מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה

תיקוני טעויות דפוס
בספרות התורנית
שיבושי צנזורה בתלמוד

במסכתות החדשות שבהוצאת מכון הלכה ברורה, היוצאים לאור על פי הוצאת "ש"ס וילנא החדש", מתוקנים שיבושי הצנזורה בגמרא, ברש"י ובתוספות, ומוחזרת הגירסה הנכונה שהופיעה בתלמוד דפוס ונציה רפ"ד (במהדורת "ש"ס וילנא החדש" בלי הלכה ברורה, נשארו שיבושי הצנזורה).

כאן ניתנת רשימת התיקונים (המשך), בתקווה שהוצאות אחרות ילכו בעקבותינו ויחזירו עטרה ליושנה. על תיקון שיבושי הצנזורה עי' י' שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי - הגהות ומגיהים, עמ' 584-588.

לדף התיקונים הראשי
לדף תיקוני הצנזורה הראשי

גיטין
ב ע"א תוס' ד"ה אף המביא מרקם - דכתמים הנמצאין שם דעובדי כוכבים הם דישראל מצניעין כתמיהן ור' יהודה מטמא נראה לו דאותם שנוהגין תורת עובדי כוכבים הם גרים וטועין - צ"ל דכתמים הנמצאין שם דגוים הם דישראל מצניעין כתמיהן ור' יהודה מטמא נראה לו דאותם שנוהגין תורת גוים הם גרים וטועין
ג ע"ב תוס' ד"ה וגובה - והא דפריך סתמא דהש"ס - צ"ל דתלמודא
ג ע"ב תוס' ד"ה וגובה - בחתימי עליה סהדי עובדי כוכבים הדיוטות - צ"ל גוים
ה ע"א תוס' ד"ה אי הכי - דכן דרך הש"ס - צ"ל התלמוד
ז ע"א תוס' ד"ה בזמן - מיהו אומר ר"י דאשכחן בלשון הגמרא - צ"ל תלמוד
ח ע"ב גמ' - אומר לעובד כוכבים ועושה, ה"נ אומר לעובד כוכבים ועושה; ואע"ג דאמירה לעובד כוכבים שבות - צ"ל אומר לגוי ועושה, ה"נ אומר לגוי ועושה; ואע"ג דאמירה לגוי שבות
ח ע"ב רש"י ד"ה אפי' בשבת - אם לקחה מן העובד כוכבים ורוצה לילך לדרכו בשבת - צ"ל הגוי
ח ע"ב רש"י ד"ה משום ישוב ארץ ישראל - לגרש עובדי כוכבים ולישב ישראל בה - צ"ל גוים
ח ע"ב תוס' ד"ה דגזרו על גושה ועל אוירה - איכא לאוקמי כר' שמעון דאמר קברי עובדי כוכבים אין מטמאין באהל ולא החמירו על ארץ העמים יותר מקברי עובדי כוכבים עצמו - צ"ל איכא לאוקמי כר' שמעון דאמר קברי גוים אין מטמאין באהל ולא החמירו על ארץ העמים יותר מקברי גוים עצמו
ח ע"ב תוס' ד"ה אע"ג דאמירה לעובד כוכבים שבות - לא היינו מתירין אמירה לעובד כוכבים במלאכה דאורייתא... מחללין עליו שבת וע"י עובד כוכבים איירי התם... ומוקי לה על ידי עובד כוכבים ודאי איסורא דרבנן... ואין ללמוד מכאן היתר לומר לעובד כוכבים להביא ספר... איסורא דאורייתא שרי על ידי עובד כוכבים לצורך מילה... אבל ע"י עובד כוכבים ניחא דשרי להרבות... לצורך דבר אחר אפילו ע"י עובד כוכבים אסור להרבות - צ"ל אע"ג דאמירה לגוי שבות - לא היינו מתירין אמירה לגוי במלאכה דאורייתא... מחללין עליו שבת וע"י גוי איירי התם... ומוקי לה על ידי גוי ודאי איסורא דרבנן... ואין ללמוד מכאן היתר לומר לגוי להביא ספר... איסורא דאורייתא שרי על ידי גוי לצורך מילה... אבל ע"י גוי ניחא דשרי להרבות... לצורך דבר אחר אפילו ע"י גוי אסור להרבות
ט ע"ב גמ' - (שורה 1) העולים בערכאות של עובדי כוכבים, אע"פ שחותמיהן עובדי כוכבים - צ"ל העולים בערכאות של גוים, אע"פ שחותמיהן גוים
ט ע"ב גמ' - והא ערכאות של עובדי כוכבים, דפסולא - צ"ל גוים
ט ע"ב רש"י ד"ה העולים בערכאות של עובדי כוכבים - שנעשו השטרות ע"י ב"ד של עובדי כוכבים - צ"ל העולים בערכאות של גוים - שנעשו השטרות ע"י ב"ד של האומות
ט ע"ב רש"י ד"ה אף אלו - גיטי נשים כשרים בחותמין עובדי כוכבים - צ"ל גוים
ט ע"ב תוס' ד"ה אע"פ שחותמיהן עובדי כוכבים כשרים חוץ מגיטי נשים - ואור"י דחותמיהן עובדי כוכבים יש לפסול... ועוד דבעינן לשמה ועובד כוכבים אדעתא דנפשיה קא עביד... דאין שליחות לעובד כוכבים ומדבעינן שיאמר לסופר... אבל עובד כוכבים דלאו אחיו הוא פשיטא דפסול... שטרות העולים בערכאות של עובדי כוכבים לפסול - צ"ל אע"פ שחותמיהן גוים כשרים חוץ מגיטי נשים - ואור"י דחותמיהן גוים יש לפסול... ועוד דבעינן לשמה ונכרי אדעתא דנפשיה קא עביד... דאין שליחות לגוי ומדבעינן שיאמר לסופר... אבל גוי דלאו אחיו הוא פשיטא דפסול... שטרות העולים בערכאות של גוים לפסול
ט ע"ב תוס' ד"ה בעדי - והא דקאמר הש"ס - צ"ל תלמודא
י ע"א רש"י ד"ה איכא בינייהו שמות מובהקין - אם שמות מובהקים דעובדי כוכבים הן... דכולי עלמא ידעי דעובדי כוכבים הם - צ"ל אם שמות מובהקים דגיות הן... דכולי עלמא ידעי דגוים הם
י ע"א תוס' ד"ה כי קתני - אע"פ שחותמין עובדי כוכבים דליכא למיחש - צ"ל גוים
י ע"א תוס' ד"ה אי תנא - וא"כ פשיטא ליה לש"ס דמצה לא אחזוק פירוש אין ידוע אי אחזוק דאי מצה כתיבה ואחזוק מנא ליה לש"ס דכתיבה לחודיה - צ"ל וא"כ פשיטא ליה לתלמודא דמצה לא אחזוק פירוש אין ידוע אי אחזוק דאי מצה כתיבה ואחזוק מנא ליה לתלמודא דכתיבה לחודיה
י ע"ב גמ' - כל השטרות העולים בערכאות של עובדי כוכבים, אע"פ שחותמיהם עובדי כוכבים - צ"ל כל השטרות העולים בערכאות של גוים, אע"פ שחותמיהם גוים
י ע"ב רש"י ד"ה אלא בזמן שנעשו בהדיוט - ע"י עובדי כוכבים הדיוטות - צ"ל גוים
י ע"ב רש"י ד"ה קא פסיק ותני - כל השטרות כשרין בחותמי עובדי כוכבים - צ"ל בחותמין גוים
י ע"ב רש"י ד"ה קמייהו - דדיינין עובדי כוכבים - צ"ל גוים
י ע"ב רש"י ד"ה דינא דמלכותא - של עובדי כוכבים - צ"ל גוים
י ע"ב תוס' בראש העמוד - ויש לומר דמספקא ליה להש"ס אי פליג... אפ"ה מספקא ליה להש"ס - צ"ל ויש לומר דמספקא ליה לתלמודא אי פליג... אפ"ה מספקא ליה לתלמודא
י ע"ב תוס' ד"ה חספא בעלמא הוא - אבל בשטר שחותמין בו עובדי כוכבים שאין בו לא עדי מסירה... אפילו כתיבתן וחתימתן עובדי כוכבים דהשתא - צ"ל אבל בשטר שחותמין בו גוים שאין בו לא עדי מסירה... אפילו כתיבתן וחתימתן גוים דהשתא
יא ע"א גמ' - בערכאות של עובדי כוכבי', שאע"פ שחותמיהן עובדי כוכבים כשרים - צ"ל בערכאות של גוים שאע"פ שחותמיהן גוים כשרים
יא ע"א רש"י ד"ה בשמות מובהקין - דעובדי כוכבים דלא שכיחי ישראל דמסקי בהנהו שמהתן דתו לא אתי למיסמך עלייהו דמידע ידיע דעובדי כוכבים הם - צ"ל דגוים דלא שכיחי ישראל דמסקי בהנהו שמהתן דתו לא אתי למיסמך עלייהו דמידע ידיע דגוים הם
יא ע"א רש"י ד"ה הורמיז ואבודינא - כולם שמות דייני עובדי כוכבים הם - צ"ל גוים
יא ע"א רש"י ד"ה אתאן לגיטי ממון - ורבנן קאמרי ליה וארישא קאי כל השטרות של ממון העולין בערכאות של עובדי כוכבים כשירין - צ"ל גוים
יא ע"א רש"י ד"ה חוץ מגיטי נשים ל"ג ברישא - ועליהן דסהדי עובדי כוכבים סמכינן פסול - צ"ל גוים
יא ע"א רש"י ד"ה כשרים במקום שאין ישראל חותמין - בעיר שאין העובדי כוכבים מניחין... הכל יודעין שהם עובדי כוכבים - צ"ל בעיר שאין הגוים מניחין... הכל יודעין שהם גוים
יא ע"א רש"י ד"ה אבל במקום שישראל חותמין - אע"פ שהשמות הללו מובהקין דעובדי כוכבים הן פסולין - צ"ל דגיות
יא ע"א תוס' ד"ה לפלוג - מ"מ לא היה יכול הגמרא - צ"ל התלמוד
יא ע"א תוס' ד"ה לא נחלקו - אע"פ שחותמיהן עובדי כוכבים כשרים - צ"ל גוים
יא ע"ב גמ' - עדים החתומין על הגט ושמותן כשמות עובדי כוכבים, מהו... אע"פ ששמותיהן כשמות עובדי כוכבים - כשירין, מפני שרוב ישראל שבחו"ל שמותיהן כשמות עובדי כוכבים... שמותיהן כשמות עובדי כוכבים - צ"ל עדים החתומין על הגט ושמותן כשמות גוים, מהו... אע"פ ששמותיהן כשמות גוים - כשירין, מפני שרוב ישראל שבחו"ל שמותיהן כשמות גוים... שמותיהן כשמות גוים
יא ע"ב רש"י ד"ה ושמותיהן כשמות עובדי כוכבים - ולא ידעינן אי עובדי כוכבים נינהו או ישראל - צ"ל ושמותיהן כשמות גוים - ולא ידעינן אי גוים נינהו או ישראל
יא ע"ב רש"י ד"ה לא בא לידינו - גט ששמות עובדי כוכבים חתומין בו - צ"ל גוים
יא ע"ב רש"י ד"ה אע"פ ששמותיהן כשמות עובדי כוכבי' כשרים - צ"ל גוים
יא ע"ב רש"י ד"ה התם כדקתני טעמא - בא"י דאין רוב שמותיהן כשמות עובדי כוכבים הילכך מספקינן דילמא עובדי כוכבים - צ"ל בא"י דאין רוב שמותיהן כשמות גוים הילכך מספקינן דילמא גוים
יא ע"ב רש"י ד"ה ואיכא דאמרי כי מתניתא בעא מיניה - גיטין הבאין ממדינת הים ושמותיהן כשמות עובדי כוכבים מהו - צ"ל גוים
יא ע"ב רש"י ד"ה ופשט ליה - שבחו"ל שמותיהן כשמות עובדי כוכבים - צ"ל גוים
יא ע"ב תוס' ד"ה עדים החתומים על הגט ושמותיהן כו' - דלא תלינן להו בעובדי כוכבים אלא א"כ ידוע בודאי שהן עובדי כוכבים דלא שכיחי מלתא שיחתמו עובדי כוכבים בגיטין או דלמא כיון דשמותיהן כשמות עובדי כוכבים חיישינן שמא עובדי כוכבים נינהו ולא מתכשרי... דהא מספקינן אי עובדי כוכבים הם אי לאו... דפשיטא דעובדי כוכבים הן דהא בכל דוכתי... דלאו ודאי עובדי כוכבים נינהו חיישינן... שמותיהן כשמות עובדי כוכבים לא להכשיר... דמסקי ישראל בשמות עובדי כוכבים שהרי בח"ל רובן כשמות עובדי כוכבים הילכך בא"י נמי אין לחוש שמא עובדי כוכבים הן דאין רגילות לחתום עובדי כוכבים בגיטין - צ"ל דלא תלינן להו בגוים אלא א"כ ידוע בודאי שהן גוים דלא שכיחי מלתא שיחתמו גוים בגיטין או דלמא כיון דשמותיהן כשמות גוים חיישינן שמא גוים נינהו ולא מתכשרי... דהא מספקינן אי גוים הם אי לאו... דפשיטא דגוים הן דהא בכל דוכתי... דלאו ודאי גוים נינהו חיישינן... שמותיהן כשמות גוים לא להכשיר... דמסקי ישראל בשמות גוים שהרי בח"ל רובן כשמות גוים הילכך בא"י נמי אין לחוש שמא גוים הן דאין רגילות לחתום גוים בגיטין
יא ע"ב תוס' ד"ה יתיב - שמזכיר סתם בכל הש"ס - צ"ל התלמוד
יב ע"א תוס' ד"ה כי - שלא יטמע בין העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
יג ע"א תוס' ד"ה והא לא - אפי' אין צבורין נמי דסבר הגמרא - צ"ל תלמודא
יג ע"ב תוס' ד"ה במעמד שלשתן קנה - אומר ר"ת דלא תקינו מעמד שלשתן בעובד כוכבים אם הנפקד או הלוה עובד כוכבים ואמר ליה... דאין זכיה לעובד כוכבים ה"ה במעמד ג' לא קנה ואם המקבל עובד כוכבים ואמר ישראל לישראל תנהו לפלוני עובד כוכבים כל זמן... לא יתן לעובד כוכבים אפי' אם אמר לו במעמד ג' אם לא שאינו יכול להשמט מן העובד כוכבים ואם הנותן עובד כוכבים נראה דקנה... כל שכן ממון העובד כוכבים ועוד דבדיניהם דיינינן ליה שאמרינן לו לעובד כוכבים כך דינכם - צ"ל אומר ר"ת דלא תקינו מעמד שלשתן בגוי אם הנפקד או הלוה גוי ואמר ליה... דאין זכיה לגוי ה"ה במעמד ג' לא קנה ואם המקבל גוי ואמר ישראל לישראל תנהו לפלוני גוי כל זמן... לא יתן לגוי אפי' אם אמר לו במעמד ג' אם לא שאינו יכול להשמט מן הגוי ואם הנותן גוי נראה דקנה... כל שכן ממון הגוי ועוד דבדיניהם דיינינן ליה שאמרינן לו לגוי כך דינכם
