טבול יום
->ששימש או שנכנס למקדש	סנהדרין פג. ציון י טבול יום ששימש
טביחה ומכירה חייב גם אם עשה ע"י שליח	ב"מ מד. ציון א השולח יד בפקדון על ידי שליח
טביחה ומכירה שנים שגנבו שור או שה וטבח אחד לדעתו ולדעת חברו	ב"מ ח. ציון ג שותפים שגנבו
טבילה	(ראה גם: ברכת הטבילה)
טבילה	(ראה גם: מעיין; מקוה)
->בגל שנתלש מן הים
->->האם צריך ארבעים סאה	חגיגה יט. ציון א ארבעים סאה בגל שנתלש
->->בטבילת אדם או כלי	חגיגה יט. ציון א ארבעים סאה בגל שנתלש
->->כשעודנו באויר (כיפה), מהתורה ומדרבנן	חגיגה יט. ציון ב דין טבילה בכיפה של גל
->בים
->->האם צריך ארבעים סאה	חגיגה יט. ציון א ארבעים סאה בגל שנתלש
->במעיין	(ראה: מעיין)
->במקוה	(ראה: מקוה)
->האם כוונה מעכבת בטבילה לחולין	חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->הטבלת בגד לח לקודש
->->קשור או שאינו קשור	חגיגה כ: אחרי ציון ב הטבלת בגדים וכלים שיש בהם קשרים
->הטבלת בגד קשור לקודש
->->לח או יבש	חגיגה כ: אחרי ציון ב הטבלת בגדים וכלים שיש בהם קשרים
->->קשר של קיימא או שאינו של קיימא	חגיגה כ: אחרי ציון ב הטבלת בגדים וכלים שיש בהם קשרים
->->בגד של עור או של אריג	חגיגה כ: אחרי ציון ב הטבלת בגדים וכלים שיש בהם קשרים
->הטבלת כלי בתוך כלי לעניין קודש	חגיגה כ: ציון ב הטבלת כלי בתוך כלי
->->בכלי שפיו רחב	חגיגה כ: ציון ב הטבלת כלי בתוך כלי
->->בכלים שהם מנוקבים הרבה	חגיגה כ: ציון ב הטבלת כלי בתוך כלי; כב. אחרי ציון ב מקוה מחולק והמים מחוברים על ידי חורים קטנים
->->בכלי שעשוי מצמר או מפשתן או מאריג אחר	חגיגה כ: ציון ב הטבלת כלי בתוך כלי
->->בסל וגרגותני	חגיגה כ: ציון ב הטבלת כלי בתוך כלי
->->האם הכלי החיצון נטהר לקודש	חגיגה כ: ציון ב הטבלת כלי בתוך כלי
->->אם גם הכלי החיצון טמא	חגיגה כ: ציון ב הטבלת כלי בתוך כלי
->->בדיעבד	חגיגה כ: ציון ב הטבלת כלי בתוך כלי
->->כשהמים צפים על גביו	חגיגה כב. אחרי ציון ב מקוה מחולק והמים מחוברים על ידי חורים קטנים
->הטבלת כלי המורכב מלוחות שקושרים אותם בחבל, לקודש	חגיגה כ: אחרי ציון ב הטבלת בגדים וכלים שיש בהם קשרים
->טבל בכוונה לדרגת קדושה אחת - האם יכול אח"כ להחזיק את עצמו לדרגת קדושה חמורה יותר	חגיגה יט. לפני ציון ה כוונה או שינוי בכוונה לאחר שכבר טבל
->טבל סתם - האם יכול אח"כ להחזיק את עצמו לאיזו דרגת קדושה שירצה	חגיגה יט. לפני ציון ה כוונה או שינוי בכוונה לאחר שכבר טבל
->מטומאה דרבנן - אינה טעונה הערב שמש
->->בטבילת כלי המקדש משום חשש טומאת עם הארץ בזמן הרגל	חגיגה כו. ציון כ טהרת כלי המקדש לאחר הרגל
->->בטומאה שעיקרה מדרבנן או מהתורה	חגיגה כו. ציון כ טהרת כלי המקדש לאחר הרגל
->של נידה להתירה לבעלה - הקלות לעומת טבילה לטהרה	חגיגה יט. ציון ה דין שנים שטבלו בזה אחר זה במקוה מצומצם
טבילה בזמנה האם היא מצוה, האם היא חובה או רשות או איסור ביום הכיפורים ובתשעה באב, בחייבי טבילה הטובל לטהרות, או נדה הטובלת לבעלה, לפני מנחה ואחרי מנחה, והדין בזה"ז	ביצה יח: ציון ג טבילה בתשעה באב וביום הכיפורים
טבילה בשבת האם מותר לאדם לטבול מטומאתו בשבת, במים יפים או רעים, בימות החמה או בימות הגשמים, בנדה שטובלת בזמנה או אם היתה יכולה לטבול קודם לכן	ביצה יז: ציון ח טבילת אדם והשקת מים בשבת
טבילה בשבת השקת מים טמאים לטהרם, בכלי אבן או בכלי שמקבל טומאה, מדוע אינה נחשבת מתקן	ביצה יז: ציון ח טבילת אדם והשקת מים בשבת
טבילה בשבת וביוה"כ, משום איסור מתקן, באדם ובכלים	ביצה ב: ציון ב פסקה א איסור טלטול, מוקצה ונולד ביום טוב
טבילה, חפיפה תקנת עזרא שאשה תחפוף במים חמים קודם טבילה - האם צריכה לחפוף את כל גופה או די בחפיפת שערות גופה או שערות ראשה, האם צריכה גם סריקת שערות	ב"ק פב. ציון ח חפיפה לפני טבילה
טבילה
->איך אשה מברכת על טבילה אף שליבה רואה את הערוה	ברכות כד: ציון ל ליבו רואה את הערוה
טבילה
->במקוה	(ראה: מקוה)
->ליד חבית מלאה מים או יין שנפלה לים הגדול	מכות ד. ציון ג חבית מלאה מים שנפלה לים הגדול
טבילה
->האם שלג, ברד, וכפור כשרים לטבילה לפני שנמסו	סוכה יט: לפני ציון א מקוה "טיט הנרוק"
->חציצה בה	(ראה: חציצה)
->טיט הנרוק (רך) המשלים את שיעור המקוה - האם אפשר לטבול בו או רק במים שבצידו	סוכה יט: לפני ציון א מקוה "טיט הנרוק"
טבילת בעל קרי תקנת עזרא שבעל קרי יטבול, והדין בזה"ז, לתפלה ולתורה ולקריאת שמע ולהלל בליל פסח, האם צריך ללכת ארבע מילים כדי למצוא מים לטבול לתפלה או לקריאת שמע	ביצה יח: ציון ג טבילה בתשעה באב וביום הכיפורים
טבילת ידים
->באכילת חולין
->->האם טבילת ידים עדיפה על נט"י	חגיגה יח: ציון ד טבילת ידים לקודש
->->האם כוונה מעכבת	חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->באכילת קודש
->->בסתם ידים שלא ידוע אם נטמאו	חגיגה יח: ציון ד טבילת ידים לקודש
->->האם די בנטילת ידים	חגיגה יח: ציון ד טבילת ידים לקודש
->->בקדשים קלים	חגיגה יח: ציון ד טבילת ידים לקודש
->->בקדשי קדשים	חגיגה יח: ציון ד טבילת ידים לקודש
->->באכילת קרבן חטאת	(ראה: קרבן חטאת)
->באכילת תרומה
->->האם די בנט"י או שצריך טבילת ידים	חגיגה יח: ציון ב נוטלים ידים לתרומה
->טבלן לשם חולין - האם מועיל למעשר ולתרומה	חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->מהתורה או מדרבנן	חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->לאכילה או לנגיעה בהם	חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->לנגיעה במי חטאת	(ראה: מי חטאת)
טבילת כלים הטביל כלים בשבת או ביו"ט - האם מותר להשתמש בהם, אם הטביל במזיד או בשוגג, מה טעם איסור להטביל	ביצה יז: ציון ג מי שעישר או הטביל כלים בשבת ויום טוב
טבילת כלים הטבלת כלי ביו"ט - טעם האיסור, והדין אם נטמא ביו"ט, אם נטמא בוולד הטומאה, מילוי מים בכלי טמא שעי"ז הוא מוטבל	ביצה יח. ציון א הטבלת כלים ביום טוב
