולי או מחמת תאונה שבת קלה. ציון ו פרק א סוגית נפלים בהלכה
->->אם נגמרו שערותיו וציפורניו או ספק נגמרו או לא נגמרו שבת קלה. ציון ו פרק א סוגית נפלים בהלכה
->->אם שהה שלושים יום או ספק שהה או לא שהה שבת קלה. ציון ו פרק א סוגית נפלים בהלכה
->חילול שבת להצלתו
->->אם הוא בן שלושים יום שבת קלה. ציון ו פרק ה סוגית נפלים בהלכה
->->אם נגמרו שערותיו וציפורניו או לא נגמרו שבת קלה. ציון ו פרק ה סוגית נפלים בהלכה
->->אם ספק באיזה חודש נולד שבת קלה. ציון ו פרק ה סוגית נפלים בהלכה
->->בבן שמונה חדשים ודאי שבת קלה. ציון ו פרק ה סוגית נפלים בהלכה
->לעניין יבום (ראה: יבום)
->לעניין מילה (ראה: מילה)
->תינוק שיש ספק בחודשיו לכמה נולד - האם דינו נפל או ספק נפל שבת קלה. ציון ו פרק א סוגית נפלים בהלכה
->->אם מת מחמת חולי או מחמת תאונה שבת קלה. ציון ו פרק א סוגית נפלים בהלכה
->->אם נגמרו שערותיו וציפורניו או לא שבת קלה. ציון ו פרק א סוגית נפלים בהלכה
->->אם שהה שלושים יום או ספק שהה שבת קלה. ציון ו פרק א סוגית נפלים בהלכה
נפש
->משכן הנפש - בלב או במוח יומא פה. ציון ז הבדיקה הקובעת את המוות
נפתלי
->אופן הדייג של שבט נפתלי בכינרת (ראה: כינרת)
נקבים (ראה גם: צרכים)
נקיטת חפץ
->בשבועת הדיינים (ראה: שבועת הדיינים)
->האם שבועת היסת צריכה נקיטת חפץ שבועות מא. ציון ו פרק א שבועת המלוה כשהלווה טוען שהשטר פרוע
->שבועת ביטוי או שבועת העדות בלי נקיטת חפץ שבועות לח: ציון ת פרק ג נקיטת חפץ בשבועה
->שבועת הפיקדון בלי נקיטת חפץ, אם נשבע בב"ד או מחוץ לבית דין שבועות לח: ציון ת פרק ג נקיטת חפץ בשבועה
נקימה
->בלב ולא בדיבור - המסרב להשאיל בלי לומר זאת יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->בסירוב להשאיל כלי יותר חשוב משקיבל יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->בצער הגוף
->->אם מניח את הנקמה לאחר זמן יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->->אם מניח לאחר לנקום עבורו, או מניח לה' לנקום יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->->האם מותר או שמידת חסידות להימנע יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->->האם ראוי לתפוס בלבו או לא יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->כלפי מי שאינו חברו יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->תלמיד חכם שביזוהו - רשאי לנקום
->->אם מניח את הנקמה לאחר זמן יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->->אם מניח לאחר לנקום עבורו יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->->אם פייסוהו או לא פייסוהו יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->->במילי דעלמא או במילי דשמיא יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->->בפרהסיא או בצנעא יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
->->בצער בלי בזיון יומא כב: ציון א איסור נקימה ונטירה
נקליטים
->האם מותר לישון בסוכה תחת נקליטים סוכה י: ציון ג כילה, קינופות ונקליטין בסוכה
נר (ראה: מכבה)
נר (ביו"ט)
->הסרת קש שהיה בפי הנר בשעת אפייתו ביו"ט כדי שלא ייסתם ביצה לב. ציון ב אין פוחתין את הנר
->הפרדה ביו"ט בין שני נרות שנוצרו יחד ביצה לב. ציון ב אין פוחתין את הנר
->חקיקה ביו"ט בתוך ביצת יוצר לעשות נר ביצה לב. ציון ב אין פוחתין את הנר
->טיפול בפתילה ביו"ט (ראה: פתילה)
נר (בשבת)
->לקיחת דבר היתר המונח על נר דולק בשבת ביצה ב. ציון א פסקה ה איסור ביצה שנולדה ביום טוב
->נגיעה בנר תלוי בשבת כשהוא דולק ביצה ב. ציון א פסקה ה איסור ביצה שנולדה ביום טוב
->בדיקת כוסות וקערות ושימושים אחרים לאורו שבת יב: ציון י בדיקת כוסות וקערות בשבת לאור הנר
->הבחנה בין כלים ובגדים לאורו שבת יב. ציון ה איסור ההבחנה בין כלים ובגדים לאור הנר
->טלטולו
->->בשעת סכנה, מאימת הגויים שבת מה. לפני ציון ב טלטול נר בשעת הדחק
->->לצורך גופו ומקומו שבת מד. ציון ג טלטול הנר בשבת
->->מחמה לצל שבת מד. ציון ג טלטול הנר בשבת
->->נר שדולק או שדלק בשבת שבת מד. ציון ג טלטול הנר בשבת; שבת מה. לפני ציון ב טלטול נר בשעת הדחק
->->נר שלא דלק בשבת שבת מד. ציון ג טלטול הנר בשבת; שבת מה. לפני ציון ב טלטול נר בשעת הדחק
->מצוות הדלקתו (ראה: נר שבת)
->קריאה לאורו שבת יב: ציון ז שנים ביחד מותרים לקרוא לאור הנר
->->באדם חשוב שבת יב: ציון ט הדין של אדם חשוב בקריאה לאור הנר
->->לאור מדורה שבת יב: ציון ז שנים ביחד מותרים לקרוא לאור הנר
->->ע"י רב ותלמידיו שבת יב: ציון ל הרב ותלמידיו שצריכים לאור הנר
נר חנוכה (ראה גם: חנוכה)
->אכנסאי - האם הוא יכול או חייב להדליק באכסניה שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->->אם מדליקים עליו בביתו שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->->השתתפותו עם בעה"ב בפרוטה שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->אשה
->->האם חייבת להדליק שבת כג. ציון ד נשים במצות נר חנוכה
->->האם יכולה להוציא איש בהדלקתה שבת כג. ציון ד נשים במצות נר חנוכה
->באיזה גובה יש להניחו שבת כא: ציון מ באיזה גובה מניחים נר של חנוכה
->->אם הניחו למעלה מעשרים אמה שבת כב. ציון א הפסול בנר חנוכה שהניחו למעלה מעשרים אמה
->בהדלקה מפני החשד - האם מברך שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->בחור ישיבה - האם מדליק בחדר האוכל או בחדר שינתו שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->בחור שסמוך על שולחן אחר - האם צריך להדליק לעצמו שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->בחצר שיש לה שני פתחים - הדלקה בכל פתח שבת כג. ציון מ חצר שיש לה שני פתחים
->->אם ידוע שעיקר תשמישו באחד מהם שבת כג. ציון מ חצר שיש לה שני פתחים
->->אם שניהם נראים בבת אחת או לאו שבת כג. ציון מ חצר שיש לה שני פתחים
->->בזמן הזה שבת כג. ציון מ חצר שיש לה שני פתחים