יג ע"ב תוס' ד"ה לדבר - ויש לומר דעובד כוכבים ועבד איתנהו - צ"ל דגוי
יד ע"א רש"י ד"ה אפיטרופיא - והפקר ב"ד היה הפקר - [צריך למחוק את המלה "היה"]
יד ע"ב תוס' ד"ה וחכמים אומרים יחלוקו - כל תיקו שבש"ס - צ"ל שבתלמוד
טו ע"ב תוס' ד"ה הנוטל - וי"ל דקסבר הש"ס - צ"ל תלמודא
טז ע"א תוס' ד"ה הנצוק - והא דדייק התם גבי כותי דאנח ידיה - צ"ל גוי
טז ע"א תוס' ד"ה הנצוק - דכיון דמה שנגע בו הכותי - צ"ל הגוי
טז ע"ב תוס' ד"ה ומר סבר לא גזרינן - והיינו טעמא דנראה לו לגמרא - צ"ל לתלמוד
יז ע"א גמ' - דארומאי מעלו מפרסאי... שאין יכולין לקבל גזירת ארומיים - צ"ל דרומאי מעלו מפרסאי... שאין יכולין לקבל גזירת רומיים
יז ע"א תוס' ד"ה הא - דחברים הם אומה אחת שבאה בימי רבי יוחנן וכשבאה לבבל הרשיעה את הפרסיים - צ"ל דחברים הם אומה רשעה שבאה בימי רבי יוחנן וכשבאה לבבל הרשיעה את הפרסיים
יט ע"ב גמ' - כי הוה אתי לקמיה שטרא פרסאה דעביד בערכאות של כותים, מקרי להו לשני כותים זה שלא בפני זה - צ"ל כי הוה אתי לקמיה שטרא פרסאה דעביד בערכאות של גוים, מקרי להו לשני גוים זה שלא בפני זה
יט ע"ב רש"י ד"ה דעביד בערכאות - וחותמיהם עובדי כוכבים דאכשרנא להו - צ"ל גוים
כ ע"א רש"י ד"ה אקנויי אקנו ליה רבנן - דיהיב ליה איהו דהפקר ב"ד היה הפקר - [צריך למחוק את המלה "היה"]
כ ע"א רש"י ד"ה ופנקס - סוחרים- צ"ל גלחים
כ ע"ב תוס' ד"ה וכותב - ונראה לפרש דנראה לגמרא - צ"ל לתלמודא
כב ע"ב תוס' ד"ה והא - אבל קשה דמשמע דלא פסיל עובד כוכבים אלא משום דלדעתא דנפשיה... לאיתויי ברייתא דעובד כוכבים פסול ונראה... גבי גיטין שחותמיהן עובדי כוכבים והא לאו בני כריתות... מילה בעובד כוכבים משום דלאו בני מילה... מברייתא דקתני עובד כוכבים פסול ומשמע ליה דאתא כר' מאיר מדלא נקט לפסול אלא עובד כוכבים ומשני דעובד כוכבים לדעתיה דנפשיה... וברייתא דקתני עובד כוכבים פסול רבי אלעזר היא ונקט עובד כוכבים לרבותא... בעינן שליחות נקט עובד כוכבים דפסול בכל ענין... פריך והא ודאי עובד כוכבים לדעתא דנפשיה... ומסיק רב נחמן דברייתא דקתני עובד כוכבים פסול... והוא הדין עובד כוכבים אי נמי לא נקט עובד כוכבים משום דרישא... דדייקינן מדפסיל עובד כוכבים לענין הבאה... אדדייק מדפסיל לעובד כוכבים לענין... ופריך והא ודאי עובד כוכבים אדעתא דנפשיה - צ"ל אבל קשה דמשמע דלא פסיל נכרי אלא משום דלדעתא דנפשיה... לאיתויי ברייתא דנכרי פסול ונראה... גבי גיטין שחותמיהן גוים והא לאו בני כריתות... מילה בגוי משום דלאו בני מילה... מברייתא דקתני נכרי פסול ומשמע ליה דאתא כר' מאיר מדלא נקט לפסול אלא נכרי ומשני דנכרי לדעתיה דנפשיה... וברייתא דקתני נכרי פסול רבי אלעזר היא ונקט נכרי לרבותא... בעינן שליחות נקט נכרי דפסול בכל ענין... פריך והא ודאי נכרי לדעתא דנפשיה... ומסיק רב נחמן דברייתא דקתני נכרי פסול... והוא הדין נכרי אי נמי לא נקט נכרי משום דרישא... דדייקינן מדפסיל נכרי לענין הבאה... אדדייק מדפסיל לנכרי לענין... ופריך והא ודאי נכרי אדעתא דנפשיה
כג ע"א גמ' - אלא מעתה, עובד כוכבים וישראל עומד על גביו הכי נמי דכשר! וכי תימא ה"נ, והתניא: עובד כוכבים פסול עובד כוכבים לדעתיה דנפשיה עבד... דמדקא פסיל ליה לעובד כוכבים לענין הבאה, מכלל דלענין כתיבה כשר. והתניא: עובד כוכבים פסול - צ"ל אלא מעתה, נכרי וישראל עומד על גביו הכי נמי דכשר! וכי תימא ה"נ, והתניא: נכרי פסול נכרי לדעתיה דנפשיה עבד... דמדקא פסיל ליה לנכרי לענין הבאה, מכלל דלענין כתיבה כשר. והתניא: נכרי פסול
כג ע"א גמ' - והא ודאי עובד כוכבים אדעתיה דנפשיה קעביד - - צ"ל נכרי
כג ע"א גמ' - חוץ מחרש, שוטה, וקטן, וסומא, ועובד כוכבים. קיבל הקטן והגדיל, חרש ונתפקח, סומא ונתפתח, שוטה ונשתפה, עובד כוכבים ונתגייר - צ"ל חוץ מחרש, שוטה, וקטן, וסומא, ונכרי. קיבל הקטן והגדיל, חרש ונתפקח, סומא ונתפתח, שוטה ונשתפה, נכרי ונתגייר
כג ע"א גמ' - עובד כוכבים נמי דלאו בר היתירא הוא - צ"ל נכרי
כג ע"א גמ' - (שורה אחרונה) אמר להו: מדקא פסיל ליה לעובד כוכבים - צ"ל לנכרי
כג ע"א רש"י ד"ה לאו מילתא היא דאמרי - אלא מעתה עובד כוכבים וישראל עומד - צ"ל נכרי
כג ע"א רש"י ד"ה דמדקפסיל ליה לעובד כוכבים - צ"ל לנכרי
כג ע"א רש"י ד"ה והא ודאי - כי כתביה עובד כוכבים לאו לשמה הוא דעובד כוכבים אדעתא דנפשיה קעביד - צ"ל כי כתביה נכרי לאו לשמה הוא דנכרי אדעתא דנפשיה קעביד
כג ע"א רש"י ד"ה אמר רב נחמן אומר היה כו' - ואית דגרסי והא ודאי עובד כוכבים כו' בלשון קושיא ופרכינן אהא דאמר רב נחמן עובד כוכבים כשר - צ"ל ואית דגרסי והא ודאי נכרי כו' בלשון קושיא ופרכינן אהא דאמר רב נחמן נכרי כשר
כג ע"א רש"י ד"ה מדקפסיל לעובד כוכבים - צ"ל לנכרי
כג ע"א תוס' ד"ה אלא מעתה עובד כוכבים וישראל עומד כו' - אבל בעובד כוכבים ליכא היכרא דלשמה בהכי אבל למאי דאוקמא בגדול עומד על גביו אפי' עובד כוכבים נמי - צ"ל אלא מעתה נכרי וישראל עומד כו' - אבל בנכרי ליכא היכרא דלשמה בהכי אבל למאי דאוקמא בגדול עומד על גביו אפי' נכרי נמי
כג ע"א תוס' ד"ה עובד כוכבים לדעתיה דנפשיה קעביד - צ"ל נכרי
כג ע"א תוס' ד"ה עובד כוכבים נמי דלאו בר היתרא הוא - צ"ל נכרי
כג ע"ב גמ' - והא עובד כוכבים והא כותי דאיתנהו בתורת תרומה דנפשייהו, דתנן: העובד כוכבים והכותי שתרמו משלהם - תרומתם תרומה, ותנן: עובד כוכבים שתרם של ישראל - צ"ל והא נכרי והא כותי דאיתנהו בתורת תרומה דנפשייהו, דתנן: הנכרי והכותי שתרמו משלהם - תרומתם תרומה, ותנן: נכרי שתרם של ישראל
כג ע"ב רש"י ד"ה שתרמו את שלהן תרומתן תרומה - ואסורה לזרים דסבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מקדושת מעשר והקדש העובד כוכבים הקדש... לרבות את העובדי כוכבי' שנודרים - צ"ל ואסורה לזרים דסבר אין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מקדושת מעשר והקדש הגוי הקדש... לרבות את הגוים שנודרים
כג ע"ב רש"י ד"ה אף שלוחכם בני ברית - לאפוקי עובד כוכבים - צ"ל נכרי
כג ע"ב תוס' ד"ה אין העבד נעשה שליח כו' - וא"ת ומתניתין ליתני עבד וכל שכן עובד כוכבים וללישנא דאמר ר' יוחנן לעיל זו אין תורה ניחא דנקט עובד כוכבים למידק דלענין כתיבה אפילו עובד כוכבים כשר אבל להך לישנא דמוקי ר' יוחנן כר"א קשה מהך דר' יוחנן דהכא ואור"ת דנקט עובד כוכבים לאשמועי' עובד כוכבים ונתגייר פסול אע"פ שבאותה שעה היתה דעתו להתגייר דהוי בעובד כוכבים רבותא - צ"ל וא"ת ומתניתין ליתני עבד וכל שכן נכרי וללישנא דאמר ר' יוחנן לעיל זו אין תורה ניחא דנקט נכרי למידק דלענין כתיבה אפילו נכרי כשר אבל להך לישנא דמוקי ר' יוחנן כר"א קשה מהך דר' יוחנן דהכא ואור"ת דנקט נכרי לאשמועי' נכרי ונתגייר פסול אע"פ שבאותה שעה היתה דעתו להתגייר דהוי בנכרי רבותא
כג ע"ב תוס' ד"ה העובד כוכבים והכותי שתרמו כו' - פי' בקונט' דקסבר אין קנין לעובד כוכבים ונראה לר"י... וקנה ממנו עובד כוכבים ולא מיפטר מטעם לוקח דתבואת זרעך קרינא ביה כיון שגדלה הרבה ביד עובד כוכבים אי נמי כשזרעה העובד כוכבים ומכרה לישראל... ואפי' יש קנין לעובד כוכבי' - צ"ל הנכרי והכותי שתרמו כו' - פי' בקונט' דקסבר אין קנין לגוי ונראה לר"י... וקנה ממנו גוי ולא מיפטר מטעם לוקח דתבואת זרעך קרינא ביה כיון שגדלה הרבה ביד גוי אי נמי כשזרעה הגוי ומכרה לישראל... ואפי' יש קנין לגוי
כג ע"ב תוס' ד"ה תרומתו תרומה - דקדשי עובדי כוכבים אין בהן משום מעילה - צ"ל גוים
כג ע"ב תוס' ד"ה ותנן עובד כוכבים שתרם - צ"ל נכרי
כג ע"ב תוס' ד"ה מה אתם בני ברית - הא דקי"ל בכל דוכתי דעובד כוכבים - צ"ל דנכרי
כה ע"א תוס' ד"ה הלוקח יין מבין הכותים - תורמין משל עובדי כוכבים על של כותים מ"מ כיון שפורשים מע"ז יותר משאר עובדי כוכבים ומחזיקין בתורה... להכי כשגזרו על יינן של עובדי כוכבים לא - צ"ל תורמין משל גוים על של כותים מ"מ כיון שפורשים מע"ז יותר משאר גוים ומחזיקין בתורה... להכי כשגזרו על יינן של גוים לא
כה ע"ב תוס' ד"ה דברי - וחוזר בו הש"ס - צ"ל התלמוד
כה ע"ב תוס' ד"ה רבי יהודה - וכה"ג דייק הש"ס - צ"ל תלמודא
כו ע"א תוס' ד"ה רבי אלעזר - וא"ת ומנא ליה לגמרא - צ"ל לתלמודא
כז ע"א רש"י ד"ה ואפילו במקום שהשיירות מצויות כו' - לאו רבה קאמר לה אלא הש"ס - צ"ל תלמודא
כז ע"ב רש"י ד"ה מספקא - ובממונא הוא דמצו רבנן להפקיע דהפקר ב"ד היה הפקר [צריך למחוק את המלה "היה"]
כח ע"א תוס' ד"ה תרומה - וי"ל דכן דרך הש"ס - צ"ל התלמוד
כח ע"ב גמ' - אבל בב"ד של עובדי כוכבים, כיון דגמיר ליה... אמר ליה אביי: בית דין של עובדי כוכבים נמי, דמקבלי שוחדא... מקומנטריסין של עובדי כוכבים איש פלוני מת... דכוותיה גבי עובדי כוכבים אמאי אל ישיאו... דכוותיה גבי עובדי כוכבים אמאי לא... א"ד, א"ר יוסף: ל"ש אלא בב"ד של עובדי כוכבים - צ"ל אבל בב"ד של אומות העולם, כיון דגמיר ליה... אמר ליה אביי: בית דין של אומות העולם נמי, דמקבלי שוחדא... מקומנטריסין של גוים איש פלוני מת... דכוותיה גבי גוים אמאי אל ישיאו... דכוותיה גבי גוים אמאי לא... א"ד, א"ר יוסף: ל"ש אלא בב"ד של אומות העולם
כח ע"ב רש"י ד"ה נהרג - א' מארבע מיתות וגבי עובדי כוכבים מת - צ"ל אומות העולם
כח ע"ב רש"י ד"ה אמאי אל ישיאו אשתו - עובד כוכבים מסיח לפי תומו - צ"ל גוי
כח ע"ב רש"י ד"ה לא שנו - דנותנין עליו חומרי חיים אלא בדיני עובדי כוכבים דשקלי שוחדא - צ"ל בדיני האומות
כח ע"ב תוס' ד"ה וקתני ישיאו את אשתו - מהא דקתני קומנטריסין של עובדי כוכבים אל ישיאו... דדלמא הא דעובד כוכבים מסיח לפי תומו - צ"ל מהא דקתני קומנטריסין של גוים אל ישיאו... דדלמא הא דגוי מסיח לפי תומו
כט ע"א גמ' - מקומנטריסים של עובדי כוכבים איש פלוני מת... דכוותיה גבי עובדי כוכבים אמאי אל ישיאו... דכוותיה גבי עובדי כוכבים אמאי לא - צ"ל מקומנטריסים של אומות העולם איש פלוני מת... דכוותיה גבי גוים אמאי אל ישיאו... דכוותיה גבי גוים אמאי לא
לא ע"ב תוס' ד"ה אנא - ולפירושו רב נחמן סתם שבגמ' - צ"ל שבתלמוד
לא ע"ב תוס' ד"ה אנא - חברו של רב ששת וגם בש"ס - צ"ל בתלמוד
לב ע"ב תוס' ד"ה ורב נחמן - ורבא פסיק בריש החולץ בכולי הש"ס - צ"ל תלמודא
לג ע"א תוס' ד"ה רבי סבר - וא"ת מנא ליה להש"ס דסבר... ולפ"ז אתי שפיר מה שמסתפק הש"ס הי כרבי - צ"ל וא"ת מנא ליה לתלמודא דסבר... ולפ"ז אתי שפיר מה שמסתפק התלמוד הי כרבי