טבילת כלים הטבלת כלי ביו"ט, אם נטמא ביו"ט, אם נטמא בוולד הטומאה	ביצה יז: ציון ח טבילת אדם והשקת מים בשבת
טבילת כלים הטבלת כלי ביו"ט, אם נטמא ביו"ט, אם נטמא בוולד הטומאה	ביצה יז: ציון ט הטבלת כלי למעלה גדולה יותר
טבילת כלים הטבלת כלי בשבת וביו"ט אם היה כבר טהור לתרומה ורוצה לטהרו לקודש	ביצה יז: ציון ט הטבלת כלי למעלה גדולה יותר
טבילת כלים הטבלת כלים בשבת וביו"ט, טעם האיסור, האם נחשב מתקן, הטבלת כלים טמאים (באב הטומאה או בוולד הטומאה) או כלים חדשים שקנאם מגוי, הערמה ע"י מילוי מים בכלי	ביצה יז: ציון ז הטבלת כלים בשבת
טבילת כלים טעם איסור טבילת כלים בשבת, והדין אם נטמא בשבת, ואם נטמא בוולד הטומאה, מילוי מים בכלי טמא שעי"ז הוא מוטבל, בכלי גדול או קטן	ביצה יח. ציון א הטבלת כלים ביום טוב
טבילת כלים כלי שניתן לאומן גוי לעשותו - האם טעון טבילה מטעם אומן קונה בשבח כלי	ב"ק צח: ציון ה פסקה ב קנין אומן בשבח כלי
טבילת מצוה
->גזיזת צפורניים לאשה הצריכה לטבול
->->באבלה	מו"ק יח. ציון א גזיזת צפורנים לאבל
->->בחול המועד	מו"ק יז: ציון ס גזיזת צפורנים במועד
טביעות עין השבת אבידה (שאין בה סימן) בטביעות עין לתלמיד חכם - בכלים חדשים או ישנים, אם הספיק להכיר אותם או לא, בכלים שהם לשימוש או לסחורה, הדין בדבר כבד או חשוב שיש להניח שהבעלים כבר ידע שנפל ממנו והספיק להתייאש לפני שהגביה המוצא, האם מחזירים לת"ח שמכיר את האבידה רק בטביעות עין שאינה גמורה, מי נחשב ת"ח לענין זה, האם דין זה נוהג בזה"ז	ב"מ כג: ציון ט השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
טביעות עין מתי המוצא אבידה (שאין בה סימן) צריך להכריז כדי שיוכל להחזירה לתלמיד חכם בטביעות עין - אם ידוע בוודאות שנפלה מת"ח או אם נמצאה במקום שמצויים ת"ח או אם ת"ח סיפר לאחרים שאיבד כלי או אם זה דבר שמסתמא שייך לת"ח כגון ספר קודש, האם צריך להכריז כמו על אבידה רגילה או רק בבתי מדרש ששכיחים בהם ת"ח או שאינו צריך להכריז בכלל אלא צריך להחזיר אם ת"ח אומר שמכירו בטביעות עין, האם צריך להחזיר אם מצא במקום שאין ת"ח מצויים ות"ח אומר שמכירו בטביעות עין	ב"מ כג: ציון ט פסקה ד השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
טבל	(ראה גם: תרומות ומעשרת)
טבל אכילת עראי בשעורים, בקילוף כל שבולת לבד או כל שעורה לבד, בקילוף שתיים שתיים, האם ביותר משיעור זה אסור מדרבנן (כאכילת קבע) או מהתורה (כי נתחייב במעשר)	ביצה יג: ציון ג אכילת עראי של שעורים
טבל במכניס שבלים לבית לעשות עיסה או למלול במלילות, האם מותרת אכילת קבע או עראי, אם מירח בבית או עדיין לא מירח או הוציאו החוצה ומירח בחוץ והכניסו שוב, האם יש הבדל בין תבואה לקטניות לענין המכניס למלילות, והדין אם הכניס תבואה במוץ שלה	ביצה יג. ציון א המכניס שבלים לביתו
טבל הגונב טבלו של חברו מה צריך לשלם לחברו	קדושין נח: ציון א הגונב טבלו של חברו
טבל מלקות על אכילתו, אם נקבע חיובו ע"י ראיית פני הבית או ע"י דברים אחרים	ביצה יג. ציון ו האוכל מעשר ראשון שהקדימו בשבלין
טבל, בשבת ויו"ט עבר והפריש תרומה ומעשר בשבת ויו"ט - מדוע אינו מוקצה	ביצה כו. ציון א אין רואים מומים ביום טוב
טבל, בתערובת האם נחשב דבר שיש לו מתירין שלא ליבטל אפילו באלף, במינו או שלא במינו	ביצה ג: ציון ה דבר שיש לו מתירין אסור במשהו
טבל, בתערובת מדוע טבל אוסר בכל שהוא ואינו בטל, והדין בתערובת בשאינו מינו	ביצה לח: ציון א פסקה ג ביטול ברוב
טבל, פריעת חוב איסור אשה לאכול עראי מדבר שלא נגמרה מלאכתו כי בזה הבעל פורע בטבל את חוב המזונות כלפיה	ביצה לד: ציון ג חצר אינה קובעת למעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו
טבל
->בגידולי שדה שישראל ונכרי שותפים בה	סנהדרין קיב. ציון ט נכסים המשותפים לאנשי עיר הנידחת ולאנשי עיר אחרת
טבל
->האם אתרוג של טבל כשר	סוכה לה: ציון א אתרוג של תרומה טמאה
->->ביום הראשון ובשאר ימי החג	סוכה לה: ציון ה אתרוג של טבל ושל דמאי
טבע, דבר לא טבעי
->הצלת עדים זוממין בטענה שאירע דבר לא טבעי כמו ראייה למרחקים וגמל פורח	מכות ה. ציון ה אין חוששים ל"נהורא בריא" ול"גמלא פרחא"
->->האם הנידון נהרג על פיהם	מכות ה. ציון ה אין חוששים ל"נהורא בריא" ול"גמלא פרחא"
טבריה האם טבריה נחשבת מוקפת חומה לענין מכירת בתי ערי חומה ולענין קריאת המגילה	מגילה ג: ציון ח כרך שישב ולבסוף הוקף
טבריה מתי קוראים את המגילה בטבריה	מגילה ה: ציון ט פורים בערים המסופקות
טהרה
->המגבל עיסה - איזה מרחק עליו לטרוח בהליכה כדי להיטהר ולהתעסק בה בטהרה	פסחים מו. ציון ג המגבל עיסה בטהרה
טהרה, מעלות טבל ביו"ט לתרומה, האם צריך לטבול שוב לקודש, האם צריך הערב שמש	ביצה יז: ציון ט הטבלת כלי למעלה גדולה יותר
טהרות
->אכילת טהרות שנשמרו ע"י קטן ושנגע בהן	סוכה מב. ציון ל שמירת טהרות ע"י קטן
->->האם סומכים על עדותו בנושא זה	סוכה מב. ציון ל שמירת טהרות ע"י קטן
טובי העיר מי הם שבעה טובי העיר, האם הם צריכים להיות תלמידי חכמים ובעלי מעשים טובים, מה כוחם, והדין כשהם פחות משבעה	מגילה כו. ציון ו מכירת בית כנסת על ידי שבעה טובי העיר
טובת הנאה האם טובת הנאה במתנות כהונה הרי היא כממון	קדושין נח. ציון ח טובת הנאה במתנות כהונה
טובת הנאה האם טובת הנאה היא ממון, לעניין חובת מלווה להחזיר ריבית	ב"מ סד: ציון א פסקה ב מלוה שגר בחצרו של הלווה
טומאה
->בשדה בוכין
->->האם חוששים בה לטומאת אהל, מגע ומשא	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->->זריעה ונטיעה בה	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->->האם עפרה טהור	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->->עשיית תנורים מעפרה לקודש	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->טומאת אוהל בסככות ופרעות