->->האם מברכים על ההדלקה הנוספת שבת כב: ציון ה הדליקו בפנים והוציאו; שבת כג. ציון מ חצר שיש לה שני פתחים
->בחשמל שבת כג. ציון ח השמן המובחר לנר של מצוה
->בן נשוי שנמצא בבית אביו - האם צריך להדליק לעצמו שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->בערב שבת בשמן הפסול לנר שבת שבת כא. ציון ב הדלקת נרות שבת בשמנים ופתילות גרועים; שבת כא: ציון ב המכבה נר חנוכה או שכבה מעצמו
->בערב שבת בשמן שחייב לשרפו שבת כג: אחרי ציון ו הדלקת נר מצוה בשמן שחייב לשרפו
->ברכה על ראיית הנר שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->->האם מברכים 'שעשה ניסים' על ראייה בלבד
->->->אם כבר הדליק או שעתיד להדליק שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->->->אם מדליקים עליו בביתו שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->ברכות ההדלקה
->->המדליק מספק - האם מברך שבת כג. ציון ל ברכת על הספק מדאורייתא ומדרבנן
->->לפני ההדלקה או לאחריה שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->->נוסח הברכה שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה; שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->->סדר הברכות שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->ברכת שהחיינו
->->מי שלא הדליק ביום הראשון - האם יכול לברך ביום אחר כשמדליק בפעם הראשונה שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->->->אם אשתו הדליקה עליו בביתו שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->בשעווה שבת כג. ציון ח השמן המובחר לנר של מצוה
->->נרות שעווה המודבקים יחד או הסמוכים זה לזה שבת כג: ציון ב מילא קערה שמן והקיפה פתילות
->האם הדלקת כל לילה היא מצווה נפרדת או שכל הלילות הם מצווה אחת שבת כא: ציון ב המכבה נר חנוכה או שכבה מעצמו
->הדלקה מנר לנר, ע"י אמצעי או בלי אמצעי שבת כב. ציון ז הדלקה מנר לנר; שבת כב: ציון א האיסור לשקול כנגד מעשר שני; שבת כב: ציון ג הדלקה מנר לנר במנורה שבמקדש
->הדלקה עושה מצווה או הנחה שבת כב. ציון ז הדלקה מנר לנר; שבת כב: ציון ה הדליקו בפנים והוציאו
->החובה להדליק שַמָש שבת כא: ציון ט הדלקת הנר הנוסף, השמש, ליד נרות חנוכה
->המהלך בדרך - האם חייב להדליק שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->המצווה להניחו בטפח הסמוך לפתח שבת כב. ציון ב מצות נר חנוכה בטפח הסמוך לפתח
->->בזה"ז שמדליקים בפנים שבת כב. ציון ב מצות נר חנוכה בטפח הסמוך לפתח
->המצווה להניחו משמאל לפתח שבת כב. ציון ג מצות נר חנוכה משמאל לפתח
->->אם אין מזוזה בפתח שבת כב. ציון ג מצות נר חנוכה משמאל לפתח
->->אם מניח בדלת עצמה שבת כב. ציון ג מצות נר חנוכה משמאל לפתח
->->בזה"ז שמדליקים בפנים שבת כב. ציון ג מצות נר חנוכה משמאל לפתח
->'הנרות הללו' - אמירתו
->->בין הברכות או לאחריהן שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->->לפני ההדלקה או אחריה שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->השמן המובחר להדלקה שבת כג. ציון ח השמן המובחר לנר של מצוה
->השמן שנותר מן ההדלקה
->->ביום השמיני שבת כא: ציון ב המכבה נר חנוכה או שכבה מעצמו
->->האם יש לשורפו או שמותר לזורקו שבת כא: ציון ב המכבה נר חנוכה או שכבה מעצמו
->->האם מותר להשתמש בו שבת כא: ציון ב המכבה נר חנוכה או שכבה מעצמו
->->האם מותר לכבות את נר אחרי שדלק כשיעור כדי ליטול את השמן שבת כא: ציון ב המכבה נר חנוכה או שכבה מעצמו
->זמן ההדלקה שבת כג: ציון ו זמן ההדלקה של נרות שבת
->->בערב שבת שבת כג: ציון ו זמן ההדלקה של נרות שבת; שבת לד: ציון ג פרק ג זמן בין השמשות
->->הדלקה אחרי הזמן שבת כא: ציון ד זמן הדלקת נר חנוכה
->->הדלקה לפני הזמן שבת כא: ציון ד זמן הדלקת נר חנוכה
->->->בערב שבת שבת כא: ציון ד זמן הדלקת נר חנוכה
->->->בשעת הדחק שבת כא: ציון ד זמן הדלקת נר חנוכה
->->->לכתחילה ובדיעבד שבת כא: ציון ד זמן הדלקת נר חנוכה
->->סוף הזמן שבת כא: ציון ד זמן הדלקת נר חנוכה
->->תחילת הזמן שבת כא: ציון ד זמן הדלקת נר חנוכה
->מי מדליק שבת כא: ציון ו הנרות שמדליקים המהדרין והמהדרין מן המהדרין
->מי שהדליקו עליו בביתו - האם מותר לו להדליק ולברך בעצמו שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->מי שיש לו כסף שיספיק רק לנר חנוכה או לפת לשבת שבת כג: ציון ג סדר העדיפות בנר שבת, נר חנוכה וקידוש היום
->מי שיש לו כסף שיספיק רק לנר חנוכה או לקידוש לשבת שבת כג: ציון ג סדר העדיפות בנר שבת, נר חנוכה וקידוש היום
->->אם לא יוכל לעשות קידוש בפת שבת כג: ציון ג סדר העדיפות בנר שבת, נר חנוכה וקידוש היום
->מספר הנרות שבת כא: ציון ו הנרות שמדליקים המהדרין והמהדרין מן המהדרין
->מקום ההדלקה שבת כא: ציון ח מקום הנחת נר חנוכה
->->במקום האכילה או במקום השינה שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->->בשעת הסכנה שבת כא: ציון ח מקום הנחת נר חנוכה
->נר שיש לו שני פיות - מועיל לשניים
->->אם יש עליו כיסוי או אין שבת כג: ציון א נר שיש לו שני פיות
->->לשני בעלי בתים המדליקים בפתח החצר שבת כג: ציון א נר שיש לו שני פיות
->->לשני בעלי בתים המדליקים בפתחי בתיהם הסמוכים זה לזה שבת כג: ציון א נר שיש לו שני פיות
->->לשני נרות עבור המהדרין שבת כג: ציון א נר שיש לו שני פיות
->נרות המונחים בעיגול שבת כג: ציון ב מילא קערה שמן והקיפה פתילות
->פתילות רבות בקערת שמן
->->אם אין עליה כיסוי שבת כג: ציון ב מילא קערה שמן והקיפה פתילות
->->->אם יש רווח כאצבע או כשתי אצבעות בין הפתילות שבת כג: ציון ב מילא קערה שמן והקיפה פתילות
->->אם יש עליה כיסוי שבת כג: ציון ב מילא קערה שמן והקיפה פתילות
->->->אם הניח את הכיסוי רק אחרי ההדלקה שבת כג: ציון ב מילא קערה שמן והקיפה פתילות
->קטן שהגיע לחינוך
->->האם חייב להדליק שבת כג. ציון ג קטן במצות נר חנוכה
->->האם יכול להוציא גדול בהדלקתו שבת כג. ציון ג קטן במצות נר חנוכה
