מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה

תיקוני טעויות דפוס
בספרות התורנית
שיבושי צנזורה בתלמוד

לדף התיקונים הראשי

במסכתות החדשות שבהוצאת מכון הלכה ברורה, היוצאים לאור על פי הוצאת "ש"ס וילנא החדש", מתוקנים שיבושי הצנזורה, ומוחזרת הגירסה הנכונה שהופיעה בתלמוד דפוס ונציה רפ"ד (במהדורת "ש"ס וילנא החדש" בלי הלכה ברורה, נשארו שיבושי הצנזורה). כאן ניתנים רשימת התיקונים, בתקווה שהוצאות אחרות ילכו בעקבותינו ויחזירו עטרה ליושנה. על תיקון שיבושי הצנזורה עי' י' שפיגל, עמודים בתולדות הספר העבר י - הגהות ומגיהים, עמ' 584-588

מסכת עבודה זרה

ב ע"א
לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים	לפני אידיהן של גוים שלשה ימים
יתנו עידיהם ויצדקו בעובדי כוכבים כתיב	יתנו עידיהם ויצדקו באומות העולם כתיב
ישמעו ויאמרו אמת אלו עובדי כוכבים	ישמעו ויאמרו אמת אלו אומות העולם
מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא	מיד מתקבצין ובאין אומות העולם בערבוביא
רש"י ד"ה לפני אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן - וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו.	רש"י ד"ה לפני אידיהן של גוים עובדי עבודה זרה ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן - וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודה זרה ביום אידו.
רש"י ד"ה יום אידם - היינו עבודת כוכבים כדכתיב בההיא פרשה יקומו ויעזרכם.	רש"י ד"ה יום אידם - היינו עבודה זרה כדכתיב בההיא פרשה יקומו ויעזרכם.
רש"י ד"ה יתנו עידיהם ויצדקו - השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב ואתמוהי מתמה יתנו עובדי כוכבים עידיהם יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום.	רש"י ד"ה יתנו עידיהם ויצדקו - השתא סלקא דעתיה דבאומות העולם כתיב ואתמוהי מתמה יתנו אומות העולם עידיהם יבואו עבודות זרות שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום.
רש"י ד"ה עדות שהעידו בעצמם - ביום הדין שעבדו לעבודת כוכבים בעולם הזה.	רש"י ד"ה עדות שהעידו בעצמם - ביום הדין שעבדו לעבודה זרה בעולם הזה.
רש"י ד"ה ישמעו - עובדי כוכבים את העדות שמצות	רש"י ד"ה ישמעו - אומות העולם את העדות שמצות
רש"י ד"ה ועידיהם המה - עבודת כוכבים תבוא ותעיד על עובדיה לחייבם.	רש"י ד"ה ועידיהם המה - עבודה זרה תבוא ותעיד על עובדיה לחייבם.
תוס' ד"ה לפני אידיהן - בתר דתני סנהדרין דאיירי בעובד כוכבים ומזלות תנא נמי	תוס' ד"ה לפני אידיהן - בתר דתני סנהדרין דאיירי בעובד עבודה זרה תנא נמי
תוס' ד"ה אסור לשאת ולתת עמהם - פ"ה משום דאזיל ביום אידו ומודה לעבודת כוכבים מתוך לשונו משמע שר"ל אף ממקח וממכר וקשה על מה סמכו העולם לשאת ולתת ביום איד העבודת כוכבים עמהם נהי דרוב אידיהם מן הקדישים הם מ"מ בכל שבוע יום אחד יש להם דלרבי ישמעאל (לקמן ו.) לעולם אסור ואין לומר דהיינו טעמא משום (חולין יג:) דעובדי כוכבים שבח"ל לאו עובדי עבודת כוכבים אלא מנהג אבותיהם... ולהשאילם ולפרעם כשהעובד כוכבים תובע חובו... ולפרוע מה ידע העובד כוכבים שמניח משום אידו לכך נראה דטעם ההיתר משום דעכו"ם שבינינו קים לן בגוייהו דלא פלחו לעבודת כוכבים... בגויה דלא פלח לעבודת כוכבים וכן רבא (שם) דשדר ליה קורבנא לבר שישך ביום אידו אמר קים לי בגויה דלא פלח לעבודת כוכבים א"נ יש לסמוך אההיא דתנא בירושלמי על מתני' דאסור לשאת ולתת תני בד"א בעובד כוכבים שאינו מכירו אבל בעובד כוכבים שמכירו מותר... ואזיל ומודה לעבודת כוכבים או דלמא... אין לתמוה על מנהג העולם שאפילו אם היו מחזיקין אותם כעובדי עבודת כוכבים שהרי אינם עושים... להחמיר כשבא העובד כוכבים ואומר הלויני... ולכומרים אינו ממש לשם עבודת כוכבים אלא לצורך הנאתם.	תוס' ד"ה אסור לשאת ולתת עמהם - פ"ה משום דאזיל ביום אידו ומודה לעבודה זרה מתוך לשונו משמע שר"ל אף ממקח וממכר וקשה על מה סמכו העולם עכשו לשאת ולתת ביום איד הגוים עמהם נהי דרוב אידיהם מן הקדישים הם מ"מ בכל שבוע יום נוצרי יש להם דלרבי ישמעאל (לקמן ו.) לעולם אסור ואין לומר דהיינו טעמא משום (חולין יג:) דגוים שבח"ל לאו עובדי עבודה זרה אלא מנהג אבותיהם... ולהשאילם ולפרעם כשהגוי תובע חובו... ולפרוע מה ידע הגוי שמניח משום אידו לכך נראה דטעם ההיתר משום דגוים שבינינו קים לן בגוייהו דלא פלחו לעבודה זרה ... בגויה דלא פלח לעבודה זרה וכן רבא (שם) דשדר ליה קורבנא לבר שישך ביום אידו אמר קים לי בגויה דלא פלח לעבודה זרה א"נ יש לסמוך אההיא דתנא בירושלמי על מתני' דאסור לשאת ולתת תני בד"א בגוי שאינו מכירו אבל בגוי שמכירו מותר... ואזיל ומודה לעבודה זרה או דלמא... אין לתמוה על מנהגנו שאפילו אנו מחזיקין אותם כעובדי עבודה זרה שהרי אינם עושים... להחמיר כשבא הגויואומר הלויני... ולכומרים אינו ממש לשם עבודה זרה אלא לצורך הנאתם.
ב ע"ב
רש"י ד"ה	רש"י ד"ה זה מלכות רומי חייבת - הרשעה תרגומו של רשעה חייבת.
תוס' ד"ה משכא מלכותייהו עד דאתי משיח - עתידה מלכות רומי שתפשוט על כל העולם	תוס' ד"ה משכא מלכותייהו עד דאתי משיח - עתידה מלכות הרשעה שתפשוט על כל העולם
ג ע"א
מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול	מנין שאפילו גוי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול
הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה	הא למדת שאפילו גוי ועוסק בתורה
[אלא כך] אומרים [העובדי כוכבים] לפני [הקב"ה]	[אלא כך] אומרים [אומות העולם] לפני [הקב"ה]
ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים	ויעיד באברהם שלא עבד עבודה זרה
רש"י ד"ה נמרוד - השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד עבודת כוכבים	רש"י ד"ה נמרוד - השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד עבודה זרה
תוס' ד"ה כהנים ולוים וישראלים לא נאמר אלא האדם - משמע הכא דעובדי כוכבים נמי קרוין אדם ותימה דהא אמר בעלמא דאין קברי עובדי כוכבים מטמאין באהל... אתם קרוים אדם ולא עובדי כוכבים קרויין אדם... יש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל לחפור בה שיחין ומערות שנאמר והארץ נתן לבני אדם ואומר ר"ת דעובדי כוכבים נמי מיקרי בני אדם	תוס' ד"ה כהנים ולוים וישראלים לא נאמר אלא האדם - משמע הכא דאומות העולם נמי קרוין אדם ותימה דהא אמר בעלמא דאין קברי גוים מטמאין באהל... אתם קרוים אדם ולא אומות העולם קרויין אדם... יש קנין לגוי בארץ ישראל לחפור בה שיחין ומערות שנאמר והארץ נתן לבני אדם ואומר ר"ת דאומות נמי מיקרי בני אדם
תוס' ד"ה שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה - עובד אלילים העוסק בתורה חייב מיתה.	תוס' ד"ה שאפילו גוי ועוסק בתורה - גוי העוסק בתורה חייב מיתה.
תוס' ד"ה הרי הוא ככהן גדול - אבל עובד כוכבים העוסק בתורה הוא ככהן גדול.	תוס' ד"ה הרי הוא ככהן גדול - אבל גוי העוסק בתורה הוא ככהן גדול.
תוס' ד"ה שלא השתחוו לצלם - אומר ר"ת דצלם דנבוכדנצר לאו עבודת כוכבים הוא אלא אנדרטי עשוי לכבוד המלך ובהכי ניחא דנקט גבי אברהם שלא עבד עבודת כוכבים ובחנניה... ואילו היה עבודת כוכבים ממש חס ושלום... כיון שלא היה עבודת כוכבים ממש... ואם היתה עבודת כוכבים היה להם למסור	תוס' ד"ה שלא השתחוו לצלם - אומר ר"ת דצלם דנבוכדנצר לאו עבודה זרה הוא אלא אנדרטי עשוי לכבוד המלך ובהכי ניחא דנקט גבי אברהם שלא עבד עבודה זרה ובחנניה... ואילו היה עבודה זרה ממש חס ושלום... כיון שלא היה עבודה זרה ממש... ואם היתה עבודה זרה היה להם למסור
ג ע"ב
לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין	לעתיד לבא באין אומות העולם ומתגיירין
ד ע"א
כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים	כאן בישראל כאן באומות העולם
כשאני דן את ישראל אין אני דן אותם כעובדי כוכבים	כשאני דן את ישראל אין אני דן אותם כאומות העולם
תוס' ד"ה והיינו דר' אלכסנדרי - כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים וקאמרינן דבעל חימה קאי אעובדי כוכבים והיינו דרבי אלכסנדרי... שיש חילוק בין ישראל לעובדי כוכבים.	תוס' ד"ה והיינו דר' אלכסנדרי - כאן בישראל כאן באומות העולם וקאמרינן דבעל חימה קאי אאומות העולם והיינו דרבי אלכסנדרי... שיש חילוק בין ישראל לאומות העולם.
ד ע"ב
לא נשתייר מעובדי כוכבים משונאיהם של ישראל	לא נשתייר משונאיהם של ישראל
ישמעו ויאמרו אמת אלו עובדי כוכבים	ישמעו ויאמרו אמת אלו אומות העולם
באות וטורפות אותם לעובדי כוכבים לעולם הבא	באות וטורפות אותם לאומות העולם לעולם הבא
מלמד שבאות וטורפות לעובדי כוכבים על פניהם	מלמד שבאות וטורפות לאומות העולם על פניהם
תוס' ד"ה שמע מינה לאו אורח ארעא - לספרים דגרסי' ההוא עובד כוכבים ניחא דעובדי כוכבים לא מעלין ולא מורידין... ההוא מינא אע"פ שהכופרים מורידין לבור... להעניש אע"פ שבזמן הבית הי' מותר להרגו בידים.	תוס' ד"ה שמע מינה לאו אורח ארעא - לספרים דגרסי' ההוא גוי ניחא דגוים לא מעלין ולא מורידין... ההוא מינא אע"פ שהמינים מורידין לבור... להעניש אע"פ שהוא מותר להרגו בידים.
ה ע"א
רש"י ד"ה עניות - שמשחטאו שלטו בהן שונאיהם המכלים את ממונם כל היום בוהיה לאכול.	רש"י ד"ה עניות - שמשחטאו שלטו בהן מלכיות המכלים את ממונם כל היום בוהיה לאכול.
תוס' ד"ה אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף - וא"ת מ"מ יכלו ע"י עובדי כוכבים שיהו מולידים ואומר הר"ר אלחנן דנשמות של ישראל ושל עובדי כוכבים אינן בגוף א'	תוס' ד"ה אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף - וא"ת מ"מ יכלו ע"י גוים שיהו מולידים ואומר הר"ר אלחנן דנשמות של ישראל ושל גוים אינן בגוף א'
ה ע"ב
רש"י ד"ה ומי בעינן כולי האי - דחיישינן דזבין לה עובד כוכבים להאי בהמה	רש"י ד"ה ומי בעינן כולי האי - דחיישינן דזבין לה גוי להאי בהמה
רש"י ד"ה להקרבה - לעבודת כוכבים עובד כוכבים מחזר אחריה ג' ימים.	רש"י ד"ה להקרבה - לעבודה זרה גוי מחזר אחריה ג' ימים.
רש"י ד"ה דאסור לבני נח - לשמים הן נוהגין לעבודת כוכבים שלהן.	רש"י ד"ה דאסור לבני נח - לשמים הן נוהגין לעבודה זרה שלהן.
תוס' ד"ה ומי בעינן כולי האי - לפי שהוא יום איד של עבודת כוכבים ונזכר שם עבודת כוכבים תדיר בפיו... משום דשם עבודת כוכבים שגור בפיו ואזיל ומודי.	תוס' ד"ה ומי בעינן כולי האי - לפי שהוא יום איד של עבודה זרה ונזכר שם עבודה זרה תדיר בפיו... משום דשם עבודה זרה שגור בפיו ואזיל ומודי.
תוס' ד"ה ערב יו"ט האחרון של חג - וכל החג היו מקריבין נגד העובדי כוכבים וערב פסח	תוס' ד"ה ערב יו"ט האחרון של חג - וכל החג היו מקריבין נגד האומות וערב פסח
תוס' ד"ה מנין למחוסר אבר (השני) - מרבינן שהעובדי כוכבים נודרים נדרים ונדבות... דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור וי"ל	תוס' ד"ה מנין למחוסר אבר (השני) - מרבינן שהגוים נודרים נדרים ונדבות... דלישראל שרי ולגוי אסור וי"ל
ו ע"א
אמר שמואל יום א' לדברי רבי ישמעאל	אמר שמואל יום נוצרי לדברי רבי ישמעאל
ואלו הן אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא	ואלו הן אידיהן של גוים קלנדא
ת"ש לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים	ת"ש לפני אידיהן של גוים שלשה ימים
ליתני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים	ליתני אידיהן של גוים שלשה ימים
ליתני אידם של עובדי כוכבים ג' ימים לפניהם	ליתני אידם של גוים ג' ימים לפניהם
רש"י אחרי ד"ה תנא נמי	רש"י ד"ה נוצרי - ההולך בטעותו של א"א שצוה להם לעשות להם יום איד בא' בשבת.
רש"י ד"ה יום א' לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור - לעשות עמהן	רש"י ד"ה לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור - לעשות עמהן
רש"י ד"ה ליתני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים -	רש"י ד"ה ליתני אידיהן של גוים שלשה ימים -
רש"י ד"ה ליתני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים לפניהם אסורין	רש"י ד"ה ליתני אידיהן של גוים שלשה ימים לפניהם אסורין
רש"י ד"ה משום הרווחה - דרווח ואזיל ומודה לעבודת כוכבים ועבר ישראל משום לא ישמע על פיך (שמות כג).	רש"י ד"ה משום הרווחה - דרווח ואזיל ומודה לעבודה זרה ועבר ישראל משום לא ישמע על פיך (שמות כג).
רש"י ד"ה ולפני עור - דמזבין ליה בהמה ומקריבה לעבודת כוכבים ובני נח	רש"י ד"ה ולפני עור - דמזבין ליה בהמה ומקריבה לעבודה זרה ובני נח
רש"י ד"ה דאית ליה בהמה - לעובד כוכבים להקריב ואי לא מזבין	רש"י ד"ה דאית ליה בהמה - לגוי להקריב ואי לא מזבין
תוס' ד"ה הן בלא אידיהן ש"מ (בסופו) - דחשיב יום איד פי' יום א' לאסור כשאר יום אידם.	תוס' ד"ה הן בלא אידיהן ש"מ (בסופו) - דחשיב יום איד פי' יום נוצרי לאסור כשאר יום אידם
תוס' ד"ה או דלמא (בסופו) - שממציא לו מעות לקנות צרכי עבודת כוכבים.	תוס' ד"ה או דלמא (בסופו) - שממציא לו מעות לקנות צרכי עבודה זרה.
ו ע"ב
אידיהן של עובדי כוכבים נשא ונתן אסורין	אידיהן של גוים נשא ונתן אסורין
אידיהן של עובדי כוכבים נשא ונתן אסור	אידיהן של גוים נשא ונתן אסור
רבינא אמר עובד כוכבים לענין פרעון לעולם מיצר	רבינא אמר גוי לענין פרעון לעולם מיצר
רש"י ד"ה דקיימא בתרי עברי נהרא - עובד כוכבים מצד זה וישראל מצד זה	רש"י ד"ה דקיימא בתרי עברי נהרא - גוי מצד זה וישראל מצד זה
רש"י ד"ה כולה משום דמודה הוא - שהעובד כוכבים ישמח כשישראל צריך לו.	רש"י ד"ה כולה משום דמודה הוא - שהגוי ישמח כשישראל צריך לו.
תוס' ד"ה מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר - אסור להושיט למומרים לעבודת כוכבים דבר איסור	תוס' ד"ה מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר - אסור להושיט למשומדים דבר איסור
ז ע"ב
רש"י ד"ה ת"ק סבר הן בלא אידיהן - כדדייקינן לעיל דקתני לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים	רש"י ד"ה ת"ק סבר הן בלא אידיהן - כדדייקינן לעיל דקתני לפני אידיהן של גוים שלשה ימים
רש"י ד"ה בגולה - אין העובדי כוכבים אדוקין כל כך בעבודת כוכבים כדאמרינן (לקמן) [בחולין יג] עובדי כוכבים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודת כוכבים נינהו כו' ועוד דמסתפינן מינייהו.	רש"י ד"ה בגולה - אין הגוים אדוקין כל כך בעבודה זרה כדאמרינן (לקמן) [בחולין יג] גוים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודה זרה נינהו כו' ועוד דמסתפינן מינייהו.
רש"י ד"ה רבנן בתראי לית להו דשמואל - וסתמא דמילתא כשאין יד עובדי כוכבים תקיפה על ישראל	רש"י ד"ה רבנן בתראי לית להו דשמואל - וסתמא דמילתא כשאין יד אומות העולם תקיפה על ישראל
ח ע"א
מתני' ואלו אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא וסטרנורא וקרטיסים ויום גנוסיא של מלכיהם ויום הלידה ויום המיתה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל מיתה שיש בה שריפה יש בה עבודת כוכבים ושאין בה שריפה אין בה עבודת כוכבים אבל יום תגלחת זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא מבית האסורין ועובד כוכבים שעשה משתה לבנו	מתני' ואלו אידיהן של גוים קלנדא וסטרנורא וקרטיסים ויום גנוסיא של מלכים ויום הלידה ויום המיתה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל מיתה שיש בה שריפה יש בה עבודה זרה ושאין בה שריפה אין בה עבודה זרה אבל יום תגלחת זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא מבית האסורין וגוי שעשה משתה לבנו
והם קבעום לשם עבודת כוכבים	והם קבעום לשם עבודה זרה
ויום גנוסיא של מלכיהם ויום שהומלך בו מלך לפניו אסור אחריו מותר ועובד כוכבים שעשה (בו) משתה לבנו	ויום גנוסיא של מלכים ויום שהומלך בו מלך לפניו אסור אחריו מותר וגוי שעשה (בו) משתה לבנו
ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו	ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הן כיצד גוי שעשה משתה לבנו
רש"י ד"ה יש בה עבודת כוכבים - כלומר אותו היום עובדין עבודת כוכבים והוא להן יום איד	רש"י ד"ה יש בה עבודה זרה - כלומר אותו היום עובדין עבודה זרה והוא להן יום איד
רש"י ד"ה ויום שעלה מן הים - מקריב זבחים לעבודת כוכבים על דבר	רש"י ד"ה ויום שעלה מן הים - מקריב זבחים לעבודה זרה על דבר
רש"י ד"ה עובד כוכבים - ביום משתה בנו פלח לעבודת כוכבים על שהגיע לכך.	רש"י ד"ה גוי - ביום משתה בנו פלח לעבודה זרה על שהגיע לכך.
רש"י ד"ה אלא אותו האיש למעוטי מאי - פשיטא דמי שלא גילח היום ושאר עובדי כוכבים שלא עלו בו	רש"י ד"ה אלא אותו האיש למעוטי מאי - פשיטא דמי שלא גילח היום ושאר גוים שלא עלו בו
ח ע"ב
איקלע לבי ההוא עובד כוכבים לבתר תריסר ירחי שתא	איקלע לבי ההוא גוי לבתר תריסר ירחי שתא
שגזרה מלכות הרשעה גזרה כל הסומך יהרג	שגזרה מלכות הרשעה שמד כל הסומך יהרג
רש"י ד"ה בין אמר - עובד כוכבים זה לישראל מחמת הלולא אני עושה סעודה זו.	רש"י ד"ה בין אמר - גוי זה לישראל מחמת הלולא אני עושה סעודה זו.
רש"י ד"ה ובין לא אמר לו - מסתמא להלולא מכוין ואסור דכל ימי הלולא מקריב לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה ובין לא אמר לו - מסתמא להלולא מכוין ואסור דכל ימי הלולא מקריב לעבודה זרה.
רש"י ד"ה דאדם חשוב הוא - ושמח ממנו העובד כוכבים מאד.	רש"י ד"ה דאדם חשוב הוא - ושמח ממנו הגוי מאד.
רש"י ד"ה מלכות - רומי.	רש"י ד"ה הרשעה - רומי.
י ע"א
כאן למלכי ישראל כאן למלכי עובדי כוכבים למלכי עובדי כוכבים מתשרי מנינן	כאן למלכי ישראל כאן למלכי אומות העולם למלכי אומות העולם מתשרי מנינן
ויום גינוסיא של מלכיהם וכו' מאי ויום גינוסיא של מלכיהם אמר רב יהודה יום שמעמידין בו עובדי כוכבים את מלכם והתניא יום גינוסיא ויום שמעמידין בו את מלכם	ויום גינוסיא של מלכים וכו' מאי ויום גינוסיא של מלכים אמר רב יהודה יום שמעמידין בו את המלך והתניא יום גינוסיא ויום שמעמידין בו את המלך
אלא מאי יום גינוסיא יום שמעמידין בו מלכם	אלא מאי יום גינוסיא יום שמעמידין בו המלך
י ע"ב
רש"י ד"ה אדרכן - שר שבעובדי כוכבים היה.	רש"י ד"ה אדרכן - שר שבאומות היה.
תוס' ד"ה חד קטיל אבבא דבי רבי - העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא היו מעלין ולא מורידין... לענין הורדה איכא כדפריך בפ"ק דחולין השתא דישראל היו מורידין דעובדי כוכבים מיבעיא.	תוס' ד"ה חד קטיל אבבא דבי רבי - הגוים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין... לענין הורדה לבור איכא כדפריך בפ"ק דחולין השתא דישראל מורידין דגוים מיבעיא.
יא ע"א
מיתה שאין בה שריפה פלחי בה לעבודת כוכבים	מיתה שאין בה שריפה פלחי בה לעבודה זרה
מיתה שאין בה שריפה פלחי בה לעבודת כוכבים	מיתה שאין בה שריפה פלחי בה לעבודה זרה
רש"י ד"ה אלמא - מדלא תלי ר"מ טעמא בשריפה אלמא לאו חק העובדי כוכבים הוא לשם עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה אלמא - מדלא תלי ר"מ טעמא בשריפה אלמא לאו חק הגוים הוא לשם עבודה זרה.
רש"י ד"ה חשיבותא הוא - ששרפו עלה ופלחי לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה חשיבותא הוא - ששרפו עלה ופלחי לעבודה זרה.
תוס' ד"ה ואי חוקה היא היכי שרפינן - שעושין לשם חוק לעבודת כוכבים ואחד שעושין לשם דעת הבל ושטות שלהם והכא בשמעתין מיירי באותו חק שעושים לשם עבודת כוכבים וה"פ ר"מ סבר שריפה לאו חוקה היא לעבודת כוכבים להכי פריך ואי חוקה לעבודת כוכבים אנן היכי שרפינן... הוא חק לעבודת כוכבים דומיא דמצבה... האמוריים חק לעבודת כוכבים שנאה והזהיר עליה... חוק היא לשם עבודת כוכבים ומ"מ הוא... ולאו חק לעבודת כוכבים הוא	תוס' ד"ה ואי חוקה היא היכי שרפינן - שעושין לשם חוק לעבודה זרה ואחד שעושין לשם תורת הבל ושטות שלהם והכא בשמעתין מיירי באותו חק שעושים לשם עבודה זרה וה"פ ר"מ סבר שריפה לאו חוקה היא לעבודה זרה להכי פריך ואי חוקה לעבודה זרה אנן היכי שרפינן... הוא חק לעבודה זרה דומיא דמצבה... האמוריים חק לעבודה זרה שנאה והזהיר עליה... חוק היא לשם עבודה זרה ומ"מ הוא... ולאו חק לעבודה זרה הוא
תוס' ד"ה עוקרין על המלכים - נושא ונותן בשוק של עבודת כוכבים דבשלמא	תוס' ד"ה עוקרין על המלכים - נושא ונותן בשוק של עבודה זרה דבשלמא
יא ע"ב
חמשה בתי עבודת כוכבים קבועין הן	חמשה בתי עבודה זרה קבועין הן
מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר היה חוצה לה עבודת כוכבים תוכה לה	מתני' עיר שיש בה עבודה זרה חוצה לה מותר היה חוצה לה עבודה זרה תוכה לה
לא הלכת לצור מימיך וראית ישראל ועובד כוכבים	לא הלכת לצור מימיך וראית ישראל וגוי
רש"י ד"ה יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו - מאחורי העורף לשם עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו - מאחורי העורף לשם עבודה זרה.
רש"י ד"ה תורעתא - שם עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה תורעתא - שם עבודה זרה.
רש"י ד"ה בחגתא דטייעי - ולחוג לשם עבודת כוכבים פלונית וכאן קורין קופנדרי"א.	רש"י ד"ה בחגתא דטייעי - ולחוג לשם עבודה זרה פלונית וכאן קורין קופנדרי"א.
רש"י ד"ה עיר שיש בה עבודת כוכבים - שיום איד יש לבני העיר היום לעבודת כוכבים שבעיר.	רש"י ד"ה עיר שיש בה עבודה זרה - שיום איד יש לבני העיר היום לעבודה זרה שבעיר.
רש"י ד"ה חוצה לה מותר - לשאת ולתת עם היושבין חוץ לעיר שאין נמשכין אחר אותה עבודת כוכבים שכן מנהג זה	רש"י ד"ה חוצה לה מותר - לשאת ולתת עם היושבין חוץ לעיר שאין נמשכין אחר אותה עבודה זרה שכן מנהג זה
רש"י ד"ה היה חוצה לה עבודת כוכבים - כלו' עבודת כוכבים שהיום עובדין ליראה שלהם.	רש"י ד"ה היה חוצה לה עבודה זרה - כלו' עבודה זרה שהיום עובדין ליראה שלהם.
רש"י ד"ה מהו לילך לשם - לאותה העיר ביום עבודת כוכבים שלהם לספר עם אחד מבני העיר.	רש"י ד"ה מהו לילך לשם - לאותה העיר ביום עבודה זרה שלהם לספר עם אחד מבני העיר.
רש"י ד"ה עזה - עיר של פלשתים והיה בה עבודת כוכבים והיה חוצה לה ישוב סמוך לעיר מאד.	רש"י ד"ה עזה - עיר של פלשתים והיה בה עבודה זרה והיה חוצה לה ישוב סמוך לעיר מאד.
רש"י ד"ה צור - עיר שישראל ועובדי כוכבים דרין בה.	רש"י ד"ה צור - עיר שישראל וגוים דרין בה.
תוס' ד"ה עטלוזא של עזה - ביום איד של בני עובדי כוכבים שבעיר או לא מי שריא מתני' בקרוב כ"כ או לא ורשב"ם פירש עטלוזא הוא שם עבודת כוכבים שמחוץ לעזה.... על הפירושים דאם העובד כוכבים אינו חשוב כמו הכומר לא ניחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בין שיהיה העובד כוכבים משוק העבודת כוכבים ובין שאינו משוק העבודת כוכבים לכך פר"י דמיירי הכא בשוק שעושין לשם עבודת כוכבים ולא יום איד הוא לזה יש לחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בתוכה ולפי זה א"צ לחלק מה שחלק רש"י בין העובד כוכבים שחוצה לה בין מבני העיר כי אפילו הוא מבני העיר לא חיישינן לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים חוצה לה.	תוס' ד"ה עטלוזא של עזה - ביום איד של בני עבודה זרה שבעיר או לא מי שריא מתני' בקרוב כ"כ או לא ורשב"ם פירש עטלוזא הוא שם עבודה זרה שמחוץ לעזה.... על הפירושים דאם הגוי אינו חשוב כמו גלח לא ניחוש לדמי עבודה זרה ביד גוי בין שיהיה הגוי משוק העבודה זרה ובין שאינו משוק העבודה זרה לכך פר"י דמיירי הכא בשוק שעושין לשם עבודה זרה ולא יום איד הוא לזה יש לחוש לדמי עבודה זרה ביד גוי בתוכה ולפי זה א"צ לחלק מה שחלק רש"י בין הגוי שחוצה לה בין מבני העיר כי אפילו הוא מבני העיר לא חיישינן לדמי עבודה זרה ביד גוי חוצה לה.
יב ע"א
מהדר אפיה ישראל לאחוריה ושדי עובד כוכבים נבילה בקדירה דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום דמי עבודת כוכבים רבא אמר מאי לא חשו להם חכמים משום בישולי עובדי כוכבים דכוותה	מהדר אפיה ישראל לאחוריה ושדי גוי נבילה בקדירה דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום דמי עבודה זרה רבא אמר מאי לא חשו להם חכמים משום בישולי גוים דכוותה
ת"ר עיר שיש בה עבודת כוכבים אסור ליכנס לתוכה	ת"ר עיר שיש בה עבודה זרה אסור ליכנס לתוכה
ישב לו קוץ בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלנה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר נתפזרו לו מעותיו בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר מעיין המושך לפני עבודת כוכבים לא ישחה וישתה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים כיוצא בו	ישב לו קוץ בפני עבודה זרה לא ישחה ויטלנה מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה ואם אינו נראה מותר נתפזרו לו מעותיו בפני עבודה זרה לא ישחה ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה ואם אינו נראה מותר מעיין המושך לפני עבודה זרה לא ישחה וישתה מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה ואם אינו נראה מותר פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודה זרה כיוצא בו
אימא אם אינו נראה כמשתחוה לעבודת כוכבים מותר	אימא אם אינו נראה כמשתחוה לעבודה זרה מותר
רש"י ד"ה ולא חשו חכמים - לבני חוצה לה שאין להם עבודת כוכבים היום לא חשו.	רש"י ד"ה ולא חשו חכמים - לבני חוצה לה שאין להם עבודה זרה היום לא חשו.
רש"י ד"ה הכא נמי - לא מחזקינן דמי עבודת כוכבים בידי עובדי כוכבים שבחוצה לה.... מחמת בהמה זו דמי עבודת כוכבים הן שהבהמה היום לצורך בני תוכה היא ונקרבים היום לעבודת כוכבים והוא איסור	רש"י ד"ה הכא נמי - לא מחזקינן דמי עבודה זרה בידי גוים שבחוצה לה.... מחמת בהמה זו דמי עבודה זרה הן שהבהמה היום לצורך בני תוכה היא ונקרבים היום לעבודה זרה והוא איסור
רש"י ד"ה רבא אמר - דלא ניחוש לדמי עבודת כוכבים דהא לא דמי דהתם לית הנאה לעובד כוכבים דנישדי נבילה לקדירה דמיסתפי דאי חזי ליה ישראל תבע ליה בדינא אבל הכא מתכוין עובד כוכבים לעשות רצון חבירו אלא ה"ק לא חשו להם חכמים משום בישולי עובדי כוכבים דלמא סמיך ישראל לעובד כוכבים לבשליה וקאכיל בשולי עובדי כוכבים דרבנן.	רש"י ד"ה רבא אמר - דלא ניחוש לדמי עבודה זרה דהא לא דמי דהתם לית הנאה לגוי דנישדי נבילה לקדירה דמיסתפי דאי חזי ליה ישראל תבע ליה בדינא אבל הכא מתכוין גוי לעשות רצון חבירו אלא ה"ק לא חשו להם חכמים משום בישולי גוים דלמא סמיך ישראל לגוי לבשליה וקאכיל בשולי גוים דרבנן.
רש"י ד"ה משום יום אידם - למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה ושקיל וטרי האי ישראל בהדיה ביום אידו.	רש"י ד"ה משום יום אידם - למיחש דלמא האי גוי שייך בתר בני תוכה ושקיל וטרי האי ישראל בהדיה ביום אידו.
רש"י ד"ה רבה בר עולא אמר - ליכא למיחש משום בישולי עובדי כוכבים מכי אתי ישראל חדא זימנא בגחלים אבל הכא איכא למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר... מתוך קדירת עובד כוכבים לתוך קדירת ישראל	רש"י ד"ה רבה בר עולא אמר - ליכא למיחש משום בישולי גוים מכי אתי ישראל חדא זימנא בגחלים אבל הכא איכא למיחש דלמא האי גוי שייך בתר... מתוך קדירת גוי לתוך קדירת ישראל
רש"י ד"ה כל היכא - דתני שיש בה עבודת כוכבים משמע שהיום עובדין	רש"י ד"ה כל היכא - דתני שיש בה עבודה זרה משמע שהיום עובדין
רש"י ד"ה ואם אינו נראה כמשתחוה - שפונה אחריו או צידו לצד עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה ואם אינו נראה כמשתחוה - שפונה אחריו או צידו לצד עבודה זרה.
רש"י ד"ה למיזל קמיה - עד שיעבור מכנגד עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה למיזל קמיה - עד שיעבור מכנגד עבודה זרה.
תוס' ד"ה דלמא מהדר ישראל אפיה - מבשר נבלה לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים דהתם עובד כוכבים מרתת דלמא חזי ליה	תוס' ד"ה דלמא מהדר ישראל אפיה - מבשר נבלה לדמי עבודה זרה ביד גוי דהתם גוי מרתת דלמא חזי ליה
תוס' ד"ה ושדי עובד כוכבים נבילה בקדיר' (בסופו) - לשפחותינו עובדות כוכבים ולא חיישינן דלמא הטילה איסור בתוכו.	תוס' ד"ה ושדי גוי נבילה בקדיר' (בסופו) - לשפחותינו גויות ולא חיישינן דלמא הטילה איסור בתוכו.
תוס' ד"ה דכוותה ה"נ לא חשו חכמים לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים - פירש הקונטרס... וכבר היו נקרבים לעבודת כוכבים ואסורין מדאורייתא... בודאי שהם של עבודת כוכבים אסורין... וקמיבעיא להו דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים אסורין או מותרין ומסיק רב נחמן דמותרין ומייתי ראיה ממתניתין עובד כוכבים שהיה נושה בו ישראל מנה ומכר עבודת כוכבים והביא לו המעות מותרים ושמא משום הך קשיא פ"ה דמי עבודת כוכבים שנקרבים היו לעבודת כוכבים ולא דמי לההיא דפ"ב דר"ל חליפי עבודת כוכבים וחליפי עבודת כוכבים אינם אסורים אלא כשהחליפם ישראל אבל כשהחליפם עובד כוכבים מותרין מיהו קשיא דאפי' הוו נקרבין לעבודת כוכבים אינם אסורין...ההולך ליריד של עובדי כוכבים וכו' עובד כוכבים שהולך ליריד... זבין משמע הא עבודת כוכבים זבין אסור אלמא חליפי עבודת כוכבים אסורין פי' ר"ת דההיא דפ"ב (לקמן סד.) דשרי חליפי עבודת כוכבים היינו בעובד כוכבים שפורע חובו מדמי עבודת כוכבים שמכר דהאי דאמר דעבודת כוכבים תופסת דמיה היינו מוהיית חרם כמוהו והיינו דוקא כשהחליפה ישראל אבל כשהחליפה עובד כוכבים לא שייך אבל הכא ובפרק אין מעמידין (לקמן דף לג.) מיירי שהעובד כוכבים מקצה הדמים לצורך עבודת כוכבים אחרת ולכך אסורין הדמים וא"ת דאביי קאמר הכא דלא חשו לבני חוצה לה משום דמי עבודת כוכבים הא לבני תוכה אסור משום דמי עבודת כוכבים ומ"ש מדלקמן... לקנות תשמישי עבודת כוכבים וצרכיה הלכך לבני תוכה אסור דאיכא למיחש לדמי דעבודת כוכבים אבל התם מיירי... למיחש לדמי עבודת כוכבים שהיה היריד עשוי	תוס' ד"ה דכוותה ה"נ לא חשו חכמים לדמי עבודה זרה ביד גוי - פירש הקונטרס... וכבר היו נקרבים לעבודה זרה ואסורין מדאורייתא... בודאי שהם של עבודה זרה אסורין... וקמיבעיא להו דמי עבודה זרה ביד גוי אסורין או מותרין ומסיק רב נחמן דמותרין ומייתי ראיה ממתניתין גוי שהיה נושה בו ישראל מנה ומכר עבודה זרה והביא לו המעות מותרים ושמא משום הך קשיא פ"ה דמי עבודה זרה שנקרבים היו לעבודה זרה ולא דמי לההיא דפ"ב דר"ל חליפי עבודה זרה וחליפי עבודה זרה אינם אסורים אלא כשהחליפם ישראל אבל כשהחליפם גוי מותרין מיהו קשיא דאפי' הוו נקרבין לעבודה זרה אינם אסורין...ההולך ליריד של גוים וכו' גוי שהולך ליריד... זבין משמע הא עבודה זרה זבין אסור אלמא חליפי עבודה זרה אסורין פי' ר"ת דההיא דפ"ב (לקמן סד.) דשרי חליפי עבודה זרה היינו בגוי שפורע חובו מדמי עבודה זרה שמכר דהאי דאמר דעבודה זרה תופסת דמיה היינו מוהיית חרם כמוהו והיינו דוקא כשהחליפה ישראל אבל כשהחליפה גוי לא שייך אבל הכא ובפרק אין מעמידין (לקמן דף לג.) מיירי שהגוי מקצה הדמים לצורך עבודה זרה אחרת ולכך אסורין הדמים וא"ת דאביי קאמר הכא דלא חשו לבני חוצה לה משום דמי עבודה זרה הא לבני תוכה אסור משום דמי עבודה זרה ומ"ש מדלקמן... לקנות תשמישי עבודה זרה וצרכיה הלכך לבני תוכה אסור דאיכא למיחש לדמי דעבודה זרה אבל התם מיירי... למיחש לדמי עבודה זרה שהיה היריד עשוי
יב ע"ב
מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים	מתני' עיר שיש בה עבודה זרה
רש"י ד"ה עיר שיש בה עבודת כוכבים - ודרך העובדי כוכבים להיות להם יום שוק ויריד ביום אידם.	רש"י ד"ה עיר שיש בה עבודה זרה - ודרך הגוים להיות להם יום שוק ויריד ביום אידם.
רש"י ד"ה והיו בה חנויות מעוטרות - וסימן הוא להם שאותן חנויות של עבודת כוכבים הם ליטול מהם מכס.	רש"י ד"ה והיו בה חנויות מעוטרות - וסימן הוא להם שאותן חנויות של כומרים הם ליטול מהם מכס.
רש"י ד"ה שאין מעוטרות מותרות - דבאותן שאין מעוטרות לא שקלי מינייהו מכסא לעבודת כוכבים ולא מטיא לעבודת כוכבים הנאה מינייהו... ואזיל ומקריב לה לעבודת כוכבים אי נמי דרך לוקח	רש"י ד"ה שאין מעוטרות מותרות - דבאותן שאין מעוטרות לא שקלי מינייהו מכסא לעבודה זרה ולא מטיא לעבודה זרה הנאה מינייהו... ואזיל ומקריב לה לעבודה זרה אי נמי דרך לוקח
רש"י ד"ה בוורד והדס - של תקרובת עבודת כוכבים והוא סימן להם שחנויות הללו של עבודת כוכבים הן.	רש"י ד"ה בוורד והדס - של תקרובת עבודה זרה והוא סימן להם שחנויות הללו של עבודה זרה הן.
רש"י ד"ה דקא מתהני מריחא - וורד והדס דרך לשטחן לפני עבודת כוכבים ואסורין משום תקרובת עבודה כוכבים.	רש"י ד"ה דקא מתהני מריחא - וורד והדס דרך לשטחן לפני עבודה זרה ואסורין משום תקרובת עבודה זרה.
רש"י ד"ה אבל בפירות - מותרין ליקח מהן ואף על גב דמטיא הנאה לעבודת כוכבים בהנך זביני	רש"י ד"ה אבל בפירות - מותרין ליקח מהן ואף על גב דמטיא הנאה לעבודה זרה בהנך זביני
תוס' ד"ה פרצופות ל"ל - דאע"ג דמנשק לעבודת כוכבים אינו חמור	תוס' ד"ה פרצופות ל"ל - דאע"ג דמנשק לעבודה זרה אינו חמור
תוס' ד"ה עיר שיש בה עבודת כוכבים - דלא מטיא מינייהו הנאה לעבודת כוכבים ואי משום	תוס' ד"ה עיר שיש בה עבודה זרה - דלא מטיא מינייהו הנאה לעבודה זרה ואי משום
תוס' ד"ה אלא בוורד והדס דקמתהני מריחא - איסורא מיהא איכא ושמא בעבודת כוכבים אפילו ללקות... כתיבא בהו אכילה ובעבודת כוכבים נמי לא כתיב... דכעין איסור עבודת כוכבים החמירו בו	תוס' ד"ה אלא בוורד והדס דקמתהני מריחא - איסורא מיהא איכא ושמא בעבודה זרה אפילו ללקות... כתיבא בהו אכילה ובעבודה זרה נמי לא כתיב... דכעין איסור עבודה זרה החמירו בו
תוס' ד"ה אבל מעוטרות בפירות מותרות - אסורין דאימר עבודת כוכבים זבין ומסיק	תוס' ד"ה אבל מעוטרות בפירות מותרות - אסורין דאימר עבודה זרה זבין ומסיק
יג ע"א
רבי נתן אומר יום שעבודת כוכבים מנחת בו את המכס	רבי נתן אומר יום שעבודה זרה מנחת בו את המכס
ובראש חמורו לכבוד עבודת כוכבים יניח לו את המכס	ובראש חמורו לכבוד עבודה זרה יניח לו את המכס
הנושא ונותן בשוק של עבודת כוכבים בהמה תיעקר	הנושא ונותן בשוק של עבודה זרה בהמה תיעקר
והא תניא הולכין ליריד של עובדי כוכבים	והא תניא הולכין ליריד של גוים
תוס' ד"ה אבל מהנה שרי - מי שהיה כותלו סמוך לעבודת כוכבים ונפל אסור לבנותו ופריך והא קא שביק רווחא לעבודת כוכבים ומאי פירכא... כנותן מקום לעבודת כוכבים ור"ת פירש דודאי כל מהנה אסור לבד מהכא מפני שיש באותה הנאה בזיון לעבודת כוכבים שפורע המכס לפי שאינו מחשיב העבודת כוכבים כל כך שישים העטרה בראשו.	תוס' ד"ה אבל מהנה שרי - מי שהיה כותלו סמוך לעבודה זרה ונפל אסור לבנותו ופריך והא קא שביק רווחא לעבודה זרה ומאי פירכא... כנותן מקום לעבודה זרה ור"ת פירש דודאי כל מהנה אסור לבד מהכא מפני שיש באותה הנאה בזיון לעבודה זרה שפורע המכס לפי שאינו מחשיב העבודה זרה כל כך שישים העטרה בראשו.
תוס' ד"ה ק"ו נהנה אסור מהנה לא כ"ש - כתב רבינו ברוך דאותו יריד שהכומרים של עבודת כוכביםלוקחים בו מכס מן המכר מיד אם אותו מכס הוא לבנין עבודת כוכבים והעובד כוכבים מפרש קח בסכום כך וכך ועוד פשוט לבנין עבודת כוכבים אסור דמהנה אסור כר' יוחנן ואף אם לא הזכיר לו לבנין עבודת כוכבים אלא אחר שפירש לו הסכום אמר לו ועוד פשוט נראה דאסור כי מה שלא הזכיר לבנין עבודת כוכבים מפני ישראל... יוצא מכיס הישראל לבנין עבודת כוכבים והר"ר משה... יתננו לעניי עובדי כוכבים.	תוס' ד"ה ק"ו נהנה אסור מהנה לא כ"ש - כתב רבינו ברוך דאותו יריד שהכומרים לוקחים בו מכס מן המכר מיד אם אותו מכס הוא לבנין עבודה זרה והגוי מפרש קח בסכום כך וכך ועוד פשוט לבנין עבודה זרה אסור דמהנה אסור כר' יוחנן ואף אם לא הזכיר לו לבנין עבודה זרה אלא אחר שפירש לו הסכום אמר לו ועוד פשוט נראה דאסור כי מה שלא הזכיר לבנין עבודה זרה מפני ישראל... יוצא מכיס הישראל לבנין עבודה זרה והר"ר משה... יתננו לעניי גוים.
תוס' ד"ה יניח נמצא נהנה - אינו נקרא נהנה מעבודת כוכבים כיון שהמעות שלו.	תוס' ד"ה יניח נמצא נהנה - אינו נקרא נהנה מעבודה זרה כיון שהמעות שלו.
תוס' ד"ה מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח - מטעם חשש דמי עבודת כוכבים ותימה דלקמן... מטעם דאמרי' עבודת כוכבים זבין כך הקשה... משום חשש דמי עבודת כוכבים כיון דהלך ודאי דמי עבודת כוכבים בידו דאי גלימא... דנשא ונתן ביום איד עבודת כוכבים ולהכי	תוס' ד"ה מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח - מטעם חשש דמי עבודה זרה ותימה דלקמן... מטעם דאמרי' עבודה זרה זבין כך הקשה... משום חשש דמי עבודה זרה כיון דהלך ודאי דמי עבודה זרה בידו דאי גלימא... דנשא ונתן ביום איד עבודה זרה ולהכי
תוס' ד"ה ללמוד תורה ולישא אשה - נשא (אשה) [עבודת כוכבים] ומת ברוך המקום	תוס' ד"ה ללמוד תורה ולישא אשה - נשא (אשה) [גויה] ומת ברוך המקום
יג ע"ב
קא מיבעיא לי עבד עובד כוכבים מאי א"ל מאי קא מיבעיא לך תניא העובדי כוכבים והרועי בהמה דקה	קא מיבעיא לי עבד גוי מאי א"ל מאי קא מיבעיא לך תניא הגוים והרועי בהמה דקה
דלמא אפי' עבד עובד כוכבים א"ל מסתברא עבד ישראל דאי עבד עובד כוכבים למאי מיבעי ליה כי אתא רבין אמר רבי שמעון בן לקיש אפילו עבד עובד כוכבים	דלמא אפי' עבד גוי א"ל מסתברא עבד ישראל דאי עבד גוי למאי מיבעי ליה כי אתא רבין אמר רבי שמעון בן לקיש אפילו עבד גוי
מתני' אלו דברים אסורים למכור לעובד כוכבים	מתני' אלו דברים אסורים למכור לגוים
לפי שאין מקריבים חסר לעבודת כוכבים	לפי שאין מקריבים חסר לעבודה זרה
דקל טב וחצב (ונקלב) [ונקלס ונקליבם] אסור למכור לעובדי כוכבים	דקל טב וחצב (ונקלב) [ונקלס ונקליבם] אסור למכור לגוי
רש"י ד"ה ה"ג העובדי כוכבים והרועים בהמה דקה - הן ישראל והן גזלנים הרי הן כעובדי כוכבים.	רש"י ד"ה ה"ג הגוים והרועים בהמה דקה - הן ישראל והן גזלנים הרי הן כגוים.
רש"י ד"ה ואין מורידין - אותן לבור להמית אותן בידים אלמא עבד עובד כוכבים אסור להמיתו בידים.	רש"י ד"ה ואין מורידין - אותן לבור להמית אותן בידים אלמא עבד גוי אסור להמיתו בידים.
רש"י ד"ה משום מעוטינהו - שממעט העובדי כוכבים ומדלדלן שלוקח	רש"י ד"ה משום מעוטינהו - שממעט הגוים ומדלדלן שלוקח
רש"י ד"ה זבן סנדלא - ביריד של עבודת כוכבים לקח סנדל מן העובד כוכבים.	רש"י ד"ה זבן סנדלא - ביריד של עבודה זרה לקח סנדל מן הגוי.
רש"י ד"ה עבד רבך הכי - לעשות סחורה בשוק של עבודת כוכבים דשקלי מיניה מכסא ומהנה.	רש"י ד"ה עבד רבך הכי - לעשות סחורה בשוק של עבודה זרה דשקלי מיניה מכסא ומהנה.
רש"י ד"ה אסור למכור לעובד כוכבים - דלצורך עבודת כוכבים קבעי לה.	רש"י ד"ה אסור למכור לגוי - דלצורך עבודה זרה קבעי לה.
רש"י ד"ה מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולים - לקח עובד כוכבים מישראל תרנגולים הרבה מותר למכור ביניהם תרנגול לבן דכיון דשקיל מיניה אחריני לאו לעבודת כוכבים קא בעי להו.	רש"י ד"ה מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולים - לקח גוי מישראל תרנגולים הרבה מותר למכור ביניהם תרנגול לבן דכיון דשקיל מיניה אחריני לאו לעבודה זרה קא בעי להו.
תוס' ד"ה יוליכם לים המלח - כדמשמע פרק כל שעה (פסחים דף כח. ושם תוס' ד"ה עבודת כוכבים)	תוס' ד"ה יוליכם לים המלח - כדמשמע פרק כל שעה (פסחים דף כח. ושם תוס' ד"ה עבודה זרה)
תוס' ד"ה עבד עובד כוכבים - טעמא דמכניסו	תוס' ד"ה עבד גוי - טעמא דמכניסו
תוס' ד"ה רבי ירמיה זבן פיתא - וא"ת והלא פת עובדי כוכבים אסורה... לצורך עבדו עובד כוכבים או לצורך בהמתו	תוס' ד"ה רבי ירמיה זבן פיתא - וא"ת והלא פת גוים אסורה... לצורך עבדו גוי או לצורך בהמתו
יד ע"א
ואפילו אמר תרנגול זה עובד כוכבים שעשה משתה לבנו או שהיה לו חולה בתוך ביתו מותר (והתניא) [והתנן] עובד כוכבים שעשה משתה	ואפילו אמר תרנגול זה גוי שעשה משתה לבנו או שהיה לו חולה בתוך ביתו מותר (והתניא) [והתנן] גוי שעשה משתה
פירושן דקאמר לעבודת כוכבים	פירושן דקאמר לעבודה זרה
רש"י ד"ה בפטוטרותיהן שנו - לפי שתולין אותן בפני עבודת כוכבים ודרכן לעובדן בכך.	רש"י ד"ה בפטוטרותיהן שנו - לפי שתולין אותן בפני עבודה זרה ודרכן לעובדן בכך.
רש"י ד"ה אלפני מפקדינן - דבן נח מוזהר על עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה אלפני מפקדינן - דבן נח מוזהר על עבודה זרה.
רש"י ד"ה אלפני דלפני - כגון הכא דהאי ודאי לאו לעבודת כוכבים קבעי	רש"י ד"ה אלפני דלפני - כגון הכא דהאי ודאי לאו לעבודה זרה קבעי
רש"י ד"ה מותר למכור לו - לעובד כוכבים תרנגול לבן כיון דלא אידכר לבן לאו לעבודת כוכבים קבעי.	רש"י ד"ה מותר למכור לו - לנכרי תרנגול לבן כיון דלא אידכר לבן לאו לעבודה זרה קבעי.
רש"י ד"ה אפילו בין התרנגולין נמי לא - דהא גלי דעתיה דלעבודת כוכבים קבעי ליה	רש"י ד"ה אפילו בין התרנגולין נמי לא - דהא גלי דעתיה דלעבודה זרה קבעי ליה
רש"י ד"ה הב"ע דאמר זה וזה - דמיגו דשחור לאו לעבודת כוכבים לבן נמי לאו לעבודת כוכבים ורבנן אפילו בין	רש"י ד"ה הב"ע דאמר זה וזה - דמיגו דשחור לאו לעבודה זרה לבן נמי לאו לעבודה זרה ורבנן אפילו בין
רש"י ד"ה ואפילו אמר תרנגול זה לבן - אם היה עובד כוכבים שעושה משתה לבנו	רש"י ד"ה ואפילו אמר תרנגול זה לבן - אם היה גוי שעושה משתה לבנו
רש"י ד"ה אינו אסור - דמקריב הוא היום לעבודת כוכבים ואזיל השתא ומודה.	רש"י ד"ה אינו אסור - דמקריב הוא היום לעבודה זרה ואזיל השתא ומודה.
רש"י ד"ה בטווזיג - ודאי לתקרובת עבודת כוכבים קבעי ליה... חשיב כולי האי שיקריבו לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה בטווזיג - ודאי לתקרובת עבודה זרה קבעי ליה... חשיב כולי האי שיקריבו לעבודה זרה.
יד ע"ב
פירושן דקאמר לעבודת כוכבים ופירושן אצטריכא ליה סד"א האי גברא לאו לעבודת כוכבים קא בעי אלא מיבק הוא דאביק בעבודת כוכבים וסבר כי היכי דההוא גברא	פירושן דקאמר לעבודה זרה ופירושן אצטריכא ליה סד"א האי גברא לאו לעבודה זרה קא בעי אלא מיבק הוא דאביק בעבודה זרה וסבר כי היכי דההוא גברא
מדקאמר קטוע לאו לעבודת כוכבים קבעי	מדקאמר קטוע לאו לעבודה זרה קבעי
ושקל אדום ושקל לאו לעבודת כוכבים קא בעי	ושקל אדום ושקל לאו לעבודה זרה קא בעי
גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו	גמירי דעבודה זרה דאברהם אבינו
דקל טב חצב ונקלס אסור למכור לעובדי כוכבים	דקל טב חצב ונקלס אסור למכור לגוים
מתני' מקום שנהגו למכור בהמה דקה לעובדי כוכבים	מתני' מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים
אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים	אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים
רש"י ד"ה סד"א האי גברא לאו לעבודת כוכבים קבעי - דהא אין דרך חיטין להקריב לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה סד"א האי גברא לאו לעבודה זרה קבעי - דהא אין דרך חיטין להקריב לעבודה זרה.
רש"י ד"ה אלא מיבק אביק ביה - קשור ואילו קונין מידו שום חפץ לצורך עבודת כוכבים היה נותנה בזול מתוך שהוא אדוק לעבודת כוכבים וסבור כי היכי דאביקנא בה ויהיבנא כל מידי דאית לי בזול לצורך עבודת כוכבים כ"ע נמי אדוקין בה סבר אימא לעבודת כוכבים קבעינא ויהבו לי בזול ומיהו אין לבו לעבודת כוכבים ולישתרי קמ"ל.	רש"י ד"ה אלא מיבק אביק ביה - קשור ואילו קונין מידו שום חפץ לצורך עבודה זרה היה נותנה בזול מתוך שהוא אדוק לעבודה זרה וסבור כי היכי דאביקנא בה ויהיבנא כל מידי דאית לי בזול לצורך עבודה זרה כ"ע נמי אדוקין בה סבר אימא לעבודה זרה קבעינא ויהבו לי בזול ומיהו אין לבו לעבודה זרה ולישתרי קמ"ל.
רש"י ד"ה איערומי אערים - שלא יבינו שלצורך עבודת כוכבים הוא תובע קטוע.	רש"י ד"ה איערומי אערים - שלא יבינו שלצורך עבודה זרה הוא תובע קטוע.
תוס' ד"ה חצב קשבא - לעולם למכור לכומר עובד כוכבים לבונה דהוי...למכור שעוה לשום עובד כוכבים ביום איד ההוא אבל ודאי בשאר ימים מותר וכן אותם כלי עבודת כוכבים שישראל קונה לאחר שפגמו העובד כוכבים ובטלו מ"מ אסור למכרו לעובד כוכבים כמו שהוא עד שיהא ניתך כולו דבשביל פגימה אחת אינו מניח לתת בו יין לקלס לעבודת כוכבים והכי נמי ספרי' פסולים הראוים לתיפלה בבית עבודת כוכבים אסור למכור להם לכומרים דעובר משום לפני עור ואף לעובד כוכבים שאינו כומר אסור דבודאי יתננו או ימכרנו לכומר.	תוס' ד"ה חצב קשבא - לעולם למכור לכומר ולגלח לבונה דהוי...למכור שעוה לשום גוי ביום איד קנדלור"א אבל ודאי בשאר ימים מותר וכן אותם גביעים שישראל קונה לאחר שפגמו הגויובטלו מ"מ אסור למכרו לגוי כמו שהוא עד שיהא ניתך כולו דבשביל פגימה אחת אינו מניח לתת בו יין לקלס לעבודה זרה והכי נמי ספרי' פסולים הראוים לתיפלה בבית עבודה זרה אסור למכור להם לכומרים דעובר משום לפני עור ואף לגוי שאינו גלח אסור דבודאי יתננו או ימכרנו לגלח.