->->האם היא מהתורה או מדרבנן	מו"ק ה. ציון ו ציון הקברים
->->האם הם חוצצים מפני הטומאה	מו"ק ה. ציון ו ציון הקברים
טומאה
->בשר קודש הטמא מדרבנן - האם מותר לטמאו בטומאה דאורייתא	פסחים יד. ציון א שריפת וולד הטומאה עם אב הטומאה
->בתרומה	(ראה: תרומה טמאה)
->האם אוכל מטמא אוכל או משקה מהתורה לגבי קדשים, תרומה, וחולין	פסחים יד. ציון ה אוכל מטמא אוכל
->האם אוכל מטמא אוכל או משקין מהתורה, לגבי קדשים, תרומה, וחולין	פסחים יד. ציון ה אוכל מטמא אוכל
->האם טומאת הגוף דחויה בציבור גם ללא ריצוי הציץ	פסחים פ: ציון ב אין הציץ מרצה על טומאת הגוף
->האם כלי חרס יכול להיות אב הטומאה	פסחים כ: ציון א דרגת טומאה של כלי חרס
->האם שלישי עושה רביעי בקודש מן התורה	פסחים יט. ציון א פסול רביעי בקודש
->המוצא סכין בערב פסח בירושלים - האם חוששים שהוא טמא	פסחים ע. ציון ג המוצא סכין בערב פסח
->הנכנס לבקעה שיש בה מקום טמא, ואינו יודע האם עבר בו	פסחים י. ציון ד ספק על ספק לא על
->ולד הטומאה מטמא רק אוכלים ומשקין ולא כלים	פסחים כ: ציון א דרגת טומאה של כלי חרס
->טומאת התהום - היתרה
->->בטומאת זיבה של בעלים לענין קרבן פסח ראשון ושני	פסחים פ: ציון ה טומאה שהותרה בטומאת התהום
->->האם הותרה בטומאת זב או שרץ	פסחים פ: ציון ה טומאה שהותרה בטומאת התהום
->->בכהן בקרבנות היחיד והציבור	פסחים פ: ציון ד טומאת התהום בדיני כהן
->->באוכל תרומה שנודע שנטמא בודאי	פסחים פא: ציון ג ספק וודאי בטומאת התהום
->->בנזיר שנודע שנטמא בודאי	פסחים פא: ציון ב מתי נודעה טומאת התהום לבעלים ולכהן; פסחים פא: ציון ג ספק וודאי בטומאת התהום
->->בעושה הפסח שנודע שנטמא בודאי	פסחים פא: ציון ב מתי נודעה טומאת התהום לבעלים ולכהן; פסחים פא: ציון ג ספק וודאי בטומאת התהום
->->הבדל בין הכהן לבעלים	פסחים פ: ציון ה טומאה שהותרה בטומאת התהום
->->הבדל בין ספק לודאי	פסחים פא: ציון ג ספק וודאי בטומאת התהום
->->בטומאת הרוג	פסחים פ: ציון ה טומאה שהותרה בטומאת התהום
->->אם נודעה לבעלים ולכהן	פסחים פא: ציון ב מתי נודעה טומאת התהום לבעלים ולכהן
->טומאת ידיים
->->האם הציץ מרצה עליה	פסחים יט. ציון ה טומאת ידיים במקדש
->->האם נוהגת במקדש	פסחים יט. ציון ה טומאת ידיים במקדש
->טומאת משקין
->->משקי בית המטבחיים שבעזרה (דם ומים) - האם מקבלים טומאה	פסחים טז. ציון ב "משקה בית מטבחייה - דכן"
->->משקין פחות מרביעית - האם מקבלים טומאה ומטמאים אחרים	פסחים יז: ציון א שיעור משקין לענין טומאה
->->האם משקה טמא מטמא דבר אחר מן התורה, לגבי קדשים, תרומה, וחולין	פסחים יד. ציון ב שריפת תרומה טהורה עם תרומה טמאה בערב פסח; פסחים יד. ציון ה אוכל מטמא אוכל; פסחים יז: ציון ד פרה ששתתה מי חטאת
->->משקה שנסרח ונפסד - האם הוא מקבל טומאה	פסחים כ. ציון ב הכשר בשר פרת קדשים
->->משקין טמאים - האם פוקעת טומאתם על ידי סרחונם	פסחים יז: ציון ד פרה ששתה מי חטאת
->->משקין שנסחטו מענבים וזיתים טמאים של תרומה או של חולין - האם הם טמאים	פסחים לג: ציון א משקין שנסחטו מפירות טמאים
->->ספק בטומאת משקין, לטמא עצמו ולטמא דבר אחר	פסחים טז. ציון א בלי כותרת
->טומאת מת
->->האם קברי גויים מטמאים באהל	פסחים ט. ציון ב טומאת מדורות עכו"ם
->->חשש הימצאות בשר מת במקום שחולדה וברדלס מצויים	פסחים ט. ציון ד בדיקה במדורות עכו"ם שיש בהם חולדה וחזיר
->->חשש טומאת מת בכהן שהיה במקום שידוע שאישה הפילה נפל שמטמא, אם באותו מקום נמצאים חולדה וברדלס	פסחים ט. ציון א טומאה במקום שחולדה וברדלס מצויים
->->טומאת אהל, מגע ומשא בבתי גויים, מחשש שקברו בהם נפל	פסחים ט. ציון ב טומאת מדורות עכו"ם
->כל הטומאות כשעת מציאתן	פסחים צא. ציון א המפקח את הגל
->כלי קיבול שנטמא תוכו או גבו - האם גם אחוריו ושאר הכלי נטמא	פסחים יז: ציון ב טומאת כלי קיבול מתוכו ומגבו
->מי שספק אם נגע במת וא"כ לא יצא בפסח ראשון - האם חייב בפסח שני	פסחים פח: ציון ח חמישה שנתערבו עורות פסחיהן
->ספק טומאה ברשות היחיד כשיש יותר מספק אחד	פסחים י. ציון ד ספק על ספק לא על
->פת המונחת על חבית יין
->->האם מוכשרת לקבל טומאה	פסחים עו: ציון ג פת על פי חבית יין
->->אם היין טמא - האם נטמאת	פסחים עו: ציון ג פת על פי חבית יין
->שני שבילים, אחד טמא ואחד טהור, והלך אדם אחד באחד מהם, ואדם אחר בשני	פסחים י. ציון א ציבור אחד של חמץ ולפניו שתי בתים בדוקים; פסחים י. ציון ב "שני שבילין - אחד טמא ואחד טהור"
טומאה, במחשבה גנב שגנב עור וחשב עליו למשכב - האם מחשבתו מועילה להוריד אותה לטומאה	ב"ק קיד. ציון ל יאוש בגניבה ובגזילה
טומאה, במחשבה האם גנב או גזלן יכול להוריד טומאה במחשבה לעורות שנגנבו או נגזלו	ב"ק סו: ציון ב טומאת זב במשכב שאינו שלו
טומאה, בציבור אם כל אנשי המשמר טמאים - האם צריך לתת לכהנים ממשמר אחר להקריב את קרבנות הציבור, האם טומאה הותרה או דחויה בציבור, האם מותר לאכול את הבשר אם נטמא או לא נטמא, בקרבן פסח ובשאר קרבנות ציבור	ב"ק קי. ציון ג ההקרבה והזכויות בקרבן ציבור הנעשה בטומאה
טומאה, בריחיים שלושת החלקים בריחיים של פלפלים - אם נפרד חלק אחד מהם האם הוא מקבל טומאה בפני עצמו, וכשהם ביחד ונטמא אחד האם נטמאו האחרים, האם כלי הכברה טמא מהתורה או מדרבנן	ביצה כג: ציון א טומאת ריחיים של פלפלין
טומאה, חזקה האם תינוק נחשב בסתם כטמא, לטמא עיסה שנמצאת בצידו	קדושין פ. ציון ה תינוק טמא שנמצא בצד העיסה
טומאה, חזקה עיסה שנמצאת נקורה על ידי תרנגולים - האם היא טמאה	קדושין פ. ציון ז עיסה שנמצאת נקורה על ידי תרנגולים
טומאה, ספיקה ברה"ר ספק טומאה הבאה מחמת הגוף, ברשות הרבים או ברשות היחיד	ב"ק יא. ציון ה שליה שיצאה מקצתה לענין איסור ולענין טומאה
טומאה
->בהמה שעשו אותה גולל לקבר - האם הנוגע בה טמא	סוכה כג: ציון ג בהמה כדופן לסוכה
->האם אניצי פשתן (חבילות של פשתן סרוק) מקבלים טומאת אהלים	סוכה יט: ציון ד סיכוך במחצלת