->שהדליק בתוך ביתו ואח"כ הוציאו והניחו בפתח ביתו שבת כב: ציון ה הדליקו בפנים והוציאו
->->האם מברך שוב שבת כב: ציון ה הדליקו בפנים והוציאו
->שהחזיק כשהדליק ואח"כ הניחו שבת כב: ציון ד המחזיק נר חנוכה בידו; שבת כב: ציון ה הדליקו בפנים והוציאו
->שימוש לאורו
->->אם התערב עם נרות אחרים שבת כא: ציון ט הדלקת הנר הנוסף, השמש, ליד נרות חנוכה
->->אם יש נר אחר לידו שבת כא. ציון ב הדלקת נרות שבת בשמנים ופתילות גרועים; שבת כא: ציון ט הדלקת הנר הנוסף, השמש, ליד נרות חנוכה
->->בשבת שבת כא: ציון ג האיסור להשתמש לאור נר חנוכה
->->לאחר שדלק כשיעור שבת כא: ציון ג האיסור להשתמש לאור נר חנוכה
->->שימוש ארעי שבת כא: ציון ג האיסור להשתמש לאור נר חנוכה
->->שימוש לשם מצווה שבת כא: ציון ג האיסור להשתמש לאור נר חנוכה
->שיעור השמן לנר שבת כא: ציון ה שיעור השמן לנר חנוכה
->->מי שאין לו שמן כשיעור
->->->האם ידליק עם ברכה או בלי ברכה שבת כא: ציון ה שיעור השמן לנר חנוכה
->->->האם יצא ידי חובה בדיעבד שבת כא: ציון ה שיעור השמן לנר חנוכה
->שכבה - האם צריך להדליקו שוב שבת כא: ציון ב המכבה נר חנוכה או שכבה מעצמו
->->אם המדליק כיבה אותו בשוגג או במזיד שבת כא: ציון ב המכבה נר חנוכה או שכבה מעצמו
->->בערב שבת, אם כבה לפני שקיבל שבת שבת כא: ציון ב המכבה נר חנוכה או שכבה מעצמו
->->האם צריך לברך כשמדליק שוב שבת כא: ציון ב המכבה נר חנוכה או שכבה מעצמו
->שני בתים של אדם אחד זה ליד זה - האם צריך להדליק בכל פתח שבת כג. ציון מ חצר שיש לה שני פתחים
->שניים שגרים בבית אחד - האם יכולים להשתתף והדליק נר אחד שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->תשמיש מצווה או תשמיש קדושה שבת כא: ציון ב המכבה נר חנוכה או שכבה מעצמו
נר שבת (מצוות הדלקתו)
->אכנסאי - האם הוא יכול או חייב להדליק באכסניה שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->->השתתפותו עם בעה"ב בפרוטה שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->אם אשה מדליקה ומברכת - האם צריך לברך שוב כשמדליק בחדר אחר שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->בחור שאינו בביתו והדליק במקום שהוא אוכל - האם צריך להדליק בברכה בחדרו שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
->בחשמל שבת כג. ציון ח השמן המובחר לנר של מצוה
->ביום הכיפורים שחל בשבת שבת כה: ציון א גדר החיוב להדליק נר של שבת
->בנפט שבת כו. ציון ב הדלקת נר שבת בנפט
->->בנפט לבן שבת כו. ציון ב הדלקת נר שבת בנפט
->בנר שעווה שבת כ: ציון ז הדלקת נרות שבת בנרות שעווה
->בסמרטוטים, מחורכים או לא מחורכים שבת כח: ציון י תיקון הפתילה שתהיה ראויה להדלקה
->בעטרן שריחו רע, לכתחילה ובדיעבד שבת כד: ציון ד אין מדליקים נר שבת בעטרן שריחו רע
->בפתילה היוצאת מהעץ שבת כז: ציון ח הדלקת נר שבת בפתילה של צמר גפן וקנבוס
->בפתילה של צמר גפן שבת כז: ציון ח הדלקת נר שבת בפתילה של צמר גפן וקנבוס
->בפתילה של קנבוס שבת כז: ציון ח הדלקת נר שבת בפתילה של צמר גפן וקנבוס
->בצֳרי שבת כה: ציון ד אין מדליקים בצרי
->בקרבי דגים או בחלב מהותך מעורבים עם שמן שכשר להדלקה שבת כא. ציון ה הדלקה בתערובת שמן עם חלב מהותך וקרבי דגים; שבת כא. ציון ו הדלקה במקדש בתערובת של פתילות ושמנים
->ברכה על הדלקתו שבת כה: ציון א גדר החיוב להדליק נר של שבת; שבת כה: ציון א חיוב הברכה על הדלקת נר שבת
->->נוסח הברכה שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->->על הנר הנוסף חוץ מהנר לכבוד שבת שבת כה: ציון א חיוב הברכה על הדלקת נר שבת
->בשמן דגים שבת כא. ציון ה הדלקה בתערובת שמן עם חלב מהותך וקרבי דגים
->->בתערובת שמן שכשר להדלקה שבת כא. ציון ה הדלקה בתערובת שמן עם חלב מהותך וקרבי דגים
->בשמן היוצא מהעץ שבת כז: ציון ח הדלקת נר שבת בפתילה של צמר גפן וקנבוס
->בשמן שחובה לשורפו שבת כג: אחרי ציון ו הדלקת נר מצוה בשמן שחייב לשרפו
->->כשערב שבת חל ביום טוב שבת כג: אחרי ציון ו הדלקת נר מצוה בשמן שחייב לשרפו
->בשמן שיש בו חשש שיבוא להטותו שבת כד: ציון ד אין מדליקים נר שבת בעטרן שריחו רע
->בשמנים ופתילות גרועים שבת כא. ציון ב הדלקת נרות שבת בשמנים ופתילות גרועים
->->אם אין אחר טוב יותר שבת כא. ציון ב הדלקת נרות שבת בשמנים ופתילות גרועים
->->אם הדליק בהם - האם מותר להשתמש לאורם שבת כא. ציון ב הדלקת נרות שבת בשמנים ופתילות גרועים
->->->אם יש נר כשר לידו שבת כא. ציון ב הדלקת נרות שבת בשמנים ופתילות גרועים; שבת כא: ציון ט הדלקת הנר הנוסף, השמש, ליד נרות חנוכה
->->אם כרך חומר כשר סביב חומר פסול שבת כא. ציון ד כרך דבר שמדליקים בו על דבר שאין מדליקים בו; שבת כא. ציון ו הדלקה במקדש בתערובת של פתילות ושמנים
->->->כדי להוסיף אור שבת כא. ציון ד כרך דבר שמדליקים בו על דבר שאין מדליקים בו
->->->להקשות את הפתילה שבת כא. ציון ד כרך דבר שמדליקים בו על דבר שאין מדליקים בו
->האם הדלקתו היא קבלת שבת שבת כח: ציון כ המדליק - צריך שידליק ברוב היוצא
->האם הוא עדיף על יין של הקידוש או להיפך פסחים קו. ציון ב מצות קידוש בשבת
->הבהוב הפתילה לפני ההדלקה שבת כח: ציון י תיקון הפתילה שתהיה ראויה להדלקה
->->בשבת הסמוכה ליום טוב שבת כח: ציון י תיקון הפתילה שתהיה ראויה להדלקה
->הזהרת בני הבית עליו לפני השבת שבת לד. ציון א הזהרת בני הבית על ההכנות לשבת
->השמן המובחר להדלקה שבת כג. ציון ח השמן המובחר לנר של מצוה
->זמן הדלקתו שבת כג: ציון ו זמן ההדלקה של נרות שבת; שבת לה: ציון ה סדר התקיעות בערב שבת וזמן הדלקת הנר
->חובה להדליק ברוב היוצא שבת כח: ציון כ המדליק - צריך שידליק ברוב היוצא
->חובה לחזור על הפתחים כדי להשיג נר שבת כה: ציון א גדר החיוב להדליק נר של שבת
->חובה לסעוד במקום הנר שבת כה: ציון א גדר החיוב להדליק נר של שבת
->חובת הדלקה במקום שאינו סועד שבת כה: ציון א גדר החיוב להדליק נר של שבת
