פאה	(ראה גם: לקט, שכחה ופאה; מתנות עניים)
->במוכר חלקים בשדה לכמה אנשים	חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->במוכר 'קלחי אילן' שבשדה - פאה אחת על הכל או פאה לכל קלח	חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->->אם שייר בעל השדה לעצמו	חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->->->אם התחיל לקצור קודם המכירה או לא	חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->במוכר שדה ושייר לעצמו אילן שבשדה - האם יכול להפריש פאה מהזרעים על האילנות	חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->בשדה של שותפים	חולין קלה: אחרי ציון ד פאה בתבואה שישראל וגוי שותפים בה
->->אם אחד השותפים הוא גוי	חולין קלה: אחרי ציון ד פאה בתבואה שישראל וגוי שותפים בה
->גדר 'שלולית' שהיא הפסק בשדה לענין פאה	ב"ק סא. ציון א אש שיצאה מרשותו והזיקה; ב"ק סא. ציון ד שלולית כהפסק לפאה
->האם לפת חייב בה	פסחים נו: בלי ציון חיוב פיאה בלפת
->האם מותר לבעל שדה לזכות בפאה שלו
->->אם הוא עני	ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->->אם הוא עשיר והפקיר את שדהו אחרי הלקיטה	ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->המלקט פאה בעבור עני - האם זכה העני
->->אם המלקט הוא בעל השדה או אדם סתם	ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->->אם המלקט עני	ב"מ ח. ציון ב המגביה מציאה לחברו; ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->->אם המלקט עשיר	ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->המניח פאה מצד אחד
->->האם מותר לעניים ליטול מצד אחר	ב"ק כח. ציון ל הניח פאה בצד אחד ונטלו מצד אחר
->->ולקחו עניים מצד אחר - האם הראשונה פאה, לענין פטור ממעשר ולדברים אחרים	ב"ק כח. ציון ל הניח פאה בצד אחד
->הנוטל מקצת פאה וזרקה על השאר או הנופל על פאה - האם קונסים אותו שלא יוכל ליטול עוד	ב"מ י. ציון ח דינו של העני הנופל על הפאה
->הפרשה ממין אחד על מין אחר	חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->->אם זרע מתחילה שני מינים	חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->הפרשתה מעיסה או מפת	ב"ק צד. ציון ד מפרישים פאה מן העיסה
->'זה לפאה והָדֵין'
->->אם בהפרשה הראשונית היה שיעור פאה או לא	נדרים ו: ציון ג ידות בפאה, צדקה והפקר
->->אם יש ערוגות נוספות לעצמו או אין לו	נדרים ו: ציון ג ידות בפאה, צדקה והפקר
->זמן איסור בל תאחר בה	ר"ה ד. ציון א זמן החיוב בבל תאחר
->מי שלא הניח פאה - האם לוקה	מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
->ספק פאה - האם מחמירים כספק איסור או מקילים כספק ממון	נדרים ו: ציון ג ידות בפאה, צדקה והפקר
->עני הבא לזכות בפאה ובא עני אחר וקדמו	קידושין נט. ציון ג עני המהפך בחררה
->עני המנקף פירות פאה מאילן ואדם אחר נטלם - האם זה גזל גמור או גזל משום דרכי שלום (ראה גם: שכחה)	גיטין נט: ציון ד גזל מעני המנקף בראש הזית
->עשיית שדה שלמה פאה, אם כבר קצר לעצמו כל שהוא או לא	נדרים ו: ציון ה הרוצה לעשות את כל שדהו פאה
->שדה שיש בה אילנות - האם חיוב הפאה באילנות מתחיל משעת קצירת הזרעים	חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->שיעורה, בחוץ לארץ ובארץ ישראל	חולין קלז: ציון ו שיעור פאה בארץ ישראל ובחוץ לארץ
פאה נכרית
->בשבת	(ראה: יציאת האשה; מוקצה)
->שבעיר הנידחת - האם אסורה בהנאה	סנהדרין קיב. ציון מ פאה נכרית בעיר הנידחת
->->בפאה מחוברת לגוף או בתלושה	סנהדרין קיב. ציון מ פאה נכרית בעיר הנידחת
פאפיה
->האם מברכים עליה "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ"	ברכות מ. ציון נ הגדרת אילן וירק לענין ברכה
פאת הזקן
->גילוחה במלקט ורהיטני - מהתורה או מדרבנן	מכות כ. ציון י איסור השחתה בתער
->גילוחה במספריים
->->כעין תער	מכות כ. ציון י איסור השחתה בתער
->->שלא כעין תער - אסור מדרבנן או מהתורה או מותר	מכות כ. ציון י איסור השחתה בתער
->מקום סוף פאות הראש ותחילת פאות הזקן	מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
פאת הראש
->האם אסור לסרקן שמא ייתלשו השערות	מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->המקיף פיאות הראש לעצמו - האם חייב גם משום ניקף	מכות כ: ציון ט מקיף וניקף
->הקפתן במלקט או ברהיטני	מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->הקפתן במספריים
->->מהתורה או מדרבנן	מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->->הגדרת מספריים כעין תער - עקירת השער לגמרי או גזיזה בסמוך לבשר	מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->->מספריים כעין תער או לא	מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->מקומה	מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->ניקף שאינו מסייע - האם חייב מלקות	מכות כ: ציון ט מקיף וניקף
->שיעור השערות שחייב על תלישתן	מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->שיעור השערות שצריך להשאיר בה	מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->->מדרבנן ומהתורה	מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
פגים (תאנים)
->איזו ברכה מברכים עליהם	ברכות לו: ציון ו מאימתי מברכים על הפרי בורא פרי העץ
->->על פגים שאינם ראויים לאכילה ומניחין אותם בעפר להבשיל	ברכות מ: ציון ח מהן נובלות הפרי שברכתן שהכל
->ניקובם
->->בשביעית או בתוספת שביעית	שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->כדי שייכנסו בהם מי הגשם	שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->מילוי הנקבים שמן	שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->של שביעית, בשמינית	שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->סיכתם בשמן	שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->במקום שרגילים לסוך ובמקום שאין רגילים	שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->בשביעית או בתוספת שביעית	שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->כדי לזרז את הבשלתם או כדי שיהיו שמנים	שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->של שביעית, בשמינית	שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
פדיון	(ראה גם: חילול)
פדיון הבן	(ראה גם: בכור אדם; ברכת פדיון הבן; מתנות כהונה)
->אמירת 'שהשמחה במעונו' בסעודת פדיון הבן	כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->בבכור שנולד עם שני ראשים	ב"ק יא: ציון א בכור שנטרף בתוך שלושים יום
->בבכור שנעשה טריפה תוך שלושים יום	ב"ק יא: ציון א בכור שנטרף בתוך שלושים יום
->בחפץ ששווה פחות מחמישה סלעים	קידושין ח. ציון ב הערכת חפץ ביותר משוויו
->בכור שנפדה ונהרג תוך ל' יום - חיוב הכהן להחזיר את הכסף	ב"ק יא: ציון א בכור שנטרף
->בשבת	ביצה לו: ציון [ח] פסקה ב דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->בתנאי, ולא התקיים התנאי	כתובות עד. ציון ב תנאי מתקיים רק בדבר שאפשר לעשותו ע"י שליח
->המתחייב חמישה סלעים לכהן בשטר חוב
->->בהודאה בחיוב קודם או בהתחייבות חדשה	כתובות קב. ציון א המתחייב בחמישה סלעים לכהן ויש לו בן לפדות
->->האם בנו פדוי, מהתורה או מדרבנן	כתובות קב. ציון א המתחייב בחמישה סלעים לכהן ויש לו בן לפדות
->->האם הוא חייב לתת לו	כתובות קב. ציון א המתחייב בחמישה סלעים לכהן ויש לו בן לפדות
->חיוב אב שיש לו רק חמשה סלעים	ב"ק ט. ציון ז שעור ההוצאה לקיום מצוה
->נתינת חומש מנכסיו עבורו - כמצוה	כתובות נ. ציון ב המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
->נתינת יותר מחומש עבורו - מותר, חובה או מידת חסידות	כתובות נ. ציון ב המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
->נתינתו לישראל הנשוי לכהנת	חולין קלא: ציון ג נתינת מתנות כהונה לכהנת
->נתינתו לכהנת	חולין קלא: ציון ג נתינת מתנות כהונה לכהנת
->->אם נישאה לישראל	חולין קלא: ציון ג נתינת מתנות כהונה לכהנת
->ע"י כהני חזקה	(ראה: כהן)
->ע"י עבד, קרקע או שטר	חולין סו: ציון ג שרץ המים שבבורות, שיחין ומערות ושבחריצים ונעיצים
->ע"י שליח	פסחים ז. ציון א נוסח ברכת ביעור חמץ
->ע"י שליח	כתובות עד. ציון ב תנאי מתקיים רק בדבר שאפשר לעשותו ע"י שליח
פדיון הקדש
->באומר "ככר זו עלי הקדש" (קונם פרטי)	נדרים לה. ציון ג מעילה בקונמות
->->קדושת הגוף או קדושת דמים	נדרים לה. ציון ג מעילה בקונמות
->באומר "קונם ככר זו הקדש" (קונם כללי)	נדרים כח. ציון כ המקדיש נטיעות אם אינן נקצצות או עד שתיקצצנה; נדרים לה. ציון ג מעילה בקונמות
->האם השומא נקבעת לפי הרוב או שצריך הסכמת כולם	מגילה כג: ציון ל שומת קרקעות ואדם בעשרה
->האם קדשי בדק הבית צריכים העמדה והערכה לפני פדיונם	שבועות יא: ציון ב פרק א פדיון בפרה אדומה
->הצורך בהעמדה והערכה
->->אם הבהמה נשחטה ועדיין מפרכסת	חולין ל. ציון ג העמדה והערכה לאחר שחיטה
->->->אם אינה יכולה לעמוד	חולין ל. ציון ג העמדה והערכה לאחר שחיטה
->->->בשחיטה המתירה באכילה	חולין ל. ציון ג העמדה והערכה לאחר שחיטה
->->->בשחיטה שאינה מתירה באכילה	חולין ל. ציון ג העמדה והערכה לאחר שחיטה
->->בקדשי בדק הבית	חולין קלה. ציון ב ראשית הגז במוקדשים
->->לפדיית צמר של בהמת בדק הבית	חולין קלה. ציון ב ראשית הגז במוקדשים
->->->אם היתה העמדה והערכה בעוד הצמר מחובר ואח"כ גזז	חולין קלה. ציון ב ראשית הגז במוקדשים
->הצורך בעשרה אנשים לפדיון - בקרקע, בעבד או במטלטלין של הקדש	מגילה כג: ציון ל שומת קרקעות ואדם בעשרה
->של פרה אדומה	(ראה: פרה אדומה)
פדיון שבויים
->איש ואשה - מי קודם	הוריות יג. ציון מ איש ואישה שבויים - מי קודם לפדיון
->->אם יש חשש שייטמעו בין הגוים לשמד	הוריות יג. ציון מ איש ואישה שבויים - מי קודם לפדיון
->->אם יש סכנת נפשות או אין	הוריות יג. ציון מ איש ואישה שבויים - מי קודם לפדיון
->->אם עומדים לקלקלה - שתובעים אותו למשכב זכור או מקום שרגילים במשכב זכור	הוריות יג. ציון מ איש ואישה שבויים - מי קודם לפדיון
->->אשה והאדם עצמו	הוריות יג. ציון פ בפדיון שבויים אמו קודמת לכולם
->->אשה ועבד כנעני	הוריות יג. ציון מ איש ואישה שבויים - מי קודם לפדיון
->אמו - קדימתה לאחרים	הוריות יג. ציון פ בפדיון שבויים אמו קודמת לכולם
->->אם יכול לפדות או את אמו או אביו רבו ועצמו ביחד	הוריות יג. ציון פ בפדיון שבויים אמו קודמת לכולם
->->אם יש סכנת נפשות	הוריות יג. ציון פ בפדיון שבויים אמו קודמת לכולם
->ביותר מכדי דמיהם	כתובות נב. ציון ו עד כמה חייב אדם לפדות את אשתו
->ביותר מכדי דמיהם	גיטין מה. ציון ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->אם אשתו נשבתה - חיוב או היתר	גיטין מה. ציון ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->->באשת כהן	גיטין מה. ציון ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->אם השבוי רוצה לפדות את עצמו	גיטין מה. ציון ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->אם יש חשש שמא ייטמע השבוי בין הגויים	גיטין מה. ציון ה פרק ד פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->אם נשקפת לו סכנת נפשות	גיטין מה. ציון ה פרק ד פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->בשבי שעיקרו לשם ממון	גיטין מה. ציון ה פרק ד פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->חישוב לפי שוויו להימכר בשוק כעבד או לפי ממונו ועניינו וכבודו, או כדמי שבוי רגיל בכל מקום	גיטין מה. ציון ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->תלמיד חכם שבוי - חיוב או היתר	גיטין מה. ציון ה פרק ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->->מי שעתיד להיות תלמיד חכם	גיטין מה. ציון ה פרק ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->->תלמיד חכם שמופלג בחכמה	גיטין מה. ציון ה פרק ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->האם מצווה לפדות עבד שבוי	גיטין לז: ציון [ז] מצות פדיון שבויים בעבדים
->->עבד שטבל לשם עבדות וקיבל עליו מצות	גיטין לז: ציון [ז] מצות פדיון שבויים בעבדים
->היטמאות כהן בטומאה דרבנן לשם כך	ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->הפודה אשה מהשבי - האם בעלה חייב לשלם לו	כתובות קז: ציון ח פרק ד המפרנס אשה שבעלה הלך למדינת הים
->זכות בר מצרא אם הקרקע נמכרה לשם פדיון שבויים	ב"מ קח: ציון ט דין מצרנות במוכר לצורך גדול
->חיוב בעל לפדות את אשתו - אם היא אסורה עליו בלאו	יבמות פה. ציון ח פרות לאישה האסורה באיסור לאו
->->אם אכל פירות נכסי מלוג - האם צריך לפדותה בסכום הפירות שאכל	יבמות פה. ציון ח פרות לאישה האסורה באיסור לאו
->->אם הוא כהן, שבלאו הכי היא אסורה כשבויה	יבמות פה. ציון ח פרות לאישה האסורה באיסור לאו
->חיוב בעל לפדות את אשתו - עד זמן נתינת הגט או עד זמן כתיבת הגט	גיטין יז. ציון ד פרק א כותבים זמן בגיטין
->חיוב בעל לפדות את אשתו	כתובות נא: ציון ט אשת ישראל שנשבתה ויש חשש שנבעלה ברצון
->->אם הדיר אותה לפני שנשבתה נדר שחייב בגללו לגרשה	כתובות נב. ציון א גדרי החיוב בפדיון אשת כהן; כתובות נב. ציון ב חיוב הבעל בפדיון אשתו שהדירה ונשבית
->->->אם היא נדרה (לאחר שנשבתה או לפני כן) והבעל לא היפר	כתובות נב. ציון ב חיוב הבעל בפדיון אשתו שהדירה ונשבית
->->->אם נשבתה מיד אחרי הנדר	כתובות נב. ציון ב חיוב הבעל בפדיון אשתו שהדירה ונשבית
->->->באשת ישראל או באשת כהן	כתובות נב. ציון ב חיוב הבעל בפדיון אשתו שהדירה ונשבית
->->באשת כהן	כתובות נא: ציון ט אשת ישראל שנשבתה ויש חשש שנבעלה ברצון
->->->אם ידוע שזינתה מרצון בשבי	כתובות נב. ציון א גדרי החיוב בפדיון אשת כהן
->->->אם נשא גרושה	כתובות נב. ציון א גדרי החיוב בפדיון אשת כהן
->->->באלמנה הנשואה לכהן גדול	כתובות נב. ציון א גדרי החיוב בפדיון אשת כהן
->->בממאנת, בשנייה לעריות ובאיילונית	כתובות ק: ציון ט ממאנת, שניה ואילונית אין להם פירות
->->בפעם השנייה שנשבתה	כתובות נב. ציון ו עד כמה חייב אדם לפדות את אשתו
->->האם הוא יכול להיפטר ע"י גירושין ומתן כתובתה	כתובות נב: ציון ד גדרי חיוב הבעל והיתומים ברפואת אשה
->->כמה חייב לשלם עליה - כדי כתובתה, כדי דמיה או יותר מכדי דמיה	כתובות נב. ציון ו עד כמה חייב אדם לפדות את אשתו
->->->האם מותר לתת יותר מכדי דמיה	כתובות נב. ציון ו עד כמה חייב אדם לפדות את אשתו
->חיוב הפדוי להחזיר את דמי הפדיון לפודה	סנהדרין עג. ציון ו הוצאת ממון להצלת חברו
->כהן גדול ומלך - מי קודם	הוריות יג. אחרי ציון פ מלך וכהן גדול - מי קודם
->למשומד אוכל נבילות לתאבון	ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->מכירת ס"ת לשם כך	ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->סדרי קדימה בין כהן, לוי, ישראל, חלל, שתוקי, אסופי, ממזר, נתין, גר, או עבד משוחרר	הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->שבוי שאינו רוצה שיפדו אותו מנכסיו - פדייתו מנכסיו בעל כורחו	כתובות סז: ציון ה פרק א עשיר שאינו רוצה להתפרנס מנכסיו
->שומר כספי פדיון שבויים שמסרם שודדים כדי להציל את עצמו
->->אם היה בסכנת נפשות כשנתן או לא היה	ב"ק קיז: ציון ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
->->אם היה לו כסף אחר בביתו או לא היה	ב"ק קיז: ציון ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
->->אם השומר עני או עשיר	ב"ק קיז: ציון ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
->->חיוב מעיקר הדין או ממידת חסידות	ב"ק קיז: ציון ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
->->כסף שנועד לשבויים סתם או לשבויים מסוימים	ב"ק קיז: ציון ב המציל עצמו בדמי פ"ש
פואה
->ביעור בו ובדמיו	שביעית פ"ז מ"ב ציון ב מינים שיש בהם קדושת שביעית ואינם חייבים בביעור
->קדושת שביעית בו	שביעית פ"ז מ"ב ציון ב מינים שיש בהם קדושת שביעית ואינם חייבים בביעור
פוחח
->בנשיאת כפיים	מגילה כד. ציון ו פוחח אינו עובר לפני התיבה
->בקריאת התורה	מגילה כד. ציון ו פוחח אינו עובר לפני התיבה
->כשליח ציבור	מגילה כד. ציון ו פוחח אינו עובר לפני התיבה
פוטיתא
->הלאווין שהאוכלה לוקה עליהם	מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
פול המצרי
->השלב הקובע בו לענין מעשר ולעונת המעשרות	ר"ה יב: ציון ו השלבים הקובעים בגדולי קרקע להלכותיהם
->השלב קובע בו לענין שביעית ולענין מעשר - השרשה או לקיטה או גמר פרי או הבאת שליש
->->אם זרעו לזרע	שביעית פ"ב מ"ח ציון א הזמן הקובע למעשרות ולשביעית בפול המצרי ואפונים
->->->כדי לזרוע את הזרע או כדי לאכול את הזרע	שביעית פ"ב מ"ח ציון א הזמן הקובע למעשרות ולשביעית
->->אם זרעו לירק	שביעית פ"ב מ"ח ציון א הזמן הקובע למעשרות ולשביעית בפול המצרי ואפונים
->->אם מנע ממנו מים שלושים יום לפני ר"ה	שביעית פ"ב מ"ט ציון ב פרק ג ירקות שמנע מהם מים
->שנזרע בשישית ונלקט בשביעית - האם נחשב של שביעית, אם מנע ממנו מים שלושים יום לפני שביעית או לא	שביעית פ"ב מ"ט ציון ב פרק ג ירקות שמנע מהם מים לפני שמיטה
->->אם זרעו לירק או לזרע	שביעית פ"ב מ"ט ציון ב פרק ג ירקות שמנע מהם מים לפני שמיטה
פולפסין
->לעניין ראייה ברגל	חגיגה ד. ציון ד דין ראייה במקמץ, במצרף, ובבורסקי
פולש
->סילוק בכח של הנכנס לבית חבירו בלי רשות בלי לגרום הפסד	ב"ק כז: ציון ה עביד איניש דינא לנפשיה
פונדק	(ראה: מציאה, בבית מושכר)
פוסק על פירות	(ראה: ריבית, במכר)
פועל	(ראה גם: חנווני על פנקסו; שכיר)
->אונאה בפועל שנשכר לזרוע את שדה חברו וזרע פחות זרעים מהראוי
->->בזרעים של בעל הקרקע	ב"מ נו: ציון ד דין אונאה בחיטים שזרעם בקרקע
->->בזרעים של הפועל	ב"מ נו: ציון ד דין אונאה בחיטים שזרעם בקרקע
->בדבר האבד
->->האם הוא רשאי לחזור בו	ב"מ עז. אחרי ציון נ פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום
->->זכות המעביד להטעותו	ב"מ עו: ציון י החוזר בו בדבר האבד ויש פועלים אחרים; ב"מ עח. ציון ג פועלים שחזרו בהם בדבר האבד
->->זכות המעביד לעכב חפצים שיש לפועל אצלו	ב"מ עח. ציון ג פועלים שחזרו בהם בדבר האבד
->->זכות המעביד לשכור פועל אחר ביותר משכרו על חשבונו של הפועל	ב"מ עו: ציון י החוזר בו בדבר האבד ויש פועלים אחרים
->->->עד כמה יכול לשכור	ב"מ עח. ציון ג פועלים שחזרו בהם בדבר האבד
->גובה שכרו אם לא סיכמו על גובה השכר	ב"מ עו. ציון ה שליח ששכר פועלים ואמר ששכרם על בעל הבית
->->אם יש באותו מקום מנהגים שונים על גובה השכר	ב"מ פז. ציון ג קביעת שכר כשלא קבעוהו מראש
->->אם שליח שכר את הפועל עבור המעביד	ב"מ עו. ציון ה שליח ששכר פועלים ואמר ששכרם על בעל הבית
->האומר לחנווני שיתן לפועליו דברים אסורים כשכרם	ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני
->->אם בעל הבית ייחד מעות לשעבודו	ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני
->->לפועליו או לעבדו ולשפחתו	ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני כשעלולים לקנות איסור
->האומר לפועל "צא ושתה ואני פורע" והפועל מקבל מהחנווני יי"נ	ע"ז עא. ציון ג האומר לגוי לתת מנת המלך במקומו
->->אם אמר לחנווני "היכנס במקומי"	ע"ז עא. ציון ג האומר לגוי לתת מנת המלך במקומו
->->אם הקדים מעות	ע"ז עא. ציון ג האומר לגוי לתת מנת המלך במקומו
->->אם נשא ונתן ביד	ע"ז עא. ציון ג האומר לגוי לתת מנת המלך במקומו
->האם המעביד רשאי לשלם לו במטלטלין במקום כסף
->->אם אין למעביד כסף	ב"מ מה: ציון ב התחייבות הלוקח לשלם וצורת התשלום; ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->->אם יש למעביד כסף	ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->->בדבר המאכל שהפועל עבד בו	ב"מ מה: ציון ב התחייבות הלוקח לשלם וצורת התשלום
->->בדבר מאכל או בדבר אחר	ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->->במקום שיש דין "בל תלין" ובמקום שאין	ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->->מדאורייתא או מדרבנן	ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->האם מותר לאדם להשכיר עצמו כפועל לשלוש שנים או יותר
->->במי שהוא עני ביותר	ב"מ י. ציון ד פועל, לכמה זמן משכיר עצמו
->->בסתם אדם	ב"מ י. ציון ד פועל, לכמה זמן משכיר עצמו
->האם מותר לבעה"ב לתת דברים אסורים לפועליו	ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני
->האם מותר לו לברך ברכת המוציא	ברכות טז. ציון ז תפילת שמונה עשרה של פועלים; ברכות טז. ציון ח ברכת המזון של הפועלים
->האם מותר לו לברך ברכת המזון בשלמות	ברכות טז. ציון ז תפילת שמונה עשרה של פועלים; ברכות טז. ציון ז ברכת הנהנין וברכת המוציא בפועלים; ברכות טז. ציון ח ברכת המזון של הפועלים
->->נוסח ברהמ"ז המקוצר	ברכות טז. ציון ז ברכת הנהנין וברכת המוציא בפועלים
->האם מותר לו להתפלל או לקרוא ק"ש בראש האילן	ברכות טז. ציון ב קריאת שמע בראש האילן
->האם מותר לו להתפלל בבית כנסת במנין	ברכות טז. ציון ז תפילת שמונה עשרה של פועלים
->האם מותר לו להתפלל שמונה עשרה בשלמות	ברכות טז. ציון ז תפילת שמונה עשרה של פועלים; ברכות טז. ציון ז ברכת הנהנין וברכת המוציא בפועלים; ברכות טז. ציון ח ברכת המזון של הפועלים
->הלנת שכר	(ראה: בל תלין)
->העושה עבודה עבור אחר שלא התחייב מראש לשלם לו ולא הביא לו הנאה מוחשית - האם חייב לשלם	ב"מ לב: ציון א פסקה ב חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->הפורע לפועלים ע"י הוראה לחנווני לתת להם מזונות ויש חשש שיקנו איסור
->->אם הקדים דינר לחנווני	ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני כשעלולים לקנות איסור
->->->ואסר עליו להשתמש בו עד שיאכיל את פועליו	ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני
->->->ונתן לו רשות להוציאו	ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני כשעלולים לקנות איסור