תוס' ד"ה מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין - דאפילו אית ליה לעובד כוכבים בהמה אחרינתא... רב הונא דזבין פרה לעובד כוכבים משום דאימר	תוס' ד"ה מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין - דאפילו אית ליה לגוי בהמה אחרינתא... רב הונא דזבין פרה לגוי משום דאימר
תוס' ד"ה שלמין ושבורין - כי חזו להו עלמא בבית העובד כוכבים סברי דשלמין נמכרו ובבית העובד כוכבים נשתברו... חזו לה עלמא בביתיה דעובד כוכבים אמר לשחיטה	תוס' ד"ה שלמין ושבורין - כי חזו להו עלמא בבית הגוי סברי דשלמין נמכרו ובבית הגוי נשתברו... חזו לה עלמא בביתיה דגוי אמר לשחיטה
טו ע"א
מאי טעמא עובד כוכבים חס על בהמתו	מאי טעמא גוי חס על בהמתו
א"ר שילא בר אבימי משמיה דרב עובד כוכבים חס	א"ר שילא בר אבימי משמיה דרב גוי חס
מפני שמכניס לתוכו עבודת כוכבים ואי ס"ד שכירות קניא האי כי קא מעייל לביתי' קא מעייל שאני עבודת כוכבים דחמירא	מפני שמכניס לתוכו עבודה זרה ואי ס"ד שכירות קניא האי כי קא מעייל לביתי' קא מעייל שאני עבודה זרה דחמירא
רב הונא זבין ההיא פרה לעובד כוכבים	רב הונא זבין ההיא פרה לגוי
רש"י ד"ה ור"א אומר אף במקום שאסרו לייחד - ליכא למיחש לרביעה דעובד כוכבים חס על בהמתו... העמדת בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים שהבהמה של ישראל היא אין העובד כוכבים חס עליה	רש"י ד"ה ור"א אומר אף במקום שאסרו לייחד - ליכא למיחש לרביעה דגוי חס על בהמתו... העמדת בהמה בפונדקאות של גוים שהבהמה של ישראל היא אין הגוי חס עליה
רש"י ד"ה נהי דלרביעה לא חיישינן - דעובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר.	רש"י ד"ה נהי דלרביעה לא חיישינן - דגוי חס על בהמתו שלא תעקר.
רש"י ד"ה כיון דזבנה קנייה - שאסור לישראל לומר לעובד כוכבים עשה לי כך	רש"י ד"ה כיון דזבנה קנייה - שאסור לישראל לומר לגוי עשה לי כך
רש"י ד"ה גזרה משום שאלה - לאושולי בהמתו לעובד כוכבים ועביד בה מלאכה	רש"י ד"ה גזרה משום שאלה - לאושולי בהמתו לגוי ועביד בה מלאכה
רש"י ד"ה אף במקום - אמרו שידור בו העובד כוכבים אלא לבית העצים לבית האוצרות מפני שמכניס לתוכה עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה אף במקום - אמרו שידור בו הגוי אלא לבית העצים לבית האוצרות מפני שמכניס לתוכה עבודה זרה.
רש"י ד"ה ואי שכירות קנייא - מאי איכפת ליה לישראל אם עייל לה עובד כוכבים עבודת כוכבים בדידיה קא מעייל.	רש"י ד"ה ואי שכירות קנייא - מאי איכפת ליה לישראל אם עייל לה גוי עבודה זרה בדידיה קא מעייל.
רש"י ד"ה אימור לשחיטה זבנה - ובמפרש ליה עובד כוכבים דלקיומיה קאי.	רש"י ד"ה אימור לשחיטה זבנה - ובמפרש ליה גוי דלקיומיה קאי.
תוס' ד"ה שרא ליה למיזבן אידא דספסירא - משום דכשיראוה בבית העובד כוכבים יסברו שהבעלים	תוס' ד"ה שרא ליה למיזבן אידא דספסירא - משום דכשיראוה בבית הגוי יסברו שהבעלים
תוס' ד"ה אימור לשחיטה זבנה - ובמפרש ליה עובד כוכבים דלקיומיה קא בעי ליה... דאין מעמידין (לקמן דף כב:) בעובד כוכבים שלקח אווזא... אסור למכור לעובדי כוכבים עגלים וסייחין וכל בהמה טמאה וע"כ יש לתמוה במה היו סומכין למכור עגלים וסייחין לעובדי כוכבים וגם מסוסים... וגם לפעמים שהעובד כוכבים מפרש שקונהו בשביל... שרגילים לשכור לעובדי כוכבים קשיא	תוס' ד"ה אימור לשחיטה זבנה - ובמפרש ליה גוי דלקיומיה קא בעי ליה... דאין מעמידין (לקמן דף כב:) בגוי שלקח אווזא... אסור למכור לגוים עגלים וסייחין וכל בהמה טמאה וע"כ יש לתמוה במה אנו סומכין עתה למכור עגלים וסייחין לגוים וגם מסוסים... וגם לפעמים שהגוי מפרש שקונהו בשביל... שרגילים לשכור לגוים קשיא
טו ע"ב
זבין ההוא חמרא לישראל החשיד למכור לעובד כוכבים	זבין ההוא חמרא לישראל החשיד למכור לגוי
והא אזיל ומזבין ליה לעובד כוכבים לעובד כוכבים קא מזבין	והא אזיל ומזבין ליה לגוי לגוי קא מזבין
אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים זכרים	אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים זכרים
ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל אחד עובד כוכבים ואחד כותי	ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל אחד גוי ואחד כותי
משום דאתי לזבונה לעובד כוכבים	משום דאתי לזבונה לגוי
כדרך שאמרו אסור למכור לעובד כוכבים כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים	כדרך שאמרו אסור למכור לגוים כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לגוי
כדרך שאסור למכור לעובד כוכבים אסור למכור ללסטים ישראל ה"ד אי דחשיד דקטיל פשיטא היינו עובד כוכבים	כדרך שאסור למכור לגוי אסור למכור ללסטים ישראל ה"ד אי דחשיד דקטיל פשיטא היינו גוי
רש"י ד"ה אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית - אבל גבי עובד כוכבים לענין שבת אדם מצווה	רש"י ד"ה אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית - אבל גבי גוי לענין שבת אדם מצווה
רש"י ד"ה בהמות - זכרים אצל עובדי כוכבים זכרים דרבעי להו.	רש"י ד"ה בהמות - זכרים אצל גוים זכרים דרבעי להו.
רש"י ד"ה נקבות - אצל עובדות כוכבים נקבות כדמפרש בפ' שני דעובדי כוכבים מצוין אצל	רש"י ד"ה נקבות - אצל גויות נקבות כדמפרש בפ' שני דגוים מצוין אצל
רש"י ד"ה ואצ"ל זכרים אצל נקבות - לפי שעובדת כוכבים נרבעת לזכר.	רש"י ד"ה ואצ"ל זכרים אצל נקבות - לפי שגוייה נרבעת לזכר.
רש"י ד"ה ואין מוסרין בהמה לרועה עובד כוכבים - משום רביעה.	רש"י ד"ה ואין מוסרין בהמה לרועה גוי - משום רביעה.
רש"י ד"ה אלמא לא חשידי - משום דהדר מזבין ליה לעובד כוכבים חיישינן.	רש"י ד"ה אלמא לא חשידי - משום דהדר מזבין ליה לגוי חיישינן.
רש"י ד"ה אין מוכרין להן - לעובדי כוכבים.	רש"י ד"ה אין מוכרין להן - לגוים.
רש"י ד"ה לא עביד תשובה - לחזור בו ולחוש לדברי חכמים שאסרוהו למכור לעובד כוכבים.	רש"י ד"ה לא עביד תשובה - לחזור בו ולחוש לדברי חכמים שאסרוהו למכור לגוי.
רש"י ד"ה עביד תשובה - וציית ולא מזבין ליה לעובד כוכבים.	רש"י ד"ה עביד תשובה - וציית ולא מזבין ליה לגוי.
תוס' ד"ה מי דמי - אבל גבי עובד כוכבים לענין שבת אדם... מכירת שדה לעובד כוכבים מהאי טעמא... השאיל פרתו לעובד כוכבים לחרוש בה... אם יחרוש בו העובד כוכבים לפיכך אין להתיר	תוס' ד"ה מי דמי - אבל גבי גוי לענין שבת אדם... מכירת שדה לגוי מהאי טעמא... השאיל פרתו לגוי לחרוש בה... אם יחרוש בו הגוי לפיכך אין להתיר
תוס' ד"ה רבה זבין חמרא לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים	תוס' ד"ה רבה זבין חמרא לישראל החשוד למכור לגוי
תוס' ד"ה לעובד כוכבים מזבין ליה לישראל לא מזבין כו' - וי"ל דהתם מיירי בעובד כוכבים שאינו מוזהר על לפני עור לפיכך אין אנו חוששין אם העובד כוכבים ימכור לחבירו	תוס' ד"ה לגוי מזבין ליה לישראל לא מזבין כו' - וי"ל דהתם מיירי בגוי שאינו מוזהר על לפני עור לפיכך אין אנו חוששין אם הגוי ימכור לחבירו
טז ע"א
הגיע לכיפה שמעמידין בה עבודת כוכבים	הגיע לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה
רש"י ד"ה שאינה יכולה להתרפאות - ולא חזי ליה ישראל בי עובד כוכבים דתיפוק חורבה מיניה לזבוני שלימה.	רש"י ד"ה שאינה יכולה להתרפאות - ולא חזי ליה ישראל בי גוי דתיפוק חורבה מיניה לזבוני שלימה.
רש"י ד"ה והלא מרביעין עליה - ומשהו לה ומאן דחזי לה בי עובד כוכבים יליף מינה לזבוני שלימה.	רש"י ד"ה והלא מרביעין עליה - ומשהו לה ומאן דחזי לה בי גוי יליף מינה לזבוני שלימה.
רש"י ד"ה מהו - למכרו לעובד כוכבים.	רש"י ד"ה מהו - למכרו לגוי.
רש"י ד"ה אבל האי דאתי לכלל מלאכה אסור - למכור שאר שוורים לעובד כוכבים.	רש"י ד"ה אבל האי דאתי לכלל מלאכה אסור - למכור שאר שוורים לגוי.
רש"י ד"ה בימוסיאות - גרסינן בנין שאינו לצורך עבודת כוכבים ומפרש לקמן בפרק רבי ישמעאל (דף נג:) וקורין לו אלט"ר דקתני בימוסיאות של עובדי כוכבים מותרין ומאי בימוס בימה של אבן אחת ומקריב זבחים דהוי תשמיש דתשמיש לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה בימוסיאות - גרסינן בנין שאינו לצורך עבודה זרה ומפרש לקמן בפרק רבי ישמעאל (דף נג:) וקורין לו אלט"ר דקתני בימוסיאות של גוים מותרין ומאי בימוס בימה של אבן אחת ומקריב זבחים דהוי תשמיש דתשמיש לעבודה זרה.
רש"י ד"ה כיפה - אריוולד"י דרך עובדי כוכבים להעמיד דמות אפרודיטא בבית המרחץ שלהן.	רש"י ד"ה כיפה - אריוולד"י דרך גוים להעמיד עבודה זרה בבית המרחץ שלהן.
תוס' ד"ה לפרסאי דמגנו עלן - ונראה דאנן נמי שרינן השתא למכור לעובדי כוכבים כלי זיין מהאי טעמא.	תוס' ד"ה לפרסאי דמגנו עלן - ונראה דאנן נמי שרינן השתא למכור לגוים כלי זיין מהאי טעמא.
טז ע"ב
ג' בסילקאות הן של מלכי עובדי כוכבים ושל מרחצאות	ג' בסילקאות הן של מלכים ושל מרחצאות
רש"י ד"ה למינות - מינין תפסוהו לכופו לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה למינות - מיני רומיים תפסוהו לכופו לעבודה זרה.
תוס' ד"ה בימוסיאות - פ"ה בימה של אבן אחת שמקריבין עליהן זבחים לעבודת כוכבים וקורין להם אלט"ר וכו' ולהכי שרו דלא הוו אלא תשמיש לתשמישי עבודת כוכבים וקשיא דלא משתמיט דקרי לבימוס משמש למשמשיה אלא משמש לעבודת כוכבים עצמה קרי בימוס... ופ"ה לשם מקום מושב עבודת כוכבים עצמה ועובדי הבימוס כעובדי עבודת כוכבים עצמה ואמר נמי (לקמן נג:) בימוסיאות של מלכי עובדי כוכבים אסורין מפני שמעמידין עליהם עבודת כוכבים בשעה שהמלכים עובדין אלמא ממש תשמיש עבודת כוכבים עצמה הוא ועוד דנהי נמי שהוא משמש למשמשי עבודת כוכבים אמאי מותר לבנות עמהן וכי הוא סברא להתיר לבנות עמהן מקום שיקטירו עליו במחתה לעבודת כוכבים לכך נראה... בנין שלא לצורך עבודת כוכבים.	תוס' ד"ה בימוסיאות - פ"ה בימה של אבן אחת שמקריבין עליהן זבחים לעבודה זרה וקורין להם אלט"ר וכו' ולהכי שרו דלא הוו אלא תשמיש לתשמישי עבודה זרה וקשיא דלא משתמיט דקרי לבימוס משמש למשמשיה אלא משמש לעבודה זרה עצמה קרי בימוס... ופ"ה לשם מקום מושב עבודה זרה עצמה ועובדי הבימוס כעובדי עבודה זרה עצמה ואמר נמי (לקמן נג:) בימוסיאות של מלכים אסורין מפני שמעמידין עליהם עבודה זרה בשעה שהמלכים עובדין אלמא ממש תשמיש עבודה זרה עצמה הוא ועוד דנהי נמי שהוא משמש למשמשי עבודה זרה אמאי מותר לבנות עמהן וכי הוא סברא להתיר לבנות עמהן מקום שיקטירו עליו במחתה לעבודה זרה לכך נראה... בנין שלא לצורך עבודה זרה.
תוס' ד"ה דימוס פטור אתה - פי' ברחמי עבודת כוכבים שלו נשבע	תוס' ד"ה דימוס פטור אתה - פי' ברחמי עבודה זרה שלו נשבע
יז ע"א
ומצאתי אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו	ומצאתי אחד מתלמידי ישו הנוצרי ויעקב איש כפר סכניא שמו
אמר לי כך לימדני [כי] מאתנן זונה קבצה	אמר לי כך לימדני ישו הנוצרי [כי] מאתנן זונה קבצה
תרי שבילי חד פצי אפיתחא דעבודת כוכבים וחד פצי אפיתחא דבי זונות אמר ליה חד לחבריה ניזיל אפיתחא דעבודת כוכבים	תרי שבילי חד פצי אפיתחא דעבודה זרה וחד פצי אפיתחא דבי זונות אמר ליה חד לחבריה ניזיל אפיתחא דעבודה זרה
רש"י ד"ה מינות - צועקת הבא תקרובת לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה מינות - צועקת הבא תקרובת לעבודה זרה .
רש"י ד"ה לא ישובון - כל המשתמדים לעבודת כוכבים אחר שנאבקו במינות	רש"י ד"ה לא ישובון - כל המשתמדים אחר שנאבקו במינות
רש"י ד"ה פצי אפיתחא דעבודת כוכבים - פתוח לפתח עבודת כוכבים כמו פצו עלי פיהם.	רש"י ד"ה פצי אפיתחא דעבודה זרה - פתוח לפתח עבודה זרה כמו פצו עלי פיהם.
תוס' ד"ה ויעקב איש כפר סכניא שמו - דודאי אותו יעקב לא האריך ימים כ"כ	תוס' ד"ה ויעקב איש כפר סכניא שמו - דודאי אותו רשע לא האריך ימים כ"כ
תוס' ד"ה הרחק מעליה דרכך זו מינות - זהו להתווכח עמם ולא היה מקום מינות... ומתקבצים שם חכמי עובדי כוכבים ונושאין ונותנים... שפירש בסמוך שהוא מקום עבודת כוכבים.	תוס' ד"ה הרחק מעליה דרכך זו מינות - זהו להתווכח עמם לפסול תורתם ולא היה מקום מינות... ומתקבצים שם חכמי אומות ונושאין ונותנים... שפירש בסמוך שהוא מקום עבודה זרה.
יז ע"ב
רש"י ד"ה לבי אבידן - בית שאוכלין ושותין לכבוד עבודת כוכבים ומזבלים זיבול לעבודת כוכבים ומפקחין על עסקיה	רש"י ד"ה לבי אבידן - בית שאוכלין ושותין לכבוד עבודה זרה ומזבלים זיבול לעבודה זרה ומפקחין על עסקיה
תוס' ד"ה ניזיל אפיתחא דבי זונות - מכאן יש ללמוד שדרך להרחיק מפתח עבודת כוכבים כל מה שיכול משום דכתיב אל תקרב אל פתח ביתה ומוקמי לעיל בעבודת כוכבים שהרי היה	תוס' ד"ה ניזיל אפיתחא דבי זונות - מכאן יש ללמוד שדרך להרחיק מפתח עבודה זרה כל מה שיכול משום דכתיב אל תקרב אל פתח ביתה ומוקמי לעיל בעבודה זרה שהרי היה
יח ע"א
רש"י ד"ה פלגא פלח - את השלטון בכל עת שיעליל עליך פייסהו בממון.	רש"י ד"ה פלגא פלח - את המלך בכל עת שיעליל עליך פייסהו בממון.
תוס' ד"ה ואל יחבל עצמו - אור"ת דהיכא שיראים פן יעבירום עובדי כוכבים לעבירה	תוס' ד"ה ואל יחבל עצמו - אור"ת דהיכא שיראים פן יעבירום גוים לעבירה
תוס' ד"ה וכי שלמי מאי איעביד - י"מ שהיה נותן להשלטון מס מן הזונות	תוס' ד"ה וכי שלמי מאי איעביד - י"מ שהיה נותן למלך מס מן הזונות
יח ע"ב
איכא דאמרי בשולי עובדי כוכבים חזא	איכא דאמרי בשולי גוים חזא
מפני שמזבלין שם זיבול לעבודת כוכבים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מקום שמזבלין אסור מפני חשד עבודת כוכבים	מפני שמזבלין שם זיבול לעבודה זרה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מקום שמזבלין אסור מפני חשד עבודה זרה
אשר לא הלך לטרטיאות ולקרקסיאות של עובדי כוכבים	אשר לא הלך לטרטיאות ולקרקסיאות של גוים
רש"י ד"ה שלא יתחשב עמהם - לחזק עובדי כוכבים ולעשות עמהם מצור.	רש"י ד"ה שלא יתחשב עמהם - לחזקם ולעשות עמהם מצור.
רש"י ד"ה שמזבלים שם - מסדרין צרכי עבודת כוכבים להתנדב לה	רש"י ד"ה שמזבלים שם - מסדרין צרכי עבודה זרה להתנדב לה
רש"י ד"ה מפני חשד - עבודת כוכבים שלא יחשדוהו [בחזקת זיבול לעבודת כוכבים].	רש"י ד"ה מפני חשד - עבודה זרה שלא יחשדוהו [בחזקת זיבול לעבודה זרה].
רש"י ד"ה מאי בינייהו - כולהו בחזקת זיבול לעבודת כוכבים נינהו.	רש"י ד"ה מאי בינייהו - כולהו בחזקת זיבול לעבודה זרה נינהו.
רש"י ד"ה נשא ונתן - לר"מ נשא ונתן (לעבודת כוכבים) אסור דהא מפני שמזבלין לעבודת כוכבים סתמא קאמר וסבר דודאי מזבלין לעבודת כוכבים שם ואיכא למיחש לדמי עבודת כוכבים בידו וקונין מישראל זה לצורך עבודת כוכבים ורבנן [דמפרשי] משום חשד ליצנות ולמידי אחריני לא חיישי נשא ונתן מותר דלא חיישינן לדמי עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה נשא ונתן - לר"מ נשא ונתן (לעבודת כוכבים) אסור דהא מפני שמזבלין לעבודה זרה סתמא קאמר וסבר דודאי מזבלין לעבודה זרה שם ואיכא למיחש לדמי עבודה זרה בידו וקונין מישראל זה לצורך עבודה זרה ורבנן [דמפרשי] משום חשד ליצנות ולמידי אחריני לא חיישי נשא ונתן מותר דלא חיישינן לדמי עבודה זרה.
רש"י ד"ה יום עברה היום ההוא - ביום הדין משתעי קרא שנידונין עובדי כוכבים לגיהנם.	רש"י ד"ה יום עברה היום ההוא - ביום הדין משתעי קרא שנידונין אומות העולם לגיהנם.
תוס' ד"ה שלא יתחשב עמהם - להיות ממספר אנשי הצבא של עובדי כוכבים.	תוס' ד"ה שלא יתחשב עמהם - להיות ממספר אנשי הצבא.
תוס' ד"ה שמזבלין שם - מקום שמזבלין שם לעבודת כוכבים אומר זובח לאלהים יחרם.	תוס' ד"ה שמזבלין שם - מקום שמזבלין שם לעבודה זרה אומר זובח לאלהים יחרם.
יט ע"א
תוס' ד"ה על מנת לקבל פרס - פי' בתוהא אם לא תבא שאילתו כמו שעושין עובדי כוכבים	תוס' ד"ה על מנת לקבל פרס - פי' בתוהא אם לא תבא שאילתו כמו שעושין אומות העולם
יט ע"ב
הגיע לכיפה מקום שמעמידין בה עבודת כוכבים א"ר אלעזר אמר רבי יוחנן אם בנה שכרו מותר פשיטא משמשי עבודת כוכבים הן ומשמשי עבודת כוכבים בין לרבי ישמעאל בין לרבי עקיבא אינן אסורין עד שיעבדו אמר רבי ירמיה לא נצרכה אלא לעבודת כוכבים עצמה הניחא למ"ד עבודת כוכבים של ישראל אסורה מיד ושל עובד כוכבים עד שתעבד שפיר אלא למ"ד של עובד כוכבים אסורה מיד מאי איכא למימר אלא אמר רבה בר עולא לא נצרכה אלא במכוש אחרון עבודת כוכבים מאן קא גרים	הגיע לכיפה מקום שמעמידין בה עבודה זרה א"ר אלעזר אמר רבי יוחנן אם בנה שכרו מותר פשיטא משמשי עבודה זרה הן ומשמשי עבודה זרה בין לרבי ישמעאל בין לרבי עקיבא אינן אסורין עד שיעבדו אמר רבי ירמיה לא נצרכה אלא לעבודה זרה עצמה הניחא למ"ד עבודה זרה של ישראל אסורה מיד ושל נכרי עד שתעבד שפיר אלא למ"ד של נכרי אסורה מיד מאי איכא למימר אלא אמר רבה בר עולא לא נצרכה אלא במכוש אחרון עבודה זרה מאן קא גרים
מתני' ואין עושין תכשיטין לעבודת כוכבים	מתני' ואין עושין תכשיטין לעבודה זרה
רש"י ד"ה פשיטא - דשכרו מותר דהא כיפה זו לאו עבודת כוכבים היא אלא תשמיש לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה פשיטא - דשכרו מותר דהא כיפה זו לאו עבודה זרה היא אלא תשמיש לעבודה זרה.
רש"י ד"ה בין לר' ישמעאל ובין לר"ע - דפליגי בעבודת כוכבים עצמה מאימתי נאסרת בתשמיש מודו דאין אסורין.	רש"י ד"ה בין לר' ישמעאל ובין לר"ע - דפליגי בעבודה זרה עצמה מאימתי נאסרת בתשמיש מודו דאין אסורין.
רש"י ד"ה עד שיעבדו - עד שישתמשו בהן לעבודת כוכבים בפרק רבי ישמעאל	רש"י ד"ה עד שיעבדו - עד שישתמשו בהן לעבודה זרה בפרק רבי ישמעאל
רש"י ד"ה אלא לעבודת כוכבים עצמה - שאם עשה ישראל לעובד כוכבים עבודת כוכבים בשכר שכרו מותר.	רש"י ד"ה אלא לעבודה זרה עצמה - שאם עשה ישראל לגוי עבודה זרה בשכר שכרו מותר.
רש"י ד"ה של ישראל - שעשה ישראל לצרכו למוכרה לעובד כוכבים.	רש"י ד"ה של ישראל - שעשה ישראל לצרכו למוכרה לגוי.
רש"י ד"ה ושל עובד כוכבים משתעבד - וזו עדיין לאו נעבדה מש"ה שכרו מותר שזו לצורך עובד כוכבים נעשית.	רש"י ד"ה ושל נכרי משתעבד - וזו עדיין לאו נעבדה מש"ה שכרו מותר שזו לצורך נכרי נעשית.
רש"י ד"ה מאן קא גרים לה - להקראות עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה מאן קא גרים לה - להקראות עבודה זרה.
רש"י ד"ה לית ביה שוה פרוטה - דההוא לאו שכר עבודת כוכבים הוא	רש"י ד"ה לית ביה שוה פרוטה - דההוא לאו שכר עבודה זרה הוא
תוס' ד"ה הגיע לכיפה כו' - ואית ספרים דגרסי אין עושין תכשיטין לעבודת כוכבים קטלאות... לעשות לכתחלה תכשיטי עבודת כוכבים ואין לומר דשרי ר"א משום איבה כדשריא בפ"ב (לקמן דף כו.) לילד את העובדת כוכבים דלא דמי... שום תכשיטי עבודת כוכבים וליכא למימר	תוס' ד"ה הגיע לכיפה כו' - ואית ספרים דגרסי אין עושין תכשיטין לעבודה זרה קטלאות... לעשות לכתחלה תכשיטי עבודה זרה ואין לומר דשרי ר"א משום איבה כדשריא בפ"ב (לקמן דף כו.) לילד את הנכרית דלא דמי... שום תכשיטי עבודה זרה וליכא למימר
תוס' ד"ה מכוש אחרון לית ביה שוה פרוטה - וא"ת מ"מ הלא הוא אסור ליהנות מדמי עבודת כוכבים אפילו בפחות... האחרון לא היה העובד כוכבים נותן ממנו משכירותו פחות א"כ אין לו עליו שכר עבודת כוכבים כלל ואע"פ שעובד כוכבים מקפיד על פחות	תוס' ד"ה מכוש אחרון לית ביה שוה פרוטה - וא"ת מ"מ הלא הוא אסור ליהנות מדמי עבודה זרה אפילו בפחות... האחרון לא היה הגוי נותן ממנו משכירותו פחות א"כ אין לו עליו שכר עבודה זרה כלל ואע"פ שגוי מקפיד על פחות
כ ע"א
אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה לגר במכירה מנין תלמוד לומר תתננה או מכור לעובד כוכבים בנתינה מנין תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי נמצא אתה אומר אחד גר ואחד עובד כוכבים בין בנתינה בין במכירה דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה	אין לי אלא לגר בנתינה ולגוי במכירה לגר במכירה מנין תלמוד לומר תתננה או מכור לגוי בנתינה מנין תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי נמצא אתה אומר אחד גר ואחד גוי בין בנתינה בין במכירה דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולגוי במכירה
לאקדומי נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים ור' יהודה כיון דגר אתה מצווה להחיותו וכנעני	לאקדומי נתינה דגר למכירה דגוי ור' יהודה כיון דגר אתה מצווה להחיותו וגוי
כמה נאה עובדת כוכבים זו מיתיבי מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית וראה עובדת כוכבים אחת	כמה נאה גויה זו מיתיבי מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית וראה גויה אחת
רש"י ד"ה לא תתן להם חן - שלא יאמר כמה עובד כוכבים זה נאה.	רש"י ד"ה לא תתן להם חן - שלא יאמר כמה גוי זה נאה.
רש"י ד"ה לעובד כוכבים בנתינה מנין ת"ל תתננה או מכור לנכרי - ודרוש לתרוייהו אנכרי דאי לדברים ככתבן אתא דלעובד כוכבים אסור לתתנה	רש"י ד"ה לגוי בנתינה מנין ת"ל תתננה או מכור לנכרי - ודרוש לתרוייהו אנכרי דאי לדברים ככתבן אתא דלגוי אסור לתתנה
רש"י ד"ה ולעובד כוכבים במכירה - אבל בחנם אסור ליתן לו שום מתנה.	רש"י ד"ה ולגוי במכירה - אבל בחנם אסור ליתן לו שום מתנה.
רש"י ד"ה ופרכינן ור' יהודה הא ודאי שפיר קאמר ר"מ - דבין מכירה בין נתינה איכא למישדינהו אעובד כוכבים ואגר.	רש"י ד"ה ופרכינן ור' יהודה הא ודאי שפיר קאמר ר"מ - דבין מכירה בין נתינה איכא למישדינהו אגוי ואגר.
רש"י ד"ה להקדים נתינה דגר - אם יש גר בשעריך לא ימכרנה לעובד כוכבים ולהכי אתא... אם אין גר מוכרה לעובד כוכבים.	רש"י ד"ה להקדים נתינה דגר - אם יש גר בשעריך לא ימכרנה לגוי ולהכי אתא... אם אין גר מוכרה לנכרי.
תוס' ד"ה דאמר קרא - מיירי בכולהו עובדי כוכבים וכן משמע בסוגיין... טעם לחלק בין שאר עובדי כוכבים לז' עממים מיהו קשיא...אי נמי משום דאדוקי בעבודת כוכבים טפי אבל שאר אומות לא.	תוס' ד"ה דאמר קרא - מיירי בכולהו אומות וכן משמע בסוגיין... טעם לחלק בין שאר אומות לז' עממים מיהו קשיא...אי נמי משום דאדוקי בעבודה זרה טפי אבל שאר אומות לא.
תוס' ד"ה אחד גר ואחד עובד כוכבים בין במכירה	תוס' ד"ה אחד גר ואחד גוי בין במכירה
תוס' ד"ה רבי יהודה אומר דברים ככתבן - דהכא אסר מתנת חנם לעובד כוכבים לר' יהודה ובפרק כל שעה (פסחים דף כב. ושם תוס' ד"ה ור') מוקמינן ההיא דשולח אדם ירך לעובד כוכבים כר' יהודה ותירץ רבי דבתוספתא תניא גבי מילתיה דר' יהודה דהכא בעובד כוכבים המכירו מותר... דא"ל לההוא עובד כוכבים טול גלוסקין... דמפרנסין עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל... לית ליה ההיא דהעובדי כוכבים ורועי בהמה דקה... אם לא יתן לו כלום לא ימות.	תוס' ד"ה רבי יהודה אומר דברים ככתבן - דהכא אסר מתנת חנם לגוי לר' יהודה ובפרק כל שעה (פסחים דף כב. ושם תוס' ד"ה ור') מוקמינן ההיא דשולח אדם ירך לנכרי כר' יהודה ותירץ רבי דבתוספתא תניא גבי מילתיה דר' יהודה דהכא בגוי המכירו מותר... דא"ל לההוא גוי טול גלוסקין... דמפרנסין עניי גוים עם עניי ישראל... לית ליה ההיא דהגוים ורועי בהמה דקה... אם לא יתן לו כלום לא ימות ולא דמי להעלאה מן הבור שהוא קרוב למיתה ואם מעליהו נמצא מגדל בן לע"ז.
תוס' ד"ה ורבי מאיר ההוא איצטריך דלקדום נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים - וא"ת וכי אם יש לו לאדם חפץ למכור יתננו לגר קודם שימכרנו לעובד כוכבים והלא אפי' לישראל... לישראל שלא היו עובדי כוכבים מצויים ביניהם	תוס' ד"ה ורבי מאיר ההוא איצטריך דלקדום נתינה דגר למכירה דגוי - וא"ת וכי אם יש לו לאדם חפץ למכור יתננו לגר קודם שימכרנו לגוי והלא אפי' לישראל... לישראל שלא היו גוים מצויים ביניהם
תוס' ד"ה להקדים לא צריך קרא - נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים למה נכתבה נתינה דגר כלל מכ"ש ממכירה דעובד כוכבים ידעינן ליה	תוס' ד"ה להקדים לא צריך קרא - נתינה דגר למכירה דגוי למה נכתבה נתינה דגר כלל מכ"ש ממכירה דגוי ידעינן ליה
כ ע"ב
כיון דברשותיה דעובד כוכבים קיימא משהי לה	כיון דברשותיה דגוי קיימא משהי לה
רש"י ד"ה משהי ליה - עובד כוכבים במחובר ונמצא שנתן לו ישוב וחנייה בקרקע.	רש"י ד"ה משהי ליה - גוי במחובר ונמצא שנתן לו ישוב וחנייה בקרקע.
רש"י ד"ה אבל בהמה - מכי זבן לה עובד כוכבים ברשותיה קיימא.	רש"י ד"ה אבל בהמה - מכי זבן לה גוי ברשותיה קיימא.
רש"י ד"ה אין משכירין בתים - לעובד כוכבים בא"י גזירה משום מכירה	רש"י ד"ה אין משכירין בתים - לגוי בא"י גזירה משום מכירה
כא ע"א
מפני שהוא מכניס לתוכו עבודת כוכבים	מפני שהוא מכניס לתוכו עבודה זרה
דלמא אזיל האי ישראל ומזבין לחד עובד כוכבים	דלמא אזיל האי ישראל ומזבין לחד גוי
רש"י ד"ה וניחוש דלמא אזיל האי ישראל - דשרית ליה לזבוני לחד עובד כוכבים ומזבין להאי יחיד.	רש"י ד"ה וניחוש דלמא אזיל האי ישראל - דשרית ליה לזבוני לחד גוי ומזבין להאי יחיד.
רש"י ד"ה ואזיל - האי עובד כוכבים ומזבין לה לתרתי	רש"י ד"ה ואזיל - האי גוי ומזבין לה לתרתי
תוס' ד"ה הא אמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר היא - למ"ד אין קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע... מה שהיא עתה ביד עובד כוכבים והוא זורעה... שלא יעשר העובד כוכבים מאותה תבואה... גם עתה שהוא ביד העובד כוכבים אם יזרע בה ישראל תתחייב לעשר לכך נראה לפרש דאתיא כמ"ד יש קנין וכשמוכרה לעובד כוכבים הוא מפקיעה... דאפי' לא ימכרנו לעובד כוכבים אלא שלא ידור	תוס' ד"ה הא אמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר היא - למ"ד אין קנין לגוי בא"י להפקיע... מה שהיא עתה ביד גוי והוא זורעה... שלא יעשר הגוי מאותה תבואה... גם עתה שהוא ביד הגוי אם יזרע בה ישראל תתחייב לעשר לכך נראה לפרש דאתיא כמ"ד יש קנין וכשמוכרה לגוי הוא מפקיעה... דאפי' לא ימכרנו לגוי אלא שלא ידור
תוס' ד"ה אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו וכו' - יש לפקפק על מה היו סומכים בני אדם למכור ולהשכיר בתים לעובדי כוכבים ואף לבית דירה... לא ישכיר אדם ביתו לעובד כוכבים מפני שידוע שמכניס לתוכה עבודת כוכבים אפ"ה משכירין להם ארוות ואוצרות ופונדקאות אע"פ שידוע שמכניס לתוכו עבודת כוכבים משמע הטעם משום שמחלק בין מקום שמכניס עבודת כוכבים בקביעות בין שאינו מכניס ובהנך שאומר אינו מכניס עבודת כוכבים בקביעות שרי ולפי זה בעת שהעובדי כוכבים שבינינו אינם מכניסין לבתיהם עבודת כוכבים בקביעות אלא כשיש שם מת או שנוטה למות... שיגרע ישראל בחוץ לארץ מעובד כוכבים דאפילו למ"ד אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל	תוס' ד"ה אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו וכו' - יש לפקפק על מה סומכים עתה בני אדם למכור ולהשכיר בתים לגוים ואף לבית דירה... לא ישכיר אדם ביתו לגוי מפני שידוע שמכניס לתוכה עבודה זרה אפ"ה משכירין להם ארוות ואוצרות ופונדקאות אע"פ שידוע שמכניס לתוכו עבודה זרה משמע הטעם משום שמחלק בין מקום שמכניס עבודה זרה בקביעות בין שאינו מכניס ובהנך שאומר אינו מכניס עבודה זרה בקביעות שרי ולפי זה עתה שהגוים שבינינו אינם מכניסין לבתיהם עבודה זרה בקביעות אלא כשיש שם פגר או שנוטה למות... שיגרע ישראל בחוץ לארץ מגוי דאפילו למ"ד אין קנין לגויבארץ ישראל
כא ע"ב
לא ישכור אדם מרחצו לעובד כוכבים מפני שנקרא על שמו ועובד כוכבים זה עושה	לא ישכור אדם מרחצו לגוי מפני שנקרא על שמו וגוי זה עושה
אבל שדהו לעובד כוכבים מאי שרי	אבל שדהו לגוי מאי שרי
מלאכה בחוש"מ אבל עובד כוכבים מאי שרי	מלאכה בחוש"מ אבל גוי מאי שרי
רש"י ד"ה אבל שדהו לעובד כוכבים שרי - לא חשדי ליה דליהוי עובד כוכבים שלוחו	רש"י ד"ה אבל שדהו לגוי שרי - לא חשדי ליה דליהוי הגוי שלוחו
תוס' בראש העמוד - אחד הכותים ואחד העובדי כוכבים בד"א בא"י... וכאן לא ישכיר ביתו לעובד כוכבים מפני שידוע שמכניס לתוכו עבודת כוכבים אלמא אף במקום... ורבנן הוא דגזרו שלא להשכיר לעובד כוכבים מפני שמכניס לתוכו עבודת כוכבים והשתא דדוקא	תוס' בראש העמוד - אחד הכותים ואחד הגוים בד"א בא"י... וכאן לא ישכיר ביתו לגוי מפני שידוע שמכניס לתוכו עבודה זרה אלמא אף במקום... ורבנן הוא דגזרו שלא להשכיר לגוי מפני שמכניס לתוכו עבודה זרה והשתא דדוקא
תוס' ד"ה מאי טעמא אריסא אריסותיה קא עביד - שהיו נותנין כלים לכובס עובד כוכבים ג' ימים	תוס' ד"ה מאי טעמא אריסא אריסותיה קא עביד - שהיו נותנין כלים לכובס נכרי ג' ימים
תוס' ד"ה אריסא אריסותיה קא עביד - רשב"ג אומר אינו צריך שהעובד כוכבים לא יניח לעשות... חוץ לתחום ע"י קבלנות עובד כוכבים אבל בחוש"מ... נטחנים מאליהן ולא דמי לעובד כוכבים העושה מלאכה... איתא התם אומנים עובדי כוכבים שהיו עושים עם ישראל... ר' אחא אמר בשבת ובאבל ובעבודת כוכבים הלכה כר"ש... ואפילו בביתו של עובד כוכבים אסור כיון דלצורך... אלא בביתו של עובד כוכבים כגון כלים לכובס שמתקנם ביד עובד כוכבים ואע"פ שהלכה... וכשבנה ביתו לא הניח עובדי כוכבים לבנות בשבת... להשכיר ריחים לעובד כוכבים היכא שנוטל בקמח... אלא בתוך ביתו של עובד כוכבים אבל במחובר	תוס' ד"ה אריסא אריסותיה קא עביד - רשב"ג אומר אינו צריך שהגוי לא יניח לעשות... חוץ לתחום ע"י קבלנות גוים אבל בחוש"מ... נטחנים מאליהן ולא דמי לגוי העושה מלאכה... איתא התם אומנים גוים שהיו עושים עם ישראל... ר' אחא אמר בשבת ובאבל ובעבודה זרה הלכה כר"ש... ואפילו בביתו של גוי אסור כיון דלצורך... אלא בביתו של גוי כגון כלים לכובס שמתקנם ביד גוי ואע"פ שהלכה... וכשבנה ביתו לא הניח גוים לבנות בשבת... להשכיר ריחים לגוי היכא שנוטל בקמח... אלא בתוך ביתו של גוי אבל במחובר
תוס' ד"ה אבל לעובד כוכבים מאי שרי - תימה מאי קא דייק דלמא נקט כותי וכ"ש לעובד כוכבים וי"ל דמשמע ליה מדשבק עובד כוכבים דמיירי ביה רשב"ג ומתני' ונקט כותי דוקא קתני עי"ל דס"ל דסבר דבעובד כוכבים שרי מדאיירי בכותי דאי בעובד כוכבים אסור לישמעינן עובד כוכבים דלית ביה... ממתני' דשריא שדהו לעובד כוכבים וליכא מאן דפליג... בן גמליאל אבל שדהו לעובד כוכבים שרי	תוס' ד"ה אבל לגוי מאי שרי - תימה מאי קא דייק דלמא נקט כותי וכ"ש לגוי וי"ל דמשמע ליה מדשבק גוי דמיירי ביה רשב"ג ומתני' ונקט כותי דוקא קתני עי"ל דס"ל דסבר דבגוי שרי מדאיירי בכותי דאי בגוי אסור לישמעינן גוי דלית ביה... ממתני' דשריא שדהו לגוי וליכא מאן דפליג... בן גמליאל אבל שדהו לגוי שרי
כב ע"א
לר"ש בן אלעזר לית ליה אלא עובד כוכבים מ"ט מותר	לר"ש בן אלעזר לית ליה אלא גוי מ"ט מותר
הנהו מוריקאי דעובד כוכבים נקיט בשבתא	הנהו מוריקאי דגוי נקיט בשבתא
ישראל ועובד כוכבים שקיבלו שדה בשותפות לא יאמר ישראל לעובד כוכבים טול חלקך בשבת	ישראל וגוי שקיבלו שדה בשותפות לא יאמר ישראל לגוי טול חלקך בשבת
שתילי דערלה הוה עובד כוכבים אכיל שני דערלה	שתילי דערלה הוה גוי אכיל שני דערלה
מתני'. אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים	מתני'. אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים
רש"י ד"ה אריסותא לר"ש בן אלעזר לית ליה - והאי דנקט כותי דמשמע הא עובד כוכבים שרי	רש"י ד"ה אריסותא לר"ש בן אלעזר לית ליה - והאי דנקט כותי דמשמע הא גוי שרי
רש"י ד"ה תיפוק ליה - ולא דמי לעובד כוכבים העושה מלאכה בשבת שהעובדי כוכבים לא הוזהרו עליה.	רש"י ד"ה תיפוק ליה - ולא דמי לגוי העושה מלאכה בשבת שהגוים לא הוזהרו עליה.
רש"י ד"ה מותר - דהא לא קיבל עליה ישראל עבודה דשבת ואין העובד כוכבים שלוחו.	רש"י ד"ה מותר - דהא לא קיבל עליה ישראל עבודה דשבת ואין הגוי שלוחו.
רש"י ד"ה ואם באו לחשבון - ועשו סתם ועייל העובד כוכבים בשבת וישראל בחול	רש"י ד"ה ואם באו לחשבון - ועשו סתם ועייל הגוי בשבת וישראל בחול
רש"י ד"ה אסור - דשכר שבת הוא נוטל דגלי דעתו דעובד כוכבים שלוחו היה.	רש"י ד"ה אסור - דשכר שבת הוא נוטל דגלי דעתו דגוי שלוחו היה.
רש"י ד"ה אלא שתילי דערלה הוה - ישראל ועובד כוכבים קיבלו שדה בשותפות ונוטעה ויטלו החצי בין שניהם ונתעסק עובד כוכבים כל צרכו	רש"י ד"ה אלא שתילי דערלה הוה - ישראל וגוי קיבלו שדה בשותפות ונוטעה ויטלו החצי בין שניהם ונתעסק גוי כל צרכו
רש"י ד"ה סתמא מאי - שקיבלו סתם ועשו סתם עובד כוכבים בשבת וישראל	רש"י ד"ה סתמא מאי - שקיבלו סתם ועשו סתם גוי בשבת וישראל
תוס' ד"ה אי הכי תיפוק ליה משום לפני עור - דכותי נקט לרבותא וה"ה עובד כוכבים ניחא	תוס' ד"ה אי הכי תיפוק ליה משום לפני עור - דכותי נקט לרבותא וה"ה גוי ניחא
תוס' ד"ה תיפוק ליה משום לפני עור - למכור לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים אע"ג דליכא איסורא	תוס' ד"ה תיפוק ליה משום לפני עור - למכור לישראל החשוד למכור לגוי אע"ג דליכא איסורא
תוס' ד"ה לא יאמר לו ישראל לעובד כוכבים כו' - שגבה ישראל אחד בחובו תנור אחד מעובד כוכבים והיה לו לאופה... משביח אף בחול במה שהעובד כוכבים טורח בו בשבת אבל בתנור אינו משביח כלל במה שהעובד כוכבים עושה בו בשבת... כמשכיר תנורו בשבת ואומר לעובד כוכבים טול שכר תנורי בשבת כשתסיקנו לי בחול ולא דמי לישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות שיש לעובד כוכבים חלק בגוף הקרקע... תניא ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה ומרחץ בשותפות לא יאמר לו ישראל לעובד כוכבים כו' קצרו של דבר בין כרם בין שדה בין מרחץ או תנור אם לקחו ישראל ועובד כוכבים בשותפות אסור... לקבל החוב מן העובד כוכבים ולחזור ולהלוות... כיון שהוא ברשות העובד כוכבים ושכר התנור הוא לישראל מרבית שהעובד כוכבים נותן לו	תוס' ד"ה לא יאמר לו ישראל לגוי כו' - שגבה ישראל אחד בחובו תנור אחד מגוי והיה לו לאופה... משביח אף בחול במה שהגוי טורח בו בשבת אבל בתנור אינו משביח כלל במה שהגוי עושה בו בשבת... כמשכיר תנורו בשבת ואומר לגוי טול שכר תנורי בשבת כשתסיקנו לי בחול ולא דמי לישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות שיש לגוי חלק בגוף הקרקע... תניא ישראל וגוי שלקחו שדה ומרחץ בשותפות לא יאמר לו ישראל לגוי כו' קצרו של דבר בין כרם בין שדה בין מרחץ או תנור אם לקחו ישראל וגוי בשותפות אסור... לקבל החוב מן הגוי ולחזור ולהלוות... כיון שהוא ברשות הגוי ושכר התנור הוא לישראל מרבית שהגוי נותן לו
תוס' ד"ה אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים - ותניא בגמ'... על מה אנו סומכין לייחד בהמותינו	תוס' ד"ה אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים - ותניא בגמ'... על מה אנו סומכין עתה לייחד בהמותינו
כב ע"ב
אמר רב שילא בר אבינא משמיה דרב עובד כוכבים חס על בהמתו	אמר רב שילא בר אבינא משמיה דרב גוי חס על בהמתו
אמר מר עוקבא בר חמא מפני שהעובדי כוכבים מצויין	אמר מר עוקבא בר חמא מפני שהגוים מצויין
עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני	גוים שלא עמדו על הר סיני
אני ראיתי עובד כוכבים שלקח אווז	אני ראיתי גוי שלקח אווז
רש"י ד"ה מוקצה - שהקצהו ויחדהו לתקרובת עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה מוקצה - שהקצהו ויחדהו לתקרובת עבודה זרה.
רש"י ד"ה נעבד - שעשאו עבודת כוכבים והשתחווה לו.	רש"י ד"ה נעבד - שעשאו עבודה זרה והשתחווה לו.
רש"י ד"ה זכרים מאי איכא למימר - ניחוש דלמא רבעה עובד כוכבים דהכא ליכא	רש"י ד"ה זכרים מאי איכא למימר - ניחוש דלמא רבעה גוי דהכא ליכא
רש"י ד"ה מירתת - רועה מיניה דאי מיעקרא מרגיש עובד כוכבים וקא תבע ליה	רש"י ד"ה מירתת - רועה מיניה דאי מיעקרא מרגיש גוי וקא תבע ליה
תוס' ד"ה ורמינהי לוקחים מהם בהמה לקרבן - שמותר ליקח מן העובדי כוכבים בהמה לקרבן... ועוי"ל דידע שפיר שינויא דעובד כוכבים חס על בהמתו	תוס' ד"ה ורמינהי לוקחים מהם בהמה לקרבן - שמותר ליקח מן הגוים בהמה לקרבן... ועוי"ל דידע שפיר שינויא דגוי חס על בהמתו
תוס' ד"ה מוקצה - פירוש שיחדו לתקרובת עבודת כוכבים ומסרו לכומרים והאכילוהו כרשיני עבודת כוכבים אבל יחוד גרידא אינו כלום דאין הקדש לעבודת כוכבים	תוס' ד"ה מוקצה - פירוש שיחדו לתקרובת עבודה זרה ומסרו לכומרים והאכילוהו כרשיני עבודה זרה אבל יחוד גרידא אינו כלום דאין הקדש לעבודה זרה
תוס' ד"ה עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני	תוס' ד"ה גוים שלא עמדו על הר סיני
כג ע"א
האשה שנחבשה בידי עובדי כוכבים	האשה שנחבשה בידי גוים
ר' אליעזר אומר אינה נקחת מן העובדי כוכבים	ר' אליעזר אומר אינה נקחת מן הגוים
בני ישראל יקחו ואין העובדי כוכבים יקחו	בני ישראל יקחו ואין הגוים יקחו
רש"י ד"ה ותו לא מידי - משום דחייש עובד כוכבים להפסד ממונו.	רש"י ד"ה ותו לא מידי - משום דחייש גוי להפסד ממונו.
תוס' ד"ה רבינא אמר הא לכתחילה הא דיעבד - אית להו שנויא דעובד כוכבים חס על בהמתו... ולא לסמוך על אותו טעם דעובד כוכבים חס על בהמתו... אפילו בת שלש דעובד כוכבים חס	תוס' ד"ה רבינא אמר הא לכתחילה הא דיעבד - אית להו שנויא דגוי חס על בהמתו... ולא לסמוך על אותו טעם דגוי חס על בהמתו... אפילו בת שלש דגוי חס
תוס' ד"ה ותו לא מידי - שלא תתיחד עם שום עובד כוכבים שעה אחת... שאינה תחת ידו של עובד כוכבים כלל ויכולה לצעוק ויהיה לה מושיע ודאי העובד כוכבים מרתת	תוס' ד"ה ותו לא מידי - שלא תתיחד עם שום גוי שעה אחת... שאינה תחת ידו של גוי כלל ויכולה לצעוק ויהיה לה מושיע ודאי הגוי מרתת
תוס' ד"ה התם יצרו תקפו - תימה לעיל דאמר רב עובד כוכבים חס על בהמתו	תוס' ד"ה התם יצרו תקפו - תימה לעיל דאמר רב גוי חס על בהמתו
כג ע"ב
דבר ערוה ועבודת כוכבים פסלי בה	דבר ערוה ועבודה זרה פסלי בה
בני ישראל יקחו ואין העובדי כוכבים יקחו	בני ישראל יקחו ואין הגוים יקחו
ויקחו לי תרומה ה"נ דבני ישראל יקחו ואין העובדי כוכבים יקחו	ויקחו לי תרומה ה"נ דבני ישראל יקחו ואין הגוים יקחו
צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד	צאו וראו מה עשה גוי אחד
רש"י ד"ה אלא בפרה אדומה - דדמיה יקרים דחייש עובד כוכבים להפסד מרובה	רש"י ד"ה אלא בפרה אדומה - דדמיה יקרים דחייש גוי להפסד מרובה
רש"י ד"ה ה"ג אלא שאני פרה הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה ועבודת כוכבים פוסל בה	רש"י ד"ה ה"ג אלא שאני פרה הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה ועבודה זרה פוסל בה
רש"י ד"ה ועבודת כוכבים - כגון מוקצה ונעבד	רש"י ד"ה ועבודה זרה - כגון מוקצה ונעבד
רש"י ד"ה וכי תימא ה"נ - למלאכת המשכן מן העובדי כוכבים.	רש"י ד"ה וכי תימא ה"נ - למלאכת המשכן מן הגוים.
רש"י ד"ה מה עשה עובד כוכבים - וכ"ש ישראל שמצווה על כך.	רש"י ד"ה מה עשה גוי - וכ"ש ישראל שמצווה על כך.
כד ע"א
אמרו לו לר' אליעזר מעשה ולקחוה מן העובד כוכבים	אמרו לו לר' אליעזר מעשה ולקחוה מן הגוי
אמר ליה אביי ודלמא מעבודת כוכבים הוא דהדור	אמר ליה אביי ודלמא מעבודה זרה הוא דהדור
מתקיף לה רב יוסף ודלמא מעבודת כוכבים הוא דהדרי	מתקיף לה רב יוסף ודלמא מעבודה זרה הוא דהדרי
רש"י ד"ה תגרי ישראל - סרסור ישראל לקחה משלו מן העובד כוכבים לעצמו	רש"י ד"ה תגרי ישראל - סרסור ישראל לקחה משלו מן הגוי לעצמו
רש"י ד"ה מעבודת כוכבים הדרי בהו -	רש"י ד"ה מעבודה זרה הדרי בהו -
רש"י ד"ה ותרוייהו אמרי - ואתקפתא דדלמא מעבודת כוכבים הוא דהדרו	רש"י ד"ה ותרוייהו אמרי - ואתקפתא דדלמא מעבודה זרה הוא דהדרו
כד ע"ב
רש"י ד"ה ראה הבקר לעולה - אלמא הקריב דוד בהמת עובד כוכבים לקרבן.	רש"י ד"ה ראה הבקר לעולה - אלמא הקריב דוד בהמת גוי לקרבן.
רש"י ד"ה אלא גבול יש לה פחותה מבת ג' שנים נעקרת - בהרבעת איש ונקחת מן העובד כוכבים דחייס עלה.	רש"י ד"ה אלא גבול יש לה פחותה מבת ג' שנים נעקרת - בהרבעת איש ונקחת מן הגוי דחייס עלה.
רש"י ד"ה כל הני תיובתא - דהני קראי דשרו בהמות עובד כוכבים להקרבה.	רש"י ד"ה כל הני תיובתא - דהני קראי דשרו בהמות גוי להקרבה.
רש"י ד"ה מכאן ואילך - כבר בכרה בבית עובד כוכבים ואיכא למימר לא בכרה זה בבית העובד כוכבים וזה בכור שלה... שלא ילדה בבית העובד כוכבים וגבי ספק	רש"י ד"ה מכאן ואילך - כבר בכרה בבית גוי ואיכא למימר לא בכרה זה בבית הגוי וזה בכור שלה... שלא ילדה בבית הגוי וגבי ספק
כה ע"ב
עובד כוכבים אין אשתו משמרתו	גוי אין אשתו משמרתו
ת"ר ישראל שנזדמן לו עובד כוכבים בדרך	ת"ר ישראל שנזדמן לו גוי בדרך
לא יהא ישראל למטה ועובד כוכבים למעלה אלא ישראל למעלה ועובד כוכבים למטה	לא יהא ישראל למטה וגוי למעלה אלא ישראל למעלה וגוי למטה
רש"י ד"ה בפרוצין מי שרי - ועובדי כוכבים למה ליה לתנא לאשמועינן	רש"י ד"ה בפרוצין מי שרי - וגוים למה ליה לתנא לאשמועינן
רש"י ד"ה באשתו - של עובד כוכבים עמו.	רש"י ד"ה באשתו - של גוי עמו.
רש"י ד"ה עובד כוכבים אין אשתו משמרתו -	רש"י ד"ה גוי אין אשתו משמרתו -
רש"י ד"ה אשה כלי זיינה עליה - אע"ג דאינה חשובה לא בין האנשים ולא בין הנשים אין הורג אותה	רש"י ד"ה אשה כלי זיינה עליה - אע"ג דאינה חשובה לא בין האנשים ולא בין הנשים אין גוי הורג אותה
רש"י ד"ה טופלו לימינו - מחברו לעובד כוכבים לימינו של ישראל שאם ירצה העובד כוכבים להורגו	רש"י ד"ה טופלו לימינו - מחברו לגוי לימינו של ישראל שאם ירצה הגוי להורגו
רש"י ד"ה בסייף - דאם היה העובד כוכבים חגור סייף טופלו ישראל לימינו כדי שיהא יד שמאל של עובד כוכבים שהסייף חגור בו	רש"י ד"ה בסייף - דאם היה הגוי חגור סייף טופלו ישראל לימינו כדי שיהא יד שמאל של גוי שהסייף חגור בו
רש"י ד"ה במקל - אם ביד עובד כוכבים מקל.	רש"י ד"ה במקל - אם ביד גוי מקל.
רש"י ד"ה טופלו ישראל לשמאלו - שתהא יד ימין העובד כוכבים שהמקל בה	רש"י ד"ה טופלו ישראל לשמאלו - שתהא יד ימין הגוי שהמקל בה
רש"י ד"ה לא יהא ישראל למטה אלא למעלה - בעלייה ילך ישראל לפני העובד כוכבים דהיינו למעלה אלא שטופלו לימינו דלא הוי אחריו ממש ובירידה יוליך העובד כוכבים לפניו.	רש"י ד"ה לא יהא ישראל למטה אלא למעלה - בעלייה ילך ישראל לפני הגוי דהיינו למעלה אלא שטופלו לימינו דלא הוי אחריו ממש ובירידה יוליך הגוי לפניו.
רש"י ד"ה ואל ישוח לפניו - אפי' במישור אל ישחה ישראל לפני העובד כוכבים ליטול כלום.	רש"י ד"ה ואל ישוח לפניו - אפי' במישור אל ישחה ישראל לפני הגוי ליטול כלום.