->מי שיש לו כסף שיספיק רק לסעודת שבת או להדלקת נר - מה קודם שבת כה: ציון א גדר החיוב להדליק נר של שבת
->->אם אין לו אפילו פת לסעודה שבת כה: ציון א גדר החיוב להדליק נר של שבת
->מצווה לבעל הבית לתקן את הנר לפני שהאשה תדליק שבת לד. ציון א הזהרת בני הבית על ההכנות לשבת
->נר שדולק מבעוד יום - האם מצווה או חובה לכבותו ולחזור ולהדליקו לכבוד שבת שבת כה: ציון א חיוב הברכה על הדלקת נר שבת
->שהדליק ואח"כ הניחו במקומו שבת כב: ציון ה הדליקו בפנים והוציאו
->שכבה - האם מותר לחזור ולהדליקו לפני שקיעה שבת כח: ציון כ המדליק - צריך שידליק ברוב היוצא
->שני בעלי בתים שאוכלים במקום אחד - האם כל אחד צריך להדליק ולברך בעצמו שבת כג. ציון ה אכסנאי בנר חנוכה
נרבע
->בהמה שנרבעה
->->האם היא אסורה באכילה או בהנאה ע"ז כב. ציון ד מסירת בהמה ועוף לגוי
->->->אם הרובע מודה שרבע ע"ז כב. ציון ד מסירת בהמה ועוף לגוי
->->->אם נרבעה בפני עד אחד או בפני שני עדים ע"ז כב. ציון ד מסירת בהמה ועוף לגוי
->->חיוב הבהמה במיתה ע"ז כב. ציון ד מסירת בהמה ועוף לגוי
->בהמה שנרבעה ע"י קטן - האם פסולה למזבח סנהדרין נח. ציון ט קטן במשכב זכור בבן נח
נרצע (בעבד עברי)
->איסור עשיית מצוות חבילות ברציעת שני עבדים בבת אחת
->->בשני בתי דין סמוכים זה לזה סוטה ח. ציון ז אין עושים מצוות חבילות חבילות
->->של אדון אחד בבית דין אחד סוטה ח. ציון ז אין עושים מצוות חבילות חבילות
->->של שני אדונים בבית דין אחד סוטה ח. ציון ז אין עושים מצוות חבילות חבילות
->האם עבד כהן נרצע קידושין כא: ציון ד עבד עברי כהן אינו נרצע
->נרצע שמסרב לצאת ביובל - זכות אדונו לסלקו בכוח ב"ק כז: ציון ה עביד איניש דינא לנפשיה
->רציעתו קידושין כב. ציון ד באילו תנאים העבד נרצע
->->אמירת "לא אצא חופשי" - מספר האמירות וזמנן קידושין כב. ציון ב-ג. אמירת הנרצע
->->באיזה מרצע קידושין כא: ציון ג באיזה מרצע רוצעין
->->בעבד כהן קידושין כא: ציון ד עבד עברי כהן אינו נרצע
נשיא (ראה גם: מלך)
->בעיבור השנה
->->אם רוב הדיינים החליטו לעבר והנשיא מתנגד סנהדרין יא. ציון א עיבור השנה בהסכמת הנשיא
->->עיברו על מנת שירצה הנשיא והנשיא הגיע רק אחרי שנכנס חודש העיבור סנהדרין יא. ציון א עיבור השנה בהסכמת הנשיא
->האם אבל פטור מלעמוד בפניו מו"ק כז: ציון ו עמידת האבל בפני הנשיא; מו"ק כז: ציון ז אמירה לאבל ולחולה שישבו
->האם סמיכת דיינים מועילה בלי רשות הנשיא או נוכחותו סנהדרין יג: ציון ג סמיכת דיינים - מי סומך ובכמה
->הנותן חלקו בדבר ציבורי לנשיא (ראה: מודר הנאה מאדם אחר)
->חיוב קימה לפניו קידושין לג: ציון ח גדרי קימה מפני נשיא, אב בית דין וחכם
->מי נחשב נשיא לענין שמביא שעיר לחטאת הוריות יא: ציון א איזהו נשיא שמתחייב בשעיר
->->מלך או נשיא שבט הוריות יא: ציון א איזהו נשיא שמתחייב בשעיר
->->מלך על חלק מהעם שיש על גביו שררה אחרת הוריות יא: ציון א איזהו נשיא שמתחייב בשעיר
->->->שררה של ישראל או של גוים הוריות יא: ציון א איזהו נשיא שמתחייב בשעיר
->מי שאכל כזית כשהיה הדיוט וכזית כשהיה נשיא - האם חייב קרבן אחד או שנים הוריות יא. ציון א אכל חצי זית כשהוא הדיוט וחצי זית כשהוא נשיא
->מי שאכל כזית כשהיה הדיוט ונתמנה לנשיא ואח"כ עבר ואח"כ אכל עוד כזית - האם חייב קרבן אחד או שנים הוריות יא. ציון ב שינוי במעמד האישי המפסיק בין אכילות איסור
->מי שאכל כחצי זית כשהוא הדיוט וכחצי זית כשהוא נשיא - איזה קרבן הוא חייב הוריות יא. ציון א אכל חצי זית כשהוא הדיוט וחצי זית כשהוא נשיא
->->אם היה קודם הדיוט ואח"כ נשיא או להיפך הוריות יא. ציון א אכל חצי זית כשהוא הדיוט
->מי שאכל כחצי זית כשהיה הדיוט ונתמנה לנשיא ואח"כ עבר ואח"כ אכל עוד כחצי זית - האם חייב חטאת הוריות יא. ציון ב שינוי במעמד האישי המפסיק בין אכילות איסור
->מי שאכל כחצי זית כשהיה נשיא ועבר ואח"כ נתמנה שוב ואכל עוד כחצי זית - האם חייב חטאת הוריות יא. ציון ב שינוי במעמד האישי המפסיק בין אכילות איסור
->מי שאם אכל כחצי זית ספק חלב כשהיה הדיוט וכחצי זית כשהיה נשיא - האם חייב אשם תלוי הוריות יא. ציון א אכל חצי זית כשהוא הדיוט וחצי זית כשהוא נשיא
->מי שכתב אות אחת בשבת כשהיה הדיוט ואות אחת כשהיה נשיא - איזה קרבן הוא מביא הוריות יא. ציון א אכל חצי זית כשהוא הדיוט וחצי זית כשהוא נשיא
->משך זמנה של נזיפתו
->->לבני א"י או לבני בבל מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->קבלת רשות ממנו לדון או לפסוק (ראה: דיין; הוראה)
->שמת
->->ביטול בית המדרש עליו מו"ק כב: ציון ק ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->->יום אחד או כל השבעה מו"ק כב: ציון ק ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->->אלו בתי מדרש שמחוץ לעיר בטלים מו"ק כב: ציון ק ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->ביטול בתי הכנסת עליו
->->->האם בכל זאת קוראים בהם בתורה בשבת או בשני וחמישי מו"ק כב: ציון ק פרק ג ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->->האם מתפללים את שאר התפלה ביחידות או בציבור בבית האבל מו"ק כב: ציון ק פרק ג ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->קריעה עליו
->->->האם מותר לאחות או לשלול את הקרע מו"ק כב: ציון פ קריעה על נשיא
->->->האם צריך חליצת כתף מו"ק כב: ציון פ קריעה על נשיא
->->->האם צריך לקרוע בידו מבחוץ עד שמגלה את ליבו מו"ק כב: ציון פ קריעה על נשיא
->->האם מותר לומר דברי תורה בבית האבל עליו (בחול או בשבת) מו"ק כג. ציון א אמירת שמועה ואגדה בבית האבל
->שריפת נכסים ועיקור סוסיו על מותו לכבודו ע"ז יא. ציון ב שורפים ומעקרים על המלכים
נשיאת כפיים
->אם יש רק כהן אחד - האם חייב לברך, מדאורייתא או מדרבנן סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים'
->אם שליח הציבור הוא כהן - האם יברך
->->אם אמרו לו לעלות ולברך סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים'
->->אם יש שם כהנים אחרים סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים'