לג ע"ב בראש העמוד - ולפירושו שמשוה אותם מה שמסתפק הש"ס - צ"ל התלמוד
לד ע"א רש"י ד"ה התם ממונא - והפקר ב"ד היה הפקר [צריך למחוק את המלה "היה"]
לד ע"ב תוס' ד"ה והוא דאתחזק בתרי שמי - שאלו לר"ת על מומר לעבודת כוכבים שגירש את אשתו ולא נכתב בגט אלא שם של יהדות ולא שם של עובד כוכבים והשיב ר"ת חלילה להזכיר שם עובד כוכבים בתורת משה וישראל והביא ראיה מדאמר בתוספתא (פ"ו) גר ששינה שמו לשם עובדי כוכבים וגרש בו כשר וה"ה במומר דשם יהדות כשר - צ"ל שאלו לר"ת על משומד שגירש את אשתו ולא נכתב בגט אלא שם של יהדות ולא שם של גיות והשיב ר"ת חלילה להזכיר שם דגיות בתורת משה וישראל והביא ראיה מדאמר בתוספתא (פ"ו) גר ששינה שמו לשם גוים וגרש בו כשר וה"ה במשומד דשם יהדות כשר
לו ע"א תוס' ד"ה מי איכא מידי - השתא לא בעי רבא לשנויי אהך קושיא דהפקר ב"ד היה הפקר [צריך למחוק את המלה "היה"]
לו ע"א תוס' ד"ה מי איכא מידי - דמוסר שטרותיו הוי מטעם דהפקר ב"ד היה הפקר [צריך למחוק את המלה "היה"]
לו ע"ב גמ' - רבא אמר הפקר ב"ד היה הפקר, דאמר ר' יצחק: מנין שהפקר ב"ד היה הפקר - [צריך למחוק את המלה "היה" פעמיים]
לו ע"ב רש"י ד"ה רבא - במקום סייג וגדר דהפקר ב"ד בממון היה הפקר [צריך למחוק את המלה "היה"]
לו ע"ב תוס' בראש העמוד - אליבא דרבא דמשני הפקר ב"ד היה הפקר [צריך למחוק את המלה "היה"]
לז ע"א תוס' ד"ה שאני משכון - וי"ל דמסתבר ליה להש"ס מאחר דקני ליה... גבי ישראל שהלוה לעובד כוכבים על חמצו - צ"ל וי"ל דמסתבר ליה לתלמודא מאחר דקני ליה... גבי ישראל שהלוה לנכרי על חמצו
לז ע"ב גמ' (למטה) - מנין לעובד כוכבים שקנה את העובד כוכבים למעשה ידיו - צ"ל מנין לגוי שקנה את הגוי למעשה ידיו
לז ע"ב רש"י ד"ה אי לפני יאוש - של בעלים הראשונים פדאוהו מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
לז ע"ב רש"י ד"ה למעשה ידיו - ישראל נמי מיקני ליה לעובד כוכבים למעשה ידיו - צ"ל לגוי
לז ע"ב תוס' בראש העמוד - מעובדי כוכבים אם מקבל עליה אחריות מחייב עליה בבל יראה ועובד כוכבים שהלוה לישראל על חמצו אי הוה קני עובד כוכבים מישראל - צ"ל מגוים אם מקבל עליה אחריות מחייב עליה בבל יראה ונכרי שהלוה לישראל על חמצו אי הוה קני גוי מישראל
לח ע"א גמ' - אמרת ק"ו: עובד כוכבים ישראל קונה, עובד כוכבים עובד כוכבים לא כ"ש. ואימא: הני מילי בכספא, אבל בחזקה לא! אמר רב פפא: עמון ומואב טהרו בסיחון. אשכחן עובד כוכבים עובד כוכבים, עובד כוכבים ישראל מנלן - צ"ל אמרת ק"ו: גוי ישראל קונה, גוי גוי לא כ"ש. ואימא: הני מילי בכספא, אבל בחזקה לא! אמר רב פפא: עמון ומואב טהרו בסיחון. אשכחן גוי גוי, גוי ישראל מנלן
לח ע"א רש"י ד"ה עובד כוכבים קונה ישראל - צ"ל גוי
לח ע"א רש"י ד"ה ה"מ - דעובד כוכבים קונה חברו - צ"ל דגוי
לח ע"א רש"י ד"ה בכספא - דומיא דעובד כוכבים קונה ישראל בכסף דכתיב מכסף מקנתו בעברי הנמכר לעובד כוכבים וקניית עובד כוכבים בעובד כוכבים הא ילפת ליה מקניית עובד כוכבים בישראל - צ"ל דומיא דגוי קונה ישראל בכסף דכתיב מכסף מקנתו בעברי הנמכר לגוי וקניית גוי בגוי הא ילפת ליה מקניית גוי בישראל
לח ע"א רש"י ד"ה בחזקה - דישראל קני ליה לעובד כוכבים בחזקה דאיתקיש עבדים לקרקעות אבל עובד כוכבים לא קני קרקע - צ"ל דישראל קני ליה לגוי בחזקה דאיתקיש עבדים לקרקעות אבל גוי לא קני קרקע
לח ע"א רש"י ד"ה עמון ומואב טהרו בסיחון - אלמא עובד כוכבים קונה מחבירו... קנה ליה עובד כוכבים בחזקה - צ"ל אלמא גוי קונה מחבירו... קנה ליה גוי בחזקה
לח ע"א רש"י ד"ה עובד כוכבים מישראל מנלן - צ"ל גוי
לח ע"א רש"י ד"ה מן האסורין - ברח מן האסורין של עובדי כוכבים - צ"ל גוי
לח ע"א רש"י ד"ה תרמודאה - עובד כוכבים היה מתרמוד - צ"ל גוי
לח ע"א רש"י ד"ה אי דמצו פרקי לה - שהעובד כוכבים רוצה לתתה בדמים - צ"ל שהגוי
לח ע"א רש"י ד"ה מאי הוי - הרי כבושה היא ביד העובד כוכבים - צ"ל הגוי
לח ע"א תוס' ד"ה אבל בחזקה לא - כ"ש עובד כוכבים ועוד דאמר התם אשכחן עברי הנמכר לעובד כוכבים הואיל וכל קניינו של עובד כוכבים בכסף ופר"ת הואיל וכל קניינו של עובד כוכבים בע"ע אבל בעלמא קניינו של עובד כוכבים במשיכה לר' יוחנן... מעות קונות א"כ לעובד כוכבים במשיכה - צ"ל כ"ש גוי ועוד דאמר התם אשכחן עברי הנמכר לגוי הואיל וכל קניינו של גוי בכסף ופר"ת הואיל וכל קניינו של גוי בע"ע אבל בעלמא קניינו של גוי במשיכה לר' יוחנן... מעות קונות א"כ לגוי במשיכה
לח ע"א תוס' ד"ה דכתיב וישב - השתא עובד כוכבים ישראל קני עובד כוכבים לעוב' כוכבים לא כל שכן - צ"ל השתא גוי ישראל קני גוי לגוי לא כל שכן
לט ע"א רש"י ד"ה אמר רב הכי - בתמיהה ופריך הש"ס - צ"ל תלמודא
מ ע"א גמ' - דסקרתא דעבדי דאזדבן לעובד כוכבים - צ"ל לגוים
מ ע"א רש"י ד"ה דעבדי - עבדים של ישראל היו ומכרום לעובד כוכבים ותנן המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא לחירות - צ"ל עבדים של ישראל היו ומכרום לגוי ותנן המוכר עבדו לגוי יצא לחירות
מ ע"א רש"י ד"ה כלו מרוותא בתראי - כלו אדוניהם האחרונים עובדי כוכבים - צ"ל גוים
מ ע"ב רש"י ד"ה חמץ - עובד כוכבים שהלוה את ישראל ושעבד לו חמצו ולא הרהינו אצלו אתי איסור חמץ ומפקע לשעבודיה דעובד כוכבים - צ"ל נכרי שהלוה את ישראל ושעבד לו חמצו ולא הרהינו אצלו אתי איסור חמץ ומפקע לשעבודיה דגוי
מ ע"ב תוס' ד"ה וכתב - היינו בממון דוקא דהפקר ב"ד היה הפקר [צריך למחוק את המלה "היה"]
מג ע"א תוס' ד"ה ואי - וי"ל דסבר הש"ס - צ"ל תלמודא
מג ע"ב גמ' - המוכר עבדו לעובדי כוכבים או לחוצה לארץ יצא בן חורין. גמ'. ת"ר: המוכר עבדו לעובדי כוכבים יצא לחירות... לוה עליו מן העובד כוכבים, כיון שעשה לו עובד כוכבים נמוסו - יצא לחירות... ועובד כוכבים שמשכן שדהו לישראל - צ"ל המוכר עבדו לגוים או לחוצה לארץ יצא בן חורין. גמ'. ת"ר: המוכר עבדו לגוים יצא לחירות... לוה עליו מן הגוי, כיון שעשה לו גוי נמוסו - יצא לחירות... וגוי שמשכן שדהו לישראל
מג ע"ב רש"י ד"ה יצא לחירות - אם ברח מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
מג ע"ב רש"י ד"ה לכשתברח - מן העובד כוכבים אין לי עסק בך - צ"ל הגוי
מג ע"ב רש"י ד"ה האריסין - ישראל שנעשה אריס לעובד כוכבים בקרקע העובד כוכבים וקסבר יש קנין לעובד כוכבים בארץ להפקיע - צ"ל ישראל שנעשה אריס לגוי בקרקע הגוי וקסבר יש קנין לגוי בארץ להפקיע
מג ע"ב רש"י ד"ה חכירות - שקבלה מן העובד כוכבים בכך וכך חטין לשנה - צ"ל הגוי
מג ע"ב רש"י ד"ה ואריסי בתי אבות - לאבותיו של עובד כוכבים זה אפ"ה לא הוי כקנוי לישראל אלא של עובד כוכבים הוא - צ"ל לאבותיו של גוי זה אפ"ה לא הוי כקנוי לישראל אלא של גוי הוא
מג ע"ב רש"י ד"ה הא לגופא - יהא גופו חלוט לעובד כוכבים ומעכשיו היה משתעבד בו וכיון דזלזל בתקנתא דרבנן דאסרו למכור עבד לעובד כוכבים קנסוהו - צ"ל יהא גופו חלוט לגוי ומעכשיו היה משתעבד בו וכיון דזלזל בתקנתא דרבנן דאסרו למכור עבד לגוי קנסוהו
מג ע"ב תוס' ד"ה אבל אם - ומסר ליה לעובד כוכבים להשתעבד בו וי"ל דלא דמי למפקיר דעובד כוכבים לא קני ליה - צ"ל ומסר ליה לגוי להשתעבד בו וי"ל דלא דמי למפקיר דגוי לא קני ליה
מג ע"ב תוס' ד"ה הא לגופא - יהא גופו חלוט לעובד כוכבים ומעכשיו משתעבד... דלא מטא זמניה הגוף בבית העובד כוכבים ומפקיעו... והשדה ברשות העובד כוכבים ופטור - צ"ל יהא גופו חלוט לגוי ומעכשיו משתעבד... דלא מטא זמניה הגוף בבית הגוי ומפקיעו... והשדה ברשות הגוי ופטור
מד ע"א גמ' - המוכר עבדו לפרהנג עובד כוכבים יצא לחירות התם הוה ליה לפייס ולא פייס. גופא, אמר רב: המוכר עבדו לפרהנג עובד כוכבים יצא לחירות... דאמר רב: המוכר עבדו לפרהנג עובד כוכבים יצא לחירות התם בפרהנג עובד כוכבים, שאינה חוזרת... לישראל מומר, מהו... גר תושב הרי הוא כעובד כוכבים. כותי וישראל מומר אמרי לה: כעובד כוכבים... לא בדיני ישראל ולא בדיני עובדי כוכבים... המוכר ביתו לעובד כוכבים דמיו אסורין, ועובד כוכבים שאנס ביתו של ישראל, ואין בעליו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני עובדי כוכבים... מותר ליטול את דמיו, וכותב ומעלה בערכאות שלהן, מפני שהוא כמציל מידם... ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני עובדי כוכבים... ומעלה בערכאות של עובדי כוכבים, מפני שהוא כמציל מידם. א"ר יהושע בן לוי: המוכר עבדו לעובד כוכבים קונסים אותו עד מאה... המוכר בהמה גסה לעובד כוכבים קונסים אותו... המוכר עבדו לעובד כוכבים קונסין אותו עד עשרה... המוכר בהמה גסה לעובד כוכבים קונסין אותו עד מאה - צ"ל המוכר עבדו לפרהנג גוי יצא לחירות התם הוה ליה לפייס ולא פייס. גופא, אמר רב: המוכר עבדו לפרהנג גוי יצא לחירות... דאמר רב: המוכר עבדו לפרהנג גוי יצא לחירות התם בפרהנג גוי שאינה חוזרת... לישראל משומד מהו... גר תושב הרי הוא כגוי. כותי וישראל משומד אמרי לה: כגוי... לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם... המוכר ביתו לגוי דמיו אסורין, וגוי שאנס ביתו של ישראל, ואין בעליו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות... מותר ליטול את דמיו, וכותב ומעלה בערכאות מפני שהוא כמציל מידם... ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני האומות... ומעלה בערכאות של גוים מפני שהוא כמציל מידם. א"ר יהושע בן לוי: המוכר עבדו לגוים קונסים אותו עד מאה... המוכר בהמה גסה לגוי קונסים אותו... המוכר עבדו לגוים קונסין אותו עד עשרה... המוכר בהמה גסה לגוי קונסין אותו עד מאה
מד ע"א רש"י ד"ה הכי גרסינן ואיבעית אימא בשלוה על מנת למשכנו ולא משכנו - הא דשדה כגון שלוה העובד כוכבים מישראל... הויא בחזקת העובד כוכבים ואם היה ישראל... ואע"פ שלא משכנו העובד כוכבים עדיין - צ"ל הא דשדה כגון שלוה הגוי מישראל... הויא בחזקת הגוי ואם היה ישראל... ואע"פ שלא משכנו הגוי עדיין
מד ע"א רש"י ד"ה גבאו - העובד כוכבים לעבד - צ"ל הגוי
מד ע"א רש"י ד"ה סיקריקון - בשעה שישראל מופקרין להריגה ואמר לעובד כוכבים שא קרקע זו - צ"ל לגוי
מד ע"א רש"י ד"ה לפרהנג עובד כוכבים - צ"ל גוי
מד ע"א רש"י ד"ה לגר תושב - שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מד ע"א רש"י ד"ה המוכר ביתו לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
מד ע"א רש"י ד"ה קונסים אותו - לפדות מיד העובד כוכבים - צ"ל הגוי