רש"י ד"ה ירחיב לו את הדרך - אולי ימתין העובד כוכבים מלהכותו עד פרסה שניה	רש"י ד"ה ירחיב לו את הדרך - אולי ימתין הגוי מלהכותו עד פרסה שניה
תוס' ד"ה איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים ושאינה חשובה בין הנשים - דקטלי לה ולא יהיב עובד כוכבים עלה דעתיה... להתייחד עם האנשים עובדי כוכבים דלר' ירמיה אסורה... להתייחד בין הנשים עובדות כוכבים איכא בינייהו בריש פירקין שהעובדי כוכבים מצויין אצל נשי חבריהן בת דעת היא וכשתראה שיבא העובד כוכבים תצא מיד... להטמין ולומר עובדת כוכבים אני ואין האיש יכול להטמין עצמו ולומר עובד כוכבים אני ונראה לפרש.... מההיא דנפלו עלינו עובדי כוכבים נפלו עלינו	תוס' ד"ה איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים ושאינה חשובה בין הנשים - דקטלי לה ולא יהיב גוי עלה דעתיה... להתייחד עם האנשים גוים דלר' ירמיה אסורה... להתייחד בין הנשים גויות איכא בינייהו בריש פירקין שהגוים מצויין אצל נשי חבריהן בת דעת היא וכשתראה שיבא הגוי תצא מיד... להטמין ולומר גויה אני ואין האיש יכול להטמין עצמו ולומר גוי אני ונראה לפרש.... מההיא דנפלו עלינו גוים נפלו עלינו
כו ע"א
מתני' בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים אבל עובדת כוכבים מילדת בת ישראל בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים אבל עובדת כוכבי' מניקה בנה של ישראל ברשותה	מתני' בת ישראל לא תיילד את הנכרית מפני שמילדת בן לעבודה זרה אבל נכרית מילדת בת ישראל בת ישראל לא תניק בנה של נכרית אבל נכרית מניקה בנה של ישראל ברשותה
גמ' ת"ר בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים ועובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עובדת כוכבים מילדת	גמ' ת"ר בת ישראל לא תיילד את הנכרית מפני שמילדת בן לעבודה זרה ונכרית לא תיילד את בת ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נכרית מילדת
ת"ר בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים מפני שמגדלת בן לעבודת כוכבים ועובדת כוכבים לא תניק את בנה של בת ישראל מפני שחשודה על שפיכות דמים דברי ר"מ וחכ"א עובדת כוכבים מניקה את בנה	ת"ר בת ישראל לא תניק בנה של נכרית מפני שמגדלת בן לעבודה זרה ונכרית לא תניק את בנה של בת ישראל מפני שחשודה על שפיכות דמים דברי ר"מ וחכ"א נכרית מניקה את בנה
ורמינהו יהודית מילדת עובדת כוכבים בשכר אבל לא בחנם אמר רב יוסף בשכר שרי משום איבה סבר רב יוסף למימר אולודי עובדת כוכבים בשבתא בשכר	ורמינהו יהודית מילדת ארמאית בשכר אבל לא בחנם אמר רב יוסף בשכר שרי משום איבה סבר רב יוסף למימר אולודי גויה בשבתא בשכר
הא דתניא העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה	הא דתניא הגוים ורועי בהמה דקה
תני רבי אבהו קמיה דר' יוחנן העובדי כוכבים	תני רבי אבהו קמיה דר' יוחנן הגוים
רש"י ד"ה עובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל	רש"י ד"ה נכרית לא תיילד את בת ישראל
רש"י ד"ה אולודי עובדת כוכבים בשבתא שרי	רש"י ד"ה אולודי גויה בשבתא שרי
תוס' ד"ה עובדת כוכבים מניקה - בבית ביד מינקת עובדת כוכבים אם אין ישראלית... שמשהין בבית העובד כוכבים יחידים לרפאותן... ואפילו הם גדולים קצת ימשיכו' למינות ירושלמי עובדת כוכבים מניקה בנה... התינוק והולך מן העובדת כוכבים ומבהמה טמאה	תוס' ד"ה נכרית מניקה - בבית ביד מינקת גויה אם אין ישראלית... שמשהין בבית הגוי יחידים לרפאותן... ואפילו הם גדולים קצת שמא ימשיכו' למינות ירושלמי נכרית מניקה בנה... התינוק והולך מן הנכרית ומבהמה טמאה
תוס' ד"ה ורמינהו יהודית מילדת עובדת כוכבים וכו' - והמקשה לא עלה בדעתו להעמיד המשנה בחנם משום דתלי טעמא מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים ורב יוסף	תוס' ד"ה ורמינהו יהודית מילדת ארמאי וכו' - והמקשה לא עלה בדעתו להעמיד המשנה בחנם משום דתלי טעמא מפני שמילדת בן לעבודה זרה ורב יוסף
תוס' ד"ה והרועים בהמה דקה - לא אחמור כולי האי וכן מומר אוכל נבילות... כדי שיתנו לב לשוב וב"ד היו מכין ועונשין שלא מה"ת.	תוס' ד"ה והרועים בהמה דקה - לא אחמור כולי האי וכן משומד אוכל נבילות... כדי שיתנו לב לשוב וב"ד מכין ועונשין שלא מה"ת.
תוס' ד"ה לא מעלין - ואפי' לר"מ דאמר בפ"ק (דף כ.) לעובד כוכבים בנתינה.	תוס' ד"ה לא מעלין - ואפי' לר"מ דאמר בפ"ק (דף כ.) לגוי בנתינה.
כו ע"ב
אבל המינין והמסורות והמומרים היו מורידין ולא מעלין א"ל אני שונה לכל אבידת אחיך לרבות את המומר ואת אמרת היו מורידין סמי מכאן מומר ולישני ליה כאן במומר אוכל נבילות לתיאבון כאן במומר אוכל נבילות להכעיס קסבר אוכל נבילות להכעיס מין הוא איתמר מומר פליגי רב אחא ורבינא חד אמר לתיאבון מומר להכעיס מין הוי וחד אמר אפילו להכעיס נמי מומר אלא איזהו מין זה העובד אלילי כוכבים מיתיבי אכל פרעוש אחד או יתוש אחד הרי זה מומר והא הכא דלהכעיס הוא וקתני מומר התם בעי למיטעם טעמא דאיסורא אמר מר היו מורידין אבל לא מעלין	אבל המינין והמסורות והמשומדים מורידין ולא מעלין א"ל אני שונה לכל אבידת אחיך לרבות את המשומד ואת אמרת מורידין סמי מכאן משומד ולישני ליה כאן במשומד אוכל נבילות לתיאבון כאן במשומד אוכל נבילות להכעיס קסבר אוכל נבילות להכעיס מין הוא איתמר משומד פליגי רב אחא ורבינא חד אמר לתיאבון משומד להכעיס מין הוי וחד אמר אפילו להכעיס נמי משומד אלא איזהו מין זה העובד עבודה זרה מיתיבי אכל פרעוש אחד או יתוש אחד הרי זה משומד והא הכא דלהכעיס הוא וקתני משומד התם בעי למיטעם טעמא דאיסורא אמר מר מורידין אבל לא מעלין
ישראל מל את העובד כוכבים לשום גר לאפוקי לשום מורנא דלא ועובד כוכבים לא ימול ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עובד כוכבים מל את ישראל בזמן	ישראל מל את הגוי לשום גר לאפוקי לשום מורנא דלא וגוי לא ימול ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים גוי מל את ישראל בזמן
וסבר ר"מ עובד כוכבים לא ורמינהו עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא כותי ורופא עובד כוכבים ימול עובד כוכבים ואל ימול כותי דברי ר"מ רבי יהודה אומר ימול כותי ואל ימול עובד כוכבים איפוך ר"מ אומר ימול כותי ולא עובד כוכבים ר' יהודה אומר עובד כוכבים ולא כותי וסבר ר' יהודה עובד כוכבים שפיר דמי והתניא ר' יהודה אומר מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה	וסבר ר"מ גוי לא ורמינהו עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא כותי ורופא ארמאי ימול ארמאי ואל ימול כותי דברי ר"מ רבי יהודה אומר ימול כותי ואל ימול ארמאי איפוך ר"מ אומר ימול כותי ולא ארמאי ר' יהודה אומר ארמאי ולא כותי וסבר ר' יהודה ארמאי שפיר דמי והתניא ר' יהודה אומר מנין למילה בגוי שהיא פסולה
רש"י ד"ה מינין - כומרין לעבודת כוכבים בין עובדי כוכבים בין ישראלים.	רש"י ד"ה מינין - כומרין לעבודה זרה בין גוים בין ישראלים.
רש"י ד"ה מסורות - מלשינים לשקר המוסרין ממון חבריהם ביד עובדי כוכבים אנסין.	רש"י ד"ה מסורות - מלשינים המוסרין ממון חבריהם ביד גוים.
רש"י ד"ה מין הוא - חילוק בין מין למומר כגון ספר תורה שכתבו מין ישרף ודהכא.	רש"י ד"ה מין הוא - חילוק בין מין למשומד כגון ספר תורה שכתבו מין ישרף ומורידין דהכא.
רש"י ד"ה ימול עובד כוכבים - שאין מילתו לשם עבודת כוכבים שהרי אין דרכם	רש"י ד"ה ימול ארמאי - שאין מילתו לשם עבודה זרה שהרי אין דרכם
רש"י ד"ה כותי - ולא עובד כוכבים מפני שחשוד על שפיכות דמים.	רש"י ד"ה כותי - ולא ארמאי מפני שחשוד על שפיכות דמים.
תוס' ד"ה ולא מורידין - כשר שבכנענים הרוג וי"ל.... ואע"פ שסתם כנענים עובדי כוכבים ומזלות הם	תוס' ד"ה ולא מורידין - כשר שבגוים הרוג וי"ל.... ואע"פ שסתם גוים עובדי עבודה זרה הם
תוס' ד"ה אני שונה לכל אבידת אחיך לרבות המומר - דהא במסור לאנסים אף על פי שממונו... וצדיק ילבש ואפ"ה היו מורידין וי"ל... למיפרקיה אם היה מומר לתיאבון אלא לפי שהיה מומר להכעיס קאמר... אהדר ליה דניחי בהדך ומומר לתיאבון אתה מצווה להחיותו ומיהו מומרים של זמניהם להכעיס הן דשבקי התירא ואכלי איסורא ומטמעי בין העובדי כוכבים וכל להכעיס... דלא מחייב למפרקיה ומותר ליקח מהם... דיהורם ישראל מומר הוה	תוס' ד"ה אני שונה לכל אבידת אחיך לרבות המשומד - דהא במסור אף על פי שממונו... וצדיק ילבש ואפ"ה מורידין וי"ל... למיפרקיה אם היה משומד לתיאבון אלא לפי שהיה משומד להכעיס קאמר... אהדר ליה דניחי בהדך ומשומד לתיאבון אתה מצווה להחיותו ומיהו משומדים של עכשיו להכעיס הן דשבקי התירא ואכלי איסורא ומטמעי בין הגוים וכל להכעיס... דלא מחייב למפרקיה ומותר עכשיו ליקח מהם... דיהורם ישראל משומד הוה
תוס' ד"ה סמי מכאן מומר - נראה דדוקא לגבי הורדה לבור מסמי ר' יוחנן מומר מלמתנייה בהדי מינים אבל לדברים אחרים מצינו בכמה מקומות שונה מינים ומומרים יחד בפ"ק דראש השנה (דף יז.) המינים והמומרים והמסורות יורדין לגיהנם ובפרק השולח (גיטין דף מה:) ס"ת שכתבו מין ומומר ומסור וכו'.	תוס' ד"ה סמי מכאן משומד - נראה דדוקא לגבי הורדה לבור מסמי ר' יוחנן משומד מלמתנייה בהדי מינים אבל לדברים אחרים מצינו בכמה מקומות שונה מינים ומשומדים יחד בפ"ק דראש השנה (דף יז.) המינים והמשומדים והמסורות יורדין לגיהנם ובפרק השולח (גיטין דף מה:) ס"ת שכתבו מין ומשומד ומסור וכו'.
תוס' ד"ה וחד אמר להכעיס נמי מומר - תימה מדתני בפ"ב דהוריות (דף יא.) אכל חלב הרי זה מומר ואיזהו מומר אוכל נבלות... הרי זה מומר להכעיס הרי זה מין ואיזהו מומר שסתמו מין... ניחא דקאמר דמומר אוכל נבלות להכעיס מין הוא אלא למ"ד מומר מאי איכא למימר הרי זה אוכל נבלות שקצים ורמשים י"ל דמאן דאית ליה הכא דהוי מומר מפ' לברייתא הכי אכל חלב הרי זה מומר סתמו לתיאבון שטוב הוא לאכול ומכריזין על אבידתו ואין מורידין ואיזהו מומר שסתמו להכעיס ואין מכריזין על אבידתו וגם היו מורידין אותו לבור	תוס' ד"ה וחד אמר להכעיס נמי משומד - תימה מדתני בפ"ב דהוריות (דף יא.) אכל חלב הרי זה משומד ואיזהו משומד אוכל נבלות... הרי זה משומד להכעיס הרי זה מין ואיזהו משומד שסתמו מין... ניחא דקאמר דמשומד אוכל נבלות להכעיס מין הוא אלא למ"ד משומד מאי איכא למימר הרי זה אוכל נבלות שקצים ורמשים י"ל דמאן דאית ליה הכא דהוי משומד מפ' לברייתא הכי אכל חלב הרי זה משומד סתמו לתיאבון שטוב הוא לאכול ומכריזין על אבידתו ואין מורידין ואיזהו משומד שסתמו להכעיס ואין מכריזין על אבידתו וגם מורידין אותו לבור
תוס' ד"ה איזהו מין זה העובד אלילי כוכבים - הכא משמע דישראל מומר לעבודת כוכבים נקרא מין ותניא בפ"ק דחולין (דף יג.) שחיטת מין לעבודת כוכבים פתו פת כותי וכו' וקשה דבפ"ק דחולין (שם:) אמרינן אין מינין בעובדי כוכבים ובעי למאי הלכתא לשחיטה ויין נסך השתא שחיטת מין דישראל אסורה דעובדי כוכבים מיבעיא ומאי קושיא הא אשכחנא ישראל עובד עבודת כוכבים חמור מעובד כוכבים דאילו ישראל מומר לעבודת כוכבים הרי זה מין ולכ"ע משמע הכא דמורידין ועובדי כוכבים אע"פ שכולם עובדי עבודת כוכבים אין מורידין ואף לענין שחיטה כיון דהוי מין תניא התם שחיטת מין לעבודת כוכבים ואילו עובד כוכבים לא אשכחנא דאמר סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים אלא ר' אליעזר י"ל דהא דאמר שחיטת מין לעבודת כוכבים היינו בכומר לעבודת כוכבים שהוא אדוק ביותר אבל ישראל העובד עבודת כוכבים אין שחיטתו כשחיטת מין וראיה מדאמר בפ"ב דחולין (דף לט.) השוחט לזרוק דמה לעבודת כוכבים רבי יוחנן... אלמא אף בעובד עבודת כוכבים אין שחיטתו נאסרת בסתם.	תוס' ד"ה איזהו מין זה העובד עבודה זרה - הכא משמע דישראל משומד לעבודה זרה נקרא מין ותניא בפ"ק דחולין (דף יג.) שחיטת מין לעבודה זרה פתו פת כותי וכו' וקשה דבפ"ק דחולין (שם:) אמרינן אין מינין באומות ובעי למאי הלכתא לשחיטה ויין נסך השתא שחיטת מין דישראל אסורה דגוים מיבעיא ומאי קושיא הא אשכחנא ישראל עובד עבודה זרה חמור מגוי דאילו ישראל משומד לעבודה זרה הרי זה מין ולכ"ע משמע הכא דמורידין וגוים אע"פ שכולם עובדי עבודה זרה אין מורידין ואף לענין שחיטה כיון דהוי מין תניא התם שחיטת מין לעבודה זרה ואילו גוי לא אשכחנא דאמר סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה אלא ר' אליעזר י"ל דהא דאמר שחיטת מין לעבודה זרה היינו בכומר לעבודה זרה שהוא אדוק ביותר אבל ישראל העובד עבודה זרה אין שחיטתו כשחיטת מין וראיה מדאמר בפ"ב דחולין (דף לט.) השוחט לזרוק דמה לעבודה זרה רבי יוחנן... אלמא אף בעובד עבודה זרה אין שחיטתו נאסרת בסתם.
תוס' ד"ה דלא תיחות חיותא עילויה - י"ל דמורידין היינו כשידינו תקיפה בזה"ב אבל לא מעלין	תוס' ד"ה דלא תיחות חיותא עילויה - י"ל דמורידין היינו כשידינו תקיפה אבל לא מעלין
תוס' ד"ה לאפוקי לשם מורנא דלא - עבדא ליה לההוא עובד כוכבים לדבר אחר ואיתסי... ברפואות עשה כן.	תוס' ד"ה לאפוקי לשם מורנא דלא - עבדא ליה לההוא גוי לדבר אחר ואיתסי... ברפואות עשה לגוי ולא לישראל.
כז ע"א
מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה	מנין למילה בגוי שהיא פסולה
איתמר מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה	איתמר מנין למילה בגוי שהיא פסולה
ואסור במולי עובדי כוכבים	ואסור במולי אומות העולם
ומותר במולי עובדי כוכבים	ומותר במולי אומות העולם
רש"י ד"ה אלא לעולם איפוך כדאפכינן מעיקרא - דלרבי יהודה כותי אסור ועובד כוכבים מותר דעובד כוכבים אין דרכו למול בניו לשם עבודת כוכבים ולשפיכת דמים	רש"י ד"ה אלא לעולם איפוך כדאפכינן מעיקרא - דלרבי יהודה כותי אסור וגוי מותר דגוי אין דרכו למול בניו לשם עבודה זרה ולשפיכת דמים
רש"י ד"ה ודקשיא לך דרבי יהודה אדרבי יהודה - דפסיל מילת עובד כוכבים מגזירת הכתוב	רש"י ד"ה ודקשיא לך דרבי יהודה אדרבי יהודה - דפסיל מילת גוי מגזירת הכתוב
רש"י ד"ה לה' המול - אבל עובד כוכבים לא מהיל אלא אדעתא דישראל	רש"י ד"ה לה' המול - אבל גוי לא מהיל אלא אדעתא דישראל
רש"י ד"ה ואתה את בריתי תשמור - וזרעך אחריך ולא עובד כוכבים.	רש"י ד"ה ואתה את בריתי תשמור - וזרעך אחריך ולא גוי.
רש"י ד"ה ריפוי ממון - מכה שאין בה סכנה שיכול העובד כוכבים לקלקלו שתכאב לו	רש"י ד"ה ריפוי ממון - מכה שאין בה סכנה שיכול הגוי לקלקלו שתכאב לו
רש"י ד"ה ריבדא דכוסילתא - לא אמינא לעובד כוכבים לאסוייה להעביר הכאב דאסור למסור גופו ביד עובד כוכבים.	רש"י ד"ה ריבדא דכוסילתא - לא אמינא לגוי לאסוייה להעביר הכאב דאסור למסור גופו ביד גוי.
תוס' ד"ה וכי היכן מצינו מילה לשמה - מסקינן דמכשר לה בעובד כוכבים ותימה מ"ש מגט דבעינן לשמה ופסלינן כתיבת עובד כוכבים בגט פ' [המביא] (גיטין דף כג. ושם תוס' ד"ה עובד כוכבים) משום דעובד כוכבים אדעתא דנפשיה קעביד וי"ל דלא דמי דלעולם עובד כוכבים סתמא קא עביד... אם כן בעובד כוכבים דסתמא קעביד... הלכך גט בעובד כוכבים פסול והלכך צריך... ליקח ספרים מעובד כוכבים ומקשה ורשב"ג עיבוד לשמן בעי כתיבה לשמן לא בעי ומדפסיל כתיבה בעובד כוכבים ש"מ דסתמא... שכתבן מין מסור עובד כוכבים ועבד אשה וקטן וכותי וישראל מומר פסולים שנאמר... תיפוק ליה דעובד כוכבים סתמא עביד וסתמא פסול י"ל דתני עובד כוכבים אגב אשה וקטן דה"נ תנא מין דבלאו קרא פסול משום דסתמא לעבודת כוכבים.	תוס' ד"ה וכי היכן מצינו מילה לשמה - מסקינן דמכשר לה בגוי ותימה מ"ש מגט דבעינן לשמה ופסלינן כתיבת גוי בגט פ' [המביא] (גיטין דף כג. ושם תוס' ד"ה גוי) משום דגוי אדעתא דנפשיה קעביד וי"ל דלא דמי דלעולם גוי סתמא קא עביד... אם כן בגוי דסתמא קעביד... הלכך גט בגוי פסול והלכך צריך... ליקח ספרים מגוי ומקשה ורשב"ג עיבוד לשמן בעי כתיבה לשמן לא בעי ומדפסיל כתיבה בגוי ש"מ דסתמא... שכתבן מין מסור גוי ועבד אשה וקטן וכותי וישראל משומד פסולים שנאמר... תיפוק ליה דגוי סתמא עביד וסתמא פסול י"ל דתני גוי אגב אשה וקטן דה"נ תנא מין דבלאו קרא פסול משום דסתמא לעבודה זרה .
תוס' ד"ה אלמא - מקרא דכל העובדי כוכבים ערלים ואין מילתם חשובה	תוס' ד"ה אלמא - מקרא דכל הגוים ערלים ואין מילתם חשובה
תוס' ד"ה איכא בינייהו אשה - תימה אמאי לא אמר איכא בינייהו מומר לערלות... דישראל מומר לאו בר קשירה... ואור"י דמומר לערלות	תוס' ד"ה איכא בינייהו אשה - תימה אמאי לא אמר איכא בינייהו משומד לערלות... דישראל משומד לאו בר קשירה... ואור"י דמשומד לערלות
כז ע"ב
מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד עבודת כוכבים	מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד עבודה זרה
רש"י ד"ה סבר - העובד כוכבים.	רש"י ד"ה סבר - הגוי.
רש"י ד"ה ספק חי ספק מת - אין מתרפאין מהן דעובד כוכבים ודאי קטיל ליה	רש"י ד"ה ספק חי ספק מת - אין מתרפאין מהן דגוי ודאי קטיל ליה
רש"י ד"ה ודאי מת מתרפאין - מתרפאין מהן דעובד כוכבים מאי עביד ליה הא בלאו הכי מיית ושמא ירפאנו העובד כוכבים.	רש"י ד"ה ודאי מת מתרפאין - מתרפאין מהן דגוי מאי עביד ליה הא בלאו הכי מיית ושמא ירפאנו הגוי.
רש"י ד"ה חיי שעה - שהעובד כוכבים ממהר להמיתו	רש"י ד"ה חיי שעה - שהגוי ממהר להמיתו
רש"י ד"ה יעקב איש כפר סכניא - כדאמרן בפרק קמא	רש"י ד"ה יעקב איש כפר סכניא - מתלמידי ישו כדאמרן בפרק קמא
תוס' ד"ה לחיי שעה לא חיישינן - ולא יתרפא מן העובד כוכבים ודאי ימות	תוס' ד"ה לחיי שעה לא חיישינן - ולא יתרפא מן הגוי ודאי ימות
תוס' ד"ה שאני מינות דמשכא - ברפואה שמזכיר בה שם עבודת כוכבים ואומר שהעבודת כוכבים מועלת לכך... לרפאותו בשם רבו ולא הניחו רבי ישמעאל וכן אם אמר הרופא אפילו אינו מין קח ממים של עבודת כוכבים פלונית או מעצים שלפני עבודת כוכבים אסור... דההוא בית עבודת כוכבים דכי הוה מינזף עלמא... מותר להביא אף מעבודת כוכבים והכי איתא בירושלמי בפרק שמונה שרצים בכל מתרפאין חוץ מעבודת כוכבים עד שאמר לו הב לי עלין מעבודת כוכבים אבל אמר לו הב לי עלין סתם מביא לו עלין של עבודת כוכבים והא דאמרינן	תוס' ד"ה שאני מינות דמשכא - ברפואה שמזכיר בה שם עבודה זרה ואומר שהעבודה זרה מועלת לכך... לרפאותו בשם רבו ישו ולא הניחו רבי ישמעאל וכן אם אמר הרופא אפילו אינו מין קח ממים של עבודה זרה פלונית או מעצים שלפני עבודה זרה אסור... דההוא בית עבודה זרה דכי הוה מינזף עלמא... מותר להביא אף מעבודה זרה והכי איתא בירושלמי בפרק שמונה שרצים בכל מתרפאין חוץ מעבודה זרה עד שאמר לו הב לי עלין מעבודה זרה אבל אמר לו הב לי עלין סתם מביא לו עלין של עבודה זרה והא דאמרינן
תוס' ד"ה יכול - יש חילוק בין עבודת כוכבים לשאר מצות דבשאר מצות יעבור ובעבודת כוכבים יהרג... בפני פיקוח נפש אלא עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים והיינו כרבנן דאי כר' ישמעאל אי בצנעא אפי' עבודת כוכבים נמי ואי בפרהסיא... דירושלמי שהיה אצל עובד כוכבים א"ל אכול	תוס' ד"ה יכול - יש חילוק בין עבודה זרה לשאר מצות דבשאר מצות יעבור ובעבודה זרה יהרג... בפני פיקוח נפש אלא עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים והיינו כרבנן דאי כר' ישמעאל אי בצנעא אפי' עבודה זרה נמי ואי בפרהסיא... דירושלמי שהיה אצל גוי א"ל אכול
תוס' ד"ה כל מכה - מיהא אסור שהעובד כוכבים מזיקו ואינו חושש... להקיז דם מן העובדי כוכבים דלגבי הקזה כל המקיזים מומחים הם.	תוס' ד"ה כל מכה - מיהא אסור שהגוי מזיקו ואינו חושש... להקיז דם מן הגוים דלגבי הקזה כל המקיזים מומחים הם.
כח ע"א
רש"י ד"ה מטרוניתא - עובדת כוכבים היתה.	רש"י ד"ה מטרוניתא - גויה היתה.
רש"י ד"ה אלמא - היכי מיתסי מעובד כוכבים והאמר רבי יוחנן	רש"י ד"ה אלמא - היכי מיתסי מגוי והאמר רבי יוחנן
כט ע"א
ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה ועובד כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו אמר מר ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה	ישראל המסתפר מגוי רואה במראה וגוי המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו אמר מר ישראל המסתפר מגוי רואה במראה
רב חנא בר ביזנא הוה מסתפר מעובד כוכבים	רב חנא בר ביזנא הוה מסתפר מגוי
ועובד כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע	וגוי המסתפר מישראל כיון שהגיע
רש"י ד"ה במראה - וסבר העובד כוכבים כיון דקפיד אהכי	רש"י ד"ה במראה - וסבר הגוי כיון דקפיד אהכי
רש"י ד"ה לבלוריתו - שהוא מגדל לעבודת כוכבים שומט את ידו	רש"י ד"ה לבלוריתו - שהוא מגדל לעבודה זרה שומט את ידו
רש"י ד"ה איכא בינייהו שפחות - מפני מה אסרו גבינות העובדי כוכבי' ופי' רב מלכיה	רש"י ד"ה איכא בינייהו שפחות - מפני מה אסרו גבינות הגוים ופי' רב מלכיה
תוס' ד"ה המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה - תניא בתוספתא פ"ג ובירושלמי דפירקין ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה... דאסור להסתפר מעובד כוכבים אלא אם כן רואה	תוס' ד"ה המסתפר מגוי רואה במראה - תניא בתוספתא פ"ג ובירושלמי דפירקין ישראל המסתפר מגוי רואה במראה... דאסור להסתפר מגוי אלא אם כן רואה
כט ע"ב
מתני' אלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואיסורן איסור הנאה היין והחומץ של עובדי כוכבים שהיה מתחלתו יין	מתני' אלו דברים של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה היין והחומץ של גוים שהיה מתחלתו יין
בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותר	בשר הנכנס לעבודה זרה מותר
נודות העובדי כוכבים וקנקניהן	נודות הגוים וקנקניהן
החרצנים והזגין של עובדי כוכבים אסורין	החרצנים והזגין של גוים אסורין
וגבינת בית אונייקי של עובדי כוכבים	וגבינת בית אונייקי של גוים
מפני מה אסרו גבינות עובדי כוכבים	מפני מה אסרו גבינות הגוים
מפני שמעמידין אות' בקיבת עגלי עבודת כוכבים	מפני שמעמידין אות' בקיבת עגלי עבודה זרה
והחומץ של עובדי כוכבים שהיה מתחלתו	והחומץ של גוים שהיה מתחלתו
חומץ שלנו ביד עובד כוכבים אין צריך חותם	חומץ שלנו ביד גוי אין צריך חותם
יין מבושל של עובדי כוכבים שהיה מתחלתו יין	יין מבושל של גוים שהיה מתחלתו יין
יין מבושל שלנו ביד עובדי כוכבים אין צריך חותם	יין מבושל שלנו ביד גוים אין צריך חותם
רש"י ד"ה שהיה מתחילתו יין - ביד העובד כוכבים לאפוקי היכא דזבין עובד כוכבים חומץ מישראל	רש"י ד"ה שהיה מתחילתו יין - ביד הגוי לאפוקי היכא דזבין גוי חומץ מישראל
רש"י ד"ה ועורות לבובין - שקורעין כנגד הלב דרכן לעשות כן לעבודת כוכבים	רש"י ד"ה ועורות לבובין - שקורעין כנגד הלב דרכן לעשות כן לעבודה זרה
רש"י ד"ה משוך מותר - שאין עושין כן לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה משוך מותר - שאין עושין כן לעבודה זרה.
רש"י ד"ה לתרפות - לטעות עבודת כוכבים למרחוק.	רש"י ד"ה לתרפות - לטעות עבודה זרה למרחוק.
רש"י ד"ה אסור לשאת ולתת - דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ועוד דזבני מידי דאצטריך לעבודת כוכבים לתקרובת.	רש"י ד"ה אסור לשאת ולתת - דאזיל ומודה לעבודה זרה ועוד דזבני מידי דאצטריך לעבודה זרה לתקרובת.
רש"י ד"ה נודות עובדי כוכבים - של עור.	רש"י ד"ה נודות גוים - של עור.
רש"י ד"ה בקיבת עגלי עבודת כוכבים - שנעשו לה תקרובת וגבי עבודת כוכבים אפי' פרש אסור	רש"י ד"ה בקיבת עגלי עבודה זרה - שנעשו לה תקרובת וגבי עבודה זרה אפי' פרש אסור
רש"י ד"ה אף יין אסור - שנתנסך לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה אף יין אסור - שנתנסך לעבודה זרה .
רש"י ד"ה ה"ג אמר רב אשי הא אתא לאשמועינן חומץ שלנו - חומץ של ישראל שהפקידו אצל עובד כוכבים	רש"י ד"ה ה"ג אמר רב אשי הא אתא לאשמועינן חומץ שלנו - חומץ של ישראל שהפקידו אצל גוי
רש"י ד"ה יין מבושל - משמע שהיה מתחלתו יין ביד עובד כוכבים ובשלו	רש"י ד"ה יין מבושל - משמע שהיה מתחלתו יין ביד גוי ובשלו
רש"י ד"ה הא אתא לאשמועינן - טעמא דהעובד כוכבים בשלו הא בשלו ישראל בהיתר תו לא מיתסר בהנאה וקמשמע לן דלא מנסכי עובדי כוכבים יין מבושל הלכך יין מבושל שלנו שהופקד לעובד כוכבים א"צ כו'.	רש"י ד"ה הא אתא לאשמועינן - טעמא דהגוי בשלו הא בשלו ישראל בהיתר תו לא מיתסר בהנאה וקמשמע לן דלא מנסכי גוים יין מבושל הלכך יין מבושל שלנו שהופקד לגוי א"צ כו'.
תוס' ד"ה יין מנלן - שנתנסך לפני עבודת כוכבים שאסור מן התורה	תוס' ד"ה יין מנלן - שנתנסך לפני עבודה זרה שאסור מן התורה
תוס' ד"ה ישתו יין נסיכם - למאן דדריש להאי קרא בעובדי כוכבים ניחא... חד דורשו כלפי העובדי כוכבים וחד דורשו כלפי ישראל צריך לפרש שהיו העובדי כוכבים מגנין ישראל על עבודת המזבח כנגד מה שעושין לעבודת כוכבים שלהם	תוס' ד"ה ישתו יין נסיכם - למאן דדריש להאי קרא באומות העולם ניחא... חד דורשו כלפי האומות וחד דורשו כלפי ישראל צריך לפרש שהיו האומות מגנין ישראל על עבודת המזבח כנגד מה שעושין לעבודה זרה שלהם
תוס' ד"ה אתיא שם שם מעגלה ערופה - תימה אדיליף תקרובת עבודת כוכבים ממת ומת מעגלה ערופה נילף מת גופיה שם שם מעבודת כוכבים עצמה... מיתסר בהזמנה שם שם מעבודת כוכבים דכתיב בעבודת כוכבים אבד תאבדון... תאבדון בכלים כשנשתמשו בהן לעבודת כוכבי' הכתוב מדבר	תוס' ד"ה אתיא שם שם מעגלה ערופה - תימה אדיליף תקרובת עבודה זרה ממת ומת מעגלה ערופה נילף מת גופיה שם שם מעבודה זרה עצמה... מיתסר בהזמנה שם שם מעבודה זרה דכתיב בעבודה זרה אבד תאבדון... תאבדון בכלים כשנשתמשו בהן לעבודה זרה הכתוב מדבר
תוס' ד"ה אי משום אנסוכי חומץ לאו בר ניסוך הוא - מכאן היה נראה להתיר חומץ שלנו במגע עובד כוכבים וגם רבינו משולם... שהתיר רבינו משולם במגע עובד כוכבים משום	תוס' ד"ה אי משום אנסוכי חומץ לאו בר ניסוך הוא - מכאן היה נראה להתיר חומץ שלנו במגע גוי וגם רבינו משולם... שהתיר רבינו משולם במגע גוי משום
ל ע"א
יין מבושל ואלונתית של עובדי כוכבים	יין מבושל ואלונתית של גוים
רש"י ד"ה אלונתית כברייתא - שלא היה יין מתחלה ביד עובד כוכבים אלא לקחה	רש"י ד"ה אלונתית כברייתא - שלא היה יין מתחלה ביד גוי אלא לקחה
רש"י ד"ה אבלט - עובד כוכבים היה.	רש"י ד"ה אבלט - גוי היה.
תוס' ד"ה אלונתית כברייתא מותרת - פרש"י שלא היה תחלתו יין ביד עובד כוכבים אלא לקחה... אי נגע ביה עובד כוכבים דכיון שנתערב תו לא מנסך ליה עובד כוכבים והקשה ר"ת... וה"פ אלונתית של עובדי כוכבים שמשכוה... בתוספתא אלונתית של עובדי כוכבים אסורה מפני שתחלתו יין כלומר שתחלתו יין של עובד כוכבים משמע הא אם תחלתו יין של ישראל מותרת במגע עובד כוכבים שנתערב בה... יש לחוש למגע עובד כוכבים לפי שהוא בעין	תוס' ד"ה אלונתית כברייתא מותרת - פרש"י שלא היה תחלתו יין ביד גוי אלא לקחה... אי נגע ביה גוי דכיון שנתערב תו לא מנסך ליה גוי והקשה ר"ת... וה"פ אלונתית של גוי שמשכוה... בתוספתא אלונתית של גוים אסורה מפני שתחלתו יין כלומר שתחלתו יין של גוי משמע הא אם תחלתו יין של ישראל מותרת במגע גוי שנתערב בה... יש לחוש למגע גוי לפי שהוא בעין
תוס' ד"ה יין מבושל אין בו משום יין נסך - כן הלכה ומותר במגע עובד כוכבים מדשתו ליה	תוס' ד"ה יין מבושל אין בו משום יין נסך - כן הלכה ומותר במגע גוי מדשתו ליה
ל ע"ב
רש"י ד"ה יין נסך - שנתנסך לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה יין נסך - שנתנסך לעבודה זרה .
רש"י ד"ה טומאה חמורה - משא ואהל כמת איתקש תקרובת עבודת כוכבים למת.	רש"י ד"ה טומאה חמורה - משא ואהל כמת איתקש תקרובת עבודה זרה למת.
תוס' ד"ה ומטמא טומאת משקין ברביעי' - תיפוק ליה משום מגע עובד כוכבי' שגזרו עליהם	תוס' ד"ה ומטמא טומאת משקין ברביעי' - תיפוק ליה משום מגע גוי שגזרו עליהם
לא ע"א
המפקיד יינו אצל עובד כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה והתנן המפקיד פירותיו אצל עובד כוכבים הרי הן כפירותיו של עובד כוכבים לשביעית ולמעשר	המפקיד יינו אצל גוי אסור בשתיה ומותר בהנאה והתנן המפקיד פירותיו אצל נכרי הרי הן כפירותיו של נכרי לשביעית ולמעשר
המפקיד יינו אצל עובד כוכבים מותר בשתיה	המפקיד יינו אצל גוי מותר בשתיה
אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים	אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של נכרי
אין כותי מקפיד על מגע עובד כוכבים	אין כותי מקפיד על מגע גוי
רש"י ד"ה והתנן המפקיד פירותיו אצל העובד כוכבים הרי הן כפירותיו - דלמא חלפיה והאי חמרא דעובד כוכבים הוא.	רש"י ד"ה והתנן המפקיד פירותיו אצל הנכרי הרי הן כפירותיו - דלמא חלפיה והאי חמרא דגוי הוא.
רש"י ד"ה בירת סריקא - עובדי כוכבים הן וסמוכין לעין כוש.	רש"י ד"ה בירת סריקא - גוים הן וסמוכין לעין כוש.
רש"י ד"ה כפר פרשאי - עובדי כוכבים.	רש"י ד"ה כפר פרשאי - גוים.
תוס' ד"ה המפקיד יינו אצל עובד כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה - שמא נגע בו העובד כוכבים ונסכו וי"ל...שנגע בו עובד כוכבים מותר בהנאה חדא דאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים ועוד שאומר לו	תוס' ד"ה המפקיד יינו אצל גוי אסור בשתיה ומותר בהנאה - שמא נגע בו הגוי ונסכו וי"ל...שנגע בו גוי מותר בהנאה חדא דאין מנסכין יין אלא בפני עבודה זרה ועוד שאומר לו
תוס' ד"ה דאמר רב - בישראל חשוד וגרע מעובד כוכבים מפני שהוא... כשמשלחה ביד עובד כוכבים ולהכי סגי... ההלכות בישראל חשוד ואנן בעובדי כוכבים קיימינן ורב אשי לעיל הזכיר חומץ ביד עובד כוכבים אין צריך חותם בתוך חותם ומשמע הא יין ביד עובד כוכבים צריך ועוד דבירושלמי משמע דההיא בעובד כוכבים איירי וגם רש"י וה"ג פירשוהו בעובד כוכבים לכך נראה לפרש דהכא והתם בעובד כוכבים איירי... היכא שמניחו ביד העובד כוכבים ועתיד לראות... בדבריו המפקיד יינו אצל עובד כוכבים ובסתמא אדם... חומץ שלנו ביד עובד כוכבים משמע ששולחו ביד עובד כוכבים ורבא נמי... מיירי בשולח ביד עובד כוכבים כפרש"י וה"ג.	תוס' ד"ה דאמר רב - בישראל חשוד וגרע מגוי מפני שהוא... כשמשלחה ביד גוי ולהכי סגי... ההלכות בישראל חשוד ואנן בגוים קיימינן ורב אשי לעיל הזכיר חומץ ביד גוי אין צריך חותם בתוך חותם ומשמע הא יין ביד גוי צריך ועוד דבירושלמי משמע דההיא בגוי איירי וגם רש"י וה"ג פירשוהו בגוי לכך נראה לפרש דהכא והתם בגוי איירי... היכא שמניחו ביד הגוי ועתיד לראות... בדבריו המפקיד יינו אצל גוי ובסתמא אדם... חומץ שלנו ביד גוי משמע ששולחו ביד גוי ורבא נמי... מיירי בשולח ביד גוי כפרש"י וה"ג.
לא ע"ב
ושל ציר ושל מורייס ביד עובד כוכבים	ושל ציר ושל מורייס ביד גוי
מפני מה אסרו שכר של עובדי כוכבים	מפני מה אסרו שכר של גוים
רש"י ד"ה חבית של יין ביד כותי - וכ"ש ביד עובד כוכבים צריך הכרת חותם... לא קפיד אמגע עובד כוכבים.	רש"י ד"ה חבית של יין ביד כותי - וכ"ש ביד גוי צריך הכרת חותם... לא קפיד אמגע גוי.
רש"י ד"ה ושל ציר ומורייס ביד עובד כוכבים - צריך הכרת חותם	רש"י ד"ה ושל ציר ומורייס ביד גוי - צריך הכרת חותם
רש"י ד"ה בעיר - קפיד כותי דסבר השתא נגע עובד כוכבים בייני ולא זבני מייני.	רש"י ד"ה בעיר - קפיד כותי דסבר השתא נגע גוי בייני ולא זבני מייני.
רש"י ד"ה משום חתנות - שלא ירגיל לעשות משתאות אצל עובד כוכבים ויתן עיניו בבתו.	רש"י ד"ה משום חתנות - שלא ירגיל לעשות משתאות אצל גוי ויתן עיניו בבתו.
רש"י ד"ה למרגואן - ישראל חשודין היו ולא היו מקפידין על יינם של עובדי כוכבים.	רש"י ד"ה למרגואן - ישראל חשודין היו ולא היו מקפידין על יינם של גוים.
תוס' ד"ה השולח חבית של יין ביד כותי וציר ומורייס ביד עובד כוכבים - מדקדק ר"ת דמשמע מדפלגינהו בתרי בבות ש"מ דוקא קתני יין ביד כותי אבל ביד עובד כוכבים לא סגי בחותם... וכ"ש ביד עובד כוכבים צריך הכרת חותם... איך חותמו ויודיע לעובד כוכבים שכך שלח לו מועיל בחותם א' דעובד כוכבים כיון דידע... לא מותבינן חמרא ביד עובדי כוכבים כו' ובדיעבד יש לסמוך... שאם יגביה העובד כוכבים העור לא יוכל לכוין... שם סביב שלא יוציאם העובד כוכבים להוציא היין... והברזות יכול העובד כוכבים לנעוץ סכין... יש לחוש שמא זייפו העובד כוכבים אבל אם לא הלך	תוס' ד"ה השולח חבית של יין ביד כותי וציר ומורייס ביד גוי - מדקדק ר"ת דמשמע מדפלגינהו בתרי בבות ש"מ דוקא קתני יין ביד כותי אבל ביד גוי לא סגי בחותם... וכ"ש ביד גוי צריך הכרת חותם... איך חותמו ויודיע לגוי שכך שלח לו מועיל בחותם א' דגוי כיון דידע... לא מותבינן חמרא ביד גוים כו' ובדיעבד יש לסמוך... שאם יגביה הגוי העור לא יוכל לכוין... שם סביב שלא יוציאם הגוי להוציא היין... והברזות יכול הגוי לנעוץ סכין... יש לחוש שמא זייפו הגוי אבל אם לא הלך
תוס' ד"ה ותרוייהו - לא היו שותין בבית העובד כוכבים וא"כ צריך ליזהר שלא לשתות שכר בבית העובד כוכבים דהא רב פפא ורב אחא שהיו בתראי לא היו שותין ומיהו המתאכסן בבית העובד כוכבים יכול להיות שמותר לשלוח בעיר לקנות שכר מן העובדי כוכבים דהוי כמו בביתו של ישראל ואף אם העובד כוכבים אכסנאי שלו... ברגילות לשתות בבית העובדי כוכבים אבל אקראי... משום בשולי עובדי כוכבים כמו סלקא... שלחן מלכים אין בו משום בשולי עובדי כוכבים ואשכחנא... השכר דאין בו משום בישולי עובדי כוכבים דכי היכי	תוס' ד"ה ותרוייהו - לא היו שותין בבית הגוי וא"כ צריך ליזהר שלא לשתות שכר בבית הגוי דהא רב פפא ורב אחא שהיו בתראי לא היו שותין ומיהו המתאכסן בבית הגוי יכול להיות שמותר לשלוח בעיר לקנות שכר מן הגוים דהוי כמו בביתו של ישראל ואף אם הגוי אכסנאי שלו... ברגילות לשתות בבית הגוים אבל אקראי... משום בשולי גוים כמו סלקא... שלחן מלכים אין בו משום בשולי גוים ואשכחנא... השכר דאין בו משום בישולי גוים דכי היכי
תוס' ד"ה דאכלי שקצים - של ישראל במעי עובדת כוכבים ישראל דדייגי במצות חביל גופייהו טפי מעובדי כוכבים וי"ל	תוס' ד"ה דאכלי שקצים - של ישראל במעי גויה ישראל דדייגי במצות חביל גופייהו טפי מגוים וי"ל
לב ע"א
הדרדורין והרוקבאות של עובדי כוכבים	הדרדורין והרוקבאות של גוים
נודות של עובדי כוכבים רשב"ג אומר	נודות של גוים רשב"ג אומר
וליטעמיך קנקנים של עובדי כוכבים ליתסרו	וליטעמיך קנקנים של גוים ליתסרו
יין הבא ברוקבאות של עובדי כוכבים אסור	יין הבא ברוקבאות של גוים אסור
רש"י ד"ה ויתפרנו בנודו - ויתן יינו של עובד כוכבים טעם ביינו של ישראל.	רש"י ד"ה ויתפרנו בנודו - ויתן יינו של גוי טעם ביינו של ישראל.
רש"י ד"ה שקרע שלו כנגד הלב - שכן דרך עובד כוכבים להוציא דרך אותו	רש"י ד"ה שקרע שלו כנגד הלב - שכן דרך עבודה זרה להוציא דרך אותו
תוס' ד"ה ומאוצר שרי דמסרא קא סרי - הלכך נראה דמותר לקנות כל מיני משקה מן העובדי כוכבים כגון יין תפוחים	תוס' ד"ה ומאוצר שרי דמסרא קא סרי - הלכך נראה דמותר לקנות כל מיני משקה מן הגוים כגון יין תפוחים
תוס' ד"ה והא הכא - דתנן נודות העובדי כוכבים וקנקניהם... הקנקנים אף למכרן לעובדי כוכבים והכא ליכא לשנויי... אפילו ידוע שנתן בהם עובד כוכבים לתוכו יין... קנקנים בהנאה למכרן לעובדי כוכבים ולא תקשי לקמן... אבל למכור לעובדי כוכבים לכנוס בהן יין שרוצה העובד כוכבים בקיומו... היינו דוקא למכור לעובדי כוכבים דודאי ישימו	תוס' ד"ה והא הכא - דתנן נודות הגוים וקנקניהם... הקנקנים אף למכרן לגוים והכא ליכא לשנויי... אפילו ידוע שנתן בהם גוי לתוכו יין... קנקנים בהנאה למכרן לגוים ולא תקשי לקמן... אבל למכור לגוים לכנוס בהן יין שרוצה הגוי בקיומו... היינו דוקא למכור לגוים דודאי ישימו
לב ע"ב
בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותר	בשר הנכנס לעבודה זרה מותר
סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים	סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה
אי אפשר דליכא תקרובת עבודת כוכבים מני רבי יהודה בן בתירא היא דתניא רבי יהודה בן בתירא אומר מנין לתקרובת עבודת כוכבים שמטמא באהל	אי אפשר דליכא תקרובת עבודה זרה מני רבי יהודה בן בתירא היא דתניא רבי יהודה בן בתירא אומר מנין לתקרובת עבודה זרה שמטמא באהל
אף תקרובת עבודת כוכבים מטמאה באהל	אף תקרובת עבודה זרה מטמאה באהל
אמר שמואל עובד כוכבים ההולך לתרפות בהליכה אסור דאזיל ומודי קמי עבודת כוכבים בחזרה מותר	אמר שמואל גוי ההולך לתרפות בהליכה אסור דאזיל ומודי קמי עבודה זרה בחזרה מותר
רש"י ד"ה אין עליו קורט דם - אחר הפשטו אירע בו כך ולא לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה אין עליו קורט דם - אחר הפשטו אירע בו כך ולא לעבודה זרה.
רש"י ד"ה בשר הנכנס לעבודת כוכבים - שהעובד כוכבים רוצה להכניסו	רש"י ד"ה בשר הנכנס לעבודה זרה - שהגוי רוצה להכניסו
רש"י ד"ה מאן תנא - דבשר העובד כוכבים מותר בהנאה.	רש"י ד"ה מאן תנא - דבשר הגוי מותר בהנאה.
רש"י ד"ה סתם מחשבת וכו' - וכי שחטה עבדה לעבודת כוכבים בשחיטתו	רש"י ד"ה סתם מחשבת וכו' - וכי שחטה עבדה לעבודה זרה בשחיטתו
רש"י ד"ה מה מת מטמא באהל כו' - אף תקרובת עבודת כוכבים אסורה בהנאה.	רש"י ד"ה מה מת מטמא באהל כו' - אף תקרובת עבודה זרה אסורה בהנאה.
רש"י ד"ה ה"ג אמר שמואל עובד כוכבים ההולך לתרפות בהליכה	רש"י ד"ה ה"ג אמר שמואל גוי ההולך לתרפות בהליכה
תוס' ד"ה עובד כוכבים ההולך לתרפות	תוס' ד"ה גוי ההולך לתרפות
תוס' ד"ה דלא כר' אלעזר - אין נשחטין לעבודת כוכבים וכן לקמן... בסתמא נשחטין לעבודת כוכבים וא"כ תנא בית אונייקי דלא.. סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים אלא דרך שחיטה... להכניס בשר לעבודת כוכבים אלא מבהמה שחוטה.	תוס' ד"ה דלא כר' אלעזר - אין נשחטין לעבודה זרה וכן לקמן... בסתמא נשחטין לעבודה זרה וא"כ תנא בית אונייקי דלא.. סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה אלא דרך שחיטה... להכניס בשר לעבודה זרה אלא מבהמה שחוטה.
תוס' ד"ה והיוצא אסור א"א דליכא תקרוב' עבודת כוכבים ור' יהודה בן בתירא היא - הכא משמע דרבנן לא מקשו תקרובת עבודת כוכבים למת... בשר שאינו זבוח לפני עבודת כוכבים איירי אלא... דכל תקרובת עבודת כוכבים אסור בהנאה	תוס' ד"ה והיוצא אסור א"א דליכא תקרוב' [עבודה זרה] ור' יהודה בן בתירא היא - הכא משמע דרבנן לא מקשו תקרובת עבודה זרה למת... בשר שאינו זבוח לפני עבודה זרה איירי אלא... דכל תקרובת עבודה זרה אסור בהנאה
תוס' ד"ה ישראל ההולך ליריד של עובדי כוכבים - פי' בפ"ק (לעיל דף יב:).	תוס' ד"ה ישראל ההולך ליריד של גוים - פי' בפ"ק (לעיל דף יב:).
תוס' ד"ה כך היא גירסת הספרים וגירסת רש"י ת"ר נודות העובדי כוכבים גרודים חדשים... קנקנים קנקנים של עובדי כוכבים גרודים חדשים... הגת והמחץ והמשפך של עובדי כוכבים (ר"מ) מתיר... אם כן כלי העובדי כוכבים אף של כסף... דמעשים בכל יום דכלי העובדי כוכבים של כסף... שלא הניח בו העובד כוכבים יין אלא פעם אחת... יין הרבה וכשנוגע בהם עובד כוכבים אין עושין בו... וה"פ נודות העובדי כוכבים חדשים שלא נתן בהם יין כלל דמאחר שהם גרודים שלא זפתן מעולם אי רמא בהו עובד כוכבים חמרא מידע... אחר זפיתה נתן בהם העובד כוכבים יין ולא ידיע... דגבי נודות קתני עובד כוכבים רבבן ועבדן וגבי קנקנים תני עובד כוכבים נותן לתוכן... הצעה ופי' נודות העובדי כוכבים גרודים	תוס' ד"ה כך היא גירסת הספרים וגירסת רש"י ת"ר נודות הגוים גרודים חדשים... קנקנים קנקנים של גוים גרודים חדשים... הגת והמחץ והמשפך של גוים (ר"מ) מתיר... אם כן כלי הגוים אף של כסף... דמעשים בכל יום דכלי הגוים של כסף... שלא הניח בו הגוי יין אלא פעם אחת... יין הרבה וכשנוגע בהם גוי אין עושין בו... וה"פ נודות הגוים חדשים שלא נתן בהם יין כלל דמאחר שהם גרודים שלא זפתן מעולם אי רמא בהו גוי חמרא מידע... אחר זפיתה נתן בהם הגוי יין ולא ידיע... דגבי נודות קתני גוי רבבן ועבדן וגבי קנקנים תני גוי נותן לתוכן... הצעה ופי' נודות הגוים גרודים
לג ע"א
כי תניא ההיא בישראל מומר דודאי אזיל ת"ר עובד כוכבים ההולך ליריד	כי תניא ההיא בישראל משומד דודאי אזיל ת"ר גוי ההולך ליריד
דבחזרה אסור דאמרי עבודת כוכבים זבין דמי עבודת כוכבים איכא בהדיה עובד כוכבים נמי נימא עבודת כוכבים זבין דמי עבודת כוכבים איכא בהדיה אלא עובד כוכבים אמרינן גלימא זבין	דבחזרה אסור דאמרי עבודה זרה זבין דמי עבודה זרה איכא בהדיה גוי נמי נימא עבודה זרה זבין דמי עבודה זרה איכא בהדיה אלא גוי אמרינן גלימא זבין
נודות העובדי כוכבים וקנקניהם ת"ר נודות העובדי כוכבים גרודים חדשים מותרין ישנים ומזופפין אסורין עובד כוכבים ריבבן ועיבדן ונתן לתוכן יין וישראל עומד על גביו אינו חושש וכי מאחר דעובד כוכבים נותן לתוכן יין כי ישראל עומד [על] גביו מאי הוי אמר רב פפא ה"ק עובד כוכבים ריבבן	נודות הגוי וקנקניהם ת"ר נודות הגוים גרודים חדשים מותרין ישנים ומזופפין אסורין גוי ריבבן ועיבדן ונתן לתוכן יין וישראל עומד על גביו אינו חושש וכי מאחר דגוי נותן לתוכן יין כי ישראל עומד [על] גביו מאי הוי אמר רב פפא ה"ק גוי ריבבן
ש"מ מדרב זביד האי עובד כוכבים דשדא	ש"מ מדרב זביד האי גוי דשדא
ת"ר קנקנים של עובדי כוכבים חדשים גרודים מותרין ישנים ומזופפין אסורין עובד כוכבים נותן לתוכן יין ישראל נותן לתוכן מים עובד כוכבים נותן לתוכן	ת"ר קנקנים של גוים חדשים גרודים מותרין ישנים ומזופפין אסורין גוי נותן לתוכן יין ישראל נותן לתוכן מים גוי נותן לתוכן
רש"י ד"ה יריד - שוק של עבודת כוכבים מיהו עובד כוכבים כי אזיל לסחורה	רש"י ד"ה יריד - שוק של עבודה זרה מיהו גוי כי אזיל לסחורה
רש"י ד"ה עבודת כוכבים זבין - מכר צלמים בשוק.	רש"י ד"ה עבודה זרה זבין - מכר צלמים בשוק.
רש"י ד"ה עובד כוכבים ריבבן - ברי"ש כמו רבב כלומר התיך הזפת לתוכן.	רש"י ד"ה גוי ריבבן - ברי"ש כמו רבב כלומר התיך הזפת לתוכן.
רש"י ד"ה מנסך - ליה עובד כוכבים.	רש"י ד"ה מנסך - ליה גוי.