->->בחשש שיקנו יין נסך, סתם יינם, חמץ בפסח, פירות שביעית או מעשר	ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני כשעלולים לקנות איסור
->->בתשלום בהקפה	ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני כשעלולים לקנות איסור
->השוכר אדם ככתף והוסיף על המשא שהסכימו
->->האם הוא חייב לתת תוספת שכר על כל תוספת משא	ב"מ פ: ציון א השוכר אדם לכתף ומוסיף על משאו
->->והוזק הפועל - האם חייב בתשלומי נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת	ב"מ פ: ציון א השוכר אדם לכתף ומוסיף על משאו
->השוכר פועל והראהו בשל חברו או של הפקר	ב"מ עו. ציון ג שליח שהטעה את הפועלים על גובה שכרם
->->האם הוא רשאי לשלם במטלטלין שעבד בהם במקום כסף (אם יש לו כסף או אין לו)	ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->->האם חייב לשלם לו שכר	ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->->->אם אמר לו ששכרו על חברו	ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->->->אם שכרו בפירוש לעשות בשל חברו או של הפקר	ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->->->אם שכרו לעשות בשלו	ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->->->אם שכרו סתם	ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->זוכה בכל האוכל שנותנים לו	נדרים מא: ציון ב אכילה יחד עם מודר הנאה
->זכותו לאכול	(ראה גם: חסימת בהמה)
->זכותו לאכול מהפירות שעובד בהם
->->אכילה על ידי הבהוב באש או טיבול במלח, לכתחילה או בדיעבד	ב"מ פט: ציון א אכילת פועל על ידי הבהוב באש וטיבול במלח
->->אם נשכר לסתום חביות של יין	ב"מ צב: ציון ד זכות האכילה בפועל שנשכר לסתום חביו
->->->אם חשב שעדיין לא התחייבו במעשר	ב"מ צב: ציון ד זכות האכילה בפועל שנשכר לסתום חביו
->->אם עושה מלאכה בכתפו בלבד	ב"מ צא: ציון ב זכות אכילה לפועל שאינו עושה בידיו וברגליו
->->אם קבע עם המעביד כמה יאכל - האם ומתי צריך לעשר	ב"מ פט: ציון ז פועל שקבע עם בעל הבית כמה יאכל
->->->האם מותר לו לאכול שנים שנים בלי מעשר או לטבול במלח	ב"מ פט: ציון ז פועל שקבע עם בעל הבית כמה יאכל
->->בחיטים המיועדות ללחם	ב"מ צ. ציון א פרות המרכסות בתבואה
->->בכרם של גוי או של הקדש	ב"מ פז: ציון ג אכילת פועל בכרם של גוי ושל הקדש
->->->האם מותר לו לשים פירות בכליו	ב"מ פז: ציון ג אכילת פועל בכרם של גוי ושל הקדש
->->בשומר פירות במחובר או בתלוש	ב"מ צג. ציון ו זכות אכילה של השומרים בפירות תלושים ומחוברים
->->בשומר פירות בשעת גמר מלאכה או לפני גמר מלאכה	ב"מ צג. ציון ו זכות אכילה של השומרים בפירות תלושים ומחוברים
->->האם הוא יכול לתת את זכות האכילה לאשתו ולבניו	ב"מ צב. ציון ח פועל משלו אוכל או משל שמים
->->->לאחר שכבר נטל את הפירות	ב"מ צב. ציון ח פועל משלו אוכל או משל שמים
->->העובד באילן אחד - האם מותר לו לאכול מאילן אחר
->->->לכתחילה ובדיעבד	ב"מ צא: ציון ח פועל העושה באילן אחד אינו אוכל מאחר
->->->מאותו מין או ממין אחר	ב"מ צא: ציון ח פועל העושה באילן אחד אינו אוכל מאחר
->->העובד בגפן אחת אינו רשאי לאכול מגפן אחר
->->->האם הוא רשאי להמתין לאכול עד שיגיע לגפן שפירותיה יפים יותר	ב"מ צא: ציון ה המונע את עצמו עד שמגיע למקום יפות
->->->האם מותר לו למנוע את עצמו עד שמגיע לתאנים או למינים אחרים	ב"מ צא: ציון ה המונע את עצמו עד שמגיע למקום יפות
->->השומר כמה מקשאות - האם הוא יכול למלא את כריסו ממקשה אחת	ב"מ צג. ציון י דרך האכילה של השומרים כמה מקשאות
->->כמה מותר לו לאכול	ב"מ צב. ציון ג אכילת פועל יותר משכרו
->->->אכילה יותר משכרו	ב"מ צב. ציון ג אכילת פועל יותר משכרו
->->->אם יש רק כמות מצומצמת של פירות	ב"מ צב. ציון ג אכילת פועל יותר משכרו
->->מהתורה ומדרבנן	ב"מ צא: ציון ו זמן אכילת פועל מן התורה ומדרבנן
->->מעביד שמנע מהפועל לאכול
->->->האם הוא חייב במלקות או בתשלומים	ב"מ פח: ציון ג בעל הבית שמנע את הפועל מאכילת פירות
->->->האם עבר על איסור, אם חסמו בהסכמתו או בעל כרחו	ב"מ פח: ציון ג בעל הבית שמנע את הפועל מאכילת פירות
->->מציצת הענבים בלי לאוכלם	ב"מ פז: ציון ד ההיתר לפועל לאכול ולא למצוץ
->->עד מתי הוא רשאי לאכול	ב"מ פט. ציון ה הפועל אוכל בפירות עד שיתחייבו במעשר ובחלה
->זכותו לחזור בו אפילו בחצי היום
->->אם כבר קיבל את שכרו	ב"מ עז. אחרי ציון נ פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום
->->אם עשה קנין	ב"מ עז. אחרי ציון נ פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום
->->האם הוא מקבל את השכר שסוכם בתחילה	ב"מ עו: ציון ו קבלן החוזר בו בדבר שאינו אבד
->->האם מתעסק נחשב כפועל לענין זה כלפי נותן העיסקא	ב"מ קה. ציון ב ביטול וחזרה בעיסקא ובשותפות
->->האם שותפים נחשבים פועלים זה כלפי זה לענין זה	ב"מ קה. ציון ב ביטול וחזרה בעיסקא ובשותפות
->זמן עבודתו
->->מהתורה	ב"מ פג: ציון א זמני עבודת הפועלים
->->מתי נוהגים על פי דין תורה, ומתי אפשר לנהוג אחרת	ב"מ פג: ציון א זמני עבודת הפועלים
->חיוב המעביד במזונותיו
->->במקום שנהגו שפועל אוכל לפני שיוצאים לעבודה - האם מעביד יכול לבקש ממנו ללכת לעבוד מוקדם ויביא לו אחר כך מזונות	ב"מ פג. אחרי ציון ז חיובו של בעל הבית לזון את הפועלים
->->כמה חייב לזונו כשאין מנהג	ב"מ פג. אחרי ציון ז חיובו של בעל הבית לזון את הפועלים
->->מעביד שפסק מזונות לפועל בפירוש
->->->האם הפסיקה מחייבת כבר בזמן קבלת העבודה	ב"מ פג. אחרי ציון ז חיובו של בעל הבית לזון את הפועלים
->->->האם חייב להרבות לו יותר מהמנהג	ב"מ פג. אחרי ציון ז חיובו של בעל הבית לזון את הפועלים
->לקיט (שכיר שדר בבית המעביד ומקבל מאכל ומלבוש) - ניכוי שווי הבגדים משכרו כשעוזב
->->אם עזב מרצונו או בעל כרחו	כתובות נד. ציון ח חישוב ערך הבגדים בתשלום הכתובה
->->אם שכרו קצוב או לא קצוב	כתובות נד. ציון ח חישוב ערך הבגדים בתשלום הכתובה
->מי שאמר לשלוחו לשכור פועלים בארבעה והשליח אמר להם שלושה ואמרו שמסכימים למה שאמר המעביד - האם יקבלו שלושה או ארבעה	גיטין סב: ציון ז שליח המהפך באמירתו את סוג שליחותו
->מנהג המדינה בשכירות פועלים - תקפו
->->כשיש ויכוח בין מעביד לבין הפועל	ב"מ פג. ציון ז תוקפו של מנהג המדינה בשכירות פועלים
->->מה נחשב מנהג	ב"מ פג. ציון ז תוקפו של מנהג המדינה בשכירות פועלים
->->נגד הלכה או תנאי שבממון	ב"מ פג. ציון ז תוקפו של מנהג המדינה בשכירות פועלים
->מעביד שהוסיף שכר וטוען שעשה זאת כדי שהפועל ישכים ויעריב למלאכתו בניגוד למנהג והפועל טוען שהתוספת באה כדי שיעשה עבודה טובה יותר	ב"מ פג. ציון ט בעל הבית שטוען שהוסיף שכר כדי שישנו מהמנהג
->מעביד שהורה לחנווני לתת לפועליו עבור שכרם - האם יכול הפועל לתבוע את המעביד	גיטין יג: ציון א פרק ז קנין במעמד שלושתן
->->אם יש ביד החנווני דבר של המעביד	גיטין יג: ציון א פרק ז קנין במעמד שלושתן
->מעביד ששכר פועל וחזר בו - האם הוא חייב	ב"מ עו: ציון ד חיובי בעל הבית ששכר פועלים וחזר בו
->->אם הפועל הלך כבר למקום עבודתו	ב"מ עו: ציון ד חיובי בעל הבית ששכר פועלים וחזר בו
->עבודה שהוזלה במדינה במשך המלאכה והמעביד טוען שהסכים להמשך העבודה בתנאי שיפחית מהשכר והפועל טוען שפייסוהו על דעת שיעשה מלאכה טובה יותר	ב"מ פג. ציון ט בעל הבית שטוען שהוסיף שכר כדי שישנו מהמנהג
->פועל יהודי שקיבל בשכרו מגוי חבית יין נסך - האם מותר לו לבקש את דמיה
->->אם החבית הגיעה לידו	ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->->בהסכמתו או בלי הסכמתו	ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->אם החבית לא הגיעה לידו	ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->->אם אמר לגוי למכור אותה ולתת את דמיה	ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->->אם אמר לגוי שאינו רוצה את החבית אלא את שוויה	ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->->אם הגוי התחייב מראש לתת לו יין	ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->->ויכול לגבות מהגוי באופן אחר	ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->שהטעה את מעביד על גובה שכרו - כמה הוא מקבל	ב"מ עה: ציון כ בעל הבית ופועלים שהטעו זה את זה
->שהטעהו המעביד
->->אם אמר לשליח לשכור פועל בארבעה ושכר השליח בשלשה
->->->אם אמר לו הפועל "כמה שאמר בעל הבית" - מה שכרו	ב"מ עו. ציון כ פועלים שהוטעו ע"י שליח ואמרו שסומכים על בעל הבית
->->->האם יש לו תרעומת על השליח	ב"מ עו. ציון ט 'אל תמנע טוב םבעליו' כעילה לתרעומת
->->->מה שכרו של הפועל	ב"מ עו. ציון ט 'אל תמנע טוב םבעליו' כעילה לתרעומת
->->אם אמר לשליח לשכור פועל בשלושה והשליח שכר בארבעה	ב"מ פז. ציון ג קביעת שכר כשלא קבעוהו מראש
->->האם ומתי יכול הפועל לתבוע ממנו יותר	ב"מ עה: ציון כ בעל הבית ופועלים שהטעו זה את זה
->שהטעהו שליח של המעביד - כמה הוא מקבל מהמעביד ומהשליח	ב"מ עו. ציון ג שליח שהטעה את הפועלים על גובה שכרם
->שהמעביד המחה אותו אצל אחר שישלם לו
->->האם האדם האחר יכול לחזור בו מהסכמתו לשלם לפועל	ב"מ קיב. ציון ב המחהו אצל חנוני או אצל שולחני
->->->בחנווני או שולחני או סתם אדם	ב"מ קיב. ציון ב המחהו אצל חנוני או אצל שולחני
->->האם הפועל יכול לחזור בו מהסכמתו ולתבוע את המעביד
->->->אם עשה קנין על מחילתו או לא	ב"מ קיב. ציון ב המחהו אצל חנוני או אצל שולחני
->שהתנה עמו המעביד לתת לו חפץ
->->אם הסכים הפועל לקבל את המטלטלין שעבד בהם - האם המעביד יכול לחזור בו ולתת כסף, אם הפועל עשה קנין או לא	ב"מ קיח. ציון ג פועל שהסכים לקבל בשכרו מה שעשה
->->האם התנאי מחייב	ב"מ מה: ציון ב פסקה ב התחייבות הלוקח לשלם וצורת התשלום
->->האם יכול לתת לו כסף במקומו	ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->->->אם עשה קנין או לא	ב"מ קו: ציון ד פסקה א תשלומי החוכר מתוך השדה
->שטוען שלא קיבל את שכרו - האם הוא נאמן
->->אם עבר יום שלם או חצי יממה מאז שהפסיק לתבוע	ב"מ קיג. ציון א נאמנות השכיר לאחר זמנו ויש עדים שתבעו בזמנו
->->אם תבעו בזמנו או לא	ב"מ קיג. ציון א נאמנות השכיר לאחר זמנו ויש עדים שתבעו בזמנו
->->בזמנו או לאחר זמנו	ב"מ קיג. ציון א נאמנות השכיר לאחר זמנו ויש עדים שתבעו בזמנו
->שכירתו בשבת	שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->->אם אומר בפירוש שמבקש לשוכרו או רק רומז	שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->->אמירת "הנראה שתעמוד עמי לערב"	שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->->לדבר בקשר לכך שישכרנו למוצאי שבת	שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->->ע"י גוי	שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->->קביעת גובה השכר	שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->שכר עבודה באיסורי הנאה	(ראה: שכר)
->שמצא מציאה	(ראה: מציאה)
->שנאנס ולא השלים את עבודתו - כמה יקבל	ב"מ עז. ציון ס פועל שחלה ולא השלים את עבודתו
->->כגון שנלקח לעבודת המלך באמצע עבודתו	ב"מ עח: ציון ג בהמה מושכרת שחלתה או שנלקחה לעבודת המלך
->שנאנס ולא עבד - האם מקבל שכר על הזמן שלא עבד	קידושין יז. ציון ב עבד עברי שחלה
->שני פועלים שהגיעו זמנם לתשלום ויש למעביד כסף רק לאחד מהם - מי קודם
->->עני או אביון	ב"מ קיא: לפני ציון א הקדמת תשלום שכר לעני
->->עני או עשיר	ב"מ קיא: לפני ציון א הקדמת תשלום שכר לעני
->שנכנס לבית המעביד בלי רשות כדי לתבוע את שכרו ונגחו שורו של בעל הבית
->->אם ביקש רשות להיכנס ובעה"ב ענה "הן"	ב"ק לג. ציון ג פועלים שנכנסו לתבוע את שכרם
->->אם בעל הבית שכיח בביתו או אינו שכיח	ב"ק לג. ציון ג פועלים שנכנסו לתבוע את שכרם והוזקו
->שנמצא שאין צורך בעבודתו - האם ומתי צריך לשלם לו	ב"מ עו: ציון כ השוכר פועלים ונמצא שאין צורך בעבודתם; ב"מ עט. ציון ח השוכר את הספינה להוביל יין וטבעה
->->בפועל שנשכר להביא פירות לחולה ונמצא שהחולה מת או הבריא	ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->שנשא משא שכבד לאחד וקל לשניים ונשבר - כמה חייב
->->בפועל אחד או שנים	ב"מ פג. ציון ו משא שכבד לאחד וקל לשניים, ונשבר
->->בשכיר יום או בקבלן	ב"מ פג. ציון ו משא שכבד לאחד וקל לשניים, ונשבר
->שקיבל עליו לעבוד ולא עבד ונגרם מכך נזק - האם חייב לשלם	ב"מ קד. ציון ז פסקה ד אריס שהוביר את הקרקע
->תשלום בדמי שביעית לפועל בתורת מתנה	שביעית פ"ח מ"ה ציון ב מתנת חינם מדמי שביעית
->->לפני שהוא מבקש ממנו את העבודה או אח"כ	שביעית פ"ח מ"ה ציון ב מתנת חינם מדמי שביעית
->->סמוך לעשיית המלאכה או זמן רב אח"כ	שביעית פ"ח מ"ה ציון ב מתנת חינם מדמי שביעית
->תשלום שכרו בדמי שביעית, בפועל שכורה בור מים	שביעית פ"ח מ"ה ציון ב תשלום לְבַּיָּר מדמי שביעית
->->אחרי שכרה את הבור	שביעית פ"ח מ"ה ציון ב תשלום לְבַּיָּר מדמי שביעית
->->לשתיית אדם, או לכיבוס ולתשמישים אחרים	שביעית פ"ח מ"ה ציון ב תשלום לְבַּיָּר מדמי שביעית
פועל בטל (שכר כפועל בטל) - שיעור השכר
->למי שהפסיק ממלאכתו כדי להשיב אבידה	ב"מ סח. ציון ז נטילת שכר בעסק כדרך למניעת איסור ריבית
->->אם במלאכתו הראשונה השכר גבוה והטירחה מועטת ובהשבת האבידה הטירחה רבה והשכר נמוך	ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->אם שכר ההשבה גבוה מהפסדו או נמוך מהפסדו	ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->התחשבות בתכונות האדם עצמו או בסוג מלאכתו	ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->כמה שאדם מוכן ליטול להפסיק ממלאכתו הקשה ולעסוק במלאכה קלה זו	ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->כמה שאדם מוכן ליטול להתבטל לגמרי	ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->כמה שנוטל על מלאכתו הראשונה בשעה שאין המלאכה מצויה	ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->כמה שנוטל פועל המחזר אחרי אבידה	ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->למי שמתעסק בעיסקא, כדי שלא יהיה אסור מטעם ריבית
->->כמה שאדם מוכן ליטול להפסיק ממלאכתו הקשה ולעסוק במלאכה קלה זו	ב"מ סח. ציון ז נטילת שכר בעסק כדרך למניעת איסור ריבית
->->כמה שנוטל פועל שהוא בטל לגמרי	ב"מ סח. ציון ז נטילת שכר בעסק כדרך למניעת איסור ריבית
->->כמה שנוטל פועל שעושה מלאכה קלה	ב"מ סח. ציון ז נטילת שכר בעסק כדרך למניעת איסור ריבית
פורים	(ראה גם: מגילה; סעודת פורים; על הניסים; תענית, במועדים)
->איסור תענית בו	תענית י. ציון ז איסור תענית בראש חודש
->->אם התחילו האם מפסיקים
->->->בתענית ציבור ובתענית יחיד	תענית י. ציון ז הפסקת תענית בימים טובים; תענית יח: ציון ב אין גוזרים תענית בראש חודש חנוכה ופורים
->->->האם התחלה של יחידים מחייבת את הציבור	תענית יח: ציון ב אין גוזרים תענית בראש חודש חנוכה ופורים
->->->מה נחשב התחלה	תענית יח: ציון ב אין גוזרים תענית בראש חודש חנוכה ופורים
->->תענית ציבור או תענית יחיד	תענית י. ציון ז הפסקת תענית בימים טובים
->אמירת "על הניסים" בברכת המזון
->->אם שכח ולא הזכיר - האם צריך לחזור	שבת כד. ציון א אמירת "על הניסים" בחנוכה
->->חובה או רשות	שבת כד. ציון א אמירת "על הניסים" בחנוכה
->האם מברכים "שהחיינו" על עיצומו של יום אם לא קיים את מצוות היום	שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->אם נשא אשה ערב פורים - האם מותר לעשות את הסעודה הראשונה בפורים	מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->האם אבל חייב לנהוג בו אבלות
->->ביום הראשון לאבלות או בשאר הימים	מו"ק כד: ציון ו פסקה ב חגים שמפסיקים את האבלות
->האם מותר לאדם למלא פיו שחוק בפורים בזמן הזה	ברכות לא. ציון א איסור שחוק
->האם מותר להתענות בימים שלפניו ושלאחריו	ר"ה יט: ציון ב ביטולה של מגילת תענית והשלכותיו
->האם שיר של פורים דוחה שיר של יום רגיל	סוכה נד: ציון ג דחיה או קדימה בשיר של יום
->החיוב להשתכר	מגילה ז: ציון ב מיחייב איניש לבסומי בפוריא
->->הגדרת "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"	מגילה ז: ציון ב מיחייב איניש לבסומי בפוריא
->החיוב לשאול ולדרוש בו
->->אם חל בשבת	מגילה ד. ציון ב שואלים ודורשים בפורים
->->אם חל בחול	מגילה ד. ציון ב שואלים ודורשים בפורים
->->במה שואלים ודורשים	מגילה ד. ציון ב שואלים ודורשים בפורים
->הקורא את המגילה באשורית ואינו מבין	סוטה לב. ציון א דברים הנאמרים בכל לשון
->מי ששילח מנות לעני ומתכוון לקיים גם מתנות לאביונים	סוטה ח. ציון ז אין עושים מצוות חבילות חבילות
->מעות פורים
->->האם מותר לגבאים או לבני העיר לשנותם לצדקה אחרת	ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->->האם מותר לעני להשתמש בהם לצרכים אחרים חוץ מסעודת פורים	ב"מ עח. אחרי ציון ז המעביר על דעת בעל הבית; ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->->האם מותר לצמצם בהוצאתם לצרכי סעודה כדי שילכו לצדקה אחרת	ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->->האם מותר לתתם לעניים גוים, לכתחילה ובדיעבד	ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->->מה בין מעות פורים לצדקה אחרת	ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->->מה עושים עם מעות פורים שנותרו	ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->נישואין בו	מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->סעודת פורים לבני הכפרים - ביום הכניסה או בי"ד	מגילה ד: ציון ה זמן הסעודה כשחל פורים בשבת
->עשיית מלאכה בו	מגילה ה: ציון ג עשיית מלאכה בפורים
->שחל בשבת- זמן הסעודה, משלוח מנות ו"על הנסים"	מגילה ד: ציון ה זמן הסעודה כשחל פורים בשבת
פורים קטן (י"ד וט"ו באדר ראשון)
->איסורו בהספד ובתענית	מגילה ו: ציון א ימי הפורים שבאדר ראשון
->עשיית משתה ושמחה בו	מגילה ו: ציון א ימי הפורים שבאדר ראשון
פורש מהציבור
->מתי אסור לפרוש ומתי צריך לפרוש	תענית יא. ציון ג השתתפות בצער הציבור
פושעי ישראל בגופן
->דינם	ר"ה יז. ציון ב דין פושעי ישראל בגופם
->הגדרתם	ר"ה יז. ציון ב דין פושעי ישראל בגופם
->->מי שאינו מניח תפילין	ר"ה יז. ציון ב דין פושעי ישראל בגופם
->->מי שלא קיים מצוה אחת מעולם או שקיים אותה רק לפרקים	ר"ה יז. ציון ב דין פושעי ישראל בגופם
פחד
->האם יש איסור לפחד במלחמה	סוטה מד. ציון ו מיהו הירא ורך הלבב החוזר מהמלחמה
->->לפני המלחמה או אחרי שנכנס לקשרי המלחמה	סוטה מד. ציון ו מיהו הירא ורך הלבב החוזר מהמלחמה
->האם פחדן חוזר מהמלחמה
->->במלחמת מצוה	סוטה מד. ציון ו מיהו הירא ורך הלבב החוזר מהמלחמה
->->המפחד פחד רגיל או פחד גדול מאד	סוטה מד. ציון ו מיהו הירא ורך הלבב החוזר מהמלחמה
פחת נבילה
->בשואל	ב"ק יא. ציון ד שמין לשואל
->גנב וגזלן מפסידים אותו עד שעת העמדה בדין	ב"ק יא. ציון ב אין שמין לגנב ולגזלן
->מי מפסיד בגלל פחת נבילה - המזיק או הניזק
->->אם הסריחה או הוזלה בשוק	ב"ק י: ציון ה פחת נבילה של ניזק
->->אם נפחתה בעודה בבור	ב"ק יא. ציון א טורח הנבילה על המזיק
->->אם נפחתה לפני שנודע לניזק על הנזק	ב"ק י: ציון ה פחת נבילה של ניזק
פטל
->האם מברכים עליו "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ"	ברכות מ. ציון נ הגדרת אילן וירק לענין ברכה
פטר חמור
->הפודה פטר חמור של חברו בשה של עצמו שלא מדעתו	נדרים לו: ציון א הפרשת תרומה עבור מודר הנאה
->נתינת פדיונו לכהנת	חולין קלא: ציון ג נתינת מתנות כהונה לכהנת
->פדיונו בשה שהוא בן פקועה	חולין עד: ציון ז פדיון פטר חמור בבן פקועה
->->אם אמו נתנבלה או נמצאה טריפה	חולין עד: ציון ז פדיון פטר חמור בבן פקועה
->שהתערב בחייו בחמורים אחרים	ע"ז עד. ציון א דברים האוסרים את תערובתם בהנאה בכלשהו
פי הטבעת
->נגיעה בה לפני נטילת ידים של שחרית ולאחריה	שבת קח: ציון ט איסור נגיעה ביד
פי תקרה יורד וסותם
->בסוכה בתוך בית שתקרתו פתוחה ויש שם קורה לצורך חלל הבית	סוכה יח. ציון ד סיכך על גבי אכסדרה
->בסוכה הבנויה צמוד לאכסדרה או בתוכה וחסר לסוכה חלק מהדפנות או כולן	סוכה יח. ציון ד סיכך על גבי אכסדרה
->בשתי מחיצות של יתדות שמונח עליהם דף	שבת צט: ציון ד רה"י שנעשית ע"י דף שעל יתידות
פיגול
->בחתיית הגחלים לקטורת	יומא מח: ציון א מחשבת פיגול בחתיית גחלים לקטורת
->בקטורת של יום הכיפורים	יומא מח. ציון ח מחשבת פיגול בחפינת הקטורת
->המפגל בשוגג - האם הקרבן נפסל
->->אם הקריב חטאת וחשב שזה שלמים וחשב לאוכלו שני ימים כשלמים	גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->אם חשב שמותר לחשב לאוכלו אחר זמנו	גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->כהן שפיגל קרבן - האם הוא חייב לשלם	גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->אם הקריב את הקרבן שלא לשמו	גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->אם חשב לאוכלו חוץ למקומו או חוץ לזמנו	גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->אם פיגל במזיד	גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->אם פיגל בשחיטה	גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->בדיבור או במחשבה	גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->בקרבן נדבה	גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
פיו ולבו שוים
->בהפרשת תרו"מ, בנדר, ובקרבנות	פסחים סג. ציון א עד שיהיו פיו ולבו שוין
פיוטים	(ראה גם: קרובץ)
->האם מותר להרבות בהם בתארים ובשבחים לה'	ברכות לג: ציון ו ריבוי תארים ושבחים לקדוש ברוך הוא
->האם מותר לומר פיוטים בתוך ברכות	ברכות יא. בלי ציון הוספת דברים ופיוטים בנוסח הברכה
->->לכבוד חתן או ברית מילה או בליל פסח	ברכות יא. בלי ציון הוספת דברים ופיוטים בנוסח הברכה
->האם מותר ללמוד או להרהר בדברי תורה בשעת אמירתם	ברכות יא. בלי ציון הוספת דברים ופיוטים בנוסח הברכה