מד ע"א רש"י ד"ה מילתא דלא שכיחא היא - שימכרוהו לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
מד ע"א רש"י ד"ה אם תימצי לומר - אבל מוכר עבדו לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
מד ע"א תוס' ד"ה בשלוה על מנת למשכנו כו' - ומשכנו הוי בחזקת עובד כוכבים וגבי עבד - צ"ל גוי
מד ע"א תוס' ד"ה המוכר עבדו לפרהנג עובד כוכבים - צ"ל גוי
מד ע"א תוס' ד"ה וכותב ומעלה בערכאות שלהם - וקשה דשטרות העולין בערכאות של עובדי כוכבים מכשרינן... הולכין ליריד של עובדי כוכבים ולוקחים מהן... ומעלה בערכאות של עובדי כוכבים התם נמי מקיים המקח ומתפרסם הדבר שמהנה לעבודת כוכבי' ואפי' הכי שרי - צ"ל וקשה דשטרות העולין בערכאות של גוים מכשרינן... הולכין ליריד של גוים ולוקחים מהן... ומעלה בערכאות של גוים התם נמי מקיים המקח ומתפרסם הדבר שמהנה לעבודה זרה ואפי' הכי שרי
מה ע"א גמ' - יכול בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים הכתוב מדבר - צ"ל יכול בגוי שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה הכתוב מדבר
מה ע"א גמ' - ואין לוקחין ספרים, תפילין ומזוזות מן העובדי כוכבים יותר על כדי דמיהן -צ"ל הגוים
מה ע"א רש"י ד"ה אל אדוניו - אל תוציאוהו מביניכם להשיבו לעבודת כוכבים שלו - צ"ל לעבודה זרה
מה ע"א רש"י ד"ה או דילמא - דלא ימסרו עובדי כוכבים נפשייהו - צ"ל גוים
מה ע"ב גמ' - ס"ת שנמצא ביד עובד כוכבים קורין בו... כתבו עובד כוכבים יגנז; נמצא ביד מין יגנז, נמצא ביד עובד כוכבים אמרי לה: יגנז, ואמרי לה: קורין בו. ספר תורה שכתבו עובד כוכבים... דאמר: סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים... ס"ת, תפלין ומזוזות שכתבן (מין) ומסור, עובד כוכבים ועבד, אשה וקטן, וכותי וישראל מומר פסולין... לוקחין ספרים מן העובדי כוכבים בכל מקום ובלבד שיהיו כתובין כהלכתן, ומעשה בעובד כוכבים אחד בצידן שהיה כותב ספרים - צ"ל ס"ת שנמצא ביד גוי קורין בו... כתבו גוי יגנז; נמצא ביד מין יגנז, נמצא ביד גוי אמרי לה: יגנז, ואמרי לה: קורין בו. ספר תורה שכתבו גוי... דאמר: סתם מחשבת גוי לעבודה זרה... ס"ת, תפלין ומזוזות שכתבן (מין) ומסור, גוי ועבד, אשה וקטן, וכותי וישראל משומד פסולין... לוקחין ספרים מן הגוים בכל מקום ובלבד שיהיו כתובין כהלכתן, ומעשה בגוי אחד בצידן שהיה כותב ספרים
מה ע"ב רש"י ד"ה קורין בו - ולא חיישינן שמא הוא כתבו לשם עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מה ע"ב רש"י ד"ה מין - האדוק בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
מה ע"ב רש"י ד"ה ישרף - דודאי לשם עבודת כוכבים כתבו - צ"ל עבודה זרה
מה ע"ב רש"י ד"ה כתבו עובד כוכבים יגנז - צ"ל גוי
מה ע"ב רש"י ד"ה נמצא ביד עובד כוכבים אמרי לה יגנז - צ"ל גוי
מה ע"ב רש"י ד"ה ואמרי לה קורין בו - כתבו ולא לשם עבודת כוכבי' - צ"ל עבודה זרה
מה ע"ב רש"י ד"ה מומר ומסור - צ"ל משומד
מה ע"ב רש"י ד"ה מחמת יראה - וירא לנפשו שלא יהרגוהו הכותים - צ"ל הגוים
מה ע"ב תוס' ד"ה אמרי לה קורין בו - ואפילו כתבו עובד כוכבים שמא כתבו למכור לישראל ולא לשם עבודת כוכבים ואין נראה דרב נחמן קאמר כתבו עובד כוכבים יגנז... דאין דרך עובד כוכבים לכתוב - צ"ל ואפילו כתבו גוי שמא כתבו למכור לישראל ולא לשם עבודה זרה ואין נראה דרב נחמן קאמר כתבו גוי יגנז... דאין דרך גוי לכתוב
מה ע"ב תוס' ד"ה כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה - ציצית בעובד כוכבים דדריש בני ישראל ועשו ולא בעובדי כוכבים מכלל דאשה - צ"ל ציצית בגוי דדריש בני ישראל ועשו ולא בגוים מכלל דאשה
מה ע"ב תוס' ד"ה מעלין - וקצת תימה דאיך משוה הש"ס - צ"ל התלמוד
מו ע"א רש"י ד"ה משום קדושת השם - שלא יאמרו העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
מו ע"א תוס' ד"ה כיון - יכול בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים - צ"ל יכול בגוי שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה
מו ע"ב גמ' - המוכר את עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו... בני בי מיכסי דיזפי זוזי מעובדי כוכבים ולא הוה להו למפרעינהו... דתנן: המוכר את עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו - צ"ל המוכר את עצמו ואת בניו לגוים אין פודין אותו... בני בי מיכסי דיזפי זוזי מגוים ולא הוה להו למפרעינהו... דתנן: המוכר את עצמו ואת בניו לגוים אין פודין אותו
מז ע"א גמ' - המוכר עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו... האי ישראל מומר הוא - צ"ל המוכר עצמו ואת בניו לגוים אין פודין אותו... האי ישראל משומד הוא
מז ע"א גמ' - מתני' המוכר את שדהו לעובד כוכבים לוקח ומביא ממנו בכורים... אע"פ שאין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע... אבל יש קנין לעובד כוכבים בא"י לחפור... ור"א אומר: אע"פ שיש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מידי מעשר, שנאמר: דגנך, ולא דגן עובד כוכבים, אבל אין קנין לעובד כוכבים בא"י לחפור... מ"ס דגנך ולא דגן עובד כוכבים; ומר סבר: דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים... והפאה של עובד כוכבים חייבין במעשר אלא א"כ הפקיר; היכי דמי? אילימא דישראל וליקטינהו עובד כוכבים, אלא א"כ הפקיר, הא מפקרי וקיימי! אלא לאו דעובד כוכבים וליקטינהו ישראל... לעולם דישראל וליקטינהו עובד כוכבים... אדעתא דעובד כוכבים מי מפקרי. ת"ש: ישראל שלקח שדה מעובד כוכבים עד שלא הביאה שליש... ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות - צ"ל מתני' המוכר את שדהו לנכרי לוקח ומביא ממנו בכורים... אע"פ שאין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע... אבל יש קנין לגוי בא"י לחפור... ור"א אומר: אע"פ שיש קנין לגוי בא"י להפקיע מידי מעשר, שנאמר: דגנך, ולא דגן גוי, אבל אין קנין לגוי בא"י לחפור... מ"ס דגנך ולא דגן גוי; ומר סבר: דיגונך ולא דיגון גוי... והפאה של גוי חייבין במעשר אלא א"כ הפקיר; היכי דמי? אילימא דישראל וליקטינהו גוי, אלא א"כ הפקיר, הא מפקרי וקיימי! אלא לאו דגוי וליקטינהו ישראל... לעולם דישראל וליקטינהו גוי... אדעתא דגוי מי מפקרי ת"ש ישראל שלקח שדה מגוי עד שלא הביאה שליש... ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות
מז ע"א רש"י ד"ה משום קלקולא - שלא יוטמעו בעובדי כוכבים - צ"ל בגוים
מז ע"א רש"י ד"ה אימא לתיאבון הוא דקאכיל - ולא הוי מין אלא מומר ובמינים הוא דאמרינן מורידים אבל לא מעלין אבל מומר אמרי' התם סמי מכאן מומר - צ"ל ולא הוי מין אלא משומד ובמינים הוא דאמרינן מורידים אבל לא מעלין אבל משומד אמרי' התם סמי מכאן משומד
מז ע"א רש"י ד"ה הכי גרסינן לוקח ומביא בכורים - בכל שנה צריך ליקח מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
מז ע"א רש"י ד"ה מפני תיקון העולם - שלא יהא רגיל למכור קרקע בא"י לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
מז ע"א רש"י ד"ה שאין קנין כו' - אם קנה עובד כוכבים קרקע - צ"ל גוי
מז ע"א רש"י ד"ה דיגונך ולא דיגון של עובד כוכבים - שאם מירחן עובד כוכבים והן שלו בשעת מירוח שהוא גמר מלאכתן למעשר מירוח העובד כוכבים פוטרן ואפי' לקחן מישראל בשבולין אבל אם הגדילו בקרקע העובד כוכבים ולקחן ישראל בשבולין ומירחן חייבין במעשר דקרקע א"י ביד עובדי כוכבים לא הופקעה קדושתה - צ"ל של גוי - שאם מירחן גוי והן שלו בשעת מירוח שהוא גמר מלאכתן למעשר מירוח הגוי פוטרן ואפי' לקחן מישראל בשבולין אבל אם הגדילו בקרקע הגוי ולקחן ישראל בשבולין ומירחן חייבין במעשר דקרקע א"י ביד גוי לא הופקעה קדושתה
מז ע"א רש"י ד"ה לקט שכחה ופאה - והלקט והשכחה והפאה של עובד כוכבי' - צ"ל גוי
מז ע"א רש"י ד"ה ה"ד אילימא דישראל - שהניחן ישראל בשדהו ולקטינהו עובד כוכבים וקאמר דאם חזר עובד כוכבים ומכרן - צ"ל שהניחן ישראל בשדהו ולקטינהו גוי וקאמר דאם חזר גוי ומכרן
מז ע"א רש"י ד"ה אלא דעובד כוכבים - שהיו משדה העובד כוכבים והניחן כישראל - צ"ל אלא דגוי - שהיו משדה הגוי והניחן כישראל
מז ע"א רש"י ד"ה וליקטינהו - עניי ישראל וכיון דעובד כוכבים לא מיפקד להניח פאה ולקט לא חייל עלייהו שמא אא"כ הפקירן עובד כוכבים ממש - צ"ל עניי ישראל וכיון דגוי לא מיפקד להניח פאה ולקט לא חייל עלייהו שמא אא"כ הפקירן גוי ממש
מז ע"א רש"י ד"ה הא לא הפקיר חייב - במעשר אלמא שדה העובד כוכבים חייבת - צ"ל הגוי
מז ע"א רש"י ד"ה ישראל שלקח שדה - זרועה מן העובד כוכבים והשהה אצלו עד שהביאה שליש וחזר ומכרה לעובד כוכבים - צ"ל זרועה מן הגוי והשהה אצלו עד שהביאה שליש וחזר ומכרה לגוי
מז ע"א רש"י ד"ה חייבת במעשר - אם בא ישראל ולקח מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
מז ע"א רש"י ד"ה לא נתחייבה לא - אם הביאה שליש ביד עובד כוכבים פטורה - צ"ל גוי
מז ע"א רש"י ד"ה בסוריא - דמעשר דידה מדרבנן ושם יש קנין ביד עובד כוכבים - צ"ל [גוי]
מז ע"א תוס' ד"ה לוקח - מייתי ראיה מהא דיש קנין לעובד כוכבים - צ"ל [לגוי]
מז ע"א תוס' ד"ה אמר רבה אע"פ שאין קנין כו' - דהמקבל שדה אבותיו מן העובד כוכבים דמעשר ונותן לו... וכי זבנה לעובד כוכבים הזורעה פטור דיש קנין דאי אין קנין אין זו הפקעה מה שאין עובד כוכבים מעשר... תורמין משל עובד כוכבים על של ישראל התם איירי כשגדלו ביד ישראל ולהכי מוקי פלוגתייהו במירוח העובד כוכבים ולא ביש קנין - צ"ל דהמקבל שדה אבותיו מן הגוי דמעשר ונותן לו... וכי זבנה לגוי הזורעה פטור דיש קנין דאי אין קנין אין זו הפקעה מה שאין גוי מעשר... תורמין משל גוי על של ישראל התם איירי כשגדלו ביד ישראל ולהכי מוקי פלוגתייהו במירוח הגוי ולא ביש קנין
