שאול	(ראה: שואל)
שאור הגדרתו, והאם דינו כחמץ לענין שיעורו, ודינו אם נפסל לאכילת כלב	ביצה ב. ציון ב שיעורי איסור חמץ ושאור
שאילה	(ראה: שואל)
שאילה ושכירות בהמה שהופקדה ומתה כדרכה והמפקיד אומר שהיתה שאולה והשומר אומר שהיתה שכורה - האם השומר חייב בתשלומים או בשבועה, השוואה לדין תובע חיטים והנתבע הודה לו בשעורים	ב"מ צח: ציון א זה אומר "שאולה" וזה אומר "שכורה"
שאילה ושכירות, טענות שאל בהמה אחת ושכר בהמה אחת ומתה אחת מהן כדרכה ובעל הבהמות אומר שהשאולה מתה והשומר אומר שהשכורה מתה - האם השומר חייב בתשלומים או בשבועה, השוואה לדין התובע חיטים ושעורים והנתבע הודה על אחת מהם	ב"מ צח: ציון א זה אומר "שאולה" וזה אומר "שכורה"
שאילה, אשה ששאלה ונשאת אשה ששאלה ואחר כך נשאת והשתמש בעלה בדבר השאול - האם הבעל חייב באונסים או בפשיעה או בגניבה ואבידה, במה חייבת האשה	ב"מ צו: ציון ב אשה ששאלה ואחר כך נשאת
שאלה בהקדש באומר "הריני נזיר" או "הרי עלי קרבן"	ביצה כ. ציון א הנודר תודה על מנת לצאת ידי חגיגה
שאלת שלום	(ראה: שלום)
שב ואל תעשה
->האם כבוד הבריות דוחה איסור תורה בשב ואל תעשה	מכות טז: ציון ח "בל תשקצו" בדברים המאוסים
שבוי, נכסיו האם מורידים קטן לנכסי קרובו השבוי, והדין במי שהוא בין גיל שלוש עשרה לעשרים, אם שמעו שמת (בשמועה בדוקה או לא בדוקה) או לא שמעו, האם מורידים את הקטן לנכסים ע"י אפוטרופוס (אם יש קרובים אחרים או אין) או רק מעמידים אפוטרופוס לפרנס את הקטן ולשמור על הנכסים עבור השבוי	ב"מ לט. ציון ח אין מורידין קטן לנכסי שבוי
שבוי, נכסיו האם מורידים קרוב לנכסי שבוי, אם שמעו (בעדים או בעד אחד או בקול) שמת או לא שמעו, האם מורידים אריס שאינו קרוב - אם יש קרוב שאפשר להורידו או אין, האם ממנים אפוטרופוס שיטפל בנכסים - אם הקרוב מסכים או מתנגד, כמה מהפירות מקבל הקרוב אם ירד לנכסים וחזר השבוי וכמה צריך לשלם לשבוי, אם ירד לנכסים במטרה למוכרם או במטרה לעבד אותם, קרוב שהוא עובד אדמה או שאינו עובד אדמה, הבדל בין קרקע למטלטלין	ב"מ לח: ציון ב נכסי שבויים
שבויה
->אשת כהן שהיתה בעיר שנכבשה ע"י גויים	פסחים י. ציון א ציבור אחד של חמץ ולפניו שתי בתים בדוקים
שבויה, נאמנותה אשה שאמרה שנשבית ושהיא טהורה	קדושין סג: ציון א המקדש את בתו ולא ידוע למי נתקדשה
שבויה
->אשה שאומרת "נשביתי וטהורה אני ויש לי עדים שטהורה אני" והתירוה חכמים להינשא והתברר שאין לה עדים	סנהדרין כג: לפני ציון ג אמר שיש לו שתי כתות לעדים
שבועה	(ראה גם: מודה במקצת)
שבועה בכופר בכל בפקדון, למ"ד עירוב פרשיות כתוב כאן	ב"מ ד. ציון ב פסקה ב דין הילך
שבועה בשם האם שבועה נחשבת מעשה ולוקה עליה	ב"מ צ: ציון נ חסימה בקול
שבועה האם אדם יכול לאסור נכסיו על חברו בשבועה	ביצה לט. ציון י דין האומר "הריני עליך חרם"
שבועה האם מי שחייב שבועה נאמן לומר שנשבע, בשבועה דאורייתא או דרבנן, האם צריך להישבע היסת אם התובע טוען שלא נשבע את השבועה שהיתה מוטלת עליו	ב"מ יז. ציון ו גדרי הנאמנות לומר שנשבע
שבועה הבדלים בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן - האם צריך נקיטת חפץ, האם יורדים לנכסיו	ב"מ לד: ציון ב פסקה ב דיני שבועה שאינה ברשותו
שבועה השבועה שצריכים להישבע שניים האוחזים בטלית - האם די לומר "אין לי בה פחות מחציה" או צריך לומר "כולה שלי ולדבריהם שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות מחציה"	ב"מ ה: ציון ג נוסח השבועה בשנים אוחזים בטלית
שבועה מי שחייב את עצמו להישבע - האם יכול לחזור בו, אם חייב עצמו בב"ד או חוץ לב"ד	ב"מ יז. ציון ו פסקה א הוחזק כפרן לשבועה
שבועה מי שחייב שבועה והוחזק כפרן (שטען שנשבע ועדים מעידים שלא נשבע) - האם נאמן לומר אח"כ שנשבע, בשבועה שחויב בב"ד או שחייב את עצמו (באופן שיכול לחזור בו או שאינו יכול), בשבועה של הנשבע ונפטר או של הנשבע ונוטל, איך הוא מוחזק כפרן - אם נתבקש להישבע ולא נשבע אז או אם אומר שנשבע בזמן מסוים ועדים מעידים שלא נשבע אז או אם טען שנשבע ועדים מעידים שלא זזה ידם מידו ויודעים שלא נשבע	ב"מ יז. ציון ו הוחזק כפרן לשבועה
שבועה מתי מצרפים שבועה מורכבת מהרבה פרטים לשבועה אחת	קדושין מו. ציון ד צרוף מעות קידושין כשאין בכל אחת מהן שווה פרוטה
שבועה נתבע שחויב כי איבד את נאמנותו מפני שהוחזק כפרן - האם התובע חייב להישבע לפני שהוא נוטל ממנו	ב"מ יז. ציון א פסקה ב המוחזק לכפרן לאחר שנתחייב בדין
שבועה, באשת איש האם אשת איש נשבעת שבועה דאורייתא כגון מודה במקצת ושבועת השומרים, או שבועת היסת כגון אם כפרה בפקדון או בגזילה, האם ב"ד נותן רשות לתובע להטיל עליה חרם סתם	ב"ק פז. ציון ד החיובים הממוניים של אשה נשואה
שבועה, בדבר מצוה גדול האחים שנשבע שלא ייבם - האם נחשב נשבע לבטל את המצווה אםיש לו אחים	ביצה לז. ציון א מצוה בגדול ליבם
שבועה, בהקדש האם שומר הקדש חייב להישבע שההקדש אבד באונס, מדאורייתא או מדרבנן, בשומר חינם או בשומר שכר, שבועה להיפטר מתשלומים או שבועה לקבל את שכרו, האם חייב להישבע שאינה ברשותו, מדאורייתא או מדרבנן	ב"מ נח. ציון ב שבועת שומרים בהקדש
שבועה, בחבלה ראו עדים שאדם נכנס אצל פלוני שלם ויצא חבול והנחבל טוען שפלוני חבל בו והוא מכחיש - האם הנחבל נשבע ונוטל, ואם יש עדים שחבל בו אבל החפץ (שהכהו בו) אבד והחובל טוען שלא היה בו כדי להזיק - האם הנחבל נשבע שהיה בו כדי להזיק או שהחובל נשבע שלא היה בו כדי להזיק ונפטר	ב"ק צא. ציון ז אומד לנזיקין
שבועה, בכופר בכל שבועה דרבנן בכופר בכל - האם היא תקנת התנאים או האמוראים, האם צריכה נקיטת חפץ או לא, והדין במקום שמורה היתר לעצמו או שמודה ומשתמט מלפרוע	ב"ק קיח. ציון ד פסקה ג היכן אפשר לתבוע מילוה, אבידה, פקדון וגזילה
שבועה, בכפירה כפר בחוב ונשבע ואח"כ באו עדים שהוא חייב - האם חייב לשלם והאם נעשה חשוד על שבועה, אם כשכפר היה עד אחד נגדו ואח"כ נוסף עד שני (או שהתובע נוסף כעד שני לעשותו חשוד) או שכשכפר לא היה שום עד	ב"ק קו. ציון א הנשבע והוכחשה שבועתו
שבועה, בכפירת שעבוד קרקעות בחוב בשטר או בכתב ידו, והדין אחרי תקנת הגאונים שמיטלטלין משתעבדים	ב"מ ד. ציון ב פסקה ד דין הילך
שבועה, בכפירת שעבוד קרקעות האם יש חיוב שבועה דאורייתא בחוב בשטר שיש בו שעבוד קרקעות, בכתובה כששטר הכתובה קיים או כשאינו קיים, בחוב בעל פה למ"ד שעבודא דאורייתא לפני ואחרי התקנה שאין גובים מלקוחות, אם אין ללווה קרקעות, אם מחל המלווה על השעבוד, והדין אחרי תקנת הגאונים שמיטלטלין משתעבדים	ב"מ ד: ציון ב אין נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות
שבועה, בכפירת שעבוד קרקעות מודה במקצת או כופר בכל ועדים מעידים שהוא חייב מקצת כי לא פרע - האם פטור משבועה מטעם כפירת שעבוד קרקעות למרות שא"א לגבות מהלקוחות ע"פ הודאתו, במילווה בשטר או בעל פה	ב"מ ג. ציון ג פסקה ב, ד השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
שבועה, בעד המסייע האם כשעד אחד מסייע לבעל דין הוא פטור משבועה, בשבועה דאורייתא או דרבנן, בשבועה להכחיש עד אחד, בשבועת היסת או בשבועה של שנים אוחזין, בשבועה של הנשבע ונוטל, בשבועה של מי שכנגדו חשוד, האם פוטר מתשלום מי שחייב לשלם מצד "מתוך שאינו יכול להישבע - משלם"	ב"מ ב: ציון א כחו של עד המסייע לפטור משבועה
שבועה, בקרקע האם יש שבועת מודה במקצת או שבועת עד אחד בתביעה ממונית שיסודה בקרקע כגון על נזק לקרקע עקב חפירה, אם תבעו לשלם כסף או תבעו למלא את החפירה	ב"מ ה. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
שבועה, בקרקע ראובן טוען שזרעים הזרועים בשדה הם שלו ושמעון כופר ועד אחד מעיד כדברי ראובן - האם חייב להישבע	ב"מ נו: ציון ה דין שבועה בחיטים שזרעם בקרקע
שבועה, בקרקע ראובן טוען שמסר לשמעון ששה סאים לזריעה וזרע רק חמישה והלה מודה שזרע חמישה ומחצה - האם חייב שבועת מודה במקצת, והדין אם ראובן טוען שהשדה ומה שזרוע בו שייך לו ושמעון מודה במחציתו, או שראובן טוען "עשרה סאים לי בידך מקצת זרועות ומקצתן אינן זרועות" ושמעון כופר בזרועות, או שטוען "שכרתיך לזרוע לי את השדה וזרעת פחות מהראוי" ושמעון מודה במקצת	ב"מ נו: ציון ה דין שבועה בחיטים שזרעם בקרקע
שבועה, בקרקע שומר שדה זרועה ושטפה נהר - האם חייב להישבע שלא פשע או שהזרעים נחשבים כקרקע	ב"מ נו: ציון ה דין שבועה בחיטים שזרעם בקרקע
שבועה, בתובע קטן קטן התובע - האם הנתבע חייב שבועה כבתביעת גדול, בשבועת השומרים או בשבועה נגד עד אחד או בשבועת היסת או בשאר שבועות, והדין אם נתן כשהוא קטן ותבעו לאחר שגדל והחפץ בעין או אינו בעין, האם חייב כפל אם טען טענת גנב ונשבע לקטן	ב"ק קו: ציון ג חיובי ממון ושבועה כשהתובע קטן
שבועה, לבטל מצוה האם שבועה יכולה לעקור מצוה, והדין אם כולל עמו דבר רשות, כגון המקבלת תענית בימים שכוללים ימי חול וגם ימים טובים	תענית י. ציון ז הפסקת תענית בימים טובים
שבועה, להרע לעצמו הנשבע להכות את עצמו - האם שבועתו חלה	ב"ק צא: ציון א החובל בעצמו
שבועה, נשבע ונוטל שבועה שאדם נשבע וע"י זה מוציא ממון מאחר - באלו שתיקנו חכמים, ובקונה קרקע שסולק ע"י בר מצרא	ב"מ קח: ציון א פסקה ב דין מצרנות במתנה
שבועה, עד אחד אבידה שאחד נותן עליה סימן ואחד נותן סימן ועד אחד, האם מי שעומד מול העד חייב שבועה	ב"מ כח. ציון ד סדר העדיפות בסימנים ועדים
שבועה
->גוי שנתחייב שבועה לשותפו היהודי - האם מותר לקבלה ממנו	סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
->->בזמן הזה	סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
שבועה
->האם חובה להישבע על טענת השבעה או על טענת השטאה	סנהדרין כט. ציון ד טענות שמבטלות את ההודאה
->הנשבע לשקר בכינוי	סנהדרין נה: ציון ס המגדף את השם
->באיזה "שם" חייב הנשבע לשקר	סנהדרין נה: ציון ס המגדף את השם
->הגדרת גמר דין המחייב את הנשבע ואת המשביע	סנהדרין כד. ציון ב קבלת קרובים ופסולים לדין ולעדות
->חשוד על השבועה
->->חזרתו לכשרות	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->האם הוא פסול לעדות	סנהדרין כז. ציון ב מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס
->->פסול חמסן	סנהדרין כו: ציון ב הכרזה על פסולי עדות
->חיוב המלך בשבועת ביטוי	סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
->קרבן שבועת העדות
->->במלך	סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
->->במשחק בקוביה	סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
->->בתלמיד חכם	סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
שבועה
->הנשבע שאחר יעשה פעולה מסויימת - האם זו שבועת שוא	מכות טו: ציון ב התראת ספק בלאו הניתק לעשה
->לווה הטוען שזמן הפרעון נדחה - האם חייב שבועת היסת	מכות ג. ציון ה עדים ששינו זמן הפרעון והוזמו
שבועה
->נשבע שלא לאכול נבלות וטרפות ואכל	ברכות מה. ציון ו זימון וברכה על אכילת איסור
שבועות, קריאת התורה קריאת התורה ביום השני של שבועות בחוץ לארץ	מגילה לא. ציון ל קריאת התורה בשמיני עצרת
שבועות
->האם יש תשלומין לשלמי שמחה של שבועות בימי החול	חגיגה ט. ציון א דין תשלומין בקרבנות הרגל
->האפשרות להביא את הקרבנות בששת הימים שלאחריו - כתשלומין ליום ראשון או שכל הימים הם תשלומין זה לזה	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->הספד ותענית למחרתו	חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->->בשאר ששת ימי התשלומין	חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->->כששבועות חל בחול או חל בשבת	חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->->בזמן הזה	חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->נפילת אפיים בימים שאחריו
->->בששת ימי התשלומין	חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->->בי"ג בסיון	חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->נפילת אפיים לפני שבועות	חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
שבועת היסת באילו טענות חייב שליח הלווה להשבע שבועת היסת לטובתו	קדושין מג: ציון א שליח נעשה עד בממונות
שבועת היסת האם יש חיוב להישבע שבועת היסת כשאין דררא דממונא כגון שהנתבע טוען שמא	ב"ק קיח. ציון ט ברי ושמא
