Halacha Brura and Berur Halacha
Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה


מפתח נושאים לבירור הלכה
אות ש

הוראות שימוש: הערכים מסודרים בסדר אלף-בית, ומחולקים לערכי משנה.

הערכים הראשיים צבועים בצבע אדום, וערכי המשנה צבועים בצבע כחול.
אחרי כל ערך בא מראה המקום: המסכת, הדף, הציון (בצבע סגול), וכותרת העבודה בבירור הלכה (בצבע שחור) .

הערכים מכמה מסכתות מסודרים עם תת-ערכים ותת-תת-ערכים.
לפני תת-ערך בא הסימון ->, ולפני תת-תת-ערך בא הסימון ->->, ולפני תת-תת-תת-ערך בא הסימון ->->->.

לחיפוש נושא יש לגלול למטה ולמעלה במסמך בעזרת מקשי Page up, Page down, או בעזרת תיבת הגלילה, עד הערך הראשי המבוקש.
בין הערכים הראשיים, יש לחפש את ערך המשנה המבוקש.



שאול (ראה: שואל)
שאור
->האם שיעורו כשיעור חמץ ביצה ב. ציון ב שיעורי איסור חמץ ושאור
->הגדרתו ביצה ב. ציון ב שיעורי איסור חמץ ושאור
->שנפסל לאכילת כלב ביצה ב. ציון ב שיעורי איסור חמץ ושאור
שאילה (ראה: השאלה; שואל)
שאלה לחכם (התרת נדרים)
->בהקדש, או באומר "הריני נזיר" או "הרי עלי קרבן" ביצה כ. ציון א הנודר תודה על מנת לצאת ידי חגיגה
->בלי הסכמת מי שהנאתו נאסרה על הנודר נדרים סה. ציון א פרק ב המודר הנאה מחברו
->->בנדר שהיה לתועלת האחר או לא נדרים סה. ציון א פרק ב המודר הנאה מחברו
->בלי חרטה
->->אם הוא רואה שהנדר לא נעשה בלב שלם נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->->מדאורייתא או מדרבנן נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->בלי טעם ובלי חרטה נדרים עז. ציון ה התרת הנדר בעמידה, בישיבה ובהליכה
->בעמידה נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח; נדרים עז. ציון ה התרת הנדר בעמידה, בישיבה ובהליכה
->->אם הוא מתיר ע"י פתח או ע"י חרטה נדרים עז. ציון ה התרת הנדר בעמידה, בישיבה ובהליכה
->בשבת
->->התרת חרמי קהל שאינם לצורך השבת שבת קמז. ציון ו הפרת נדרים והתרתם בשבת
->->->אם צריכים להתיר רק לצורך יחיד שבת קמז. ציון ו הפרת נדרים והתרתם בשבת
->->נדר על דבר מאכל ולבוש שבת קמז. ציון ו הפרת נדרים והתרתם בשבת
->->שלא לצורך השבת שבת קמז. ציון ו הפרת נדרים והתרתם בשבת
->->->לצורך מצווה שבת קמז. ציון ו הפרת נדרים והתרתם בשבת
->האם בעל חכם יכול להתיר את נדרי אשתו נדרים ח: ציון ב האם בעל חכם יכול להתיר נדרי אשתו
->->בנדר שאינו יכול להפר נדרים ח: ציון ב האם בעל חכם יכול להתיר נדרי אשתו
->->->ע"י חרטה נדרים ח: ציון א התרת נדרים שלא על ידי הנודר בעצמו
->->בנדר שיכול להפר נדרים ח: ציון ב האם בעל חכם יכול להתיר נדרי אשתו
->->בצירוף שניים נוספים נדרים ח: ציון ב בעל חכם מהו שיתיר; נדרים פא: ציון ה אין חכם מתיר נדרי עצמו
->האם הנדר נעקר למפרע נדרים סז. ציון א האב והבעל - כשקיים האחד ונשאל על הקיום
->->האם מועילה למפרע לגמרי נדרים כב: ציון א שבועות ונדרים שאין נזקקים להתירם
->האם לאחר התרת חכם יש עדיין קצת עונש על הנודר נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים; נדרים עז: ציון ט הלשון של התרת החכם והפרת הבעל
->האם מצווה להישאל על נדר נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים; נדרים כב: ציון א שבועות ונדרים שאין נזקקים להתירם
->->בנדרי איסור נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->->בנדרי הקדש נדרים ט. ציון ד אימתי ראוי לידור נדרים
->החובה לפרט את הנדר - 'כל נדרי' מתיר בלי פירוט (ראה: 'כל נדרי')
->המקור להתרת נדרים נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->הנודר בפני חברו בדבר שלא נוגע לחברו - האם צריך להתיר בפניו נדרים סה. ציון א פרק ז המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->העובר על נדר - מתירים רק אם נהג איסור כימים שעבר נדרים כ. ציון ה העונש לעובר על נזירות
->->אם יש חשש שיעבור על הנדר מתירים לו מיד נדרים כ. ציון ה העונש לעובר על נזירות ועל נדר
->->->בחרטה או בפתח נדרים כ. ציון ה העונש לעובר על נזירות ועל נדר כשדעתו להישאל עליהם
->->אם עבר בשוגג נדרים כ. ציון ה העונש לעובר על נזירות ועל נדר כשדעתו להישאל עליהם
->הצורך שיתיר בפני מי שהנאתו נאסרה על הנודר נדרים סה. ציון א פרק א, ג המודר הנאה מחברו
->->אם הודיע לו על ההתרה נדרים סה. ציון א פרק א המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->->לפני ההתרה או אחריה נדרים סה. ציון א פרק א המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->אם הלה מסכים נדרים סה. ציון א פרק ב המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->אם הלה מת נדרים סה. ציון א פרק ז המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->אם נדר מרצונו או שהלה הכריח אותו לנדור נדרים סה. ציון א פרק ג המודר הנאה מחברו
->->אם נדר שלא בפני האחר נדרים סה. ציון א פרק ד, ו המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->בנדר שהיה לתועלת האחר או לא נדרים סה. ציון א פרק א המודר הנאה מחברו
->->בנודר לגוי נדרים סה. ציון א פרק ו המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->התרה שלא בפניו לצורך מצוה נדרים סה. ציון א פרק ו-ז המודר הנאה מחברו
->הצורך שיתיר בפני מי שהנדר היה לטובתו (כגון 'אם לא אעשה לך כך וכך, תיאסר הנאתך עלי') נדרים סה. ציון א פרק ג המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->אם הנדר לא בא עקב טובה שעשה לו האחר נדרים סה. ציון א פרק ב המודר הנאה מחברו
->->אם מת האחר נדרים סה. ציון א פרק ז המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->אם נדר מרצונו או שהלה הכריח אותו לנדור נדרים סה. ציון א פרק ג המודר הנאה מחברו
->->בנודר לגוי או לקטן נדרים סה. ציון א פרק ז המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->האם מועילה הודעה בלי הסכמתו נדרים סה. ציון א פרק ז המודר הנאה מחברו
->->האם מועילה התרה שלא בפניו בדיעבד נדרים סה. ציון א פרק ה, ז המודר הנאה מחברו
->->התרה שלא בפניו לצורך מצווה נדרים סה. ציון א פרק ז המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->הצורך שיתיר בפני מי שעשה לו טובה ובעקבותיה נדר נדרים סה. ציון א פרק ג המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->אם הנדר אינו לתועלת האחר נדרים סה. ציון א פרק ז המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->אם מת האחר נדרים סה. ציון א פרק ז המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->אם נדר מרצונו או שהלה הכריח אותו לנדור נדרים סה. ציון א פרק ג המודר הנאה מחברו
->->האם מועילה הודעה בלי הסכמתו נדרים סה. ציון א פרק ז המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->->האם מועילה התרה שלא בפניו בדיעבד נדרים סה. ציון א פרק ה, ז המודר הנאה מחברו
->->התרה שלא בפניו לצורך מצוה נדרים סה. ציון א פרק ז המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו
->התרת חכם לעצמו ע"י פתח או ע"י חרטה נדרים פא: ציון ה אין חכם מתיר נדרי עצמו
->התרת חרם ונידוי בלי פתח ובלי חרטה נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->התרת שבועה ע"י חכם נדרים יד. ציון ג הנודר והנשבע בתורה
->->אם יש בה שם ה' או אין נדרים כב: ציון א שבועות ונדרים שאין נזקקים להתירם
->->בשבועת שקר לשעבר - אין חכם מתיר נדרים כג. ציון ג העושה תנאי מראש שיתבטלו שבועותיו
->->חומרת הגאונים שלא להתיר למי שנשבע בס"ת או בעשרת הדברות נדרים כב: ציון א שבועות ונדרים שאין נזקקים להתירם
->->->בזה"ז נדרים כב: ציון א שבועות ונדרים שאין נזקקים להתירם
->->חומרת הגאונים שלא להתיר שבועה אלא לצורך תקנה או מצוה נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח; נדרים כב: ציון א שבועות ונדרים שאין נזקקים להתירם
->->->בזה"ז נדרים כב: ציון א שבועות ונדרים שאין נזקקים להתירם
->חומרת הגאונים לא להתיר אלא לצורך מצווה או תקנה נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->חכם שהתיר מקצת נדר
->->אם הותר ע"י פתח של שבת ויו"ט - האם שאר הימים מותרים נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו
->->->אם משנה או מעמיד את דבריו נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->בחרטה נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח; נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו; נדרים פב: ציון א הנודרת משתי כיכרות ומתענה רק באחת מהן
->->בפתח נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח; נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו; נדרים פב: ציון א הנודרת משתי כיכרות ומתענה רק באחת מהן
->->הנודר מבשר ויין והותר אחד מהם - האם השני מותר נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->הנודר משני מינים והתיר למין אחד - האם מועילה ההתרה לו או למין האחר נדרים פז: ציון א הפרה וקיום של חלק מהנדר
->->חרם או נידוי שהותר מקצתו נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->מה נחשב נדר אחד כולל ומה נחשב נדרים נפרדים
->->->'כולכם' נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->->'לזה ולזה' (בלי להזכיר קרבן) נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->->'לזה לזה' (בלי ו') נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->->'לזה קרבן ולזה קרבן' נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו הותר כולו
->->נדר שזקוק להסכמת חברו להתרה והסכים חברו למקצת נדרים כה: ציון ב נדר שהותר מקצתו
->כשהחכם עסוק בדבר אחר נדרים עז. ציון ה התרת הנדר בעמידה, בישיבה ובהליכה
->לשון ההתרה
->->'אין כאן נדר' וכדומה נדרים עז: ציון ט הלשון של התרת החכם והפרת הבעל
->->'בטל לך' נדרים עז: ציון ט הלשון של התרת החכם והפרת הבעל
->->חכם שאמר בלשון הפרה נדרים עז: ציון ט הלשון של התרת החכם והפרת הבעל
->->'מחול לך' נדרים עז: ציון ט הלשון של התרת החכם והפרת הבעל
->->צריך לומר לשון "התרה" נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->->'שרוי לך' נדרים עז: ציון ט הלשון של התרת החכם והפרת הבעל
->מי שנשבע "שלא אוכל כיכר זה" ואכל - האם הוא יכול להישאל על שבועתו שבועות כח. ציון ג הנשאל על שבועתו לאחר שעבר עליה
->->אם אכל את כולה שבועות כח. ציון ג הנשאל על שבועתו לאחר שעבר עליה
->->אם כבר כפתוהו על העמוד ללקות שבועות כח. ציון ג הנשאל על שבועתו לאחר שעבר עליה
->->אם לא התרו בו שבועות כח. ציון ג הנשאל על שבועתו לאחר שעבר עליה
->->בזמן הזה שבועות כח. ציון ג הנשאל על שבועתו לאחר שעבר עליה
->ע"י חרטה (ראה: חרטה)
->ע"י יחיד מומחה
->->אם אינו בקי בדינים (בהלכות נדרים או בכל הדינים) נדרים עח. ציון א יחיד מומחה שמתיר נדרים
->->אם אינו חכם המובהק בדורו (סמוך או לא סמוך) נדרים עח. ציון א יחיד מומחה שמתיר נדרים
->->אם אינו סמוך נדרים עח. ציון א יחיד מומחה שמתיר נדרים
->->בזמננו, לכתחלה ובדיעבד נדרים עח. ציון א יחיד מומחה שמתיר נדרים
->ע"י מתורגמן, כשהנודר נוכח נדרים ח: ציון א התרת נדרים שלא על ידי הנודר בעצמו
->ע"י נשים, קטנים, קרובים או רשעים נדרים עז. ציון ה התרה על ידי פסולים
->ע"י פתח (ראה: פתח)
->ע"י שלושה הדיוטות
->->אם רק אחד מהם יודע דיני נדרים נדרים עח. ציון א התרת נדרים ע"י שלשה הדיוטות
->->האם מותר להם להתיר במקום שיש חכם נדרים ח: ציון ב התרת נדר במקום של רבו
->->שאינם יודעים הלכות כלל נדרים עח. ציון א התרת נדרים ע"י שלשה הדיוטות
->->שאינם יודעים הלכות פתח נדרים עח. ציון א התרת נדרים ע"י שלשה הדיוטות
->->->אם מתירים בחרטה או בפתח נדרים עח. ציון א התרת נדרים ע"י שלשה הדיוטות
->->שאינם מבינים מה שמסבירים להם נדרים עח. ציון א התרת נדרים ע"י שלשה הדיוטות
->ע"י שליח של הנודר, אם מצא ב"ד מכונס או לא נדרים ח: ציון א התרת נדרים שלא על ידי הנודר בעצמו
->על הפרשת תרומה וחלה - גרימת ברכה לבטלה נדרים כב: ציון א שבועות ונדרים שאין נזקקים להתירם
->על הפרת בעל או אב (ראה: הפרה)
->על נדר מותנה שעוד לא התקיים התנאי נדרים פט: ציון ב הפרת נדר התלוי בתנאי שעדיין לא התקיים; נדרים צ. ציון ב התרת נדר התלוי בתנאי שעדיין לא התקיים
->על נדר שיחול לאחר זמן מסוים, לפני אותו זמן נדרים צ. ציון ב התרת נדר התלוי בתנאי שעדיין לא התקיים
->על נדר שיש בו שם ה' נדרים כב: ציון א שבועות ונדרים שאין נזקקים להתירם
->על נדר של אשה שבעלה הלך לחכם בשליחותה
->->אם אינה מתביישת בפרסום חרטתה נדרים ח: ציון א התרת נדרים שלא על ידי הנודר בעצמו
->->אם הוא מוצא ב"ד מכונס כבר או לא נדרים ח: ציון א התרת נדרים שלא על ידי הנודר בעצמו
->->אמירת החרטה או ההתרה עצמה נדרים ח: ציון א התרת נדרים שלא על ידי הנודר בעצמו
->->בלי שליחותה נדרים סט. ציון ג שאלה על קיום או הפרת הנדר
->->עשייתו פתח לאשתו בשליחותה נדרים ח: ציון א התרת נדרים שלא על ידי הנודר בעצמו
->על נדר שע"י התפסה (ראה: התפסה)
->על נדרי ציבור (ראה: ציבור)
->על נידוי (ראה: נידוי)
->על קיום בעל או אב (ראה: קיום)
->על שבועה (ראה: שבועה)
->שליחת חרטה בכתב לחכם נדרים ח: ציון א התרת נדרים שלא על ידי הנודר בעצמו
->תלמיד המתיר במקום של רבו
->->לכתחילה או בדיעבד נדרים ח: ציון ב התרת נדר במקום של רבו
->->רבו או כל אדם גדול נדרים ח: ציון ב התרת נדר במקום של רבו
שאלת שלום (ראה: שלום)
שב ואל תעשה
->האם כבוד הבריות דוחה איסור תורה בשב ואל תעשה מכות טז: ציון ח "בל תשקצו" בדברים המאוסים
שבוי
->האם מורידים אדם לנכסי קרובו השבוי
->->אם שמעו (בעדים או בעד אחד או בקול) שמת או לא שמעו ב"מ לח: ציון ב נכסי שבויים
->->בקרקע או במטלטלין ב"מ לח: ציון ב נכסי שבויים
->->האם מורידים אריס שאינו קרוב, אם יש קרוב שאפשר להורידו או אין ב"מ לח: ציון ב נכסי שבויים
->->האם ממנים אפוטרופוס שיטפל בנכסים - אם הקרוב מסכים או מתנגד ב"מ לח: ציון ב נכסי שבויים
->->הורדת קטן לנכסי קרובו השבוי (ראה: קטן)
->->כמה מהפירות מקבל הקרוב אם ירד לנכסים וחזר השבוי ב"מ לח: ציון ב נכסי שבויים
->->->אם ירד לנכסים במטרה למוכרם או במטרה לעבד אותם ב"מ לח: ציון ב נכסי שבויים
->->->קרוב שהוא עובד אדמה או שאינו עובד אדמה ב"מ לח: ציון ב נכסי שבויים
->->כמה מהפירות צריך לשלם לשבוי ב"מ לח: ציון ב נכסי שבויים
->פדיונו (ראה: פדיון שבויים)
שבויה (אשה שנחבשה בידי גוים)
->איסורה לבעלה
->->אם היא חושבת שתינצל ע"י פדיון כתובות כו: ציון ג אשה שנחבשה בידי גוים
->->אם נחבשה מחמת נפשות
->->->אם נחבשה מפני שבעלה התחייב מיתה על רצח או גניבה כתובות כו: ציון ג אשה שנחבשה בידי גוים
->->->אם נידונה למוות מחמת עוון עצמה כתובות כו: ציון ג אשה שנחבשה בידי גוים
->->->לפני שנגמר דינם להריגה או לאחר שנגמר דינם להריגה כתובות כו: ציון ג אשה שנחבשה בידי גוים
->->אם נחבשה מחמת שהיא חייבת ממון לגוי כתובות כו: ציון ג אשה שנחבשה בידי גוים
->->אם תפסו אותה כדי לקבל כופר כתובות כו: ציון ג אשה שנחבשה בידי גוים
->->באשת כהן כתובות כו: ציון ג אשה שנחבשה בידי גוים
->אם בת קול אומר שהיא טהורה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->אם גוי מעיד שהיא טהורה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->->אם הוא מסיח לפי תומו כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->אם גזלן וכיוצא בו מעידים שהיא טהורה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->אם היא אומרת שהיא טהורה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->אם כהן מעיד שהיא טהורה
->->אם הוא נשא אותה - האם חייב לגרש כתובות לו: ציון ז נישואי שבויה לכהן שמעיד בה שהיא טהורה
->->האם הוא רשאי לשאתה כתובות לו: ציון ז נישואי שבויה לכהן שמעיד בה שהיא טהורה
->->->אם פדה אותה כתובות לו: ציון ז נישואי שבויה לכהן שמעיד בה שהיא טהורה
->->האם כהן אחר רשאי לשאתה כתובות לו: ציון ז נישואי שבויה לכהן שמעיד בה שהיא טהורה
->אם עבדה מעיד שהיא טהורה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->אם עד אחד אומר שנטמאה ועד אחד אומר שהיא טהורה - האם היא מותרת לכהן
->->אם אחד מהעדים, המטהר או המטמא, הוא אשה כתובות כג: לפני ציון ב שני עדים מכחישים ביחס לטהרת שבויה
->->אם באו להעיד בבת אחת כתובות כג: לפני ציון ב שני עדים מכחישים ביחס לטהרת שבויה
->->אם העד המטמא העיד לפני המטהר או להיפך כתובות כג: לפני ציון ב שני עדים מכחישים ביחס לטהרת שבויה
->אם עד מפי עד מעיד שהיא טהורה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->אם קטן מעיד שהיא טהורה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->->אם הוא מסיח לפי תומו כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->אם קרוביה מעידים שהיא טהורה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->->בנה ובתה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->->חמותה וצרתה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->->כשמסיחים לפי תומם כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->אם שני כהנים מעידים ששבויה זו טהורה - האם אחד מהם רשאי לשאתה כתובות לו: ציון ז נישואי שבויה לכהן שמעיד בה שהיא טהורה
->אם שפחתה מעידה שהיא טהורה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->->אם היא מסיחה לפי תומה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->אשה שאומרת "נשביתי וטהורה אני ויש לי עדים שטהורה אני" והתירוה חכמים להינשא והתברר שאין לה עדים סנהדרין כג: לפני ציון ג אמר שיש לו שתי כתות לעדים
->אשה שאמרה שנשבית ושהיא טהורה קידושין סג: ציון א המקדש את בתו ולא ידוע למי נתקדשה
->אשת כהן שהיתה בעיר שנכבשה ע"י גויים פסחים י. ציון א ציבור אחד של חמץ ולפניו שתי בתים בדוקים
->באשת ישראל - חשש שנבעלה ברצון כתובות כו: ציון ג אשה שנחבשה בידי גוים
->->בשבויות לסטות או בגנובות לסטים כתובות נא: ציון ט אשת ישראל שנשבתה ויש חשש שנבעלה ברצון
->->בשבויות מלכות או שבויות מלחמה כתובות נא: ציון ט אשת ישראל שנשבתה ויש חשש שנבעלה ברצון
->האומרת "נשביתי וטהורה אני" - האם מותרת לכהן
->->אם התירוה להינשא ואח"כ באו עדים שנשבתה כתובות כג. ציון ד נישאה על פי דבריה ובאו עדים שהיתה נשואה
->->אם יצא קול שיש עליה עדי טומאה כתובות כג. ציון ז האומרת שנשבתה ולא נטמאה ויצא קול שיש עדים שנטמאה
->->->אם יצא לפני שהותרה או אחרי שהותרה כתובות כג. ציון ז האומרת שנשבתה ולא נטמאה ויצא קול שיש עדים שנטמאה
->->->בקול שהוחזק בבית דין כתובות כג. ציון ז האומרת שנשבתה ולא נטמאה ויצא קול שיש עדים שנטמאה
->->אם יצא קול שיש עליה עדי שבייה כתובות כג. ציון ז האומרת שנשבתה ולא נטמאה ויצא קול שיש עדים שנטמאה
->->->אם יצא לפני שהותרה או אחרי שהותרה כתובות כג. ציון ז האומרת שנשבתה ולא נטמאה ויצא קול שיש עדים שנטמאה
->->->האם צריך לברר אם יש עדי טומאה כתובות כג. ציון ז האומרת שנשבתה ולא נטמאה ויצא קול שיש עדים שנטמאה
->האומרת "נשביתי וטמאה אני" - האם היא נאמנת לאסור את עצמה על בעלה ועל כהן כתובות כג: לפני ציון ב נאמנות האשה לטמא את עצמה
->חיוב אונס ומפתה בה (ראה: אונס ומפתה)
->חיוב בעל לפדות את אשתו (ראה: פדיון שבויים)
->לכהני חזקה (ראה: כהן)
->נשואה שידוע שנשבתה - האם היא נאמנת לומר שנטמאה ולאסור את עצמה על בעלה כתובות כג: לפני ציון ב נאמנות האשה לטמא את עצמה
->סכום כתובתה כתובות לו: ציון ד פטור מקנס בשבויה
->->אם יש עדים שהיא בתולה כתובות לו: ציון ד פטור מקנס בשבויה
->עיר שנכבשה בידי גוים - האם הנשים שבה פסולות לכהונה
->->אם הגוים גם התיישבו בעיר או לא התיישבו בה כתובות כז. ציון ג דין נשים בעיר שנכבשה בידי גוים
->->אם יש בעיר מחבוא המחזיק אשה אחת כתובות כז. ציון ג דין נשים בעיר שנכבשה בידי גוים
->->אם יש לנשים אפשרות לברוח מהעיר כתובות כז. ציון ג דין נשים בעיר שנכבשה בידי גוים
->->אשה שאינה אומרת שלא נטמאה כתובות כז. ציון ג דין נשים בעיר שנכבשה בידי גוים
->->במלחמות בזמננו כתובות כז. ציון ג דין נשים בעיר שנכבשה בידי גוים
->פנויה שידוע שנשבתה - האם היא נאמנת לומר שנטמאה ולאסור את עצמה לכהן כתובות כג: לפני ציון ב נאמנות האשה לטמא את עצמה
->->אם עד אחד מכחיש אותה כתובות כג: לפני ציון ב נאמנות האשה לטמא את עצמה
->->נגד שני עדים כתובות כג: לפני ציון ב נאמנות האשה לטמא את עצמה
->שתי שבויות המעידות זו על זו שהן טהורות - האם הן נאמנות כתובות כד. ציון א חשש גומלין בעדות
->->אם עשויות להינשא תוך זמן קצר לכהן כתובות כד. ציון א חשש גומלין בעדות
שבוע שחל בו תשעה באב (ראה: בין המצרים)
שבועה
->בהודאה במקצת (ראה: מודה במקצת)
->בלי הזכרת שם או כינוי
->->בנשבע מפי עצמו או מפי אחרים שבועות לה. ציון ט הזכרת שם או כינוי בנוסח השבועה
->->בשבועת ביטוי לשעבר או להבא שבועות לה. ציון ט הזכרת שם או כינוי בנוסח השבועה
->->בשבועת העדות או בשבועת הפיקדון שבועות לה. ציון ט הזכרת שם או כינוי בנוסח השבועה
->->האם אסור מהתורה או מדברי קבלה שבועות לה. ציון ט הזכרת שם או כינוי בנוסח השבועה
->->האם העובר על השבועה חייב קרבן או מלקות שבועות לה. ציון ט הזכרת שם או כינוי בנוסח השבועה; שבועות לה: ציון א שבועה בשמים ובארץ
->->האם חלה השבועה לענין איסור שבועות לה: ציון א שבועה בשמים ובארץ
->בלי לשון "שבועה", אם נשבע בשם ה' שבועות לה. ציון ט הזכרת שם או כינוי בנוסח השבועה
->בלשון "רחום" או "חנון" שבועות לה. ציון פ שבועה בחנון ורחום
->'במי ששמו "חנון"' או 'במי ששמו "רחום"' שבועות לה. ציון פ שבועה בחנון ורחום
->'בשמים ובארץ' - האם חלה השבועה
->->אם התכוון למי שבראם ולא אמר זאת שבועות לה: ציון א שבועה בשמים ובארץ
->->'במי שברא את השמים ואת הארץ' שבועות לה: ציון א שבועה בשמים ובארץ
->->האומר "בשמים ובארץ" בלי לשון 'שבועה' - האם חלה שבועה, מהתורה או דרבנן שבועות לה: ציון א שבועה בשמים ובארץ
->->לענין איסור ולענין מלקות או קרבן שבועות לה: ציון א שבועה בשמים ובארץ
->בתורה (ראה: תורה)
->גוי שנתחייב שבועה לשותפו היהודי - האם מותר לקבלה ממנו סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
->->בזמן הזה סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
->גלגול שבועה משבועה דרבנן כתובות פו: ציון ג פרק ב השבועות שהבעל משביע את האשה
->חיוב קרבן על כפירת ממון בשקר בשבועה (ראה: קרבן שבועה)
->חשוד על שבועה (ראה: חשוד)
->יד לשבועה נדרים ב. ציון ה עיקר הנדר וידות הנדר
->כינוי שלה (ראה: כינוי)
->לבטל או לקיים מצווה (ראה: מצווה)
->ללמוד תורה (ראה: לימוד תורה)
->מי שראה בחלום שהוא נשבע (ראה: חלום)
->נאמנות ניזק בשבועה על סכום הנזק (ראה: נאמנות)
->ע"י אשת איש, בשבועה דאורייתא ובשבועת היסת ב"ק פז. ציון ד החיובים הממוניים של אשה נשואה
->על טענת קטן (ראה: קטן)
->צירוף שבועה המורכבת מהרבה פרטים לשבועה אחת קידושין מו. ציון ד צרוף מעות קידושין
->שבועה ע"י שליח כתובות עד. ציון ב תנאי מתקיים רק בדבר שאפשר לעשותו ע"י שליח
->שלוש השבועות (ראה: שלוש השבועות)
שבועה כנגד עד אחד
->באבידה שאחד נותן עליה סימן ואחד נותן סימן ועד אחד ב"מ כח. ציון ד סדר העדיפות בסימנים ועדים
->בתביעה ממונית שיסודה בקרקע כגון על נזק לקרקע עקב חפירה
->->אם תבעו למלא את החפירה ב"מ ה. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
->->אם תבעו לשלם כסף ב"מ ה. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
->בתובע קטן שבועות מ. ציון ג חיוב שבועה בעד אחד בטענת שמא
->המעיד שזרעים הזרועים בשדה שלו שייכים לאחר ב"מ נו: ציון ה דין שבועה בחיטים שזרעם בקרקע
->מי שכפר בכל ונשבע היסת ואח"כ עד אחד העיד שחייב - האם חוזר ונשבע בנקיטת חפץ שבועות לח: ציון ר פרק ב השבועה בזמן הזה
->עד אחד בהכחשה - האם הנתבע חייב בשבועת התורה כתובות יט: ציון ו פרק ג עדים החתומים בשטר שטוענים שהיה בו תנאי
->על טענת שמא כתובות פד: ציון ג פרק ב בעל חוב שתפס מטלטלין של יתומים
->->האם חייב שבועת היסת כתובות פד: ציון ג פרק ב בעל חוב שתפס מטלטלין של יתומים
->על טענת שמא שבועות מ. ציון ג חיוב שבועה בעד אחד בטענת שמא
->->אם העד אינו בפנינו שבועות מ. ציון ג חיוב שבועה בעד אחד בטענת שמא
->->שהתובע מסתמך בה על דברי העד שבועות מ. ציון ג חיוב שבועה בעד אחד בטענת שמא
->על פחות משתי מעות כסף שבועות לח: ציון ג פרק ג הטענה - שתי כסף; שבועות מ. ציון ג שיעור התביעה בשבועת עד אחד
->על קרקע, עבד, שטר והקדש שבועות מב: ציון ז פרק א שבועה על קרקעות, עבדים, שטרות והקדשות
שבועות (החג)
->אמירת "זמן מתן תורתנו" בו שבת פו. ציון ד שיעור הזמן של הטומאה בפולטת שכבת זרע
->האם יש תשלומין לשלמי שמחה של שבועות בימי החול חגיגה ט. ציון א דין תשלומין בקרבנות הרגל
->האפשרות להביא את הקרבנות בששת הימים שלאחריו - כתשלומין ליום ראשון או שכל הימים הם תשלומין זה לזה חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->הספד ותענית למחרתו חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->->בשאר ששת ימי התשלומין חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->->כששבועות חל בחול או חל בשבת חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->->בזמן הזה חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->נפילת אפיים בימים שאחריו
->->בששת ימי התשלומין חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->->בי"ג בסיון חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->נפילת אפיים לפני שבועות חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->קריאת התורה ביום השני של שבועות בחוץ לארץ מגילה לא. ציון ל קריאת התורה בשמיני עצרת
שבועת אונסין
->אומר מותר, שאינו יודע ששבועת שקר אסורה - האם נחשב אנוס ופטור מקרבן שבועות כו. ציון ב פרק ו שבועת שגגות ושבועת אונסין
->באונס שאינו גמור, בשבועה לעשות או שבועה לא לעשות נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->מי שנשבע להבא ושכח ועבר על שבועתו - האם נחשב אנוס ופטור מקרבן שבועות כו. ציון ב פרק ג שבועת שגגות ושבועת אונסין
->מי שנשבע לשעבר כגון שלא אכל ונזכר שאכל - האם נחשב אנוס ופטור מקרבן שבועות כו. ציון ב פרק ג שבועת שגגות ושבועת אונסין
->מי שנשבע שלא יאכל פת חיטים ואכל פת חיטים כי חשב שהיא של שעורים - האם נחשב אנוס ופטור מקרבן שבועות כו. ציון ב פרק ג, ד שבועת שגגות ושבועת אונסין
->->אם גם שכח שנשבע שבועות כו. ציון ב פרק ה שבועת שגגות ושבועת אונסין
->מי שנשבע שלא יאכל פת חיטים וחשב שנשבע שיאכל פת חיטים ואכלהּ - האם נחשב אנוס ופטור מקרבן שבועות כו. ציון ב פרק ג, ד שבועת שגגות ושבועת אונסין
->מי שעבר על שבועתו באונס
->->האם יש עליו עונש שבועות כו. ציון ב פרק ב שבועת שגגות ושבועת אונסין
->->האם ראוי להתיר את השבועה שבועות כו. ציון ב פרק ב שבועת שגגות ושבועת אונסין
שבועת ביטוי (ראה גם: קרבן עולה ויורד)
->אם התכוון לאסור פת חיטים או פת שעורים ואמר 'פת' סתם - האם מותר בשאר מינים שבועות כו: ציון ד הנשבע וטוען שגמר בלבו לאסור דבר אחר
->אם התכוון לאסור פת חיטים ואמר 'פת שעורים' - האם מותר בפת שעורים או בפת חיטים שבועות כו: ציון ד הנשבע וטוען שגמר בלבו לאסור דבר אחר
->->נאמנותו לומר שהתכוון לכך, לענין איסור ולענין קרבן שבועות כו: ציון ד הנשבע וטוען שגמר בלבו לאסור דבר אחר
->אם נשבע בלי שם ה' ואח"כ נשבע להיפך עם שם ה' - האם השנייה חלה שבועות לה. ציון ט הזכרת שם או כינוי בנוסח השבועה
->באמירת פעמיים 'הן' או 'לאו'
->->אם הזכיר שם בדרך שבועה שבועות לו. ציון ג פרק א האומר פעמיים 'הן' או 'לאו' כשבועה
->->אם הפסיק בין לשון השבועה לבין אמירת 'הן' שבועות לו. ציון ג פרק ב האומר פעמיים 'הן' או 'לאו' כשבועה
->->אם לא התכוון לשם שבועה שבועות לו. ציון ג פרק ב האומר פעמיים 'הן' או 'לאו' כשבועה
->->בלי הזכרת השם
->->->אם אינו כופל את דבריו שבועות לו. ציון ג פרק א האומר פעמיים 'הן' או 'לאו' כשבועה
->->->האם אסור מהתורה או מדרבנן שבועות לו. ציון ג פרק א האומר פעמיים 'הן' או 'לאו' כשבועה
->->->האם חייב מלקות או קרבן שבועות לו. ציון ג פרק א האומר פעמיים 'הן' או 'לאו' כשבועה
->בלי הזכרת שם ה' שבועות לו. ציון ג פרק א האומר פעמיים 'הן' או 'לאו' כשבועה
->בלי נקיטת חפץ שבועות לח: ציון ת פרק ג נקיטת חפץ בשבועה
->בלשון נדר שבועות כז. ציון א הנשבע לבטל את המצוה
->->אם אמר שמה שיאכל יהיה באיסור שבועה שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->האם אסור מדרבנן או מהתורה שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->גדול האחים שנשבע שלא ייבם ויש עוד אחים - האם זו שבועה לבטל מצווה ביצה לז. ציון א מצוה בגדול ליבם
->האומר פעמיים 'שבועה שאביא קרבן אם אוכל ככר זה' ואכל - כמה קרבנות הוא חייב נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור - בנדר, בנזירות ובשבועה
->האומר פעמיים 'שבועה שאתן דינר לפלוני' - כמה חייב לתת נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור
->האוסר הנאתו על אחר בשבועה
->->האם לוקה נדרים טו. ציון ד המדיר אחרים מהנאתו
->->האם נאסר, אם ענה אמן או לא נדרים טו. ציון ד המדיר אחרים מהנאתו
->האם אדם יכול לאסור נכסיו על חברו בשבועה ביצה לט. ציון י דין האומר "הריני עליך חרם"
->האם נדר חל על שבועה, לבטל או לקיים נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור - בנדר, בנזירות ובשבועה
->האם שבועה חלה על נדר (לקיימו) נדרים טז. ציון ה נדר ושבועה על דבר מצווה; נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור - בנדר, בנזירות ובשבועה
->הכוללת דברים אסורים ודברים מותרים (ראה: כולל)
->הנשבע להכות את עצמו - האם שבועתו חלה ב"ק צא: ציון א החובל בעצמו
->הנשבע לעשות מעשה לחברו - האם חברו יכול לומר "הריני כאילו עשית" נדרים כד. ציון א האומר 'כאילו התקבלתי' - כהיתר לנדרים במקום קיום התנאי
->->במקום שנוהגים למחול על שבועות נדרים כד. ציון א האומר 'כאילו התקבלתי'
->->אם מחל שלא בלשון 'כאילו התקבלתי' נדרים כד. ציון א האומר 'כאילו התקבלתי'
->->הנשבע לפרוע לחברו לזמן פלוני - האם חברו יכול להאריך את הזמן נדרים כד. ציון א האומר 'כאילו התקבלתי' - כהיתר לנדרים במקום קיום התנאי
->הנשבע לפרוע חוב בזמן פלוני
->->אם התבטל חיובו - האם גם השבועה בטלה שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->->אם עבר הזמן - האם השבועה נשארת בתוקפה שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->הנשבע לפרוע חוב ביום פלוני והמלווה היה אז בעיר אחרת נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->->אם המלווה דר באותה עיר או לא נדרים כז. ציון א נדרי אונסין
->הנשבע לפרוע חוב ביום פלוני והמלווה לא תבעו בזמן נדרים כד. ציון א האומר 'כאילו התקבלתי'
->הנשבע שיאכל ואכל כלשהו - האם קיים את שבועתו שבועות כב. ציון א השיעור המחייב בשבועה שלא יאכל
->הנשבע שיאכל ככר זה והותיר ממנו פחות מכזית - האם קיים את שבועתו שבועות כב. ציון א השיעור המחייב בשבועה שלא יאכל
->הנשבע שלא יאכל - האם אסור בפחות מכזית יומא עג: ציון י חצי שיעור באיסורים
->הנשבע שלא יאכל ואכל פחות מכזית שבועות כב. ציון א השיעור המחייב בשבועה שלא יאכל
->הנשבע שלא יאכל חצי כזית מנבילות - מצד אין שבועה חלה על איסור יומא עג: ציון י חצי שיעור
->הנשבע שלא יאכל כיכר זה והותיר ממנו פחות מכזית - האם חייב שבועות כב. ציון א השיעור המחייב בשבועה שלא יאכל
->העובר על שבועת ביטוי - האם עובר משום "בל יחל" שבועות לה. ציון ט הזכרת שם או כינוי בנוסח השבועה
->->בשבועת ביטוי לשעבר או להבא שבועות לה. ציון ט הזכרת שם או כינוי בנוסח השבועה
->->->האם עובר על שבועת שקר, על שבועת שווא, או על "לא יחל" שבועות כ: ציון א איסורי לאוין בשבועות ובנדרים
->העושה תנאי ששבועות שיישבע יהיו בטלות נדרים כג. ציון ג העושה תנאי מראש שיתבטלו שבועותיו
->->אם זכר את התנאי בשעה שנשבע נדרים כג. ציון ג העושה תנאי מראש שיתבטלו שבועותיו
->->בשבועה בנקיטת חפץ נדרים כג. ציון ג העושה תנאי מראש שיתבטלו שבועותיו
->->בשבועת שקר על העבר נדרים כג. ציון ג העושה תנאי מראש שיתבטלו שבועותיו
->חיוב המלך בשבועת ביטוי סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
->חיוב מלקות
->->אם נשבע שיאכל ולא אכל שבועות כ: ציון ה חיוב מלקות בשבועת שקר
->->->אם נמנע לגמרי מאכילה או שאכל מאכלים אחרים שבועות כ: ציון ה חיוב מלקות בשבועת שקר
->->->אם עשה מעשה למנוע את האכילה כגון שזרק את המאכל לים או שרפוֹ שבועות כ: ציון ה חיוב מלקות בשבועת שקר
->->אם נשבע שלא יאכל ואכל שבועות כ: ציון ה חיוב מלקות בשבועת שקר
->חלותה על שבועה אחרת
->->אם השנייה הייתה ליותר זמן מן הראשונה - כמה זמן הוא אסור נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור
->->בכולל
->->->אם בשבועה השנייה הזכיר בפירוש את המין האסור והמותר נדרים יז: ציון א שבועה על גבי שבועה
->->->אם השבועה השנייה היתה כללית סתמית (תאנים ואח"כ פירות) נדרים יז: ציון א שבועה על גבי שבועה
->->הנשבע פעמיים אותו משך זמן - כמה זמן הוא אסור נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור
->->הנשבע שלא יאכל תשע ככרות אלו ואח"כ נשבע שלא יאכל עשר ככרות נדרים יז. ציון ב המוסיף איסור על איסור - בנדר, בנזירות ובשבועה
->->'שבועה שלא אוכל תאנים' ואח"כ 'שבועה שלא אוכל תאנים וענבים' נדרים יז: ציון א שבועה על גבי שבועה - כשמוסיף על הראשונה
->->->אם אכל תאנים ואח"כ ענבים - כמה הוא חייב נדרים יז: ציון א שבועה על גבי שבועה
->->->אם אכל תאנים והפריש קרבן ואח"כ אכל ענבים נדרים יז: ציון א שבועה על גבי שבועה
->->->האם אסור לאכול ענבים ותאנים יחד או כל אחד לחוד נדרים יז: ציון א שבועה על גבי שבועה
->מי שנשבע "אוכל כיכר זו"
->->ואחר כך נשבע "לא אוכלנה" - האם השבועה השנייה שבועת שווא או שבועת ביטוי שבועות כז: ציון א פרק א הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->->ואכל כזית מן הכיכר - האם קיים את שבועתו שבועות כז: ציון א פרק ב הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->->ומקצת הכיכר אבד - האם חייב לאכול את מה שנשאר שבועות כז: ציון א פרק ב הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->מי שנשבע "לא אוכל ככר זו" ואח"כ נשבע "לא אוכלנה" - האם חייב על השנייה משום שבועת ביטוי או משום שבועת שוא שבועות כז: ציון א פרק ג הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->->אם נשאל על הראשונה וחלה השניה שבועות כז: ציון א פרק ג הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->מי שנשבע "לא אוכל ככר זו"
->->ואכל - האם הוא חייב על כל כזית שאכל שבועות כז: ציון א פרק א הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->->ואכל רק כזית ממנו - האם הוא חייב שבועות כז: ציון א פרק א הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->מי שנשבע "לא אוכל עשר" ואח"כ נשבע "לא אוכל תשע" ואכל עשר - כמה הוא חייב שבועות כח: ציון נ הנשבע שלא יאכל עשר ותשע
->->אם אח"כ נשבע גם "לא אוכל שמונה" שבועות כח: ציון נ הנשבע שלא יאכל עשר ותשע
->מי שנשבע "שבועה שלא אוכל כיכר זה שבועה שלא אוכל כיכר זה" - האם השבועה השנייה חלה שבועות כז: ציון ו המוסיף שבועה על שבועה ונשאל על הראשונה
->->אם הותרה הראשונה ע"י חכם או ע"י בעל לאשתו - האם השנייה חלה לענין מלקות ולענין קרבן שבועות כז: ציון ו המוסיף שבועה על שבועה ונשאל על הראשונה; שבועות כט. ציון ו הנשבע לבטל שבועה ונשאל על הראשונה
->מי שנשבע על דבר ואח"כ נשבע להיפך, כגון "שבועה שאוכל כיכר זו, שבועה שלא אוכלנה" ונשאל על שבועתו הראשונה שבועות כט. ציון ו הנשבע לבטל שבועה ונשאל על הראשונה
->מי שנשבע על כיכר "אוכלנה"
->->אם אינו יכול לאכול את כולה - האם עליו לאכול את מקצתה שבועות כז: ציון א פרק ב הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->->ואכל כזית ממנה - האם קיים את שבועתו שבועות כז: ציון א פרק ב הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->->ומקצתה אבד - האם הוא חייב לאכול את מה שנשאר שבועות כז: ציון א פרק ב הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->מי שנשבע על כיכר "לא אוכל אותה" - האם כוונתו לכזית ממנה או לכולה שבועות כז: ציון א פרק א הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->מי שנשבע על כיכר "לא אוכלנה" ואכל אותה ושייר פחות מכזית
->->האם הוא חייב שבועות כז: ציון א פרק ד הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->->->אם נשארו רק פירורים שבועות כז: ציון א פרק ד הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->->האם הוא יכול עדיין להישאל על שבועתו שבועות כז: ציון א פרק ד הנשבע 'שלא אוכל' והנשבע 'שלא אוכלנה'
->מי שנשבע שיאכל
->->האם הוא יכול לקיים את שבועתו ע"י שתייה שבועות כב: ציון ה הנשבע שלא יאכל - אסור בשתיה
->->ואכל דבר אסור כגון נבילה - האם קיים בכך את שבועתו שבועות כג: ציון ב פרקים א-ב שבועה שכוללת איסורי תורה עם דברים המותרים
->->ואכל עפר - האם קיים בכך את שבועתו שבועות כב: ציון לפני ציון ב הנשבע שיאכל ואכל דברים שאינם ראויים; כג: ציון ב פרקים א-ב שבועה שכוללת איסורי תורה עם דברים המותרים
->->->עפר כלשהו או כזית שבועות כב: ציון לפני ציון ב הנשבע שיאכל ואכל דברים שאינם ראויים
->מי שנשבע שלא יאכל - האם מותר לו לשתות, רביעית או כזית שבועות כב: ציון ה הנשבע שלא יאכל - אסור בשתיה
->מי שנשבע שלא יאכל ואכל - האם הוא נאמן לטעון ששכח את שבועתו שבועות לא: ציון ה פרק א נשבעו שאינם יודעים ובאו לבית דין
->מי שנשבע שלא יאכל ואכל דבר אסור כגון נבילה - האם הוא חייב שבועות כג: ציון ב פרקים א-ב שבועה שכוללת איסורי תורה עם דברים המותרים
->מי שנשבע שלא יאכל ואכל דבר אסור פחות מכזית שבועות כב: ציון ב השיעור המחייב בשבועה בדברים שאינם ראויים
->מי שנשבע שלא יאכל ואכל עפר שבועות כב: ציון לפני ציון ב הנשבע שיאכל ואכל דברים שאינם ראויים
->מי שנשבע שלא יאכל ולא ישתה ואכל ושתה - האם חייב אחד או שתיים שבועות כב: ציון ה הנשבע שלא יאכל - אסור בשתיה
->->אם אמר "שלא יאכל וישתה" שבועות כב: ציון ה הנשבע שלא יאכל - אסור בשתיה
->מי שנשבע שלא יאכל חרצן ואכל פחות מכזית שבועות כב: ציון ב השיעור המחייב בשבועה בדברים שאינם ראויים
->->אם נזיר נשבע כך שבועות כב: ציון ב השיעור המחייב בשבועה בדברים שאינם ראויים
->מי שנשבע שלא יאכל ככר וחשב שמותר לו לעבור על שבועתו מפני צערו ואכל - האם הוא חייב קרבן שבועות כו: ציון ג העובר על שבועתו מפני שמצטער
->->אם שכח שנשבע שבועות כו: ציון ג העובר על שבועתו מפני שמצטער
->מי שנשבע שלא יאכל ככר ושכח שנשבע ואֲכָלָהּ - האם הוא חייב קרבן
->->אם אילו הודיעו לו שאסור, לא היה אוכל שבועות כו: ציון ג העובר על שבועתו מפני שמצטער
->->->אם הוא מצטער על כך שאינו שוכח שבועות כו: ציון ג העובר על שבועתו מפני שמצטער
->->אם גם אילולא שכח היה אוכל אותה מפני צערו שבועות כו: ציון ג העובר על שבועתו מפני שמצטער
->מי שנשבע שלא יאכל מין מסוים והמחה אותו למשקה - האם מותר לו לשתותו שבועות כב: ציון ה הנשבע שלא יאכל - אסור בשתיה
->מי שנשבע שלא יאכל עפר ואכל פחות מכזית שבועות כב: ציון ב השיעור המחייב בשבועה בדברים שאינם ראויים
->מי שנשבע שלא ישתה - האם שיעור האיסור ברביעית או בכזית שבועות כב: ציון ה הנשבע שלא יאכל - אסור בשתיה
->מי שנשבע שלא ישתה יין ושמן ודבש ושתה את כולם - האם הוא חייב על כל מין
->->אם כולם היו מונחים לפניו שבועות כג: ציון א החיוב בנשבע שלא ישתה יין, שמן ודבש
->->אם נשבע אחרי שחברו הפציר בו 'בוא ושתה עמי יין חלב ודבש' שבועות כג: ציון א החיוב בנשבע שלא ישתה יין, שמן ודבש
->מי שנשבע שלא למכור נכס כדי לפרוע חוב ואח"כ נשבע לפרוע חובו בזמן מסויים ולא יוכל לפרוע בלי מכירת נכס שבועות כג: ציון ב שבועה שכוללת איסורי תורה עם דברים המותרים
->->אם החוב קדם לשבועה הראשונה או השבועה קדמה שבועות כג: ציון ב שבועה שכוללת איסורי תורה עם דברים המותרים
->נאמנותו של הנשבע לומר למה התכוון
->->אם אמר "שבועה שאוכל" וטוען שהתכוון לאסור שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם הוא טוען שהתכוון לדבר שסותר את מה שאמר, כגון שאמר "שעורים" וטוען שהתכוון לחיטים שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->->אם אמר לשון איסור וטוען שהתכוון להתיר שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם נשבע "לא אוכל חיטים, שעורים וכוסמים" וטוען שהתכוון לאסור רק כסיסתם שבועות כג. ציון לפני ציון א הטוען שהיקף השבועה מצומצם
->->אם נשבע "לא אוכל פת חיטים ושל שעורים ושל כוסמים" וטוען שהתכוון לאסור רק פת העשויה מתערובת של שלשתן שבועות כג. ציון לפני ציון א הטוען שהיקף השבועה מצומצם
->->אם נשבע "לא אוכל פת של חיטים, שעורים וכוסמים" וטוען שהתכוון לאסור פת חיטין וכסיסת שעורים וכוסמים שבועות כג. ציון לפני ציון א הטוען שהיקף השבועה מצומצם
->נדר בלשון שבועה נדרים ב. בלי ציון 'שאני אוכל לך' או 'שאיני אוכל לך'
->->בצורך מצוה נדרים ב: בלי ציון נדר בלשון שבועה ושבועה בלשון נדר
->->האם חל כעיקר נדר או כיד נדרים ב: בלי ציון נדר בלשון שבועה ושבועה בלשון נדר
->->'הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין' נדרים יב. ציון א התפסה ביום שמת בו אביו וכיוצא בו
->->מדאורייתא או מדרבנן נדרים ב: בלי ציון נדר בלשון שבועה ושבועה בלשון נדר
->נשבע שלא לאכול נבלות וטרפות ואכל ברכות מה. ציון ו זימון וברכה על אכילת איסור
->על תנאי, כגון "לא אוכל כיכר זו אם אוכל זו" ואכל את שתיהן - האם הוא חייב קרבן או מלקות
->->אם אכל את כיכר האיסור בשוגג או במזיד שבועות כח. ציון ו פרקים א-ב הנשבע שלא יאכל ותולה שבועתו באכילה אחרת
->->אם אכל את כיכר האיסור תחילה או את כיכר התנאי תחילה שבועות כח. ציון ו פרקים א-ב הנשבע שלא יאכל ותולה שבועתו באכילה אחרת
->->אם אכל את כיכר התנאי בשוגג או במזיד שבועות כח. ציון ו פרקים א-ב הנשבע שלא יאכל ותולה שבועתו באכילה אחרת
->על תנאי, שאמר "לא אוכל כיכר א' אם אוכל כיכר ב' ולא אוכל כיכר ב' אם אוכל כיכר א'" ואכלם - האם הוא חייב קרבן או מלקות
->->אם אכל את הראשונה בזדון עצמה ובשגגת חברתה שבועות כח. ציון ו פרק ג הנשבע שלא יאכל ותולה שבועתו באכילה אחרת
->->אם אכל את הראשונה בשגגת עצמה ובזדון חברתה שבועות כח. ציון ו פרק ג הנשבע שלא יאכל ותולה שבועתו באכילה אחרת
->->אם אכל כל אחת בשגגת עצמה ובזדון חברתה או כל אחת בזדון עצמה ושגגת חברתה שבועות כח. ציון ו פרק ג הנשבע שלא יאכל ותולה שבועתו באכילה אחרת
->->אם נשבע שאם יאכל את האחת לא יאכל את השנייה שבועות כח. ציון ו פרק ג הנשבע שלא יאכל ותולה שבועתו באכילה אחרת
->->->אם אכל את הראשונה בשגגה - האם אכילת השנייה מותרת שבועות כח. ציון ו פרק ג הנשבע שלא יאכל ותולה שבועתו באכילה אחרת
->->->אם זכר את שבועתו כשאכל את הראשונה - האם אכילת השנייה מותרת שבועות כח. ציון ו פרק ג הנשבע שלא יאכל ותולה שבועתו באכילה אחרת
->->זדון בידיעה שהוא תנאי לחברתה או זדון בידיעה שהיא עצמה אסורה שבועות כח. ציון ו פרק ג הנשבע שלא יאכל ותולה שבועתו באכילה אחרת
->צירוף גופים נפרדים לשיעור שבועות כב. ציון ד פרק א צירוף לשיעור של דברים האסורים בשבועות ובקונמות
->->אם אמר "לא אוכַל מאלה" או "לא אוכַל משתיהן" שבועות כב. ציון ד פרק א צירוף לשיעור של דברים האסורים בשבועות ובקונמות
->->בשתי שבועות או בשבועה אחת על שני גופים שבועות כב. ציון ד פרק א צירוף לשיעור של דברים האסורים בשבועות ובקונמות
->שבועה בלשון נדר
->->האם חל כעיקר שבועה או כיד נדרים ב: בלי ציון נדר בלשון שבועה ושבועה בלשון נדר
->->מדאורייתא או מדרבנן נדרים ב: בלי ציון נדר בלשון שבועה ושבועה בלשון נדר
->שבועה חיובית שאינה יכולה להתקיים בלשון שלילה, לענין חיוב קרבן או מלקות שבועות כה. ציון ח לאו והן, לשעבר ולהבא כתנאים לחיוב בשבועה
->שבועה לבטל מצווה תענית י. ציון ז הפסקת תענית בימים טובים
->->אם כולל עמו דבר רשות תענית י. ציון ז הפסקת תענית בימים טובים
->שבועה לשעבר שאינה יכולה להתקיים בלהבא, לענין חיוב קרבן או מלקות שבועות כה. ציון ח לאו והן, לשעבר ולהבא כתנאים לחיוב בשבועה
->שבועה שלילית שאינה יכולה להתקיים בלשון חיוב, לענין חיוב קרבן או מלקות שבועות כה. ציון ח לאו והן, לשעבר ולהבא כתנאים לחיוב בשבועה
->שניים שנשבעו זה לזה ואחד אינו מקיים נדרים ח. ציון ג האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
שבועת הבאי
->אם 'מעמיד על עצמו'
->->שאומר אח"כ "אמרתי בדווקא" נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->->שאומר זאת כנגד אחרים שמבקשים ממנו לומר בדיוק נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->->שאומר זאת כנגד אחרים שמסרבים להאמין לו נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->בדבר שיכול להיות ורק הגזים נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->בדבר שלא יכול להיות נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->האוסר פירות עליו בשבועה בתנאי של גוזמה
->->אם אוסר על עצמו את כל פירות העולם או רק מין אחד נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->->האם הפירות נאסרים נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->האם לוקה משום שבועת שווא נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->האם מותרת לגמרי שבועות כו. ציון ב פרק ב שבועת שגגות ושבועת אונסין
->'יאסרו פירות עלי בשבועה אם לא ראיתי גמל הפורח באויר' נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->'יאסרו פירות עלי בשבועה אם לא ראיתי כעולי מצרים' נדרים כד: ציון א נדרי הבאי; נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->->האם הפירות נאסרים נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'יאסרו פירות עלי בשבועה אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד' נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->'שבועה אם לא ראיתי גמל הפורח באויר' נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'שבועה שראיתי בדרך הזה כעולי מצרים' נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->'שבועה שראיתי גמל הפורח באויר' נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->'שבועה שראיתי נחש כקורת בית הבד' נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
שבועת הדיינים (שבועה המוטלת על בעל דין) (ראה גם: מודה במקצת; שבועה כנגד עד אחד; שבועת היסת; שבועת הנשבעים ונוטלים; שבועת השומרים)
->איום על הנשבע
->->בטענת ודאי או בטענת ספק שבועות לט. ציון בלי ציון איום על הנשבע
->->בשבועת היסת שבועות לט. ציון בלי ציון איום על הנשבע
->אם הנשבע דורש להחרים את המשביע חרם סתם שבועות לח: ציון ר פרק ד השבועה בזמן הזה
->אם התובע תובע דבר שהנתבע היה חייב לאביו
->->אם הוא טוען שאביו אמר לו שהלה חייב לו מנה שבועות מב. אחרי ציון ה חיוב שבועה כנגד הבא בטענת אביו
->->אם הוא טוען שאביו ציווה לו בפני עדים שהנתבע חייב לו שבועות מב. אחרי ציון ה חיוב שבועה כנגד הבא בטענת אביו
->->אם הוא יודע על פי אדם אחד שנאמן לו כשניים שבועות מב. אחרי ציון ה חיוב שבועה כנגד הבא בטענת אביו
->->אם הוא יודע על פי דברים הניכרים או מפני שהוא סומך על אביו בבירור שבועות מב. אחרי ציון ה חיוב שבועה כנגד הבא בטענת אביו
->->אם הוא יודע על פי שני עדים או חזקה שבועות מב. אחרי ציון ה חיוב שבועה כנגד הבא בטענת אביו
->->בטענת ודאי או בטענת ספק שבועות מב. אחרי ציון ה חיוב שבועה כנגד הבא בטענת אביו
->->שבועת מודה במקצת או שבועת היסת בכופר בכל שבועות מב. אחרי ציון ה חיוב שבועה כנגד הבא בטענת אביו
->אם התובע תפס מנכסי הנתבע שחייב שבועה דרבנן - האם מוציאים מידו
->->אם הנתבע רוצה להישבע או אינו רוצה להישבע שבועות מא. ציון ו פרק ג שבועת המלוה כשהלווה טוען שהשטר פרוע
->->אם התובע תלמיד חכם שבועות מא. ציון ו פרק ג שבועת המלוה כשהלווה טוען שהשטר פרוע
->אשה שהיתה חנוונית או אפוטרופסית אצל בעלה - חיובה להישבע על טענתו שגזלה
->->אם הבעל טוען טענת ודאי או טענת ספק כתובות פו: ציון ג פרקים א, ג, ד השבועות שהבעל משביע את האשה
->->אם הבעל ייחד לה קרקע לכתובתה כתובות פו: ציון ג פרקים א, ג, ד השבועות שהבעל משביע את האשה
->->אם היא פטורה משבועה על כתובתה כתובות פו: ציון ג פרקים א, ג, ד השבועות שהבעל משביע את האשה
->->כשהיא תובעת את כתובתה או בזמן אחר כתובות פו: ציון ג פרקים א, ג, ד השבועות שהבעל משביע את האשה
->בזמן הזה - הקלות בה
->->אחיזה בס"ת
->->->בשבועה מהתורה או בשבועת היסת שבועות לח: ציון ר פרקים ב, ד השבועה בזמן הזה
->->->כשמשביעים בלשון ארור שבועות לח: ציון ר פרקים ב, ד השבועה בזמן הזה
->->->ע"י המשביע או ע"י הנשבע שבועות לח: ציון ר פרקים ב, ד השבועה בזמן הזה
->->איום על הנתבע שבועות לח: ציון ר פרקים ג-ד השבועה בזמן הזה
->->בכינוי או בלי כינוי שבועות לח: ציון ר פרקים א, ד השבועה בזמן הזה
->->בלשון ארור שבועות לח: ציון ר פרקים א, ד השבועה בזמן הזה
->->->בעשרה או שלא בעשרה שבועות לח: ציון ר פרקים א, ד השבועה בזמן הזה
->->->האם מזכירים שם או כינוי באמירת ארור שבועות לח: ציון ר פרקים א, ד השבועה בזמן הזה
->->בשבועה מהתורה או דרבנן שבועות לח: ציון ר פרקים א, ד השבועה בזמן הזה
->->האם צריך עשרה שבועות לח: ציון ר פרקים א, ד השבועה בזמן הזה
->בלשון הקודש או בכל לשון
->->אם אינו מבין לשון הקודש שבועות לח: ציון ו. (השני) לשון השבועה בשבועת הדיינים
->->לכתחילה ובדיעבד שבועות לח: ציון ו. (השני) לשון השבועה בשבועת הדיינים
->בעל דין הדורש שבעל דינו יישבע לו במקום מסוים כתובות פה. ציון ו בעל דין שתובע שחברו ישבע במקום מסוים
->->אם בני העיר יודעים באותו ענין או לא כתובות פה. ציון ו בעל דין שתובע שחברו ישבע במקום מסוים
->->אם העסק היה באותה עיר או לא כתובות פה. ציון ו בעל דין שתובע שחברו ישבע במקום מסוים
->->אם יש לנשבע דרך לאותו מקום כתובות פה. ציון ו בעל דין שתובע שחברו ישבע במקום מסוים
->->בשבועת הנתבע או התובע כתובות פה. ציון ו בעל דין שתובע שחברו ישבע במקום מסוים
->->האם צריך להמתין עד שיבוא לשם כתובות פה. ציון ו בעל דין שתובע שחברו ישבע במקום מסוים
->->שייישבע במקום שנעשה שם העסק ומכירים אותם כתובות פה. ציון ו בעל דין שתובע שחברו ישבע במקום מסוים
->בעל שפטר את אשתו מלהישבע - האם הוא זכאי לדרוש שתנדור לו כתובות פו: ציון ה פרקים א, ו הפוטר את אשתו מנדר ומשבועה
->בעל שפטר את אשתו מלהישבע - מאיזו שבועה היא פטורה
->->אם פטר אותה כשכנס אותה או אחרי שמינה אותה לאפוטרופסית כתובות פו: ציון ה פרקים ב, ו הפוטר את אשתו מנדר ומשבועה
->->שבועה על גביית כתובתה שלא בפניו כתובות פו: ציון ה פרקים ב-ו הפוטר את אשתו מנדר ומשבועה
->->שבועת אפוטרופסות כתובות פו: ציון ה פרקים ב-ו הפוטר את אשתו מנדר ומשבועה
->->שבועת הפוגמת כתובתה כתובות פו: ציון ה פרקים ב-ו הפוטר את אשתו מנדר ומשבועה
->->שבועת עד אחד כתובות פו: ציון ה פרקים ב-ו הפוטר את אשתו מנדר ומשבועה
->בעל שפטר את אשתו מלהישבע ומת - האם חייבת להישבע ליורשים כתובות פו: ציון ז פרקים א, ד הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->->אם מתה או שאינה יכולה להישבע כתובות פו: ציון ז פרקים א, ד הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->->אם עשה קנין על הפטור כתובות פו: ציון ז פרקים א, ד הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->->אם פטר אותה בכתב או בעל פה כתובות פו: ציון ז פרקים א, ד הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->->אם פטר אותה בלשון מפורשת או בלשון שאינה מפורשת כתובות פו: ציון ז פרקים א, ד הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->בעל שפטר את אשתו מלהישבע כלפי הלקוחות - האם היא פטורה כתובות פו: ציון ז הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ללקוחות
->->אם עשה קנין כתובות פו: ציון ז הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ללקוחות
->->כלפי מי שקנה נכסים מהבעל אחרי שפטר אותה או לפני כן כתובות פו: ציון ז הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ללקוחות
->בעל שפטר את אשתו מלהישבע ליורשים - מה כלול בפטור
->->שבועה על אפוטרופסות שהיורשים מינו אותה כתובות פו: ציון ז פרקים ב, ד הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->->שבועה על אפוטרופסות שנמשכה אחרי מות הבעל כתובות פו: ציון ז פרקים ב, ד הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->->שבועה על אפוטרופסות שעשתה בין מיתת הבעל לקבורה כתובות פו: ציון ז פרק ג הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->->שבועה על אפוטרופסות שקיבלה בחיי בעלה, ע"י גילגול כתובות פו: ציון ז פרק ג, ד הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->->שבועה על פגימת כתובתה שגמה אחרי מות הבעל כתובות פו: ציון ז פרק ב הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->בשבועה דרבנן
->->אם הנתבע אינו יכול להישבע - האם חייב לשלם שבועות מב. ציון ב פרק ג מלווה שטוען שהפרעון היה עבור חוב אחר
->->שהתובע נשבע ונוטל, ואינו יכול להישבע - האם הוא גובה שבועות מח. ציון ו פרק א הגדרים בזכות המלוה להוריש ממון שטעון שבועה
->בשנים האוחזים בטלית (ראה: שנים אוחזים)
->בתובע קטן (ראה: קטן)