רש"י ד"ה עובד כוכבים נותן כו' - כלומר נתן לתוכן עובד כוכבים יין ישראל	רש"י ד"ה גוי נותן כו' - כלומר נתן לתוכן גוי יין ישראל
רש"י ד"ה עובד כוכבים נותן לתוכן יין ישראל נותן לתוכן ציר	רש"י ד"ה גוי נותן לתוכן יין ישראל נותן לתוכן ציר
תוס' בראש העמוד - דלמא רמא בהו עובד כוכבים חמרא ולא ידיע... ומסיים בה עובד כוכבים ריבבן ועבדן כו' ובברייתא אחרת תניא קנקנים של עובדי כוכבים חדשים מותרין ישנים ומזופתין אסורין פי' חדשים מותרין פי' דודאי עובד כוכבים לא נתן בהם... שמא נתן בהן העובד כוכבים יין ואינו ניכר... הזפופות במגע עובד כוכבים וצריך להגעיל... חדשים זפותים מן העובד כוכבים הכל כדין נודות וקשה ממנהג העולם שנהגו בכ"מ לקנות חדשים מן העובדי כוכבים ואין עושין... ומ"מ שלנו שנגע העובד כוכבים במשקה טופח לא מצינו היתר ור"ת עצמו חזר בו בסוף והתחיל להתיר אף שלנו במגע עובד כוכבים בשכשוך בעלמא... יין אחר מגע העובד כוכבים לא היה אוסר, בסיומא בברייתא דקנקנים תניא בתוספתא ושכנס בהם עובד כוכבים מים ישראל מותר להכניס לתוכם יין ושכנס בה עובד כוכבים יין ישראל ממלא אות' מים ג' ימים מעת לעת וכונס לתוכה יין ואינו חושש ושכנס בה עובד כוכבים יין וישראל... לגירסת הספרים דגרסי עובד כוכבים נותן לתוכן	תוס' בראש העמוד - דלמא רמא בהו גוי חמרא ולא ידיע... ומסיים בה גוי ריבבן ועבדן כו' ובברייתא אחרת תניא קנקנים של גוים חדשים מותרין ישנים ומזופתין אסורין פי' חדשים מותרין פי' דודאי גוי לא נתן בהם... שמא נתן בהן הגוי יין ואינו ניכר... הזפופות במגע גוי וצריך להגעיל... חדשים זפותים מן הגוים הכל כדין נודות וקשה ממנהג העולם שנהגו בכ"מ לקנות חדשים מן הגוים ואין עושין... ומ"מ שלנו שנגע הגוי במשקה טופח לא מצינו היתר ור"ת עצמו חזר בו בסוף והתחיל להתיר אף שלנו במגע גוי בשכשוך בעלמא... יין אחר מגע הגוי לא היה אוסר, בסיומא בברייתא דקנקנים תניא בתוספתא ושכנס בהם גוי מים ישראל מותר להכניס לתוכם יין ושכנס בה גוי יין ישראל ממלא אות' מים ג' ימים מעת לעת וכונס לתוכה יין ואינו חושש ושכנס בה גוי יין וישראל... לגירסת הספרים דגרסי גוי נותן לתוכן
תוס' ד"ה עובד כוכבים ריבבן - ובתוספתא	תוס' ד"ה גוי ריבבן - ובתוספתא
תוס' ד"ה האי עובד כוכבים דשדא - דאע"פ שהעובד כוכבים משליך שם יין המלח	תוס' ד"ה האי גוי דשדא - דאע"פ שהגוי משליך שם יין המלח
לג ע"ב
הלוקח קנקנים מן העובדי כוכבים חדשים	הלוקח קנקנים מן הגוים חדשים
א"ר יוחנן קנקנים של עובדי כוכבים שהחזירן	א"ר יוחנן קנקנים של גוים שהחזירן
אי שתי בהו עובד כוכבים פעם ראשון	אי שתי בהו גוי פעם ראשון
רש"י ד"ה אי שתי בהו עובד כוכבים פעם ראשון	רש"י ד"ה אי שתי בהו גוי פעם ראשון
תוס' ד"ה כסי - ואי שתי בהו עובד כוכבים פעם ראשון ושני... שאם יגע בהם עובד כוכבים אח"כ לא יצטרך... בקנקנים נשתמש עובד כוכבים מים בתחלת תשמישו לכך פר"ת דמיירי הכא בכסי בין חדשים בין ישנים ושתה בהם עובד כוכבים יין כמה פעמים	תוס' ד"ה כסי - ואי שתי בהו גוי פעם ראשון ושני... שאם יגע בהם גוי אח"כ לא יצטרך... בקנקנים נשתמש גוי מים בתחלת תשמישו לכך פר"ת דמיירי הכא בכסי בין חדשים בין ישנים ושתה בהם גוי יין כמה פעמים
לד ע"א
קנקנים של עובדי כוכבים אסורין או מותרין	קנקנים של גוים אסורין או מותרין
והלכתא קנקנים של עובדי כוכבים לאחר י"ב חדש	והלכתא קנקנים של גוים לאחר י"ב חדש
החרצנים והזגים של עובדי כוכבים וכו' ת"ר החרצנים והזגים של עובדי כוכבים לחין	החרצנים והזגים של גוים וכו' ת"ר החרצנים והזגים של גוים לחין
תוס' ד"ה דורדיא דארמאי - פי' שמרים של עובדי כוכבים הר"ר אפרים... התיר פת של עובדי כוכבים שנחמץ בשמרי יין	תוס' ד"ה דורדיא דארמאי - פי' שמרים של גוים הר"ר אפרים... התיר פת של גוים שנחמץ בשמרי יין
לד ע"ב
שרוב עגלים של אותה עיר נשחטין לעבודת כוכבים	שרוב עגלים של אותה עיר נשחטין לעבודה זרה
כיון דאיכא רוב עגלים דאין נשחטין לעבודת כוכבים ואיכא נמי שאר בהמות דאין נשחטין לעבודת כוכבים ה"ל מיעוטא	כיון דאיכא רוב עגלים דאין נשחטין לעבודה זרה ואיכא נמי שאר בהמות דאין נשחטין לעבודה זרה ה"ל מיעוטא
כי נשחטין לעבודת כוכבים מאי הוי והא את הוא דשרי דאתמר השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים להקטיר חלבה לעבודת כוכבים	כי נשחטין לעבודה זרה מאי הוי והא את הוא דשרי דאתמר השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה להקטיר חלבה לעבודה זרה
בפרש עגלי עבודת כוכבים אינה מקודשת איבעית אימא סברא ואב"א קרא איבעית אימא סברא גבי עגלי עבודת כוכבים ניחא	בפרש עגלי עבודה זרה אינה מקודשת איבעית אימא סברא ואב"א קרא איבעית אימא סברא גבי עגלי עבודה זרה ניחא
רש"י ד"ה מורייס אומן - של עובד כוכבים אומן מותר מורייס	רש"י ד"ה מורייס אומן - של גוי אומן מותר מורייס
רש"י ד"ה חילק - חילק של עובדי כוכבים אסור אותו מין	רש"י ד"ה חילק - חילק של גוים אסור אותו מין
רש"י ד"ה בלומא - בזוזא במדינתו של עובד כוכבים זה היין נמכר ביוקר	רש"י ד"ה בלומא - בזוזא במדינתו של גוי זה היין נמכר ביוקר
רש"י ד"ה אי אמרת רוב - עגלים נשחטין לעבודת כוכבים איכא למיסר	רש"י ד"ה אי אמרת רוב - עגלים נשחטין לעבודה זרה איכא למיסר
רש"י ד"ה השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים - שלא שחט הבהמה לשם עבודת כוכבים שיהא עובדה בשחיטה	רש"י ד"ה השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה - שלא שחט הבהמה לשם עבודה זרה שיהא עובדה בשחיטה
רש"י ד"ה ר' יוחנן אמר אסורה - על חבירתה אבל לענין עבודת כוכבים לא.	רש"י ד"ה ר' יוחנן אמר אסורה - על חבירתה אבל לענין עבודה זרה לא.
רש"י ד"ה באומר בגמר זביחה הוא עובדה - שחשב על השחיטה עצמה לעבודת כוכבים ואמר בלבו בזביחה זו עובדה לעבודת כוכבים ובהא מודינא	רש"י ד"ה באומר בגמר זביחה הוא עובדה - שחשב על השחיטה עצמה לעבודה זרה ואמר בלבו בזביחה זו עובדה לעבודה זרה ובהא מודינא
רש"י ד"ה מפני מה אסרו גבינת עובדי כוכבים - באכילה	רש"י ד"ה מפני מה אסרו גבינת הגוים - באכילה
רש"י ד"ה ניחא ליה בנפחיה - שיהא נראה שמן לכך חייל שם איסור עבודת כוכבים על הפרש.	רש"י ד"ה ניחא ליה בנפחיה - שיהא נראה שמן לכך חייל שם איסור עבודה זרה על הפרש.
תוס' ד"ה אי אמרת רוב איכא מיעוט - שאינן נשחטות לעבודת כוכבים ואותם עגלים עצמם נעמידם בחזקת היתר שהיו הקיבות בחזקת היתר שאינם לעבודת כוכבים קודם שחיטה... שחיטה בספק עבודת כוכבים קיימי התם	תוס' ד"ה אי אמרת רוב איכא מיעוט - שאינן נשחטות לעבודה זרה ואותם עגלים עצמם נעמידם בחזקת היתר שהיו הקיבות בחזקת היתר שאינם לעבודה זרה קודם שחיטה... שחיטה בספק עבודה זרה קיימי התם
תוס' ד"ה וכי נשחטין לעבודת כוכבים מאי הוי	תוס' ד"ה וכי נשחטין לעבודה זרה מאי הוי
תוס' ד"ה רשב"ל אמר מותרת - פ"ה אף באכילה ואע"ג דמומר לעבודת כוכבים הוא מ"מ בפ"ק דחולין (דף ה.) מוכחינן דג' דיני מומר הן	תוס' ד"ה רשב"ל אמר מותרת - פ"ה אף באכילה ואע"ג דמשומד לעבודה זרה הוא מ"מ בפ"ק דחולין (דף ה.) מוכחינן דג' דיני משומד הן
תוס' ד"ה מפני שמעמידין בקיבת עגלי עבודת כוכבים - נראה דר' יהושע	תוס' ד"ה מפני שמעמידין בקיבת עגלי עבודה זרה - נראה דר' יהושע
לה ע"א
בקיבת עגלי עבודת כוכבים וקא מהדר ליה א"כ למה לא אסרוה בהנאה מכלל דעבודת כוכבים אסור פרשייהו	בקיבת עגלי עבודה זרה וקא מהדר ליה א"כ למה לא אסרוה בהנאה מכלל דעבודה זרה אסור פרשייהו
והתנן קיבת העובד כוכבים ושל נבילה הרי זו אסורה והוינן בה אטו דעובד כוכבים לאו נבלה היא ואמר שמואל חדא קתני קיבת שחיטת עובד כוכבים נבלה אסורה	והתנן קיבת הנכרי ושל נבילה הרי זו אסורה והוינן בה אטו דנכרי לאו נבלה היא ואמר שמואל חדא קתני קיבת שחיטת נכרי נבלה אסורה
רש"י ד"ה לפי שא"א לגבינה בלא צחצוחי חלב - וחלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו	רש"י ד"ה לפי שא"א לגבינה בלא צחצוחי חלב - וחלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו
תוס' ד"ה משום ניקור - זמנין דלא שייך כגון שמצא העובד כוכבים יוצא ממקום	תוס' ד"ה משום ניקור - זמנין דלא שייך כגון שמצא הגוי יוצא ממקום
תוס' ד"ה לפי שא"א בלא צחצוחי חלב - דאטו מי חיישינן דעובד כוכבים שוטה הוה... ר"ת דקאמר חלב העובד כוכבים למה אסור	תוס' ד"ה לפי שא"א בלא צחצוחי חלב - דאטו מי חיישינן דגוי שוטה הוה... ר"ת דקאמר חלב הגוי למה אסור
תוס' ד"ה חדא קתני קיבת שחיטת עובד כוכבים נבלה היא - דמ"מ אין העובדי כוכבים בוררין אותו... הצלול כדפי' שאין העובדי כוכבים טורחים לבררו ואור"ת כי עכשיו לא מצינו טעם פשוט לאיסור בגבינת העובד כוכבים דהא טעם... שהרי אין העובדי כוכבים שוטים לערב בו	תוס' ד"ה חדא קתני קיבת שחיטת נכרי נבלה היא - דמ"מ אין הגוים בוררין אותו... הצלול כדפי' שאין הגוים טורחים לבררו ואור"ת כי עכשיו לא מצינו טעם פשוט לאיסור בגבינת הגוים דהא טעם... שהרי אין הגוים שוטים לערב בו
לה ע"ב
מתני' ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו	מתני' ואלו דברים של גוים אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו
עובד כוכבים	גוי
יצא רבי לשדה והביא עובד כוכבים לפניו	יצא רבי לשדה והביא גוי לפניו
לומר פלטר עובד כוכבים והוא לא אמר אלא פלטר ישראל א"ר חלבו אפילו למ"ד פלטר עובד כוכבים לא אמרן	לומר פלטר גוי והוא לא אמר אלא פלטר ישראל א"ר חלבו אפילו למ"ד פלטר גוי לא אמרן
אפי' למ"ד פלטר עובד כוכבים ה"מ בשדה	אפי' למ"ד פלטר גוי ה"מ בשדה
רש"י ד"ה כאן קודם חזרה - אותה משנה דשחיטת חולין דקיבת עובד כוכבים נבלה	רש"י ד"ה כאן קודם חזרה - אותה משנה דשחיטת חולין דקיבת נכרי נבלה
רש"י ד"ה והשלקות - כל דבר שבישלו עובד כוכבים ואפילו בכלי	רש"י ד"ה והשלקות - כל דבר שבישלו גוי ואפילו בכלי
תוס' ד"ה מפני שמעמידין בשרף ערלה - וערלה של עובדי כוכבים אסורה	תוס' ד"ה מפני שמעמידין בשרף ערלה - וערלה של גוים אסורה
תוס' ד"ה לגבינה איכא דקאי ביני אטפי - פירוש ליקח חלב מן העובד כוכבים לעשות גבינה אבל לעיל גבי ליקח גבינה של עובד כוכבים ליכא למיחש	תוס' ד"ה לגבינה איכא דקאי ביני אטפי - פירוש ליקח חלב מן הגוי לעשות גבינה אבל לעיל גבי ליקח גבינה של גוי ליכא למיחש
תוס' ד"ה מכלל דאיכא למאן דשרי - סמכו עתה לאכול פת של עובדי כוכבים כיון שלא פשט... ומי שנזהר מפת של עובדי כוכבים מותר לאכול עם מי שאינו נזהר בקערה אחת אע"פ שטעם פת עובד כוכבים מתערב בפת... וכה"ג במנא דעובדי כוכבים שרי דליתיה	תוס' ד"ה מכלל דאיכא למאן דשרי - סמכו עתה לאכול פת של גוים כיון שלא פשט... ומי שנזהר מפת של גוים מותר לאכול עם מי שאינו נזהר בקערה אחת אע"פ שטעם פת גוים מתערב בפת... וכה"ג במנא דגוים שרי דליתיה
לו ע"א
תוס' ד"ה בשלמא למ"ד - אי משום גיעולי עובדי כוכבים נותן טעם לפגם... למאי ניחוש אי משום גיעולי עובדי כוכבים נותן	תוס' ד"ה בשלמא למ"ד - אי משום גיעולי גוים נותן טעם לפגם... למאי ניחוש אי משום גיעולי גוים נותן
לו ע"ב
כולן משום עבודת כוכבים גזרו בהן	כולן משום עבודה זרה גזרו בהן
דאורייתא ז' אומות אבל שאר עובדי כוכבים לא ואתו אינהו וגזור אפילו דשאר עובדי כוכבים	דאורייתא ז' גוים אבל שאר אומות לא ואתו אינהו וגזור אפילו דשאר אומות
אלא דאורייתא עובד כוכבים הבא על בת ישראל דמשכה בתריה אבל ישראל הבא על העובדת כוכבים לא ואתו אינהו גזור אפי' ישראל הבא על העובדת כוכבים ישראל הבא על העובדת כוכבים הלכה	אלא דאורייתא גוי הבא על בת ישראל דמשכה בתריה אבל ישראל הבא על הגויה לא ואתו אינהו גזור אפי' ישראל הבא על הגויה ישראל הבא על הגויה הלכה
ישראל הבא על העובדת כוכבים חייב משום נשג"א	ישראל הבא על הגויה חייב משום נשג"א
אבל ייחוד דעובדת כוכבים לא ואתו אינהו גזרו אפי' אייחוד דעובדת כוכבים גזור אפי' אייחוד דעובדת כוכבים מאי על ד"א משום ד"א אמר רב נחמן בר יצחק גזרו על תינוק עובד כוכבים שיטמא	אבל ייחוד דגויה לא ואתו אינהו גזרו אפי' אייחוד דגויה גזור אפי' אייחוד דגויה מאי על ד"א משום ד"א אמר רב נחמן בר יצחק גזרו על תינוק גוי שיטמא
תינוק עובד כוכבים מאימתי מטמא	תינוק גוי מאימתי מטמא
דאמר תינוק עובד כוכבים אימתי מטמא	דאמר תינוק גוי אימתי מטמא
רש"י ד"ה ובנותיהן אסורין משום דבר אחר - עבודת אלילים.	רש"י ד"ה ובנותיהן אסורין משום דבר אחר - עבודה זרה.
רש"י ד"ה ועל דבר אחר שלא הוזכר כאן גזרו משום דבר אחר - ולא משום עבודת אלילים לקמן מפרש לה.	רש"י ד"ה ועל דבר אחר שלא הוזכר כאן גזרו משום דבר אחר - ולא משום עבודה זרה לקמן מפרש לה.
רש"י ד"ה נשג"א - גזרו עליהן משום נדה דרבנן ואע"ג דעובדת כוכבים אין דמה מטמאה מן התורה שהרי היא כבהמה חכמים גזרו עליה ומשום שפחה משום עובדת כוכבים כאילו מתחתן בה... ואתי למנסבה לעובדת כוכבי' ועבר אלא תתחתן	רש"י ד"ה נשג"א - גזרו עליהן משום נדה דרבנן ואע"ג דנכרית אין דמה מטמאה מן התורה שהרי היא כבהמה חכמים גזרו עליה ומשום שפחה משום גויה כאילו מתחתן בה... ואתי למנסבה לגויה ועבר אלא תתחתן
רש"י ד"ה משום נשג"ז - נדה שפחה עובדת כוכבים זונה	רש"י ד"ה משום נשג"ז - נדה שפחה גויה זונה
תוס' ד"ה כי יסיר לרבות כל המסירין - דאילו שאר עובדי כוכבים בגירותן שרו	תוס' ד"ה כי יסיר לרבות כל המסירין - דאילו שאר אומותבגירותן שרו
תוס' ד"ה משום נשג"ז - חשמונאי גזרו בעובדת כוכבים משום זונה... בנכריותה אלמא בעובד' כוכבים שייך זנות... וזונה לא יקח אבל בעובדת כוכבים דלית בה קיחה... כהן הבא על העובדת כוכבים (אפי' א"א) אינו לוקה... משום זונה ואפילו בעובדת כוכבים ואמר בפרק... בתוליה בישראל אבל בעובדת כוכבים ודאי שייך... וההיא דיבמות דמשמע דבעובדת כוכבים שייך זונה... דהא דמתסרא עובדת כוכבים זונה לכהן... חשמונאי הוי בסתם עובדת כוכבים שאין ידוע... לאשת אחרים פי' עובד כוכבים אלמא לא שייך	תוס' ד"ה משום נשג"ז - חשמונאי גזרו בגויה משום זונה... בנכריותה אלמא בגויה שייך זנות... וזונה לא יקח אבל בגויותדלית בה קיחה... כהן הבא על הגויה (אפי' א"א) אינו לוקה... משום זונה ואפילו בגויה ואמר בפרק... בתוליה בישראל אבל בגוייה ודאי שייך... וההיא דיבמות דמשמע דבגויה שייך זונה... דהא דמתסרא גויה זונה לכהן... חשמונאי הוי בסתם גויה שאין ידוע... לאשת אחרים פי' גוי אלמא לא שייך
לז ע"א
הא תינוקת עובדת כוכבים בת ג' שנים	הא תינוקת גויה בת ג' שנים
לז ע"ב
רש"י ד"ה מנהני מילי - דבישולי עובדי כוכבים אסירי.	רש"י ד"ה מנהני מילי - דבישולי גוים אסירי.
לח ע"א
אין בו משום בישולי עובדי כוכבים בסורא	אין בו משום בישולי גוים בסורא
ללפת בו את הפת אין בו משום בישולי עובדי כוכבים	ללפת בו את הפת אין בו משום בישולי גוים
קטנים מלוחים אין בהן משום בישולי עובדי כוכבים אמר רב יוסף אם צלאן עובד כוכבים סומך ישראל עליהם משום עירובי תבשילין ואי עבדינהו עובד כוכבים כסא דהרסנא	קטנים מלוחים אין בהן משום בישולי גוים אמר רב יוסף אם צלאן גוי סומך ישראל עליהם משום עירובי תבשילין ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא
אמר רב ברונא אמר רב עובד כוכבים שהצית	אמר רב ברונא אמר רב גוי שהצית
מאי איריא עובד כוכבים אפילו ישראל נמי אלא משום בישולי עובדי כוכבים כי האי גוונא מי אסיר והאמר רב חנן בר אמי א"ר פדת א"ר יוחנן האי עובד כוכבים דחריך רישא	מאי איריא גוי אפילו ישראל נמי אלא משום בישולי גוים כי האי גוונא מי אסיר והאמר רב חנן בר אמי א"ר פדת א"ר יוחנן האי גוי דחריך רישא
ומעשה שהיה בעובד כוכבים היה גופא אמר (רבה בר בר חנה) [רב חנן בר אמי א"ר פדת] א"ר יוחנן האי עובד כוכבים דחריך רישא שרי למיכל מיניה אפילו מריש אוניה אמר רבינא הלכך האי עובד כוכבים דשדא סיכתא	ומעשה שהיה בגוי היה גופא אמר (רבה בר בר חנה) [רב חנן בר אמי א"ר פדת] א"ר יוחנן האי גוי דחריך רישא שרי למיכל מיניה אפילו מריש אוניה אמר רבינא הלכך האי גוי דשדא סיכתא
בשר על גבי גחלים ובא עובד כוכבים והפך בו	בשר על גבי גחלים ובא גוי והפך בו
אמאי מותר בישולי של עובדי כוכבים נינהו	אמאי מותר בישולי גוים נינהו
כמאכל בן דרוסאי אין בו משום בישולי עובדי כוכבים הא אינו כמאכל בן דרוסאי יש בו משום בשולי עובדי כוכבים התם כגון דאותביה בסילתא ושקליה עובד כוכבים ואותביה בתנורא תניא נמי הכי מניח ישראל בשר על גבי גחלים ובא עובד כוכבים ומהפך בו	כמאכל בן דרוסאי אין בו משום בישולי גוים הא אינו כמאכל בן דרוסאי יש בו משום בשולי גוים התם כגון דאותביה בסילתא ושקליה גוי ואותביה בתנורא תניא נמי הכי מניח ישראל בשר על גבי גחלים ובא גוי ומהפך בו
שופתת אשה קדירה על גבי כירה ובאת עובדת כוכבים	שופתת אשה קדירה על גבי כירה ובאת גויה
רש"י ד"ה דגים קטנים וארדי ודייסי - יש בהן משום בישולי עובדי כוכבים ללישנא בתרא שרו.	רש"י ד"ה דגים קטנים וארדי ודייסי - יש בהן משום בישולי גוים ללישנא בתרא שרו.
רש"י ד"ה קמ"ל קימחא עיקר - ויש בו משום בישולי עובדי כוכבים שהקמח אינו נאכל חי.	רש"י ד"ה קמ"ל קימחא עיקר - ויש בו משום בישולי גוים שהקמח אינו נאכל חי.
רש"י ד"ה אפי' מריש אוניה - הואיל ועובד כוכבים לא לבשל נתכוין.	רש"י ד"ה אפי' מריש אוניה - הואיל וגוי לא לבשל נתכוין.
רש"י ד"ה וקבר בה ישראל קרא מעיקרא - שהוסק התנור והעובד כוכבים הסיקו ונתבשלה הדלעת.	רש"י ד"ה וקבר בה ישראל קרא מעיקרא - שהוסק התנור והגוי הסיקו ונתבשלה הדלעת.
רש"י ד"ה שפיר דמי - הואיל והעובד כוכבים לא לבשל נתכוין.	רש"י ד"ה שפיר דמי - הואיל והגוי לא לבשל נתכוין.
רש"י ד"ה מהו דתימא - האי עובד כוכבים לבשולא להאי סיכתא	רש"י ד"ה מהו דתימא - האי גוי לבשולא להאי סיכתא
רש"י ד"ה בסילתא - בסל אבל הכא דמנחא אגומרי בלאו היסק דעובד כוכבים הוה מבשל לה	רש"י ד"ה בסילתא - בסל אבל הכא דמנחא אגומרי בלאו היסק דגוי הוה מבשל לה
תוס' ד"ה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא - אסרו חכמים כשהעובד כוכבים מבשלם בביתו... דודאי כיון שהעובד כוכבים מבשל לא חלקו כלל חכמים בין רשות הישראל לרשות העובד כוכבים כי לעולם יש לחוש שמא לא יזהר גם בביתו של ישראל כמו בביתו של עובד כוכבים.	תוס' ד"ה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא - אסרו חכמים כשהגוי מבשלם בביתו... דודאי כיון שהגוי מבשל לא חלקו כלל חכמים בין רשות הישראל לרשות הגוי כי לעולם יש לחוש שמא לא יזהר גם בביתו של ישראל כמו בביתו של גוי.
תוס' ד"ה איכא בינייהו דגים קטנים וארדי ודייסא - לית ביה משום בישולי עובדי כוכבים ולכן פסק ר"ת... משום בישולי עובדי כוכבים דבשל סופרים... אי משום בישולי עובדי כוכבים נאכל כמות שהוא חי הוא פירוש ולא שייך ביה בישולי עובדי כוכבים אע"ג דעולה... תורמוסא דשלקי עובדי כוכבים ואכלו ישראל... אין בו משום בישולי עובדי כוכבים ואע"ג דתורמוס	תוס' ד"ה איכא בינייהו דגים קטנים וארדי ודייסא - לית ביה משום בישולי גוים ולכן פסק ר"ת... משום בישולי גוים דבשל סופרים... אי משום בישולי גוים נאכל כמות שהוא חי הוא פירוש ולא שייך ביה בישולי גוים אע"ג דעולה... תורמוסא דשלקי גוים ואכלו ישראל... אין בו משום בישולי גוים ואע"ג דתורמוס
תוס' ד"ה דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בישולי עובדי כוכבים - פי' אם בישלן עובד כוכבים אחרי שמלחן... תבשילין ולא גרס עובד כוכבים עד ואי עבדינהו עובד כוכבים כסא דהרסנא... מיירי במלחו עובד כוכבים והכא מיירי... משום בישולי עובדי כוכבים ולמ"ד אינו עולה דגים קטנים אין בו משום בישולי עובדי כוכבים והלכתא כתרוייהו	תוס' ד"ה דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בישולי גוים - פי' אם בישלן גוי אחרי שמלחן... תבשילין ולא גרס גוי עד ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא... מיירי במלחו גוי והכא מיירי... משום בישולי גוים ולמ"ד אינו עולה דגים קטנים אין בו משום בישולי גוים והלכתא כתרוייהו
תוס' ד"ה קא משמע לן קימחא עיקר - מכאן היה ר"ת מתיר קנוי"ש ואובליא"ש של עובדי כוכבים לאותם שאין נזהרים מפת של עובדי כוכבים דלמאי ניחוש... ואי משום בישולי עובדי כוכבים קימחא עיקר	תוס' ד"ה קא משמע לן קימחא עיקר - מכאן היה ר"ת מתיר קנוי"ש ואובליא"ש של גוים לאותם שאין נזהרים מפת של גוים דלמאי ניחוש... ואי משום בישולי גוים קימחא עיקר
תוס' ד"ה קא משמע לן לשרורי מנא קא מיכוין - אבל לענין בישולי עובדי כוכבים לא חשיב	תוס' ד"ה קא משמע לן לשרורי מנא קא מיכוין - אבל לענין בישולי גוים לא חשיב
לח ע"ב
איבעיא להו הניח עובד כוכבים והפך ישראל מהו אמר רב נחמן בר יצחק ק"ו גמרו ביד עובד כוכבים מותר גמרו ביד ישראל	איבעיא להו הניח גוי והפך ישראל מהו אמר רב נחמן בר יצחק ק"ו גמרו ביד גוי מותר גמרו ביד ישראל
א"ר יוחנן בין שהניח עובד כוכבים והפך ישראל בין שהניח ישראל והפך עובד כוכבים מותר ואינו אסור עד שתהא תחלתו וגמרו ביד עובד כוכבים אמר רבינא הלכתא הא ריפתא דשגר עובד כוכבים ואפה ישראל א"נ שגר ישראל ואפה עובד כוכבים א"נ שגר עובד כוכבים ואפה עובד כוכבים ואתא	א"ר יוחנן בין שהניח גוי והפך ישראל בין שהניח ישראל והפך גוי מותר ואינו אסור עד שתהא תחלתו וגמרו ביד גוי אמר רבינא הלכתא הא ריפתא דשגר גוי ואפה ישראל א"נ שגר ישראל ואפה גוי א"נ שגר גוי ואפה גוי ואתא
הכוספן של עובדי כוכבים שהוחמו חמין	הכוספן של גוים שהוחמו חמין
משום בישולי עובדי כוכבים נאכל הוא כמו שהוא חי אי משום גיעולי עובדי כוכבים נותן טעם	משום בישולי גוים נאכל הוא כמו שהוא חי אי משום גיעולי גוים נותן טעם
רש"י ד"ה דשגר עובד כוכבים - הסיק בתנור.	רש"י ד"ה דשגר גוי - הסיק בתנור.
רש"י ד"ה דג מליח - שמלחו העובד כוכבים ובמליחתו הוא נאכל	רש"י ד"ה דג מליח - שמלחו הגוי ובמליחתו הוא נאכל
רש"י ד"ה ביצה צלויה - שצלאה עובד כוכבים.	רש"י ד"ה ביצה צלויה - שצלאה גוי.
רש"י ד"ה בר קפרא שרי - הואיל ובליע אוכל דידיה ולא נגע עובד כוכבים באוכלא.	רש"י ד"ה בר קפרא שרי - הואיל ובליע אוכל דידיה ולא נגע גוי באוכלא.
רש"י ד"ה הקפריסין - ואם בישלן עובד כוכבים מותרין.	רש"י ד"ה הקפריסין - ואם בישלן גוי מותרין.
רש"י ד"ה כל שאין צפור דרור כו' - דניחוש לגיעולי עובדי כוכבים.	רש"י ד"ה כל שאין צפור דרור כו' - דניחוש לגיעולי גוים.
רש"י ד"ה נותן טעם לפגם - וכל גיעולי עובדי כוכבים נותן טעם לפגם	רש"י ד"ה נותן טעם לפגם - וכל גיעולי גוים נותן טעם לפגם
רש"י ד"ה חוליי לא תיבעי לך - מתוקים ודאי שרו דאי משום בישולי עובדי כוכבים הרי נאכלין חיין.	רש"י ד"ה חוליי לא תיבעי לך - מתוקים ודאי שרו דאי משום בישולי גוים הרי נאכלין חיין.
תוס' ד"ה אי משום גיעולי עובדי כוכבים נטל"פ מותר - דסתם כלי עובדי כוכבים אינן בני יומן	תוס' ד"ה אי משום גיעולי גוים נטל"פ מותר - דסתם כלי גוים אינן בני יומן
לט ע"א
וסימניך קברי עובדי כוכבים	וסימניך קברי גוים
תוס' ד"ה ה"ג רש"י שפר נונא.... וסימניך קברי עובדי כוכבים - ור"ח גרס... קבר נונא שרי וסימניך קברי עובדי כוכבים אינם מטמאין	תוס' ד"ה ה"ג רש"י שפר נונא.... וסימניך קברי גוים - ור"ח גרס... קבר נונא שרי וסימניך קברי גוים אינם מטמאין
תוס' ד"ה אגב חורפיה - שנחתך בסכין של עובדי כוכבים דלא סגי ליה	תוס' ד"ה אגב חורפיה - שנחתך בסכין של גוים דלא סגי ליה
לט ע"ב
מתני' ואלו מותרין באכילה חלב שחלבו עובד כוכבים	מתני' ואלו מותרין באכילה חלב שחלבו גוי
יושב ישראל בצד עדרו של עובד כוכבים ועובד כוכבים חולב	יושב ישראל בצד עדרו של גוי וגוי חולב
אי משום בישולי עובדי כוכבים נאכל כמו שהוא חי אי משום גיעולי עובדי כוכבים נותן טעם	אי משום בישולי גוים נאכל כמו שהוא חי אי משום גיעולי גוים נותן טעם
רש"י ד"ה אסורין בחותם אחד - לשגר ביד עובד כוכבים דכיון דבשר	רש"י ד"ה אסורין בחותם אחד - לשגר ביד גוי דכיון דבשר
רש"י ד"ה אין לוקחין ימ"ח מח"ג כו' - דברים שלקחו מן העובד כוכבים מיהו אינהו	רש"י ד"ה אין לוקחין ימ"ח מח"ג כו' - דברים שלקחו מן הגוי מיהו אינהו
רש"י ד"ה זקן אחד - עובד כוכבים היה.	רש"י ד"ה זקן אחד - גוי היה.
מ ע"א
ומעשה בעובד כוכבים אחד שהביא גרב	ומעשה בגוי אחד שהביא גרב
ויתיב וקאמר עובד כוכבים שהביא עריבה	ויתיב וקאמר גוי שהביא עריבה
תוס' ד"ה כאן בפתוחות כאן בסתומות - בסמוך עובד כוכבים שהביא עריבה מלאה... ניחוש דלמא העובד כוכבים הניחם שם.... וליכא למיחש שמא העובד כוכבים הניח שם דאדרבה	תוס' ד"ה כאן בפתוחות כאן בסתומות - בסמוך גוי שהביא עריבה מלאה... ניחוש דלמא הגוי הניחם שם.... וליכא למיחש שמא הגוי הניח שם דאדרבה
מ ע"ב
יין תפוחים של עובדי כוכבים הבאין מן האוצר	יין תפוחים של גוים הבאין מן האוצר
שיודע יין תפוחים של עובדי כוכבים אסור או מותר אמר לפניו ר' ישמעאל ב"ר יוסי פעם אחת חש אבא במעיו והביאו לו יין תפוחים על עובדי כוכבים של ע' שנה ושתה ונתרפא אמר לו כל כך היה בידך ואתה מצערני בדקו ומצאו עובד כוכבים אחד	שיודע יין תפוחים של גוים אסור או מותר אמר לפניו ר' ישמעאל ב"ר יוסי פעם אחת חש אבא במעיו והביאו לו יין תפוחים של גוים של ע' שנה ושתה ונתרפא אמר לו כל כך היה בידך ואתה מצערני בדקו ומצאו גוי אחד
רש"י ד"ה קפריסין - בשולי עובדי כוכבים דנאכלים חיין	רש"י ד"ה קפריסין - בשולי גוים דנאכלים חיין
תוס' ד"ה כל הצלמים - הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים פטורה	תוס' ד"ה כל הצלמים - הלוקח בהמה מניקה מן הגוי פטורה
תוס' ד"ה ר"מ גזר - לא היו נשחטין לעבודת כוכבים כי אם המיעוט	תוס' ד"ה ר"מ גזר - לא היו נשחטין לעבודה זרה כי אם המיעוט
תוס' ד"ה אנדרטי של מלכים - פ"ה צורת שלטון המת עושין לזכרון ור"ת פי' צורת שלטון החי עושין לכבודו	תוס' ד"ה אנדרטי של מלכים - פ"ה צורת מלך המת עושין לזכרון ור"ת פי' צורת מלך החי עושין לכבודו
מא ע"א
ולבסוף סבור כעטרה למלך טבעת מעיקרא	ולבסוף סבור כעטרה לכלב טבעת מעיקרא
אמר שמואל אפי' שברי עבודת כוכבים והאנן תנן שברי צלמים ה"ה דאפי' שברי עבודת כוכבים והא דקתני	אמר שמואל אפי' שברי עבודה זרה והאנן תנן שברי צלמים ה"ה דאפי' שברי עבודה זרה והא דקתני
[לפני רש"י ד"ה רש"י ד"ה אישתיימא:	לכלב - חילוף למלך.
רש"י ד"ה אמר שמואל אפילו שברי עבודת כוכבים - לא תימא שברי צלמים דוקא משום דשמא לא עבדום מעולם אפי' כשהיו שלימין דאפי' שברי עבודת כוכבים שראינום	רש"י ד"ה אמר שמואל אפילו שברי עבודה זרה - לא תימא שברי צלמים דוקא משום דשמא לא עבדום מעולם אפי' כשהיו שלימין דאפי' שברי עבודה זרה שראינום
רש"י ד"ה משום דקבעי למיתני סיפא כו' - דאי תנא עבודת כוכבים הוה אמינא דוקא עבודת כוכבים דמצא תבנית יד	רש"י ד"ה משום דקבעי למיתני סיפא כו' - דאי תנא עבודה זרה הוה אמינא דוקא עבודה זרה דמצא תבנית יד
תוס' ד"ה אמר שמואל ואפילו שברי עבודת כוכבים מותרין - נראה לר"י כי שמואל שסובר שברי עבודת כוכבים מותרין אית ליה נמי עבודת כוכבים שנשתברה מאיליה מותרת כרשב"ל ורשב"ל דקאמר עבודת כוכבים שנשתברה מאיליה מותרת אית ליה נמי דמצא שברי עבודת כוכבים מותרין... משמע הא שברי עבודת כוכבים אסורין ומוכח מיניה דעבודת כוכבים שנשתברה מאיליה אסורה ורשב"ל אית ליה דשברי עבודת כוכבים מותרים משום דסבר עבודת כוכבים שנשתברה מותרת וה"פ דמילתיה דשמואל ואפי' שברי עבודת כוכבים כלומר לאו דוקא... אלא אף שברי עבודת כוכבים דודאי עבדוה... דטפי שכיח שבירת עובד כוכבים או נשתברה... אבל לא שברי עבודת כוכבים דאי ס"ד שברי עבודת כוכבים נמי מותרין היה לו לשנות שברי עבודת כוכבים דהוו חידוש טפי אלא ודאי מדשבקינהו לשברי עבודת כוכבים ונקט שברי צלמים דוקא קתני ושברי עבודת כוכבים אסורים משום דודאי עבדוה ומי יימר דבטלוה ומסיק ה"ה דאף שברי עבודת כוכבים מותרין ואין לחלק... ואם נקט שברי עבודת כוכבים ברישא הוה אמינא דוקא תבנית יד ורגל דעבודת כוכבים אסורין מפני שכשהיתה... להשמיענו היתר שברי עבודת כוכבים דכח דהיתירא... במשנתנו היתר שברי עבודת כוכבים לא הפסדנו	תוס' ד"ה אמר שמואל ואפילו שברי עבודה זרה מותרין - נראה לר"י כי שמואל שסובר שברי עבודה זרה מותרין אית ליה נמי עבודה זרה שנשתברה מאיליה מותרת כרשב"ל ורשב"ל דקאמר עבודה זרה שנשתברה מאיליה מותרת אית ליה נמי דמצא שברי עבודה זרה מותרין... משמע הא שברי עבודה זרה אסורין ומוכח מיניה דעבודה זרה שנשתברה מאיליה אסורה ורשב"ל אית ליה דשברי עבודה זרה מותרים משום דסבר עבודה זרה שנשתברה מותרת וה"פ דמילתיה דשמואל ואפי' שברי עבודה זרה כלומר לאו דוקא... אלא אף שברי עבודה זרה דודאי עבדוה... דטפי שכיח שבירת גוי או נשתברה... אבל לא שברי עבודה זרה דאי ס"ד שברי עבודה זרה נמי מותרין היה לו לשנות שברי עבודה זרה דהוו חידוש טפי אלא ודאי מדשבקינהו לשברי עבודה זרה ונקט שברי צלמים דוקא קתני ושברי עבודה זרה אסורים משום דודאי עבדוה ומי יימר דבטלוה ומסיק ה"ה דאף שברי עבודה זרה מותרין ואין לחלק... ואם נקט שברי עבודה זרה ברישא הוה אמינא דוקא תבנית יד ורגל דעבודה זרה אסורין מפני שכשהיתה... להשמיענו היתר שברי עבודה זרה דכח דהיתירא... במשנתנו היתר שברי עבודה זרה לא הפסדנו
תוס' ד"ה ה"ה דאפי' שברי עבודת כוכבים וכו' - דאף בשברי עבודת כוכבים עצמה מותרים דאיכא נמי כמה ספיקות כדפרישית ומקשינן ליה כיון דאף שברי עבודת כוכבים מותרים אמאי... חידוש היתר עבודת כוכבים להשמיענו	תוס' ד"ה ה"ה דאפי' שברי עבודה זרה וכו' - דאף בשברי עבודה זרה עצמה מותרים דאיכא נמי כמה ספיקות כדפרישית ומקשינן ליה כיון דאף שברי עבודה זרה מותרים אמאי... חידוש היתר עבודה זרה להשמיענו
מא ע"ב
אתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאיליה	אתמר עבודה זרה שנשתברה מאיליה
הרי אלו מותרין הא שברי עבודת כוכבים אסורין לא תימא שברי עבודת כוכבים אסורין	הרי אלו מותרין הא שברי עבודה זרה אסורין לא תימא שברי עבודה זרה אסורין
לרבנן עבודת כוכבים נמי היא אסורה	לרבנן עבודה זרה נמי היא אסורה
אימר בטלום עבודת כוכבים ודאי עבדוה	אימר בטלום עבודה זרה ודאי עבדוה
רש"י ד"ה התם - לאו עבודת כוכבים שבורה קחשיבי לה	רש"י ד"ה התם - לאו עבודה זרה שבורה קחשיבי לה
רש"י ד"ה ומקשי' - ולרבי יוחנן... שרו בשברי עבודת כוכבים דהא צלמים לרבי מאיר כעבודת כוכבים לרבנן נינהו	רש"י ד"ה ומקשי' - ולרבי יוחנן... שרו בשברי עבודה זרה דהא צלמים לרבי מאיר כעבודה זרה לרבנן נינהו
תוס' ד"ה והא שברים נינהו - הוה אמינא שברי עבודת כוכבים אסורין וסיפא משתמע שפיר בשברי עבודת כוכבים.	תוס' ד"ה והא שברים נינהו - הוה אמינא שברי עבודה זרה אסורין וסיפא משתמע שפיר בשברי עבודה זרה.
תוס' ד"ה איתיביה המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרין הא שברי עבודת כוכבים אסורין - הא שברים של עבודת כוכבים אסורין והשתא ליכא לשנויי כדשני לעיל ה"ה אפי' שברי עבודת כוכבים מותרין... לדקדק הא שברי עבודת כוכבים אסורין ומשני לא תוקמה כרבנן ותידוק הא שברי עבודת כוכבים אסורין אלא תוקמה כר"מ ותידוק הא צלמים עצמם אסורין אבל שברי עבודת כוכבים לעולם מותרין... לשמואל ליתני שברי עבודת כוכבים וכ"ש שברי צלמים דאי תנא שברי עבודת כוכבים לא היינו יכולין לדקדק הא צלמים עצמם אסורין אלא הא עבודת כוכבים עצמה אסורה... ומניח שברי עבודת כוכבים משום סיפא	תוס' ד"ה איתיביה המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרין הא שברי עבודה זרה אסורין - הא שברים של עבודה זרה אסורין והשתא ליכא לשנויי כדשני לעיל ה"ה אפי' שברי עבודה זרה מותרין... לדקדק הא שברי עבודה זרה אסורין ומשני לא תוקמה כרבנן ותידוק הא שברי עבודה זרה אסורין אלא תוקמה כר"מ ותידוק הא צלמים עצמם אסורין אבל שברי עבודה זרה לעולם מותרין... לשמואל ליתני שברי עבודה זרה וכ"ש שברי צלמים דאי תנא שברי עבודה זרה לא היינו יכולין לדקדק הא צלמים עצמם אסורין אלא הא עבודה זרה עצמה אסורה... ומניח שברי עבודה זרה משום סיפא
תוס' ד"ה מדרבי מאיר נשמע לרבנן - בשבריהם כשברי עבודת כוכבים עצמה... נשמע דשברי עבודת כוכבים מותרין דהא צלמים אסורין שבריהם מותרין ה"נ עבודת כוכבים אסורה שבריה מותרין	תוס' ד"ה מדרבי מאיר נשמע לרבנן - בשבריהם כשברי עבודה זרה עצמה... נשמע דשברי עבודה זרה מותרין דהא צלמים אסורין שבריהם מותרין ה"נ עבודה זרה אסורה שבריה מותרין
מב ע"א
איתיביה עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חברו וישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים אמאי תיהוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה	איתיביה נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חברו וישראל אינו מבטל עבודה זרה של נכרי אמאי תיהוי כעבודה זרה שנשתברה מאליה
הני מילי דפחסה עובד כוכבים אבל פחסה ישראל	הני מילי דפחסה גוי אבל פחסה ישראל
והדר מבטיל לה והוי עבודת כוכבים ביד ישראל וכל עבודת כוכבים ביד ישראל אינה בטלה לעולם איתיביה עכו"ם שהביא אבנים	והדר מבטיל לה והוי עבודה זרה ביד ישראל וכל עבודה זרה ביד ישראל אינה בטלה לעולם איתיביה גוי שהביא אבנים
אמאי תיהוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה הכא נמי כדרבא איתיביה עובד כוכבים ששיפה עבודת כוכבים לצרכו היא ושיפוייה מותרין לצרכה היא אסורה ושיפוייה מותרין וישראל ששיפה עבודת כוכבים בין לצרכו בין לצרכה היא ושיפוייה אסורין אמאי תיהוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה	אמאי תיהוי כעבודה זרה שנשתברה מאליה הכא נמי כדרבא איתיביה גוי ששיפה עבודה זרה לצרכו היא ושיפוייה מותרין לצרכה היא אסורה ושיפוייה מותרין וישראל ששיפה עבודה זרה בין לצרכו בין לצרכה היא ושיפוייה אסורין אמאי תיהוי כעבודה זרה שנשתברה מאליה
אמאי תיהוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה הכא נמי כדרבא איתיביה רבי יוסי בן יסיאן אומר מצא צורת דרקון וראשו חתוך ספק עובד כוכבים חתכו ספק ישראל חתכו מותר ודאי ישראל חתכו אסור אמאי תיהוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה	אמאי תיהוי כעבודה זרה שנשתברה מאליה הכא נמי כדרבא איתיביה רבי יוסי בן יסיאן אומר מצא צורת דרקון וראשו חתוך ספק גוי חתכו ספק ישראל חתכו מותר ודאי ישראל חתכו אסור אמאי תיהוי כעבודה זרה שנשתברה מאליה
אמאי תיהוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה שאני התם דעיקר עבודת כוכבים קיימת	אמאי תיהוי כעבודה זרה שנשתברה מאליה שאני התם דעיקר עבודה זרה קיימת
רש"י ד"ה שלו ושל חבירו - והא דעבודת כוכבים מותרת ע"י ביטול נפקא לקמן מנין לעובד כוכבים שפוסל עבודת כוכבים וכו'.	רש"י ד"ה שלו ושל חבירו - והא דעבודה זרה מותרת ע"י ביטול נפקא לקמן מנין לגוי שפוסל אלוה וכו'.
רש"י ד"ה והתנן - גבי עובד כוכבים פחסה אע"ג וכו'.	רש"י ד"ה והתנן - גבי גוי פחסה אע"ג וכו'.
רש"י ד"ה הני מילי פחסה עובד כוכבים - דגלי דעתיה ומבזי ומבטל לה.	רש"י ד"ה הני מילי פחסה גוי - דגלי דעתיה ומבזי ומבטל לה.
רש"י ד"ה אבל פחסה ישראל לא - דלא דמי לעבודת כוכבים שנשתברה מאליה דהתם אמר איהי נפשה לא מצלה וכו' אבל הכא קסבר עובד כוכבים לא קפדא עבודת כוכבים אפחיסה.	רש"י ד"ה אבל פחסה ישראל לא - דלא דמי לעבודה זרה שנשתברה מאליה דהתם אמר איהי נפשה לא מצלה וכו' אבל הכא קסבר גוי לא קפדא עבודה זרה אפחיסה.
רש"י ד"ה מרקוליס - יש עכו"ם שעובדין לגל של אבנים	רש"י ד"ה מרקוליס - יש גוים שעובדין לגל של אבנים
רש"י ד"ה מותרת - שהרי ביטלו העובד כוכבים שסתר לגל.	רש"י ד"ה מותרת - שהרי ביטלו הגוי שסתר לגל.
רש"י ד"ה היא ושפאיה מותרין - דהא בטלה עובד כוכבים ששיפה [לצרכו].	רש"י ד"ה היא ושפאיה מותרין - דהא בטלה גוי ששיפה [לצרכו].
רש"י ד"ה ישראל ששיפה עבודת כוכבים - של עובד כוכבים דאי של ישראל אפי' שיפה נמי עובד כוכבים היא ושפאיה אסורין דעבודת כוכבים דישראל לאו בת בטולי היא.	רש"י ד"ה ישראל ששיפה עבודה זרה - של גוי דאי של ישראל אפי' שיפה נמי גוי היא ושפאיה אסורין דעבודה זרה דישראל לאו בת בטולי היא.
רש"י ד"ה תיהוי - הך דשיפה ישראל לצרכו כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה.	רש"י ד"ה תיהוי - הך דשיפה ישראל לצרכו כעבודה זרה שנשתברה מאליה.
רש"י ד"ה שוחק וזורה לרוח - המוצא עבודת כוכבים של מתכת.	רש"י ד"ה שוחק וזורה לרוח - המוצא עבודה זרה של מתכת.
רש"י ד"ה צורת דרקון - סתמא לעבודת כוכבים כדתנן במתניתין	רש"י ד"ה צורת דרקון - סתמא לעבודה זרה כדתנן במתניתין
רש"י ד"ה ספק עובד כוכבים חתכו - והוי ביטול.	רש"י ד"ה ספק גוי חתכו - והוי ביטול.
רש"י ד"ה מותר - דתלינן בעובד כוכבים דהא ספק ספיקא הוא	רש"י ד"ה מותר - דתלינן בגוי דהא ספק ספיקא הוא
רש"י ד"ה דעיקר עבודת כוכבים קיימת - האילן לא בטל	רש"י ד"ה דעיקר עבודה זרה קיימת - האילן לא בטל
תוס' ד"ה עובד כוכבים ששיפה וכו' - פי' וקשיא לרשב"ל וצריך לומר מדלא משני שאני התם דעיקר עבודת כוכבים קיים ש"מ דרשב"ל שרי אפילו בעיקר עבודת כוכבים קיים... דיתיז בקנה ואע"פ שעיקר עבודת כוכבים קיים.	תוס' ד"ה גוי ששיפה וכו' - פי' וקשיא לרשב"ל וצריך לומר מדלא משני שאני התם דעיקר עבודה זרה קיים ש"מ דרשב"ל שרי אפילו בעיקר עבודה זרה קיים... דיתיז בקנה ואע"פ שעיקר עבודה זרה קיים.
תוס' ד"ה ספק עובד כוכבים חתכו ספק ישראל חתכו מותר - פי' הקונטרס דתלינן בעובד כוכבים דהא ספק ספיקא... כי היכי דאיכא בעבודת כוכבים רוב שבירות לאיסור אלא הכא פלגא ופלגא חשיב חתיכות עובד כוכבים להיתר... כל כך בחתיכות דעובד כוכבים ואין כאן ספק... לתלות שבירתם בעובד כוכבים יותר מבישראל... מאליה שכיח טפי דעובד כוכבים מבטל לה... שמא כשימצאנה העובד כוכבים חתוכה יבטלנה	תוס' ד"ה ספק גוי חתכו ספק ישראל חתכו מותר - פי' הקונטרס דתלינן בגוי דהא ספק ספיקא... כי היכי דאיכא בעבודה זרה רוב שבירות לאיסור אלא הכא פלגא ופלגא חשיב חתיכות גוי להיתר... כל כך בחתיכות דגוי ואין כאן ספק... לתלות שבירתם בגוי יותר מבישראל... מאליה שכיח טפי דגוי מבטל לה... שמא כשימצאנה הגוי חתוכה יבטלנה
מב ע"ב
והא שיפויין דעיקר עבודת כוכבים קיימת	והא שיפויין דעיקר עבודה זרה קיימת
לפי שאין עבודת כוכבים בטלה דרך גדילתה	לפי שאין עבודה זרה בטלה דרך גדילתה
רש"י ד"ה דרך גדילתה - אבל שפאן עובד כוכבים דעתו לבטלן ולהשליכן.	רש"י ד"ה דרך גדילתה - אבל שפאן גוי דעתו לבטלן ולהשליכן.
רש"י ד"ה וקתני יתיז בקנה - וישרוף עצי הקנה אלמא עבודת כוכבים שנשתברה מאליה מותרת.	רש"י ד"ה וקתני יתיז בקנה - וישרוף עצי הקנה אלמא עבודה זרה שנשתברה מאליה מותרת.
רש"י ד"ה ורבי אבהו א"ר יוחנן - היתר שברי עבודת כוכבים דהא דקתני יתיז... גידעו ופיסלו לעבודת כוכבים והחליף נוטל מה שהחליף	רש"י ד"ה ורבי אבהו א"ר יוחנן - היתר שברי עבודה זרה דהא דקתני יתיז... גידעו ופיסלו לעבודה זרה והחליף נוטל מה שהחליף
תוס' ד"ה והא שיפויין דעיקר עבודת כוכבים קיימת וכו' - תימה מאי קא פריך דלמא שאני התם דשיפה עובד כוכבים ולהכי שרי אף בעיקר עבודת כוכבים קיימת אבל... [דעיקר] עבודת כוכבים קיימת וי"ל דהכי פריך והא שיפויין דעיקר עבודת כוכבים קיימת וקתני בשיפה עובד כוכבים דמותרין ואפי' שיפה	תוס' ד"ה והא שיפויין דעיקר עבודה זרה קיימת וכו' - תימה מאי קא פריך דלמא שאני התם דשיפה גוי ולהכי שרי אף בעיקר עבודה זרה קיימת אבל... [דעיקר] עבודה זרה קיימת וי"ל דהכי פריך והא שיפויין דעיקר עבודה זרה קיימת וקתני בשיפה גוי דמותרין ואפי' שיפה
תוס' ד"ה וקתני יתיז בקנה - אלמא עבודת כוכבים שנשתברה מאליה	תוס' ד"ה וקתני יתיז בקנה - אלמא עבודה זרה שנשתברה מאליה
תוס' ד"ה ורבי אבהו אמר מאי יתיז לאפרוחים - דלא תילף מיניה היתר עבודת כוכבים מיהו במעילה	תוס' ד"ה ורבי אבהו אמר מאי יתיז לאפרוחים - דלא תילף מיניה היתר עבודה זרה מיהו במעילה
מג ע"א
צורת דרקון ומצא עובד כוכבים קטן ולא אמר לו כלום מצא עובד כוכבים גדול ואמר לו בטלה ולא בטלה סטרו ובטלה ש"מ תלת ש"מ עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו וש"מ יודע בטיב של עבודת כוכבים ומשמשיה מבטל ושאינו יודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה אינו מבטל וש"מ עובד כוכבים מבטל בעל כרחו	צורת דרקון ומצא גוי קטן ולא אמר לו כלום מצא גוי גדול ואמר לו בטלה ולא בטלה סטרו ובטלה ש"מ תלת ש"מ נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו וש"מ יודע בטיב של עבודה זרה ומשמשיה מבטל ושאינו יודע בטיב עבודה זרה ומשמשיה אינו מבטל וש"מ גוי מבטל בעל כרחו
מימר אמר אי עובד כוכבים משכח לה מפלח פלח לה אי ישראל משכח לה איידי דדמיה יקרין מזבין לה לעובד כוכבים ופלח לה	מימר אמר אי גוי משכח לה מפלח פלח לה אי ישראל משכח לה איידי דדמיה יקרין מזבין לה לגוי ופלח לה
רש"י ד"ה מצא טבעת - ולא הגביהה עד שבטלה העובד כוכבים.	רש"י ד"ה מצא טבעת - ולא הגביהה עד שבטלה הגוי.
רש"י ד"ה מתייאשין מהן - וכיון דאייאש עובד כוכבים בטלה מדעתיה	רש"י ד"ה מתייאשין מהן - וכיון דאייאש גוי בטלה מדעתיה
רש"י ד"ה מאיסורא מי מייאש - עדיין העובד כוכבים שאיבדה קורא לה עבודת כוכבים דמימר אמר וכו'.	רש"י ד"ה מאיסורא מי מייאש - עדיין הגוי שאיבדה קורא לה עבודה זרה דמימר אמר וכו'.
תוס' ד"ה ש"מ עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו - תימה אמאי לא נקט נמי ש"מ ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאי משום דמשנה היא לקמן פרק רבי ישמעאל (דף נב:) הא דעובד כוכבים מבטל נמי מתני'... דאינו מבטל אבל עובד כוכבים מבטל אף על גב דאית ליה שותפות וקמשמע לן דישראל אדעתא דעובד כוכבים פלח	תוס' ד"ה ש"מ נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו - תימה אמאי לא נקט נמי ש"מ ישראל אינו מבטל עבודה זרה של גוי דאי משום דמשנה היא לקמן פרק רבי ישמעאל (דף נב:) הא דנכרי מבטל נמי מתני'... דאינו מבטל אבל נכרי מבטל אף על גב דאית ליה שותפות וקמשמע לן דישראל אדעתא דנכרי פלח
תוס' ד"ה איידי דדמיה יקרים מזבין לה לעובד כוכבים - דדמיה יקרים מזבין לה לעובד כוכבים וי"ל דשאני הכא דאיכא תרי ספיקי לאיסורא שמא עובד כוכבים ימצאנה ויעבדנה	תוס' ד"ה איידי דדמיה יקרים מזבין לה לגוי - דדמיה יקרים מזבין לה לגוי וי"ל דשאני הכא דאיכא תרי ספיקי לאיסורא שמא גוי ימצאנה ויעבדנה
מג ע"ב
רש"י ד"ה דאחרים עשו לו - עובדי כוכבים.	רש"י ד"ה דאחרים עשו לו - גוים.