שבועת היסת, בכובש עדותו האם יחיד הנמנע מלהעיד חייב להישבע שבועת היסת שאינו יודע עדות	ב"ק נו. ציון ח היודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו
שבועת העדות, בסוטה עדי סוטה שכפרו שיודעים עדות עליה ונשבעו - האם חייבים קרבן שבועת העדות מצד שעדותם היתה גורמת לה להפסיד כתובתה	ב"ק צח: אחרי ציון א פסקה ב דבר הגורם לממון
שבועת העדות, בעד אחד עד שכפר שיודע עדות ונשבע - האם חייב קרבן שבועת העדות מצד שאילו העיד היה מחייב שבועה ואולי הנתבע היה מודה כדי שלא להישבע	ב"ק צח: אחרי ציון א פסקה ב דבר הגורם לממון
שבועת העדות, בקנס עדים שנשבעו לשקר שאינם יודעים עדות בענין קנס - האם חייבים קרבן שבועת העדות	ב"ק עה: ציון ב עדות שאי אפשר להזימה בגלל הודאת הנידון
שבועת הפקדון כפר בהלוואה או בעושק ולא ייחד כלי ונשבע והודה - האם חייב קרבן שבועה, אם התובע תבע ממנו שיפרע בכלי או תבעו סתם	ב"מ מח. לפני ציון ד יחוד כלי כתנאי לחיוב קרבן שבועה
שבועת הפקדון, בקדשים קלים האם שומר קדשים קלים נשבע שבועת הפקדון	ב"ק יב: ציון ב דין נזיקין בקדשים קלים
שבות במקדש	(ראה: שבת)
שבות במקדש לענין הכאה באצבע צרדה	ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
שבות במקדש
->האם כל שבות מותרת במקדש	פסחים סה: ציון ה אלו דברים בפסח דוחין את השבת
שבות
->עשיית שבות דשבות כדי להתפלל בציבור	ברכות ז: ציון א גדרי החיוב של תפילה בציבור
שבח, בשדה גזולה שנטרפה מהקונה	(ראה: גזלן)
שבח, גביית המלוה האם מלווה גובה מיתומים שבח ששבחו נכסי הלווה אם הוא טוען (ברי או שמא) ששבחו בחיי האב והיתומים טוענים שהם השביחו, באפותיקי או בסתם שעבוד	ב"מ קי: ציון א היתומים ובעל החוב - על מי להביא ראיה
שבח, גביית המלוה האם מלווה גובה מיתומים שבח ששבחו נכסי הלווה, האם משלם להם הוצאות שהוציאו על הנכסים, אם הלווה כתב "דאיקני" או לא, אם השבח בא ממילא או ע"י הוצאות היתומים, אם השבח כלול בסכום החוב או לא, באפותיקי או בסתם שעבוד, האם אשה גובה כתובתה מהשבח	ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב מהשבח שאצל היתומים
שבח, גביית המלוה האם מלווה גובה מלקוחות או ממקבלי מתנה שבח ששבחו נכסי הלווה, אם השבח כלול בסכום החוב או לא, אם הם השביחו את הנכסים או שהלווה השביח אותם או שהושבחו מעצמם	ב"מ קי. אחרי ציון ג בעל חוב מהשבח שאצל היתומים
שבח, גביית המלוה כשמלווה גובה מיתומים שבח שהם השביחו את נכסי הלווה - האם מחזיר להם את השבח בכסף או בקרקע, באפותיקי או בסתם שעבוד, אם השבח כלול בסכום החוב או לא	ב"מ קי: ציון ג חלקם של היתומים בשבח, בקרקע או בדמים
שבח, גביית המלווה אם מלוה טרף את השדה מהקונה והקונה חוזר על הלווה-המוכר - האם יכול הקונה לגבות מ"נכסים משועבדים", לגבי השבח, האם מתחשבים בחצי השבח שנשאר ביד הקונה	ב"מ טו. ציון ה חישובי הגבייה של הלוקח מהמוכר
שבח, גביית המלווה כשמלווה גובה מלקוחות שקנו קרקע מהלווה - האם הוא גובה שבח שהשביח הקרקע בינתיים, כולו או חציו, אם כתב הלווה למלווה "דאיקני" או לא כתב, בשבח שבא ממילא או שבא מחמת הוצאה, שבח מחודש לגמרי כגון בנין ונטיעה שהם בגדר דבר שלא בא לעולם או שבח שאינו מחודש לגמרי כגון חרישה ועידור, אם הלווה כתב ללוקח "אנא איקום ואשפי" וכו' או כתב "דאיקני" או לא כתב כלום, תבואה שקרובה להיקצר ועדיין צריכה לקרקע או כבר לא צריכה לקרקע, האם המלווה חייב להחזיר ללקוחות את הוצאותיהם, גביית שבח ממי שהלווה נתן לו את הקרקע במתנה או ממי שירש את הקרקע מהלווה, גביית שבח מהלקוחות אם הקרן בלבד מכסה את סכום החוב, באפותיקי או בקרקע רגילה	ב"מ יד: ציון ז בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
שבח
->הקדמת שבח לה' לפני הבקשות שבשמונה עשרה
->->מהתורה או מדרבנן	ברכות לב. ציון א הקדמת שבח לבקשה
->->איזה חלק מהתפילה נקרא "שבח"	ברכות לב. ציון א הקדמת שבח לבקשה
שבט, רעייה בשל שבט אחר האם מותר לרעות בהמה דקה בחורשה (יער) השייכת לשבט אחר	ב"ק פא. ציון א רעיית בהמות בחורשים
שבט
->האם שבט אחד נחשב קהל
->->לענין ברכה על נס	ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->לענין קרבן על שגגת הקהל	ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->לענין הקרבת קרבן פסח בטומאה	ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
שבט
->מינוי סנהדראות לשבטים
->->המצוה	סנהדרין טז: ציון ד מצות מינוי שופטים
->->מי ממנה אותם	סנהדרין טז: ציון ד מצות מינוי שופטים
->->סמכותם	סנהדרין טז: ציון ד מצות מינוי שופטים
->->מספר השופטים	סנהדרין טז: ציון ד מצות מינוי שופטים
->האם מחלקים עיר אחת לשני שבטים	סנהדרין קיא: אחרי ציון ז חלוקת עיר לשני שבטים
שביל, הליכה בשביל שבשדות מתי מותר ללכת בשבילים שבשדות שיש להם בעלים, השוואה לדין זמן תחילת תעניות על גשמים	תענית י. ציון ד מאימתי מתחילים היחידים להתענות על הגשמים
שביעית	(ראה גם: סוחר שביעית)
שביעית המקדש אשה בפירות שביעית	קדושין נב. ציון ב המקדש בפירות שביעית מקודשת
שביעית
->איבוק	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->עשיית אמת המים	מו"ק ד: אחרי ציון א עשיית אמת המים בשביעית
->עומר
->->האם מותר לקצור אותו	מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית; מו"ק ד. ציון א קציר העומר בשבת
->->->כדרך הקוצרים או בשינוי	מו"ק ד. ציון א קציר העומר בשבת
->->האם מותר להביאו מן המשומר	מו"ק ד. ציון א קציר העומר בשבת
->השקייה	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->לירקות וזרעים	מו"ק ו: ציון ו השקאה בשביעית
->->בהשקייה רגילה או השקייה מועטת (הרבצה) או שיש בה טורח	מו"ק ו: ציון ו השקאה בשביעית
->->בבית הבעל או בית השלחין	מו"ק ו: ציון ו השקאה בשביעית
->->בשדה שנטועים בה עשרה אילנות או פחות או יותר לבית סאה	מו"ק ו: ציון ו השקאה בשביעית
->התלעה	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->זיבול	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->זימור	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->זירוד
->->האם אסור מהתורה או מדרבנן	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->האם לוקים עליו	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->חפירה
->->עשיית עוגיות ונקעים לגפנים מותרת בשביעית	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->->במקום הפסד	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->לצורך הקרקע או שלא לצורך הקרקע	מו"ק ו: ציון ז צידת המזיקים בשדות במועד ובשביעית
->חרישה	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->האם אסורה מהתורה או מדרבנן	מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית
->->האם לוקים עליה	מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית
->מייבל אילן	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכותבשביעית
->האם מלאכות האסורות מדרבנן בשביעית מותרות במקום הפסד	מו"ק ו: ציון ו השקאה בשביעית
->ניכוש וכיסוח	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->במקום הפסד	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->האם מצוות השביתה כוללת את כל עבודות הקרקע	מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית
->עידור	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->עישון עץ	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית; מו"ק ו: ציון ז צידת המזיקים בשדות במועד ובשביעית
->פיסוג	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->פיסול	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->פירוק	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->צידת מזיקים בשדות
->->בשדה לבן או בשדה אילן	מו"ק ו: ציון ז צידת המזיקים בשדות במועד ובשביעית
->->כדרכו או בשינוי	מו"ק ו: ציון ז צידת המזיקים בשדות במועד ובשביעית
->קרסום
->->האם אסור מהתורה או מדרבנן	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->->האם לוקים עליו	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->קשקוש	מו"ק ג. ציון א גדרים והלכות בכמה מלאכות בשביעית
->תוספת שביעית
->->האם היא הלכה ממשה מסיני	מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית; מו"ק ג: ציון ג תוספת שביעית בזמן הזה
->->האם היא מדרשת כתובים או דרבנן	מו"ק ג: ציון ג תוספת שביעית בזמן הזה
->->האם היא נוהגת בזמן הזה	מו"ק ג: ציון ג תוספת שביעית בזמן הזה
שביעית
->ביעור
->->לענין מה ארץ ישראל נחשבת כולה כארץ אחת לביעור	פסחים נב. ציון ו אוכלין בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער
->->זמן הביעור של זיתים, ענבים, תמרים, וגרוגרות	פסחים נג. ציון ב שלוש ארצות לביעור
->->מספר הארצות לענין ביעור	פסחים נב: ציון א שלוש ארצות לביעור
->->מיני פירות או ירקות שנכבשו יחד וכלה אחד מהמינים לחיות השדה	פסחים נב. ציון ה שלושה כבשים בחבית אחת
->האם הספיחים אסורים מהתורה או מדרבנן	פסחים נא: ציון א איסור ספיחים בשביעית
שביעית, עומר שומרי ספיחי שביעית לצורך עומר ושתי הלחם - האם מותר להם לשמור בחינם או שצריך לשלם להם שכר מתרומת הלשכה	ב"מ קיח. ציון ו פסקאות א, ד הבטה בהפקר
שביעית, רפואה גמיעת חומץ של שביעית לכאב שיניים, לפני אכילה או אחרי אכילה, האם רפואה בכלל בשביעית דרך אכילה אסורה	ביצה יח: ציון א רפואה בחומץ על ידי גמיעה וטיבול
שביעית, תענית מתי והיכן מתריעים אם לא ירדו מספיק גשמים בשביעית על אילנות וספיחים, מהי התרעה	תענית יט: ציון א תענית על אילנות ומאגרי מים
שביעית
->חילול דמי שביעית
->->בדרך חילול שאינו דרך מקח	סוכה מא. לפני ציון ב אין פודין מעשר שני אלא על כסף
->->האם מועיל אם אינם ברשותו	סוכה לט. אחרי ציון ה איך מחללים את המעות שאינם ברשותו
->חילול פירות שביעית
->->בדרך חילול שאינו דרך מקח	סוכה מ: ציון ו חילול מעות מעשר על בעלי חיים
->->על בהמה חיה ועוף	סוכה מ: ציון ו חילול מעות מעשר על בעלי חיים
->פירות שביעית
->->האם מותר להשתמש בהם לכביסה	סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה; מ. ציון ד קדושת שביעית במיני כבוסים
->->האם מותר להשתמש בהם למישרה	סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->->האם מותר לסחור בהם בהבלעה	סוכה לט. ציון ה הטעמים לאיסור מסירת דמי פירות שביעית לעם הארץ
->->משומרים - האם אסורים באכילה מהתורה	סוכה לט: ציון א עם הארץ שמוכר פירות שביעית - מופקרים ומשומרים
->פירות שסתמן לאכילה וחשב להשתמש בהם לדבר אחר כגון למשרה ולכביסה - האם פוקעת קדושת שביעית	סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->קדושת שביעית
->->בדבר שאינו דבר מאכל	סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->->בלולב	סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->->במיני כיבוסים	סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה; מ. ציון ד קדושת שביעית במיני כבוסים
->->->האם מותר לכבס בהם	סוכה מ. ציון ד קדושת שביעית במיני כבוסים
->->במיני צבעים	סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->->בעצים המיועדים להסקה	סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה; מ. ציון ד קדושת שביעית במיני כבוסים
->->בעצים שמשתמשים בהם להאיר	סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->קניית פירות שביעית מעם הארץ	(ראה: עם הארץ)
שביעית
->מאיזה שלב בגידול הפרי אסור לקצוץ בה אילן	ברכות לו: ציון ו מאימתי מברכים על הפרי בורא פרי העץ; ברכות לו: ציון ו מאימתי אין קוצצים אילנות בשביעית
שביעית
->עבודת האדמה בשביעית כשיש הפסד ממון	סנהדרין כו. ציון א ההיתר לעבוד בשביעית משום ארנונא
->עיבור השנה בשביעית	סנהדרין יא: ציון ז העיבור בשנת רעבון
->האם יש קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מקדושת שביעית	סנהדרין כו. ציון א ההיתר לעבוד בשביעית משום ארנונא
->עבודה בשדה של גוי בשביעית	סנהדרין כו. ציון א ההיתר לעבוד בשביעית משום ארנונא
שביתת בהמתו במלאכה דאורייתא או דרבנן, ביציאה חוץ לתחום שבת	ביצה לז. ציון ד הבהמה והכלים ברגלי הבעלים
שביתת בהמתו כטעם לאיסור רכיבה, האם יש חובת שביתת בהמתו ביו"ט	ביצה לו: ציון ז איסור רכיבה על גבי בהמה בשבת ויום טוב