->גלגול שבועה (ראה: גלגול שבועה)
->גרושה שבאה לגבות כתובה - חיובה להישבע לצרתה שאין לה מבעלה כלום כתובות צג: ציון ד חיובי השבועה בנשים שבאו לגבות כתובתן
->האם החזקה שאין אדם מעיז פניו כנגד מי שמכיר בשיקרו מועילה לפטור משבועה שבועות מח: ציון ו פרק א הטענה המחייבת את שבועת השותפים
->האם חובה להישבע על טענת השבעה או על טענת השטאה סנהדרין כט. ציון ד טענות שמבטלות את ההודאה
->האם מי שחייב שבועה נאמן לומר שנשבע
->->בשבועה דאורייתא או דרבנן ב"מ יז. ציון ו גדרי הנאמנות לומר שנשבע
->->האם צריך להישבע היסת אם התובע טוען שלא נשבע את השבועה שהיתה מוטלת עליו ב"מ יז. ציון ו גדרי הנאמנות לומר שנשבע
->הבדלים בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן
->->האם יורדים לנכסיו ב"מ לד: ציון ב פסקה ב דיני שבועה שאינה ברשותו
->->האם צריך נקיטת חפץ ב"מ לד: ציון ב פסקה ב דיני שבועה שאינה ברשותו
->הגדרת גמר דין המחייב את הנשבע ואת המשביע סנהדרין כד. ציון ב קבלת קרובים ופסולים לדין ולעדות
->הזכרת שם או כינוי בשבועה דרבנן שבועות לח: אחרי ציון ת הזכרת שם ונקיטת חפץ בשבועה דרבנן
->->בשבועה בבית דין או מחוץ לבית דין שבועות לח: אחרי ציון ת הזכרת שם ונקיטת חפץ בשבועה דרבנן
->החובה להישבע בפני בעל דינו שבועות מז: ציון ב פרק ב החובה להישבע בפני בעל דין
->->אם בעל דינו מחוץ לעיר וכדומה שבועות מז: ציון ב פרק ב החובה להישבע בפני בעל דין
->->אם נשבע שלא בפניו - האם צריך לחזור ולהישבע בפניו שבועות מז: ציון ב פרק ב החובה להישבע בפני בעל דין
->החובה לעמוד בה שבועות לח: ציון ב (השני) שבועת הדיינים בעמידה
->->אם השביעוהו בישיבה בדיעבד שבועות לח: ציון ב (השני) שבועת הדיינים בעמידה
->->בתלמיד חכם שבועות לח: ציון ב (השני) שבועת הדיינים בעמידה
->היפוך שבועה מהנתבע לתובע, בשבועה של תורה
->->אם הנתבע רוצה והתובע אינו רוצה שבועות מא. ציון א פרק א היפוך שבועה מהנתבע לתובע
->->אם שניהם מסכימים להפוך שבועות מא. ציון א פרק א היפוך שבועה מהנתבע לתובע
->המחוייב בשבועה שאינו מוכן להישבע - האם גובים מנכסיו את החוב, בשבועה מהתורה או דרבנן כתובות פז: ציון ג מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->המחוייב שבועה ורוצה ששכנגדו יישבע במקומו כתובות פז: ציון ג פרק ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->->בשבועת היסת, בשבועה של תורה או בשבועה דרבנן שהיא כעין של תורה כתובות פז: ציון ג פרק ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->הנשבע לתובע אחד - האם נפטר מלהישבע לתובעים אחרים
->->אם התובע הוא שלוחם של האחרים, או לא כתובות צד. ציון ג שבועה לאחד שבועה למאה
->->בשבועה להבא או בשבועה לשעבר כתובות צד. ציון ג שבועה לאחד שבועה למאה
->->בשבועה שהוא חייב מן הדין כתובות צד. ציון ג שבועה לאחד שבועה למאה
->->בשבועה שתיקנו הגאונים שיישבע הלווה שאין לו כלום וכל מה שירוויח יתן למלווה כתובות צד. ציון ג שבועה לאחד שבועה למאה
->הפוגם שטרו (מודה שקיבל חלק) שהיה חשוד ולא יכול להישבע כמוטל עליו - האם הוא נוטל בלי שבועה או שהלווה יישבע במקומו וייפטר או שפטור בלי שבועה כתובות פז: ציון ג פרקים ג, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->הפוגמת כתובתה (מודה שקיבלה חלק) - חיובה להישבע
->->אם פגמה בתוספת כתובה - האם צריכה להישבע על הכתובה עצמה כתובות נד: ציון ז תנאי כתובה ככתובה לענין פוגמת
->->->אם היא מודה שקיבלה את כל הכתובה בפירעון שלם כתובות נד: ציון ז תנאי כתובה ככתובה לענין פוגמת
->->->אם הכתובה והתוספת כתובים בשני שטרות כתובות נד: ציון ז תנאי כתובה ככתובה לענין פוגמת
->->האם היא צריכה נקיטת חפץ כתובות פז: ציון ג פרק ב, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->->האם צריכה לישבע גם על התוספת כתובה כתובות נד: ציון ז תנאי כתובה ככתובה לענין פוגמת
->->->אם היא מודה שקיבלה את כל הכתובה בפירעון שלם כתובות נד: ציון ז תנאי כתובה ככתובה לענין פוגמת
->->->אם הכתובה והתוספת כתובים בשני שטרות כתובות נד: ציון ז תנאי כתובה ככתובה לענין פוגמת
->->זכותה לדרוש שהבעל יישבע במקומה אם אינו רוצה לשלם כתובות פז: ציון ג פרקים א, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->->חיוב הבעל להישבע שבועת היסת על כפירתו - ע"י תביעתו כבחוב רגיל כתובות פז: ציון ג פרק א מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->הצורך בנקיטת חפץ
->->אם נשבע בלי נקיטת חפץ - האם צריך להישבע שוב שבועות לח: ציון ת פרקים א-ב נקיטת חפץ בשבועה
->->->בשבועה דרבנן או מהתורה שבועות לח: ציון ת פרקים א-ב נקיטת חפץ בשבועה
->->בשבועה דרבנן
->->->בבית דין או מחוץ לבית דין שבועות לח: אחרי ציון ת הזכרת שם ונקיטת חפץ בשבועה דרבנן
->->->בשבועת האפוטרופוסים שבועות לח: אחרי ציון ת הזכרת שם ונקיטת חפץ בשבועה דרבנן
->->->בשבועת היסת - אם נקט חפץ האם זה טעות בדבר משנה וחוזר שבועות לח: אחרי ציון ת הזכרת שם ונקיטת חפץ בשבועה דרבנן
->->->בשבועת המשנה, בנשבעים ונוטלים או בנשבעים ונפטרים שבועות לח: אחרי ציון ת הזכרת שם ונקיטת חפץ בשבועה דרבנן
->->->בשבועת השותפים שבועות לח: אחרי ציון ת הזכרת שם ונקיטת חפץ בשבועה דרבנן
->->מהתורה או מדרבנן שבועות לח: ציון ת פרקים א-ב נקיטת חפץ בשבועה
->->נקיטת ספר קודש שאינו ספר תורה
->->->חומש שבועות לח: ציון ד. (השני) איזה חפץ מחזיקים בשבועת הדיינים
->->->חלק מספר תורה שבועות לח: ציון ד. (השני) איזה חפץ מחזיקים בשבועת הדיינים
->->->לכתחילה ובדיעבד שבועות לח: ציון ד. (השני) איזה חפץ מחזיקים בשבועת הדיינים
->->->מגילת אסתר שבועות לח: ציון ד. (השני) איזה חפץ מחזיקים בשבועת הדיינים
->->->נביאים וכתובים, על קלף ושלא על קלף שבועות לח: ציון ד. (השני) איזה חפץ מחזיקים בשבועת הדיינים
->->->ספר קודש שיש בו שמות שבועות לח: ציון ד. (השני) איזה חפץ מחזיקים בשבועת הדיינים
->->->תפילות ומחזורים שבועות לח: ציון ד. (השני) איזה חפץ מחזיקים בשבועת הדיינים
->->נקיטת ציצית או מילה שבועות לח: ציון ד. (השני) איזה חפץ מחזיקים בשבועת הדיינים
->->נקיטת תפילין
->->->בתלמיד חכם, בשבועתו הראשונה או השנייה שבועות לח: ציון ב (השני) שבועת הדיינים בעמידה; שבועות לח: ציון ד. (השני) איזה חפץ מחזיקים בשבועת הדיינים
->->->לכתחילה ובדיעבד שבועות לח: ציון ב (השני) שבועת הדיינים בעמידה; שבועות לח: ציון ד. (השני) איזה חפץ מחזיקים בשבועת הדיינים
->חובת הנשבע לברר את שבועתו, לכתחילה ובדיעבד כתובות נה. ציון ב תנאי כתובה ככתובה לענין שבועה
->חיוב אלמנה להישבע ליתומים כשהיא גובה את כתובתה
->->אם ייחד לה הבעל מטלטלין לכתובתה כתובות נה. ציון ט גבייה ממטלטלין שיוחדו לכתובה או בתור נדוניה
->->->אם בזמן הגבייה המטלטלין עדיין קיימים כתובות נה. ציון ט גבייה ממטלטלין שיוחדו לכתובה או בתור נדוניה
->->->אם המטלטלין אינם קיימים בזמן הגבייה, ויש אחרים במקומם או אין כתובות נה. ציון ט גבייה ממטלטלין שיוחדו לכתובה או בתור נדוניה
->->אם יש כמה אלמנות כתובות צג: ציון ד חיובי השבועה בנשים שבאו לגבות כתובתן
->->האם היא צריכה נקיטת חפץ כתובות פז: ציון ג פרק ב, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->->יתומים גדולים או קטנים כתובות צג: ציון ד חיובי השבועה בנשים שבאו לגבות כתובתן
->->כשגובה מטלטלין שהוא כתב לה
->->->אם בזמן הגבייה המטלטלין עדיין קיימים כתובות נה. ציון ט גבייה ממטלטלין שיוחדו לכתובה או בתור נדוניה
->->->אם המטלטלין אינם קיימים בזמן הגבייה, ויש אחרים במקומם או אין כתובות נה. ציון ט גבייה ממטלטלין שיוחדו לכתובה או בתור נדוניה
->->כשגובה נדוניה שאבדה ולא ייחד לה נכסים אחרים כתובות נה. ציון ט גבייה ממטלטלין שיוחדו לכתובה או בתור נדוניה
->->כשגובה נכסי צאן ברזל או נכסי מלוג שאינם בעין כתובות נה. ציון ט גבייה ממטלטלין שיוחדו לכתובה או בתור נדוניה
->חיוב אלמנה להישבע לצרתה (כשגובה) שאין לה מבעלה כלום כתובות צג: ציון ד חיובי השבועה בנשים שבאו לגבות כתובתן
->->אם אין נגדה שום טענה כתובות צג: ציון ד חיובי השבועה בנשים שבאו לגבות כתובתן
->->אם יש בנכסים די לכל הכתובות כתובות צג: ציון ד חיובי השבועה בנשים שבאו לגבות כתובתן
->חיוב אשה להישבע כשהיא גובה את כתובתה
->->אם הבעל פטר אותה מלהישבע - האם הוא זכאי לדרוש שתנדור לו כתובות פו: ציון ה פרקים א, ו הפוטר את אשתו מנדר ומשבועה
->->->באלמנה או בגרושה כתובות פו: ציון ה פרקים א, ו הפוטר את אשתו מנדר ומשבועה
->->אם הבעל פטר אותה מלהישבע ומכרה את כתובתה ונתגרשה - האם הלקוחות חייבים להישבע כתובות פו: ציון ה פרק ה, ו הפוטר את אשתו מנדר ומשבועה
->->->אם היא חיה או מתה כתובות פו: ציון ה פרק ה, ו הפוטר את אשתו מנדר ומשבועה
->->אם ייחד לה הבעל קרקע לכתובתה כתובות פו: ציון ג פרק ד השבועות שהבעל משביע את האשה
->->אם ייחד לה מטלטלין או קרקע לכתובתה כתובות נה. ציון ב תנאי כתובה ככתובה לענין שבועה
->->אם מתה אחרי בעלה ולא הספיקה להישבע - האם בניה יורשים את כתובתה כתובות צ. ציון ה הזכות לכתובת בנין דכרין כשיש שתי נשים
->->בגביית תוספת כתובה כתובות נה. ציון ב תנאי כתובה ככתובה לענין שבועה
->חיוב אשה להישבע כשהיא גובה את כתובתה, אם עד אחד מעיד שנפרעה
->->זכותה לדרוש שהבעל יישבע במקומה אם אינו רוצה לשלם כתובות פז: ציון ג פרקים א-ב מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->->האם היא צריכה נקיטת חפץ כתובות פז: ציון ג פרק ב, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->חיוב אשה להישבע לבעלה על פלכה ועיסתה כתובות פו: ציון ג פרקים ב-ג השבועות שהבעל משביע את האשה
->->כשהיא תובעת את כתובתה או בזמן אחר כתובות פו: ציון ג פרקים ב-ג השבועות שהבעל משביע את האשה
->->ע"י גלגול שבועה כתובות פו: ציון ג פרקים ב-ג השבועות שהבעל משביע את האשה
->חיוב אשה להישבע ליורשי בעלה
->->אם פגמה את כתובתה בחיי הבעל כתובות פו: ציון ז פרק ג הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->->על אפוטרופסות שעשתה בחיי הבעל כתובות פו: ציון ז פרק ג הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->חיוב שליח של הלווה להישבע שבועת היסת לטובתו קידושין מג: ציון א שליח נעשה עד בממונות
->כנגד טענת שמא שבועות מח. ציון ג פרק ד חנוני ובעל הבית המתדיינים על הסחורה והתשלום
->כתיבת שטר על שבועה לפני שנשבע כתובות פה. ציון ז פרק א כתיבת שטר על השבועה לפני שנשבעו
->->בלשון עבר כתובות פה. ציון ז פרק א כתיבת שטר על השבועה לפני שנשבעו
->->חתימתו לפני השבועה כתובות פה. ציון ז פרק א כתיבת שטר על השבועה לפני שנשבעו
->לווה הטוען שזמן הפרעון נדחה - האם חייב שבועת היסת מכות ג. ציון ה עדים ששינו זמן הפרעון והוזמו
->לווה שפטר את המלווה מלהישבע כלפי היורשים - האם הוא פטור כתובות פו: ציון ז פרק ה הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->->אם הם טוענים שהאב פרע את החוב או שהם פרעו את החוב כתובות פו: ציון ז פרק ה הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->->אם עשה קניין כתובות פו: ציון ז פרק ה הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ליורשים
->לווה שפטר את המלווה מלהישבע כלפי הלקוחות - האם הוא פטור כתובות פו: ציון ז הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ללקוחות
->->אם המלווה תפס מהלקוחות כתובות פו: ציון ז הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ללקוחות
->->אם עשה קנין כתובות פו: ציון ז הפוטר את האשה ואת הלווה משבועה ללקוחות
->מי שחייב את עצמו להישבע - האם יכול לחזור בו
->->אם חייב עצמו בב"ד ב"מ יז. ציון ו פסקה א הוחזק כפרן לשבועה
->->אם חייב עצמו חוץ לב"ד ב"מ יז. ציון ו פסקה א הוחזק כפרן לשבועה
->מי שחייב שבועה והוחזק כפרן (ראה: הוחזק כפרן)
->מלווה שפטר את הלווה מלהישבע - האם הוא זכאי לדרוש שינדור לו כתובות פו: ציון ה פרק א הפוטר את אשתו מנדר ומשבועה
->מתוך שאינו יכול להישבע משלם - אם לא היה עליו לדעת שבועות מז. ציון ה פרק ב המודה במקצת שאינו צריך לדעת על השאר
->נתבע שחויב כי איבד את נאמנותו מפני שהוחזק כפרן - האם התובע חייב להישבע לפני שהוא נוטל ממנו ב"מ יז. ציון א פסקה ב המוחזק לכפרן לאחר שנתחייב בדין
->עד המסייע לנתבע - האם הוא פטור משבועת התורה (ראה גם: עד) כתובות יט: ציון ו פרק ג עדים החתומים בשטר שטוענים שהיה בו תנאי
->עוברת על דת שהבעל טען שהתרה בה והיא מכחישה - מי נשבע סוטה כה. ציון ב מתרים בעוברת על דת שתפסיד כתובתה
->על שטר שיש בו שעבוד קרקעות שבועות מז: ציון ה פרק א שני שטרות החתומים בעדים המוכחשים זה בזה
->פטוֹר מלהישבע מצד כפירת שעבוד קרקעות
->->אחרי תקנת הגאונים שמיטלטלין משתעבדים ב"מ ד. ציון ב פסקה ד דין הילך; ב"מ ד: ציון ב אין נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות
->->אם אין ללווה קרקעות ב"מ ד: ציון ב אין נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות
->->אם מחל המלווה על השעבוד ב"מ ד: ציון ב אין נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות
->->בחוב בכתב ידו ב"מ ד. ציון ב פסקה ד דין הילך
->->בחוב בעל פה למ"ד שעבודא דאורייתא לפני ואחרי התקנה שאין גובים מלקוחות ב"מ ד: ציון ב אין נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות
->->בחוב בשטר ב"מ ד. ציון ב פסקה ד דין הילך; ב"מ ד: ציון ב אין נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות
->->בכופר בכל ועדים מעידים שהוא חייב מקצת כי לא פרע ב"מ ג. ציון ג פסקה ב, ד השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
->->בכתובה כששטר הכתובה קיים או כשאינו קיים ב"מ ד: ציון ב אין נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות
->->במודה במקצת ב"מ ג. ציון ג פסקה ב, ד השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
->->->בחוב בשטר או בעל פה ב"מ ג. ציון ג פסקה ב, ד השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
->פסול גזלן לשבועה (ראה: גזל)
->קרקע בחוץ לארץ - האם נשבעים עליה שבועות מב: ציון ז פרק ד שבועה על קרקעות, עבדים, שטרות והקדשות
->קרקע, עבד, שטר והקדש - גלגול שבועה עליהם שבועות מב: ציון ז פרק ב שבועה על קרקעות, עבדים, שטרות והקדשות
->קרקע, עבד, שטר והקדש - האם נשבעים עליהם מדרבנן שבועות מב: ציון ז פרק ג שבועה על קרקעות, עבדים, שטרות והקדשות
->->אם כופר בקרקע עצמה או בשעבוד של קרקע שבועות מב: ציון ז פרק ג שבועה על קרקעות, עבדים, שטרות והקדשות
->->הממונה על ההקדש או אדם אחר שחשוד שגנב מהקדש שבועות מב: ציון ז פרק ג שבועה על קרקעות, עבדים, שטרות והקדשות
->->שבועת השומרים, שבועת מודה במקצת או שבועה כנגד עד אחד שבועות מב: ציון ז פרק ג שבועה על קרקעות, עבדים, שטרות והקדשות
->שבועה דרבנן - האם היא צריכה נקיטת חפץ כתובות פז: ציון ג פרק ב, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->שבועה דרבנן בכופר בכל
->->במקום שמודה ומשתמט מלפרוע ב"ק קיח. ציון ד פסקה ג היכן אפשר לתבוע מילוה
->->במקום שמורה היתר לעצמו ב"ק קיח. ציון ד פסקה ג היכן אפשר לתבוע מילוה, אבידה, פקדון וגזילה
->->האם צריכה נקיטת חפץ ב"ק קיח. ציון ד פסקה ג היכן אפשר לתבוע מילוה, אבידה, פקדון וגזילה
->->תקנת התנאים או האמוראים ב"ק קיח. ציון ד פסקה ג היכן אפשר לתבוע מילוה, אבידה, פקדון
->שבועה שהתובע נשבע ונוטל ממון מאחר
->->באלו שתיקנו חכמים ב"מ קח: ציון א פסקה ב דין מצרנות במתנה
->->בקונה קרקע שסולק ע"י בר מצרא ב"מ קח: ציון א פסקה ב דין מצרנות במתנה
->שבועה שלא בפני בעל דין - האם היא מועילה בדיעבד כתובות צד. ציון ג שבועה לאחד שבועה למאה
->שבועת מודה במקצת (ראה: מודה במקצת)
שבועת היסת
->אם הנתבע חשוד על השבועה - האם התובע ונשבע ונוטל או שהנתבע פטור שבועות מא. ציון ד פרק א החשוד על השבועה
->->הטלת חרם סתם שבועות מא. ציון ד פרק א החשוד על השבועה
->אם הנתבע רוצה שהתובע יישבע במקומו ויגבה כתובות פז: ציון ג פרקים ג, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->אם התובע טוען שהנתבע שרף שטרותיו שבועות מה. אחרי ציון א הדין בחנוני על פנקסו כשבעל הבית כופר
->אם התובע תובע דבר שהנתבע היה חייב לאביו שבועות מב. אחרי ציון ה חיוב שבועה כנגד הבא בטענת אביו
->אם עד אחד מעיד שהנתבע הוציא מבית התובע חפץ שלא בפניו והנתבע משיב שנטל את החפץ ברשותו שבועות מ. ציון ג חיוב שבועה בעד אחד בטענת שמא
->אם עד אחד מעיד שהנתבע נטל מהתובע כמה כלים והנתבע מודה בחלקם וטוען שהם שלו שבועות מ. ציון ג חיוב שבועה בעד אחד בטענת שמא
->בטענה שאין בה דררא דממונא שבועות מ: ציון ד החיוב בשבועת היסת
->->מחאה בדיין שמשביע אז שבועות מ: ציון ד החיוב בשבועת היסת
->ביחיד הנמנע מלהעיד בטענה שאינו יודע עדות ב"ק נו. ציון ח היודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו
->במקום שאין דררא דממונא, כגון שהנתבע טוען שמא ב"ק קיח. ציון ט ברי ושמא
->האם צריך נקיטת חפץ שבועות מא. ציון ו פרק א שבועת המלוה כשהלווה טוען שהשטר פרוע
->ההבדל בינה לבין שבועה כעין של תורה שבועות מא. ציון ו פרק א שבועת המלוה כשהלווה טוען שהשטר פרוע
->הזכרת שם או כינוי בה שבועות לח: אחרי ציון ת הזכרת שם ונקיטת חפץ בשבועה דרבנן
->היפוכה מהנתבע לתובע, אם התובע מסרב או מסכים שבועות מא. ציון א פרק א היפוך שבועה מהנתבע לתובע
->על כפירת פחות משתי מעות כסף שבועות לח: ציון ג פרק ג הטענה - שתי כסף
->קטן שתובע - האם נשבעים על טענתו, אם בא בטענת אביו או בטענת עצמו שבועות מב. אחרי ציון ה חיוב שבועה כנגד הבא בטענת אביו
שבועת המשנה (ראה: שבועת הנשבעים ונוטלים)
שבועת הנשבעים ונוטלים (ראה גם: נגזל; נחבל; שכיר)
->אם הוא מסרב להישבע - האם מנדים אותו כתובות פז: ציון ג פרק ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->אם התובע אינו יכול להישבע
->->האם אומרים "מתוך שאינו יכול להישבע מפסיד" שבועות מד: ציון ח החשוד על השבועה שכנגדו נשבע ונוטל; שבועות מח. ציון ו פרק ז הגדרים בזכות המלוה להוריש ממון שטעון שבועה
->->והנתבע אינו רוצה להישבע - האם יורדים לנכסיו שבועות מא. ציון ב פרק ב המחוייב שבועה דרבנן שאינו רוצה להישבע
->->מחמת אונס - האם הנתבע משלם או יחלוקו שבועות מז. ציון ב פרק ב הדין כששניהם חשודים על השבועה
->אם התובע אינו רוצה להישבע - האם הוא יכול להפוך את השבועה על הנתבע שבועות מד: ציון ה פרק א שבועת השכיר
->->אלו שמן התורה אינם נוטלים וחכמים תיקנו שיטלו אם יישבעו שבועות מא. ציון א פרק ב היפוך שבועה מהנתבע לתובע
->->אלו שמן התורה נוטלים בלא שבועה וחכמים תיקנו שיישבעו שבועות מא. ציון א פרק ב היפוך שבועה מהנתבע לתובע
->->אם התובע רוצה להשביע את הנתבע שבועת היסת שבועות מא. ציון א פרק ב היפוך שבועה מהנתבע לתובע
->->בשכיר שבועות מד: ציון ה פרק א שבועת השכיר
->->האם הוא יכול לומר לנתבע שיישבע שאינו זוכר וייפטר שבועות מד: ציון ה פרק א שבועת השכיר
->אם התובע חשוד על השבועה - האם הוא נוטל בלי שבועה, או שהנתבע פטור, או שהנתבע נשבע היסת או שבועת המשנה שבועות מד: ציון ח פרק ב החשוד על השבועה שכנגדו נשבע ונוטל
->->אלו שמן התורה אינם נוטלים וחכמים תיקנו שיטלו אם יישבעו שבועות מא. ציון ד פרק ב החשוד על השבועה
->->אלו שמן התורה נוטלים בלא שבועה וחכמים תיקנו שיישבעו שבועות מא. ציון ד פרק ב החשוד על השבועה
->->אם גם הנתבע חשוד על השבועה - האם הנתבע פטור או חייב או שיחלוקו שבועות מז. ציון ב פרקים א-ב הדין כששניהם חשודים על השבועה
->אם התובע חשוד על השבועה - האם שכנגדו יישבע וייפטר כתובות פז: ציון ג פרקים ג, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->אם התובע רוצה שהנתבע יישבע במקומו וייפטר כתובות פז: ציון ג פרקים ג, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->->אם התובע תופס משל הנתבע כתובות פז: ציון ג פרק ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->->באלה שמעיקר הדין לא נוטלים ותיקנו שיטלו בשבועה כגון שכיר, נגזל ונחבל כתובות פז: ציון ג פרקים א, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->->באלה שמעיקר הדין נוטלים בלי שבועה ותיקנו שיישבעו, כגון פוגמת כתובתה כתובות פז: ציון ג פרקים א, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->->שהנתבע יישבע שבועת היסת או שבועה כמו שלו כתובות פז: ציון ג פרקים ג, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->אם התובע תפס ואינו רוצה להישבע - האם מוציאים מידו
->->אלו שמן התורה אינם נוטלים וחכמים תיקנו שיטלו אם יישבעו שבועות מא. ציון ב פרק ב המחוייב שבועה דרבנן שאינו רוצה להישבע
->->אלו שמן התורה נוטלים בלא שבועה וחכמים תיקנו שיישבעו שבועות מא. ציון ב פרק ב המחוייב שבועה דרבנן שאינו רוצה להישבע
->->האם מנדים אותו שבועות מא. ציון ב פרק ב המחוייב שבועה דרבנן שאינו רוצה להישבע
->אם שני בעלי הדין חשודים ואינם יכולים להישבע - האם המחוייב שבועה נוטל בלי שבועה כתובות פז: ציון ג פרקים ג, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->->בשבועה מהתורה או מדרבנן כתובות פז: ציון ג פרקים ג, ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->אם תפס נכסים מהנתבע ואינו מוכן להישבע - האם מוציאים אותם מידו כתובות פז: ציון ג פרקים ד-ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->->תפיסת כסף או מטלטלין כתובות פז: ציון ג פרקים ד-ה מה בין שבועה דאורייתא לשבועת המשנה
->בטענה ובכפירה של פחות משתי כסף שבועות מח: ציון ח פרקים א-ב שיעור הטענה והכפירה בשבועת השותפים וכיוצא בה
->->בשבועת השותפים או בשבועת השכיר, הנחבל והנגזל שבועות מח: ציון ח פרקים א-ב שיעור הטענה והכפירה בשבועת השותפים וכיוצא בה
->ביורשים שגובים חוב שירשו מאביהם (ראה: יתומים)
->בשליח שנתבקש לשלם למישהו וטוען ששילם (ראה: שליח)
->גלגול שבועה עליהם (ראה: גלגול שבועה)
->האם זו שבועת היסת או כעין של תורה שבועות מא. ציון ו פרק א שבועת המלוה כשהלווה טוען שהשטר פרוע
->החשוד על השבועה - שכנגדו נשבע ונוטל (ראה: חשוד)
->הפוגם את שטרו והוא חשוד - האם הוא נוטל בלא שבועה או שאינו נוטל שבועות מח. ציון ו פרקים ד-ה הגדרים בזכות המלוה להוריש ממון שטעון שבועה
->->בגבייה מהלווה או מהיתומים שבועות מח. ציון ו פרקים ד-ה הגדרים בזכות המלוה להוריש ממון שטעון שבועה
->חנווני שתובע על פי פנקסו (ראה: חנווני על פנקסו)
->נחבל נשבע ונוטל
->->אם ראו עדים שאדם נכנס אצל פלוני שלם ויצא חבול ב"ק צא. ציון ז אומד לנזיקין
->->אם ראו עדים שחבל ע"י חפץ וספק אם היה בו כדי להזיק ב"ק צא. ציון ז אומד לנזיקין
->על פחות משתי מעות כסף
->->אם הנתבע חשוד על השבועה שבועות לח: ציון ג פרק ד הטענה - שתי כסף
->->אם הנתבע אינו רוצה להישבע שבועת היסת להיפטר שבועות לח: ציון ג פרק ד הטענה - שתי כסף
->->אם הנתבע מוכן שהתובע יישבע ויטול שבועות לח: ציון ג פרק ד הטענה - שתי כסף
->->ע"י גלגול שבועות לח: ציון ג פרק ד הטענה - שתי כסף
שבועת העדות (ראה גם: קרבן עולה ויורד)
->אם אדם שאינו התובע השביע את העדים שבועות לג: ציון ב המשביע את העדים על ענין של מישהו אחר
->->אם הוא קיבל הרשאה מהתובע שבועות לג: ציון ב המשביע את העדים על ענין של מישהו אחר
->->אם הנתבע השביע את העדים שבועות לה. ציון ו שבועת העדות כשהשביעם ע"י שליח
->אם העדים חשבו שאינם יודעים עדות ונשבעו ואחרי כן נזכרו בעדות - האם חייבים קרבן שבועות לא: ציון ג עדים שנשבעו בשגגה פטורים מקרבן
->->אם נשבעו שלא ידעו לו שום עדות מעולם שבועות לא: ציון ג עדים שנשבעו בשגגה פטורים מקרבן
->אם העדים חשבו שמותר להישבע לשקר ונשבעו - האם חייבים בקרבן שבועות כו. ציון ב פרק ו שבועת שגגות ושבועת אונסין; שבועות לא: ציון ג עדים שנשבעו בשגגה פטורים מקרבן
->->אם ידעו ששבועה זו אסורה אבל לא ידעו שחייבים עליה קרבן שבועות לא: ציון ג עדים שנשבעו בשגגה פטורים מקרבן
->אם התובע השביע אותם ע"י שלוחו, בנו או עבדו שבועות לה. ציון ו שבועת העדות כשהשביעם ע"י שליח
->->במי שהוא שלוחו גם לתביעת ממון שבועות לה. ציון ו שבועת העדות כשהשביעם ע"י שליח
->->בשליח עם הרשאה שבועות לה. ציון ו שבועת העדות כשהשביעם ע"י שליח
->אם התובע השביע אותם שאינם יודעים ולא נשבעו בפירוש - האם חייבים קרבן
->->אם ענו "אמן" שבועות לא: ציון ד פרק ב גדרי החיוב בשבועת העדות
->->אם ענו שאינם יודעים לו עדות שבועות לא: ציון ד פרק ב גדרי החיוב בשבועת העדות
->->אם שתקו, אחרי שהשביעם בבית דין או מחוץ לבית דין שבועות לא: ציון ד פרק ב, ג גדרי החיוב בשבועת העדות
->אם טענו בבית דין שאינם יודעים ואח"כ נשבעו בבית דין על כך - האם הם חייבים קרבן שבועות לא: ציון ד פרק א גדרי החיוב בשבועת העדות
->->אם התובע השביעם תוך כדי דיבור של כפירתם בבית דין שבועות לא: ציון ד פרק א גדרי החיוב בשבועת העדות
->אם טענו מחוץ לבית דין שאינם יודעים ואח"כ נשבעו בבית דין על כך - האם הם חייבים קרבן שבועות לא: ציון ד פרק א גדרי החיוב בשבועת העדות
->אם יש לתובע כמה תביעות כגון פקדון, גזל ואבדה, והעדים הזכירו בשבועתם את כולן שבועות לג. ציון ב שבועה על עדות שיש בה כמה פרטים
->->אם התובע פירט אותן או לא פירט שבועות לג. ציון ב שבועה על עדות שיש בה כמה פרטים
->אם יש שלושה עדים שאחד מהם פסול שבועות לה. ציון ה שבועת העדות בעדים פסולים
->אם כת אחת כפרה ונשבעה ואח"כ כת שנייה כפרה ונשבעה - האם הראשונה חייבת שבועות לג. ציון א פרקים א-ב שבועות העדות בשתי כיתות עדים
->->אם בשעת כפירת הראשונה היתה הכת השנייה פסולה לעדות משום קירבה שבועות לג. ציון א פרקים א-ב שבועות העדות בשתי כיתות עדים
->->->אם היו קרובים זה לזה בנשותיהם בשעת הראיה שבועות לג. ציון א פרקים א-ב שבועות העדות בשתי כיתות עדים
->->->אם היו קרובים לתובע או לנתבע גם בשעת ראייה העדות שבועות לג. ציון א פרקים א-ב שבועות העדות בשתי כיתות עדים
->->->שהיו בעלי אחיות, ואחת מהן או שתיהן היו גוססות אז שבועות לג. ציון א פרקים א-ב שבועות העדות בשתי כיתות עדים
->->->שהיו קרובים בנשותיהם לתובע או לנתבע שבועות לג. ציון א פרקים א-ב שבועות העדות בשתי כיתות עדים
->->אם הראשונה לא ידעו בוודאות שעדי הכת השניה כשרים לגמרי שבועות לג. ציון א פרקים א-ב שבועות העדות בשתי כיתות עדים
->אם נשבעו בבית דין שאינם יודעים ואח"כ הודו שבועות לא: ציון ה פרק א נשבעו שאינם יודעים ובאו לבית דין
->אם נשבעו מחוץ לבית דין ובאו לבית דין והודו - האם הם חייבים קרבן שבועות לא: ציון ד פרק ב גדרי החיוב בשבועת העדות
->->אם הם אומרים בבית דין שנשבעו לשקר מחוץ לבית דין שבועות לא: ציון ה פרק א נשבעו שאינם יודעים ובאו לבית דין
->->אם הם טוענים שכשנשבעו לא זכרו את העדות וכעת נזכרו בה שבועות לא: ציון ה פרק א נשבעו שאינם יודעים ובאו לבית דין
->אם נשבעו מחוץ לבית דין כמה פעמים שאינם יודעים ובאו לבית דין וכפרו - האם הם חייבים על כל שבועה שבועות לא: ציון ה פרק ב נשבעו שאינם יודעים ובאו לבית דין
->->אם נשבעו מעצמם שבועות לא: ציון ה פרק ב נשבעו שאינם יודעים ובאו לבית דין
->->אם נשבעו מפי אחרים וענו "אמן" או לא ענו "אמן" שבועות לא: ציון ה פרק ב נשבעו שאינם יודעים ובאו לבית דין
->אם נשבעו מחוץ לבית דין שאינם יודעים ואח"כ כפרו בב"ד - האם הם חייבים קרבן שבועות לא: ציון ד פרק א גדרי החיוב בשבועת העדות
->אמירתה בלשון שאינו מבין סוטה לב. ציון א דברים הנאמרים בכל לשון
->באשה, בעדות שאשה נאמנת בה, כגון על סוטה או על עגונה שבועות ל. אחרי ציון א שבועת העדות בעדויות שנשים נאמנות בהן
->בלי נקיטת חפץ שבועות לח: ציון ת פרק ג נקיטת חפץ בשבועה
->במזיד שבועות כה: ציון ו שבועת ביטוי במקום שיש שבועת העדות
->->חיוב מלקות שבועות כה: ציון ו שבועת ביטוי במקום שיש שבועת העדות
->בעד שהוא משחק בקוביה שבועות לב: ציון ח שבועת העדות בעד אחד על מיתת הבעל
->בעד שראה חטיפת חפץ ונשבע שלא ראה, ולפני שנשבע הודה הנתבע שחטף (אלא שטען שהחפץ שלו) או לא הודה שבועות לב: ציון ד פרק ד נסכא דרבי אבא
->בעדות הנוגעת לקרקעות שבועות לב. ציון ט שבועת העדות בעד אחד על סוטה
->בעדות עד אחד לאשה שמת בעלה שבועות לב: ציון ח שבועת העדות בעד אחד על מיתת הבעל
->->אם אמר לאשה מחוץ לבית דין שמת בעלה ובבית דין כפר ונשבע שבועות לב: ציון ח שבועת העדות בעד אחד על מיתת הבעל
->->אם היא יכולה לגבות כתובתה מהמטלטלין (כגון שתפסה מטלטלין) שבועות לב. ציון ט שבועת העדות בעד אחד על סוטה
->->אם היא יכולה לגבות כתובתה רק מקרקעות שבועות לב. ציון ט שבועת העדות בעד אחד על סוטה
->בעדות עד אחד שאשה זינתה אחרי קינוי וסתירה שבועות לב. ציון ט שבועת העדות בעד אחד על סוטה
->בעדים קרובים או פסולים או עד מפי עד שבעלי הדין קיבלום עליהם שבועות לה. ציון ה שבועת העדות בעדים פסולים
->האומר לרבים שהוא משביע "כל מי שיודע לי עדות" וענו "אמן" ועדיו בכלל, ואחר כך תבע את עדיו וכפרו - האם הם חייבים שבועות לה. ציון ד אין העדים מתחייבים אלא כשיחדום לעדות
->->אם אמר שהוא משביע את "כל העומדים כאן" שבועות לה. ציון ד אין העדים מתחייבים אלא כשיחדום לעדות
->->אם הוא מזהה את עדיו בתוך הקהל שבועות לה. ציון ד אין העדים מתחייבים אלא כשיחדום לעדות
->->אם עדיו עמדו לצידו או שהצביע עליהם שבועות לה. ציון ד אין העדים מתחייבים אלא כשיחדום לעדות
->המשביע עדים בלשון "אם תעיד, יברכך ה'", או "ייטב לך" או "אל יכך" שבועות לה. ציון מ מכלל לאו אתה שומע הן, בקללה ובשבועת העדות
->המשביע עדים בשם "שלמה" שבשיר השירים - האם חייבים משום שבועת העדות שבועות לה: ציון ל קדושת השם "שלמה" בשיר השירים
->המשביע עדים שיעידו שפלוני אנס את בתו המאורסה של התובע (שפטור מטעם קלב"מ) שבועות לג: ציון ב המשביע את העדים על ענין של מישהו אחר
->המשביע עדים שיעידו שפלוני אנס את הבת של עצמו (שפטור מטעם קלב"מ) שבועות לג: ציון ב המשביע את העדים על ענין של מישהו אחר
->->אם התארסה והתגרשה, שקנסה לעצמה שבועות לג: ציון ב המשביע את העדים על ענין של מישהו אחר
->מי שנשבע לחברו בשקר שאינו יודע לו עדות - האם הוא חייב גם משום שבועת ביטוי שבועות כה: ציון ו שבועת ביטוי במקום שיש שבועת העדות
->->אם הוא פסול לעדות או שנשבע מחוץ לבין דין שבועות כה: ציון ו שבועת ביטוי במקום שיש שבועת העדות
->מי שנשבע לחברו בשקר שהוא יודע לו עדות - האם הוא חייב משום שבועת ביטוי או משום שבועת העדות שבועות כה: ציון ו שבועת ביטוי במקום שיש שבועת העדות
->קרבן שבועת העדות
->->במלך סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
->->במשחק בקוביה סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
->->בתלמיד חכם סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
->קרבן שה"ע על כפירת עדות בענין קנס ב"ק עה: ציון ב עדות שאי אפשר להזימה בגלל הודאת הנידון
->קרבן שה"ע על כפירת עדות שהיא רק גורם לממון
->->בעד אחד ב"ק צח: אחרי ציון א פסקה ב דבר הגורם לממון
->->בעדי סוטה ב"ק צח: אחרי ציון א פסקה ב דבר הגורם לממון
שבועת הפיקדון (על כפירת חיוב ממון)
->אם התובע השביע את הנתבע ע"י שליח שבועות לה. ציון ו שבועת העדות כשהשביעם ע"י שליח
->->בשליח עם הרשאה שבועות לה. ציון ו שבועת העדות כשהשביעם ע"י שליח
->אמירת שבועת הפיקדון בלשון שאינו מבין סוטה לב. ציון א דברים הנאמרים בכל לשון
->בכופר בכל בפקדון, לדעה ש"עירוב פרשיות כתוב כאן" ב"מ ד. ציון ב פסקה ב דין הילך
->בכמה תביעות - האם חייב אשם על כל אחת
->->אם אמר "שבועה שאין לך בידי" ואין שווה פרוטה בכל אחת שבועות לח. ציון ג פרק א מספר החיובים כשמזכיר בשבועתו כלל ופרטים
->->אם פירט את החיובים כגון "שבועה שאין לך בידי חיטים שעורים כוסמים" שבועות לח. ציון ג פרק א מספר החיובים כשמזכיר בשבועתו כלל ופרטים
->->->אם אין שווה פרוטה בכל אחד שבועות לח. ציון ג פרק א מספר החיובים כשמזכיר בשבועתו כלל ופרטים
->->->חיוב נוסף על הכלל שבועות לח. ציון ג פרק א מספר החיובים כשמזכיר בשבועתו כלל ופרטים
->בכמה תביעות מסוגים שונים ונשבע "שאין לך בידי פקדון הלוואה גזל ואבדה"
->->אם אין שווה פרוטה בכל אחת שבועות לח. ציון ג פרק ב מספר החיובים כשמזכיר בשבועתו כלל ופרטים
->->חיוב נוסף על השבועה הכללית שבועות לח. ציון ג פרק ב מספר החיובים כשמזכיר בשבועתו כלל ופרטים
->בכפירה בממון שיש עליו עדים שבועות לג. ציון א פרק ב שבועות העדות בשתי כיתות עדים
->->אם העדים אינם בפנינו שבועות לג. ציון א פרק ב שבועות העדות בשתי כיתות עדים
->בכפירת דבר שרק גורם לממון שבועות מה. אחרי ציון א הדין בחנוני על פנקסו כשבעל הבית כופר
->בלי נקיטת חפץ, אם נשבע בב"ד או מחוץ לבית דין שבועות לח: ציון ת פרק ג נקיטת חפץ בשבועה
->במזיד והתרו בו
->->האם הוא לוקה שבועות לז. ציון א החיוב בשבועת הפיקדון כשהתרו בו
->->האם הוא חייב קרבן אשם שבועות לז. ציון א החיוב בשבועת הפיקדון כשהתרו בו
->בשניים שהפקידו
->->אם אחד מהם תובע את שלו לבדו והנתבע כפר שבועות לז. ציון ב שבועת הפיקדון כשנשבע לשותפים
->->אם הנתבע כפר לאחד מהשותפים שבועות לז. ציון ב שבועת הפיקדון כשנשבע לשותפים
->->->והודה לאחד שבועות לז. ציון ב שבועת הפיקדון כשנשבע לשותפים
->בתביעה ששורו המית עבד - האם חייב שבועות לו: ציון ק האם יש חיוב דמים בשור שנגח עבד
->->בעבד שאינו שווה כלום כגון מוכה שחין שבועות לו: ציון ק האם יש חיוב דמים בשור שנגח עבד
->->בשור תם או בשור מועד שבועות לו: ציון ק האם יש חיוב דמים בשור שנגח עבד
->האם שומר הקדש חייב להישבע שההקדש אבד באונס
->->בשומר חינם או בשומר שכר ב"מ נח. ציון ב שבועת שומרים בהקדש
->->מדאורייתא או מדרבנן ב"מ נח. ציון ב שבועת שומרים בהקדש
->->שבועה להיפטר מתשלומים או שבועה לקבל את שכרו ב"מ נח. ציון ב שבועת שומרים בהקדש
->חיוב חומש
->->אם נשבע לשקר כמה פעמים - האם הוא חייב חומש על כל שבועה שבועות לו: ציון ז החיוב בחומש כשנשבע כמה פעמים
->->->אם הודה בין שבועה לשבועה או לא הודה בינתיים שבועות לו: ציון ז החיוב בחומש כשנשבע כמה פעמים
->->->אם טען שאבד הפיקדון ונשבע והודה ושוב טען שאבד ונשבע והודה שבועות לו: ציון ז החיוב בחומש כשנשבע כמה פעמים
->->בזמן הזה, בכפיית ב"ד או לצאת ידי שמים שבועות לו: ציון ה חיוב חומש בזמן הזה
->חיוב שומר להישבע שאינו ברשותו
->->אם הוא רוצה לשלם או אינו רוצה או שכבר שילם ב"מ לד: ציון ב דיני שבועה שאינה ברשותו
->->אם הפקדון הוא דבר מצוי או שאינו מצוי ב"מ לד: ציון ב דיני שבועה שאינה ברשותו
->->אם יש ויכוח בין השומר למפקיד כמה היה שווה ב"מ לד: ציון ב דיני שבועה שאינה ברשותו
->->אם נשבע שלא פשע ב"מ לד: ציון ב דיני שבועה שאינה ברשותו
->->אם נשבע שנגנב ב"מ ו. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
->->אם רצה להישבע שלא פשע וחזר בו כשראה שהמפקיד גילגל עליו שבועות אחרות ושילם ב"מ לד: ציון ב דיני שבועה שאינה ברשותו
->->בשומר הקדש, מדאורייתא או מדרבנן ב"מ נח. ציון ב שבועת שומרים בהקדש
->->בשומר שטר או קרקע ב"מ ו. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
->->האם אפשר לגלגל שבועות אחרות אגב שבועה זו ב"מ לד: ציון ב דיני שבועה שאינה ברשותו
->->מהתורה או מדרבנן ב"מ לד: ציון ב דיני שבועה שאינה ברשותו
->חיוב שומר להישבע שלא פשע ושלא שלח יד - האם הן מעיקר חיובו או רק אגב השבועה שנאנס ב"מ לה: ציון ג פסקה ד שומר שמסר לשומר
->חיוב שומר להישבע שלא פשע
->->אם יש עדים שנגנב ב"מ ו. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
->->בשומר שדה זרועה ושטפה נהר ב"מ נו: ציון ה דין שבועה בחיטים שזרעם בקרקע
->->בשומר שכר ב"מ ו. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
->חיוב שומר להישבע שלא שלח יד ושאינה ברשותו ב"מ ו. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
->->אם הוא מוכן לשלם ב"מ ו. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
->->אם יש עדים שנאנס ב"מ ו. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
->->חיוב עצמאי או רק בגלגול אגב השבועה שנאנס ב"מ ו. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
->נתבע שכפר לכמה תובעים - האם הוא חייב קרבן על כל אחד
->->'אין לך בידי, אין לך בידי וכו' שבועה' שבועות לח. ציון א החיובים של הנשבע שבועות הפקדון לכמה תובעים
->->אם נשבע "שאין לכם בידי ולא לך ולא לך ולא לך" - האם הוא חייב גם על השבועה הכללית שבועות לח. ציון ג פרק ב מספר החיובים כשמזכיר בשבועתו כלל ופרטים
->->'שבועה לא לך ולא לך' שבועות לח. ציון א החיובים של הנשבע שבועות הפקדון לכמה תובעים
->->'שבועה לא לך לא לך' שבועות לח. ציון א החיובים של הנשבע שבועות הפקדון לכמה תובעים
->->'שבועה שאין לך בידי, אין לך בידי וכו' שבועה' שבועות לח. ציון א החיובים של הנשבע שבועות הפקדון לכמה תובעים
->->'שבועה שאין לך בידי, שבועה שאין לך בידי' וכו' שבועות לח. ציון א החיובים של הנשבע שבועות הפקדון לכמה תובעים
->->'שבועה שאין לכם בידי' שבועות לח. ציון א החיובים של הנשבע שבועות הפקדון לכמה תובעים
->שבועת הפקדון בשומר קדשים קלים ב"ק יב: ציון ב דין נזיקין בקדשים קלים
->שותפים שתבעו, והנתבע טוען שהוא חייב בסכום התביעה לאחד מהם וכפר לשני ונשבע שבועות לז. ציון ב שבועת הפיקדון כשנשבע לשותפים
->->אם השותף הראשון מודה שיש לשני חלק בממון או טוען שהכל שלו שבועות לז. ציון ב שבועת הפיקדון כשנשבע לשותפים
שבועת סוטה
->גלגול שבועה עליה
->->אם רק הכהן דורש לגלגל ולא הבעל סוטה יח. ציון ז הצורך בטענה לגלגול שבועה בסוטה
->->האם מצוה לבעל לגלגל עליה שבועות נוספות סוטה יח. ציון ז הצורך בטענה לגלגול שבועה בסוטה
->->על העתיד סוטה יח: ציון א השבעת הסוטה על העתיד
->->שתישבע שלא נטמאה כשהיתה שומרת יבם סוטה יח: לפני ציון א גלגול שבועה שלא נטמאה כשהיתה שומרת יבם
->האם משביעים אותה שתי שבועות או אחת סוטה יח. לפני ציון ז השבועה על האשה ועל האלה
->נוסח השבועה סוטה יח. לפני ציון ז השבועה על האשה ועל האלה
שבועת שגגות
->האם מותר לגמרי שבועות כו. ציון ב פרק ב שבועת שגגות ושבועת אונסין
שבועת שווא
->בשבועה בלי שם ה' (איסור או מלקות) נדרים כג. ציון ג העושה תנאי מראש שיתבטלו שבועותיו
->בשבועה שלא חלה, כגון שבועות הבאי או זרוזין נדרים כג. ציון ג העושה תנאי מראש שיתבטלו שבועותיו
->האם כל שבועה שלא חלה היא שבועת שווא שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->הנשבע שאחר יעשה פעולה מסויימת - האם זו שבועת שוא מכות טו: ציון ב התראת ספק בלאו הניתק לעשה
->הנשבע שלא יישן שלשה ימים נדרים טו. ציון א נדרי שווא - הנודר בדבר שאי אפשר לקיימו
->מי שנשבע והתירו לו - האם עובר בשבועת שווא נדרים כב: ציון א שבועות ונדרים שאין נזקקים להתירם
->->אם התירו בפתח או בחרטה נדרים כב: ציון א שבועות ונדרים שאין נזקקים להתירם
->מי שנשבע שייאסרו עליו כל הפירות שבעולם
->->אם אסר על עצמו "פירות" סתם שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->->אם הוא אומר שהתכוון לאוסרם על עצמו, או שלא התכוון בדוקא אלא בתוך גוזמא שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->->אם התנה שייאסרו אם לא ראה דבר שאינו אפשרי, כגון גמל פורח באויר שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->->אם נשבע שלא יאכל כל פירות שבעולם חוץ ממין אחד כגון חיטים שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->->האם לוקה משום שבועת שווא שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->->האם שבועתו חלה ונאסר בפירות שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->->->האם נאסרו עליו כל המאכלים שבעולם שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->מי שנשבע שלא יאכל לעולם - האם שבועתו חלה או שלוקה מדין שבועת שווא שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->->אם נשבע שלא יאכל כלום שבעה ימים שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->מי שנשבע שלא יישן - האם לוקה משום שבועת שווא או משום שבועת ביטוי שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->->אם נשבע שלא יישן שלושה ימים שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->מי שנשבע שראה גמל פורח באויר - האם לוקה משום שבועת שווא שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->->אם הוא טוען שראה גמל רץ מהר וכינה אותו "פורח באויר" בלשון גוזמא שבועות כט. ציון ג גדרים בשבועת שוא
->שבועת הבאי - האם לוקה משום שבועת שווא נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
שבועת שקר (ראה גם: כפירה)
->באיזה "שם" חייב הנשבע לשקר סנהדרין נה: ציון ס המגדף את השם
->האם היא נחשבת מעשה ולוקה עליה ב"מ צ: ציון נ חסימה בקול
->הנשבע לשקר בכינוי סנהדרין נה: ציון ס המגדף את השם
->נידוי לנשבע לשקר בשם ה' נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->->האם מתירים מיד נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->קרבן שבועה במי שכפר בהלוואה או בעושק ולא ייחד כלי ונשבע והודה
->->אם התובע תבע ממנו שיפרע בכלי ב"מ מח. לפני ציון ד יחוד כלי כתנאי לחיוב קרבן שבועה
->->אם התובע תבעו סתם ב"מ מח. לפני ציון ד יחוד כלי כתנאי לחיוב קרבן שבועה
->קרבן שבועה במי שכפר ליורש של קנס ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל לשומר ששילם לבנים
שבות
->במקדש (ראה: אין שבות במקדש; שבת)
->האם אפשר לדמות שבותים זה לזה שבת קכא. ציון ב אמירה לנכרי בכיבוי דליקה
->לאחר יד שבת קכא. ציון ב אמירה לנכרי בכיבוי דליקה
->עשיית שבות דשבות כדי להתפלל בציבור ברכות ז: ציון א גדרי החיוב של תפילה בציבור
שבח - גביית מלוה ממה שהשביחו נכסי הלווה
->בגבייה מיתומים ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות; ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
->->אם הלווה כתב "דאיקני" או לא ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
->->אם המלווה טוען (ברי או שמא) ששבחו בחיי האב והיתומים טוענים שהם השביחו ב"מ קי: ציון א היתומים ובעל החוב - על מי להביא ראיה
->->->באפותיקי או בסתם שעבוד ב"מ קי: ציון א היתומים ובעל החוב - על מי להביא ראיה
->->אם השבח בא ממילא או ע"י הוצאות היתומים ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
->->אם השבח כלול בסכום החוב או לא ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
->->באפותיקי או בסתם שעבוד ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
->->באשה הגובה כתובה ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
->->האם משלם ליתומים מה שהוציאו על הנכסים ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
->->שבח שהיתומים השביחו - האם מחזיר להם את השבח בכסף או בקרקע
->->->אם השבח כלול בסכום החוב או לא ב"מ קי: ציון ג חלקם של היתומים בשבח, בקרקע או בדמים
->->->באפותיקי או בסתם שעבוד ב"מ קי: ציון ג חלקם של היתומים בשבח, בקרקע או בדמים
->בגבייה מלקוחות
->->אם הושבחו מעצמם ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות; ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
->->אם הלווה כתב ללוקח "אנא איקום ואשפי" וכו' או כתב "דאיקני" או לא כתב כלום ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
->->אם הם השביחו את הנכסים או שהלווה השביח אותם ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות; ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
->->אם הקרן בלבד מכסה את סכום החוב ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות; ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
->->אם השבח כלול בסכום החוב ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
->->אם כתב הלווה למלווה "דאיקני" או לא כתב ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
->->באפותיקי או בקרקע רגילה ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
->->האם המלווה חייב להחזיר ללקוחות את הוצאותיהם ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
->->כל השבח או חציו ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
->->כשהקונה חוזר על הלווה-המוכר - האם הוא יכול לגבות מ"נכסים משועבדים" לגבי השבח ב"מ טו. ציון ה חישובי הגבייה של הלוקח מהמוכר
->->שבח מחודש לגמרי כגון בנין ונטיעה שהם בגדר דבר שלא בא לעולם ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
->->שבח שאינו מחודש לגמרי כגון חרישה ועידור ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
->->תבואה שקרובה להיקצר ועדיין צריכה לקרקע או כבר לא צריכה לקרקע ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
->בגבייה ממקבלי מתנה ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות; ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב גובה מהשבח שאצל היתומים
שבח (של נכסים)
->בשדה גזולה שנטרפה מהקונה (ראה: גזלן)
->בתשלום גזלן למי שקנה ממנו קרקע והשביחה ונטרפה (ראה: גזלן)
->זכות בכור ליטול פי שניים בו ב"מ יד: ציון ז פסקה א בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
->שומר ששילם על אבדן הפקדון ונמצא והשביח (ראה: שומר)
שבח לה'
->הקדמת שבח לה' לפני הבקשות שבשמונה עשרה
->->מהתורה או מדרבנןברכות לב. ציון א הקדמת שבח לבקשה
->->איזה חלק מהתפילה נקרא "שבח" ברכות לב. ציון א הקדמת שבח לבקשה
שבט
->האם מחלקים עיר אחת לשני שבטים סנהדרין קיא: אחרי ציון ז חלוקת עיר לשני שבטים
->האם שבט אחד נחשב קהל
->->לענין ברכה על נס ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->לענין קרבן על שגגת הקהל ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->לענין הקרבת קרבן פסח בטומאה ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->מינוי סנהדראות לשבטים
->->המצוה סנהדרין טז: ציון ד מצות מינוי שופטים
->->מי ממנה אותם סנהדרין טז: ציון ד מצות מינוי שופטים
->->סמכותם סנהדרין טז: ציון ד מצות מינוי שופטים
->->מספר השופטים סנהדרין טז: ציון ד מצות מינוי שופטים
->רעיית בהמה דקה בחורשה (יער) של שבט אחר ב"ק פא. ציון א רעיית בהמות בחורשים
שביל
->הליכה בשביל שבשדה פרטית תענית י. ציון ד מאימתי מתחילים היחידים להתענות על הגשמים
שביעית (ראה גם: סוחר שביעית)
->אוסרת בכל שהוא - בלח או ביבש נדרים נז: ציון ב ירק של שביעית שעקרו ונטעו בשמינית
->'אוקומי אילנא' ו'אברויי אילנא' ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן בשביעית ובמועד
->איבוק מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->באתרוג
->->אם חנט בשביעית ונלקט בשמינית ר"ה יד: ציון א דין אתרוג במעשר ובשביעית
->->אם חנט בשישית ר"ה יד: ציון א דין אתרוג במעשר ובשביעית
->->אם נלקט בשביעית ר"ה יד: ציון א דין אתרוג במעשר ובשביעית
->->האם הולכים אחר הלקיטה או החנטה ר"ה יד: ציון א דין אתרוג במעשר ובשביעית
->בדבר שאין לו עיקר
->->דבר שאין לו עיקר ושורש בקרקע ע"ז יד. בלי ציון "תורניתא" - אין לה עיקר ואין לה שביעית
->->דבר שאין לו פרי ע"ז יד. בלי ציון "תורניתא" - אין לה עיקר ואין לה שביעית
->->דבר שאינו כלה ע"ז יד. בלי ציון "תורניתא" - אין לה עיקר ואין לה שביעית
->->דבר שאינו מתקיים בארץ בימות הגשמים ע"ז יד. בלי ציון "תורניתא" - אין לה עיקר
->בדברים הראויים לאכילה בתחילה ומתקשים לאחר זמן ע"ז יד. בלי ציון "תורניתא" - אין לה עיקר
->ביעור
->->לענין מה ארץ ישראל נחשבת כולה כארץ אחת לביעור פסחים נב. ציון ו אוכלין בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער
->->זמן הביעור של זיתים, ענבים, תמרים, וגרוגרות פסחים נג. ציון ב שלוש ארצות לביעור
->->מספר הארצות לענין ביעור פסחים נב: ציון א שלוש ארצות לביעור
->->מיני פירות או ירקות שנכבשו יחד וכלה אחד מהמינים לחיות השדה פסחים נב. ציון ה שלושה כבשים בחבית אחת
->בצלים של שביעית שצמחו בשמינית - האם צריך רוב תוספת נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית
->בצלים של שישית שעקר בששית
->->והתעבו בתלוש בשביעית נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו בשנה הבאה
->->וזרע שוב בשביעית נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו בשנה הבאה
->->לעניין איסור ספיחים נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו בשנה הבאה
->->לעניין חובת אכילתם בקדושת שביעית נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו
->בצלים של שישית שצמחו בשביעית
->->אם העלים הוריקו נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו בשנה הבאה
->->אם העלים לא השתנו בכלל נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו בשנה הבאה
->->אם העלים שחורים נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו בשנה הבאה
->->->האם העיקר אסור נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו בשנה הבאה
->->אם יכולים להיתלש בעלים שלהם או לא נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו
->->אם נשארו בקרקע עד השמינית ומעט גדל בהיתר נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית
->->אם רק מיעוט נוסף בשביעית נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו בשנה הבאה
->->לעניין איסור ספיחים נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו בשנה הבאה
->->לעניין חובת אכילתם בקדושת שביעית נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו
->גידולי בצל של שביעית
->->האם הגידולים או העיקר מותרים, מדאורייתא או מדרבנן נדרים נז: ציון ב ירק של שביעית שעקרו ונטעו בשמינית
->->לעניין איסור ביעור ולעניין איסור ספיחים נדרים נז: ציון ב ירק של שביעית שעקרו ונטעו בשמינית
->->לעניין קדושת שביעית נדרים נז: ציון ב ירק של שביעית שעקרו ונטעו בשמינית
->גמיעת חומץ של שביעית לכאב שיניים ביצה יח: ציון א רפואה בחומץ על ידי גמיעה וטיבול
->->לפני אכילה או אחרי אכילה ביצה יח: ציון א רפואה בחומץ על ידי גמיעה וטיבול
->האוסר פירותיו על אחר לפני שביעית - האם אסורים בשביעית נדרים מז. ציון א האוסר דבר על חברו
->האם הספיחים אסורים מהתורה או מדרבנן פסחים נא: ציון א איסור ספיחים בשביעית
->האם יש קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מקדושת שביעית סנהדרין כו. ציון א ההיתר לעבוד בשביעית משום ארנונא
->האם מותר ללוות פירות שביעית
->->בעניים ע"ז סב: ציון ד גדרים בחליפי איסורים אימתי נאסרים
->->האם מותר לפרוע בשביעית או רק בשמינית ע"ז סב: ציון ד גדרים בחליפי איסורים אימתי נאסרים
->->פירות שנמצאים בעולם או שלא נמצאים בעולם ע"ז סב: ציון ד גדרים בחליפי איסורים
->האם מלאכות האסורות מדרבנן בשביעית מותרות במקום הפסד מו"ק ו: ציון ו השקאה בשביעית
->האם מצוות השביתה כוללת את כל עבודות הקרקע מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית
->המקדש אשה בפירות שביעית קידושין נב. ציון ב המקדש בפירות שביעית מקודשת
->השלב הקובע את שנת השביעית בזיתים, בתבואה, בפירות, בקטניות ובירקות ר"ה יב: ציון ו השלבים הקובעים בגדולי קרקע להלכותיהם
->השקייה מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->לירקות וזרעים מו"ק ו: ציון ו השקאה בשביעית
->->בהשקייה רגילה או השקייה מועטת (הרבצה) או שיש בה טורח מו"ק ו: ציון ו השקאה בשביעית
->->בבית הבעל או בית השלחין מו"ק ו: ציון ו השקאה בשביעית
->->בשדה שנטועים בה עשרה אילנות או פחות או יותר לבית סאה מו"ק ו: ציון ו השקאה בשביעית
->התלעה מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->התלעת עץ - הסרת התולעים ע"י כלי או ע"י עישון ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן בשביעית
->התרעה בה על מיעוט גשמים לצורך אילנות וספיחים תענית יט: ציון א תענית על אילנות ומאגרי מים
->זיבול מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->זיהום עץ
->->הדבקת זבל במקום מכה שבעץ ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן בשביעית ובמועד
->->הנחת זבל אצל נטיעה כדי שלא תתייבש ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן בשביעית
->->סיכת נטיעה בשמן שריחו רע כדי להרחיק תולעים או עופות ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן בשביעית ובמועד
->זימור מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->זירוד
->->האם אסור מהתורה או מדרבנן מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->האם לוקים עליו מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->חילול דמי שביעית
->->בדרך חילול שאינו דרך מקח סוכה מא. לפני ציון ב אין פודין מעשר שני אלא על כסף
->->האם מועיל אם אינם ברשותו סוכה לט. אחרי ציון ה איך מחללים את המעות שאינם ברשותו
->חילול מעשר שני או נטע רבעי בשנת השמיטה, כשאינם שלו ב"ק סט. ציון ז חילול דבר שאינו ברשותו
->חילול פירות שביעית
->->בדרך חילול שאינו דרך מקח סוכה מ: ציון ו חילול מעות מעשר על בעלי חיים
->->על בהמה חיה ועוף סוכה מ: ציון ו חילול מעות מעשר על בעלי חיים
->חפירה
->->עשיית עוגיות ונקעים לגפנים מותרת בשביעית מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->->במקום הפסד מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->לצורך הקרקע או שלא לצורך הקרקע מו"ק ו: ציון ז צידת המזיקים בשדות במועד ובשביעית
->חרישה מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->האם אסורה מהתורה או מדרבנן מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית
->->האם לוקים עליה מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית
->חרישה סמוך לשביעית לצורך אילן שנחתך ונשאר פחות מטפח סוטה מג: ציון ח דין ערלה בנטיעה
->כיסוי שרשים באדמה - בגדר קיום האילן או השבחתו ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן
->כמה זמן לפני ראש השנה אסור לנטוע ר"ה י: ציון א איסור נטיעת אילנות ערב שביעית
->->->אילן פרי או אילן סרק ר"ה י: ציון א איסור נטיעת אילנות ערב שביעית
->->->בזמן שבית המקדש קיים ובזמן הזה ר"ה י: ציון א איסור נטיעת אילנות ערב שביעית
->->->מהתורה או מדרבנן ר"ה י: ציון א איסור נטיעת אילנות ערב שביעית
->כניסה לשדה חברו לקטוף מאילן שעל הגבול נדרים מב. ציון א המודר הנאה משדה חברו בשביעית
->מאיזה שלב בגידול הפרי אסור לקצוץ בה אילן ברכות לו: ציון ו מאימתי מברכים על הפרי בורא פרי העץ; ברכות לו: ציון ו מאימתי אין קוצצים אילנות בשביעית
->מי שנדר הנאה משדה של חברו
->->אם נדר בשביעית
->->->הנאתו מהפירות בשביעית נדרים מב. ציון א המודר הנאה משדה חברו בשביעית
->->->כניסה לשדה, אם האילנות בגבול השדה או לא נדרים מב. ציון א המודר הנאה משדה חברו בשביעית
->->אם נדר לפני שביעית - הנאתו מהפירות בשביעית נדרים מב. ציון א המודר הנאה משדה חברו
->->->אם אמר "נכסי" או "נכסים אלו" או "נכסי אלו" נדרים מב. ציון א המודר הנאה משדה חברו בשביעית
->מייבל אילן מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->מכירת דבר הראוי לעבוד בקרקע
->->אם המחיר מוכיח שקנה למלאכה ע"ז טו: ציון א מכירה בשביעית של דברים הראויים לעבודה
->->למי שאינו חשוד או לחשוד ע"ז טו: ציון א מכירה בשביעית של דברים הראויים לעבודה בקרקע
->מלאכה למנוע איבוד פירות ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן בשביעית ובמועד
->ממתי מותר לאכול ענבים, שאין בכך משום הפסד ר"ה יב: ציון ו השלבים הקובעים בגדולי קרקע להלכותיהם
->מנין שנות השמיטה בזמן שהיובל נוהג ובזמן שאינו נוהג ר"ה ח: ציון א שנת היובל - אורכה ומנינה בין השנים
->מעשר שנזרע בשביעית - הפרשת תרומת מעשר ממנו נדרים נח: ציון א הפרשת תרומות ומעשרות מגידולי מעשר
->נטיעה בשביעית
->->באילן פרי או באילן סרק ר"ה י: ציון א איסור נטיעת אילנות ערב שביעית
->->האם אסורה מהתורה או מדרבנן ר"ה י: ציון א איסור נטיעת אילנות ערב שביעית
->->עבר ונטע בשביעית - האם צריך לעקור ר"ה י: ציון א איסור נטיעת אילנות ערב שביעית
->ניכוש וכיסוח מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->במקום הפסד מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->סיכה
->->במקום שנגזם העץ או במקום אחר בו ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן בשביעית ובמועד
->->על פגים למהר את בישולם ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן בשביעית ובמועד
->ספיחים, בפירות שישית שגדלו בשביעית נדרים נח. ציון ד בצלים של שישית או שביעית שצמחו בשנה הבאה
->עבודה בשדה של גוי בשביעית סנהדרין כו. ציון א ההיתר לעבוד בשביעית משום ארנונא
->עבודת האדמה בשביעית כשיש הפסד ממון סנהדרין כו. ציון א ההיתר לעבוד בשביעית משום ארנונא
->עומר
->->האם מותר לקצור אותו מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית; מו"ק ד. ציון א קציר העומר בשבת
->->->כדרך הקוצרים או בשינוי מו"ק ד. ציון א קציר העומר בשבת
->->האם מותר להביאו מן המשומר מו"ק ד. ציון א קציר העומר בשבת
->עיבור השנה בשביעית סנהדרין יא: ציון ז העיבור בשנת רעבון
->עיבור שנה במוצאי שביעית נדרים נג. אחרי ציון ו הבאת ירקות מחו"ל לארץ
->עידור מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->עישון עץ מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית; מו"ק ו: ציון ז צידת המזיקים בשדות במועד ובשביעית
->עשיית אמת המים מו"ק ד: אחרי ציון א עשיית אמת המים בשביעית
->פועל המלקט ירק בה - האם שכרו נתפס בקדושתו ע"ז סב. ציון ו שכר פועל המלקט ירק בשביעית
->->אם אמר לפועל שיקח כסף ותמורתו ילקוט לו ירק ע"ז סב. ציון ו שכר פועל המלקט ירק בשביעית
->->שכר מועט או מרובה ע"ז סב. ציון ח שכר חמרים העושים מלאכה בפירות שביעית
->פועל העושה מלאכה אסורה בפירות שביעית - האם שכרו אסור ע"ז סב. ציון ו שכר פועל המלקט ירק בשביעית; ע"ז סב. ציון ח שכר חמרים העושים מלאכה בפירות שביעית
->->שכר מועט או מרובה ע"ז סב. ציון ו שכר פועל המלקט ירק בשביעית
->פועל העושה מלאכה בפירות שביעית - האם שכרו אסור ע"ז סב. ציון ח שכר חמרים העושים מלאכה
->->בפירות הקדושים בקדושת שביעית או בפירות שביעית אסורים (אחרי הביעור או ספיחים) ע"ז סב. ציון ח שכר חמרים העושים מלאכה בפירות שביעית
->->שכר מועט או מרובה ע"ז סב. ציון ח שכר חמרים העושים מלאכה בפירות שביעית
->פיסוג מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->פיסול מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->פירוק מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->פירות שביעית
->->האם מותר להשתמש בהם לכביסה סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה; סוכה מ. ציון ד קדושת שביעית במיני כבוסים
->->האם מותר להשתמש בהם למישרה סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->->האם מותר לסחור בהם בהבלעה סוכה לט. ציון ה הטעמים לאיסור מסירת דמי פירות שביעית לעם הארץ
->->משומרים - האם אסורים באכילה מהתורה סוכה לט: ציון א עם הארץ שמוכר פירות שביעית - מופקרים ומשומרים
->פירות שישית שגדלו בשביעית - הכל חייב בביעור נדרים נח. ציון ג פירות שביעית שנתערבו
->פירות שסתמן לאכילה וחשב להשתמש בהם לדבר אחר כגון למשרה ולכביסה - האם פוקעת קדושת שביעית סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->צידת מזיקים בשדות
->->בשדה לבן או בשדה אילן מו"ק ו: ציון ז צידת המזיקים בשדות במועד ובשביעית
->->כדרכו או בשינוי מו"ק ו: ציון ז צידת המזיקים בשדות במועד ובשביעית
->קדושת שביעית
->->בדבר שאינו דבר מאכל סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->->בלולב סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->->במיני כיבוסים סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה; סוכה מ. ציון ד קדושת שביעית במיני כבוסים
->->->האם מותר לכבס בהם סוכה מ. ציון ד קדושת שביעית במיני כבוסים
->->במיני צבעים סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->->בעצים המיועדים להסקה סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה; סוכה מ. ציון ד קדושת שביעית במיני כבוסים
->->בעצים שמשתמשים בהם להאיר סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->קניית ירק במוצאי שביעית נדרים נג. אחרי ציון ו הבאת ירקות מחו"ל לארץ
->קניית פירות שביעית מעם הארץ (ראה: עם הארץ)
->קרסום
->->האם אסור מהתורה או מדרבנן מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->האם לוקים עליו מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->קשקוש מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->קשקוש עץ
->->חפירה או כיסוי בקרקע ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן בשביעית ובמועד
->->נתינת זבל או קש ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן בשביעית ובמועד
->רפואה בפירות שביעית דרך אכילה ביצה יח: ציון א רפואה בחומץ על ידי גמיעה וטיבול
->שומרי ספיחי שביעית לצורך עומר ושתי הלחם - האם מותר להם לשמור בחינם ב"מ קיח. ציון ו פסקאות א, ד הבטה בהפקר
->שמיטת כספים (ראה: שמיטת כספים)
->תוספת שביעית - עשיית מלאכות בו להצמחת אילן ע"ז נ: ציון א מלאכות הנעשות לצורך האילן בשביעית
->תוספת שביעית (ראה גם: תוספת)
->->האם היא הלכה ממשה מסיני מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית; מו"ק ג: ציון ג תוספת שביעית בזמן הזה
->->האם היא מדרשת כתובים או דרבנן מו"ק ג: ציון ג תוספת שביעית בזמן הזה
->->האם היא נוהגת בזמן הזה מו"ק ג: ציון ג תוספת שביעית בזמן הזה
->תערובת פירות שביעית לענין אכילה - האם אוסר בכל שהוא נדרים נח. ציון ג פירות שביעית שנתערבו
->תערובת פירות שביעית לענין ביעור, אם נתערבו לפני זמן הביעור נדרים נח. ציון ג פירות שביעית שנתערבו
->->אם כלו פירות מתחום העיר נדרים נח. ציון ג פירות שביעית שנתערבו
->->ולא ביער נדרים נח. ציון ג פירות שביעית שנתערבו
שביתת בהמתו (ראה גם: מחמר)
->אם האדם עושה מלאכה בשותפות עם הבהמה או שהבהמה עושה מלאכה לבדה שבת קנד. ציון א האיסור במחמר והחיוב של שביתת בהמה
->ביו"ט ביצה לו: ציון ז איסור רכיבה על גבי בהמה בשבת ויום טוב
->במלאכה דאורייתא או דרבנן ביצה לז. ציון ד הבהמה והכלים ברגלי הבעלים
->במלאכה דרבנן כגון טלטול בחצר שבת קנד. ציון א האיסור במחמר והחיוב של שביתת בהמה
->במלאכה שאינה של ישראל שבת קנד. ציון א האיסור במחמר והחיוב של שביתת בהמה
->במלאכה שהיא עושה לצרכה שבת קנד. ציון א האיסור במחמר והחיוב של שביתת בהמה
->->במלאכה דאורייתא שבת קנד. ציון א האיסור במחמר והחיוב של שביתת בהמה
->במלאכה שפטור בגופו שבת קנד. ציון א האיסור במחמר והחיוב של שביתת בהמה
->בשבת ביצה ל. ציון ב נשיאת משאות בשינוי ביום טוב
->->ביציאה חוץ לתחום שבת ביצה לז. ציון ד הבהמה והכלים ברגלי הבעלים
->האם יש בה איסור לאו של מלאכה שבת קנד. ציון א האיסור במחמר והחיוב של שביתת בהמה
שביתת כלים
->נתינת חיטים לריחיים סמוך לחשכה שבת יח. ציון ב שביתת כלים והדין של נתינת חיטים לריחיים
->->בריחיים של גוי שבת יח. ציון ב שביתת כלים והדין של נתינת חיטים לריחיים
שבע ברכות (ראה: ברכת חתנים)
שבעה עשר בתמוז
->במה מקילים בו יותר מבתשעה באב ר"ה יח: בלי ציון החיוב והמנהג בצומות של טבת, תמוז ותשרי
->מתי הוא חובה ומתי הוא מנהג ר"ה יח: בלי ציון החיוב והמנהג בצומות של טבת, תמוז ותשרי
->קריאת התורה בו מגילה לא: ציון ב קריאת התורה בתעניות
שבעת המינים
->ברכת המזון עליהם
->->לכתחלה ברכות מג. ציון א הסבה ביין ובשאר דברים
->->בדיעבד ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת; ברכות מד. אחרי ציון א ברכה מעין שלש
->מה מברכים על מים ששרו בהם פרי משבעת המינים ברכות לט. ציון ה כיצד מברכים על מי שלקות
שבעת העמים (ראה גם: גוי; חיתון)
->איסור כריתת ברית עימם, לפני המלחמה או אחרי תחילתה סוטה לה: בלי ציון קריאה לשלום
->האם מקבלים אותם בתשובה סוטה לה: בלי ציון קריאה לשלום במלחמת מצוה ובמלחמת רשות
->->אם באים מעצמם סוטה לה: בלי ציון קריאה לשלום במלחמת מצוה ובמלחמת רשות
->->אם הם מעורבים באומות הרחוקות בחוץ לארץ סוטה לה: בלי ציון קריאה לשלום
->->בגיור כגרי צדק סוטה לה: בלי ציון קריאה לשלום במלחמת מצוה ובמלחמת רשות
->->בקבלת מם ועבדות סוטה לה: בלי ציון קריאה לשלום במלחמת מצוה ובמלחמת רשות
->->בקבלת שבע מצוות בני נח סוטה לה: בלי ציון קריאה לשלום במלחמת מצוה ובמלחמת רשות
->->לפני הכניסה לארץ או אחרי שהתחילו להלחם סוטה לה: בלי ציון קריאה לשלום
->האם קוראים להם לשלום סוטה לה: בלי ציון קריאה לשלום במלחמת מצוה ובמלחמת רשות
->מלחמת החרמתם סנהדרין כ: ציון ח מצות מחיית עמלק
שברים (ראה: שופר)
שַבָּת (ראה גם: חורש וכו'; טלטול; קידוש; קרבן פסח בשבת; תענית, במועדים)
->אבלות
->->איזו אבלות אסורה בה מו"ק כג. ציון ב פרק ה יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->האם היא חובה או פטור או אסור מו"ק כד. ציון ב אבלות בשבת
->->בנעילת הסנדל, תשמיש המטה, רחיצה, עטיפת הראש, פריעת הראש, כפיית המטה, לבישת בגד קרוע, לימוד תורה, עלייה לתורה, שאילת שלום, לבישת בגדי חול מו"ק כד. ציון ב אבלות בשבת
->->בביתו (כשיש שם אחרים או אין שם) או חוץ לביתו מו"ק כד. ציון ב אבלות בשבת
->אונן - האם אסור או מותר או חייב בתשמיש המטה בה מו"ק כג: אחרי ציון ב אונן בתשמיש המטה
->איסור ליהנות מנר שהודלק בשבת על ידי גוי ב"מ צ: ציון א בהמה שנסתרסה על ידי גוי
->איסור תשמיש המטה בימים א-ג שמא תלד בשבת ויצטרכו לחללו ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בע"ש
->אכילת סעודת ליל שבת מבעוד יום ברכות כז. ציון ט הקדמת ערבית, קידוש והבדלה בכניסת השבת וביציאתה
->אם חל יו"ט ראשון בשבת
->->האם חובה או רשות להביא חגיגה אח"כ כתשלומין חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->והיה חיגר או טמא אז ואח"כ נתפשט ונטהר - האם חייב בתשלומין חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->אמירה לגוי בשבת "בשל בשר זה לצרכך" ב"מ צ. ציון ג אמירה לנכרי באיסורי לאוין
->אנינות בה ברכות יז: ציון ג אונן פטור מקריאת שמע ומכל המצוות
->ארבעת המינים בו, ביום ראשון של סוכות בזמן המקדש ר"ה כט: ציון ה פסקה ב תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->אשו משום חיציו לענין הדלקת נר בערב שבת ב"ק יז: ציון ט בתר מעיקרא או בתר תבר מנא
->בבית המקדש (ראה: אין שבות במקדש)
->ביטול איסור לכתחילה בו - איסור משום מתקן ביצה יז: ציון ח טבילת אדם והשקת מים בשבת
->ביטול כלי מהיכנו בפריקת משא מבהמה בשבת משום צער בעלי חיים ב"מ לב: ציון א צער בעלי חיים
->ביצוע מלקות, מיתת ב"ד או מאסר בו
->->אם יש בו מלאכה או אין ביצה לו: ציון [ח] פסקה ו דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->->מדאורייתא או מדרבנן ביצה לו: ציון [ח] פסקה ו דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->בעילת בתולה ביצה יב. ציון א (עמ' סג) מלאכות שהותרו ביום טוב שלא לצורך אכילה
->בעילת בתולה כתובות ז. ציון ד בעילת בתולה בשבת
->בציעת הפת - לפני הברכה או אחריה ברכות לט: ציון א ברכת המוציא על פת צנומה ופת שלמה
->גוי חושב שישראל אינו שומר שבת כשזה כרוך בהפסד ע"ז ע. ציון ז ישראל שהשאיר יינו עם הגוי בספינה
->גוי שנשכר לשנה או שנתיים - האם מותר לתת לו לעשות עבודה בשבת מו"ק יב. ציון ג עשיית מלאכה בשכר בחול המועד
->גונח שצריך לינוק מבהמה
->->אם אין לו סכנה מיידית אבל עלול להסתכן בעתיד כתובות ס. ציון ז גונח יונק בשבת
->->אם יש בו סכנה או אין בו כתובות ס. ציון ז גונח יונק בשבת
->->אם יש לו צער של תאוות מאכל, צער רעבון או צער של חולי כתובות ס. ציון ז גונח יונק בשבת
->דבר שאין מתכוון יומא לד: ציון א חימום מי המקוה ביום הכיפורים
->דחייתה לצורך הקטרת אברים (ראה: תמיד)
->דחייתה לצורך פיקוח נפש (ראה: פיקוח נפש)
->דיור שדה (הכנסת בהמות לשדה כדי שיזבלוהו)
->->אם גוי הכניס מעצמו בהמות לשדה ישראל - האם מותר להניחם מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->האם מותר לשלם לגוי שכר במועד או לאחר המועד או לתת לו מזונות מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->ע"י גוי שהיה שכיר לתקופה מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->לשכור אדם שידייר במועד מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->->לסייע להעביר את הבהמות ממקום למקום מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->->למסור לו שומר שישמור על הבהמות בתוך השדה מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->דילוג מעל אמת מים במקום ללכת סביב יומא עז: ציון ו ההיתר לעבור במים לדבר מצוה
->האכלת בעל חיים והכנת אוכל בשבילו (ראה: בעלי חיים)
->האם אגד כלי שמיה אגד מכות יט. ציון ב בכורים שמקצת בפנים ומקצתן בחוץ
->האם בהמה יכולה לשמש כמחיצה סוכה כג: ציון ג בהמה כדופן לסוכה
->->אם אינה קשורה סוכה כג: ציון ג בהמה כדופן לסוכה
->האם הולכים במלאכות שבת לפי המחשבה או לפי המעשה מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->האם חובה לסעוד סעודת ליל שבת לאור הנר פסחים קא. ציון ג קידוש וסעודה לאור הנר
->האם יכולים חכמים לתקן חילול שבת בשביל סייג ר"ה כא: ציון א חילול שבת לעדות החודש
->האם יש להניח לחם משנה בפני כל אחד מהמסובין פסחים קטו: ציון ה מקום הקערה
->האם מועיל מכר שנעשה בשבת ב"מ סה. ציון ב פסקה ד החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
->האם מועיל קנין סודר שנעשה בשבת ב"מ מז. ציון ד קנין סודר בכליו של קונה
->האם מותר לאשה לטלטל לולב סוכה מב. ציון ה טלטול הלולב לנשים בשבת ובחג
->האם מותר להתפלל תפילת נדבה בה ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק; ברכות כט: ציון א שכח יעלה ויבא - חוזר לראש
->האם מותר למסור נפש שלא לחלל שבת סנהדרין עד. ציון ג בכל עבירות שבתורה יעבור ואל יהרג
->האם מותר לעבור במים עד צווארו כדי להקביל את פני רבו סוכה כז: ציון ג מצוה להקביל פני רבו
->האם מותר לשים במים זרעים שעומדים לאכילה סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->->המוציא לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת לרה"ר בשוגג סוכה מב. ציון א המוציא לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת; סוכה מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
->האם מותר לשים לולב או ענפי אילנות במים אם לא היו שם מקודם, והאם מותר להוסיף להם מים סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->האם מותר לשיר בסעודת שבת שירים שלא נתקנו על הסעודה סנהדרין קא. לפני ציון א קריאת שיר השירים כמין זמר וקריאת פסוק בבית משתאות
->האם מתירים לנכרי להוציא מבית ישראל דבר שקנה ממנו פסחים ו. ציון ג נכרי שנכנס לחצר ישראל והלה ייחד לו בית
->האם סעודה שלישית טעונה פת ברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->האם צריך לסלק או לכסות סכין בשעת ברכת המזון בשבת חגיגה כז. לפני ציון א השולחן דומה למזבח
->הבאת סכין המילה בהוצאה שיש בה איסור דרבנן פסחים צב. ציון ד הבאת איזמל בשבת לצורך מילה
->הגדרת רה"י ורה"ר (ראה גם: רשות היחיד; רשות הרבים) סוטה כח. ציון ג ספק סוטה וספק טומאה
->ההבדלים בינו ליום הכיפורים מגילה ז: ציון ז מה בין שבת לבין יום הכיפורים
->ההולך במים בהיתר - האם רשאי לעבור עם נעליים יומא עח. ציון א מעבר במים בשבת
->->אם שם אותן על ידיו ככפפות יומא עח. ציון א מעבר במים בשבת, עם מנעל או עם סנדל
->->מנעל או סנדל יומא עח. ציון א מעבר במים בשבת, עם מנעל או עם סנדל
->ההפטרה שקוראים בשבתות מיוחדות (ראה: הפטרה)
->הוצאת ידיו מתחת חלוקו יומא עז: ציון י העובר במים - לא יוציא ידיו מתחת חלוקו
->->בהליכה במים או ביבשה יומא עז: ציון י העובר במים - לא יוציא ידיו מתחת חלוקו
->הזאה על טמא מת פסחים סט. ציון א הזאת טמא מת בשבת
->->בערב פסח שחל בשבת, כדי שיוכל להביא את פסחו פסחים צב. ציון ב גר שנתגייר בערב פסח
->הזכרת יציאת מצרים בתפילת ליל שבת פסחים קו. ציון ב מצות קידוש בשבת
->הזכרת קדושת היום בברכה"מ ברכות מח: ציון ג נוסח הברכה השלישית בחול ובשבת
->הזמנת גוי לסעודה (ראה: גוי)
->החובה לאכול קודם חצות מגילה כג. ציון א השכמה לתפילה וסיומה בשבת ויום טוב
->המתענה בערב שבת - האם צריך לצום עד צאת הכוכבים תענית יא: ציון ו תענית שעות
->->בתענית חלום תענית יא: ציון ו תענית שעות
->הנאה ממלאכת גוי
->->שהדליק נר במסיבה שמסובים בה גם גוים וגם ישראל ברכות נג. ציון ה הרואה אור מעיר שרובה או חציה גויים
->->שחימם מרחץ ברכות נג. ציון ה הרואה אור מעיר שרובה או חציה גויים
->הנאה ממלאכת שבת
->->בית שנבנה בשבת באיסור בקבלנות על ידי גוי - האם מותר להיכנס אליו בשבת או במוצאי שבת מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->->במי שהבית נבנה עבורו מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->->באדם חשוב מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->->בית שנבנה מחוץ לתחום העיר מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->->אם הבנאים הם שכירי יום מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->הנאה במוצאי שבת ממה שבושל בשבת מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->הנאה במוצאי שבת מקבר שחפרו נכרים עבור ישראל בשבת מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->העושה מלאכה בשבת ומת - האם קונסים את בנו שיהיה אסור לו לעולם מו"ק יב: ציון כ האיסור לכוון מלאכתו למועד
->הנודר משובתי שבת - במי הוא אסור
->->בגוים שומרי שבת נדרים לא. ציון א הנודר משובתי שבת או מאוכלי שום
->->בישראל נדרים לא. ציון א הנודר משובתי שבת או מאוכלי שום
->->בכותים נדרים לא. ציון א הנודר משובתי שבת או מאוכלי שום
->->->בכותים בזה"ז נדרים לא. ציון א הנודר משובתי שבת או מאוכלי שום
->הנחת כלי תחת דלף (ראה: דלף)
->העושה את צרכיו בשדה בשבת - לקיחת אבן מהשדה או מהגדר לקינוח ב"ק פא: ציון א נפנים מאחורי הגדר
->הפודה הקדש ולא הוסיף חומש - האם מותר לאכלו בשבת ב"מ נג: ציון ח מעשר שני והקדש שנפדו ולא נתן חומש
->הפלגה בספינה לדבר מצוה לפני שבת - התנאה עם הגוי שישבות מו"ק יב. ציון ד מסירת מלאכה במועד שיעשה לאחריו
->הפרת נדר של אשה בשבת, לצורך שבת או לצורך אחר ביצה כו. ציון א אין רואים מומים ביום טוב
->הקדשת בהמה לקרבן פסחים סה: ציון ה אלו דברים בפסח דוחין את השבת
->הקרבת קרבנות בו (ראה: קרבן)
->הרחה מהדס מחובר סוכה לז: ציון ג ההיתר להריח בהדס המחובר
->הריגת נחש לפי תומו בשבת סנהדרין טו: ציון א הריגת בעלי חיים מסוכנים
->הרץ בערב שבת והזיק שלא בכוונה ב"ק לב. ציון ט הרץ לכבוד שבת והזיק
->->אם רץ בין השמשות לקבל את השבת ב"ק לב. ציון ט הרץ לכבוד שבת והזיק
->->אם רץ לפני בין השמשות להכנת צרכי שבת ב"ק לב. ציון ט הרץ לכבוד שבת והזיק
->השוחט בהמה בשבת
->->במזיד - האם הבשר אסור לעולם ב"ק ע. ציון מ גנב שטבח ונמצאת טריפה
->->האם זו "שחיטה ראויה" ב"ק עא. ציון ג שליח שטבח בשבת מדעתו
->השוחט בשבת קרבן ציבור שלא לשמו פסחים עא: ציון א הפסח ששחט שלא לשמו בשבת
->השופת קדירה על אש - חיוב על חיסומה ביצה לד. ציון ה המביא אור והמביא עצים לבשול בשבת
->השינויים במעמדות (על הקרבנות) בשבת תענית כו. ציון ז שינויים במעמדות בימים מיוחדים
->השכמה לצורכי שבת שבת קיז: ציון ט השכמה לצרכי שבת
->->אחרי קריאת שמע ותפילה או לפניה שבת קיז: ציון ט השכמה לצרכי שבת
->השכרת שדה לגוי שיעבוד בה בשבת מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->השעה הראויה להשכמה לתפילה ולסיום התפילה מגילה כג. ציון א השכמה לתפילה וסיומה בשבת ויום טוב
->השקיית צמח או עץ
->->האם הוא חייב משום חורש או משום זורע או משום שניהם מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->->שפיכת מים על קרקע שאינה זרועה מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->->נטילת ידים על עשבים מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->->שפיכת משקים שאינם מצמיחים כגון מי רגלים ויין על צמחים מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->התחיל להתפלל בטעות תפילת חול ונזכר באמצע
->->האם גומר את הברכה ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
->->באיזו תפילה ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
->התרעה על צרה בשבת תענית יט. אחרי ציון ד מתריעים בשבת
->->על חולה מסוכן או שאינו מסוכן תענית יט. אחרי ציון ד מתריעים בשבת
->->על ספינה המוטרפת בים או יחיד הנרדף מפני גויים תענית יט. אחרי ציון ד מתריעים בשבת
->->על צרת יחיד תענית יט. אחרי ציון ד מתריעים בשבת
->->תפילה או זעקה או תקיעה בשופר תענית יט. אחרי ציון ד מתריעים בשבת
->זומר וצריך לעצים - האם הוא חייב גם משום נוטע וגם משום קוצר מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->זריעה (ראה: זורע)
->חובל (ראה: חובל בשבת)
->חיוב חטאת על מלאכה בטועה בדבר מצוה
->->השוחט תמיד שאינו מבוקר סוכה מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
->->השוחט קרבן פסח ונמצא בעל מום סוכה מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
->->המוציא לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת לרה"ר בשוגג סוכה מב. ציון א המוציא לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת; סוכה מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
->חיוב עונה בליל שבת במי שאינו ת"ח ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
->חילולו בגלל סכנת אבר שאין בה סכנת נפשות ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->חילולו בשביל חולה שאין בו סכנה (ראה: חולה שאין בו סכנה)
->חילולו כדי לחזק את הראייה ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->חילולו לצורך עדות החודש (ראה: עדות החודש)
->חילולו לצורך פיקוח נפש (ראה: פיקוח נפש במלאכה בשבת)
->חילולו לשם ריפוי בהעלאת אזניים ע"ז כח: ציון א העלאת אזניים בשבת
->->ע"י ישראל או ע"י גוי ע"ז כח: ציון א העלאת אזניים בשבת
->->ע"י סם או ביד או בכלי ע"ז כח: ציון א העלאת אזניים בשבת
->חישוב שלושה מקומות משולשין כמקום אחד לענין התחום מגילה יט. ציון ה תפירת היריעות
->חיתוך יבלת ביד או בכלי לאדם או לבהמה פסחים סב: ציון ה אלו דברים בפסח דוחין את השבת
->חלבים של קרבנות שבת שעדיין לא הוקטרו - האם קריבים בליל יוה"כ שחל במוצ"ש סוכה נד: ציון ב האם מעברים את החודש לצורך
->חלל שעבד במזבח בשבת - האם חייב מיתה קידושין סו: ציון ב חלל שעבד במקדש
->חשש סחיטה בהולך במים ומרטיב את הבגד בכוונה יומא עז: ציון י העובר במים - לא יוציא ידיו
->טבילת כלי גוים או כלי טמא בו ע"ז עה: ציון ו חיוב טבילת כלי גוים
->טיפול במת (ראה: מת)
->טלטול (ראה גם: בסיס; טלטול; מוקצה)
->טלטול גרעיני תמרים להאכיל בהמה ביצה כא. ציון ח אפייה לחיילות של גוים ביום טוב
->טלטול סולם (ראה: סולם)
->טלטול פירות דמאי סוכה לה: ציון ד מי שנטל אתרוג של תרומה טהורה
->טעה והדליק נרות מבעוד יום - האם אסור במלאכה
->->ביחיד ובציבור ברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->טעה והתפלל תפילת חול בשבת - האם יצא ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
->->אם שינה מהנוסח שתיקנו חכמים ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
->טעה והתפלל תפילת ליל שבת מבעוד יום
->->האם צריך לחזור ולהתפללברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->->האם אסור במלאכהברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->->ביחיד ובציבורברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->טעה ולא הזכיר של שבת בתפילה - האם צריך לחזור ברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->->באלו תפילות ברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->->ביחיד או בציבור ברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->->ש"צ שלא הזכיר של שבת בשחרית ביו"ט שחל בשבת ברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->טעה ולא התפלל מנחה ערב שבת - האם יתפלל בליל שבת שתיים של שבת ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->->אם התפלל שמונה עשרה של חול כתשלומין האם יחזור ויתפלל של שבת ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->טעה ולא התפלל מנחה של שבת או התפלל אז שמונה עשרה של חול - האם יתפלל במוצ"ש שתיים של חול ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->->באיזה שמונה עשרה יאמר את ההבדלה ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->->אם טעה בסדר ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->יילוד גויה בו (ראה: מיילדת)
->יציאה במנעל לרה"ר יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->->במנעל גרוע ביוה"כ שרק מנעל כזה מותר יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->->מנעלים גרועים כגון שעם יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->->סנדל של עץ או קב הקיטע יומא עח: ציון א המנעלים האסורים ביום הכיפורים
->יציאת שבת (ראה: צאת הכוכבים)
->ישיבת ב"ד שבמקדש ובמדינה, בשבת ר"ה כט: ציון ה פסקה ד תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים; ר"ה כט: ציון ו פסקה ה תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->כיסוי פירות או אבנים או לבנים או כדי יין מפני גשם, בהפסד מרובה או מועט ביצה לה: ציון ד כיסוי פירות מפני דלף ומטר בשבת וביום טוב
->כניסת שבת (ראה: שקיעה)
->כניסתה כשהשמש בראש הדקלים שבת לד: ציון ג פרק א זמן בין השמשות
->להתפלל ערבית בליל שבת קודם שקיעה
->->מותר או מצוה ברכות כו. ציון ז זמן תפילת מנחה; ברכות כז. ציון ט הקדמת ערבית, קידוש והבדלה בכניסת השבת וביציאתה
->->כמה מותר להקדים ברכות כז. ציון ט הקדמת ערבית, קידוש והבדלה בכניסת השבת וביציאתה
->להתפלל ערבית במוצאי שבת לפני מוצאי שבת ברכות כז. ציון ט הקדמת ערבית, קידוש והבדלה בכניסת השבת וביציאתה
->לשוט בספינה לדבר מצוה יומא עז: ציון ו ההיתר לעבור במים לדבר מצוה
->מותר לאכול בה בסעודה באופן שאסור בחול משום רעבתנות ביצה כה: ציון א דרך אכילת שום ובצל
->מחלל שבת בפרהסיה
->->אינו מבטל רשות לענין עירוב ע"ז נז. ציון ב האוסרים את היין - על פי הוראת הגאונים והראשונים
->->האם הוא עושה יין נסך ע"ז נז. ציון ב האוסרים את היין - על פי הוראת הגאונים והראשונים
->->האם קידושיו קידושין ע"ז נז. ציון ב האוסרים את היין - על פי הוראת הגאונים והראשונים
->->מחלל שבת בימינו ע"ז נז. ציון ב האוסרים את היין - על פי הוראת הגאונים והראשונים
->->שחיטתו פסולה ע"ז נז. ציון ב האוסרים את היין - על פי הוראת הגאונים והראשונים
->מחמר (ראה: מחמר)
->מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול בשבת והשני בערב או באחד בשבת, ומל את השני בשבת פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->מכירת בהמה לגוי - חשש שיעבוד בה בשבת נדרים סב: ציון ד מכירת עצים לעובדי עבודה זרה
->מנכש (ראה: מנכש)
->מעשה שבת (ראה: מעשה שבת)
->מעשה שהתורה החשיבה - האם אסור כמלאכה ר"ה כט: ציון ה פסקה א תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->מעשר שני או הקדש שחילל ולא הוסיף חומש - האם מותר לאכלו בשבת מטעם עונג שבת, מדאורייתא או מדרבנן ב"מ נג: ציון ח מעשר שני והקדש שנפדו ולא נתן חומש
->מצות עשה לשבות גם מדבר שאינו מלאכה ר"ה כט: ציון ה פסקה א תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->מקום מושב של בית דין הגדול בשבת וביו"ט סנהדרין פח: ציון ה מושב בית הדין הגדול בשבתות ובימים טובים
->מרזב שנסתם והמים דולפים מהגג לבית - פתיחתו ע"י מעיכה ברגל כתובות ס. ציון ח צינור שעלו בו קשקשים - בשבת
->->בצנעה או בפרהסיה כתובות ס. ציון ח צינור שעלו בו קשקשים - בשבת
->נוסח הברכה השלישית בברכת המזון בה ברכות מח: ציון ג נוסח הברכה השלישית בחול ובשבת
->נטילת לולב ביום ראשון של סוכות שחל בשבת
->->במקדש ובגבולין סוכה מב: ציון ח נטילת לולב בשבת
->->בזמן המקדש ובזמן הזה סוכה מב: ציון ח נטילת לולב בשבת
->נשיאת כדי יין בסל ובקופה או על כתפו ברשות היחיד ביצה כט: ציון ח נשיאת משאות גדולים ביום טוב
->נתינת מלאכה לגוי שיש חשש שיעבוד בשבת
->->אם השכיר לו מרחץ - דין השכר ע"ז כא: ציון א גדרי האיסור במלאכת שבת הנעשית ע"י גוי
->->באריסות ע"ז כא: ציון א גדרי האיסור במלאכת שבת הנעשית ע"י גוי
->->בקבלנות ע"ז כא: ציון א גדרי האיסור במלאכת שבת הנעשית ע"י גוי
->->->אם מנהג המקום להשכיר ע"ז כא: ציון א גדרי האיסור במלאכת שבת הנעשית ע"י גוי
->->->בדבר תלוש ע"ז כא: ציון א גדרי האיסור במלאכת שבת הנעשית ע"י גוי
->->->של בית או של שדה ע"ז כא: ציון א גדרי האיסור במלאכת שבת הנעשית ע"י גוי
->->גוי שאפה בשבת בתנור של ישראל בעל כרחו - איסור השכר ע"ז כא: ציון א גדרי האיסור במלאכת שבת הנעשית ע"י גוי
->->השכרת מרחץ לגוי
->->->אם דרך בני המקום להשכירו ע"ז כא: ציון א גדרי האיסור במלאכת שבת הנעשית ע"י גוי
->->->אם ידוע שמשכירו לשנים רבות ע"ז כא: ציון א גדרי האיסור במלאכת שבת הנעשית ע"י גוי
->סעודת יום או סעודת לילה - מה עדיף פסחים קה. ציון ד כבוד היום קודם לכבוד הלילה
->ערב שבת (ראה: ערב שבת)
->עשיית מלאכות במקדש בשבת
->->חליל של שמחת בית השואבה סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
->->קשירת נימת כינור שנפסקה סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
->->מכשירי מצוה סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
->->נגינה בחליל על קרבן סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
->->שבות בדבר שאינו מצוה סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
->עשיית קניין כתובות ז. ציון א התפסת מטלטלין במקום כתובה בשבת
->->לצורך מצוה בשעת הדחק כתובות ז. ציון א התפסת מטלטלין במקום כתובה בשבת
->עשיית קניין
->->איסורה כטעם לאיסור קידושין ונישואין ומקח וממכר ביצה לו: ציון [ח] פסקה א דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->->ע"י שכיב מרע, כדי שלא תיטרף דעתו ביצה לו: ציון [ח] פסקה א דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->פורים שחל בשבת - זמן הסעודה, משלוח מנות ו"על הניסים" מגילה ד: ציון ה זמן הסעודה
->פטור מחטאת מטעם טועה בדבר מצוה
->->במעביר שופר ברה"ר בראש השנה, לפני שתקע או אח"כ ר"ה כט: ציון ה פסקה ב-ג תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->->האם נחשב עבריין ר"ה כט: ציון ה פסקה ב תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->פינוי אוצר של פירות או של כדי יין
->->ארבע או חמש קופות או יותר ביצה לה: ציון ב שלשול פירות מן הגג בשבת וביום טוב; ביצה לה: ציון כ פינוי אוצר בשבת
->->האם אחד יכול לפנות לכולם ביצה לה: ציון כ פינוי אוצר בשבת
->->האם מותר (לבעה"ב או לאורחים) לפנותו לגמרי ביצה לה: ציון ב שלשול פירות מן הגג בשבת וביום טוב; ביצה לה: ציון כ פינוי אוצר בשבת
->->לדבר מצוה כגון אורחים או בית המדרש ביצה לה: ציון ב שלשול פירות מן הגג בשבת וביום טוב; ביצה לה: ציון כ פינוי אוצר בשבת
->->לצרכים שאינם מצוה ביצה לה: ציון כ פינוי אוצר בשבת
->->פינוי מגג לגג ובחלונות ובסולמות ביצה לה: ציון כ פינוי אוצר בשבת
->פסיק רישיה (ראה: פסיק רישיה)
->צידוד אבנים לבית הכסא ביצה לב: ציון מ צידוד אבנים של בית הכסא בשבת וביום טוב
->->אם עושה בהן אוהל ביצה לב: ציון מ צידוד אבנים של בית הכסא בשבת וביום טוב
->צירוף מתכת (רא: צירוף מתכת בשבת)
->קביעה למעשר ע"י שבת (ראה: מעשר)
->קבלנות גוי בשבת
->->האם מותר להוציא תבן לקבלן גוי בערב שבת כדי שיטלנו בשבת, או לתת לו רשות בשבת עצמה לקחת תבן מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->נתינת מלאכה בקבלנות לגוי
->->->בשדה או בבנין או במטלטלין מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->בצנעה או במקום מפורסם מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->בביתו או מחוצה לו מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->בתחום העיר או מחוץ לתחום מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->האם מותר לשלם עבור העבודה מו"ק יב. ציון ג עשיית מלאכה בשכר בחול המועד
->->->באדם מפורסם מו"ק יב. ציון ג עשיית מלאכה בשכר בחול המועד
->->->אם יש לגוי טובת הנאה ישירה מהמלאכה מו"ק יב. ציון ג עשיית מלאכה בשכר בחול המועד
->קובעת למעשר (ראה: מעשר, קביעה ע"י שבת)
->קטימת הדס תלוש העומד לריח פסחים קג. ציון א דין בשמים ביום טוב שחל במוצאי שבת
->קצירת העומר בה מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית
->רחיצת פניו ידיו ורגליו או כל גופו אבר אבר במים שהוחמו בערב שבת ביצה כא: ציון ח חימום מים לרחצה ביום טוב
->שביתת בהמתו
->->הפקרת הבהמה בשבת כדי שגוי יוכל לעבוד בה נדרים מד. ציון א הפקר לזמן
->->->האם אדם אחר יכול לזכות בה בשבת נדרים מד. ציון א הפקר לזמן
->->->הפקר בינו לבין עצמו או בפני אחד או שניים נדרים מה. ציון א בפני כמה נעשה ההפקר
->שותפות של גוי וישראל - לעניין מלאכת הגוי בשבת
->->אם התנו שהגוי יעבוד בשבת והישראל ביום אחר כנגדו או לא התנו ע"ז כב. ציון א שותפות של ישראל וגוי בדברים שיש בהם איסור
->->->אם התנו בערב שבת אחרי תחילת השותפות ע"ז כב. ציון א שותפות של ישראל וגוי בדברים שיש בהם איסור
->->->אם התנו בתחילת השותפות ע"ז כב. ציון א שותפות של ישראל וגוי בדברים שיש בהם איסור
->->->אם התנו וחישבו בסוף כמה הרויח כל אחד ע"ז כב. ציון א שותפות של ישראל וגוי בדברים שיש בהם איסור
->->בשדה או בתנור או בבהמה ע"ז כב. ציון א שותפות של ישראל וגוי
->שחט קרבן לשם קרבן ציבור בשבת - האם חייב חטאת פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->שחייה בבריכה שבחצר, שיש לה גידודים או שאין לה ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->שטיחת בגד רטוב במקום שאין רואים כתובות ס. ציון ח צינור שעלו בו קשקשים - בשבת
->שטיחת בגד
->->בגד שהיה שטוח מערב שבת ביצה ט. ציון ה אסור לשטוח בגדים בשבת משום מראית העין
->->בחצר או בתוך הבית ביצה ט. ציון ה אסור לשטוח בגדים בשבת משום מראית העין
->שינה ביומו סוכה כו: ציון א שינה ביום
->שכח קדושת היום בשבת או ביו"ט ועדיין לא עקר את רגליו - האם צריך לחזור ברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->שכח 'רצה והחליצנו' בברכת המזון - האם ולהיכן צריך לחזור ברכות כט. ציון ז טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים
->->אם נזכר לפני "הטוב והמטיב" או אח"כ ברכות כט. ציון ז טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים; ברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->->בסעודה ראשונה או שניה או שלישית ברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->->בר"ח שחל בשבת ברכות מט. ציון ח שכח ולא הזכיר של ראש חדש
->שכר שבת (ראה: שכר שבת)
->שלשול פירות מגג דרך ארובה למנוע הפסדם ביצה לה: ציון ב שלשול פירות מן הגג בשבת וביום טוב
->תוספת שבת (ראה: תוספת מחול על הקודש)
->תחום שבת (ראה: תחום)
->תחינה וזעקה על מכת דבר בשבת תענית כ: ציון א מתריעים ומתענים על דבר
->תינוק שנשבה שעשה מלאכה בשוגג - האם חייב חטאת מכות ז: ציון ב "אומר מותר"
->תיקון כלי בשבת, אם אינו מתכוון לכך סוכה לג: ציון ד איסור מיעוט ענבים ביו"ט
->תענית בה (ראה: תענית)
->תפילין בו - רשות או חובה או איסור ר"ה כט: ציון ה פסקה א תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->תקיעת קטן בשופר בר"ה שחל בשבת (ראה: שופר)
->תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת (ראה: שופר, בשבת)
->תקנת עזרא לאכול שום ערב שבת נדרים לא. ציון א הנודר משובתי שבת או מאוכלי שום; נדרים סג: ציון א אומדן של כוונת הנודר עד זמן מסוים
->->האם היא תקנה גמורה נדרים לא. ציון א הנודר משובתי שבת או מאוכלי שום
->תקנת עזרא לכבס בגדים לכבוד שבת (ראה: כיבוס)
->תשלומים במזיק ובגונב בשבת (ראה: קם ליה בדרבה מיניה)
שֶבֶת (חיוב חובל)
->אם עלו בנחבל צמחים, מחמת המכה או שלא מחמת המכה ב"ק פה. ציון ב החיוב על צמחים שעלו
->בגוזל עבד של אחר ועשה בו מלאכה וביטלו ממלאכת האדון ב"ק צו: ציון ל קניני גזילה בעבדים
->בחבלה שעתידה להתרפא - האם משלם שבת כאילו הוא פועל בטל או שומר קשואים ב"ק פו. ציון ד תשלומי נזק על חבלה העתידה להתרפא
->במי שגילח שער של אחר, והשער עתיד לחזור או לא ב"ק פו. ציון ב החובל ע"י גילוח השיער
->במי שנועל אדם אחר בחדר שהלה כבר היה בתוכו ב"ק פה: ציון ג נעל את חבירו וביטלו ממלאכה
->דיון בב"ד שאינו סמוך לגביו ב"ק פד: ציון א שליחותייהו קעבדינן - סמכות בית דין בזמן הזה
->האם משלם כל יום עד שיתרפא או שאומדים אותו ונותן הכל מיד ב"ק צא. ציון ו זמן התשלום
->החובל בחבירו וחיסרו אבר - חיוב שבת כשומר קשואים או לפי מה שיוכל לעשות כשבריא ב"ק פה: ציון ה תשלום שבת כשחיסרו אבר
->->סימא את עינו או את שתי עיניו - כטוחן בריחיים ב"ק פה: ציון ה תשלום שבת כשחיסרו אבר
->->קטע את רגלו - כשומר הפתח ב"ק פה: ציון ה תשלום שבת כשחיסרו אבר
->המכה אחֵר באזנו וחרשו - האם חייב בשבת ב"ק פה: ציון ה תשלום שבת כשחיסרו אבר
->->אם הנחבל בעל אומנות שעדיין יכול לעסוק בה ב"ק פה: ציון ה תשלום שבת כשחיסרו אבר
->->אם יכול להתרפא או אינו יכול להתרפא ב"ק פה: ציון ה תשלום שבת כשחיסרו אבר
->זכות בעל בתשלומי שֶבֶת שקיבלה אשתו על חבלה כתובות סה: ציון ל תשלומי חבלה לאשת איש
->->אם אמרה "איני ניזונת ואיני עושה" כתובות סה: ציון ל תשלומי חבלה לאשת איש
->->אם חיסר לה איבר שעושה בה מלאכה כתובות סה: ציון ל פרק ה תשלומי חבלה לאשת איש
->->האם קונים בכסף קרקע והבעל אוכל פירות כתובות סה: ציון ל פרק ה תשלומי חבלה לאשת איש
->->התשלום על מה שמתבטלת ממלאכה לגמרי או על כך שתוכל לעשות רק מלאכה פחותה מזו שעשתה מקודם כתובות סה: ציון ל פרק ה תשלומי חבלה לאשת איש
->->חלוקת הכסף כתובות סה: ציון ל פרק ה תשלומי חבלה לאשת איש
->על אובדן רווח במסחר ועוד מלאכות רווחיות ב"ק פה: ציון ה תשלום שבת כשחיסרו אבר
שֶבֶת (מין תבלין)
->מה מברכים עליה ועל מימיה ברכות לט. אחרי ציון ה הברכה על שיבתא וכיוצא בה ועל מימה
שבת חזון
->החלפת בגדים בו תענית כט: ציון ז תשעה באב שחל בשבת או ביום ראשון
שבת שירה
->נתינת חיטים בה בפני עופות שאין מזונותיהם עליו שבת קנה: ציון ז גדרי האחריות, המצוה והאיסור בהאכלת בעלי חיים
שד
->האם מותר לעשן את הבית בריח טוב כדי להבריחו סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני
->האם מעשה שדים מותר סנהדרין סז. ציון ח כישוף, אחיזת עיניים ומעשה שדים
->האם שאלה לשד מותרת סנהדרין סז. ציון ח כישוף, אחיזת עיניים ומעשה שדים
->המקטר לשד ולחבר
->->האם חייב משום מעשה אוב או משום ע"ז סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני
->->האם הוא חייב מיתה סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני
->חשש בזה"ז לדברים שנאמרו בתלמוד משום שדים הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים
->כשרותו להתראה מכות ו: ציון ד התראה מפי עצמו ומפי השד
שדה אחוזה
->גאולתה על ידי קרובים קידושין כא. ציון ב שדה אחוזה נגאלת בקרובים
->->האם "קרוב קרוב קודם" קידושין כא: ציון ב קרוב קרוב קודם
->->רשות או חובה קידושין כא. ציון ד גאולת קרובים בשדה אחוזה - רשות או חובה
שדה בוכין
->האם חוששים בה לטומאת אהל, מגע ומשא מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->זריעה ונטיעה בה מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->האם עפרה טהור מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->עשיית תנורים מעפרה לקודש מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
שדפון
->על כמה שדפון בתבואה מתריעים ומתענים תענית כב: ציון א מתריעין על שדפון
'שהחיינו'
->ביום הכיפורים שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->במילה (ראה: מילה)
->בנר חנוכה (ראה: נר חנוכה)
->בסוכות
->->ברכת הסוכה ושהחיינו - מה קודם סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג; סוכה נה: אחרי ציון ה חלוקת לחם הפנים ושתי הלחם - מה קודם
->->בעשיית הסוכה, לכתחילה ובדיעבד סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->->בקידוש של יו"ט שני סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->->מי שלא אכל בסוכה בלילה הראשון מחמת אונס ובירך בביתו "שהחיינו" בקידוש - האם צריך לברכו שוב כשנכנס לאכול בסוכה סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->->->ביו"ט שני סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->בפורים על עיצומו של יום, אם לא קיים את מצוות היום שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->האם אמירתו בקידוש של ראש השנה פוטרת מלברכו על השופר סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->האם בכל מצב שמברכים 'הטוב והמטיב' כשיש טובה לאחרים - מברכים שהחיינו כשהטובה היא לעצמו ברכות נט: ציון מ ברכת הטוב והמטיב על יין נוסף
->האם ברכת המצוות קודמת לשהחיינו סוכה נו. ציון א סדר הברכות של סוכה וזמן
->יו"ט שחל במוצ"ש - מתי מברכים שהחיינו סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->על בגד או כלי שמכר וחזר וקנה סוטה מג. ציון א בונה בית - לענין חזרה מהמלחמה
->על כלים חדשים
->->חובה או רשותברכות נט: ציון ס ברכת שהחיינו על כלים חדשים
->->על אלו כלים מברךברכות נט: ציון ס ברכת שהחיינו על כלים חדשים
->->מי שקיבל כלי במתנה - האם מברך שהחיינו או הטוב והמטיבברכות נט: ציון ס ברכת שהחיינו על כלים חדשים
->על לולב
->->בשעת עשיית הלולב סוכה מו. ציון א ברכת שהחיינו בלולב; סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->->ביו"ט שני סוכה מו. ציון א ברכת שהחיינו בלולב; סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->->האם אמירתו בקידוש פוטרת מלברכו על הלולב סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->על פרי חדש - רשות או חובהברכות נט: ציון ס ברכת שהחיינו על כלים חדשים
->על ראיית חבר אחרי שלושים יום ברכות נח: ציון ד ברכת שהחיינו כשרואה חבר לאחר שלשים יום; ברכות נח: ציון ה ברכת "דיין האמת" על מי שנעשה בעל מום
->->על מי שאינו חברו החביב עליו ברכות נח: ציון ד ברכת שהחיינו כשרואה חבר לאחר שלשים יום
שהייה (ראה: הפסק; שופר, שהייה; תפילה, שהייה)
'שהכל נהיה בדברו'
->אמירתו על פרי שיש ספק בברכתו ברכות מ. ציון ל הטועה ומברך בורא פרי האדמה על פרי האילן
->->אם הספק הוא מפני שלא למד ברכות מ. ציון ל הטועה ומברך בורא פרי האדמה על פרי האילן
->האם פוטרת דבר שברכתו "בורא מיני מזונות" בדיעבד ברכות מ: ציון א הברכות שפוטרות בדיעבד את הפת והיין
->האם פוטרת פת ויין בדיעבד
->->אם בירך כך בטעות ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
->->אם בירך כך לפני כן על מין אחר שזו ברכתו "שהכל" ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
->הקדמת "בורא פרי העץ" ו"בורא פרי האדמה" לה ברכות לט. ציון ב הקדמת ברכת הפירות לברכת שהכל; ברכות מא. ציון א כיצד מברכים כשלפניו מינים הרבה
->'נובלות' הפרי שברכתן "שהכל" ברכות מ: ציון ח מהן נובלות הפרי שברכתן שהכל
->על דבר שאין ברכתו 'שהכל' אבל אין בו שיעור ברכות מד. ציון א עיקר וטפל בברכות
'שהשמחה במעונו' (ראה גם: ברכת חתנים)
->בסעודת ברית מילה כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->בסעודת יום טוב כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->בסעודת נישואין
->->אחרי שבעת ימי המשתה כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->->אם החתן אוכל רק עם בני ביתו כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->->בבית החתנים או במקום אחר כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->->בזמן הזה כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->->במשך כמה ימים אומרים אותו אחרי הנישואין כתובות ז. ציון ו ימי שמחת הנישואין והברכות
->->בעשרה או בשלושה כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->->לפני הנישואין, מזמן הארוסין או מזמן השידוכין כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->בסעודת סיום כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->בסעודת פדיון הבן כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->כשיש צער שבת קלז: ציון ד ברכות המילה
שואל (ראה: השאלה)
->אחריותו על מה ששאל לאחר שהסתיים זמן השאילה ב"מ צז. ציון א אחריות השואל על השברים
->אם החפץ נשבר - האם הוא חייב על שבריו באונס או בגניבה ואבידה או בפשיעה ב"מ צז. ציון א אחריות השואל על השברים
->אם המשאיל חוזר בו אחרי שהשואל משך את החפץ ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
->אם פחתה הנבילה בין זמן השבירה לזמן העמדה בדין ב"ק יא. ציון ד שמין לשואל
->אשה ששאלה בהמה ונישאת והודיעה לבעלה שהבהמה שאולה - האם הוא חייב באונס כתובות לד: ציון ה זכות היורשים בבהמה ששאל אביהם
->אשה ששאלה ואחר כך נשאת והשתמש בעלה בדבר השאול
->->במה חייבת האשה ב"מ צו: ציון ב אשה ששאלה ואחר כך נשאת
->->האם הבעל חייב באונסים או בפשיעה או בגניבה ואבידה ב"מ צו: ציון ב אשה ששאלה ואחר כך נשאת
->בהמה שהופקדה ומתה כדרכה והמפקיד אומר שהיתה שאולה והנפקד אומר שהיתה שכורה - האם חייב בתשלומים או בשבועה ב"מ צח: ציון א זה אומר "שאולה" וזה אומר "שכורה"
->בלשון "השאילני כלי זה בטובתך" ב"מ קג. ציון ה שאילה בטובה שאינה מוגבלת בזמן
->בלשון "השאל לי קרדום לעדור פרדס" או "פרדסים" או "פרדס זה" - כמה פרדסים ואילו פרדסים מותר לו לעדור ב"מ קג. ציון ח השואל קרדום לעדור פרדס או פרדסים
->האיסור עליו להשאיל לאחר
->->בדבר שאי אפשר להבריחו כגון ספינה ב"מ כט: ציון ט השואל ספר תורה
->->בדבר שיש בו חשש קלקול ושאין בו ב"מ כט: ציון ט השואל ספר תורה
->->בספר תורה או בטלית או בתפילין ב"מ כט: ציון ט השואל ספר תורה
->->לזמן קצר או ארוך ב"מ כט: ציון ט השואל ספר תורה
->האם יוצאים ידי חובת אכילת מצה במצה שאולה פסחים לח. ציון ג מצה גזולה
->האם מותר לשבת בסוכה של אחר שלא מדעתו ולברך בה סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
->המקדש בחפץ שהשאיל לאשה קידושין מז. ציון ג קידושין בפקדון ובהשאלה
->השואל בהמה ונולדה בה מכה שסופה להתרפא ב"ק פו. ציון ד תשלומי נזק על חבלה העתידה להתרפא
->השואל כלי לזמן בלתי מוגבל כל זמן שהוא ראוי למלאכה
->->מה הדין אם נשבר הכלי ב"מ קג. ציון ה שאילה בטובה שאינה מוגבלת בזמן
->->מה זכות המשאיל בכלי ב"מ קג. ציון ה שאילה בטובה שאינה מוגבלת בזמן
->->עד מתי מותר לו להשתמש בו ב"מ קג. ציון ה שאילה בטובה שאינה מוגבלת בזמן
->השואל קרקע לחפור באר - האם צריך לעשות קנין
->->אם אמר "באר זו" ב"מ קג. ציון ט הצורך בקנין בשואל שטח קרקע
->->אם אמר "באר" סתם ב"מ קג. ציון ט הצורך בקנין בשואל שטח קרקע
->השואל שור בחזקת תם ונמצא מועד ונגח - כמה משלם ב"ק מ. ציון ח שאלו בחזקת תם ונמצא מועד
->->אם ב"ד תפס את השור או לא תפס ב"ק מ. ציון ח שאלו בחזקת תם ונמצא מועד
->השואל שור ושמר שמירה מעולה והמית ונסקל - חיובו למשאיל ב"ק מה. ציון ג חיוב תשלומים ונזיקין
->חיוב אונס בקונה באופן זמני מדין שואל (ראה: אונס)
->חיובו באונס
->->באיזה אונס ב"מ צז. ציון ב שאל חתול והמיתוהו העכברים
->->בשואל בהמה להיראות בה ב"מ צו. ציון ב בעיות רמי בר חמא
->->בשואל בהמה לעשות בה פחות משוה פרוטה ב"מ צו. ציון ב בעיות רמי בר חמא
->->בשואל בהמה לרבעה ב"מ צו. ציון ב בעיות רמי בר חמא
->->בשואל שתי פרות לעשות בהן רק שוה פרוטה ב"מ צו. ציון ב בעיות רמי בר חמא
->חיובו באונס
->->האם החיוב חל משעת השאלה או משעת הנזק כתובות לד: ציון ב הטובח בשבת בהמה מושאלת
->->ממתי חל שעבוד נכסים כתובות לד: ציון ב הטובח בשבת בהמה מושאלת
->חיובו באחריות לפני משיכה, מהתורה ומדרבנן ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
->חיובו במזונות הבהמה ששאל - משעת המשיכה או משעה שהסתלק המשאיל משמירתו כתובות לד: ציון ג מאימתי מתחייב השואל בהמה במזונותיה
->מי ששאל בהמה אחת ושכר בהמה אחת ומתה אחת מהן כדרכה ובעל הבהמות אומר שהשאולה מתה והשומר אומר שהשכורה מתה - האם השומר חייב בתשלומים או בשבועה ב"מ צח: ציון א זה אומר "שאולה" וזה אומר "שכורה"
->משאיל שאסר בנדר על השואל ליהנות מהחפץ סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
->מתה מחמת מלאכה (ראה: מתה מחמת מלאכה)
->סוכה שאולה סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
->שאמר למשאיל "טול את שלך" - האם חייב באונס או כש"ש, אם כבר נגמר זמן השאילה ב"מ מט. ציון ז פסקה א אחריות המוכר על המעות שקיבל לקנין
->שהחזיר את הבהמה למשאיל ביד אחר ומתה בדרך ב"מ צח: ציון ד חיוב השואל כשהפרה בדרך אליו
->->אם המשאיל אומר לו "הכישה במקל והיא תבוא" ב"מ צח: ציון ד חיוב השואל כשהפרה בדרך אליו
->שואל ספר - האם הוא רשאי ללמוד בו לימוד ראשוני
->->אם המשאיל ידע שהוא ע"ה ב"מ כט: ציון ב פסקה ב טיפול בספרים, במציאה ובפקדון
->->בספר תורה שבכתב או בספר תלמוד ב"מ כט: ציון ב פסקה ב טיפול בספרים, במציאה ובפקדון
->שור שהועד ברשות שואל וחזר לבעלים - האם חוזר לתמותו ב"ק מ: ציון ב שינוי רשות בשור המועד
->שטבח בדרך גניבה את הבהמה ששאל - האם הוא חייב כפל וארבעה וחמישה כתובות לד: ציון ב הטובח בשבת בהמה מושאלת
->->אם טבח ע"י שליח כתובות לד: ציון ב הטובח בשבת בהמה מושאלת
->שטבח בשבת את הבהמה ששאל כתובות לד: ציון ב הטובח בשבת בהמה מושאלת
->->אם טבח על מנת לשלם את דמי הבהמה לבעלים כתובות לד: ציון ב הטובח בשבת בהמה מושאלת
->שמת - האם היורשים חייבים בגניבה ואבידה או בפשיעה כתובות לד: ציון ה זכות היורשים בבהמה ששאל אביהם
->שמת - רשות היורשים להשתמש בבהמה ששאל כתובות לד: ציון ב הטובח בשבת בהמה מושאלת; לד: ציון ה זכות היורשים בבהמה ששאל אביהם
->->אם המשאיל דורש שיקבלו על עצמם אחריות לאונס כתובות לד: ציון ה זכות היורשים בבהמה ששאל אביהם
->שמת והניח ליורשיו דבר שאול
->->האם חייבים באונס או בפשיעה או בגניבה ואבידה ב"מ צו: ציון ב אשה ששאלה ואחר כך נשאת
->->האם מותר להם להשתמש בו ב"מ צו: ציון ב אשה ששאלה ואחר כך נשאת; ב"מ קד: ציון ח פסקה ה המקבל עיסקא ומת
->שמת ויורשיו השתמשו בבגד ששאל, ובלה - האם חייבים לשלם כתובות לד: ציון ו יורשי בהמה שאולה שטבחוה
->שמת ויורשיו טבחו את הבהמה ששאל ולא ידעו שהיא שאולה
->->דין העור כתובות לד: ציון ו יורשי בהמה שאולה שטבחוה
->->חיובם בשיעור של דמי בשר בזול כתובות לד: ציון ו יורשי בהמה שאולה שטבחוה
->->חיובם להישבע שלא ידעו כתובות לד: ציון ו יורשי בהמה שאולה שטבחוה
->->חיובם לשלם מנכסים שהניח להם אביהם כתובות לד: ציון ז יורשים שהניח להם אביהם נכסים וטבחו בהמה שאולה