תוס' ד"ה שאני ר"ג דאחרים עשו לו - הקשה הר"ר אלחנן דלכאורה משמע שצוה ר"ג לעובד כוכבים לעשות והא אמירה לעובד כוכבים שבות... שלא להחתים לעובד כוכבים חותם שיש בו צורת אדם בשביל חוב אא"כ היה העובד כוכבים מביא לו מעצמו	תוס' ד"ה שאני ר"ג דאחרים עשו לו - הקשה הר"ר אלחנן דלכאורה משמע שצוה ר"ג לגוי לעשות והא אמירה לגוי שבות... שלא להחתים לגוי חותם שיש בו צורת אדם בשביל חוב אא"כ היה הגוי מביא לו מעצמו
תוס' ד"ה והא רב יהודה דאחרים עשו לו - אלא משום חשד עבודת כוכבים.	תוס' ד"ה והא רב יהודה דאחרים עשו לו - אלא משום חשד עבודה זרה.
תוס' ד"ה שעל הסדינין ועל המטפחות - והלכך מותרין מטבעות שיש בהם צורת עבודת כוכבים.	תוס' ד"ה שעל הסדינין ועל המטפחות - והלכך מותרין מטבעות שלנו שיש בהם צורת עבודה זרה.
תוס' ד"ה שוחק וזורה לרוח או מטיל לים - דלשאר מימות בעי פירור עבודת כוכבים דלים המלח... אבל בעבודת כוכבים אשכחנא בכמה דוכתי... לא בעי פירור עבודת כוכבים דלא מימאסא בעינן שחיקה ומסתמא רב יוסף קאמר דבעי שחיקה בעבודת כוכבים אף בים המלח דאיירי ביה רבה ולפי זה תימה לרבנן אליבא דרב יוסף היאך יבערו עבודת כוכבים בשלמא לרבה	תוס' ד"ה שוחק וזורה לרוח או מטיל לים - דלשאר מימות בעי פירור עבודה זרה דלים המלח... אבל בעבודה זרה אשכחנא בכמה דוכתי... לא בעי פירור עבודה זרה דלא מימאסא בעינן שחיקה ומסתמא רב יוסף קאמר דבעי שחיקה בעבודה זרה אף בים המלח דאיירי ביה רבה ולפי זה תימה לרבנן אליבא דרב יוסף היאך יבערו עבודה זרה בשלמא לרבה
תוס' ד"ה אמרו לו אף הוא נעשה זבל - בזבל של עבודת כוכבים כיון שהוא מתכוין ליהנות... כדרך הנאה גמורה אבל בעבודת כוכבים כתיב	תוס' ד"ה אמרו לו אף הוא נעשה זבל - בזבל של עבודה זרה כיון שהוא מתכוין ליהנות... כדרך הנאה גמורה אבל בעבודה זרה כתיב
מד ע"א
רש"י ד"ה וכתת נחש הנחושת - אלמא עבודת כוכבים הוה וכתיב וכתת.	רש"י ד"ה וכתת נחש הנחושת - אלמא עבודה זרה הוה וכתיב וכתת.
רש"י ד"ה ואין אדם אוסר - שאין בהן כח להקצותו לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה ואין אדם אוסר - שאין בהן כח להקצותו לעבודה זרה.
רש"י ד"ה ובא איתי וביטלה - והדר וישאם דוד איתי הגתי עובד כוכבים היה.	רש"י ד"ה ובא איתי וביטלה - והדר וישאם דוד איתי הגתי גוי היה.
רש"י ד"ה עטרת מלכם - בבני עמון קאי ועבודת כוכבים שלהם מלכם... והאי עטרת מלכם בעבודת כוכבים קאמר.	רש"י ד"ה עטרת מלכם - בבני עמון קאי ועבודה זרה שלהם מלכם... והאי עטרת מלכם בעבודה זרה קאמר.
תוס' ד"ה והלא כבר נאמר וכתת וכו' - במעשה ביעור עבודת כוכבים אלא בא לומר	תוס' ד"ה והלא כבר נאמר וכתת וכו' - במעשה ביעור עבודה זרה אלא בא לומר
תוס' ד"ה כאן קודם שבא איתי הגיתי - תימה למה לא לקח עובד כוכבים לבטל בע"כ... אפילו ישראל מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים למה לא שברוה וי"ל דיש חילוק בין עבודת כוכבים של עץ לשל מתכת	תוס' ד"ה כאן קודם שבא איתי הגיתי - תימה למה לא לקח גוי לבטל בע"כ... אפילו ישראל מבטל עבודה זרה של נכרי למה לא שברוה וי"ל דיש חילוק בין עבודה זרה של עץ לשל מתכת
מד ע"ב
אי אתה נכנס לעבודת כוכבים שלך ערום	אי אתה נכנס לעבודה זרה שלך ערום
והתנן עבודת כוכבים שיש לה מרחץ	והתנן עבודה זרה שיש לה מרחץ
האומר בית זה לעבודת כוכבים כוס זה לעבודת כוכבים לא אמר כלום שאין הקדש לעבודת כוכבים ואני אומר אינה גנובה	האומר בית זה לעבודה זרה כוס זה לעבודה זרה לא אמר כלום שאין הקדש לעבודה זרה ואני אומר אינה גנובה
רש"י ד"ה פרוקלוס - מין עובד כוכבים היה.	רש"י ד"ה פרוקלוס - מין גוי היה.
רש"י ד"ה אפרודיטי - שם עבודת כוכבים והמרחץ עומד בחצרה.	רש"י ד"ה אפרודיטי - שם עבודה זרה והמרחץ עומד בחצרה.
רש"י ד"ה וכי בא בגבולה - כלומר ואפילו קדמה עבודת כוכבים למרחץ	רש"י ד"ה וכי בא בגבולה - כלומר ואפילו קדמה עבודה זרה למרחץ
רש"י ד"ה שלא בטובה - אין הקדש לעבודת כוכבים עד שיקריב לפניו בתקרובת.	רש"י ד"ה שלא בטובה - אין הקדש לעבודה זרה עד שיקריב לפניו בתקרובת.
רש"י ד"ה שאין הקדש לעבודת כוכבים - באמירה עד שיקריבנה לפניה בתקרובת.	רש"י ד"ה שאין הקדש לעבודה זרה - באמירה עד שיקריבנה לפניה בתקרובת.
רש"י ד"ה נוי מיהא איכא - אי הוה רחיצה נוי לעבודת כוכבים אסור לייפות עבודת כוכבים אף על גב דאיתסורי	רש"י ד"ה נוי מיהא איכא - אי הוה רחיצה נוי לעבודה זרה אסור לייפות עבודה זרה אף על גב דאיתסורי
תוס' ד"ה נהנין ממנה שלא בטובה - ומטעם שמרויח לעבודת כוכבים תקשי מהכא למ"ד... מאי הוי הא מרויח לעבודת כוכבים לכן נראה לר"ת... שאין התנור והריחים בבית העבודת כוכבים עצמו כמו הכא מרחץ של אפרודיטי ולא דמי ליריד של עובדי כוכבים דאסרנא לעיל... המכס צרכי עבודת כוכבים אבל הכא... בירושלמי חלילין של עבודת כוכבים אסור לספוד בהן ואם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהן עושין לצורך עבודת כוכבים מותר לספוד בהן חנויות של עבודת כוכבים אסור לשכור מהם ואם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהן לצורך עבודת כוכבים מותר גנאין של עבודת כוכבים אסור ליתן להם אם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהיא לצורך עבודת כוכבים מותר.	תוס' ד"ה נהנין ממנה שלא בטובה - ומטעם שמרויח לעבודה זרה תקשי מהכא למ"ד... מאי הוי הא מרויח לעבודה זרה לכן נראה לר"ת... שאין התנור והריחים בבית העבודה זרה עצמו כמו הכא מרחץ של אפרודיטי ולא דמי ליריד של גוים דאסרנא לעיל... המכס צרכי עבודה זרה אבל הכא... בירושלמי חלילין של עבודה זרה אסור לספוד בהן ואם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהן עושין לצורך עבודה זרה מותר לספוד בהן חנויות של עבודה זרה אסור לשכור מהם ואם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהן לצורך עבודה זרה מותר גנאין של עבודה זרה אסור ליתן להם אם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהיא לצורך עבודה זרה מותר.
תוס' ד"ה וכי נעשה מרחץ נוי לעבודת כוכבים מאי הוי - וקשה דהא לקמן (דף נא:) אמרינן דנוי ותכשיטי עבודת כוכבים אסורין ועוד כי משני נוי מיהא איכא פירש רש"י ואם היה רחיצה נוי לעבודת כוכבים אע"ג דלא מיתסר... שהיה נהנה מן העבודת כוכבים אפילו אינו נוי אלא הכי פריך כי נמי עשאו לנוי ונתנו לעבודת כוכבים מאי הוי והתנן וכו' דודאי נוי ותכשיט לעבודת כוכבים לא הוי האי מרחץ ליאסר כדין נוי עבודת כוכבים ותכשיטיה... כאומר בית זה לעבודת כוכבים מכל מקום מדרבנן	תוס' ד"ה וכי נעשה מרחץ נוי לעבודה זרה מאי הוי - וקשה דהא לקמן (דף נא:) אמרינן דנוי ותכשיטי עבודה זרה אסורין ועוד כי משני נוי מיהא איכא פירש רש"י ואם היה רחיצה נוי לעבודה זרה אע"ג דלא מיתסר... שהיה נהנה מן העבודה זרה אפילו אינו נוי אלא הכי פריך כי נמי עשאו לנוי ונתנו לעבודה זרה מאי הוי והתנן וכו' דודאי נוי ותכשיט לעבודה זרה לא הוי האי מרחץ ליאסר כדין נוי עבודה זרה ותכשיטיה... כאומר בית זה לעבודה זרה מכל מקום מדרבנן
מה ע"א
ועץ רענן דע שיש שם עבודת כוכבים	ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרה
רש"י ד"ה הן מותרין - דאינהו לאו עבודת כוכבים מקרו ולא מתסרי... אין בהן כח לאסרן אבל עבודת כוכבים מיהא הוי) דתלוש שעליהם כתלוש של שאר עבודת כוכבים שנאמר לא תחמוד עליהם על כל שהן נעבדין משמע ועל כרחנו אנו צריכין לפרש דלאו עבודת כוכבים מיקרו... דאע"ג דלאו עבודת כוכבים נינהו לענין איתסורי עובדיהם מיהא לשם עבודת כוכבים עבדי להו ולעבודת כוכבים מיכווני	רש"י ד"ה הן מותרין - דאינהו לאו עבודה זרה מקרו ולא מתסרי... אין בהן כח לאסרן אבל עבודה זרה מיהא הוי) דתלוש שעליהם כתלוש של שאר עבודה זרה שנאמר לא תחמוד עליהם על כל שהן נעבדין משמע ועל כרחנו אנו צריכין לפרש דלאו עבודה זרה מיקרו... דאע"ג דלאו עבודה זרה נינהו לענין איתסורי עובדיהם מיהא לשם עבודה זרה עבדי להו ולעבודה זרה מיכווני
רש"י ד"ה אר"ע אני אובין [ואדון] לפניך - שרגילין אמוריים לעבוד שם עבודת כוכבים	רש"י ד"ה אר"ע אני אובין [ואדון] לפניך - שרגילין אמוריים לעבוד שם עבודה זרה
רש"י ד"ה ורבי יוסי סבר ציפוי הר - בטל לגבי הר וכיון דהר לאו עבודת כוכבים ציפוי נמי	רש"י ד"ה ורבי יוסי סבר ציפוי הר - בטל לגבי הר וכיון דהר לאו עבודה זרה ציפוי נמי
תוס' ד"ה אלהיהם על ההרים - ואף על גב דאינהו לאו עבודת כוכבים מיקרו ולא מתסרו גזירת הכתוב היא שיהא תלוש שעליהם כתלוש של שאר עבודת כוכבים דכתיב לא תחמוד... לפרש דלא מקרו עבודת כוכבים דאמרי' בהשוחט... דאע"ג דלאו עבודת כוכבים נינהו לענין אתסורי עובדיהם מיהא עבודת כוכבים קרו להו ולעבודת כוכבים מיכווני דהוו דומיא דמחובר בפ"ב עכ"ל והקשה ר"ת לפירוש זה דכיון דלא מקרי עבודת כוכבים ותקרובתן מותרת.. לר"ת דודאי עבודת כוכבים מיקרו ותקרובתן... אין מתכוין לשם עבודת כוכבים וקרוב לפירוש זה... כח לאוסרם אבל עבודת כוכבים הוו ותלוש שלהם כתלוש של שאר עבודת כוכבים ותדע לך דעבודת כוכבים מיקרו דהא תניא לקמן ועובדיהם בסייף ואם לאו עבודת כוכבים נינהו עובדיהם... ואי ס"ד דעבודת כוכבים מיקרו היכי דייק... מתכוין הוא לעבודת כוכבים לכן נראה לר"י כלשון ראשון של רש"י דודאי לאו עבודת כוכבים מיקרי כדמשמע... כיון שאין שם עבודת כוכבים עליהם כלל והוי כאילו לא נעבדו.	תוס' ד"ה אלהיהם על ההרים - ואף על גב דאינהו לאו עבודה זרה מיקרו ולא מתסרו גזירת הכתוב היא שיהא תלוש שעליהם כתלוש של שאר עבודה זרה דכתיב לא תחמוד... לפרש דלא מקרו עבודה זרה דאמרי' בהשוחט... דאע"ג דלאו עבודה זרה נינהו לענין אתסורי עובדיהם מיהא עבודה זרה קרו להו ולעבודה זרה מיכווני דהוו דומיא דמחובר בפ"ב עכ"ל והקשה ר"ת לפירוש זה דכיון דלא מקרי עבודה זרה ותקרובתן מותרת.. לר"ת דודאי עבודה זרה מיקרו ותקרובתן... אין מתכוין לשם עבודה זרה וקרוב לפירוש זה... כח לאוסרם אבל עבודה זרה הוו ותלוש שלהם כתלוש של שאר עבודה זרה ותדע לך דעבודה זרה מיקרו דהא תניא לקמן ועובדיהם בסייף ואם לאו עבודה זרה נינהו עובדיהם... ואי ס"ד דעבודה זרה מיקרו היכי דייק... מתכוין הוא לעבודה זרה לכן נראה לר"י כלשון ראשון של רש"י דודאי לאו עבודה זרה מיקרי כדמשמע... כיון שאין שם עבודה זרה עליהם כלל והוי כאילו לא נעבדו.
תוס' ד"ה תנא קמא סבר ציפוי הר אינו כהר ומיתסר - לא מיירי קרא אלא בנוי עבודת כוכבים וי"ל דהכי קא מייתי דכי היכי דנוי עבודת כוכבים אסירי מטעם תלוש	תוס' ד"ה תנא קמא סבר ציפוי הר אינו כהר ומיתסר - לא מיירי קרא אלא בנוי עבודה זרה וי"ל דהכי קא מייתי דכי היכי דנוי עבודה זרה אסירי מטעם תלוש
מה ע"ב
דע שיש שם עבודת כוכבים ורבנן	דע שיש שם עבודה זרה ורבנן
גידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש ארץ ישראל כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים	גידועי עבודה זרה קודמין לכיבוש ארץ ישראל כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודה זרה
לעוקר עבודת כוכבים שצריך לשרש	לעוקר עבודה זרה שצריך לשרש
מנין לעוקר עבודת כוכבים שצריך לשרש	מנין לעוקר עבודה זרה שצריך לשרש
רש"י ד"ה אילן שנטעו - ולא היתה תחילתו לעבודת כוכבים ואיזו היא אשירה... אא"כ היא לשם עבודת כוכבים אבל נטעו גרעין... לאו דעתיה לעבודת כוכבים היה	רש"י ד"ה אילן שנטעו - ולא היתה תחילתו לעבודה זרה ואיזו היא אשירה... אא"כ היא לשם עבודה זרה אבל נטעו גרעין... לאו דעתיה לעבודה זרה היה
רש"י ד"ה גידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש א"י	רש"י ד"ה גידועי עבודה זרה קודמין לכיבוש א"י
רש"י ד"ה הנח - עד שתרדוף ותכלה את העובדי כוכבים ואח"כ שרוף.	רש"י ד"ה הנח - עד שתרדוף ותכלה את האומות ואח"כ שרוף.
מו ע"א
בית גליא קורין אותה בית כריא עין כל עין קוץ	בית גליא קורין אותה בית כריא פני מלך פני כלב עין כל עין קוץ
תני תנא קמיה דרב ששת העכו"ם העובדים	תני תנא קמיה דרב ששת הגוים העובדים
אי למאן דאמר עבודת כוכבים של ישראל אסורה מיד	אי למאן דאמר עבודה זרה של ישראל אסורה מיד
ובא עובד כוכבים והשתחוה לה כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה ובא עובד כוכבים והשתחוה לה	ובא גוי והשתחוה לה כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה ובא גוי והשתחוה לה
רש"י ד"ה ועובדיהן בסייף - דבני נח נצטוו על עבודת כוכבים בסנהדרין	רש"י ד"ה ועובדיהן בסייף - דבני נח נצטוו על עבודה זרה בסנהדרין
רש"י ד"ה שנדלדלו - נעקרו מאליהן והשתחוה עכו"ם להם.	רש"י ד"ה שנדלדלו - נעקרו מאליהן והשתחוה גוי להם.
רש"י ד"ה ומאילן יבש - תפיסת יד אדם לשם עבודת כוכבים דתפיסה דנטיעה	רש"י ד"ה ומאילן יבש - תפיסת יד אדם לשם עבודה זרה דתפיסה דנטיעה
רש"י ד"ה להכי כתיב שקץ תשקצנו - בעבודת כוכבים לאתויי הנך... שאתה דורש בעבודת כוכבים לא תדרשם	רש"י ד"ה להכי כתיב שקץ תשקצנו - בעבודה זרה לאתויי הנך... שאתה דורש בעבודה זרה לא תדרשם
רש"י ד"ה לעולם אימא לך בני ר' חייא - ולא בבעלי חיים בין בעובד כוכבים בין בישראל ונאסרת	רש"י ד"ה לעולם אימא לך בני ר' חייא - ולא בבעלי חיים בין בגוי בין בישראל ונאסרת
רש"י ד"ה עבודת כוכבים של ישראל - שהקים ישראל לעבדה	רש"י ד"ה עבודה זרה של ישראל - שהקים ישראל לעבדה
רש"י ד"ה ולמאן - וזה לשם עבודת כוכבים העמידה בין הוי מעשה בין לא הוי מעשה הרי קראה עבודת כוכבים ולמ"ד עבודת כוכבים של ישראל אסורה	רש"י ד"ה ולמאן - וזה לשם עבודה זרה העמידה בין הוי מעשה בין לא הוי מעשה הרי קראה עבודה זרה ולמ"ד עבודה זרה של ישראל אסורה
רש"י ד"ה וכגון - דהשתחוה לה עובד כוכבים אחר זקיפתו של ישראל ולא אמרינן הא לאו דעובד כוכבים הוא... מיתסרא בהשתחואה דעובד כוכבים.	רש"י ד"ה וכגון - דהשתחוה לה גוי אחר זקיפתו של ישראל ולא אמרינן הא לאו דגוי הוא... מיתסרא בהשתחואה דגוי.
רש"י ד"ה אסורה - ולא אמרינן הא לאו דעובד כוכבים הוא... גלי אדעתיה דניחא ליה בעבודת כוכבים וכי פלח לה עובד כוכבים שליחותיה קא עביד.	רש"י ד"ה אסורה - ולא אמרינן הא לאו דגוי הוא... גלי אדעתיה דניחא ליה בעבודה זרה וכי פלח לה גוי שליחותיה קא עביד.
רש"י ד"ה לבינה - זקפתו ישראל לשם עבודת כוכבים לא מיתסרא דכיון דשל ישראל הוא אינה נאסרת בהשתחוואתו של עובד כוכבים שהרי אינה שלו	רש"י ד"ה לבינה - זקפתו ישראל לשם עבודה זרה לא מיתסרא דכיון דשל ישראל הוא אינה נאסרת בהשתחוואתו של גוי שהרי אינה שלו
תוס' ד"ה מבהמה תמה ומאילן יבש - תפיסת יד אדם לשם עבודת כוכבים דתפיסה דנטיעה	תוס' ד"ה מבהמה תמה ומאילן יבש - תפיסת יד אדם לשם עבודה זרה דתפיסה דנטיעה
מו ע"ב
רש"י ד"ה או אין שינוי בנעבד - וכיון דנעשה עבודת כוכבים תו מאי מהני להו שינוי לא מיבעיא עבודת כוכבים דכתיב והיית חרם כמוהו	רש"י ד"ה או אין שינוי בנעבד - וכיון דנעשה עבודה זרה תו מאי מהני להו שינוי לא מיבעיא עבודה זרה דכתיב והיית חרם כמוהו
תוס' ד"ה יש שינוי בנעבד כו' - מיבעי ליה משום דעבודת כוכבים יש לאסור אע"ג שנשתנה.	תוס' ד"ה יש שינוי בנעבד כו' - מיבעי ליה משום דעבודה זרה יש לאסור אע"ג שנשתנה.
מז ע"א
מתני' מי שהיה ביתו סמוך לעבודת כוכבים ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה שלו ושל עבודת כוכבים	מתני' מי שהיה ביתו סמוך לעבודה זרה ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה שלו ושל עבודה זרה
רש"י ד"ה מי שהיה כותלו סמוך לעבודת כוכבים - שהיה אחד מכותלי עבודת כוכבים והבית עצמו נעבד.	רש"י ד"ה מי שהיה כותלו סמוך לעבודה זרה - שהיה אחד מכותלי עבודה זרה והבית עצמו נעבד.
רש"י ד"ה אסור לבנותו - שבונה כותל לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה אסור לבנותו - שבונה כותל לעבודה זרה .
רש"י ד"ה היה שלו ושל עבודת כוכבים - שמקום עובי הכותל חציו שלו.	רש"י ד"ה היה שלו ושל עבודה זרה - שמקום עובי הכותל חציו שלו.
תוס' ד"ה הכא מעיקרא חטים והשתא סולת - אתנן אבל עבודת כוכבים ניחא ליה בנפחיה	תוס' ד"ה הכא מעיקרא חטים והשתא סולת - אתנן אבל עבודה זרה ניחא ליה בנפחיה
תוס' ד"ה מי מאיס או לא - דלולב של עבודת כוכבים לא יטול ואם נטל יצא	תוס' ד"ה מי מאיס או לא - דלולב של עבודה זרה לא יטול ואם נטל יצא
תוס' ד"ה אשירה שבטלה - אשירה אין בידו דע"י עובד כוכבים צריך לבטלה ולא דמי	תוס' ד"ה אשירה שבטלה - אשירה אין בידו דע"י גוי צריך לבטלה ולא דמי
מז ע"ב
מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא	מה נדה מטמאה במשא אף עבודה זרה מטמאה במשא
והא קא מרווח לעבודת כוכבים	והא קא מרווח לעבודה זרה
מתני' שלשה בתים הן בית שבנאו מתחלה לעבודת כוכבים הרי זה אסור סיידו וכיידו לעבודת כוכבים וחידש נוטל מה שחידש הכניס לתוכה עבודת כוכבים והוציאה הרי זה מותר	מתני' שלשה בתים הן בית שבנאו מתחלה לעבודה זרה הרי זה אסור סיידו וכיידו לעבודה זרה וחידש נוטל מה שחידש הכניס לתוכה עבודה זרה והוציאה הרי זה מותר
סיידה וכיידה לשם עבודת כוכבים נוטל מה שסייד וכייד ומותרת העמיד עליה עבודת כוכבים וסילקה הרי זו מותרת	סיידה וכיידה לשם עבודה זרה נוטל מה שסייד וכייד ומותרת העמיד עליה עבודה זרה וסילקה הרי זו מותרת
כאבן שחצבה מתחלה לעבודת כוכבים דמיא	כאבן שחצבה מתחלה לעבודה זרה דמיא
רש"י ד"ה נידון מחצה על מחצה - אותו חלק של עבודת כוכבים אינו עולה לו	רש"י ד"ה נידון מחצה על מחצה - אותו חלק של עבודה זרה אינו עולה לו
רש"י ד"ה תזרם כמו דוה - בעבודת כוכבים מישתעי.	רש"י ד"ה תזרם כמו דוה - בעבודה זרה מישתעי.
רש"י ד"ה והא בעי צניעותא - ואנן תנן דאסור לבנות כותל להפסיק בינו ובין עבודת כוכבים לפי שבונהו לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה והא בעי צניעותא - ואנן תנן דאסור לבנות כותל להפסיק בינו ובין עבודה זרה לפי שבונהו לעבודה זרה.
רש"י ד"ה במקום שנפנה ביום - דחזו ליה בני עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה במקום שנפנה ביום - דחזו ליה בני עבודה זרה.
רש"י ד"ה שלשה בתים הן - לענין ביטול עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה שלשה בתים הן - לענין ביטול עבודה זרה .
רש"י ד"ה בית - שתחלת בניינו לעבודת כוכבים והיו עובדין את הבית עצמו.	רש"י ד"ה בית - שתחלת בניינו לעבודה זרה והיו עובדין את הבית עצמו.
רש"י ד"ה הרי זה אסור - דכל הבית הוי עבודת כוכבים ואם העובד כוכבים בנאו אסור	רש"י ד"ה הרי זה אסור - דכל הבית הוי עבודה זרה ואם גוי בנאו אסור
רש"י ד"ה סיידו וכיידו לעבודת כוכבים - שהיה בית בנוי לדירת אדם והקצהו לעבודת כוכבים וטחו בסיד ועשה בו ציורין לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה סיידו וכיידו לעבודה זרה - שהיה בית בנוי לדירת אדם והקצהו לעבודה זרה וטחו בסיד ועשה בו ציורין לעבודה זרה .
רש"י ד"ה נוטל מה שחידש - ואע"פ שלא ביטלו עובד כוכבים או אפילו היתה של ישראל מומר שאין עבודת כוכבים שלו בטילה... אבל אם השתחוה לה עובד כוכבים אחרי כן נאסר כל הבית ובעי עובד כוכבים לבטלו	רש"י ד"ה נוטל מה שחידש - ואע"פ שלא ביטלו גוי או אפילו היתה של ישראל משומד שאין עבודה זרה שלו בטילה... אבל אם השתחוה לה גוי אחרי כן נאסר כל הבית ובעי גוי לבטלו
רש"י ד"ה הכניס לתוכו עבודת כוכבים - ואת הבית עצמו לא נתכוין לעבוד ולא הקצהו לתשמיש עבודת כוכבים אלא לפי שעה הכניס לתוכו עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה הכניס לתוכו עבודה זרה - ואת הבית עצמו לא נתכוין לעבוד ולא הקצהו לתשמיש עבודה זרה אלא לפי שעה הכניס לתוכו עבודה זרה.
רש"י ד"ה אע"פ שלא השתחוה - וקסבר תנא דידן עבודת כוכבים אסורה מיד	רש"י ד"ה אע"פ שלא השתחוה - וקסבר תנא דידן עבודה זרה אסורה מיד
רש"י ד"ה לענין ביטול בנה והשתחוה חד חשיב ליה - דבין בנה בין השתחוה כולו אסור אם של עובד כוכבים היא צריך עובד כוכבים לבטלו	רש"י ד"ה לענין ביטול בנה והשתחוה חד חשיב ליה - דבין בנה בין השתחוה כולו אסור אם של גוי היא צריך גוי לבטלו
רש"י ד"ה שלש אבנים הן - לענין ביטול עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה שלש אבנים הן - לענין ביטול עבודה זרה.
רש"י ד"ה מתחלה לבימוס - מקום מושב עבודת כוכבים שמושיב הצלם עליה ועובדין את הבימוס כעבודת כוכבים עצמו.	רש"י ד"ה מתחלה לבימוס - מקום מושב עבודה זרה שמושיב הצלם עליה ועובדין את הבימוס כעבודה זרה עצמו.
רש"י ד"ה הרי זו אסורה - ואפי' לא העמיד עליה ואם עובד כוכבים חצבה צריך עובד כוכבים לבטלה... חצבה לעבוד עליה עבודת כוכבים אסורה עולמית.	רש"י ד"ה הרי זו אסורה - ואפי' לא העמיד עליה ואם גוי חצבה צריך גוי לבטלה... חצבה לעבוד עליה עבודה זרה אסורה עולמית.
רש"י ד"ה סיידה וכיידה לעבודת כוכבים - והיא היתה חצובה ועומדת.	רש"י ד"ה סיידה וכיידה לעבודה זרה - והיא היתה חצובה ועומדת.
רש"י ד"ה נוטל - ישראל מה שחידש העובד כוכבים וזורה לרוח והאבן מותרת שלא נעשה עבודת כוכבים אלא החידוש.	רש"י ד"ה נוטל - ישראל מה שחידש הגוי וזורה לרוח והאבן מותרת שלא נעשה עבודה זרה אלא החידוש.
רש"י ד"ה העמיד עליה עבודת כוכבים - לפי שעה	רש"י ד"ה העמיד עליה עבודה זרה - לפי שעה
רש"י ד"ה והוא שסייד וכייד בגופה של אבן - הואיל ולא עבדה עובד כוכבים.	רש"י ד"ה והוא שסייד וכייד בגופה של אבן - הואיל ולא עבדה גוי.
רש"י ד"ה מי לא עסקינן - והדר האי ושייעיה לשם עבודת כוכבים וקתני נוטל	רש"י ד"ה מי לא עסקינן - והדר האי ושייעיה לשם עבודה זרה וקתני נוטל
רש"י ד"ה לענין ביטול אתמר - ולא בעי ביטול דעובד כוכבים.	רש"י ד"ה לענין ביטול אתמר - ולא בעי ביטול דגוי.
רש"י ד"ה ותיתסר כולה - ותיבעי עובד כוכבים לבטלה או אם היתה של ישראל תאסר עולמית קמ"ל דלא חייל שם עבודת כוכבים אלא אחידוש.	רש"י ד"ה ותיתסר כולה - ותיבעי גוי לבטלה או אם היתה של ישראל תאסר עולמית קמ"ל דלא חייל שם עבודה זרה אלא אחידוש.
תוס' ד"ה אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ - כגון שהיתה עבודת כוכבים של ישראל או של עובד כוכבים והשתחוה לה ישראל ובירושלמי	תוס' ד"ה אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ - כגון שהיתה עבודה זרה של ישראל או של גוי והשתחוה לה ישראל ובירושלמי
תוס' ד"ה בית שבנאו מתחלה לעבודת כוכבים - פרש"י שתחילת בניינו לעבודת כוכבים והיו עובדין... מקום מושב של עבודת כוכבים ועובדים את הבימוס כעבודת כוכבים עצמה ויפה כוון בזה דודאי צ"ל שהבית והאבן נעשו ליעבד דאי להיות משמשי עבודת כוכבים הא אמרינן (לעיל יט:) משמשי עבודת כוכבים אינן אסורים... שהבית והאבן נעשו להניח עבודת כוכבים ואגב עבודת כוכבים עובדים הבית והאבן וק"ק דגבי אשירה בסמוך אין לפרש כן שיהא נטוע לשום תחתיו עבודת כוכבים ואגב עבודת כוכבים עובדין [את] האילן... ולא קאמר דאגב עבודת כוכבים עובדין את האילן לכן נראה לפרש בכל שלשתן שבנה וחצב ונטע להיות עבודת כוכבים עצמה והא דנקט גבי אבן לבימוס אע"ג דסתם בימוס רגילות הוא להיות משמש עבודת כוכבים כמו בימוס של מלכים... שבימה נותנין עליה עבודת כוכבים.	תוס' ד"ה בית שבנאו מתחלה לעבודה זרה - פרש"י שתחילת בניינו לעבודה זרה והיו עובדין... מקום מושב של עבודה זרה ועובדים את הבימוס כעבודה זרה עצמה ויפה כוון בזה דודאי צ"ל שהבית והאבן נעשו ליעבד דאי להיות משמשי עבודה זרה הא אמרינן (לעיל יט:) משמשי עבודה זרה אינן אסורים... שהבית והאבן נעשו להניח עבודה זרה ואגב עבודה זרה עובדים הבית והאבן וק"ק דגבי אשירה בסמוך אין לפרש כן שיהא נטוע לשום תחתיו עבודה זרה ואגב עבודה זרה עובדין [את] האילן... ולא קאמר דאגב עבודה זרה עובדין את האילן לכן נראה לפרש בכל שלשתן שבנה וחצב ונטע להיות עבודה זרה עצמה והא דנקט גבי אבן לבימוס אע"ג דסתם בימוס רגילות הוא להיות משמש עבודה זרה כמו בימוס של מלכים... שבימה נותנין עליה עבודה זרה.
תוס' ד"ה אבן שחצבה מתחלה - היינו בהשתחוה לה עובד כוכבים דאמר שליחותיה דישראל עביד כיון דגלי דעתיה דלעבודת כוכבים נתכוין אבל הכא	תוס' ד"ה אבן שחצבה מתחלה - היינו בהשתחוה לה גוי דאמר שליחותיה דישראל עביד כיון דגלי דעתיה דלעבודה זרה נתכוין אבל הכא
תוס' ד"ה גדעו ופסלו לעבודת כוכבים - פ"ה לעבוד בגידולין שיגדלו מעתה ושאינו עושה עבודת כוכבים רק החידוש ויפה כוון שאם נתכוין העובד כוכבים לעקרו לעשותו לעבודת כוכבים ודאי הכל אסור	תוס' ד"ה גדעו ופסלו לעבודה זרה - פ"ה לעבוד בגידולין שיגדלו מעתה ושאינו עושה עבודה זרה רק החידוש ויפה כוון שאם נתכוין הגוי לעקרו לעשותו לעבודה זרה ודאי הכל אסור
תוס' ד"ה ה"ג העמיד תחתיו עבודת כוכבים ובטלה הרי זו מותרת - איכא שבשעה שעבודת כוכבים נראית תחתיה נראה כאילו	תוס' ד"ה ה"ג העמיד תחתיו עבודה זרה ובטלה הרי זו מותרת - איכא שבשעה שעבודה זרה נראית תחתיה נראה כאילו
מח ע"א
שנטעו מתחלה לשם עבודת כוכבים הרי זו אסורה גידעו ופיסלו לשם עבודת כוכבים והחליף נוטל מה שהחליף העמיד תחתיה עבודת כוכבים ונטלה	שנטעו מתחלה לשם עבודה זרה הרי זו אסורה גידעו ופיסלו לשם עבודה זרה והחליף נוטל מה שהחליף העמיד תחתיה עבודה זרה ונטלה
גידעו ופיסלו לעבודת כוכבים והחליף	גידעו ופיסלו לעבודה זרה והחליף
איזו אשרה כל שיש תחתיה עבודת כוכבים	איזו אשרה כל שיש תחתיה עבודה זרה
וחכמים כל שיש תחתיה עבודת כוכבים	וחכמים כל שיש תחתיה עבודה זרה
רש"י ד"ה הרי זו אסורה - עד שיבטלנה העובד כוכבים.	רש"י ד"ה הרי זו אסורה - עד שיבטלנה הגוי.
רש"י ד"ה גידעו - עובד כוכבים או ישראל לעבודת כוכבים לצורך עבודת כוכבים לעבוד הגידולין	רש"י ד"ה גידעו - גוי או ישראל לעבודה זרה לצורך עבודה זרה לעבוד הגידולין
רש"י ד"ה איפוך - ההוא מיבעיא ליה לגידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש	רש"י ד"ה איפוך - ההוא מיבעיא ליה לגידועי עבודה זרה קודמין לכיבוש
רש"י ד"ה כל שעובדין אותה - את האילן עצמו אבל אם עובדין את עבודת כוכבים שתחתיו האילן מותר.	רש"י ד"ה כל שעובדין אותה - את האילן עצמו אבל אם עובדין את עבודה זרה שתחתיו האילן מותר.
רש"י ד"ה שתים דברי הכל - שהרי אילן עצמו עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה שתים דברי הכל - שהרי אילן עצמו עבודה זרה.
רש"י ד"ה בי נצרפי - שם עבודת כוכבים שלהם.	רש"י ד"ה בי נצרפי - שם עבודה זרה שלהם.
תוס' ד"ה גדעו ופסלו אין לא גדעו ופסלו לא - והתם מדמי קבר לעבודת כוכבים וי"ל היינו... אפילו למ"ד עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד היינו בדבר... ואין דעתו שיהיה עבודת כוכבים רק מה שיחליף	תוס' ד"ה גדעו ופסלו אין לא גדעו ופסלו לא - והתם מדמי קבר לעבודה זרה וי"ל היינו... אפילו למ"ד עבודה זרה של נכרי אסורה מיד היינו בדבר... ואין דעתו שיהיה עבודה זרה רק מה שיחליף
מח ע"ב
דליכא תקרובת עבודת כוכבים מני רבי יהודה בן בתירא היא דתניא רבי יהודה בן בתירא אומר מנין לתקרובת עבודת כוכבים שמטמאה	דליכא תקרובת עבודה זרה מני רבי יהודה בן בתירא היא דתניא רבי יהודה בן בתירא אומר מנין לתקרובת עבודה זרה שמטמאה
אף תקרובת עבודת כוכבים מטמא באהל	אף תקרובת עבודה זרה מטמא באהל
רש"י ד"ה פשיטא - דלא ישב בצילה דהא קא מיתהני מעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה פשיטא - דלא ישב בצילה דהא קא מיתהני מעבודה זרה.
רש"י ד"ה א"א דליכא תקרובת עבודת כוכבים - ונמצא האילן	רש"י ד"ה א"א דליכא תקרובת עבודה זרה - ונמצא האילן
רש"י ד"ה התם קאזיל לאיבוד - לאבדה הוא מתכוין וכבר בטלה עבודת כוכבים ולא גרעא מעבודת כוכבים שנשתברה מאליה	רש"י ד"ה התם קאזיל לאיבוד - לאבדה הוא מתכוין וכבר בטלה עבודה זרה ולא גרעא מעבודה זרה שנשתברה מאליה
רש"י ד"ה הכא לא אזיל לאיבוד - שהרי דרכה בכך ואין עבודת כוכבים בטלה דרך גדילתה	רש"י ד"ה הכא לא אזיל לאיבוד - שהרי דרכה בכך ואין עבודה זרה בטלה דרך גדילתה
תוס' ד"ה לא ישב בצילה - א"נ חומרא דעבודת כוכבים שאני.	תוס' ד"ה לא ישב בצילה - א"נ חומרא דעבודה זרה שאני.
תוס' ד"ה ורבנן סברי זה וזה גורם מותר - בכרשיני היתר ושל עבודת כוכבים ביחד ששניהם הועילו לפטם	תוס' ד"ה ורבנן סברי זה וזה גורם מותר - בכרשיני היתר ושל עבודה זרה ביחד ששניהם הועילו לפטם
תוס' ד"ה התם דקאזיל לאיבוד - פי' בקונטרס דלאבדה מתכוין וכבר בטלה והוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה וקשה בה טובא דלמ"ד (לעיל מא:) עבודת כוכבים שנשתברה מאליה אסורה תקשי ואפילו למאן דשרי נמי הא אין מבטל ישראל עבודת כוכבים של עובד כוכבים ועוד דבשל... שהיא של ישראל ועבודת כוכבים של ישראל אינה בטלה עולמית	תוס' ד"ה התם דקאזיל לאיבוד - פי' בקונטרס דלאבדה מתכוין וכבר בטלה והוי כעבודה זרה שנשתברה מאליה וקשה בה טובא דלמ"ד (לעיל מא:) עבודה זרה שנשתברה מאליה אסורה תקשי ואפילו למאן דשרי נמי הא אין מבטל ישראל עבודה זרה של נכרי ועוד דבשל... שהיא של ישראל ועבודה זרה של ישראל אינה בטלה עולמית
מט ע"א
בין שאר איסורין לעבודת כוכבים ומי שני ליה והתניא שדה שנזדבלה בזבל עבודת כוכבים וכן פרה שנתפטמה בכרשיני עבודת כוכבים תני חדא	בין שאר איסורין לעבודה זרה ומי שני ליה והתניא שדה שנזדבלה בזבל עבודה זרה וכן פרה שנתפטמה בכרשיני עבודה זרה תני חדא
אין פדיון לעבודת כוכבים רבנן	אין פדיון לעבודה זרה רבנן
דמקילי בשאור בעבודת כוכבים מי מקילי	דמקילי בשאור בעבודה זרה מי מקילי
ההוא גינתא דאיזדבל בזבלא דעבודת כוכבים	ההוא גינתא דאיזדבל בזבלא דעבודה זרה
רש"י ד"ה שני ליה לר' יוסי בין עבודת כוכבים לשאר איסורין	רש"י ד"ה שני ליה לר' יוסי בין עבודה זרה לשאר איסורין
רש"י ד"ה בכרשיני עבודת כוכבים - של תקרובת עבודת כוכבים או שעבדום.	רש"י ד"ה בכרשיני עבודה זרה - של תקרובת עבודה זרה או שעבדום.
רש"י ד"ה מאי לאו הא - דלא שאני ליה בין עבודת כוכבים לשאר איסורין	רש"י ד"ה מאי לאו הא - דלא שאני ליה בין עבודה זרה לשאר איסורין
רש"י ד"ה הא ר"א והא רבנן - אבל לר' יוסי בעבודת כוכבים זה וזה גורם... שני ליה בין עבודת כוכבים לשאר איסורין.	רש"י ד"ה הא ר"א והא רבנן - אבל לר' יוסי בעבודה זרה זה וזה גורם... שני ליה בין עבודה זרה לשאר איסורין.
רש"י ד"ה אלא לעולם - דאמר מותר וגבי עבודת כוכבים דקאמר שוחק וזורה לרוח ולא שני בין עבודת כוכבים לשאר איסורין	רש"י ד"ה אלא לעולם - דאמר מותר וגבי עבודה זרה דקאמר שוחק וזורה לרוח ולא שני בין עבודה זרה לשאר איסורין
רש"י ד"ה בזבל עבודת כוכבים - שבא מדם פרים ועגלים הנשחטים לעבודת כוכבים דתקרובת עבודת כוכבים הן ואסורין בהנאה אבל אמר זבל זה לעבודת כוכבים אינו נאסר כדתניא אין הקדש לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה בזבל עבודה זרה - שבא מדם פרים ועגלים הנשחטים לעבודה זרה דתקרובת עבודה זרה הן ואסורין בהנאה אבל אמר זבל זה לעבודה זרה אינו נאסר כדתניא אין הקדש לעבודה זרה.
תוס' ד"ה הא רבנן - ואסרי רבנן בעבודת כוכבים לעיל דאף היא נעשה זבל	תוס' ד"ה הא רבנן - ואסרי רבנן בעבודה זרה לעיל דאף היא נעשה זבל
תוס' ד"ה עד שיהא באיסור כדי לחמץ - דלמא שני להו בין עבודת כוכבים לשאר איסורין	תוס' ד"ה עד שיהא באיסור כדי לחמץ - דלמא שני להו בין עבודה זרה לשאר איסורין
תוס' ד"ה נתערבה באחרות - דשמואל דוקא בעבודת כוכבים אוסר דקאמר התם הנח לעבודת כוכבים שספיקה אסורה עד סוף העולם ואי גרסינן ליה הכא לייתו הך משנה דבעבודת כוכבים קיימא... התם גבי טבעת של עבודת כוכבים נפלה לתוך מאה טבעות	תוס' ד"ה נתערבה באחרות - דשמואל דוקא בעבודה זרה אוסר דקאמר התם הנח לעבודה זרה שספיקה אסורה עד סוף העולם ואי גרסינן ליה הכא לייתו הך משנה דבעבודה זרה קיימא... התם גבי טבעת של עבודה זרה נפלה לתוך מאה טבעות
מט ע"ב
אמרו לו אין פדיון לעבודת כוכבים	אמרו לו אין פדיון לעבודה זרה
יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודת כוכבים	יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודה זרה
דתניא עובד כוכבים ששיפה עבודת כוכבים לצרכו היא ושפאיה מותרין לצרכה היא אסורה ושפאיה מותרין וישראל ששיפה עבודת כוכבים בין לצרכה בין לצרכו היא ושפאיה אסורין איתמר עבודת כוכבים שנשתברה רב אמר צריך לבטל כל קיסם וקיסם ושמואל אמר עבודת כוכבים אינה בטלה אלא דרך גדילתה אדרבה דרך גדילתה מי מבטלא אלא ה"ק אין עבודת כוכבים צריכה לבטל	דתניא גוי ששיפה עבודה זרה לצרכו היא ושפאיה מותרין לצרכה היא אסורה ושפאיה מותרין וישראל ששיפה עבודה זרה בין לצרכה בין לצרכו היא ושפאיה אסורין איתמר עבודה זרה שנשתברה רב אמר צריך לבטל כל קיסם וקיסם ושמואל אמר עבודה זרה אינה בטלה אלא דרך גדילתה אדרבה דרך גדילתה מי מבטלא אלא ה"ק אין עבודה זרה צריכה לבטל
והכא בעבודת כוכבי' של חליות ובהדיוט שיכול להחזירה קמיפלגי מ"ס כיון דהדיוט יכול להחזירה לא בטלה ומ"ס אין עבודת כוכבים בטלה	והכא בעבודה זרה של חליות ובהדיוט שיכול להחזירה קמיפלגי מ"ס כיון דהדיוט יכול להחזירה לא בטלה ומ"ס אין עבודה זרה בטלה
ה"מ עבודת כוכבים דלאו היינו אורחיה	ה"מ עבודה זרה דלאו היינו אורחיה
רש"י ד"ה אבל חבית - להשקות מהן לחמרים עובדי כוכבים משום דאיתיה	רש"י ד"ה אבל חבית - להשקות מהן לחמרים גוים משום דאיתיה
רש"י ד"ה ונשתרי לך - להשקות מהן לעובדי כוכבים ולא דמיא הך מילתא... רשב"ג אומר מוכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך	רש"י ד"ה ונשתרי לך - להשקות מהן לגוים ולא דמיא הך מילתא... רשב"ג אומר מוכר כולו לגוים חוץ מדמי יין נסך
רש"י ד"ה ישראל ששיפה כו' אסור - שאין ישראל מבטל עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה ישראל ששיפה כו' אסור - שאין ישראל מבטל עבודה זרה.
רש"י ד"ה רב אמר - וקיסם נעשית עבודת כוכבים בפני עצמה	רש"י ד"ה רב אמר - וקיסם נעשית עבודה זרה בפני עצמה
רש"י ד"ה אין עבודת כוכבים צריכה לבטל	רש"י ד"ה אין עבודה זרה צריכה לבטל
רש"י ד"ה לא דכ"ע עובדין לשברים - אפי' שברי עבודת כוכבים מותרין בהנאה למוצאן התם הוא דלא חזינן לה דנשתברה מאיליה דאמרינן עובד כוכבים שברן ואזלינן בתר רובא דהא עבודת כוכבים דנשתברה מאיליה לא שכיחא.	רש"י ד"ה לא דכ"ע עובדין לשברים - אפי' שברי עבודה זרה מותרין בהנאה למוצאן התם הוא דלא חזינן לה דנשתברה מאיליה דאמרינן גוי שברן ואזלינן בתר רובא דהא עבודה זרה דנשתברה מאיליה לא שכיחא.
רש"י ד"ה ה"ג - ואיבעית אימא דכ"ע אין עובדין לשברי שברים והכא בעבודת כוכבים שהיתה של חוליות	רש"י ד"ה ה"ג - ואיבעית אימא דכ"ע אין עובדין לשברי שברים והכא בעבודה זרה שהיתה של חוליות
רש"י ד"ה אין עבודת כוכבים - שנשתברה צריכה לבטל.	רש"י ד"ה אין עבודה זרה - שנשתברה צריכה לבטל.
רש"י ד"ה עובדין לשברים - כל האבנים הנזרקות שם נתוספו על המרקוליס ונעשה גדול עבודת כוכבים וכשהן נושרות הוו שברי עבודת כוכבים והשתא לא חשיב להו תקרובת אלא עבודת כוכבים בפני עצמה.	רש"י ד"ה עובדין לשברים - כל האבנים הנזרקות שם נתוספו על המרקוליס ונעשה גדול עבודה זרה וכשהן נושרות הוו שברי עבודה זרה והשתא לא חשיב להו תקרובת אלא עבודה זרה בפני עצמה.
תוס' ד"ה ארג בו את הבגד אסור בהנאה - ימכר כולו לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו... בני אדם ליקח מן העובד כוכבים ברם הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן העובד כוכבים פירוש ולפיכך אסור למכרו לעובד כוכבים דחיישינן שמא ימכרנו לישראל התם אין דרך ליקח מן העובד כוכבים יין וכן י"ל באפה בו את הפת דרך ליקח פת מן העובד כוכבים.	תוס' ד"ה ארג בו את הבגד אסור בהנאה - ימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו... בני אדם ליקח מן הגוי ברם הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן הגוי פירוש ולפיכך אסור למכרו לגוי דחיישינן שמא ימכרנו לישראל התם אין דרך ליקח מן הגוי יין וכן י"ל באפה בו את הפת דרך ליקח פת מן הגוי.
תוס' ד"ה לא דכ"ע עובדין לשברים - אפי' שברי עבודת כוכבים מותרין בהנאה למוצאן התם לא חזינן דנשתברה מאיליה דאמרינן עובד כוכבים שברן והכא מיירי בראינוה שנשתברה ולא שברה העובד כוכבים וקשה דא"כ מאי מקשה לעיל (דף מא:) לרשב"ל מראש דגון שאני התם שלא שברה עובד כוכבים דהא רשב"ל ושמואל קמו בחד שיטה בשברי עבודת כוכבים לכן נראה... בלא עיקר עבודת כוכבים אבל הכא מיירי... עיקר עבודת כוכבים קיים מותר	תוס' ד"ה לא דכ"ע עובדין לשברים - אפי' שברי עבודה זרה מותרין בהנאה למוצאן התם לא חזינן דנשתברה מאיליה דאמרינן גוי שברן והכא מיירי בראינוה שנשתברה ולא שברה הגוי וקשה דא"כ מאי מקשה לעיל (דף מא:) לרשב"ל מראש דגון שאני התם שלא שברה גוי דהא רשב"ל ושמואל קמו בחד שיטה בשברי עבודה זרה לכן נראה... בלא עיקר עבודה זרה אבל הכא מיירי... עיקר עבודה זרה קיים מותר
נ ע"א
בי ינאי מלכא חרוב אתו עובדי כוכבים אוקימו ביה מרקוליס אתו עובדי כוכבים אחריני	בי ינאי מלכא חרוב אתו גוים אוקימו ביה מרקוליס אתו גוים אחריני
מנין לתקרובת עבודת כוכבים שאין לה בטילה עולמית	מנין לתקרובת עבודה זרה שאין לה בטילה עולמית
אף תקרובת עבודת כוכבים אין לה בטילה	אף תקרובת עבודה זרה אין לה בטילה
מתניתא בידיה עובד כוכבים שהביא אבנים מן המרקוליס	מתניתא בידיה גוי שהביא אבנים מן המרקוליס
רש"י ד"ה נראות עמו - אכתי הוה עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה נראות עמו - אכתי הוה עבודה זרה.
רש"י ד"ה מנין לתקרובת כו' - הלכך לאו עבודת כוכבים עצמה היא דתיסגי להו בביטול.	רש"י ד"ה מנין לתקרובת כו' - הלכך לאו עבודה זרה עצמה היא דתיסגי להו בביטול.
רש"י ד"ה כעין פנים - דומה כלפני' קרי זבח עבוד' כוכבים ואבנים אין עובדין	רש"י ד"ה כעין פנים - דומה כלפני' קרי זבח עבודה זרה ואבנים אין עובדין
תוס' ד"ה בעינן כעין פנים וליכא - לגבי מזבח מיקרו תקרובת עבודת כוכבים לענין שאין יכולין... משום דנעשים עבודת כוכבים עצמה כדלקמן בשמעתין (דף נא.) ובעבודת כוכבים מהני ביטול... של שעוה שמביאין דורון לעבודת כוכבים ומדליקין בפניהם ומשכיבן הכומר מכרם או נתנם לישראל מותר בהנאה ממה נפשך אי תקרובת עבודת כוכבים הוי אפי'	תוס' ד"ה בעינן כעין פנים וליכא - לגבי מזבח מיקרו תקרובת עבודה זרה לענין שאין יכולין... משום דנעשים עבודה זרה עצמה כדלקמן בשמעתין (דף נא.) ובעבודה זרה מהני ביטול... של שעוה שמביאין דורון לעבודה זרה ומדליקין בפניהם ומשכיבן הגלח מכרם או נתנם לישראל מותר בהנאה ממה נפשך אי תקרובת עבודה זרה הוי אפי'
נ ע"ב
אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל	אמר רב עבודה זרה שעובדין אותה במקל
רש"י ד"ה מותרות - דבטלינהו עובד כוכבים.	רש"י ד"ה מותרות - דבטלינהו גוי.
רש"י ד"ה עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל -	רש"י ד"ה עבודה זרה שעובדין אותה במקל -
רש"י ד"ה שבר מקל בפניה חייב - עבודות שבפנים שעבד בהן עבודת כוכבים בין דרכה בכך... דחזי לשם אסור לכל עבודת כוכבים ודבר שאינו	רש"י ד"ה שבר מקל בפניה חייב - עבודות שבפנים שעבד בהן עבודה זרה בין דרכה בכך... דחזי לשם אסור לכל עבודה זרה ודבר שאינו
תוס' בראש העמוד - ואי נוי של עבודת כוכבים היו ולנוי מדליקים אותן ושייך להו ביטול כעבודת כוכבים עצמה מכל מקום מכיון שכיבן הכומר אין לך ביטול גדול מזה דשוב אינו רוצה להדליקן לפני עבודת כוכבים אלא ליהנות הוא מהן ולצורכו נוטלן וחתיכות של שעוה שנותנין נמי לעבודת כוכבים מותרות דאפילו נוי ליכא ותקרובת כעין פנים ליכא ואין הקדש לעבודת כוכבים ולא צריכי ביטול וככרות שמביאין דורון מותרין שהרי אין מביאין לעבודת כוכבים כי אם לשמשים ולכומרים ותקרובת עבודת כוכבים לא הוו שאין דרכן להאכיל לעבודת כוכבים כדורות ראשונים כך נראה לר"י והנך מלבושי כומרים נוי שלהם הוא ולא של עבודת כוכבים ומותרין בלא ביטול וכן כלי שקורין קליצ"א אין משמשין בו לעבודת כוכבים אבל אותן כלי מחתה שמקטרין בו אסור משום משמשי עבודת כוכבים וצריך ביטול משום שמקטרין בו לעבודת כוכבים ומכירתו לאו... והוא הדין למשמשי עבודת כוכבים שאינן בטלים בכך וכן כל כלי נוי של עבודת כוכבים כך פסק... מביאין אותם לשם עבודת כוכבים היו אסורין דכעין פנים... דלפנים קרי זבח עבודת כוכבים ואבנים אין עובדין... משמע בסמוך ואפי' בעבודת כוכבים שדרכה לעובדה במקל	תוס' בראש העמוד - ואי נוי של עבודה זרה היו ולנוי מדליקים אותן ושייך להו ביטול כעבודה זרה עצמה מכל מקום מכיון שכיבן הגלח אין לך ביטול גדול מזה דשוב אינו רוצה להדליקן לפני עבודה זרה אלא ליהנות הוא מהן ולצורכו נוטלן וחתיכות של שעוה שנותנין נמי לעבודה זרה מותרות דאפילו נוי ליכא ותקרובת כעין פנים ליכא ואין הקדש לעבודה זרה ולא צריכי ביטול וככרות שמביאין דורון מותרין שהרי אין מביאין לעבודה זרה כי אם לגלחים ולכומרים ותקרובת עבודה זרה לא הוו שאין דרכן להאכיל לעבודה זרה כדורות ראשונים כך נראה לר"י והנך מלבושי כומרים נוי שלהם הוא ולא של עבודה זרה ומותרין בלא ביטול וכן כלי שקורין קליצ"א אין משמשין בו לעבודה זרה אבל אותן כלי מחתה שמקטרין בו אסור משום משמשי עבודה זרה וצריך ביטול משום שמקטרין בו לעבודה זרה ומכירתו לאו... והוא הדין למשמשי עבודה זרה שאינן בטלים בכך וכן כל כלי נוי של עבודה זרה כך פסק... מביאין אותם לשם עבודה זרה היו אסורין דכעין פנים... דלפנים קרי זבח עבודה זרה ואבנים אין עובדין... משמע בסמוך ואפי' בעבודה זרה שדרכה לעובדה במקל
נא ע"א
אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל	אמר רב עבודה זרה שעובדין אותה במקל
נעשה כמגדל עבודת כוכבים הניחא למ"ד עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד אלא למ"ד עד שתעבד תישתרי דהא לא פלחה א"ל כל אחת ואחת נעשית עבודת כוכבים ותקרובת	נעשה כמגדל עבודה זרה הניחא למ"ד עבודה זרה של נכרי אסורה מיד אלא למ"ד עד שתעבד תישתרי דהא לא פלחה א"ל כל אחת ואחת נעשית עבודה זרה ותקרובת
בעלת מום לעבודת כוכבים שהוא פטור	בעלת מום לעבודה זרה שהוא פטור
חזיא לגבוה בבמה דידהו לעבודת כוכבים מיבעיא	חזיא לגבוה בבמה דידהו לארורה זו מיבעיא
רש"י ד"ה שחט לה חגב - לכל עבודת כוכבים שבעולם בין דרכה בין אין דרכה בכך.	רש"י ד"ה שחט לה חגב - לכל עבודה זרה שבעולם בין דרכה בין אין דרכה בכך.