->לימוד הלכה מפיוטים	יומא מא: ציון ב קשירת לשון של זהורית לשעיר הנשחט
פיוס	(ראה: מחילה)
פייס (במקדש)
->ביום הכיפורים - האם היה פייס לעבודות שכשרות בכל כהן	יומא כב. ציון ב הפייסות במקדש בכל יום וביום הכיפורים; יומא לב. ציון ג העבודות ביום הכיפורים שכשרות רק בכהן גדול
->->על העלאת אברים שלא נתעכלו בלילה למערכה הרביעית	יומא מה. ציון ז אברים ופדרים שלא נתעכלו
->בסוכות ובשמיני עצרת על המוספים	סוכה נה: ציון ב האם היו מפייסים על קרבנות החג
->בקרבן יחיד - האם יש פייס
->->אם בעל הקרבן בחר כהן	יומא כו: ציון ו סדר הקרבת קרבן יחיד
->->בקרבן של כהן או של ישראל	יומא כו: ציון ו סדר הקרבת קרבן יחיד
->->האם בעל הקרבן בוחר איזה כהן או שכל הקודם זוכה	יומא כו: ציון ו סדר הקרבת קרבן יחיד
->->לגבי עצם ההקרבה או לגבי כל התפקידים שבו	יומא כו: ציון ו סדר הקרבת קרבן יחיד
->האם הפייסות מדאורייתא או מדרבנן	יומא כב. ציון ב הפייסות במקדש בכל יום וביום הכיפורים
->האם סגן הכהן הגדול היה הממונה על הפייסות	סנהדרין יט. ציון ו היינו סגן - היינו ממונה
->הוצאת האצבעות
->->אם הוציא שלוש - כמה מונים	יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->->אם אחד מהם גודל	יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->אם הוציא שתים - כמה מונים
->->->אם הוציא אגודל ואצבע אחרת	יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->->אם הוציא את השנייה ואת השלישית	יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->במנין לספירת הכהנים או במנין לקביעת מי יזכה	יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->האם מותר להוציא שתים	יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->->בכהן בריא או חולה	יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->העלאת אברים מהכבש למזבח - האם עשו עליו פייס רביעי	יומא כו. ציון ג מי מעלה את האברים מהכבש למזבח
->לבחירת מקטירי הבזיכין	יומא כו. ציון ה מי זוכה בעבודות המיוחדות לשבת
->לבחירת עושי עבודות המוסף	יומא כו. ציון ה מי זוכה בעבודות המיוחדות לשבת
->לבישת בגדי כהונה בשעת הפייסות	יומא כב. ציון ב הפייסות במקדש בכל יום וביום הכיפורים
->->בפייס הראשון ובשאר פייסות	יומא כד: ציון ב פיס בבגדי קודש
->->לבישת אבנט שהוא מכלאים	יומא כד: ציון ב פיס בבגדי קודש
->לעבודות תמיד של בין הערבים
->->בעבודות שיש גם בשל שחר	יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->->בשבת שמתחלפות המשמרות	יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->->האם יש פייס לסידור שני גזרי עצים בה"ע	יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->->האם יש פייס לקטורת בה"ע	יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->->->אם כל הכהנים כבר עשו קטורת בעבר	יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->->->מתי עשו את הפיס - בשחר או בין הערבים	יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->מי שזכה בפייס - האם יכול להשתתף בפייס הרביעי אותו יום	יומא כו. ציון ג מי מעלה את האברים
->על שאר קרבנות המוספים בסוכות ובשמיני עצרת	סוכה נה: ציון ב האם היו מפייסים על קרבנות החג
->עשייתו בהר הבית	ברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
->פייס ראשון - בבית המוקד או בלשכת הגזית	יומא כד: ציון ב פיס בבגדי קודש
->פייס שני - אחרי שנבחר הראשון, מי עושה את שאר 12 העבודות	יומא כה. ציון ה הפיס השני
->קידוש ידיים ורגליים לפני הפייס או אחריו	יומא כד: ציון ב פיס בבגדי קודש
->->בפייס הראשון ובשאר הפייסות	יומא כד: ציון ב פיס בבגדי קודש
פילגש
->האם היא מותרת להדיוט	סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש; סנהדרין עו. ציון ב איסור מסירת הבת לזנות
->במייחד אישה בלי קידושין	סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->הגדרתה	סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->האם היא מותרת למלך	סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->האם פילגשו של מלך מותרת למלך אחר	סנהדרין כב. ציון א מלך משתמש בשרביטו של מלך
פילוסופיה
->האם מותר ללמוד אותה	חגיגה טו: ציון א לימוד תורה מרב שאינו הגון
->היחס בין מחקרים פילוסופים עמוקים ל"מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה"	חגיגה יא: ציון א דרישה במעשה בראשית ובמעשה מרכבה
->לימודה	סוטה מט: לפני ציון ד האיסור ללמוד חכמה יוונית
פיסוג
->בשביעית	שביעית פ"ד מ"ו ציון ל קשירת אילן שנפשח
->בתוספת שביעית	שביעית פ"ב מ"ב ציון י פרק י מלאכות שהותרו בערב שביעית עד ראש השנה
פיסול
->בתוספת שביעית	שביעית פ"ב מ"ב ציון י פרק י מלאכות שהותרו בערב שביעית עד ראש השנה
פיקדון
פיקדון
->אחריות השומר עליו	(ראה: שומר)
->אם המפקיד התנה שלא בשעת ההפקדה שיחזיר את הפיקדון בעדים - האם התנאי חל	שבועות מא: ציון ב המתנה עם הלווה שיפרע לו בעדים
->אם המפקיד תובע אותו במקום שאינו מקום ההפקדה
->->אם הפקדון ביד השומר במקום התביעה	ב"ק קיח. ציון ד היכן אפשר לתבוע מילוה, אבידה, פקדון
->->אם השומר טוען שאינו בידו ומסרב להישבע	ב"ק קיח. ציון ד היכן אפשר לתבוע מילוה
->אם הנפקד מת ויתומיו טוענים שהנכס שייך לאביהם - מי נאמן
->->אם הדיינים מעריכים שהמפקיד דובר אמת	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם היתומים טוענים ברי או שטוענים שמא	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם המפקיד נותן סימנים	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->->סימנים מובהקים או סימנים רגילים שמועילים באבידה	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם המפקיד רגיל להיכנס לבית הנפקד או לא	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם הנפקד אמוד שיהיה לו חפץ כזה משלו או לא	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם יש עדים על ההפקדה	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם יש עדים שראו עכשיו את החפץ בידי היתומים	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->->אם אלו עדי ההפקדה עצמם	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->בזמן הזה	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->האם מותר ליתומים להשתמש בפיקדון ולמוכרו	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->האם אומרים בו 'עבד לווה לאיש מלוה'	שבועות מא: ציון ב המתנה עם הלווה שיפרע לו בעדים
->האם בעליו יכול להקדישו	ב"ק סח: ציון ו קנין והקדש בדבר שאינו ברשותו
->->אם הנפקד כופר בו	ב"ק סח: ציון ו קנין והקדש בדבר שאינו ברשותו; ב"ק ע. ציון א על מה כותבים הרשאה
->האם בעליו יכול לכתוב עליו הרשאה	ב"ק ע. ציון א על מה כותבים הרשאה
->->אם הנפקד כופר או מודה	ב"ק ע. ציון א על מה כותבים הרשאה
->האם מותר לשומר לתפוס את הפיקדון בשביל חוב שבעל הפקדון חייב לו	ב"מ ו. אחרי ציון א פסקה ג התופס טלית של חבירו בשביל חובו
->החזרתו במדבר נגד רצון המפקיד
->->אם הופקד ביישוב או במדבר	ב"ק קיח. ציון א החזרת מלוה, פקדון וגזל במדבר
->->אם הופקד ביישוב ואמר מראש למפקיד "אוכל להחזיר לך במדבר אם ארצה" או "אם תרצה"	ב"ק קיח. ציון ו המלוה או המפקיד ע"מ לצאת למדבר
->->אם הופקד ביישוב ואמר מראש למפקיד "אני יוצא למדבר"	ב"ק קיח. ציון ו המלוה או המפקיד ע"מ לצאת למדבר
->->->אחרי שאמר לו המפקיד שהוא יוצא למדבר או לפני כן	ב"ק קיח. ציון ו המלוה או המפקיד ע"מ לצאת
->->אם השומר מקבל ע"ע אחריות עד שיגיע הפקדון ליישוב	ב"ק קיח. ציון א החזרת מלוה
->->מדאורייתא או מדרבנן	ב"ק קיח. ציון א החזרת מלוה, פקדון וגזל במדבר
->המפקיד פירות שאינם מדודים והנפקד עירבם עם פירותיו ואינו יודע כמה היו - כמה עליו לשלם	שבועות מג. ציון מ מלווה שאיבד את המשכון ואינו יודע את ערכו
->->אם המפקיד טוען שהנפקד יודע כמה היו	שבועות מג. ציון מ מלווה שאיבד את המשכון ואינו יודע את ערכו
->המקבלו מקטן לא יחזיר לו עד שיגדל אלא נותן לו ס"ת או קרקע לאכילת פירות	ב"ק פז: ציון ו קטנים יעשה להם סגולה
->השבתו ע"י שליח	(ראה: שליח, בהשבת חיוב)
->חמץ מופקד	(ראה: ביעור חמץ)
->יכולת המפקיד לחזור בו אחרי שש"ח או ש"ש משך	ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
->מפקיד שמת והיו לו שני בנים - האם אחד מהם יכול לתבוע את חלקו לבדו	כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->מפקיד שתובע את פקדונו והנפקד טוען שהנכס שלו - מי נאמן
->->אם המפקיד נותן סימנים	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם הנפקד אמוד שיהיה לו חפץ כזה משלו או לא	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם יש עדים על ההפקדה או אין	כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->נאמנות הנפקד לומר למי הוא שייך	קידושין עג: ציון ז נאמנות בעל המקח
->נפקד שאמר לשליח "הולך את הפקדון למפקיד"
->->אם אמר לשליח 'שא', 'טול', 'החזר', או 'יהא מנה זה לפלוני בידך'	גיטין יד. ציון ד פרק ה הולך מנה לפלוני
->->אם השליח הוא אדם שהמפקיד רגיל להפקיד אצלו	גיטין יד. ציון ד פרק א הולך מנה לפלוני
->->האם הוא יכול לחזור בו מנתינתו לשליח	גיטין יד. ציון ד פרק א הולך מנה לפלוני
->->->אם הוחזק הנפקד כפרן	גיטין יד. ציון ד פרק א הולך מנה לפלוני
->->חיוב הנפקד באחריות עד שמגיע הפיקדון למפקיד	גיטין יד. ציון ד פרק א הולך מנה לפלוני
->נפקד שאמר לשליח "תן את הפקדון למפקיד" - האם הוא יכול לחזור בו מנתינתו לשליח	גיטין יד. ציון ד הולך מנה לפלוני
->->אם מסר לשליח בידו או לא מסר	גיטין יד. ציון ד הולך מנה לפלוני
->שהפקיד גר שהתגיירו בניו איתו, ומת - החזרתו לבניו	קידושין יז: ציון מ הלווה מן הגר והחזיר
->שניים שהפקידו אצל אחד ואחד מהם תבע אותו
->->האם הוא יכול לכוף את הנפקד לדין גם על הפקדון של האחר
->->->אם השני היה בעיר או לא	כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->->->אם השני ידע על הדיון או לא ידע	כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->->האם הנפקד חייב או רשאי לתת לו גם את הפקדון של האחר	כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->שניים שהפקידו יחד וביקש אחד ליטול את חלקו - האם הנפקד רשאי לתת לו	שבועות לז. ציון ב שבועת הפיקדון כשנשבע לשותפים
->->אם השותף האחר נמצא באותה מדינה	שבועות לז. ציון ב שבועת הפיקדון כשנשבע לשותפים
פיקוח נפש	(ראה גם: הצלת נפש; חולה; ייהרג ואל יעבור; מזיקים; רפואה)
->איש ואשה שבסכנה - את מי מצילים קודם	כתובות סז. ציון ו דין קדימה בפרנסת יתום ויתומה
->אמירת "גוי אני" או התלבשות כגוי כדי להינצל ממוות	נדרים סב: ציון ג התחזות לגוי לצורך מניעת הפסד
->הליכה בו אחר הרוב	ברכות לג. ציון א הפסקה בתפילה מפני הנחש
->הצלה ע"י תרופה אסורה שספק האם היא מועילה	ב"ק פ. לפני ציון ד גידול בהמה דקה לצורך חולה
->הצלת עצמו בממון חברו	(ראה: הצלה)
->חיוב להציל מי שמביא על עצמו סכנת חיים	כתובות סז: ציון ה פרק ב עשיר שאינו רוצה להתפרנס מנכסיו
->כניסה לספק סכנה או לצער כדי להציל אחר מוודאי סכנה	נדרים פ: בלי ציון סדר חלוקת המים כשאינם מספיקים לכולם
->לחישה ורקיקה על מכה כשיש סכנת נפשות	סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
->עשיית איסור דרבנן כדי להציל נפש	ב"ק פ. לפני ציון ד גידול בהמה דקה לצורך חולה
->רפואה בדברי תורה כשיש סכנת נפשות	סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
פיקוח נפש באכילה ביום הכיפורים
->אם רופא אחד מומחה חולק על שנים שאינם מומחים לגבי האכלת חולה ביוה"כ	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->האכלת אשה מעוברת 'שהריחה'	יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->אם יש ידיעה ברורה שהיא בסכנה	יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->->ע"י מומחה או ע"י אמירתה	יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->אם רואים שפניה משתנות	יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->צריך להודיע לה שיוה"כ היום שמא תוותר	יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->קודם כוש ברוטב, אח"כ רוטב, אח"כ שומן	יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->קודם פחות פחות מכשיעור בהפסקות	יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->האכלת חולה
->->אם אשה אומרת שהוא צריך	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->צירופה לאחרים להכרעה כשיש חילוקי דעות	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם בקי או רופא (מומחה או לא) אומר שהוא צריך	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->->אם אומר "אם לא יאכל ודאי ימות, אם יאכל אולי יחיה"	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->->אם אומר "אם לא יאכל ימות"	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->אם אומר "הוא לא יכול לסבול את הצום"	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->אם סתם יהודי אומר כך	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->הסתמכות על רופא יהודי שאינו שומר תורה ומצוות	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->->והחולה אומר שלא צריך (והחולה עצמו הוא רופא או לא)	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->אם גוי אומר שהוא צריך	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->ברופא גוי	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם החולה אומר שאינו צריך והרופא אינו יודע	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->אם החולה אומר שהוא צריך ורופא אומר שאינו צריך	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->->אם החולה אומר "איני יכול לסבול את הצום"	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->->אם החולה אומר "אם לא אוכַל אני אמות"	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->אם החולה אומר זאת מיוזמתו או בתשובה לשאלה	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->->אם ידוע שהוא חולה שיש בו סכנה או לא ידוע	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->->אם כמה רופאים אומרים שלא צריך	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם הרופא אומר שאינו צריך והחולה אינו יודע	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->אם יש חילוקי דעות בין רופא מומחה לרופא שאינו מומחה	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->->בין רופא מומחה לשני רופאים שאינם מומחים	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->->להקל או להחמיר	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם רואים עליו סימני חולשה	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם רופא אחד אומר שצריך ורופא אחר אומר שא"צ	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->->אם חולה ורופא אומרים שאינו צריך	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->אם יש חילוקי דעות בין שני רופאים שקולים	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם שני רופאים אומרים שצריך, ויותר משניים אומרים שא"צ	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->אם דיברו באותו זמן או שהדעה השנייה נשמעה רק אח"כ	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->האכלת יולדת וכל אדם שהריח מאכל ופניו משתנים
->->האם מודיעים לו קודם שיוה"כ היום שמא יוותר	יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->האם צריך לתת הקל הקל תחילה או לפי אומד מומחים	יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->האם צריך לתת פחות פחות מכשיעור	יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->האכלת מי שאחזו בולמוס	יומא פג. ציון ה האכלה של מי שאחזו בולמוס
->->חולי מחמת רעב, שיש סכנת נפשות	יומא פג. ציון ה האכלה של מי שאחזו בולמוס
->->חולי עם כאב חזק המבטל את הרגשת החושים	יומא פג. ציון ה האכלה של מי שאחזו בולמוס
->->עד שיאורו עיניו או עד שיבחין בין טעם טוב לטעם רע	יומא פג. ציון ה האכלה של מי שאחזו בולמוס
->->->בלילה או ביום	יומא פג. ציון ה האכלה של מי שאחזו בולמוס
->חולה שיש בו סכנה - האם צריך לתת לו פחות פחות מכשיעור	יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה
->חיוב יולדת בתענית ביוה"כ בתוך שלושים	יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
פיקוח נפש באכילת מאכלות אסורים	(ראה: מאכלות אסורים)
פיקוח נפש במלאכה בשבת
->אם התכוון גם לצוד דגים או רק לדגים והציל תינוק - האם חייב	יומא פד: ציון ג מלאכה נוספת שנלווית למעשה ההצלה בשבת
->אם נפלה מפולת על קבוצה שרובה או חציה ישראלים או רובה גוים
->->אם הלכו יחד לחצר אחרת או שהתפזרו	יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי
->->אם פירשו חלק גם מהחצר השניה	יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי
->->אם פירשו כולם או מקצתם	יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי
->->אם פירשו כולם ורק חלקם הלכו לחצר אחרת	יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב
->במצב שגם אם האדם יינצל, לא ישמור שבתות	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->אבל ישמור מצוות אחרות	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->בספק ספיקא	יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי; יומא פה. לפני ציון המפקחים את הגל בשבת גם על ספק
->האם גוי או אשה מוסמכים לקבוע שיש פיקו"נ	יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים שיחללו שבת
->האם מותר לעשות מלאכה אסורה תוך כדי ההצלה	יומא פד: ציון ג מלאכה נוספת שנלווית למעשה ההצלה
->->אם מתכוון למלאכה הנוספת או לא	יומא פד: ציון ג מלאכה נוספת שנלווית למעשה ההצלה
->הותרה או דחויה	ביצה יז. ציון ז אפיה ובשול מיום טוב למחר; ביצה כא: ציון י בישול למי שלא עירב
->הותרה או דחויה	יומא ו: ציון א טומאה בציבור; יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->המתכוון לצוד דגים בשבת ועלו בידו דגים ותינוק - האם חייב	ביצה יז. ציון כ מי שעבר ואפה או הערים
->המתכוון לצוד דגים ועלו בידו דגים ותינוק - האם חייב	ביצה יז. ציון כ מי שעבר ואפה או הערים
->חילול שבת על תרופה שחולה אומר שהוא צריך ורופא אומר שלא צריך או שאומר שתזיק לו	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->יולדת שצריכה שמן בשבת - מביאים לה בשינוי	יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים
->להציל גוסס	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->אם רופא אומר שיש לעשות תרופה שתרפא אותו	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת
->->בפיקוח מפולת או בריפוי	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->להציל טריפה	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->להציל לחיי שעה	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->באיסור דרבנן או דאורייתא	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->בחרש, שוטה וקטן שפטורים במצוות	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->להציל משמד רוחני, חד פעמי או המרת דת לגמרי	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת
->להציל ספק ישראל - תינוק שנמצא מושלך, אם רוב אנשי העיר ישראל או גוים או מחצה ומחצה	כתובות טו: ציון א תינוק הנמצא מושלך ולא ידוע אם הוא ישראל
->להציל עובר (באופן שאין סכנה לאמו)	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->אם אמו מתה והוא עומד להיוולד	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->בספק סכנה או ודאי סכנה	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->להציל תינוק שנשבה, שלא ישמור שבתות	יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->למחלות עיניים שונות	ביצה כב. ציון ז מחלות עינים שמחללים עליהן את השבת
->לתינוק שנמצא בעיר שרובה גוים	יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי
->->אם נמצא בתוך בית בעיר	יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי
->מכה בשיניים	ע"ז כח. ציון ד מכה בשיניים לענין חילול שבת
->->בכאב שיניים (חזק או רגיל) בלי מכה	ע"ז כח. ציון ד מכה בשיניים לענין חילול שבת
->->במכה בחניכיים	ע"ז כח. ציון ד מכה בשיניים לענין חילול שבת
->->בעשיית איסור תורה או איסור דרבנן	ע"ז כח. ציון ד מכה בשיניים לענין חילול שבת
->->ע"י עקירת השן - ע"י גוי או ע"י ישראל	ע"ז כח. ציון ד מכה בשיניים לענין חילול שבת
->מכה של חלל
->->אם הרופא או החולה אומרים שא"צ לעשות דבר	ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה
->->->אם הם אומרים שא"צ לעשות עכשו דבר	ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה
->->אם ידוע שלא ימות ממנה או שלא ימות מיד	ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה של חלל
->->גדרו - מהשפתיים ולפנים או מהשיניים ולפנים	ע"ז כח. ציון ג מהיכן מתחילה מכה של חלל
->->גדרו - מכה כנגד חלל הגוף מבחוץ או מכה בתוך החלל מבפנים	ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה של חלל
->->האם צריך אומד	ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה של חלל
->->מיחושים בחלל הגוף	ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה של חלל
->מכה שעל גב היד או על גב הרגל	ע"ז כז: ציון ד ריפוי מגוי ממכה שאינה של חלל; ע"ז כח. ציון א חילול שבת במכה שעל גב היד והרגל
->->האם צריך אומד	ע"ז כח. ציון א חילול שבת במכה שעל גב היד והרגל
->->עשיית איסור דרבנן או איסור תורה	ע"ז כח. ציון א חילול שבת במכה שעל גב היד והרגל