->->->אם האב מת פתאום כתובות לד: ציון ז יורשים שהניח להם אביהם נכסים וטבחו בהמה שאולה
->שמת ומתה הבהמה ששאל - האם היורשים חייבים לשלם מנכסים שהניח להם אביהם כתובות לד: ציון ב הטובח בשבת בהמה מושאלת; כתובות לד: ציון ז יורשים שהניח להם אביהם נכסים וטבחו בהמה שאולה
->->אם השתמשו או התכוונו להשתמש בה כתובות לד: ציון ה זכות היורשים בבהמה ששאל אביהם
->ששלח לו המשאיל את הבהמה ביד אחר ומתה קודם שנכנסה לרשות השואל ב"מ צח: ציון ד חיוב השואל כשהפרה בדרך אליו
->->אם השואל אומר לו "הכישה במקל והיא תבוא" ב"מ צח: ציון ד חיוב השואל כשהפרה בדרך אליו
->תשלום חיובו בנתינת שברי הכלי השאול והשלמת ערך הכלי ב"ק יא. ציון ד שמין לשואל
שואל שלא מדעת
->אם נפחת החפץ - האם יכול להשיבו בתוספת כסף ב"ק צז. ציון ו פסקה א התוקף ספינתו של חבירו
->במי שמניח רביעית יין בחבית (עם יין) של אדם אחר ב"מ מא. ציון ג פסקה א שליחות יד בפקדון
->ברועה המניח את מקלו על הבהמה המופקדת ב"מ מא. ציון ג פסקה ד-ה שליחות יד בפקדון
->בשומר המטלטל חבית כדי לעמוד עליה ולהגיע לגוזלות שבמקום גבוה ב"מ מא. ציון ג פסקה ד-ה שליחות יד בפקדון
->האם הוא חייב באונס ב"ק צז. ציון ו פסקה ב התוקף ספינתו של חבירו
->->אם לקח בידיעת הבעלים נגד רצונו ב"ק צז. ציון ו פסקה ב התוקף ספינתו של חבירו
->->אם לקח שלא בידיעת הבעלים ב"ק צז. ציון ו פסקה ב התוקף ספינתו של חבירו
->האם הוא פטור בנזק שמחמת המלאכה כשואל ב"ק צז. ציון ו פסקה ב התוקף ספינתו של חבירו
->חיובו אם החפץ נחסר עקב שימושו
->->בדבר שאינו יכול להתקלקל ע"י השימוש ב"מ מא. ציון ג פסקה ד-ה שליחות יד בפקדון
->->בשימוש מועט שאין דרך להקפיד עליו ב"מ מא. ציון ג פסקה ד-ה שליחות יד בפקדון
->->בשימוש שאינו מוציא את החפץ לגמרי מרשות הבעלים ב"מ מא. ציון ג פסקה ד-ה שליחות יד בפקדון
->->האם חייב אחרי שהחזיר אותו למקומו ב"מ מא. ציון ג פסקה ד-ה שליחות יד בפקדון
->->האם חייב משעת המשיכה או משעת השימוש ב"מ מא. ציון ג פסקה ד-ה שליחות יד בפקדון
->נחשב גזלן
->->בתוקף ספינה של אחר ועושה בה מלאכה ב"ק צז. ציון ו פסקה ב התוקף ספינתו של חבירו
->->בתוקף עבד של אחר ועושה בו מלאכה ב"ק צו: ציון ל פסקה ג קניני גזילה בעבדים
שובט (בשבת)
->האם השובט על אריג בכלל מיסך שבת קג. ציון ב החיוב במכה בקורנס על הסדן
שובר
->כמה חייב המלווה לשלם למי שקנה ממנו את החוב אחרי הזמן שכתוב בשובר - את כל סכום החוב או רק הסכום ששילם לו הקונה
->->בשובר שהוא עצמו יוצר את המחילה ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->->בשובר שרק מעיד על הפרעון (או על המחילה) ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->כתיבתו על פרעון הלוואה כתובות פח: ציון ב פרק א גביית הכתובה כשמוציאה רק גט או רק כתובה
->כתיבתו על פרעון כתובה כתובות פח: ציון ב גביית הכתובה כשמוציאה רק גט או רק כתובה
->->במקום שאין כותבים כתובה כתובות פח: ציון ב גביית הכתובה כשמוציאה רק גט או רק כתובה
->->->אם יש עדים שכתב לה כתובות פח: ציון ב גביית הכתובה כשמוציאה רק גט או רק כתובה
->->->באלמנה כתובות פח: ציון ב גביית הכתובה כשמוציאה רק גט או רק כתובה
->->במקום שכותבים כתובה כתובות פח: ציון ב גביית הכתובה כשמוציאה רק גט או רק כתובה
->שאבד ונמצא - האם מחזירים אותו ללווה (או לבעל)
->->אם "עדיו בחתומיו זכין לו" או לא ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->->אם המלווה (או האשה) מודה שפרע ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->->אם כתוב בשטר החוב (או בכתובה) "משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך" ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->->בשובר שהוא עצמו יוצר את המחילה ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->->בשובר שרק מעיד על הפרעון (או על המחילה) ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->->האם מחזירים אותו למלוה אם הלווה מודה שלא פרע ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->->נאמנות המלווה לומר שנתן אותו ללווה בזמן הכתוב בו ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->->->אחרי שנוצר חיוב הפרעון או לפני שנוצר ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->שאין עליו עדים - האם הוא מועיל כדי לפטור את הלווה או לענין שטר שנמצא בין שטרות קרועים ב"מ כא. ציון א שובר שאין עליו עדים
->שהמלוה טוען שהוא מזוייף כתובות יט. ציון ג מודה בשטר שכתבו האם צריך לקיימו
->שליש שהוציא שובר (ראה: שליש)
שוגג (ראה: נדרי שגגות)
->'אומר מותר' ברוצח ובכל התורה מכות ז: ציון ב "אומר מותר"
->אם ידע שהיום שבת ועשה כמה מלאכות ולא ידע שהן אסורות - כמה חטאות הוא חייב
->->אם ידע רק על שביתת בהמתו (איסור מחמר) שבת סט. ציון ד השוגג בשבת שחייב שלושים ותשע חטאות
->->אם ידע רק שיש מלאכות אסורות ואינו יודע לפורטן שבת סט. ציון ד השוגג בשבת שחייב שלושים ותשע חטאות
->->אם ידע רק שיש מצוות עשה על שמירת שבת שבת סט. ציון ד השוגג בשבת שחייב שלושים ותשע חטאות
->->אם ידע שיש לאו ולא ידע שחייב כרת שבת סט. ציון ד השוגג בשבת שחייב שלושים ותשע חטאות
->אם לא יודע שיש איסור מלאכה ויודע רק שיש מצות קידוש והבדלה רק על איסור דרבנן - האם הוא נחשב כשוגג על השבת עצמה שבת ע: ציון א העלם זה וזה בידו
->אם שכח את עיקר השבת - כמה חטאות הוא חייב שבת ע: ציון א העלם זה וזה בידו
->אם שכח שהיום שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה - כמה חטאות הוא חייב
->->אם לא שמע בינתיים שאותו היום היה שבת שבת סז: ציון ב היודע עיקר שבת ושכח שהיום שבת
->אם שכח שהיום שבת ושגג גם במלאכות - כמה חטאות הוא חייב שבת ע: ציון א העלם זה וזה בידו
->->אם עשה מלאכות בשבתות הרבה ולא נזכר בימים שבנתיים שבת ע: ציון א העלם זה וזה בידו
->בידיעה חלקית - האם חייב חטאת
->->אם ידע שאסור בלאו אבל לא ידע שחייבים כרת שבת סט. ציון ג השגגה שחייבים עליה חטאת; שבת סט. ציון ד השוגג בשבת שחייב שלושים ותשע חטאות
->->אם ידע שאסור בעשה אבל לא ידע שחייבים כרת שבת סט. ציון ג השגגה שחייבים עליה חטאת
->->אם ידע שחייב חטאת ולא ידע שיש לאו שבת סט: ציון ב השגגה שחייבים עליה חומש בתרומה
->->אם ידע שחייבים על אב המלאכה ושגג בתולדה שבת סט. ציון ג השגגה שחייבים עליה חטאת
->->אם ידע שחייבים עליה כרת ושגג בשיעור כגון שחשב שחייבים רק בהעברת חמש אמות ברה"ר שבת סט. ציון ג השגגה שחייבים עליה חטאת
->->אם ידע שחייבים עליה סקילה אבל לא ידע שחייבים עליה כרת שבת סט. ציון ג השגגה שחייבים עליה חטאת
->בן נח ששגג באחת ממצוותיו מכות ז: ציון ב "אומר מותר"
->האוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד ונודע לו על הראשון ואח"כ נודע לו על השני - כמה חטאות הוא חייב שבת עא: ציון א ידיעות מחלקות לענין חילוק חטאות
->->אם הפריש קרבן או הקריב קרבן בין ידיעה לידיעה שבת עא: ציון א ידיעות מחלקות לענין חילוק חטאות
->האם ידיעות, הפרשות או כפרה מחלקות בין עבירה לעבירה שבת עא. ציון א קצירה גוררת קצירה וכיוצא בזה; שבת עא. ציון ב גרירה של חטאת באיסורי אכילה; שבת עב. ציון א חיובי הקרבן בשפחה חרופה
->->באיסורי אכילה ובמלאכות שבת שבת עא. ציון א קצירה גוררת קצירה וכיוצא בזה; שבת עא. ציון ב גרירה של חטאת באיסורי אכילה
->חיוב חטאת אם לא היתה לו ידיעה לפני העבירה שבת עב. ציון א חיובי הקרבן בשפחה חרופה
->ידיעה לחצי שיעור (ראה: ידיעה לחצי שיעור)
->מי שקצר וטחן כמה פעמים בהעלם אחד בשגגת שבת או בשגגת מלאכות ונודע לו עליהן זה אחר זה - כמה חטאות הוא חייב שבת עא: ציון א ידיעות מחלקות לענין חילוק חטאות
->->אם הפריש קרבן או הקריב קרבן בין ידיעה לידיעה שבת עא: ציון א ידיעות מחלקות לענין חילוק חטאות
->צירוף שגגות ע"י גרירה (ראה: גרירה)
->רוצח בשוגג
->->חיוב גלות (ראה: גלות; עיק מקלט)
->->הריגתו ע"י גואל הדם (ראה: גואל הדם)
->->קליטתו ע"י המזבח מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->תינוק שנשבה ולא ידע כלל על השבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה - האם חייב חטאת שבת סח: ציון א חיוב חטאת בתינוק שנשבה
->תינוק שנשבה שעשה מלאכה בשבת בשוגג - האם חייב חטאת מכות ז: ציון ב "אומר מותר"
שודא דדייני
->אם יש שני שטרות באותו תאריך על אותה תביעה כתובות צד. ציון ה שני שטרות היוצאים ביום אחד
->->אם אדם שהדיין מאמין לו אומר ששטר אחד נפרע כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->בשטרי חוב או בשטרי קנין כתובות פו. ציון ג פרק ב סדר הקדימה והגבייה של בעל החוב והאשה
->בדיין שאינו מומחה קבוע הממונה על כך כתובות צד: ציון ב שודא דדייני
->בזמן הזה כתובות צד: ציון ב שודא דדייני
->במטלטלין או בקרקעות כתובות צד: ציון ב שודא דדייני
->בשליח שקיבל כסף להוליך לאחר ומתו המשלח והמקבל כתובות צד: ציון ב שודא דדייני
->הגדרתו קידושין עד. ציון א נאמנות דיין על פסק הדין
->הסתמכות הדיין על אומדן דעת מתוך העניין כתובות צד: ציון ב שודא דדייני
שווא (נדר שווא)
->האם אסור לנדור נדר שוא נדרים כג. ציון ג העושה תנאי מראש שיתבטלו שבועותיו; נדרים כד: ציון ב שבועות הבאי
->->בזלזול גדול כמו נדר לבטל מצווה או שלא יכול לקיימו נדרים כג. ציון ג העושה תנאי מראש
->נדר שאי אפשר לקיים (כגון שלא יישן שלשה ימים)
->->האם הנדר חל, מדאורייתא או מדרבנן נדרים טו. ציון א נדרי שווא - הנודר בדבר שאי אפשר לקיימו
->->האם לוקה נדרים טו. ציון א נדרי שווא - הנודר בדבר שאי אפשר לקיימו
->->שמותנה בעשיית דבר אחר - האם חל נדרים טו. ציון א נדרי שווא - הנודר בדבר שאי אפשר לקיימו
->נדר שאפשר לקיימו המותנה בדבר שא"א לקיים - האם חל הנדר נדרים טו. ציון א נדרי שווא
->שבועת שווא (ראה: שבועת שווא)
שוחד
->שוחד דברים
->->איסור גמור מהתורה או רק חומרה ומידת חסידות כתובות קה: ציון ה פרקים א-ב איסור שוחד דברים
->->אם בעל הדין האחר יודע על כך כתובות קה: ציון ה פרק א איסור שוחד דברים
->->אם בעל הדין עשה עבור הדיין מלאכה ושירות כתובות קה: ציון ה פרק א איסור שוחד דברים
->->אם בעל הדין רק מזכיר לדיין שעשה לו חסד בעבר כתובות קה: ציון ה פרק א איסור שוחד דברים
->->אם הדיין כהן ומקבל מתנות כהונה מבעל הדין כתובות קה: ציון ה פרק א איסור שוחד דברים
->->אם לא מוכח שבעל הדין עשה את הטובה לדיין מפני שהוא צריך לדון לפניו כתובות קה: ציון ה פרק ב איסור שוחד דברים
->->בדיבור בלבד כמו להקדים שלום כתובות קה: ציון ה פרק ב איסור שוחד דברים
->->בדיין יחיד או אם יש כמה דיינים כתובות קה: ציון ה פרק ב איסור שוחד דברים
שוחט
->שיצאה טריפה מתחת ידו
->->האם יש להעבירו ממשרתו סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->האם הוא פסול לעדות סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->איך הוא יכול לחזור לכשרותו סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->שקילקל בשחיטה - האם חייב לשלם על הנזק
->->אם היה הדיוט או אומן ב"ק צט: ציון כ פסקה א המראה דינר לשולחני
->->אם גרם בשחיטתו שהבהמה ספק טריפה ב"ק צט: ציון ח כיצד דנים את השוחט שהטריף מספק
->->->אם נאסרה מחמת חומרא שהכל נוהגים בה ב"ק צט: ציון ח כיצד דנים את השוחט שהטריף מספק
->->->אם סכינו פגומה וספק האם נפגמה לפני השחיטה או אחריה ב"ק צט: ציון ח כיצד דנים את השוחט
->->אם שחט בחינם או בשכר ב"ק צט: ציון כ פסקה א המראה דינר לשולחני
שוחט (בשבת)
->האם הוא חייב גם משום צובע שבת עה. ציון ח מלאכת שחיטה
->שניים ששחטו יחד שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
שוטה
->הגדרתו, לענין האיסור לגרש אישה שוטה חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->זיכוי מתנה לו ע"י אחר כתובות כ. אחרי ציון ב שוטה שקנה והקנה לאחרים
->טענת בתולים בשוטָה (ראה: טענת בתולים)
->מי שהשתטה - האם בית דין יורדים לנכסיו ומפרנסים את ילדיו (ראה: מזונות ילדים)
->מי שהשתטה - האם בית דין יורדים לנכסיו לתת צדקה או תכשיטים לאשתו כתובות מח. ציון ג דבר אחר - תכשיט או צדקה
->מי שיש בו רק חלק מסימני שוטה חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מי שיש בו רק סימן אחד מסימני שוטה חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מי שמדבר דברי שטות ולא עושה מעשה שטות חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מי שנמצא בדיכאון חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מי שעשה מעשה של שוטה רק בפעם אחת חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מי ששוטה לדבר אחד ובשאר הענינים מתנהג כרגיל חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מכר שיש ספק בו אם המוכר היה שוטה כתובות כ. אחרי ציון ב שוטה שקנה והקנה לאחרים
->->אם המוכר קנה מהבעלים הראשון בכסף, בחזקה או בשטר כתובות כ. ציון ב נכסים שנמכרו כשיש ספק בשפיות של המוכר
->->אם יש למוכר חזקת אבות בנכסים כתובות כ. ציון ב נכסים שנמכרו כשיש ספק בשפיות של המוכר
->->אם יש למוכר שטר על קנייתו מהבעלים הראשון כתובות כ. ציון ב נכסים שנמכרו כשיש ספק בשפיות של המוכר
->->בקרקעות או במיטלטלין כתובות כ. ציון ב נכסים שנמכרו כשיש ספק בשפיות של המוכר
->->האם מוציאים את הממכר מהלוקח כתובות כ. ציון ב נכסים שנמכרו כשיש ספק בשפיות של המוכר
->סכום כתובתה של שוטָה כתובות לו. ציון ג טענת בתולים וקנס בחרשת, שוטה, בוגרת, ומוכת עץ
->פסולו לעדות חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->פסולו לשחיטה חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->פתי חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->שגירש חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->שירש קרקע - האם הוא זוכה בה ויכול למוכרה כתובות כ. אחרי ציון ב שוטה שקנה והקנה לאחרים
->שמכר - האם מכרו קיים כתובות כ. אחרי ציון ב שוטה שקנה והקנה לאחרים
->שקיבל מתנה - האם הוא זוכה בה כתובות כ. אחרי ציון ב שוטה שקנה והקנה לאחרים
->שקידש חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->שקנה - האם המוכר יכול לחזור בו כתובות כ. אחרי ציון ב שוטה שקנה והקנה לאחרים
->->אם השוטה מכר אח"כ לאחר כתובות כ. אחרי ציון ב שוטה שקנה והקנה לאחרים
שוטר
->דבריו לעם במלחמה - האם צריך לדבר בלשון הקודש סוטה מב. ציון א משוח מלחמה מדבר אל העם
->כשהוא מדבר ומשמיע - האם אותו שוטר משמיע או שוטר אחר סוטה מג. ציון ט הדברים שהכהן אומר והדברים שהשוטרים אומרים
שוכר (ראה: שכירות)
שולחן (במקדש)
->האם הוא מקבל טומאה, מדאורייתא ומדרבנן חגיגה כו: ציון ה טומאה בכלי עץ העשוי לנחת
->האם מצוה לשאתו בכתף דוקא סוטה לה: ציון א נשיאת כלי הקודש בכתף
->כמה שולחנות היו במקדש חגיגה כו: ציון ב כמה שולחנות היו במקדש
שולחן ערוך (ראה גם: רמ"א)
->אם דעה אחת מובאת בסתם ואחת בלשון "יש אומרים" ע"ז עה: אחרי ציון נ טבילת הכלים
->אם הבית יוסף מביא דין ובשולחן ערוך אינו מביא אותו ב"מ כה: ציון ג סימן יחודי בגוף המטבע
->כשהוא מביא שתי דעות - כמי הלכה ב"מ סד: ציון א פסקה ג מלוה שגר בחצרו של הלווה; ב"מ קא: ציון ס חובות המשכיר והשוכר בתיקוני הבית
->כשיש מחלוקת בינו לבין הרמב"ם - כמי הלכה ב"מ קד: ציון ו פסקה ח העיסקא וגדריה
->כשיש סתירה בינו לבין תשובות ר' יוסף קארו - מה ההלכה ב"מ קד: ציון ו פסקה ח העיסקא וגדריה
->כשמובאות שתי דעות בלשון "יש מי שאומר" - כמי הלכה כתובות ס: ציון ט הזכות והחובה של האשה המניקה במאכליה
->סתם ו"יש אומרים" נדרים ס. ציון ה זמן האיסור בנודר או נשבע בלשון 'היום'
שולחני
->שאמר בטעות שמטבע מסוים טוב והשואל סמך עליו והפסיד
->->אם אמר לפני כן לשולחני שהוא סומך עליו או לא אמר ב"ק צט: ציון כ המראה דינר לשולחני
->->אם השואל היה חייב לקבלו ע"פ השולחני או לא ב"ק צט: ציון כ המראה דינר לשולחני
->->אם ראה בחינם או בשכר ב"ק צט: ציון כ המראה דינר לשולחני
->->בשולחני רגיל או מומחה גדול ב"ק צט: ציון כ המראה דינר לשולחני
->->מן הדין או לפנים משורת הדין ב"ק צט: ציון כ המראה דינר לשולחני
->שהופקד אצלו כסף
->->אם זה כסף של הקדש - האם מעל המפקיד ב"מ מח. ציון ה השימוש במעות שניתנו לקנין ולא קנו
->->האם הוא חייב כש"ש או חייב באונס ב"מ מט. ציון ז פסקה א אחריות המוכר על המעות שקיבל לקנין
->->האם מותר לו להשתמש בכסף ב"מ מח. ציון ה השימוש במעות שניתנו לקנין ולא קנו
->שהופקד אצלו כסף לא צרור שמן הסתם רשאי להשתמש בו
->->האם הוא חייב באונס לפני שהשתמש או אחרי שהשתמש (בחלקו או בכולו) ב"מ מא. ציון ג פסקה ג שליחות יד בפקדון; ב"מ מג. ציון א המפקיד מעות אצל שולחני
->->האם הוא נחשב שואל או לווה ב"מ מג. ציון א המפקיד מעות אצל שולחני
->->האם הוא שומר שכר או שואל ב"מ כח: ציון י שומר אבידה ושומר דמי אבידה
->->האם חייב להחזיר אותם מטבעות לפני שהשתמש בכסף ב"מ מג. ציון א המפקיד מעות אצל שולחני
->->האם יכול לומר "הרי שלך לפניך" אם פסלה המלכות את המטבעות ב"מ מג. ציון א המפקיד מעות אצל שולחני
->->האם סתם אדם כשולחני בזמן שרוב הפרנסה היא בשימוש במטבעות ב"מ מג. ציון א המפקיד מעות אצל שולחני
שום
->איזה שום מרבה את הזרע, הצלוי או המבושל ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
->אכילתו בערב יום הכפורים בבוקר ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
->אכילתו מראשו או מן העלים שלו ביצה כה: ציון א דרך אכילת שום ובצל
->האם הוא מאכל טוב נדרים לא. ציון א הנודר משובתי שבת או מאוכלי שום
->הברכה עליוברכות לו: ציון ט הברכה על פלפלין וזנגביל
->->אם נשתבח עם דברים אחרים על ידי בישולברכות לו: ציון ט הברכה על פלפלין וזנגביל
->->כשאוכלים אותו חי או כשאוכלים אותו מבושל ברכות לח: ציון ב הברכה על ירקות חיים ומבושלים
->הנודר מאוכלי שום - במי הוא אסור נדרים לא. ציון א הנודר משובתי שבת או מאוכלי שום
->הנודר ממקפה - האם אסור בשום נדרים נג: ציון ד הנודר מן המקפה ומן השום
->הנודר משום
->->האם אסור במקפה שיש בה שומים או שאין בה נדרים נג: ציון ד הנודר מן המקפה ומן השום
->->האם אסור בשומים שבמקפה נדרים נג: ציון ד הנודר מן המקפה ומן השום
->תקנת עזרא לאכול שום בע"ש נדרים לא. ציון א הנודר משובתי שבת או מאוכלי שום; נדרים סג: ציון א אומדן של כוונת הנודר עד זמן מסוים
->->האם היא תקנה גמורה נדרים לא. ציון א הנודר משובתי שבת או מאוכלי שום
->תקנת עזרא לאכול שום בערב שבת
->->באשה ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
->->בזה"ז שהשתנו הטבעים שאינו מרבה זרע ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
->->ביום שישי או בליל שבת ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
->->בליל רביעי וחמישי ושישי ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
->->במי שאינו נשוי או במי שאינו תלמיד חכם ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
שומא (טריפת נכס מחייב ע"י נושה)
->אם התברר שטרף בטעות (כגון שהפקדון נמצא או שהתברר שהיה בביתו כל הזמן או שהיה ללווה כסף מזומן) - האם הנכס חוזר לחייב או שהנושה יכול לתת כסף במקומו
->->אם כבר מכר הנושה את הנכס לאחר או נתן אותו במתנה ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
->->בקרקע או במטלטלין ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
->->האם החייב מוכרח לקבל את הנכס חזרה אם הוזל ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
->->האם פירות שהצמיח הנכס בינתיים חוזרים לחייב ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
->האם הלווה מוכרח לקבל את הנכס חזרה אם הוזל ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
->זכות הלווה לקבלו בחזרה אם ישלם למלווה
->->אם בינתיים השביח הנושה את הנכס או שהנכס התייקר או השביח ממילא או הוזל ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->->אם דבר כזה מצוי בשוק או לא ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->->אם הנושה הוריש את הנכס
->->->אחרי שמת או בירושה מחיים ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->->->ליורש אחד או לכמה יורשים ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->->אם הנושה מכר את הנכס (וקנה אותו חזרה או לא קנה) ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->->אם הנושה נתן את הנכס במתנה ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->->אם הנכס נטרף מהנושה ע"י נושה שלו (בהטרחת ב"ד או בלי הטרחת ב"ד) ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->->אם כבר מכר הנושה את הנכס לאחר או נתן אותו במתנה ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
->->אם מראש החייב נתן את הנכס לנושה בלי להטריח את ב"ד ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->->באשה נושה שטרפה את הנכס ונישאה (ומתה או לא מתה) - האם החייב זכאי לפדות את הנכס מבעלה ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->->בקרקע או במטלטלין ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות; ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->->האם בעל של אשה חייבת (שנשא אותה אחרי הטריפה) זכאי לפדות את הנכס מהנושה (אם מתה או לא מתה) ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->->האם די בקריעת שטר החלטאתא או האדרכתא או שצריך לעשות קנין חדש ושטר חדש ב"מ טז: ציון ב קנינו של המלוה בנכסים שנתקבלו לפרעון
->->האם פירות שהצמיח הנכס בינתיים חוזרים ללווה ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
שומה (הערכת שווי של נכס)
->בית דין שטעו בשומה, שהוסיפו או פחתו במחיר - האם המכר בטל
->->אם הכריזו או לא הכריזו כתובות ק: ציון ד דיינים שטעו בשומה, כשהכריזו וכשלא הכריזו
->->אם כתבו אגרת בקורת או לא כתבו כתובות ק: ציון ד דיינים שטעו בשומה, כשהכריזו וכשלא הכריזו
->->בדברים או בזמנים שצריכים הכרזה או שאינם צריכים הכרזה כתובות ק: ציון ד דיינים שטעו בשומה, כשהכריזו וכשלא הכריזו
->->ביותר מחצי כתובות צט: ציון ח דינים שהכריזו וטעו בשומה ביותר מחצי; כתובות ק: ציון ד דיינים שטעו בשומה, כשהכריזו וכשלא הכריזו
->->במטלטלין או בקרקע כתובות צט: ציון ז טעות הדיינים בשומה
->->במכירה למי שקונה קרקע מדעתו או בגבייה למלוה כתובות צט: ציון ז טעות הדיינים בשומה
->->בשומת נכסי יתומים כתובות צט: ציון ז טעות הדיינים בשומה; כתובות צט: ציון ח דינים שהכריזו וטעו בשומה ביותר מחצי
->->בשומת נכסי לווה או נכסי הקונה מהלווה כתובות צט: ציון ז טעות הדיינים בשומה
->->בשתות או בפחות משתות כתובות צט: ציון ז טעות הדיינים בשומה; כתובות ק: ציון ד דיינים שטעו בשומה, כשהכריזו וכשלא הכריזו
->->האם צריך להחזיר את האונאה כתובות צט: ציון ז טעות הדיינים בשומה
שומע כעונה (ראה גם: הוצאת אחרים)
->אם לא שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה ברכות נג: ציון ח יוצאים ידי חובה בשמיעה של ברכה
->אם ענה אמן או לא ענה ברכות נג: ציון ח יוצאים ידי חובה בשמיעה של ברכה
->בהלל - כשהש"צ אומר "ברוך הבא" האם הציבור עונה "ברוך הבא" או "בשם ה'" סוכה לח: אחרי ציון ב נוסח האמירה בפסוק "ברוך הבא"
->בתפילה ובברכות סוכה לח: ציון ב שומע כעונה
->האם צריך שהשומע יתכוון לצאת והמברך יתכוון להוציאו ברכות נג: ציון ח יוצאים ידי חובה בשמיעה של ברכה
'שומע תפילה'
->יחיד שמוצא את הציבור מתפללים ומתחיל להתפלל - האם הוא צריך לכוון בתפילתו כדי שיגמור ויענה "אמן" על ברכת "שומע תפלה" ברכות כא: ציון א תפילת היחיד כשמוצא את הציבור מתפללים
שומר
->אחד משומרי שור שפשע והשור נשמר ע"י האחרים והזיק - מי חייב ב"ק י. ציון ה מסר שורו לחמישה
->אם אבד הפקדון והמפקיד טרף מהשומר נכס אחר והפקדון נמצא או שהתברר שהיה בביתו כל הזמן
->->האם הנכס חוזר לשומר או שהמפקיד יכול לתת כסף במקומו
->->->אם טרף קרקע או מטלטלין ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
->->->אם כבר מכר המפקיד את הנכס לאחר או נתן אותו במתנה ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
->->האם השומר מוכרח לקבל את הנכס חזרה אם הוזל ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
->->האם פירות שהצמיח הנכס בינתיים חוזרים לשומר ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
->אם אבד הפקדון והמפקיד טרף מהשומר נכס אחר והפקדון נמצא והתייקר - האם השומר חייב להחזיר את הפקדון (תמורת החזרת הנכס שלו) או רק לשלם את שווי התתייקרות ב"מ לה. ציון ח פסקה א החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
->אם אבד הפקדון והשומר שילם (אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא והשביח - האם השומר זוכה בשבח
->->אם טען טענה המחייבת אותו או הפוטרת אותו ב"מ לג: ציון ב פסקה ז שומר ששילם ולא רצה להשבע
->->אם רק אמר "הריני משלם" ב"מ לג: ציון ב פסקה ז שומר ששילם ולא רצה להשבע
->->בהתייקרות ב"מ לג: ציון ב פסקה ז שומר ששילם ולא רצה להשבע
->->->אם ב"ד גבו ממנו כסף או קרקע או מטלטלין ב"מ לה. ציון ו שומר ששילם על ידי כפית בית דין
->->->אם שילם מרצונו או רק אחרי שב"ד כפוהו לשלם ב"מ לה. ציון ו שומר ששילם על ידי כפית בית דין
->->בשבח שמגופו או בשבח שמעלמא ב"מ לג: ציון ב פסקה ז שומר ששילם ולא רצה להשבע
->->מה שהשביח אחרי התשלום ב"מ לג: ציון ב פסקה ז שומר ששילם ולא רצה להשבע
->->מה שהשביח משעת ההפקדה עד התשלום ב"מ לג: ציון ב פסקה ז שומר ששילם ולא רצה להשבע
->אם אבד הפקדון והשומר שילם ונמצא הפקדון והוזל - האם המפקיד חייב לקבלו חזרה ולהחזיר לשומר מה ששילם ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
->אם בעליו עמו (ראה: בעליו עמו)
->אם ההפקדה היתה בלי עדים
->->האם הוא פטור מלשלם מטעם מיגו שלא היו דברים מעולם או שהחזיר שבועות מה: ציון ג פרק א שבועת השכיר כשאין עדים על השכירות
->->האם הוא פטור משבועת השומרים מטעם מיגו שבועות מה: ציון ג פרק א שבועת השכיר כשאין עדים על השכירות
->אם נגנב הפקדון באונס והוכר הגנב - האם חייב השומר לתבעו בדין
->->אם נשבע השומר לפני שהוכר הגנב או אח"כ ב"ק קח: ציון ו חיוב השומרים על פקדון שנגנב באונס
->->בשומר חינם או שומר שכר ב"ק קח: ציון ו חיוב השומרים על פקדון שנגנב באונס
->->חיובו לשלם למפקיד אם ידוע שיוכל להוציא מהגנב בדין ב"ק קח: ציון ו חיוב השומרים
->אם נגנב הפקדון באונס וחזר לבית השומר - האם חייב עדיין בשמירה ב"ק קח: ציון ט חיוב השומר
->אם תקף ליסטים מזוין את הבהמה הנשמרת וגם הרועה מזוין - האם נחשב אונס ב"מ ו: ציון ד פסקה ה תקפו כהן; ב"מ צג: ציון ת אונס בליסטים מזוין ורועה מזוין
->גלגול שבועה עליו על טענת שמא שבועות מח: ציון י גלגול שבועה בטענת שמא
->->אם השומר אינו יודע או אם שניהם אינם יודעים שבועות מח: ציון י גלגול שבועה בטענת שמא
->גנב שהודה לו שגנב את הפקדון (ראה: קנס)
->דיני הפקדון (ראה: פיקדון)
->האם אשתו יכולה להישבע ולפטרו ב"ק פז. ציון ד החיובים הממוניים של אשה נשואה
->האם הוא יכול להישבע ולהיפטר במקום שידוע שעדים מצויים
->->אם הוא טוען שנאנס או שהשיב את הפקדון ב"מ פג. ציון ב חיובו של השומר במקום שהעדים מצויים
->->בשואל שטוען שהבהמה מתה בשעת מלאכה ב"מ פג. ציון ב חיובו של השומר במקום שהעדים מצויים
->->בשוכר שטוען שנאנס ב"מ פג. ציון ב חיובו של השומר במקום שהעדים מצויים
->האם יש חיוב שמירה אם אמר "הא ביתא קמך" ביצה לט: ציון ו עירוב תחומין על פירותיו שבעיר אחרת
->האם יש חיוב שמירה אם ייחדו לפקדון קרן זוית בבית השומר ביצה לט: ציון ו עירוב תחומין על פירותיו שבעיר אחרת
->האם פשיעה היא בכלל חיובי שמירה או שהיא בגדר מזיק בידיים ב"מ צד. ציון ב שומר שעושה תנאי להפטר על פשיעתו
->האם שומר חינם חייב אם ניזק הפקדון על ידי מזיק חיצוני שנכנס לרשותו ב"מ פא: ציון ג נוסח התחייבות לקבלת שמירה
->הטוען שכבר החזיר את הפקדון והמפקיד אומר שלא החזיר - האם המפקיד נאמן
->->אם הוא נותן כראיה את משקלו או מידתו או מניינו של הדבר ב"מ כג: ציון ב משקל, מידה ומנין כסימן
->->אם הוא נותן סימן מובהק ב"מ כג: ציון ב משקל, מידה ומנין כסימן
->המכניס בהמתו או חפציו לחצר חברו ברשות - האם בעל החצר חייב בשמירה
->->אם קיבל על עצמו שמירה בפירוש או לא קיבל ביצה מ. ציון ב דין היזק במכניס פירותיו לחצר חבירו
->->חיובו אם בהמתו הזיקה לחפצים ביצה מ. ציון ב דין היזק במכניס פירותיו לחצר חבירו
->המפקיד דינר זהב לשמירה ואמר לשומר "הזהר בו, של כסף הוא" ופשע ב"ק סב. ציון א המשאיל לחבירו מקום לגדיש; ב"ק סב. ציון ג המפקיד דינר זהב ואמר שהוא כסף
->->אם הזיק לו ב"ק סב. ציון ח המזיק ולא ידוע מה הזיק
->->אם יש עדים שידע בעת ההפקדה שזה זהב ב"ק סב. ציון ג המפקיד דינר זהב ואמר שהוא כסף
->->אם נודע לו אחר זמן שזה זהב ב"ק סב. ציון ג המפקיד דינר זהב ואמר שהוא כסף
->->בשומר איש שבקי במטבעות או בשומרת אשה ב"ק סב. ציון ג המפקיד דינר זהב ואמר שהוא כסף
->המפקיד חפץ לשמירה ואח"כ נתן לשומר רשות לשברו ושברו ב"ק צג. ציון ז שומר שהזיק ברשות
->המשאיל לחבירו מקום בחצרו להגדיש חיטים והגדיש חיטים וחיפן בשעורים והמשאיל הדליק אש ושרף את הגדיש ב"ק סב. ציון א המשאיל לחבירו מקום לגדיש
->->אם הדליק בשטח שהשאיל או בשאר השטח ועברה לגדיש ב"ק סב. ציון א המשאיל לחבירו
->->חיוב מטעם שומר או מטעם מזיק ב"ק סב. ציון א המשאיל לחבירו מקום לגדיש
->המשאיל לחבירו מקום בחצרו להגדיש שעורים והגדיש שעורים וחיפן בחיטים ונשרפו ב"ק סב. ציון א המשאיל לחבירו מקום לגדיש
->הנושא משא שכבד לאחד וקל לשניים ונשבר - האם חייב בכל הנזק או בחלקו
->->אם נשאו אדם אחד או שנים ב"מ פג. ציון ו משא שכבד לאחד וקל לשניים, ונשבר
->->בשכיר יום או בקבלן ב"מ פג. ציון ו משא שכבד לאחד וקל לשניים, ונשבר
->זכייתו בכפל (ראה: כפל, בשומר)
->זמן תחילת חיובו
->->משעת המשיכה או משעת הפשיעה ב"ק קח: ציון ט חיוב השומר על פקדון שנאנס והוחזר
->->משעת סילוק הבעלים או רק כשהוא מושך את הפקדון ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
->->->אם אמר לבעלים "הנח לפני" ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
->->->בשואל ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
->זמן תחילת חיובו - משעת משיכה או משעת פשיעה ב"מ ב: ציון א פסקה ה כחו של עד המסייע לפטור משבועה
->חיובו אם נולדה בבהמה מכה בפשיעה וסופה להתרפא ב"ק פו. ציון ד תשלומי נזק על חבלה
->חיובו בשמירה אם לא משך את הפיקדון ב"מ פא: ציון ג נוסח התחייבות לקבלת שמירה
->חיובו להישבע (ראה: שבועה)
->כלבים או זאבים שטרפו את הבהמה הנשמרת - מתי נחשב אונס ב"מ צג: ציון ד פגיעת כלבים באונס
->כשהוא משלם משום שהפקדון אבד או נגנב - האם נאמן לומר כמה היה שווה בשעת האבדן או שהוא חייב להישבע בגלגול אגב שבועת "אינה ברשותי" ב"מ לג: ציון ב פסקה ז שומר ששילם ולא רצה להשבע
->כשמחזיר פיקדון של תבואה - כמה ינכה מהכמות המקורית עקב פחת טבעי
->->אם הוא מחזיר בימות הגורן או בימות הגשמיםב"מ מ. ציון ג הפחת לעומת התפיחה בפקדון של תבואה
->->במידה מרובה או במידה מועטת ב"מ מ. ציון ג הפחת לעומת התפיחה בפקדון של תבואה
->לשון קבלת שמירה
->->אם המפקיד מבטיח שכר ב"מ פא: ציון ג נוסח התחייבות לקבלת שמירה
->->בבעל חצר הנותן לחברו רשות להיכנס עם ממונו לחצרו ב"מ מט: ציון א קבלת שמירה באומר 'הרי הבית לפניך'
->->המבקש מבעל בית לשמור לו ואמר לו "הרי הבית לפניך" ב"מ מט: ציון א קבלת שמירה באומר 'הרי הבית לפניך'
->->->אם משלם שכר לבעל הבית ב"מ מט: ציון א קבלת שמירה באומר 'הרי הבית לפניך'
->->המבקש מחברו בחצרו לשמור לו משהו והשיב "הנח" או "הכנס" או "הנח על בהמתי" ב"מ פא: ציון ג נוסח התחייבות לקבלת שמירה
->->המבקש מחברו בשוק לשמור לו משהו והשיב "הנח" או "הנח לפניך" או "הנח לפני" ב"מ פא: ציון ג נוסח התחייבות לקבלת שמירה
->מי שהתיר לאחר להכניס את ממונו לרשותו - האם חייב בשמירה על הממון ב"ק מז. ציון ח נזקי ממון בחצר חבירו כשנכנס ברשות ושלא ברשות; ב"ק מז: ציון ח היקף האחריות של בעה"ב כשקבל לשמור
->->בבית או בחצר או בשדה ב"ק נט: ציון ב המגדיש בתוך שדה חבירו
->->חיוב באונס ב"ק מז. ציון ח נזקי ממון בחצר חבירו כשנכנס ברשות ושלא ברשות
->->לענין נזקים הבאים מבחוץ
->->->אם בא שור מבחוץ ונגחו ב"ק מז: ציון ח היקף האחריות של בעה"ב כשקבל לשמור
->->->אם הממון ניזוק ע"י רוח ב"ק מז: ציון ח היקף האחריות של בעה"ב כשקבל לשמור
->->->אם השור יצא וננגח בחוץ ב"ק מז: ציון ח היקף האחריות של בעה"ב כשקבל לשמור
->->->אם אפשר לגבות מהמזיק או שא"א ב"ק מז: ציון ח היקף האחריות של בעה"ב כשקבל לשמור
->->->אם קיבל שמירה בפירוש ב"ק מז: ציון ח היקף האחריות של בעה"ב כשקבל לשמור
->מי שקנה שור בלי שיניים טוחנות ולכן אינו מסוגל לאכול ומסר אותו לרועה ומת - הקלה באחריות הרועה כלפי הקונה (כשומר) ב"מ מב: ציון ב מקח טעות בקנין על ידי ספסר, תשלום דמי בשר בזול
->מעות מותרות (לא צרורות) - חיובו באונס כתובות לד: ציון ה זכות היורשים בבהמה ששאל אביהם
->ספק בחיובו - האם הוא מוגדר "איני יודע אם פרעתיך" או "איני יודע אם נתחייבתי לך" ב"מ ב: ציון א פסקה ה כחו של עד המסייע לפטור משבועה
->על פירות העומדים להיבצר - האם הם כקרקע לענין ששומר פטור שבועות מב: ציון י כל העומד להבצר כבצור דמי
->->אם חיבורם לקרקע גורם להכחשתם שבועות מב: ציון י כל העומד להבצר כבצור דמי
->על קרקע, עבד, שטר והקדש
->->חיוב שבועה שאינה ברשותו ושלא שלח בה יד
->->->אם השומר רוצה לשלם או אינו רוצה שבועות מב: ציון ט פרק ב חיובי השומרים בקרקעות בעבדים בשטרות ובהקדשות
->->->מהתורה או מדרבנן שבועות מב: ציון ט פרק ב חיובי השומרים בקרקעות בעבדים בשטרות ובהקדשות
->->שומר חינם שפשע בהם - האם הוא חייב לשלם שבועות מב: ציון ט פרק א חיובי השומרים בקרקעות בעבדים בשטרות ובהקדשות
->->שומר שכר עליהם - האם הוא חייב לשלם אם פשע או בגנבה ואבדה שבועות מב: ציון ט פרק א חיובי השומרים בקרקעות בעבדים בשטרות ובהקדשות
->קטן שהפקיד
->->חיוב השומר אם פשע בשמירה ב"ק קו: ציון ג חיובי ממון ושבועה כשהתובע קטן
->->חיוב השומר בכפל אם טען טענת גנב בשקר ב"ק קו: ציון ג חיובי ממון ושבועה כשהתובע קטן
->->האם השומר חייב שבועת השומרים ב"ק קו: ציון ג חיובי ממון ושבועה כשהתובע קטן
->->->אם הפקיד כשהיה קטן ותבע כשגדל והפקדון בעין או לא ב"ק קו: ציון ג חיובי ממון ושבועה
->קניית פירות משומר פירות - חשש שהם גנובים ב"ק קיט. ציון א קבלת פירות מאריס; ב"ק קיט. ציון ב קניה משומרי פירות
->->אם הוא מוכר בפתח הגינה או מאחורי הגינה ב"ק קיט. ציון ב קניה משומרי פירות
->->אם הסלים והפלס לפניהם או לא ב"ק קיט. ציון ב קניה משומרי פירות
->רועה שהניח את עדרו ובא לעיר ונטרפה בהמה - מתי חייב לשלם
->->אם לא היה יכול להציל גם אילו היה שם (ראה: תחלתו בפשיעה וסופו באונס)
->->אם נכנס לעיר בזמן שרועים רגילים להיכנס או לא ב"מ צג: ציון א רועה שהניח עדרו ונכנס לעיר
->->רועה בשכר או רועה בחינם ב"מ צג: ציון א רועה שהניח עדרו ונכנס לעיר
->רועה שלא טרח להציל את העדר מחיות או טרח בהצלה ולא הצליח ב"מ צג: ציון ד חיוב הרועה להציל מפני החיות והדומים להם
->->בשומר שכר או בשומר חינם ב"מ צג: ציון ד חיוב הרועה להציל מפני החיות והדומים להם
->שאמר "איני משלם" אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר - האם יכול לחזור בו ולהישבע ב"מ לג: ציון ב פסקה ב שומר ששילם ולא רצה להשבע; ב"מ לד: ציון ב פסקה א דיני שבועה שאינה ברשותו
->שבאו עליו גנבים ונתן להם את הפקדון - האם חייב מטעם מסור ב"ק קיז. ציון ד נאנס לתת ממון חבירו; ב"ק קיז. ציון ד פסקה ג המראה ממון חבירו מחמת אונס; ב"ק קיז. ציון ו אנס העומד על הממון
->שבועת השומרים על טענת פחות משתי מעות כסף שבועות לח: ציון ג פרק ג הטענה - שתי כסף; שבועות מ. ציון ג שיעור התביעה בשבועת השומרים; שבועות מח: ציון ח פרקים א-ב שיעור הטענה והכפירה בשבועת השותפים וכיוצא בה
->שגנב את הפקדון והחזיר אותו בלי ידיעת המפקיד - האם יצא ידי חובת השבה
->->אם החזירו למקומו בביתו או לבית המפקיד ב"ק קיח: ציון ג אופן ההשבה של שומר שגנב
->->אם הנגנב מנה את נכסיו ומצא את המספר המלא או לא מנה ב"ק קיח: ציון ג אופן ההשבה
->שהחפץ נאסר בהנאה בפשיעתו - האם יכול לומר "הרי שלך לפניך" ב"ק מה. ציון א החזרת שור
->->בשומר שור והמית אדם ונגמר דינו לסקילה ב"ק מה. ציון א החזרת שור שנגמר דינו להסקל
->שהשתמש בפקדון ברשות והחזירו למקומו - האם מפסיק להיות חייב כשואל ב"מ מא. ציון ג פסקה ה שליחות יד בפקדון
->שהתנה שייפטר בפשיעה - האם התנאי קיים ב"מ צד. ציון ב שומר שעושה תנאי להפטר על פשיעתו
->שהתנה שיתחייב כשואל - האם התנאי קיים
->->אם התנה המפקיד או הנפקד ב"מ צד. ציון ח העושה תנאי בשומרים שיתחייבו כשואל
->->בשומר שכר או בשומר חינם ב"מ צד. ציון ח העושה תנאי בשומרים שיתחייבו כשואל
->שולחני שהופקד אצלו כסף (ראה: שולחני)
->שומר בהמה שהעלה אותה להר או עלתה מעצמה ונפלה - האם חייב
->->אם היה יכול למנוע אותה מלעלות או לא ב"מ לו: ציון ד נפלה מראש ההר
->->אם היה יכול למנוע אותה מלרדת או לא ב"מ לו: ציון ד נפלה מראש ההר
->->אם היה שם מרעה שמן או לא ב"מ לו: ציון ד נפלה מראש ההר
->->בשומר חינם או בשומר שכר ב"מ לו: ציון ד נפלה מראש ההר
->שומר בהמה שסיגף אותה ומתה ולא ברור אם הבהמה מתה מחמת הסיגוף - האם השומר חייב, בשומר שכר ובשומר חינם ב"מ צג: ציון צ סיגפה ומתה
->שומר בהמות ובהמה אחת נדחפה על ידי חברותיה בזמן העברת הבהמות יחד על גשר - האם זו פשיעה ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
->שומר בית ובו חש"ו וקפצו ושברו כלים - חיובו ב"ק כא: ציון ו נזק הנגרם מקפיצה
->שומר גרנות - חיובו בשמירת פירות שהוכנסו ללא רשות ב"ק נט: ציון ב המגדיש בתוך שדה חבירו
->שומר העיר ששמר כדרך השומרים ולא שמירה מעולה ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
->שומר חינם המעביר בהמות ודחפה אחת את חברתה ונפלה והוזקה ב"ק נז: ציון ז בהמה שנפלה לגינה
->שומר חינם על שטר, שפשע
->->אם הוא מאמין למה שבעל השטר טוען שהיה כתוב בו, או אינו מאמין שבועות מב: ציון ט פרק א חיובי השומרים בקרקעות בעבדים בשטרות ובהקדשות
->->אם נפסד השטר לגמרי, כגון שנמחק או שנגנב או אבד בגלל פשיעתו שבועות מב: ציון ט פרק א חיובי השומרים בקרקעות בעבדים בשטרות ובהקדשות
->שומר חינם ששבר כלי באונס ב"ק כו. ציון ב אדם המזיק באונס
->שומר חמץ ערב פסח
->->האם הוא חייב לשלם אם לא מכר ב"מ לח. ציון א פסקה ה, ז מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->->האם הוא רשאי לקנותו לעצמו ב"מ כח: ציון ט פסקה ב דרכי הטיפול באבידה שלא באו לקחתה
->->האם צריך למכור אותו ב"מ לח. ציון א פסקה ה, ז מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->שומר כסף - איך עליו לשמור
->->אם הוא מוליך אותו בדרך
->->->בזמן שגנבים מצויים או אינם מצויים ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->בידו או לפניו ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->אם הוא שומר את הכסף בביתו - האם צריך לשמור את הכסף בקרקע
->->->אם אמר לו המפקיד שיתכן שיזדקק לכסף בזמן הקרוב ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->אם בניו הקטנים בביתו והדלת נעולה ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->אם דרכו של השומר לשמור את כספו בתיבה (והמפקיד יודע על כך או אינו יודע) ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->אם הוא שומר בכיפה של אבנים ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->אם הפקיד אצלו ערב שבת בין השמשות (או מחצות היום) - מתי חייב לקבור במוצאי שבת אם הוא (השומר או המפקיד) תלמיד חכם או סתם אדם ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->אם השומר גר בבית חזק ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->במשכון או בכסף שנמסר בשביל עיסקא ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->בפרוטות ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->בשומר חינם או בשומר שכר ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->בשעה שגנבים מצויים או שאינם מצויים (כגון בזה"ז) ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->האם צריך להטמין בעומק טפח ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->->->כשמצויים גשושאי או טפוחאי או פרומאי ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->שומר כספי פדיון שבויים שמסרם לשודדים כדי להציל את עצמו (ראה: פדיון שבויים)
->שומר כספי צדקה שפשע בהם ב"ק קיז: ציון ב פסקה ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
->->אם הופקדו ע"מ שיחזיר או שיחלק ב"ק קיז: ציון ב פסקה ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
->שומר כשות (ראה: כשות)
->שומר לשון זהב וכסף - איך עליו לשמור ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
->שומר ספר שהלכו בעליו לחו"ל או שהם בעיר
->->האם מותר לו לקרוא בו כשמגוללו ב"מ כט: ציון ב פסקה א טיפול בספרים, במציאה ובפקדון
->->כל כמה זמן חייב לגוללו, בספר ישן או חדש ב"מ כט: ציון ב פסקה א טיפול בספרים, במציאה ובפקדון
->שומר עבד שפשע - האם חייב
->->בשומר שכר או בשומר חינם ב"מ צד. אחרי ציון ח שאילת בעלים באמירה
->->בתשלומים או בשבועה ב"מ צד. אחרי ציון ח שאילת בעלים באמירה
->שומר פירות - האם יש לו זכות אכילה בפירות כמו פועל
->->במחובר או בתלוש ב"מ צג. ציון ו זכות אכילה של השומרים בפירות תלושים ומחוברים
->->בשעת גמר מלאכה או לפני גמר מלאכה ב"מ צג. ציון ו זכות אכילה של השומרים בפירות תלושים ומחוברים
->->מהתורה או מהלכות מדינה ב"מ צג. ציון ו זכות אכילה של השומרים בפירות תלושים ומחוברים
->שומר פירות שהולכים ומרקיבים - האם מותר לו למכור אותם
->->אם המפקיד נמצא במקום קרוב או בחו"ל ב"מ לח. ציון א מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->->אם הפירות כבר התקלקלו ומוכר רק כדי למנוע הפסד מועט של הקנקנים ב"מ לח. ציון א מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->->אם חסרו את חסרונם השנתי תוך פחות משנה ב"מ לח. ציון א מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->->אם חסרו במידה שרגילים לחסור כל שנה או יותר ב"מ לח. ציון א מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->->אם חסרו תוך זמן מסוים יותר מחסרונם הרגיל באותו זמן ב"מ לח. ציון א מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->->בפירות שעמל המפקיד בגידולם או שקנאם בשוק ב"מ לח. ציון א מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->->האם רשאי למכור לעצמו ב"מ כח: ציון ט פסקה ב דרכי הטיפול באבידה שלא באו לקחתה; ב"מ לח. ציון א מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->שומר פירות שהולכים ומרקיבים - האם צריך למכור דווקא לכהנים מחשש שהמפקיד עשאם תרומה על פירות אחרים ב"מ לח. ציון א מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->->בזמן שנהג חיוב תרומה מדאורייתא או בזמן הזה שתרומה היא מדרבנן ב"מ לח. ציון א מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->שומר פירות שהולכים ומרקיבים שלא מכר - האם חייב לשלם ב"מ לח. ציון א מוכרים פקדון שהולך ונפסד
->שומר שהעביר את הפקדון ונשבר או שנתקל והוזק
->->בשומר חינם או בשומר שכר ב"מ פב: ציון ג שומר שהעביר חבית ונשברה
->->האם הוא חייב בנזק כדין פושע ב"מ פב: ציון ג שומר שהעביר חבית ונשברה
->->האם הוא נפטר בשבועה ב"מ פב: ציון ג שומר שהעביר חבית ונשברה
->->->מה נוסח השבועה ב"מ פב: ציון ג שומר שהעביר חבית ונשברה
->שומר שור והזיק - חיובו לשלם לניזק ב"ק מה: ציון ב קבלת שמירת נזיקין ע"י השומרים
->->אם קיבל בפירוש שמירת נזקים או קיבל שמירה סתם ב"ק מה: ציון ב קבלת שמירת נזיקין
->->אם שמר שמירה פחותה או מעולה ב"ק מה. ציון ג חיוב תשלומים ונזיקין בשומרים ששמרו כראוי; ב"ק מה: ציון ב קבלת שמירת נזיקין ע"י השומרים
->->בשומר חינם, בשומר שכר או בשואל ב"ק מה. ציון ג חיוב תשלומים ונזיקין בשומרים ששמרו כראוי; ב"ק מה: ציון ב קבלת שמירת נזיקין ע"י השומרים
->->בשור רגיל או שהכיר בו שהוא נגחן ב"ק מה: ציון ב קבלת שמירת נזיקין ע"י השומרים
->->בשור תם או מועד ב"ק מה. ציון ג חיוב תשלומים ונזיקין בשומרים ששמרו כראוי
->->האם הבעלים חייבים כשהשומר פטור ב"ק מה. ציון ג חיוב תשלומים ונזיקין בשומרים ששמרו כראוי
->->כופר ונזק ב"ק מה. ציון ג חיוב תשלומים ונזיקין בשומרים ששמרו כראוי
->שומר שור והזיק ונסקל או שהניזק גבה מגופו - חיוב השומר לבעלים ב"ק מה. ציון ג חיוב תשלומים ונזיקין בשומרים ששמרו כראוי; ב"ק מה: ציון ב קבלת שמירת נזיקין ע"י השומרים
->->בשומר שכר ב"ק מה. ציון ג חיוב תשלומים ונזיקין בשומרים ששמרו כראוי
->שומר שור והמית ונגמר דינו לסקילה ואחר גנבוֹ וטבחוֹ - חיובו בדו"ה לשומר ב"ק צח: אחרי ציון א פסקה ג דבר הגורם לממון
->שומר שמן המחזיר אותו מזוקק בלי שמרים - האם רשאי להחזיר פחות מהכמות שהופקדה ב"מ מ. ציון ל פסקה א ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
->->אם הופקד מראש שמן מזוקק ב"מ מ. ציון ל פסקה א ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
->שור שהועד ברשות שומר וחזר לבעלים - האם חוזר בכך לתמותו ב"ק לט. ציון ג שור שהועד
->שטען בשקר שאבד (ראה: חומש)
->שטען בשקר שנגנב (ראה: טוען טענת גנב)
->שכפר בפקדון (ראה: כפירה)
->שני אנשים שאחד מהם הפקיד כלי קטן ואחד הפקיד כלי גדול והשומר שכח מי הפקיד מה - מה חייב השומר להחזיר לכל אחד ב"מ לז. ציון א פסקה ז המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
->שני אנשים שאחד מהם הפקיד מאה ואחד הפקיד מאתיים והשומר שכח מי הפקיד כמה - כמה חייב השומר להחזיר לכל אחד
->->אם המאתיים היו בכריכה אחת או בשתי כריכות ב"מ לז. ציון א המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
->->אם המפקידים תובעים אותו או אין תובעים אותו או שכחו ב"מ לז. ציון א המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
->->אם הפקידו יחד או בנפרד ב"מ לז. ציון א המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
->->בחיוב מן הדין או לצאת ידי שמים ב"מ לז. ציון א המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
->->בכריכה אחת או בשתי כריכות ב"מ לז. ציון א המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
->->האם מניחים את המנה השלישי ביד השומר או ביד ב"ד ב"מ לז. ציון א המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
->שני אנשים שאחד מהם הפקיד פקדון והשומר שכח מי הפקיד - האם משלם לכל אחד או משלם שיעור אחד לשניהם
->->אם מתו המפקידים ב"מ לז. ציון א המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
->->בחיוב מן הדין או לצאת ידי שמים ב"מ לז. ציון א המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
->שנפטר - האם היורשים חייבים בפשיעה או בגנבה ואבדה
->->אם היה שומר חינם או שומר שכר כתובות לד: ציון ה זכות היורשים בבהמה ששאל אביהם
->->אם הניח להם אביהם נכסים כתובות לד: ציון ה זכות היורשים בבהמה ששאל אביהם
->שעושה ברשות - האם הוא פטור מנזק אף כשמזיק בידים ב"מ פב: ציון ג שומר שהעביר חבית ונשברה
->שקיבל ע"ע אחריות אם השור יזיק לאחרים - האם חייב לשלם לבעלים אם הוזק
->->אם קיבל שמירה בסתם ב"ק מה: ציון ב קבלת שמירת נזיקין ע"י השומרים
->->בשור רגיל או בשור שהכיר בו שהוא נגחן ב"ק מה: ציון ב קבלת שמירת נזיקין ע"י השומרים
->ששבר דבר שמחירו יקר יותר ביום השוק - כמה הוא משלם
->->אם הוא משלם לפני יום השוק או אחריו ב"מ צט: ציון ט סבלים ששברו חבית יין
->->האם יכול להחזיר חפץ כזה במקום הכסף ב"מ צט: ציון ט סבלים ששברו חבית יין
->ששינה בתנאי השמירה בהליכת הבהמה מהר לבקעה או להיפך - האם הוא חייב
->->בשומר חינם או בשומר שכר ב"מ עח. ציון ה חיובי השוכר כששינה מתנאי השכירות
->תחילתו בפשיעה וסופו באונס (ראה: תחילתו בפשיעה וסופו באונס)
שומר אבידה
->האם הוא שומר חינם או שומר שכר ב"מ כח: ציון י שומר אבידה ושומר דמי אבידה; ב"מ פא: ציון ז הלוהו על המשכון - שומר שכר
->->במוצא כלים שמשתמש בהם לצרכו ב"מ ל. ציון א שימוש במציאה לצרכו ולצרכה
->->האם הוא נחשב שומר שכר לכל דבר ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
->האם הוא שומר שכר או שומר חנם ב"ק נו: ציון ו שומר אבידה; ב"ק עט: ציון ד הגדרת גנב וגזלן
->האם שומר דמי אבידה הוא ש"ש או שואל ב"מ כח: ציון י שומר אבידה ושומר דמי אבידה
->חיובו בכפל אם טען טענת גנב ונשבע ונמצאה בידו ב"ק נו: ציון ו שומר אבידה
->->אם טען טענת לסטים מזויין ב"ק נו: ציון ו שומר אבידה
->על בהמה, ונגנבה או אבדה ב"ק נז. ציון א דין שומר בעל חי
->->אם החזיר אותה למקום שאינו רשות הבעלים ואינו משתמר אלא שהבעלים נכנס ויוצא שם תדיר ב"ק נז. ציון א דין שומר בעל חי
->->האם חייב לשמור עליה שמירה מעולה ב"ק נז. ציון א דין שומר בעל חי
שומר שכר
->בגניבה ואבידה שהיו באונס ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
->בתחילתו בגניבה ואבידה וסופו באונס ב"מ לו: ציון ד פסקה ב נפלה מראש ההר
->האם מקבל את שכרו אם אבד הפקדון באופן שהוא פטור
->->אם התנה להיפטר בגניבה ואבידה ונגנב או אבד ב"מ נח. אחרי ציון ב שבועה של שומר שכר בשביל לקבל שכרו
->->בדבר שאין עליו חיוב אחריות (כגון קרקע והקדש) - האם צריך להישבע שנאנס ב"מ נח. אחרי ציון ב שבועה של שומר שכר בשביל לקבל שכרו
->האם צריך תמיד להיות יושב ומשמר או שדי בשמירה במקום שמור היטב ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
->מה נחשב אונס שהוא פטור בו ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
->מי נחשב שומר שכר
->->מתעסק בעיסקא, על חלק הפקדון ב"מ קד: ציון ו פסקה ו-ח העיסקא וגדריה
->->שומר שמחזיק את החפץ כבטחון שיקבל שכר על עבודה שעשה עבור בעל נכס ב"מ קד: ציון ו פסקה ו-ח העיסקא וגדריה
->->שומר שמקבל שכר אבל היה שומר גם בלי השכר ב"מ קד: ציון ו פסקה ו-ח העיסקא וגדריה
->->שומר שמקבל שכר על דבר אחר שהוא עושה בעבור בעל הנכס (ולא בעבור השמירה) ב"מ קד: ציון ו פסקה ו-ח העיסקא וגדריה
->ששמר כדרך השומרים ולא שמירה מעולה ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
->ששמר כמו שהבעלים עצמו שומר ב"מ לו: ציון ד נפלה מראש ההר
->ששמר כסף מופקד בקרקע ב"מ מב. ציון א פסקה ג דין שמירת כספים
שומר של פרי
->האם הוא חייב בערלה ברכות לו. ציון י כיצד מברכים על קליפות הפרי וכיוצא בהן; ברכות לו: לפני ציון ה הגדרת שומר הפרי לענין ערלה
שומר שמסר לשומר
->אם גרע בשמירה (כגון ש"ש שמסר לש"ח) - האם חייב באונס ב"ק יא: ציון ה שומר שמסר לשומר
->אם העידו עדים שהשני לא פשע אלא נאנס ב"ק יא: ציון ה שומר שמסר לשומר
->אם הפקדון הוזק - עם מי ידון הבעלים ב"ק נו: ציון ד שומר בהמה שמסרה לשומר והזיקה
->->אם מסר לברזיליה או לבני ביתו ויש להם ממה לשלם או אין להם ב"ק נו: ציון ד שומר בהמה שמסרה לשומר והזיקה
->אם השני כשר ב"ק יא: ציון ה שומר שמסר לשומר
->בבהמה, והזיקה - ממי הניזק נפרע ב"ק נו: ציון ד שומר בהמה שמסרה לשומר והזיקה
->->אם מסר לברזיליה ויש לו ממה לשלם או אין לו ב"ק נו: ציון ד שומר בהמה שמסרה לשומר והזיקה
->האם הוא נחשב פושע או גזלן ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->האם השומר הראשון חייב
->->אם הראשון נשבע שנאנס ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->אם השני שלח יד ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->אם יש עדים שנאנס (ומעידים גם שלא פשע ולא שלח יד או לא מעידים כך) ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->אם מסר לאדם המוחזק לכשר יותר ממנו ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->אם מסר למי שהמפקיד רגיל להפקיד אצלו ופשע או שאין ידוע האם נאנס ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->->אם השני פשע ואין לו במה לשלם ב"מ מב. ציון ב פסקה ג שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->->->בש"ש שמסר לש"ח שהמפקיד רגיל להפקיד אצלו והשני נשבע שנאנס או רק נשבע שלא פשע או הלך למדינת הים ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->->מי נחשב שרגיל להפקיד אצלו - אם הפקיד אצלו פעמיים או יותר או רק בשעת חירום או אם העני או נעשה חשוד בינתיים או אם היה מפקיד אצלו רק דבר יותר זול מהפקדון הנוכחי או אם בינתיים התחיל להפקיד אצל אחרים ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->בספק - האם נחשב "איני יודע אם נתחייבתי" או "איני יודע אם פרעתיך" ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->בש"ש שמסר לש"ח ויש עדים שנאנס באונס שאולי נבע מהמסירה או שמתה כדרכה ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->בשומר שמסר לחרש שוטה וקטן ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->האם ש"ח שמסר לש"ש נחשב פשיעה ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->מי שהיה שומר בבעלים ומסר לאחר שלא היה בבעלים ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->->אם מיעט בשמירתו כגון שומר שכר שמסר לשומר חינם או שואל שמסר לשומר שכר ב"מ צד. אחרי ציון ח שאילת בעלים באמירה
->->ממתי מתחיל החיוב - משעת המסירה או משעת הנזק ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->האם מותר למסור לכתחלה לשומר אחר ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