רש"י ד"ה כמגדל עבודת כוכבים - התוספת על המרקוליס קטן ליעשות מרקוליס גדול ואיסורו משום עבודת כוכבים עצמה ולא משום תקרובת אבל מקל לא איתעביד עבודת כוכבים דעיקרה של עבודת כוכבים לאו מקל נינהו.	רש"י ד"ה כמגדל עבודה זרה - התוספת על המרקוליס קטן ליעשות מרקוליס גדול ואיסורו משום עבודה זרה עצמה ולא משום תקרובת אבל מקל לא איתעביד עבודה זרה דעיקרה של עבודה זרה לאו מקל נינהו.
רש"י ד"ה הא לא פלחה - דהא כולה גידול עבודת כוכבים נינהו.	רש"י ד"ה הא לא פלחה - דהא כולה גידול עבודה זרה נינהו.
רש"י ד"ה ותקרובת לחבירתה - חבירתה משום עבודת כוכבים וניתרת בביטול... לא אתעביד עבודת כוכבים ושרי לגמרי.	רש"י ד"ה ותקרובת לחבירתה - חבירתה משום עבודה זרה וניתרת בביטול... לא אתעביד עבודה זרה ושרי לגמרי.
רש"י ד"ה בתרייתא תשתרי - שהרי עבודת כוכבים נעשית אבל לא נעבדה עדיין.	רש"י ד"ה בתרייתא תשתרי - שהרי עבודה זרה נעשית אבל לא נעבדה עדיין.
רש"י ד"ה תקרובת לעצמה - ובזריקתה נעשית עבודת כוכבים ונעבדת ואפילו אחרונה נאסרת משום עבודת כוכבים עצמה.	רש"י ד"ה תקרובת לעצמה - ובזריקתה נעשית עבודה זרה ונעבדת ואפילו אחרונה נאסרת משום עבודה זרה עצמה.
רש"י ד"ה שבצרן מתחלה - לצורך עבודת כוכבים ובבצירותן עבדה לעבודת כוכבים דהוי כשבר מקל לפניה דדמי לזביחה.	רש"י ד"ה שבצרן מתחלה - לצורך עבודה זרה ובבצירותן עבדה לעבודה זרה דהוי כשבר מקל לפניה דדמי לזביחה.
רש"י ד"ה לכדרכה - לעבודת כוכבים שעבודתה בזביחה	רש"י ד"ה לכדרכה - לעבודה זרה שעבודתה בזביחה
תוס' ד"ה חייב - והוי כמו שוחט בהמה לעבודת כוכבים שחייב לכל עבודת כוכבים שבעולם מטעם... משוחט בהמה בעלת מום לעבודת כוכבים דאמרינן לקמן דפטור אלא ודאי מיירי בעבודת כוכבים שרגילין לעבוד בחגב ודמי לדרכה בכך טפי מבהמה בעלת מום לעבודת כוכבים שאין דרכה בבהמה	תוס' ד"ה חייב - והוי כמו שוחט בהמה לעבודה זרה שחייב לכל עבודה זרה שבעולם מטעם... משוחט בהמה בעלת מום לעבודה זרה דאמרינן לקמן דפטור אלא ודאי מיירי בעבודה זרה שרגילין לעבוד בחגב ודמי לדרכה בכך טפי מבהמה בעלת מום לעבודה זרה שאין דרכה בבהמה
נא ע"ב
מתני' עבודת כוכבים שהיה לה גינה או מרחץ	מתני' עבודה זרה שהיה לה גינה או מרחץ
עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד	עבודה זרה של נוכרי אסורה מיד
עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד מתני' מני	עבודה זרה של נכרי אסורה מיד מתני' מני
בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר	בכלים שנשתמשו בהן לעבודה זרה הכתוב מדבר
מכאן אמרו עבודת כוכבים של עובד כוכבים אינה אסורה עד שתיעבד	מכאן אמרו עבודה זרה של נכרי אינה אסורה עד שתיעבד
חילוף הדברים עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד ושל ישראל עד שתיעבד אמר מר בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר	חילוף הדברים עבודה זרה של נכרי אסורה מיד ושל ישראל עד שתיעבד אמר מר בכלים שנשתמשו בהן לעבודה זרה הכתוב מדבר
רש"י ד"ה בשעת היתר - כזובח על פני השדה לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה בשעת היתר - כזובח על פני השדה לעבודה זרה.
רש"י ד"ה קלקלין - מחיצה היא פרוסה לפני עבודת כוכבים וקלקלין	רש"י ד"ה קלקלין - מחיצה היא פרוסה לפני עבודה זרה וקלקלין
רש"י ד"ה אי נימא - לפנים מקלקלין דידיה כשאר עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה אי נימא - לפנים מקלקלין דידיה כשאר עבודה זרה.
רש"י ד"ה נהנין ממנה שלא בטובה - שלא יעלו שכר לכומרים דאין הקדש לעבודת כוכבים כדאמרן	רש"י ד"ה נהנין ממנה שלא בטובה - שלא יעלו שכר לכומרים דאין הקדש לעבודה זרה כדאמרן
רש"י ד"ה עובדיה - עובדי כוכבים העובדין אותה	רש"י ד"ה עובדיה - גוים העובדין אותה
רש"י ד"ה כ"ש ארישא - דכיון דכולה דעבודת כוכבים אסור לתת שכר.	רש"י ד"ה כ"ש ארישא - דכיון דכולה דעבודה זרה אסור לתת שכר.
רש"י ד"ה בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר -	רש"י ד"ה בכלים שנשתמשו בהן לעבודה זרה הכתוב מדבר -
רש"י ד"ה מכאן אמרו עבודת כוכבים של עובד כוכבים - ולקמן פריך הא בכלים אוקימתה עבודת כוכבים מנלן דעד שתיעבד.	רש"י ד"ה מכאן אמרו עבודה זרה של נכרי - ולקמן פריך הא בכלים אוקימתה עבודה זרה מנלן דעד שתיעבד.
נב ע"א
מכאן אמרו עבודת כוכבים של עובד כוכבים אינה אסורה	מכאן אמרו עבודה זרה של נכרי אינה אסורה
ורבי ישמעאל אשכחן עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאין אסורה עד שתעבד דישראל דאסורה מיד מנא ליה סברא הוא מדעובד כוכבים עד שתעבד	ורבי ישמעאל אשכחן עבודה זרה של נכרי דאין אסורה עד שתעבד דישראל דאסורה מיד מנא ליה סברא הוא מדנכרי עד שתעבד
לא מיתסרא ואימא כדעובד כוכבים אמר קרא	לא מיתסרא ואימא כדנכרי אמר קרא
ור"ע עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאסורה מיד	ור"ע עבודה זרה של נכרי דאסורה מיד
מנין לעובד כוכבים שפוסל אלוהו	מנין לגוי שפוסל אלוהו
ור"ע אשכחן עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאסורה מיד	ור"ע אשכחן עבודה זרה של נכרי דאסורה מיד
דא"ר יצחק מנין לעבודת כוכבים של ישראל שטעונה גניזה	דא"ר יצחק מנין לעבודה זרה של ישראל שטעונה גניזה
אמר רב מנין לעבודת כוכבים של ישראל שטעונה גניזה	אמר רב מנין לעבודה זרה של ישראל שטעונה גניזה
ריתך כלי לעבודת כוכבים מהו עבודת כוכבים דמאן אילימא עבודת כוכבים דעובד כוכבים בין לר' ישמעאל ובין לר"ע משמשי עבודת כוכבים הן ומשמשי עבודת כוכבים אין אסורין עד שיעבדו אלא עבודת כוכבים דישראל אליבא דמאן	ריתך כלי לעבודה זרה מהו עבודה זרה דמאן אילימא עבודה זרה דנכרי בין לר' ישמעאל ובין לר"ע משמשי עבודה זרה הן ומשמשי עבודה זרה אין אסורין עד שיעבדו אלא עבודה זרה דישראל אליבא דמאן
ל לא הדרא טומאה דעבודת כוכבים משום חומרא דעבודת כוכבים מי שויוה רבנן כטומאה דאורייתא או לא תיקו בעי מיניה ר' יוחנן מר' ינאי תקרובת עבודת כוכבים של אוכלים	ל לא הדרא טומאה דעבודה זרה משום חומרא דעבודה זרה מי שויוה רבנן כטומאה דאורייתא או לא תיקו בעי מיניה ר' יוחנן מר' ינאי תקרובת עבודה זרה של אוכלים
ותיבעי ליה עבודת כוכבי' גופה עבודת כוכבים גופה לא מיבעיא ליה	ותיבעי ליה עבודה זרה גופה עבודה זרה גופה לא מיבעיא ליה
רש"י ד"ה ואימא כדעובד כוכבים - עד שתעבד.	רש"י ד"ה ואימא כדנכרי - עד שתעבד.
רש"י ד"ה ה"ק פיסלו לאלוה - שיפה לעבודת כוכבים לא תחמוד.	רש"י ד"ה ה"ק פיסלו לאלוה - שיפה לעבודה זרה לא תחמוד.
רש"י ד"ה בין לר' ישמעאל כו' - משמשי עבודת כוכבים של עובד כוכבים אין אסורין עד שיעבדו... ור"ע בעבודת כוכבים עצמה פליג אבל בכלים לא פליג.	רש"י ד"ה בין לר' ישמעאל כו' - משמשי עבודה זרה של נכרי אין אסורין עד שיעבדו... ור"ע בעבודה זרה עצמה פליג אבל בכלים לא פליג.
רש"י ד"ה משמשין - דישראל ממשמשי עבודת כוכבים דעובד כוכבים גמר ולא מיתסר עד שישתמשו בהן לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה משמשין - דישראל ממשמשי עבודה זרה דנכרי גמר ולא מיתסר עד שישתמשו בהן לעבודה זרה.
רש"י ד"ה חזרו לטומאתן ישנה - כלי שנשתמשו בו לעבודת כוכבים ואמרי' במסכת שבת... וחזר וריתכן לעבודת כוכבים ועדיין לא נשתמשו בו	רש"י ד"ה חזרו לטומאתן ישנה - כלי שנשתמשו בו לעבודה זרה ואמרי' במסכת שבת... וחזר וריתכן לעבודה זרה ועדיין לא נשתמשו בו
רש"י ד"ה אבל טומאת - עבודת כוכבים דרבנן היא וקראי אסמכתא בעלמא.	רש"י ד"ה אבל טומאת - עבודה זרה דרבנן היא וקראי אסמכתא בעלמא.
רש"י ד"ה שאר טומאות דרבנן - והאי דנקט עבודת כוכבים שאילה אחרת	רש"י ד"ה שאר טומאות דרבנן - והאי דנקט עבודה זרה שאילה אחרת
רש"י ד"ה תקרובת עבודת כוכבים של אוכלין מהו -	רש"י ד"ה תקרובת עבודה זרה של אוכלין מהו -
רש"י ד"ה ותיבעי לך כלים - שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים אי סלקא טומאה מינייהו	רש"י ד"ה ותיבעי לך כלים - שנשתמשו בהן לעבודה זרה אי סלקא טומאה מינייהו
רש"י ד"ה ותיבעי ליה עבודת כוכבים - של אוכלין	רש"י ד"ה ותיבעי ליה עבודה זרה - של אוכלין
תוס' ד"ה תנהו ענין לכלים - נפקא לן תקרובת עבודת כוכבים וקרא כי כתיב בפעור כתיב שהוא תלוש ונאסר ולהכי תקרובתו אסורה אבל גבי עבודת כוכבים של מחובר	תוס' ד"ה תנהו ענין לכלים - נפקא לן תקרובת עבודה זרה וקרא כי כתיב בפעור כתיב שהוא תלוש ונאסר ולהכי תקרובתו אסורה אבל גבי עבודה זרה של מחובר
נב ע"ב
תקרובת לעבודת כוכבים של אוכלין מאי	תקרובת לעבודה זרה של אוכלין מאי
בית חוניו לאו בית עבודת כוכבים היא	בית חוניו לאו בית עבודה זרה היא
ואמר רב ששת ששקצו לעבודת כוכבים	ואמר רב ששת ששקצו לעבודה זרה
מתני' עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו וישראל אין מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים המבטל עבודת כוכבים מבטל משמשיה	מתני' נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו וישראל אין מבטל עבודה זרה של נכרי המבטל עבודה זרה מבטל משמשיה
מתני ליה ר' לר"ש ברבי עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו א"ל רבי שנית לנו בילדותך עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל	מתני ליה ר' לר"ש ברבי נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו א"ל רבי שנית לנו בילדותך נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל ישראל
ישראל אדעתא דעובד כוכבים פלח כיון דעובד כוכבים מבטל דנפשיה דישראל נמי מבטלה ובזקנותו סבר ישראל אדעתא דנפשיה פלח כי מבטל עובד כוכבים דנפשיה דישראל לא בטיל איכא דמתני לה אסיפא ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים פשיטא	ישראל אדעתא דנכרי פלח כיון דנכרי מבטל דנפשיה דישראל נמי מבטלה ובזקנותו סבר ישראל אדעתא דנפשיה פלח כי מבטל נכרי דנפשיה דישראל לא בטיל איכא דמתני לה אסיפא ישראל אינו מבטל עבודה זרה של נכרי פשיטא
רש"י ד"ה בית חוניו - איכא למ"ד לשם עבודת כוכבים ואיכא למ"ד לש"ש וקמיבעיא ליה לר' יוסי בן שאול אליבא דמ"ד לאו בית עבודת כוכבים היא דאליבא דמ"ד דעבודת כוכבים היא לא קמיבעיא ליה דהשתא להדיוט אסורין כדאמר לעיל בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר לגבוה מיבעיא.	רש"י ד"ה בית חוניו - איכא למ"ד לשם עבודה זרה ואיכא למ"ד לש"ש וקמיבעיא ליה לר' יוסי בן שאול אליבא דמ"ד לאו בית עבודה זרה היא דאליבא דמ"ד דעבודה זרה היא לא קמיבעיא ליה דהשתא להדיוט אסורין כדאמר לעיל בכלים שנשתמשו בהן לעבודה זרה הכתוב מדבר לגבוה מיבעיא.
רש"י ד"ה ואין צ"ל לדבר אחר - כהנים ששימשו לעבודת כוכבים אין צ"ל	רש"י ד"ה ואין צ"ל לדבר אחר - כהנים ששימשו לעבודה זרה אין צ"ל
רש"י ד"ה מקרא היה בידינו - בהנך דעבודת כוכבים דהיכא דמדאורייתא... אע"ג דלאו בית עבודת כוכבים ולא מיתסרי מדאורייתא	רש"י ד"ה מקרא היה בידינו - בהנך דעבודה זרה דהיכא דמדאורייתא... אע"ג דלאו בית עבודה זרה ולא מיתסרי מדאורייתא
רש"י ד"ה כל הכלים - אחז במלכותו במעלו לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה כל הכלים - אחז במלכותו במעלו לעבודה זרה.
רש"י ד"ה הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינ' - מטומאת עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינ' - מטומאת עבודה זרה.
רש"י ד"ה ואמר רב ששת ששיקצו' לעבודת כוכבים - אלמא אע"ג... אע"ג דלאו בית עבודת כוכבים ולא מיתסרי כלים	רש"י ד"ה ואמר רב ששת ששיקצו' לעבודה זרה - אלמא אע"ג... אע"ג דלאו בית עבודה זרה ולא מיתסרי כלים
רש"י ד"ה דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה - מכיון שנכנסו עובדי כוכבים להיכל... וכשנשתמשו בהן לעבודת כוכבים נאסרו.	רש"י ד"ה דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה - מכיון שנכנסו גוים להיכל... וכשנשתמשו בהן לעבודה זרה נאסרו.
רש"י ד"ה ניתברינהו - על יד עובד כוכבים כדי לבטלן.	רש"י ד"ה ניתברינהו - על יד גוים כדי לבטלן.
רש"י ד"ה ונתברינהו - כדי לבטלן מעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה ונתברינהו - כדי לבטלן מעבודה זרה.
רש"י ד"ה ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים - דעובד כוכבים פוסל אלוהו ילפינן ולא ישראל וכל שכן דישראל אינו מבטל עבודת כוכבים דישראל	רש"י ד"ה ישראל אינו מבטל עבודה זרה של גוי - דגוי פוסל אלוהו ילפינן ולא ישראל וכל שכן דישראל אינו מבטל עבודה זרה דישראל
רש"י ד"ה שיש לו לעובד כוכבים בה שותפות - ובזקנותו	רש"י ד"ה שיש לו לגוי בה שותפות - ובזקנותו
תוס' ד"ה כיון דאיסורה בטיל - בכלים של תקרובת עבודת כוכבים שאין להם בטול ודלא כפ"ה שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים.	תוס' ד"ה כיון דאיסורה בטיל - בכלים של תקרובת עבודה זרה שאין להם בטול ודלא כפ"ה שנשתמשו בהן לעבודה זרה.
נג ע"א
ישראל הוא דלא מבטל דעובד כוכבים אבל עובד כוכבים דנפשיה מבטל איכא דמתני לה אברייתא ר"ש בן מנסיא אומר עבודת כוכבים של ישראל	ישראל הוא דלא מבטל דנכרי אבל נכרי דנפשיה מבטל איכא דמתני לה אברייתא ר"ש בן מנסיא אומר עבודה זרה של ישראל
אלא שיש לו לעובד כוכבים בה שותפות	אלא שיש לו לגוי בה שותפות
מחלוקת בצורף עובד כוכבים אבל בצורף ישראל	מחלוקת בצורף גוי אבל בצורף ישראל
אבל צורף עובד כוכבים דברי הכל לא ביטל	אבל צורף גוי דברי הכל לא ביטל
למי שעתיד לעובדה ומנו צורף עובד כוכבים וש"מ	למי שעתיד לעובדה ומנו צורף גוי וש"מ
הלוקח גרוטאות מן העובדי כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים	הלוקח גרוטאות מן הגוים ומצא בהן עבודה זרה
אי אמרת בצורף עובד כוכבים מחלוקת	אי אמרת בצורף גוי מחלוקת
זבין אדעתא דעבודת כוכבים לא זבין	זבין אדעתא דעבודה זרה לא זבין
רש"י ד"ה א"ר הילל לא נצרכה - שאינו יכול לבטל חלקו של עובד כוכבים שאפילו שלו אין יכול לבטל אלא למידק מינה ישראל הוא דלא מבטל חלק העובד כוכבים אבל עובד כוכבים יכול לבטל חלק עצמו ולא אמרינן כי היכי דחלקו של ישראל לא בטיל חלק של עובד כוכבים נמי לא בטיל.	רש"י ד"ה א"ר הילל לא נצרכה - שאינו יכול לבטל חלקו של גוי שאפילו שלו אין יכול לבטל אלא למידק מינה ישראל הוא דלא מבטל חלק הגוי אבל גוי יכול לבטל חלק עצמו ולא אמרינן כי היכי דחלקו של ישראל לא בטיל חלק של גוי נמי לא בטיל.
רש"י ד"ה שיש לו לעובד כוכבים בה שותפות - אפילו ביטל עובד כוכבים חלקו ההוא דישראל לא בטיל.	רש"י ד"ה שיש לו לגוי בה שותפות - אפילו ביטל גוי חלקו ההוא דישראל לא בטיל.
רש"י ד"ה וקמ"ל ישראל אדעתא דנפשיה פלח - ולא תלי בדעת עובד כוכבים.	רש"י ד"ה וקמ"ל ישראל אדעתא דנפשיה פלח - ולא תלי בדעת נכרי.
ב והשלך.	ב והשלך.
רש"י ד"ה אינה בטילה - כל הני ביטולי בעובד כוכבים קמיירי.	רש"י ד"ה אינה בטילה - כל הני ביטולי בגוי קמיירי.
רש"י ד"ה וקלל במלכו - מקלל את עבודת כוכבים שלו ומבזה אותה.	רש"י ד"ה וקלל במלכו - מקלל את עבודה זרה שלו ומבזה אותה.
רש"י ד"ה ואל ארץ יביט - חוזר ועובד עבודת כוכבים שלו.	רש"י ד"ה ואל ארץ יביט - חוזר ועובד עבודה זרה שלו.
רש"י ד"ה בצורף עובד כוכבים - שמכרה עובד כוכבים לצורף חבירו התם קאמרי רבנן דלא בטלה דסבר המוכר כיון דלוקח זה עובד כוכבים הוא פלח לה ולא תבר לה.	רש"י ד"ה בצורף גוי - שמכרה גוי לצורף חבירו התם קאמרי רבנן דלא בטלה דסבר המוכר כיון דלוקח זה גוי הוא פלח לה ולא תבר לה.
רש"י ד"ה אבל מכרה עובד כוכבים לצורף ישראל	רש"י ד"ה אבל מכרה גוי לצורף ישראל
רש"י ד"ה מ"ט דמ"ד ביטל - בלעובדה הא בהדיא אמר ליה לשם עבודת כוכבים אלמא לא אפקיה מוכר מכלל עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה מ"ט דמ"ד ביטל - בלעובדה הא בהדיא אמר ליה לשם עבודה זרה אלמא לא אפקיה מוכר מכלל עבודה זרה.
רש"י ד"ה ומנו צורף ישראל - הדר מזבין לה לעובד כוכבים ופלח לה ור' סבר כיון דצורף ישראל הוא מידע ידע האי עובד כוכבים דסתמא	רש"י ד"ה ומנו צורף ישראל - הדר מזבין לה לגוי ופלח לה ור' סבר כיון דצורף ישראל הוא מידע ידע האי גוי דסתמא
רש"י ד"ה לא - ולאשמועינן דבצורף עובד כוכבים הוא דפליגי	רש"י ד"ה לא - ולאשמועינן דבצורף גוי הוא דפליגי
רש"י ד"ה אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר - לעובד כוכבים ויבטלנה ואחר כך אם ירצה יקחנה ממנו ואע"ג דמשך לא אמרינן עבודת כוכבים של ישראל היא ואינה בטילה דהא משיכה בטעות הואי דלא ידע שיש בהן עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר - לגוי ויבטלנה ואחר כך אם ירצה יקחנה ממנו ואע"ג דמשך לא אמרינן עבודה זרה של ישראל היא ואינה בטילה דהא משיכה בטעות הואי דלא ידע שיש בהן עבודה זרה.
רש"י ד"ה אם משנתן מעות משך - יוליך הנאה לים המלח ואין רשאי להחזירה לעובד כוכבים וליטול מעותיו... אע"ג דזבין עובד כוכבים לישראל קתני אסורה דלא בטלה.	רש"י ד"ה אם משנתן מעות משך - יוליך הנאה לים המלח ואין רשאי להחזירה לגוי וליטול מעותיו... אע"ג דזבין גוי לישראל קתני אסורה דלא בטלה.
רש"י ד"ה שאני התם - דהאי עובד כוכבים אדעתא דעבודת כוכבים לא זבין לא ידע שיש שם עבודת כוכבים אבל היכא דזבין עבודת כוכבים לבדה לצורף ישראל	רש"י ד"ה שאני התם - דהאי גוי אדעתא דעבודה זרה לא זבין לא ידע שיש שם עבודה זרה אבל היכא דזבין עבודה זרה לבדה לצורף ישראל
רש"י ד"ה לוה עליה - עובד כוכבים אפילו מצורף ישראל.	רש"י ד"ה לוה עליה - גוי אפילו מצורף ישראל.
תוס' ד"ה אבל בצורף ישראל - לאו דווקא צורף דאפי' שאינו צורף נמי דכל ישראל לגבי עבודת כוכבים כצורפין מדמותיב... איידי דנקט צורף עובד כוכבים נקט נמי צורף ישראל.	תוס' ד"ה אבל בצורף ישראל - לאו דווקא צורף דאפי' שאינו צורף נמי דכל ישראל לגבי עבודה זרה כצורפין מדמותיב... איידי דנקט צורף גוי נקט נמי צורף ישראל.
תוס' ד"ה או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת - למ"ד מחלוקת בצורף עובד כוכבים אלמא בין בזו... כלומר לצורף עובד כוכבים א"כ תקשי למ"ד בצורף ישראל פליגי והוה ליה למימר תינח למ"ד בצורף עובד כוכבים מחלוקת... ותקשי למ"ד בצורף עובד כוכבים דוקא פליגי דלא אתיא ברייתא כפשטיה ודחי כלומר אפי' למ"ד דבצורף עובד כוכבים דוקא פליגי	תוס' ד"ה או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת - למ"ד מחלוקת בצורף גוי אלמא בין בזו... כלומר לצורף גוי א"כ תקשי למ"ד בצורף ישראל פליגי והוה ליה למימר תינח למ"ד בצורף גוי מחלוקת... ותקשי למ"ד בצורף גוי דוקא פליגי דלא אתיא ברייתא כפשטיה ודחי כלומר אפי' למ"ד דבצורף גוי דוקא פליגי
נג ע"ב
משום דסבר אי עובד כוכבים שקיל לה מפלח פלח לה אי ישראל שקלה איידי דדמיה יקרין מזבין לה לעובד כוכבים ופלח לה	משום דסבר אי גוי שקיל לה מפלח פלח לה אי ישראל שקלה איידי דדמיה יקרין מזבין לה לגוי ופלח לה
להשתחות לה ובא עובד כוכבים והשתחוה לה	להשתחות לה ובא גוי והשתחוה לה
דניחא להו בעבודת כוכבים וכי אתו עובדי כוכבים שליחותא דידהו עבדי ה"נ ישראל שזקף לבינה גליא דעתיה דניחא ליה בעבודת כוכבים וכי אתא עובד כוכבים ופלח לה	דניחא להו בעבודה זרה וכי אתו גוים שליחותא דידהו עבדי ה"נ ישראל שזקף לבינה גליא דעתיה דניחא ליה בעבודה זרה וכי אתא גוי ופלח לה
מתני' עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה	מתני' עבודה זרה שהניחוה עובדיה
בית נמרוד הרי היא כעבודת כוכבים שהניחוה	בית נמרוד הרי היא כעבודה זרה שהניחוה
ה"מ עבודת כוכבים דזילא ביה מלתא	ה"מ עבודה זרה דזילא ביה מלתא
ה"מ עבודת כוכבים דכיון דפלחה זילא ביה	ה"מ עבודה זרה דכיון דפלחה זילא ביה
רש"י ד"ה ה"ק אם עתידין לחזור - הרי היא אסורה כאותה עבודת כוכבים של אמוריים שיצאו למלחמה ודימו לחזור לפיכך נאסרו עבודת כוכבים שלהם בהנאה	רש"י ד"ה ה"ק אם עתידין לחזור - הרי היא אסורה כאותה עבודה זרה של אמוריים שיצאו למלחמה ודימו לחזור לפיכך נאסרו עבודה זרה שלהם בהנאה
רש"י ד"ה מלתא אגב אורחיה קמ"ל - דילפינן איסור דעבודת כוכבים מאותן שבימי יהושע לכל דבריה.	רש"י ד"ה מלתא אגב אורחיה קמ"ל - דילפינן איסור דעבודה זרה מאותן שבימי יהושע לכל דבריה.
רש"י ד"ה להשתחוות לה - ולא השתחוה לה ובא העובד כוכבים והשתחוה לה אסורה	רש"י ד"ה להשתחוות לה - ולא השתחוה לה ובא הגוי והשתחוה לה אסורה
רש"י ד"ה מכדי עבודת כוכבים של עובד כוכבים בביטול סגי לה - וקיימא לן עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים על כרחו ליכפינהו לעובדי כוכבים וליבטלינהו.	רש"י ד"ה מכדי עבודה זרה של נכרי בביטול סגי לה - וקיימא לן נכרי מבטל עבודה זרה על כרחו ליכפינהו לגוים וליבטלינהו.
רש"י ד"ה שליחותייהו עבדי - הלכך הויא עבודת כוכבים של ישראל ואינה בטילה עולמית.	רש"י ד"ה שליחותייהו עבדי - הלכך הויא עבודה זרה של ישראל ואינה בטילה עולמית.
רש"י ד"ה בימוסיאות של מלכים - מושיבין שם עבודת כוכבים והוא משתחוה לה.	רש"י ד"ה בימוסיאות של מלכים - מושיבין שם עבודה זרה והוא משתחוה לה.
רש"י ד"ה מפני שמעמידין אותה - שאינן מוכנות למושב עבודת כוכבים כל שעה אלא לאותה שעה	רש"י ד"ה מפני שמעמידין אותה - שאינן מוכנות למושב עבודה זרה כל שעה אלא לאותה שעה
רש"י ד"ה בית נמרוד - מגדל שבנו דור הפלגה לעבודת כוכבים ונמרוד היה מלך עליהם.	רש"י ד"ה בית נמרוד - מגדל שבנו דור הפלגה לעבודה זרה ונמרוד היה מלך עליהם.
רש"י ד"ה ומהלכין בדרך אחרת - ואין חוששין להן הלכך לאו משמשי עבודת כוכבים חשיבי.	רש"י ד"ה ומהלכין בדרך אחרת - ואין חוששין להן הלכך לאו משמשי עבודה זרה חשיבי.
רש"י ד"ה לא איכפת ליה - לעובד כוכבים אי נשבר דאכתי חזי למושב עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה לא איכפת ליה - לגוי אי נשבר דאכתי חזי למושב עבודה זרה.
רש"י ד"ה מזבח - שמקריבין עליו זבח לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה מזבח - שמקריבין עליו זבח לעבודה זרה.
תוס' ד"ה אם עתידין - משום דהויא עבודת כוכבים של ישראל כדמסיק דאלו עבודת כוכבים של עובד כוכבים יש לה ביטול דהא ודאי עובד כוכבים שהניח עבודת כוכבים אע"פ שדעתו היה לחזור ולא בטלה יכולה להתבטל ע"י עובד כוכבים אחר ומה שפירש רש"י נמי בסמוך הרי היא כמלחמת יהושע שדימו העובדי כוכבים לחזור לא פירש	תוס' ד"ה אם עתידין - משום דהויא עבודה זרה של ישראל כדמסיק דאלו עבודה זרה של גוי יש לה ביטול דהא ודאי גוי שהניח עבודה זרה אע"פ שדעתו היה לחזור ולא בטלה יכולה להתבטל ע"י גוי אחר ומה שפירש רש"י נמי בסמוך הרי היא כמלחמת יהושע שדימו הגוים לחזור לא פירש
תוס' ד"ה ובא עובד כוכבים והשתחוה - פי' לאותה לבינה עצמה שזקף הישראל אבל בא העובד כוכבים וזקף אחרת	תוס' ד"ה ובא גוי והשתחוה - פי' לאותה לבינה עצמה שזקף הישראל אבל בא הגוי וזקף אחרת
תוס' ד"ה והולכים דרך אחרת - והכומרים שעבדום לא עשאום עבודת כוכבים אלא לצורך המלכים	תוס' ד"ה והולכים דרך אחרת - והכומרים שעבדום לא עשאום עבודה זרה אלא לצורך המלכים
נד ע"א
כגון שאנסוהו עובדי כוכבים והשתחוה לבהמתו	כגון שאנסוהו גוים והשתחוה לבהמתו
בימוסיאות של עובדי כוכבים בשעת הגזרה אף על פי שהגזרה בטלה אותן בימוסיאות לא בטלו אמר להו אי משום הא לא תסייען אימר ישראל מומר הוה ופלח לה ברצון רב אשי אמר לא תימא אימר אלא ודאי ישראל מומר הוה ופלח לה ברצון חזקיה אמר כגון שניסך לעבודת כוכבים יין על קרניה	בימוסיאות של גוים בשעת השמד אף על פי שהשמד בטל אותן בימוסיאות לא בטלו אמר להו אי משום הא לא תסייען אימר ישראל משומד הוה ופלח לה ברצון רב אשי אמר לא תימא אימר אלא ודאי ישראל משומד הוה ופלח לה ברצון חזקיה אמר כגון שניסך לעבודה זרה יין על קרניה
היתה בהמת חבירו רבוצה בפני עבודת כוכבים	היתה בהמת חבירו רבוצה בפני עבודה זרה
רש"י ד"ה שעת גזרה - פרהסיא הוא ואונס הוא.	רש"י ד"ה שעת שמד - פרהסיא הוא ואונס הוא.
רש"י ד"ה ודאי ישראל מומר - דא"א בכל העובדין שלא יהא בהן אחד מומר אחרי שרואה את ישראל ידם מטה נוטה לבו לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה ודאי ישראל משומד - דא"א בכל העובדין שלא יהא בהן אחד משומד אחרי שרואה את ישראל ידם מטה נוטה לבו לעבודה זרה.
רש"י ד"ה חזקיה אמר - כגון שניסך לעבודת כוכבים בין קרניה של בהמת חברו	רש"י ד"ה חזקיה אמר - כגון שניסך לעבודה זרה בין קרניה של בהמת חברו
רש"י ד"ה והאי נעבד הואי - שעשה את הבהמה עצמה עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה והאי נעבד הואי - שעשה את הבהמה עצמה עבודה זרה.
רש"י ד"ה והאי בימוס בעלמא - מיתסרי משום משמשי עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה והאי בימוס בעלמא - מיתסרי משום משמשי עבודה זרה.
רש"י ד"ה כגון שניסך לה - שעשה עבודת כוכבים ועשה בה מעשה	רש"י ד"ה כגון שניסך לה - שעשה עבודה זרה ועשה בה מעשה
רש"י ד"ה סימן אחד - לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה סימן אחד - לעבודה זרה.
רש"י ד"ה אי נימא מכהנים - שאנסום מלכי ישראל לעשות כומרים לעבודת כוכבים וכתיב	רש"י ד"ה אי נימא מכהנים - שאנסום מלכי ישראל לעשות כומרים לעבודה זרה וכתיב
רש"י ד"ה מאבני מזבח - דשיקצום מלכי יון לעבודת כוכבים ואע"ג דהקדש הוו ולא יכול העובד כוכבים לאסרן	רש"י ד"ה מאבני מזבח - דשיקצום מלכי יון לעבודה זרה ואע"ג דהקדש הוו ולא יכול הגוי לאסרן
רש"י ד"ה דלמא כר"פ - שיצאו לחולין וקנאום העובדי כוכבים ויכלו לאסרן.	רש"י ד"ה דלמא כר"פ - שיצאו לחולין וקנאום הגוים ויכלו לאסרן.
תוס' ד"ה כגון שאנסוהו עובדי כוכבים והשתחוה לבהמה	תוס' ד"ה כגון שאנסוהו גוים והשתחוה לבהמה
תוס' ד"ה מתקיף לה - בסמוך מבימוסיאות בשעת הגזרה דאסורות אפילו ר' זירא נמי יודע בזה כיון דבשעת הגזרה הוא חייבין למסור... חייב למסור עצמו עבודת כוכבים קרינא ביה	תוס' ד"ה מתקיף לה - בסמוך מבימוסיאות בשעת השמד דאסורות אפילו ר' זירא נמי יודע בזה כיון דבשעת השמד הוא חייבין למסור... חייב למסור עצמו עבודה זרה קרינא ביה
תוס' ד"ה הא בצנעא הא בפרהסיא - כרבי ישמעאל דשרי נמי עבודת כוכבים בצנעא וקשיא דחס ושלום שנפסוק עבודת כוכבים יעבור ואל יהרג... ואל יהרג חוץ מעבודת כוכבים וגלוי עריות... בפני פיקוח נפש אלא עבודת כוכבים וגלוי עריות	תוס' ד"ה הא בצנעא הא בפרהסיא - כרבי ישמעאל דשרי נמי עבודה זרה בצנעא וקשיא דחס ושלום שנפסוק עבודה זרה יעבור ואל יהרג... ואל יהרג חוץ מעבודה זרה וגלוי עריות... בפני פיקוח נפש אלא עבודה זרה וגלוי עריות
תוס' ד"ה היתה בהמת חברו רבוצה לפני עבודת כוכבים -	תוס' ד"ה היתה בהמת חברו רבוצה לפני עבודה זרה -
נד ע"ב
עשאן חליפין לעבודת כוכבים אסרן	עשאן חליפין לעבודה זרה אסרן
דהויא להו עבודת כוכבים ושביעית שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין עבודת כוכבים הא דאמרן	דהויא להו עבודה זרה ושביעית שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין עבודה זרה הא דאמרן
אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה	אם אין רצונו בעבודה זרה למה אינו מבטלה
אין רצונו בעבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלה	אין רצונו בעבודה זרה מפני מה אינו מבטלה
ואותו בית עבודת כוכבים לא נשרף	ואותו בית עבודה זרה לא נשרף
רש"י ד"ה חפר בו בורות - לעבודת כוכבים אסרה אף להדיוט.	רש"י ד"ה חפר בו בורות - לעבודה זרה אסרה אף להדיוט.
רש"י ד"ה חליפין - החליפן בעבודת כוכבים שהיתה לו עבודת כוכבים והחליפה לעובד כוכבים בבהמתו.	רש"י ד"ה חליפין - החליפן בעבודה זרה שהיתה לו עבודה זרה והחליפה לגוי בבהמתו.
רש"י ד"ה אף אנו מחזיקין ידיהן - אם היינו רואין ששאר עבודות כוכבים חריבות מעצמן	רש"י ד"ה אף אנו מחזיקין ידיהן - אם היינו רואין ששאר עבודה זרה חריבות מעצמן
תוס' ד"ה משום דהויא עבודת כוכבים ושביעית שני כתובין הבאים כאחד - תימה הא אין שניהם שוין דעבודת כוכבים חליפי חליפין אסורין	תוס' ד"ה משום דהויא עבודה זרה ושביעית שני כתובין הבאים כאחד - תימה הא אין שניהם שוין דעבודה זרה חליפי חליפין אסורין
נה ע"א
לבי ולבך ידע דעבודת כוכבים לית בה מששא	לבי ולבך ידע דעבודה זרה לית בה מששא
הלך זה לבית עבודת כוכבים אמרו יסורין	הלך זה לבית עבודה זרה אמרו יסורין
האיכא בית עבודת כוכבים באתרין	האיכא בית עבודה זרה באתרין
לוקחין גת בעוטה מן העובד כוכבים אף על פי	לוקחין גת בעוטה מן הנכרי אף על פי
והשאר מותר דורכין עם העובד כוכבים בגת	והשאר מותר דורכין עם הנכרי בגת
רש"י ד"ה אגריפס שר צבא - עובד כוכבים היה ממונה על ראשי גייסות	רש"י ד"ה אגריפס שר צבא - גוי היה ממונה על ראשי גייסות
רש"י ד"ה דאזלי כי מתברי - פסחים ההולכין לעבודת כוכבים שנתפרקו איבריהן	רש"י ד"ה דאזלי כי מתברי - פסחים ההולכין לעבודה זרה שנתפרקו איבריהן
רש"י ד"ה גת בעוטה - שבעטה ודרכה עובד כוכבים.	רש"י ד"ה גת בעוטה - שבעטה ודרכה גוי.
רש"י ד"ה מה שבבור אסור - אם נגע בו העובד כוכבים אחרי כן	רש"י ד"ה מה שבבור אסור - אם נגע בו הגוי אחרי כן
רש"י ד"ה דורכין עם העובד כוכבים בגת - ולא אמרינן... שמשעה שדרך בהן העובד כוכבים מעט נטמאו ומשום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא שהעובד כוכבים לא נצטווה על כך.	רש"י ד"ה דורכין עם הנכרי בגת - ולא אמרינן... שמשעה שדרך בהן הנכרי מעט נטמאו ומשום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא שהגוי לא נצטווה על כך.
תוס' ד"ה לוקחין גת בעוטה - דין אחר שאפי' נגע עובד כוכבים בקילוח המושך	תוס' ד"ה לוקחין גת בעוטה - דין אחר שאפי' נגע גוי בקילוח המושך
תוס' ד"ה ירד לבור מה שבבור אסור - פ"ה אם נגע בו עובד כוכבים אחרי כן משמע מתוך פירושו דר"ל והשאר מותר ואפי' יגע בו עובד כוכבים וכן נראה... שאינו נאסר כשנגע העובד כוכבים במה שבבור ע"י נצוק אבל ודאי אם נגע העובד כוכבים הוי אסור במגע עובד כוכבים דשפיר הוי קרוי... דרב הונא איירי במגע עובד כוכבים דמתני' נמי... דהשאר מותר אף בנגיעת עובד כוכבים והשתא ניחא דליכא לשנויי בגמ' דמתניתין לא מיירי במגע עובד כוכבים ורב הונא איירי במגע עובד כוכבים דע"כ מתני' נמי מיירי במגע עובד כוכבים כדפרישית... אסור אף בלא נגיעת עובד כוכבים מטעם כחו של עובד כוכבים דגזרי ביה רבנן	תוס' ד"ה ירד לבור מה שבבור אסור - פ"ה אם נגע בו גוי אחרי כן משמע מתוך פירושו דר"ל והשאר מותר ואפי' יגע בו גוי וכן נראה... שאינו נאסר כשנגע הגוי במה שבבור ע"י נצוק אבל ודאי אם נגע הגוי הוי אסור במגע גוי דשפיר הוי קרוי... דרב הונא איירי במגע גוי דמתני' נמי... דהשאר מותר אף בנגיעת גוי והשתא ניחא דליכא לשנויי בגמ' דמתניתין לא מיירי במגע גוי ורב הונא איירי במגע גוי דע"כ מתני' נמי מיירי במגע גוי כדפרישית... אסור אף בלא נגיעת גוי מטעם כחו של גוי דגזרי ביה רבנן
תוס' ד"ה והשאר מותר - גת של אבן שזפתה עובד כוכבים ינגב ושל עץ	תוס' ד"ה והשאר מותר - גת של אבן שזפתה גוי ינגב ושל עץ
תוס' ד"ה דורכין עם העובד כוכבים בגת - פ"ה ומשום גרם טומאה ליכא דמשעה שדרך בהן עובד כוכבים מעט נטמאו... דקתני דורכין עם העובד כוכבים בגת הדא	תוס' ד"ה דורכין עם הנכרי בגת - פ"ה ומשום גרם טומאה ליכא דמשעה שדרך בהן גוי מעט נטמאו... דקתני דורכין עם הנכרי בגת הדא
נה ע"ב
לוקחים גת בעוטה מן העובד כוכבים ואע"פ	לוקחים גת בעוטה מן הנכרי ואע"פ
אין בוצרין עם העובד כוכבים בגת	אין בוצרין עם הנוכרי בגת
דורכים עם העובד כוכבים בגת ולא חיישינן לדרב הונא וחזרו לומר דב"ד אין דורכין עם העובד כוכבים בגת	דורכים עם הנכרי בגת ולא חיישינן לדרב הונא וחזרו לומר דב"ד אין דורכין עם הנכרי בגת
רש"י ד"ה וישראל - אבל עובד כוכבים לאו עובר עבירה הוא שלא נצטווה.	רש"י ד"ה וישראל - אבל גוי לאו עובר עבירה הוא שלא נצטווה.
רש"י ד"ה אין בוצרין עם העובד כוכבים כו' - וה"ה לישראל	רש"י ד"ה אין בוצרין עם הנכרי כו' - וה"ה לישראל
רש"י ד"ה אבל דורכין עם העובד כוכבים - דכיון דכבר נטמאו ועובד כוכבים לאו עובר עבירה הוא	רש"י ד"ה אבל דורכין עם הנכרי - דכיון דכבר נטמאו וגוי לאו עובר עבירה הוא
תוס' ד"ה א"ר הונא יין כיון שהתחיל לימשך כו' - לוקחין יין בגיגיות העובדי כוכבים המלאות ענבים דרוכות למה אין לנו לחוש כי שמא כבר המשיכו העובדי כוכבים יין מהם... בהלכות דורכין עם העובד כוכבים ומסייעין אותו... רוצין למצוא חן בעיני העובדי כוכבים והיו העובדי כוכבים דורכים עמהם... שלא לדרוך עובד כוכבים יין ישראל כלל... וכ"נ דברזא שעושין העובדי כוכבים בגיגית למשוך היין חשוב המשכה כמו גרגותני והקונה יין מגיתות העובדי כוכבים צריך ליזהר	תוס' ד"ה א"ר הונא יין כיון שהתחיל לימשך כו' - לוקחין יין בגיגיות הגוים המלאות ענבים דרוכות למה אין לנו לחוש כי שמא כבר המשיכו הגוים יין מהם... בהלכות דורכין עם הנכרי ומסייעין אותו... רוצין למצוא חן בעיני הגוים והיו הגוים דורכים עמהם... שלא לדרוך גוי יין ישראל כלל... וכ"נ דברזא שעושין הגוים בגיגית למשוך היין חשוב המשכה כמו גרגותני והקונה יין מגיתות הגוים צריך ליזהר
תוס' ד"ה אין בוצרין עם העובד כוכבים בגת - השתא אין בוצרין עם העובד כוכבים דליכא אלא גרם	תוס' ד"ה אין בוצרין עם הנכרי בגת - השתא אין בוצרין עם הנכרי דליכא אלא גרם
נו ע"א
בוצרין עם העובד כוכבים בגת	בוצרין עם הנכרי בגת
רש"י ד"ה ואין בוצרין עם ישראל כו' - כדקתני סיפא ה"מ דעובד כוכבים אבל דישראל	רש"י ד"ה ואין בוצרין עם ישראל כו' - כדקתני סיפא ה"מ דגוי אבל דישראל
תוס' ד"ה שמותר לגרום טומאה לחולין שבא"י - לגרום טומאה בשל עובד כוכבים אבל בשל ישראל טבולים... כדקתני סיפא ה"מ דעובד כוכבים או ישראל	תוס' ד"ה שמותר לגרום טומאה לחולין שבא"י - לגרום טומאה בשל גוי אבל בשל ישראל טבולים... כדקתני סיפא ה"מ דגוי או ישראל
תוס' ד"ה לימא תלתא תנאי נינהו - אם נתיר כשנגע העובד כוכבים במה שבגת להתיר	תוס' ד"ה לימא תלתא תנאי נינהו - אם נתיר כשנגע הגוי במה שבגת להתיר
נו ע"ב
ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני בעו מיניה מהו לדרוך עם העובד כוכבים בגת אמר להו דורכין עם העובד כוכבים בגת	ההוא ינוקא דתנא עבודה זרה בשית שני בעו מיניה מהו לדרוך עם הנכרי בגת אמר להו דורכין עם הנכרי בגת
דדשו ישראל ועובד כוכבים לההוא חמרא	דדשו ישראל ונכרי לההוא חמרא
תוס' ד"ה אבל אם החזיר גרגותני לגת אסור - לא נודע שנתנסך לעבודת כוכבים א"כ למה יאסור	תוס' ד"ה אבל אם החזיר גרגותני לגת אסור - לא נודע שנתנסך לעבודה זרה א"כ למה יאסור
תוס' ד"ה גרגותני גופה במאי מיתסרא בנצוק ש"מ נצוק חיבור - ומעשה בא לפני רש"י בעובד כוכבים ששפך יין... אינו נאסר במגע עובד כוכבים וא"ת... דאי נגע ביה עובד כוכבים דהוי נאסר... מטעם דנגע ביה עובד כוכבים בגרגותני מתחתיו... החזיר גרגותני שנגע בו עובד כוכבים לגת אסור... אסור בנגיעת עובד כוכבים בבור ומה שבגת אינו נאסר במגע עובד כוכבים אבל לפירוש רשב"ם שפי' מה שבבור נאסר בלא נגיעת עובד כוכבים מטעם כחו של עובד כוכבים בכוונה ומיהו אותו שבגת אינו נאסר מטעם כחו של עובד כוכבים בכוונה... דלמא מטעם כחו של עובד כוכבים הוא אלא ודאי אין כח העובד כוכבים אוסר אלא... א"צ להזכיר מגע עובד כוכבים כלל... עד הברזא והגביה העובד כוכבים לבדו החבית... ומוקמינן לה בעובד כוכבים המערה ופרכינן אי הכי אפי' דגוה דדנא נמי ליתסר ומשני דכח דעובד כוכבים דרבנן ההוא... דהיין שבכלי העובד כוכבים היה יין נסך גמור... שהוא בכלי של עובד כוכבים אבל הכא שהיין שבתוך הכלי אין בו איסור יין נסך גמור אלא מכח עובד כוכבים לא נאסר ההוא דלא נפיק לבראי מטעם נצוק שנתחבר ליין הנאסר ע"י כח עובד כוכבים דלא הוי נצוק ליין נסך ממש.	תוס' ד"ה גרגותני גופה במאי מיתסרא בנצוק ש"מ נצוק חיבור - ומעשה בא לפני רש"י בגוי ששפך יין... אינו נאסר במגע גוי וא"ת... דאי נגע ביה גוי דהוי נאסר... מטעם דנגע ביה גוי בגרגותני מתחתיו... החזיר גרגותני שנגע בו גוי לגת אסור... אסור בנגיעת גוי בבור ומה שבגת אינו נאסר במגע גוי אבל לפירוש רשב"ם שפי' מה שבבור נאסר בלא נגיעת גוי מטעם כחו של גוי בכוונה ומיהו אותו שבגת אינו נאסר מטעם כחו של גוי בכוונה... דלמא מטעם כחו של גוי הוא אלא ודאי אין כח הגוי אוסר אלא... א"צ להזכיר מגע גוי כלל... עד הברזא והגביה הגוי לבדו החבית... ומוקמינן לה בגוי המערה ופרכינן אי הכי אפי' דגוה דדנא נמי ליתסר ומשני דכח דגוי דרבנן ההוא... דהיין שבכלי הגוי היה יין נסך גמור... שהוא בכלי של גוים אבל הכא שהיין שבתוך הכלי אין בו איסור יין נסך גמור אלא מכח גוי לא נאסר ההוא דלא נפיק לבראי מטעם נצוק שנתחבר ליין הנאסר ע"י כח גוי דלא הוי נצוק ליין נסך ממש.
תוס' ד"ה מהו לדרוך עם העובד כוכבים בגת - יש לדקדק מדלא שאלו מהו לדרוך עובד כוכבים עם ישראל משמע שהגת של עובד כוכבים ולא להתיר בשתיה... דנצוק כי האי שאין העובד כוכבים נוגע עתה... יין ביין ימכר לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך	תוס' ד"ה מהו לדרוך עם הנכרי בגת - יש לדקדק מדלא שאלו מהו לדרוך נכרי עם ישראל משמע שהגת של גוי ולא להתיר בשתיה... דנצוק כי האי שאין הגוי נוגע עתה... יין ביין ימכר לגוים חוץ מדמי יין נסך
תוס' ד"ה הוה עובדא בנהרדעא כו' - הבור היה של עובד כוכבים ולא שרי אלא בהנאה	תוס' ד"ה הוה עובדא בנהרדעא כו' - הבור היה של גוי ולא שרי אלא בהנאה
נז ע"א
דהוה בבירם דההוא עובד כוכבים דהוה קא סליק	דהוה בבירם דההוא גוי דהוה קא סליק
שרייה רב לזבוניה לעובדי כוכבים אמרו ליה	שרייה רב לזבוניה לגוים אמרו ליה
הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים שמלו ולא טבלו	הלוקח עבדים מן הגוים שמלו ולא טבלו
יודעין בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה קטנים אינם יודעין בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה	יודעין בטיב עבודה זרה ומשמשיה קטנים אינם יודעין בטיב עבודה זרה ומשמשיה
הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שתשקע עבודת כוכבים מפיהם קמ"ל דלא גופא אר"נ אמר שמואל הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שתשקע עבודת כוכבים מפיהם וכמה א"ר יהושע בן לוי עד שנים עשר חדש איתיביה רבה לר"נ הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים שמלו ולא טבלו	הלוקח עבדים מן הגוים אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שתשקע עבודה זרה מפיהם קמ"ל דלא גופא אר"נ אמר שמואל הלוקח עבדים מן הגוים אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שתשקע עבודה זרה מפיהם וכמה א"ר יהושע בן לוי עד שנים עשר חדש איתיביה רבה לר"נ הלוקח עבדים מן הגוים שמלו ולא טבלו
רש"י ד"ה אי משכחנא תנא דאסר כר' נתן - יין בהנאה במגעו של עובד כוכבים אע"פ שלא נסכו לעבודת כוכבים דניסוך לא הוי	רש"י ד"ה אי משכחנא תנא דאסר כר' נתן - יין בהנאה במגעו של גוי אע"פ שלא נסכו לעבודה זרה דניסוך לא הוי
רש"י ד"ה מדדו - עובד כוכבים ליין של ישראל	רש"י ד"ה מדדו - גוי ליין של ישראל
רש"י ד"ה כר"ש - דשרי מגע של עובד כוכבים שלא נתכוין לנסך.	רש"י ד"ה כר"ש - דשרי מגע של גוי שלא נתכוין לנסך.
רש"י ד"ה וכן בני השפחות - אע"פ שנולדו בבית ישראל ולא גדלו בין העובדי כוכבים בעו מילה	רש"י ד"ה וכן בני השפחות - אע"פ שנולדו בבית ישראל ולא גדלו בין הגוים בעו מילה
תוס' ד"ה אי אשכחנא תנא דשרי כר"ש כו' - דשרי מגעו של עובד כוכבים שלא נתכוין לנסך בשתיה	תוס' ד"ה אי אשכחנא תנא דשרי כר"ש כו' - דשרי מגעו של גוי שלא נתכוין לנסך בשתיה
תוס' ד"ה ה"ג ברוב הספרים - זו חשבינן מגע עובד כוכבים על ידי דבר אחר כמו מגע עובד כוכבים בגופו... והוה לו מגע עובד כוכבים ע"י דבר אחר שלא בכוונה... פירוש כגון אם נגע עובד כוכבים ביין בין בידו בין בקנה עושה יין נסך דדומיא דהכי בזב מטמא אלמא חשיב מגע עובד כוכבים ע"י דבר אחר כמו מגע עובד כוכבים בגופו כל שבזב טהור בעובד כוכבים אינו עושה יין נסך... משום דהוי מגע עובד כוכבים שלא בכוונה... דהוה ליה מגע עובד כוכבים בגופו שלא בכוונה... דרב אסר מגע עובד כוכבים שלא בכוונה... הלכה למעשה דמגע עובד כוכבים על ידי ד"א	תוס' ד"ה ה"ג ברוב הספרים - זו חשבינן מגע גוי על ידי דבר אחר כמו מגע גוי בגופו... והוה לו מגע גוי ע"י דבר אחר שלא בכוונה... פירוש כגון אם נגע גוי ביין בין בידו בין בקנה עושה יין נסך דדומיא דהכי בזב מטמא אלמא חשיב מגע גוי ע"י דבר אחר כמו מגע גוי בגופו כל שבזב טהור בגוי אינו עושה יין נסך... משום דהוי מגע גוי שלא בכוונה... דהוה ליה מגע גוי בגופו שלא בכוונה... דרב אסר מגע גוי שלא בכוונה... הלכה למעשה דמגע גוי על ידי ד"א
נז ע"ב
גדולים ואלו הן קטנים גדולים שיודעין בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה קטנים שאין יודעין בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה	גדולים ואלו הן קטנים גדולים שיודעין בטיב עבודה זרה ומשמשיה קטנים שאין יודעין בטיב עבודה זרה ומשמשיה
אתא עובד כוכבים עייל לחנותא דישראל	אתא גוי עייל לחנותא דישראל
שרייה רבא לזבוני לעובדי כוכבים	שרייה רבא לזבוני לגוים
רש"י ד"ה בשוק - שגזרו על העובדי כוכבים שיהו כזבין לכל דבריהן.	רש"י ד"ה בשוק - שגזרו על הגוים שיהו כזבין לכל דבריהן.
תוס' ד"ה והא וכן קתני - דהן יודעים בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה לא איצטריך למיתני וכן.	תוס' ד"ה והא וכן קתני - דהן יודעים בטיב עבודה זרה ומשמשיה לא איצטריך למיתני וכן.
תוס' ד"ה עד שתשתקע תורת עבודת כוכבים מפיהם - אבל עובדי כוכבים שמלים וטובלים מרצונם ולדעתם נשתקע שם עבודת כוכבים מפיהם מיד ומותר מגען ביין מיד.	תוס' ד"ה עד שתשתקע תורת עבודה זרה מפיהם - אבל גוים שמלים וטובלים מרצונם ולדעתם נשתקע שם עבודה זרה מפיהם מיד ומותר מגען ביין מיד.