->מכת ברזל	ע"ז כח. ציון ז חילול שבת על מכה מחמת חרב
->->מחרב או מדבר אחר	ע"ז כח. ציון ז חילול שבת על מכה מחמת חרב
->->מכה חזקה ופצע מחיתוך בנחת	ע"ז כח. ציון ז חילול שבת על מכה מחמת חרב
->מכת חרב שאינה של חלל	ע"ז כז: ציון ד ריפוי מגוי ממכה שאינה של חלל
->מלאכה בשביל חולה - האם עדיף לעשות בשינוי	יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים
->עדיפות לעשייה ע"י חכמי ישראל	יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים שיחללו שבת לפיקוח נפש
->עשיית מלאכה כדי שחולה לא יאכל איסור	יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->->חימום יין ע"י ישראל כדי שלא ייאסר ע"י גוי	יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->->מלאכה השקולה לאיסור שבמאכל או החמורה ממנו	יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->->שחיטת בהמה כדי להאכילו היתר, או שעדיף להאכילו נבילה	יומא ו: ציון א טומאה בציבור; יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים שיחללו שבת לפיקוח נפש
->->->אם אין זמן לשחוט	יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->->->אם הנבילה אינה מוכנה	יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->->->האכלתו במאכל האסור מדרבנן	יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->עשיית מלאכה ע"י גוים, קטנים, כותים או נשים	יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים
->->באקראי או לייחד אותם לעשות את המלאכה	יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים
->->האם עדיף שגוי יעשה או שישראל גדול יעשה	יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה; יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים שיחללו שבת לפיקוח נפש
->->לבד או עם אחרים	יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים שיחללו שבת לפיקוח נפש
->->להציל חולה ע"י אשה וגוי	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->עשייה ע"י גוי תוך הודעה שמותר גם בישראל	יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים
->עשיית צרכי חולה שיש בו סכנה, שאינם נחוצים להצלתו	יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->פצע שנגרם מאבן וכדומה	ע"ז כח. ציון ז חילול שבת על מכה מחמת חרב
->קדחת	ע"ז כח. ציון ב חילול שבת על חולי של קדחת
->->אם החום והקור באים יחד	ע"ז כח. ציון ב חילול שבת על חולי של קדחת
->->קדחת חמה ביותר או עם סימור	ע"ז כח. ציון ב חילול שבת על חולי של קדחת
->ריבוי בשיעורים בחילול שבת לחולה	ביצה יז. ציון ז אפיה ובשול מיום טוב למחר; ביצה כא: ציון י בישול למי שלא עירב
->->אם חימם מים יותר משהיה צריך - האם מותר לבריא	ביצה יז. ציון ח בשול ואפיה יותר מהצורך
->->אם שחט בהמה גדולה כשהיה די לו בקטנה - האם השאר מותר לבריא	ביצה יז. ציון ח בשול ואפיה יותר מהצורך
->ריפוי עין באיסורי תורה	ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->->אם יש רק סימן אחד מסימני הסכנה	ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->->בסכנת עיוורון שאינה סכנה לכל הגוף	ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->->בעין אחת או שתי עיניים	ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->->בעין דומעת שאינה כואבת	ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->->על סימנים מסוכנים המופיעים רק בסוף המחלה	ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
פירוק
->בתוספת שביעית	שביעית פ"ב מ"ב ציון י פרק ה מלאכות שהותרו בערב שביעית עד ראש השנה
פירוש	(ראה: פרשנות)
פירות
->איסוף פירות שהתפזרו בשבת
->->איסור משום מעמר, מהתורה או מדרבנן, או משום עובדין דחול	שבת קמג: ציון ג איסוף פירות שהתפזרו
->->אם אוסף לתוך סל או לתוך בגדו	שבת קמג: ציון ג איסוף פירות שהתפזרו
->->אם במקום שנפלו הפירות יש עפר וצרורות - האם יש איסור בורר באיסוף הפירות	שבת קמג: ציון ג איסוף פירות שהתפזרו
->->אם התפזרו לכל עבר או שנפלו במקום אחד	שבת קמג: ציון ג איסוף פירות שהתפזרו
->->במקום גידולם	(ראה: מעמר)
->->ליקוט אחד אחד בלי לאכלו מיד	שבת קמג: ציון ג איסוף פירות שהתפזרו
->ברכת הריח על פרי שמתכוונים גם לאכלו וגם להריחו	ברכות מג: ציון ה ברכת הריח בפירות
->האם פשתן או זרע פשתן נקראים "פירות"	ב"מ כה. ציון ד פסקה א מצא פירות בצד כלי
->המברך "בורא פרי העץ" על פירות הארץ	ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
->הנודר מפירות
->->'גידולי הארץ' - האם אסור בכמהין ופטריות	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->'גידולי השנה'
->->->אם לא נתן קיצבה לזמן - האם נאסר לעולם	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->->דינו בבעלי חיים, בחלב, בביצים ובמה שצומח	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->->מה נחשב סוף השנה	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->'גידולי קרקע'
->->->האם אסור בבעלי חיים	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->->האם אסור בכמהין ופטריות	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->גידוליהם	(ראה: גידולי איסור)
->->חילופיהם	(ראה: חילופי איסור)
->->'פירות הארץ' - דינו בכמהין ופטריות	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->'פירות הקרקע' - דינו בכמהין ופטריות	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->'פירות השנה'
->->->אם לא נתן קיצבה לזמן - האם נאסר לעולם	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->->דינו בבעלי חיים, בחלב, בביצים ובמה שצומח	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->->מה נחשב סוף השנה	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->'פירות' סתם - האם כולל בעלי חיים	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->השולח מישהו לקנות "פירות" - האם רשאי לקנות בעלי חיים	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->זימון עליהם	ברכות מג. ציון א הסבה ביין ובשאר דברים
->סחיטתם בשבת	(ראה: סוחט)
פירות שביעית
->איסור להפסידם	(ראה: הפסד)
->אכילתם כשהם בוסר	שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->איסור מיוחד	שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->אם הבשילו מעט
->->->אכילת כמות קטנה	שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->->אכילתם בשדה או בבית	שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->->אכילתם עם פת או בלי פת	שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->->בזיתים	(ראה: זיתים)
->->->בתאנים	(ראה: תאנים)
->->אם כבר נקטפו	שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->בגדר הפסד פירות שביעית	שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->השלב שמותר לאוכלם	שביעית פ"ד מ"ט ציון פ מאימתי אוכלים שאר פרות בשביעית
->->->בענבים	שביעית פ"ד מ"ט ציון פ מאימתי אוכלים שאר פרות בשביעית
->->->בפירות שדומים לענבים, לזיתים או לתאנים	שביעית פ"ד מ"ט ציון פ מאימתי אוכלים שאר פרות בשביעית
->->מלקות על כך - מהתורה או מדרבנן	שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->בישולם עם תרומה	(ראה: תרומה)
->האיסור לעשות מלאכות בהם כדרכן	שביעית פ"ח מ"ו ציון ג דרכי הטיפול בפֵרות שביעית
->->בפירות מופקרים או שמורים	שביעית פ"ח מ"ו ציון ג דרכי הטיפול בפֵרות שביעית
->->בתלוש	שביעית פ"ח מ"ו ציון ג דרכי הטיפול בפֵרות שביעית
->->התלישה המחובר	שביעית פ"ח מ"ו ציון ג דרכי הטיפול בפֵרות שביעית
->->מהתורה או מדרבנן	שביעית פ"ח מ"ו ציון ג דרכי הטיפול בפֵרות שביעית
->האם מותר לאוכלם תוך החזקת טובה לבעליהם	שביעית פ"ד מ"ב ציון ב אכילת פרות שביעית בטובה
->->בקשת רשות מבעל השדה	שביעית פ"ד מ"ב ציון ב אכילת פרות שביעית בטובה
->האם מצווה לאכלם	שביעית פ"ח מ"ב ציון ד האם מצווה לאכול פרות שביעית
->->מצווה חיובית או קיומית	שביעית פ"ח מ"ב ציון ד האם מצווה לאכול פרות שביעית
->->מצווה לנהוג בהם בדרך אכילה	שביעית פ"ח מ"ב ציון ד האם מצווה לאכול פרות שביעית
->המחוברים - עבודה בהם בשמינית	שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->הנאה משריפתם	שביעית פ"ט מ"ז ציון ד תבן וקש של שביעית לאחר הרביעה השנייה
->חובת האוכלם, להכיר טובה לבעל השדה	שביעית פ"ד מ"ב ציון ב אכילת פרות שביעית בטובה
->->בקשת רשות מבעל השדה	שביעית פ"ד מ"ב ציון ב אכילת פרות שביעית בטובה
->חובה להשתמש בהם לפני השמינית	שביעית פ"ז מ"ב ציון ב פרק ב מינים שיש בהם קדושת שביעית
->מכירתם	(ראה: מכירת פירות שביעית)
->שנשמרו	(ראה: שמור)
->נתינתם למי שהאדם חייב לו טובה	שביעית פ"ד מ"ב ציון ב אכילת פרות שביעית בטובה
->נתינתם לפועל שעובד בהם	שביעית פ"ח מ"ה ציון ב מתנת חינם מדמי שביעית למי שעשה לו מלאכה
->סחורה בהם	(ראה: סחורה)
->קדושתם	(ראה: קדושת שביעית)
->שימוש בהם (לא לאכילה) אם אינם ראויים לאכילה	שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->שניתנו במתנה או עברו בירושה - אכילתם	שביעית פ"ט מ"ט ציון ז המקבל פֵרות שביעית במתנה או בירושה
->תלישתם מהאילן כשהם בוסר	שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->תלישתם מהאילן שלא במטרה לאוכלם	שביעית פ"ד מ"י ציון צ האיסור לקצוץ אילן פרי בשביעית
פיתוי קטנה	(ראה: אשת איש)
פלגינן דיבורא
->באדון שכתב לעבדו "כל נכסי קנויים לך"	מכות ז. ציון א עדים הקרובים לערב
->בעדי הלוואה הקרובים לערב	מכות ז. ציון א עדים הקרובים לערב
->בשטר על מתנה שניתנה לשניים, והעדים פסולים לאחד מהם	מכות ז. ציון א עדים הקרובים לערב
->עדות שחלקה פסול מטעם קירבה - האם בטלה כולה או חלקה	סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->->"פלוני בא על אשתי"	סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->->"פלוני בא על אחותי הנשואה לכהן"	סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->->"פלוני רבע את שורי"	סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
פלגס (סוג כבש)
->גילו - החודש הראשון בשנה השנייה, או חצייה הראשון של השנה השנייה	חולין כג. ציון ד הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס
->המקריב פלגס - כמה נסכים הוא מביא, ואופן הבאתם	חולין כג. ציון ד הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס
->->אם נדר להביא כבש או איל	חולין כג. ציון ד הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס
->->אם נדר להביא פלגס	חולין כג. ציון ד הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס
->הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס - האם יצא	חולין כג. ציון ד הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס
פלפל
->האם יש בו דין ערלה	ברכות לו: ציון ט חיוב פלפלין וזנגביל בערלה
->->בפלפל חריף	ברכות לו: ציון ט חיוב פלפלין וזנגביל בערלה
->מה מברכים עליו
->->יבש או רטוב	ברכות לו: ציון ט הברכה על פלפלין וזנגביל
פנויה, בעילתה
->האם בעילתה אסורה	יבמות כד: ציון ב הנטען על השפחה ועל הגויה
->האם בעילתה אסורה	סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->האם בעילתה נקראת ביאת זנות	סנהדרין עו. ציון ב איסור מסירת הבת לזנות
->האם הבועל לוקה	סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->האם 'ייהרג ואל יעבור' על בעילתה	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->האם מותר לאדם לייחד לו אישה בלא קידושין	סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->הנטען על הפנויה - האם אסור או מצוה לכנוס	יבמות כד: ציון ב הנטען על השפחה ועל הגויה
->->אם יש חשש שיֵצא לתרבות רעה	יבמות כד: ציון ב הנטען על השפחה ועל הגויה
->->אם יש קול בעלמא או ידוע בוודאות שבא עליה	יבמות כד: ציון ב הנטען על השפחה ועל הגויה
->פנוי הבא על הפנויה - האם אסורה לכהן כזונה	יבמות סא. ציון י הזונה האסורה לכהן
פנים חדשות	(ראה: ברכת חתנים)
פסול לעדות	(ראה: עדות)
פסולי המוקדשין (בהמת קרבן שנפסלה)	(ראה גם: קרבן)
->המנהיג אותה בלי משא - האם לוקה משום כלאים	מכות כב. ציון ט כלאים בפסולי המוקדשים
->העושה בה מלאכה, לאחר פדייה או לפני פדייה	מכות כב. ציון ט כלאים בפסולי המוקדשים
->זכר - האם המרביעו לוקה משום עבודה בקדשים	מכות כב. ציון ט כלאים בפסולי המוקדשים
פסולי קהל	(ראה גם: אסופי; חייבי לאוין; יוחסין; ממזר; שתוקי)
->חזקת כשרות באדם שמשפחתו אינה ידועה או שיצא עליו ערעור שהוא עבד	כתובות כח. ציון ל אכילת תרומה על פי עד שראה בקטנותו
->מי שקוראים לו בשם פסול (ממזר, חלל, נתין, ועבד) ושותק - האם חוששים לו ולמשפחתו	כתובות יד. ציון ג סוגית אלמנת עיסה
->->אם צווח על שם פסול אחד ושותק בשם פסול אחר	כתובות יד. ציון ג סוגית אלמנת עיסה
->מכת מרדות למי שבא על אשה האסורה באיסור עשה	כתובות פו. ציון ז הכפייה שכופים בכל המצוות
->משפחה שנתערב בה פסול - דין נשות המשפחה
->->אם נתערב בה ספק פסול	כתובות יד. ציון ג סוגית אלמנת עיסה
->->האם מותרות לישראל, לכתחילה ובדיעבד	כתובות יד. ציון ג סוגית אלמנת עיסה
->->האם מותרות לכהן	כתובות יד. ציון ג סוגית אלמנת עיסה
->פנויה מעוברת - האם היא נאמנת לומר שמאדם כשר נתעברה	כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->לגבי הבן או הבת	כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->האם יכולים לרשת את נכסי הבעל	כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->האם כשרים לקהל ולכהונה	כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->האם מותרים לאכול תרומה	כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->פנויה שנבעלה - האם היא נאמנת לומר שהיה כשר
->->אם אינה טוענת כלום	כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->אם טוענת טענת ברי	כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->אם עד אחד מעיד שנבעלה לכשר והיא שותקת - האם הוא נאמן	כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->אם רוב פסולים או רוב כשרים	כתובות יד. ציון א נאמנות האשה להכשיר גם ברוב פסולים; כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->->ברוב אחד או שניים	כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->לכתחילה ובדיעבד	כתובות יד. ציון א נאמנות האשה להכשיר גם ברוב פסולים
->->לענין כשרות עצמה	כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->לענין שתהיה כשרה לכהונה	כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->אם נישאת לכהן - האם תצא	כתובות יד. ציון א נאמנות האשה להכשיר גם ברוב פסולים; כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->נאמנותה לגבי הבן או הבת	כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->האם הוולד כשר או ספק ממזר או ממזר ודאי	כתובות יד. ציון א נאמנות האשה להכשיר גם ברוב פסולים
->->->האם יכולים לרשת את נכסי הבעל	כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->האם כשרים לקהל או לכהונה	כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה; כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->->האם מותרים לאכול תרומה	כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->קטן המעיד שאביו אמר לו על כשרותה או פסלותה של משפחה	כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->->אם הוא מעיד בגדלותו על מה שראה בקטנותו, לבד או עם אחר	כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->->האם הוא נאמן לפסול לגמרי או רק לברר חשש שקיים או שדבריו גורמים רק חשש פסול	כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->->נאמנותו לפסול גם את המוחזק בכשרות ולהכשיר את המוחזק בפסלות	כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->->עם קטן אחר	כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->קטן המעיד שבית דין פסק להכשיר משפחה מסוימת או לפסול אותה	כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->תינוק שנמצא מושלך - האם הוא כשר לקהל, אם רוב אנשי העיר ישראל או גוים או מחצה ומחצה	כתובות טו: ציון א תינוק הנמצא מושלך ולא ידוע אם הוא ישראל
פסוק
->האיסור לקרוא פסוק בבית המשתה	סנהדרין קא. לפני ציון א קריאת שיר השירים כמין זמר וקריאת פסוק בבית משתאות
->האם אפשר לפרש פסוק בתנ"ך בדרך משל	סנהדרין עב. ציון ח בא במחתרת ביום
->האם פסוק מתפרש ככתבו או לא	מכות י: ציון ו עיר שאין בה זקנים
->->פסוק בתורה או בנביאים	מכות י: ציון ו עיר שאין בה זקנים
->כתיבת פסוק מהתורה	(ראה: ספר תורה)
->קריאת פסוק מהתנ"ך כמין זמר	סנהדרין קא. לפני ציון א קריאת שיר השירים כמין זמר וקריאת פסוק בבית משתאות
->->פסוק של שיר השירים	סנהדרין קא. לפני ציון א קריאת שיר השירים כמין זמר וקריאת פסוק בבית משתאות
->->בשבת או בברית מילה	סנהדרין קא. לפני ציון א קריאת שיר השירים כמין זמר וקריאת פסוק בבית משתאות
פסוקי דזמרה
->אם דילגם - האם ישלימם אח"כ, עם או בלי ברכה	ברכות לב. ציון א הקדמת שבח לבקשה
->אמירתם אם עי"ז יפסיד תפילה בציבור	ברכות לב. ציון א הקדמת שבח לבקשה
->->אם יש לו זמן רק לחלקם - מה יאמר	ברכות ד: ציון ה אמירת המזמור "תהלה לדוד" בכל יום
פסח
->אכילת בשר צלי בליל פסח מחוץ לבהמ"ק	ביצה כב: ציון א אכילת צלי בליל פסח
->->אכילת שה צלוי כולו כאחד (גדי מקולס)	ביצה כב: ציון א אכילת צלי בליל פסח
->->בשר צלוי של צאן, עגל או עוף	ביצה כב: ציון א אכילת צלי בליל פסח
->האיסור לומר "בשר זה לפסח" - באיזה בשר	פסחים נג. ציון ט האומר 'בשר זה לפסח הוא'
->הוספת פיוטים בתוך ברכות בליל פסח ראשון ושני	ברכות יא. בלי ציון הוספת דברים ופיוטים בנוסח הברכה
->הספד ותענית למחרתו	חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->השעה הרצויה להשכמה לתפילה ולסיומה בו	מגילה כג. ציון א השכמה לתפילה וסיומה בשבת ויום טוב
->ליל הסדר	(ראה: ליל הסדר)
->קרבן פסח	(ראה: קרבן פסח)
->קריאת התורה בשמיני של פסח בחוץ לארץ	מגילה לא. ציון ל קריאת התורה בשמיני עצרת
פסח שני
->אם הגברים מחצה טמאים ומחצה טהורים בפסח ראשון, ונשים מכריעות לרוב טהורים	פסחים צא: ציון א נשים בפסח שני
->אם הזיד ולא הקריב בראשון והקריב בשני	ביצה יט. ציון א פסקה א הקרבת קרבנות ביום טוב
->אם מיעוט מהציבור היו טמאי מתים בפסח ראשון ורוב הציבור היו זבים	פסחים פ. ציון ג "רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים" בקרבן פסח
->אם שליש מהציבור היו טהורים בפסח ראשון, שליש זבים, ושליש טמאי מתים	פסחים פ: ציון א שלישיתן זבין שלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים
->באשה
->->האם נשים מביאות פסח שני בפני עצמן, או שמצטרפות לחבורת אנשים	פסחים צא: ציון א נשים בפסח שני
->->האם פסח שני רשות או חובה לנשים	פסחים צא: ציון א נשים בפסח שני
->בגר שנתגייר בין פסח ראשון לפסח שני	פסחים צג. ציון ד גר שנתגייר וקטן שהגדיל בין הפסחים
->במי שמסופק האם יצא ידי חובה בפסח ראשון	פסחים פח: ציון ח חמישה שנתערבו עורות פסחיהן
->בקטן שהגדיל בין פסח ראשון לפסח שני	פסחים צג. ציון ד גר שנתגייר וקטן שהגדיל בין הפסחים
->האם הוא טעון לינה (להישאר בעיר במוצאי החג)	פסחים צה: לפני ציון ב חיוב לינה בפסח שני
->האם הוא טעון מקח מבעשור	פסחים צו. לפני ציון ד ביקור ד' ימים בפסח דורות
->האם הוא נחשב רגל בפני עצמו או תשלומין לפסח ראשון	פסחים צג. ציון ד גר שנתגייר וקטן שהגדיל בין הפסחים
->האם הוא קרב לאחר התמיד	פסחים נט. לפני ציון ב התמיד קודם לקרבן פסח
->האם הוא תשלומין לראשון או רגל בפני עצמו	ביצה יט. ציון א פסקה א הקרבת קרבנות ביום טוב
->האם יחידים עושים פסח שני אם רוב הציבור לא עשה פסח ראשון	פסחים פ. ציון ג "רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים" בקרבן פסח
->האם נחשב תשלומין לפסח ראשון או רגל בפני עצמו	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->האם צריך להיות מבוקר ממום ארבעה ימים לפני השחיטה	פסחים צו. לפני ציון ד ביקור ד' ימים בפסח דורות
->הוצאתו מחוץ לבית אכילתו או מחוץ לחבורתו	פסחים צה. ציון ג איסור הוצאה לחוץ בפסח שני
->חיוב כרת במי שלא הקריבו	פסחים צב: ציון ב חיוב כרת בפסח ראשון ובפסח שני
->לבני חבורה שנשחט עבורם קרבן פסח וספק האם נשחט לשמו	פסחים פח: ציון ח חמישה שנתערבו עורות פסחיהן
->למי שמסופק אם יצא ידי חובה בפסח ראשון	פסחים פח: ציון ח חמישה שנתערבו עורות פסחיהן
->למי שפינה גל אבנים מעל אדם וספק שמא כבר מת, ונטמא וא"כ לא יצא בפסח ראשון	פסחים פח: ציון ח חמישה שנתערבו עורות פסחיהן
->מי שהתגייר בין ראשון לשני	ביצה יט. ציון א פסקה א הקרבת קרבנות ביום טוב
->עשייתו על ידי מיעוט הציבור כשרובו לא עשה פסח ראשון	פסחים פ: ציון א שלישיתן זבין שלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים
->עשייתו על ידי רוב הציבור	פסחים פ: ציון א שלישיתן זבין שלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים
פסי ביראות
->כדפנות לסוכה	סוכה ז: ציון א סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי או על גבי פסי ביראות
פסיעה גסה
->בחול
->->בתלמיד חכם	שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->->הליכה מהירה, ריצה או קפיצה	שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->בסומא	שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->בשבת - לרוץ או לקפוץ	שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->->במי שמתענג בקפיצה ובריצה	שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->->כדי לראות דבר הגורם עונג לרואה	שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->->לדבר מצווה	שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->->על אמת מים שאי אפשר לעבור בפסיעה רגילה	שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->האיסור לפסוע פסיעה גסה	ברכות מג: ציון פ תלמיד חכם לא יפסע פסיעה גסה