שבעה עשר בתמוז, קריאת התורה איזו פרשה קוראים בשבעה עשר בתמוז	מגילה לא: ציון ב קריאת התורה בתעניות
שבעת המינים
->ברכת המזון עליהם
->->לכתחלה	ברכות מג. ציון א הסבה ביין ובשאר דברים
->->בדיעבד	ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת; ברכות מד. אחרי ציון א ברכה מעין שלש
->מה מברכים על מים ששרו בהם פרי משבעת המינים	ברכות לט. ציון ה כיצד מברכים על מי שלקות
שבעת העמים
->מלחמת החרמתם	סנהדרין כ: ציון ח מצות מחיית עמלק
שבת (בסגול)
->מה מברכים עליה ועל מימיה	ברכות לט. אחרי ציון ה הברכה על שיבתא וכיוצא בה ועל מימה
שבת	(ראה גם: טלטול; קידוש; קרבן פסח בשבת; תענית, במועדים)
שבת חזון האם מותר להחליף את כל הבגדים בשבת חזון	תענית כט: ציון ז תשעה באב שחל בשבת או ביום ראשון
שבת חילל מעשר שני או הקדש ולא הוסיף חומש - האם מותר לו לאכלו מטעם עונג שבת, מדאורייתא או מדרבנן	ב"מ נג: ציון ח מעשר שני והקדש שנפדו ולא נתן חומש
שבת מה בין שבת ליום הכיפורים	מגילה ז: ציון ז מה בין שבת לבין יום הכיפורים
שבת ערב ר"ח, הפטרה איזו הפטרה קוראים בשבת שהוא ערב ראש חודש	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
שבת ר"ח אב, הפטרה איזו הפטרה קוראים בראש חודש אב שחל בשבת, ואיזו הפטרה קוראים בשבת שלפניו	מגילה לא: ציון א הפטרת ראש חודש אב שחל בשבת
שבת ר"ח אדר, הפטרה איזו הפטרה קוראים בראש חודש אדר שחל בשבת, שהוא פרשת שקלים	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
שבת ר"ח אלול, הפטרה איזו הפטרה קוראים בראש חודש אלול שחל בשבת, ואיזו הפטרה קוראים בשבת שלאחריה	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
שבת ר"ח טבת, הפטרה איזו הפטרה קוראים בראש חודש טבת שחל בשבת, שהוא שבת חנוכה	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
שבת ר"ח ניסן, הפטרה איזו הפטרה קוראים בראש חודש ניסן שחל בשבת, שהוא פרשת החודש	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
שבת ר"ח, הפטרה איזו הפטרה קוראים בראש חודש שחל בשבת, כשיש שני ימי ראש חודש	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
שבת
->אבלות
->->איזו אבלות אסורה בה	מו"ק כג. ציון ב פרק ה יציאת האבל לבית הכנסת ולצורך מצוה
->->האם היא חובה או פטור או אסור	מו"ק כד. ציון ב אבלות בשבת
->->בנעילת הסנדל, תשמיש המטה, רחיצה, עטיפת הראש, פריעת הראש, כפיית המטה, לבישת בגד קרוע, לימוד תורה, עלייה לתורה, שאילת שלום, לבישת בגדי חול	מו"ק כד. ציון ב אבלות בשבת
->->בביתו (כשיש שם אחרים או אין שם) או חוץ לביתו	מו"ק כד. ציון ב אבלות בשבת
->אונן - האם אסור או מותר או חייב בתשמיש המטה בה	מו"ק כג: אחרי ציון ב אונן בתשמיש המטה
->גוי שנשכר לשנה או שנתיים - האם מותר לתת לו לעשות עבודה בשבת	מו"ק יב. ציון ג עשיית מלאכה בשכר בחול המועד
->הנאה ממלאכת שבת
->->בית שנבנה בשבת באיסור בקבלנות על ידי גוי - האם מותר להיכנס אליו בשבת או במוצאי שבת	מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->->במי שהבית נבנה עבורו	מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->->באדם חשוב	מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->->בית שנבנה מחוץ לתחום העיר	מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->->אם הבנאים הם שכירי יום	מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->הנאה במוצאי שבת ממה שבושל בשבת	מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->הנאה במוצאי שבת מקבר שחפרו נכרים עבור ישראל בשבת	מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->העושה מלאכה בשבת ומת - האם קונסים את בנו שיהיה אסור לו לעולם	מו"ק יב: ציון כ האיסור לכוון מלאכתו למועד
->הפלגה בספינה לדבר מצוה לפני שבת - התנאה עם הגוי שישבות	מו"ק יב. ציון ד מסירת מלאכה במועד שיעשה לאחריו
->השכרת שדה לגוי שיעבוד בה בשבת	מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->השקיית צמח או עץ
->->האם הוא חייב משום חורש או משום זורע או משום שניהם	מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->->שפיכת מים על קרקע שאינה זרועה	מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->->נטילת ידים על עשבים	מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->->שפיכת משקים שאינם מצמיחים כגון מי רגלים ויין על צמחים	מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->זומר וצריך לעצים - האם הוא חייב גם משום נוטע וגם משום קוצר	מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->דיור שדה (הכנסת בהמות לשדה כדי שיזבלוהו)
->->אם גוי הכניס מעצמו בהמות לשדה ישראל - האם מותר להניחם	מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->האם מותר לשלם לגוי שכר במועד או לאחר המועד או לתת לו מזונות	מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->ע"י גוי שהיה שכיר לתקופה	מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->לשכור אדם שידייר במועד	מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->->לסייע להעביר את הבהמות ממקום למקום	מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->->למסור לו שומר שישמור על הבהמות בתוך השדה	מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->האם הולכים במלאכות שבת לפי המחשבה או לפי המעשה	מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->מנכש - האם חייב משום חורש או משום זורע או משום שניהם	מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->ערב שבת	(ראה: ערב שבת)
->קבלנות גוי בשבת
->->האם מותר להוציא תבן לקבלן גוי בערב שבת כדי שיטלנו בשבת, או לתת לו רשות בשבת עצמה לקחת תבן	מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->נתינת מלאכה בקבלנות לגוי
->->->בשדה או בבנין או במטלטלין	מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->בצנעה או במקום מפורסם	מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->בביתו או מחוצה לו	מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->בתחום העיר או מחוץ לתחום	מו"ק יב. ציון א מסירת מלאכה בקבלנות כשיש עליו איסור
->->->האם מותר לשלם עבור העבודה	מו"ק יב. ציון ג עשיית מלאכה בשכר בחול המועד
->->->באדם מפורסם	מו"ק יב. ציון ג עשיית מלאכה בשכר בחול המועד
->->->אם יש לגוי טובת הנאה ישירה מהמלאכה	מו"ק יב. ציון ג עשיית מלאכה בשכר בחול המועד
->קצירת העומר בה	מו"ק ג. ציון ב החורש בשביעית
שבת
->האם חובה לסעוד סעודת ליל שבת לאור הנר	פסחים קא. ציון ג קידוש וסעודה לאור הנר
->האם יש להניח לחם משנה בפני כל אחד מהמסובין	פסחים קטו: ציון ה מקום הקערה
->האם מתירים לנכרי להוציא מבית ישראל דבר שקנה ממנו	פסחים ו. ציון ג נכרי שנכנס לחצר ישראל והלה ייחד לו בית
->הבאת סכין המילה בהוצאה שיש בה איסור דרבנן	פסחים צב. ציון ד הבאת איזמל בשבת לצורך מילה
->הזאה על טמא מת	פסחים סט. ציון א הזאת טמא מת בשבת
->->בערב פסח שחל בשבת, כדי שיוכל להביא את פסחו	פסחים צב. ציון ב גר שנתגייר בערב פסח
->הזכרת יציאת מצרים בתפילת ליל שבת	פסחים קו. ציון ב מצות קידוש בשבת
->הקדשת בהמה לקרבן	פסחים סה: ציון ה אלו דברים בפסח דוחין את השבת
->השוחט בשבת קרבן ציבור שלא לשמו	פסחים עא: ציון א הפסח ששחט שלא לשמו בשבת
->חיתוך יבלת ביד או בכלי לאדם או לבהמה	פסחים סב: ציון ה אלו דברים בפסח דוחין את השבת
->מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול בשבת והשני בערב או באחד בשבת, ומל את השני בשבת	פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->נטילת שכר שבת לצורך דבר הרשות או במקום מצוה	פסחים נ: אחרי ציון ז שכר שבת
->סעודת יום או סעודת לילה - מה עדיף	פסחים קה. ציון ד כבוד היום קודם לכבוד הלילה
->קטימת הדס תלוש העומד לריח	פסחים קג. ציון א דין בשמים ביום טוב שחל במוצאי שבת
->שחט קרבן לשם קרבן ציבור בשבת - האם חייב חטאת	פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
שבת, אמירה לגוי האם מותר לומר לגוי בשבת "בשל בשר זה לצרכך"	ב"מ צ. ציון ג אמירה לנכרי באיסורי לאוין
שבת, בהמה יציאת בהמה בזוג פקוק, בחצר או ברשות הרבים	ביצה לב: ציון ח אין מנהיגים בהמה במקל
שבת, בהמתו חובת שביתת בהמתו, איסור מחמר, מחמר כשאין עקירה והנחה או ברשות היחיד	ביצה ל. ציון ב נשיאת משאות בשינוי ביום טוב
שבת, בזה"ז האם בזמן הזה דנים בשבת (בחבלה), מדין התלמוד או מתקנת הגאונים	ב"ק פד: ציון א שליחותייהו קעבדינן - סמכות בית דין בזמן הזה
שבת, בחיסר אבר החובל בחבירו וחיסרו אבר - האם משלם שבת כאילו הוא שומר קשואים או לפי מה שיהיה ראוי לעשות כשבריא כמו דליית מים או עשיית שליחויות, קטע את רגלו - האם משלם שבת כאילו הוא שומר הפתח או כאילו הוא שומר קשואים שהוא שכר נמוך יותר, סימא את עינו או את שתי עיניו - האם משלם שבת כאילו הוא טוחן בריחיים	ב"ק פה: ציון ה תשלום שבת כשחיסרו אבר
שבת, בחרשו הכה את חבירו באזנו וחרשו - האם פטור משבת כי אינו ראוי למלאכה כלל, אם יכול להתרפא או אינו יכול להתרפא, והדין אם הנחבל בעל אומנות שעדיין יכול לעסוק באומנותו	ב"ק פה: ציון ה תשלום שבת כשחיסרו אבר
שבת, בנזק זמני חבל באחר והחבלה עתידה להתרפא - האם חייב לשלם את הנזק, האם משלם שבת כאילו הוא פועל בטל או שומר קשואים	ב"ק פו. ציון ד תשלומי נזק על חבלה העתידה להתרפא
שבת, בעבד האם הגוזל עבד של חברו ועושה בו מלאכה חייב מדין שבת על שביטלו ממלאכת האדון	ב"ק צו: ציון ל פסקה ב, ד קניני גזילה בעבדים
שבת, גדרו האם חובל משלם שבת על אובדן כושר מלאכה בלבד או גם על אובדן רווח במסחר ועוד מלאכות רווחיות	ב"ק פה: ציון ה תשלום שבת כשחיסרו אבר
שבת, גוי האם מותר להזמין גוי לסעודה, האם מותר לתת אוכל (מועט או מרובה) לגוי לאוכלו או להוציאו או אם ידוע שיוציא אותו לרה"ר, האם מותר לטרוח לתת לו את האוכל, אם יכול להשתמט ממנו או אינו יכול, האם מותר לתת שאר חפצים לגוי כשאינו אומר בפירוש שיוציאם	ביצה כא: ציון ג מזמנים את הגוי בשבת
שבת, גוי הזמנת גוי לסעודה בשבת	ביצה כ: ציון ג עשיית מלאכה ביום טוב לצורך גוי ובהמה
שבת, גוי הזמנת גוי לסעודה בשבת	ביצה כא. ציון ח אפייה לחיילות של גוים ביום טוב
שבת, האכלת בהמה אם אין מזונותיה עליך, אם ידוע שיצא מן החצר לרה"ר עם האוכל	ביצה כא: ציון ג מזמנים את הגוי בשבת
שבת, האכלת בע"ח מתן מזונות לבעל חיים מוקצה או שאינו מוקצה, טהור או טמא, שמזונותיו עליך או שאין מזונותיו עליך, נתינת מים או מזונות	ביצה כג: ציון ו מתן מזון לבעלי חיים ביום טוב
שבת, הדלקה לפניה למ"ד אשו משום חיציו איך מותר להדליק נרות בערב שבת	ב"ק יז: ציון ט בתר מעיקרא או בתר תבר מנא
שבת, הורדת פירות מגג שלשול דרך ארובה כדי למנוע הפסד הפירות	ביצה לה: ציון ב שלשול פירות מן הגג בשבת וביום טוב
שבת, העברת פירות פינוי אוצר לגמרי, ארבע או חמש קופות או יותר, לצורך מצוה או מפני אורחים	ביצה לה: ציון ב שלשול פירות מן הגג בשבת וביום טוב
שבת, העברת פירות פינוי אוצר של תבואה או כדי יין לדבר מצוה כגון אורחים או בית המדרש או לשאר צרכים, פינוי ארבע או חמש קופות או יותר, האם כל אחד צריך לפנות לעצמו או שאחד יכול לפנות לכולם, האם מותר (לבעה"ב או לאורחים) לפנות את האוצר לגמרי, פינוי מגג לגג ובחלונות ובסולמות	ביצה לה: ציון כ פינוי אוצר בשבת
שבת, זורק הזורק חפץ ברה"ר למרחק גדול מארבע אמות ופגע במדויק במקום שהתכוון אלא שטעה בהערכת המרחק - האם הוא חייב	ב"ק כו: ציון י נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע
שבת, זורק הזורק מהר"ר לרשות היחיד - קלוטה כמי שהונחה	ב"מ יב. ציון ג קנין חצר באויר שאין סופו לנוח
שבת, זמן סעודה האם יש לאכול בשבת ביום את הסעודה קודם חצות	מגילה כג. ציון א השכמה לתפילה וסיומה בשבת ויום טוב
שבת, חליפין האם מועיל קנין סודר בשבת	ב"מ מז. ציון ד קנין סודר בכליו של קונה
שבת, טלטול	(ראה גם: בסיס; טלטול; מוקצה)
שבת, טלטול סולם טלטול סולם של עליה בשבת, בהטייה ובהולכה, משום מוקצה או משום מראית עין, סולם גדול או קטן	ביצה ט: ציון א טלטול סולם של עליה ביום טוב