->אמירת 'אלקינו ואלקי אבותינו'
->->האם אומרים אותו כשיש כהנים בבית הכנסת סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים'
->בבית כנסת שיש בו מת (ראה: כהן)
->בית כנסת שכולו כהנים - מי עולה לדוכן סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->->אם יש רק כהנים ונשים סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->->אם יש אחד עשר כהנים האם יברכו כולם או רק אחד סוטה לח: ציון ז בית כנסת שכל המתפללים בו כהנים
->->אם יש רק כהנים וגרים סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->->אם יש רק עשרה כהנים סוטה לח: ציון ז בית כנסת שכל המתפללים בו כהנים
->->האם מכריזים 'כהנים' סוטה לח: ציון ז בית כנסת שכל המתפללים בו כהנים
->בכהן בעל מום - האם אסור מהתורה תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
->בכהן בעל מום מגילה כד: ציון א בעל מום בנשיאת כפים
->->אם הוא מכסה את פניו ואת ידיו בטלית מגילה כד: ציון א בעל מום בנשיאת כפים
->בכהן סומא מגילה כד: ציון א בעל מום בנשיאת כפים
->->בסומא באחת מעיניו או בשתי עיניו מגילה כד: ציון א בעל מום בנשיאת כפים
->בכהן עילג (שמחליף בין האותיות) מגילה כד: ציון ה עילג בנשיאת כפים
->בכהן קטן מגילה כד. ציון ה מי שלא נתמלא זקנו בנשיאת כפים
->בכהן ש"אינו לבוש כראוי" (פוחח) מגילה כד. ציון ו פוחח אינו עובר לפני התיבה
->בכהן שידיו צבועות מגילה כד: ציון א בעל מום בנשיאת כפים
->->אם ידיו מכוסות בטלית מגילה כד: ציון א בעל מום בנשיאת כפים
->בכהן שלא נתמלא זקנו מגילה כד. ציון ה מי שלא נתמלא זקנו בנשיאת כפים
->->בקביעות או באקראי מגילה כד. ציון ה מי שלא נתמלא זקנו בנשיאת כפים
->->אם יש עמו כהן שנתמלא זקנו או אין מגילה כד. ציון ה מי שלא נתמלא זקנו בנשיאת כפים
->בלשון הקודש דוקא - האם זה לעיכובא סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->במנחה ר"ה לא. ציון א פסקה א השיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש
->במנחה של יום הכיפורים ושל שאר תעניות תענית כו: ציון ד נשיאת כפים במנחה בתעניות
->->בדיעבד, אם עלו כבר הכהנים לדוכן תענית כו: ציון ד נשיאת כפים במנחה בתעניות
->->במנחה גדולה או קטנה תענית כו: ציון ד נשיאת כפים במנחה בתעניות
->->אמירת "אלקינו ואלקי אבותינו" תענית כו: ציון ד נשיאת כפים במנחה בתעניות
->במקדש - האם הכהנים או הקהל היו אומרים "ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם" ברכות סג. ציון ג נוסח הברכות במקדש
->במקדש, במדינה ובירושלים ר"ה כט: ציון ה פסקה ד תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->במקום שיש טומאה מדרבנן ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->בעמידה דוקא
->->בכהן זקן או חולה שאינו יכול לעמוד סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->->האם הציבור המתברך צריך לעמוד סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->->הדין בדיעבד אם בירך בישיבה סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->בקול רם - מצבים שאינו לעיכובא ר"ה כח: ציון ג פסקה ב המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->בקול רם
->->האם זה לעיכובא סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->->האם צריך שכל הציבור ישמע סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->->מי שיכול לברך רק בלחש - האם יברך סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->->->אם יש עמו כהן המברך בקול רם סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->ברכת 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן'
->->'בקדושת אהרן' או 'בקדושתו של אהרן' סוטה לט. ציון ד הברכה שמברכים לפני ברכת כהנים
->->האם אחד מברך או שכולם מברכים סוטה לט. ציון ד הברכה שמברכים לפני ברכת כהנים
->->התחלה בה לפני סוף הכרזת 'כהנים' סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה
->->האם פונים לקהל לפניה, אחריה או באמצעה סוטה לט. ציון ד הברכה שמברכים לפני ברכת כהנים
->האיסור להסתכל בכהנים בשעת נשיאת כפיהם חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
->->בזמן הזה חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
->->הסתכלות ממושכת או ראיה מועטת חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
->->האם מותר לכהנים עצמם להסתכל בידיהם חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
->האיסור על כהן שתוי יין לשאת כפיים
->->אם אכל חרצן או שתה שאר משקים המשכרים תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
->->מהתורה או מדרבנן תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
->->שיעור היין, לכתחילה ובדיעבד תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
->האם הכהנים עונים 'אמן' על 'ברכת הודאה' סוטה לט. ציון ה תפילת הכהן בעת שעוקר את רגליו
->האם המצווה מוטלת גם על הציבור מגילה כד. ציון ה מי שלא נתמלא זקנו בנשיאת כפים
->האם העומדים מאחורי מחיצה הם בכלל הברכה פסחים פה: ציון ו העומדים בחוץ וצירופם לתפילה
->האם כהן יכסה אז את ידו בטלית חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
->האם כף היד הוא כנגד הארץ, או שהאצבעות זקופות כלפי מעלה סוטה לח. ציון א צורת הידים
->האם מצוה על ישראל להתברך מפי הכהנים ר"ה כח: ציון ג פסקה ג-ד המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->האם מצוה על ישראל להתברך מפי הכהנים כתובות כד: אחרי ציון ה נשיאת כפיים בזר
->האם נוהגת שלא בזמן התפילה ר"ה כח: ציון ג פסקה ה המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->האם שליח ציבור כהן רשאי לשאת כפיםברכות כט. ציון ג תפילת מעין שמונה עשרה - "הביננו"; ברכות לד. ציון ד האם שליח ציבור עונה "אמן" לברכת כהנים
->->אם הוא הכהן היחיד או שיש כהנים נוספיםברכות לד. ציון ה נשיאת כפים לשליח ציבור כהן