->->לבני ביתו ב"מ מב. ציון ב פסקה ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->->לשומר חינם שהבעלים רגיל להפקיד אצלו ב"מ מב. ציון ב פסקה ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->חיובו מטעם חוסר מהימנותו של השני להישבע ב"מ ב: ציון א פסקה ה כחו של עד המסייע לפטור משבועה
->שוכר שהשאיל והבהמה מתה באונס - האם השואל משלם לשוכר או למשכיר
->->אם המשכיר התיר לשוכר להשאיל ולדון עם השואל ב"מ לה: ציון ג פסקה א שומר שמסר לשומר
->->אם המשכיר ראה את האונס ב"מ לה: ציון ג פסקה א שומר שמסר לשומר
->->אם השוכר נשבע שקרה אונס ב"מ לה: ציון ג פסקה א שומר שמסר לשומר
->->אם יש עדים על האונס ב"מ לה: ציון ג פסקה א שומר שמסר לשומר
->שומר חינם שמסר לשומר שכר ונגנבה או אבדה
->->האם שומר השכר משלם לשומר חינם או למפקיד ב"מ לה: ציון ג פסקה א שומר שמסר לשומר
->->מי צריך לשלם לשומר השכר את שכרו ב"מ לה: ציון ג פסקה א שומר שמסר לשומר
->שומר שאין דרכו לשמור בעצמו שמסר לתלמידו והלה פשע ואין לו במה לשלם - האם הראשון חייב ב"מ מב. ציון ב פסקה ג שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->שמסר לבני ביתו
->->אילו קרובים נחשבים "בני ביתו" ב"מ מב. ציון ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->->אם אינם שרויים בביתו וסמוכים על שלחנו ב"מ מב. ציון ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->->האם הוא חייב אם בני ביתו פשעו ואין להם במה לשלם ב"מ מב. ציון ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->->האם צריך להישבע שמסר לבני ביתו (אם מסר להם חפץ מסוים או כסף) ב"מ מב. ציון ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->->האם שומר שכר רשאי למסור לבני ביתו ב"מ מב. ציון ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->->ולא הודיע להם שזה פקדון ב"מ מב. ציון ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->->->האם בן הבית צריך להישבע שהשומר לא אמר לו שזה פיקדון ב"מ מב. ציון ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->->לעבדו העברי או הכנעני ב"מ מב. ציון ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
->->לשכירו או לשותפו ב"מ מב. ציון ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
שומרת יבם (ראה: יבמה)
->שבא עליה היבם בלי כוונה (ישן או שיכור) סוטה כד: ציון א השקאת סוטה דוקא כששכיבת הבעל קדמה
->שזינתה - האם היא נאסרת על הבועל סוטה כז: ציון ג איסור סוטה לבועל
->שזינתה - האם נאסרה על היבם סוטה יח: לפני ציון א גלגול שבועה שלא נטמאה כשהיתה שומרת יבם; סוטה כג: ציון ד קינוי וסתירה בשומרת יבם
->שקינא לה היבם ונסתרה
->->אם היבם בא עליה תחילה לא לשם אישות סוטה כג: ציון ד קינוי וסתירה בשומרת יבם
->->האם מפסידה כתובתה סוטה יח: לפני ציון א גלגול שבועה; סוטה כג: ציון ד קינוי וסתירה בשומרת יבם
->->האם נאסרת ליבם סוטה יח: לפני ציון א גלגול שבועה; סוטה כג: ציון ד קינוי וסתירה בשומרת יבם
שומת הנזק
->נזק לפירות - האם שמים את הנזק בשישים או בפני עצמו
->->באדם המזיק או בבהמה שהזיקה ב"ק נח: ציון א כיצד שמין את הנזק
->->בפירות שנגמר גידולם או שלא נגמר גידולם או בסמדר ב"ק נח: ציון א כיצד שמין את הנזק
->->בקצץ דקל ארמאה או דקל פרסאה או באוכל פירות דקל ב"ק נח: ציון א כיצד שמין את הנזק
->נזק לפירות בתחילת גידולם - ניכוי מה שהעץ היה מכחיש עד הקטיף
->->בנטיעה חדשה או מבוגרת ב"ק נח: ציון א כיצד שמין את הנזק
->->בעץ חשוב או שאינו חשוב ב"ק נח: ציון א כיצד שמין את הנזק
->שומת אדם שניזק בגופו כעבד
->->התחשבות באומנותו להוסיף על השומה או להפחיתה ב"ק פג: ציון ב חישוב תשלומי הנזק
->->כעבד עברי (פעם אחת או כל שש שנים) או כנעני ב"ק פג: ציון ב חישוב תשלומי הנזק
->שומת צער כשאין נזק ב"ק פג: ציון ג חישוב התשלום על צער כשאין נזק
שונא (ראה גם: דיין)
->אסור לדיין לדון את מי שהוא שונא
->->הגדרת השונא סנהדרין כט. ציון א האוהב והשונא פסולים לדין
->->הדין בדיעבד סנהדרין כט. ציון א האוהב והשונא פסולים לדין
->האם הוא פסול להעיד על השנוא סנהדרין כז: ציון ו האוהב והשונא כשרים לעדות
->הגדרת שונא שפטור מגלות סנהדרין כז: ציון ו האוהב והשונא כשרים לעדות
->מי שיש לפניו בהמה של אוהבו לפרוק ובהמה של שונאו לטעון - מי קודם
->->בשונאו במילי דעלמא ב"מ לב: ציון א פסקה ד חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->->בשונאו כי חטא ב"מ לב: ציון א פסקה ד חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->עדות של אשה החשודה בשנאת אשה אחרת (ראה: סוטה; עגונה)
->שהרג בשוגג את השנוא לו - האם גולה מכות ט: ציון ג שונא שהרג בשגגה
->->הגדרתו לענין זה מכות ט: ציון ג שונא שהרג בשגגה
->שרצח - האם צריך התראה סנהדרין ח: ציון א התראה בחבר
שופט (ראה: דיין)
שופר (תקיעתו בראש השנה) (ראה גם: תקיעת שופר)
->אורך השברים
->->האם צריך להיות יותר מהתרועה ר"ה לג: ציון ה פסקה ב-ג התרועה והשברים
->->האם צריך להיות פחות מהתקיעה ר"ה לג: ציון ה פסקה ב-ג התרועה והשברים
->->האם צריך להיות פחות משלשה קולות ר"ה לג: ציון ה פסקה א התרועה והשברים
->אורך התקיעה
->->בסדר תשר"ת - האם התקיעה ארוכה יותר ר"ה לג: ציון ד פסקה ב-ג אורך התקיעה; ר"ה לג: ציון ה פסקה א התרועה והשברים
->->כאורך תרועה או כאורך חצי תרועה ר"ה לג: ציון ד פסקה א, ג אורך התקיעה
->אורך התרועה - שלש יבבות או תשע יבבות ר"ה לג: ציון ה התרועה והשברים
->איזה שופר פסול אפילו בדיעבד ר"ה כו. ציון ב השופרות הכשרים והפסולים
->איזה שופר ראוי למצוה מן המובחר ר"ה כו. ציון ב השופרות הכשרים והפסולים
->אם התוקע בבור (או בדות) והשומע על שפת הבור ר"ה כז: ציון ס התוקע לתוך הבור וכיוצא בו
->->אם התוקע מתחיל בתוך הבור ומסיים בחוץ או להיפך ר"ה כז: ציון ס התוקע לתוך הבור וכיוצא בו
->אם התוקע בתוך חבית ר"ה כז: ציון ס התוקע לתוך הבור וכיוצא בו
->->אם השומע בחוץ או בפנים ר"ה כז: ציון ס התוקע לתוך הבור וכיוצא בו
->אם התוקע והשומע בבור (או בדות) ר"ה כז: ציון ס התוקע לתוך הבור וכיוצא בו
->אם התוקע מחוץ לבור (או לדות) והשומע בבור ר"ה כז: ציון ס התוקע לתוך הבור וכיוצא בו
->->אם התוקע או השומע מתחילים בפנים ומסיימים בחוץ או להיפך ר"ה כז: ציון ס התוקע לתוך הבור וכיוצא בו
->אם שהה באמצעה מגילה יח: ציון א קריאת המגילה לסרוגין
->אם תקע בלילה מגילה כ: ציון ג תקיעת שופר ביום
->במבואות המטונפים ר"ה לד: ציון א פסקה ב השומע תקיעות שאינן רצופות
->בשבת
->->ביבנה (ראה: יבנה)
->->בירושלים מחוץ למקדש, בזמן המקדש ולאחר החורבן ר"ה כט: ציון ה פסקה ד תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים; ר"ה כט: ציון ו פסקה א תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->במקום שידוע בוודאות שהיום ר"ה ר"ה כט: ציון ה פסקה ב-ד תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->->במקום שיש בית דין, אחרי החורבן ר"ה כט: ציון ו תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->אם ב"ד ננערו לעמוד ולא עמדו ר"ה כט: ציון ו פסקה ה תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->ב"ד שמקדש את החודש או כל ב"ד ר"ה כט: ציון ו תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->בב"ד אקראי ר"ה כט: ציון ו פסקה ב-ג תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->בב"ד שאינו מופלג בדורו ר"ה כט: ציון ו פסקה ג-ד תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->בב"ד שאינם סמוכים ר"ה כט: ציון ו פסקה ג-ד תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->בב"ד של שלשה או של כ"ג ר"ה כט: ציון ו פסקה ב תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->האם התקיעה אז היא מדאורייתא ר"ה כט: ציון ו פסקה ה-ו תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->האם יש ללכת למקום כזה כדי לשמוע ר"ה כט: ציון ו פסקה ו תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->מחוץ לב"ד ר"ה כט: ציון ו פסקה ה תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->שלא בזמן ישיבת ב"ד ר"ה כט: ציון ו פסקה ה תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->האיסור (והפטור) במדינה - מהתורה או מדרבנן ר"ה כט: ציון ה פסקה א תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->->האם יש בו חשש עשיית כלי שיר ר"ה כט: ציון ה פסקה ב-ג תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->->התוקע בשבת במקום שלא הותר - האם קיים מצוה ר"ה כט: ציון ו פסקה ז תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->האם יברך שהחיינו למחרת ר"ה כט: ציון ו פסקה ז תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->->התחיל בשוגג ונזכר באמצע - האם ימשיך ר"ה כט: ציון ו פסקה ז תקיעת שופר בשבת לאחר החורבן
->->טעם ההיתר במקדש ר"ה כט: ציון ה פסקה ד תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->->תקיעה שלא לשם מצוה - אסורה מהתורה או מדרבנן ר"ה כט: ציון ה פסקה א תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->דחיית איסור דרבנן של מלאכת יו"ט כדי לתקוע ר"ה כט: ציון ה פסקה ג תקיעת שופר בשבת בזמן שבית המקדש קיים
->דיבק שברי שופרות ר"ה כז. ציון ח דיבק שברי שופרות - פסול; ר"ה כז: ציון ח שופר שניקב
->->אם יש בכל שבר מהם כשיעור ר"ה כז. ציון ח דיבק שברי שופרות - פסול
->->אם יש בשבר אחד כשיעור ר"ה כז: ציון כ שופר שנסדק לרוחבו
->האם אנדרוגינוס יכול להוציא בן מינו ר"ה כט. ציון ג החייבים בתקיעת שופר לעצמם, ולהוציא אחרים
->האם הברכות והתקיעות מעכבות זו את זו, לכתחילה ובדיעבד ר"ה לד: ציון ד ברכות ותקיעות שמעכבות זו את זו
->האם התקיעות מעכבות זו את זו ר"ה לד: ציון ד פסקה א ברכות ותקיעות שמעכבות זו את זו
->האם מותר לאשה לתקוע (ראה: מצוות עשה שהזמן גרמא)
->האם צריך כוונה לצאת ר"ה כח: ציון ב מצוות צריכות כוונה בכלל, ובשופר בפרט
->->במי ששומע מאחר ר"ה כח: ציון ב מצוות צריכות כוונה בכלל, ובשופר בפרט
->->במי שתוקע לעצמו ר"ה כח: ציון ב מצוות צריכות כוונה בכלל, ובשופר בפרט
->->המתעסק בתקיעת שופר ר"ה כח: ציון ב מצוות צריכות כוונה בכלל, ובשופר בפרט
->->התוקע לשיר ר"ה כח: ציון ב מצוות צריכות כוונה בכלל, ובשופר בפרט
->->כוונה מיוחדת כשמשמיע לאחר ר"ה כח: ציון ב מצוות צריכות כוונה בכלל, ובשופר בפרט
->האם צריכה כוונה מגילה יז. ציון ז כוונה בקריאת המגילה
->הכוונה הדרושה בשמיעתו ברכות יג. ציון א הכוונה בקריאת שמע
->המודר הנאה מחברו - האם מותר לתקוע לו ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->->בתקיעות שחיובן רק מדרבנן ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->->בתקיעות של רשות ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->->האם מותר להתלמד ממנו לתקוע בשופר ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->המודר הנאה משופר
->->בתקיעות שחיובן רק מדרבנן ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->->בתקיעות של רשות ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->->האם יצא ידי חובה ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->->האם מותר לגמוע בו מים ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->->האם מותר לתקוע בו בעצמו או לאחר ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->המצוה לשמוע, לא לתקוע ר"ה ל. ציון ב פסקה א תקיעת שופר ביובל
->הפך את השופר עד שעשה את הפנימי לחיצון ר"ה כז: ציון ו הפכו ותקע בו - לא יצא
->הפסק של קול בין התקיעות
->->בין שני סדרים ר"ה לד. אחרי ציון ב פסקה ג-ד הפסק בתקיעות
->->בתשר"ת ר"ה לד. אחרי ציון ב פסקה ב, ד הפסק בתקיעות
->->הפסק בקול אחר (כשר או פסול) ר"ה לד. אחרי ציון ב פסקה א, ד הפסק בתקיעות
->->הפסק של קול זהה לשלפניו ר"ה לד. אחרי ציון ב פסקה א, ד הפסק בתקיעות
->->הפסק של שבר אחד ר"ה לד. אחרי ציון ב פסקה א, ד הפסק בתקיעות
->הפסק של שהייה באמצע התקיעות
->->בין התקיעה לתרועה ר"ה לד. אחרי ציון ב פסקה א, ד הפסק בתקיעות; ר"ה לד: ציון א השומע תקיעות שאינן רצופות
->->בשברים והתרועה שבתשר"ת - האם צריכים להיות בנשימה אחת או בשתי נשימות, לכתחלה ובדיעבד ר"ה לד. ציון ב פסקה ד-ה תקנת רבי אבהו - סדר התקיעות למעשה
->->->שינוי בזה בין תקיעות דמעומד לדמיושב ר"ה לד. ציון ב פסקה ה תקנת רבי אבהו - סדר התקיעות למעשה
->->האם כל השברים צריך להיות בנשימה אחת ר"ה לד. ציון ב פסקה ד-ה תקנת רבי אבהו - סדר התקיעות למעשה
->->כל התרועה צריכה להיות בנשימה אחת ר"ה לד. ציון ב פסקה ד-ה תקנת רבי אבהו - סדר התקיעות למעשה
->->מאונס או ברצון ר"ה לד: ציון א פסקה א-ב השומע תקיעות שאינן רצופות
->->שיעור השהייה כדי לגמור את כולה - כסדר שלש תקיעות או תשע תקיעות ר"ה לד: ציון א פסקה ג השומע תקיעות שאינן רצופות
->הקדמת תרועה לתקיעה ר"ה לד: ציון ד פסקה א ברכות ותקיעות שמעכבות זו את זו
->הרחיב את הצד הקצר וקיצר את הצד הרחב ר"ה כז: ציון ו הפכו ותקע בו - לא יצא
->->אם עשה רק אחד מהשניים ר"ה כז: ציון ו הפכו ותקע בו - לא יצא
->הרחיק את השופר מפיו ונפח בו ותקע
->->האם צריך לחזור ולברך ר"ה כז: ציון ג שופר שציפהו זהב
->->האם צריך לחזור ולתקוע ר"ה כז: ציון ג שופר שציפהו זהב
->השומע את השופר מרמקול או בטלפון וכדומה ר"ה כז: ציון ס התוקע לתוך הבור וכיוצא בו
->השומע את קול השופר ממרחק ר"ה כז: ציון ס התוקע לתוך הבור וכיוצא בו
->התוקע בשני שופרות ר"ה כז: ציון ה נתן שופר בתוך שופר
->התוקע תקיעה אחת לשם שתים ר"ה לג: ציון ו התוקע תקיעה אחת לשם שתים
->->האם עולה לו כאחת ר"ה לג: ציון ו התוקע תקיעה אחת לשם שתים
->->->לדעה שמצוות צריכות כוונה ולדעה שאינן צריכות ר"ה לג: ציון ו התוקע תקיעה אחת לשם שתים
->->שם שינה את הקול באמצע ר"ה לג: ציון ו התוקע תקיעה אחת לשם שתים
->->בתקיעה שבין תשר"ת לתש"ת ר"ה לג: ציון ו התוקע תקיעה אחת לשם שתים
->->->אם עושה תנאי, שתעלה לו לזו שהוא חייב בה ר"ה לג: ציון ו התוקע תקיעה אחת לשם שתים
->->בתקיעה שבין מלכויות לזכרונות ר"ה לג: ציון ו התוקע תקיעה אחת לשם שתים
->התקיעות שעל סדר הברכות ר"ה לד: ציון ה התקיעות שעל סדר הברכות
->->ביחיד
->->->האם אסור לו לתקוע בתפלתו ר"ה לד: ציון ה התקיעות שעל סדר הברכות
->->->אם אחר תוקע בעבורו ר"ה לד: ציון ה פסקה א התקיעות שעל סדר הברכות
->->->האם יתקע לפני התפילה או לאחריה, או אחרי ברכת שופרות ר"ה לד: ציון ה פסקה ג התקיעות שעל סדר הברכות
->->בציבור
->->->אם כל אחד מתפלל בעצמו או שיוצאים ע"י שמיעה מהש"ץ ר"ה לד: ציון ה פסקה א התקיעות שעל סדר הברכות
->->->בזמן התפילה בלחש ר"ה לד: ציון ה פסקה ב התקיעות שעל סדר הברכות
->התקיעות שתוקעים בסוף התפילה - חיוב או מנהג ר"ה טז. ציון ג גדר החיוב בתקיעות דמיושב ובתקיעות דמעומד
->התרעה בו על שחין (ראה: שחין)
->חיובו אחרי שכבר תקע ר"ה כח: ציון ג פסקה ד המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->חציו עבד וחציו בן חורין אינו יכול להוציא בן מינו ר"ה כט. ציון ג החייבים בתקיעת שופר לעצמם, ולהוציא אחרים
->חרש אינו מוציא אחרים ר"ה כט. ציון ג פסקה ב החייבים בתקיעת שופר לעצמם, ולהוציא אחרים
->->במי שמדבר ואינו שומע ר"ה כט. ציון ג פסקה ב החייבים בתקיעת שופר לעצמם, ולהוציא אחרים
->->מי שאוטם את אזניו כשהוא תוקע ר"ה כט. ציון ג פסקה ב החייבים בתקיעת שופר לעצמם, ולהוציא אחרים
->טעה ותקע קול לא נכון (ראה שופר, הפסק)
->יוצא ע"י שמיעה מאחר ר"ה ל. ציון ב פסקה א תקיעת שופר ביובל
->ילך למקום שתוקעים (גם אם זה בספק) ולא למקום שאומרים את הברכות ר"ה לד: ציון ד פסקה ג ברכות ותקיעות שמעכבות זו את זו
->כל הקולות כשרים
->->בשופר שניקב ר"ה כז: ציון ח שופר שניקב
->כפוף או פשוט ר"ה כו. ציון ב השופרות הכשרים והפסולים
->->האם עדיף שופר של איל שאינו כפוף או שופר אחר כפוף ר"ה כו. ציון ב השופרות הכשרים והפסולים
->לשוט בספינה להביא שופר יומא עז: ציון ו ההיתר לעבור במים לדבר מצוה
->מי שהתפלל מוסף ביחידות בראש השנה - האם מותר לו לתקוע בתוך התפלה ברכות ל. ציון כ תפילת מוסף ביחיד
->נתן שופר בתוך שופר ותקע ר"ה כז: ציון ה נתן שופר בתוך שופר
->עשיית איסור דרבנן כדי לתקוע ביצה ב. ציון ג פסקאות ג, ה שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב; ביצה ז: ציון ה עפר שהועלה בדקר ביום טוב
->שאינו חלול ר"ה כו. ציון ב השופרות הכשרים והפסולים
->שברים ותרועה - ההבדל בין צורותיהם ר"ה לג: ציון ה פסקה ב התרועה והשברים
->שהה באמצע תקיעה ברכות כג. ציון א השוהה בתפילה זמן הראוי לגמור את כולה
->שופר גזול
->->לכתחילה ובדיעבד ר"ה כח. ציון ה התוקע בשופר הגזול
->->האם ראוי לברך על התקיעה ר"ה כח. ציון ה התוקע בשופר הגזול
->שופר של הקדש - לכתחילה ובדיעבד ר"ה כח. ציון ה התוקע בשופר הקדש, עולה ושלמים
->->בהקדש סתם, בעולה ובשלמים ר"ה כח. ציון ה התוקע בשופר הקדש, עולה ושלמים
->שור הנוגח כל פעם ששומע קול שופר ב"ק לט. ציון ד שור האיצטדין שלימדוהו לנגוח
->שיעורו
->->אם אין שופר אחר, האם יוצאים בשופר פחות מכשיעור ר"ה כז: ציון כ השיעור של השופר
->->האם השיעור תלוי בגודל ידו של התוקע ר"ה כז: ציון כ השיעור של השופר
->->מהתורה או מדרבנן ר"ה כז: ציון כ השיעור של השופר
->של איל, של עז, של תייש, של ראם, או של יעל ר"ה כו. ציון ב השופרות הכשרים והפסולים
->של הקדש - האם יצא ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->של עבודה זרה - האם יצא ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->של עבודה זרה
->->לכתחילה ובדיעבד ע"ז סד: ציון ג עבודה זרה שביד ישראל אין לה ביטול
->->של גוי או של ישראל ע"ז סד: ציון ג עבודה זרה שביד ישראל אין לה ביטול
->של עיר הנידחת ר"ה כח. ציון ה התוקע בשופר הגזול
->שמע כמה תקיעות מכמה בני אדם בבת אחת - האם יצא בכולן, או רק אחת, או בכלל לא ר"ה לד: ציון ב השומע תשע תקיעות מתשעה בני אדם כאחד
->->שמע שלשה שתקעו יחד, זה תר"ת, זה תש"ת וזה תשר"ת ר"ה לד: ציון ב השומע תשע תקיעות מתשעה בני אדם כאחד
->שניקב ר"ה כז: ציון ח שופר שניקב
->->אם סתמו, במינו או שלא במינו ר"ה כז: ציון ח שופר שניקב
->שנסדק ר"ה כז. ציון ח דיבק שברי שופרות - פסול; ר"ה כז: ציון ח שופר שניקב
->->אם הודבק ר"ה כז. ציון ז שופר שנסדק - פסול
->->שיעור הפסול ר"ה כז. ציון ז שופר שנסדק - פסול
->->שנסדק במקצת רחבו או ברובו ר"ה כז: ציון כ שופר שנסדק לרוחבו
->->שנסדק לרוחבו ר"ה כז: ציון כ שופר שנסדק לרוחבו
->שפיו מצופה ר"ה כו: ציון ב שופר של תעניות
->שציפהו זהב ר"ה כז: ציון ה נתן שופר בתוך שופר
->->אם רק הניח חתיכות זהב בפי השופר ר"ה כז: ציון ג שופר שציפהו זהב
->->במקום הנחת הפה ר"ה כז: ציון ג שופר שציפהו זהב
->->מבחוץ, והשתנה קולו ר"ה כז: ציון ג שופר שציפהו זהב
->שתוקעים בו ביובל (ראה: יובל)
->שתוקעים בו בתענית (ראה: תענית)
->תוספת לשופר ר"ה כז. ציון ח דיבק שברי שופרות - פסול; ר"ה כז: ציון ג שופר שציפהו זהב
->תקיעה ביובל (ראה: יובל)
->תקיעה בשופר ובחצוצרות יחד בר"ה, בתענית או במלחמה תענית טז: ציון ד סדר הברכות עם התקיעות בתעניות
->->בכהנים, לויים או ישראלים תענית טז: ציון ד סדר הברכות עם התקיעות בתעניות
->->במקדש ובגבולין תענית טז: ציון ד סדר הברכות עם התקיעות בתעניות
->תקיעה ע"י הש"ץ ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->->אם אין אחר היודע לתקוע ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->->אם הוא בטוח שלא יתבלבל ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->תקיעה ע"י קטן
->->שהגיע לחינוך - האם בשבת מותר לתקוע לו או לתת לו לתקוע כדי ללמדו ר"ה לג. ציון ד פסקה א הקטנים במצות תקיעת שופר
->->->במקום שמותר לתקוע בשבת ובמקום שאסור ר"ה לג. ציון ד פסקה א הקטנים במצות תקיעת שופר
->->->בשבת שחל בו ר"ה או בשבת אחרת ר"ה לג. ציון ד פסקה א הקטנים במצות תקיעת שופר
->->שהגיע לחינוך - האם מותר לו לתקוע בר"ה שחל בחול ר"ה לג. ציון ד פסקה ב הקטנים במצות תקיעת שופר
->->שלא הגיע לחינוך - האם מותר לתת לו לתקוע ר"ה לג. ציון ד פסקה א הקטנים במצות תקיעת שופר
->->->בר"ה שחל בחול ר"ה לג. ציון ד פסקה ב הקטנים במצות תקיעת שופר
->->->בר"ה שחל בשבת ר"ה לג. ציון ד פסקה א הקטנים במצות תקיעת שופר
->תקיעה שלא לצורך מצוה בר"ה שחל בחול ר"ה לג. ציון ד פסקה ב הקטנים במצות תקיעת שופר
->תקיעות דמיושב ודמעומד
->->האם יוצאים ידי חובה בתקיעות דמיושב ר"ה טז. ציון ג גדר החיוב בתקיעות דמיושב ובתקיעות דמעומד
->->האם מועילה הברכה שמברך על דמיושב לדמעומד ר"ה טז. ציון ג גדר החיוב בתקיעות דמיושב ובתקיעות דמעומד
->->מהן התקיעות העיקריות ר"ה טז. ציון ג גדר החיוב בתקיעות דמיושב ובתקיעות דמעומד
->->מי שאינו יכול לשמוע את הכל - איזה עדיף שישמע ר"ה טז. ציון ג גדר החיוב בתקיעות דמיושב ובתקיעות דמעומד
->->מספר התקיעות דמיושב ודמעומד ר"ה טז. ציון ג גדר החיוב בתקיעות דמיושב ובתקיעות דמעומד
->->מתי צריך להתכוון לצאת ידי חובה מהתורה ר"ה טז. ציון ג גדר החיוב בתקיעות דמיושב ובתקיעות דמעומד
->תקיעות דמעומד אחרי שתקעו דמיושב
->->ברכה עליהן ר"ה כח: ציון ג פסקה ג המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->->מדוע אין בכך "בל תוסיף" ר"ה כח: ציון ג פסקה ג המוסיף לברכת כהנים והחוזר עליה כמה פעמים
->תקיעות לכניסת השבת (ראה: תקיעות)
->תקנת תשר"ת, תש"ת ותר"ת ר"ה לד. ציון ב תקנת רבי אבהו - סדר התקיעות למעשה
->->אופן חלוקת הסדרים בין ברכות התפלה ר"ה לד. ציון ב פסקה ב-ג, ה תקנת רבי אבהו - סדר התקיעות למעשה; ר"ה לד. אחרי ציון ב פסקה א, ג-ד הפסק בתקיעות
->->מי שתקע רק אחד מהם - האם יצא ר"ה לד. ציון ב פסקה א תקנת רבי אבהו - סדר התקיעות למעשה
->תקע בצד הרחב של השופר ר"ה כז: ציון ו הפכו ותקע בו - לא יצא
שוק של אשה
->אמירת קריאת שמע בפניה ברכות כד. ציון ט איסור הסתכלות באשה
->האם אסור להסתכל בה ברכות כד. ציון ט איסור הסתכלות באשה
->האם הוא למעלה או למטה מהברך ברכות כד. ציון ט איסור הסתכלות באשה
->האם הוא נחשב ערוה ברכות כד. ציון ט איסור הסתכלות באשה
שור
->הפסקה באמצע התפילה מפני שווריםברכות לג. ציון ד הפסקה בתפילה מפני שוורים
שור המזיק
->האם שבח הנבילה שייך למזיק או לניזק
->->אם חצי הנזק עולה על מחצית השבח ב"ק לד: ציון א שבח הנבילה בשור שהוזק ומת
->->בשור מועד או תם ב"ק לד: ציון א שבח הנבילה בשור שהוזק ומת
->המוסר לחש"ו שור שנקשר כראוי וברח והזיק ב"ק ט: ציון ג שור ובור שמסרו לחש"ו והזיקו; ב"ק נו. ציון ס הניחה בחמה; ב"ק נט: ציון ד השולח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן
->המניח בהמה בחמה באופן שהיא שמורה כראוי ויצאה והזיקה ב"ק נו. ציון ס הניחה בחמה
->קרן (ראה: קרן)
->רגל (ראה: רגל)
->שהזיק והפקירוהו בעליו - האם חייב
->->אם אח"כ זכה בו קודם שעמד בדין ב"ק יג: ציון ה נגח ואח"כ הפקיר, הקדיש או מכר
->->בתם ובמועד ב"ק יג: ציון ה נגח ואח"כ הפקיר, הקדיש או מכר
->שהזיק ונמכר לאחר - האם פטור ב"ק יג: ציון ה נגח ואח"כ הפקיר, הקדיש או מכר
->שהזיק חציו עבד וחציו בן חורין במכה שעתידה להתרפא - האם חייב בנזק ולמי הוא משלם ב"ק פו. ציון ד תשלומי נזק על חבלה העתידה להתרפא
->שן (ראה: שן)
שור הנסקל
->איסורו בהנאה
->->חלב של פרה הנסקלת סנהדרין קיב. ציון כ בהמת עיר הנידחת שנשחטה
->->ביצה של עוף הנסקל סנהדרין קיב. ציון כ בהמת עיר הנידחת שנשחטה
->->ממתי נאסר סנהדרין עט: ציון ז שור שלא נגמר דינו ונתערב
->בכמה דיינים נידון שור של כהן גדול שהרג סנהדרין טז. לפני ציון ד שור של כהן גדול שהרג - בכמה נידון
->שהתערב בחייו בשוורים אחרים ע"ז עד. ציון א דברים האוסרים את תערובתם בהנאה בכלשהו
->שומר שור והמית ונגמר דינו לסקילה ואחר גנבוֹ וטבחוֹ - חיובו בדו"ה לשומר ב"ק צח: אחרי ציון א פסקה ג דבר הגורם לממון
->שנשחט - האם נטהר מטומאת נבילה סנהדרין קיב. ציון כ בהמת עיר הנידחת שנשחטה
שור שהמית (ראה גם: בהמה)
->דין "וביערת הרע" בבעל חיים שהרג סנהדרין עח. ציון י שור טריפה שהרג
->התכוון להרוג אדם אחד והרג אחר סנהדרין עט. ציון ב נתכוון להרוג את זה והרג את זה
->התכוון להרוג בהמה והרג אדם סנהדרין עט. ציון ב נתכוון להרוג את זה והרג את זה
->שוורים שהרגו וספק מי הרג סנהדרין פ. ציון ב שור שנגמר דינו ונתערב באחרים
->שור טריפה שהרג סנהדרין עח. ציון י שור טריפה שהרג
->שלא נגמר דינו, ונתערב בשוורים רגילים או שנגמר דינם למיתה סנהדרין עט: ציון ז שור שלא נגמר דינו ונתערב
->שנגמר דינו לסקילה ונתערב בשוורים אחרים שאין להם שום חיוב סנהדרין פ. ציון ב שור שנגמר דינו ונתערב באחרים
->שנתערב בזבחים סנהדרין עט: ציון ז שור שלא נגמר דינו ונתערב
שור שנגח
->הוזמו עדי הנגיחות הראשונות של שור תם - האם צריכים לשלם גם על מה שרצו להפסידו בתור שור מועד סנהדרין פו: ציון א עדי גניבת ומכירת נפש שהוזמו
->שלוש כתות המעידות על נגיחת שור - האם רמיזה ביניהם מצרפתם לעניין הזמה סנהדרין פו: ציון ו עדי מכירה שהעידו תחילה
שותף; שותפות (ראה גם: בניין שנפל)
->אחד מהשותפים שתבע את חלקו - האם פסק הדין מחייב את השותף האחר כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->->אם האחר הוא קטן או אשה כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->->אם האחר טוען שיש לו ראיות חדשות או עדים חדשים כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->->אם האחר יודע על הדיון או אינו יודע כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->->אם האחר נמצא בעיר או לא נמצא בעיר כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->אחד מהשותפים שתבע את חלקו - זכות הנתבע לסרב לדון בלי נוכחות השותף השני כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->אחים שותפים שאחד מהם הולך ללמוד תורה או אומנות - שיעור ההוצאות שהוא מקבל כתובות קג. ציון ג פרק א תשלום מזונות לאלמנה שאינה בבית בעלה
->אחים שקנו אתרוג מתפיסת הבית - האם יכול אחד מהם לצאת בו סוכה לה: ציון ה אתרוג של טבל ושל דמאי
->איסור ריבית אם אחד מן השותפים טורח בסחורה המשותפת ב"מ סט. ציון ד דין שותפים ואריס בעיסקא
->->האם צריך לתת לו כפועל בטל או דבר מועט ב"מ סט. ציון ד דין שותפים ואריס בעיסקא
->בבור - מי חייב בנזקי הבור נדרים מה: ציון א פרק א כניסת שותפים שנדרו הנאה זה מזה לחצר המשותפת
->->אם מסר אחד לחברו את דליו או לא מסר נדרים מה: ציון א פרק א כניסת שותפים שנדרו הנאה
->בהמה או עיסה שחציה של עיר הנידחת וחציה מעיר אחרת סנהדרין קיב. ציון ט נכסים המשותפים לאנשי עיר הנידחת ולאנשי עיר אחרת
->בחצר - כשאחד משתמש בחצר
->->הוא משתמש בחלקו נדרים מה: ציון א פרק א כניסת שותפים שנדרו הנאה זה מזה לחצר המשותפת
->->מתברר למפרע שקנה אותה לשעה זו נדרים מה: ציון א פרק א כניסת שותפים שנדרו הנאה זה מזה
->בחצר, ואחד מהם נדר הנאה מהאחר
->->האם המודר רשאי להיכנס לחצר
->->->אם יש בה דין חלוקה או אין בה נדרים מח. ציון א המודר הנאה מחברו - הנאתו מדברים של הציבור
->->->כניסה בלבד או שימוש קבוע נדרים מח. ציון א המודר הנאה מחברו - הנאתו מדברים של הציבור
->->האם כופים את האסור למכור את חלקו נדרים מו. ציון ב כפיית הנודר והמודר למכור את חלקם בחצר
->->->אם אמר "קונם חצרי" או "חצר זה" נדרים מו. ציון ב כפיית הנודר והמודר למכור את חלקם בחצר
->->->אם אסר את עצמו או שחבירו הדיר אותו נדרים מו. ציון ב כפיית הנודר והמודר למכור
->->->בחצר שיש בה דין חלוקה או שאין בה נדרים מו. ציון ב כפיית הנודר והמודר למכור את חלקם בחצר
->->->האם הוא רשאי למכור לשותף או דוקא לאחר נדרים מו. ציון ב כפיית הנודר והמודר למכור את חלקם
->->האם כופים שותף שהדיר את חברו למכור את חלקו נדרים מו. ציון ב כפיית הנודר
->->->אם היה רגיל להדיר אחרים מנכסיו נדרים מו. ציון ב כפיית הנודר והמודר למכור את חלקם בחצר
->בחצר, שאדם שלישי נדר הנאה מאחד מהם - האם מותר למודר להיכנס לחצר
->->אם המודר צריך את השותף או שהשותף צריך את המודר או ששניהם צריכים זה לזה נדרים מו. ציון ג כניסת מודר הנאה מאחד מהשותפים לחצר המשותפת
->->בחצר שיש בה דין חלוקה או שאין בה נדרים מו. ציון ג כניסת המודר הנאה מאחד מהשותפים
->->לצורך המדיר נדרים מו. ציון ג כניסת מודר הנאה מאחד מהשותפים לחצר המשותפת
->->לצורך עצמו או לצורך השותף האחר נדרים מו. ציון ג כניסת המודר הנאה מאחד מהשותפים לחצר
->בחצר, שהדירו זה את זה בהנאה - כפייתם למכור את חלקם נדרים מו. ציון ב כפיית הנודר והמודר למכור
->->אם אחד מהם רגיל להדיר אחרים נדרים מו. ציון ב כפיית הנודר והמודר למכור את חלקם בחצר
->בחצר, שנדרו הנאה זה מזה
->->האם מותר להם לחלוק נדרים מה: ציון א פרק ב כניסת שותפים שנדרו הנאה זה מזה לחצר המשותפת
->->האם מותר לכל אחד להיכנס לחצר נדרים לב: ציון א הדין של ויתור במודר הנאה; נדרים מה: ציון א פרק א-ב כניסת שותפים שנדרו הנאה זה מזה לחצר המשותפת
->->->אם אמרו במפורש שאוסרים גם דריסת הרגל נדרים מה: ציון א פרק א כניסת שותפים שנדרו הנאה
->->->אם יש בה דין חלוקה או אין בה נדרים מה: ציון א פרק א כניסת שותפים שנדרו הנאה זה מזה
->->->בחצר שיש בה דין חלוקה, וחלקו או לא חלקו נדרים מה: ציון א פרק ב כניסת שותפים שנדרו הנאה
->->האם מותר לכל אחד להכניס ריחיים ותנור ותרנגולים נדרים מו. ציון א הכנסת דברים לחצר השותפים שנדרו הנאה זה מזה
->->האם מותר לכל אחד לעשות בחצר תשמיש עראי או קבוע נדרים מו. ציון א הכנסת דברים לחצר השותפים שנדרו הנאה זה מזה
->בחצר, שנדרו הנאה זה מזה - האם מותר לכל אחד להיכנס לחצר המשותפת נגד רצון חברו סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
->בחצר - האם כשאחד מהם משתמש זה קנוי לו או יש לו רק זכות שימוש ביצה לט: ציון א דין האומר "הריני עליך חרם ואתה עלי"; ביצה לט: ציון ב שותפים שנדרו הנאה זה מזה
->בית שאין בו ארבע על ארבע אמות - האם יש לבעליו חלק בחצר השותפים סוכה ג: ציון ט חצר לבית שאין בו ארבע על ארבע אמות
->האם יוצאים ידי חובה בסוכת השותפים
->->בשותפים המקפידים זה על זה ובשאינם מקפידים סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
->הכותב לשותפו "אין לי דין ודברים על שדה זו" - האם חלקו נקנה לשותפו כתובות פג. ציון ח התועלת בקנין שעושה עם הסילוק
->->אם עשה קנין כתובות פג. ציון ח התועלת בקנין שעושה עם הסילוק
->זכות של שותף לתבוע את חלקו של השותף האחר כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->->זכות ליטול את הכסף המגיע לָאחר כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->חלוקת הרווח וההפסד בין שותפים שאין חלקיהם שווים - חלוקה שווה או לפי הכסף שכל אחד נתן כתובות צג: ציון א דרכי החלוקה בשותפים שאין חלקיהם שוים
->->בדבר שאינו ניתן לחלוקה או בסחורות שאפשר לחלק כתובות צג: ציון א דרכי החלוקה בשותפים שאין חלקיהם שוים
->->במטבעות שהשתנה ערכם כתובות צג: ציון א דרכי החלוקה בשותפים שאין חלקיהם שוים
->->->אם השתנה עקב משא ומתן שעשו בהם כתובות צג: ציון א דרכי החלוקה בשותפים שאין חלקיהם שוים
->->בשור שקנו למטרה מסוימת ושימש לה או שימש למטרה שונה כתובות צג: ציון א דרכי החלוקה בשותפים שאין חלקיהם שוים
->->רווח ממלאכה או ממסחר כתובות צג: ציון א דרכי החלוקה בשותפים שאין חלקיהם שוים
->חלוקת קרקע משותפת
->->אם יש לאחד מהשותפים קרקע בסמוך לקרקע המשותפת ורוצה חלק ליד קרקעו ב"מ קח. ציון ז פסקה א דין מצרנות בשותפים
->->השטח שליד אמת המים או ליד נהר מחושב בפחות משטחו ב"מ קז: ציון ב פסקה ג-ד צידי אמת המים והנהר
->חלוקת שותפות בין ישראל וגוי בהתנאה שהגוי יטול דברי איסור והישראל יטול כנגדם דברי היתר ע"ז סד. ציון ו חלוקת ירושה או שותפות של גר וגוי
->->בחלוקת שני מינים או מין אחד ע"ז סד. ציון ו חלוקת ירושה או שותפות של גר וגוי
->לענין בר מצרא (ראה: בר מצרא)
->לענין זכות קדימה במכירת חלק של השותף (ראה: בר מצרא)
->מידותיו המיזעריות של בית משותף המאפשרות את חלוקתו סוכה ג: ציון ח חלוקת בית שאין בו ארבע על ארבע אמות
->עם גוי
->->האם מותר לעשות שותפות עם גוי סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
->->אם נתחייב גוי שבועה לשותפו היהודי - האם רשאי לקבלה סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
->->במקום איסור (ראה: ערלה; שבת)
->פירוק השותפות
->->אם אחד מהשותפים מת והאחרים רוצים לפרק ויורשו מתנגד ב"מ קט. ציון ל זכויות הבנים באריסות ובשותפות
->->האם צריך להיות בפני ב"ד ב"מ לא: ציון ט מפרקים שותפות בפני בי"ד
->->->האם צריך שאחד מהב"ד יהיה גמיר וסביר ב"מ לא: ציון ט מפרקים שותפות בפני בי"ד
->->האם שותף יכול לעכב את הפירוק עד הזמן המקובל למכירת הסחורה
->->->אם התנו רק "כל מקח שיבוא לידינו - נהיה שותפים בו" ב"מ קה. ציון ב ביטול וחזרה בעיסקא ובשותפות
->->->אם קבעו זמן לפירוק השותפות או לא קבעו ב"מ קה. ציון ב ביטול וחזרה בעיסקא ובשותפות
->->->בשותפות בכסף או בשותפות בסחורות שונות ב"מ קה. ציון ב ביטול וחזרה בעיסקא ובשותפות
->->זכות שותף לפרק לבדו בפני ב"ד ב"מ קד: ציון ו פסקה ד העיסקא וגדריה
->שאחד מהם מודר הנאה מחברו (ראה: נדר)
->שבנו בית או נטעו כרם - האם חוזרים מהמלחמה סוטה מג: ציון ה כרם ובית של שותפים
->שגנב לדעת חבירו - האם הוא חייב כפל ב"ק עח: ציון ט שותפים שגנבו וטבחו
->שותף שנתבע על חלקו - האם פסק הדין מחייב את השותף האחר כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->->בממון שמחוסר גוביינא או שאינו מחוסר גוביינא כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->שותפים בשור שהמית אדם - כופר אחד או שניים ב"ק מ. ציון ד תשלום כופר בשור השותפים
->שותפים שגנבו בהמה ואחד מהם מכרהּ או טבחהּ שלא לדעת חבירו ב"ק עח: ציון ט שותפים שגנבו
->שותפים שהפקידו והנפקד כפר לאחד מהם ונשבע - האם הוא חייב קרבן כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->->אם השותף האחר היה בעיר ולא בא לדיון כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->שותפים שהשאילו או שאלו
->->האם חייב בגניבה ואבידה ובפשיעה ב"מ צו. ציון ו דין בעליו עימו בשותפים שהשאילו או שאלו
->->האם חל בהם פטור בעליו עמו ב"מ צו. ציון ו דין בעליו עימו בשותפים שהשאילו או שאלו
->שותפים שהתחילו להתעסק ביחד בשותפות - האם זו שאילה בבעלים ב"מ צז. ציון ח דין בעליו עמו כשעשה הבעלים להנאת עצמו
->שותפים שכל אחד מהם טוען שחפץ פלוני שייך לו והחפץ נמצא בחצר של אחד מהם - האם הוא נחשב מוחזק
->->אם אין עדים שהחפץ בחצרו ויש לו מיגו דלהד"ם ב"מ קטז: אחרי ציון ב שותפים אינם מקפידים זה על זה
->->אם החפץ היה בחצרו זמן מרובה ב"מ קטז: אחרי ציון ב שותפים אינם מקפידים זה על זה
->->בחפץ שהיו שותפים בו או בחפץ אחר ב"מ קטז: אחרי ציון ב שותפים אינם מקפידים זה על זה
->->לענין שיהיה נאמן לומר שכולו שלו או שרובו של ב"מ קטז: אחרי ציון ב שותפים אינם מקפידים זה על זהו
->שותפים שנשדדו ואחד הציל חלק בתור פירוק השותפות
->->אם אמר "אני מציל לעצמי" ב"ק קטז: ציון י המציל ממון מן הגייס
->->->בפני שלשה הדיוטות או בפני עדים ב"ק קטז: ציון י המציל ממון מן הגייס
->->->בפני שותפו או בינו לבין עצמו או בלבו ב"ק קטז: ציון י המציל ממון מן הגייס
->->אם האחר היה יכול להציל (כרגיל או ע"י הדחק) או לא ב"ק קטז: ציון י המציל ממון
->שחלקו, אחד נטל עשרה טלאים ואחד נטל תשעה טלאים וכלב - האם עשרת הטלאים נחשבים מחיר כלב נדרים מה: ציון א פרק א כניסת שותפים שנדרו הנאה זה מזה לחצר המשותפת
->של ישראל ונכרי בשדה - טבל וחולין מעורבים סנהדרין קיב. ציון ט נכסים המשותפים לאנשי עיר הנידחת ולאנשי עיר אחרת
->שנדרו זה מזה - האם רשאים להיכנס לביתם המשותף סוטה מג: ציון ה כרם ובית של שותפים
->שני שותפים שחילקו את הנכסים והשלישי מתנגד לאופן החלוקה קידושין מב. ציון ד חלוקת נכסי יתומים
->שנים שהגביהו יחד חפץ בבית הנגנב והוציאוהו ב"מ ח. ציון ג שותפים שגנבו
->->אם הגביה אחד והוציא אותו לדעתו ולדעת חברו ב"מ ח. ציון ג שותפים שגנבו
->תנופת קרבן שותפים סוטה יט. ציון ג כהן מניח ידו מתחתיה ומניפה
שותף - חיוב שותף להישבע לשותפו בשעת החלוקה
->אם אין עדים על השותפות שבועות מה: ציון ג פרק א שבועת השכיר כשאין עדים על השכירות
->אם הוא טוען שפרע את כל חלקו שלא בפני חברו שבועות מה. ציון ס פרק א השותפים והאריסים שחלקו אינם יכולים להשביע
->אם הוא כופר בכל שבועות מח: ציון ח פרקים א-ב שיעור הטענה והכפירה בשבועת השותפים וכיוצא בה
->אם הפסידו השותפים את כספם שבועות מה. ציון ס פרק א השותפים והאריסים שחלקו אינם יכולים להשביע
->אם התובע טוען טענת ספק שבועות מה. ציון ס פרק א השותפים והאריסים שחלקו אינם יכולים להשביע
->אם יש נכסים אחרים בידו שבועות מח: ציון ח פרקים א-ב שיעור הטענה והכפירה בשבועת השותפים וכיוצא בה
->אם נשאר להם חוב אצל אחרים אחרי שחלקו שבועות מה. ציון ס פרק ג השותפים והאריסים שחלקו אינם יכולים להשביע
->->חוב קצוב וידוע או שאינו ידוע שבועות מה. ציון ס פרק ג השותפים והאריסים שחלקו אינם יכולים להשביע
->אם נשארו כסף או פירות מהשותפות שלא נטלו שבועות מה. ציון ס פרק ג השותפים והאריסים שחלקו אינם יכולים להשביע
->אם שותף טוען שהסחורה שלו והלה טוען שהיא של השותפות - האם רשאי התובע להשביעו היסת או לגלגל עליו בשבועת השותפים שבועות מח: ציון ו פרק א הטענה המחייבת את שבועת השותפים
->אם שותף טוען שהתנו תנאי והלה מכחיש שבועות מח: ציון ו פרק א הטענה המחייבת את שבועת השותפים
->בטענה שהיא פחות משתי כסף שבועות מח: ציון ח פרקים א-ב שיעור הטענה והכפירה בשבועת השותפים וכיוצא בה
->->אם הוא כופר בפחות משתי כסף שבועות מח: ציון ח פרקים א-ב שיעור הטענה והכפירה בשבועת השותפים וכיוצא בה
->בתוך שלושים יום אחרי שחלקו שבועות מה. ציון ס פרק א השותפים והאריסים שחלקו אינם יכולים להשביע
->השבעתו ע"י גלגול שבועות מה. ציון ס פרק ב השותפים והאריסים שחלקו אינם יכולים להשביע
->->אם פטרו זה את זה משבועה במפורש שבועות מה. ציון ס פרק ב השותפים והאריסים שחלקו אינם יכולים להשביע
->->גלגול שבועה על טענת שמא שבועות מח: ציון י גלגול שבועה בטענת שמא
->->->אם גם השבועה העיקרית היא שבועת השותפים, כגון השבעת שותפים שחלקו אגב שבועה על שותפות שלא חלקו שבועות מח: ציון י גלגול שבועה בטענת שמא
->כנגד טענת ברי של התובע שבועות מח: ציון ו פרק א הטענה המחייבת את שבועת השותפים
->->אחרי החלוקה שבועות מה. ציון ס פרק ג השותפים והאריסים שחלקו אינם יכולים להשביע
->עקב חשד שאינו מבוסס שבועות מח: ציון ו פרק ב הטענה המחייבת את שבועת השותפים
->->אם מתעורר בליבו חשד כלשהו שבועות מח: ציון ו פרק ב הטענה המחייבת את שבועת השותפים
שחוטי חוץ
->אם שחט לפני פתיחת הדלתות, בשלמים ובשאר קרבנות יומא סג. ציון א השוחט קרבן בחוץ
->השוחט קרבן פסח בחוץ בשאר ימות השנה
->->אחרי פסח (שאבד והביא אחר ונמצא) או לפני פסח יומא סג. ציון ב השוחט את הפסח בחוץ
->->אם שחט בסתם יומא סג. ציון ב השוחט את הפסח בחוץ בשאר ימות השנה
->->אם שחטו לשם פסח יומא סג. ציון ב השוחט את הפסח בחוץ בשאר ימות השנה
->->אם שחטו שלא לשמו יומא סג. ציון ב השוחט את הפסח בחוץ בשאר ימות השנה
->השוחט שני שעירי יום הכיפורים בחוץ
->->אם כבר הקדישו את שעיר המוספין יומא סב: ציון ד השוחט את שני שעירי יום הכיפורים בחוץ
->->בין ההגרלה להנחת הגורל יומא סב: ציון ד השוחט את שני שעירי יום הכיפורים בחוץ
->->בין ההגרלה לווידוי - האם חייב על שעיר המשתלח יומא סב: ציון ד השוחט את שני שעירי יום הכיפורים בחוץ
->->לפני ההגרלה יומא סב: ציון ד השוחט את שני שעירי יום הכיפורים בחוץ
->שניים שאחזו באבר של קרבן והעלוהו בחוץ קידושין נ: ציון ו כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו
->שניים שעשו יחד - האם חייבים מהתורה, או אסור מדרבנן שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
שחוק
->איסור לאדם למלא פיו שחוק
->->בזמן הזה או בזמן שבית המקדש קיים ברכות לא. ציון א איסור שחוק
->->בשמחה של מצוה כגון בנישואין או בפורים ברכות לא. ציון א איסור שחוק
'שחורי הראש'
->הנודר מ"שחורי הראש" - במי הוא אסור
->->בנשים וקטנים נדרים ל: ציון ד הנודר משחורי הראש
->->בקרחים ובבעלי שיבה נדרים ל: ציון ד הנודר משחורי הראש
->->->במקום שמכנים גם נשים וקטנים "שחורי הראש" נדרים ל: ציון ד הנודר משחורי הראש
שחיטה (ראה גם: שוחט)
->איסור עשיית מצוות חבילות בשחיטת כמה בהמות בבת אחת בברכה אחת סוטה ח. ציון ז אין עושים מצוות חבילות חבילות
->אכילה מבהמה בלי בדיקת הריאה ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
->->אם אבדה הריאה ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
->אכילה מבהמה לפני יציאת נפשה, מדאורייתא ומדרבנן ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
->בהמה שנשחטה ועדיין מפרכסת
->->האם מותרת באכילה מהתורה סנהדרין סג. ציון ד איסור אכילת בשר המפרכסת
->->האם האוכלה לוקה סנהדרין סג. ציון ד איסור אכילת בשר המפרכסת
->בהמה ששחט מי שמחלל שבת בפרהסיה ע"ז נז. ציון ב האוסרים את היין - על פי הוראת הגאונים והראשונים
->בהמה ששחט מין או משומד ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->בסכין של איסור (ראה: סכין)
->ברכתה (ראה: ברכת השחיטה)
->האיסור לאכול משחיטת מי ששחט לתוך גומא מגילה כד: ציון י חשש מינות בשליח ציבור
->האם ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף פסחים נט: ציון ו מחשבת לשמו ושלא לשמו
->האם ישנה מתחילה ועד סוף או שאינה אלא לבסוף ב"ק ע. ציון נ (נדפס בדף עב.) גנב השוחט חולין בעזרה; ב"ק קי. ציון ס החזרת גזל הגר בלילה ולחצאין
->האם שחיטת קטן כשרה, לכתחילה ובדיעבד סוכה מב: ציון א דין שחיטה בקטן
->חזקת איסור של בהמה בחייה - מטעם איסור אבר מן החי או משום שאינה זבוחה ביצה כה. ציון ח חזקת איסור של בהמה בחייה
->חיוב מיתה על שחיטה לע"ז ע"ז נ: ציון ט על איזו תקרובת חייב מיתה, ואיזו נאסרת בהנאה
->טומאת נבילה בבהמה שנשחטה (ראה: נבילה)
->מספריים לגזיזת בית השחיטה שנקנו מגוי - חיוב טבילתם ע"ז עה: ציון ח כלי סעודה החייבים בטבילה
->סכין שחיטה שנקנה מגוי - חיוב טבילתו ע"ז עה: ציון ח כלי סעודה החייבים בטבילה
->ע"י חרש שמדבר ואינו שומע
->->לכתחילה בדיעבד ברכות טו. ציון ז מצוות הטעונות ברכה בחרש שמדבר ואינו שומע
->'רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן' - האם סומכים על זה אם אפשר לבדוק את השוחט פסחים ד. ציון י הסתמכות על 'בית בחזקת בדוק' במקום שאפשר לברר
->שוטה פסול לה - הגדרתו חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->שחיטה שאינה ראויה פסחים סג. ציון ד הפסח שנשחט על החמץ
שחיטה (ביו"ט)
->איסור להראות סכין שחיטה לחכם ביצה כח: ציון ג אסור להראות סכין לחכם ביום טוב
->->בטבח ובשאר אדם ביצה כח: ציון ג אסור להראות סכין לחכם ביום טוב
->->חכם הרואה לעצמו ביצה כח: ציון ג אסור להראות סכין לחכם ביום טוב
->->->ומשאיל אותה לאחר ביצה כח: ציון ג אסור להראות סכין לחכם ביום טוב
->אם אין לו עפר מוכן לכיסוי הדם ביצה ב. ציון ג שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב; ביצה ט. ציון ג טלטול סולם של שובך ביום טוב
->->אם יכול לכסות בדקירה אחת ביצה ב. ציון ג שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
->אם יש לו אפר כירה ביצה ב. ציון ג שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
->אם יש לו דקר נעוץ ביצה ב. ציון ג שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
->->אם הדקר העלה עפר תיחוח או גוש עפר ביצה ב. ציון ג שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
->אם שחט בהמה בשדה - האם רשאי להביאה לביתו במוט או במוטה
->->אם היתה בריאה ושחטה לצורך יום טוב ביצה כה. ציון ז שחט בהמה בשדה ביום טוב
->->אם היתה מסוכנת ושחטה למנוע הפסד ממון ביצה כה. ציון ז שחט בהמה בשדה ביום טוב
->הולכת סכין או בהמה כדי לשחוט, אם היה יכול להוליכם לפני יו"ט ביצה יא. ציון ט הולכת בהמה או סכין לשחיטה ביום טוב
->שחיטת בהמה (או עוף) שנפלה וצריכה בדיקה מחשש טריפות ביצה לד. ציון ד שחיטת עוף ובהמה "נפולות" ביום טוב
->שחיטת בהמה מסוכנת
->->האם מותר להביא את עורה ממקום שחיטתה בשדה ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
->->האם מותר להפשיט אותה, אם שחט אותה לצורך יום טוב או לא לצורך יום טוב ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
->->האם צריך שיגמור בלבו לאכול ממנה ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
->->האם צריך שיישאר ביום שהות לאכול ממנה כזית צלי או כזית חי ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
->->->האם הזמן נמדד מיציאת נפשה או מהשחיטה ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
->->האם צריך שיישאר זמן להפשט וניתוח ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
->שחיטת כוי ביצה ב. ציון ג שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
שחין
->האם מתריעים בשופר על שחין או שרק אומרים "עננו" ב"ק פ: ציון ג מתריעים בשבת על צרת הציבור
->->בשבת או בחול ב"ק פ: ציון ג מתריעים בשבת על צרת הציבור
->->שחין לח או יבש ב"ק פ: ציון ג מתריעים בשבת על צרת הציבור
שחליים
->לקיטתם משדה פשתן של אחר ב"ק פא. ציון ה לקיטת עשבים משדות אחרים
->שגדלו בשדה פשתן של אחר
->->האם הם פטורים ממעשר מטעם הפקר ב"מ קז. ציון ג שחליים בשדה פשתן לענין גזל
->->->לאחר שכבר הוקשו לזרע ב"מ קז. ציון ג שחליים בשדה פשתן לענין גזל
->->האם מותר לקחתם ב"מ קז. ציון ג שחליים בשדה פשתן לענין גזל
שחרית
->אמירתה בחול לפני שלש שעות ע"ז ד: ציון א הזמן של תפילת מוסף בראש השנה ביחידות
->אמירתה בראש השנה בשעה השניה ע"ז ד: ציון א הזמן של תפילת מוסף בראש השנה ביחידות
->זמנה - כשמאיר כל המזרח או בעלות השחר יומא כח. ציון א זמן שחיטת תמיד של שחר
->זמנה
->->אחרי עמוד השחר ולפני נץ החמה - לכתחילה ובדיעבד ברכות ל. ציון ו תפילה כשרוכב או כשמהלך
->->בדיעבדברכות י: ציון ה קריאת שמע וברכותיה לאחר זמנה
->->תחילתו וסופוברכות כו. ציון ח זמן תפילת השחר
->->הזמן המובחרברכות כו. ציון ח זמן תפילת השחר
->->הזמן לכתחילה והזמן בדיעבד ברכות כו. ציון ח זמן תפילת השחר
שטר
->אדון שכתב לעבדו "כל נכסי קנויים לך" מכות ז. ציון א עדים הקרובים לערב
->אם אדם הנאמן על הדיין טוען שהשטר הוא שטר אמנה או שטר פסים כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->אם המתחייב אמר לעדים "כתבו וחתמו ותנו לו" - האם צריכים להימלך עמו לפני הביצוע
->->אם אמר לעדים שיתנו לאחר זמן כתובות נה. ציון ל האומר 'כתבו וחתמו ותנו'
->->אם עשו קנין ולא אמר "כתבו וחתמו" כתובות נה. ציון ל האומר 'כתבו וחתמו ותנו'
->->אם עשו קנין עמו או לא עשו כתובות נה. ציון ל האומר 'כתבו וחתמו ותנו'
->->בשטר הלוואה, בשטר מתנה, בכתובה ותוספת או בשטר הודאה כתובות נה. ציון ל האומר 'כתבו וחתמו ותנו'
->אם יש שני שטרות על אדם אחד וזמנם שווה, ואדם שהדיין מאמין לו אומר ששטר אחד נפרע כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->בשטרי הלוואה או בשטרי מכר או מתנה כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->אם עדי הקיום קרובים לדיינים סנהדרין כח. לפני ציון ה עדים הקרובים זה לזה ועדים הקרובים לדיינים
->אמירה בעל פה בשעת כתיבת השטר - האם בכוחה להרע את השטר כתובות עט. ציון א פרק א המבריחה נכסיה מבעלה
->בעבד עברי הנמכר לגוי קידושין יד: ציון א אם עבד עברי הנמכר לגוי נקנה בשטר
->בעדות על קנין - האם יכולים העדים לכתוב שטר לאחר זמן מרובה
->->אם העד אינו זוכר את העדות מעצמו אלא אחרים הזכירו לו כתובות כ. ציון ח פרק א כותב אדם עדותו על השטר ומעיד לאחר זמן
->->->אם העד השני מזכיר לו כתובות כ. ציון ח פרק א כותב אדם עדותו על השטר ומעיד לאחר זמן
->->לאחר זמן פרעונו כתובות כ. ציון ח פרק א כותב אדם עדותו על השטר ומעיד לאחר זמן
->->לאחר שלושים יום כתובות כ. ציון ח פרק א כותב אדם עדותו על השטר ומעיד לאחר זמן
->->שטר הלוואה או שטר הקנאת קרקע כתובות כ. ציון ח פרק א כותב אדם עדותו על השטר ומעיד לאחר זמן
->בקידושין (ראה: קידושין)
->בקניית קרקע
->->אם התנו לקנות בשטר במקום שנוהגים לקנות רק בכסף קידושין כו. ציון ו כח התנאי לקנות
->->במקום שכותבים שטר, האם מועיל קנין כסף קידושין כו. ציון ה במקום שכותבים שטר אינו קונה בכסף
->->מסירת שטר בלי תשלום הדמים קידושין כו. ציון ט המוכר שדהו מפני רעתה ונתן שטר
->האם באדר א כותבים אדר א או סתם נדרים סג. ציון ד הנודר 'עד ראש אדר' או 'עד סוף אדר'; נדרים סג. ציון ה אדר ראשון ואדר שני לענין שטרות ועוד
->האם באדר ב כותבים אדר ב או סתם נדרים סג. ציון ד הנודר 'עד ראש אדר' או 'עד סוף אדר'; נדרים סג. ציון ה אדר ראשון ואדר שני לענין שטרות ועוד
->האם הוא נקנה בכסף ב"ק יד: אחרי ציון ב שטרות בקנין כסף
->הזמה על עדות בשטר סנהדרין כז. ציון א עד זומם למפרע הוא נפסל - בשטר
->המוצא שטר מתנת בריא - האם מחזירים אותו לנותן או למקבל
->->אם אומרים "עדיו בחתומיו זכין לו" או לא ב"מ יט. ציון ג המוצא שטר מתנה והנותן מודה
->->אם אמר הנותן "תנו לו" או לא אמר ב"מ יט. ציון ג המוצא שטר מתנה והנותן מודה
->->אם פירש שהוא מקנה לו מיד (שטר הקנאה) ב"מ יט. ציון ג המוצא שטר מתנה והנותן מודה
->המוצא שטר מתנת שכיב מרע - האם יחזיר לנותן או למקבל
->->אם אמר הנותן "תנו לו" או לא אמר ב"מ יט. ציון ג המוצא שטר מתנה והנותן מודה
->->אם רק בנו של השכיב מרע אמר "תנו" ב"מ יט. ציון ג המוצא שטר מתנה והנותן מודה
->המזכה שדה לאחר והורה שיכתבו שטר על כך - האם יכול לחזור בו מכתיבת השטר סנהדרין כט: ציון ה כותבים את ההודאה אם קנו מידו
->השורף שטר של אחר ב"ק ס. ציון א ליבה וליבתו הרוח
->->אם גזל אותו לפני ששרפו או לא ב"ק צח. ציון ב השף מטבע של חברו
->->אם הוא מאמין לבעל השטר כמה היה בו או לא ב"ק צח: ציון א התשלום על שריפת השטר
->->האם פטור מטעם גרמא ב"ק צח. ציון ב גרמא וגרמי בנזיקין; ב"ק צח. ציון ב השף מטבע של חברו
->התופס שטר (ראה: תפיסה)
->חזקה שאין עדים חותמים על שטר אלא אם כן נעשה בידי גדול ובן דעת - לענין הזוכה או לענין המוכר כתובות כ. ציון ב נכסים שנמכרו כשיש ספק בשפיות של המוכר
->חתימה על שטר - כהודאה על אמיתות הפרטים שבו (ראה: גזל)
->כתיבת זמן הקניין ומקום הקניין באופן שנראה כשקר כתובות כא: ציון א פרק ב שני דיינים המעידים על החתימות בפני השלישי
->כתיבת שטר קנין על דבר שיכול להזדייף כתובות כא. אחרי ציון ג שטר שנכתב על גבי חרס
->כתיבתו על חרס
->->אם חקק את הכתב בחרס כתובות כא. אחרי ציון ג שטר שנכתב על גבי חרס
->->שטר ראיה או שטר הקנאה כתובות כא. אחרי ציון ג שטר שנכתב על גבי חרס
->לימוד מדברים שנכתבו לשופרא דשטרא ב"מ קד. ציון ז אריס שהוביר את הקרקע
->לשון שרגילים לכתוב בשטר ובשטר מסוים לא נכתב
->->אם כך המנהג בכל המקומות או ברוב המקומות ב"מ קד. ציון ז אריס שהוביר את הקרקע
->->אם כך המנהג רק במקצת המקומות ב"מ קד. ציון ז אריס שהוביר את הקרקע
->מי שהחזיק בשטר של גר שמת ואין לו יורשים - האם זכה בשעבוד או בנייר
->->אם התכוון לזכות בנייר או התכוון לזכות בקרקע ב"ק מט: ציון א המחזיק בשטרותיו של גר
->->בשטר מכירת קרקע של גר ב"ק מט: ציון א המחזיק בשטרותיו של גר
->->בשטר שעבוד קרקעות שניתן לגר ע"י ישראל אחר ב"ק מט: ציון א המחזיק בשטרותיו של גר
->מספר הדיינים הדרושים לחתום על שטר הודאה סנהדרין ב: ציון ב שנים שדנו
->נתבע הטוען שהשטר מזויף - כמה זמן נותן לו ב"ד להביא עדים לטענתו ב"ק קיב: ציון ח פסקאות א-ב עיכובים בתשלום לאחר קיום השטר
->->אם נראה לדיינים שאין ממש בדבריו ב"ק קיב: ציון ח פסקאות א-ב עיכובים בתשלום
->נתבע שהודה בפני שני עדים וקנו מידו
->->מתי כותבים את הודאתו בשטר סנהדרין כט: ציון ה כותבים את ההודאה אם קנו מידו
->->האם יש לנתבע זכות להורות שלא לכתוב שטר סנהדרין כט: ציון ה כותבים את ההודאה אם קנו מידו
->עדים שחתמו בשטר ורוצים לחזור בהם מעדותם, אם השטר נשאר בידי העדים או נמסר לבעל דין כתובות כ. ציון ח "מפיהם ולא מפי כתבם" בשטר
->על מתנה שניתנה לשני אנשים, והעדים כשרים לזה ופסולים לזה מכות ז. ציון א עדים הקרובים לערב
->עם תאריך שגוי סנהדרין מ. ציון ח טעותם של עדים בעיבור החודש
->פרשנות לשונו (ראה: פרשנות)
->קיומו (ראה: קיום שטר)
->שטר הודאה שלא כתוב בו שנכתב בציווי המודה - האם גובים בו מבני חורין או ממשועבדים סנהדרין כט: ציון כ חזקה שאין כותבים שטר ללא צווי (או קנין)
->שטר מכר ושטר הלוואה באותו חודש ובאחד מהם חסר היום כתובות צד: ציון ג שני שטרות שנכתבו באותו חודש ורק באחד נכתב גם היום
->שטר קידושין (ראה: קידושין)
->שטר קנין בלשון עבר קידושין כו. ציון ח נוסח כתיבת שטרי קנין
->שטר שכירות או משכנתא שלא כתוב בו מספר השנים והצדדים חלוקים בטענותיהם בדבר
->->אם זה אומר שנה וזה אומר שנתיים - האם הוכחת "מיעוט רבים שנים" מועילה להוציא או להחזיק ב"מ קי. ציון ב שטר שכירות לכמה שנים בלי פירוט מספרן
->->והשוכר או המלוה אכל פירות בשנה המסופקת - האם צריך להחזיר את הפירות ב"מ קי. ציון ב שטר שכירות לכמה שנים בלי פירוט מספרן
->->->אם יש סיכוי שהענין יתברר בעתיד ע"י עדי השטר או אין סיכוי ב"מ קי. ציון ב שטר שכירות לכמה שנים בלי פירוט מספרן
->שכתוב בו "שנים" סתם, אין מוציאים מהתופס כדי לא להטריח את ב"ד פעמיים ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