שבת, טלטול סולם טלטול סולם של שובך בשבת, בהטייה ובהולכה בתוך החצר	ביצה ט: ציון א טלטול סולם של עליה ביום טוב
שבת, כיבוי המכבה נר בשבת על ידי נפיחה - האם חייב	ב"ק יח: ציון ד תרנגול התוקע באויר כלי
שבת, כיסוי מפני גשם כיסוי פירות או אבנים או לבנים או כדי יין מפני גשם, בהפסד מרובה או מועט	ביצה לה: ציון ד כיסוי פירות מפני דלף ומטר בשבת וביום טוב
שבת, כסות נקיה האם חובה לכבס בגדים לכבוד השבת גם אם כבר יש לו בגד נקי, האם עזרא תיקן לכבס ביום חמישי או רק שלא לכבס ביום שישי כדי שיהיו פנוים להכנת צרכי השבת, האם מותר להקדים ולכבס בימי שלישי או רביעי לכבוד השבת או שלפני יום חמישי אינו ניכר שמכבס לכבוד השבת	ב"ק פב. ציון ה כיבוס בחמישי בשבת
שבת, כשעלו צמחים האם חובל חייב שבת אם עלו בנחבל צמחים מחמת המכה או שלא מחמת המכה	ב"ק פה. ציון ב החיוב על צמחים שעלו בעקבות המכה
שבת, מאכל בהמה טלטול גרעיני תמרים להאכיל בהמה	ביצה כא. ציון ח אפייה לחיילות של גוים ביום טוב
שבת, מגלח שער חבירו גילח שער חבירו והשער עתיד לחזור או אינו עתיד לחזור - האם חייב לשלם לו דמי שבת	ב"ק פו. ציון ב החובל על ידי גילוח השיער
שבת, מועד תשלומו האם החובל חייב לשלם שבת כל יום לניזק עד שיתרפא או שאומדים אותו ונותן הכל מיד לאחר החבלה	ב"ק צא. ציון ו זמן התשלום של ריפוי ושבת
שבת, מלאכת גוי איסור ליהנות מנר שהודלקה בשבת על ידי גוי, השוואה להנאה מבהמה שסורסה על ידי גוי	ב"מ צ: ציון א בהמה שנסתרסה על ידי גוי
שבת, מעמדות השינויים במעמדות (על הקרבנות) בשבת וביו"ט	תענית כו. ציון ז שינויים במעמדות בימים מיוחדים
שבת, משאות נשיאת כדי יין בסל ובקופה או על כתפו ברשות היחיד	ביצה כט: ציון ח נשיאת משאות גדולים ביום טוב
שבת, נועל אחר הנועל אדם אחר בחדר אחרי שהלה כבר היה בתוכו - האם הוא פטור משבת מטעם גרמא או שהוא חייב כי כל תשלום שבת הוא בגדר גרמא ובכל זאת התורה חייבה עליו	ב"ק פה: ציון ג נעל את חבירו וביטלו ממלאכה
שבת, סעודה מותר לאכול בה באופן שאסור בחול משום רעבתנות	ביצה כה: ציון א דרך אכילת שום ובצל
שבת, ענישה מלקות או מיתת ב"ד או מאסר, האם אסור מדאורייתא או מדרבנן, כשיש בזה חילול שבת וכשאין	ביצה לו: ציון [ח] פסקה ו דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
שבת, פיקוח נפש האם תשמיש המטה אסור בימי ראשון שני ושלישי מפני שאם האשה תתעבר בימים אלו יש סיכוי גדול שהלידה תחול בשבת ויצטרכו לחללו	ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
שבת, צרכים העושה את צרכיו בשדה בשבת - האם מותר לו לקחת אבן מהשדה או מהגדר לצורך קינוח, האם סתירה שלא על מנת לבנות הותרה בשבת משום כבוד הבריות	ב"ק פא: ציון א נפנים מאחורי הגדר
שבת, קובעת למעשר	(ראה: מעשר, קביעה ע"י שבת)
שבת, קניין מכר שנעשה בשבת - האם הוא קיים	ב"מ סה. ציון ב פסקה ד החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
שבת, קרבנות מדוע אין מקריבים עולת ראיה ושלמי חגיגה בשבת	ביצה יט. ציון א פסקה א הקרבת קרבנות ביום טוב
שבת, קרבנות עבר ושחט נדרים ונדבות בשבת או ביו"ט - האם זורק את הדם	ביצה כ: ציון ז כבשי עצרת ששחטם שלא לשמן
שבת, קרבנות עבר ושחט נדרים ונדבות בשבת או ביו"ט - האם חייב חטאת, האם הבשר והעור מותר בהנאה, האם צריך קבורה או שריפה	ביצה כ: ציון ו עבר ושחט נדרים ונדבות ביום טוב
שבת, קרפף קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונטע את רובו או זרע את רובו - האם מותר לטלטל בתוכו	ב"מ קח: ציון ת פסקה ב מטרת הקנין כגורם בדין מצרנות
שבת, רחיצה רחיצת פניו ידיו ורגליו או כל גופו אבר אבר במים שהוחמו בערב שבת	ביצה כא: ציון ח חימום מים לרחצה ביום טוב
שבת, ריצה לכבודו הרץ בערב שבת והזיק שלא בכוונה - האם הוא חייב, אם רץ בזמן בין השמשות לקבל את השבת, או אם רץ לפני ביה"ש להכנת צרכי שבת	ב"ק לב. ציון ט הרץ לכבוד שבת והזיק
שבת, שטיחת בגד שטיחת בגד בשבת, בחצר או בתוך הבית, בגד שהיה שטוח מערב שבת	ביצה ט. ציון ה אסור לשטוח בגדים בשבת משום מראית העין
שבת, תענית בערב שבת האם המתענה בערב שבת משלים את תעניתו עד צאת הכוכבים, והדין בתענית חלום	תענית יא: ציון ו תענית שעות
שבת, תענית האם יחיד רשאי להתענות בשבת על צרה שלו או של אחרים	תענית כב: ציון ג תענית יחיד על צרות
שבת, תענית ותפלה האם מתענים או מתריעים על צרה בשבת, מהי התרעה - תפילה או זעקה או תקיעה בשופר, האם מתריעים על יחיד, הדין כשיש ספינה המוטרפת בים או יחיד הנרדף מפני גויים או חולה מסוכן או חולה שאינו בסכנה	תענית יט. אחרי ציון ד מתריעים בשבת
שבת, תפילה אילו שעות עדיפות בשבת להשכמה לתפילה ולסיום התפילה	מגילה כג. ציון א השכמה לתפילה וסיומה בשבת ויום טוב
שבת, תפלה האם מתחננים וזועקים על מכת דבר בשבת	תענית כ: ציון א מתריעים ומתענים על דבר
שבת
->אכילת סעודת ליל שבת מבעוד יום	ברכות כז. ציון ט הקדמת ערבית, קידוש והבדלה בכניסת השבת וביציאתה
->אנינות בה	ברכות יז: ציון ג אונן פטור מקריאת שמע ומכל המצוות
->בציעת הפת - לפני הברכה או אחריה	ברכות לט: ציון א ברכת המוציא על פת צנומה ופת שלמה
->האם מותר להתענות בה
->->איזו תענית	ברכות לא: ציון ז תענית בשבת
->->תענית חלום	ברכות לא: ציון ז תענית בשבת
->->תענית תשובה	ברכות לא: ציון ז תענית בשבת
->->מי שהתענה בשבת - האם הוא צריך להתענות תענית נוספת	ברכות לא: ציון ז תענית בשבת
->האם מותר להתפלל תפילת נדבה בה	ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק; ברכות כט: ציון א שכח יעלה ויבא - חוזר לראש
->האם סעודה שלישית טעונה פת	ברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->הזכרת קדושת היום בברכה"מ	ברכות מח: ציון ג נוסח הברכה השלישית בחול ובשבת
->המוציא מעות לרשות הרבים בכיס התפור בבגדו	ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
->הנאה ממלאכת גוי
->->שהדליק נר במסיבה שמסובים בה גם גוים וגם ישראל	ברכות נג. ציון ה הרואה אור מעיר שרובה או חציה גויים
->->שחימם מרחץ	ברכות נג. ציון ה הרואה אור מעיר שרובה או חציה גויים
->התחיל להתפלל בטעות תפילת חול ונזכר באמצע
->->האם גומר את הברכה	ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
->->באיזו תפילה	ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
->טלטול בשטח גדול שהוקף לדירה	ברכות כה: ציון נ פרק ב גדרי ההרחקה כשהצואה בתוך הבית
->טעה והדליק נרות מבעוד יום - האם אסור במלאכה
->->ביחיד ובציבור	ברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->טעה והתפלל תפילת חול בשבת - האם יצא	ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
->->אם שינה מהנוסח שתיקנו חכמים	ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
->טעה והתפלל תפילת ליל שבת מבעוד יום
->->האם צריך לחזור ולהתפלל	ברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->->האם אסור במלאכה	ברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->->ביחיד ובציבור	ברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->טעה ולא הזכיר של שבת בתפילה - האם צריך לחזור	ברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->->באלו תפילות	ברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->->ביחיד או בציבור	ברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->->ש"צ שלא הזכיר של שבת בשחרית ביו"ט שחל בשבת	ברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->טעה ולא התפלל מנחה ערב שבת - האם יתפלל בליל שבת שתיים של שבת	ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->->אם התפלל שמונה עשרה של חול כתשלומין האם יחזור ויתפלל של שבת	ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->טעה ולא התפלל מנחה של שבת או התפלל אז שמונה עשרה של חול - האם יתפלל במוצ"ש שתיים של חול	ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->->באיזה שמונה עשרה יאמר את ההבדלה	ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->->אם טעה בסדר	ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->להתפלל ערבית בליל שבת קודם שקיעה
->->מותר או מצוה	ברכות כו. ציון ז זמן תפילת מנחה; ברכות כז. ציון ט הקדמת ערבית, קידוש והבדלה בכניסת השבת וביציאתה
->->כמה מותר להקדים	ברכות כז. ציון ט הקדמת ערבית, קידוש והבדלה בכניסת השבת וביציאתה
->להתפלל ערבית במוצאי שבת לפני מוצאי שבת	ברכות כז. ציון ט הקדמת ערבית, קידוש והבדלה בכניסת השבת וביציאתה
->נוסח הברכה השלישית בברכת המזון בה	ברכות מח: ציון ג נוסח הברכה השלישית בחול ובשבת
->שכח "רצה והחליצנו" בברכת המזון - האם ולהיכן צריך לחזור	ברכות כט. ציון ז טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים
->->אם נזכר לפני "הטוב והמטיב" או אח"כ	ברכות כט. ציון ז טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים; ברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->->בסעודה ראשונה או שניה או שלישית	ברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->->בר"ח שחל בשבת	ברכות מט. ציון ח שכח ולא הזכיר של ראש חדש
->שתיית שמן לרפואה
->->לבדו או עם דבר אחר	ברכות לו. ציון ג שתיית שמן לרפואה בשבת
->->להשהותו בפיו או להפליט אותו	ברכות לו. ציון ג שתיית שמן לרפואה בשבת
->תוספת מחול על הקודש	ברכות כז. ציון ט הקדמת ערבית, קידוש והבדלה בכניסת השבת וביציאתה
שבת
->אם חל יו"ט ראשון בשבת
->->האם חובה או רשות להביא חגיגה אח"כ כתשלומין	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->והיה חיגר או טמא אז ואח"כ נתפשט ונטהר - האם חייב בתשלומין	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->האם צריך לסלק או לכסות סכין בשעת ברכת המזון בשבת	חגיגה כז. לפני ציון א השולחן דומה למזבח
->תינוק שנולד מהזרעה מלאכותית - האם מלים אותו בשבת	חגיגה יד: אחרי ציון א בתולה שנתעברה
שבת
->האם אגד כלי שמיה אגד	מכות יט. ציון ב בכורים שמקצת בפנים ומקצתן בחוץ
->תינוק שנשבה שעשה מלאכה בשוגג - האם חייב חטאת	מכות ז: ציון ב "אומר מותר"
שבת
->האם בהמה יכולה לשמש כמחיצה	סוכה כג: ציון ג בהמה כדופן לסוכה
->->אם אינה קשורה	סוכה כג: ציון ג בהמה כדופן לסוכה
->האם מותר לאשה לטלטל לולב	סוכה מב. ציון ה טלטול הלולב לנשים בשבת ובחג
->האם מותר לעבור במים עד צווארו כדי להקביל את פני רבו	סוכה כז: ציון ג מצוה להקביל פני רבו
->האם מותר לשים במים זרעים שעומדים לאכילה	סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->->המוציא לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת לרה"ר בשוגג	סוכה מב. ציון א המוציא לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת; מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
->האם מותר לשים לולב או ענפי אילנות במים אם לא היו שם מקודם, והאם מותר להוסיף להם מים	סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->הוצאה בה בסוכה
->->אם סיכך על גבי מבוי מפולש או שאינו מפולש, שיש לו לחי	סוכה ז: ציון א סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי או על גבי פסי ביראות
->->בסוכה שיש בו דופן שלישי שהוא טפח	סוכה ז. ציון ד דופן לענין שבת ודופן לענין סוכה
->->בסוכה שעשויה ממחיצה שהפרוץ מרובה בה על העומד	סוכה ז. ציון ד דופן לענין שבת ודופן לענין סוכה
->הרחה מהדס מחובר	סוכה לז: ציון ג ההיתר להריח בהדס המחובר
->זריעה	(ראה: זריעה)
->חיוב חטאת על מלאכה בטועה בדבר מצוה
->->השוחט תמיד שאינו מבוקר	סוכה מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
->->השוחט קרבן פסח ונמצא בעל מום	סוכה מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
->->המוציא לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת לרה"ר בשוגג	סוכה מב. ציון א המוציא לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת; מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
->חלבים של קרבנות שבת שעדיין לא הוקטרו - האם קריבים בליל יוה"כ שחל במוצ"ש	סוכה נד: ציון ב האם מעברים את החודש לצורך
->טלטול איזמל של מילה לאחר המילה	סוכה מא: ציון ט מנהג של אנשי ירושלים בנטילת לולב