->->מי יסיים את התפילה - הש"צ או המקריא את ברכת כהנים ברכות לד. ציון ה נשיאת כפים לשליח ציבור כהן
->האם שליח ציבור עונה אמן על "אשר קדשנו בקדושתו" וכו' ועל ברכת כהניםברכות לד. ציון ד האם שליח ציבור עונה "אמן" לברכת כהנים
->הגבהת הידים בה, מחוץ למקדש
->->בזמן המקדש או אחרי החורבן סוטה לח. ציון א צורת הידים בנשיאת כפים במדינה
->->האם מותר להגביהן מעל הראש סוטה לח. ציון א צורת הידים בנשיאת כפים במדינה
->->הגבהת הזרועות או הגבהת כף היד והאצבעות סוטה לח. ציון א צורת הידים בנשיאת כפים במדינה
->->הגבהת יד ימין יותר מיד שמאל סוטה לח. ציון א צורת הידים בנשיאת כפים במדינה
->הזכרת שם בן ד', י"ב ומ"ב אותיות בה קידושין עא. אחרי ציון א הזכרת שם בן שתים עשרה אותיות
->החיוב לברך אחרי שכבר בירך באותו יום ר"ה כח: ציון ג פסקה א, ד המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->אם אמרו לו "עלה" או לא אמרו ר"ה כח: ציון ג פסקה ד המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->אם הוא מחוץ לבית הכנסת - האם חייב להיכנס לברך ר"ה כח: ציון ג פסקה ד המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->חזרה על "אשר קדשנו" וכו' ר"ה כח: ציון ג פסקה ג-ה המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->חיוב, רשות או איסור ר"ה כח: ציון ג פסקה ד המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->ציבור אחר או אותו ציבור ר"ה כח: ציון ג פסקה ג-ה המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->הטבת חלום בשעת נשיאת כפיים
->->אמירתה במשך כל הברכות או בסוף כל פסוק סוטה מ. ציון א אמירת פסוקים על ידי העם
->הכרזת 'כהנים' לפניה
->->אם אין מי שיכריז - האם הכהנים מברכים סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->אם יש יותר מעשרה כהנים ואין ישראלים סוטה לח: ציון ז בית כנסת שכל המתפללים בו כהנים
->->אם יש רק כהן אחד סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->->האם אז מכריזים 'כהן' או 'כהנים' סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->->אם הש"צ אומר 'אלקינו ואלקי אבותינו' סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->->אם יש עמו כהן קטן סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->הכרזה לפני שיכלה 'אמן' על ברכת הודאה סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה
->->->אם רק רוב הציבור ענה 'אמן' סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה
->->האם המכריז צריך להיות ישראל או כהן סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->->אם הש"צ הוא כהן סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->האם הש"צ יכריז או אדם אחר סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->->אם הש"צ הוא כהן סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->->אם הש"צ אומר 'אלקינו ואלקי אבותינו' סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->זמנה - לפני 'רצה' או אחרי ברכת הודאה סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->המוסיף עליה ברכה משלו
->->אם אומר בלחש ר"ה כח: ציון ג פסקה ב המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->אם אינו עומד על הדוכן ר"ה כח: ציון ג פסקה ב המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->אם אינו עומד פנים אל פנים ר"ה כח: ציון ג פסקה ב המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->בלי פריסת כפיים ר"ה כח: ציון ג פסקה ב המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->בפריסת כפיים אחת עם הברכות או לא ר"ה כח: ציון ג פסקה ב המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->לאותו ציבור שכבר בירך ר"ה כח: ציון ג פסקה ג המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->לאחר שסיים או בין הברכות ר"ה כח: ציון ג המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->המתנה באמירת הברכות
->->התחלת הפסוק הראשון לפני שיכלה 'אמן' על "אקב"ו" סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה, בעניית 'אמן' ובברכה; סוטה לט: ציון ח המתנת הקורא בתורה לעניית 'אמן'
->->->אם רק רוב הציבור ענה 'אמן' סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה
->->התחלת הפסוק השני והשלישי לפני שיכלה 'אמן' על הפסוק הקודם סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה
->->->אם רק רוב הציבור ענה 'אמן' סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה
->->אמירת מלה לפני סוף השמעת אותה מלה מפי המקרא סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה
->הסתכלות בכהנים בזמן הזה בשעת נ"כ מגילה כד: ציון א בעל מום בנשיאת כפים
->הפרדת האצבעות סוטה לח. ציון א צורת הידים בנשיאת כפים במדינה
->->בחול, בשבת, בראש חודש וביו"ט סוטה לח. ציון א צורת הידים בנשיאת כפים במדינה
->->האם יש להפריד את כל האצבעות או רק חלקם סוטה לח. ציון א צורת הידים בנשיאת כפים במדינה
->->מספר הרווחים בין האצבעות סוטה לח. ציון א צורת הידים בנשיאת כפים במדינה
->הקראת הפסוקים
->->האם הש"צ יקריא או אדם אחר סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->האם יש הקראה שמעכבת סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה
->->המתנה בהקראת הפסוקים עד שתכלה 'אמן' על הפסוק הקודם סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה
->->מה מקריאים - כל המלים, רק 'יברכך', או כולן חוץ מ'יברכך' סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה
->זיהוי אדם ככהן לענין זה (ראה: כהן)
->זר הרוצה לשאת כפיו
->->אמירת הברכה שלפני ברכת כהנים כתובות כד: אחרי ציון ה נשיאת כפיים בזר
->->אמירת פסוקי ברכת כהנים בלי נשיאת כפיים כתובות כד: אחרי ציון ה נשיאת כפיים בזר