->האם כלי קיבול שעשוי למלאו מקבל טומאה	סוכה יב: ציון א סיכוך בחיצים זכרים ובחיצים נקבות
->האם מחצלת קנים מקבלת טומאה	סוכה יט: ציון ג טומאת מחצלת קנים
->האם שיפודים העשויים מעץ מקבלים טומאה	סוכה טו. ציון ב סיכוך בשיפודין
->חומרים שונים (כגון בגד, שק, עור) שלכל אחד שיעור שונה לקבלת טומאה, ונתחברו - מה השיעור לקבלת טומאת מת ומדרס	סוכה יז: ציון ג צירוף שיעורים לקבלת טומאה
->טומאת אוהל
->->אוהל שיש כדי לרבע בו טפח על טפח, וכלים מונחים מתחת לקצה השיפוע במקום שאין בו טפח על טפח - האם הם נטמאים מחמת האוהל	סוכה יט: ציון א סוכה העשויה כצריף
->->האם אוהל זרוק (מיטלטל) נחשב אוהל	סוכה כא. ציון א איש שלא נטמא במת מעולם
->->הניח תינוק בחלון, כדי שיחצוץ בפני הטומאה - האם די בביטולו שם לשבת אחת, או שצריך ביטול לעולם	סוכה ג: ציון כ מיעוט גובה הסוכה
->->בית קומות שתקרותיו עשויות מקורות בלי טיט, ושאינם מחוברות, וטומאה ביניהן או תחתיהן או מעליהן - איזה חלק מהבית טמא	סוכה כב. ציון ה "חבוט רמי"
->->האם ירקות מחוברים או תלושים, לחים או יבשים, הם מחיצה להביא את הטומאה או לחצוץ מפניה, מהתורה או מדרבנן	סוכה יג: אחרי ציון א חבילות קשורות המותרות בסיכוך
->ידות האוכלים - האם מקבלות טומאה
->->אם הותרו הקשרים שלהם	סוכה יד. ציון א ביטול ידות האוכלין
->->אם נדרסו בגורן	סוכה יג: ציון ה הכשר ענפי פירות לסיכוך; יד. ציון א ביטול ידות האוכלין
->->בידות שיבולים שנקצרו לשם אכילה	סוכה יג: ציון ה הכשר ענפי פירות לסיכוך
->->בידות שיבולים שנקצרו לשם סכך	סוכה יג: ציון ד דין ידות בקוצר לסכך; יג: ציון ה הכשר ענפי פירות לסיכוך
->->ידות שיבולים שנקצרו לשם אכילה	סוכה יג: ציון ה הכשר ענפי פירות לסיכוך
->->ידות שיבולים שנקצרו לשם סכך - האם מקבלות טומאה	סוכה יג: ציון ד דין ידות בקוצר לסכך; יג: ציון ה הכשר ענפי פירות לסיכוך
->->שהותרו הקשרים שלהם - האם מקבלות טומאה	סוכה יד. ציון א ביטול ידות האוכלין
->->שנדרסו בגורן - האם מקבלות טומאה	סוכה יג: ציון ה הכשר ענפי פירות לסיכוך; יד. ציון א ביטול ידות האוכלין
->מיטה טהורה שפורקו חלקים ממנה - האם מקבלים טומאה	סוכה טז. ציון א טומאת מיטה שנשברה
->מיטה טמאה שפורקו חלקים ממנה - האם נשארת טמאה	סוכה טז. ציון א טומאת מיטה שנשברה
->צרעת	(ראה: צרעת)
טומאה
->גדר מנעל לגבי טומאת מדרס	ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
->טומאת משקים
->->משקים שנטמאו ע"י שרץ - האם מטמאים כלי מדאורייתא או מדרבנן	ברכות נב. בלי ציון טומאת כלי ממשקים שנטמאו מידים
->->משקים שנטמאו ע"י ידים מטמאים כלי - בסתם ידיים או ידיים שנטמאו מראשון או מאב הטומאה	ברכות נב. בלי ציון טומאת כלי ממשקים שנטמאו מידים
->קבר שיש בו חלל טפח - האם טומאה בוקעת ועולה	ברכות יט: ציון ו הטומאה מעל קבר וארון שיש בהם חלל טפח
טומאה
->דיני טומאה וטהרה
->->האם האב ובנו או רב ותלמידו יכולים לשבת יחד לפסוק בהם	סנהדרין לו. ציון ד האב ובנו הרב ותלמידו בבית הדין
->->->האם שניהם עולים למנין הדיינים	סנהדרין לו. ציון ד האב ובנו הרב ותלמידו בבית הדין
->חיוב מלך על טומאת מקדש וקדשיו	סנהדרין יח. ציון ח עדותו של מלך
טומאה
->האם כלי גללים, אבן או אדמה מציל אוכלים, משקים, כלי חרס, כלי שטף ובגדים מטומאת מת	חגיגה כב. ציון ט טומאת עם הארץ לגבי כלי חרס המציל מטומאת מת
->האם כלי חרס מציל כלי שטף או בגדים מטומאת מת	חגיגה כב. ציון ט טומאת עם הארץ לגבי כלי חרס המציל מטומאת מת
->->אם הוא שייך לעם הארץ או לחבר	חגיגה כב. ציון ט טומאת עם הארץ לגבי כלי חרס המציל מטומאת מת
->האם ערל מטמא במגע	חגיגה ד: ציון ב דין ערל במצות ראייה
->היסח הדעת שיוצר חשש לטומאה
->->בבגד שנפל וביקש מחבירו שירימו	חגיגה כ. ציון ב בגד שנפל וביקש מחבירו שירימו - לענין טומאה
->->->אם חבירו טהור	חגיגה כ. ציון ב בגד שנפל וביקש מחבירו שירימו - לענין טומאה
->->->בשכירו	חגיגה כ. ציון ב בגד שנפל וביקש מחבירו שירימו - לענין טומאה
->->->אם הודיע לחבירו שהוא סומך עליו	חגיגה כ. ציון ב בגד שנפל וביקש מחבירו שירימו - לענין טומאה
->->אם לבש בגדי שבת וחשב שהם של חול	חגיגה כ. ציון ג שמורת הטהרה בבגדים שנתחלפו
->->בשומר סל ומגריפה שבתוכו מדבר המטמא אבל לא מדבר הפוסל
->->->דין האוכל שבתוך הסל או שנדבק למגרפה	חגיגה כ. ציון ה שמירת טהרות לחצאין
->->->דין התרומה שבסל	חגיגה כ. ציון ה שמירת טהרות לחצאין
->->אם היו חמריו ופועליו טעונים טהרות ועוברים לפניו	חגיגה כ: ציון א שמירת הטהרות בידי חמריו ופועליו
->->אם טהרות מונחות עם פועליו בחנותו	חגיגה כ: ציון א שמירת הטהרות בידי חמריו ופועליו
->טומאת ידים	(ראה: ידים)
->כלי מצרף מה שבתוכו לטומאה בקודש	(ראה: צירוף כלי)
->כלי שיש לו חזקת טהרה לקודש או לאפר פרה - האם מציל אוכלים, משקים, כלי חרס, כלי שטף ובגדים, מטומאת מת	חגיגה כב. ציון ט טומאת עם הארץ לגבי כלי חרס המציל מטומאת מת
->מי שנטמא גופו בטומאה מדרבנן - האם הוא טעון טבילה לאכילת מ"ש	חגיגה יח: לפני ציון א השני נטילת ידים לפירות מעשר שני
טומאת אוהל	(ראה גם: קבר סתום)
טומאת אוהל מת בבית שיש לו הרבה פתחים, מתי הפתחים מטמאים בטומאת אוהל, אם כולם נעולים, ומה הטעם, והדין אם חשב להוציאו באחד מהפתחים, או אם נפתח פתח אחד או חלון אחד	ביצה י. ציון ב מת בבית שיש לו הרבה פתחים
טומאת אוהל סוף טומאה לצאת, לענין מת בבית שיש בו הרבה פתחים, ולענין שער של העיר שיש בה מת	ביצה י. ציון ב מת בבית שיש לו הרבה פתחים
טומאת אוכלין באוכל שנפסל מאכילת כלב	ביצה ב. ציון ב שיעורי איסור חמץ ושאור
טומאת אוכלין דבר שאינו ראוי לאכילה לבדו וראוי לאוכלו רק עם דבר אחר - האם מקבל טומאה, אם נזרע מחילה לשם אכילה לבדו או לשם אכילה עם דבר אחר, אם לאכל לשם הנאת הגוף או לשם טעם	ב"מ קה. ציון ח פסקה ב פריצי זיתים וענבים