->->בתלמיד חכם ובאדם אחר	ברכות מג: ציון פ תלמיד חכם לא יפסע פסיעה גסה
->פגיעתה בראייה, ותיקון הפגיעה	שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
פסיעה על ראשי העם	(ראה: חכם)
פסיק רישיה
->איסורו	שבת כט: ציון ה דבר שאינו מתכוון בלבישת כלאים; שבת כט: ציון ו גרירת כלים בשבת
->איסורו	יומא לד: ציון א חימום מי המקוה ביום הכיפורים
->אם הוא מרוצה מהתוצאה	שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->אם ניכר שיש לו כוונה אחרת	שבת כט: ציון ה דבר שאינו מתכוון בלבישת כלאים
->באיסור דרבנן	שבת כט: ציון ו גרירת כלים בשבת; שבת קי: ציון ב איסור סירוס ושתית משקה הגורם עיקור; שבת קכח: ציון מ הבאת שמן ליולדת; שבת קלח. ציון ב העמדת כלים שיוצרים אהל; שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->אם לא ניחא ליה	שבת קכח: ציון מ הבאת שמן ליולדת
->באיסורים חוץ משבת
->->אם הוא מרוצה מהתוצאה	שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->אם לא אכפת לו מהתוצאה	שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->אם ממש אינו רוצה את התוצאה	שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->באיסור דרבנן	שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->האם אסור מדאורייתא	שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->בגרירת מיטה, כסא וספסל גדולים	ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->בגרמא	שבת קכ: ציון א ניעור טבלה שיש עליה נר
->בהרחבת נקב בכותל	שבת קמו. ציון ח עשיית נקב בחבית והרחבתו
->בחיתוך ראש עוף כדי שקטן ישחק בו	ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->בחפיפת הראש עם אדמה	ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->->בנזיר החופף את שערו באדמה או מסרק את שערו	ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
->->->האם לוקה	ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
->במזרד זרדים בקרקע של חברו	ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->במיעוט ענבים מהדס בסוכות אם יש לו אחר	ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->במלאכה דרבנן	ביצה ב. ציון א פסקה ה איסור ביצה שנולדה ביום טוב
->בנעילת תיבה שיש בה זבובים	ביצה לו. ציון ז פורסים מחצלת על כוורת בשבת
->בפעולה שבלאו הכי אינה איסור גמור	שבת קמ. ציון ח ניעור התבן בכברה
->בפציעת חלזון	ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->בפריסת מחצלת על כוורת	ביצה לו. ציון ז פורסים מחצלת על כוורת בשבת
->בקיצוץ בהרת ע"י מילה	ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->בקירוד או קרצוף בהמה	ביצה כג. ציון ד מקרדין את הבהמה ביום טוב
->דבר שהוא קרוב לפסיק רישיה	שבת כט: ציון ו גרירת כלים בשבת
->דלא ניחא ליה	שבת קכ: ציון א ניעור טבלה שיש עליה נר
->->אם לא אכפת לו מהתוצאה	שבת קכ: ציון א ניעור טבלה שיש עליה נר; שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה; שבת קונטרס מלאכת מחשבת מלאכה שאינה צריכה לגופה, פרק ד
->->אם ממש אינו רוצה את התוצאה	שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->האם מותר, מהתורה או מדרבנן	שבת קיא. ציון ו הידוק פקק בפי החבית; שבת קמג. ציון ג שימוש בספוג בשבת
->האם חייב מדאורייתא	שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->הבדל בינו למלאכה שאינה צריכה לגופה	שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון, פרק ב
->העושה מעשה שהוא פסיק רישיה ומתכוון למעשה של היתר עמו	שבת קז. ציון א צידה ע"י נעילת הדלת
->->אם הוא יכול לעשות את המעשה בדרך שאינה פסיק רישיה	שבת קז. ציון א צידה ע"י נעילת הדלת
->שלא ניחא לו	ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה; ביצה לו. ציון ז פורסים מחצלת על כוורת בשבת
->שלא ניחא לו במלאכה שיש בה סרך מצוה	סוכה לג: ציון ד איסור מיעוט ענבים ביו"ט
->שניחא לו או שלא איכפת לו	ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
פסיקת הלכה	(ראה גם: כללי פסיקה)
->ב"ד שהתיר ואח"כ אסר
->->אם אח"כ התיר שוב - האם מותר לשומע לנהוג היתר
->->->אם מה שאסרו באמצע היה מטעם לא כ"כ ברור	הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->אם מה שאסרו באמצע היה מסברה ברורה	הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->אם נותנים טעם שונה משֶנתנו קודם	הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->לגבי אותה חתיכה או לגבי חתיכה אחרת	הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->האם מותר לב"ד להתיר שוב
->->->אם מה שאסרו באמצע היה מטעם לא כ"כ ברור	הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->אם מה שאסרו באמצע היה מסברה ברורה	הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->אם נותנים טעם שונה משֶנתנו קודם	הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->לגבי אותה חתיכה או לגבי חתיכה אחרת	הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->בית דין שאסר משהו - האם יכול לחזור בו ולהתירו	יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו
->->אם הוא נותן טעם ברור להתיר	יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו להורות להיתר
->->אם לפני שאסר - התיר	יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו להורות להיתר
->->->להתיר מטעם חדש או מאותו טעם שהתיר בתחילה	יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו
->->להתיר את החתיכה שאסר, או חתיכה אחרת	יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו
->במחלוקת בב"ד, אם דיין אחד גדול מהשנים החולקים עליו	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות
->במחלוקת בין שניים שאחד מהם גדול מחברו במנין
->->אם חברו גדול ממנו בחכמה	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->בדין דרבנן ובדין דאורייתא	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->האם רב ותלמידו נחשבים כשנים	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->מנין התלמידים המסכימים לדעתו, מנין הכללי של תלמידיו, או מנין שנותיו	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->בפני רבו, בזמן הזה שפוסקים על פי הספרים	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->האיסור לחכם להתיר מה שחכם קודם אסר - באותה חתיכה או בחתיכה אחרת	הוריות ג. ציון ז ב"ד שחוזר בו
->האיסור לחכם להתיר מה שחכם קודם אסר	יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו להורות להיתר
->->אותה חתיכה או חתיכה אחרת	יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו להורות להיתר
->האיסור לחכם להתיר מה שחכם קודם אסר	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם הוכיח לראשון שטעה	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם הראשון אסר רק משום גזירה והרחקה	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם הראשון חזר בו	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם הראשון טעה בדבר משנה, בדברי גאונים או פוסקים, או בשיקול הדעת	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם השני גדול מהחכם הראשון	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם יש לשני מסורת מאבותיו להתיר	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->באותה חתיכה שאסר הראשון או חתיכה אחרת	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה
->->בזמן הזה	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->האיסור על החכם השני או על השואל	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->האיסור לשאול חכם לאחר פסיקה של חכם אחר	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם הודיע לשני מה הורה הראשון	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם התברר שהראשון טעה	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם עבר ושאל והחכם התיר לו	ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->חכם שאסר - האם יכול לחזור ולהתיר	יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו להורות להיתר
->מי שיודע שב"ד טועים - האם צריך לשמוע בקולם
->->אם אמר להם את טענותיו ולא שמעו לו	הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->->אם אמר להם גם את טעמיו או לא	הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->->אם הכריעו באופן מוחלט או לא	הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->->אם ענו לו או לא ענו לו	הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->אם אמרו שזה הדין דאורייתא או שגזרו זאת כגזירה	הוריות ב: ציון ב היודע שב"ד טעו בהוראתם
->->אם הוא בטוח שהם טועים או שאינו בטוח	הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->אם הוא תלמיד הראוי להוראה או סתם אדם	הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->אם לא אמר להם את טענותיו	הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->בב"ד הגדול או בב"ד רגיל	הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->במה שהם מקילים או במה שהם מחמירים	הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->ע"י מי שהגיע לגיל ארבעים ויש גדול כמותו בעיר - כחובה	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים
->ע"י מי שלא הגיע לגיל ארבעים
->->אחרי התקנה שתלמיד לא יורה בלי רשות	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים
->->איסור או מידת חסידות שלא לפסוק	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->אם אין גדול ממנו אבל יש מי ששווה לו	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים
->->->אם האחר קבוע לפסיקה באותו מקום	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->->אם שניהם קבועים באותה מידה	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->אם הוא גדול מכל האחרים	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->אם יש גדול כמותו בעיר	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->בזה"ז שפוסקים ע"פ ספרים ולא כל כך ע"י סברות	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים
->->בן ארבעים שעוד לא למד ארבעים שנה	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים
->->הפרשת אדם מאיסור	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->ישיבה כדיין	ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->על פי רוב החכמים	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->בחכמים שאינם נמצאים במקום אחד	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->במחלוקת שבין הפוסקים בספריהם שלא נשאו ונתנו זה עם זה	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->האם מותר לנהוג כמיעוט	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->->ההיתר לנהוג כבית שמאי המועטים	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->->לחכם עצמו שהוא במיעוט המיקל	ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
פסל	(ראה: צלם)
פסק דין, כתיבתו	(ראה: בית דין)
פסק דין, סתירתו
->בעל דין שהכריז שאין לו ראיה או עדים ונפסק הדין - האם יכול לסתור את הדין ע"י הבאת עדים וראיות חדשים	סנהדרין לא. ציון ח סתירת הדין בראיה אחרונה
->->אם יש לו אמתלא שלא ידע עליהם	סנהדרין לא: ציון ה פעמים שסותר את הדין בראיה אחרונה
->->אם הטענות באו עליו מחמת מורישו	סנהדרין לא. ציון כ ראיה אחרונה בקטן
->מי שנתחייב בדין - האם יכול להביא ראיות ולסתור את הדין
->->לאחר הזמן שנקבע להבאת הראיות	סנהדרין לא. ציון ז סתירת הדין
->->לאחר הפירעון	סנהדרין לא. ציון ז סתירת הדין
פעוט, פעוטות (קטן מגיל מסוים ומעלה)
->אונאתו
->->אם הונה אחר ביותר משתות - האם המכר בטל	גיטין נט. ציון ט פרק ב טעות במקח של פעוטות
->->אם הונה אחר בשתות - האם חייב להחזיר	גיטין נט. ציון ט פרק ב טעות במקח של פעוטות
->->אם התאנה בפחות משתות - האם האונאה מחולה	גיטין נט. ציון ט פרק א טעות במקח של פעוטות
->הגיל שתיקנו בו שיש תוקף למעשיו	גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->->אם נבדק בעניני קנין ונמצא חסר דעה בזה	גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->->בן עשר שאינו חריף כלל	גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->->בת או בן	גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->->לפני שש שנים, משש עד שבע, משש ועד עשר	גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות; גיטין סה. ציון ד הגיל של קטנה למיאון ולגירושין
->->->אם הוא חריף או לא	גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->->מעל בן עשר - האם צריך לבדוק אם הוא חריף	גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->תוקף קנינו במטלטלין	גיטין נט. ציון ד תקנת הפעוטות במקח וממכר
->->ביותר ממה שדרוש לו לכדי חייו	גיטין נט. ציון ד תקנת הפעוטות במקח וממכר
פצוע דכא וכרות שפכה (איסורו לקהל)
->אם הביצה נכרתה בהיתר, כגון להציל חיים	יבמות עה: ציון א פצוע דכא בידי שמיים
->אם יש נקב בגיד	יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->בעטרה עצמה	יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->האם יש לו רפואה	יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->ונסתם הנקב	יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->->בדיקת סתימה בנקב שמעל העטרה	יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->->בדיקת סתימה שנעשתה לרפואה	יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->למטה מהעטרה או למעלה מהעטרה	יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->נקב קטן שאין הזרע יוצא דרכו	יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->אם נחתך ראש הגיד באופן שהצדדים קיימים ובאמצע חקוק	יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס וכמרזב
->->אם החתך מעל העטרה	יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס וכמרזב
->אם נחתך ראש הגיד באלכסון	יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס וכמרזב
->->אם החתך באלכסון מלמעלה למטה או מלמטה למעלה	יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס
->->אם החתך נעשה גם מעל העטרה	יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס וכמרזב
->->אם הראש החד כלפי הגוף	יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס וכמרזב
->אם נסתם שביל שכבת הזרע	יבמות עו. ציון א נסתם שביל שכבת הזרע
->->אם נסתם ממילא	יבמות עו. ציון א נסתם שביל שכבת הזרע
->->אם נסתם על ידי חולי או על ידי מכה	יבמות עו. ציון א נסתם שביל שכבת הזרע
->אם ראש הגיד נכרת ונשארה רוב העטרה	יבמות עה: ציון ד השיעור שיישאר מהעטרה ולא יחשב כרות שפכה
->->אם בחלק שנשאר חסר החלק העליון של העטרה	יבמות עה: ציון ד השיעור שיישאר מהעטרה
->בכריתת ביצה לצורך רפואה	יבמות עה: ציון א פצוע דכא בידי שמיים
->->אם הביצה היתה כבר ממוסמסת	יבמות עה: ציון א פצוע דכא בידי שמיים
->->אם הביצה היתה כבר פגועה בידי שמים	יבמות עה: ציון א פצוע דכא בידי שמיים
->בנקב למטה מהעטרה שאינו מפולש
->->אבל בעומק הנקב הוא כנגד העטרה	יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה, שכנגדו למעלה מעטרה
->->ובצד שכנגדו הוא מעל העטרה	יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה, שכנגדו למעלה מעטרה
->בנקב למעלה מהעטרה עד לחלל ואינו מפולש	יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה, שכנגדו למעלה מעטרה
->->אם ניקב בצד התחתון של הגיד או בצדו העליון	יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה
->בנקב קטן, שאין הזרע יוצא דרכו או שהזרע יוצא דרכו	יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה
->בנקב שמתחיל למטה מהעטרה בצד התחתון ויוצא מעל העטרה	יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה
->בפציעה מחמת מחלה	יבמות עה: ציון א פצוע דכא בידי שמיים
->האם הוא מותר בבת גר זכר שאמה מישראל או גיורת	יבמות נז. ציון ג אכילת תרומה בבת גרים
->האם הוא מותר בגיורת	יבמות נז. ציון ג אכילת תרומה בבת גרים שנישאה לפצוע דכא כהן
->האם הוא מותר בפסולי חיתון	יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->אם הוא כהן (ראה גם: כהן)	יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->אשה שאסורה מדרבנן	יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->אשה שאסורה מן התורה	יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->->שאיסורה מפורש בתורה או אינו מפורש	יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->בממזרת	יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->->אם כבר נשא	יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->האם קידושיו תופסים	יבמות מט: אחרי ציון א מי שקידושיו אינם תופסים - האם קידושיו באשתו פוקעים
->->אם נעשה פצוע דכא - האם קידושיו עם אשתו פוקעים	יבמות מט: אחרי ציון א מי שקידושיו אינם תופסים - האם קידושיו באשתו פוקעים
->הבדל בין פצוע דכא לבין כרות שפכה	יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->מי שנולד עם ביצה אחת בלבד	יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->מי שניטלה ממנו לגמרי ביצה אחת	יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->->אם הביצה השנייה פצועה	יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->->אם ניטלה ביצה של צד ימין	יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->מי שנפצעה ביצה אחת שלו	יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->->אם נפצעה ואחר כך ניטלה	יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->שהוא כהן	(ראה: כהן)
->שיכול להוליד	יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->->בפציעה שבזמן חז"ל מנעה הולדה, ועתה נשתנו הטבעים	יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון
פצע
->טיפול בו בשבת	(ראה: מכה; רפואה)
פקדון	(ראה: פיקדון)
פקטים
->המוכר שמן מזוקק - האם הוא רשאי לתת שמן עם פקטים	ב"מ מ. ציון ל ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
->->אם הקונה שילם בתשרי או בניסן (וקיבל בניסן)	ב"מ מ. ציון ל ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
פר (קרבן)
->העלאת אבריו למזבח	(ראה: אברים)
->של יום הכיפורים	(ראה: עבודת יום הכיפורים)
פר העלם דבר (על הוראת טעות של בית דין)	(ראה גם: פרים הנשרפים)
->אם אחד הדיינים שהתירו פסול לדון ואינו ממנין הסנהדרין
->->גר	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->->אם אמו מישראל	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->זקן מופלג או שאינו מופלג	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->זקן שאין לו בנים	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->זקן שאינו ראוי להוליד אבל יש לו בנים מצעירותו	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין
->->->אם אינו ראוי מסיבה רפואית ולא בגלל גיל	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->חלל או ממזר	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->נתין	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->->בן נתין וישראלית או בן נתין ונתינה	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->סריס שהיו לו בנים לפני שנסתרס	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->פסול מדרבנן או מדאורייתא	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->צעיר שאין לו בנים	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->->אם עברו רוב שנותיו	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->אם אחד הדיינים שנכח במעמד ההוראה שתק	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->אם אחד מהסנהדרין נעדר ממעמד ההוראה	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->אם ב"ד חזרו בהם מההיתר ורוב הקהל לא ידע על כך כי יצאו מהעיר, ועשו את האיסור	הוריות ג: ציון ז עשה על פי הוראת בית דין לאחר שחזרו בהם
->אם ב"ד לא עשו את איסור - האם נחשב שרוב הקהל לא עשו	הוריות ג. ציון ב צירוף בית הדין לקהל
->אם הכהן המשיח הורה יחד עם ב"ד	(ראה: פר כהן משיח)
->אם הקהל אכלו חלב ולא זוכרים אם זה חלב שב"ד התיר או חלב אחר	הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו בית הדין
->אם הקהל עברו שני איסורים וב"ד ידעו שטעו אבל לא זוכרים איזה איסור התירו	הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו בית הדין
->->אם הקהל מודיעים לב"ד במה טעו ב"ד	הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו
->->אם יודעים שהתירו חלב ושכחו איזה סוג חלב	הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו
->->אם נודע להם ואח"כ שכחו	הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו בית הדין
->->חלב ודם	הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו בית הדין
->אם הקהל עשו במזיד	הוריות ד: ציון ט קהל שעשו במזיד
->->אם טעו וחשבו שמצוה לשמוע דברי חכמים	הוריות ד: ציון ט קהל שעשו במזיד
->אם חצי קהל עשו וגם ב"ד עשו	הוריות ג. ציון ב צירוף בית הדין לקהל