->טלטול פירות דמאי	סוכה לה: ציון ד מי שנטל אתרוג של תרומה טהורה
->מחיצות לענין שבת
->->מחיצה תלויה	סוכה טז. ציון ד המשלשל דפנות
->->מחיצת שתי בלבד או ערב בלבד מדין לבוד	סוכה טז: ציון א תרי לבוד
->->אם פרוץ כעומד	סוכה כב: ציון ג "כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת"
->->מחיצה שאינה ראויה לעמוד ברוח מצויה
->->->ברוח של ים או של יבשה	סוכה כד: ציון ד מחיצה שאינה ראויה לעמוד ברוח
->->->מה שיעור התנודה הפוסל	סוכה כד: ציון ד מחיצה שאינה ראויה לעמוד ברוח
->נטילת לולב ביום ראשון של סוכות שחל בשבת
->->במקדש ובגבולין	סוכה מב: ציון ח נטילת לולב בשבת
->->בזמן המקדש ובזמן הזה	סוכה מב: ציון ח נטילת לולב בשבת
->עשיית מלאכות במקדש בשבת
->->חליל של שמחת בית השואבה	סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
->->קשירת נימת כינור שנפסקה	סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
->->מכשירי מצוה	סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
->->נגינה בחליל על קרבן	סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
->->שבות בדבר שאינו מצוה	סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
->שינה ביומו	סוכה כו: ציון א שינה ביום
->תיקון כלי בשבת, אם אינו מתכוון לכך	סוכה לג: ציון ד איסור מיעוט ענבים ביו"ט
שבת
->מקום מושב של בית דין הגדול בשבת וביו"ט	סנהדרין פח: ציון ה מושב בית הדין הגדול בשבתות ובימים טובים
->הריגת נחש לפי תומו בשבת	סנהדרין טו: ציון א הריגת בעלי חיים מסוכנים
->האם מותר לשיר בסעודת שבת שירים שלא נתקנו על הסעודה	סנהדרין קא. לפני ציון א קריאת שיר השירים כמין זמר וקריאת פסוק בבית משתאות
->האם מותר למסור נפש שלא לחלל שבת	סנהדרין עד. ציון ג בכל עבירות שבתורה יעבור ואל יהרג
->מתי החובל חייב משום נטילת נשמה, משום צובע או משום מפרק	סנהדרין פה: ציון ג מכה אביו ואמו
שד
->האם מותר לעשן את הבית בריח טוב כדי להבריחו	סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני
->האם מעשה שדים מותר	סנהדרין סז. ציון ח כישוף, אחיזת עיניים ומעשה שדים
->האם שאלה לשד מותרת	סנהדרין סז. ציון ח כישוף, אחיזת עיניים ומעשה שדים
->המקטר לשד ולחבר
->->האם חייב משום מעשה אוב או משום ע"ז	סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני
->->האם הוא חייב מיתה	סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני
שד
->כשרותו להתראה	מכות ו: ציון ד התראה מפי עצמו ומפי השד
שדה אחוזה גאולת שדה אחוזה על ידי קרובים - רשות או חובה	קדושין כא. ציון ד גאולת קרובים בשדה אחוזה - רשות או חובה
שדה אחוזה גאולת שדה אחוזה על ידי קרובים	קדושין כא. ציון ב שדה אחוזה נגאלת בקרובים
שדה אחוזה האם אומרים "קרוב קרוב קודם" לגבי שדה אחוזה	קדושין כא: ציון ב קרוב קרוב קודם
שדה בוכין
->האם חוששים בה לטומאת אהל, מגע ומשא	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->זריעה ונטיעה בה	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->האם עפרה טהור	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->עשיית תנורים מעפרה לקודש	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
שדה חבירו, הליכה בה האם מותר ללכת בשדה של אחר כשהדרכים מלאות בטיט או במים, והדין בזמן שיש בה תבואה	ב"ק פא: אחרי ציון ג מהלכים לצידי הדרכים
שדה חבירו, הליכה בה האם מותר ללכת בשדה של אחר לקצר את דרכו, בשבילים או בשאר בשדה, בא"י או בבבל או בחו"ל, בתקופת הגשמים ובתקופת החמה	ב"ק פא: ציון ג מהלכים בשבילים שבשדות
שדה חבירו, הליכה בה התקנה שמותר ללכת בשדה של אחר כדי לקצר - האם היא תקנת יהושע או תקנת שלמה, בארץ ישראל או בחו"ל	ב"ק פא: ציון ד תנאי יהושע בחוץ לארץ
שדפון, תענית עליו על כמה שדפון בתבואה מתריעים ומתענים	תענית כב: ציון א מתריעין על שדפון
שהחיינו
->בסוכות
->->ברכת הסוכה ושהחיינו - מה קודם	סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג; נה: אחרי ציון ה חלוקת לחם הפנים ושתי הלחם - מה קודם
->->בעשיית הסוכה, לכתחילה ובדיעבד	סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->->בקידוש של יו"ט שני	סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->->מי שלא אכל בסוכה בלילה הראשון מחמת אונס ובירך בביתו "שהחיינו" בקידוש - האם צריך לברכו שוב כשנכנס לאכול בסוכה	סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->->->ביו"ט שני	סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->האם אמירתו בקידוש של ראש השנה פוטרת מלברכו על השופר	סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->האם ברכת המצוות קודמת לשהחיינו	סוכה נו. ציון א סדר הברכות של סוכה וזמן
->יו"ט שחל במוצ"ש - מתי מברכים שהחיינו	סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->על לולב
->->בשעת עשיית הלולב	סוכה מו. ציון א ברכת שהחיינו בלולב; מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->->ביו"ט שני	סוכה מו. ציון א ברכת שהחיינו בלולב; מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->->האם אמירתו בקידוש פוטרת מלברכו על הלולב	סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
'שהחיינו'
->האם בכל מצב שמברכים 'הטוב והמטיב' כשיש טובה לאחרים - מברכים שהחיינו כשהטובה היא לעצמו	ברכות נט: ציון מ ברכת הטוב והמטיב על יין נוסף
->על כלים חדשים
->->חובה או רשות	ברכות נט: ציון ס ברכת שהחיינו על כלים חדשים
->->על אלו כלים מברך	ברכות נט: ציון ס ברכת שהחיינו על כלים חדשים
->->מי שקיבל כלי במתנה - האם מברך שהחיינו או הטוב והמטיב	ברכות נט: ציון ס ברכת שהחיינו על כלים חדשים
->על פרי חדש - רשות או חובה	ברכות נט: ציון ס ברכת שהחיינו על כלים חדשים
->על ראיית חבר אחרי שלושים יום	ברכות נח: ציון ד ברכת שהחיינו כשרואה חבר לאחר שלשים יום; ברכות נח: ציון ה ברכת "דיין האמת" על מי שנעשה בעל מום
->->על מי שאינו חברו החביב עליו	ברכות נח: ציון ד ברכת שהחיינו כשרואה חבר לאחר שלשים יום
שהייה	(ראה: הפסק; שופר, שהייה; תפילה, שהייה)
'שהכל נהיה בדברו'
->"נובלות" הפרי שברכתן "שהכל"	ברכות מ: ציון ח מהן נובלות הפרי שברכתן שהכל
->אמירתו על פרי שיש ספק בברכתו	ברכות מ. ציון ל הטועה ומברך בורא פרי האדמה על פרי האילן
->->אם הספק הוא מפני שלא למד	ברכות מ. ציון ל הטועה ומברך בורא פרי האדמה על פרי האילן
->האם פוטרת דבר שברכתו "בורא מיני מזונות" בדיעבד	ברכות מ: ציון א הברכות שפוטרות בדיעבד את הפת והיין
->האם פוטרת פת ויין בדיעבד
->->אם בירך כך בטעות	ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
->->אם בירך כך לפני כן על מין אחר שזו ברכתו "שהכל"	ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
->הקדמת "בורא פרי העץ" ו"בורא פרי האדמה" לה	ברכות לט. ציון ב הקדמת ברכת הפירות לברכת שהכל; ברכות מא. ציון א כיצד מברכים כשלפניו מינים הרבה
->על דבר שאין ברכתו 'שהכל' אבל אין בו שיעור	ברכות מד. ציון א עיקר וטפל בברכות
'שהשמחה במעונו'	(ראה: ברכת חתנים)
שואל	(ראה גם: מתה מחמת מלאכה; שאילה)
שואל האיסור על שואל להשאיל לאחר - בספר תורה או בטלית או בתפילין, בדבר שיש בו חשש קלקול ושאין בו, לזמן קצר או ארוך, הדין בדבר שאי אפשר להבריחו כגון ספינה	ב"מ כט: ציון ט השואל ספר תורה
שואל האם שואל ספר רשאי ללמוד בו לימוד ראשוני, בספרי תורה שבכתב או בספרי תלמוד, והדין אם המשאיל ידע שהוא ע"ה	ב"מ כט: ציון ב פסקה ב טיפול בספרים, במציאה ובפקדון
שואל המקדש בחפץ שהשאיל לאישה	קדושין מז. ציון ג קידושין בפקדון ובהשאלה
שואל שלא מדעת האם התוקף ספינה של חברו ועושה בה מלאכה נחשב גזלן מפני שהוא שואל שלא מדעת, האם פטור בנזק שמחמת המלאכה כשואל, האם חייב באונס, אם לקח שלא בידיעת הבעלים או בידיעתם נגד רצונם	ב"ק צז. ציון ו פסקה ב התוקף ספינתו של חבירו
שואל שלא מדעת האם התוקף עבד של חברו ועושה בו מלאכה נחשב גזלן מפני שהוא שואל שלא מדעת	ב"ק צו: ציון ל פסקה ג קניני גזילה בעבדים
שואל שלא מדעת המניח רביעית יין בחבית (עם יין) של אדם אחר - חייב באחריות על החבית מטעם שואל שלא מדעת	ב"מ מא. ציון ג פסקה א שליחות יד בפקדון
שואל שלא מדעת נפחת החפץ השאול - האם יכול השואל להשיב אותו עם תוספת כסף	ב"ק צז. ציון ו פסקה א התוקף ספינתו של חבירו
שואל שלא מדעת שומר המטלטל חבית כדי לעמוד עליה ולהגיע לגוזלות שבמקום גבוה - חייב כשואל שלא מדעת, האם רועה המניח את מקלו על הבהמה המופקדת חייב מטעם שואל שלא מדעת, האם יש חיוב שש"מ אם החפץ נחסר עקב שימושו, או בשימוש מועט שאין דרך להקפיד עליו, או בשימוש שאינו מוציא את החפץ לגמרי מרשות הבעלים, או בדבר שאינו יכול להתקלקל ע"י השימוש, האם חייב משעת המשיכה או משעת השימוש, האם חייב אחרי שהחזיר אותו למקומו	ב"מ מא. ציון ג פסקה ד-ה שליחות יד בפקדון
שואל
->האם יוצאים ידי חובת אכילת מצה במצה שאולה	פסחים לח. ציון ג מצה גזולה
שואל, אחרי השאילה אחריות שואל על כלי ששאל לאחר שהסתיים זמן השאילה, השוואה לאחריות שואל על שברים של כלי ששאל ושבר	ב"מ צז. ציון א אחריות השואל על השברים
שואל, אחריותו שואל שאמר למשאיל "טול את שלך" - האם חייב באונס או כש"ש, אם כבר נגמר זמן השאילה	ב"מ מט. ציון ז פסקה א אחריות המוכר על המעות שקיבל לקנין
שואל, בטובו השואל כלי בלשון "השאילני כלי זה בטובתך"	ב"מ קג. ציון ה שאילה בטובה שאינה מוגבלת בזמן
שואל, בטובו השואל כלי לזמן בלתי מוגבל כל זמן שהוא ראוי למלאכה - עד מתי מותר לו להשתמש בו, מה זכות המשאיל בכלי, מה הדין אם נשבר הכלי	ב"מ קג. ציון ה שאילה בטובה שאינה מוגבלת בזמן
שואל, בשור הנסקל שואל שור ששמר שמירה מעולה והשור המית אדם ונסקל - האם חייב לשלם לבעלים את דמי השור מטעם חיובו באונס	ב"ק מה. ציון ג חיוב תשלומים ונזיקין בשומרים ששמרו כראוי
שואל, בשור מועד שור שהועד ברשות שואל וחזר לבעלים - האם חוזר בכך לתמותו	ב"ק מ: ציון ב שינוי רשות בשור המועד
שואל, החזרת הבהמה החזיר השואל את הבהמה למשאיל ביד אחר ומתה בדרך - האם השואל חייב, והדין אם המשאיל אומר לשואל "הכישה במקל והיא תבוא"	ב"מ צח:ציון ד חיוב השואל כשהפרה בדרך אליו
שואל, חזרת המשאיל האם המשאיל יכול לחזור בו אחרי שהשואל משך את החפץ	ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
שואל, חיוב באונס האם בכל אונס חייב השואל	ב"מ צז. ציון ב שאל חתול והמיתוהו העכברים
שואל, חיוב באונס השואל בהמה לרבעה או להיראות בה או לעשות בה פחות משוה פרוטה או ששאל שתי פרות לעשות בהן רק שוה פרוטה - האם הוא חייב באונס	ב"מ צו. ציון ב בעיות רמי בר חמא
שואל, יורשיו שואל שמת והניח ליורשיו דבר שאול - האם מותר להם להשתמש בו, האם חייבים באונס או בפשיעה או בגניבה ואבידה, השוואה לדין אשה ששאלה חפץ ואחר כך נשאת והשתמש בעלה בחפץ השאול	ב"מ צו: ציון ב אשה ששאלה ואחר כך נשאת
שואל, כשהבהמה בדרך אליו השואל בהמה ושלחה לו המשאיל ביד אחר ומתה קודם שנכנסה לרשות השואל - האם השואל חייב, והדין אם השואל אומר למשאיל "הכישה במקל והיא תבוא"	ב"מ צח:ציון ד חיוב השואל כשהפרה בדרך אליו
שואל, משיכה האם שואל מתחייב באחריות לפני משיכה, מהתורה ומדרבנן	ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
שואל, נזק זמני השואל פרה ונולדה בה מכה שסופה להתרפא - האם חייב	ב"ק פו. ציון ד תשלומי נזק על חבלה העתידה להתרפא
שואל, פרשנות האומר "השאל לי קרדום לעדור פרדס" או "פרדסים" או "פרדס זה" - כמה פרדסים ואילו פרדסים מותר לו לעדור	ב"מ קג. ציון ח השואל קרדום לעדור פרדס או פרדסים
שואל, קנין השואל קרקע לחפור באר - האם צריך לעשות קנין, אם אמר "באר זו" או "באר" סתם	ב"מ קג. ציון ט הצורך בקנין בשואל שטח קרקע
שואל, שברי כלי שאל כלי ונשבר - האם השואל חייב על שברי הכלי באונס או בגניבה ואבידה או בפשיעה	ב"מ צז. ציון א אחריות השואל על השברים
שואל, שור מועד שאל שור בחזקת תם ונמצא מועד ונגח - מתי משלם השואל חצי נזק	ב"ק מ. ציון ח שאלו בחזקת תם ונמצא מועד
שואל, שמת שואל שמת - זכות יורשיו להמשיך להשתמש	ב"מ קד: ציון ח פסקה ה המקבל עיסקא ומת