טומאת אוכלין זיתים וענבים קשים שאינם מקבלים טומאה, שמניבים פחות מארבעה קבים שמן לכור זיתים, לפני שהטעין עליהם את הקורה או אח"כ, אם ראויים לאכילה או לא או שראויים רק ע"י הדחק או שראויים לאכילה רק יחד עם אוכל אחר	ב"מ קה. ציון ח פריצי זיתים וענבים
טומאת אוכלין פסולת זיתים וענבים שאחרי הסחיטה - האם מקבלת טומאה, אם היא פחות מארבעה קבים לכור או יותר	ב"מ קה. ציון ח פסקה א פריצי זיתים וענבים
טומאת כלים איזהו כלי אדמה שאינו מקבל טומאה	ביצה לב. ציון ב אין פוחתין את הנר
טומאת כלים כלים שנחלקו כגון מספריים או או כלביא של נפחים או תער עם בית יד או פעמון שניטל עינבלו או מחט שנשברה - האם כל חלק מקבל טומאה, האם פורחת הטומאה שהיה על הכלי לפני שנחלק, אם הדיוט יכול להחזירו או אינו יכול, אם כל חלק ראוי למלאכה בפני עצמו או אינו ראוי, אם ראוי למלאכה מעין מלאכתו הראשונה או מלאכה אחרת, אם זה דבר שאדם זורק לגרוטאות משנשבר, האם משווים דיני טלטול בשבת לדיני טומאת כלים	ביצה לה: ציון ח טומאת כלים שנחלקו
טומאת כלים מחט שאינה נקובה, קנה של זיתים שאין בראשו קשר, פעמון שאין לו ענבל, סנדל מתכת של בהמה	ביצה לה: ציון ח טומאת כלים שנחלקו
טומאת כלים ממתי כלי חרס מקבל טומאה - משייצרף בכבשן או משתיגמר מלאכתו	ביצה לב. ציון ב אין פוחתין את הנר
טומאת כלים ממתי כלי חרס מקבל טומאה - משייצרף בכבשן או משתיגמר מלאכתו, ממתי תנור וכירה מקבלים טומאה - משייצרף בכבשן או משיוסק לאפייה או שניהם	ביצה לב. ציון ה מאימתי מקבל כלי חרס טומאה
טומאת מדרס בעגלה של קטן, שעושים לו לשחוק או ללמוד ללכת, שהוא נשען עליה	ביצה כג: ציון ג טומאת עגלה של קטן
טומטום
->האם הוא חייב לברך על ישיבה בסוכה	סוכה מז. ציון א מצות הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת
טומטום
->לעניין ראייה ברגל
->->האם הוא חייב מדרבנן	חגיגה ד. לפני ציון ג הפטור של טומטום ממצות ראייה
->->שביציו מבחוץ	חגיגה ד. לפני ציון ג הפטור של טומטום ממצות ראייה
->->האם יכול (או חייב) להביא על תנאי שאם הוא זכר יחשב לו כעולת ראייה ואם הוא נקבה תחשב עולת נדבה	חגיגה ד. לפני ציון ג הפטור של טומטום ממצות ראייה
טועה בדבר מצוה
->הטועה בדבר מצוה ועבר עבירה - האם חייב חטאת	פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->->בשוחט פסח בשבת, ונמצא טריפה בסתר	פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->->בשוחט פסח לשם קרבן ציבור בשבת	פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->->בשוחט קרבן לשם פסח בשבת	פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->->בשוחט קרבן לשם קרבן ציבור בשבת	פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
טוען ונטען לווה שמכר שדה באחריות, ובא המלווה לגבות מהלוקח - האם הלווה חייב לבוא ולטעון בשבילו	ב"ק ח: ציון י טענת המוכר כנגד בע"ח שגובה מהלוקח
טוען טענת גנב האם טוען טענת גנב חייב כפל אם לא השביעוהו ב"ד אלא קפץ ונשבע מעצמו, או אם נשבע כשהיה חשוד לשבועה מדרבנן	ב"ק קח. ציון ג פסקה ד התשלום של חומש וכפל בפעמיים ושלש
טוען טענת גנב שומר אבידה הטוען טענת גנב ונשבע ונמצאה בידו - האם חייב כפל, והדין אם טען טענת לסטים מזויין	ב"ק נו: ציון ו שומר אבידה
טוען טענת גנב שומר חינם על דבר שאינו מסוים שנשבע שלא פשע בשמירה אלא נגנב ונמצא שקרן - האם משלם כפל	ב"ק סד: בלי ציון דבר שאינו מסוים לענין כפל ושבועה
טוען טענת גנב שומר שטען טענת גנב בזמן הזה - האם מועילה תפיסה לגבי הכפל, והאם ב"ד מחייב בקרן	ב"ק קז: ציון א גדרים בחיוב כפל בטוען טענת גנב
טוען טענת גנב שומר שטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים וחזר וטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים - האם משלם כפל פעמיים, אם בינתיים ביקש ממנו המפקיד לחזור ולהיות שומר בשבילו או לא ביקש, אם בינתיים ב"ד חייב אותו לשלם כפל על טענתו הראשונה או שב"ד לא הספיק לחייבו	ב"ק קח. ציון ג התשלום של חומש וכפל בפעמיים ושלש
טוען טענת גנב שומר שטען שאבד ונשבע ואח"כ טען שנגנב ונשבע ובאו עדים שהוא גנבו - האם חייב כפל, והדין אם שלח בה יד ואח"כ טען טענת גנב	ב"ק קז: ציון א גדרים בחיוב כפל בטוען טענת גנב
טוען טענת גנב שומר שטען שאבד ונשבע והודה ואח"כ טען שנגנב ונשבע ובאו עדים שהוא גנבו - האם חייב כפל	ב"ק קח. ציון א תשלום חומש במקום כפל ולהיפך
טוען טענת גנב שומר שטען שאבד ונשבע והודה ואח"כ טען שנגנב ונשבע ובאו עדים שהוא גנבו - האם חייב כפל	ב"ק קח. ציון ב תשלום כפל וחומש בשני שותפים
טוען טענת גנב שני שומרים שטענו טענת גנב ואחד הודה ובאו עדים שהשני גנבו - האם השני חייב כפל, והדין אם העדים באו לפני הודאת הראשון	ב"ק קח. ציון ב תשלום כפל וחומש בשני שותפים
טורח נבילה על מי (הניזק או המזיק) מוטלת החובה להעלות מבור נבילת בהמה שנפלה לתוכו	ב"ק יא. ציון א טורח הנבילה על המזיק
טחינה, בשבת בפירות או בדברים אחרים, אם חותך דק דק ולא ניכרת צורת הפרי או שניכרת	ביצה ב. ציון ה חיתוך דלועים ונבלה בשבת
טל, הזכרתו האם צריך להזכיר טל בימות החמה או בימות הגשמים, והדין אם לא הזכיר	תענית ג. ציון ה טעות בהזכרת רוח גשם וטל
טלטול	(ראה גם: אפר; עפר)
טלטול בדבר שאינו מוקצה, כגון טלטול דבר מותר שלא לצורך כלל, או טלטול כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל, טעם האיסור, האם יש הבדל בין שבת ליו"ט	ביצה ב: ציון ב פסקה א איסור טלטול, מוקצה ונולד ביום טוב
טלטול בחול באיסורי אכילה ואיסורי הנאה	ביצה ב. ציון א פסקה ד איסור ביצה שנולדה ביום טוב
טלטול ביו"ט בביצה שנולדה ביו"ט, בתרנגולת העומדת לגדל ביצים או לאכילה, ונגיעה בה	ביצה ב. ציון א פסקה ד-ה איסור ביצה שנולדה ביום טוב
טלטול בשבת בדבר האסור באכילה	ביצה ב. ציון א פסקה ד איסור ביצה שנולדה ביום טוב