->אם טעו ב"מקצת דבר"	סנהדרין פז. ציון ג פסקה ז באיזו מחלוקת נעשה זקן ממרא
->אם טעו בדבר המפורש בתורה	סנהדרין פז. ציון ג פסקה א באיזו מחלוקת נעשה זקן ממרא
->אם יש שעשו ע"פ הוראה אחת ויש שעשו ע"פ הוראה אחרת ויחד הם רוב קהל	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->אם ב"ד התירו איסור ואסרוהו ושוב התירוהו (בטעות)	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות
->->אם ב"ד התירו איסור והוראתם לא פשטה והורו שוב	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות
->->אם היתה ידיעה בינתיים או לא	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->אם התירו חלב ועבודה זרה	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->->אם אכלו חלב קודם או עבדו עבודה זרה קודם	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->->האם מביאים פר או פר ושעיר או פר חטאת ופר עולה ושעיר חטאת	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות
->->אם התירו שני חלבים שונים, או חלב ודם	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->אם מי שעשו ע"פ ההוראה הראשונה הביאו קרבנות יחיד לפני ההוראה השניה	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->אם ישבו בסנהדרין דיינים פסולים	סנהדרין לו: ציון ג זקן, סריס ומי שאין לו בנים פסולים לסנהדרין
->אם לא הורו היתר ורק הפחיתו את חומרת האיסור	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין; הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->->אם אמרו "פטור" ולא "מותר"	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->אם אמרו על איסור דאורייתא שהוא מדרבנן	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->אם הורו שעל חרישה בשבת בשביעית אין כרת ויש רק לאו של שביעית	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה"
->אם לא הורו כל הסנהדרין את הוראת הטעות
->->אם 35 התירו ו-35 אסרו ואחד הרכין ראשו להתיר	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה
->->אם המיעוט אמר "טועים אתם"
->->->בגמר דין או רק במהלך הדיון	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->->ונימקו מטעם לא נכון	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם הרוב הסכימו שיש מקום לדעת המיעוט או לא	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם הרוב עיינו בדבר אחרי שמיעת המיעוט או לא	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה
->->אם ישבו מאה והורו 71 להיתר והשאר התנגדו	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם ישבו מאתיים והורו 71 להיתר והשאר שתקו	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם מיעוט התנגדו	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם מיעוט שתקו בלי הרכנת ראש	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם מיעוט שתקו והרכינו ראשם	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->->אם הרכינו ראש כי חשבו שצריך לבטל את דעתם נגד רוב	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה
->->->אם הרכינו ראש כי לא רצו להתווכח	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם שלושים אמרו שמותר וארבעים שתקו	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם תלמיד שאינו סמוך אמר "טועים אתם"	הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->אם מופלא של ב"ד לא השתתף בהוראה	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->אם הוא גר או ממזר או נתין	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->אם הזקין ומינו אחר אבל בגלל גדולתו עדיין צריכים להתייעץ אתו	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->אם היה אחר במקומו להשלים את המנין	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->אם היה שם ושתק	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->אם יצא לדרך	הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->אם מיעוט עשו לפני שנודעה הטעות ועוד מיעוט אח"כ	הוריות ג: ציון ז עשה ע"פ הוראת ב"ד
->אם מיעוט עשו ע"פ הוראה אחת ורוב עשו ע"פ הוראה אחרת - האם הראשונים נפטרים	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->אם בהוראה הראשונה עשו רוב ובשנייה עשו מיעוט	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות
->->אם היתה ידיעה בינתיים או לא	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->אם מיעוט עשו ע"פ הוראה של ב"ד אחד ומתו הב"ד וב"ד השני הורו ועשו עוד מיעוט על פיו - האם מצטרפים לרוב	הוריות ג: ציון א צירוף הוראות של שני בתי דין
->->אם ההוראה השנייה היתה באותו דבר או בדבר אחר	הוריות ג: ציון א צירוף הוראות
->->אם נודע לב"ד הראשון שטעו לפני שמתו או לא נודע להם	הוריות ג: ציון א צירוף הוראות
->אם עשו חצי קהל וב"ד חזרו בהם ואח"כ עשה יחיד שלא ידע שחזרו בהם - האם מצטרף לרוב	הוריות ג: ציון ז עשה על פי הוראת בית דין לאחר שחזרו בהם
->אם רוב הקהל אכלו חלב שהתיר ב"ד בטעות וחשבו שהוא שומן	הוריות ב. ציון ה אכל חלב שהתירו ב"ד
->->אם חצי הקהל ידע שאינו שומן ועוד אחד חשב שהוא שומן	הוריות ב. ציון ה אכל חלב שהתירו ב"ד
->אם רוב הקהל עשו וחלק מב"ד לא עשו ועמהם יש רוב שלא עשו	הוריות ג. ציון ב צירוף ב"ד לקהל
->אם רוב הקהל עשו ע"פ הוראה אחת ורוב עשו ע"פ הוראה אחרת - האם מביאים פר אחד או שניים	הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות
->בהוראה בדבר שאין בו כרת אבל בעיקרו יש כרת כגון חלב הדקין	הוריות ג. אחרי ציון ז גדר "דבר שזדונו כרת" בהוראת בית דין
->בהוראה בדבר שהצדוקים בו	הוריות ג: ציון ט הוראה בעקירת כל הגוף ובדבר שהצדוקים מודים בו
->->בדבר שספק האם הצדוקים מודים	הוריות ג: ציון ט הוראה בעקירת כל הגוף ובדבר שהצדוקים מודים בו
->בהוראה בדבר שלם כגון "אין נדה בתורה"	הוריות ג: ציון ט הוראה בעקירת כל הגוף
->->דבר שלם שאינו מפורש בפסוק	הוריות ג: ציון ט הוראה בעקירת כל הגוף
->->דבר שלם שהצדוקים לא מודים בו	הוריות ג: ציון ט הוראה בעקירת כל הגוף ובדבר שהצדוקים מודים בו
->בהוראה להתיר איסור שחייבים עליו קרבן עולה ויורד	הוריות ח: ציון א הוראה על חטא שחייבים עליו קרבן עולה ויורד
->בהוראה שא"צ לפרוש בהנאה מועטת מאשה שראתה תוך כדי ביאה	הוריות ח: אחרי ציון ב הוראה על עשה ול"ת שבנדה
->בהוראה שא"צ לפרוש סמוך לווסת והקהל בעלו אז ונכשלו בנדה	הוריות ח: אחרי ציון ב הוראה על עשה ול"ת שבנדה
->בהוראה שאב מלאכה בשבת מותר	הוריות ד: ציון א הוראה שעוקרת אבות מלאכה בכלל וחרישה בפרט
->->אב שאינו מפורש בתורה	הוריות ד: ציון א הוראה שעוקרת אבות מלאכה בכלל וחרישה בפרט
->->חרישה	הוריות ד: ציון א הוראה שעוקרת אבות מלאכה בכלל וחרישה בפרט
->->קצירה, הבערה והוצאה המפורשים בתורה	הוריות ד: ציון א הוראה שעוקרת אבות מלאכה
->בהוראה שאין איסור חרישה בשבת	הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->בהוראה שאין איסור חרישה וקצירה בשבת שבשביעית	הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->בהוראה שאין איסור שבת בכלל בשביעית	הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->בהוראה שעדיין לא נכנסה שבת (ואינו מתוך טעות בגלל יום המעונן)	הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->בהוראה ששומרת יום כנגד יום מותרת בלילה	הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->בכמה סומכים עליו	סנהדרין יג: ציון ב סמיכה על פר העלם של ציבור
->בספק חיוב פר העלם דבר - האם יחידים מביאים חטאת	הוריות ג: ציון א צירוף הוראות של שני בתי דין
->דוקא אם הורו לעשות	סנהדרין פז. ציון ג פסקה ד באיזו מחלוקת נעשה זקן ממרא
->האם החיוב הוא מהזמן שהורו לעשות, או על עצם ההוראה להיתר	סנהדרין פו: ציון כ זקן ממרא
->האם יושבי ארץ ישראל נחשבים ככל ישראל לענין קרבן על שגגת הקהל	ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->האם כהן לא משוח (הדיוט או כה"ג לא משוח) יכול להקריבו	הוריות יא: ציון ג חיוב כהן שאינו משוח
->הבאתו על תנאי במצב שיש ספק	הוריות ד: ציון א הוראה שעוקרת אבות מלאכה בכלל וחרישה בפרט; הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח לשגגת הקהל באיסורים שונים
->הקרבת פר כהן משיח קודמת לו	(ראה: פר כהן משיח)
->כמה פרים מביאים - אחד או לפי מספר השבטים שחטאו	הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל
->->אם היה בחלק השני מחצית או מיעוט	הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->לשון ההוראה
->->אם אמרו להורות לאחרים	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->אם ההיתר היה עקיף (כגון טעות בעיבור שנה שגורמת היתר חמץ בפסח)	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה"
->->אם לא אמרו כלום אבל נהגו היתר בעצמם	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->אמירה של לימוד	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->הוראה למעשה או לא למעשה	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->כתשובה לשאלה או בסתם	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->'מותרים אתם', וברור מההקשר שזה הוראה למעשה	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->'מותרים אתם לעשות'	הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->מי חייב להביאו
->->אם חטא מיעוט שבט שהוא רוב קהל	הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל
->->אם חטא מיעוט שבטים ומיעוט קהל	הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->->אם חטא מיעוט של שבעה שבטים בכל שבט	הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל
->->אם חטאו רוב שבטים ולא רוב קהל או להיפך	הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל
->->אם שבט אחד או מיעוטו חטא (והוא רוב קהל או מיעוט קהל)	הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->->ב"ד, או הציבור, או שהציבור מביא בשביל ב"ד	הוריות ג: ציון א צירוף הוראות של שני בתי דין; הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים; הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->->השבטים וב"ד	הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->->השבטים שחטאו (יביאו כמספרם או 12 פרים)	הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל
->->כל השבטים	הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->מי סומך על הקרבן - נציגי השבטים או ב"ד	הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->מי סומך עליו	סנהדרין יג: ציון ב סמיכה על פר העלם של ציבור
פר כהן משיח (על הוראת טעות של כהן גדול)	(ראה גם: פרים הנשרפים)
->אם אכל כחצי זית כשהיה הדיוט ונתמנה לכה"ג ואח"כ הועבר ואכל עוד כחצי זית - האם מצטרפים	הוריות יא. ציון ב שינוי במעמד האישי המפסיק בין אכילות איסור
->אם אכל כחצי זית כשהיה כה"ג וכחצי זית אחרי שעבר	הוריות יא. ציון א אכל חצי זית כשהוא הדיוט
->אם אכל כחצי זית כשהיה כה"ג ועבר ואח"כ נתמנה שוב ואכל עוד כחצי זית - האם מצטרפים	הוריות יא. ציון ב שינוי במעמד האישי המפסיק בין אכילות איסור
->אם הורה במזיד להתיר איסור ועשה בשוגג	הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם הורה בלי עיון מעמיק (לא במזיד ממש)	הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם הורה במזיד והכה"ג הבא סמך עליו ועשה	הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם סמך על הוראתו הראשונה ושכח שהיתה במזיד	הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם עשה לא בגלל הוראתו אלא כי התחלף לו חלב בשומן	הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד
->אם הורה בעיון מעמיק שמותר ואח"כ פקפק בהיתר ומ"מ עשה	הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד
->אם הורה בשוגג ועשה לא בגלל הוראתו אלא כי התחלף לו חלב בשומן	הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד
->אם הורה בשוגג להתיר איסור ועשה אותו במזיד	הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם נזכר שהורה שמותר וידע שזו טעות	הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם שכח את הוראתו	הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->אם הורה יחד עם ב"ד
->->אם אחד מהם אינו "מופלא"	הוריות ז. אחרי ציון ד הגדר של "מופלא" בכהן המשיח
->->אם אינם שווים	הוריות ז. אחרי ציון ד הגדר של "מופלא" בכהן המשיח
->->אם הוא אומר שאינו סומך על ב"ד אלא רק על דעתו	הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם הוא וב"ד התירו איסורים שונים	הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם הוא וב"ד התירו איסורים שונים והוא והקהל עשו	הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח
->->->שהתירו חלב ודם או סוגים שונים של חלב	הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח לשגגת הקהל
->->אם הוא ישב במקום אחר כשהורה מהמקום שהם ישבו כשהורו	הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור; הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח לשגגת הקהל באיסורים שונים
->->אם הורו יחד על ע"ז	הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם לא ידע שב"ד התירו	הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם לא ישב איתם בדין כשהתירו	הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם רק מיעוט הקהל עשו כך שהציבור לא מביאים	הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם שניהם התירו אותו איסור	הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור; הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח לשגגת הקהל באיסורים שונים
->->האם חייב פר או שנפטר בפר הציבור	הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->אם הורה רק לעצמו ולא לאחרים - האם נחשב הוראה	הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->אם ודאי עבר אבל יש ספק אם מצטרף לקהל - האם חייב קרבן בעצמו	הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח לשגגת הקהל באיסורים שונים
->בהוראה בטומאת מקדש וקדשיו	הוריות ח: ציון ה כהן משיח ונשיא בעברות שקרבנן עולה ויורד
->בהוראה בשבועת ביטוי ושבועת העדות	הוריות ח: ציון ה כהן משיח ונשיא בעברות שקרבנן עולה ויורד
->האם הקרבתו קודמת לשעיר ע"ז של הקהל	הוריות יב: ציון פ פר הכהן המשיח קודם לחטאת הקהל
->האם כהן הדיוט יכול להקריב אותו	הוריות יא: ציון ג חיוב כהן שאינו משוח בהקרבת חטאת הקהל
->הקרבתו קודמת להקרבת פר העלם דבר	הוריות יב: ציון פ פר הכהן המשיח קודם לחטאת הקהל
->->אם הקהל הביאו את קרבנם לעזרה לפני פר כהן משיח	הוריות יב: ציון פ פר הכהן המשיח קודם לחטאת הקהל
->->אם כה"ג אחר מקריב את קרבן הקהל	הוריות יב: ציון פ פר הכהן המשיח קודם לחטאת הקהל
->->האם מקדימים גם את שריפתו חוץ למחנה	הוריות יב: ציון פ פר הכהן המשיח קודם לחטאת הקהל
פרד	(ראה: כלאים)
'פרדס'
->למי ראוי לדרוש בזה	חגיגה יא: ציון א דרישה במעשה בראשית ובמעשה מרכבה
->פירוש "טיול בפרדס"	חגיגה יא: ציון א דרישה במעשה בראשית ובמעשה מרכבה
->פירושו	חגיגה יא: ציון א דרישה במעשה בראשית ובמעשה מרכבה
פרה אדומה	(ראה גם: מי חטאת)
פרה אדומה
->איסור עשיית מצוות חבילות בהזאת מי חטאת על כמה אנשים וכלים כאחד	סוטה ח. ציון ז אין עושים מצוות חבילות חבילות
->אם יחד עם שחיטתה נשחטה בהמה אחרת או נחתך דלעת	חולין לא: ציון ח פרה אדומה שנשחטה עמה בהמה אחרת
->->בכוונה לשחוט או לחתוך	חולין לא: ציון ח פרה אדומה שנשחטה עמה בהמה אחרת
->->בלי כוונה	חולין לא: ציון ח פרה אדומה שנשחטה עמה בהמה אחרת
->אפר פרה	(ראה: אפר פרה; מי חטאת)
->גזיזת שערות שחורות ממנה כדי להכשירה	שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון, פרק ג
->האם היא מכפרת	ביצה לו: ציון [ח] פסקה ה דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->האם נפסלת אם עלה עליו זכר	ב"מ ל. ציון ב פרה אדומה שעלה עליו זכר
->->אם בעליה נכח ולא גירש אותו או לא נכח	ב"מ ל. ציון ב פרה אדומה שעלה עליו זכר
->הוצאת חמור עמה	יומא מב: ציון ו האיסור להוציא בהמה אחרת עם הפרה האדומה
->הוצאת פרה שחורה או אדומה עמה
->->איסור מהתורה או מדרבנן	יומא מב: ציון ו האיסור להוציא בהמה אחרת עם הפרה האדומה
->->לכתחילה ובדיעבד	יומא מב: ציון ו האיסור להוציא בהמה אחרת עם הפרה האדומה
->->לשם שחיטה או רק לשכנעה לצאת	יומא מב: ציון ו האיסור להוציא בהמה אחרת עם הפרה האדומה
->המקדש אשה במי חטאת ובאפר פרה	קידושין נח: ציון ז המקדש במי חטאת ובאפר הפרה
->העוסק בה - נטמאים הוא ובגדיו
->->אם נפסלה בשחיטה	חולין כט: ציון ט פרה אדומה שנפסלה - לעניין טומאת העוסקים בה
->->->מפני שנתנבלה	חולין כט: ציון ט פרה אדומה שנפסלה - לעניין טומאת העוסקים בה
->->->מפני שעסק במלאכה אחרת	חולין כט: ציון ט פרה אדומה שנפסלה - לעניין טומאת העוסקים בה
->->בשוחט שהחליף בגד באמצע השחיטה	חולין כט: ציון ב שחיטה שהתחילה באדם פסול ונגמרה בכשר
->->בשניים ששחטו זה אחר זה	חולין כט: ציון ב שחיטה שהתחילה באדם פסול ונגמרה בכשר
->הפרשת הכהן העוסק בה שבעה ימים מראש
->->האם היא דאורייתא או מעלה בעלמא	יומא ב. ציון ב הפרשת הכהן העוסק בפרה אדומה
->->הזאה עליו במי חטאת
->->->אם חל יום שביעי בשבת - האם לא מזים ביום שלישי, או שמקדימים את הפרישה יום אחד	יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->->אם חל יום שלישי בשבת	יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->->אם חל יום שמזים בו בשבת	יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->->ביום הרביעי לפרישה	יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->->בכל יום מזים מאפר פרה אחרת, או בכל יום מכולן (עירוב אפר או כל אפר במים נפרדים)	יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->->האם מזים כל יום, או ביום השלישי וביום השביעי	יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים
->->->מכל החטאות שהיו שם, או רק משל משה ושל הפרה הנוכחית	יומא ח. ציון א הזאה על הכהן
->->הפרשת השוחט והמזה ושאר הכהנים העוסקים בה	יומא ב. ציון ב הפרשת הכהן העוסק בפרה
->->הפרשת השורף את הפרה	יומא ב. ציון ב הפרשת הכהן העוסק בפרה אדומה
->->יש לסדר שהיום הרביעי יחול בשבת	יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים
->->מחשש טומאה או מגזיה"כ	יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->מקום דירתו אז	(ראה: לשכת בית האבן)
->הצורך להשתמש בכלי אבנים, גללים ואדמה שאינם מקבלים טומאה
->->באסיפת אפרה	יומא ב. אחרי ציון ב שימוש בכלים שאינם מקבלים טומאה במעשה הפרה
->->בהזאה על הכהן ובשאר הפעולות בימי הפרישה	יומא ב. אחרי ציון ב שימוש בכלים שאינם מקבלים טומאה
->->במילוי המים ובקידוש המים	יומא ב. אחרי ציון ב שימוש בכלים שאינם מקבלים טומאה במעשה הפרה
->->בקיבול דמה	יומא ב. אחרי ציון ב שימוש בכלים שאינם מקבלים טומאה במעשה הפרה
->חיוב העושה מלאכה בפרה אדומה של חברו	קידושין נט: ציון א נתינת משקה להכשיר אוכלין לטומאה
->לשון של זהורית שלה	יומא סז. ציון ד לשון של זהורית בשעיר המשתלח
->מדוע יש בה מעילה	ביצה לו: ציון [ח] פסקה ה דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->מטמאים את הכהן השורף את הפרה
->->בדבר שמטמא מהתורה או ע"י נגיעה בכהן אחר	יומא ב. ציון ג הכהן השורף את הפרה
->->טומאת שרץ או נדה	יומא ב. ציון ג הכהן השורף את הפרה - ההקפדה שיהיה טבול יום
->עשיית כל מעשי הפרה ע"י כהן אחד	יומא ב. ציון ב הפרשת הכהן העוסק בפרה אדומה
->עשייתה ע"י כה"ג דווקא או ע"י כהן הדיוט דוקא	יומא מב: ציון ה מעשי פרה אדומה
->פדייתה אחרי שמתה או נשחטה
->->אם נשחטה במקומה או מחוץ למקומה	שבועות יא: ציון ב פרקים א-ב פדיון בפרה אדומה
->->אם נשחטה בפסול	שבועות יא: ציון ב פרקים א-ב פדיון בפרה אדומה
->->אם נשחטה לשם חולין	שבועות יא: ציון ב פרקים א-ג פדיון בפרה אדומה
->פסילתה במלאכה אם הכניס אותה לקבוצת פרות שדשות או לקבוצת פרות המתפטמות והיא דשה עמהן	ב"מ ל. ציון ב פרה אדומה שהכניסה לרבקה
->->אם היא צעירה שלא נוח לו להטריחה	ב"מ ל. ציון ב פרה אדומה שהכניסה לרבקה
->פסילתה במלאכה ע"י מי שאינו בעליה, במעשה בידיים או ממילא	קידושין נט: ציון א נתינת משקה להכשיר אוכלין לטומאה
->שחיטתה
->->האם היא בגדר עבודה	יומא מב. ציון ד שחיטת פרה אדומה בזר
->->האם כשרה בזר, לכתחלה או בדיעבד	יומא מב. ציון ד שחיטת פרה אדומה בזר
->->האם כשרה בכהן הדיוט	יומא מב. ציון ד שחיטת פרה אדומה בזר
->שיש עליה מוסרה לשמירתה - האם נפסלה	שבת נב. ציון ד שמירה יתירה בפרה
->->אם היא מורדת	שבת נב. ציון ד שמירה יתירה בפרה
->שמשכה בעול או עשתה עבודה אחרת	סוטה מו. ציון ל עגלה אשר לא עובד בה ולא משכה בעול
->שנשחטה לשם חולין
->->האם היא מכפרת	שבועות יא: ציון ב פרק ג פדיון בפרה אדומה
->->האם היא עולה לבעלים	שבועות יא: ציון ב פרק ג פדיון בפרה אדומה
->שנשחטה לשם חולין - האם צריך לפדותה	ביצה לו: ציון [ח] פסקה ה דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->שריפתה - האם כשרה בזר	יומא מב: ציון א שריפת פרה אדומה בלילה
->שריפתה וכינוס האפר - האם כשרים בלילה	יומא מב: ציון א שריפת פרה אדומה בלילה
->שתלו עליה סכין שחיטה	פסחים סו: ציון א תליית סכין בקדשים
פרהדרין	(ראה: לשכת פרהדרין)
פרהסיא
->גדרו לעניין בני נח	סנהדרין עד: ציון ד מצות קידוש השם בבן נח
->הגדרת עבירה בפרהסיא	קידושין כא: ציון ט אשת יפת תואר
->החיוב ליהרג ואל יעבור אפילו במצוה קלה