מז ע"א תוס' ד"ה מר סבר דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים - ודריש דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים אית ליה מירוח העובד כוכבים פוטר ולר"א דאמר יש קנין ודריש דגנך ולא דגן עובד כוכבים אית ליה דמירוח העובד כוכבים אינו פוטר וקשה דכמה תנאים נחלקו במירוח העובד כוכבים ואם כן כל אותם... דכולהו תנאי דרשי דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים ואפילו מאן דמחייב מירוח העובד כוכבים אלא דדריש... ודריש נמי ר' אלעזר דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים מדכתיב דגנך... תבואתך ולא תבואת עובד כוכבים ומ"מ דריש נמי דגנך ולא דגן עובד כוכבים מדלא כתיב דיגונך בהדיא וא"ת כי היכי דדרשי' גבי דיגונך למאן דמחייב מירוח העובד כוכבים אין מיעוט - צ"ל מר סבר דיגונך ולא דיגון גוי - ודריש דיגונך ולא דיגון גוי אית ליה מירוח הגוי פוטר ולר"א דאמר יש קנין ודריש דגנך ולא דגן גוי אית ליה דמירוח הגוי אינו פוטר וקשה דכמה תנאים נחלקו במירוח הגוי ואם כן כל אותם... דכולהו תנאי דרשי דיגונך ולא דיגון גוי ואפילו מאן דמחייב מירוח הגוי אלא דדריש... ודריש נמי ר' אלעזר דיגונך ולא דיגון גוי מדכתיב דגנך... תבואתך ולא תבואת גוי ומ"מ דריש נמי דגנך ולא דגן גוי מדלא כתיב דיגונך בהדיא וא"ת כי היכי דדרשי' גבי דיגונך למאן דמחייב מירוח הגוי אין מיעוט
מז ע"א תוס' ד"ה אדעתא דעובד כוכבים מי מפקרי - בהפקיר לישראל ולא לעובדי כוכבים דרבי יוחנן אמר הפקר הני מילי כי שקיל ליה ישראל אבל כי שקיל ליה עובד כוכבים הפקר - צ"ל אדעתא דגוי מי מפקרי - בהפקיר לישראל ולא לגוים דרבי יוחנן אמר הפקר הני מילי כי שקיל ליה ישראל אבל כי שקיל ליה גוי הפקר
מז ע"ב גמ' - של עובד כוכבים פטור, ושל ישראל חייב... דכולי עלמא יש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע... ת"ש המוכר שדהו לעובד כוכבים לוקח ומביא ביכורים...וקא משתקען ביד עובדי כוכבים - צ"ל של גוי פטור, ושל ישראל חייב... דכולי עלמא יש קנין לגוי בא"י להפקיע... ת"ש המוכר שדהו לנכרי לוקח ומביא ביכורים...וקא משתקען ביד גוים
מז ע"ב רש"י ד"ה טבל וחולין מעורבין - שחלק העובד כוכבים פטור ואף לאחר שחלקו התבואה הלוקח מן העובד כוכבים צריך לעשר - צ"ל שחלק הגוי פטור ואף לאחר שחלקו התבואה הלוקח מן הגוי צריך לעשר
מז ע"ב רש"י ד"ה של ישראל חייב - ומאחר עליו דיש ברירה ושל עובד כוכבים פטור - צ"ל גוי
מז ע"ב רש"י ד"ה מדאורייתא לא - ואי אין קנין לעובד כוכבים להפקיעה מקדושתה... לא מיחייב לעשר על חלקו של עובד כוכבים דמעשר טביל - צ"ל ואי אין קנין לגוי להפקיעה מקדושתה... לא מיחייב לעשר על חלקו של גוי דמעשר טביל
מז ע"ב רש"י ד"ה משתקען ביד עובדי כוכבים - צ"ל גוים
מז ע"ב תוס' ד"ה טבל - הגיע לו כל חלקו של עובד כוכבים או חציו ולא ידעי' כמה ואי מעשר מיניה וביה שמא מעשר מחלקו והשאר חלקו של עובד כוכבים או איפכא - צ"ל הגיע לו כל חלקו של גוי או חציו ולא ידעי' כמה ואי מעשר מיניה וביה שמא מעשר מחלקו והשאר חלקו של גוי או איפכא
נ ע"ב תוס' ד"ה יתומין - לעשות עם העובד כוכבים שמא יתחייב לו... שיש בו רבית ובעובד כוכבים שקיבל עליו לדון... שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים אי נמי... כשערב לו מן העובד כוכבים וקיבל העובד כוכבים להפרע מן החייב תחילה דאי לאו הכי העובד כוכבים בתר ערבא אזיל - צ"ל לעשות עם הגוי שמא יתחייב לו... שיש בו רבית ובגוי שקיבל עליו לדון... שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה אי נמי... כשערב לו מן הגוי וקיבל הגוי להפרע מן החייב תחילה דאי לאו הכי הגוי בתר ערבא אזיל
נב ע"ב רש"י ד"ה קם ליה בדרבה מיניה - דהא עובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
נג ע"ב גמ' - משום חומרא דעבודת כוכבים קנס ליה... משום חומרא דעבודת כוכבים מיבדל בדילי מיניה - צ"ל חומרא דעבודה זרה קנס ליה... משום חומרא דעבודה זרה מיבדל בדילי מיניה
נה ע"א תוס' ד"ה מאי - כי זבניתו אסא מן העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
נה ע"ב רש"י ד"ה לא היה סיקריקון ביהודה - סיקריקון עובד כוכבים רוצח - צ"ל גוי
נה ע"ב תוס' ד"ה ביהודה - בירושלמי בראשונה גזרו גזרה - צ"ל שמד
נו ע"א רש"י ד"ה קורבנא - דקיימא לן איש איש לרבות את עובדי כוכבים - צ"ל הגוים
נז ע"א גמ' - אזל אסקיה בנגידא לפושעי ישראל - צ"ל אזל אסקיה לישו בנגידא
נז ע"א גמ' - מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי ע"ז - [למחוק את המלים "עובדי ע"ז"]
נז ע"א גמ' - אמר ליה ההוא צדוקי לרבי חנינא - צ"ל מינא
נז ע"א גמ' - מעשה בארוס וארוסתו שנשבו לבין העובדי כוכבים והשיאום - צ"ל הגוים
נז ע"א (שורה אחרונה) - שבע שנים בצרו עובדי כוכבים את כרמיהן מדמן של ישראל - צ"ל אומות העולם
נז ע"א רש"י ד"ה נביאי האומות עובדי ע"ז [צריך למחוק את המלים "עובדי ע"ז"]
נז ע"א - מסורת הש"ס - צריך למחוק את ההגהה המתחילה "כלומר אהבת נשים" וההגהה המתחילה "בלעם"
נז ע"ב גמ' - פלח לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה (7 פעמים)
נח ע"א תוס' ד"ה כל - מוכר עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים - צ"ל לגוים
נח ע"ב רש"י ד"ה הבא מחמת חוב - עובד כוכבים - צ"ל גוי
נח ע"ב רש"י ד"ה או מחמת אנפרות - גזל בעלמא ואינו מסור בידו להרוג ואנס העובד כוכבים קרקעו - צ"ל הגוי
נח ע"ב רש"י ד"ה אין בו משום סיקריקון - דקים להו לרבנן דעובד כוכבים אוזיל - צ"ל דגוי
נח ע"ב רש"י ד"ה צריכה שתשהה - ביד העובד כוכבים - צ"ל הגוי
נח ע"ב רש"י ד"ה אין אנפרות בבבל - משמע אין עובד כוכבים אונס קרקע מישראל בבבל... קרקע זו שלקחת מן העובד כוכבים שלי היתה - צ"ל משמע אין גוי אונס קרקע מישראל בבבל... קרקע זו שלקחת מן הגוי שלי היתה
נח ע"ב רש"י ד"ה אם כן עשית - מאי דאוזיל עובד כוכבים גביה - צ"ל גוי
נח ע"ב רש"י ד"ה אמר רב רביע בקרקע או רביע במעות - או יתן לבעלים רביע מעות שנתן לעובד כוכבים... נכי חומשא זבן מן העובד כוכבים שוה חמש - צ"ל או יתן לבעלים רביע מעות שנתן לגוי... נכי חומשא זבן מן הגוי שוה חמש
נח ע"ב רש"י ד"ה כי תניא - שלשה שלישי נתן לעובד כוכבים ולזה שליש... שיעור שיהו רביע כשתצטרף של עובד כוכבים ושל בעלים - צ"ל שלשה שלישי נתן לגוי ולזה שליש... שיעור שיהו רביע כשתצטרף של גוי ושל בעלים
נט ע"ב גמ' - אין ממחין ביד עניי עובדי כוכבים בלקט שכחה ופאה - צ"ל גוים
נט ע"ב תוס' ד"ה דאפילו - לא ברכתי לפני כהן ופריך הש"ס - צ"ל תלמודא
ס ע"א רש"י ד"ה והא לא ניתן ליכתב - שום דבר גמרא - צ"ל תלמוד
ס ע"ב תוס' ד"ה אתמוהי קא מתמה - כמו זר נחשבו שעובדי כוכבים כתבו את התורה ואם היה נכתב הכל לישראל היו עובדי כוכבים הכל כותבין - צ"ל כמו זר נחשבו שאומות העולם כתבו את התורה ואם היה נכתב הכל לישראל היו אומות העולם הכל כותבין
סא ע"א תוס' ד"ה משאלת - למכור פרה לעובד כוכבים דאימר לשחיטה זבנה... כשאינו רוצה למכור לו במוכר לעובד כוכבים לא שייך כלל דרכי שלום... וי"ל דקסבר הש"ס דאחמור רבנן - צ"ל למכור פרה לגוי דאימר לשחיטה זבנה... כשאינו רוצה למכור לו במוכר לגוי לא שייך כלל דרכי שלום... וי"ל דקסבר תלמודא דאחמור רבנן
סא ע"א תוס' ד"ה רישא - דשרי התם עם עובד כוכבים - צ"ל גוי
סא ע"ב תוס' ד"ה וליחוש - ואם יש עמהן עובד כוכבים - צ"ל גוי
סב ע"א מחזיקין ידי עכו"ם בשביעית - צ"ל גוים
סב ע"א גמ' - אין עודרין עם העכו"ם בשביעית, ואין כופלין שלום לעובד כוכבים - צ"ל אין עודרין עם הגוי בשביעית, ואין כופלין שלום לגוי
סב ע"א גמ' - ואין כופלין שלום לעובד כוכבים רב חסדא מקדים... לא נצרכא אלא ליום חגם דתניא לא יכנס אדם לביתו של עובד כוכבים ביום חגו ויתן לו שלום - צ"ל ואין כופלין שלום לגוי רב חסדא מקדים... לא נצרכא אלא ליום אידם דתניא לא יכנס אדם לביתו של גוי ביום אידו ויתן לו שלום
סב ע"א רש"י ד"ה ואין כופלין - דהא דנותנים שלום לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
סב ע"א רש"י ד"ה ליום חגם - צ"ל אידם
סב ע"א תוס' ד"ה אין עודרין עם העכו"ם בשביעית - צ"ל אין עודרין עם הגוי בשביעית
סב ע"א תוס' ד"ה אשרתא - למ"ד דלעכו"ם אמר יישר ולישראל שלום עליכם משמע דלכ"ע לעכו"ם אסור לומר שלום עליך ודלא כש"ס שלנו הכא דלא אסרינן לעובד כוכבים - צ"ל למ"ד דלגוי אמר יישר ולישראל שלום עליכם משמע דלכ"ע לגוי אסור לומר שלום עליך ודלא כתלמוד שלנו הכא דלא אסרינן לגוי
סד ע"א גמ' - בשעת הגזירה שנו - צ"ל בשעת השמד
סד ע"א רש"י ד"ה שעת גזרת המלכות הוה - צ"ל שעת השמד הוה
סז ע"א רש"י ד"ה קופת הרוכלים - לשאול דבר במקרא משיבו וכן בגמרא - צ"ל בתלמוד
סז ע"א רש"י ד"ה קב ונקי - לא לימד הרבה כשאר חבריו - צ"ל לא הרבה תלמוד כשאר חבריו
סז ע"ב תוס' ד"ה כרכה בסודריה - משום דאשכח ביה טעמא דחיורא הוא דעבד הכי והגמרא - צ"ל והתלמוד
ע ע"א גמ' - עבד ליה לההוא עובד כוכבים לדבר אחר - צ"ל גוי
ע ע"א תוס' ד"ה רב שימי בר אשי עבד ליה לההוא עובד כוכבים כו' - הקשה ה"ר אלחנן אמאי לא אסור לרפאות העובד כוכבים כדאמרינן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף כו.) גבי מילדת ומניקה אפילו בשכר לפי שמגדלו לעבודת כוכבים ואור"י דשמא כדי להתחכם ברפואה שרי כדי שידע לרפאות ישראל ע"י כן א"נ העובד כוכבים היה יודע שהיה בקי ברפואה זאת ושרי משום איבה או שמא לא שייך כאן מגדל בן לעבודת כוכבים כמו במילדת ומניקה - צ"ל רב שימי בר אשי עבד ליה לההוא גוי כו' - הקשה ה"ר אלחנן אמאי לא אסור לרפאות הגוי כדאמרינן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף כו.) גבי מילדת ומניקה אפילו בשכר לפי שמגדלו לעבודה זרה ואור"י דשמא כדי להתחכם ברפואה שרי כדי שידע לרפאות ישראל ע"י כן א"נ הגוי היה יודע שהיה בקי ברפואה זאת ושרי משום איבה או שמא לא שייך כאן מגדל בן לעבודה זרה כמו במילדת ומניקה
ע ע"ב תוס' ד"ה בביתא - בביתא דשישא ולא פרכס והש"ס - צ"ל ותלמודא
עב ע"ב רש"י ד"ה בי דינא דשרו משחא - ר' יהודה נשיאה שהתיר שמנן של עובדי כוכבים - צ"ל גוים
עג ע"א תוס' ד"ה מאי - בין ע"י דבר אחר אבל גמרא -צ"ל תלמוד
עד ע"ב תוס' ד"ה הא קיי"ל הלכתא כרבה - מכאן משמע דבכולי הש"ס הלכתא כרבה... והא דאיצטריך הש"ס לפסוק - צ"ל מכאן משמע דבכולי תלמודא הלכתא כרבה... והא דאיצטריך תלמודא לפסוק
עה ע"א תוס' ד"ה לאפוקי - אע"פ שלא פירש ובכל ע"מ שבש"ס - צ"ל שבתלמוד
עו ע"ב רש"י ד"ה בי דינא דשרי מישחא - שמנן של עובדי כוכבים - צ"ל גוים
עז ע"א תוס' ד"ה וכדרב - בדאורייתא יכול להתנות הש"ס - תוס' ד"ה תלמודא
עז ע"ב תוס' ד"ה מה - ואע"ג דלא קאמר ליה גמרא - צ"ל תלמודא
פ ע"א גמ' - מאי מלכות שאינה הוגנת? מלכות הרומיים - צ"ל מלכות הרשעה
פ ע"א רש"י ד"ה שאין להם - אלא משל אומה אחרת - [צריך להוסיף בסוף הדיבור: והיינו דכתיב בזוי אתה מאד]
פ ע"ב תוס' ד"ה זו - שאפי' עובדי כוכבים אינם מונין - צ"ל גוים