->->->המברך את חברו בלשון זו כתובות כד: אחרי ציון ה נשיאת כפיים בזר
->->בזמן הזה כתובות כג: ציון ב האומר על עצמו שהוא כהן; כתובות כד: אחרי ציון ה נשיאת כפיים בזר
->->במקדש כתובות כג: ציון ב האומר על עצמו שהוא כהן
->->האם יש בזה איסור עשה או לא תעשה, מהתורה או מדרבנן כתובות כד: אחרי ציון ה נשיאת כפיים בזר
->->הזכרת השם בברכת הכהנים כתובות כד: אחרי ציון ה נשיאת כפיים בזר
->->לבדו או עם כהנים כתובות כד: אחרי ציון ה נשיאת כפיים בזר
->->שלא לשם מצוה כתובות כד: אחרי ציון ה נשיאת כפיים בזר
->חליצת הנעליים סוטה מ. ציון ג אסור לעלות לדוכן בסנדלים ובמנעלים
->->אם אין דורסים בהן על הקרקע אלא על שטיח סוטה מ. ציון ג אסור לעלות לדוכן בסנדלים ובמנעלים
->->בבתי שוקיים של עור ושל דבר אחר סוטה מ. ציון ג אסור לעלות לדוכן בסנדלים ובמנעלים
->->בכהן שאינו עולה לדוכן אלא נשאר על הרצפה סוטה מ. ציון ג אסור לעלות לדוכן בסנדלים
->->במנעלים עם רצועה או בלי רצועה סוטה מ. ציון ג אסור לעלות לדוכן בסנדלים ובמנעלים
->->במנעלים של עור או של לבד סוטה מ. ציון ג אסור לעלות לדוכן בסנדלים ובמנעלים
->->האם כהן רשאי או חייב לעלות לדוכן יחף סוטה מ. ציון ג אסור לעלות לדוכן בסנדלים ובמנעלים
->->->במקום שאין רגילים ללכת יחפים לפני הגדולים סוטה מ. ציון ג אסור לעלות לדוכן בסנדלים ובמנעלים
->ירידה מהדוכן
->->לפני סיום עניית 'אמן' על 'שים שלום' סוטה לט: ציון ז זמן ירידת הכהנים מהדוכן
->->->אם רק רוב הציבור סיים סוטה לט: ציון ז זמן ירידת הכהנים מהדוכן
->->לפני סוף הקדיש סוטה לט: ציון ז זמן ירידת הכהנים מהדוכן
->כהן שאינו עולה לדוכן
->->אם לא עקר את רגליו ב'רצה' - האם צריך לצאת לפני שמכריזים 'כהנים' סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה
->->האם הוא עובר בעשה אם לא אמרו לו לעלות ולא עלה סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה
->->האם צריך לצאת מבהכ"נ או די שיעמוד מאחורי עמוד סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה
->->->עד מתי עליו לשהות מחוץ לבית הכנסת סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה לדוכן
->->->מתי עיקר ההקפדה שלא יהיה בבית הכנסת סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה לדוכן
->כהן שאינו עולה עובר בעשה אם אמרו לו לעלות ולא עלה סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים; סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה לדוכן
->->אם אמרו לו גר או אשה לעלות סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->->אם אמרו לו כשהוא מחוץ לבית הכנסת סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה לדוכן
->->אם אמרו לו לעלות לפני 'רצה' ולא עקר את רגליו ולפני אמירת 'כהנים' יצא מבהכ"נ סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה
->->אם יש רק כהן אחד סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->אם כהן אחר אמר לו לעלות ולא ישראל סוטה לח: ציון ז בית כנסת שכל המתפללים בו כהנים
->->אם לא התחיל לעקור את רגליו ב'רצה' סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה לדוכן
->->אם רק אמרו לו ליטול את ידיו סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה לדוכן
->->->אם אמרו לו ליטול ידיו לעלות לדוכן סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה לדוכן
->->אם שליח הציבור הוא כהן סוטה לח. ציון כ הכרזת 'כהנים' לפני ברכת כהנים
->->האם הוא עובר ביותר מעשה אחד סוטה לח: ציון ג כהן שאינו עולה לדוכן
->כהן שנשא כפיו בישיבה - האם צריך לשאת שוב בעמידה תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
->לכהני חזקה (ראה: כהן)
->מי מהעם כלול בברכה
->->אם יש מחיצה בין הכהנים למתברכים סוטה לח: ציון ח העם שמאחורי הכהנים
->->העומדים מאחורי בית הכנסת סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->->->אם הם אנוסים סוטה לח. ציון ד דיני ברכת כהנים הנלמדים מן הכתוב "כה"
->->מי שבצידי הכהנים סוטה לח: ציון ח העם שמאחורי הכהנים
->->->לאיזה כיוון צריכים להסתכל סוטה לח: ציון ח העם שמאחורי הכהנים
->->->מי שעומד בצדדים מאחורי הכהנים סוטה לח: ציון ח העם שמאחורי הכהנים
->->מי שמאחורי הכהנים אינם בכלל הברכה סוטה לח: ציון ח העם שמאחורי הכהנים
->->->מי שנמצא בשדות או מי שנמצא בעיר סוטה לח: ציון ח העם שמאחורי הכהנים
->->מי שנמצא בביתו ויש הפסק של טינוף בינו לבית הכנסת סוטה לח: ציון ח העם שמאחורי הכהנים
->->->אם שומע את הברכה - האם יענה 'אמן' סוטה לח: ציון ח העם שמאחורי הכהנים
->נטילת ידים לפניה
->->אם אין לו מים - האם מועיל קינוח בדבר המנקה סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->אם נטל בבוקר - האם צריך ליטול שוב לנ"כ סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->->במוסף או בשחרית סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->במים שנשתנו מראיתם סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->האם זו מצוה מהתורה סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->האם כהן צריך לרחוץ גם את רגליו סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->האם צריך כח גברא סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->האם צריך לברך "על נטילת ידים" סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->האם צריך ליטול את ידיו קודם 'רצה' סוטה לח: ציון ד כהן שלא עקר את רגליו בברכת העבודה
->->->כיצד ינהג אם לא נטל קודם 'רצה' סוטה לח: ציון ד כהן שלא עקר את רגליו בברכת העבודה
->->האם צריך ליטול פעמיים סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->מי נוטל לכהנים - לוי, בכור ישראל או הכהן עצמו סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->->אם הלוי תלמיד חכם והכהנים או חלקם עמי הארץ סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->->האם הלוי צריך ליטול את ידיו לפני כן סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->->מי קודם למי סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->עד היכן צריך ליטול את ידיו סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->תיכף לנטילה ברכה