טלטול בשבת מה שראוי לאכילת בעלי חיים מצויים או שאינם מצויים	ביצה ב. ציון ד טלטול עצמות וקליפין בשבת
טלטול בשבת מחט שאינה נקובה, או מחט שנשברה, קנה של זיתים שאין בראשו קשר, עריבה שנשברה	ביצה לה: ציון ח טומאת כלים שנחלקו
טלטול בשבת מן הצד, או ע"י דבר אחר, לצורך הדבר המוקצה או לצורך אחר, והקלה בטלטול מקצת מפני צער בעלי חיים	ביצה ב. ציון א פסקה ה איסור ביצה שנולדה ביום טוב
טלטול בשבת נטילת כלי לצורך דבר שאינו ניטל, כגון כפיית כלי עליו	ביצה ב. ציון א פסקה ה איסור ביצה שנולדה ביום טוב
טלטול בתערובת שבה פסולת מרובה על אוכל, בהשוואה לטלטול פגה שטמנה בתבן	ביצה יב: ציון ז דין ניפוח מלילות וקטניות ביום טוב
טלטול טבל שהתנה בערב שבת שהוא עתיד להפריש ממנו	ביצה לו: ציון [ח] פסקה ג דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
טלטול טלטול דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו	ביצה יא. ציון ו טלטול דבר שמלאכתו לאיסור, לצורך גופו
טלטול טלטול כלי לצורך דבר שאינו ניטל	ביצה לה: ציון ד כיסוי פירות מפני דלף ומטר בשבת וביום טוב
טלטול טלטול כלי לצורך דבר שאינו ניטל, לעניין כיסוי אבנים	ביצה לו. ציון ד פורסים מחצלת על אבנים בשבת
טלטול טלטול כלי לצורך דבר שאינו ניטל, לעניין כיסוי כוורת כשיש בו דבש או כשאין	ביצה לו. ציון ז פורסים מחצלת על כוורת בשבת
טלטול טלטול שפוד שצלו בו ביו"ט - בשפוד של עץ שאינו מיוחד לצלייה או שהיה מיוחד לצלייה מערב יו"ט, אם נמאס ע"י הצלייה, הנחתו בקרן זוית כדי שלא יינזקו בו - בטלטול גמור או בשמיטה, אם יש עליו כזית בשר או אין, טלטול מקלות וקנים, טלטול קוץ או ענף חד שהוא חד כקוץ וראוי לצלות בו (חזרא), טלטול שפוד בשבת	ביצה כח: ציון כ טלטול שפוד שצלו בו ביום טוב
טלטול טלטול תנור כיריים חדשים בשבת וביו"ט, טלטול לצורך גופו ומקומו	ביצה לד. ציון ו טלטול וצינון תנור וכירים ביום טוב
טלטול כלי שנשבר בשבת ושבריו עושים מעין מלאכתם הראשונה או מלאכה אחרת או אינם עושים שום מלאכה, האם זה נולד, האם משווים דיני טלטול בשבת לדיני טומאת כלים	ביצה לה: ציון ח טומאת כלים שנחלקו
טלטול מחתה שיש בה אפר ושברי עצים, אם הוא צריך את האפר או לא, באפר שהוסק בשבת או לפני שבת, האם מותר מטעם גרף של רעי, במחתה מכוסה או מגולה, האם צריך לנער את האפר או את שברי העצים, במחתה שיש בה לבונה שהוקצתה, אם המחתה מלאכתה להיתר או לאיסור	ביצה כא: ציון ד טלטול מחתה שיש בה אפר ושברי עצים בשבת
טלטול מן הצד בטלטול עצי מוקצה או שבר כלי שמסיק בהם ביו"ט בתערובת עצי היתר	ביצה ד: ציון א עצים שנשרו מן הדקל בשבת או ביו"ט
טלטול מנורה של חוליות, שיש חשש שתתפרק ויחזירנה	ביצה כב. ציון א הרכבת מנורה של חוליות בשבת וביום טוב
טלטול נטילת כלי לצורך דבר האסור בטלטול, כגון כפיית כלי ע"ג ביצה	ביצה ג. ציון ב כפיית כלי על ביצה שנולדה בשבת
טלטול נטילת כלי לצורך דבר שאינו ניטל בשבת, בהנחת כלי תחת דלף שאינו ראוי	ביצה כא: ציון ו אין נותנים כלי תחת דלף שאינו ראוי
טלית	(ראה: ציצית)
טלית	(ראה: ציצית)
טמא (אדם טמא)
->שאכל קדשים לפני זריקת הדמים	מכות יד: ציון ג טמא שנגע ואכל קדשים ותרומה
->שנגע בקדשים או בתרומה - האם לוקה	מכות יד: ציון ג טמא שנגע ואכל קדשים ותרומה
טמא (אדם טמא)
->ששימש במקדש - קנאין פוגעים בו ופוצעים את מוחו	סנהדרין פג. ציון י טבול יום ששימש
->->באיזה עבודה	סנהדרין פא: ציון כ כהן ששימש בטומאה
->->מי רשאי לפגוע	סנהדרין פא: ציון כ כהן ששימש בטומאה
->->האם מצוה לקנאים לפגוע בו	סנהדרין פא: ציון כ עבריינים שקנאין פוגעים בהם
->שאכל בשר קדש	סנהדרין פג. ציון ו כהן טמא שאכל תרומה
->שאכל תרומה
->->האם הוא חייב כרת או מלקות	סנהדרין פג. ציון ו כהן טמא שאכל תרומה
->->בתרומה טמאה או טהורה	סנהדרין פג. ציון ו כהן טמא שאכל תרומה
->->על איזו כמות חייב	סנהדרין פג. ציון ו כהן טמא שאכל תרומה
טמא מת
->האם רשאי להיכנס למחנה לויה	פסחים סז. ציון ב טמא מת במחנה לויה
טמא מת, זמן טבילתו והזאתו האם טמא מת יכול לטבול בלילה אחרי היום השביעי של הזאותיו, האם צריך לטבול שתי טבילות, ומה זמן ההזאה	מגילה כ. ציון ג טבילת טמא מת בלילה
טמא
->היה טמא ביו"ט הראשון ואח"כ נטהר - האם הוא חייב או רשאי להביא עולת ראייה וחגיגה אז	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->בטומאה דאורייתא או דרבנן	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->אם נטמא בלילה הראשון	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->->אם חל יום טוב ראשון בשבת	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->מי שהיה טהור ביום הראשון ונטמא בשאר הימים - האם הוא חייב להביא קרבן בשאר הימים	חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
טעות	(ראה גם: אונאה)
טעות	(ראה גם: ברכה, טעות; דיין שטעה; תוך כדי דיבור)
טעות	(ראה גם: שומא בטעות)
טעות בדבר מצוה
->העושה עבירה שחיובה כרת מתוך טעות בדבר מצוה - האם חייב חטאת	סוכה מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
טעות, בדבר משנה ב"ד שקיבל עדים שלא בפני בעל דין - האם נחשב טעות בדבר משנה	ב"ק קיב: ציון ג פסקה ד קבלת עדים שלא בפני בעל דין
טעות, במחילה האם מחילה בטעות היא מחילה, אם ידע שהוא מוחל אלא שחשב שחייב למחול או אם לא ידע שהוא מוחל (שחשב שאינו שלו), אם יש בזה חשש איסור (כגון ריבית) או לא	ב"מ סו: ציון ה מחילה בטעות
טעות, בקנין האם קנין בטעות מועיל מפני שדברים שבלב אינם דברים	ב"מ סו: ציון ה פסקה ד מחילה בטעות
טעות
->הבקי בדיני איסור והיתר ולא נטל רשות מהנשיא להורות בהם וטעה - האם חייב לשלם	סנהדרין ה: לפני ציון ה רשות בהוראת איסור והיתר
->של דיין	(ראה: דיין, שטעה)
->בתאריך שטר או גט - עד כמה טוענים להכשירו	סנהדרין מ. ציון ח טעותם של עדים בעיבור החודש