שואל, תשלומיו האם שואל יכול לשלם את חובו בנתינת שברי הכלי השאול והשלמת ערך הכלי, והאם הוא מפסיד את פחת הנבילה בין זמן השבירה לזמן העמדה בדין	ב"ק יא. ציון ד שמין לשואל
שואל
->האם מותר לשבת בסוכה של אחר שלא מדעתו ולברך בה	סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
->משאיל שאסר בנדר על השואל ליהנות מהחפץ	סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
->סוכה שאולה	סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
שובר אם אין עליו עדים - האם הוא מועיל כדי לפטור את הלווה או לענין שטר שנמצא בין שטרות קרועים	ב"מ כא. ציון א שובר שאין עליו עדים
שובר כמה חייב המלווה לשלם למי שקנה ממנו את החוב אחרי הזמן שכתוב בשובר - את כל סכום החוב או רק הסכום ששילם לו הקונה, שובר שרק מעיד על הפרעון (או על המחילה) או שהוא עצמו יוצר את המחילה	ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
שובר שליש שהוציא שובר שאין עליו עדים - האם הוא נאמן לומר שהחוב פרוע, אם הוא בכתב ידו של המלוה או לא, אם גם שטר החוב בידו (וראוהו אצלו או לא ראוהו) או לא, אם יש לו מיגו או אין לו, אם יש עדים על השובר אבל אינם יודעים אם נפרע או שאין עדי קיום, אם השובר מקויים או שבא לקיימו עכשו, אם השליש מת ונמצא אצלו כתוב (בלי עדים) שהחוב פרוע, אם השליש אינו יודע האם השטר פרוע אבל זוכר שהמלוה מסר לו את השובר אינו אינו זוכר	ב"מ כא. ציון ג שובר ביד שליש
שובר, שנמצא האם מחזירים את השובר ללווה (או לבעל) אם המלווה (או האשה) מודה שפרע, אם "עדיו בחתומיו זכין לו" או לא, אם כתוב בשטר החוב (או בכתובה) "משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך", שובר שרק מעיד על הפרעון (או על המחילה) או שהוא עצמו יוצר את המחילה, מדוע נאמן המלווה לומר שנתן את השובר ללווה בזמן הכתוב בו - מיגו שהיה יכול למחול, האם המלווה נאמן בזה אחרי שנוצר חיוב הפרעון (כגון אשה שכבר התגרשה) או רק לפני שנוצר (כגון אשה שעוד לא התגרשה) כי רק אז יש מיגו, האם מחזירים את השובר למלוה אם הלווה מודה שלא פרע	ב"מ יט: ציון ד המוצא שובר והמלוה מודה
שוגג
->'אומר מותר' ברוצח ובכל התורה	מכות ז: ציון ב "אומר מותר"
->בן נח ששגג באחת ממצוותיו	מכות ז: ציון ב "אומר מותר"
->רוצח בשוגג
->->חיוב גלות	(ראה: גלות; עיק מקלט)
->->הריגתו ע"י גואל הדם	(ראה: גואל הדם)
->->קליטתו ע"י המזבח	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->תינוק שנשבה שעשה מלאכה בשבת בשוגג - האם חייב חטאת	מכות ז: ציון ב "אומר מותר"
שודא דדייני מהו "שודא דדייני"	קדושין עד. ציון א נאמנות דיין על פסק הדין
שוחט, שהטריף שוחט שגרם בשחיטתו שהבהמה תהיה ספק טריפה - האם חייב לשלם על הנזק, ואם נמצאה סכינו פגומה ואין ידוע האם נפגמה לפני השחיטה או אחריה שהבהמה אסורה מספק - האם חייב לשלם על הנזק, והדין אם נאסרה הבהמה מחמת חומרא שהכל נוהגים בה	ב"ק צט: ציון ח כיצד דנים את השוחט שהטריף מספק
שוחט, שקילקל שוחט שקילקל בשחיטה - האם חייב לשלם על הנזק, אם שחט בחינם או בשכר, אם היה הדיוט או אומן	ב"ק צט: ציון כ פסקה א המראה דינר לשולחני
שוחט
->שיצאה טריפה מתחת ידו
->->האם יש להעבירו ממשרתו	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->האם הוא פסול לעדות	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->איך הוא יכול לחזור לכשרותו	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
שוטה
->לענין האיסור לגרש אישה שוטה	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מי שיש בו רק חלק מסימני שוטה	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מי שיש בו רק סימן אחד מסימני שוטה	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מי שמדבר דברי שטות ולא עושה מעשה שטות	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מי שנמצא בדיכאון	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מי שעשה מעשה של שוטה רק בפעם אחת	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->מי ששוטה לדבר אחד ובשאר הענינים מתנהג כרגיל	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->פסולו לעדות	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->פסולו לשחיטה	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->פתי	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->שגירש	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
->שקידש	חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
שוכר	(ראה: שכירות)
שוכר שכר "חמור זה" או "בית זה" ונפלו - האם חייב להעמיד לו אחר	ב"מ י. ציון א פסקה א התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
שוכר, בית חובת המשכיר לתת לשוכר בית מתוקן במיני אומנות, והדין בשוכר שדה	ב"מ קג: ציון ד חיובי בעל הקרקע בשמירה ובאספקת כלי עבודה
שוכר, בר מצרא משכיר שמכר את ביתו לאחר - האם השוכר יכול להוציא מידו מדין בר מצרא	ב"מ קח. ציון ז פסקה א דין מצרנות בשותפים
שוכר, השכרה לאחר האם שוכר קרקע יכול להשכיר אותה למי שירצה	ב"מ קח: ציון ר פסקה ג זכויות בעל הבנין והאילן לעומת בעל הקרקע
שוכר, חזרת המשכיר האם המשכיר יכול לחזור בו אחרי שהשוכר משך את החפץ	ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
שוכר, כשומר שכר שוכר הוא שומר שכר - השוואה לאומן	ב"מ פ: ציון ה כל האומנים שומרי שכר
שוכר, מתה הבהמה שוכר בהמה ומתה בחצי הדרך - מוכר את הנבילה ושוכר בדמיה בהמה אחרת	ב"מ קט: ציון ה עצים שהתייבשו לפני הזמן בקרקע ממושכנת
שוכר, שינוי שוכר ששינה מדעת בעלים בשימוש השכירות - האם הוא חייב באונסים כגזלן	ב"מ עח. אחרי ציון ז המעביר על דעת בעל הבית
שולחן ערוך כשהשו"ע מביא שתי דעות - כמי הלכה	ב"מ סד: ציון א פסקה ג מלוה שגר בחצרו של הלווה
שולחן ערוך כשיש סתירה בין השולחן ערוך לבין תשובות ר' יוסף קארו - כמי הלכה, וכשיש מחלוקת בין השולחן ערוך לרמב"ם - כמי הלכה	ב"מ קד: ציון ו פסקה ח העיסקא וגדריה
שולחן שבמקדש
->האם הוא מקבל טומאה, מדאורייתא ומדרבנן	חגיגה כו: ציון ה טומאה בכלי עץ העשוי לנחת
->כמה שולחנות היו במקדש	חגיגה כו: ציון ב כמה שולחנות היו במקדש
שולחני המפקיד כסף אצל שולחני - האם הוא חייב כש"ש או חייב באונס	ב"מ מט. ציון ז פסקה א אחריות המוכר על המעות שקיבל לקנין
שולחני המפקיד כסף אצל שולחני - האם מותר לשולחני להשתמש בכסף, ואם זה כסף של הקדש - האם מעל המפקיד	ב"מ מח. ציון ה השימוש במעות שניתנו לקנין ולא קנו
שולחני, אישור מטבע המראה מטבע לשולחני ואמר לו שהוא טוב וקיבלו כתשלום על סמך דבריו והתברר שהמטבע אינו טוב - האם השולחני חייב לשלם, מן הדין או לפנים משורת הדין, אם ראה בחינם או בשכר, בשולחני רגיל או מומחה גדול, אם אמר לפני כן לשולחני שהוא סומך עליו או לא אמר, אם השואל היה חייב לקבל את המטבע על פי דברי השולחני או לא	ב"ק צט: ציון כ המראה דינר לשולחני
שום אכילתו מראשו או מן העלים שלו	ביצה כה: ציון א דרך אכילת שום ובצל
שום, בערב יוה"כ האם מותר לאכול שום בערב יום הכפורים בבוקר	ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
שום, בערב שבת תקנת עזרא לאכול שום בערב שבת - האם אשה או מי שאינו תלמיד חכם או מי שאינו נשוי חייבים בזה, האם יש לאוכלו ביום שישי או בליל שבת, האם תיקן גם לאכול שום בלילה רביעי וחמישי ושישי ושבת, האם התקנה חלה גם בזמן הזה אף שהשתנו הטבעים ובזה"ז אין השום מועיל להרבות את הזרע	ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
שום, סוגיו איזה שום מרבה את הזרע, הצלוי או המבושל	ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
שום
->הברכה עליו	ברכות לו: ציון ט הברכה על פלפלין וזנגביל
->->אם נשתבח עם דברים אחרים על ידי בישול	ברכות לו: ציון ט הברכה על פלפלין וזנגביל
->->כשאוכלים אותו חי או כשאוכלים אותו מבושל	ברכות לח: ציון ב הברכה על ירקות חיים ומבושלים
שומא בטעות, חזרתה נושה שטרף נכס מחייב (כגון לווה או שומר שפשע בפקדון) והתברר שטרף בטעות (כגון שהפקדון נמצא או שהתברר שהיה בביתו כל הזמן או שהיה ללווה כסף מזומן) - האם הנכס חוזר לחייב או שהנושה יכול לתת כסף במקומו, בקרקע או במטלטלין, האם פירות שהצמיח הנכס בינתיים חוזרים לחייב, והדין אם כבר מכר הנושה את הנכס לאחר או נתן אותו במתנה, האם החייב מוכרח לקבל את הנכס חזרה אם הוזל	ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
שומא הדר הלווה זכאי לקבל בחזרה את הקרקע שטרף ממנו המלווה אם ישלם למלווה - האם די בקריעת שטר החלטאתא או האדרכתא או שצריך לעשות קנין חדש ושטר חדש	ב"מ טז: ציון ב קנינו של המלוה בנכסים שנתקבלו לפרעון
שומא, חזרתה נושה שטרף נכס מחייב - האם זכאי החייב לפדות את הנכס חזרה, בקרקע או במטלטלין, האם פירות שהצמיח הנכס בינתיים חוזרים לחייב, והדין אם כבר מכר הנושה את הנכס לאחר או נתן אותו במתנה, האם החייב מוכרח לקבל את הנכס חזרה אם הוזל	ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
שומא, חזרתה נושה שטרף נכס מחייב בעבור חובו - האם זכאי החייב לפדות את הנכס חזרה ע"י תשלום כסף, אם נטרף קרקע או מטלטלין (שמצויים בשוק או שאינם מצויים), והדין אם בינתיים השביח הנושה את הנכס או שהנכס התייקר או השביח ממילא או הוזל - האם זכאי החייב לפדותו ובאיזה מחיר, והדין אם מראש החייב נתן את הנכס לנושה בלי להטריח את ב"ד, והדין אם הנכס נטרף מהנושה ע"י נושה שלו (בהטרחת ב"ד או בלי הטרחת ב"ד) או שהנושה מכר את הנכס (וקנה אותו חזרה או לא קנה) או נתן אותו במתנה או הוריש אותו (אחרי שמת או בירושה מחיים, ליורש אחד או לכמה יורשים), והדין באשה נושה שטרפה את הנכס ונישאה (ומתה או לא מתה) - האם החייב זכאי לפדות את הנכס מבעלה, האם בעל של אשה חייבת (שנשא אותה אחרי הטריפה) זכאי לפדות את הנכס מהנושה (אם מתה או לא מתה)	ב"מ לה. ציון ח החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
שומע כעונה	(ראה גם: הוצאת אחרים)
שומע כעונה
->אם לא שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה	ברכות נג: ציון ח יוצאים ידי חובה בשמיעה של ברכה
->אם ענה אמן או לא ענה	ברכות נג: ציון ח יוצאים ידי חובה בשמיעה של ברכה
->האם צריך שהשומע יתכוון לצאת והמברך יתכוון להוציאו	ברכות נג: ציון ח יוצאים ידי חובה בשמיעה של ברכה
שומע כעונה
->בהלל - כשהש"צ אומר "ברוך הבא" האם הציבור עונה "ברוך הבא" או "בשם ה'"	סוכה לח: אחרי ציון ב נוסח האמירה בפסוק "ברוך הבא"
->בתפילה ובברכות	סוכה לח: ציון ב שומע כעונה
'שומע תפילה'
->יחיד שמוצא את הציבור מתפללים ומתחיל להתפלל - האם הוא צריך לכוון בתפילתו כדי שיגמור ויענה "אמן" על ברכת "שומע תפלה"	ברכות כא: ציון א תפילת היחיד כשמוצא את הציבור מתפללים
שומר	(ראה גם: תחילתו בפשיעה וסופו באונס)
שומר אבידה האם הוא שומר חינם או שומר שכר, האם שומר דמי אבידה הוא ש"ש או שואל	ב"מ כח: ציון י שומר אבידה ושומר דמי אבידה
שומר אבידה האם שומר אבידה הוא שומר שכר או שומר חנם	ב"ק עט: ציון ד הגדרת גנב וגזלן
שומר אבידה האם שומר אבידה שומר שכר או שומר חנם, והאם חייב כפל אם טען טענת גנב ונשבע ונמצאה בידו, והדין אם טען טענת לסטים מזויין	ב"ק נו: ציון ו שומר אבידה
שומר אבידה, אחריותו האם שומר אבידה נחשב שומר שכר לכל דבר	ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
שומר אבידה, בבעלי חיים המוצא בעל חיים ונגנבה או אבדה - האם חייב, והאם חייב לשמור עליה שמירה מעולה, והדין אם החזיר אותה למקום שאינו רשות הבעלים ואינו מקום המשתמר אלא שהבעלים נכנסים ויוצאים שם תדיר	ב"ק נז. ציון א דין שומר בעל חי
שומר האם יש חיוב שמירה אם ייחדו לפקדון קרן זוית בבית השומר, או אמר "הא ביתא קמך"	ביצה לט: ציון ו עירוב תחומין על פירותיו שבעיר אחרת
שומר המכניס בהמתו או חפציו לחצר חברו ברשות - האם בעל החצר חייב בשמירה, אם קיבל על עצמו שמירה בפירוש או לא קיבל, והדין אם בהמתו הזיקה לחפצים	ביצה מ. ציון ב דין היזק במכניס פירותיו לחצר חבירו
שומר העיר, אחריותו האם שומר עיר ששמר כדרך השומרים פטור מתשלומים או שצריך לשמור שמירה מעולה ופטור רק באונס גמור	ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