->->גדרו לעניין זה	סנהדרין עד. ציון ה בפרהסיא יהרג ואל יעבור
->->במצב של קרקע עולם	סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג
פרו ורבו	(ראה: פריה ורביה)
פרוזבול
->איזה בית דין יכול לעשותו	גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות; גיטין לו: ציון ג בית הדין שעושה פרוזבול
->->בית דין חשוב או בית דין של שלושה הדיוטות	גיטין לז. ציון מ מוסר שטרותיו לבית דין
->->בית דין חשוב מומחה וקבוע שהכל מתנהגים על פיו	גיטין לו: ציון ג בית הדין שעושה פרוזבול
->->בית הדין החשוב שבאותו הדור	גיטין לו: ציון ג בית הדין שעושה פרוזבול
->->גדול הדור	גיטין לו: ציון ג בית הדין שעושה פרוזבול
->איזה בית דין יכול לעשותו	יבמות פט: ציון ז הפקר בית דין הפקר
->אם אין ללווה קרקע
->->אבל לאשתו יש קרקע	שביעית פ"י מ"ו ציון ה כתיבת פרוזבול לאיש על סמך קרקע של אשתו
->->->אם הבעל אינו זכאי לאכול פירות מהקרקע	שביעית פ"י מ"ו ציון ה כתיבת פרוזבול לאיש
->->->של נכסי מלוג או נכסי צאן ברזל	שביעית פ"י מ"ו ציון ה כתיבת פרוזבול לאיש על סמך קרקע של אשתו
->->אם יש לו רק קרקע הממושכנת אצל אחר	שביעית פ"י מ"ו ציון ד כתיבת פרוזבול על שדה ממושכן
->->אם יש לו רק קרקע שאדם אחר מישכן לו	שביעית פ"י מ"ו ציון ד כתיבת פרוזבול על שדה ממושכן
->אם המלוה טוען שהיה לו פרוזבול ואבד - האם הוא נאמן	גיטין לז: ציון ד פרק א,ב הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->אם הלווה מכחיש אותו	גיטין לז: ציון ד הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->אם טען כך אחרי ששתק בתחילה ובית דין פסק שהחוב נשמט ויצא מבית דין	גיטין לז: ציון ד פרק ג הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->בזמן ששביעית מהתורה ובזמן ששביעית מדרבנן	גיטין לז: ציון ד פרק א,ב הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->במקום שיש בית דין חשוב ובמקום שאין	גיטין לו: ציון ג פרק א בית הדין שעושה פרוזבול
->->האם המלוה צריך להישבע על כך	גיטין לז: ציון ד פרק א,ב הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->->אם הלווה תובע שיישבע	גיטין לז: ציון ד פרק א,ב הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->האם טוענים בעבורו טענה זו	גיטין לז: ציון ד הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->האם מטילים עליו חרם סתם אם אינו אמת	גיטין לז: ציון ד פרק א,ב הטוען שאיבד את הפרוזבול
->אם השמות הנזכרים בתחילה כדיינים נזכרים בסוף כעדים	גיטין לג. ציון א החתימה בפרוזבול
->אמירתו בעל פה	גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->->בפני בית הדין הגדול בדורו, בפני דיינים חשובים, או בפני ב"ד אחר	גיטין לז. ציון ו פרוזבול בעל פה
->->בפני דיין מומחה שדן לבדו	גיטין לז. ציון ו פרוזבול בעל פה
->->בתלמידי חכמים שהלוו זה לזה	גיטין לז. ציון ו פרוזבול בעל פה
->אמירתו בעל פה	שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->בלשון דיינים, וחותמים דיינים או עדים	גיטין לג. ציון א החתימה בפרוזבול
->בלשון עדים, וחותמים דיינים או עדים	גיטין לג. ציון א החתימה בפרוזבול
->בפני כמה דיינים כותבים פרוזבול - שניים או שלושה	גיטין יח. ציון ג מאימתי השביעית משמטת את הכתובה; גיטין לב: ציון י מספר הדיינים בפרוזבול
->->אם נעשה במושב בית דין של שלושה אך רק שניים חתמו	גיטין לב: ציון י מספר הדיינים בפרוזבול
->גביית יתומי המלווה אחרי שביעית - האם טוענים להם שאביהם עשה פרוזבול	כתובות פח. ציון א פרק ב גביית יתומים מן היתומים
->->אם הם תובעים את הלווה או את יורשיו	כתובות פח. ציון א פרק ב גביית יתומים מן היתומים
->האם אפשר לבטל את התקנה	גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->->ע"י בית דין חשוב	גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->האם בכל דור צריך לחדש את התקנה	גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->->האם צריך לשם כך בית דין	גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->האם הוא מועיל בחוב שנוצר לפני כתיבתו, או אחרי כתיבתו	שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->האם הוא מסירת שטרות לבית דין ממש או רק כתיבה שהוא מוסר חובו לבית דין	גיטין לז. ציון מ מוסר שטרותיו לבית דין
->האם התקנה היתה לדורות או רק לדורו של הלל	גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->חשש זיוף בו	כתובות כא. ציון ז פרק א הצטרפות עד ודיין לעדות
->כתיבתו על סמך עציץ נקוב המונח על גבי יתידות	שבת פא: ציון ג צרור שעלו בו עשבים ועציץ נקוב - הגדרתם כקרקע
->מדוע הוצרך - הרי אפשר להתנות שהשביעית לא תשמט	מכות ג: ציון ו המתנה שלא תשמט שביעית
->שנכתב בו תאריך המאוחר לזמן כתיבתו	שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->->בפרוזבול שהלווה כותב	שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->->האם הוא מועיל בחוב שנוצר לפני כתיבתו	שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->שנכתב בו תאריך המוקדם לזמן כתיבתו	שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->->בפרוזבול שהלווה כותב	שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->שנכתב בשמינית	שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->תוקפו בזמן בית שני	גיטין לו. ציון ט פרק ו שביעית בזמן הזה
->תוקפו בזמן ששמיטת כספים נוהגת מהתורה	גיטין לו. ציון ז פרק א,ב תקנת פרוזבול
->תוקפו במלווה על פה	גיטין לז. ציון מ פרק ג מוסר שטרותיו לבית דין
->תנאי לכתיבתו - שיש ללווה קרקע
->->אם היתה ללווה קרקע בשעת כתיבת הפרוזבול ומכרה קודם שביעית	גיטין לז. ציון ב אין כותבים פרוזבול אלא על הקרקע
->->אם זיכה המלווה קרקע ללווה שלא בידיעתו
->->->וצווח בשעת הזיכוי	גיטין לז. ציון ג המלווה מזכה קרקע לווה בשביל פרוזבול
->->->וצווח לאחר זמן כששמע על כך	גיטין לז. ציון ב אין כותבים פרוזבול אלא על הקרקע; גיטין לז. ציון ג המלווה מזכה קרקע לווה בשביל פרוזבול
->->->ושתק כששמע על כך	גיטין לז. ציון ג המלווה מזכה קרקע לווה בשביל פרוזבול
->->עציץ המונח על גבי יתדות	גיטין לז. ציון ה עציץ שעל גבי יתדות לענין פרוזבול
->->->אם מקום היתדות של הלווה או שאינו שלו	גיטין לז. ציון ה עציץ שעל גבי יתדות לענין פרוזבול
->->->נקוב או שאינו נקוב	גיטין ז: ציון ד פרק ד, ה גידולין בספינה ובעציץ; גיטין לז. ציון ה עציץ שעל גבי יתדות לענין פרוזבול
->->קרקע מושאלת ללווה	גיטין לז. ציון ד כותבים פרוזבול על קרקע שאולה
->->->אם לא עשה עליה קנין	גיטין לז. ציון ד כותבים פרוזבול על קרקע שאולה
->->קרקע שמושכרת ללווה	גיטין לז. ציון ד כותבים פרוזבול על קרקע שאולה
->->שיעור הקרקע - כל שהוא או בגודל של קלח כרוב	גיטין לז. ציון ג כותבים פרוזבול על קרקע כל שהוא
->->->בקרקע בבעלות הלווה ובקרקע שרק מושאלת לו	גיטין לז. ציון ג כותבים פרוזבול על קרקע כל שהוא
פרוטה
->אונאה שהיא פרוטה או פחות	(ראה: אונאה, שיעורה)
->איסור ריבית בפחות משווה פרוטה
->->אם ההלוואה פחות משווה פרוטה	ב"מ סא. לפני ציון ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
->->אם תוספת הריבית היא פחות משווה פרוטה	ב"מ סא. לפני ציון ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
->->האם מוציאים אותו בדיינים	ב"מ סא. לפני ציון ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
->->מהתורה או מדרבנן	ב"מ סא. לפני ציון ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
->הגוזל שני דברים ששווים יחד פרוטה והחזיר אחד	(ראה: השבת גזילה)
->היזקקות ב"ד לדון בפחות משווה פרוטה	ב"ק קה. ציון ד גזל שתי אגודות בפרוטה והחזיר אחת
->->אם התחילו לדון בשו"פ והשווי ירד לפחות משו"פ	ב"ק קה. ציון ד גזל שתי אגודות בפרוטה
->היזקקות ב"ד לפחות משוה פרוטה	(ראה: בית דין)
->המועל פחות משוה פרוטה	(ראה: מעילה)
->המקדש אשה בדבר ששוה פרוטה רק מכוח כשרותו למצוה ולא מכוח עצמו	סנהדרין פז. ציון ג באיזו מחלוקת נעשה זקן ממרא
->פרוטה אחת לשני קניינים	קידושין ז. ציון ב שני קנינים התלויים בפרוטה אחת
->קידושין בפחות משווה פרוטה	(ראה: קידושין ע"י כסף)
->שכר פחות משווה פרוטה על מלאכה בע"ז	ע"ז סה. ציון ב שכר העברת חביות שביניהן חבית יין נסך
פרוכת
->במקדש ראשון - האם היתה פרוכת	יומא נא: ציון ד המחיצה המבדילה בין ההיכל לקודש הקדשים
->->באיזה עובי	יומא נא: ציון ד המחיצה המבדילה בין ההיכל לקודש הקדשים
->->האם היו שתי פרוכות	יומא נא: ציון ד המחיצה המבדילה בין ההיכל לקודש הקדשים
->במקדש שלישי - האם יהיו שתי פרוכות או אחת	יומא נא: ציון ד המחיצה המבדילה בין ההיכל לקודש הקדשים
->הפתח שלה - בצד צפון או דרום	יומא נא: אחרי ציון ד דרך הילוכו של הכהן הגדול בהיכל; יומא נח: ציון א סדר ההזאות על המזבח הפנימי
->->בבית שלישי	יומא נא: אחרי ציון ד דרך הילוכו של הכהן הגדול בהיכל
->מתרומת הלשכה או מהקדש בדק הבית
->->הפרוכות המבדילות בין ההיכל לקה"ק	כתובות קו. ציון ו הפרוכות מתרומת הלשכה או מקדשי בדק הבית
->->הפרוכות שכנגד הפתחים	כתובות קו. ציון ו הפרוכות מתרומת הלשכה או מקדשי בדק הבית
->->פרוכות חדשות שהיו עושים כל שנה	כתובות קו. ציון ו הפרוכות מתרומת הלשכה או מקדשי בדק הבית
פרוע ראש
->האם חייב מיתה	סנהדרין פג. ציון נ שתויי יין ופרועי ראש ששימשו
->כניסה לעבודה	סנהדרין פג. ציון נ שתויי יין ופרועי ראש ששימשו
->כניסה מן המזבח ולפנים או מן האולם ולפנים	סנהדרין פג. ציון נ שתויי יין ופרועי ראש ששימשו
פרוץ כעומד
->בדפנות סוכה	סוכה כב: ציון ג "כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת"
->במחיצות שבת	סוכה טו. ציון ב סיכוך בשיפודין; סוכה כב: ציון ג "כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת"
->בסכך	סוכה טו. ציון ב סיכוך בשיפודין; סוכה כב: ציון ג "כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת"
פרי	(ראה: פירות)
פרייה ורבייה
->איחור הנישואין כדי ללמוד תורה	יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->->אם אינו יכול למצוא אשה בלי לטרוח במזונותיה	יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה
->->אם יצרו מתגבר עליו	יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->->כל זמן שיוכל לקיים פרייה ורבייה בזמן כלשהו (שאינו מסיח דעתו מהמצווה)	יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->->עד גיל עשרים או עשרים וארבע	יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->אם בנו ובתו מתו
->->והבן הניח בן והבת הניחה בת	יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->->והבן הניח בת והבת הניחה בן	יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->->ושניהם הניחו בנות	יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->->ושניהם הניחו בנים	יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->אם בנו מת והניח בן או בת, ובתו חיה	יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->אם בתו מתה והניח בן או בת, ובנו חי	יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->אם הוליד שני בנים	יבמות סא: ציון ה מצוות פרייה ורבייה בבן ובת או בשני בנים
->אם יש לו רק בן ובנו הוליד בת	יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->אם יש לו רק בת ובתו הולידה בן	יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->אם כבר קיים את המצוה - חיוב מדרבנן "לערב אל תנח ידך"	כתובות סא: ציון ו דרך ההתנהגות כשהאשה מוחלת על עונתה
->->אם האשה מחלה על עונתה	כתובות סא: ציון ו דרך ההתנהגות כשהאשה מוחלת על עונתה
->אשה שהוחזקה כמפילה
->->האם מותרת להינשא למי שעוד לא קיים פרייה ורבייה	יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->אם נישאה לו ולא ידע על כך - יוצאת בלי כתובה	יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->חיוב לגרשה	יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->אם הוחזקה שבניה מתים תוך ל' יום	יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->אם נישאה לאחר והפילה אצלו שלוש פעמים	יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->האם חייב לתת כתובה	יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->לגרש מיד או עשר שנים אחרי ההפלות	יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->פעמיים או שלוש פעמים	יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לבעלה -
->->אם האיש או האשה היו חולים או במאסר - ניכוי זמן המחלה והמאסר	יבמות סד. ציון א פרק ד שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->אם שימשו מיטתם בתקופה זו או לא שימשו	יבמות סד. ציון א פרק ד שהה עם אשתו עשר שנים
->->אם הזדקנה ולא עברו עשר שנים - האם כופים לגרש	יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->אם ילדה אבל הבעל לא קיים פו"ר כגון שהילדים מתו - האם כופים לגרש או די שישא אחרת	יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->אם מתו הבנים אחרי שהאשה הזדקנה - האם יגרשנה	יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו
->->->ממתי מונים עשר שנים - מהלידה האחרונה או מהמיתה	יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו
->->אם ילדה ילד אחד ועברו עשר שנים ולא ילדה - האם כופים לגרש	יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->אם כבר הזדקנה או לא	יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->אם מת הילד - ממתי מונים	יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->אם ילדה רק בנים או רק בנות - האם כופים לגרש או לשאת אחרת	יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->בחו"ל - האם כופים לגרש	יבמות סד. ציון א פרק ג שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->אם נדר לעלות ולא עלה	יבמות סד. ציון א פרק ג שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->במי שהיה בא"י ויצא לחו"ל או שהיה בחו"ל ועלה לא"י	יבמות סד. ציון א פרק ג שהה עם אשתו
->->->במי שכל חייו היה בחו"ל	יבמות סד. ציון א פרק ג שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->כפייתו לגרשה	יבמות סד. ציון א פרק א שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->בזה"ז	יבמות סד. ציון א פרק ז שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->בשוטים או בדברים	יבמות סד. ציון א פרק א שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לבעלה ואינו רוצה לגרשה וטוען שהפילה והיא טוענת שלא הפילה - האם נאמנת	יבמות סה: ציון א נאמנות האשה לומר שהיא עקרה
->->אם היא טוענת שרוצה חוטרא לידה או לא	יבמות סה: ציון א נאמנות האשה לומר שהיא עקרה
->->אם היא רוצה להתגרש או לא	יבמות סה: ציון א נאמנות האשה לומר שהיא עקרה
->->האם חייבת שבועת היסת	יבמות סה: ציון א נאמנות האשה לומר שהיא עקרה
->אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לשלושה בעלים	יבמות סד: ציון א בכמה פעמים נקבעת החזקה
->אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לשני בעלים	יבמות סד: ציון א בכמה פעמים נקבעת החזקה
->->אם נישאה לשלישי ושהתה עשר שנים ולא ילדה
->->->האם חייבת להחזיר את הכתובה לראשון ולשני	יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים
->->->האם יכולה להוציא מהם כתובה	יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים
->->->ונישאה לרביעי וילדה - האם השלישי חייב לה כתובה	יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה
->->אם שלישי נשא אותה ומגרשה תוך עשר שנים - האם חייב לה כתובה ותוספת כתובה	יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->->->אם ידע מראש או לא ידע	יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->->->אם כבר קיים פו"ר או לא קיים	יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->->האם הבעל השני חייב לה כתובה	יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->->->אם נישאה לשלישי ושהתה עשר שנים ולא ילדה	יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים
->->האם מותרת לבעל שלישי	יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->->->אם כבר קיים פו"ר או לא קיים	יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->בגר שנולדו לו בנים בהיותו גוי	יבמות סב. ציון א מצוות פרייה ורבייה בגר שנולדו לו בנים בהיותו גוי
->->אם בניו התגיירו עמו או לא	יבמות סב. ציון א מצוות פרייה ורבייה בגר שנולדו לו בנים בהיותו גוי
->בעבד	חגיגה ד. ציון ה מצוות שהעבד חייב בהן
->דחיית חרם דרבנו גרשום כדי לקיים פו"ר	יבמות סד. ציון א פרק ו שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->אם האשה מוכנה שישא אחרת והוא רוצה לגרשה	יבמות סד. ציון א פרק ו שהה עם אשתו
->->האם עדיף לגרשה בע"כ או לשאת אחרת	יבמות סד. ציון א פרק ו שהה עם אשתו עשר שנים
->הביאה היא רק הכשר מצוה	יבמות כב: ציון ה לאלו דברים נחשב בן ממזר כבנו
->הימנעות לגמרי מנישואין כדי ללמוד תורה	יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->->אם אין יצרו מתגבר עליו	יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->->אם יכול למצוא אשה בלי לטרוח במזונותיה	יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה
->הנושא אשה על תנאי שלא יוכל לשאת אחרת עליה - האם נחשב מתנה על מה שכתוב בתורה שמא תימצא איילונית ויצטרך לשאת אחרת לקיים "פרו ורבו"	ב"מ נא. ציון ד פסקה ד האומר לחבירו 'על מנת שאין לך עלי אונאה'
->חיוב אנדרוגינוס בה	יבמות פא. ציון ב הגדר של אנדרוגינוס בכלל, ובכמה דינים פרטיים
->חיוב אשה בה	קידושין מא. ציון ו מצות קידושין באשה
->חיוב אשה בה	שבת קי: ציון ב איסור סירוס ושתית משקה הגורם עיקור
->כפייה על רווק לשאת אשה כדי לקיים פו"ר	יבמות סד. ציון א פרק ה שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->בזה"ז	יבמות סד. ציון א פרק ז שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->מי שכבר קיים פו"ר
->->האם חייב להוליד עוד בזקנותו ("לערב אל תנח ידך")	יבמות סא: ציון ז מכירת ספר תורה
->->האם חייב לשאת אשה, מהתורה או מדרבנן	יבמות סא: ציון ז מכירת ספר תורה לצורך נשיאת אשה
->מי שלא מסוגל להוליד - אין מצוה לשאת אשה הראויה להוליד	יבמות סא: ציון ז מכירת ספר תורה
->מי שלא קיים מצות פרייה ורבייה - חיובו לפקוד את אשתו מעבר לזמני מצוות עונה	כתובות סא: ציון ו דרך ההתנהגות כשהאשה מוחלת על עונתה
->קיומה ע"י בן ממזר	(ראה: ממזר)
->קיומה עם פילגש בלי חופה וקידושין	כתובות סא: ציון ו דרך ההתנהגות כשהאשה מוחלת על עונתה
פרים הנשרפים
->ממתי ובאיזה אופן נושאיהם מטמאים בגדים	פסחים פה: ציון ד נושאי פרים הנשרפים מטמאים בגדים
פריסה על שמע
->אם חלק מהעשרה או כולם שמעו ברכו וקדושה	מגילה כג: ציון ג פריסה על שמע בעשרה
->במה וכיצד פורסים	מגילה כג: ציון ג פריסה על שמע בעשרה
->->בשחרית או בערבית	מגילה כג: ציון ג פריסה על שמע בעשרה
->האם היא כוללת את תפילת העמידה	מגילה כג: ציון ג פריסה על שמע בעשרה
->מי רשאי לפרוס	מגילה כג: ציון ג פריסה על שמע בעשרה
->ע"י סומא	מגילה כד. ציון ח חיוב סומא במצוות
פריעה ופרימה	(ראה: כהן; כהן גדול)
פריעת חוב	(ראה: חוב)
פריקה
->אם בעל הבהמה לא מוכן להתחייב לשלם	ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->אם בעל הבהמה שם ואינו רוצה לעזור	ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים; ב"מ לב: ציון א צער בעלי חיים
->בבהמה הטעונה יותר ממשאה הראוי	ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים; ב"מ לב: ציון א צער בעלי חיים
->בבהמה שהיא רבצנית או עומדת	ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->בבהמת גוי	ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים; ב"מ לב: ציון א צער בעלי חיים
->במשא של גוי	ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->האם הפורק יכול לתבוע שכר, בב"ד סמוך או בב"ד הדיוטות	ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->האם מותר או אסור לקבל שכר עליה	ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->->אם התבטל ממלאכתו כדי לפרוק	ב"מ לב. ציון כ פריקה בחינם וטעינה בשכר
->החיוב ללוות את הבהמה אחרי שפרק
->->אם פרק את כל המשא או רק חלק	ב"מ לג. ציון ב מדדה עמו עד פרסה
->->האם רשאי לקבל שכר על הליווי	ב"מ לג. ציון ב מדדה עמו עד פרסה
->->מדאורייתא או מדרבנן	ב"מ לג. ציון ב מדדה עמו עד פרסה
->->פרסה או מיל	ב"מ לג. ציון ב מדדה עמו עד פרסה
פריקה וטעינה
->אם בעל הבהמה אינו עמה	ב"מ לא. ציון פ חיוב פריקה וטעינה כאשר אין בעליו עמו
->->חיוב מטעם השבת אבידה, שיהיה מותר לו ליטול שכר	ב"מ לא. ציון פ חיוב פריקה וטעינה כאשר אין בעליו עמו
->אם בעל הבהמה אינו עמה אבל יודע היכן היא	ב"מ לא. ציון פ חיוב פריקה וטעינה כאשר אין בעליו עמו
->אם בעל הבהמה אינו רוצה לעזור	ב"מ לא. ציון פ חיוב פריקה וטעינה כאשר אין בעליו עמו
->אם בעל הבהמה זקן או חולה ואינו יכול לעזור	ב"מ לא. ציון פ חיוב פריקה וטעינה כאשר אין בעליו עמו
->אם הבהמה רחוקה ממנו והיא בתוך שביעית מיל או קל"ג אמות	ב"מ לג. ציון א המרחק ממנו חייבים בפריקה וטעינה ובאבידה
->->האם במרחק יותר גדול ראוי לפרוק לפנים משורת הדין או חייב מטעם צער בעלי חיים	ב"מ לג. ציון א המרחק ממנו חייבים בפריקה וטעינה ובאבידה
->אם יש לפניו בהמה של אוהבו לפרוק ובהמה של שונאו לטעון - מי קודם	ב"מ לב: ציון א פסקה ד חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->->בשונאו במילי דעלמא או בשונאו כי חטא	ב"מ לב: ציון א פסקה ד חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->באדם הנושא משא, מדאורייתא או מדרבנן	ב"מ ל: אחרי ציון ד מצות פריקה וטעינה באדם