->עדים שסותרים את עצמם - עד כמה תולים זאת בטעות	סנהדרין מ. ציון ח טעותם של עדים בעיבור החודש
->->לגבי היום בחודש או היום בשבוע	סנהדרין מ. ציון ח טעותם של עדים בעיבור החודש
->->בקידוש החודש	סנהדרין מ. ציון ח טעותם של עדים בעיבור החודש
->->בדיני ממונות ובדיני נפשות	סנהדרין מ. ציון ח טעותם של עדים בעיבור החודש
->->לגבי שעת המעשה	סנהדרין מ. ציון י טעות בשעות
טעות
->הדליק נרות מבעוד יום בטעות
->->האם צריך לחזור ולהתפלל	ברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->->האם אסור במלאכה	ברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->התפלל ערבית ביום מפני שסבר שכבר חשכה - האם צריך לחזור ולהתפלל	ברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->טעה או השמיט ברכה בתפילה - האם הוא חוזר למקום שטעה
->->בשליח ציבור	ברכות כט. ציון א סילוק שליח ציבור שטעה
->->ביחיד	ברכות כט. ציון א סילוק שליח ציבור שטעה
->טעה והתפלל תפילת ליל שבת ביום מפני שסבר שכבר חשכה
->->האם צריך לחזור ולהתפלל	ברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->->האם אסור במלאכה	ברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->->->ביחיד ובציבור	ברכות כז: ציון ו קבלת שבת בטעות בציבור וביחיד
->ש"צ שטעה - האם מסלקים אותו
->->בברכת המינים או בברכת תחית המתים	ברכות כט. ציון א סילוק שליח ציבור שטעה
->->בברכת בונה ירושלים	ברכות כט. ציון א סילוק שליח ציבור שטעה
->->בשאר ברכות	ברכות כט. ציון א סילוק שליח ציבור שטעה
טעימה
->בתענית	ברכות יד. ציון ג ברכה על טעימה
->->איזו טעימה מותרת	ברכות יד. ציון ד טעימה בתענית
->->בטועם ופולט או טועם ובולע	ברכות יד. ציון ד טעימה בתענית
->->איזה שיעור מותר	ברכות יד. ציון ד טעימה בתענית
->->בתענית ציבור ובתענית יחיד	ברכות יד. ציון ד טעימה בתענית
->->ביום הכיפורים ובתשעה באב	ברכות יד. ציון ד טעימה בתענית
->האם הטועם צריך לברך	ברכות יד. ציון ד טעימה בתענית
->->בטועם ופולט או טועם ובולע	ברכות יד. ציון ג ברכה על טעימה
->->בטעימה למטרות שונות	ברכות יד. ציון ג ברכה על טעימה
->->שיעור הטעימה	ברכות יד. ציון ג ברכה על טעימה
->לפני תפילת מנחה או מוסף	ברכות כח: ציון ג טעימה לפני מוסף ולפני מנחה
טעינה	(ראה גם: פריקה וטעינה)
טעינה האם מותר לתבוע שכר עבור טעינה, אם התבטל ממלאכתו לצורך זה או לא התבטל	ב"מ לב. ציון כ פריקה בחינם וטעינה בשכר
טעינה עד כמה חייב ללוות את הבהמה אחרי שטען - פרסה או מיל, האם רשאי לקבל שכר על הליווי אם התבטל ממלאכתו לצורך זה או לא	ב"מ לג. ציון ב מדדה עמו עד פרסה
טעם איסור
->איסור חם שנגע בהיתר צונן	פסחים עה: ציון ב הפסח שנגע בחרסו ונטף מחלבו
->האם חובה לשרוף מה שבלע טעם קדשים פסולים	פסחים עה: ציון ב הפסח שנגע בחרסו ונטף מחלבו
->כדי נטילה - בצלייה, באוכל כחוש או שמן	פסחים עו. ציון א תתאה גבר
->כדי קליפה
->->בבשר חם שנופל לחלב צונן - "קליפת" החלב	פסחים עו. ציון א תתאה גבר
->->האם שיעור זה הוא מעיקר הדין או רק חומרא	פסחים עו. ציון א תתאה גבר
->שתי חתיכות של בשר וחלב או של איסור והיתר הנוגעות זו בזו מהצד - האם אוסרות זו את זו	פסחים עו. ציון א תתאה גבר
->תתאה גבר - באיסור והיתר, באוכלים ובכלים	פסחים עו. ציון א תתאה גבר
טעם כעיקר האם טעם כעיקר מדאורייתא או מדרבנן, אם יש כזית בכדי אכילת פרס או אין	ביצה לח: ציון א פסקה א-ג ביטול ברוב
טעמא דקרא
->האם דורשים טעמא דקרא	סנהדרין טז: ציון ו אין עושים שלוש ערים נדחות; סנהדרין טז: ציון ט אין עושין עיר הנידחת בספר
טעמא דקרא
->האם מותר לתת טעם למצוות ולפסוק על פיו	ברכות לג: ציון ג האומר "על קן ציפור יגיעו רחמך"
טעמי המקרא
->האם אחרי "ויעלו עולות" (שמות כד, ה) יש אתנחתא או טעם שאינו מפסיק	חגיגה ו: בלי ציון העולות שהקריבו נערי בני ישראל - כבשים או פרים
->לימוד הלכה מפיסוק הטעמים שלנו	חגיגה ו: ציון א העולות שהקריבו נערי בני ישראל - כבשים או פרים
טענה חזרה מטענה לטענה אחרת, מפטור לפטור	ב"מ ג. ציון ג פסקה ה השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
טענו חיטים והודה בשעורים טענו חיטים והודה לו בשעורים - מתי הנתבע פטור אף בשעורים, הדין אם הנתבע יודע שחייב שעורים או שעדים מעידים שהנתבע חייב שעורים, האם ומתי מועילה תפיסת השעורים, והדין אם טענו מנה בעבד גדול והודה לו בחמישים עבור עבד קטן	ב"ק לה: ציון ב טענו חיטים והודה לו בשעורים
טענינן (בית דין טוען טענות לטובת בעל דין)
->טענת השבעה או השטאה, לבטל את הודאת הנתבע	סנהדרין כט. ציון ס האם טוענים לאדם לבטל הודאתו
->->ליתומים	סנהדרין כט. ציון ס האם טוענים לאדם לבטל הודאתו
->טענת השבעה ליתומים, לבטל את הודאת אביהם	סנהדרין כט: ציון ד אדם עשוי שלא להשביע את בניו
->למי שהודה שיש לו חוב וכופר בו	סנהדרין כט: ציון א מי שהודה וחזר וטען שלא היו דברים מעולם
->למי שהודה שיש לו חוב וכופר בהודאה	סנהדרין כט: ציון א מי שהודה וחזר וטען שלא היו דברים מעולם
טענינן האם טוענים ליתומים דבר שהוא רחוק מהדעת או טענת "נאנסו"	ב"ק קיב. ציון ב פסקה ב יורשי גזלן שטוענים שאביהם שילם
טענינן האם טוענים ליתומים של גזלן שאביהם כבר השיב את הגזילה או שקנאה מהנגזל או שהם עצמם השיבו או קנו, אם יש עדי גזילה או אין, אם נראתה הגזילה ביד הגזלן בשעת מיתתו או לא, האם טוענים ליתומים של שומר שאביהם קנה את הפקדון, אם יש עדים על ההפקדה או אין, אם האב היה עשיר או לא	ב"ק קיב. ציון ב פסקה ב יורשי גזלן שטוענים שאביהם שילם
טענת לקוחה דבר שידוע שהיה של ראובן ועכשו הוא ביד שמעון - האם שמעון נאמן לומר "לקוחה היא בידי", והדין בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר, או שיש עדים שראובן שהפקידו אצל שמעון או ששמעון (או אביו) גזל אותו מראובן	ב"ק קיב. ציון ב יורשי גזלן שטוענים שאביהם שילם