תוס' ד"ה לאפוקי מדרב דאמר תינוק בן יומו - קטנים שאין יודעים בטיב עבודת כוכבים ובן יומו לאו דוקא... להשקיע שם עבודת כוכבים מפיהם... אין איסור הנאה במגע עובד כוכבים ביין כי עובדי כוכבים של עכשיו אין רגילין לנסך לעבודת כוכבים וחשובין כאין יודעין בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה והוו להו כתינוק בן יומו ועל זה אנו סומכין לגבות יינות העובדי כוכבים בחובותינו ועל דבר זה שלח לו ר"י לר"ת הא חזי דמינך ומאבוך ומאחוך משתרי מגע עובד כוכבים ביין לעלמא אפילו בשתיה דאחיך ר' שמואל פסק בשם אביך רבינו שלמה דהעובדי כוכבים בזמן הזה... יין נסך לאסור בשתיה ועובדי כוכבים בזמן הזה... בההיא דתינוק וכן היה מנהג בני אשכנז... הלוקח עבד מן העובד כוכבים מגלגל עמו... היאך נתיר מגע עובד כוכבים בהנאה מטעם... אפי' כוונת מגע וא"כ עובדי כוכבים בזמן הזה... להתיר מגע עובד כוכבים ביין ואף לא סתם יינם בהנאה כי אם למוכרו לאותו עובד כוכבים עצמו כדאמר רב אשי לקמן (דף נט:) דמשקל דמי מההוא עובד כוכבים דנסכיה שרי מ"ט מיקלייא קלייה או ימכרנו אותו עובד כוכבים לעובדי כוכבים כמו שהיה מוכרו... אתי לנסכו לעבודת כוכבים אבל בזמן... דגזרו על ניסוך העובד כוכבים הוה ליה דבר... הוו מנסכים לעבודת כוכבים יש לתלות להיתר וראיה... בגויה דלא פלח לעבודת כוכבים ואע"ג דגם משא... דשכיחי לנסוכי לעבודת כוכבים אבל עתה שבטל ניסוך שאינם יודעים בטיב עבודת כוכבים דיו להיות כפתם ושמנם או כבישולי עובדי כוכבים לאסור בשתיה ולא	תוס' ד"ה לאפוקי מדרב דאמר תינוק בן יומו - קטנים שאין יודעים בטיב עבודה זרה ובן יומו לאו דוקא... להשקיע שם עבודה זרה מפיהם... אין איסור הנאה במגע גוי ביין כי גוים של עכשיו אין רגילין לנסך לעבודה זרה וחשובין כאין יודעין בטיב עבודה זרה ומשמשיה והוו להו כתינוק בן יומו ועל זה אנו סומכין לגבות יינות הגוים בחובותינו ועל דבר זה שלח לו ר"י לר"ת הא חזי דמינך ומאבוך ומאחוך משתרי מגע גוי ביין לעלמא אפילו בשתיה דאחיך ר' שמואל פסק בשם אביך רבינו שלמה דהגוים בזמן הזה... יין נסך לאסור בשתיה וגוים בזמן הזה... בההיא דתינוק וכן מנהג בני אשכנז... הלוקח עבד מן הגוי מגלגל עמו... היאך נתיר מגע גוי בהנאה מטעם... אפי' כוונת מגע וא"כ גוים בזמן הזה... להתיר מגע גוי ביין ואף לא סתם יינם בהנאה כי אם למוכרו לאותו גוי עצמו כדאמר רב אשי לקמן (דף נט:) דמשקל דמי מההוא גוי דנסכיה שרי מ"ט מיקלייא קלייה או ימכרנו אותו גוי לגוים כמו שהיה מוכרו... אתי לנסכו לעבודה זרה אבל בזמן... דגזרו על ניסוך הגוים הוה ליה דבר... הוו מנסכים לעבודה זרה יש לתלות להיתר וראיה... בגויה דלא פלח לעבודה זרה ואע"ג דגם משא... דשכיחי לנסוכי לעבודה זרה אבל עתה שבטל ניסוך שאינם יודעים בטיב עבודה זרה דיו להיות כפתם ושמנם או כבישולי גוים לאסור בשתיה ולא
נח ע"א
מתניתא דאגרדמים עובד כוכבים שקדח במינקת	מתניתא דאגרדמים גוי שקדח במינקת
כדקתני סיפא חרם עובד כוכבים שהושיט ידו	כדקתני סיפא חרם גוי שהושיט ידו
איגלאי מילתא דעובד כוכבים הוא	איגלאי מילתא דגוי הוא
רש"י ד"ה על - רב הונא לגביה ובעי מיניה כי האי גוונא שיכשך עובד כוכבים ביינו של ישראל שלא בכוונת ניסוך לעבודת כוכבים מאי.	רש"י ד"ה על - רב הונא לגביה ובעי מיניה כי האי גוונא שיכשך גוי ביינו של ישראל שלא בכוונת ניסוך לעבודה זרה מאי.
רש"י ד"ה והא מר הוא דאמר כו' - דקא שרית לזבוני לעובדי כוכבים.	רש"י ד"ה והא מר הוא דאמר כו' - דקא שרית לזבוני לגוים.
רש"י ד"ה או שטעם מן הכוס והחזירו - עובד כוכבים בחבית.	רש"י ד"ה או שטעם מן הכוס והחזירו - גוי בחבית.
רש"י ד"ה ימכר - חיישינן שמא ניסך לעבודת כוכבים.	רש"י ד"ה ימכר - חיישינן שמא ניסך לעבודה זרה.
תוס' ד"ה איקלע רב הונא בריה דר"נ למחוזא - ימכר כולו לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו... דאגרדמים דמיירי בהחזירו עובד כוכבים לחבית... שפירש אגרדמים דמיירי כשהחזירו עובד כוכבים דאי כשהחזירו... התם דהחזירו עובד כוכבים ואילו רבא שרא... פירושו שהחזירו עובד כוכבים ונאסר מטעם... שריה רבא לזבוני לעובדי כוכבים אפי' ליין... בתוספתא (פרק ח) אגרדמים עובד כוכבים שטעם	תוס' ד"ה איקלע רב הונא בריה דר"נ למחוזא - ימכר כולו לגוים חוץ מדמי יין נסך שבו... דאגרדמים דמיירי בהחזירו גוי לחבית... שפירש אגרדמים דמיירי כשהחזירו גוי דאי כשהחזירו... התם דהחזירו גוי ואילו רבא שרא... פירושו שהחזירו גוי ונאסר מטעם... שריה רבא לזבוני לגוים אפי' ליין... בתוספתא (פרק ח) אגרדמים גוי שטעם
נח ע"ב
וה"ל מגע עובד כוכבים שלא בכוונה	וה"ל מגע גוי שלא בכוונה
יין שמסכו עובד כוכבים מהו	יין שמסכו גוי מהו
חזא חמרא דמזגי עובד כוכבים ואישתי ישראל	חזא חמרא דמזגי גוים ואישתי ישראל
יין שמזגו עובד כוכבים אסור משום לך לך	יין שמזגו גוי אסור משום לך לך
חזא מיא דסגדי להו עובדי כוכבים ושתו ישראל	חזא מיא דסגדי להו גוים ושתו ישראל
רש"י ד"ה מימר אמר - האי עובד כוכבים בדעתיה.	רש"י ד"ה מימר אמר - האי גוי בדעתיה.
רש"י ד"ה סלקא דעתיה דרבנן - ונסכיה לעבודת כוכבים ואע"ג דמוקמינן	רש"י ד"ה סלקא דעתיה דרבנן - ונסכיה לעבודה זרה ואע"ג דמוקמינן
רש"י ד"ה ומאן דשרי שפיר שרי מימר אמר - האי עובד כוכבים סלקא דעתיה רבנן כשרים	רש"י ד"ה ומאן דשרי שפיר שרי מימר אמר - האי גוי סלקא דעתיה רבנן כשרים
רש"י ד"ה שמסכו - יין של ישראל שמסכו עובד כוכבים מהו.	רש"י ד"ה שמסכו - יין של ישראל שמסכו גוי מהו.
תוס' ד"ה אלא ודאי חמרא הוא ונסכיה - ברוב הפירושין כחו של עובד כוכבים כגון דמוריק... ולקמן (דף ס.) נמי עובד כוכבים אדנא... דהוה איין שמזגו עובד כוכבים ועוד אדרבה... גבי עובד כוכבים המערה דנפיק לבראי	תוס' ד"ה אלא ודאי חמרא הוא ונסכיה - ברוב הפירושין כחו של גוי כגון דמוריק... ולקמן (דף ס.) נמי גוי אדנא... דהוה איין שמזגו גוי ועוד אדרבה... גבי גוי המערה דנפיק לבראי
תוס' ד"ה והא נגע ביה בנטלא וה"ל מגע עובד כוכבים שלא בכוונה	תוס' ד"ה והא נגע ביה בנטלא וה"ל מגע גוי שלא בכוונה
תוס' ד"ה שמסכו - שמזגו עובד כוכבים לתקנו בשתיה... חזא חמרא דמזגי עובדי כוכבים ושתו ישראל... דהוה אמיא דסגדי עובדי כוכבים ושתו ישראל דאסר להו בהנאה משום עבודת כוכבים.	תוס' ד"ה שמסכו - שמזגו גוי לתקנו בשתיה... חזא חמרא דמזגי גוים ושתו ישראל... דהוה אמיא דסגדי גוים ושתו ישראל דאסר להו בהנאה משום עבודה זרה.
תוס' ד"ה כתב הר"י - א"ז בזמן הזה עובד כוכבים ששכשך ביינו של ישראל מותר למכרו לעובדי כוכבים דלא בקיאי... חזינן לדעתיה דעובד כוכבים שנוגע ביינו... והיכא דזרק ליה העובד כוכבים החפץ לבור... דאפי' אם נגע העובד כוכבים בידו להכעיס	תוס' ד"ה כתב הר"י - א"ז בזמן הזה גוי ששכשך ביינו של ישראל מותר למכרו לגוים דלא בקיאי... חזינן לדעתיה דגוי שנוגע ביינו... והיכא דזרק ליה הגוי החפץ לבור... דאפי' אם נגע הגוי בידו להכעיס
נט ע"א
בנות ישראל דמיעברן מעובדי כוכבים שמלו ולא טבלו חזא חמרא דמזגו עובדי כוכבים ושתו ישראל חזא תורמוסא דשלקי להו עובדי כוכבים ואכלי ישראל	בנות ישראל דמיעברן מגוים שמלו ולא טבלו חזא חמרא דמזגו גוים ושתו ישראל חזא תורמוסא דשלקי להו גוים ואכלי ישראל
ועל תורמוסן משום בישולי עובדי כוכבים	ועל תורמוסן משום בישולי גוים
וכיון דלא טביל עובד כוכבים הוא ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן עובד כוכבים ועבד הבא	וכיון דלא טביל גוי הוא ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן גוי ועבד הבא
ועל תורמוסן משום בישולי עובדי כוכבים לפי שאינן בני תורה	ועל תורמוסן משום בישולי גוים לפי שאינן בני תורה
כמות שהוא חי אין בו משום בישולי עובדי כוכבים	כמות שהוא חי אין בו משום בישולי גוים
ללפת בו את הפת אין בו משום בישולי עובדי כוכבים טעמא דאינן בני תורה הא בני תורה שרי בעו מיניה מרב כהנא עובד כוכבים מהו שיוליך	ללפת בו את הפת אין בו משום בישולי גוים טעמא דאינן בני תורה הא בני תורה שרי בעו מיניה מרב כהנא גוי מהו שיוליך
איתיביה רב יימר לרב כהנא עובד כוכבים שהביא ענבים	איתיביה רב יימר לרב כהנא גוי שהביא ענבים
רש"י ד"ה דטפחינהו - עובד כוכבים בידיה מלמטה ותלשן	רש"י ד"ה דטפחינהו - גוי בידיה מלמטה ותלשן
תוס' בראש העמוד - שיהו משועבדות ביד עובד כוכבים ומשוקעות לו	מראש העמוד - שיהו משועבדות ביד הגוי ומשוקעות לו
תוס' ד"ה עובד כוכבים ועבד - לאיש זר לאשמעינן דעובד כוכבים ועבד שבאו על	תוס' ד"ה גוי ועבד - לאיש זר לאשמעינן דגוי ועבד שבאו על
תוס' ד"ה כל שנאכל כמות שהוא חי כו' - אי משום בשולי עובדי כוכבים נאכל כמות שהוא חי... שנאכלין חיין אין בו משום בישולי עובדי כוכבים וללישנא	תוס' ד"ה כל שנאכל כמות שהוא חי כו' - אי משום בשולי גוים נאכל כמות שהוא חי... שנאכלין חיין אין בו משום בישולי גוים וללישנא
נט ע"ב
דנפל לחביתא דחמרא אידרי עובד כוכבים ושקליה	דנפל לחביתא דחמרא אידרי גוי ושקליה
אמר רב אשי האי עובד כוכבים דנסכיה לחמרא דישראל בכוונה אע"ג דלזבוניה לעובד כוכבים אחרינא אסור שרי ליה למישקל דמיה מההוא עובד כוכבים מאי טעמא מיקלא קלייה אמר רב אשי מנא אמינא לה דתניא עובד כוכבים שנסך יינו של ישראל שלא בפני עבודת כוכבים אסור	אמר רב אשי האי גוי דנסכיה לחמרא דישראל בכוונה אע"ג דלזבוניה לגוי אחרינא אסור שרי ליה למישקל דמיה מההוא גוי מאי טעמא מיקלא קלייה אמר רב אשי מנא אמינא לה דתניא גוי שנסך יינו של ישראל שלא בפני עבודה זרה אסור
שאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים ואחד	שאין מנסכין יין אלא בפני עבודה זרה ואחד
דאישתקיל לברזא אתא עובד כוכבים אידרי	דאישתקיל לברזא אתא גוי אידרי
רש"י ד"ה אידרי עובד כוכבים - קפץ ואחזה בתוך היין שלא תשתקע.	רש"י ד"ה אידרי גוי - קפץ ואחזה בתוך היין שלא תשתקע.
רש"י ד"ה וברצוה לחביתא עד דשייפא - שימשך היין מן העובד כוכבים ואחר כך יוציאנה	רש"י ד"ה וברצוה לחביתא עד דשייפא - שימשך היין מן הגוי ואחר כך יוציאנה
רש"י ד"ה ואע"ג דלזבניה - האי ישראל לעובד כוכבים אחר אסור.	רש"י ד"ה ואע"ג דלזבניה - האי ישראל לגוי אחר אסור.
רש"י ד"ה למישקל דמי מההוא עובד כוכבים שרי -	רש"י ד"ה למישקל דמי מההוא גוי שרי -
רש"י ד"ה שלא בפני עבודת כוכבים - רבותא אשמועינן.	רש"י ד"ה שלא בפני עבודה זרה - רבותא אשמועינן.
רש"י ד"ה לא כל הימנך כו' - ואע"ג דלא סבירא לן כוותייהו להתירו למכור לעובד כוכבים אחר מההוא עובד כוכבים מיהא שרי	רש"י ד"ה לא כל הימנך כו' - ואע"ג דלא סבירא לן כוותייהו להתירו למכור לגוי אחר מההוא גוי מיהא שרי
רש"י ד"ה אידרי עובד כוכבים - קפץ עובד כוכבים לשון נושא	רש"י ד"ה אידרי גוי - קפץ גוי לשון נושא
תוס' בראש העמוד - מהו שיוליכם עובד כוכבים לגת מי חשיב... מוכח בפ' אחרון דעובד כוכבים נותן ענבים... אלא מהו שיאסר עובד כוכבים יין הזולף במגע... דהוי כמו מזגו עובד כוכבים דאמרינן לעיל שמא יגע או דלמא לא דמי למזגו עובד כוכבים דהתם מדקדק העובד כוכבים למזגו כראוי... לאסור לכתחלה שיוליך עובד כוכבים ענבים לגת	תוס' בראש העמוד - מהו שיוליכם גוי לגת מי חשיב... מוכח בפ' אחרון דגוי נותן ענבים... אלא מהו שיאסר גוי יין הזולף במגע... דהוי כמו מזגו גוי דאמרינן לעיל שמא יגע או דלמא לא דמי למזגו גוי דהתם מדקדק הגוי למזגו כראוי... לאסור לכתחלה שיוליך גוי ענבים לגת
תוס' ד"ה נקטוה לידיה - האתרוג לא מיתסר דמגע עובד כוכבים שלא בכוונה	תוס' ד"ה נקטוה לידיה - האתרוג לא מיתסר דמגע גוי שלא בכוונה
תוס' ד"ה אמר רב אשי - שרי למכור לכל העובדי כוכבים שבעולם מיהו מיניה נשמע לרבנן דפליגי עליה שלא יחמירו כ"כ לאסור אף לאותו עובד כוכבים שנסכו ואע"פ שאילו היה ישראל זה שופכו שהיה העובד כוכבים זה רוצה... במזיד חייב בעובד כוכבים נמי חשבינן ליה	תוס' ד"ה אמר רב אשי - שרי למכור לכל הגוים שבעולם מיהו מיניה נשמע לרבנן דפליגי עליה שלא יחמירו כ"כ לאסור אף לאותו גוי שנסכו ואע"פ שאילו היה ישראל זה שופכו שהיה הנכרי זה רוצה... במזיד חייב בגוי נמי חשבינן ליה
תוס' ד"ה ה"ג אתא עובד כוכבים אידרי אנח ידיה עילויה - רש"י שאם תחב עובד כוכבים את הברזא	תוס' ד"ה ה"ג אתא גוי אידרי אנח ידיה עילויה - רש"י שאם תחב גוי את הברזא
תוס' ד"ה אמר רב פפא - בפ"ב גבי ההוא עובד כוכבים דאנח ידיה אבת... ועובדא הוה דאנח עובד כוכבים ידיה אבת גישתא	תוס' ד"ה אמר רב פפא - בפ"ב גבי ההוא גוי דאנח ידיה אבת... ועובדא הוה דאנח גוי ידיה אבת גישתא
ס ע"א
אמר רב פפא עובד כוכבים אדנא וישראל אכובא חמרא אסיר מ"ט כי קאתי מכח עובד כוכבים קאתי ישראל אדנא ועובד כוכבים אכובא חמרא שרי ואי מצדד צדודי אסיר אמר רב פפא האי עובד כוכבים דדרי זיקא	אמר רב פפא גוי אדנא וישראל אכובא חמרא אסיר מ"ט כי קאתי מכח גוי קאתי ישראל אדנא וגוי אכובא חמרא שרי ואי מצדד צדודי אסיר אמר רב פפא האי גוי דדרי זיקא
רש"י ד"ה עובד כוכבים אדנא - מערה היין מדנא לכובא.	רש"י ד"ה גוי אדנא - מערה היין מדנא לכובא.
רש"י ד"ה חמרא אסור - בהנאה דהיינו נמי יין שמזגו עובד כוכבים וכחו הוא	רש"י ד"ה חמרא אסור - בהנאה דהיינו נמי יין שמזגו גוי וכחו הוא
רש"י ד"ה וקאתי ישראל אחוריה - וחזי דלא נגע עובד כוכבים בגווה.	רש"י ד"ה וקאתי ישראל אחוריה - וחזי דלא נגע גוי בגווה.
תוס' בראש העמוד - יותר בקל דכשיסיר עובד כוכבים ידו מעל הנקב יצא היין מאליו אבל בבת גישתא כיון ששם העובד כוכבים ידו מנעו מלצאת... לצאת דוקא כשהניח העובד כוכבים ידו על נקב	תוס' בראש העמוד - יותר בקל דכשיסיר גוי ידו מעל הנקב יצא היין מאליו אבל בבת גישתא כיון ששם הגוי ידו מנעו מלצאת... לצאת דוקא כשהניח הגוי ידו על נקב
תוס' ד"ה עובד כוכבים אדנא וישראל אכובא - יין שמזגו עובד כוכבים דכחו הוא... ומיהו כחו של עובד כוכבים הוא ובמאי דלבראי גזור והנשאר בכלי מותר ודוקא כי שפך העובד כוכבים לבדו וכן בסמוך... דכל היכא דכח עובד כוכבים אסור אם כח... שפכיתו חמרא לא ליקרב עובד כוכבים ולסייע בהדייכו	תוס' ד"ה גוי אדנא וישראל אכובא - יין שמזגו גוי דכחו הוא... ומיהו כחו של גוי הוא ובמאי דלבראי גזור והנשאר בכלי מותר ודוקא כי שפך הגוי לבדו וכן בסמוך... דכל היכא דכח גוי אסור אם כח... שפכיתו חמרא לא ליקרב גוי ולסייע בהדייכו
תוס' ד"ה ואי מצדד צדודי אסיר - יש בני אדם שמניחים עובד כוכבים לבדו להגביה... שלא יטה אותו העובד כוכבים ואפילו אם	תוס' ד"ה ואי מצדד צדודי אסיר - יש בני אדם שמניחים גוי לבדו להגביה... שלא יטה אותו הגוי ואפילו אם
תוס' ד"ה זיקא בין מליא בין חסירא שרי - מלא יין אע"פ שהעובד כוכבים דוחק ומגיע... ע"פ החבית ובא עובד כוכבים והדיק וגם בפיטם... ובא הנגר עובד כוכבים והעמידו בהידוק כנגד	תוס' ד"ה זיקא בין מליא בין חסירא שרי - מלא יין אע"פ שהגוי דוחק ומגיע... ע"פ החבית ובא גוי והדיק וגם בפיטם... ובא הנגר גוי והעמידו בהידוק כנגד
תוס' ד"ה הוה עובדא - שיסייע הישראל עם העובד כוכבים לגלגל כשמשפיל... אבל אם די בכח העובד כוכבים ואין די בכח הישראל... רשב"ם פי' שאם גלגל העובד כוכבים לבדו	תוס' ד"ה הוה עובדא - שיסייע הישראל עם הגוי לגלגל כשמשפיל... אבל אם די בכח הגוי ואין די בכח הישראל... רשב"ם פי' שאם גלגל הגוי לבדו
ס ע"ב
אידרי ההוא עובד כוכבים חבקה שרייה רפרם בר פפא ואי תימא רב הונא בריה דרב יהושע לזבוני לעובדי כוכבים וה"מ דפקעה לאורכה אבל לפותייה אפילו בשתיה שרי מ"ט מעשה לבינה קעביד ההוא עובד כוכבים דאשתכח	אידרי ההוא גוי חבקה שרייה רפרם בר פפא ואי תימא רב הונא בריה דרב יהושע לזבוני לגוים וה"מ דפקעה לאורכה אבל לפותייה אפילו בשתיה שרי מ"ט מעשה לבינה קעביד ההוא גוי דאשתכח
מתני' עובד כוכבים שנמצא עומד בצד הבור	מתני' נכרי שנמצא עומד בצד הבור
המטהר יינו של עובד כוכבים ונותנו ברשותו	המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו
כל שבזב טמא בעובד כוכבים עושה יין נסך כל שבזב טהור בעובד כוכבים אינו עושה	כל שבזב טמא בגוי עושה יין נסך כל שבזב טהור בגוי אינו עושה
רש"י ד"ה לזבוני לעובדי כוכבים - דהא לא שכשך	רש"י ד"ה לזבוני לגוים - דהא לא שכשך
רש"י ד"ה אבל לפותייה - שיוצא מעט מעט והעובד כוכבים הכבידן זו לזו	רש"י ד"ה אבל לפותייה - שיוצא מעט מעט והגוי הכבידן זו לזו
רש"י ד"ה נפל - העובד כוכבים בבור מלא יין	רש"י ד"ה נפל - הגוי בבור מלא יין
רש"י ד"ה המטהר יינו של עובד כוכבים - ישראל שדרך ענבים של עובד כוכבים בהיתר כדי למכרו לישראל ואין נותן מעות לעובד כוכבים עד שימכרנו לאחר זמן ונותן ברשותו של עובד כוכבים.	רש"י ד"ה המטהר יינו של נכרי - ישראל שדרך ענבים של נכרי בהיתר כדי למכרו לישראל ואין נותן מעות לנכרי עד שימכרנו לאחר זמן ונותן ברשותו של נכרי.
רש"י ד"ה והלה כותב לו התקבלתי - אם כותב לו העובד כוכבים התקבלתי ממך מעות	רש"י ד"ה והלה כותב לו התקבלתי - אם כותב לו הנכרי התקבלתי ממך מעות
רש"י ד"ה כל שבזב טמא - אלא זרק בעובד כוכבים דלא אסר וה"ק כל מגע שבזב טמא כגון בחבורין בין בידו בין בקנה שאם העובד כוכבים זב והיין כלי... אף היין שנגע בו עובד כוכבים בין בידו	רש"י ד"ה כל שבזב טמא - אלא זרק בגוי דלא אסר וה"ק כל מגע שבזב טמא כגון בחבורין בין בידו בין בקנה שאם הגוי זב והיין כלי... אף היין שנגע בו גוי בין בידו
רש"י ד"ה שלא בחמתו לא - אלמא זרק העובד כוכבים עשה יין נסך	רש"י ד"ה שלא בחמתו לא - אלמא זרק הגוי עשה יין נסך
תוס' ד"ה מעשה לבינה קעביד - ואף בשתיה נמי שרי פי' רשב"ם וז"ל עובד כוכבים המהדק מגרופות... דבר זה אסור להיות עובד כוכבים תוחב נעורת... דמותר להיות העובד כוכבים תוחב נעורת... השוליים נותן בו העובד כוכבים הנעורת... דרך שוליים יכול העובדי כוכבים להדוק שם נעורת... אז נוגע העובד כוכבים ביין ומיהו... ליגע ביין הוי ליה מגע עובד כוכבים שלא בכוונה... עד שיסתם קצת והעובד כוכבים יהדקנו בהיתר	תוס' ד"ה מעשה לבינה קעביד - ואף בשתיה נמי שרי פי' רשב"ם וז"ל גוי המהדק מגרופות... דבר זה אסור להיות גוי תוחב נעורת... דמותר להיות הגוי תוחב נעורת... השוליים נותן בו הגוי הנעורת... דרך שוליים יכול הגוי להדוק שם נעורת... אז נוגע הגוי ביין ומיהו... ליגע ביין הוי ליה מגע גוי שלא בכוונה... עד שיסתם קצת והגוי יהדקנו בהיתר
תוס' ד"ה בעיא הדחה ובעיא ניגוב - ניגוב בגתיות של עובדי כוכבים אלא הדחה בעלמא	תוס' ד"ה בעיא הדחה ובעיא ניגוב - ניגוב בגתיות של גוים אלא הדחה בעלמא
תוס' ד"ה דיקא נמי - כי היכי דברשות העובד כוכבים כי יש מפתח וחותם חשוב יינו של ישראל כשהעובד כוכבים מניחו להוציאו	תוס' ד"ה דיקא נמי - כי היכי דברשות הגוי כי יש מפתח וחותם חשוב יינו של ישראל כשהגוי מניחו להוציאו
תוס' ד"ה כל שבזב טמא כו' - אפי' בכלי אבנים טמא ובעובד כוכבים היסט מותר... את הטהור טהור ואילו בעובד כוכבים עושה	תוס' ד"ה כל שבזב טמא כו' - אפי' בכלי אבנים טמא ובגוי היסט מותר... את הטהור טהור ואילו בגוי עושה
סא ע"א
המטהר יינו של עובד כוכבים ונותנו ברשותו (ובבית) [בבית] הפתוח לרשות הרבים בעיר שיש בה עובדי כוכבים וישראלים מותר בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור עד שישב ומשמר	המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו (ובבית) [בבית] הפתוח לרשות הרבים בעיר שיש בה גוים וישראלים מותר בעיר שכולה גוים אסור עד שישב ומשמר
רשות עובדי כוכבים אחת היא המטהר יינו של עובד כוכבים ונותנו ברשותו	רשות גוים אחת היא המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו
גמ' בעיר שכולה עובדי כוכבים נמי	גמ' בעיר שכולה גוים נמי
השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים ומילאהו יין	השוכר בית בחצירו של נכרי ומילאהו יין
רש"י ד"ה המטהר יינו של עובד כוכבים - שעשאו בכשרות למכרו לישראל ולא נתן דמים עכשיו לעובד כוכבים עד שימכרנו ונותנו ברשותו של עובד כוכבים.	רש"י ד"ה המטהר יינו של נכרי - שעשאו בכשרות למכרו לישראל ולא נתן דמים עכשיו לגוי עד שימכרנו ונותנו ברשותו של נכרי.
רש"י ד"ה מותר - דמירתת ליה עובד כוכבים ולא נגע	רש"י ד"ה מותר - דמירתת ליה גוי ולא נגע
רש"י ד"ה המטהר יינו של עובד כוכבים כו' מותר - אם בית פתוח	רש"י ד"ה המטהר יינו של נכרי כו' מותר - אם בית פתוח
רש"י ד"ה רוכלין - ומירתת עובד כוכבים דלמא חזו לי דרך רשות הרבים.	רש"י ד"ה רוכלין - ומירתת גוי דלמא חזו לי דרך רשות הרבים.
רש"י ד"ה דיקלא - דקל של ישראל נגד הפתח ומתיירא העובד כוכבים עכשיו	רש"י ד"ה דיקלא - דקל של ישראל נגד הפתח ומתיירא הגוי עכשיו
רש"י ד"ה ומאן דאסר - מימר אמר עובד כוכבים למה ליה דסליק התם.	רש"י ד"ה ומאן דאסר - מימר אמר גוי למה ליה דסליק התם.
תוס' ד"ה התם דקאזיל מיניה ומיניה - רוצה לומר דמגע עובד כוכבים שלא בכוונה	תוס' ד"ה התם דקאזיל מיניה ומיניה - רוצה לומר דמגע גוי שלא בכוונה
תוס' ד"ה המטהר יינו של עובד כוכבים - לרה"ר ובעיר שישראלים ועובדי כוכבים דרים בה... לרה"ר בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור ואף... שיראו היין בביתו של עובד כוכבים בלא מפתח וחותם שהוא של ישראל שירא העובד כוכבים מהם כי אין לדמות לעיר שישראל ועובדי כוכבים דרים בה שהתיר רש"י כאן אף בלא מפתח וחותם דהתם ירא העובד כוכבים שמא אותו ישראל... סברא היא זו שיניח העובד כוכבים ליגע... דאפילו בעיר שכולה עובדי כוכבים אם הפקידו בבית עובד כוכבים אחר מותר משום דעובד כוכבים אחר מירתת... מאחר דמיירי בעובד כוכבים שכתב לו התקבלתי ומעתה מה חילוק יש בין עובד כוכבים זה לעובד כוכבים אחר אפי' ביד המוכר... ובלא כתב לו העובד כוכבים התקבלתי והלכך בעיר שישראל ועובדי כוכבים דרים בה ופתח פתוח לרה"ר אע"פ שהוא יינו של עובד כוכבים מותר כיון דמפתח וחותם בידו שהעובד כוכבים ירא פן יראהו ישראל טורח ומזייף ויגד לישראל שטיהרו ויפסיד למכור יינו ולא דמי לעובד כוכבים שנמצא בצד הבור... דאף בעיר שכולה עובדי כוכבים כיון שיש מפתח... בגמרא שהפקידו בבית עובד כוכבים אחר אי לא חיישינן לגומלין דבבית עובד כוכבים אחר הוי יינו של ישראל שאין לעובד כוכבים האחר שום דבר... אפילו בעיר שכולה עובדי כוכבים יש להתיר והכי אמרינן בברייתא בגמרא יינם של ישראל ברשותו של עובד כוכבים וישראל דר בחצר אחרת מותר והוא שיש מפתח וחותם וחצר אחרת הוי כעיר שכולה עובדי כוכבים כיון שאין פתח פתוח לרה"ר בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור ואע"פ... שלא כתב התקבלתי א"כ יינו של עובד כוכבים הוא וכן תניא בגמרא דיין של עובד כוכבים וישראל דר... כיון שברשות העובד כוכבים דבקל ינסכנו... לא שנא ביין של עובד כוכבים שרי אף בלא מפתח...וי"ל דה"פ בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור אף ביש מפתח... מטהר יינו של עובד כוכבים ברשות עובד כוכבים בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור... אותם היינות שקונין העובדי כוכבים מישראל ומוליכין... תנן המטהר יינו של עובד כוכבים כו' בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור אע"פ שיש מפתח... דדוקא מטהר יינו של עובד כוכבים שלקחו העובד כוכבים בכרמו ולא טרח... בענין שליחות יין ביד עובד כוכבים לעיל	תוס' ד"ה המטהר יינו של נכרי - לרה"ר ובעיר שישראלים וגוים דרים בה... לרה"ר בעיר שכולה גוים אסור ואף... שיראו היין בביתו של גוי בלא מפתח וחותם שהוא של ישראל שירא הגוי מהם כי אין לדמות לעיר שישראל וגוים דרים בה שהתיר רש"י כאן אף בלא מפתח וחותם דהתם ירא הגוי שמא אותו ישראל... סברא היא זו שיניח הגוי ליגע... דאפילו בעיר שכולה גוים אם הפקידו בבית גוי אחר מותר משום דגוי אחר מירתת... מאחר דמיירי בגוי שכתב לו התקבלתי ומעתה מה חילוק יש בין גוי זה לגוי אחר אפי' ביד המוכר... ובלא כתב לו הגוי התקבלתי והלכך בעיר שישראל וגוים דרים בה ופתח פתוח לרה"ר אע"פ שהוא יינו של גוי מותר כיון דמפתח וחותם בידו שהגוי ירא פן יראהו ישראל טורח ומזייף ויגד לישראל שטיהרו ויפסיד למכור יינו ולא דמי לנכרי שנמצא בצד הבור... דאף בעיר שכולה גוים כיון שיש מפתח... בגמרא שהפקידו בבית גוי אחר אי לא חיישינן לגומלין דבבית גוי אחר הוי יינו של ישראל שאין לגוי האחר שום דבר... אפילו בעיר שכולה גוים יש להתיר והכי אמרינן בברייתא בגמרא יינם של ישראל ברשותו של גוי וישראל דר בחצר אחרת מותר והוא שיש מפתח וחותם וחצר אחרת הוי כעיר שכולה גוים כיון שאין פתח פתוח לרה"ר בעיר שכולה גוים אסור ואע"פ... שלא כתב התקבלתי א"כ יינו של גוי הוא וכן תניא בגמרא דיין של גוי וישראל דר... כיון שברשות הגוי דבקל ינסכנו... לא שנא ביין של גוי שרי אף בלא מפתח...וי"ל דה"פ בעיר שכולה גוים אסור אף ביש מפתח... מטהר יינו של נכרי ברשות הגוי בעיר שכולה גוים אסור... אותם היינות שקונין הגוים מישראל ומוליכין... תנן המטהר יינו של נכרי כו' בעיר שכולה גוים אסור אע"פ שיש מפתח... דדוקא מטהר יינו של נכרי שלקחו הנכרי בכרמו ולא טרח... בענין שליחות יין ביד גוי לעיל
תוס' ד"ה וחלון כרשות הרבים דמי - למיחש שיכנס בה העובד כוכבים ואפילו הוא פתוח אין לחוש שיכנס בו ויסגור בעדו דמרתת מישראל שכנגדו כיון שאין העובד כוכבים דר בבית היין	תוס' ד"ה וחלון כרשות הרבים דמי - למיחש שיכנס בה הגוי ואפילו הוא פתוח אין לחוש שיכנס בו ויסגור בעדו דמרתת מישראל שכנגדו כיון שאין הגוי דר בבית היין
סא ע"ב
המטהר יינו של עובד כוכבים ברשותו וישראל דר	המטהר יינו של גוי ברשותו וישראל דר
רשב"א אומר רשות עובדי כוכבים אחת היא	רשב"א אומר רשות גוים אחת היא
כך ברשות עובד כוכבים אחר נמי אסור	כך ברשות גוי אחר נמי אסור
אבל ברשות עובד כוכבים אחר מותר	אבל ברשות גוי אחר מותר
אבל ברשות עובד כוכבים אחר מותר ולא חיישינן לגומלין ר"ש בן אלעזר אומר כל רשות עובדי כוכבים אחת היא תניא כוותיה דרב נחמן אמר זעירי להחמיר אמר ר"ש בן אלעזר כל רשות עובדי כוכבים אחת היא	אבל ברשות גוי אחר מותר ולא חיישינן לגומלין ר"ש בן אלעזר אומר כל רשות גוים אחת היא תניא כוותיה דרב נחמן אמר זעירי להחמיר אמר ר"ש בן אלעזר כל רשות גוים אחת היא
אשתכח עובד כוכבים דהוה קאי ביני דני	אשתכח גוי דהוה קאי ביני דני
רש"י ד"ה ה"ג יינו של עובד כוכבים ברשותו - אם היין של עובד כוכבים וטהרו ישראל ונתנו ברשות העובד כוכבים עצמו	רש"י ד"ה ה"ג יינו של נכרי ברשותו - אם היין של גוי וטהרו ישראל ונתנו ברשות הגוי עצמו
רש"י ד"ה ארישא דסיפא - יין של עובד כוכבים ברשות עובד כוכבים וישראל דר	רש"י ד"ה ארישא דסיפא - יין של גוי ברשות גוי וישראל דר
רש"י ד"ה אלא אסיפא דרישא - מירתת עובד כוכבים לזייף שמא ירגיש בו	רש"י ד"ה אלא אסיפא דרישא - מירתת גוי לזייף שמא ירגיש בו
רש"י ד"ה גריעותא הוא - דכיון דיש לו שעה קבועה לביאתו לא מירתת עובד כוכבים.	רש"י ד"ה גריעותא הוא - דכיון דיש לו שעה קבועה לביאתו לא מירתת גוי.
רש"י ד"ה להקל או להחמיר - להקל דקאמר ת"ק בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור להניחו בבית העובד כוכבים שהוא בעליו והוא הדין בבית עובד כוכבים אחר וקאמר רבי שמעון בן אלעזר וכי כל רשות עובדי כוכבים אחת היא בתמיה כלומר הואיל ואינו בבית בעליו מותר דהאי עובד כוכבים מירתת... הוא הדין בבית העובד כוכבים אחר דחיישינן לגומלין אע"ג דהאי עובד כוכבים שהבית שלו ייחד לו קרן זוית לישראל ולא נגע דנתפס עליו כגנב חיישינן דלמא שביק ליה לעובד כוכבים חבירו בעל היין דלא מירתת לנסוכי כי היכי דהדר ישראל וזבין מהאי עובד כוכבים זימנא אחרינא ומפקיד	רש"י ד"ה להקל או להחמיר - להקל דקאמר ת"ק בעיר שכולה גוים אסור להניחו בבית הנכרי שהוא בעליו והוא הדין בבית נכרי אחר וקאמר רבי שמעון בן אלעזר וכי כל רשות גוים אחת היא בתמיה כלומר הואיל ואינו בבית בעליו מותר דהאי גוי מירתת... הוא הדין בבית הנכרי אחר דחיישינן לגומלין אע"ג דהאי גוי שהבית שלו ייחד לו קרן זוית לישראל ולא נגע דנתפס עליו כגנב חיישינן דלמא שביק ליה לגויחבירו בעל היין דלא מירתת לנסוכי כי היכי דהדר ישראל וזבין מהאי גוי זימנא אחרינא ומפקיד
רש"י ד"ה גבי אריסייהו - עובדי כוכבים כמותם אריסא מירתת	רש"י ד"ה גבי אריסייהו - גוים כמותם אריסא מירתת
רש"י ד"ה אם נתפס עליו כגנב - אם עובד כוכבים חלש הוא ויש אימת	רש"י ד"ה אם נתפס עליו כגנב - אם גוי חלש הוא ויש אימת
רש"י ד"ה מסקנא דמילתא - מגע עובד כוכבים כיון שנתכוין ליגע שיכשך אע"פ שלא ניסך אסור בהנאה ממתני' (אתא) דאגרדמים עובד כוכבים משום לך לך... ממתניתא דחרם עובד כוכבים וכן נפל לבור נמי... ומותר בהנאה, מגע עובד כוכבים ע"י דבר אחר... כחו של עובד כוכבים בחיבורין... אפילו בשתיה משום דעובד כוכבים לא הוה ידע...כל שבזב טהור בעובד כוכבים אינו עושה יין נסך	רש"י ד"ה מסקנא דמילתא - מגע גוי כיון שנתכוין ליגע שיכשך אע"פ שלא ניסך אסור בהנאה ממתני' (אתא) דאגרדמים גוי משום לך לך... ממתניתא דחרם גוי וכן נפל לבור נמי... ומותר בהנאה, מגע גוי ע"י דבר אחר... כחו של גוי בחיבורין... אפילו בשתיה משום דגוי לא הוה ידע...כל שבזב טהור בגוי אינו עושה יין נסך
תוס' ד"ה עד שיהא שומר יושב ומשמר - תימה היינו רישא דישראל ועובדי כוכבים דרין בה... שיהא נותן עיניו בעובד כוכבים כל היום וי"ל	תוס' ד"ה עד שיהא שומר יושב ומשמר - תימה היינו רישא דישראל וגוים דרין בה... שיהא נותן עיניו בגוי כל היום וי"ל
תוס' ד"ה ההוא כרכא כו' - היה שם יין של עובד כוכבים שעתה אין העובד כוכבים נתפס כגנב	תוס' ד"ה ההוא כרכא כו' - היה שם יין של גוי שעתה אין הגוי נתפס כגנב
סב ע"א
אע"פ שהניח עובד כוכבים לגינו עליה שכרה מותר	אע"פ שהניח גוי לגינו עליה שכרה מותר
ותופס את דמיו כעבודת כוכבים והרי שביעית	ותופס את דמיו כעבודה זרה והרי שביעית
רש"י ד"ה השוכר - עובד כוכבים ששכר את ישראל... קאמר שנתנסך לעבודת כוכבים וסתם יינן	רש"י ד"ה השוכר - גוי ששכר את ישראל... קאמר שנתנסך לעבודה זרה וסתם יינן
רש"י ד"ה אלא הואיל ותופס את דמיו כעבודת כוכבים - דכיון דנתנסך לעבודת כוכבים הרי היא כעבודת כוכבים דדמיה אסורין	רש"י ד"ה אלא הואיל ותופס את דמיו כעבודה זרה - דכיון דנתנסך לעבודה זרה הרי היא כעבודה זרה דדמיה אסורין
תוס' ד"ה מ"ט שכרו אסור - שיין נסך תופס דמיו כעבודת כוכבים ואעפ"כ... נהי דתופס דמיו כעבודת כוכבים מ"מ שכרו... אלא הואיל ותופס דמיו כעבודת כוכבים כלומר	תוס' ד"ה מ"ט שכרו אסור - שיין נסך תופס דמיו כעבודה זרה ואעפ"כ... נהי דתופס דמיו כעבודה זרה מ"מ שכרו... אלא הואיל ותופס דמיו כעבודה זרה כלומר
סב ע"ב
תוס' ד"ה שכרו לסתם יינן מהו - דלא שרי לדרוך עם העובד כוכבים בגת אי לא	תוס' ד"ה שכרו לסתם יינן מהו - דלא שרי לדרוך עם הנכרי בגת אי לא
תוס' ד"ה יאות הן עבדין - שאם יש ביד ישראל יין נסך ועבודת כוכבים ודברים האסורים ומכרן לעובד כוכבים בהקפה ומכרם העובד כוכבים לאחר קודם... שאפי' לא מכרם העובד כוכבים אלא כיון שמשכם אצלו קודם שיתן הדמים דקי"ל (לקמן עא.) משיכת עובד כוכבים קונה... וה"נ לא היתה עבודת כוכבים ברשותו בשעת	תוס' ד"ה יאות הן עבדין - שאם יש ביד ישראל יין נסך ועבודה זרה ודברים האסורים ומכרן לגוי בהקפה ומכרם הגוי לאחר קודם... שאפי' לא מכרם הגוי אלא כיון שמשכם אצלו קודם שיתן הדמים דקי"ל (לקמן עא.) משיכת גוי קונה... וה"נ לא היתה עבודה זרה ברשותו בשעת
סג ע"א
בזונה עובדת כוכבים דלא קניא במשיכה	בזונה גויה דלא קניא במשיכה
רש"י ד"ה עובד כוכבים - לאו בר משיכה	רש"י ד"ה גוי - לאו בר משיכה
רש"י ד"ה לפועליו ולחמריו - עובדי כוכבים או עמי הארץ.	רש"י ד"ה לפועליו ולחמריו - גוים או עמי הארץ.
תוס' ד"ה בזונה עובדת כוכבים - לא קניא במשיכה וכרשב"ל משני דאמר לעמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים בכסף דאילו לר' יוחנן אית ליה לעובד כוכבים במשיכה	תוס' ד"ה בזונה גויה - לא קניא במשיכה וכרשב"ל משני דאמר לעמיתך במשיכה הא לגוי בכסף דאילו לר' יוחנן אית ליה לגוי במשיכה
סג ע"ב
לימא מסייע ליה אין עודרין עם העובד כוכבים בכלאים	לימא מסייע ליה אין עודרין עם הנכרי בכלאים
רש"י ד"ה ולא משום יין נסך - אם עובדי כוכבים הם ונמצא מאכילן יין נסך	רש"י ד"ה ולא משום יין נסך - אם גוים הם ונמצא מאכילן יין נסך
תוס' ד"ה אין עודרין עם העובד כוכבים בכלאים - הרב ר"ת דחק להביא ראיות דכלאים וערלה נוהגין בשל עובדי כוכבים וכולן דחויות הן אך הביא ראיה מההיא דלעיל אסרו גבינות העובדי כוכבים מפני שמעמידין... דברים שנוהגין בישראל ובעובדי כוכבים חלה בישראל נוהגת ובעובדי כוכבים אינה נוהגת... וחדש נוהגין בשל עובדי כוכבים ואפי' בחוצה לארץ	תוס' ד"ה אין עודרין עם הגוי בכלאים - הרב ר"ת דחק להביא ראיות דכלאים וערלה נוהגין בשל גוים וכולן דחויות הן אך הביא ראיה מההיא דלעיל אסרו גבינות הגוים מפני שמעמידין... דברים שנוהגין בישראל ובגוים חלה בישראל נוהגת ובגוים אינה נוהגת... וחדש נוהגין בשל גוים ואפי' בחוצה לארץ
תוס' ד"ה אין עודרין עם העובד כוכבים בכלאים	תוס' ד"ה אין עודרין עם הגוי בכלאים
סד ע"א
יתבי וקמבעיא להו דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מהו מי תופסת דמיה ביד עובד כוכבים או לא אמר להו רב נחמן מסתברא דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרין מדהנהו	יתבי וקמבעיא להו דמי עבודה זרה ביד גוי מהו מי תופסת דמיה ביד גוי או לא אמר להו רב נחמן מסתברא דמי עבודה זרה ביד גוי מותרין מדהנהו
משום דקסבר דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרין	משום דקסבר דמי עבודה זרה ביד גוי מותרין
ישראל שהיה נושה בעובד כוכבים מנה ומכר עבודת כוכבים והביא לו יין נסך והביא לו מותר אבל אם אמר לו המתן לי עד שאמכור עבודת כוכבים ואביא לך יין נסך	ישראל שהיה נושה בגוי מנה ומכר עבודה זרה והביא לו יין נסך והביא לו מותר אבל אם אמר לו המתן לי עד שאמכור עבודה זרה ואביא לך יין נסך
והתנן גר ועובד כוכבים שירשו אביהן עובד כוכבים גר יכול לומר לו טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות טול אתה יין נסך ואני פירות אם משבאו לרשות הגר אסור אמר רבא בר עולא מתני' בעבודת כוכבים המתחלקת לפי שבריה תינח עבודת כוכבים יין נסך	והתנן גר וגוי שירשו אביהן גוי גר יכול לומר לו טול אתה עבודה זרה ואני מעות טול אתה יין נסך ואני פירות אם משבאו לרשות הגר אסור אמר רבא בר עולא מתני' בעבודה זרה המתחלקת לפי שבריה תינח עבודה זרה יין נסך
רש"י ד"ה רבנן הוא - מצוה לבטל עבודת כוכבים ותשמישיה אימר לך דאסור.	רש"י ד"ה רבנן הוא - מצוה לבטל עבודה זרה ותשמישיה אימר לך דאסור.
רש"י ד"ה דמי עבודת כוכבים - עובד כוכבים שמוכר עבודת כוכבים דמיהן מה הן בהנאה.	רש"י ד"ה דמי עבודה זרה - גוי שמוכר עבודה זרה דמיהן מה הן בהנאה.
רש"י ד"ה ותו איתגיירו - למכור לכם עבודת כוכבים שבידכם אלמא כי מזבין ליה בהיותו עובד כוכבים שרי לאתהנויי בה כשהוא גר.	רש"י ד"ה ותו איתגיירו - למכור לכם עבודה זרה שבידכם אלמא כי מזבין ליה בגיותו שרי לאתהנויי בה כשהוא גר.
רש"י ד"ה בטלו להו מקודם - ועובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים הלכך דמיה מותרין דהא בטלו.	רש"י ד"ה בטלו להו מקודם - וגוי מבטל עבודה זרה הלכך דמיה מותרין דהא בטלו.
רש"י ד"ה מותר - אלמא דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותר.	רש"י ד"ה מותר - אלמא דמי עבודה זרה ביד גוי מותר.
רש"י ד"ה מפני שרוצה בקיומה - עד שימכרנה העובד כוכבים.	רש"י ד"ה מפני שרוצה בקיומה - עד שימכרנה הגוי.
רש"י ד"ה טול אתה עבודת כוכבים - אלמא דגר רוצה	רש"י ד"ה טול אתה עבודה זרה - אלמא דגר רוצה
תוס' בראש העמוד - ראיה מכאן דכלאים נוהגין בשל עובדי כוכבים דע"כ.... כמאן דאמר אין קנין לעובד כוכבים בא"י.	תוס' בראש העמוד - ראיה מכאן דכלאים נוהגין בשל גוים דע"כ.... כמאן דאמר אין קנין לגוי בא"י.
תוס' ד"ה מסתברא דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרין - ונראה הטעם כי מה שעבודת כוכבים תופסת דמיה... דמי עבודת כוכבים היינו כשדעתו לקנות מן הדמים עבודת כוכבים אבל כשבא להתגייר	תוס' ד"ה מסתברא דמי עבודה זרה ביד גוי מותרין - ונראה הטעם כי מה שעבודה זרה תופסת דמיה... דמי עבודה זרה היינו כשדעתו לקנות מן הדמים עבודה זרה אבל כשבא להתגייר
תוס' ד"ה זבינו כל מאי דאית לכו ותו וכו' - ובטלה ולא הוו דמי עבודת כוכבים.	תוס' ד"ה זבינו כל מאי דאית לכו ותו וכו' - ובטלה ולא הוו דמי עבודה זרה.
תוס' ד"ה ודלמא שאני התם כיון דדעתייהו לאיגיורי ודאי מבטל להו - הקשה הרב רבי אלחנן תינח עבודת כוכבים דשייך בה.. דישראל שנושה בעובד כוכבים שמזכיר עבודת כוכבים ואביא לך יין נסך... יותר מדמי עבודת כוכבים דחמירא איסורא.	תוס' ד"ה ודלמא שאני התם כיון דדעתייהו לאיגיורי ודאי מבטל להו - הקשה הרב רבי אלחנן תינח עבודה זרה דשייך בה.. דישראל שנושה בגוי שמזכיר עבודה זרה ואביא לך יין נסך... יותר מדמי עבודה זרה דחמירא איסורא.
תוס' ד"ה אבל אם אמר לו המתן ואביא לך אסור - אין אמירתו של עובד כוכבים מועלת כלום דאם לא כן כל עובד כוכבים יוכל להפקיע חובו מיד ישראל.	תוס' ד"ה אבל אם אמר לו המתן ואביא לך אסור - אין אמירתו של גוי מועלת כלום דאם לא כן כל גוי יוכל להפקיע חובו מיד ישראל.
סד ע"ב
גר תושב מהו שיבטל עבודת כוכבים דפלח	גר תושב מהו שיבטל עבודה זרה דפלח
ישראל שמצא עבודת כוכבים בשוק עד שלא באתה לידו אומר לעובד כוכבים ומבטלה משבאתה לידו אינו אומר לעובד כוכבים ומבטלה מפני שאמרו עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו בין עובדה ובין שאין עובדה מאי עובדה ומאי שאינו עובדה אילימא אידי ואידי עובד כוכבים היינו שלו ושל חבירו אלא לאו עובדה עובד כוכבים ומאי שאינו עובדה גר תושב וש"מ גר תושב נמי מבטל לא לעולם אימא לך אידי ואידי עובד כוכבים ודקאמרת	ישראל שמצא עבודה זרה בשוק עד שלא באתה לידו אומר לגוי ומבטלה משבאתה לידו אינו אומר לגוי ומבטלה מפני שאמרו נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו בין עובדה ובין שאין עובדה מאי עובדה ומאי שאינו עובדה אילימא אידי ואידי גוי היינו שלו ושל חבירו אלא לאו עובדה גוי ומאי שאינו עובדה גר תושב וש"מ גר תושב נמי מבטל לא לעולם אימא לך אידי ואידי גוי ודקאמרת
בפני ג' חברים שלא לעבוד עבודת כוכבים דברי ר"מ	בפני ג' חברים שלא לעבוד עבודה זרה דברי ר"מ
ואפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים שמנו כיינו שמנו כיינו ס"ד שמן מי קא הוי יין נסך אלא יינו כשמנו ולשאר כל דבר הרי הוא כעובד כוכבים רבן שמעון אומר יינו יין נסך ואמרי לה מותר בשתיה קתני מיהא ולשאר כל דבריו הרי הוא כעובד כוכבים למאי הלכתא לאו דמבטל עבודת כוכבים כעובד כוכבים אר"נ בר יצחק לא ליתן רשות ולבטל רשות וכדתניא ישראל מומר משמר שבתו	ואפי' בעיר שרובה גוים שמנו כיינו שמנו כיינו ס"ד שמן מי קא הוי יין נסך אלא יינו כשמנו ולשאר כל דבר הרי הוא כגוי רבן שמעון אומר יינו יין נסך ואמרי לה מותר בשתיה קתני מיהא ולשאר כל דבריו הרי הוא כגוי למאי הלכתא לאו דמבטל עבודה זרה כגוי אר"נ בר יצחק לא ליתן רשות ולבטל רשות וכדתניא ישראל משומד משמר שבתו
ומבטל רשות ובעובד כוכבים עד שישכור	ומבטל רשות ובגוי עד שישכור
רש"י ד"ה גר תושב - אינו עובד עבודת כוכבים ובר מיניה של עובד כוכבים הוא בכל שאר עבירות.	רש"י ד"ה גר תושב - אינו עובד עבודה זרה ובר מיניה של גוי הוא בכל שאר עבירות.
רש"י ד"ה אי נימא אידי ואידי עובד כוכבים - קאמר דזה מבטל	רש"י ד"ה אי נימא אידי ואידי גוי - קאמר דזה מבטל
רש"י ד"ה אלו לא באו לכלל גר תושב - שיהו ישראל מצווים להחיותן שהרי אף עובדי כוכבים גמורים נצטוו על עבודת כוכבים ועל שאר המצות.	רש"י ד"ה אלו לא באו לכלל גר תושב - שיהו ישראל מצווים להחיותן שהרי אף גוים גמורים נצטוו על עבודה זרה ועל שאר המצות.
רש"י ד"ה אבל מייחדין אצלו יין - מה שאין כן בעובד כוכבים דהאי כיון דלא פלח לא נגע ולא מנסך ולמגע עובד כוכבים דאתי מעלמא בביתו	רש"י ד"ה אבל מייחדין אצלו יין - מה שאין כן בגוי דהאי כיון דלא פלח לא נגע ולא מנסך ולמגע גוי דאתי מעלמא בביתו
רש"י ד"ה יינו יין נסך - דאינו מקפיד על מגע עובד כוכבים.	רש"י ד"ה יינו יין נסך - דאינו מקפיד על מגע גוי.
רש"י ד"ה הרי הוא כעובד כוכבים - דכיון דלא מל חשוד הוא לכל התורה.	רש"י ד"ה הרי הוא כגוי - דכיון דלא מל חשוד הוא לכל התורה.
רש"י ד"ה משמר שבתו בשוק - בפרהסיא ואע"פ שהוא מומר לחלל שבת בצינעא.	רש"י ד"ה משמר שבתו בשוק - בפרהסיא ואע"פ שהוא משומד לחלל שבת בצינעא.
תוס' ד"ה תניא נמי הכי - מרישא דגר ועובד כוכבים שירשו דיכול לומר טול עבודת כוכבים ליכא למשמע... גר דרבנן מההיא דגר ועובד כוכבים הוצרך להביא	תוס' ד"ה תניא נמי הכי - מרישא דגר וגוי שירשו דיכול לומר טול עבודה זרה ליכא למשמע... גר דרבנן מההיא דגר וגוי הוצרך להביא
תוס' ד"ה מסתברא דפלח מבטל דלא פלח לא מבטל - היה יכול לבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים אי לאו טעמא דדלמא	תוס' ד"ה מסתברא דפלח מבטל דלא פלח לא מבטל - היה יכול לבטל עבודה זרה של גוי אי לאו טעמא דדלמא
תוס' ד"ה איזהו גר תושב כו' - תדע דהא אמרינן העובדי כוכבים לא מעלין ולא מורידין.	תוס' ד"ה איזהו גר תושב כו' - תדע דהא אמרינן הגוים לא מעלין ולא מורידין.