פ ע"ב תוס' ד"ה נישאו - אמאי לא דייק נמי הש"ס בהאשה רבה... לפי זה חולקת על הש"ס שלנו - צ"ל אמאי לא דייק נמי תלמודא בהאשה רבה... לפי זה חולקת על תלמוד שלנו
פב ע"א גמ' - כל הבתים מטמאין בנגעים אלא של עובדי כוכבים... על מנת דלא מיטמו בתי עובדי כוכבים הוא דמיטמו בתי ישראל, הא מיטמו בתי עובדי כוכבים לא מטמאי בתי ישראל ועוד, בתי עובדי כוכבים מי מטמאי... ואין בתי עובדי כוכבים מטמאין - צ"ל כל הבתים מטמאין בנגעים אלא של גוים... על מנת דלא מיטמו בתי גוים הוא דמיטמו בתי ישראל, הא מיטמו בתי גוים לא מטמאי בתי ישראל ועוד, בתי גוים מי מטמאי... ואין בתי גוים מטמאין
פב ע"א רש"י ד"ה אלא של עובדי כוכבים - צ"ל גוים
פג ע"א תוס' ד"ה ועמדה - שלא תחלוק על הש"ס - תוס' ד"ה התלמוד
פג ע"ב תוס' ד"ה כל - דלא מידכר כל ימי חייכי ושמא הש"ס - תוס' ד"ה התלמוד
פד ע"ב תוס' ד"ה ותיפוק - אע"ג דנזקין חשיב להו גמרא - צ"ל תלמודא
פה ע"א גמ' - לאחי ולאחיך, לעבד ולעובד כוכבים - צ"ל ולנכרי
פה ע"א גמ' - תניתוה: לעבד ולעובד כוכבים; אם איתא, עבד ועובד כוכבים נמי עבידי דמיגיירי... תניתוה: לעבד ולעובד כוכבים; עבד ועובד כוכבים נמי עבידי דמיגיירי - צ"ל תניתוה: לעבד ולנכרי; אם איתא, עבד ונכרי נמי עבידי דמיגיירי... תניתוה: לעבד ולנכרי; עבד ונכרי נמי עבידי דמיגיירי
פה ע"א רש"י ד"ה עבד ועובד כוכבים נמי - צ"ל ונכרי
פה ע"ב גמ' - המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא לחירות - צ"ל לגוים
פה ע"ב רש"י ד"ה שלא כתב עליו אונו - שטר כשמכרו לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
פה ע"ב רש"י ד"ה לכשתברח ממנו - מן העובד כוכבים אם תוכל להמלט מן העובד כוכבים - צ"ל מן הגוי אם תוכל להמלט מן הגוי
פח ע"ב גמ' - ובעובדי כוכבים פסול; ובעובדי כוכבים, חובטין אותו ואומרים לו... ובעובדי כוכבים כדין פסול ופוסל...אי עובדי כוכבי' בני עשויי נינהו... דבר תורה גט מעושה בעובדי כוכבי' כשר, ומה טעם אמרו: פסול? שלא תהא כל אחת ואחת הולכת ותולה עצמה בעובד כוכבי', ומפקעת עצמה... כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עובדי כוכבים... לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים - צ"ל ובגוים פסול; ובגוים, חובטין אותו ואומרים לו... ובגוים כדין פסול ופוסל...אי גוים בני עשויי נינהו... דבר תורה גט מעושה בגוים כשר, ומה טעם אמרו: פסול? שלא תהא כל אחת ואחת הולכת ותולה עצמה בגוי ומפקעת עצמה... כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של גוים... לפניהם ולא לפני גוים
פח ע"ב רש"י ד"ה מה נפשך - דאמרת בעובדי כוכבים - צ"ל בגוים
פח ע"ב רש"י ד"ה אי עובדי כוכבים בני עשויי - צ"ל גוים
פח ע"ב רש"י ד"ה תולה עצמה בעובד כוכבים - שוכרת עובד כוכבים אנס לכוף - צ"ל תולה עצמה בגוי - שוכרת גוי אנס לכוף
פח ע"ב רש"י ד"ה כדין - דעובדי כוכבים עובדי כוכבים שעישוהו להוציא - צ"ל דגוים גוים שעישוהו להוציא
פח ע"ב רש"י ד"ה שלא כדין - דעובדי כוכבים בכדין דישראל - צ"ל דגוים
פח ע"ב תוס' ד"ה שמע - דמתחילה מיד היו עובדי עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
פח ע"ב תוס' ד"ה ובעובדי כוכבים חובטין אותו - אין לפרש דאפי' בענין זה רוצה לומר דבעובדי כוכבים פסול משום לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים אע"פ דהעובדי כוכבים מעשין על פי ישראל דאין זה לפני עובדי כוכבים כיון דדייני ישראל... שפר"ת והעובדי כוכבים חובטין אותו שאז כשר... בהלכות גדולות דבעובדי כוכבים כשר... ישראל שעושה כמעשה עובד כוכבים פסול... תני ר' חייא עובדי כוכבים שעושין כמעשה ישראל... דלא מתכשר בעובדי כוכבים שלא ע"פ ישראל אע"ג דהוי כדין אמר ר' אסי מתני' אמרה כן ובעובדי כוכבי' חובטין אותו - צ"ל ובגוים חובטין אותו - אין לפרש דאפי' בענין זה רוצה לומר דבגוים פסול משום לפניהם ולא לפני גוים אע"פ דהגוים מעשין על פי ישראל דאין זה לפני גוים כיון דדייני ישראל... שפר"ת והגוים חובטין אותו שאז כשר... בהלכות גדולות דבגוים כשר... ישראל שעושה כמעשה גוים פסול... תני ר' חייא גוים שעושין כמעשה ישראל... דלא מתכשר בגוים שלא ע"פ ישראל אע"ג דהוי כדין אמר ר' אסי מתני' אמרה כן ובגוים חובטין אותו
פח ע"ב תוס' ד"ה אלא דרב משרשי' בדותא היא - בח"ה מפורש אמאי מייתי לה הש"ס - צ"ל תלמודא
פט ע"א רש"י ד"ה שם מזנה - לעובד כוכבים ולעבד - צ"ל לגוי
פט ע"א תוס' ד"ה בעולה - כגון שנבעלה לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
פט ע"ב תוס' ד"ה והלכתא - וכדרב המנונא קיימא לן מדפריך מיני' הש"ס - צ"ל תלמודא

קידושין
ב. תוס' ד"ה בפרוטה - שלא יטמע בין העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
ב: רש"י ד"ה ליתני - כי אורחא דגמרא - צ"ל דתלמודא
ג. תוס' ד"ה ואשה - בעי בגמ' בשטר מנלן... דלא מצינו חליפין לעובד כוכבים... מדישראל בחדא עובד כוכבים נמי... גבי נמכר לעובד כוכבים מכסף מקנתו... דברים נקנין בחליפין לעובד כוכבים... לשלוח הרשאה ביד עובד כוכבים... דאין שליחות וזכיה לעובד כוכבים... וקנה העובד כוכבים כתבינן - צ"ל בעי תלמודא בשטר מנלן... דלא מצינו חליפין לגוי... מדישראל בחדא גוי נמי... גבי נמכר לגוי מכסף מקנתו... דברים נקנין בחליפין לגוי... לשלוח הרשאה ביד גוי... דאין שליחות וזכיה לגוי... וקנה הגוי כתבינן
ו: המוכר עבדו לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
ו: רש"י ד"ה יצא - לפדותו מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
ו: רש"י ד"ה וצריך גט שחרור - משום דעובד כוכבים גופו לא קני - צ"ל דגוי
ו: רש"י ד"ה בד"א - כשמכרו לעובד כוכבים צ"ל לגוי
ו: רש"י ד"ה לכשתברח ממנו - מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
ו: תוספות ד"ה כשתברח ממנו - כלומר מן העובד כוכבים... ולא יוכל לקיימו בבית העובד כוכבים - צ"ל כלומר מן הגוי... ולא יוכל לקיימם בבית הגוי
ז: תוספות ד"ה שמע - והפריש קרבן ועבד עבודת כוכבים... ונדחה כשעבד עבודת כוכבים... דה"ה עבד עבודת כוכבים ואח"כ... נקט נמי הפריש קרבן ועבד עבודת כוכבים - צ"ל והפריש קרבן ונשתמד... ונדחה כשנשתמד... דה"ה נשתמד ואח"כ... נקט נמי הפריש קרבן ונשתמד
ח: תוס' ד"ה משכון - שהלוה את העובד כוכבים על חמצו - צ"ל הנכרי
ח: תוס' ד"ה מנין - ואוקי גמרא ר"מ - צ"ל תלמודא
ט. תוספות ד"ה והלכתא - בכולי גמרא הלכתא כרבה... משמע דבכולי גמרא הלכתא כוותיה... בהא דוקא ולא בכולי גמרא - צ"ל בכולי תלמודא הלכתא כרבה... משמע דבכולי תלמודא הלכתא כוותיה... בהא דוקא ולא בכולי תלמודא
ט: תוס' ד"ה הן - דאורחיה דגמרא בהכי - צ"ל דתלמודא
יא. תוס' ד"ה קוביוסטוס - שאל קונטריקוס הטפסר - צ"ל שאל קונטריקוס ההגמון
יא: רש"י ד"ה אי אמרת (סוף העמוד) - אלא דפרכי' גמרא ולא שבקי' - צ"ל תלמודא
יג. תוס' ד"ה כשם - דאורחיה דגמ' למינקט - צ"ל דתלמוד
יד. ולא בבית דין של עובדי כוכבים - צ"ל גוים
יד: עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
יד: רש"י ד"ה מכסף מקנתו - בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
יד: רש"י ד"ה הואיל וכל קנינו - של עובד כוכבים בכסף - צ"ל גוי
יד: רש"י ד"ה וכי תשיג - במוכר עצמו לעובד כוכבים.... נמכר לישראל מנמכר לעובד כוכבים בהיקישא ובנמכר לעובד כוכבים כתיב - צ"ל במוכר עצמו לגוי.... נמכר לישראל מנמכר לגוי בהיקישא ובנמכר לגוי כתיב
יד: תוספות ד"ה הואיל - לפי שיהא סתמא דגמרא... הא לעובד כוכבים במשיכה... דלכ"ע משיכה בעובד כוכבים קונה... וכל קניינו דעובד כוכבים בעבד עברי... ובעובד כוכבים לא שייך האי... דאפילו בקרקעות עובד כוכבים... עובד כוכבים מכי מטא זוזי לידיה... דאין קנין שטר לעובד כוכבים... ומה עובד כוכבים שאינו קונה... עובד כוכבים נמי בחדא - צ"ל לפי שיהא סתמא דתלמודא...הא לגוי במשיכה... דלכ"ע משיכה בגוי קונה... וכל קניינו דגוי בעבד עברי... ובגוי לא שייך האי... דאפילו בקרקעות גוי... גוי מכי מטא זוזי לידיה... דאין קנין שטר לגוי... ומה גוי שאינו קונה... גוי נמי בחדא
יד: תוספות ד"ה מוכר עצמו - מקנתו גבי עובד כוכבים נילף שכיר דכתיב גבי עובד כוכבים... כדמפרש גמ' לעיל וי"ל... מעברי הנמכר לעובד כוכבים מג"ש... שכיר שכיר מנמכר לעובד כוכבים - צ"ל מקנתו גבי גוי נילף שכיר דכתיב גבי גוי... כדמפרש תלמודא לעיל וי"ל... מעברי הנמכר לגוי מג"ש... שכיר שכיר מנמכר לגוי
טו: מלה אחרונה בעמוד ("שומר הדף") - בעובד - צ"ל בגוי
טו: רש"י ד"ה ואם לא יגאל באלה - בנמכר לעובד כוכבים כתיב - צ"ל לגוי
טו: רש"י ד"ה נילף שכיר שכיר - מנמכר לעובד כוכבים דבנמכר לעובד כוכבים נמי - צ"ל מנמכר לגוי דבנמכר לגוי נמי
טו: רש"י ד"ה דפליגי עליה דרבי - ואמרי דנמכר לעובד כוכבים יוצא לשש - צ"ל לגוי
טו: רש"י ד"ה ויצא בשנת היובל - מאותו אחר שיגאלהו מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
טו: רש"י ד"ה ונגאל - גואלו מיד העובד כוכבים ואין העובד כוכבים יכול לעכב עליו ובעובד כוכבים שתחת ידינו - צ"ל גואלו מיד הגוי ואין הגוי יכול לעכב עליו ובגוי שתחת ידינו
טו: רש"י ד"ה לכדתניא - ללמדך שאע"פ שהעובד כוכבים תחת ידך - צ"ל שהגוי
טו: תוס' ד"ה אמאי - נגאל באלה מנמכר לעובד כוכבים... מנמכר לעובד כוכבים ויש לומר... למעלה בנמכר לעובד כוכבים וא"ת... מכרוהו ב"ד מנמכר לעובד כוכבים בג"ש... שיגאל באלה מנמכר לעובד כוכבים מה לנמכר לעובד כוכבים... כדי שלא יטמע בין העובדי כוכבים - צ"ל נגאל באלה מנמכר לגוי... מנמכר לגוי ויש לומר... למעלה בנמכר לגוי וא"ת... מכרוהו ב"ד מנמכר לגוי בג"ש... שיגאל באלה מנמכר לגוי מה לנמכר לגוי... כדי שלא יטמע בין הגוים
טו: תוס' ד"ה אמר קרא - ומה נמכר לעובד כוכבים שאינו... מה לנמכר לעובד כוכבים שכן יוצא... ק"ו דנמכר לעובד כוכבים... נמכר לעובד כוכבים דכתיב בהדיא - צ"ל ומה נמכר לגוי שאינו... מה לנמכר לגוי שכן יוצא... ק"ו דנמכר לגוי... נמכר לגוי דכתיב בהדיא
טו: תוס' ד"ה ומה מי - אני אביא נמכר לעובד כוכבים... תאמר בנמכר לעובד כוכבים שיוצא - צ"ל אני אביא נמכר לגוי... תאמר בנמכר לגוי שיוצא
טו: תוס' ד"ה ורבי האי - שאינו יוצא מתחת יד עובד כוכבים - צ"ל גוי
טז. בעובד כוכבים שישנו תחת ידך או אינו אלא בעובד כוכבים שאינו... אלא בעובד כוכבים שישנו תחת ידך - צ"ל בגוי שישנו תחת ידך או אינו אלא בגוי שאינו... אלא בגוי שישנו תחת ידך