->->->האם צריך ליטול סמוך ממש 'לרצה' סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->->מה שיעור הזמן סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->ע"י כהן בעל מום בזמן הזה חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
->ע"י כהן שהרג
->->הרג ישראל או גוי ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->במזיד או בשוגג או באונס ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->במלחמה כגון חיילי צה"ל בזמננו ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->מל תינוק ומת התינוק ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->אם עשה תשובה ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->ע"י כהן שהשתמד ועשה תשובה ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->ע"י קטן שיודע לפרוס את כפיו סוכה מב. ציון מ היודע לפרוס כפיו - חולקין לו תרומה בבית הגרנות
->ע"י ש"ץ ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->->אם אין כהן אחר ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->->אם הוא בטוח שלא יתבלבל ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->עניית אמן על הפסוקים
->->המתנה עד שתכלה הברכה מפי הכהנים סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה, בעניית 'אמן' ובברכה
->עקירת רגליו בברכת "עבודה" - תנאי לעלייה לדוכן
->->אם לא עקר את רגליו ב'רצה' במזיד ואח"כ עלה - האם בדיעבד יכול לברך סוטה לח: ציון ד כהן שלא עקר את רגליו בברכת העבודה
->->אם לא עקר את רגליו ב'רצה' מחמת אונס סוטה לח: ציון ד כהן שלא עקר את רגליו בברכת העבודה
->->->אם כבר עלה - האם ירד סוטה לח: ציון ד כהן שלא עקר את רגליו בברכת העבודה
->->אם עקר את רגליו ב'רצה' והגיע לדוכן אחרי סוף ברכת עבודה סוטה לח: ציון ד כהן שלא עקר את רגליו בברכת העבודה
->->אם עקר את רגליו רק באמצע ברכת העבודה סוטה לח: ציון ד כהן שלא עקר את רגליו
->->בשליח ציבור העולה לדוכן סוטה לח: ציון ד כהן שלא עקר את רגליו בברכת העבודה
->->כהן שאינו בבית הכנסת ועקר את רגליו מביתו סוטה לח: ציון ד כהן שלא עקר את רגליו
->פסוקים שאומרים המתברכים בשעת נשיאת כפיים סוטה מ. ציון א אמירת פסוקים על ידי העם
->->בין ברכה לברכה, כשהכהנים אומרים את המילים או מנגנים, כשהם מזכירים את השם, או כשהש"ץ מקריא סוטה מ. ציון א אמירת פסוקים על ידי העם
->->במקדש או בגבולין סוטה מ. ציון א אמירת פסוקים על ידי העם
->->בשבת, יו"ט או בחול סוטה מ. ציון א אמירת פסוקים על ידי העם
->->נוסח הפסוקים סוטה מ. ציון א אמירת פסוקים על ידי העם
->->->בשחרית, במוסף, במנחה ובנעילה של תעניות ציבור ויוה"כ סוטה מ. ציון א אמירת פסוקים ע"י העם
->->פסוק אחד או שלושה פסוקים כנגד כל ברכה סוטה מ. ציון א אמירת פסוקים על ידי העם
->ש"צ שטעה ולא אמר ברכת כהנים ר"ה כח: ציון ג פסקה ה המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->תפילת הכהנים לאחריה
->->התחלתה רק כשיכלה 'אמן' על הפסוק השלישי סוטה לט: ציון ב החובה להמתין בהכרזה
->->זמנה - כשמחזירים את פניהם או כשש"צ אומר "שים שלום" סוטה לט. ציון ו תפילת הכהנים לאחר ברכתם
->->כמה צריך להאריך בה סוטה לט. ציון ו תפילת הכהנים לאחר ברכתם
->->->בר"ה וביוה"כ שמוסיפים בהם "היום תאמצנו" סוטה לט. ציון ו תפילת הכהנים לאחר ברכתם
->->נוסחה סוטה לט. ציון ו תפילת הכהנים לאחר ברכתם
->תפילת הכהנים לפניה
->->זמן אמירתה סוטה לט. ציון ה תפילת הכהן בעת שעוקר את רגליו
->->->בשעת העלייה לדוכן או לאחריה סוטה לט. ציון ה תפילת הכהן בעת שעוקר את רגליו
->->->לאחר שסיים הש"צ 'מודים' או עם סיום ברכת הודאה סוטה לט. ציון ה תפילת הכהן בעת שעוקר
->->כמה צריך להאריך בה סוטה לט. ציון ה תפילת הכהן בעת שעוקר את רגליו
->->נוסחה סוטה לט. ציון ה תפילת הכהן בעת שעוקר את רגליו
'נשמת כל חי'
->האם מותר לכרוע ב"ולך לבדך אנחנו מודים" או ב"וכל קומה לפניך תשתחוה" ברכות לד: לפני ציון ד כריעה בהודאות
נשק
->מכירתו לגוי ע"ז יד: ציון ג האיסור למכור בהמה גסה לגוי
->->אם הגוי יכול להשיגו במקום אחר ע"ז טו: ציון ו איסור מכירת כלי נשק לגוים
->->אם יש חשש שיינזקו יהודים או רק שיינזקו גוים ע"ז טו: ציון ו איסור מכירת כלי נשק לגוים
->->מדאורייתא או מדרבנן ע"ז טו: ציון ו איסור מכירת כלי נשק לגוים
נתינה
->האם נתינה בעל כרחו שמה נתינה נדרים כד. ציון א האומר 'כאילו התקבלתי' - כהיתר לנדרים במקום קיום התנאי
נתינים
->איסורם - מהתורה או מדרבנן ע"ז לו: ציון ב איסור "ולא תתחתן בם" והגזרות הנוספות עליו
נתקל
->האם הוא נחשב פושע ב"ק לא. ציון ז שלשה שנתקלו זה בזה והוזקו
->הנתקל בחפץ המונח בדרך ושברו - האם חייב עליו (ראה: אדם המזיק)
->חיובו בנזק שנעשה בשעת נפילה ב"ק כט. ציון א נשברה כדו ברה"ר והזיקה
->שניים ההולכים זה אחר זה והראשון נפל ולא היה יכול לעמוד ונתקל בו השני ונפל - האם הראשון חייב כי היה צריך להזהיר את השני ב"ק לא. ציון ב גדרי החיוב להזהיר מפני נזק
נתר
->מהות כלי נתר ע"ז לג: ציון ו כלי נתר שגוי נתן בהם יין
->שהיה בו יין נסך (ראה: יי"נ)

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 6275

פרטים נוספים
בטל' 026521259
פקס 026537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמא | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | מערכי שיעור
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | כתוב אלינו

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | THE TECHNIQUE | EXAMPLE | RARE BOOK SERVICE
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US