שומר כשות שומר כשות שביקש ממשרתו להכין לו שיכר מהכשות שלו והלך והכין מהכשות המופקד - האם השומר חייב על קלקול הפקדון, בשומר חינם או בשומר שכר, הדין אם המשרת שהה זמן רב בהבאת הכשות או חזר מהר מדי כך שהשומר היה צריך לדעת שלקח מהכשות המופקד, האם המשרת חייב, אם שתי הערימות היו בבית אחת או בשני בתים, האם השומר או המשרת חייבים להישבע	ב"מ מב: ציון ה פקדון שאבד ע"י טעות של המשרת
שומר לסטים מזוין שגזל את הבהמה מרועה מזוין	ב"מ ו: ציון ד פסקה ה תקפו כהן
שומר ממתי מתחיל זמן חיובו - משעת משיכה או משעת פשיעה, האם כשיש ספק הוא מוגדר "איני יודע אם פרעתיך" או "איני יודע אם נתחייבתי לך"	ב"מ ב: ציון א פסקה ה כחו של עד המסייע לפטור משבועה
שומר שומר המשתמש בפקדון ברשות והחזירו למקומו - האם מפסיק להיות חייב כשואל	ב"מ מא. ציון ג פסקה ה שליחות יד בפקדון
שומר שומר חמץ בערב פסח או שומר פירות מרקיבים - האם הוא רשאי לקנותם לעצמו או שצריך למכור לאחרים מפני החשד	ב"מ כח: ציון ט פסקה ב דרכי הטיפול באבידה שלא באו לקחתה
שומר שומר כסף שרשאי להשתמש בו (כגון שולחני) - האם הוא שומר שכר או שואל	ב"מ כח: ציון י שומר אבידה ושומר דמי אבידה
שומר שומר כסף שרשאי להשתמש בו (כגון שולחני) והתחיל להשתמש - חייב על הכל באונס כלווה	ב"מ מא. ציון ג פסקה ג שליחות יד בפקדון
שומר שומר ספר שהלכו בעליו לחו"ל או שהם בעיר - כל כמה זמן חייב לגוללו, בספר ישן או חדש, והאם רשאי לקרוא בו כשמגוללו	ב"מ כט: ציון ב פסקה א טיפול בספרים, במציאה ובפקדון
שומר שור המזיק שור שנמסר לשמירה לכמה בני אדם ופשע אחד מהם והשור נשמר על ידי האחרים ויצא השור והזיק - האם מי שפשע חייב	ב"ק י. ציון ה מסר שורו לחמישה ופשע בו אחד והזיק
שומר שכר האם די שישמור כמו שהבעלים עצמו שומר או צריך לשמור יותר טוב	ב"מ לו: ציון ד נפלה מראש ההר
שומר שכר האם המתעסק חייב על חלק הפקדון כשומר שכר או כשומר חינם, האם שומר שמקבל שכר על דבר אחר שהוא עושה בעבור בעל הנכס (ולא בעבור השמירה) נחשב ש"ש, האם שומר שמקבל שכר נחשב ש"ש אם היה שומר גם בלי השכר, האם שומר שמחזיק את החפץ כבטחון שיקבל שכר על עבודה שעשה עבור בעל נכס - נחשב ש"ש	ב"מ קד: ציון ו פסקה ו-ח העיסקא וגדריה
שומר שכר האם יכול לשמור כסף מופקד בקרקע	ב"מ מב. ציון א פסקה ג דין שמירת כספים
שומר שכר האם מוצא כלים שמשתמש בהם לצרכו נעשה שומר שכר בהנאה זו	ב"מ ל. ציון א שימוש במציאה לצרכו ולצרכה
שומר שכר, אחריותו האם שומר שכר ששמר כדרך השומרים פטור מתשלומים או שצריך לשמור שמירה מעולה	ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
שומר שכר, אחריותו וחיוביו שומר שכר חייב בגניבה ואבידה - ממתי נחשב אונס ופטור, האם צריך תמיד להיות יושב ומשמר או שדי בשמירה במקום שמור היטב, האם חייב בגניבה ואבידה שהיו באונס	ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
שומר שכר, בשור הנסקל שומר שכר ששמר שמירה מעולה והשור המית אדם ונסקל - האם חייב לשלם לבעלים את דמי השור כמו שחייב בגניבת אונס	ב"ק מה. ציון ג חיוב תשלומים ונזיקין בשומרים ששמרו כראוי
שומר שכר, שכרו שומר שכר בדבר שאין עליו חיוב אחריות (כגון קרקע והקדש) - האם מקבל את שכרו בלי להישבע שנאנס, ואם התנה להיפטר בגניבה ואבידה - האם מקבל את שכרו אם נגנב או אבד	ב"מ נח. אחרי ציון ב שבועה של שומר שכר בשביל לקבל שכרו
שומר שכר, שמסר לשומר האם הוא רשאי למסור לבני ביתו או לשומר חינם שהבעלים רגיל להפקיד אצלו	ב"מ מב. ציון ב פסקה ב שומר שמסר את הפקדון לבני ביתו
שומר של פרי
->האם הוא חייב בערלה	ברכות לו. ציון י כיצד מברכים על קליפות הפרי וכיוצא בהן; ברכות לו: לפני ציון ה הגדרת שומר הפרי לענין ערלה
שומר שמסר לשומר האם השומר הראשון חייב, מה טעם החיוב, האם מותר למסור לכתחלה לשומר אחר, האם המסירה נחשבת פשיעה או כגזלן, הדין אם מסר לאדם המוחזק לכשר יותר ממנו, הדין אם מסר למי שהמפקיד רגיל להפקיד אצלו ופשע או שאין ידוע האם נאנס, הדין אם יש עדים שנאנס (ומעידים גם שלא פשע ולא שלח יד או לא מעידים כך) או שהראשון נשבע שנאנס, הדין בש"ש שמסר לש"ח ויש עדים שנאנס באונס שאולי נבע מהמסירה או שמתה כדרכה, הדין בש"ש שמסר לש"ח שהמפקיד רגיל להפקיד אצלו - האם הראשון חייב אם השני נשבע שנאנס או רק נשבע שלא פשע או הלך למדינת הים, מי נחשב שהמפקיד רגיל להפקיד אצלו - אם הפקיד אצלו פעמיים או יותר או רק בשעת חירום או אם העני או נעשה חשוד בינתיים או אם היה מפקיד אצלו רק דבר יותר זול מהפקדון הנוכחי או אם בינתיים התחיל להפקיד אצל אחרים, מי שהיה שומר בבעלים ומסר לאחר שלא היה בבעלים, האם ש"ח שמסר לש"ש נחשב פשיעה, ממתי מתחיל החיוב - משעת המסירה או משעת הנזק (נ"מ אם נחשב "איני יודע אם נתחייבתי" או "איני יודע אם פרעתיך"), האם שומר שמסר לחרש שוטה וקטן זו פשיעה, האם הראשון חייב אם השני שלח יד	ב"מ לה: ציון ג שומר שמסר לשומר
שומר שמסר לשומר מדוע הראשון חייב מטעם חוסר מהימנותו של השני להישבע, נאמר שהראשון ייחשב עד המסייע לשני לפוטרו מלהישבע	ב"מ ב: ציון א פסקה ה כחו של עד המסייע לפטור משבועה
שומר שמסר לשומר מדוע שומר שמסר לשומר חייב, האם יכולת המפקיד לטעון "את מהימנת לי בשבועה, האיך לא מהימן לי" תלויה בכשרותו של השני, אם העידו עדים שהשני שמר כראוי ולא פשע אלא נאנס - האם הראשון פטור, אם גרע בשמירה (כגון שומר שכר שמסר לשומר חינם) האם הראשון פשע בעצם המסירה וחייב אפילו באונס	ב"ק יא: ציון ה שומר שמסר לשומר
שומר שמסר לשומר שוכר שהשאיל והבהמה מתה באונס - האם השואל משלם לשוכר או למשכיר, אם השוכר נשבע שקרה אונס או שיש עדים על האונס או שהמשכיר ראה את האונס, והדין אם המשכיר התיר לשוכר להשאיל ולדון עם השואל, והדין בשומר חינם שמסר לשומר שכר ונגנבה או אבדה - האם שומר השכר משלם לשומר חינם או למפקיד ומי צריך לשלם לשומר השכר את שכרו	ב"מ לה: ציון ג פסקה א שומר שמסר לשומר
שומר שמסר לשומר שומר בהמה שמסר אותה לשומר אחר והוזקה - האם הבעלים דנים עם הראשון או עם השני, והדין אם מסר לברזיליה או לבני ביתו ויש להם ממה לשלם או אין להם	ב"ק נו: ציון ד שומר בהמה שמסרה לשומר והזיקה
שומר שמסר לשומר שומר בהמה שמסר אותה לשומר אחר ויצאה והזיקה - האם הניזק נפרע מהראשון או מהשני או מהבעלים, והדין אם מסר לברזיליה ויש לו ממה לשלם או אין לו	ב"ק נו: ציון ד שומר בהמה שמסרה לשומר והזיקה
שומר שמסר לשומר שומר שמסר לשומר ומיעט בשמירתו כגון שומר שכר שמסר לשומר חינם או שואל שמסר לשומר שכר והוא שאל או שכר בבעלים - האם פטור מדין שאילה בבעלים	ב"מ צד. אחרי ציון ח שאילת בעלים באמירה
שומר, בהמה כלבים או זאבים שטרפו את הבהמה הנשמרת - מתי הוא נקרא אונס	ב"מ צג: ציון ד פגיעת כלבים באונס
שומר, בהמה רועה שהניח את עדרו ובא לעיר ונטרפה בהמה - מתי חייב לשלם, אם נכנס לעיר בזמן שרועים רגילים להיכנס או לא, רועה בשכר או רועה בחינם	ב"מ צג: ציון א רועה שהניח עדרו ונכנס לעיר
שומר, בהמה רועה שהניח את עדרו ובא לעיר ונטרפה בהמה ואילו היה שם לא היה יכול להציל - האם חייב, אם נכנס לעיר בזמן שרועים רגילים להיכנס או לא, אם נכנס לעיר אחרי ששמע את קול החיות הטורפות או לפני כן	ב"מ קו. ציון ו פסקה ב לא זרעה כלל והיתה מכת מדינה
שומר, בהמה רועה שלא טרח להציל את העדר מחיות או טרח בהצלה ולא הצליח, בשומר שכר או בשומר חינם	ב"מ צג: ציון ד חיוב הרועה להציל מפני החיות והדומים להם
שומר, בהמה שומר בהמה שסיגף אותה ומתה ולא ברור אם הבהמה מתה מחמת הסיגוף - האם השומר חייב, בשומר שכר ובשומר חינם	ב"מ צג: ציון צ סיגפה ומתה
שומר, בהמה שנדחפה שומר בהמות ובהמה אחת נדחפה על ידי חברותיה בזמן העברת בהמות יחד על גשר - האם חייב מטעם פשיעה	ב"מ צג. ציון ע אחריותו וחיוביו של שומר שכר
שומר, בהמה שנפלה מהר אם העלה אותה להר או עלתה מעצמה (והיה יכול למנעה או לא היה יכול) ונפלה - האם חייב, אם היה שם מרעה שמן או לא, אם היה יכול למנוע אותה מלרדת או לא, בשומר חינם או בשומר שכר	ב"מ לו: ציון ד נפלה מראש ההר
שומר, בהמה תקף ליסטים מזוין את הבהמה הנשמרת וגם הרועה מזוין - האם הוא פטור מטעם אונס	ב"מ צג: ציון ת אונס בליסטים מזוין ורועה מזוין
שומר, במפקיד קטן קטן שהפקיד - האם הנתבע חייב שבועת השומרים, והדין אם הפקיד כשהוא קטן ותבעו לאחר שגדל והפקדון בעין או אינו בעין, האם חייב כפל אם טען טענת גנב ונשבע לקטן, האם חייב אם פשע בשמירה	ב"ק קו: ציון ג חיובי ממון ושבועה כשהתובע קטן
שומר, בשור מועד שור שהועד ברשות שומר וחזר לבעלים - האם חוזר בכך לתמותו	ב"ק לט. ציון ג שור שהועד ברשות האפוטרופוס וחזר לבעלים
שומר, גובה התשלום כששומר משלם משום שהפקדון אבד או נגנב - האם נאמן לומר כמה היה שווה בשעת האבדן או שהוא חייב להישבע בגלגול אגב שבועת "אינה ברשותי"	ב"מ לג: ציון ב פסקה ז שומר ששילם ולא רצה להשבע
שומר, דמי פדיון שבויים שומר כספי פדיון שבויים שבאו עליו שודדים ומסר להם את הכסף כדי להציל את עצמו - האם חייב לשלם, אם השומר עני או עשיר, אם היה לו כסף אחר בביתו או לא, מעיקר הדין או ממידת חסידות, אם היה בסכנת נפשות כשנתן או לא היה, אם הכסף נועד לפדיון שבויים סתם או לשבויים מסוימים	ב"ק קיז: ציון ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
שומר, הוזל הפקדון אבד הפקדון והשומר שילם ונמצא הפקדון והוזל - האם המפקיד חייב לקבלו חזרה ולהחזיר לשומר מה ששילם	ב"מ לה. ציון ו שומא בטעות
שומר, העביר פקדון שומר שהעביר את הפקדון (כגון חבית) ונשבר או שנתקל והוזק - האם הוא חייב בנזק כדין פושע, האם הוא נפטר בשבועה, מה נוסח השבועה, בשומר חינם או בשומר שכר	ב"מ פב: ציון ג שומר שהעביר חבית ונשברה
שומר, הקדש האם שומר הקדש חייב להישבע שההקדש אבד באונס, מדאורייתא או מדרבנן, בשומר חינם או בשומר שכר, שבועה להיפטר מתשלומים או שבועה לקבל את שכרו, האם חייב להישבע שאינה ברשותו, מדאורייתא או מדרבנן	ב"מ נח. ציון ב שבועת שומרים בהקדש
שומר, השבועות האם חיוב שומר להישבע שלא שלח יד ושאינה ברשותו היא חיוב עצמאי או רק בגלגול אגב השבועה שנאנס, האם חייב להישבע שתי שבועות אלו כשיש עדים שנאנס או אם הוא מוכן לשלם, האם שומר שכר צריך להישבע שלא פשע, אם נשבע שנגנב האם צריך להישבע שאינו ברשותו, האם שומר שטר או קרקע צריך להישבע שאינו ברשותו, האם שומר צריך להישבע שלא פשע אם יש עדים שנגנב	ב"מ ו. בהשלמות בסוף המסכת שבועה על תביעה ממונית שיסודה בקרקעות
שומר, השבת הפקדון שני אנשים שאחד מהם הפקיד כלי קטן ואחד הפקיד כלי גדול והשומר שכח מי הפקיד מה - מה חייב השומר להחזיר לכל אחד	ב"מ לז. ציון א פסקה ז המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
שומר, השבת הפקדון שני אנשים שאחד מהם הפקיד מאה ואחד הפקיד מאתיים והשומר שכח מי הפקיד כמה - כמה חייב השומר להחזיר לכל אחד, אם הפקידו יחד או בנפרד, בכריכה אחת או בשתי כריכות, אם המאתיים היו בכריכה אחת או בשתי כריכות, בחיוב מן הדין או לצאת ידי שמים, אם המפקידים תובעים אותו או אין תובעים אותו או שכחו, האם מניחים את המנה השלישי ביד השומר או ביד ב"ד	ב"מ לז. ציון א המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
שומר, השבת הפקדון שני אנשים שאחד מהם הפקיד פקדון והשומר שכח מי הפקיד - האם משלם לכל אחד או משלם שיעור אחד לשניהם, בחיוב מן הדין או לצאת ידי שמים, והדין אם מתו המפקידים	ב"מ לז. ציון א המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
שומר, זכייתו בכפל	(ראה: כפל, בשומר)
שומר, זמן חיובו האם חיוב שומר מתחיל משעת המשיכה (ואונס מבטל את החיוב) או משעת הפשיעה	ב"ק קח: ציון ט חיוב השומר על פקדון שנאנס והוחזר
שומר, חובת בדיקה מי שקנה שור בלי שיניים טוחנות ולכן אינו מסוגל לאכול ומסר אותו לרועה ומת - אחריות הרועה כלפי הקונה (כשומר) מפני שהיה צריך לבדוק האם השור אוכל, כמה חייב לשלם פחות משווי שור מפני שבלאו הכי היו צריכים לשוחטו או משום שקשה היה לו לגלות את המום	ב"מ מב: ציון ב מקח טעות בקנין על ידי ספסר, תשלום דמי בשר בזול
שומר, חזרת המפקיד המפקיד אצל שומר חנם או שומר שכר - האם יכול לחזור בו אחרי שהשומר משך	ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
שומר, חיוב כמזיק שומר חינם ששבר כלי ולא פשע - מדוע אינו חייב מדין אדם המזיק	ב"ק כו. ציון ב אדם המזיק באונס