טז. תוס' ד"ה בעובד כוכבים שישנו - דאי בעובד כוכבים שאינו תחת ידך... דמיירי בעובד כוכבים שאינו תחת ידך דאתי קרא למימר שמודיעין לו את הדין לעובד כוכבים... אבל בעובד כוכבים שישנו תחת ידך... וא"ת אי בעובד כוכבים שישנו תחת ידך מה שייך יובל ולמה לי נמי דקדוק כלל וי"ל דהכא שהעובד כוכבים בטוח - צ"ל בגוי שישנו - דאי בגוי שאינו תחת ידך... דמיירי בגוי שאינו תחת ידך דאתי קרא למימר שמודיעין לו את הדין לגוי... אבל בגוי שישנו תחת ידך... וא"ת אי בגוי שישנו תחת ידך מה שייך יובל למ"ד גזל הגוי מותר והלא בידים יכול לגזול אותו ולמה לי נמי דקדוק כלל וי"ל דהכא שהגוי בטוח
טז. תוס' ד"ה לימא - תימה אמאי פריך גמרא - צ"ל תלמודא
יז: ולא את הבת הנרצע והנמכר לעובד כוכבים... תרתי הנרצע והנמכר לעובד כוכבים... נמכר לעובד כוכבים מנין... דבר תורה עובד כוכבים יורש את אביו... גר את העובד כוכבים... דתנן גר ועובד כוכבים שירשו את אביהם עובד כוכבים גר יכול לומר לעובד כוכבים טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות... חילופי עבודת כוכבים הוא... עובד כוכבים את הגר - צ"ל ולא את הבת הנרצע והנמכר לגוי ... תרתי הנרצע והנמכר לגוי... נמכר לגוי מנין... דבר תורה גוי יורש את אביו... גר את הגוי... דתנן גר וגוי שירשו את אביהם גוי גר יכול לומר לגוי טול אתה עבודה זרה ואני מעות... חילופי עבודה זרה הוא... גוי את הגר
יז: רש"י ד"ה כי לא - מכי מיית עובד כוכבים זכה... הא דיורש את אביו עובד כוכבים... דאינו מתייחס אחר העובד כוכבים - צ"ל מכי מיית גוי זכה... הא דיורש את אביו גוי... דאינו מתייחס אחר הגוי
יז: רש"י ד"ה עובד כוכבים את הגר - צ"ל גוי
יז: תוספות ד"ה חליפי עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
יז: תוספות ד"ה אלא מדרבנן לא הוי חליפי עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
יח. עובד כוכבים יורש את אביו... ודילמא ישראל מומר - צ"ל גוי יורש את אביו... ודילמא ישראל משומד
יח: תוספות ד"ה רבי אליעזר - קשה לר"ת דאין דרך הגמרא להקדים - צ"ל התלמוד
יח: תוספות ד"ה זבוני - וקא מתמה גמרא - צ"ל תלמודא
יט: תוספות ד"ה משל למאן - וקשה דבכוליה גמרא המשל בא ללמד - תלמודא
יט: תוספות ד"ה משל לרבי - שהרי בכולי גמרא המשל בא ללמד - תלמודא
כ. אין לי אלא עבד הנמכר לעובד כוכבים... משפחת גר זה עובד כוכבים - צ"ל אין לי אלא עבד הנמכר לגוי... משפחת גר זה גוי
כ. רש"י ד"ה שאין - וידו של עובד כוכבים על התחתונה - צ"ל גוי
כ. תוס' ד"ה לעקר זה עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
כ: זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה... ונעשה כומר לעבודת כוכבים... כי היכי דלא ליטמע בין העובדי כוכבים... עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים - צ"ל זה הנמכר לעבודה זרה עצמה... ונעשה כומר לעבודה זרה... כי היכי דלא ליטמע בין הגוים... עבד עברי הנמכר לגוי
כ: רש"י ד"ה זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה - צ"ל לעבודה זרה
כא. עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים יוכיח... לא עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים בהדיא כתיב - צ"ל עבד עברי הנמכר לגוי יוכיח... לא עבד עברי הנמכר לגוי עבד עברי הנמכר לגוי בהדיא כתיב
כא. רש"י ד"ה מה ת"ל - בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
כא. רש"י ד"ה יגאלנו - כתיב בנמכר לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
כא. תוס' ד"ה משום דאיכא למימר ע"ע הנמכר לעובד כוכבים יוכיח - ומה ע"ע הנמכר לעובד כוכבים שיפה כחו - צ"ל משום דאיכא למימר ע"ע הנמכר לגוי יוכיח - ומה ע"ע הנמכר לגוי שיפה כחו
כא: רש"י ד"ה ואפי' - דלא יטמע בעובדי כוכבים - צ"ל בגוים
כא: רש"י ד"ה מרצע - לקמיה מפרש מאי גמרא - צ"ל תלמודא
כא: רש"י ד"ה כהן - אסור בגיורת שהיתה זונה קודם - צ"ל אסור בגיורת שהיתה זונה בגיותה
כא: תוס' ד"ה לקובעו - כי היכי דלא יטמע בין העובדי כוכבים... וע"ע הנמכר לעובד כוכבים ולקובעו - צ"ל כי היכי דלא יטמע בין הגוים... וע"ע הנמכר לגוי ולקובעו
כא: תוס' ד"ה אשת - דאין אישות בכותית - צ"ל לגוי
כב. רש"י ד"ה ליקוחין - ואע"פ שהיתה עובדת כוכבים - צ"ל גויה
כב. תוספות ד"ה שלא - שעדיין היתה אמה עובדת כוכבים וזו אינה חשובה כבתו של דוד דאין בן הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה דולד עובדת כוכבים כמותה... דמחלק גמרא לעיל - צ"ל שעדיין היתה אמה גויה וזו אינה חשובה כבתו של דוד דאין בן הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה דולד גויה כמותה... דמחלק תלמודא לעיל
כב: רש"י ד"ה שדה - וכל עובדי כוכבים ככנענים - צ"ל וכל אומות ככנענים
כג: תוס' ד"ה דאמר - דאורחיה דגמרא הוא בכמה דוכתי - צ"ל דתלמודא
כו: תוס' ד"ה ה"ג - שבכל הגמרא משמע שמועיל- צ"ל התלמוד
ל. תוס' ד"ה הא (מדף קודם) - מתמה גמרא אליבא דרב חסדא - צ"ל תלמודא
ל. תוספות ד"ה לא צריכא - ושני ימים גמרא... קודם פסוקי דזמרה לומר מקרא ומשנה וגמרא... בלולה במקרא במשנה ובגמרא דגמרת בבל בלול מכולם - צ"ל ושני ימים תלמוד... קודם פסוקי דזמרה לומר מקרא ומשנה ותלמוד... בלולה במקרא במשנה ובתלמוד דתלמוד בבל בלול מכולם
לא. מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון... צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו - צ"ל מה עשה גוי אחד באשקלון... צאו וראו מה עשה גוי אחד לאביו
לב: רש"י ד"ה רבן גמליאל - וכן כל ברבי שבגמ' - צ"ל שבתלמוד
לב: תוס' ד"ה מאי - דזקן עובד כוכבים צריך לכבדו - צ"ל גוי
לה: תוס' ד"ה וכי - כדמפרש גמרא ומה ראית - צ"ל תלמודא
לו. כי פלחו לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
לו. תוס' ד"ה אי לאו (בסופו) - ומפרש בגמרא דלא הפסיק - צ"ל תלמודא
לו: תוספות ד"ה אי דפרה - דמאי פריך הכא גמרא - צ"ל תלמודא
לו: תוספות ד"ה כל - שאינה בעיסה של עובדי כוכבים... בדברים הנוהגים בישראל ובעובדי כוכבים... וי"ל דאין קנין לעובד כוכבים... וכלאים נוהגים בשל עובדי כוכבים... מפני מה גבינות העובדי כוכבים אסורין... בערלה של עובדי כוכבים... מיירי בערלה דעובד כוכבים... נהנים מן הכרמים שהעובדי כוכבים מבריכין - צ"ל שאינה בעיסה של גוים... בדברים הנוהגים בישראל ובגוים... וי"ל דאין קנין לגוי... וכלאים נוהגים בשל גוים... מפני מה גבינות הגוים אסורין... בערלה של גוים... מיירי בערלה דגוי... נהנים מן הכרמים שהגוים מבריכין
לז. מה עבודת כוכבים מיוחדת - צ"ל עבודה זרה
לז. רש"י ד"ה חובת - שבת תפילין עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
לז. רש"י ד"ה ממה - דהיינו עבודת כוכבים ועליהם - צ"ל עבודה זרה
לז. תוספות ד"ה כל (מדף קודם) - דחדש נוהג אף בשל עובדי כוכבים... לפי שאינה בשל עובדי כוכבים משמע דחדש דקתני במתניתין נוהג בשל עובדי כוכבים - צ"ל דחדש נוהג אף בשל גוים... לפי שאינה בשל גוים משמע דחדש דקתני במתניתין נוהג בשל גוים
לז. תוס' ד"ה ה"ג - מה עבודת כוכבים מיוחדת ול"ג עבודת כוכבים בכלל - מה עבודה זרה מיוחדת ול"ג עבודה זרה בכלל
לח: רש"י ד"ה היינו - ולקט עובד כוכבים מן הפירות - צ"ל גוי
לח: רש"י ד"ה יורד - ישראל ולוקח מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
לח: רש"י ד"ה יורד עובד כוכבים ולוקט - צ"ל הגוי
לט: ודלמא מהרהר בעבודת כוכבים הוה - צ"ל בעבודה זרה
לט: רש"י ד"ה למען - הרהורי עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
לט: תוספות ד"ה מחשבה רעה - ובעובדי עבודת כוכבים איפכא... ומחשבה טובה של עובדי כוכבים - צ"ל ובגוים איפכא... ומחשבה טובה של גוים
מ. ההוא בעבודת כוכבים הוא דכתיב דאמר מר חמורה עבודת כוכבים - צ"ל ההוא בעבודה זרה הוא דכתיב דאמר מר חמורה עבודה זרה
מא: אבל עובד כוכבים הואיל ואיתיה - צ"ל נכרי
מא: העובד כוכבים והכותי שתרמו - צ"ל הנכרי והכותי שתרמו
מא: תרומת עובד כוכבים מדמעת - צ"ל נכרי
מא: רש"י ד"ה לכדר' ינאי - למימר דבעובד כוכבים פסול - צ"ל דבגוי
מא: רש"י ד"ה ה"ג אבל עובד כוכבים הואיל - צ"ל נכרי
מא: רש"י ד"ה תרומתן - דקסבר אין קנין לעובד כוכבים... ומירוח עובד כוכבים... למעוטי דיגון עובד כוכבים - צ"ל דקסבר אין קנין לגוי... ומירוח הגוי... למעוטי דיגון גוי
מא: רש"י ד"ה ור' שמעון - אין מירוח העובד כוכבים... ולא דיגון עובד כוכבים - צ"ל אין מירוח הגוי... ולא דיגון גוי
מא: רש"י ד"ה אתם - דלא הוי עובד כוכבים שליח - צ"ל הגוי
מא: תוס' ד"ה העובד כוכבים והכותי - דקסבר אין קנין לעובד כוכבים... ומירוח עובד כוכבים... למעוטי דיגון עובד כוכבים... דקסבר אין מירוח העובד כוכבים... ולא דיגון עובד כוכבים... דפליגי ביש קנין לעובד כוכבים... ואי משום מירוח העובד כוכבים... קדשי עובדי כוכבים אין בהם מעילה... ישראל ולא עובדי כוכבים - צ"ל נכרי והכותי - דקסבר אין קנין לגוי... ומירוח הגוי... למעוטי דיגון גוי... דקסבר אין מירוח הגוי... ולא דיגון גוי... דפליגי ביש קנין לגוי... ואי משום מירוח הגוי... קדשי גוים אין בהם מעילה... ישראל ולא גוים
מד: רש"י ד"ה ומתמה גמרא אפילו שידכו - צ"ל תלמודא
מד: תוספות ד"ה מאן דמתני הא - דהא לעיל פריך גמרא אע"ג דשידכו אלמא סבירא לגמרא - צ"ל דהא לעיל פריך תלמודא אע"ג דשידכו אלמא סבירא לתלמודא
מה: תוספות ד"ה בפירוש - ואע"ג דמתמה גמרא לעיל... ואי משום דמתמה גמרא ואע"ג דשידכו - צ"ל ואע"ג דמתמה תלמודא לעיל... ואי משום דמתמה תלמוד ואע"ג דשידכו
מו: תוס' ד"ה אם - מאי קאמר הכא גמרא - צ"ל תלמודא
מז. תוס' ד"ה אם (מדף קודם) שורה 1 - והיינו דקאמר גמרא אם אינו - צ"ל תלמודא
מז: תוס' ד"ה דכ"ע - ומדקאמר גמרא דכ"ע לית - צ"ל תלמודא
מח: תוספות ד"ה דכ"ע (מע"א) - לכיפה שמעמידים בה עבודת כוכבים... ולענין עבודת כוכבים אם בנה - צ"ל לכיפה שמעמידים בה עבודה זרה... ולענין עבודה זרה אם בנה
מח: תוס' ד"ה הא - שהרי מצינו בגמרא שאינו חושש - צ"ל בתלמוד
מט: שמא הרהר דבר עבודת כוכבים בדעתו - צ"ל עבודה זרה
מט: עשרה קבים עשירות ירדו לעולם תשעה נטלו רומיים קדמונים - צ"ל עשרה קבים עשירות ירדו לעולם תשעה נטלה רומי
נב. רש"י ד"ה יע"ל - מומר אוכל נבילות - צ"ל משומד