->שני שטרות היוצאים בזה אחר זה על שדה אחד
->->אם הוסיף משהו בשטר השני כתובות מד. ציון א שני שטרות היוצאים בזה אחר זה
->->בכתובות כתובות מד. ציון א שני שטרות היוצאים בזה אחר זה
->->בשטרי מכר או בשטרי מתנה כתובות מד. ציון א שני שטרות היוצאים בזה אחר זה
->->->אם שטר אחד במכר ואחד במתנה כתובות מד. ציון א שני שטרות היוצאים בזה אחר זה
->->האם העדים החתומים על השטר הראשון פסולים כלפי המוכר, הקונה ואחרים כתובות מד. ציון א שני שטרות היוצאים בזה אחר זה
->->האם השני מבטל את הראשון כתובות מד. ציון א שני שטרות היוצאים בזה אחר זה
->->האם יש לקונה או למקבל אחריות מצד הנותן כתובות מד. ציון א שני שטרות היוצאים בזה אחר זה
->->למי שייכים פירות השדה בתקופה שבין שני השטרות כתובות מד. ציון א שני שטרות היוצאים בזה אחר זה
->->לענין דין "בר מצרא" כתובות מד. ציון א שני שטרות היוצאים בזה אחר זה
->->מי צריך לשלם את המס המוטל על הקרקע בתקופה שבין שני השטרות כתובות מד. ציון א שני שטרות היוצאים בזה אחר זה
->שני שטרות היוצאים ביום אחד - האם יחלוקו או אומרים "שודא דדייני" כתובות פה: ציון ב פרק ד שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->שני שטרי הודאה או הלוואה באותו תאריך ואין בנכסים די לשניהם כתובות צד. ציון ה שני שטרות היוצאים ביום אחד
->->אם אחד מהמלווים גבה - האם מוציאים מידו כתובות צד. ציון ה שני שטרות היוצאים ביום אחד
->שני שטרי מכר או מתנה על שדה אחד באותו תאריך ואין דרך אנשי המקום לכתוב שעות כתובות צד. ציון ה שני שטרות היוצאים ביום אחד
->שני שטרי מכר על אותה שדה באותו חודש ובאחד מהם חסר היום כתובות צד: ציון ג שני שטרות שנכתבו באותו חודש ורק באחד נכתב גם היום
->שני תובעים ולאחד שטר שכתוב בו אדר סתם ולאחד שטר שכתוב בו אדר ב - מי קודם נדרים סג. ציון ה אדר ראשון ואדר שני לענין שטרות ועוד
->שנכתב בא' דר"ח - האם צריך להזכיר שזה יום ל' של החודש הקודם או די להזכיר ר"ח נדרים ס: ציון א הנודר בלשון 'חודש זה'
->שנכתב על קנין חליפין (ראה: חליפין)
->שנמצא (ראה גם: מציאה, שטר)
->תוקפה של עדות שבשטר - מהתורה או מדרבנן כתובות כ. ציון ח פרק ד כותב אדם עדותו על השטר ומעיד לאחר זמן; כתובות כ. ציון ח "מפיהם ולא מפי כתבם" בשטר
->->אם אין העדים זוכרים מעצמם את המעשה או שמתו כתובות כ. ציון ח "מפיהם ולא מפי כתבם" בשטר
->->בשטר שנשאר בידי העדים או שנמסר לבעל דין כתובות כ. ציון ח "מפיהם ולא מפי כתבם" בשטר
->->בשטרי הלוואה ומקח וממכר כתובות כ. ציון ח "מפיהם ולא מפי כתבם" בשטר
->->בשטרי קידושין וגירושין כתובות כ. ציון ח "מפיהם ולא מפי כתבם" בשטר
->->עדות על גוף המעשה כתובות כ. ציון ח "מפיהם ולא מפי כתבם" בשטר
->->עדות על כך שהשטר נכתב בציווי בעל הדין כתובות כ. ציון ח "מפיהם ולא מפי כתבם" בשטר
שטר אמנה
->האיסור על המלווה להשהותו בביתו כתובות יט: ציון א האיסור לחתום על שטר אמנה
->מלוה שחייב לאחרים וטוען שהשטר שלו הוא שטר אמנה - האם הוא נאמן
->->אם אין נאמנות בשטר כתובות יט. ציון ד פרק ה טענת "שטר אמנה"
->->->אם הלווה דורש שהמלוה יישבע, או לא כתובות יט. ציון ד פרק ה טענת "שטר אמנה"
->->אם הוא טוען בפני הלווה או שלא בפני הלווה כתובות יט. ציון ד פרק ד טענת "שטר אמנה"
->->אם הלווה מסכים עמו כתובות יט. ציון ד פרק ד טענת "שטר אמנה"
->->אם השטר ביד שליש כתובות יט. ציון ד פרק ב טענת "שטר אמנה"
->->אם השטר בידו או הוחזק בבית דין כתובות יט. ציון ד פרק ב טענת "שטר אמנה"
->->לענין שלא יוכל לגבות מהלווה בשטר
->->->אם בית דין גבה מהלווה ונתן לנושה של המלווה - האם הלווה יכול לגבות ממון זה מהמלווה כתובות יט. ציון ד פרק ד טענת "שטר אמנה"
->->->אם טען כך בפני הלווה או שלא בפני הלווה כתובות יט. ציון ד פרק ד טענת "שטר אמנה"
->->->אם טען כך לפני שתבעו נושהו או אח"כ כתובות יט. ציון ד פרק ד טענת "שטר אמנה"
->עדים שטוענים שהשטר שחתמו עליו הוא שטר אמנה - האם הם נאמנים כתובות יט. ציון ד פרק א טענת "שטר אמנה"
->->אם הם טוענים שלא ידעו בשעת החתימה שזהו שטר אמנה כתובות יט: ציון א האיסור לחתום על שטר אמנה
->->אם כתב ידם יוצא ממקום אחר כתובות יט: ציון א האיסור לחתום על שטר אמנה
->שטר שאינו מקויים והלווה טוען שהוא שטר אמנה ומודה שאינו מזויף כתובות יט. ציון ד פרק ו טענת "שטר אמנה"
->שטר שמוזכר בו בעל דין בכינוי "כהן" - האם זו הוכחה שהוא כהן (ראה: כהן)
->שטר שנכתב על מנת ללוות ועדיין לא לווה
->->אם הלווה מקנה את נכסיו למלווה מהיום בין ילווה ובין לא ילווה כתובות יט: ציון א האיסור לחתום על שטר אמנה
->->האם יש למוסרו ללווה כתובות יט: ציון א האיסור לחתום על שטר אמנה
->->האם מותר לחתום עליו כתובות יט: ציון א האיסור לחתום על שטר אמנה
->->האם מותר למוסרו למלווה אם הלווה מסכים כתובות יט: ציון א האיסור לחתום על שטר אמנה
->שטר שנכתב רק כדי שהלווה ייראה כאילו הוא עני - האם מותר לחתום עליו כתובות יט: ציון א האיסור לחתום על שטר אמנה
שטר חוב
->אם אדם הנאמן על הדיין טוען שהשטר נפרע
->->אם תפס המלווה - האם מוציאים מידו כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->האם גובים בו כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->->אם המלווה מודה שקיבל כסף אבל טוען שזה היה בשביל חוב אחר כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->->אם העד הוא קרוב או אשה כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->->אם יש בשטר "נאמנות" - שהלווה כתב שיאמין למלווה בלי שבועה כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->->אם יתבע בפני בית דין אחר שאינו יודע על עדות זו, או שאינו מאמין לעד כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->->בזמן הזה כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->->בשבועה או בלי שבועה כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->-> חיוב שבועה כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->->מנכסים משועבדים או מבני חורין כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->->עיכוב הדין עד שיתברר הדבר כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->האם קורעים אותו כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->->->בזמן הזה כתובות פה. ציון ד שטר שיש עד הנאמן הדיין שטוען שנפרע
->אם הלווה מודה שהוא כשר וטוען שפרע - האם יש לו מיגו שיטען "מזוייף" ב"מ ז: ציון ג פסקה א שנים אדוקים בשטר
->אם חתימת העדים רחוקה מן הכתב שתי שיטין - האם הלווה נאמן לטעון להד"ם או "פרעתי" ב"מ עב. ציון ו פסקה ב שטרי חוב המוקדמים
->האיסור להשהות שטר פרוע שבת עח: ציון ג שיעור החיוב בהוצאת שטר
->->בשטר שאי אפשר לקיימו והלווה טוען שפרע שבת עח: ציון ג שיעור החיוב בהוצאת שטר
->האיסור להשהות שטר פרוע
->->אם כותב שובר כתובות יט: ציון ב פרק א השהיית שטר פרוע
->->אם נפרע רק מקצתו
->->->אם כתב שובר על שאר החוב כתובות יט: ציון ב פרקים ב, ד השהיית שטר פרוע
->->->אם פרע אחרי זמנו או תוך זמנו כתובות יט: ציון ב פרקים ב, ד השהיית שטר פרוע
->->בלווה המשהה שטר פרוע בידו כתובות יט: ציון ב פרק ג השהיית שטר פרוע
->->->אם הוא זקוק לו כדי להראותו לנושה אחר שלו כתובות יט: ציון ב פרק ג השהיית שטר פרוע
->->לצורך גביית שכר הסופר כתובות יט: ציון ב פרק א השהיית שטר פרוע
->->->האם צריך לכתוב שובר על מה שנפרע כתובות יט: ציון ב פרק א השהיית שטר פרוע
->->נידוי המלווה אם אינו רוצה להחזיר את השטר כתובות יט: ציון ב פרק ד השהיית שטר פרוע
->האם הלווה יכול לבטלו ביום הפרעון ע"י ביטול שליחות הסופר והעדים, אם אומרים "עדיו בחתומיו זכין לו" או לא ב"מ יז. ציון ח המוצא שטר חוב שזמנו בו ביום
->הוצאתו בשבת (ראה: מוציא - סוג החפץ)
->המוצא כמה שטרות יחד של לווה אחד ומלווה אחד - למי יחזיר
->->אם אחד אומר סימן של מנין והאחר אומר סימן של כריכה ב"מ כ. ציון ה המוצא כמה שטרות בכריכה
->->אם אחד אומר שני סימנים והאחר אומר רק סימן אחד ב"מ כ. ציון ה המוצא כמה שטרות בכריכה
->->אם הם כרוכים יחד או לא ב"מ כ. ציון ה המוצא כמה שטרות בכריכה
->->האם אמירת הסימנים מועילה כשרק אחד (הלווה או הלווה) בפנינו ב"מ כ. ציון ה המוצא כמה שטרות בכריכה
->->האם המנין הוא סימן לבדו או רק עם העובדה שהיו כרוכים יחד ב"מ כ. ציון ה המוצא כמה שטרות בכריכה
->->האם קשר הוא סימן ב"מ כ. ציון ה המוצא כמה שטרות בכריכה
->המוצא כמה שטרות כרוכים יחד של שלושה לווים ושלושה מלווים - למי יחזיר ב"מ כ. ציון ה המוצא כמה שטרות בכריכה
->->האם מנין או כריכה הוא סימן ב"מ כ. ציון ה המוצא כמה שטרות בכריכה
->המוצא שטר חוב - האם יחזיר, לפני זמן הפרעון או אח"כ כתובות כ. ציון ח פרק א כותב אדם עדותו על השטר ומעיד לאחר זמן
->המוצא שטר יחד עם שטרות קרועים ב"מ כ. ציון ז שטר ושובר שנמצאו בין שטרות קרועים
->->אם יש עמו שובר או אין עמו ב"מ כ. ציון ז שטר ושובר שנמצאו בין שטרות קרועים
->המחזיק בשטר חוב
->->האם הוא נאמן לטעון שקיבל אותו בתור משכון כתובות פה. ציון ג פרק ג-ד התופס שטרות בשביל חובותיו
->->->אחרי תקנת הגאונים שחל שעבוד על מיטלטלין כתובות פה. ציון ג פרק ד התופס שטרות בשביל חובותיו
->->->אם החוב ידוע או אינו ידוע כתובות פה. ציון ג פרק ד התופס שטרות בשביל חובותיו
->->->בחיי מלווה או אחרי מותו כתובות פה. ציון ג פרק ד התופס שטרות בשביל חובותיו
->->האם הוא נאמן לטעון שקנאו מן המלווה כתובות פה. ציון ג פרק א התופס שטרות בשביל חובותיו
->המפקיד שטר חוב - האם הנפקד יכול להחזיר לו לאחר זמן הפירעון כתובות כ. ציון ח פרק א כותב אדם עדותו על השטר ומעיד לאחר זמן
->זכות מלוה לגבות בו מלקוחות אם אין קול
->->אם הלווה מחה בעדים שלא יוציאו את הקול ב"מ יז. ציון ח המוצא שטר חוב שזמנו בו ביום
->->אם הלווה מסר את השטר שלא בנוכחות עדים ב"מ יז. ציון ח המוצא שטר חוב שזמנו בו ביום
->כתיבתו ללווה בלי נוכחות המלוה ב"מ כ. לפני ציון א עדיו בחתומיו זכין לו
->->בשטר הקנאה ב"מ כ. לפני ציון א עדיו בחתומיו זכין לו
->כתיבתו שלא בפני המלווה (ראה: שטר הקנאה)
->מכירת שטר חוב - האם היא תקפה, מהתורה או מדרבנן כתובות יט. אחרי ציון ד מחילת שטר חוב במקום שחב לאחרים; כתובות פה: ציון ג המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו
->->אם הלווה התחייב לכל הבאים מכוח המלווה כתובות פה: ציון ג המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו
->->הקנאתו במסירה בלבד לעניין הנייר כתובות פה. ציון ג פרק א התופס שטרות בשביל חובותיו
->מכר שטר חוב ודחה ללווה את זמן הפרעון - האם חייב לשלם לקונה על הפסדו מכות ג. ציון ה עדים ששינו זמן הפרעון והוזמו
->מלווה או שליש שמוצא שובר בין שטרותיו הקרועים ב"מ כ. ציון ז שטר ושובר שנמצאו בין שטרות קרועים
->מלווה או שליש שמוצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו
->->אם יש עליו סמפון (שובר) ב"מ כ. ציון ז שטר ושובר שנמצאו בין שטרות קרועים
->->בין שטרות העומדים לפרעון ב"מ כ. ציון ז שטר ושובר שנמצאו בין שטרות קרועים
->->בין שטרותיו הפרועים שאינם קרועים ב"מ כ. ציון ז שטר ושובר שנמצאו בין שטרות קרועים
->->בין שטרותיו הקרועים ב"מ כ. ציון ז שטר ושובר שנמצאו בין שטרות קרועים
->->בין שטרותיו הקרועים ומוצא עמו שובר בלי עדים ב"מ כא. ציון א שובר שאין עליו עדים
->מלווה שחייב לאחרים וטוען שהשטר שלו פרוע - האם הוא נאמן
->->אם אין 'נאמנות' בשטר כתובות יט. ציון ד פרק ה טענת "שטר אמנה"
->->->אם הלווה דורש שהמלוה יישבע, או אינו דורש כתובות יט. ציון ד פרק ה טענת "שטר אמנה"
->->->אם הלווה מסכים שפרע - האם הוא חייב לנושה של המלווה מדר' נתן כתובות יט. ציון ד פרק ה טענת "שטר אמנה"
->->אם הלווה מסכים שהשטר הוא פרוע כתובות יט. ציון ד פרקים ג-ד טענת "שטר אמנה"
->->אם השטר ביד שליש כתובות יט. ציון ד פרקים ג-ד טענת "שטר אמנה"
->->אם השטר בידו או הוחזק בבית דין כתובות יט. ציון ד פרקים ג-ד טענת "שטר אמנה"
->->אם טוען שלא כל השטר פרוע כתובות יט. ציון ד פרקים ג-ד טענת "שטר אמנה"
->->לענין שלא יוכל לגבות מהלווה בשטר כתובות יט. ציון ד פרק ד טענת "שטר אמנה"
->מלווה שמכר שטר חוב - האם הקונה יכול לתבוע את הלווה בלי כתב שליחות מן המלווה כתובות פה: ציון ה פרק א מחילת יורש על כתובה שנמכרה
->מלווה שמכר שטר חוב ואח"כ מחל ללווה - האם החוב מחול כתובות יט. אחרי ציון ד מחילת שטר חוב במקום שחב לאחרים
->->אם הלווה הוא בנו של המלווה ומת האב - האם הבן יכול למחול לעצמו כתובות פה: ציון ה מחילת יורש על כתובה שנמכרה
->->אם הלווה כתב בשטר שהוא משועבד למלווה ולכל הבאים מכוחו כתובות פה: ציון ג המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו
->->אם המלווה קיבל עליו שלא למחול כתובות פה: ציון ג המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו
->->אם יש בשטר התחייבות של הלווה שמאמין למלווה כתובות פה: ציון ג המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו
->->אם מכר את החוב בקנין אגב כתובות פה: ציון ג המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו
->->אם עשה הלווה תנאי שלא יוכל למחול כתובות פה: ציון ג המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו
->מלווה שמכר שטר חוב ואח"כ מחל ללווה - האם חייב לשלם לקונה על נזקו כתובות פו. ציון ב פרקים א, ג המוכר שטר חוב ומחלו, חייב לשלם
->->כל סכום החוב או מה ששילם הקונה או ערך השטר עכשיו כתובות פו. ציון ב פרקים א, ג המוכר שטר חוב ומחלו, חייב לשלם
->מלווה שמכר שטר חוב ומחלוֹ יורשו של המלווה - האם היורש חייב לשלם לקונה וכמה כתובות פו. ציון ב פרקים ב-ג המוכר שטר חוב ומחלו, חייב לשלם
->עיר שיש בה שני אנשים ששמם זהה, ויצא שטר חוב עם שם זה
->->אם אביו של אחד מהם מת וכתוב בשטר שאבי הלווה חי - האם זו הוכחה מי חייב
->->->בגוף ראשון כגון "אני יוסף בין שמעון שלי"ט לוויתי מנה מפלוני" כתובות כד: ציון ב מי שנכתב בשטר ככהן - האם מכשירים אותו לכהונה
->->->בגוף שלישי כגון "אמר לנו יוסף בן שמעון שלי"ט 'לוויתי מנה מפלוני'" כתובות כד: ציון ב מי שנכתב בשטר ככהן - האם מכשירים אותו לכהונה
->->אם אחד מהם כהן, וכתוב בשטר שהלווה כהן - האם זה הוכחה שהכהן חייב
->->->בגוף ראשון כגון "אני פלוני כהן לוויתי מנה מפלוני" כתובות כד: ציון ב מי שנכתב בשטר ככהן - האם מכשירים אותו לכהונה
->->->בגוף שלישי כגון שכתבו העדים "ראינו איך פלוני כהן לווה" כתובות כד: ציון ב מי שנכתב בשטר ככהן - האם מכשירים אותו לכהונה
->שאבד והתייאש המלווה - האם פקע החוב
->->לגבי הזכות לגבות מהלווה עצמו ב"מ כ. ציון ה המוצא כמה שטרות בכריכה
->->לגבי הזכות לטרוף את נכסי הלווה מלקוחות ב"מ כ. ציון ה המוצא כמה שטרות בכריכה
->שאבד ונמצא - האם מחזירים אותו למלווה
->->אם החייב מודה או לא ב"מ יב: ציון ז מצא שטרי חוב
->->אם המלווה או הלווה נותנים סימן ב"מ יב: ציון ז מצא שטרי חוב
->->אם זמנו בו ביום
->->->אם החייב מודה או אינו לפנינו או טוען שפרע ב"מ יז. ציון ח המוצא שטר חוב שזמנו בו ביום
->->->אם המוצא הוציא את השטר לאחר כמה ימים וטוען שמצאו בו ביום ב"מ יז. ציון ח המוצא שטר חוב שזמנו בו ביום
->->->אם יש בו הנפק (קיום) או אין בו ב"מ יז. ציון ח המוצא שטר חוב שזמנו בו ביום
->->אם יש בו הנפק ב"מ ז: ציון א המוצא שטר חוב שיש בו הנפק ושטר כתובה
->->אם יש ללווה די נכסים בני חורין לפרעון החוב ב"מ יב: ציון ז מצא שטרי חוב
->->אם מפורש בשטר שאין בו אחריות ב"מ יב: ציון ז מצא שטרי חוב
->->אם נמצא בתוך זמנו או לאחר זמנו ב"מ יב: ציון ז מצא שטרי חוב
->שאבד ונמצא ודינו שלא להחזיר והחזירו - האם המלוה יכול לגבות בו ב"מ יב: ציון ז פסקה ב מצא שטרי חוב
->->אם החזיר אחרי שנודע פסולו בב"ד או לפני כן ב"מ יב: ציון ז פסקה ב מצא שטרי חוב
->שאינו מקויים - האם נאמן הלווה לטעון שפרע וכדומה כתובות יט. ציון ג מודה בשטר שכתבו האם צריך לקיימו
->שטר הקנאה שכותבים ללווה כשאין המלווה עמו מפני שהוא משעבד את נכסיו מעכשו גם אם לא ילוה
->->האם השעבוד חל אם לא נמסר למלוה ב"מ יב: ציון ט שטר שכותבים ללווה אע"פ שאין מלוה עמו
->->האם השעבוד נעשה ע"י השטר או ע"י קנין סודר ב"מ יב: ציון ט שטר שכותבים ללווה אע"פ שאין מלוה עמו
->->האם צריך שיאמר בפירוש שהוא משעבד את נכסיו גם אם לא ילווה ב"מ יב: ציון ט שטר שכותבים ללווה אע"פ שאין מלוה עמו
->שטר חוב מוקדם - גבייה בו מבני חורין כתובות פה. ציון י פרק א שטר שלוה בו אינו חוזר ולווה בו
->שטר חוב שיצא על שלושה אנשים וטענו שפרעו - האם כל אחד יכול להעיד על חבירו כתובות כד. ציון א חשש גומלין בעדות
->->אם יש ערבות הדדית ביניהם כתובות כד. ציון א חשש גומלין בעדות
->שטר חוב שנפרע - האם אפשר להלוות בו שוב כתובות פה. ציון י פרק א שטר שלוה בו אינו חוזר ולווה בו
->->אם הלווה טוען שלא היו דברים מעולם כתובות פה. ציון י פרק א שטר שלוה בו אינו חוזר ולווה בו
->->אם הלווה טוען שפרע כתובות פה. ציון י פרק א שטר שלוה בו אינו חוזר ולווה בו
->->אם טרם עבר יום ההלוואה הראשון כתובות פה. ציון י שטר שלוה בו אינו חוזר ולווה בו
->->לגבות מבני חורין או ממשועבדים כתובות פה. ציון י פרק א שטר שלוה בו אינו חוזר ולווה בו
->->ע"י מסירה חדשה בפני עדים או כתיבה ומסירה כתובות פה. ציון י שטר שלוה בו אינו חוזר ולווה בו
->->ע"י עשיית קנין חדש כתובות פה. ציון י שטר שלוה בו אינו חוזר ולווה בו
->שטר חוב שנפרע מקצתו והושלש ולא נפרע והשליש החזיר את השטר למלוה - האם יכול המלווה לגבות בו שוב כתובות פה. ציון י שטר שלוה בו אינו חוזר ולווה בו
->->אם התנו מראש שאם לא יפרע את השאר, מה שכבר פרע ייחשב כמתנה כתובות פה. ציון י שטר שלוה בו אינו חוזר ולווה בו
->->ע"י מסירת השטר שוב בפני עדים או בכתיבה ומסירה כתובות פה. ציון י שטר שלוה בו אינו חוזר ולווה בו
->שיש בו ריבית - האם המלוה יכול לגבות את הקרן
->->אם הלווה מודה ב"מ עב. ציון ה גביה בשטר שיש בו ריבית
->->אם העדים נאנסו לחתום ב"מ עב. ציון ה גביה בשטר שיש בו ריבית
->->אם כתוב רק הסכום הכולל ב"מ עב. ציון ה גביה בשטר שיש בו ריבית
->->אם כתוב רק הקרן ועל הריבית יש רק עדות בעל פה ב"מ עב. ציון ה גביה בשטר שיש בו ריבית
->->אם מפורש בשטר שחלק קרן וחלק ריבית ב"מ סב. ציון ה פסקה א החיוב, העונש והתיקון באיסורי ריבית; ב"מ עב. ציון ה גביה בשטר שיש בו ריבית
->->בריבית דרבנן או דאורייתא ב"מ עב. ציון ה גביה בשטר שיש בו ריבית
->->החובה לקרוע את השטר ב"מ עב. ציון ה גביה בשטר שיש בו ריבית
->->מנכסים בני חורין או מנכסים משועבדים (שמכר הלווה) ב"מ עב. ציון ה גביה בשטר שיש בו ריבית
->שלא נכתבה בו "נאמנות" - האם נחשב כאילו נכתבה כי רגילים לכתוב זאת ב"מ קד. ציון ז פסקה א אריס שהוביר את הקרקע
->שמוציא אדם שיש עדים שביקש מהם לזייף שטרות כתובות לו: ציון ג כשרות שטר שעדים נתבקשו לזייפו
->->אם העדים החתומים על השטר זוכרים את ההלוואה כתובות לו: ציון ג כשרות שטר שעדים נתבקשו לזייפו
->->אם עדים מעידים שזה כתב ידם של העדים החתומים כתובות לו: ציון ג כשרות שטר שעדים נתבקשו לזייפו
->->אם עדים מעידים שראו שהעדים החתומים חתמו על השטר כתובות לו: ציון ג כשרות שטר שעדים נתבקשו לזייפו
->->אם תפס המלווה מנכסי הלווה כתובות לו: ציון ג כשרות שטר שעדים נתבקשו לזייפו
->->האם משהים את השטר בידו כתובות לו: ציון ג כשרות שטר שעדים נתבקשו לזייפו
->->שטר שאינו מתאים לתיאור שמסרו העדים כתובות לו: ציון ג כשרות שטר שעדים נתבקשו לזייפו
->שני שטרי חוב באותו חודש ובאחד מהם חסר היום
->->אם אין ללווה די לשניהם - מי גובה כתובות צד: ציון ג שני שטרות שנכתבו באותו חודש ורק באחד נכתב גם היום
->->אם השטר המפורש הוא ביום כ"ח או כ"ט כתובות צד: ציון ג שני שטרות שנכתבו באותו חודש ורק באחד נכתב גם היום
->->האם בעל השטר החסר יכול לטרוף ממי שקנו מהלווה אחרי אותו חודש כתובות צד: ציון ג שני שטרות שנכתבו באותו חודש ורק באחד נכתב גם היום
->שנים שאדוקים בשטר - מה מקבל כל אחד
->->אם אחד אדוק בטופס ואחד אדוק בתורף ב"מ ז: ציון ג שנים אדוקים בשטר
->->אם יש עדי מסירה ב"מ ז: ציון ג שנים אדוקים בשטר
->->אם כל אחד מחזיק רק בקצה השטר ב"מ ז: ציון ג שנים אדוקים בשטר
->->אם שניהם אדוקים בטופס ב"מ ז: ציון ג שנים אדוקים בשטר
->->אם שניהם אדוקים בתורף ב"מ ז: ציון ג שנים אדוקים בשטר
->->כשחולקים האם כל אחד מקבל חצי הסכום הנקוב בו או חצי ערכו של השטר להימכר בשוק ב"מ ז: ציון ג שנים אדוקים בשטר
->שנמכר - יכולת המלוה למחול עליו
->->אם נאמר בו "משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך" ומכרו ומחל ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->->אם נמכר במעמד שלשתן ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->שנמכר במסירה בלי כתיבה והקונה כבר גבה את החוב ב"מ סו: ציון ה פסקה ב מחילה בטעות
->שנמכר והמלוה מחל ללווה - האם המלוה חייב לשלם לקונה
->->אם מחל אחרי שכבר נוצר החיוב ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->->אם מחל לפני שנוצר החיוב (כגון אשה שמחלה על הכתובה לפני שהתגרשה) ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->->את כל סכום החוב או רק הסכום ששילם לו הקונה ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
->שתאריכו מוקדם למועד מתן ההלוואה - האם אפשר לגבות בו
->->אם לווה בשטר זה ופרע ולווה בו שוב אח"כ בפני העדים ב"מ עב. ציון ו שטרי חוב המוקדמים
->->אם נכתב בתשרי עם תאריך של תשרי אבל ההלוואה ניתנה רק אח"כ ב"מ עב. ציון ו שטרי חוב המוקדמים
->->אם נכתב בתשרי עם תאריך של תשרי אבל נחתם רק אח"כ ב"מ עב. ציון ו שטרי חוב המוקדמים
->->אם נכתב השטר בעת ההלוואה בניסן וכתבו בו תאריך של תשרי שלפניו ב"מ עב. ציון ו שטרי חוב המוקדמים
->->האם הלווה נאמן לטעון להד"ם או "פרעתי" ב"מ עב. ציון ו שטרי חוב המוקדמים
->->מלקוחות שקנו אחרי הזמן האמיתי של ההלוואה ב"מ עב. ציון ו שטרי חוב המוקדמים
->->מנכסים בני חורין ב"מ עב. ציון ו שטרי חוב המוקדמים
שטר שחרור
->האם דין עבד עברי נוהג בזה"ז לענין הצורך בגט שחרור ב"מ עג: ציון ה פסקה ב שעבוד חייבי המס למשלמים עבורם
->האם העבד זוכה בקרקע בין כתיבת השטר למסירה מצד "עדיו בחתומיו זכין לו" ב"מ כ. לפני ציון א עדיו בחתומיו זכין לו
->האם שטר השחרור צריך להיות כתוב לשמו קידושין טז. ציון ג שטר השחרור
->עבד ששוחרר, והאדון מכר מנכסיו, והעבד בא לטרוף מהלקוחות ע"י שטר השחרור
->->האם הוא זוכה בנכסים מזמן הכתיבה או מהזמן שהגיע השטר לידו ב"מ יט. ציון א דרכי גביית ממון באמצעות שטר שחרור
->->האם הוא צריך להביא ראיה מתי הגיע השטר לידו ב"מ יט. ציון א דרכי גביית ממון באמצעות שטר שחרור
->->->אם השטר אבד ונמצא והוחזר לעבד ב"מ יט. ציון א דרכי גביית ממון באמצעות שטר שחרור
שטרי הדיוטות
->קריאה בהם בשבת שבת קמט. ציון א איסור הקריאה מן הכתב
->->אגרות שלום או אגרות רשות שבת קמט. ציון א איסור הקריאה מן הכתב
שיבולת נרד
->הברכה על ריחו ברכות מג: ציון א הגדרת עצים ועשבים לברכת הריח
שידוך
->האיסור לקדש בלי שידוך קידושין יב: ציון א קידושי ביאה, בלא שידוך וקידושין בשוק
->האם מותר לאב לשדך את בתו הקטנה קידושין מא. ציון ז אסור לקדש את הבת כשהיא קטנה
->קנס שמקבלים הצדדים על עצמם בשעת שידוכין - פסול אסמכתא בו ב"מ קד: ציון ג פסקה ב גדרים באסמכתא
'שיור'
->פירושו - פחות מחצי מה שהיה, או יותר מחצי סוטה יח. לפני ציון ו השקאה בסיב או בשפופרת
שיחה
->שיחה יתירה בין איש לאשתו
->->האם היא מותרת חגיגה ה: ציון א שיחה יתירה בין איש לאשתו
->->באלו מצבים יש להרבות שיחה חגיגה ה: ציון א שיחה יתירה בין איש לאשתו
->->כשהיא נידה חגיגה ה: ציון א שיחה יתירה בין איש לאשתו
->->בשעת תשמיש (ראה: תשמיש המיטה)
שיחת חולין - איסורה
->איסור גמור או לא יומא יט: ציון ג איסור שיחת חולין
->באמצע הלימוד או כל הזמן יומא יט: ציון ג איסור שיחת חולין
->דברים שאינם נחוצים או סתם דברי חולין יומא יט: ציון ג איסור שיחת חולין
->האם היא מותרת סוכה כח. ציון ב איסור שיחת חולין בבית המדרש
->עובר בעשה "ודברת בם" יומא יט: ציון ג איסור שיחת חולין
->שחוק, דברי הבאי, שיחת הילדים וקלות ראש יומא יט: ציון ג איסור שיחת חולין
שיירה
->החונה בצד הדרך - זכותה ללקט עצים מהשדה ב"ק פא. ציון ב לקיטת עצים משדות אחרים
->חברי שיירה שהסכימו שכל אחד יתן חמור כל לילה לפייס אריה ופעם אחת לא נאכל החמור
->->האם בעליו צריך לתיתו לילה נוסף ב"ק קטז. ציון ד חיוב תשלומין כאשר המציל לא הפסיד
->->האם האחרים זכאים לחלק מהחמור ב"ק קטז. ציון ד חיוב תשלומין כאשר המציל לא הפסיד
->חלוקת הוצאות בין חברי שיירה במדבר - לפי ממון או לפי נפשות
->->אם הותקפו ונאלצו לשלם להציל עצמם ב"ק קטז: ציון א חישוב התשלומים בשיירה ההולכת במדבר
->->->אם התוקפים באו על עסקי ממון או על עסקי נפשות ב"ק קטז: ציון א חישוב התשלומים בשיירה
->->על שכירת מורה דרך ("תייר") ב"ק קטז: ציון א חישוב התשלומים בשיירה ההולכת במדבר
->->->אם יש במדבר סכנת ממון או סכנת נפשות ב"ק קטז: ציון א חישוב התשלומים בשיירה ההולכת במדבר
->חמרים בשיירה שהסכימו ביניהם שאם אחד מפסיד ישלמו לו את הפסדו
->->האם ההסכם צריך להיות פה אחד ב"ק קטז: ציון ג תוקף התנאים של בעלי מלאכה
->->האם ההסכם צריך קנין ב"ק קטז: ציון ג תוקף התנאים של בעלי מלאכה
->->הסכם שאם ימות חמור של אחד יתנו לו חמור אחר והוא רוצה את דמיו
->->->אם הוא מתחייב שיקנה חמור בעצמו ב"ק קטז: ציון ה חמר מהשיירה שאבד לו חמור
->->->אם הוא מתחייב שימשיך לשמור בלי לקנות חמור ב"ק קטז: ציון ה חמר מהשיירה שאבד לו חמור
שיכור (ראה גם: שתוי יין)
->מי שלא התפלל מפני שהיה שיכור - האם חייב בתפילת תשלומין ברכות כו. ציון י תשלומין למי שלא התפלל
שיכר
->הכשרת כלי ששימש יי"נ ע"י מילוי ועירוי שיכר ע"ז לג: ציון ה נתינת שכר בכלי יין של גוים
->המכין שיכר בחול המועד - האם מותר לו להערים ולומר שהוא לצורך המועד אף שיש לו די שיכר ישן שבת קיז: ציון ד הצלה ע"י הערמה בהזמנת אורחים
->העשוי משעורים - האם המברך עליו 'בורא פרי הגפן' יצא ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
->העשוי מתבואה - ברכתו שהכל ע"ז לא: ציון ב האיסור בשיכר של גוי
->נגיעה בגיגית של שיכר לפני נטילת ידים של שחרית ולאחריה שבת קח: ציון ט איסור נגיעה ביד
->של גוי ע"ז לא: ציון ב האיסור בשיכר של גוי
->->איסורו משום גילוי או משום חתנות ע"ז לא: ציון ב האיסור בשיכר של גוי
->->באכסנאי בבית גוי ע"ז לא: ציון ב האיסור בשיכר של גוי
->->בבית ישראל ע"ז לא: ציון ב האיסור בשיכר של גוי
->->במקום שמזלזלים באיסור יין גוים ע"ז לא: ציון ב האיסור בשיכר של גוי
->->בפתח ביתו של גוי ע"ז לא: ציון ב האיסור בשיכר של גוי
->->שיכר תמרים או תאנים או תבואה ע"ז לא: ציון ב האיסור בשיכר של גוי
->->שתיית עראי ע"ז לא: ציון ב האיסור בשיכר של גוי
שילוח הקן
->האומר "על קן ציפור יגיעו רחמיך"ברכות לג: ציון ג האומר "על קן ציפור יגיעו רחמך"
->האם מצוה לשלח את האם, אם לקח רק את הבנים מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
->->מתי לוקה מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
שילוח טמאים
->איסור לאו וחיוב מלקות לזב או בעל קרי שנכנס למחנה לויה או למחנה שכינה פסחים סח. ציון א דרשת הפסוקים לענין שלוח זב ובעל קרי
->כניסת טמא מת למחנה לויה פסחים סז. ציון ב טמא מת במחנה לויה
->מצורע שנכנס למקום שאסור לו להיכנס אליו - האם לוקה פסחים סז. ציון א מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו
שינה
->בסוכה (ראה: סוכה; סכך)
->האם מותר לישון ביום, בחול או בשבת סוכה כו: ציון א שינה ביום
->האם ראוי להימנע מלישון בלילה יותר משישים נשימות סוכה כו: ציון א שינה ביום
שינוי
->העלאת בשר וגבינה על השולחן בשינוי שבת יג. ציון ג איסורי קירבה וחיובי הרחקה בנידה ובשאר עריות
שינוי (בשבת)
->בגיבול לבהמות ולתרנגולים שבת קנה: ציון ל פרק ד המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->בדיכת הרבה פלפלים שבת קמא. ציון ד טחינת פלפלים בשבת
->בהכנת אנומלין שבת קמ. ציון ד מערבים בשביל אכילה ולא בשביל רפואה
->בטיפול באבר שנתפרק שבת קמח. ציון א טיפול בשבר ובאבר שנתפרק
->בטלטול קוץ המונח ברה"ר כדי למנוע נזק לרבים שבת מב. ציון א טלטול קוץ המונח ברה"ר
->בנתינת מים לחרדל, שום ושחליים שריסק מערב שבת שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->בסיכת הגוף שבת קמז: ציון ה סיכת הגוף בשבת
->בעירוב יין ושמן עבור חולה שאין בו סכנה ולצורך מילה שבת קלג. ציון ה עירוב יין ושמן בשבת לצורך מילה
->בעירוב קמח קלוי או שתית (תבואה שלא הביאה שליש שנקלתה ונטחנה טחינה גסה) במים שבת קנה: ציון ל פרק ג המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->ברדיית פת שבת קיז: ציון ח רדיית הפת
->בעשיית מלאכה דרבנן עבור חולה שאין בו סכנה שבת קמח. ציון א טיפול בשבר ובאבר שנתפרק
->צינור המקלח מים מהגג שנסתם, והמים דולפים מהגג לבית - מעיכת הצינור ברגלו שבת קכא. ציון ב אמירה לנכרי בכיבוי דליקה
שינוי (כפטור בנזק)
->'כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור'
->->בהמה שאכלה כסות או כלים שהונחו ברה"ר ב"ק כ. ציון ו כל המשנה ובא אחר ושינה בו
->->בהמה שבעטה בבהמה רבוצה ברה"ר ב"ק כ. ציון ו כל המשנה ובא אחר ושינה בו
שינוי בנזקי בהמה (ראה: קרן)
שינוי השם (בקניית גזילה)
->בלי יאוש ב"ק סו: ציון ט קנין גזל בשינוי השם; ב"ק צג: ציון ה שינוי מעשה בגזל
->->בשינוי השם החוזר לברייתו ב"ק סו: ציון ט קנין גזל בשינוי השם
שינוי מעשה (בקניית גזילה)
->אם גזז את הבהמה או ילדה ב"ק צד. ציון ב תקנת השבים
->אם גזל בהמה מעוברת או טעונה צמר והעובר והצמר גדלו אצלו ב"ק צה: ציון ב גיזות וולדות
->אם התכוון לקנות או לא התכוון ב"ק ק: ציון א אומן ששינה במלאכתו מדעת בעל הבית
->בגוזל אילן וקצץ אותו ב"ק צו. ציון ז גזל דקל וקצצו
->->אם היה אילן יבש או חי ב"ק צו. ציון ז גזל דקל וקצצו
->->אם עקרו עם שרשיו או קצץ אותו בלי שרשיו ב"ק צו. ציון ז גזל דקל וקצצו
->בגוזל בהמה והתעברה אצלו ועדיין לא ילדה ב"ק צה: ציון ב גיזות וולדות בבהמה שנגזלה
->בגוזל בהמה וילדה או גזזהּ - האם קנה את הבהמה או את הוולד והגיזה ב"ק צד. ציון ב תקנת השבים; ב"ק צה: ציון ב גיזות וולדות בבהמה שנגזלה
->->אם גזלה והתעברה אצלו או נטענה צמר אצלו ב"ק צה: ציון ב גיזות וולדות בבהמה שנגזלה
->->אם גזלה כשהיתה מעוברת או טעונה צמר ב"ק צה: ציון ב גיזות וולדות בבהמה שנגזלה
->->האם מקבל את השבח עצמו או רק את דמיו ב"ק צה: ציון ב גיזות וולדות בבהמה שנגזלה
->->האם משלם כערכה בשעת הגזילה או רגע לפני השינוי ב"ק צה: ציון ב גיזות וולדות
->->לפני יאוש או אחרי יאוש ב"ק צה: ציון ב גיזות וולדות בבהמה שנגזלה
->בגוזל מטבע ישן וחידש אותו ב"ק צו: ציון ב גדרים בשינוי החוזר לברייתו
->->אם חידש אותו ע"י חול ומים או ע"י צירוף והתכה ב"ק צו: ציון ב גדרים בשינוי החוזר לברייתו
->בגוזל נסכא ועשאו מטבע או כלי ב"ק צו: ציון ב גדרים בשינוי החוזר לברייתו
->בגוזל עפר ועשאו לבינה ב"ק צו: ציון ב גדרים בשינוי החוזר לברייתו
->->אם שרף את הלבינה באופן שא"א להחזירו לעפר ב"ק צו: ציון ב גדרים בשינוי החוזר לברייתו
->בגוזל צמר
->->וטוואו או ארגו ב"ק קיח: ציון ל קנית גיזי צמר מרועה
->->וליבנו ב"ק צג: ציון ז שינוי מעשה שע"י ליבון הצמר וצביעתו
->->וצבעו ב"ק צג: ציון ז שינוי מעשה שע"י ליבון; ב"ק קא. ציון ג פסקה א ערך השבח של הסממנים
->->ותפר גיזי צמר זה לזה או תפר אותם בתוך שק ועשאו כר ב"ק קיח: ציון ל קנית גיזי צמר
->בלי יאוש ב"ק סו: ציון ט קנין גזל בשינוי השם
->בלי שינוי השם ב"ק צג: ציון ה שינוי מעשה בגזל
->החוזר לברייתו ב"ק צג: ציון ה שינוי מעשה בגזל; ב"ק צג: ציון ז שינוי מעשה שע"י ליבון הצמר וצביעתו; ב"ק ק: ציון א אומן ששינה במלאכתו מדעת בעל הבית
->->אם הוא שינוי חשוב ב"ק צו: ציון ב גדרים בשינוי החוזר לברייתו
->->בגוזל מוכין ושם אותם בתוך כר ב"ק קיט: ציון ג שינוי החוזר לברייתו בספק גניבה
->->בגוזל צמר טווי ועשאו בגדים ב"ק צג: ציון ה שינוי מעשה בגזל
->->בספק גניבה ב"ק קיט: ציון ג שינוי החוזר לברייתו בספק גניבה; ב"ק קיט: אחרי ציון ג קנית בגד וצמר
->->בצביעת בגד או צמר ב"ק קיט: אחרי ציון ג קנית בגד וצמר צבוע מן הצבע
שינוי רשות (בקניית גזילה)
->האם הקונה צריך לשלם לנגזל את דמי החפץ ב"ק קטו. ציון ב יאוש לאחר שינוי רשות
->המקבל מגזלן אחרי ש"ר - חיובו להחזיר לנגזל תמורת תשלום ב"ק קיד. ציון ו קבלת חפץ גזול
->->בגזלן מפורסם ובגזלן רגיל ב"ק קיד. ציון ו קבלת חפץ גזול תמורת חפץ שנגזל ממנו
->לפני יאוש או אחרי יאוש ב"ק קטו. ציון ב יאוש לאחר שינוי רשות
->נגזל שקיבל מהגזלן חפץ שגזל מאדם אחר במקום החפץ שנגזל ממנו - האם נחשב שינוי רשות, אם התייאש האחר לפני שהגזלן נתן לו או אח"כ ב"ק קיד. ציון ו קבלת חפץ גזול
->שלא בא מדעת הגזלן, כגון שאדם אחר גזל ממנו ב"ק קיא: ציון א הגוזל ומאכיל או מוריש
שיעורים
->חומרים שונים שלכל אחד שיעור שונה לקבלת טומאה, ונתחברו - מה השיעור לקבלת טומאת מת ומדרס סוכה יז: ציון ג צירוף שיעורים לקבלת טומאה
->של אתרוג סוכה לד: ציון ו אתרוג של אשרה ושל עיר הנידחת; סוכה לד: ציון כ שיעור האתרוג
->של בית (ראה: בית)
->של כותבת הגסה סוכה כו. ציון י אכילת ארעי חוץ לסוכה
->של מי ניסוך המים סוכה נ. ציון ב שיעור למים המנוסכים
->של סוכה (ראה: סוכה)
->של ערבה (ראה: ערבה)
שיער
->האם שיער העומד ליגזז נחשב מחובר או תלוש סנהדרין טו. ציון ד פדיון שיער העומד ליגזז - בכמה?
->הגוזז שערו בשבת - האם חייב מהתורה או רק אסור מדרבנן שבת צד: ציון ד נטילת ציפורנים ושיער בשבת
->->אם אינו צריך את מה שהוא גוזז שבת צד: ציון ד נטילת ציפורנים ושיער בשבת
->->בכלי או ביד שבת צד: ציון ד נטילת ציפורנים ושיער בשבת
->->האם הוא חייב משום גוזז, משום קוצר, או משום ממחק שבת צד: ציון ד נטילת ציפורנים ושיער בשבת
->->הגוזז שיער של אחר שבת צד: ציון ד נטילת ציפורנים ושיער בשבת
->חפיפתו (ראה: חפיפת הראש)
->חציצה בו (ראה: חציצה)
->יציאת אשה בשבת בשיער שאינו שלה (ראה: יציאת אשה)
->סחיטתו (ראה: סחיטה)
->סתירת קליעה בשיער שבת נז. ציון א לא תצא אשה בחוטי צמר ופשתן שבשערה
->שיעור החיוב בהוצאתו בשבת שבת פ: ציון א השיעור המחייב בהוצאת שיער וטיט
שיער אשה
->האיסור להסתכל בו ברכות כד. ציון ט איסור הסתכלות באשה
->->באשת איש או בפנויה ברכות כד. ציון ט איסור הסתכלות באשה
->האם נחשב ערוה ברכות כד. ציון ט איסור הסתכלות באשה
->לקרוא קריאת שמע בפניה ברכות כד. ציון ט איסור הסתכלות באשה
->תיקוני שיער אשה בשבת
->->במסרק או ביד שבת צה. ציון א תיקוני נשים האסורים בשבת
->->כריכת חוט סביב השיער שבת צה. ציון א תיקוני נשים האסורים בשבת
->->פוקסת שבת צה. ציון א תיקוני נשים האסורים בשבת
->->קליעת השיער וסתירת הקליעה שבת צה. ציון א תיקוני נשים האסורים בשבת
שיקול הדעת
->דיין שטעה בשיקול הדעת
->->הגדרה סנהדרין לג. ציון א טעות הדיינים
->->האם חייב לשלם סנהדרין לג. ציון א טעות הדיינים
->->האם מחזירים את הדין סנהדרין לג. ציון א טעות הדיינים
שיר השירים
->האיסור לקרוא פסוק ממנו כמין זמר סנהדרין קא. לפני ציון א קריאת שיר השירים כמין זמר וקריאת פסוק בבית משתאות
שיר של יום (בתפלה)
->ביו"ט הראשון של סוכות או ר"ח או חוה"מ או חנוכה שחלו בשבת סוכה נד: ציון ג דחיה או קדימה בשיר של יום
->ביום שיש שני מוספים - האם אומרים שיר על כל מוסף סוכה נד: ציון ג דחיה או קדימה בשיר של יום
->במוסף בשבת
->->מזמור "אודה ה' בכל לבב" ר"ה לא. ציון ב פסקה ג הזי"ו ל"ך בשירת הלויים ובקריאת התורה
->->פרשת האזינו ר"ה לא. ציון ב פסקה ג הזי"ו ל"ך בשירת הלויים ובקריאת התורה
->במנחה
->->במנחה בשבת ר"ה לא. ציון ד שירת הלויים במנחה בשבת
->->טעם שאינו נאמר ר"ה לא. ציון א פסקה א-ג השיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש
->->מנהג לאומרו ר"ה לא. ציון א פסקה ב השיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש
->בשמיני עצרת
->->בבית הכנסת סוכה מח. ציון ג השיר של שמיני עצרת
->->במקדש, בזמן הקרבת הקרבנות סוכה מח. ציון ג השיר של שמיני עצרת
->האם אומרים שני מזמורים ביום שיש מוסף, ומתי סוכה נד: ציון ג דחיה או קדימה בשיר של יום
->של חנוכה או של פורים - האם דוחה של יום רגיל סוכה נד: ציון ג דחיה או קדימה בשיר של יום
שירה
->נגינה לשיר בשבת ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
שירה (בתורה)
->כתיבתה בתנ"ך כאריח על גבי לבינה או כאריח על גבי אריח
->->עשרת בני המן מגילה טז: ציון ד צורת כתיבת שירה
->->שירת דבורה מגילה טז: ציון ד צורת כתיבת שירה
->->שירת דוד מגילה טז: ציון ד צורת כתיבת שירה
->->שירת האזינו מגילה טז: ציון ד צורת כתיבת שירה
->->שירת הים מגילה טז: ציון ד צורת כתיבת שירה
->->שירת מלכי כנען שבספר יהושע מגילה טז: ציון ד צורת כתיבת שירה
שירה במקדש
->אין לומר אותו שיר בתמיד של שחר ובמוסף ר"ה ל: ציון ו פסקה ב שירת הלויים בראש השנה
->אין שירה בלילה ר"ה לא. ציון א פסקה א השיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש
->בחול המועד של סוכות, במוסף ר"ה ל: ציון ו פסקה ב שירת הלויים בראש השנה
->ביום חמישי - האם אומרים מזמור שלם ר"ה ל: ציון ו פסקה ב שירת הלויים בראש השנה
->ביום טוב - האם יש שיר מיוחד בתמיד של שחר ר"ה ל: ציון ו פסקה א שירת הלויים בראש השנה
->בכלי במקדש בשבת ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
->בר"ח וחוה"מ - האם יש שיר מיוחד בתמיד של שחר ר"ה ל: ציון ו פסקה א שירת הלויים בראש השנה
->בראש השנה
->->בתמיד של שחר - האם שרו שיר של חול ר"ה ל: ציון ו פסקה א שירת הלויים בראש השנה
->->שחל ביום חמישי
->->->אם העדים באו לפני תמיד של שחר או לאחריו ר"ה ל: ציון ו פסקה ג שירת הלויים בראש השנה
->->->השיר בקרבן מוסף ר"ה ל: ציון ו פסקה ב-ג שירת הלויים בראש השנה
->->->שינוי השיר בתמיד של שחר ר"ה ל: ציון ו פסקה ב-ג שירת הלויים בראש השנה
->בתמיד של בין הערביים ר"ה ל: ציון ו פסקה ב שירת הלויים בראש השנה; ר"ה לא. ציון א פסקה א השיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש
->->בשבת - שירת הים ושירת הבאר ר"ה לא. ציון ד שירת הלויים במנחה בשבת
->->דעה שהיא מדרבנן או רק מנהג ר"ה לא. ציון א פסקה א השיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש
->->דעה שלא אמרו ר"ה ל: ציון ו פסקה ב שירת הלויים בראש השנה; ר"ה לא. ציון א פסקה א השיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש
->->מה שרו ר"ה ל: ציון ו פסקה ב שירת הלויים בראש השנה; ר"ה לא. ציון א פסקה ב-ג השיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש
->הקשר לתקיעות שתקעו על הקרבן ר"ה לא. ציון א פסקה א השיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש
->שירת האזינו במוספי שבת ר"ה לא. ציון ב הזי"ו ל"ך בשירת הלויים ובקריאת התורה
->->חלוקתה - הזי"ו ל"ך ר"ה לא. ציון ב פסקה א הזי"ו ל"ך בשירת הלויים ובקריאת התורה
->->פרק אחד כל שבת או כולם כל שבת או פרק אחד לכל יום בשבוע במוסף של מעמדות ר"ה לא. ציון ב פסקה ג הזי"ו ל"ך בשירת הלויים ובקריאת התורה
->האם עיקרה בפה או בכלי סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
שירת האזינו (ראה: קריאת התורה; שירה במקדש)
שירת הבאר
->על תמיד של בין הערביים בשבת ר"ה לא. ציון ד שירת הלויים במנחה בשבת
שירת הים
->על תמיד של בין הערביים בשבת ר"ה לא. ציון ד שירת הלויים במנחה בשבת
שיתוף שם שמים ודבר אחר
->בבני נח סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
->בדברים שלא מייחסים להם אלוהות סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
->גדר האיסור סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
שיתופי מבואות
->האם אפשר להניחם בבית שבחצר, או דוקא בחצר סוכה ג: ציון ב הנחת שיתופי מבואות בבית שבחצר
שיתין (נקבים במזבח ומתחתיו)
->האם היו שופכים את הנסכים ואת הדם דרכם סוכה מט. ציון ב השיתין ומקום שפיכת דם ונסכים
שכבת זרע
->בהמה שפלטה שכבת זרע - עד מתי היא טמאה שבת פו: ציון ב שכבת זרע שנפלטה מנכרית ומבהמה
->בעל קרי שפלט שכבת זרע - עד מתי מטמא שבת פו: ציון א שכבת זרע שמטמאה גם כעבור זמן
->זכר שנרבע ופולט שכבת זרע - עד מתי היא טמאה שבת פו: ציון א שכבת זרע שמטמאה גם כעבור זמן
->טומאת אשה הפולטת שכבת זרע
->->אחרי שש עונות, שלוש עונות או שתי עונות שלמות שבת פו. ציון ד שיעור הזמן של הטומאה בפולטת שכבת זרע; שבת פו: ציון א שכבת זרע שמטמאה גם כעבור זמן
->->->בגויה שפולטת שכבת זרע של ישראל שבת פו: ציון ב שכבת זרע שנפלטה מנכרית ומבהמה
->->->שכבת זרע שיצא בתוך הזמן - האם היא טמאה אחרי הזמן הזה שבת פו. ציון ד שיעור הזמן של הטומאה בפולטת שכבת זרע; שבת פו: ציון א שכבת זרע שמטמאה גם כעבור זמן
שכחה (אחת ממתנות עניים) (ראה גם: מתנות עניים)
->אם בעל השדה זכר ורק הפועלים שכחו או להיפך
->->אם בעל השדה היה בעיר או בשדה ב"מ יא. ציון ו זכור ולבסוף שכוח, בדין שכחה
->->אם גם בעל השדה שכח אח"כ או לא ב"מ יא. ציון ו זכור ולבסוף שכוח, בדין שכחה
->בגוי שקצר את שדהו ואחר כך התגייר סוטה מה. ציון ז שכחה בקמה
->בטמון סוטה מה. ציון ט שכחה בעומרים שצפו בשדה
->->בתוך דבר שאינו מינו או במינו סוטה מה. ציון ט שכחה בעומרים שצפו; סוטה מה. ציון כ חלל שנמצא טמון
->במי שקנה מחברו קמה בלי השדה סוטה מה. ציון ח שכחה בעומרים שנמצאים בשדה חברו
->בעומר המוטל על אבן או על עמוד סוטה מה. ציון ט שכחה בעומרים שצפו בשדה
->בעומר שלו שנמצא בשדה חברו
->->אם הגיע לשדה חברו שלא ברשותו סוטה מה. ציון ח שכחה בעומרים שנמצאים בשדה חברו
->->אם הניחו בשדה חברו ברשותו סוטה מה. ציון ח שכחה בעומרים שנמצאים בשדה חברו
->->בעומר שצף לתוך שדה חברו סוטה מה. ציון ח שכחה בעומרים שנמצאים בשדה חברו
->->->אם בעל השדה הלך לאספם משדה חברו ושכח שם עומר סוטה מה. ציון ח שכחה בעומרים שנמצאים בשדה חברו
->->->אם בעל השדה חשב שהעומר אינו שלו סוטה מה. ציון ח שכחה בעומרים שנמצאים בשדה חברו
->->->אם הגיע לשם ע"י הרוח או שהונח שם במכוון סוטה מה. ציון ח שכחה בעומרים שנמצאים בשדה חברו
->בעומר שעף ברוח בתוך השדה ממקום למקום סוטה מה. ציון ט שכחה בעומרים שצפו בשדה
->בעומר שעף ברוח ובשעת מעופו שכח אותו סוטה מה. ציון ט שכחה בעומרים שצפו בשדה
->בעומרים שמונחים זה על זה סוטה מה. ציון ט שכחה בעומרים שצפו בשדה
->->אם זוכר את העליון ולא את התחתון סוטה מה. ציון ט שכחה בעומרים שצפו בשדה
->->אם כבר החזיק בעליון להוליכו ושכחו סוטה מה. ציון כ חלל שנמצא טמון, תלוי או צף
->->אם שכח את שניהם סוטה מה. ציון ט שכחה בעומרים שצפו בשדה
->->בעליון או בתחתון סוטה מה. ציון ט שכחה בעומרים שצפו בשדה
->בקמה
->->האם האיסור לשוב ולקחתו חל בשעת קצירה או בשעת העימור סוטה מה. ציון ז שכחה בקמה
->->שיעור הקמה סוטה מה. ציון ז שכחה בקמה
->זמן איסור בל תאחר בה ר"ה ד. ציון א זמן החיוב בבל תאחר
->ממתי מותר לכל אדם ליטול שכחה של זיתים ב"ק פא: ציון ג מהלכים בשבילים שבשדות
שכחה (בלימוד) (ראה: לימוד תורה)
שכיב מרע
->אם אמר המקנה לקונה לשון עתיד כגון "משוך ותקנה" ב"מ ט: ציון ב האומר 'משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה'
->האם אומרים במתנתו "עדיו בחתומיו זכין לו" אם נמסר למקבל רק אחרי מותו ב"מ יב: ציון ט פסקה ב שטר שכותבים ללווה אע"פ שאין מלוה עמו; ב"מ יט. ציון ג המוצא שטר מתנה והנותן מודה
->האם מותר לו לגרש או לעשות קניין בשבת כדי שלא תיטרף דעתו ביצה לו: ציון [ח] פסקה א דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->האם צריך את משפטי התנאים במתנתו ביצה כ. ציון ג הנותן מעות ואומר שיקדש את בתו
->הודה לפני מיתתו שיש לו חוב - האם יכול לטעון טענת השבעה סנהדרין כט. ציון ד טענות שמבטלות את ההודאה; סנהדרין כט: ציון ד אדם עשוי שלא להשביע את בניו
->המוצא שטר מתנת שכיב מרע (ראה: שטר)
->מי שנתן מתנה וטוען שכשנתן היה שכיב מרע שיכול לחזור בו כשהבריא, והמקבל טוען שנתן כשהיה בריא - האם מועילה תפיסה ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
->שאמר "תנו מנה לפלוני" - האם נותנים לו לאחר מיתה
->->אם יש מנה בעין או אין מנה בעין שבועות לט: ציון א פרק ז שיעור הטענה והכפירה במודה במקצת
->->האם נותנים לו שוה מנה שבועות לט: ציון א פרק ז שיעור הטענה והכפירה במודה במקצת
->שנתן לשניים זה אחר זה - מי זוכה ב"מ יט. ציון ג המוצא שטר מתנה והנותן מודה
->שנתן מתנה וספק אם התכוון לתת לקרובו או לת"ח או לשכנו - מי זוכה
->->בקרוב הראוי ליורשו (הקרוב ביותר) ב"מ קח: ציון נ פסקה ה קדימה במכירה לתלמיד חכם, שכן וקרוב
->->בקרוב שאינו ראוי ליורשו ב"מ קח: ציון נ פסקה ה קדימה במכירה לתלמיד חכם, שכן וקרוב
->שנתן מתנה למישהו וביקש שישא את בתו - האם המתנה מותנית בנישואין
->->אם אמר בלשון תנאי, והקדים את המתנה או את הנישואין ביצה כ. ציון ג הנותן מעות ואומר שיקדש את בתו
->->אם הזכיר תחילה את המתנה או את הנישואין ביצה כ. ציון ג הנותן מעות ואומר שיקדש את בתו
->שציווה על רכושו בלילה - האם אפשר לדון בצוואתו בלילה סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->שציווה לתת את נכסיו ל"טוביה" - למי נותנים את הנכסים כתובות פה: ציון ב פרק א שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->אם אין יורשים כתובות פה: ציון ב פרק ד שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->אם בא אדם אחד בשם זה
->->->אם אדם אחר בשם זה בא לפני פסק הדין - למי נותנים כתובות פה: ציון ב פרק א שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->->אם יש אדם אחר בשם זה שלא בא - האם ממתינים לו כתובות פה: ציון ב פרק א שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->->אם יש קצת הוכחה שהתכוון לזה שבא ראשון או אין כתובות פה: ציון ב פרק א שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->->אם יש קרוב בשם זה שראוי ליורשו ולא בא - האם הוא זוכה כתובות פה: ציון ב פרק א שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->אם באו שניים בשם זה
->->->אחד שכנו של הנותן (שכן סתם או חבר שרגיל אצלו במשא ומתן או שניהם) ואחד שהוא קרובו (שראוי לרשתו או שאינו ראוי) כתובות פה: ציון ב פרקים ב-ג שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->->אחד תלמיד חכם ואחד קרובו של הנותן (שראוי לרשתו או שאינו ראוי) כתובות פה: ציון ב פרק ב שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->אם היורשים רוצים לתת כתובות פה: ציון ב פרק ד שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->אם זו החזרת חוב או פיקדון או נתינת מתנה כתובות פה: ציון ב פרק ד שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->אם ציווה לתת את כל נכסיו או רק סכום מסוים כתובות פה: ציון ב פרק ד שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->אם שני התובעים נתנו הרשאה זה לזה כתובות פה: ציון ב פרק ד שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->->ע"פ אומדנא למי התכוון לתת, או חלוקה כתובות פה: ציון ב פרק ד שכיב מרע שציווה את נכסיו ל"טוביה" - שם שאינו מוגדר
->שציווה לתת למישהו דקל והניח שני חצאי דקל - האם מניחים שהתכוון אליהם כתובות קט: ציון כ קיום הציווי לתת דבר שלם בנתינת שני חצאים
->->אם הניח גם דקלים שלמים - האם יכולים היורשים לומר שהתכוון לחצאים כתובות קט: ציון כ קיום הציווי לתת דבר שלם בנתינת שני חצאים
->שציווה לתת למישהו שדה בת מאה אמה - האם היורשים יכולים לתת שני שדות של חמישים כתובות קט: ציון כ קיום הציווי לתת דבר שלם בנתינת שני חצאים
->שציווה לתת למלווה סכום שנמוך מחובו והמלווה שתק כששמע - האם הוא יכול לגבות את יתר החוב כתובות נד: ציון א הדין במייחד קרקע למזונות האלמנה
שכיר נשבע ונוטל
->אם אין עדים על השכירות - האם בעל הבית נאמן במיגו שלא שכרו ונשבע היסת ונפטר שבועות מה: ציון ג פרק א שבועת השכיר כשאין עדים על השכירות
->->אם בעל הבית מודה במקצת - האם בעל הבית נשבע שבועת מודה במקצת שבועות מה: ציון ג פרק ב שבועת השכיר כשאין עדים על השכירות
->אם בעה"ב הוא קטן שבועות מד: ציון ה פרק ב שבועת השכיר
->אם בעה"ב טוען שפרע מקצת מהשכר שבועות מד: ציון ה פרק ג שבועת השכיר
->->אם שכרו בעדים או שלא בעדים שבועות מד: ציון ה פרק ג שבועת השכיר
->אם השכיר הוא קטן שבועות מד: ציון ה פרק ב שבועת השכיר
->אם השכיר תובע לאחר זמנו
->->אם בעה"ב מודה במקצת שבועות מה: ציון ב שבועה בשכיר שתובע לאחר זמנו
->->אם תבע את שכרו כל הזמן לאחר שסיים את עבודתו, ושהה אחר כך זמן מרובה שבועות מה: ציון ב שבועה בשכיר שתובע לאחר זמנו
->->אם תבעו בזמנו ולא כל זמנו שבועות מה: ציון ב שבועה בשכיר שתובע לאחר זמנו
->->האם בעה"ב נשבע ונפטר, שבועת היסת או שבועת המשנה בנקיטת חפץ שבועות מה: ציון ב שבועה בשכיר שתובע לאחר זמנו
->אם יש וויכוח על גובה השכר - האם השכיר נשבע ונוטל או שבעל הבית נשבע (שבועת היסת או שבועה בנקיטת חפץ) ונפטר שבועות מו. ציון א שכיר ובעל הבית שמתוכחים על גובה השכר המוסכם
->->אם בעל הבית כבר נתן את מה שמודה או שאמר "הילך" שבועות מו. ציון א שכיר ובעל הבית שמתוכחים על גובה השכר המוסכם
->->אם השכיר או האומן מוחזק בכלי, ותובע עד שווי החפץ או יותר שבועות מו. ציון א הדין בשכיר ואומן שמוחזקים בכלי
->->אם תבע בזמנו או בלא זמנו שבועות מו. ציון א שכיר ובעל הבית שמתוכחים על גובה השכר המוסכם
->->באומן
->->->שעושה את מלאכתו בביתו או בבית בעל הבית שבועות מו. ציון א שכיר ובעל הבית שמתוכחים על גובה השכר המוסכם
->->->שרוצה לגבות את שבח מהכלי שבועות מו. ציון א הדין בשכיר ואומן שמוחזקים בכלי
->אם יש ויכוח על עצם קבלת העבודה שבועות מו. ציון א שכיר ובעל הבית שמתוכחים על גובה השכר המוסכם
->->באומן שבועות מו. ציון א שכיר ובעל הבית שמתוכחים על גובה השכר המוסכם
->אם יש עד אחד על השכירות
->->ובעה"ב מודה ששכר אותו אך טוען שפרע - האם השכיר נשבע ונוטל או שבעה"ב נשבע (שבועת היסת או שבועה מהתורה) ונפטר שבועות מה: ציון ג פרק ג שבועת השכיר כשאין עדים על השכירות
->->ובעה"ב מכחיש ששכר אותו - האם הוא חייב שבועת התורה נגד העד שבועות מה: ציון ג פרק ג שבועת השכיר כשאין עדים על השכירות
->האם בית דין אומר לו שלא יצער את עצמו אלא ישבע ויטול שבועות מט. ציון ב פרק ב, ג מקילים בשבועת השכיר
->האם בית דין טוען עבורו לפוטרו משבועה שבועות מט. ציון ב פרק ב, ג מקילים בשבועת השכיר
->על פחות משתי מעות כסף (ראה גם: שבועת הנשבעים ונוטלים)
->->אם כפר בעה"ב בשתי כסף ואח"כ הודה בחלק וכופר רק בפרוטה שבועות לח: ציון ג פרק ד הטענה - שתי כסף
->->בשכיר ששכרו פרוטה אחת ובעל הבית טוען שנתן שבועות לח: ציון ג פרק ד הטענה - שתי כסף
->->בשכיר ששכרו רב ובעה"ב כפר בפרוטה שבועות לח: ציון ג פרק ד הטענה - שתי כסף
->->בשכיר שתבע שתי כסף ובעה"ב טען ששכרו בפרוטה בלבד ושפרע פרוטה שבועות לח: ציון ג פרק ד הטענה - שתי כסף
שכיר, כיבוש שכרו (ראה: בל תלין)
שכירות
->אחריות השוכר על נזק לדבר המושכר
->->באשה ששכרה ואחר כך נישאת והשתמש בעלה בדבר השכור
->->->במה חייבת האשה ב"מ צו: ציון ב אשה ששאלה ואחר כך נשאת
->->->האם הבעל חייב באונסים או בפשיעה או בגניבה ואבידה ב"מ צו: ציון ב אשה ששאלה ואחר כך נשאת
->->הוא שומר שכר ב"מ פ: ציון ה כל האומנים שומרי שכר
->->תשלום לפי ערך החפץ בשעת הנזק או בשעת תחילת השכירות ב"מ סט: ציון כ פסקאות ב, ד הוספת דמי הפחת על דמי השכירות
->אם המשכיר חוזר בו אחרי שהשוכר משך את החפץ ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
->אם השוכר טוען שהשכירות היא ליותר שנים והמשכיר טוען שהיא לפחות שנים ב"מ קי. ציון ג נאמנות המלוה לטעון על הקרקע הממושכנת בידו
->אם התייקר מחיר השכירות - מתי יכול המשכיר לתבוע תוספת דמי שכירות ב"מ קא: ציון ב הודעה על סיום תקופת שכירות
->->האם הוא יכול להוציא את השוכר מהבית אם יסרב לשלם יותר ב"מ קא: ציון ב הודעה על סיום תקופת שכירות
->אם יש ספק בשכירות, מי נחשב מוחזק ב"מ קיז. ציון ג שתי עליות שנפחתה אחת מהן
->->בספק בדין או בספק בכוונת האדם ב"מ קיז. ציון ג שתי עליות שנפחתה אחת מהן
->אם נתעברה השנה - כמה חייב השוכר לשלם נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->אם אמר "שנה אחת" נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->->אם עומד בראש השנה ואמר "שנה זו" נדרים ס. ציון מ הנודר בלשון 'שנה אחת'
->בית המושכר בארבעה עשר
->->האם חזקתו שהוא בדוק פסחים ד: ציון ב חזקתו של בית המושכר בארבעה עשר
->->האם השוכר צריך לבטל בליבו את החמץ פסחים ד: ציון ב חזקתו של בית המושכר בארבעה עשר
->בר מצרא בה (ראה: בר מצרא, בשכירות)
->האם ישנה מתחילה ועד סוף קידושין מח. ציון ז אומן שקידש בכלי; קידושין סג. ציון ג קידושין בשכר פעולה
->האם ישנה מתחילה ועד סוף או רק לבסוף ע"ז יט: ציון ד ישראל שקיבל שכר עבור בנייה לע"ז
->האם מותר לשוכר להשכיר את המושכר לאחרים
->->בבית או בספינה או במטלטלין ב"מ עט: אחרי ציון ז השוכר שביקש להשכיר את המושכר לאחרים
->->בקרקע ב"מ עט: אחרי ציון ז השוכר שביקש להשכיר את המושכר לאחרים; ב"מ קח: ציון ר פסקה ג זכויות בעל הבנין והאילן לעומת בעל הקרקע
->->הדין בדיעבד ב"מ עט: אחרי ציון ז השוכר שביקש להשכיר את המושכר לאחרים
->האם מסירת מפתח היא קנין לשכירות פסחים ד. ציון ח בדיקת חמץ בבית מושכר