שומר, כסף אם השומר מוליך את הכסף המופקד בדרך איך עליו לשמור אותו - בידו או לפניו בזמן שגנבים מצויים או אינם מצויים, אם הוא שומר את הכסף בביתו האם די שישאיר שם את בניו הקטנים וינעל בפניהם כראוי, האם צריך לשמור את הכסף בקרקע בשעה שגנבים מצויים או שאינם מצויים (כגון בזה"ז) או שאמר לו המפקיד שיתכן שיזדקק לכסף בזמן הקרוב או שדרכו של השומר לשמור את כספו בתיבה (והמפקיד יודע על כך או אינו יודע) או אם הוא גר בבית חזק, הפטור מקבורה בקרקע אם הפקיד אצלו ערב שבת בין השמשות (או מחצות היום) - מתי חייב לקבור במוצאי שבת אם הוא (השומר או המפקיד) תלמיד חכם או סתם אדם, האם צריך לקבור פרוטות בקרקע, האם חובת השמירה בקרקע היא בשומר חינם או בשומר שכר, איפה יטמין כשמצויים גשושאי או טפוחאי או פרומאי - בקרקע או בכותל, האם צריך להטמין בעומק טפח כשמטמין בקרקע או בכותל, שמירה בכיפה של אבנים, שמירת לשון זהב וכסף, הדין במשכון או בכסף שנמסר בשביל עיסקא	ב"מ מב. ציון א דין שמירת כספים
שומר, כסף שולחני שהופקד אצלו כסף לא צרור שמן הסתם רשאי להשתמש בכסף - האם הוא חייב באונס לפני שהשתמש או אחרי שהשתמש (בחלקו או בכולו), האם חייב להחזיר את אותם מטבעות לפני שהשתמש בכסף, האם הוא נחשב שואל או לווה, האם יכול לומר "הרי שלך לפניך" אם פסלה המלכות את המטבעות, האם סתם אדם כשולחני בזמן שרוב הפרנסה היא בשימוש במטבעות	ב"מ מג. ציון א המפקיד מעות אצל שולחני
שומר, כפועל השומר פירות במחובר או בתלוש בשעת גמר מלאכה או לפני גמר מלאכה - האם יש לו זכות אכילה בפירות כמו פועל, מהתורה או מהלכות מדינה	ב"מ צג. ציון ו זכות אכילה של השומרים בפירות תלושים ומחוברים
שומר, מכירת חמץ ערב פסח האם שומר חמץ צריך למכור אותו ערב פסח, האם הוא חייב לשלם אם לא מכר	ב"מ לח. ציון א פסקה ה, ז מוכרים פקדון שהולך ונפסד
שומר, מכירת פקדון המתקלקל שומר פירות שהולכים ומרקיבים - האם מותר לו למכור אותם, אם חסרו במידה שרגילים לחסור כל שנה או יותר או שחסרו את חסרונם השנתי תוך פחות משנה או שחסרו תוך זמן מסוים יותר מחסרונם הרגיל באותו זמן, אם המפקיד נמצא במקום קרוב או בחו"ל, בפירות שעמל המפקיד בגידולם או שקנאם בשוק, האם צריך למכור דווקא לכהנים מחשש שהמפקיד עשאם תרומה על פירות אחרים, בזמן שנהג חיוב תרומה מדאורייתא או בזמן הזה שתרומה היא מדרבנן, והדין אם הפירות כבר התקלקלו ומוכר רק כדי למנוע הפסד מועט של הקנקנים, האם רשאי למכור לעצמו או צריך למכור דוקא לאחרים, אם לא מכר האם חייב לשלם או שהחיוב למכור הוא רק מדין השבת אבידה	ב"מ לח. ציון א מוכרים פקדון שהולך ונפסד
שומר, משיכה האם שומר מתחייב משעת סילוק הבעלים או רק כשהוא מושך את הפקדון, והדין אם אמר לבעלים "הנח לפני", והדין בשואל	ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
שומר, נגנב הפקדון אם נגנב הפקדון באונס והוכר הגנב - האם חייב השומר לתבוע את הגנב בדין, בשומר חינם או שומר שכר, אם נשבע השומר לפני שהוכר הגנב או אח"כ, והאם חייב לשלם למפקיד אם ידוע שיוכל השומר להוציא מהגנב בדין	ב"ק קח: ציון ו חיוב השומרים על פקדון שנגנב באונס
שומר, נגנב הפקדון אם נגנב הפקדון באונס והוכר הגנב - האם חייב השומר לתבוע את הגנב בדין, והאם חייב לשלם למפקיד אם ידוע שיוכל השומר להוציא מהגנב בדין	ב"ק קח: ציון ט חיוב השומר על פקדון שנאנס והוחזר
שומר, נגנב הפקדון אם נגנב הפקדון באונס והחזירו הגנב לבית השומר - האם חייב עדיין בשמירה	ב"ק קח: ציון ט חיוב השומר על פקדון שנאנס והוחזר
שומר, נגנב הפקדון מי שגנב פקדון והודה לשומר וכשתבעו המפקיד כפר ובאו עדים שגנב - האם פטור מכפל מטעם מודה בקנס (האם השומר נחשב כבעלים לעניין ההודאה כיון שהמפקיד ממשיך לרצות שיהיה שומר), אם לפני שהודה נשבע באמת שנגנב באונס או נשבע לשקר שארע אונס אחר או עמד להישבע לשקר ולא איפשר לו המפקיד להישבע, אם המפקיד תבע את הגנב לפני שבאו העדים או אחרי שבאו	ב"ק קח: ציון א הגנב שהודה לשומר לאחר שנשבע
שומר, נדחפה הבהמה שומר חינם המעביר בהמות ודחפה אחת את חברתה ונפלה והוזקה - האם חייב	ב"ק נז: ציון ז בהמה שנפלה לגינה ונהנית
שומר, נזק זמני השוכר פרה ונולדה בה מכה בפשיעה וסופה להתרפא - האם חייב	ב"ק פו. ציון ד תשלומי נזק על חבלה העתידה להתרפא
שומר, נזק חיצוני האם שומר חינם חייב בנזק שניזק הפקדון על ידי מזיק חיצוני שנכנס לרשותו	ב"מ פא: ציון ג נוסח התחייבות לקבלת שמירה
שומר, נשיאת משא נשאו אדם אחד או שנים משא שכבד לאחד וקל לשניים ונשבר - האם חייבים בכל הנזק או בחלקו, בשכיר יום או בקבלן	ב"מ פג. ציון ו משא שכבד לאחד וקל לשניים, ונשבר
שומר, עבד שומר עבד שפשע - האם חייב בתשלומים או בשבועה, בשומר שכר או בשומר חינם	ב"מ צד. אחרי ציון ח שאילת בעלים באמירה
שומר, על גרנות המכניס פירותיו ללא רשות למקום שיש בו שומר גרנות - האם השומר חייב בשמירתם	ב"ק נט: ציון ב המגדיש בתוך שדה חבירו
שומר, על חש"ו אדם שמסר את ביתו לשמירה ובתוך הבית היו חש"ו וקפצו ממטה למעלה ושברו כלים - האם השומר חייב	ב"ק כא: ציון ו נזק הנגרם מקפיצה משונה
שומר, פשיעה האם פשיעה היא בכלל חיובי שמירה או שהיא בגדר מזיק בידיים	ב"מ צד. ציון ב שומר שעושה תנאי להפטר על פשיעתו
שומר, צדקה שומר כספי צדקה שפשע בהם - האם חייב, אם הופקד אצלו ע"מ שיחזיר או שיחלק לעניים, והדין אם הזיק לכסף בידיים	ב"ק קיז: ציון ב פסקה ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
שומר, קבלת שמירה האומר לחברו "שמור לי דבר זה" והיה בשוק והשיב "הנח" או "הנח לפניך" או "הנח לפני" או שהיה בחצרו והשיב "הנח" או "הכנס" או "הנח על בהמתי" - האם הנפקד מתחייב בזה בחיוב שמירה, והדין אם המפקיד מבטיח שכר	ב"מ פא: ציון ג נוסח התחייבות לקבלת שמירה
שומר, קבלת שמירה מפקיד המבקש מבעל בית לשמור לו ואמר לו "הרי הבית לפניך" - האם זו נחשבת קבלת שמירה, והדין אם משלם שכר לבעל הבית	ב"מ מט: ציון א קבלת שמירה באומר 'הרי הבית לפניך'
שומר, קנייה ממנו האם מותר לקנות פירות משומר פירות או שחזקתם גנובים מבעל הפירות	ב"ק קיט. ציון א קבלת פירות מאריס
שומר, קנייה ממנו האם מותר לקנות פירות משומר פירות או שחזקתם גנובים מבעל הפירות, אם הוא מוכר בפתח הגינה או מאחורי הגינה, אם הסלים והפלס לפניהם או לא	ב"ק קיט. ציון ב קניה משומרי פירות
שומר, קנין האם שומר חייב בשמירה אם לא משך את הפיקדון	ב"מ פא: ציון ג נוסח התחייבות לקבלת שמירה
שומר, רשות הכנסה בעל בית או חצר שנתן רשות לחבירו להכניס קדירותיו לתוך ביתו או חצירו - האם יש בכך קבלת אחריות לשמור על הקדירות	ב"ק נט: ציון ב המגדיש בתוך שדה חבירו
שומר, רשות הכנסה בעל חצר הנותן לחברו רשות להיכנס עם ממונו לחצרו - האם יש בכך קבלת אחריות שמירה מצד בעל החצר	ב"מ מט: ציון א קבלת שמירה באומר 'הרי הבית לפניך'
שומר, רשות הכנסה בעל חצר הנותן לחברו רשות להיכנס עם ממונו לחצרו - האם יש בכך קבלת אחריות שמירה (מצד בעל החצר) על הממון או שהוא חייב כשומר רק אם קיבל על עצמו את האחריות בפירוש, והאם הוא חייב באונס	ב"ק מז. ציון ח נזקי ממון בחצר חבירו כשנכנס ברשות ושלא ברשות
שומר, רשות הכנסה בעל חצר הנותן לחברו רשות להכניס את ממונו לחצרו - האם יש בכך קבלת אחריות שמירה (מצד בעל החצר) על הממון, והאם הוא חייב גם על נזקים הבאים מבחוץ, כגון שבא שור מבחוץ ונגחו או שהממון ניזוק ע"י רוח או שהשור יצא וננגח בחוץ, אם אפשר לגבות את הנזק מהאדם שמבחוץ או שאי אפשר, והדין אם קיבל שמירה בפירוש	ב"ק מז: ציון ח היקף האחריות של בעה"ב כשקבל לשמור
שומר, רשות הכנסה בעל שדה שנתן למישהו רשות להכניס תבואה ולעשות גדיש בשדהו - האם יש בכך קבלת אחריות לשמור על התבואה, והדין אם שומר הגרנות הוא שנתן רשות	ב"ק נט: ציון ב המגדיש בתוך שדה חבירו
שומר, שבועה אמר השומר "איני משלם" אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר - האם יכול לחזור בו ולהישבע	ב"מ לג: ציון ב פסקה ב שומר ששילם ולא רצה להשבע
שומר, שבועה אמר השומר "איני משלם" אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר - האם יכול לחזור בו ולהישבע	ב"מ לד: ציון ב פסקה א דיני שבועה שאינה ברשותו
שומר, שבועה האם השבועות שלא פשע ושלא שלח יד הן מעיקר חיובו או רק אגב השבועה שנאנס	ב"מ לה: ציון ג פסקה ד שומר שמסר לשומר
שומר, שבועה האם שומר יכול להישבע שבועות השומרים ולהיפטר במקום שידוע שעדים מצויים, אם הוא טוען שנאנס או שהשיב את הפקדון, והדין בשואל שטוען שהבהמה מתה בשעת מלאכה, או שוכר שטוען שנאנס	ב"מ פג. ציון ב חיובו של השומר במקום שהעדים מצויים
שומר, שבועה שאינו ברשותו מתי הוא חייב להישבע שבועה זו - אם הוא רוצה לשלם או אינו רוצה או שכבר שילם, או אם רצה להישבע שלא פשע וחזר בו כשראה שהמפקיד גילגל עליו שבועות אחרות ושילם, אם הפקדון הוא דבר מצוי או שאינו מצוי או שיש ויכוח בין השומר למפקיד כמה היה שווה, האם החיוב להישבע היא מהתורה או מדרבנן, אם נשבע שלא פשע האם צריך להישבע בפירוש שאינה ברשותו או שזה משתמע מדבריו שלא פשע כי הוא נשבע על דעת ב"ד, האם אפשר לגלגל שבועות אחרות אגב שבועה זו	ב"מ לד: ציון ב דיני שבועה שאינה ברשותו
שומר, שבועת אשתו האם אשת שומר יכולה להישבע ולפטור את בעלה	ב"ק פז. ציון ד החיובים הממוניים של אשה נשואה
שומר, שבועתו שומר שדה זרועה ושטפה נהר - האם חייב להישבע שלא פשע או שהזרעים נחשבים כקרקע	ב"מ נו: ציון ה דין שבועה בחיטים שזרעם בקרקע
שומר, שבח של הפקדון אבד הפקדון והמפקיד טרף נכס מהשומר בתמורה ונמצא הפקדון והתייקר - האם השומר חייב להחזיר את הפקדון (תמורת החזרת הנכס שלו) או רק לשלם את שווי התתייקרות	ב"מ לה. ציון ח פסקה א החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
שומר, שבח של הפקדון אבד הפקדון והשומר שילם (אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא - האם השומר זוכה בשבח שמגופו או שמעלמא או בהתייקרות, במה שהשביח משעת ההפקדה עד התשלום או מה שהשביח אחרי התשלום, והדין אם השומר לא שילם אבל אמר "הריני משלם", אם טען טענה המחייבת אותו או הפוטרת אותו	ב"מ לג: ציון ב פסקה ז שומר ששילם ולא רצה להשבע
שומר, שבח של הפקדון אבד הפקדון והשומר שילם ונמצא הפקדון והתייקר - האם השומר זוכה בשבח של ההתייקרות, אם שילם מרצונו או רק אחרי שב"ד כפוהו לשלם, אם ב"ד גבו ממנו כסף או קרקע או מטלטלין	ב"מ לה. ציון ו שומר ששילם על ידי כפית בית דין
שומר, שגנב שומר שגנב את הפקדון והחזיר אותו למקומו בביתו בלי ידיעת המפקיד - האם יצא ידי חובת השבה או לא, והדין אם החדירו לבית המפקיד בלי ידיעתו, אם הנגנב מנה את נכסיו ומצא את המספר המלא או לא מנה	ב"ק קיח: ציון ג אופן ההשבה של שומר שגנב
שומר, שור המזיק שומר שקיבל על עצמו לשמור שור - האם קיבל מן הסתם גם לשמור שלא יזיק או שצריך קבלה מפורשת	ב"ק יג: ציון מ קבלת שמירת נזיקין ע"י השומרים
שומר, שור הנסקל שומר שור והמית ונגמר דינו לסקילה ובא אחר וגנבו וטבחו - האם חייב לשלם לשומר תשלומי ארבעה וחמישה מצד שעכשו יצטרך לשלם למפקיד ואילו השור היה בידו היה יכול לומר "הרי שלך לפניך"	ב"ק צח: אחרי ציון א פסקה ג דבר הגורם לממון
שומר, שור הנסקל שומר שור ופשע בשמירתו והשור המית ונגמר דינו להיסקל והחזירו לבעליו - האם נפטר בכך מלשלם על פשיעתו, והדין בשאר איסורי הנאה	ב"ק מה. ציון א החזרת שור שנגמר דינו להסקל
שומר, שור שהזיק שומר שור ויצא והזיק - האם חייב לשלם כופר ונזק לניזק, בשומר חינם או שומר שכר או בשואל, אם שמר שמירה פחותה או מעולה, והאם הבעלים חייבים כשהשומר פטור, בשור תם או מועד, והאם השומר חייב לשלם לבעלים את דמי השור אם השור נסקל או שהניזק גבה מגוף השור התם	ב"ק מה. ציון ג חיוב תשלומים ונזיקין בשומרים ששמרו כראוי
שומר, שור שהזיק שומר שור ויצא והזיק - האם חייב לשלם לניזק, בשומר חינם או שומר שכר או בשוכר או בשואל, אם שמר שמירה פחותה או לא שמר, אם קיבל בפירוש שמירת נזקים או קיבל שמירה סתם, בשור רגיל או שהכיר בו שהוא נגחן, והאם השומר חייב לשלם לבעלים את דמי השור אם השור נסקל או שהניזק גבה מגוף השור התם	ב"ק מה: ציון ב קבלת שמירת נזיקין על ידי השומרים
שומר, שור שומר שקיבל שמירת נזקי שור שהוא יזיק לאחרים - האם חייב לשלם לבעלים אם