תוס' ד"ה אין מפקידין אצלו יין ואפי' בעיר שרובה ישראל - פירש רש"י לפי שאין מקפיד על מגע עובד כוכבים והקשה ר"ת... דאי לא הודיעו אף בעובד כוכבים מותר ואם כן למה לא ניחוש למגע עובד כוכבים הרגיל בחנותו... ואי לא היה מקפיד על מגע עובד כוכבים היה לאסור... יותר מה שאין כן בעובד כוכבים דהא כיון שלא פלח לעבודת כוכבים לא נגע ולא מנסך עד כאן היה כתוב בפירושיו והוסיף רש"י והגיה ולמגע עובד כוכבים דאתי מעלמא... על מגע שרגילין העובדי כוכבים ליכנס בביתו אע"ג דיינו כשמנו אלמא שמקפיד על מגע עובד כוכבים מדשרי בהנאה... בידוע שלא נגע בו העובד כוכבים אבל מייחדין... ליכא למיחש למגע עובד כוכבים שאין העובדי כוכבים רגילים ליכנס... אלא שלא לעבוד עבודת כוכבים צריך לומר... אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים פירוש דמותר... דאפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים לא חיישינן שמא יגע בו עובד כוכבים אע"פ שרוב עובדי כוכבים מצויין שם... גבי שיקוע עבודת כוכבים ועוד ראיה... מקפיד על יינם כמו במזגו עובדי כוכבים ושתו ישראל	תוס' ד"ה אין מפקידין אצלו יין ואפי' בעיר שרובה ישראל - פירש רש"י לפי שאין מקפיד על מגע גוי והקשה ר"ת... דאי לא הודיעו אף בגוי מותר ואם כן למה לא ניחוש למגע גוי הרגיל בחנותו... ואי לא היה מקפיד על מגע גוי היה לאסור... יותר מה שאין כן בגוי דהא כיון שלא פלח לעבודה זרה לא נגע ולא מנסך עד כאן היה כתוב בפירושיו והוסיף רש"י והגיה ולמגע גוי דאתי מעלמא... על מגע שרגילין הגוים ליכנס בביתו אע"ג דיינו כשמנו אלמא שמקפיד על מגע גוי מדשרי בהנאה... בידוע שלא נגע בו הגוי אבל מייחדין... ליכא למיחש למגע גוי שאין הגוים רגילים ליכנס... אלא שלא לעבוד עבודה זרה צריך לומר... אפילו בעיר שרובה גוים פירוש דמותר... דאפילו בעיר שרובה גוים לא חיישינן שמא יגע בו גוי אע"פ שרוב גוים מצויין שם... גבי שיקוע עבודה זרה ועוד ראיה... מקפיד על יינם כמו במזגו גוים ושתו ישראל
סה ע"א
ידענא ביה דלא פלח לעבודת כוכבים א"ל רב יוסף והתניא איזהו גר תושב כל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד עבודת כוכבים כי תניא	ידענא ביה דלא פלח לעבודה זרה א"ל רב יוסף והתניא איזהו גר תושב כל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד עבודה זרה כי תניא
הרי הוא כמין שבעובדי כוכבים התם	הרי הוא כמין שבאומות התם
ידענא ביה דלא פלח לעבודת כוכבים אזל אשכחיה	ידענא ביה דלא פלח לעבודה זרה אזל אשכחיה
אע"פ שהניח עובד כוכבים לגינו עליה	אע"פ שהניח גוי לגינו עליה
רש"י ד"ה לאבידרנא - שם העובד כוכבים.	רש"י ד"ה לאבידרנא - שם הגוי.
רש"י ד"ה ולא קשיא - לא שקיל מיד עובד כוכבים ואינך משתרו	רש"י ד"ה ולא קשיא - לא שקיל מיד גוי ואינך משתרו
תוס' ד"ה טעמא דא"ל לעיתותי ערב כו' - דהתם אין דרך ליקח יין מן העובד כוכבים והכא דרך בני אדם ליקח שכר מן העובד כוכבים ויש לאסור... לעיל יש פדיון לעבודת כוכבים ויוליך הנאה	תוס' ד"ה טעמא דא"ל לעיתותי ערב כו' - דהתם אין דרך ליקח יין מן הגוי והכא דרך בני אדם ליקח שכר מן הגוי ויש לאסור... לעיל יש פדיון לעבודה זרה ויוליך הנאה
סה ע"ב
הוה שפיך להו חמרא לעובדי כוכבים ואזיל	הוה שפיך להו חמרא לגוים ואזיל
שרייה רבא לזבוניה לעובדי כוכבים איתיביה רבה בר ליואי לרבא בגד שאבד בו כלאים ה"ז לא ימכרנה לעובד כוכבים ולא יעשנה מרדעת לחמור אבל עושה אותו תכריכין למת מצוה לעובד כוכבים מ"ט לא	שרייה רבא לזבוניה לגוים איתיביה רבה בר ליואי לרבא בגד שאבד בו כלאים ה"ז לא ימכרנה לגוי ולא יעשנה מרדעת לחמור אבל עושה אותו תכריכין למת מצוה לגוי מ"ט לא
ולזבונינהו לעובדי כוכבים שלא בפני ישראל	ולזבונינהו לגוים שלא בפני ישראל
רש"י ד"ה הוה שפיך להו חמרא לעובדי כוכבים - הוא היה מוכר להם	רש"י ד"ה הוה שפיך להו חמרא לגוים - הוא היה מוכר להם
רש"י ד"ה ולא ימכרנו לעובד כוכבים - כדמפרש שמא יחזור וימכור	רש"י ד"ה ולא ימכרנו לגוי - כדמפרש שמא יחזור וימכור
רש"י ד"ה ולמפינהו - דתו לא זבין להו ישראל מעובד כוכבים דפתן אסורה.	רש"י ד"ה ולמפינהו - דתו לא זבין להו ישראל מגוי דפתן אסורה.
רש"י ד"ה שלא בפני ישראל - מזבין ליה לעובד כוכבים הדר זבין ליה איהו מיד עובד כוכבים דסבר פת של היתר	רש"י ד"ה שלא בפני ישראל - מזבין ליה לגוי הדר זבין ליה איהו מיד גוי דסבר פת של היתר
תוס' ד"ה ה"ג בסדר המשנה - שנפל לגריסים כו' עובד כוכבים שהיה מעביר	תוס' ד"ה ה"ג בסדר המשנה - שנפל לגריסים כו' נכרי שהיה מעביר
תוס' ד"ה איתיביה רבה בר ליואי לרבא - דשרייה רבא לזבוני לעובדי כוכבים והדר ביה תוס' ד"ה הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים	תוס' ד"ה איתיביה רבה בר ליואי לרבא - דשרייה רבא לזבוני לגוים והדר ביה תוס' ד"ה הרי זה לא ימכרנו לגוי
תוס' ד"ה ולמפינהו ולזבונינהו לעובדי כוכבים שלא בפני ישראל - ואין לחוש שמא יאכלו העובדי כוכבים וישראל בקערה אחת... דלא חמירא פת של עובדי כוכבים מדמאי	תוס' ד"ה ולמפינהו ולזבונינהו לגוים שלא בפני ישראל - ואין לחוש שמא יאכלו הגוים וישראל בקערה אחת... דלא חמירא פת של גוים מדמאי
סו ע"ב
האי בת תיהא עובד כוכבים בדישראל ש"ד ישראל בדעובד כוכבים אביי אמר	האי בת תיהא גוי בדישראל ש"ד ישראל בדגוי אביי אמר
רש"י ד"ה להריח עובד כוכבים - ביין ישראל שפיר דמי.	רש"י ד"ה להריח גוי - ביין ישראל שפיר דמי.
תוס' ד"ה עובד כוכבים בדישראל שפיר דמי - וקמ"ל דלא גזרינן אטו ישראל בדעובד כוכבים דאסר אביי.	תוס' ד"ה גוי בדישראל שפיר דמי - וקמ"ל דלא גזרינן אטו ישראל בדגוי דאסר אביי.
תוס' ד"ה ישראל בדעובד כוכבים רבא אמר מותר - צ"ל דמיירי שאין העובד כוכבים נותן לו שכר	תוס' ד"ה ישראל בדגוי רבא אמר מותר - צ"ל דמיירי שאין הגוי נותן לו שכר
תוס' ד"ה אביי אמר אסור ריחא מילתא היא - גבי סכין של עבודת כוכבים מותר לשחוט בו	תוס' ד"ה אביי אמר אסור ריחא מילתא היא - גבי סכין של עבודה זרה מותר לשחוט בו
תוס' ד"ה רבא אמר מותר - כיון דלא אפשר שהרי העובד כוכבים לא ישמע לו	תוס' ד"ה רבא אמר מותר - כיון דלא אפשר שהרי הגוי לא ישמע לו
תוס' ד"ה אמר רבא מנא אמינא לה - יש שמתירין ליקח פת חמה מן העובד כוכבים מטעמא	תוס' ד"ה אמר רבא מנא אמינא לה - יש שמתירין ליקח פת חמה מן הגוי מטעמא
סז ע"א
תוס' ד"ה א"ר יוחנן - וקרא דגיעולי עובדי כוכבים שצוה הכתוב להגעיל... דיליף טעם כעיקר מגיעולי עובדי כוכבים ואין לומר...	תוס' ד"ה א"ר יוחנן - וקרא דגיעולי גוים שצוה הכתוב להגעיל... דיליף טעם כעיקר מגיעולי גוים ואין לומר...
סז ע"ב
גמר מגיעולי עובדי כוכבים גיעולי עובדי כוכבים לאו נותן טעם לפגם	גמר מגיעולי גוים גיעולי גוים לאו נותן טעם לפגם
רש"י ד"ה יליף מגיעולי עובדי כוכבים - הואיל ונשתמש עובד כוכבים בכלי חמין	רש"י ד"ה יליף מגיעולי גוים - הואיל ונשתמש גוי בכלי חמין
רש"י ד"ה בת יומא - שבישל בה עובד כוכבים היום דלא נפגם.	רש"י ד"ה בת יומא - שבישל בה גוי היום דלא נפגם.
תוס' בראש העמוד - דאורייתא מגיעולי עובדי כוכבים דקאמר קרא תעבירו באש... הבא מכלל עשה כמו דגיעולי עובדי כוכבים ואפ"ה... ומשו"ה נמי בגיעולי עובדי כוכבים דאמר קרא	תוס' בראש העמוד - דאורייתא מגיעולי גוים דקאמר קרא תעבירו באש... הבא מכלל עשה כמו דגיעולי גוים ואפ"ה... ומשו"ה נמי בגיעולי גוים דאמר קרא
תוס' ד"ה מכלל דאיכא - גבי שמן של עובדי כוכבים אסור ומפרש	תוס' ד"ה מכלל דאיכא - גבי שמן של גוים אסור ומפרש
תוס' ד"ה ואידך קדירה - טעם כעיקר מגיעולי עובדי כוכבים ורבנן ילפי ממשרת אבל לא מגיעולי עובדי כוכבים משום דגיעולי עובדי כוכבים חידוש הוא דהא כל נותן טעם לפגם מותר והכא גבי גיעולי עובדי כוכבים אסרה רחמנא... דילפי לה מגיעולי עובדי כוכבים דפגם פורתא... לאסור מגיעולי עובדי כוכבים דפגמה פורתא דגיעולי עובדי כוכבים אם היה האיסור בעין היה לשבח והא דקאמר גיעולי עובדי כוכבים חידוש הוא... אי לאו דגלי קרא דגיעולי עובדי כוכבים אסור היה מותר... דיליף לה לגמרי מגיעולי עובדי כוכבים ומנבלה לא יליף... ומגיעולי עובדי כוכבים לא יליף כלל... דיליף לה מגיעולי עובדי כוכבים מקדירה בת יומא	תוס' ד"ה ואידך קדירה - טעם כעיקר מגיעולי גוים ורבנן ילפי ממשרת אבל לא מגיעולי גוים משום דגיעולי גוים חידוש הוא דהא כל נותן טעם לפגם מותר והכא גבי גיעולי גוים אסרה רחמנא... דילפי לה מגיעולי גוים דפגם פורתא... לאסור מגיעולי גוים דפגמה פורתא דגיעולי גוים אם היה האיסור בעין היה לשבח והא דקאמר גיעולי גוים חידוש הוא... אי לאו דגלי קרא דגיעולי גוים אסור היה מותר... דיליף לה לגמרי מגיעולי גוים ומנבלה לא יליף... ומגיעולי גוים לא יליף כלל... דיליף לה מגיעולי גוים מקדירה בת יומא
סח ע"א
תוס' בראש העמוד - איצטריך דטעם כעיקר דמגיעולי עובדי כוכבים יליף ר"ש דטעם כעיקר כדאמר לר"ע פרק אלו עוברין א"א לומר כן דאי יליף ר"ש מגיעולי עובדי כוכבים טעם כעיקר... כיון דמגיעולי עובדי כוכבים יליף לה ר"ש... ולעולם [יליף מגיעולי עובדי כוכבים טעם] כעיקר לר"ש מגיעולי עובדי כוכבים כך דוחה הר"ר יקר... אינו כלום דודאי מגיעולי עובדי כוכבים לר"ש תו... דטעם כעיקר מגיעולי עובדי כוכבים א"כ חשוב... אי טעם כעיקר מגיעולי עובדי כוכבים לר"ש תו לא אצטריך... אי גיעולי עובדי כוכבים לטעם כעיקר משום... למילף טעם כעיקר מגיעולי עובדי כוכבים דחידוש הוא	תוס' בראש העמוד - איצטריך דטעם כעיקר דמגיעולי גוים יליף ר"ש דטעם כעיקר כדאמר לר"ע פרק אלו עוברין א"א לומר כן דאי יליף ר"ש מגיעולי גוים טעם כעיקר... כיון דמגיעולי גוים יליף לה ר"ש... ולעולם [יליף מגיעולי גוים טעם] כעיקר לר"ש מגיעולי גוים כך דוחה הר"ר יקר... אינו כלום דודאי מגיעולי גוים לר"ש תו... דטעם כעיקר מגיעולי גוים א"כ חשוב... אי טעם כעיקר מגיעולי גוים לר"ש תו לא אצטריך... אי גיעולי גוים לטעם כעיקר משום... למילף טעם כעיקר מגיעולי גוים דחידוש הוא
סח ע"ב
רש"י ד"ה אלמה תנן - ואיצטריך לאזהורי עליה דעובדי כוכבים אכלי.	רש"י ד"ה אלמה תנן - ואיצטריך לאזהורי עליה דגוים אכלי.
סט ע"א
מתני' עובד כוכבים שהיה מעביר	מתני' נכרי שהיה מעביר
המניח עובד כוכבים בחנות אע"פ שיצא	המניח נכרי בחנות אע"פ שיצא
רש"י ד"ה אם היה בחזקת המשתמר - מפרש בגמרא שאע"פ שהפליג ישראל מן העובד כוכבים מיל אם לא הודיעו שהוא מפליג מותר דמירתת עובד כוכבים כל שעתא השתא אתי.	רש"י ד"ה אם היה בחזקת המשתמר - מפרש בגמרא שאע"פ שהפליג ישראל מן הגוי מיל אם לא הודיעו שהוא מפליג מותר דמירתת גוי כל שעתא השתא אתי.
רש"י ד"ה שיעורו בכדי שישתום ויסתום ויגוב - אם שהה כדי שיקוב העובד כוכבים נקב במגופת	רש"י ד"ה שיעורו בכדי שישתום ויסתום ויגוב - אם שהה כדי שיקוב הנכרי נקב במגופת
רש"י ד"ה המניח יינו בקרון או בספינה - עם העובד כוכבים.	רש"י ד"ה המניח יינו בקרון או בספינה - עם הנכרי.
רש"י ד"ה ונכנס למדינה ורחץ - במרחץ מותר כיון דעובד כוכבים לא ידע דשהי	רש"י ד"ה ונכנס למדינה ורחץ - במרחץ מותר כיון דגוי לא ידע דשהי
רש"י ד"ה מה שעל השולחן אסור - דמימר אמר עובד כוכבים זה ישראל זה	רש"י ד"ה מה שעל השולחן אסור - דמימר אמר גוי זה ישראל זה
תוס' בראש העמוד - השוחט בסכין של עובדי כוכבים רב אמר קולף ושמואל אמר מדיח ואע"ג דסתם כלי עובדי כוכבים אינם בני יומן	תוס' בראש העמוד - השוחט בסכין של גוים רב אמר קולף ושמואל אמר מדיח ואע"ג דסתם כלי גוים אינם בני יומן
תוס' ד"ה היכי דמי - יש לחוש בדבר כיון שרואהו העובד כוכבים שמתרחק	תוס' ד"ה היכי דמי - יש לחוש בדבר כיון שרואהו הגוי שמתרחק
סט ע"ב
המניח עובד כוכבים בחנותו כו' המניח יינו בקרון או בספינה כו' וצריכא דאי תנא עובד כוכבים דסבר דלמא	המניח נכרי בחנותו כו' המניח יינו בקרון או בספינה כו' וצריכא דאי תנא נכרי דסבר דלמא
אבל עובד כוכבים בחנותו אימא אחיד לה	אבל נכרי בחנותו אימא אחיד לה
חמרא ביד עובדי כוכבים משום שייכא אמר רבא זונה עובדת כוכבים וישראל מסובין	חמרא ביד גוים משום שייכא אמר רבא זונה גויה וישראל מסובין
רש"י ד"ה דאי תנא עובד כוכבים - עובד כוכבים שהיה מעביר כדי יין.	רש"י ד"ה דאי תנא נכרי - נכרי שהיה מעביר כדי יין.
רש"י ד"ה בין מלמטה - לפי שלמעלה מירח העובד כוכבים והשווה סתומו	רש"י ד"ה בין מלמטה - לפי שלמעלה מירח הנכרי והשווה סתומו
רש"י ד"ה והשתא דקבעינן הלכתא - לא מותבינן חביות סתומות ביד עובדי כוכבים.	רש"י ד"ה והשתא דקבעינן הלכתא - לא מותבינן חביות סתומות ביד גוים.
תוס' ד"ה מאי טעמא - מותבינן חמרא ביד עובדי כוכבים ש"מ דהוי... יש לחוש שמא יתחוב העובד כוכבים חודו... כמו בהכרת החותם דהעובד כוכבים מרתת מכתב... ושל ציר ושל מורייס ביד עובד כוכבים אם מכיר... מדלא נקט יין גבי עובד כוכבים כדפ"ל מ"מ... הוכחה קצת שזייפו העובד כוכבים אבל ודאי	תוס' ד"ה מאי טעמא - מותבינן חמרא ביד גוים ש"מ דהוי... יש לחוש שמא יתחוב הגוי חודו... כמו בהכרת החותם דהגוי מרתת מכתב... ושל ציר ושל מורייס ביד גוי אם מכיר... מדלא נקט יין גבי גוי כדפ"ל מ"מ... הוכחה קצת שזייפו הגוי אבל ודאי
ע ע"א
זונה ישראלית ועובדי כוכבים מסובין	זונה ישראלית וגוים מסובין
חמרא דישראל על עובד כוכבים אחדה לדשא באפיה והוה ביזעא בדשא אישתכח עובד כוכבים דקאי ביני דני	חמרא דישראל על גוי אחדה לדשא באפיה והוה ביזעא בדשא אישתכח גוי דקאי ביני דני
ישראל בעליונה ועובד כוכבים בתחתונה שמעו קל תיגרא נפקי קדים אתא עובד כוכבים אחדה לדשא	ישראל בעליונה וגוי בתחתונה שמעו קל תיגרא נפקי קדים אתא גוי אחדה לדשא
דישראל אישתכח עובד כוכבים דהוה יתיב בי דני	דישראל אישתכח גוי דהוה יתיב בי דני
חמרא אישתכח עובד כוכבים דהוה קאים בי דני	חמרא אישתכח גוי דהוה קאים בי דני
ההוא ישראל ועובד כוכבים דהוו יתיבי וקא שתו חמרא	ההוא ישראל וגוי דהוו יתיבי וקא שתו חמרא
ההוא ישראל ועובד כוכבים דהוו יתיבי בארבא שמע ישראל	ההוא ישראל וגוי דהוו יתיבי בארבא שמע ישראל
אריא דהוה נהים במעצרתא שמע עובד כוכבים טשא	אריא דהוה נהים במעצרתא שמע גוי טשא
רש"י ד"ה ישראל בעליונה ועובד כוכבים בתחתונה - ויין בתחתונה	רש"י ד"ה ישראל בעליונה וגוי בתחתונה - ויין בתחתונה
רש"י ד"ה אי אית ליה לאישתמוטי - ולא דמי למניח עובד כוכבים בחנותו	רש"י ד"ה אי אית ליה לאישתמוטי - ולא דמי למניח נכרי בחנותו
רש"י ד"ה ננעל הפונדק - ונתייחד עובד כוכבים עם היין או שאמר ישראל לעובד כוכבים שמור	רש"י ד"ה ננעל הפונדק - ונתייחד גוי עם היין או שאמר ישראל לגוי שמור
רש"י ד"ה ואי משום שבתא - וא"ת דסמכא דעתיה דעובד כוכבים משום	רש"י ד"ה ואי משום שבתא - וא"ת דסמכא דעתיה דגוי משום
רש"י ד"ה ספק ביאה - דלא ידעינן עובד כוכבים אי על אי לא על	רש"י ד"ה ספק ביאה - דלא ידעינן גוי אי על אי לא על
רש"י ד"ה הוי ספק ספיקא - ספק ישראל ספק עובד כוכבים ואת"ל עובד כוכבים ספק נגע	רש"י ד"ה הוי ספק ספיקא - ספק ישראל ספק גוי ואת"ל גוי ספק נגע
תוס' בראש העמוד - שמא החליפו העובד כוכבים בחבית אחר שהיה בו יין במגופה בטיט שגם חביות יין העובדי כוכבים פעמים שמגופים... קרשי החבית שאם יגביה עובד כוכבים העור לא ידע ליישבו... שוליו שלא יוכל העובד כוכבים להוציא יין... כשיש לחוש שמא עובד כוכבים גנב יין... בני אדם אפילו הם עובדי כוכבים דמרתת העובד כוכבים לגנוב אע"ג דהודיעו שהפליג מותר ולא חיישינן שמא נגע כיון שהעובדי כוכבים בזמן הזה	תוס' בראש העמוד - שמא החליפו הגוי בחבית אחר שהיה בו יין במגופה בטיט שגם חביות יין הגוים פעמים שמגופים... קרשי החבית שאם יגביה הגוי העור לא ידע ליישבו... שוליו שלא יוכל הגוי להוציא יין... כשיש לחוש שמא הגוי גנב יין... בני אדם אפילו הם גוים דמרתת הגוי לגנוב אע"ג דהודיעו שהפליג מותר ולא חיישינן שמא נגע כיון שהגוים בזמן הזה
ע ע"ב
איקלידא מפתחה לעובדת כוכבים א"ר יצחק	איקלידא מפתחה לגויה א"ר יצחק
אמר רב טהרותיו טמאות ובעובד כוכבים אינו עושה	אמר רב טהרותיו טמאות ובגוי אינו עושה
רש"י ד"ה רביתא - תינוקת עובדת כוכבים.	רש"י ד"ה רביתא - תינוקת גויה.
רש"י ד"ה ולא ידענא - אי שרא משום ספק עובד כוכבים ספק ישראל וכר"א דאמר ספק ביאה טהור ולקמיה פריך הא לאו ספק ביאה הוא דודאי עובדי כוכבים היו.	רש"י ד"ה ולא ידענא - אי שרא משום ספק גוי ספק ישראל וכר"א דאמר ספק ביאה טהור ולקמיה פריך הא לאו ספק ביאה הוא דודאי גוים היו.
תוס' ד"ה ההוא פלמוסא - דודאי עובדי כוכבים נינהו ואע"ג דגבי גנבי דלעיל אמרינן דהוי ספק ביאה ספק אם הם עובדי כוכבים או אם הם ישראלים ה"מ גנבים דיש מהם שהם ישראל אבל פולמוסא סתם עובדי כוכבים הם דאי הוה ישראל היה הדבר ניכר ונודע ומדלא נודע ש"מ שהם עובדי כוכבים וא"כ ספק... פולמוסא אמר ודאי עובדי כוכבים נינהו... אם הפולמוסא הם עובדי כוכבים או ישראל כמו בגנבים מ"מ אם הם עובדי כוכבים ודאי נגעי... וא"כ הוי ספק ספיקא ספק עובדי כוכבים או ישראל ואת"ל שהם עובדי כוכבים שמא פתחו לשם	תוס' ד"ה ההוא פלמוסא - דודאי גוים נינהו ואע"ג דגבי גנבי דלעיל אמרינן דהוי ספק ביאה ספק אם הם גוים או אם הם ישראלים ה"מ גנבים דיש מהם שהם ישראל אבל פולמוסא סתם גוים הם דאי הוה ישראל היה הדבר ניכר ונודע ומדלא נודע ש"מ שהם גוים וא"כ ספק... פולמוסא אמר ודאי גוים נינהו... אם הפולמוסא הם גוים או ישראל כמו בגנבים מ"מ אם הם גוים ודאי נגעי... וא"כ הוי ספק ספיקא ספק גוים או ישראל ואת"ל שהם גוים שמא פתחו לשם
תוס' ד"ה לא מסרה - היהודי והניח שמירת עובדי כוכבים בביתו ונמסר להם	תוס' ד"ה לא מסרה - היהודי והניח שמירת גוים בביתו ונמסר להם
עא ע"א
האומנין של ישראל ששלח להם עובד כוכבים חבית	האומנין של ישראל ששלח להם נכרי חבית
מותר לאדם לומר לעובד כוכבים צא והפס עלי מנת המלך מיתיבי אל יאמר אדם לעובד כוכבים עול תחתי	מותר לאדם לומר לגוי צא והפס עלי מנת המלך מיתיבי אל יאמר אדם לגוי עול תחתי
מתני' המוכר יינו לעובד כוכבים פסק	מתני' המוכר יינו לנכרי פסק
אמר אמימר משיכה בעובד כוכבים קונה	אמר אמימר משיכה בגוי קונה
לעולם אימא לך משיכה בעובד כוכבים אינה קונה	לעולם אימא לך משיכה בגוי אינה קונה
כי כייליתו חמרא לעובדי כוכבים שקלו זוזי	כי כייליתו חמרא לגוים שקלו זוזי
ואי ס"ד משיכה בעובד כוכבים קונה	ואי ס"ד משיכה בגוי קונה
רש"י ד"ה מותר לומר לו תן לנו את דמיה - ישראל שנושה בעובד כוכבים מנה מכר עבודת כוכבים והביא לו יין נסך	רש"י ד"ה מותר לומר לו תן לנו את דמיה - ישראל שנושה בגוי מנה מכר עבודה זרה והביא לו יין נסך
רש"י ד"ה צא והפס עלי מנת המלך - מותר לומר לעובד כוכבים הפס עלי אע"ג דקא יהיב האי עובד כוכבים יין נסך... כי יהיב ליה עובד כוכבים יין נסך לאו שלוחיה	רש"י ד"ה צא והפס עלי מנת המלך - מותר לומר לגוי הפס עלי אע"ג דקא יהיב האי גוי יין נסך... כי יהיב ליה גוי יין נסך לאו שלוחיה
רש"י ד"ה עול תחתי קאמרת - מאי דיהיב ליה עובד כוכבים הוי כאילו יהביה ישראל	רש"י ד"ה עול תחתי קאמרת - מאי דיהיב ליה גוי הוי כאילו יהביה ישראל
רש"י ד"ה המוכר יינו לעובד כוכבים - משום משיכה בעובד כוכבים קנה הלכך כשמודד היינו משיכה וקנייה עובד כוכבים מיד דהוה ליה לישראל זוזי גבי דעובד כוכבים בהלואה	רש"י ד"ה המוכר יינו לנכרי - משום משיכה בגוי קנה הלכך כשמודד היינו משיכה וקנייה גוי מיד דהוה ליה לישראל זוזי גבי דגוי בהלואה
רש"י ד"ה מדד עד שלא פסק דמיו אסורין - דעובד כוכבים לא קנייה... דמוקי לה כשהקדים לו עובד כוכבים מעות לישראל	רש"י ד"ה מדד עד שלא פסק דמיו אסורין - דגוי לא קנייה... דמוקי לה כשהקדים לו גוי מעות לישראל
רש"י ד"ה משיכה בעובד כוכבים קונה - אע"ג דלא יהיב עובד כוכבים דמי לישראל משיך מיניה קנייה וכן ישראל מעובד כוכבים.	רש"י ד"ה משיכה בגוי קונה - אע"ג דלא יהיב גוי דמי לישראל משיך מיניה קנייה וכן ישראל מגוי.
תוס' ד"ה הא לא דמיא - כי נמי יהיב העובד כוכבים יין לעוצר	תוס' ד"ה הא לא דמיא - כי נמי יהיב הגוי יין לעוצר
תוס' ד"ה אמר אמימר משיכה בעובד כוכבים קונה תדע - קונות ודריש לעמיתך בכסף לעובד כוכבים במשיכה	תוס' ד"ה אמר אמימר משיכה בגוי קונה תדע - קונות ודריש לעמיתך בכסף לגוי במשיכה
תוס' ד"ה רב אשי אמר משיכה בעובד כוכבים אינה קונה - כאמימר דאמר משיכה בעובד כוכבים קונה דס"ל... לעמיתך בכסף ולעובד כוכבים במשיכה... לעמיתך במשיכה ולעובד כוכבים בכסף והכי מוכח בבכורות והלכך משיכה בעובד כוכבים קונה כר' יוחנן... קונות בישראל א"כ לעובד כוכבים במשיכה כדפי' א"כ המקנה בהמה לעובד כוכבים כדי לפוטרה מן הבכורה צריך שימשכנה העובד כוכבים ובכך סגי בלא כסף מיהו רש"י פי' דמשיכה אינה קונה בעובד כוכבים אלא כסף... ור"ת המקנה בהמה לעובד כוכבים לפוטרה מן הבכורה צריך שיתן העובד כוכבים כסף וגם משיכת העובד כוכבים בסימטא או לרשותו של עובד כוכבים שהוא שלו ואם אין לו רשות לעובד כוכבים מקנה לו הישראל חדר בביתו והעובד כוכבים ינעול ויפתח... ותפתח ואח"כ ימשוך העובד כוכבים הבהמה לאותו חדר ובבכורות פ"ק (דף ג.) פליגי אמוראי מה צריך שיקנה העובד כוכבים מן הבהמה... ונראה להחמיר ולהקנות לעובד כוכבים דבר שעושה אותה... א"צ שיתן העובד כוכבים מעות שוה... שהישראל גמר ואקני לעובד כוכבים כדי להפטר מן הבהמה.	תוס' ד"ה רב אשי אמר משיכה בגוי אינה קונה - כאמימר דאמר משיכה בגוי קונה דס"ל... לעמיתך בכסף ולגוי במשיכה... לעמיתך במשיכה ולגוי בכסף והכי מוכח בבכורות והלכך משיכה בגוי קונה כר' יוחנן... קונות בישראל א"כ לגוי במשיכה כדפי' א"כ המקנה בהמה לגוי כדי לפוטרה מן הבכורה צריך שימשכנה הגוי ובכך סגי בלא כסף מיהו רש"י פי' דמשיכה אינה קונה בגוי אלא כסף... ור"ת המקנה בהמה לגוי לפוטרה מן הבכורה צריך שיתן הגוי כסף וגם משיכת הגוי בסימטא או לרשותו של גוי שהוא שלו ואם אין לו רשות לגוי מקנה לו הישראל חדר בביתו והגוי ינעול ויפתח... ותפתח ואח"כ ימשוך הגוי הבהמה לאותו חדר ובבכורות פ"ק (דף ג.) פליגי אמוראי מה צריך שיקנה הגוי מן הבהמה... ונראה להחמיר ולהקנות לגוי דבר שעושה אותה... א"צ שיתן הגוי מעות שוה... שהישראל גמר ואקני לגוי כדי להפטר מן הבהמה.
תוס' ד"ה שקילו זוזי מינייהו והדר כיילו להו כו' - ואי ס"ד משיכה בעובד כוכבים קונה מדמשכה עובד כוכבים קנייה כו' לא צריכא דכייל ורמי למנא דעובד כוכבים פירוש אבל לעולם משיכה בעובד כוכבים קונה כדפי' והקשה ר"ת כיון דמשיכה בעובד כוכבים קונה אם כן... ועדיין אינו של עובד כוכבים עד שימשכנו כיון דמשיכה קונה ולא מעות ומיד שנגע בו העובד כוכבים נעשה יין נסך ברשות	תוס' ד"ה שקילו זוזי מינייהו והדר כיילו להו כו' - ואי ס"ד משיכה בגוי קונה מדמשכה גוי קנייה כו' לא צריכא דכייל ורמי למנא דגוי פירוש אבל לעולם משיכה בגוי קונה כדפי' והקשה ר"ת כיון דמשיכה בגוי קונה אם כן... ועדיין אינו של גוי עד שימשכנו כיון דמשיכה קונה ולא מעות ומיד שנגע בו הגוי נעשה יין נסך ברשות
עא ע"ב
מדמשכה עובד כוכבים קנייה יין נסך	מדמשכה גוי קנייה יין נסך
כייל ורמי למנא דעובד כוכבים סוף סוף	כייל ורמי למנא דגוי סוף סוף
אי דנקיט ליה עובד כוכבים לכלי בידיה	אי דנקיט ליה גוי לכלי בידיה
האמר ימכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין	האמר ימכר כולו לגוים חוץ מדמי יין
מיתיבי הלוקח גרוטאות מן העובדי כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר אם משנתן מעות משך יוליך לים המלח אי ס"ד משיכה בעובד כוכבים קונה	מיתיבי הלוקח גרוטאות מן הגוים ומצא בהן עבודה זרה אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר אם משנתן מעות משך יוליך לים המלח אי ס"ד משיכה בגוי קונה
לא מיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל סיפא דיהיב זוזי מיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל א"ל מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי ת"ש המוכר יינו לעובד כוכבים פסק עד שלא מדד דמיו מותרים ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים אינה קונה	לא מיתחזי כעבודה זרה ביד ישראל סיפא דיהיב זוזי מיתחזי כעבודה זרה ביד ישראל א"ל מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי ת"ש המוכר יינו לנוכרי פסק עד שלא מדד דמיו מותרים ואי אמרת משיכה בגוי אינה קונה
ולדידך דאמרת משיכה בעובד כוכבים קונה	ולדידך דאמרת משיכה בגוי קונה
ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים אינה קונה	ואי אמרת משיכה בגוי אינה קונה
רש"י ד"ה מדמשכיה עובד כוכבים - במדה קנייה	רש"י ד"ה מדמשכיה גוי - במדה קנייה
רש"י ד"ה במנא דעובד כוכבים - דיין שבכלי אוסרו	רש"י ד"ה במנא דגוי - דיין שבכלי אוסרו
רש"י ד"ה מדמטי לאוירא דמנא - דעובד כוכבים קנייה עובד כוכבים בהגבהה.	רש"י ד"ה מדמטי לאוירא דמנא - דגוי קנייה גוי בהגבהה.
רש"י ד"ה עכבת יין - אוגנים יש בכליו של עובד כוכבים שמתעכב היין על פיו כטיפה או כשני טיפין מקמי דנימטי חמרא דישראל באוירא דמנא דעובד כוכבים ומיתסר	רש"י ד"ה עכבת יין - אוגנים יש בכליו של גוי שמתעכב היין על פיו כטיפה או כשני טיפין מקמי דנימטי חמרא דישראל באוירא דמנא דגוי ומיתסר
רש"י ד"ה דלא כרבן שמעון ב"ג - ימכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך	רש"י ד"ה דלא כרבן שמעון ב"ג - ימכר כולו לגוים חוץ מדמי יין נסך
רש"י ד"ה מקח טעות - הויא משיכה בטעות דלאו אדעתא דעבודת כוכבים זבן.	רש"י ד"ה מקח טעות - הויא משיכה בטעות דלאו אדעתא דעבודה זרה זבן.
רש"י ד"ה מיחזי כעבודת כוכבים - לכי הדר שקל זוזי מיחזי כמאן דמזבן לעבודת כוכבים דמי.	רש"י ד"ה מיחזי כעבודה זרה - לכי הדר שקל זוזי מיחזי כמאן דמזבן לעבודה זרה דמי.
רש"י ד"ה פסק עד שלא מדד דמיו מותרין - דכי מדד קניה עובד כוכבים במשיכה	רש"י ד"ה פסק עד שלא מדד דמיו מותרין - דכי מדד קניה גוי במשיכה
רש"י ד"ה בן נח - דמחלי עליה גבי עובד כוכבים ממונא הוא	רש"י ד"ה בן נח - דמחלי עליה גבי גוי ממונא הוא
תוס' ד"ה ישראל והמעות שביד ישראל נעשו למפרע דמי יין נסך ואין לומר שהעובדי כוכבים היו נותנין... היו אומרים להם העובדי כוכבים אנו מקנים לכם המעות מעכשיו והיין יהיה שלנו מעכשיו והעובדי כוכבים היו מאמינים... משיכה או מעות בעובד כוכבים ודריש הכי לעמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים או בהא או בהא ולית ליה הא דאמר בבכורות (דף יג.) מדישראל בחדא עובד כוכבים נמי בחדא וא"ת ולמה לא למדם להדיח כלי העובדי כוכבים או למדוד בכלי ישראל	תוס' ד"ה ישראל והמעות שביד ישראל נעשו למפרע דמי יין נסך ואין לומר שהגוים היו נותנין... היו אומרים להם הגוים אנו מקנים לכם המעות מעכשיו והיין יהיה שלנו מעכשיו והגוים היו מאמינים... משיכה או מעות בגוי ודריש הכי לעמיתך במשיכה הא לגוי או בהא או בהא ולית ליה הא דאמר בבכורות (דף יג.) מדישראל בחדא גוי נמי בחדא וא"ת ולמה לא למדם להדיח כלי הגוים או למדוד בכלי ישראל
תוס' ד"ה ואי ס"ד משיכה בעובד כוכבים קונה אמאי יחזיר - דבעינן בעובד כוכבים תרתי משיכה וכסף... לכל חד כדאית ליה ולעובד כוכבים עד דאיכא תרתי משיכה וכסף.	תוס' ד"ה ואי ס"ד משיכה בגוי קונה אמאי יחזיר - דבעינן בגוי תרתי משיכה וכסף... לכל חד כדאית ליה ולגוי עד דאיכא תרתי משיכה וכסף.
תוס' ד"ה מידי הוא טעמא אלא לרב כו' - דרב דמשיכה קונה בעובד כוכבים ובפ' הזהב (ב"מ דף מח. ושם) משמע דס"ל כרשב"ל דמשיכה קונה בישראל ולא בעובד כוכבים גבי ההיא... א"כ אינה קונה בעובד כוכבים ומינה מסייע... וי"ל דההוא דבלן מיירי לבלן עובד כוכבים ולכך קאמר רב דוקא בלן אבל ספר עובד כוכבים לא עד דמשיך דמשיכה בעובד כוכבים קונה כדאמר רב	תוס' ד"ה מידי הוא טעמא אלא לרב כו' - דרב דמשיכה קונה בגוי ובפ' הזהב (ב"מ דף מח. ושם) משמע דס"ל כרשב"ל דמשיכה קונה בישראל ולא בגוי גבי ההיא... א"כ אינה קונה בגוי ומינה מסייע... וי"ל דההוא דבלן מיירי לבלן גוי ולכך קאמר רב דוקא בלן אבל ספר גוי לא עד דמשיך דמשיכה בגוי קונה כדאמר רב
תוס' ד"ה בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה - דבר מחילה הוא אבל עובד כוכבים לאו בר מחילה הוא... דא"כ לא יתחייב עובד כוכבים לשלם גזלו בשום ענין.	תוס' ד"ה בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה - דבר מחילה הוא אבל גוי לאו בר מחילה הוא... דא"כ לא יתחייב גוי לשלם גזלו בשום ענין.
תוס' ד"ה ואי ס"ד משיכה בעובד כוכבים אינה קונה - דלאו ממונא הוא וגם ממון העובד כוכבים לא נתרבה	תוס' ד"ה ואי ס"ד משיכה בגוי אינה קונה - דלאו ממונא הוא וגם ממון הגוי לא נתרבה
עב ע"א
ש"מ משיכה בעובד כוכבים קונה ש"מ	ש"מ משיכה בגוי קונה ש"מ
דתנן המוכר יינו לעובד כוכבים פסק	דתנן המוכר יינו לנוכרי פסק
לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים וחזר ומדד	לתוך צלוחיתו של נכרי וחזר ומדד
ומדד לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים וחזר ומדד	ומדד לתוך צלוחיתו של נוכרי וחזר ומדד
רש"י ד"ה ומאי לא ניתן להישבון - דכיון דעובד כוכבים לא קנייה דישראל היא.	רש"י ד"ה ומאי לא ניתן להישבון - דכיון דגוי לא קנייה דישראל היא.
רש"י ד"ה אינה בתורת הישבון - בתורת שום גזילה דעובד כוכבים דכל היכא דאיתא	רש"י ד"ה אינה בתורת הישבון - בתורת שום גזילה דגוי דכל היכא דאיתא
רש"י ד"ה אלא ש"מ משיכה קונה - ולא מיחייב עובד כוכבים לאהדורה.	רש"י ד"ה אלא ש"מ משיכה קונה - ולא מיחייב גוי לאהדורה.
רש"י ד"ה אסור - לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים ובגמרא מפרש	רש"י ד"ה אסור - לתוך צלוחיתו של גוי ובגמרא מפרש
רש"י ד"ה המערה מכלי אל כלי את שעירה ממנו מותר - ובגמרא מפרש בעובד כוכבים המערה	רש"י ד"ה המערה מכלי אל כלי את שעירה ממנו מותר - ובגמרא מפרש בגוי המערה
תוס' ד"ה ומאי לא ניתן להישבון - דמשיכה קונה בעובד כוכבים לכולי עלמא... דאי אינה קונה בעובד כוכבים במקח אף בגזל	תוס' ד"ה ומאי לא ניתן להישבון - דמשיכה קונה בגוי לכולי עלמא... דאי אינה קונה בגוי במקח אף בגזל
עב ע"ב
תרגמה רב ששת בעובד כוכבים המערה דאתי מכחו אי עובד כוכבים המערה אפי' גוא דחביתא נמי מתסר כח דעובד כוכבים מדרבנן	תרגמה רב ששת בגוי המערה דאתי מכחו אי גוי המערה אפי' גוא דחביתא נמי מתסר כח דגוי מדרבנן
כי כייליתו חמרא לעובדי כוכבים קטפי קטופי אי נמי נפצי נפוצי אמר להו רבא להנהו שפוכאי כי שפכיתו חמרא לא ליקרב עובד כוכבים לסייע בהדייכו	כי כייליתו חמרא לגוים קטפי קטופי אי נמי נפצי נפוצי אמר להו רבא להנהו שפוכאי כי שפכיתו חמרא לא ליקרב גוי לסייע בהדייכו
ובת גישתא אתא עובד כוכבים אנח ידיה אגישתא	ובת גישתא אתא גוי אנח ידיה אגישתא
קדם פסק עובד כוכבים לא	קדם פסק גוי לא
רש"י ד"ה שפחסתו צלוחיתו - ומדד לתוך צלוחית של עובד כוכבים והרי פחסתו צלוחיתו	רש"י ד"ה שפחסתו צלוחיתו - ומדד לתוך צלוחית של גוי והרי פחסתו צלוחיתו
רש"י ד"ה דמפסוקי פסוקי - קוד' שירד הקילוח לתוך כלי העובד כוכבים יפסוק	רש"י ד"ה דמפסוקי פסוקי - קוד' שירד הקילוח לתוך כלי הגוי יפסוק
רש"י ד"ה דגואי לא גזור רבנן - ואם שפך עובד כוכבים [מן] הכלי מותר מה שנשאר בכלי.	רש"י ד"ה דגואי לא גזור רבנן - ואם שפך גוי [מן] הכלי מותר מה שנשאר בכלי.
רש"י ד"ה קטופי - ראש התחתון לכלי העובד כוכבים ואי נגע	רש"י ד"ה קטופי - ראש התחתון לכלי הגוי ואי נגע
רש"י ד"ה נפצי נפוצי - יעמדו מרחוק ויזרקו היין לכליו של עובד כוכבים כי היכי	רש"י ד"ה נפצי נפוצי - יעמדו מרחוק ויזרקו היין לכליו של גוי כי היכי
רש"י ד"ה ושדית ליה עלויה - שמערין ממנו ביד העובד כוכבים והוא יערה	רש"י ד"ה ושדית ליה עלויה - שמערין ממנו ביד הגוי והוא יערה
רש"י ד"ה קנישקנין - לשתות בה ישראל ועובד כוכבים ביחד שכל זמן שזה מוצץ אין יין שנוגע בפי עובד כוכבים חוזר למטה.	רש"י ד"ה קנישקנין - לשתות בה ישראל וגוי ביחד שכל זמן שזה מוצץ אין יין שנוגע בפי גוי חוזר למטה.
תוס' ד"ה אם יש בו עכבת יין אסור - שמיוחד לתשמישו של עובד כוכבים ובלע טפי	תוס' ד"ה אם יש בו עכבת יין אסור - שמיוחד לתשמישו של גוי ובלע טפי
תוס' ד"ה כחו של עובד כוכבים דרבנן - כלי אחד ונטל העובד כוכבים את הכלי מבחוץ	תוס' ד"ה כחו של גוי דרבנן - כלי אחד ונטל הגוי את הכלי מבחוץ
תוס' ד"ה אמר להו רב חסדא להנהו סביתא כי כייליתו חמרא לעובדי כוכבים מקטפי קטופי - התחתון לכליו של עובד כוכבים דאם הגיע ראש התחתון לכליו של עובד כוכבים קודם שיפסוק... מדמוקי מתניתין בעובד כוכבים המערה לעיל... גבי ההוא עובד כוכבים דאשתכח במעצרתא כו'... ר"ת להתיר מגע עובד כוכבים ע"י נצוק... מקלח מן החבית ובא העובד כוכבים ונגע בקילוח	תוס' ד"ה אמר להו רב חסדא להנהו סביתא כי כייליתו חמרא לגוים מקטפי קטופי - התחתון לכליו של גוי דאם הגיע ראש התחתון לכליו של גוי קודם שיפסוק... מדמוקי מתניתין בגוי המערה לעיל... גבי ההוא גוי דאשתכח במעצרתא כו'... ר"ת להתיר מגע גוי ע"י נצוק... מקלח מן החבית ובא הגוי ונגע בקילוח
תוס' ד"ה אמר להו רבא לשפוכאי כי שפכיתו חמרא לעובדי כוכבים לא ליקרב עובד כוכבים ולסייע בהדייכו כו' - והלכך יש להזהר בישראל שופך יין מחבית לכלי אחר שלא יסייע העובד כוכבים אא"כ ישראל... לתוך הכובא והעובד כוכבים מגביה את העגלה... ולא הועיל מעשה העובד כוכבים אלא שע"י כך... היין בכובא והעובד כוכבים מטה בכובא בסיוע	תוס' ד"ה אמר להו רבא לשפוכאי כי שפכיתו חמרא לגוים לא ליקרב גוי ולסייע בהדייכו כו' - והלכך יש להזהר בישראל שופך יין מחבית לכלי אחר שלא יסייע הגוי אא"כ ישראל... לתוך הכובא והגוי מגביה את העגלה... ולא הועיל מעשה הגוי אלא שע"י כך... היין בכובא והגוי מטה בכובא בסיוע
עג ע"א
רש"י ד"ה ומים במים כו' - מים שנתנסכו לעבודת כוכבים נפלו במים דהיתר.	רש"י ד"ה ומים במים כו' - מים שנתנסכו לעבודה זרה נפלו במים דהיתר.
תוס' ד"ה איכא דאמרי - פסיק קדים ברישא עובד כוכבים ופי' ר"ח דלא מיירי עם העובד כוכבים אלא שהיה שותה	תוס' ד"ה איכא דאמרי - פסיק קדים ברישא גוי ופי' ר"ח דלא מיירי עם הגוי אלא שהיה שותה
תוס' ד"ה יין ביין ומים במים במשהו - פר"ת דדוקא יין נסך ממש שנתנסך לעבודת כוכבים הוא דהוי במשהו אבל סתם יינם בששים וכן מגע עובד כוכבים במים מיירי במים שידוע שנתנסכו לעבודת כוכבים דאי בסתם מים ליכא איסור דכוותיה קתני יין שידוע שנתנסך לעבודת כוכבים אבל סתם... וההיא דאגרדמים עובד כוכבים דקאמר עלה בתוספתא... והאמוראים שהיו בקיאים העובדי כוכבים בטיב עבודת כוכבים דאז שייכא ניסוך	תוס' ד"ה יין ביין ומים במים במשהו - פר"ת דדוקא יין נסך ממש שנתנסך לעבודה זרה הוא דהוי במשהו אבל סתם יינם בששים וכן מגע גוי במים מיירי במים שידוע שנתנסכו לעבודה זרה דאי בסתם מים ליכא איסור דכוותיה קתני יין שידוע שנתנסך לעבודה זרה אבל סתם... וההיא דאגרדמים גוי דקאמר עלה בתוספתא... והאמוראים שהיו בקיאים הגוים בטיב עבודה זרה דאז שייכא ניסוך
עג ע"ב
בשלמא יין נסך משום חומרא דעבודת כוכבים	בשלמא יין נסך משום חומרא דעבודה זרה
עד ע"א
יין נסך ועבודת כוכבים ועורות לבובין	יין נסך ועבודה זרה ועורות לבובין
ימכר כולו לעובד כוכבים חוץ מדמי יי"נ שבו	ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי יי"נ שבו
רש"י ד"ה ועבודת כוכבים - צורה שעבדוה ונתערבה באלף צורות שאינן עבודת כוכבים.	רש"י ד"ה ועבודה זרה - צורה שעבדוה ונתערבה באלף צורות שאינן עבודה זרה
תוס' ד"ה אלו אסורין - דדבר שבמנין קחשיב ועבודת כוכבים צורת עבודת כוכבים שנתערבה באלף צורות	תוס' ד"ה אלו אסורין - דדבר שבמנין קחשיב ועבודה זרה צורת עבודה זרה שנתערבה באלף צורות
תוס' ד"ה אמר רב הלכה כרשב"ג בחבית דאמר ימכר כולו לעובד כוכבים כו'	תוס' ד"ה אמר רב הלכה כרשב"ג בחבית דאמר ימכר כולו לגוי כו'
עד ע"ב
גת של אבן שזפתה עובד כוכבים מנגבה	גת של אבן שזפתה גוי מנגבה
והמחץ והמשפך של עובדי כוכבים רבי מתיר בניגוב וחכמים אוסרין ומודה רבי בקנקנים של עובדי כוכבים שהן אסורין	והמחץ והמשפך של גוים רבי מתיר בניגוב וחכמים אוסרין ומודה רבי בקנקנים של גוים שהן אסורין
והתנן גת של אבן שזפתה עובד כוכבים מנגבה	והתנן גת של אבן שזפתה גוי מנגבה
אמר מר הגת והמחץ והמשפך של עובדי כוכבים	אמר מר הגת והמחץ והמשפך של גוים
רש"י ד"ה גת של אבן שזפתה עובד כוכבים - ואורחא למירמי ביה	רש"י ד"ה גת של אבן שזפתה גוי - ואורחא למירמי ביה
רש"י ד"ה אבל דרך בה - עובד כוכבים בגת מזופפת.	רש"י ד"ה אבל דרך בה - גוי בגת מזופפת.
רש"י ד"ה קסבר כל כלי שמכניסו לקיום - אפילו אין מוסרו לעובד כוכבים אלא לפי שעה... דלא ליתי לשהוייה ביד עובד כוכבים.	רש"י ד"ה קסבר כל כלי שמכניסו לקיום - אפילו אין מוסרו לגוי אלא לפי שעה... דלא ליתי לשהוייה ביד גוי.
תוס' ד"ה הגת והמחץ והמשפך כו' - ולקמן מוקמינן בדרך בה עובד כוכבים וא"ת והא רבא אמר לעיל גבי מתני' בדרך בה עובד כוכבים סגי לה בהדחה בעלמא וי"ל דמתני' דלעיל מיירי בגת של ישראל שדרך בה עובד כוכבים לפי שעה אבל הכא מיירי בשל עובד כוכבים דבליעא טובא לפי שהרבה פעמים דרך בה העובד כוכבים וא"ת... וברייתא בשל עובדי כוכבים כדפרישי' וי"ל דבמזופפין אין לחלק בין של עובדי כוכבים לשל ישראל לפי שהזפת מבליע בשעה מועטת.	תוס' ד"ה הגת והמחץ והמשפך כו' - ולקמן מוקמינן בדרך בה גוי וא"ת והא רבא אמר לעיל גבי מתני' בדרך בה גוי סגי לה בהדחה בעלמא וי"ל דמתני' דלעיל מיירי בגת של ישראל שדרך בה גוי לפי שעה אבל הכא מיירי בשל גוי דבליעא טובא לפי שהרבה פעמים דרך בה הגוי וא"ת... וברייתא בשל גוי כדפרישי' וי"ל דבמזופפין אין לחלק בין של גוים לשל ישראל לפי שהזפת מבליע בשעה מועטת.
תוס' ד"ה דרש רבא נעוה ארתחו - אם כן הני חביות של עובדי כוכבים סגי להו בעירוי	תוס' ד"ה דרש רבא נעוה ארתחו - אם כן הני חביות של גוים סגי להו בעירוי
תוס' ד"ה רבא כי משדר - חביות ריקניות בבית עובד כוכבים או מעיר לעיר... כדי שיהא ניכר אם העובד כוכבים נותן לתוכן יין	תוס' ד"ה רבא כי משדר - חביות ריקניות בבית גוי או מעיר לעיר... כדי שיהא ניכר אם הגוי נותן לתוכן יין
עה ע"ב
הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים את שדרכו	הלוקח כלי תשמיש מן הגוים את שדרכו
זבן מנא דמרדא מעובד כוכבים סבר להטבילה	זבן מנא דמרדא מגוי סבר להטבילה
אבא משכן ליה עובד כוכבים כסא דכספא	אבא משכן ליה גוי כסא דכספא
משום דחזי לעובד כוכבים דדעתיה לשקועיה	משום דחזי לגוי דדעתיה לשקועיה
ת"ר הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים דברים	ת"ר הלוקח כלי תשמיש מן הגוים דברים
גיעולי עובדי כוכבים דאסר רחמנא	גיעולי גוים דאסר רחמנא
רש"י ד"ה כלי מתכות אמורין - לענין טבילה בכלי עובדי כוכבים דכתיב	רש"י ד"ה כלי מתכות אמורין - לענין טבילה בכלי גוים דכתיב
רש"י ד"ה קוניא - ותשמישו ע"י צונן וניקח מן העובדי כוכבים.	רש"י ד"ה קוניא - ותשמישו ע"י צונן וניקח מן הגוים.
רש"י ד"ה גיעולי עובדי כוכבים דאסר רחמנא - במדין	רש"י ד"ה גיעולי גוים דאסר רחמנא - במדין
תוס' ד"ה הסכין שפה והיא טהורה - דשאני סכין של עובדי כוכבים שבלוע שמנונית טובא	תוס' ד"ה הסכין שפה והיא טהורה - דשאני סכין של גוים שבלוע שמנונית טובא
תוס' ד"ה אבל שאולין לא - חבירו שקנה מעובד כוכבים צריך טבילה כיון שבא לידי חיוב	תוס' ד"ה אבל שאולין לא - חבירו שקנה מגוי צריך טבילה כיון שבא לידי חיוב
תוס' ד"ה אי משום דקסבר משכנתא כזביני - יש לו כלי שקנה מן העובד כוכבים המחויב טבילה יטביל זה עמו ויברך על שניהם והנותן כלי לאומן עובד כוכבים לתקן... של מדין והמוכר כלי לעובד כוכבים וחזר ולקח ממנו צריך טבילה כיון שנקרא על שם עובד כוכבים אבל הממשכן כלי לעובד כוכבים וחזר ופדה	תוס' ד"ה אי משום דקסבר משכנתא כזביני - יש לו כלי שקנה מן הגוי המחויב טבילה יטביל זה עמו ויברך על שניהם והנותן כלי לאומן גוי לתקן... של מדין והמוכר כלי לגוי וחזר ולקח ממנו צריך טבילה כיון שנקרא על שם גוי אבל הממשכן כלי לגוי וחזר ופדה
עו ע"א
מה ענין קדשים אצל גיעולי עובדי כוכבים	מה ענין קדשים אצל גיעולי גוים
רש"י ד"ה בת יומא - שבישל בה עובד כוכבים היום	רש"י ד"ה בת יומא - שבישל בה גוי היום
רש"י ד"ה אלא אמר אביי - בין בקדשים בין בגיעולי עובדי כוכבים תרוייהו	רש"י ד"ה אלא אמר אביי - בין בקדשים בין בגיעולי גוים תרוייהו
רש"י ד"ה רב פפא אמר האי קריד האי לא קריד - לא דמי דגיעול עובדי כוכבים איידי	רש"י ד"ה רב פפא אמר האי קריד האי לא קריד - לא דמי דגיעול גוים איידי
תוס' ד"ה בת יומא - פירש בקונטרס שבישל בה עובד כוכבים היום	תוס' ד"ה בת יומא - פירש בקונטרס שבישל בה גוי היום
תוס' ד"ה מכאן ואילך לשתרי - חמין של עובדי כוכבים אלא משום דסתם כליהם	תוס' ד"ה מכאן ואילך לשתרי - חמין של גוים אלא משום דסתם כליהם
עו ע"ב
רש"י ד"ה שבור מלכא - עובד כוכבים היה.	רש"י ד"ה שבור מלכא - גוי היה.
תוס' ד"ה אמר רב הונא - גבי סכין של עובדי כוכבים מלבנה באור... אבל בסכינים של עובדי כוכבים דבלעי איסורא... בהגעלה אף בשל עובדי כוכבים וריב"א מצריך	תוס' ד"ה אמר רב הונא - גבי סכין של גוים מלבנה באור... אבל בסכינים של גוים דבלעי איסורא... בהגעלה אף בשל גוים וריב"א מצריך

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300