טענת פרעון האם בסתם הלוואה או בסתם שכירות אדם נאמן לומר שפרע בתוך זמנו	ב"מ קב: ציון ד שוכר אומר 'נתתי' ומשכיר אומר 'לא נטלתי'
טענת פרעון האם לווה נאמן לטעון "פרעתי" אחרי שב"ד פסק "חייב אתה ליתן לו" או "צא תן לו", אם הוא מציית לדין או אינו מציית או אם ציית רק לאחר ששלחו והביאוהו, והדין אם כתבו את פסק הדין	ב"מ יז. ציון א גדרים בחוב לאחר שנתחייב בבי"ד
טענת פרעון יורשי גזלן הטוענים ברי שאביהם השיב את הגזילה - האם הם נאמנים, אם טוענים ברי או שמא, אם יש עדי גזילה או אין, אם נראתה הגזילה ביד היורשים לאחר מיתת הגזלן או בשעה זו או לא	ב"ק קיב. ציון ב פסקה א יורשי גזלן שטוענים שאביהם שילם
טענת פרעון
->הטוען שפרע בפני עדים, והעדים לא באים להעיד	סנהדרין כג: לפני ציון ג אמר שיש לו שתי כתות לעדים
טרחה טעם לאיסור טלטול בשבת ויו"ט	ביצה יב. ציון א (עמ' סד) מלאכות שהותרו ביום טוב שלא לצורך אכילה
טריפה	(ראה גם: ביצה של טריפה)
טריפה ולד שנמצא במעי טריפה אחרי שחיטה, האם מותר עם או בלי שחיטה, אם כלו חדשיו או לא כלו, וולד הנולד מטריפה חיה	ביצה ו. ציון ז עגל שנולד מן הטריפה
טריפה, בהמה שנפלה בהמה שנפלה לתוך בור שהוא פחות מי' - האם נעשית טריפה, והדין אם יש י' טפחים מכריסה עד תחתית הבור	ב"ק נא. ציון ג חבטה בבור שאין בו עשרה טפחים
טריפה, במועד האם שור שהרג שלשה ישראל טריפה הוא גם מועד לאדם שלם	ב"ק מא. ציון ז מועד לגוים ולטרפה נעשה מועד לכופר
טריפה, במועד שור שפצע שלשה בני אדם ונעשו טריפה - האם נעשה מועד להריגה ומשלם כופר, או רק אם בסוף כולם מתו	ב"ק מא. ציון ה שור שסיכן שלשה נעשה מועד להריגה
טריפה, בפדיון הבן האם חובה לפדות בכור שנעשה טריפה תוך שלושים יום או תינוק שנולד עם שני ראשים	ב"ק יא: ציון א בכור שנטרף בתוך שלושים יום
טריפה, כשאין עור האם בהמה בלי עור היא טריפה	ב"ק עח: ציון ג שיור במכירת הבהמה הגנובה
טריפה, נפולה הצורך בבדיקה ושהייה מעת לעת בבהמה או עוף שנפלה על הקרקע, או שדרס עליה אדם או בהמה או עוף, או שנטרפו לכותל, או שרצץ אותה בהמה או עוף, מה צריך לבדוק - נקב או קרע או פיסוק או ריסוק אברים, האם חובת הבדיקה היא מדאורייתא או מדרבנן, הדין אם לא ידוע איך נפלה	ביצה לד. ציון ב טריפות של "נפולה"
טריפה, נפולה הצורך בבדיקה ושהייה מעת לעת בבהמה או עוף שנפלה על הקרקע - האם חובת הבדיקה היא מדאורייתא או מדרבנן	ביצה לד. ציון ד שחיטת עוף ובהמה "נפולות" ביום טוב
טריפה, ספק קנה בהמה ושחט אותה ומצא בה טרפה וספק האם היתה טריפה כשקנה וזה מקח טעות	ב"מ ו: ציון ד פסקה ב תקפו כהן
טריפה, ריסוק אברים חשש ריסוק אברים בנפולה, האם בנפולה צריך לבדוק אם נתרסקו אבריה, הדין אם התרסק אבר שאם ניטל כשרה, האם בריסוק אברים יכולה לחיות עד י"ב חודש	ביצה לד. ציון ב טריפות של "נפולה"
טריפה
->גלודה (ניטל עורה)	סוכה לו. ציון א אתרוג שנקלף
->סדוקת הגרגרת - אורך ועומק הסדק	סוכה לד: ציון ח אתרוג שנסדק
טריפה
->ההורג אדם שהוא טרפה - האם חייב מיתה	סנהדרין עח. ציון ב ההורג טרפה
->->בספק טריפה	סנהדרין עח. ציון ב ההורג טרפה
->->אם רופאים לא קבעו שהוא טריפה	סנהדרין עח. ציון ב ההורג טרפה
->עדים שהם טריפה
->->והוזמו - האם נהרגים	סנהדרין עח. ציון ח עדי טריפה שהוזמו
->->האם מקבלים את עדותם על אדם שעבר עבירה	סנהדרין עח. ציון ח עדי טריפה שהוזמו
->שור טרפה שהרג - האם חייב סקילה	סנהדרין עח. ציון י שור טריפה שהרג
->שור של אדם טרפה שהרג	סנהדרין טז. לפני ציון ד שור של כהן גדול שהרג - בכמה נידון
->בהמה טריפה שנתערבה בכשרות	סנהדרין פ. ציון ב שור שנגמר דינו ונתערב באחרים
->אדם טריפה שהרג	סנהדרין עח. ציון י שור טריפה שהרג
->->אם הרג בפני בית דין, ביום או בלילה	סנהדרין עח. ציון ה טריפה שהרג
->שוחט שיצאה טריפה מתחת ידו
->->האם יש להעבירו ממשרתו	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->איך הוא יכול לחזור לכשרותו	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->האם הוא פסול לעדות	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
טריפת שדה מלקוח	(ראה גם: אחריות; גזלן; לקוחות; שבח; שומא)
טריפת שדה מלקוח חוב שהחייב בו עמד בדין וחויב - האם הוא נחשב כחוב בשטר לענין גבייה מלקוחות, במצב שנאמן לומר שפרע או שנאמן	ב"מ יז. ציון א גדרים בחוב לאחר שנתחייב בבי"ד
טרשא האם מותר למכור דבר במחיר גבוה ממחירו עכשו ע"מ שהקונה ימכרנו בעתיד ברווח והאחריות לאונסים עד אז היא על המוכר	ב"מ סה. ציון ט פסקה ב טרשא דרב חמא
טרשא האם מותר למכור דבר במחיר גבוה ממחירו עכשו ע"מ שישלם לו אחר זמן, אם קבעו שאם ישלם מיד יהיה מחירו נמוך או לא קבעו, אם קבעו מחיר שישלם בעתיד או קבעו רק שישלם כשער בשעת התשלום, אם ברור שהשער יעלה או לא ברור, אם יש עכשו שער ידוע או אין, אם קבעו מחיר לתשלום עכשו או לא קבעו, בקרקע או במטלטלין, אם הקונה מתכוון למכור מיד אח"כ לאחר או למכור מעט מעט כחנווני או לשימוש עצמי, אם הפרש המחירים הוא פחות משתות או יותר משתות	ב"מ סה. ציון ו מכירה ביוקר עבור המתנת מעות
טרשא האם מותר למכור דבר לפי מחירו במקום אחר שגבוה ממחירו כאן על מנת שהקונה ימכור אותו במקום היוקר, אם אחריות הדרך על המוכר או על הקונה, אם הקונה מקבל זכויות יתר בזכות המוכר (כגון פטור מהמכס וקדימה במכירה) או לא, אם המוכר משלם לקונה שכר עמלו ומזונו או כפועל בטל או תשלום כלשהו או אינו משלם, אם המוכר תיכנן ללכת למקום האחר ולמכור שם או לא	ב"מ סה. ציון ט טרשא דרב חמא
טרשא מכר דבר במחיר גבוה ממחירו עכשו ע"מ שישלם לו אחר זמן וקבעו שאם ישלם מיד יהיה מחירו נמוך - האם זו ריבית דאורייתא או דרבנן	ב"מ סה: ציון א פסקה א אכילת פירות במכירה על תנאי

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 6275