->האם שכירות מיטלטלין נקנית בכסף ב"מ עט. ציון ג השוכר חמור לרכב או למשא ומת; ב"מ צט. אחרי ציון ג קנין כסף בשכירות מטלטלין
->->לענין "מי שפרע" ב"מ צט. אחרי ציון ג קנין כסף בשכירות מטלטלין
->האם שכירות מיטלטלין נקנית בשטר ב"מ צט. אחרי ציון ג קנין כסף בשכירות מטלטלין
->המאחר בתשלום שכירות - האם עובר בלאו
->->בשכירות בהמה או כלים או קרקע או עבד או בית ב"מ קיא. ציון ח איסור הלנת שכר בהמה, כלים וקרקעות
->->משום "בל תלין" או "ביומו תתן שכרו" או "לא תעשוק" ב"מ קיא. ציון ח איסור הלנת שכר בהמה, כלים וקרקעות
->המחזר אחר דבר לשוכרו, ובא אחר ושכרו קידושין נט. ציון ג עני המהפך בחררה
->המשכיר 'בית זה' ונפל נדרים מו. ציון ה הנודר מדברים של חברו ומת חברו או מכרם
->המשכיר בית לחברו לצורך הפסח - על מי מוטלת חובת בדיקת חמץ וביטול חמץ פסחים ד. ציון ח בדיקת חמץ בבית מושכר
->המשכיר 'בית' סתם ונפל - חיובו להעמיד לו אחר נדרים נו. ציון ג המוכר בית סתם או "בית בביתי"
->המשכיר ריחיים ע"מ שיתן לו השוכר קמח והתעשר המשכיר ואינו צריך קמח ותובע מהשוכר כסף כתובות קג. ציון א תוקף ההסכם בשכירות שתשלום שכרה מתוצרת העבודה
->->אם המשכיר אינו יכול למכור את הקמח כתובות קג. ציון א תוקף ההסכם בשכירות שתשלום שכרה מתוצרת העבודה
->->אם הריחיים של המשכיר מייצרים קמח משובח יותר או מאותו סוג כתובות קג. ציון א תוקף ההסכם בשכירות שתשלום שכרה מתוצרת העבודה
->השוכר "בית" סתם - האם המשכיר יכול להוציאו כשירצה ולתת לו בית יותר קטן ב"מ קג. ציון י שכר בית ונפל
->השוכר "גפן מודלה זה שע"ג עץ אפרסק זה"
->->אם נעקר הגפן - חיוב המשכיר להעמיד לו גפן אחר ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->->אם נעקר העץ - חיוב המשכיר להעמיד לו עץ אחר ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->->אם נעקרו הגפן והעץ יחד או שנקצץ העץ לגמרי ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->השוכר בהמה וחלתה או נלקחה לעבודת המלך
->->האם חייב השוכר לשלם למשכיר את דמי השכירות ב"מ עח: ציון ג בהמה מושכרת שחלתה או שנלקחה לעבודת המלך
->->מתי המשכיר צריך להעמיד לרשות השוכר בהמה אחרת ב"מ עח: ציון ג בהמה מושכרת שחלתה או שנלקחה לעבודת המלך
->השוכר בהמה ומתה בחצי הדרך
->->האם המשכיר חייב להעמיד לו אחרת ב"מ קג. ציון י שכר בית ונפל
->->->אם אמר "חמור זה" ב"מ י. ציון א פסקה א התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
->->->אם יש בנבילה כדי לשכור אחרת או לא ב"מ קג. ציון י שכר בית ונפל
->->השוכר חמור להוביל יין בלשון "חמור זה" ל"יין זה"
->->->האם יכול המשכיר לתת חמור אחר ב"מ עט. ציון ח השוכר את הספינה להוביל יין וטבעה
->->->האם יכול השוכר להחליף את היין במשא אחר ב"מ עט. ציון ח השוכר את הספינה להוביל יין וטבעה
->->השוכר חמור לרכיבה או למשא ומת או חלה באמצע הדרך
->->->האם חייב המשכיר להחזיר את כספו או חלקו ב"מ עט. ציון ג השוכר חמור לרכב או למשא ומת
->->->האם חייב המשכיר להעמיד לשוכר חמור אחר ב"מ עט. ציון ג השוכר חמור לרכב או למשא ומת
->->->האם חייב השוכר לשלם עבור מחצית הדרך ב"מ עט. ציון ג השוכר חמור לרכב או למשא ומת
->->חיוב המשכיר כלפי השוכר ב"מ עט. ציון ח השוכר את הספינה להוביל יין וטבעה
->->מוכר את הנבילה ושוכר בדמיה בהמה אחרת ב"מ קט: ציון ה עצים שהתייבשו לפני הזמן בקרקע ממושכנת
->השוכר בית ונפל - חיוב המשכיר כלפיו ב"מ עט. ציון ג השוכר חמור לרכב או למשא ומת
->->האם הוא חייב לבנותו או לתת לשוכר בית אחר (ובאיזה גודל) ב"מ קג. ציון י שכר בית ונפל
->->חיובו להעמיד לו אחר אם אמר "בית זה" ב"מ י. ציון א פסקה א התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
->השוכר בית ונפל
->->האם השוכר חייב לשלם את כל דמי השכירות ב"מ קג. ציון י שכר בית ונפל
->->האם השוכר רשאי לבנותו בעצמו ב"מ קג. ציון י שכר בית ונפל
->->האם השוכר רשאי למכור את שארית הבית ולשכור בתמורה בית אחר ב"מ קג. ציון י שכר בית ונפל
->->->אם אמר "בית זה" או "בית כזה" או "בית" סתם ב"מ קג. ציון י שכר בית ונפל
->השוכר בית לשנה ונתעברה השנה - האם חייב לשלם על חודש העיבור
->->אם אמר "שנה זו" או "שנה" סתם ב"מ קב. ציון כ המשכיר בית לשנה ונתעברה השנה
->->אם אמרו "בשנים עשר זהובים לשנה מדינר זהב לחודש" ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
->->->האם תפיסת השוכר מועילה ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
->->אם יש ספק בלשון השכירות ב"מ קב. ציון כ המשכיר בית לשנה ונתעברה השנה
->השוכר בית עד חודש אדר - האם הוא עד אדר ראשון או אדר שני ב"מ קב. ציון כ המשכיר בית לשנה ונתעברה השנה
->השוכר בלשון שלא משתמע ממנו מה מחיר השכירות ויש באותו מקום מנהגים שונים בגובה התשלום - כמה צריך לשלם ב"מ פז. ציון ג קביעת שכר כשלא קבעוהו מראש
->השוכר חצר סתם - האם מושכר גם הרפת שבחצר ב"מ קא: ציון ע זכות המשכיר והשוכר בזבל שבחצר
->השוכר ספינה ופרק את סחורתו באמצע הדרך
->->האם הוא חייב למשכיר את כל שכרו או רק חלק ממנו ב"מ עט: ציון ד השוכר את הספינה ופרק את סחורתו באמצע הדרך
->->האם יש למשכיר תרעומת כלפיו ב"מ עט: ציון ד השוכר את הספינה ופרק את סחורתו באמצע הדרך
->השוכר ספינה להוביל סחורה וטבעה
->->האם חייב לשלם למשכיר את כל שכרו או חלקו ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן; ב"מ עט. ציון ח השוכר את הספינה להוביל יין וטבעה; ב"מ עט: ציון ד השוכר את הספינה ופרק את סחורתו באמצע הדרך
->->->אם כבר שילם האם יכול לקבל את כספו או חלק ממנו בחזרה ב"מ עט. ציון ח השוכר את הספינה להוביל יין וטבעה
->->->האם מועילה תפיסה ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
->->השוכר ספינה להוביל יין בלשון "ספינה זו" ל"יין זה"
->->->האם יכול המשכיר לתת ספינה אחרת ב"מ עט. ציון ח השוכר את הספינה להוביל יין וטבעה
->->->האם יכול השוכר להחליף את היין במשא אחר ב"מ עט. ציון ח השוכר את הספינה להוביל יין וטבעה
->->מתי חייב המשכיר להעמיד לרשות השוכר ספינה אחרת ב"מ עט. ציון ח השוכר את הספינה להוביל יין וטבעה
->השוכר עלייה ונפחתה
->->אם הבית נפחת והעלייה קיימת אבל עלולה ליפול בגלל נפילת הבית ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->->אם נפחתה ברובה או בארבעה טפחים (גודל החור או עומק השקיעה) או פחות ב"מ קטז: ציון ו רצפת העליה שנפחתה
->->אם נפלה כל העלייה ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->->אם נפלו הבית והעלייה יחד ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->->אם נפלו כתלי העלייה בלבד ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->->האם המשכיר חייב לתקן את המעזיבה ב"מ קטז: ציון ו רצפת העליה שנפחתה; ב"מ קיז. ציון ז על מי מוטל תיקון המעזיבה
->->האם חייב המשכיר לתקן אותה או להשכיר לו עלייה אחרת ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->->->אם אמר "עלייה זו אני משכיר לך" או "עלייה" סתם ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->->->אם אמר "עלייה זו שע"ג בית זה" ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->->האם חייב המשכיר לתקן את הכתלים ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->->האם חייב המשכיר לתת לשוכר לדור בביתו עד שיתקן את העלייה ב"מ קטז: ציון ח שעבוד בעל הבית לשוכר העליה
->->->האם השוכר נכנס לבית דרך הפתח או דרך הגג ב"מ קיז. ציון א תנאי המגורים המשותפים בבית כשהעליה נפחתה
->->->האם רשאי המשכיר להמשיך לדור בביתו עם השוכר ב"מ קיז. ציון א תנאי המגורים המשותפים בבית כשהעליה נפחתה
->השוכר פרה וחרש בה עם פועלים ונשברה המחרישה - מי חייב לשלם ב"מ פ. ציון א אחריות השוכר והפועל על כלי שנישבר
->->אם השוכר שינה או לא שינה מתנאי השכירות ב"מ פ. ציון א אחריות השוכר והפועל על כלי שנישבר
->השוכר קרקע - האם הוא נאמן אחרי שלוש שני חזקה לומר שקנה אותה מהמשכיר
->->אם השוכר טוען שהיה לו שטר מכר ואבד או טוען שלא היה לו שטר ב"מ קי. ציון ג נאמנות המלוה לטעון על הקרקע הממושכנת בידו
->->אם יש עדים שהיתה מושכרת או אין עדים אבל השוכר מודה בכך ב"מ קי. ציון ג נאמנות המלוה לטעון על הקרקע הממושכנת בידו
->השכרת בית לגוי (ראה: גוי)
->השכרת חפץ לגוי בערב שבת שבת יח: ציון י נתינת כלים לגוי בערב שבת
->השכרת מעות (ראה: ריבית, השכרת מעות)
->זבל ואפר תנור וכיריים שבחצר המושכרת - של מי הם ב"מ קא: ציון ע זכות המשכיר והשוכר בזבל שבחצר
->חובות השוכר והמשכיר בתיקוני הבית ב"מ קא: ציון ס חובות המשכיר והשוכר בתיקוני הבית
->->אחריות המשכיר אם אירע קלקול בדבר המושכר ב"מ קה: ציון ל פסקה ב מכת מדינה
->->מי חייב בעשיית מעקה ב"מ קא: ציון ס חובות המשכיר והשוכר בתיקוני הבית
->חובת משכיר בית לתת לשוכר בית מתוקן במיני אומנות ב"מ קג: ציון ד חיובי בעל הקרקע בשמירה ובאספקת כלי עבודה
->חובת משכיר שדה לתת לשוכר כלי עבודה ב"מ קג: ציון ד חיובי בעל הקרקע בשמירה ובאספקת כלי עבודה
->חיוב מזוזה בבית מושכר (ראה: מזוזה)
->טענות במי שגם שאל וגם שכר (ראה: שואל)
->כמכירה ליומו - לענין טבילת כלי גוים ע"ז עה: ציון ט טבילת כלים שאולים
->מציאה בבית מושכר (ראה: מציאה)
->משכיר הדורש מהשוכר לשלם לו ואינו במקום השכירות ב"ק קיח. ציון ד היכן אפשר לתבוע מילוה
->משכיר שהקדיש את הדבר המושכר - האם חל ההקדש
->->אם השוכר משלם מס הקרקע למלך נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו
->->אם כבר שילם השוכר דמי שכירות או לא נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו
->->על כל הבית או רק על מה ששווה יותר מדמי השכירות נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו בדברים שחברו השכיר
->משכיר שמכר את ביתו לאחר - האם השוכר יכול להוציא מידו מדין בר מצרא ב"מ קח. ציון ז פסקה א דין מצרנות בשותפים
->נאמנות שוכר לומר שפרע את דמי השכירות ב"מ קג. ציון ד טענות שבין משכיר לשוכר
->->ביום סיום הזמן ב"מ קב: ציון ד שוכר אומר 'נתתי' ומשכיר אומר 'לא נטלתי'; ב"מ קיא. ציון ח איסור הלנת שכר בהמה, כלים וקרקעות
->->בשבועה או בלי שבועה ב"מ קב: ציון ד שוכר אומר 'נתתי' ומשכיר אומר 'לא נטלתי'; ב"מ קג. ציון ד טענות שבין משכיר לשוכר
->->בתוך הזמן ב"מ קב: ציון ד שוכר אומר 'נתתי' ומשכיר אומר 'לא נטלתי'
->->לאחר הזמן ב"מ קב: ציון ד שוכר אומר 'נתתי' ומשכיר אומר 'לא נטלתי'
->קניית שדות רבות בשכירות ע"י חזקה באחת קידושין כז. ציון ח קונים כמה שדות על ידי חזקה באחת
->קנין חצר ע"י חצר מושכרת או בית מושכר
->->במציאה או בהפקר ב"מ קא: ציון ע זכות המשכיר והשוכר בזבל שבחצר
->->האם המשכיר קונה ע"י החצר חפצים של השוכר ב"מ מט: ציון ב קנין מעות במטלטלין המונחים במקום מושכר
->->האם השוכר קונה ע"י החצר חפצים שהיו בה בשעה ששכרהּ ב"מ מט: ציון ב קנין מעות במטלטלין המונחים במקום מושכר
->->קונה לשוכר או למשכיר ב"מ מט: ציון ב קנין מעות במטלטלין המונחים במקום מושכר; ב"מ קא: ציון ע זכות המשכיר והשוכר בזבל שבחצר
->ריבית בשכירות
->->המשכיר חפץ ע"מ שיוכל להחזיר כלי אחר כזה, אם הוא נפחת או לא ב"מ סט: ציון ב השכרת מעות
->->המשכיר תרנגולת למי שיושיב אותה על ביצים שלו תמורת שני אפרוחים ב"מ סח: ציון ב שכירות שכוללת הסכם לחלוקת הרווח
->->קביעת מחיר נמוך אם משלם את דמי השכירות בתחילה ומחיר גבוה אם משלם בסוף
->->->אם המחיר האמיתי הוא המחיר הגבוה או הוא המחיר הנמוך או שאין מחיר ידוע ב"מ סה. ציון ה ריבית בשכירות
->->->אם השוכר כבר החזיק בבית או עשה קנין חליפין לפי המחיר הנמוך או לפי המחיר הגבוה ב"מ סה. ציון ה ריבית בשכירות
->->->במקום שרגילים לשלם דמי שכירות מראש ב"מ סה. ציון ה ריבית בשכירות
->->->קביעת מחיר גבוה יותר אחרי שהגיע זמן הפרעון ב"מ סה. ציון ה ריבית בשכירות
->->שוכר חנות או ספינה וביקש מהמשכיר "תן לי הלוואה של מאתיים זוז ואגדיל את דמי השכירות שאני משלם לך" ב"מ סט: ציון ח פסקה ב העלאת דמי השכירות תמורת הלואה להשבחת השכירות
->שוכר או משכיר הרוצים לסיים את השכירות - כמה זמן מראש הוא צריך להודיע על כך לחברו
->->אם הוזלו או התייקרו הבתים ב"מ קא: ציון ב הודעה על סיום תקופת שכירות
->->בחנות ב"מ קא: ציון ב הודעה על סיום תקופת שכירות
->->בכרך או בעיירה ב"מ קא: ציון ב הודעה על סיום תקופת שכירות
->->בקיץ או בחורף ב"מ קא: ציון ב הודעה על סיום תקופת שכירות
->שטר שכירות בית שלא כתוב בו תחלת זמן השכירות - האם המשכיר נאמן לומר שכבר עבר זמן השכירות ב"מ קג. ציון ד טענות שבין משכיר לשוכר
->->בשבועה או בלי שבועה ב"מ קג. ציון ד טענות שבין משכיר לשוכר
->שימוש מודר הנאה בדבר שמי שאסור עליו השכיר
->->אם המשכיר הדיר את השוכר נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו בדברים שחברו השכיר
->->->אם אסר את המרחץ בקונם כללי נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו בדברים שחברו השכיר
->->->אם אסר במפורש את הדבר, או שאסר את נכסיו סתם נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו
->->אם המשכיר מקבל רק רווח צדדי כגון שמוכר ביצים לאנשים שם או שיש לו זכות להשאיר ביצים של יוצר להתייבש שם נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו
->->אם הנדר קדם להשכרה נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו בדברים שחברו השכיר
->->אם השוכר משלם את המס למלך או המשכיר נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו בדברים שחברו השכיר
->->אם יש למשכיר ("תפיסת יד") יותר מרבע מרווחי השוכר מהמושכר או פחות נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו בדברים שחברו השכיר
->->אם יש למשכיר זכות להפסיק את השכירות באמצע הזמן או לא נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו בדברים שחברו השכיר
->->אם יש תקופת זמן שהמשכיר לא מקבל חלק מהרווחים - שנה או פחות נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו בדברים שחברו השכיר
->->אם עוד לא שילם השוכר דמי שכירות נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה מחברו
->->בחצר שבית שבו מושכר - טענת "לתוך שלי אני נכנס" נדרים מו: ציון ב שימוש של המודר הנאה
->שינוי בשימוש בדבר המושכר
->->האם שוכר ששינה בשימוש חייב באונס כגזלן ב"מ עח. אחרי ציון ז המעביר על דעת בעל הבית
->->השוכר בהמה והוסיף על משאה
->->->אם הוזקה - האם חייב בנזקיה ב"מ עח. ציון ה חיובי השוכר כששינה מתנאי השכירות; ב"מ פ. ציון ח השוכר את הבהמה והוסיף על משאה; ב"מ פ: ציון א השוכר אדם לכתף ומוסיף על משאו
->->->האם הוא חייב לתת תוספת שכר על כל תוספת משא ב"מ פ: ציון א השוכר אדם לכתף ומוסיף על משאו
->->השוכר בהמה כדי להרכיב עליה איש והרכיב אשה או להיפך וניזקה - האם השוכר חייב ב"מ פ. ציון ח השוכר את הבהמה והוסיף על משאה
->->השוכר בהמה להוליכה בהר והוליכה בבקעה או להיפך - האם חייב ב"מ עח. ציון ה חיובי השוכר כששינה מתנאי השכירות
->->השוכר בהמה ללכת למקום אחר ולהחזירה למחרת ושינה והחזירה באותו היום ומתה - האם השוכר חייב ב"מ פ. ציון ח השוכר את הבהמה והוסיף על משאה
->->חיובו מפני ששינה ב"מ צו: ציון ו שינוי מהמלאכה ששאל בשבילה
->->שימוש בכלי השכור למלאכה הדומה לזו שלמענה הושכר הכלי ב"מ קג. ציון ח השואל קרדום לעדור פרדס או פרדסים
->שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף
->->לענין מלוה הדר בחצרו של הלווה ב"מ סד: ציון א פסקה ג מלוה שגר בחצרו של הלווה
->->לענין קביעת מחיר נמוך אם משלם את דמי השכירות בתחילה ומחיר גבוה אם משלם בסוף ב"מ סה. ציון ה ריבית בשכירות
->שנים ששכרו בית יחד ואחד רוצה להשכיר את חלקו למישהו אחר ב"מ עט: אחרי ציון ז השוכר שביקש להשכיר את המושכר לאחרים
->שתי עליות זו ע"ג זו ונפחתה העליונה או התחתונה - האם שוכר העלייה זכאי לדור בעלייה האחרת או בבית
->->אם המשכיר אמר לו "עלייה זו שע"ג בית זה אני משכיר לך" ב"מ קיז. ציון ג שתי עליות שנפחתה אחת מהן
->->אם המשכיר אמר לו "עלייה שתחת עלייה זו אני משכיר לך" ב"מ קיז. ציון ג שתי עליות שנפחתה אחת מהן
->תשלום בעד דחיית זמן פרעון דמי שכירות - האם הוא ריבית מכות ג. ציון ה עדים ששינו זמן הפרעון והוזמו
שכם
->טעם הריגת אנשי שכם סנהדרין נו: ציון ה מצות דינין בבני נח
שכר בטלה
->על לימוד תורה ועל פסיקת דין נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
שכר על עבודה באיסור
->חיטים שניתנו כשכר על עבודה בסתם יינם
->->האם די לשרפם ולפזר את האפר ברוח או צריך גם לקוברם ע"ז סב: ציון ב אופן הביעור
->->->קבורה בבית הקברות או במקום אחר ע"ז סב: ציון ב אופן הביעור של שכר עבודה ביין נסך
->על בניית ע"ז עצמה או על בניית משמשי ע"ז ע"ז יט: ציון ד ישראל שקיבל שכר עבור בנייה לעבודה זרה
->על העברת חבית יין נסך
->->אם אמר לו להעביר את החבית לעת ערב ע"ז סה. ציון ב שכר העברת חביות שביניהן חבית יין נסך
->->אם השכר הוא חבית בפרוטה ע"ז סה. ציון ב שכר העברת חביות שביניהן חבית יין נסך
->->אם השכר הוא מאה חביות במאה פרוטות ע"ז סה. ציון ב שכר העברת חביות שביניהן חבית יין נסך
->->אם נשכר בעיקר למלאכה אחרת ע"ז סה. ציון ב שכר העברת חביות שביניהן חבית יין נסך
->->במעביר כמה חביות ונמצאת אחת של יי"נ ע"ז יט: ציון ד ישראל שקיבל שכר עבור בנייה לע"ז
->->היתר ע"י הולכת האיסור לים המלח ע"ז סה. ציון ב שכר העברת חביות שביניהן חבית יי"נ
->על עבודה ביין נסך
->->איסור לפועל עצמו או לאחרים ע"ז סב. ציון א פסקה ב איסור הנאה משכר עבודה ביין נסך
->->נטילת השכר כדי לחלקו לעניים ע"ז סב. ציון א פסקה ב איסור הנאה משכר עבודה
->->בסתם יינם ע"ז סב. ציון א פסקה ד איסור הנאה משכר עבודה ביין נסך
->->בשכר פחות משווה פרוטה ע"ז סב. ציון א פסקה ג איסור הנאה משכר עבודה ביין נסך
->->מלאכות שאינן משביחות את היין ע"ז סב. ציון א פסקה א איסור הנאה משכר עבודה ביי"נ
->->נטילת השכר כדי לחלקו לעניים ע"ז סב. ציון א פסקה ב איסור הנאה משכר עבודה
->->קנס דרבנן או מעיקר הדין ע"ז סב. ציון א פסקה א איסור הנאה משכר עבודה ביין נסך
->->שכר שניתן לפני גמר המלאכה או אחריה ע"ז סב. ציון א פסקה ב איסור הנאה משכר עבודה ביי"נ
->על עבודה בשביעית (ראה: שביעית)
->פחות משווה פרוטה על מלאכה בע"ז ע"ז סה. ציון ב שכר העברת חביות שביניהן חבית יין נסך
שכר פעולה (ראה גם: פועל)
->האומר "כל הזן את פלוני אינו מפסיד" - האם חייב לשלם למי שזן נדרים מג. ציון ג דרכי ההיתר
->העושה טובה לחברו שלא מדעתו והפסיד מכך - האם חייב לו שכר כתובות קה. ציון א פרק ה שכר הדיינים
שכר שבת
->בהבלעה, אם התנו מראש או לא התנו ע"ז כב. ציון א שותפות של ישראל וגוי בדברים שיש בהם איסור
->לצורך דבר הרשות או במקום מצוה פסחים נ: אחרי ציון ז שכר שבת
שכרות (ראה גם: שיכור)
->החיוב להשתכר בפורים מגילה ז: ציון ב מיחייב איניש לבסומי בפוריא
->->הגדרת "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" מגילה ז: ציון ב מיחייב איניש לבסומי בפוריא
'שלא להשביע את בניו' (ראה: טענת השבעה)
שלא לשמה (ראה: לימוד תורה)
'שלא תנעול דלת בפני לווים'
->טעם שאם נושה טרף נכס מחייב בעבור חובו והשביח אותו - אין החייב זכאי לפדות את הנכס חזרה ב"מ לה. ציון ח פסקה ב החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
שלהבת
->האם מודר הנאה רשאי ליהנות משלהבת של המדיר
->->אם הדירו מנכסיו או הדירו בפירוש משלהבת שלו ביצה לט. ציון ד דין מודר הנאה בגחלת ובשלהבת
->->בנדר או בשבועה ביצה לט. ציון ד דין מודר הנאה בגחלת ובשלהבת
->->לברך עליו 'ברכת מאורי האש' ביצה לט. ציון ד דין מודר הנאה בגחלת ובשלהבת
->->להדליק מנר שלו ביצה לט. ציון ד דין מודר הנאה בגחלת ובשלהבת
->הוצאתה בשבת ביצה לט. ציון ג דין הנאה מגחלת ובשלהבת של עבודה זרה; ביצה לט. ציון ה הוצאת גחלת ושלהבת בשבת
->הנאה משלהבת של הקדש - האם יש חיוב מעילה, איסור לכתחלה או מותר ביצה לט. ציון ב דין מעילה בגחלת ובשלהבת
->הנאה משלהבת של ע"ז ביצה לט. ציון ב דין מעילה בגחלת ובשלהבת; ביצה לט. ציון ג דין הנאה מגחלת ובשלהבת של עבודה זרה
->תחומין שלה ביצה לט. ציון ג דין הנאה מגחלת ובשלהבת של עבודה זרה
->->כשהיא לבדה או כשהיא בראש נר של אדם אחר ביצה לט. ציון א דין תחומין בגחלת ובשלהבת
שלוחי מצוה
->האם הם חייבים בסוכה
->->אם הם יכולים לקיים את שתי המצוות סוכה כה. ציון ב העוסק במצוה פטור מן המצוה; סוכה כו. ציון ג שלוחי מצוה והולכי דרכים הפטורים מן הסוכה
->->בסוכה המזדמנת להם בחנייתם סוכה כו. ציון ג שלוחי מצוה והולכי דרכים הפטורים מן הסוכה
שלום (ראה גם: מלחמת מצוה; מלחמת רשות; שאלת שלום)
->אדם ששמו 'שלום' - האם מותר לקוראו בשמו שבת י: ציון א אמירת 'שלום' והזכרת כינויי השם בבית המרחץ
->אמירת 'לך בשלום' או 'לך לשלום' בפרידה מאדם חי או ממת מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
->->במת שמוליכים ממקום למקום או שנקבר בעירו מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
->->האם חובה לומר זאת למת מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
->->במי שאינו חושש מניחוש כזה מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
->->אמירת "בוא בשלום" או "שוב בשלום" וכדומה מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
->אמירת שלום במרחץ או במקום מטונף שבת י: ציון א אמירת 'שלום' והזכרת כינויי השם בבית המרחץ
->אמירת 'שלום' לחברו לפני התפילה ברכות יד. ציון ה נתינת שלום לפני התפילה
->->לפני שחרית או מנחה או ערבית ברכות יד. ציון ה נתינת שלום לפני התפילה
->->מתי מתחיל האיסור ברכות יד. ציון ה נתינת שלום לפני התפילה
->->אם כבר התחיל לומר ברכות ברכות יד. ציון ה נתינת שלום לפני התפילה
->האם ומתי מותר לתלמיד לתת שלום לרבו או להחזיר לו שלום ברכות כז: ציון ב נתינת שלום לרבו
->->בתלמיד חבר ברכות כז: ציון ב נתינת שלום לרבו
->זהירות מכתיבת המילה "שלום" באיגרת שבועות לה. ציון ס פרק ג השמות שאינם נמחקים
->כתיבת 'שלום' בשלמותו או בשטר שבת י: ציון א אמירת 'שלום' והזכרת כינויי השם בבית המרחץ
->מחיקת המלה 'שלום' ברכות נד. אחרי ציון ב שאלת שלום בשם
->מחיקת המלה 'שלום' שבועות לה. ציון ס פרק ג השמות שאינם נמחקים
->מחיקת המלה 'שלום' שבת י: ציון א אמירת 'שלום' והזכרת כינויי השם בבית המרחץ
->שאלה בשלום אשה ברכות כד. ציון ט קול באשה ערוה
->שאלה בשלום חברו בשם ה'
->->האם זו חובה או רשות ברכות נד. אחרי ציון ב שאלת שלום בשם
->->האם די בשם "שלום" ברכות נד. אחרי ציון ב שאלת שלום בשם
->שקר מפני השלום ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
שלוק
->גדרו נדרים מט. ציון א הנודר מהמבושל ומהתבשיל
->הנודר משלוק - האם נאסר בבשר שלוק או ירק שלוק או כל שלוק
->->אם אמר "דשלוק" או "דשלק" נדרים נא: ציון א הנודר מהכבוש מהשלוק מהצלי ומהמליח
->->אם אמר "השלוק" או "שלוק" או "שלק" נדרים נא: ציון א הנודר מהכבוש מהשלוק מהצלי ומהמליח
->->אם אמר "שלוק שאני טועם" או "שלוק שאני אוכל" או "השלוק שאני טועם" נדרים נא: ציון א הנודר מהכבוש מהשלוק מהצלי ומהמליח
שלוש השבועות
->חיובנו בהן אם הגויים משעבדים בנו יותר מדי כתובות קי: אחרי ציון ד תוקפן של שלש השבועות
->עליית הציבור כחומה יחד לארץ ישראל כתובות קי: אחרי ציון ד תוקפן של שלש השבועות
->->בלי בניית חומות ירושלים ובית המקדש כתובות קי: אחרי ציון ד תוקפן של שלש השבועות
->->כשיש רשות מן האומות לעלות לארץ ישראל (הצהרת בלפור) כתובות קי: אחרי ציון ד תוקפן של שלש השבועות
->'שלא ימרדו באומות העולם' - נאמנות למלכות בחו"ל כתובות קי: אחרי ציון ד תוקפן של שלש השבועות
->תוקפן אחרי אלף שנים כתובות קי: אחרי ציון ד תוקפן של שלש השבועות
->תוקפן ההלכתי כתובות קי: אחרי ציון ד תוקפן של שלש השבועות
שלוש עשרה מידות
->דין שנלמד בי"ג מידות - האם יכול ב"ד מאוחר לסתור אותו, מסברא או מדרשה אחרת של י"ג מידות ביצה ה. ציון ג כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו
שליא (ראה: יולדת)
שליח; שליחות
->אונאה בקנייה משליח כתובות צט: ציון ז טעות הדיינים בשומה
->אם נשאל שלוחו של המפקיד למלאכת השומר - האם פטור מדין 'בעליו עמו' ב"מ צו. ציון כ המשאיל פרתו ונשאל שלוחו
->אפשר למנות שליח רק לדבר שיכול לעשות בעצמו יומא מט: ציון ד כהן גדול ששחט את הפר והחליפוהו
->ביטול שליחות להפרשת תרומה קידושין נט. ציון ז ביטול שליחות להפרשת תרומה
->'בל תלין' בשוכר פועל ע"י שליח (ראה: בל תלין)
->בעל דין שמינה שליח שיטען במקומו בב"ד מכות ו: ציון ב שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן
->->בכהן גדול מכות ו: ציון ב שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן
->'בעליו עמו' ע"י שליח נדרים עב: ציון ג שליחות בהפרת נדר ובקיומו
->בפדיון הבן כתובות עד. ציון ב תנאי מתקיים רק בדבר שאפשר לעשותו ע"י שליח
->בקידושין (ראה: קידושין, ע"י שליח)
->האם בעל או אב יכולים להפר או לקיים נדר ע"י שליח נדרים עב: ציון ג שליחות בהפרת נדר ובקיומו
->האם נדר כולל מה ששליח נמלך עליו (ראה: פרשנות)
->האם שליח עושה שליח בגירושין, במסירת מתנה וכו' קידושין מא. ציון י שליח עושה שליח
->השולח מישהו לקנות בכסף "פירות" - האם רשאי לקנות בעלי חיים נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->השולח שליח לגבות חוב והנתבע אומר "לאו בעל דברים דידי את" ב"ק ע. ציון ב לשון ההרשאה
->חיובו להישבע שבועת המשנה שלא גזל מהמשלח שבועות מח: אחרי ציון ו פרק א הוראת היתר שמחייבת שבועה מספק
->->אם השליח היה צריך להוציא הוצאות משלו בשביל השליחות או ליטול רווח שבועות מח: אחרי ציון ו פרקים א-ב הוראת היתר שמחייבת שבועה מספק
->->שליח שמקבל שכר, קצוב או שאינו קצוב שבועות מח: אחרי ציון ו פרקים א-ב הוראת היתר שמחייבת שבועה מספק
->->שליח שנשא ונתן בממון המשלח או לא נשא ונתן שבועות מח: אחרי ציון ו פרק א הוראת היתר שמחייבת שבועה מספק
->->שליח שעשה גמילות חסד למשלח שבועות מח: אחרי ציון ו פרק א הוראת היתר שמחייבת שבועה מספק
->חייב (גזלן או לווה או נפקד) שהחזיר לשליח שעשה הנושה בעדים - האם יוצא חובת השבה (ונפטר מאחריות) ב"ק קד: ציון א פסקה א, ה שליח שמציג סימנים, כתב יד או הרשאה
->->אם אמר לחייב לתת לשליח זה ב"ק קד. ציון ב גזלן שהחזיר לשליח שעשה הנגזל בעדים
->->אם אמר לשליח -
->->->לומר לחייב "בדעתי להגיע למקומו של הנושה" ב"ק קד. ציון ב גזלן שהחזיר לשליח שעשה הנגזל בעדים
->->->לומר לחייב לתת לו ב"ק קד. ציון ב גזלן שהחזיר לשליח שעשה הנגזל בעדים
->->->שהוא ממנה אותו שליח למטרה זו ב"ק קד. ציון ב גזלן שהחזיר לשליח שעשה הנגזל בעדים
->->אם ביטל הנושה את השליחות או שמת ב"ק קד. ציון ב גזלן שהחזיר לשליח
->חייב (לווה או נפקד) שהחזיר לשליח שמינה הנושה בכתב ידו - האם נפטר מאחריות
->->אם במקום כתב ידו יש בו סימנים מוסכמים ביניהם ב"ק קד: ציון א שליח שמציג סימנים
->->אם אין ספק בזיהוי הכתב (כגון שהמלווה אדם חשוב) ב"ק קד: ציון א שליח שמציג סימנים
->->אם הנושה מודה שמינהו כשלוחו או כופר ב"ק קד: ציון א שליח שמציג סימנים
->->אם העדים שחתמו מעידים על המינוי ב"ק קד: ציון א שליח שמציג סימנים, כתב יד או הרשאה
->->אם העדים שחתמו מעידים רק שזו חתימת המלווה ב"ק קד: ציון א שליח שמציג סימנים
->->במקום שיש מנהג לשלוח ללווה שליח עם כתב כזה
->->->שכתוב בו שם השליח או לא כתוב בו ב"ק קד: ציון א שליח שמציג סימנים, כתב יד או הרשאה
->->->אם השליח מציג את הכתב או טוען שאבד ב"ק קד: ציון א שליח שמציג סימנים, כתב יד או הרשאה
->חייב המסרב לתת לשליח
->->שמינה הנושה (המלווה או המפקיד) בכתב ידו ב"ק קד: ציון א שליח שמציג סימנים
->->שעשה הנושה בעדים ב"ק קד. ציון ב גזלן שהחזיר לשליח שעשה הנגזל בעדים
->כמה אנשים שנתנו כסף לשליח לקנות סחורה וקנה סחורה בחלק מהכסף - למי היא שייכת
->->אם אמר בפירוש שקנה רק לאחד מהם או שקנה לכולם או שאינו כאן שנשאל אותו ב"מ עד. ציון א שלושה שנתנו מעות לשליח וקנה לאחד
->->אם הכסף ניתן לו בצרור אחד (ואח"כ הפריד השליח את הכסף של כל אחד או לא הפריד) ב"מ עד. ציון א שלושה שנתנו מעות לשליח וקנה לאחד
->->אם הכסף ניתן לו בצרורות נפרדים (חתומים או לא חתומים, זה בפני זה או זה שלא בפני זה) ב"מ עד. ציון א שלושה שנתנו מעות לשליח וקנה לאחד
->->אם השתמש בכסף שנתן אחד מהם ב"מ עד. ציון א שלושה שנתנו מעות לשליח וקנה לאחד
->->אם השתמש בתערובת הכסף של כולם ב"מ עד. ציון א שלושה שנתנו מעות לשליח וקנה לאחד
->->אם כל אחד מהם נתן סכום שונה וקנה בסכום המתאים לאחד מהם ב"מ עד. ציון א שלושה שנתנו מעות לשליח וקנה לאחד
->->אם שלח את הסחורה לאחד מהם ב"מ עד. ציון א שלושה שנתנו מעות לשליח וקנה לאחד
->לדבר עבירה
->->אם היה ברור שהשליח יעבור על האיסור כי הוא עבריין ב"מ י: ציון ו אין שליח לדבר עבירה
->->אם השליח אינו בר חיוב בעבירה זו ב"מ י: ציון ו אין שליח לדבר עבירה
->->אם השליח לא טען "דברי הרב" וכו' ב"מ י: ציון ו אין שליח לדבר עבירה
->->אם השליח שוגג ב"מ י: ציון ו אין שליח לדבר עבירה
->->בשולח אשה לגרש אשה בעל כרחה ב"מ י: ציון ו אין שליח לדבר עבירה
->->בשליח גוי ב"מ סט: ציון ג פסקה ד ריבית שאינה באה מלווה למלוה
->->בשנים שהגביהו יחד חפץ בבית הנגנב והוציאוהו ב"מ ח. ציון ג שותפים שגנבו
->->->אם הגביה אחד והוציא אותו לדעתו ולדעת חברו ב"מ ח. ציון ג שותפים שגנבו
->->->כהן שהגביה טלה עבור מי ש"נתן" לו אותו בפדיון בנו ב"מ ח. ציון ג שותפים שגנבו
->->האם מעשה השליח בטל או שהוא קיים אלא שהמשלח פטור עליו ב"מ י: ציון ו אין שליח לדבר עבירה
->לדבר עבירה
->->מצבים שיש שליחות לדבר עבירה קידושין מב: ציון ח אין שליח לדבר עבירה
->->מתי חייב המשלח בדיני שמים קידושין מג. ציון ג אם חייב המשלח לדבר עבירה בדיני שמים
->לדבר עבירה, בשוגג ב"ק עט. ציון ו גנב שנתן לכהן, לבעל חוב או לשומר
->לדבר עבירה, לענין שלוחי מדיחי עיר הנידחת סנהדרין קיא: אחרי ציון ז שלוחי מדיחי עיר הנידחת
->למדידת המרחק מהחלל לענין עגלה ערופה סוטה מה. ציון א מדידה ע"י שליח
->למול בן סוטה כד. ציון כ קינוי של בית דין כשהבעל אינו יכול לקנא
->לנדור נדר נדרים עב: ציון ג שליחות בהפרת נדר ובקיומו
->לשחוט קרבן פסח
->->שליח ומשלח ששכחו אם ביקש המשלח לשחוט עבורו גדי או טלה ושחט השליח את שניהם פסחים פח: ציון ז שכח רבו מה אמר לו
->->עבד ששכח אם ביקש רבו לשחוט עבורו גדי או טלה, והדין בשליח רגיל פסחים פח: ציון ג תקנה לעבד ששכח
->מעילה ע"י שליח ב"ק עא. ציון ג שליח שטבח בשבת מדעתו
->->ע"י שליח שאינו בר שליחות ב"ק עא. ציון ד שליחות לטביחה ומכירה
->מצוה בו יותר מבשלוחו קידושין מא. ציון ד מצוה בו יותר מבשלוחו
->נאמנות השליח כעד (ראה: עדות)
->קונה קרקע נחשב שליח של בר מצרא לקנות עבורו ב"מ קח. ציון י הלוקח כשלוחו של המצרן
->->מתי יכול לטעון "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי" ב"מ קח. ציון י הלוקח כשלוחו של המצרן
->קנין סודר בסודר של אחר - האם האחר נחשב שלוחו של הקונה ב"מ מז. ציון ד קנין סודר בכליו של קונה
->->האם מועיל בשבת למרות שזו שליחות לדבר עבירה ב"מ מז. ציון ד קנין סודר בכליו של קונה
->של בעל לקנא לאשתו סוטה כד. ציון כ קינוי של בית דין כשהבעל אינו יכול לקנא
->שלווה שלח עמו כסף לפרוע למלוה, והשליח אומר שנתן והמלוה אמר שלא קיבל
->->אם המלווה בפנינו או אינו בפנינו שבועות מז: ציון ב פרק ד חנוני הטוען שנותן לפועלים בשליחות בעל הבית
->->האם המלוה צריך להישבע שבועת המשנה או שבועת היסת שבועות מז: ציון ב פרק ד חנוני הטוען שנותן לפועלים בשליחות בעל הבית
->->האם השליח צריך להישבע שבועת המשנה או שבועת היסת או לא שבועות מז: ציון ב פרק ד חנוני הטוען שנותן לפועלים בשליחות בעל הבית
->שליח למכור - האם הוא יכול לקנות את הנכס בעצמו כתובות צח. ציון ב אלמנה שמכרה מנכסי בעלה לעצמה
->שליח למכור, שמכר את הנכס בפחות מהמחיר שאמר לו המשלח - האם המכר קיים כתובות צח. ציון ח אלמנה שמכרה לצורך כתובתה לכמה לקוחות
->שליח למכור, שמכר יותר משאמר לו המשלח למכור - האם כל המכר בטל כתובות צט. ציון א קיום המכר כשהשליח שינה מדברי המשלח
->->אם הקונה אינו מסכים לקבל רק חלק ממה שקנה כתובות צט. ציון א קיום המכר כשהשליח שינה מדברי המשלח
->->אם השליח לא אמר לקונה שהוא שליח של אחר כתובות צט. ציון א קיום המכר כשהשליח שינה מדברי המשלח
->שליח למכור, שמכר לשניים - האם המכר בטל
->->אם המשלח אמר לו למכור לאחד ולא לשניים כתובות צט. ציון א קיום המכר כשהשליח שינה מדברי המשלח
->->אם המשלח אמר לו למכור לאחד סתם כתובות צט. ציון א קיום המכר כשהשליח שינה מדברי המשלח
->->אם המשלח אמר לו למכור סתם כתובות צט. ציון א קיום המכר כשהשליח שינה מדברי המשלח
->->אם מכר לאדם אחד בשני שטרות כתובות צט. ציון א קיום המכר כשהשליח שינה מדברי המשלח
->->אם מכר למאה כתובות צט. ציון א קיום המכר כשהשליח שינה מדברי המשלח
->->בשטר אחד או בשני שטרות כתובות צט. ציון א קיום המכר כשהשליח שינה מדברי המשלח
->שליח למכור, שמכר פחות משאמר לו המשלח למכור - האם המכר בטל כתובות צט. ציון א קיום המכר כשהשליח שינה מדברי המשלח
->שליח לקנות קרקע או מטלטלין עבור חברו וקנה לעצמו - מי קנה קידושין נח: ציון ז שליח שקידש את האשה לעצמו; קידושין נט. ציון ב שליח שקנה לעצמו
->->אם קנה סחורה אחרת קידושין נט. ציון ב שליח שקנה לעצמו
->שליח לקנות, שקיבל תוספת מהמוכר בדבר שיש לו קצבה - מי זוכה בה כתובות צח: ציון א שליח של הקונה שקיבל תוספת מהמוכר
->->אם המוכר אמר שהוא נותן את התוספת לשליח כתובות צח: ציון א שליח של הקונה שקיבל תוספת מהמוכר
->->אם המוכר הוסיף לשליח בטעות כתובות צח: ציון א שליח של הקונה שקיבל תוספת מהמוכר
->שליח שטעה בשליחותו קידושין מב: ציון ב שליח שטעה בשליחותו
->שליחות בגוי לחומרא
->->בעניין ריבית ב"מ עא: ציון ד גוי המלוה מעות ישראל בריבית
->->בתחומים אחרים בממון או באיסורים ב"מ עא: ציון ד גוי המלוה מעות ישראל בריבית
->שנתבקש לשלם למישהו וטוען ששילם - האם הוא נשבע ונוטל שבועות מז: ציון ב פרקים א-ב חנוני הטוען שנותן לפועלים בשליחות בעל הבית
->שנתמנה להפריש תרומה והפריש מהטוב או הפריש אחד מארבעים
->->ואח"כ גילה בעל הפירות דעתו שלא נוח לו ב"מ כב. ציון ב הפרשת תרומה ללא מינוי שליחות
->->ואח"כ גילה בעל הפירות דעתו שנוח לו ב"מ כב. ציון ב הפרשת תרומה ללא מינוי שליחות
->->ובעל הפירות אמר לשון מסופקת כגון "כלך אצל יפות" ב"מ כב. ציון ב הפרשת תרומה ללא מינוי שליחות
->שנתמנה למכור חפץ של אחר - האם הוא רשאי לקנותו לעצמו ב"מ כח: ציון ט פסקה ב דרכי הטיפול באבידה שלא באו לקחתה
->שנתמנה לקנות יין והיין החמיץ - מתי השליח חייב בנזק
->->האם הוא יכול להיפטר בשבועה ב"מ פג. ציון ב חיובו של השומר במקום שהעדים מצויים
->->האם הוא פטור מטעם שמירה בבעלים ב"מ פג. ציון ב חיובו של השומר במקום שהעדים מצויים
->שנתמנה לקנות משהו עבור חברו וקנה סתם - האם יכול לטעון שהתכוון לקנות לעצמו ב"מ ט: ציון ט האומר לחבירו שיזכה עבורו והגביה בשתיקה
->שנתמנה לקנות סחורה במקום הזול ולמכור במקום היוקר ולא עשה כן - האם חייב לשלם על הרווח שהפסיד
->->אם התנו שאם לא יקנה ישלם לו או לא התנו ב"מ עג: ציון ח שליח שקיבל עליו לקנות או למכור ולא עשה
->שנתמנה לקנות סחורה בשעת הזול ולא קנה - האם חייב לשלם על הרווח שהפסיד
->->אם התנו שאם לא יקנה ישלם לו ב"מ עג: ציון ח שליח שקיבל עליו לקנות או למכור ולא עשה; ב"מ קד: ציון ג פסקה א גדרים באסמכתא
->->אם לא התנו שאם לא יקנה ישלם לו ב"מ עג: ציון ח שליח שקיבל עליו לקנות או למכור ולא עשה
->שנתמנה לקנות סחורה וקנה אותה בקנין גמור והוזלה לפני אספקת הסחורה - האם המשלח יכול לחזור בו בטענת "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי" ב"מ עד: ציון א פסקה ב האחריות על קנין של שליח כשהוזל השער
->שנתמנה לקנות סחורה ושילם למוכר וחזר בו מהמכר - האם המשלח או השליח חייב לקבל על עצמו "מי שפרע"
->->אם הודיע למוכר שהוא פועל כשליח או לא הודיע ב"מ עד: ציון א האחריות על קנין של שליח כשהוזל השער
->שנתמנה לקנות קרקע באחריות וקנה בלי אחריות - האם המכר קיים ב"מ עד: ציון א פסקה א האחריות על קנין של שליח כשהוזל השער
->שנתמנה לתפוס עבור נושה - האם נחשב תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים שלא קנה
->->אם עשאו שליח בחינם או בשכר ב"מ י. ציון א התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
->->אם תפס מיתומים ב"מ י. ציון א התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
->->האם נחשב שליח לדבר עבירה ב"מ י. ציון א התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
->שקיבל כסף לקנות חטים וקנה בו חטים לעצמו והותירו - למי הרווח ב"ק קב: ציון א שליח ששינה
->שקיבל כסף לקנות חטים וקנה בו שעורים והותירו - למי הרווח ב"ק ק: ציון א פסקה ד אומן ששינה במלאכתו מדעת בעל הבית; ב"ק קב: ציון א שליח ששינה מדעת הבעלים
->->אם התכוון לקנות בעד הבעלים או בעד עצמו ב"ק קב: ציון א שליח ששינה מדעת הבעלים
->->אם השליחות היתה לסחורה או לאכילה ב"ק ק: ציון א פסקה ד אומן ששינה
->->אם מראש התכוונו לחלק ביניהם את הרווח וההפסדב"ק קב: ציון א שליח ששינה מדעת הבעלים
->->אם מראש התכוונו שהכל יהיה למשלח ב"ק קב: ציון א שליח ששינה מדעת הבעלים
->->בדבר שיש בו קצבה קבועה לרווח עתידי או שאין בו ב"ק קב: ציון א שליח ששינה
->->האם נחשב גזלן בגלל השינוי ב"ק קב: ציון א שליח ששינה מדעת הבעלים
->תנאי במעשה שאי אפשר לעשותו ע"י שליח כתובות עד. ציון ב תנאי מתקיים רק בדבר שאפשר לעשותו ע"י שליח
שליח בית דין (ראה גם: משכון)
->בן המכה את אביו בשליחות ב"ד סנהדרין פה. ציון א המכה והמקלל את היוצא ליהרג שעשה תשובה
->->לכתחילה ובדיעבד סנהדרין פה: ציון א הבן כשליח בי"ד להכות את אביו
->->אם אין אחר לשלוח סנהדרין פה: ציון א הבן כשליח בי"ד להכות את אביו
->->אם אביו מסית או מדיח סנהדרין פה: ציון ב הבן כשליח כנגד האב המסית והמדיח
->האם מותר לאדם אחר לספר שבעל דין ביזה שליח ב"ד מו"ק טז. ציון ד פרק ג המבזה שליח בית דין
->האם מותר לו לספר לב"ד שבעל דין ביזה אותו מו"ק טז. ציון ד פרק ג המבזה שליח בית דין
->הזמנת בעל הדין לדין ע"י שליח ב"ד מו"ק טז. ציון א פרק א סדר הזמנה לדין
->הכאתו את המסרב לבוא לדין - מצוה או הכשר מצוה מכות ח. אחרי ציון ה הכשר מצוה
->עונש המבזה אותו
->->נידוי או מכת מרדות מו"ק טז. ציון ד המבזה שליח בית דין
->->בבעל דין שביזהו כשהזמינו לדין או באדם אחר שביזהו מו"ק טז. ציון ד המבזה שליח בית דין
->->ביזוי מתוך קלות ראש או מתוך כעס מו"ק טז. ציון ד המבזה שליח בית דין
->->אם יש עדים או אין עדים מו"ק טז. ציון ד המבזה שליח בית דין
->שהוסיף מכה נוספת לאומד של ב"ד והמית את המוכה סנהדרין עח. ציון א הכוהו עשרה בני אדם
->שהרג תוך כדי המלקות - האם גולה מכות ח. ציון כ שליח בית דין שהרג
->->אם הכה ארבעים מלקות מכות כב: ציון י חיוב גלות על ידי הוספת רצועה
->->אם הוסיף מכה אחת על האומד מכות ח. ציון כ שליח בית דין שהרג; מכות כב: ציון י חיוב גלות על ידי הוספת רצועה
->->->מחמת טעות הדיין במנין מכות כב: ציון י חיוב גלות על ידי הוספת רצועה
->שמכה את המסרב לבוא לדין - מצוה או הכשר מצוה מכות ח. אחרי ציון ה הכשר מצוה
->שטעה בשליחותו קידושין מב: ציון ב שליח שטעה בשליחותו
->להודעה על קידוש החודש
->->האם צריך לשלוח שלוחים להודיע שאדר ב' חסר או מלא, או להודיע שנתעברה השנה או מפני פורים ר"ה יט: אחרי ציון ב יציאת שלוחים על אדר שני
->->מי נאמן כשליח
->->שליח אחד ר"ה כב: ציון ב נאמנות השלוחים שמודיעים על קידוש החודש
->->פסולי עדות שכשרים להעיד לאשה שמת בעלה ר"ה כב: ציון ב נאמנות השלוחים שמודיעים על קידוש החודש
->->מתי הם יוצאים ר"ה כא: ציון ג אימתי יוצאים השליחים
שליח ציבור
->אם טעה או השמיט ברכה - האם הוא חוזר למקום שטעה ברכות כט. ציון א סילוק שליח ציבור שטעה
->באדם כבד פה מגילה כד: ציון ו עילג כשליח ציבור
->באומר "איני יורד לפני התיבה מפני שבגדי צבועין או מפני שברגלי סנדל"
->->פסילתו לאותה תפילה או לעולם מגילה כד: ציון י חשש מינות בשליח ציבור
->->אם הוא נותן אמתלא לדבריו מגילה כד: ציון י חשש מינות בשליח ציבור
->במי ש"אינו לבוש כראוי" (פוחח) מגילה כד. ציון ו פוחח אינו עובר לפני התיבה
->במי שלא נתמלא זקנו
->->כש"ץ קבוע או באקראי מגילה כד. ציון ד שליח ציבור שלא נתמלא זקנו
->->אם יש אחר או אם אין אחר מגילה כד. ציון ד שליח ציבור שלא נתמלא זקנו
->->אם הציבור מוחל על כבודו מגילה כד. ציון ד שליח ציבור שלא נתמלא זקנו
->בסומא מגילה כד. ציון ח סומא כשליח ציבור ובקריאת התורה
->בעילג (שמחליף בין האותיות) מגילה כד: ציון ה עילג בנשיאת כפים; מגילה כד: ציון ו עילג כשליח ציבור
->האומר "איני יורד לפני התיבה מפני שבגדיי צבועים" - האם נותנים לו לעבור לפני התיבה בבגדים לבנים
->->באותה תפילה או בשאר תפילות ברכות כט. ציון א סילוק שליח ציבור שטעה
->האם יכול להוציא את הרבים ידי חובה בתפילתו ר"ה לד: ציון ז יציאת ידי חובה בתפילת חבירו; ר"ה לה. ציון א אימתי שליח ציבור מוציא בתפילתו את הרבים
->->במי ששכח יעלה ויבוא ר"ה לה. ציון א פסקה ב אימתי שליח ציבור מוציא בתפילתו את הרבים
->->בראש השנה ר"ה לה. ציון א פסקה א, ג אימתי שליח ציבור מוציא בתפילתו את הרבים
->->->במלכויות, זכרונות ושופרות, או בשאר התפילה ר"ה לה. ציון א פסקה א אימתי שליח ציבור מוציא בתפילתו את הרבים
->->מי שיודע להתפלל ר"ה לד: ציון ז יציאת ידי חובה בתפילת חבירו; ר"ה לה. ציון א פסקה ב אימתי שליח ציבור מוציא בתפילתו את הרבים
->->מי שלא נמצא בבית הכנסת ר"ה לה. ציון א פסקה ג אימתי שליח ציבור מוציא בתפילתו את הרבים
->->->מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת (עם שבשדות) ר"ה לה. ציון א פסקה ג אימתי שליח ציבור מוציא בתפילתו את הרבים
->האם יכול לתקוע בר"ה ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->->אם אין אחר היודע לתקוע ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->->אם הוא בטוח שלא יתבלבל ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->האם ש"צ כהן רשאי לשאת כפיםברכות כט. ציון ג תפילת מעין שמונה עשרה - "הביננו"; ברכות לד. ציון ד האם שליח ציבור עונה "אמן" לברכת כהנים
->->אם הוא הכהן היחיד או שיש כהנים נוספיםברכות לד. ציון ה נשיאת כפים לשליח ציבור כהן
->->מי יסיים את התפילה - הש"צ או המקריא את ברכת כהנים ברכות לד. ציון ה נשיאת כפים לשליח ציבור כהן
->האם ש"צ עונה אמן על "אשר קדשנו בקדושתו" וכו' ועל ברכת כהניםברכות לד. ציון ד האם שליח ציבור עונה "אמן" לברכת כהנים
->החובה לסרב לבקשה להיות ש"צ ברכות לד. ציון ו העובר לפני התיבה צריך לסרב
->->בשליח ציבור קבוע ברכות לד. ציון ו העובר לפני התיבה צריך לסרב
->->אם אדם גדול מבקש ברכות לד. ציון ו העובר לפני התיבה צריך לסרב
->העברתו מתפקידו תענית טז. ציון ה מי ראוי להיות שליח ציבור בתפילה
->התכונות הנדרשות לאדם כדי שיוכל להיות שליח ציבור
->->בראש השנה וביום כיפור תענית טז. ציון ה מי ראוי להיות שליח ציבור בתפילה
->->בתעניות תענית טז. ציון ה מי ראוי להיות שליח ציבור בתפילה
->->בתפילת כל יום תענית טז. ציון ה מי ראוי להיות שליח ציבור בתפילה
->לא ישא כפיו ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->->אם אין כהן אחר ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->->אם הוא בטוח שלא יתבלבל ר"ה לב: ציון כ תקיעת שופר ע"י הש"ץ של מוסף
->סילוקו אם טעה בברכת המינים או ב'תחית המתים' או ב'בונה ירושלים' או בשאר ברכותברכות כט. ציון א סילוק שליח ציבור שטעה
שליחות יד
->אם לא חיסר מהפקדון ב"מ מא. ציון ג שליחות יד בפקדון
->בשימוש שהבעלים לא מקפיד עליו ב"מ מא. ציון ג שליחות יד בפקדון
->האם שבועת שומר שלא שלח יד היא מעיקר חיובו או רק אגב השבועה שנאנס ב"מ לה: ציון ג פסקה ד שומר שמסר לשומר
->שומר שמסר לשומר והשני שלח יד - האם הראשון חייב ב"מ לה: ציון ג פסקה ד שומר שמסר לשומר
->שומר שנטל מקצת מהפקדון לעצמו או השתמש במקצתו - האם חייב על כולו
->->אם הגביה חבית כדי ליטול ממנה רביעית ולא נטל ב"מ מא. ציון ג שליחות יד בפקדון
->->אם הפקדון הוא בכמה גופים ושלח יד רק באחד ב"מ מא. ציון ג שליחות יד בפקדון
->->אם התכוון לשלם ב"מ מא. ציון ג שליחות יד בפקדון
->שומר ששלוחו שלח יד בפקדון - האם חייב מדין שליחות או מדין פשיעה
->->אם אמר לשליח ליטול את הפקדון לעצמו או בשבילו (בשביל השומר) ב"מ מד. ציון א השולח יד בפקדון על ידי שליח
->->אם השליח הוא חרש שוטה וקטן ב"מ מד. ציון א השולח יד בפקדון על ידי שליח
->->אם השליח ידע שזה פקדון או לא ידע ב"מ מד. ציון א השולח יד בפקדון על ידי שליח
->->האם השליח חייב ב"מ מד. ציון א השולח יד בפקדון על ידי שליח
->->יש בה שליחות לדבר עבירה ב"מ לה: ציון ג פסקה ד שומר שמסר לשומר
->שומר ששלח יד ואח"כ טען טענת גנב ב"ק קז: ציון א גדרים בחיוב כפל בטוען טענת גנב
->תשלום השומר ששלח יד
->->אם יש עדים על שליחות היד או אין ב"מ מג. ציון ז שעת החיוב של השולח יד בפקדון
->->בשינויי מחיר מחמת יוקר וזול או מחמת שבח או כחישת גוף הפקדון ב"מ מג. ציון ז שעת החיוב של השולח יד בפקדון
->->לפי המחיר כשב"ד מחייב אותו לשלם או כשהוא משיב לבעלים ב"מ מג. ציון ז שעת החיוב של השולח יד בפקדון
->->לפי המחיר כשהמפקיד תובע אותו בדין ב"מ מג. ציון ז שעת החיוב של השולח יד בפקדון
'שליחותייהו קא עבדינן' (ראה גם: בית דין)
->כיסוד לדון בהודאות והלואות בזמן הזה סנהדרין ב: ציון ב שנים שדנו
שְליש (לענין מעשר)
->גידול שליש כקובע לעונת המעשרות - לענין מה ר"ה יב: ציון ו השלבים הקובעים בגדולי קרקע להלכותיהם
שָליש (מחזיק דבר בנאמנות)
->שהוציא שובר שאין עליו עדים - האם הוא נאמן לומר שהחוב פרוע
->->אם גם שטר החוב בידו (וראוהו אצלו או לא ראוהו) או לא ב"מ כא. ציון ג שובר ביד שליש
->->אם הוא בכתב ידו של המלוה או לאב"מ כא. ציון ג שובר ביד שליש
->->אם השובר מקויים או שבא לקיימו עכשו ב"מ כא. ציון ג שובר ביד שליש
->->אם השליש אינו יודע האם השטר פרוע אבל זוכר שהמלוה מסר לו את השובר או אינו זוכר ב"מ כא. ציון ג שובר ביד שליש
->->אם השליש מת ונמצא אצלו כתוב (בלי עדים) שהחוב פרוע ב"מ כא. ציון ג שובר ביד שליש
->->אם יש לו מיגו או אין לו ב"מ כא. ציון ג שובר ביד שליש
->->אם יש עדים על השובר אבל אינם יודעים אם נפרע או שאין עדי קיום ב"מ כא. ציון ג שובר ביד שליש
'שלמה' - כשם ה'
->המקלל במי שנקרא שלמה בשיר השירים - האם הוא לוקה שבועות לה: ציון ל קדושת השם "שלמה" בשיר השירים
->המשביע עדים בשם זה - האם חייבים משום שבועת העדות שבועות לה: ציון ל קדושת השם "שלמה" בשיר השירים
->השם "שלמה" שבשיר השירים
->->בפסוק "כרמי שלי לפני האלף לך שלמה" שבועות לה: ציון ל קדושת השם "שלמה" בשיר השירים
->->האם מותר למחוק אותו שבועות לה: ציון ל קדושת השם "שלמה" בשיר השירים
שלמי שמחה (ברגלים) (ראה גם: שמחה)
->האם אשה חייבת לאכול שלמי שמחה ר"ה טז: ציון ה חייב אדם לטהר את עצמו ברגל
->האם חובה להביאם בכל ימות הרגל חגיגה ט. ציון א דין תשלומין בקרבנות הרגל
->האם יש חיוב להקריב ולשחוט לשם שלמי שמחה חגיגה ז: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->חיוב אשה בהם קידושין לד: ציון ב חיוב הנשים במצות השמחה ברגל
->->האם היא עוברת בהם ב"בל תאחר" קידושין לד: ציון ב חיוב הנשים במצות השמחה ברגל
->תשלומין בשלמי שמחה חגיגה ט. ציון א דין תשלומין בקרבנות הרגל
->->מי שלא הביא ביום הראשון - האם הוא חייב או רשאי להביא בשאר ימי הרגל חגיגה ט. ציון א דין תשלומין בקרבנות הרגל
שלמים
->האם מותר לאכול מבשרם לפני הקטרת האימורים פסחים נט: ציון א אכילת בשר הקדשים לפני ההקטרה
->הבאת עוף כשלמים חגיגה ח: ציון א הבאת קרבן חגיגה מעופות וממנחות
->התוקע בשופר של שלמים ר"ה כח. ציון ה התוקע בשופר הגזול
->->האם זו מעילה ר"ה כח. ציון ה התוקע בשופר הקדש, עולה ושלמים
->->האם יצא ידי חובה בראש השנה ר"ה כח. ציון ה התוקע בשופר הקדש, עולה ושלמים
->התפסה בהם (ראה: התפסה)
->זמן איסור בל תאחר בשלמי חגיגה ר"ה ד. ציון א זמן החיוב בבל תאחר
->שהזיקו - האם הניזק גובה מהבשר כנגד אימורים ב"ק יג. ציון ו אינו גובה מבשר כנגד אימורים
->ששחטם קודם פתיחת דלתות ההיכל יומא מד. ציון א קדושת ההיכל והאולם - קדושה אחת או שתים
שלקות
->מה מברכים על מי שלקות ברכות לה: ציון ה הברכה על שמן זית; ברכות לט. ציון ג הברכה על ירקות שחתכם וריסקם; ברכות לט. ציון ה כיצד מברכים על מי שלקות
->->אם בישל כדי לתקן את הירקות לאכילה ברכות לה: ציון ה הברכה על שמן זית
שם ה'
->האיסור להגות את השם באותיותיו סנהדרין קא: בלי ציון ההוגה את השם באותיותיו
->->איזה שם סנהדרין קא: בלי ציון ההוגה את השם באותיותיו
->->האם יש להוגה חלק לעולם הבא סנהדרין קא: בלי ציון ההוגה את השם באותיותיו
->->איך מותר לבטא שם הוי"ה סנהדרין קא: בלי ציון ההוגה את השם באותיותיו
->האם 'רחום' הוא שם ה' שבת י: ציון א אמירת 'שלום' והזכרת כינויי השם בבית המרחץ
->הבחנה בין השם והכינויים לענין ברכת ה', מקלל אביו ואמו, ושבועה סנהדרין נה: ציון ס המגדף את השם
->הוצאת שם שמים לבטלה בהרהור ברכות כ: ציון י מחלוקת אם הרהור כדיבור
->הוצאת שמים לבטלה בברכה שאינה צריכה ר"ה לג. ציון ב פסקה ב נשים במצות שופר ובשאר המצוות שאינן חייבות
->הזכרת השם המפורש בעבודת יום הכיפורים (ראה: יום הכיפורים)
->הזכרת כינויי שם ה' במרחץ שבת י: ציון א אמירת 'שלום' והזכרת כינויי השם בבית המרחץ
->הזכרת שם בן ד', י"ב ומ"ב אותיות בברכת כהנים קידושין עא. אחרי ציון א הזכרת שם בן שתים עשרה
->המגדף את השם (ראה: ברכת השם)
->הנשבע בלשון "רחום" או "חנון" שבועות לה. ציון פ שבועה בחנון ורחום
->הנשבע במי ששמו "חנון" או במי ששמו "רחום" שבועות לה. ציון פ שבועה בחנון ורחום
->הצלת קמיע מדליקה בשבת אם יש בו אזכרה או שמות של מ"ב או ע"ב אותיות שבת קטו: ציון ב הצלת קמיעין
->השמות האמורים באברהם - האם הם קודש שבועות לה: ציון ו קדושת השמות האמורים באברהם
->->השם שבפסוק "אדנ-י אם נא מצאתי חן בעיניך" שבועות לה: ציון ו קדושת השמות האמורים באברהם
->->השם שבפסוק "כאשר התעו אותי אלהי-ם מבית אבי" שבועות לה: ציון ו קדושת השמות האמורים באברהם
->השמות האמורים במיכה - האם הם קודש שבועות לה: ציון ט פרק ב קדושת השמות האמורים בנבות ובמיכה
->->השמות של יוד הא ושל אלף למד שבועות לה: ציון ט פרק ב קדושת השמות האמורים בנבות ובמיכה
->השמות האמורים בנבות - האם הם קודש שבועות לה: ציון ט פרק א קדושת השמות האמורים בנבות ובמיכה
->למי ראוי לדרוש בו חגיגה יא: ציון א דרישה במעשה בראשית ובמעשה מרכבה
->מהו השם המפורש סנהדרין נה: ציון ס המגדף את השם
->->האם שם "אדנות" בכלל זה סנהדרין נה: ציון ס המגדף את השם
->מחיקתו (ראה: מחיקת השם)
->מי שהתכוון לקדש שם שאינו קדוש כגון בפסוק "עד האלהים יבוא דבר שניהם" - האם הוא מתקדש שבועות לה. ציון ס השמות שאינם נמחקים
->נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->->אם הזכיר בשוגג נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->->->אם יודע שאסור אבל עבר בשוגג נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->->->אם לא יודע שאסור נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->->אם הזכירוֹ שלא בכוונת השם (כמו צורישדי) נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->->בלשון הקודש או בכל לשון נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->->השומע ולא מנדה - האם הוא מנודה מאליו או שצריך לנדותו נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->->התרת הנידוי מיד - רשות או חובה נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->->שמות מיוחדים או כינויים נדרים ז: ציון ג נידוי למזכיר שם שמים לבטלה
->עונש הנשבע בשם ה' לבטלה סנהדרין סג. ציון י עונשים של המגדף והמנשק ע"ז
->קללה בשם ה' או בלי שם ה' (ראה: קללה)
->שבועה בשם ה' או בלי שם ה' (ראה: שבועה)
->'שלום' (ראה: שלום)
->שם של מ"ב אותיות - האם הוא "מעשה בראשית" חגיגה יא: ציון א דרישה במעשה בראשית ובמעשה מרכבה
->שם שלא התכוון הכותב לקדשו - האם הוא מתקדש שבועות לה. ציון ס השמות שאינם נמחקים
->שמות ספציפיים (ראה: שלום; שלמה)
שם רע (ראה: יוצאת משום שם רע)
שמאל
->הולכה בשמאל - האם פוסלת מדרבנן או מדאורייתא יומא מז. ציון ב מחתה בימין וכף בשמאל
->העושה מלאכה בשבת ביד שמאל שבת צב. ציון ג החיוב והפטור בצורות שונות של הוצאה
->->בהוצאה, בכתיבה, במחיקה ובתלישה שבת צב. ציון ג החיוב והפטור בצורות שונות של הוצאה
->->ברושם, במי שאינו שולט בשתי ידיו שבת קג. ציון ח החיוב ברושם
->הקדמת חליצת נעל שמאל שבת סא. ציון ב סדר נעילת המנעלים וחליצתם
->->בנעליים שאין בהם קשירה שבת סא. ציון ב סדר נעילת המנעלים וחליצתם
שמואל הנביא
->שכיבתו בעזרה יומא כה. אחרי ציון א איסור ישיבה בעזרה
שמועה קרובה (שמע שמת קרובו תוך שלשים יום למותו)
->פשע ולא נהג אבלות בשמועה קרובה ולאחר שלושים חזר בו - האם הוא חייב לנהוג אבלות מלאה או רק יום אחד כדין שמועה רחוקה מו"ק כ. ציון ד שמועה קרובה ורחוקה
->שמע ביום השלושים עצמו שמת לו קרוב - האם זה שמועה קרובה או שמועה רחוקה מו"ק כ. ציון ד שמועה קרובה ורחוקה
->->האם מונים את הימים משעת המיתה או משעת הקבורה מו"ק כ. ציון ד שמועה קרובה ורחוקה
->מת קרובו לפני ראש השנה ושמע על כך אחרי יום כיפור - האם נחשב שמועה קרובה או רחוקה מו"ק כד: ציון ו פסקה ג חגים שמפסיקים את האבלות