->בזקן ואינה לפי כבודו
->->אם בעל הבהמה יכול להשיג פועלים או אינו יכול	ב"מ ל: ציון ד הפטור מפריקה לזקן ואינה לפי כבודו
->->בתלמיד חכם או באדם שהוא מכובד מסיבה אחרת	ב"מ ל: ציון ד הפטור מפריקה לזקן ואינה לפי כבודו
->->לפנים משורת הדין	ב"מ ל: ציון ו עזרה לפנים משורת הדין
פרנס
->איסורו לעשות מלאכה בפני רבים	קידושין ע. ציון ו הפרנס אסור במלאכה בפני רבים
->שנאנס ומינו לו מחליף וחזר הראשון - יש לנהוג כבוד בשני	יומא יג. ציון א מעמד הכהן המחליף
->תלמיד חכם שממנים כפרנס על הציבור - המידות הנדרשות	תענית י: ציון א תענית יחידים
פרנסה
->בניית בית ופרנסה - מה קודם	סוטה מד. ציון ד הסדר הראוי לאדם בניית בית, פרנסה ונישואין
->קודמת לנישואין	סוטה מד. ציון ד הסדר הראוי לאדם בניית בית, פרנסה ונישואין
פרסאות (פרי שבישולו ארוך)
->קדושת שביעית בהם - באיזו שנה	שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
->->באלו שחנטו בשביעית	שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
->->באלו שחנטו בשישית	שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
->->באלו שחנטו בשמינית ועדיין יש באילן פירות שחנטו בשביעית	שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
->קטיפת הפירות שחנטו בשביעית, לפני הבשלתם	שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
->שנמצאים בשוק בשמינית - האם חוששים שחנטו בשביעית	שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
פרסום	(ראה: חטא; חנופה)
פרעון	(ראה: גביית חוב)
פרעוש
->הריגתו בשבת	שבת קכא: ציון ד הריגת מזיקים בשבת
->->חייב, פטור או מותר	שבת קז: ציון ב הריגת פרעוש וכינה
->מלילתו בידו בשבת	שבת יב. ציון ז כינים בבגדים ובגוף והריגתם בשבת
->זיהויו	שבת יב. ציון ז כינים בבגדים ובגוף והריגתם בשבת
->צידתו בשבת	שבת קז: ציון ג צידת פרעוש
->->אם הוא נמצא על בגדיו מבחוץ או מבפנים	שבת קז: ציון ג צידת פרעוש
->->אם הוא נמצא על בשרו	שבת קז: ציון ג צידת פרעוש
->->אם הוא עוקץ אותו - האם מותר לקחתו ולהשליכו מעליו	שבת קז: ציון ג צידת פרעוש
פרעות
->האם טומאת אוהל בהן היא מהתורה או מדרבנן	מו"ק ה. ציון ו ציון הקברים
->האם הן חוצצות מפני הטומאה	מו"ק ה. ציון ו ציון הקברים
פרפרת
->האם ברכת הפרפרת שלפני הסעודה פוטרת את הפרפרת שלאחר הסעודה	ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
->האם ברכת הפת פוטרת אותה	ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
->האם ברכתה פוטרת את הפת או את מעשה קדרה (דייסה וכו')	ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
->הגדרתה	ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
פרצוף	(ראה: צורה; צלם)
פרקדן
->הגדרתו	ברכות יג: ציון ח קריאת שמע בשכיבה
פרשנות
->לשון מיותרת בשטר - כהוכחה שהכותב התכוון לקבל על עצמו יותר מהמפורש בשטר	ב"מ קד. ציון ז פסקה א אריס שהוביר את הקרקע
->לשון מסופקת - מפרשים אותה לטובת הצד שאמר אותה	ב"מ קד. ציון ה פסקה א יבש המעין ונקצץ האילן - מנכה לו מחכורו
פרשנות של נדר	(ראה גם: לשונות)
->אם הנודר פירש את דבריו בשעת הנדר	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->אם הנודר פירש את דבריו רק אחר זמן
->->אם הפירוש נכנס ללשון הנדר או לא	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->אם כל אנשי המקום (או רובם) מתכוונים לפירוש המחמיר (או הקל) והוא אומר שהתכוון לפירוש האחר	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->בת"ח או ע"ה	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->אם עבר על נדרו לפני שפירש - חיובו לנהוג איסור כמספר הימים שעבר	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->מנדים ב"ד שנזקק להתיר לו בלי שנהג איסור	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->אם פירש מיוזמתו או בתשובה לשאלה מה התכוון	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר
->->האם אפשר להתיר לו בחרטה	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->צריך התרה מדרבנן בעם הארץ	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->אם הפירוש שהוא אומר הוא פירוש רחוק	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->אם הפירוש שהוא אומר שקול לפירוש החמור	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->האם מותר לו לנהוג היתר (בלי התרה) אם הוא יודע שבאמת התכוון לקולא	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->מנדים ב"ד שאמר לעם הארץ שא"צ התרה	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->אם לא פירש הנודר למה התכוון ("סתם נדרים")
->->אומדנא ודאית בדעת הנודר שדעתו לחומרא	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->במקום שמכירים רק את הפירוש הקל	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->בנדר שיש ספק בפרשנותו - האם אדם מכניס עצמו לספק	נדרים סב: ציון ו הנודר 'עד הגשמים'
->האם נדר כולל דבר ששליח נמלך עליו	נדרים נד: ציון א הנודר מן הבשר
->->דבר שנמלך עליו בתחילת השליחות	נדרים נד: ציון א הנודר מן הבשר
->->דבר שנמלך עליו רק אחרי שלא מוצא את הדבר העיקרי	נדרים נד: ציון א הנודר מן הבשר
->->מדאורייתא או מדרבנן	נדרים נד. ציון א הנודר מן הירק - אלו ירקות כלולים באיסור
->האם שואלים אותו למה התכוון או שבסתם מחמירים	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->אם יותר נוטה למשמעות לחומרא או שזה שקול	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר
->אם יש שלוש אפשרויות - מפרשים לפי האפשרות האמצעית	נדרים סב: ציון ז הנודר 'עד שיפסקו הגשמים'
->לפי רוב האנשים
->->אם יכולים להיות שני פירושים	נדרים נג. ציון ד האם מפרשים את הנדר על פי הרוב
->->אם יש רק פירוש אחד אפשרי	נדרים נג. ציון ד האם מפרשים את הנדר על פי הרוב
->->בדבר שלא ייאסר אלא ניתן רק לסימן (כגון 'עד הקציר')	נדרים סב: ציון ה הנודר 'עד הקציר'
->מכלל לאו אתה שומע הן	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->נאמנותו של הנודר לפרש למה התכוון	נדרים ל: ציון ב הנודר מרואי חמה
->->אם טעה בלשונו או לא טעה בלשונו	נדרים ל: ציון ב הנודר מרואי חמה
פרשת החודש
->בראש חודש ניסן שחל בשבת
->->ההפטרה	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
->->חלוקת העליות	מגילה כט: ציון ח חלוקת העליות בשבת כשמוציאים שלושה ספרים
פרשת זכור
->מתי קוראים אותה כשחל פורים בערב שבת	מגילה ד: ציון ה זמן הסעודה כשחל פורים בשבת
פרשת שקלים
->בראש חודש אדר שחל בשבת
->->ההפטרה	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
->->חלוקת העליות	מגילה כט: ציון ח חלוקת העליות בשבת כשמוציאים שלושה ספרים
->חלוקת העליות, אם היא חלה בפרשת "תצוה" או ב"כי תשא"	מגילה כג. ציון ה מפטיר עולה למנין שבעה
פרת
->טבילה בנהר פרת בימי החורף שיש ריבוי מי גשמים	שבת סה: ציון א טבילה בנהרות בימי החורף
פשיטת רגל	(ראה: נדוניה)
פשיעה	(ראה: בעליו עמו; שומר)
פשרה
->אחרי גמר דין אסור לדיינים לפשר - לשון הגמ"ד לעניין זה	ב"ק סח: ציון ח גמר דין
->האם מותר להציע פשרה לאחר גמר דין	סנהדרין ו: ציון א מעשה הפשרה
->האם מצוה להציע לבעלי הדין לעשות הפשרה	סנהדרין ו: ציון א מעשה הפשרה
->האם צריכה קנין	סנהדרין ו. ציון ד מספר הדיינים בפשרה; סנהדרין ו. ציון ה קנין בפשרה
->ממתי אסור להציע פשרה	סנהדרין ו: ציון א מעשה הפשרה
->מספר הדיינים הדרושים לעשותה	סנהדרין ו. ציון ד מספר הדיינים בפשרה
->שטר פשרה של ערכאות	(ראה: ערכאות)
פשתן
->בשבוע שחל בו תשעה באב
->->כיבוס וגיהוץ בגדי פשתן	תענית כט: ציון ג כיבוס בשבוע שחל בו תשעה באב
->->לבישת בגדי פשתן שכובסו לפני כן	תענית כט: ציון ג כיבוס בשבוע שחל בו תשעה באב
->כשרותו לסכך
->->אחרי הניפוץ	סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
->->באניצי פשתן (פשתן סרוק)	סוכה טו: ציון ג סיכוך בבלאי כלים או בשבריהם
->->->האם הם פסולים מדאורייתא או מדרבנן	סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
->->בחבלים של פשתן	סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
->->לאחר שריית הפשתן במים או לפניה	סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
->->לפני הכיתוש או לאחריו	סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
->ממתי הוא מטמא בנגעים - משיתלבנו או משיהא טווי	סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
פת	(ראה גם: בציעת הפת; המוציא; לחם; קידוש)
->בירך עליה "שהכל" או "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" - האם יצא	ברכות מ: ציון א הברכות שפוטרות בדיעבד את הפת והיין
->בירך עליה ברכה מעין שלש - האם יצא	ברכות מד. אחרי ציון א ברכה מעין שלש
->הברכה על -
->->עיסה שנילושה עם מעט דבש או שמילאוה במעט דבש או מיני מתיקה או ביצים והרוב מים	ברכות מב. ציון א פת הבאה בכיסנין
->->פרורי לחם, לפניהם ולאחריהם
->->->אם נילושו ונדבקו על ידי דבש או מרק	ברכות לז. ציון ה פת מבושלת ופירורים שנילושו ונדבקו
->->->אם לא נתבשלו ולא נדבקו	ברכות לז. ציון ה פת מבושלת ופירורים שנילושו ונדבקו
->->בלילה רכה שנאפית בגומה שבכירה או בתנור או באילפס	ברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->->אם קבע סעודה עליה	ברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->מים וקמח שמערבים אותם ושופכים על כירה והם מתפשטים ונאפים	ברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->->אם קבע סעודה עליה	ברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->לחם שאינו מיועד מתחילה לאכילה ונמלך עליו לאוכלו	ברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->->אם קבע סעודה עליה	ברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->לחם עשוי לכותח	ברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->->אם עשאו כעכין	ברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->->אם קבע סעודה עליה	ברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->עיסה שנילושה עם מעט דבש או שמילאוה במעט דבש או מיני מתיקה או ביצים והרוב מים	ברכות מב. ציון א פת הבאה בכיסנין
->->פת מבושלת
->->->לפניה	ברכות לז. ציון ה פת מבושלת ופירורים שנילושו ונדבקו; ברכות לט: ציון א ברכת המוציא על פת צנומה ופת שלמה
->->->אחריה	ברכות לז. ציון ה פת מבושלת ופירורים שנילושו ונדבקו
->->פת פחות מכזית - לפניה ולאחריה	ברכות לז. ציון ה ברכה על פת פחות מכזית; ברכות לח: ציון ז ברכות הנהנין בפחות מכשיעור
->->פת ששרה ביין	ברכות לז. ציון ה פת מבושלת ופירורים שנילושו ונדבקו
->החיוב להשאיר לחם על השולחן בזמן ברכת המזון	סנהדרין צב. ציון ב שיור פת על השולחן
->->ככר שלם או פתיתים	סנהדרין צב. ציון ב שיור פת על השולחן
->הצורך בחותם או בשני חותמות כששולחים אותו עם גוי או כשמפקידים אצלו	ע"ז לט. ציון כ דברי היתר שיש חשש שיוחלפו בדברי איסור
->פרורי לחם שיש בהם כזית או פחות מכזית
->->האם מותר לאבדם	ברכות נג: אחרי ציון ב הדין של פרורים אין בהם כזית
->->האם מותר לזורקם במקום דריסת רגלי אדם	ברכות נג: אחרי ציון ב הדין של פרורים אין בהם כזית
->פת צנומה (פת יבשה ששם אותה בקערה לשרות)
->->מה מברכים עליה	ברכות לט: ציון א ברכת המוציא על פת צנומה ופת שלמה
->->כשיש פת אחרת שלמה - האם מברכים עליה או על השלמה	ברכות לט: ציון א ברכת המוציא על פת צנומה ופת שלמה
->שימוש בו
->->אכילת דייסה בו	ברכות נ: ציון ה שימוש בפת לצרכים שאינם אכילה
->->->אם הוא אוכל בכל פעם מעט מן הפת עם הדייסה	ברכות נ: ציון ה שימוש בפת לצרכים שאינם אכילה
->->סמיכת קערה ע"י פת	ברכות נ: ציון ה שימוש בפת לצרכים שאינם אכילה
->של כותים	(ראה: כותי)
->שנאפתה בעצי אשרה	(ראה: אשרה)
->שנאפתה עם בשר - אכילתה עם חלב	נדרים נב. ציון א הנודר מדבר והתערב בהיתר
->שנחמצה ע"י שמרים של גוים שלא עברו עליהם יב"ח	ע"ז לד. ציון ג חרצנים זגים ושמרים של גוים
פת גוים
->אכילתה	ע"ז סה: ציון ז יין נסך שנפל על גבי חיטים
->אם גוי לש וערך את הבצק וישראל אפאו	ע"ז לה: ציון ד פרק א פת גוים
->->בקמח של גוי או של ישראל	ע"ז לה: ציון ד פרק א פת גוים
->אם הגוי אופה בבית ישראל	שביעית פ"ח מ"י בלי ציון פת כותים
->אם היא יפה יותר מפת ישראל	ע"ז לה: ציון ד פרק ו פת גוים
->אם העיסה של ישראל	שביעית פ"ח מ"י בלי ציון פת כותים
->אם ישראל חתה באש בזמן האפייה	שביעית פ"ח מ"י בלי ציון פת כותים
->אפייה בשותפות ישראל וגוי
->->בפת של ישראל או של גוי	ע"ז לה: ציון ד פרק ו פת גוים
->->ישראל שהסיק את התנור או חתה בגחלים	ע"ז לה: ציון ד פרק ו פת גוים
->->ישראל ששם קיסם בתנור	ע"ז לה: ציון ד פרק ב פת גוים
->בזמן שפת ישראל מצויה או שאינה מצויה	ע"ז לה: ציון ד פרק ב-ג פת גוים
->במקום שאין להם בנים ובנות כך שאין חשש חתנות	ע"ז לה: ציון ד פרק ב פת גוים
->במקום שאין פלטר ישראל מצוי	שביעית פ"ח מ"י בלי ציון פת כותים
->במקום שבדרך כלל מערבים בו יין	ע"ז לח: ציון ח פרק ב האיסור של מאכלי גוים הכבושים עם יין
->->אם יש גוי בעיר שאינו מערב יין	ע"ז לח: ציון ח פרק ב האיסור של מאכלי גוים הכבושים
->במקום שלא פשט האיסור	ע"ז לה: ציון ד פרק ב פת גוים
->בעשרת ימי תשובה	ע"ז לה: ציון ד פרק ה פת גוים
->ברכה עליה	(ראה: ברכת המוציא)
->בשדה או בעיר	ע"ז לה: ציון ד פרק ב-ג פת גוים
->הנזהר ממנה, ואוכל עם אחרים שאינם נזהרים	ע"ז לה: ציון ד פת גוים
->למי שהולך בדרך	ע"ז לה: ציון ד פרק ד פת גוים
->ספֵקה	ע"ז לה: ציון ד פרק ו פת גוים
->של בעל בית או של נחתום	ע"ז לה: ציון ד פרקים ב-ד, ז פת גוים
->->בבעל הבית האופה כדי למכור	ע"ז לה: ציון ד פרקים ב, ד, ז פת גוים
->->בנחתום האופה כדי לתת לישראל ולא למכור	ע"ז לה: ציון ד פרקים ב, ד, ז פת גוים
->->בשל נחתום שקנאה בעל בית ולהיפך	ע"ז לה: ציון ד פרק א פת גוים
->של כותי	(ראה: כותי)
->של קטנית	ע"ז לה: ציון ד פרק א פת גוים
פת הבאה בכיסנין
->איזו ברכה ראשונה ואחרונה מברכים עליה	ברכות מב. ציון א פת הבאה בכיסנין
->->אם קובע עליה סעודה או אינו קובע	ברכות מב. ציון א פת הבאה בכיסנין
->הגדרתה	ברכות מב. ציון א פת הבאה בכיסנין
פתח (התרת נדר ע"י פתח)
->'אילו ידעת שהנדר יגרום צער לרבך האם היית נודר'	נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->'אילו ידעת שהנדר יגרום שיזלזלו באביך ובאמך האם היית נודר'	נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו
->->אם הוא אומר פתח זה מעצמו	נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו בתור פתח לנדר
->->בנדר בדברים שבינו לבין אביו ואמו	נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו בתור פתח לנדר
->->->האם צריך התרה	נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו בתור פתח לנדר
->->->שהדיר את הוריו בהנאה או נדר הנאה מהם	נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו בתור פתח לנדר
->->->שעצם הנדר מצער אותם מצד שבנם פרוץ בנדרים	נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו בתור פתח לנדר
->'אילו ידעת שהנדר יגרום שיזלזלו בכבוד רבך האם היית נודר'	נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח
->->אם הוא אומר פתח זה מעצמו	נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->->בנדר בדברים שבינו לבין רבו	נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->'אילו ידעת שהנודר פוגע בכבוד ה' (או 'שזה עבירה')...'	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->אם הוא אומר פתח זה מעצמו	נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->->בנדר בדברים שבינו לבין המקום	נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->->->נדר שיש בו סרך מניעת מצוה כגון שמחת יו"ט	נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->->->נדר שיש בו סרך עבירה	נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->->לכתחילה או בדיעבד	נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->'אילו ידעת שחכמים יצטערו במאמץ למצוא לך פתח...'	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->'אילו ידעת שיבואו עשרה אנשים שיפייסוך האם היית נודר'	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->אם היה יודע את מה שהוא יודע עכשו לא היה נודר (טעות)	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה
->במי שעבר על נדרו - 'אילו ידעת שתעבור האם היית נודר'	נדרים כג. ציון ב פתח מגוף הנדר; נדרים כג. ציון ג פרק ג "כל נדרי" בליל יום הכיפורים - ההלכה והמנהג
->בנולד (דבר שקרה אחרי הנדר)	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->->'אילו ידעת שתתחרט, האם היית נודר'	נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->->אם אסר על עצמו לשאת אשה כי אביה רע ואח"כ מת או עשה תשובה	נדרים סה. ציון ב פתחי נדרים שנראים כתלויים בנולד
->->->אם מת או עשה תשובה אחרי הנדר או לפני הנדר	נדרים סה. ציון ב פתחי נדרים שנראים כתלויים בנולד
->->אם הפתח הנולד מביא אותו לחרטה מעיקר הנדר	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח; נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->->בהתרת הנדר של כלבא שבוע	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח; נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->->מצוי או שאינו מצוי	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח; נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->->->התמנות אדם לסופר העיר	נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->->->עניות, הכאת חכם, ומיתה - האם נחשבים מצוי	נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->דקדוק בפתח ('האם באמת לא היית נודר אילו ידעת') אם יש גם חרטה	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->האם ב"ד יכול לפתוח פתח מעצמו	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->->אם זה נחוץ להשכנת שלום	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->המדיר אחר הנאה ממנו, ועבר - 'אילו ידעת שיעבור האם היית נודר'	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->המדיר אחר על תנאי והלה עבר על התנאי - "אילו ידעת שיעבור על התנאי האם היית נודר"	נדרים כג. ציון ב פתח מגוף הנדר
->הנודר 'איני נושא את פלונית כעורה' ונעשית נאה אחר הנדר - 'אילו ידע שתשתנה לא היית' נודר	נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->הנודר על תנאי ('אם אעשה כך וכך ייאסר עלי כך וכך') - 'אילו ידעת שתעבור על התנאי האם היית נודר'	נדרים כג. ציון ב פתח מגוף הנדר
->התרה בלי חכם בפתח מדאורייתא	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->->אם היה פתח מעיקרא ורק לא ידע עליו או נתחדש רק עכשו	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->חומרת הגאונים שיועיל רק פתח כעין ארבעת הנדרים (כגון "אילו ידעתי שאתחרט לא הייתי נודר")	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->נדר שבטל מקצתו ע"י פתח - האם בטל כולו	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->נועד להביא לידי חרטה	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שאתה עובר על לא תקום וכו''	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שאתה עושה עבירה בנדרך' (בלי לציין איזו עבירה)	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שהמקיים נדר כמקריב בבמה'	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שהנודר ומקיימו נקרא רשע'	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שהנודר כאילו בנה במה'	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שכל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב'	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שפותחים פנקסך וממשמשים בעובדיך'	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->הזכרת איסור המפורש בתורה	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->הזכרת איסור שיש בעצם העובדה שנודרים	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->הזכרת איסור שנחשב חמור במיוחד	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->הזכרת איסור שרגילים לעבור עליה (כמו בין אדם לחברו) או שאין רגילים	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->הזכרת איסור שנגרם ע"י הנדר רק בעקיפין	נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->ת"ח שנדר ומצא פתח לעצמו - האם יכול להתיר בעצמו	נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
'פתח פתוח'	(ראה: טענת בתולים)
פתי
->האם הוא נחשב שוטה	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
פתיחא	(ראה: נידוי)
פתילה
->טיפול בה ביו"ט
->->גדילתה	ביצה לב. ציון ג אין עושין פחמין ואין חותכין פתילה ביום טוב
->->הסרת הפחם שבראשה	ביצה לב: ציון א חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
->->->בכלי או ביד	ביצה כב. ציון ד חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
->->->בשעה שהנר דולק או לאחר שכבה	ביצה כב. ציון ד חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
->->חיתוכה לשניים בכלי או ביד	ביצה לב. ציון ג אין עושין פחמין ואין חותכין פתילה ביום טוב; ביצה לב: ציון א חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
->->חיתוך ראשה ביד או בכלי	ביצה לב: ציון א חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
->->מיעוכה ביד להקשותה או כדי שתהיה דקה	ביצה לב. ציון ג אין עושין פחמין ואין חותכין פתילה ביום טוב