->האם מותר לקרוע עליה בחול המועד
->->אם לאחר המועד תיעשה רחוקה או לא מו"ק כד: ציון י קריעה בחול המועד
שמועה רחוקה (שמע שמת קרובו אחרי שלשים יום למותו)
->האם מקצת הלילה ככל היום ודי שינהג קצת אבלות בלילה מו"ק יט: ציון ד מקצת היום ככולו באבלות
->סוג העדות (על מיתת הקרוב) שמחייבת אבלות מו"ק כ: לפני ציון א פרק ב מנהגי אבלות וקבלת עדות בשמועה רחוקה
->אלו דיני אבלות עליו לנהוג
->->בשעה הראשונה ולאחר מכן מו"ק כ: לפני ציון א פרק א מנהגי אבלות וקבלת עדות בשמועה רחוקה
->->אם שמע בבוקר או אחרי המנחה מו"ק כ: לפני ציון א פרק א מנהגי אבלות וקבלת עדות בשמועה רחוקה
->->דינו לענין מלאכה ותפילין וסעודת הבראה מו"ק כ: לפני ציון א פרק א מנהגי אבלות וקבלת עדות בשמועה רחוקה
->->במי ששמע שמועה רחוקה על שני קרוביו באותו יום מו"ק כ: לפני ציון א פרק א מנהגי אבלות וקבלת עדות בשמועה רחוקה
->האם חייב בקריעה
->->על אביו ואמו או על שאר הקרובים מו"ק כ: ציון ד קריעה על שמועה רחוקה
->->אם שמע בשבת שהיה יום שלושים למיתה מו"ק כ: ציון ד קריעה על שמועה רחוקה
->באביו ואמו או בשאר קרובים מו"ק כ. ציון ד שמועה קרובה ורחוקה
שמועה רעה
->שמברכים עליה "ברוך דיין האמת" ברכות ס: ציון ל החיוב לברך על הרעה
שמחה
->אין מערבים שמחה בשמחה - מהתורה או מדרבנן סוטה ח. ציון ז אין עושים מצוות חבילות חבילות
->האם מותר לאדם למלא פיו שחוק בזמן הזה בשמחה של מצוה כגון בנשואין או בפורים ברכות לא. ציון א איסור שחוק
->מצות עשה לחתן 'ושימח את אשתו' סוטה מד. ציון ה יציאת חתן לצבא ולשאר דברים
שמחה ברגל
->באשה - האם היא מצוּוה או שהבעל מצוּוה לשמחה קידושין לד: ציון ב חיוב הנשים במצות השמחה ברגל
->בבשר חולין ביצה יט: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->בזמן המקדש ובזה"ז ביצה יט: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->בלילה הראשון של חג הסוכות סוכה מח. ציון ו מצות השמחה ביום טוב
->במה משמח אדם את עצמו קידושין לד: ציון ב חיוב הנשים במצות השמחה ברגל
->במה משמח בעל את אשתו קידושין לד: ציון ב חיוב הנשים במצות השמחה ברגל
->במיני שמחה מלבד בשר חגיגה ז: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->במיני שמחות חוץ מבשר ביצה יט: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->במעשר בהמה, ביו"ט ראשון ובשאר הרגל ביצה יט: ציון ה כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין
->בשבועות חגיגה ט. ציון א דין תשלומין בקרבנות הרגל
->בשמיני עצרת ביום סוכה מח. ציון ו מצות השמחה ביום טוב
->האם יוצאים באכילת חגיגה חגיגה ז: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->האם יוצאים בבשר חולין חגיגה ז: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->האם יוצאים במעשר בהמה חגיגה ז: ציון ו הבאת קרבן חגיגה ממעשר שנטפל לחולין
->האם יוצאים בקרבן עוף או מנחה חגיגה ח: ציון א הבאת קרבן חגיגה מעופות וממנחות
->האם יש מצות שמחה בלילה ראשון ביצה יט: ציון ב מי שהביא תודה בערב פסח
->לאנשים, לנשים ולקטנים פסחים קט. ציון ג מצות שמחה ברגל
->מהתורה ומדרבנן ביצה יט: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->ע"י אכילת בשר קדשים או דבר אחר פסחים קט. ציון ג מצות שמחה ברגל
->ע"י קרבן
->->אם הקדישו ושחטו לשם שמחה או למטרה אחרת או סתם ביצה יט: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->->אם שחטו לפני יו"ט ואכלו ביו"ט ביצה יט: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->->בחול המועד, אם כבר יש לו בשר ביצה יט. ציון א פסקה ד הקרבת קרבנות ביום טוב
->->בקרבן תודה שהביא בערב פסח או בתוך פסח ביצה יט: ציון ב מי שהביא תודה בערב פסח
->->בשלמים ששחט ערב יו"ט ביצה יט: ציון ה כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין
->->עולה, שלמים, נדרים ונדבות, חטאת, אשם ובכור ביצה יט: ציון א במה יוצאים ידי חובת שמחה
->שלמי שמחה (ראה: שלמי שמחה)
שמחת בית השואבה
->האם החליל בה דוחה שבת סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
שמחת תורה
->ההפטרה שקוראים בו מגילה לא. ציון מ הפטרה של שמחת תורה
שמיטה (ראה: שביעית)
שמיטת כספים (ראה גם: פרוזבול)
->אם התנו שהמלוה לא יתבענו שבועות מט. אחרי ציון ב שמיטת כספים במילוה שכופר בה
->בהלוואה לעשר שנים מכות ג: ציון ג שמיטת כספים במלוה לעשר שנים
->בהלוואה לעשר שנים שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->בהקפת חנות שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->בחוב שהלווה כופר בו שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה; שבועות מט. אחרי ציון ב שמיטת כספים במילוה שכופר בה
->->אם הודה או שבאו עדים אחרי שביעית שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה; שבועות מט. אחרי ציון ב שמיטת כספים במילוה שכופר בה
->->אם לא התחייב שבועה על כפירתו שבועות מט. אחרי ציון ב שמיטת כספים במילוה שכופר בה
->->אם נשבע עליו לפני שביעית שבועות מט. אחרי ציון ב שמיטת כספים במילוה שכופר בה
->בחוב שהמלווה לא יכול לגבות בפועל שבועות מט. אחרי ציון ב שמיטת כספים במילוה שכופר בה
->בחוב שיסודו במכירה שבת קמח: ציון ו שמיטה בחובות של הקפת חנות וכיוצא בה
->->בשוחט פרה בראש השנה של מוצאי שביעית ומחלקה ונתעברה השנה שבת קמח: ציון ו שמיטה בחובות של הקפת חנות וכיוצא בה
->->הקפת חנות שבת קמח: ציון ו שמיטה בחובות של הקפת חנות וכיוצא בה
->בחוב שיש עליו משכון
->->אם יש משכון כנגד מקצתו - האם נשמט החלק שכנגד המשכון או החלק העודף ב"מ מח: ציון ה שמיטת כספים בהלואה שיש משכון על מקצתה
->->שנמסר בשעת ההלואה או שלא בשעת ההלואה ב"מ פא: ציון ז בעל חוב קונה משכון
->בחוב שלא נעשה דרך הלוואה שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->בחוב שנשבע הלווה לפורעו שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->->אם נשבע לפרוע קודם שביעית או אחרי שביעית שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->בחלק המילווה שבעיסקא ב"מ קד: ציון ו פסקה ג העיסקא וגדריה
->בכתובה
->->אם גבתה חלק כתובות נה. ציון ג תנאי כתובה בכתובה לענין שביעית
->->אם זקפה אותה במלווה כתובות נה. ציון ג תנאי כתובה בכתובה לענין שביעית
->במשכנתא
->->אם כבר עבר זמן המשכנתא או לא עבר ב"מ סז: ציון ג פסקה ג דיני בעל חוב, בכור ושביעית במשכון
->->במקום שנהגו שהלווה יכול לסלק את המלוה מהמשכנתא ע"י פרעון החוב אף בשנה הראשונה או במקום שנהגו שאינו יכול ב"מ סז: ציון ג פסקה ג דיני בעל חוב, בכור ושביעית במשכון
->בנדוניה כתובות נד: ציון ה תנאי כתובה ככתובה
->בשכר שכיר שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->בתוספת כתובה
->->אם גבתה חלק ממנה או מהכתובה כתובות נה. ציון ג תנאי כתובה בכתובה לענין שביעית
->->אם זקפה אותה או את הכתובה במלווה כתובות נה. ציון ג תנאי כתובה בכתובה לענין שביעית
->שמיטת חיוב שבועה
->->לענין איסור "לא יגוש" שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->->על חוב שכפר בו שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה; שבועות מט. אחרי ציון ב שמיטת כספים במילוה שכופר בה
->->->אם באו עדים אחרי שביעית והוא עומד בכפירתו שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->->->אם עד אחד מעיד שהוא חייב שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->->על חוב שלא בדרך הלוואה שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->->על כפירת חיוב הקפת חנות שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->->על שכר שכיר שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->->שבועת אריסים ושותפים שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->->שבועת מודה במקצת שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->->->אם הילווה לו גם אחרי שביעית והלווה הודה בחוב שאחרי שביעית וכפר בחוב שקודם שביעית שבועות מט. אחרי ציון ב השביעית משמטת את השבועה
->תנאי שלא תשמט
->->נוסח התנאי מכות ג: ציון ו המתנה שלא תשמט שביעית
->->האם מותר להתנות כך מכות ג: ציון ו המתנה שלא תשמט שביעית
שמיני עצרת
->איזה שיר אומרים בו בבה"כ, ובמקדש בזמן הקרבת הקרבנות סוכה מח. ציון ג השיר של שמיני עצרת
->האוכל בסוכה בו בא"י
->->האם עובר ב"בל תוסיף" סוכה מח. ציון ח האוכל בסוכה ביום השמיני
->->האם צריך לעשות בה מעשה הפוסל אותה, או שדי לעשות היכר סוכה מח. ציון ח האוכל בסוכה ביום השמיני
->האוכל בסוכה בו ובתשיעי בחו"ל סוכה מח. ציון ח האוכל בסוכה ביום השמיני
->האם יש חיוב לינה בירושלים במוצאי שמיני עצרת סוכה מז. אחרי ציון א חיוב לינה בשמיני
->האם נחשב רגל לענין הדין שמי שמתה אשתו רשאי לשאת אשה רק אחרי שלשה רגלים מו"ק כג. ציון ד פסקה ג נישואין למי שמתה אשתו
->המצוה לשמוח בו - האם היא גם ביום סוכה מח. ציון ו מצות השמחה ביום טוב
->הספד ותענית למחרתו חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->מי שלא הביא ראייה וחגיגה ביו"ט הראשון של סוכות - האם הוא חייב או רשאי להקריב בשמיני עצרת חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->אם היה פטור ביו"ט הראשון חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->מת שנקבר לפני סוכות או בתוך סוכות - האם שמ"ע נחשב כשבעה ימים במנין השלושים או כיום אחד מו"ק כ. ציון ב אבלות שלושים כשקובר את מתו ברגל
->קריאת התורה בו בחוץ לארץ ובארץ ישראל מגילה לא. ציון ל קריאת התורה בשמיני עצרת
שמיר (ראה גם: ברזל)
->האם בבית שני היה שמיר סוטה מח: ציון א השמיר שהיו בונים בו במקדש
->שימוש בו לחקיקת השמות באבני האפוד סוטה מח: ציון א השמיר שהיו בונים בו במקדש
->שימוש בו לחקיקת השמות באבני החושן סוטה מח: ציון א השמיר שהיו בונים בו במקדש
שמן
->הבאת שמן עבור יולדת בשבת שבת קכח: ציון מ הבאת שמן ליולדת
->הדלקה במנורה במקדש בשמן פסול המעורב עם שמן כשר שבת כא. ציון ו הדלקה במקדש בתערובת של פתילות ושמנים
->הדלקת נר ביום טוב ובערב יום טוב בשמן שחייב לשורפו שבת כג: אחרי ציון ו הדלקת נר מצוה בשמן שחייב לשרפו
->המוכר שמן מזוקק (בלי שמרים)
->->האם הוא רשאי לערב בשמן את השמרים כדי להגדיל את הכמות
->->->אלו ששקעו בשולי החבית או אלו שכבר הוציא מהחבית ב"מ מ. ציון ל ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
->->->אם הוא מוכר חבית שלמה או מעט מעט ב"מ מ. ציון ל ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
->->->בשעת המדידה או לאחריה ב"מ מ. ציון ל ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
->->האם הוא רשאי לתת לו שמן עם פקטים ב"מ מ. ציון ל ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
->->->אם הקונה שילם בתשרי או בניסן (וקיבל בניסן) ב"מ מ. ציון ל ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
->->האם רשאי לתת פחות מהכמות שהוסכם עליה מפני שהוא נותן אותו בלי שמרים ובלי פקטים ב"מ מ. ציון ל ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
->->->אם מכר בסתם או התנה בפירוש שהוא נותן שמן מזוקק ב"מ מ. ציון ל ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
->הנודר משמן - באיזה שמן הוא אסור
->->אם הוא אומר שהתכוון רק לסוג אחד נדרים נג. ציון ד האם מפרשים את הנדר על פי הרוב
->->אם הרוב משתמשים בשני הסוגים ומיעוט משתמשים באחד מהם בעיקר נדרים נג. ציון ד האם מפרשים את הנדר על פי הרוב
->->אם התכוון לפירוש של הרוב נדרים נג. ציון ד האם מפרשים את הנדר על פי הרוב
->->בסוג שמן שרק מיעוט קוראים לו כך נדרים נג. ציון ד האם מפרשים את הנדר על פי הרוב
->->בשמן זית, במקום שהרוב משתמשים בשמן שומשמין נדרים סב: ציון ה הנודר 'עד הקציר'
->->תלוי במה נקרא שמן באותו מקום נדרים נג. ציון ד האם מפרשים את הנדר על פי הרוב
->הנחת שמן כנגד מדורה בשבת להפיג את צינתו שבת מ: ציון ג הנחת מים ושמן כנגד המדורה
->הפוצע זיתים כדי שיהיו רכים ונזל עליהם שמן - האם הוכשרו לקבל טומאה שבת קמה. ציון א הכשר טומאה במפצע זיתים
->לנר חנוכה (ראה: נר חנוכה)
->לנר שבת (ראה: נר שבת)
->נתינתו על מוך שעל מכה בשבת שבת קלד: ציון ב נתינת שמן ומים חמים על גבי מוך
->סיכת נעל בשמן בשבת שבת קמא: ציון ב נעילת מנעל לאחר שסך את הרגל בשמן
->סיכתו בשבת (ראה: סיכה)
->סתימת נקב בחבית בשמן עבה שבת קמו: ציון ז סתימת נקב חבית בשמן
->קנייתו מאשתו של בעל בית הבד ב"ק קיט. ציון ט קנית שמן מן הבדדים
->קנייתו מבעל בית הבד המשכיר אותו לאחר לעשות שמן ב"ק קיט. ציון ט קנית שמן מן הבדדים
->שיעור החיוב בהוצאתו בשבת (ראה: מוציא - שיעור החיוב)
->של גוי - האם ראוי לת"ח להחמיר בו ע"ז לה: ציון ה הגזרה של שמן גוים והיתרה
->שנשאר בזויות בית הבד וניתן לבדדים - האם מותר בטלטול בשבת שבת יט. ציון ח ההלכה בפירות שנתרסקו מבעוד יום
שמן אפרסמון
->הברכה על ריחו ברכות מג. ציון ז ברכת הריח על שמן אפרסמון
שמן המשחה
->אופן הכנתו למצווה הוריות יא: ציון ל הכנת שמן המשחה
->איסור הכנתו לצורך אחר
->->בישול במים או שרייה במים והצפת שמן אח"כ הוריות יא: ציון ל הכנת שמן המשחה
->->בישול בשמן הוריות יא: ציון ל הכנת שמן המשחה
->האם יש בו מעילה הוריות יא: בלי ציון מעילה בשמן המשחה
->משיחת כהן גדול (ראה: כהן גדול)
->משיחת מלך (ראה: מלך)
שמן זית
->הברכה על ריחו ברכות מג. ציון ח ברכת ריח על שמן העשוי מעצים ומתערובת בשמים
->הברכה על שתייתו ברכות לח. ציון ד כיצד מברכים על המיץ שנסחט מהפירות; ברכות נ. אחרי ציון י כיצד מברכים על יין חי
->->אם שותהו לבד ברכות לה: ציון ה הברכה על שמן זית
->->אם שותהו עם דבר אחר ברכות לה: ציון ה הברכה על שמן זית
->->אם שותהו לשם רפואה או לבריא ברכות לה: ציון ה הברכה על שמן זית
->->אם אוכל שמן ע"י פת ברכות לה: ציון ה הברכה על שמן זית
->->אם שותה לרפואה על ידי אניגרוןברכות לח. ציון ח כיצד מברכים על קמח קלוי מעורב במים
שמן ערב
->האם מברכים "בורא שמן ערב" על שמן שנועד להעביר זוהמאברכות נג. ציון נ בשמים שהובאו להעביר ריח רע
שמרים (ראה: יין; שמן)
שמרים של גוים
->פת שנחמצה ע"י שמרים של גוים שלא עברו עליהם יב"ח ע"ז לד. ציון ג חרצנים זגים ושמרים של גוים
->שהתייבשו בשמש או בתנור ע"ז לד. ציון ג חרצנים זגים ושמרים של גוים
->->אם שרה אותם תחילה במים או לא ע"ז לד. ציון ג חרצנים זגים ושמרים של גוים
->שנתן עליהם יין - שיעורם לענין איסור יי"נ וסתם יינם ע"ז כט: ציון מ איזה יין נאסר משום סתם יינם
->שעברו עליהם י"ב חודש ע"ז לד. ציון ג חרצנים זגים ושמרים של גוים
->->אם לא התייבשו לגמרי אחרי י"ב חודש ע"ז לד. ציון ג חרצנים זגים ושמרים של גוים
->->אם שרה אותם תחילה במים או לא ע"ז לד. ציון ג חרצנים זגים ושמרים של גוים
שַמָש
->החובה לתת לו לאכול מהסעודה
->->באדם אחר שנוכח במקום בשעת הסעודה כתובות סא. ציון ט דרך ההנהגה הטובה שישתף אדם את משרתיו בסעודתו
->->במאכל שיש לו ריח ואדם תאב לו או מאכל אחר כתובות סא. ציון ט דרך ההנהגה הטובה שישתף אדם את משרתיו בסעודתו
->->בעבד כתובות סא. ציון ט דרך ההנהגה הטובה שישתף אדם את משרתיו בסעודתו
->->בתחילת הסעודה או אח"כ כתובות סא. ציון ט דרך ההנהגה הטובה שישתף אדם את משרתיו בסעודתו
->->דבר מועט או כל צרכו מיד כתובות סא. ציון ט דרך ההנהגה הטובה שישתף אדם את משרתיו בסעודתו
->->חובה או הנהגה טובה כתובות סא. ציון ט דרך ההנהגה הטובה שישתף אדם את משרתיו בסעודתו
->שאכל כזית עם הסועדים - האם אפשר או חובה לצרפו לזימון ברכות מה. ציון ד צירוף שמש לזימון
->שימוש בשמש עם הארץ ברכות נב: ציון ב כיבוד הבית לאחר הסעודה
->שניים שאוכלים פת - האם השמש רשאי לאכול בלא נטילת רשות כדי להצטרף לזימון ברכות מה. ציון מ אכילת השמש ללא רשות
שמתא (ראה גם: נידוי)
->האם הוא נידוי או חרם או דבר נפרד מו"ק טז. אחרי ציון ד מהי שמתא
שן (מאבות הנזיקין)
->אם יכלה להגיע למאכל ואחֵר נתנוֹ לה - מי חייב ב"ק כג. ציון ו אכילת חררה בחצר הניזק
->->אם מי שאינו בר תשלומים נתן לה ב"ק כג. ציון ו אכילת חררה בחצר הניזק
->אם לא כלתה הקרן, והבהמה הלכה מעצמה או ששלח אותה ב"ק ג. ציון א חיוב של מזיק בשן
->אם נפלה לגינה והזיקה ויכלה לרדת לגינה בדרך רגילה ולהזיק - האם משלם מה שהזיקה או רק מה שנהנית ב"ק נז: ציון ז בהמה שנפלה לגינה ונהנית
->->אם נחבטה בפירות - הנאתה ממה שלא נחבטה בקרקע ב"ק נז: ציון ז בהמה שנפלה לגינה
->->אם נפלה באונס
->->->והלכה מערוגה לערוגה והזיקה ב"ק נז: ציון ז בהמה שנפלה לגינה ונהנית
->->->ויצאה ובעליה שמר שמירה פחותה וחזרה לגינה ב"ק נז: ציון ז בהמה שנפלה לגינה
->->אם נפלה מחמת דחיפתה של חבירתה ב"ק נז: ציון ז בהמה שנפלה לגינה ונהנית
->בהמה שהזיקה בשן ושלא בכוונה גרמה נזק לאדם ב"ק מד: ציון [א] שור שהזיק שלא בכוונה
->'הנאה להזיקה' - הנאה בפעולת הנזק או הנאה מהדבר הניזוק ב"ק ג. ציון ב נזק בטינוף ובהטלת גללים
->הפטור ברה"רב"ק ה: ציון ג טעמי הפטור של שן ורגל ברה"ר
->->אם אכלה בצידי הרחבה ב"ק כא. ציון ד אכלה מצידי הרחבה
->->אם אכלה ברה"ר מגב חברתה - האם נחשב רשות הניזק ב"ק כ. ציון ב בהמה שאכלה מע"ג חברתה
->->אם אכלה בשטח שאדם הקצה מרשותו לרה"ר ב"ק כא. ציון ד אכלה מצידי הרחבה
->->אם אכלה מאכל ארוך הנמצא גם ברה"ר וגם ברה"י ב"ק כ. ציון ד מאכל ברשות אחת
->->אם היא נמצאת ברה"ר ואוכלת מרה"י ב"ק כ. ציון ד מאכל ברשות אחת ואכלתו ברשות אחרת
->->אם התחילה לאכול ברה"י ויצאה לרה"ר וגמרתו שם ב"ק כ. ציון ד מאכל ברשות אחת
->->אם לקחה מאכל מרה"ר ואכלה בחצר הניזק ב"ק כ. ציון ד מאכל ברשות אחת ואכלתו ברשות אחרת
->->אם לקחה מאכל מרשות הניזק ואכלה ברה"ר ב"ק כ. ציון ד מאכל ברשות אחת ואכלתו ברשות אחרת; ב"ק כג. ציון ו אכילת חררה בחצר הניזק
->->בחצר שמותר למזיק ולניזק להיכנס בה ורק לניזק מותר להכניס בה פירות ב"ק יד. ציון ט חצר המיוחדת לאחד לפירות
->->משלמת מה שנהנית - חישובו ב"ק כ. ציון ז התשלום על מה שנהנית
->->פירות שהיו מתגלגלים מרה"י לרה"ר והבהמה עצרתם ואכלתם ברה"י ב"ק כ. ציון ד מאכל ברשות אחת ואכלתו ברשות אחרת
->חיה או בהמה שאכלו בשר חי או צלי ב"ק יט: ציון ד חיה ובהמה שאכלו בשר ולחם
->חיה או בהמה שאכלו פת משולחן או פת צנומה ב"ק יט: ציון ד חיה ובהמה שאכלו בשר ולחם
->נשיכה שיש לבהמה הנאה ממנה אבל לא אכלה - שן או קרן ב"ק ב: ציון ו חיוב בתולדות קרן
->תרנגול שחיטט בחבל וקרעו ונשבר הדלי - חיובו על הדלי ועל החבל ב"ק יז: ציון ט בתר מעיקרא
שן ועין (יציאת עבד כנעני בראש אברים)
->אדון שהודה שהוציא לעבדו שן ועין ואח"כ באו עדים ב"ק עד: ציון ז מודה בקנס ואח"כ באו עדים
->אדון שהפיל שן עבדו וסימא את עינו - חיובו בדמי עינו ב"ק עג: ציון ה דיני הזמה
->איזה עבד יוצא בהפלתם
->->חציו עבד וחציו בן חורין ב"ק פט: ציון ה הבעלות בנכסי מלוג ובכל שותפות דומה
->->עבד של שותפים ב"ק פט: ציון ה הבעלות בנכסי מלוג ובכל שותפות דומה
->->של נכסי מלוג, שהפיל האיש או האשה ב"ק פט: ציון ה הבעלות בנכסי מלוג ובכל שותפות דומה
->אם חתך האדון את לשונו קידושין כה. אחרי ציון ג החותך לשון עבדו
->אם יכול עדיין להשתמש באבר קצת קידושין כד: ציון כ באיזו פגיעה באבר יוצא לחירות
->אם לא התכוון האדון לגעת ולפגוע באבר קידושין כד: ציון נ אינו יוצא עד שיכון לשחתה
->אם נפגע בראשי דדים קידושין כה. אחרי ציון ג ראשי דדין שבאיש
->אם סרסו האדון בביצים קידושין כה. אחרי ציון ג סרוס בביצים בדין עבדים
->אם פגע האדון בעינו הסמויה וחטטה קידושין כד: ציון ס היתה עינו סמויה וחטטה
->באבר שאינו גלוי קידושין כד: ציון ב מום שאינו מבטל ממלאכה
->באבר שאינו מבטלו ממלאכתו קידושין כד: ציון ב מום שאינו מבטל ממלאכה
->בזמן הזה ב"ק עד: ציון ז מודה בקנס ואח"כ באו עדים
->במכה כנגד עינו או אוזנו קידושין כד: ציון ו הכהו כנגד עינו או כנגד אזנו
->במכה שגרמה לביטול מעשי השיניים קידושין כד: ציון ב מום שאינו מבטל ממלאכה
->במכה שגרמה לחיסרון באיברים קידושין כד. ציון ה עבד כנעני יוצא בראשי איברים
->בשן ועין שכבר היו פגועות קידושין כד: ציון ל שן ועין שכבר היו פגועות
->האם צריך גט שחרור קידושין כד: ציון ד אם היוצא בראשי אברים צריך גט שחרור
->עדים על הפלת שן ועין, שהוזמו (ראה: עדים זוממין)
שנאה (ראה גם: שונא)
->אדם שעובר עבירה - האם מותר להשניאו על אדם אחר שסומך על דבריו פסחים קיג: ציון ב היתר סיפור לרבו
->האם מותר לשנוא בלב או בגלוי אדם שעובר עבירה פסחים קיג: ציון ב איסור "לא תשנא"; פסחים קיג: ציון ב היתר סיפור לרבו
שנה
->אורך שנת החמה סנהדרין יב: ציון י עיבור השנה מפני התקופה
->חישובה כמנין ימות החמה בשנה מעוברת ר"ה ו: בלי ציון איסור בל תאחר כעבור שנה
->משך איסור אבל על אביו ואמו בשמחה בשנה מעוברת מו"ק כב: ציון ד פרק ו השתתפות אבל בסעודות שמחה
שנייה לעריות
->אם אכל הבעל מהקרן של נכסי מלוג שלא כדין - האם הוא חייב לשלם לה כתובות ק: ציון ט ממאנת, שניה ואילונית אין להם פירות
->זכותה לתוספת כתובה כתובות קא. ציון ו נשים שמפסידות את הכתובה ולא את התוספת
->חיוב הבעל להחזיר לה את בלאות בגדיה
->->אם בילה אותם כדין או שלא כדין כתובות קא. ציון ה תשלום של בלאות לשנייה האסורה מדרבנן
->->אם מכרם הבעל ואכל את דמיהם כתובות קא. ציון ה תשלום של בלאות לשנייה האסורה מדרבנן
->->בלאות של נכסי מלוג או של נכסי צאן ברזל כתובות קא. ציון ה תשלום של בלאות לשנייה האסורה מדרבנן
->->להחזיר בלאות קיימים או לשלם על בלאות שאינם קיימים כתובות קא. ציון ה תשלום של בלאות לשנייה האסורה מדרבנן
->->->לשלם על בלאות שנגנבו או אבדו כתובות קא. ציון ה תשלום של בלאות לשנייה האסורה מדרבנן
->כשבעלה מגרש אותה, האם הוא חייב לשלם לה פירות נכסי מלוג שאכל כתובות ק: ציון ט ממאנת, שניה ואילונית אין להם פירות
->->בפירות שליקט ועודם בעין כתובות ק: ציון ט ממאנת, שניה ואילונית אין להם פירות
->שנשבתה - האם חייב בעלה לפדותה כתובות ק: ציון ט ממאנת, שניה ואילונית אין להם פירות
שניים אוחזים
->אם אחד מהם הקדיש את החפץ - האם חל ההקדש ב"מ ז. ציון ג הקדש בדבר ששנים אוחזים וטוענים לבעלות
->->אם שכנגדו שותק או מוחה ב"מ ז. ציון ג הקדש בדבר ששנים אוחזים וטוענים לבעלות
->אם אחד מהם תפס מהאחר בפנינו, ושתק האחר ולבסוף צווח
->->אם הנתקף הביא עדים שהטלית שלו ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->->אם התקיפה היתה לפני שנשבעו או אח"כ ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->->אם חזר הנתקף ותפס מהתוקף ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->->->אם חזר ותקף הכל או רק חצי שהיה כבר בידו ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->->->והראשון שתק כל הזמן או שתק ולבסוף צווח ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->->אם צווח כשעוד היה בבית דין או רק אחרי שיצא מבית דין ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->->אם צווח כשקצה הטלית עדיין היה בידו או אחרי שכבר נחטפה ממנו לגמרי ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->->אם שתק בבית דין או חוץ לבית דין בפני עדים ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->->האם מוציאים מן התופס או משאירים אותה בידו - מדין ודאי או מדין ספק ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->->האם שתיקת האחר נחשבת הודאה או ספק הודאה ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->אם אמר להם ב"ד לחלוק ויצאו וחזרו כשאחד מוחזק - למי נותנים אותה
->->אם אח"כ שאינו מוחזק תפס בפנינו מהמוחזק ב"מ ו. ציון ג שנים אוחזים בטלית, ויצאו, וחזרו כשהאחד מוחזק
->->אם כבר נשבעו או שמחלו זה לזה על השבועה ב"מ ו. ציון ג שנים אוחזים בטלית, ויצאו, וחזרו כשהאחד מוחזק
->->אם מי שאינו מוחזק טען שהמוחזק חטף אותה ממנו ב"מ ו. ציון ג שנים אוחזים בטלית, ויצאו, וחזרו כשהאחד מוחזק
->->אם מי שאינו מוחזק טען שהשכיר אותה למוחזק
->->->אם טען שהשכיר בלי עדים ב"מ ו. ציון ג שנים אוחזים בטלית, ויצאו, וחזרו כשהאחד מוחזק
->->->אם טען שהשכיר בפני עדים והלכו למדינת הים ב"מ ו. ציון ג שנים אוחזים בטלית, ויצאו, וחזרו כשהאחד מוחזק
->->בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר או בדברים אחרים ב"מ ו. ציון ג שנים אוחזים בטלית, ויצאו, וחזרו כשהאחד מוחזק
->אם כל אחד מהם טוען שקנאו - האם המוכר נאמן לומר למי מכר
->->אם החפץ עדיין בידו או אם הוא בידם ב"מ ב: ציון א פסקה א כחו של עד המסייע לפטור משבועה
->->אם הם עדיין לפניו או אחרי שהלכו ב"מ ב: ציון א פסקה א כחו של עד המסייע לפטור משבועה
->->נאמנות כעד אחד או כבעל המקח ב"מ ב: ציון א פסקה א כחו של עד המסייע לפטור משבועה
->אם כל אחד מהם מחזיק בפחות משלש אצבעות בקצה שלה ב"מ ז. ציון ו פסקה א צורת האחיזה בדין שנים אוחזים בטלית
->אם כל אחד מהם מחזיק רק בחוטים שבשפת הטלית ב"מ ז. ציון ו פסקה א צורת האחיזה בדין שנים אוחזים בטלית
->בשנים אדוקים, שכל אחד נוטל עד מקום שידו מגעת
->->אם אדוקים בדבר שאם נחתוך ממנו יסתלק שמו ב"מ ז. ציון ד נוטלים בטלית עד מקום שידם מגעת
->->אם אחד מוותר על מה שאינו בידו כי אינו רוצה להישבע - האם חייב להישבע על מה שבידו ב"מ ז. ציון ד נוטלים בטלית עד מקום שידם מגעת
->->האם צריכים להישבע אם כל אחד מחזיק בחצי בידו ב"מ ז. ציון ד נוטלים בטלית עד מקום שידם מגעת
->->האם צריכים להישבע על מה שבידם מעיקר הדין או בגלגול אגב השבועה על השאר ב"מ ז. ציון ד נוטלים בטלית עד מקום שידם מגעת
->דרך החלוקה כתובות צג. ציון ג דרך הגבייה בחובות שונים שזמנם שווה
->השבועה שכל אחד צריך להישבע
->->'אין לי בה פחות מחציה' או "כולה שלי ולדבריהם שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות מחציה" ב"מ ה: ציון ג נוסח השבועה בשנים אוחזים בטלית
->->אם עד אחד מסייע לאחד מהם - האם הוא פטור משבועה ב"מ ב: ציון א כחו של עד המסייע לפטור משבועה
->->בגדר נשבע ונוטל או נשבע ונפטר ב"מ ז. ציון ד נוטלים בטלית עד מקום שידם מגעת
->זה טוען כולה שלי וזה טוען חציה שלי הראשון מקבל שלשה רבעים והשני מקבל רבע
->->אם הראשון מחזיק רק בשפת הטלית ב"מ ז. ציון ו פסקה ב צורת האחיזה בדין שנים אוחזים בטלית
->שנים אוחזים בטלית או בשטר וכל אחד טוען שמצאה או שקנאה או שארגהב"מ ב. ציון א שנים אוחזים בטלית וכיוצא בזה
->שנים היושבים בצד ערימה וכל אחד טוען שהיא שלו ב"מ ב. ציון א שנים אוחזים בטלית וכיוצא בזה
שניים מקרא ואחד תרגום
->איזה תרגום ברכות ח. ציון ט שניים מקרא אחד תרגום
->בפסוקים שאין להם תרגום ברכות ח. ציון ט שניים מקרא אחד תרגום
->זמן הקריאה ברכות ח. ציון ט שניים מקרא אחד תרגום
->מי חייב בזה ברכות ח. ציון ט שניים מקרא אחד תרגום
->צורת הקריאה ברכות ח. ציון ט שניים מקרא אחד תרגום
שניים שעשאוה
->בבניית מזבח באבני גזית שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->בגניבה שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->במילה שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->במלאכה בשבת שבת צד. ציון א חי נושא את עצמו
->->אם אחד אינו עושה כל יכולתו שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->->אם אחד יכול ואחד אינו יכול שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->->אם אחד מהם אינו בר חיוב שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->->אם זה אינו יכול לבד וזה אינו יכול לבד שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->->אם זה יכול לבד וזה יכול לבד שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->->בבניין, שכל אחד עשה בניין בשיעור טפח שבת קלח: ציון ב נטיית גוד בכיסנא לעומת כילה
->->בהוצאה שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->->במושיט שבת צו. ציון ג החיוב במושיט
->->בקיפול בגד שבת קיג. ציון ט קיפול בגדים בשבת
->->בשחיטה שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->->האם אסור מדרבנן שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->->האם חייבים כרת, סקילה, מלקות, או חטאת שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->בעשיית נזק שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->בקיום מצווה שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->ברציחה - האם חייבים מהתורה, או אסור מדרבנן שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
->בשחוטי חוץ - האם חייבים מהתורה, או אסור מדרבנן שבת צב: ציון ד שנים שעשאוה במלאכת שבת ובדברים אחרים
שעבוד נכסים (ראה גם: אחריות טעות סופר; גביית חוב)
->האם קונם מפקיע שעבוד שאפשר לסלקו בתשלום נדרים פא: ציון ד הנודרת מדברים שמשועבדת בהם לבעלה
שעבודא דאורייתא
->האם שעבודא דאורייתא או לא, לעניין אם בכור של המלווה נוטל בה פי שניים ב"מ סז: ציון ג פסקה ב דיני בעל חוב, בכור ושביעית במשכון
->לעניין גבייה מיתומים ב"ק יד: ציון ב ניזק שתפס מטלטלין בחיי המזיק
שעבודא דר' נתן
->אחרי מות המלווה כתובות פד. ציון ג פרק א זכויות המלוה והאשה בפקדון ובחוב שהניח הבעל
->אם מחל הראשון לשני או שפרע השני לראשון ב"ק קיא: ציון א פסקה ב הגוזל ומאכיל או מוריש
->במי שגזל מגזלן והגזילה קיימת או שאֲכָלָה ב"ק קיא: ציון א פסקה ב הגוזל ומאכיל או מוריש
->בראובן שהיה חייב לשמעון ולוי היה חייב לראובן קידושין טו. ציון ה שעבודא דרבי נתן
->מלווה שחייב לאחר - האם הוא יכול למחול ללווה שחייב לו כתובות יט. אחרי ציון ד מחילת שטר חוב במקום שחב לאחרים
->->אם עדיין לא ידוע שיש לו חוב לאחר כתובות יט. אחרי ציון ד מחילת שטר חוב במקום שחב לאחרים
שעה
->השעות הנזכרות במשנה - האם הן שעות קבועות או גם שעות זמניות פסחים יא: ציון א זמני איסור אכילה והנאה של חמץ בערב פסח
שעון
->טלטולו בשבת שבת קנז: ציון ב איסור מדידה, וההיתר לשם מצוה
->->שעון שמודד ע"י החול או ע"י הצל שבת קנז: ציון ב איסור מדידה, וההיתר לשם מצוה
->->שעונים קטנים שלנו שבת קנז: ציון ב איסור מדידה, וההיתר לשם מצוה
שעטנז (ראה: כלאים)
שעיר
->בקרבנות (ראה: קרבן)
שעיר המשתלח
->אחרי דחייתו מהצוק - האם אבריו מותרים בהנאה או באכילה יומא סז: ציון א הנאה מן השעיר ומאבריו
->אכילה ע"י המשלח, אם יש פיקו"נ או אין יומא סז. ציון א האם שילוח השעיר דוחה את מצוות העינוי
->אם המשלח חלה - משלחים ע"י אחר יומא סו: ציון ב נטמא המשלח את השעיר
->אם השעיר נגע באוכל - האם האוכל ראשון או שני יומא סז. ציון ו גדרי הטומאה של המשלח את השעיר
->אם השעיר נדחה מהצוק ולא מת
->->אם ברח - האם מותר בהנאה יומא סז: ציון א הנאה מן השעיר ומאבריו לאחר דחייתו
->->אם המשלח שחט אותו - האם מותר באכילה יומא סז: ציון א הנאה מן השעיר ומאבריו
->->חובה להמיתו יומא סז: ציון א הנאה מן השעיר ומאבריו לאחר דחייתו
->אם מת אחר מתן דמים ולפני וידוי שעה"מ - האם צריך להביא שעה"מ חדש יומא מ: ציון א עד מתי צריך השעיר המשתלח להיות חי
->אם מת לפני מתן דמים של השעיר לה' - האם צריך להביא שנים אחרים כדי להגריל עליהם או די להביא אחד יומא מ: ציון א עד מתי צריך השעיר המשתלח להיות חי
->אם נטמא המשלח - האם מותר לו להיכנס לעזרה כדי לשלחו יומא סו: ציון ב נטמא המשלח את השעיר
->->בטומאת מת או בטומאות אחרות יומא סו: ציון ב נטמא המשלח את השעיר
->אם נפל בו מום אחרי הגרלה האם צריך הגרלה חדשה יומא סג: ציון ד פסול מחוסר זמן בשעיר המשתלח
->אם נפל בו מום צריך לחללו על אחר תמים יומא סג: ציון ד פסול מחוסר זמן בשעיר המשתלח
->אם נשפך דם השעיר הפנימי או מת ומגרילים שוב - האם משלחים את השעיר מהזוג הראשון או מהזוג השני יומא סא: אחרי ציון ח השעיר שמשלחים כשיש כמה שעירים
->דינו ביחס לשעיר לה' (ראה: שעירי יום הכיפורים)
->האם הוא מכפר מיד שבועות יג. ציון ד דרכי הכפרה של יום הכיפורים
->הגרלתו (ראה: הגרלה)
->השוחטו בחוץ (ראה: שחוטי חוץ)
->וידוי דברים של שעה"מ - האם הוא מעכב יומא מ: ציון א עד מתי צריך השעיר המשתלח להיות חי
->->אם עשו שילוח אח"כ או לא עשו יומא מ: ציון א עד מתי צריך השעיר המשתלח להיות חי
->חובה למשלח להיכנס לעזרה להוציאו יומא סו: ציון ב נטמא המשלח את השעיר
->טומאת בגדים של המשלח
->->אחרי דחייתו - האם מטמא בגדים או אוכלין ומשקין יומא סז. ציון ו גדרי הטומאה של המשלח
->->אם אדם אחר החליף אותו - האם מטמא בגדים או אוכלין ומשקין יומא סז. ציון ו גדרי הטומאה של המשלח את השעיר
->->אם השעיר ברח אחרי הגעתו לצוק ולא נתפס יומא סז. ציון ו גדרי הטומאה של המשלח
->->אם השעיר ברח בדרך לצוק ושלחו שוב יומא סז. ציון ו גדרי הטומאה של המשלח
->->אם השעיר ברח לכיוון ירושלים לפני שהגיע לצוק יומא סז. ציון ו גדרי הטומאה של המשלח
->->אם השעיר ברח מעבר לצוק ותפסו והחזירו יומא סז. ציון ו גדרי הטומאה של המשלח
->->אם נגע באוכל - האם האוכל ראשון או שני יומא סז. ציון ו גדרי הטומאה של המשלח את השעיר
->->משיצא חוץ לחומת ירושלים, משעת דחייתו לצוק או משעת הגעתו לצוק יומא סז. ציון ו גדרי הטומאה של המשלח את השעיר
->לשון של זהורית שבו
->->באה מתרומת הלשכה או משיירי הלשכה יומא סז. ציון ד לשון של זהורית בשעיר המשתלח
->->->בזמן שהיתה מלבינה או אח"כ יומא סז. ציון ד לשון של זהורית בשעיר המשתלח
->->האם זה אותו לשון שקשר כה"ג בראש השעיר, בזמן שהיתה מלבינה או אח"כ יומא סז. ציון ד לשון של זהורית בשעיר המשתלח
->->הכנת הלשון בצוק מלפני יוה"כ יומא סז. ציון ד לשון של זהורית בשעיר המשתלח
->->חציו בין קרניו וחציו בסלע יומא סז. ציון ד לשון של זהורית בשעיר המשתלח
->->צריכה שיעור יומא סז. ציון ד לשון של זהורית בשעיר המשתלח
->פסול אם הוא מחוסר זמן
->->אם נשחטה אמו ביוה"כ לחולה יומא סג: ציון ד פסול מחוסר זמן בשעיר המשתלח
->->אם שעיר משתלח אחד נעשה בעל מום וחיללו על אחר יומא סג: ציון ד פסול מחוסר זמן
->שחלה ואינו יכול ללכת - המשלח מרכיב את השעיר
->->בשבת יומא מ: ציון א עד מתי צריך השעיר המשתלח להיות חי; יומא סו: ציון א שעיר המשתלח שחלה ואינו יכול ללכת
->->על כתפו או על חמור יומא סו: ציון א שעיר המשתלח שחלה ואינו יכול ללכת
->שחלה ואינו יכול לעמוד - האם נחשב בעל מום יומא סו: ציון א שעיר המשתלח שחלה ואינו יכול ללכת
->שילוחו - האם הוא מעכב יומא מ: ציון א עד מתי צריך השעיר המשתלח להיות חי
->->אם הוא חי או מת או ברח יומא מ: ציון א עד מתי צריך השעיר המשתלח להיות חי
שעיר עבודה זרה (קרבן הקהל על הוראה בטעות) (ראה גם: פר העלם דבר)
->אם מיעוט אנשי עיר או כולה חטאו בע"ז בשוגג הוריות ח. בלי ציון תושבי העיר ששגגו בעבודה זרה
->->ע"פ הוראת ב"ד בטעות או בלי הוראה הוריות ח. בלי ציון תושבי העיר ששגגו בעבודה זרה
שעירי יום הכיפורים (שעיר לה' ושעיר לעזאזל)
->אם מת או אבד אחד מהם - האם הנשאר נדחה או שידחו את הכפול מהזוג השני שהביאו במקום הזוג הראשון פסחים צו: ציון א פסח שאבד והפריש אחר תחתיו
->אם מת אחד מהם אחרי ההגרלה מביאים שניים חדשים יומא סג: ציון ד פסול מחוסר זמן בשעיר המשתלח
->אם מת אחד מהם והגרילו שוב ויש שניים לעזאזל או לה' - האם מצוה בראשון יומא סד. אחרי ציון ה מצווה בראשון
->->אם השני מובחר יומא סד. אחרי ציון ה מצווה בראשון
->אם מת אחד מהם לפני ההגרלה
->->אם עוד לא הופרש שעיר המוספין האם עדיף לקחת את השעיר החי למוספין, ולהביא שניים חדשים להגרלה יומא סב. ציון ו מת אחד משני השעירים לפני ההגרלה
->->יקח בן זוג לשני יומא סב. ציון ו מת אחד משני השעירים לפני ההגרלה
->אם מת השעיר המשתלח - האם השעיר לה' ימות או ירעה יומא סד: בלי ציון שעיר שבן זוגו מת
->->אם כבר נשחט הראשון או לא יומא סד: בלי ציון שעיר שבן זוגו מת או נפסל לפני שנגמרה מצוותו
->אם נשפך דם השעיר לה' - האם צריך הגרלה חדשה יומא סד: בלי ציון שעיר שבן זוגו מת או נפסל
->->איזה שעיר המשתלח ישתלח יומא סד: בלי ציון שעיר שבן זוגו מת או נפסל לפני שנגמרה מצוותו
->->האם השעיר המשתלח השני ירעה או ימות יומא סד: בלי ציון שעיר שבן זוגו מת או נפסל
->מצווה שיהיו שוים
->->במראה - בצבע יומא סב. ציון ג שני שעירי יום הכיפורים מצוותם שיהיו שווים
->->בקומה - לא צ"ל שווים לגמרי יומא סב. ציון ג שני שעירי יום הכיפורים מצוותם שיהיו שווים
->->האם עדיף לקחת שניים הדומים במראה ובקומה או עדיף זה המשובח במראה יומא סב. ציון ג שני שעירי יום הכיפורים מצוותם שיהיו שווים
->->לקיחתם כאחת - בפעולה אחת (מאדם אחד, או משליח שקיבל כסף עבור שני אנשים) או ביום אחד יומא סב. ציון ג שני שעירי יום הכיפורים מצוותם שיהיו שווים
->->שוויון בדמים יומא סב. ציון ג שני שעירי יום הכיפורים מצוותם שיהיו שווים
->->שעיר המשובח בקומתו מול שעיר המשובח במראה יומא סב. ציון ג שני שעירי יום הכיפורים
שער המזרח
->האם הוא בעזרה
->->לענין זריקת דם האשם על מצורע ברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
->->לענין איסור קלות ראש כנגדו ברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
שער ניקנור
->האם הוא "שער המזרח" סוטה ח. ציון א הולכת הסוטה בהר הבית
->מקומו סוטה ח. ציון א הולכת הסוטה בהר הבית
->שיעור המהלך ממנו עד בית המטבחים סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
שערות (ראה: סימני גדלות; שיער)
שערים (בבית המקדש) (ראה גם: שער המזרח; שער ניקנור)
->האם שער ניקנור ושאר עזרי העזרה קדושים בקדושת העזרהפסחים פה: ציון ח שערי ירושלים ושער ניקנור לא נתקדשו
->האם שערי העזרה וירושלים נידונים כלחוץ או כלפנים לעניין פסול יוצא פסחים פה: ציון ה האגף, החלונות ועובי החומה
שעת השמד
->החיוב למסור נפש אז על כל המצוות
->->הגדרתה סנהדרין עד. ציון ד מהותה של שעת השמד וגדרה
->->אם האנס מתכוון להנאת עצמו סנהדרין עד: ציון ג נתכוין להנאת עצמו יעבור ואל יהרג
->->על מנהג או איסור דרבנן או שינוי לבוש סנהדרין עד. ציון ו מצוה קלה
שפה זרה (ראה גם: כותב; ספר קודש; תרגום)
->קריאה בשבת בשפה זרה שבת קמט. ציון א איסור הקריאה מן הכתב
שפוד (ראה: טלטול; יו"ט, שפוד)
שפחה חרופה
->הבא על כמה שפחות חרופות בהעלם אחד סנהדרין נד: ציון ד גופים מחולקים במשכבי זכר ובהמה
->מי שבא עליה ביאות הרבה בהעלם אחד ונודע לו על העבירה בין ביאה לביאה - כמה קרבנות אשם הוא חייב שבת עב. ציון א חיובי הקרבן בשפחה חרופה
->->אם הפריש קרבן בין ביאה לביאה שבת עב. ציון א חיובי הקרבן בשפחה חרופה
שפחה כנענית (ראה גם: עבד כנעני)
->היתרה לממזר קידושין סט. ציון ב יכולים ממזרים לטהר את עצמם
->היתרה לעבד עברי קידושין טו. ציון ו דין שפחה כנענית בעבד עברי
->->אם אין לו אשה ובנים קידושין כ. ציון ג אין לו אישה ובנים - אם רבו מוסר לו שפחה כנענית
->->במוכר את עצמו קידושין יד: ציון ח מה בין מוכר עצמו למכרוהו בית דין
->חיוב קנס באונס או מפתה שפחה שנשתחררה כתובות לו: ציון ד פטור מקנס בשבויה
->של נכסי מלוג (ראה: נכסי מלוג)
->שמעידה על אדונתה שנשבתה, שהיא טהורה כתובות כו: ציון ד הנאמנים להעיד על השבויה
->שמעידה על תחום שבת, לבדה או עם עד כשר כתובות כח: ציון ד קביעת תחום שבת על פי עד שראה בקטנותו
שפחה - אשה שהכניסה לבעלה שפחות
->מי חייב במזונותיהן כתובות נט: ציון ו פרק ד באלו מלאכות האשה חייבת גם כשהכניסה שפחות
->צמצום חיובה לעשות מלאכות בשבילו
->->אם היא עשירה או בעלה עשיר כתובות סא. ציון ב חיוב האשה במלאכות לפי מעמדה ולפי מעמד הבעל
->->אם הכניסה אחת, שלוש או ארבע כתובות נט: ציון ו באלו מלאכות האשה חייבת גם כשהכניסה שפחות; כתובות סא. ציון ה מזיגת כוס, רחיצת פניו והצעת המיטה
->->אם לא הכניסה שפחות אלא נכסים שיש בהם כדי לקנות שפחות כתובות סא. ציון ב חיוב האשה במלאכות לפי מעמדה ולפי מעמד הבעל
->->->אם צימצמה בדברים שבעלה חייב לתת לה, בשיעור שאפשר לקנות בו שפחות כתובות סא. ציון ב חיוב האשה במלאכות לפי מעמדה ולפי מעמד הבעל
->->אם משפחתה או משפחת בעלה אינה רגילה במלאכות כתובות סא. ציון ב חיוב האשה במלאכות לפי מעמדה ולפי מעמד הבעל
->->הצעת מיטתו כתובות נט: ציון ו פרקים א-ב באלו מלאכות האשה חייבת גם כשהכניסה שפחות; כתובות סא. ציון ה מזיגת כוס, רחיצת פניו והצעת המיטה
->->->אם נדרה שלא תציע מיטתו - האם חל הנדר כתובות סא. ציון ה מזיגת כוס, רחיצת פניו והצעת המיטה
->->->הצעת כל המיטות שבבית כתובות סא. ציון ה מזיגת כוס, רחיצת פניו והצעת המיטה
->->->הצעת מיטה לשם ישיבה ואכילה כתובות סא. ציון ה מזיגת כוס, רחיצת פניו והצעת המיטה
->->->שיש בה טורח ושאין בה - פריסת סדינים וסידור המטה כתובות נט: ציון ו פרקים א-ב באלו מלאכות האשה חייבת גם כשהכניסה שפחות; כתובות סא. ציון ה מזיגת כוס, רחיצת פניו והצעת המיטה
->->->של בעלה או של שאר בני הבית כתובות נט: ציון ו פרק א באלו מלאכות האשה חייבת גם כשהכניסה שפחות
->->מזיגת הכוס כתובות נט: ציון ו פרק א באלו מלאכות האשה חייבת גם כשהכניסה שפחות; כתובות סא. ציון ה מזיגת כוס, רחיצת פניו והצעת המיטה
->->נתינת תבן בפני בהמתו כתובות נט: ציון ו פרק ב-ג באלו מלאכות האשה חייבת גם כשהכניסה שפחות
->->->אם נדרה שלא תתן תבן לפני בהמת בעלה - האם הוא יכול להפר את נדרה כתובות נט: ציון ו פרק ג באלו מלאכות האשה חייבת גם כשהכניסה שפחות
->->עשייה בצמר כתובות נט: ציון ו פרקים א-ב באלו מלאכות האשה חייבת גם כשהכניסה שפחות
->->->אם עשתה - האם התוצרת לעצמה או לבעלה כתובות נט: ציון ו פרק ב באלו מלאכות האשה חייבת גם כשהכניסה שפחות
->->רחיצת פניו וידיו ורגליו כתובות נט: ציון ו פרק א באלו מלאכות האשה חייבת גם כשהכניסה שפחות; כתובות סא. ציון ה מזיגת כוס, רחיצת פניו והצעת המיטה
שפיכות דמים (ראה: רציחה)
שק
->שיעורו לקבל טומאה שבת עט. ציון ג שיעור החיוב בהוצאת בגד, שק ומפץ
שקדים מרים
->חיובם במעשר ברכות לו. ציון ח ברכה על גידולים העתידים להשתנות וניטעו לשם כך
->מה מברכים עליהם
->->קטנים או גדולים ברכות לו. ציון ח ברכה על גידולים העתידים להשתנות וניטעו לשם כך
->->כשהם מתמתקים ברכות לו. ציון ח ברכה על גידולים העתידים להשתנות וניטעו לשם כך
שקיעה
->במקום נמוך - האם נקבעת לפי זמן השקיעה במקומות שגובהם ממוצע או לפי השקיעה הנראית באותו מקום שבת קיח: ציון ד זמן כניסת השבת ויציאתה במקומות נמוכים וגבוהים
->זמנה שבת כא: ציון ד זמן הדלקת נר חנוכה
שקלים (לבית המקדש)
->חיוב קלבון
->->באחים ששקלו מתוך הירושה לפני שחלקו או לאחר שחלקו ביצה לט: ציון ג דין מעשר בהמה וקלבון באחים שותפים
->->בשותפים ששקלו את שקליהם יחד ביצה לט: ציון ג דין מעשר בהמה וקלבון באחים שותפים
->מי שעוד לא נתן שקל - האם יש לו חלק בקרבנות הציבור
->->אם אח"כ נתן שקל או לא נתן כלל ב"מ נח. ציון ד על שם מי נקראת תרומת הלשכה
->מי ששלח את שקלו ע"י שליח ואבד
->->האם השליח חייב להישבע שלא פשע ב"מ נח. ציון ב שבועת שומרים בהקדש
->->האם חייב לתת שקל שוב
->->->אם השליח הוא שומר חינם או שומר שכר ב"מ נח. ציון ד על שם מי נקראת תרומת הלשכה
->->->אם עוד לא נתרמה התרומה או כבר נתרמה ב"מ נח. ציון ד על שם מי נקראת תרומת הלשכה
->->האם יש לו חלק בקרבנות הציבור שנקנו בשקלים שנתרמו בתרומת הלשכה אחרי שאבד
->->->אם מסר את השקל לשליח או רק הפריש אותו ב"מ נח. ציון ד על שם מי נקראת תרומת הלשכה
->->->אם מסר את השקל לשליח שומר חינם ב"מ נח. ציון ד על שם מי נקראת תרומת הלשכה
->->->אם נודע לו אז על האבידה או לא נודע לו ב"מ נח. ציון ד על שם מי נקראת תרומת הלשכה
->שקילת שקל עבור מי שמודר ממנו הנאה נדרים לג. ציון ו פריעת חוב ונתינת שקל עבור מודר הנאה
->->אם המודר מבקש ממנו לפרוע נדרים לג. ציון ו פריעת חוב ונתינת שקל עבור מודר הנאה
->->אם המודר פורע בממונו של מי שאסור עליו נדרים לג. ציון ו פריעת חוב ונתינת שקל
->->אם כבר שקל ואבד אחרי שנתרמה התרומה נדרים לג. ציון ו פריעת חוב ונתינת שקל
שקר
->אמירת דברים שאינם אמת בהספד ברכות סב. ציון ח הוספת דברים שאינם אמת בהספד
->->קצת הפלגה ברכות סב. ציון ח הוספת דברים שאינם אמת בהספד
->אמירת שבח למי שאינו ראוי לו כתובות יז. ציון ב לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות
->->באדם גדול כתובות יז. ציון ב לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות
->במי שאיחר לבית המדרש כי היה בעל קרי ונשאל מדוע איחר ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->במי שנשאל האם שימש מיטתו ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->במי שנשאל האם שכב על מיטה מסוימת ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->ההיתר לשקר במי שנשאל האם למד מסכת פלונית
->->במי שנשאל אם כבר הגיע להוראה או שלא הגיע ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->->במי שנשאל דבר הלכה או להתלמד ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->->האם זה היתר או מצוה ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->ההיתר לשקר במי שנשאל האם מארחיו קיבלוהו בעין יפה
->->אם באמת קיבלוהו בעין יפה או לא ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->->אם השואל הגון או אינו הגון ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->->אם רבים שאלו או יחיד שאל ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->->האם זה היתר או מצוה ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->ההיתר לשקר מפני השלום ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->המדבר אחד בפה ואחד בלב (מבטיח דבר שאין בכוונתו לקיים) - האם יש בזה איסור דאורייתא או רק העדר הנהגה טובה ב"מ מט. ציון ג האיסור לדבר אחד בפה ואחד בלב
->שבועת שקר (ראה: שבועת שקר)
שרטוט
->בס"ת, מזוזה, תפילין, מגילת סוטה, ופסוקים בודדים סוטה יז: ציון ה מגילת סוטה שכתבה כאיגרת
שריטה
->האם היא וגדידה הן אותו איסור מכות כ. ציון ז גדידה ושריטה על מת
->->האם השורט על מת לוקה שתים, משום משרט ומשום מגדד מכות כ. ציון ז גדידה ושריטה על מת
->על ביתו שנפל או על צער אחר מכות כ: אחרי ציון ט השורט על ביתו שנפל
->על מת
->->שלא בפני המת מכות כ. ציון ז גדידה ושריטה על מת
->->המכה בידו על בשרו עד שדמו שותת מכות כ. ציון ז גדידה ושריטה על מת
->->השורט חמש שריטות בבת אחת והתרו בו רק פעם אחת מכות כ: ציון כ חמש שריטות על מת אחד
->->השורט שריטה אחת על חמשה מתים מכות כ. ציון ז גדידה ושריטה על מת
->->על תלמיד חכם שמת מכות כ. ציון ז גדידה ושריטה על מת
שריפה (מיתת ב"ד)
->אופן השריפה סנהדרין נב. ציון א מצות הנשרפין
שרץ (ראה גם: תולעים)
->איסור ציר שלו ע"ז לט: ציון י דגים וצירם כשאין עליהם סנפיר וקשקשת
->בכמה היתר הוא בטל - בשישים או באלף ע"ז סח: ציון ד עכבר שנפל לשכר או לחומץ
->->חתיכה שלו בגודל עדשה - האם נחשב בריה ע"ז סח: ציון ד עכבר שנפל לשכר או לחומץ
->האוכל ביניתא (ראה: ביניתא)
->האוכל בריה שאינה פרה ורבה מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
->האוכל שרץ המים - האם לוקה גם משום דג טמא מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
->האוכל שרץ העוף - האם חייב גם משום שרץ הארץ מכות טז: ציון ו צרעה - שרץ העוף
->האוכל שרצים מרוסקים מכות טז: ציון ט ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי
->האוכל תולעת (ראה: תולעת)
->האם האוכלו לוקה משום "לא תשקצו" מכות טז: ציון ה האוכל שרץ, האם מתחייב משום "לא תשקצו"?
->חיוב על אכילתו משום בריה מכות טז: ציון ט ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי
->חצי שיעור בו ע"ז סח: ציון ד עכבר שנפל לשכר או לחומץ
->יש למעט בטומאתו סנהדרין יז. ציון ו פסקה ו תכונות הדיינים בסנהדרין
->על אלו לאווין לוקה האוכל פוטיתא, נמלה וצירעה מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
->שטעמו פגום - האם אסור באכילה ע"ז סח: ציון ד עכבר שנפל לשכר או לחומץ
->שיעורו לעניין איסור אכילה - כעדשה או כזית ע"ז סח: ציון ד עכבר שנפל לשכר או לחומץ
שרצים (בשבת)
->הריגתם - חייב, פטור או מותר שבת קז: ציון ב הריגת פרעוש וכינה
->->רמשים שנוצרים מהעפר או מגללים ומפירות שהבאישו שבת קז: ציון ב הריגת פרעוש וכינה
->->רמשים שנוצרים מן הזיעה או מדברים שמסריחים שבת קז: ציון ב הריגת פרעוש וכינה
->->רמשים שפרים ורבים כמו עכבר שבת קז: ציון ב הריגת פרעוש וכינה
->חבלה בהם (ראה: חובל)
->צידתם
->->לצורך או שלא לצורך שבת קז: ציון ה צידה בשרצים
->->שבמינו ניצוד או שאין במינו ניצוד שבת קז: ציון ה צידה בשרצים
שררה
->מי שאביו או אמו או שניהם גרים - מינויו לשררה קידושין עו: ציון ח מינוי גר למלכות ולשררה
שתוי יין (ראה גם: שיכור)
->איסור עבודתו במקדש תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
->->אם היפך באברים - האם חייב מיתה תענית יז. ציון א איסור שתיית יין לאנשי משמר ולאנשי בית אב
->->בשאר משקים המשכרים תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
->->שיעור השתייה שאוסרת תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
->בנשיאת כפים (ראה: נשיאת כפים)
->בעבודה בבית המקדש סנהדרין פג. ציון נ שתויי יין ופרועי ראש ששימשו
->הוראה בדין שהוא מבורר בתורה או בפוסקים סנהדרין לג: ציון ה אימתי מחזירים לחובה בדיני נפשות
->חיוב מיתה בכהן שעבד שתוי יין שבועות לה. ציון מ מכלל לאו אתה שומע הן, בקללה ובשבועת העדות
->כהן שחברו השקהו יין בעל כרחו ונכנס למקדש ב"מ צ: ציון כ דישה בשור שכבר נחסם על ידי אחר
->כניסה מן המזבח ולפנים או מן האולם ולפנים סנהדרין פג. ציון נ שתויי יין ופרועי ראש ששימשו
->->האם חייב מיתה סנהדרין פג. ציון נ שתויי יין ופרועי ראש ששימשו
->שיעור היין שהשותהו אסור לו להתפלל תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
שתוקי (המכיר את אמו ולא את אביו)
->האם ממזרים, נתינים, שתוקי ואסופי מותרים לבוא זה בזה קידושין עד. ציון ט הפסולים לבוא בקהל מותרים זה בזה
->מתי דינו כספק ממזר קידושין עג. ציון ה תינוק שנמצא מושלך מתי נדון כאסופי
שתי הלחם
->איזו משמרת עושה את עבודתם סוכה נה: ציון ד עבודת לחם הפנים ושתי הלחם
->אפייתם בשבת או ביו"ט ביצה כ: ציון ה שתי הלחם אינם דוחים שבת ויום טוב
->האם כבשים מעכבים את שתי הלחם או להיפך הוריות יג. ציון ט שתי הלחם קודמים לכבשים
->הקרבתם קודמת להקרבת הכבשים הוריות יג. ציון ט שתי הלחם קודמים לכבשים
->->אם יש די כסף רק לאחד מהם הוריות יג. ציון ט שתי הלחם קודמים לכבשים
->->אם שניהם נמצאים הוריות יג. ציון ט שתי הלחם קודמים לכבשים
->->כבשי עצרת או כבשי המוספים הוריות יג. ציון ט שתי הלחם קודמים לכבשים
->->לענין הבאה לעזרה או לענין הנפה הוריות יג. ציון ט שתי הלחם קודמים לכבשים
->->לענין הקדשה או אכילה הוריות יג. ציון ט שתי הלחם קודמים לכבשים
->חלוקתם למשמרות הכהונה סוכה נה: ציון ג משמרות הכהונה; סוכה נה: ציון ד עבודת לחם הפנים ושתי הלחם
->->האם קודמת לחלוקת לחם הפנים סוכה נה: אחרי ציון ה חלוקת לחם הפנים ושתי הלחם - מה קודם
->חלקו של הכהן הגדול בהם יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->->אין נותנים לו חלה פרוסה יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->->האם יש לו זכות לקבל הכל או רק חלק יומא יז: ציון א זכויות היתר של הכהן הגדול בימות השנה
שתייה
->מי שנשבע שיאכל - האם הוא יכול לקיים את שבועתו ע"י שתייה שבועות כב: ציון ה הנשבע שלא יאכל - אסור בשתיה
->מתי מותר לשתות כוס בבת אחת פסחים פו: ציון ג דרך שתיית הכוס
->שיעור שתיית איסורים - כזית או רביעית שבועות כב: ציון ה הנשבע שלא יאכל - אסור בשתיה
->->בשבועה שבועות כב: ציון ה הנשבע שלא יאכל - אסור בשתיה
->->דבר שנאסר בתורה בלשון אכילה ודבר שנאסר בלשון שתייה שבועות כב: ציון ה הנשבע שלא יאכל - אסור בשתיה
שתיקה כהודאה
->אמורא שהקשו עליו ושתק - האם זה מראה שהוא מסכים עם המקשה ביצה לז: ציון ד שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות
->אשה ששתקה לאחר מתן מעות הקידושין קידושין יב: ציון י שתיקה לאחר מתן מעות
->באריס שאמר לבעל השדה שהוא מתכוון לשנות מהמנהג ושתק בעל השדה
->->בשינוי שברור שהוא הפסד לבעל השדה ב"מ קג: ציון ב ניכוש במקום חרישה; ב"מ קג: ציון ד נטילת אילנות בחכירת שדה
->->בשינוי שלא ברור שהוא הפסד לבעל השדה ב"מ קג: ציון ב ניכוש במקום חרישה; ב"מ קג: ציון ד נטילת אילנות בחכירת שדה
->בדיני איסור והיתר סנהדרין כט: ציון ב שתיקה כהודאה
->בראובן שאחז חפץ ושמעון תפס ממנו ושתק ראובן ואח"כ צווח ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->בראובן שמינה את שמעון להיות שלוחו לזכות במציאה עבורו ושמעון שתק ב"מ ח. ציון ב פסקאות ג-ד המגביה מציאה לחברו; ב"מ ט: ציון ט האומר לחבירו שיזכה עבורו והגביה בשתיקה
->בשנים אוחזים בטלית או שכל אחד טוען על קרקע מסוימת שהיא שלו ואחד מהם הקדישה ושתק האחר ב"מ ז. ציון ג הקדש בדבר ששנים אוחזים וטוענים לבעלות
->בשנים האוחזים בטלית ואחד תפס מהאחר בפנינו, ושתק האחר ולבסוף צווח ב"מ ו. ציון ו תקפה אחד בפנינו
->בשתיקה אחרי תביעת ממון סנהדרין כט: ציון ב שתיקה כהודאה
->השותק בפני עדים שהוחבאו סנהדרין כט. ציון נ הודאה בפני עדים שהוחבאו
->לעומת הודאת ממון שמחייבת סנהדרין כט. ציון ל הנוסח של הודאה המחייבת
שתלא (ראה: נוטע)

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 6275

פרטים נוספים
בטל' 026521259
פקס 026537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמא | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | מערכי שיעור
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | כתוב אלינו

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | THE TECHNIQUE | EXAMPLE | RARE BOOK SERVICE
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US