נב. תוספות ד"ה והוא לא - תימה מאי מתמה גמרא... והשתא ניחא שפיר דמתמה גמרא ממילתא דרבי יוחנן - צ"ל תימה מאי מתמה תלמודא... והשתא ניחא שפיר דמתמה תלמודא ממילתא דרבי יוחנן
נב: תוספות ד"ה והוא לא (מע"א) - מייתי שפיר גמרא מר' יוחנן - צ"ל תלמודא
נה: תוספות ד"ה אשתכח בת שנתה - ומשום הכי בעי גמרא ומאי תקנתיה... אמאי לא בעי גמרא לעיל - צ"ל ומשום הכי בעי תלמודא ומאי תקנתיה... אמאי לא בעי תלמודא לעיל
נו: רש"י ד"ה לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה - צ"ל ולגוי
נו: תוס' ד"ה מסתברא - ואם תאמר לעיל דקאמר גמרא - צ"ל תלמודא
נו: תוספות ד"ה המקדש - והא דלא חשיב עבודת כוכבים... שהרי עבודת כוכבים תופסת דמיה - צ"ל והא דלא חשיב עבודה זרה... שהרי עבודה זרה תופסת דמיה
נז. תוס' ד"ה שחטה - והיינו דקאמר גמרא אמאי - צ"ל תלמודא
נז: תוס' ד"ה תלמוד - כדמפרש גמרא אם אינו ענין - צ"ל תלמודא
נח. מדגלי רחמנא בעבודת כוכבים... משום דהוה עבודת כוכבים ושביעית שני כתובים... עבודת כוכבים הא דאמרן - צ"ל מדגלי רחמנא בעבודה זרה... משום דהוה עבודה זרה ושביעית שני כתובים... עבודה זרה הא דאמרן
נח. תוספות ד"ה ושני - לא אתי שביעית מעבודת כוכבים דאיכא למיפרך מה לעבודת כוכבים... נכתוב שביעית וניתי עבודת כוכבים... אי לא כתיב עבודת כוכבים לא הוה ידעינן דינא דעבודת כוכבים... ובעבודת כוכבים איכא למאן דאמר... לומר דעבודת כוכבים ושביעית הוו - צ"ל לא אתי שביעית מעבודה זרה דאיכא למיפרך מה לעבודה זרה... נכתוב שביעית וניתי עבודה זרה... אי לא כתיב עבודה זרה לא הוה ידעינן דינא דעבודה זרה... ובעבודה זרה איכא למאן דאמר... לומר דעבודה זרה ושביעית הוו
ס: תוס' ד"ה אבל - וי"ל דמשמע ליה לגמרא - צ"ל לתלמודא
סג: תוס' ד"ה בני - ואעפ"כ קאמר הכא גמרא - צ"ל תלמודא
סד. תוס' ד"ה בני (מדף קודם) - ולכך קאמר גמרא דלמכות - צ"ל תלמודא
סד. רש"י ד"ה סיפא - למוסרה ביד עובד כוכבים - צ"ל גוים
סה: תוס' ד"ה נטמאו, שורה אחרונה - או עובד כוכבים - צ"ל או גוי
סו. מיד נזרקה בו אפיקורסות - צ"ל מינות
סו. רש"י לפני ד"ה ותוצץ, צריך להוסיף: נזרקה בו מינות - שכפר בתורה שבעל פה
סו. תוס' ד"ה מאי חזית - והיכי קאמר גמרא ולא נמצא - צ"ל תלמודא
סז. תוס' ד"ה מתני' - ותירץ ר"י בר אברהם דהגמרא לא נחית - צ"ל דהתלמוד
סז: תוספות ד"ה מנא הני מילי - הלא הדבר פשוט בכל הגמרא... ואליבא דרבי יהושע בעי גמרא מנלן - צ"ל הלא הדבר פשוט בכל התלמוד... ואליבא דרבי יהושע בעי תלמודא מנלן
סח: ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך... הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך... עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - צ"ל ואין בנך הבא מן הגויה קרוי בנך... הבא מן הגוי קרוי בנך... גוי ועבד הבא על בת ישראל
סח: רש"י ד"ה כי יסיר את בנך - דבן הנולד לעובד כוכבים מבתך קאמר שיסירנו העובד כוכבים... אפילו מן העובד כוכבים קרוי בנך - צ"ל דבן הנולד לגוי מבתך קאמר שיסירנו הגוי... אפילו מן הגוי קרוי בנך
סח: רש"י ד"ה ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים... אלמא בן העובדת כוכבים אינו קרוי בנך - צ"ל ואין בנך הבא מן הגויה... אלמא בן הגויה אינו קרוי בנך
סח: רש"י ד"ה בנך מישראלית - בנך מן העובדת כוכבים אינו קרוי בנך - צ"ל הגויה
סח: רש"י ד"ה ש"מ - הבא מן העובד כוכבים בנך - צ"ל הגוי
סח: רש"י ד"ה לימא קסבר רבינא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל... בתר עובד כוכבים דנימא עובד כוכבים הוא - צ"ל לימא קסבר רבינא גוי ועבד הבא על בת ישראל... בתר גוי דנימא גוי הוא
סח: רש"י ד"ה ומשני... לאפוקי עובד כוכבים דלית ליה קידושין כלל - צ"ל גוי
סח: רש"י ד"ה דדריש - שאינן אדוקין בעבודת כוכבים כמותן... שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודת כוכבים הן - צ"ל שאינן אדוקין בעבודה זרה כמותן... שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודה זרה הן
סח: תוספות ד"ה אמר - קרא לא מיירי בעובדי כוכבים... פר"ת דגמרא דמייתי - צ"ל קרא לא מיירי בנכרים... פר"ת דהתלמוד דמייתי
סח: תוספות ד"ה בנך - אבל בנך הבא מן העובדת כוכבים ומבנך... שמע מינה (בנך הבא מן העובדת כוכבים)... ואין אותו הבא מבנך ומן העובדת כוכבים קרוי בנך... אכתי לא ידענא מעובד כוכבים הבא על ישראלית... בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך.... ומדלא קאמר הכי שמע מינה דבן בתך הבא מן העובד כוכבים... אלא אחר העובדת כוכבים והיינו דאמר ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים... לא פירשו כלום בעובד כוכבים.... לדקדק שמע מינה בן בתך הבא מן העובד כוכבים... דבתך הנשואה לעובד כוכבים ליכא - צ"ל אבל בנך הבא מן הגויה ומבנך... שמע מינה (בנך הבא מן הגויה)... ואין אותו הבא מבנך ומן הגויה קרוי בנך... אכתי לא ידענא מגוי הבא על ישראלית... בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך.... ומדלא קאמר הכי שמע מינה דבן בתך הבא מן הגוי... אלא אחר הגויה והיינו דאמר ואין בנך הבא מן הגויה... לא פירשו כלום בגוי.... לדקדק שמע מינה בן בתך הבא מן הגוי... דבתך הנשואה לגוי ליכא
סח: תוספות ד"ה הניחא - לפי שהם אדוקין בעבודת כוכבים יותר - צ"ל בעבודה זרה
סט. תוס' ד"ה אלא - אלא גמרא פריך שפיר - צ"ל תלמודא
סט: רש"י ד"ה התרשתא - התירו לו יין של עובדי כוכבים - צ"ל גוים
ע. עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - צ"ל גוי
ע: רש"י ד"ה שרי ליה תיגריה - זה לשון הגמרא לומר מישרי ליה - צ"ל התלמוד
עא. תוס' ד"ה קשים (מדף קודם) - יותר משאר עובדי כוכבים כדי שיתוספו... עובד כוכבים הבא להתגייר אומרים לו - צ"ל יותר משאר אומות כדי שיתוספו... גוי הבא להתגייר אומרים לו
עא: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - צ"ל גוי
עא: רש"י ד"ה עד נהר עזק - וקא בעי גמרא מה שבין - צ"ל תלמודא
עא: תוספות ד"ה כאן - גבי עובד כוכבים הנולד מעובד כוכבים - צ"ל גבי גוי הנולד מגוי
עא: תוספות ד"ה עד - וקא בעי גמרא מה שבין - צ"ל תלמודא
עב. רש"י ד"ה וכולן - נטמעו עובדי כוכבים בבנותיהם ועובד כוכבים ועבד הבא - צ"ל נטמעו גוים בבנותיהם וגוי ועבד הבא
עב. תוס' ד"ה בין - לא הוה בעי גמרא - צ"ל תלמודא
עב: רש"י ד"ה היום אין זה רב אדא שבגמרא - צ"ל שבתלמוד
עב: תוס' ד"ה היום אין זה רב אדא בר אהבה שבגמרא - צ"ל שבתלמוד
עג. רש"י ד"ה רוב - ואף עובד כוכבים ועבד אם בא - צ"ל גוי
עד. תוס' ד"ה שודא - הפקר ב"ד היה הפקר.... הפקר ב"ד היה הפקר - צ"ל הפקר ב"ד הפקר.... הפקר ב"ד הפקר
עה. עד שישתקע שם עבודת כוכבים ממנו - צ"ל עד שישתקע שם עבודה זרה וגיות ממנו
עה. תוס' ד"ה ושניהם - כדמפרש גמרא בסמוך - צ"ל תלמודא
עה: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל...לעובד כוכבים ועבד שבאו על הכהנת...יצא עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות...כר' עקיבא דאמר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - צ"ל גוי ועבד הבא על בת ישראל...לגוי ועבד שבאו על הכהנת...יצא גוי ועבד שאין לו אלמנות...כר' עקיבא דאמר גוי ועבד הבא על בת ישראל
עה: רש"י ד"ה גירי אריות - הן כשאר עובדי כוכבים - צ"ל כשאר גוים
עה: רש"י ד"ה ור' ישמעאל - מישראלית הנישאת לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
עה: תוס' ד"ה ורבי ישמעאל - עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל...כותית שהיא עובדת כוכבים גמורה... והיא עובדת כוכבים גמורה מאחר... שממזר לוקח עובדת כוכבים... דקסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל...שלא תנשא לעובד כוכבים... הולך אחר העובד כוכבים... אם תנשא לעובד כוכבים... שלא תנשא לעובד כוכבים... דקסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל...ממזר הוא מעובד כוכבים שבא... ר"ע עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל...אלא עובד כוכבים היכן מצינו לאו - צ"ל גוי ועבד הבא על בת ישראל...כותית שהיא גויה גמורה... והיא גויה גמורה מאחר... שממזר לוקח גויה... דקסבר גוי ועבד הבא על בת ישראל...שלא תנשא לגוי... הולך אחר הגוי... אם תנשא לגוי... שלא תנשא לגוי... דקסבר גוי ועבד הבא על בת ישראל...ממזר הוא מגוי שבא... ר"ע גוי ועבד הבא על בת ישראל...אלא גוי היכן מצינו לאו
עה: תוס' ד"ה השתא - עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל... אבל עובד כוכבים ועבד...וגרושה לעובד כוכבים ועבד... כר' עקיבא בעובד כוכבים ועבד... וגרושה לעובד כוכבים ועבד ומיהו... ממזר הוי בעובד כוכבים ועבד... ממזר הוי בעובד כוכבים וא"כ ביאתו - צ"ל גוי ועבד הבא על בת ישראל... אבל גוי ועבד...וגרושה לגוי ועבד... כר' עקיבא בגוי ועבד... וגרושה לגוי ועבד ומיהו... ממזר הוי בגוי ועבד... ממזר הוי בגוי וא"כ ביאתו
עה: תוס' ד"ה שאין - דסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר... מהני אבל עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל... מצי סבר דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל... לית ליה עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר - צ"ל דסבר גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר... מהני אבל גוי ועבד הבא על בת ישראל... מצי סבר דגוי ועבד הבא על בת ישראל... לית ליה גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר
עו. רש"י ד"ה ואדם - דלא הוי כקמחין ובציקות של עובדי כוכבים - צ"ל גוים
עו. רש"י ד"ה ופרכינן - דע"כ עובד כוכבים ועבד - צ"ל גוי
עו. תוס' ד"ה מצת - ובצקות של עובדי כוכבים - צ"ל גוים
עו. תוס' ד"ה צריך - ולא נהירא מדפריך גמ' - צ"ל תלמודא
עו: רש"י ד"ה והא אמר רב נחמן - אתי הגיתי שהיה עובד כוכבים ובטלה לעבודת כוכבים - צ"ל אתי הגיתי שהיה גוי ובטלה לעבודה זרה
עו: רש"י ד"ה בני יפת תואר - היו נוהגים כמשפטי העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
עח. רש"י ד"ה יצירתו - אבל עובד כוכבים בעובדת כוכבים אין - אבל גוי בגויה אין
עט: תוס' ד"ה ואי - מתוך לישנא דגמרא - צ"ל דתלמודא
עט: תוס' ד"ה והלכתא - דבכולי גמרא קי"ל - צ"ל תלמודא
פ: תוספות ד"ה רבי שמעון - בשאשתו של עובד כוכבים עמו עובד כוכבים אין אשתו - צ"ל בשאשתו של גוי עמו גוי אין אשתו
פא. תוס' ד"ה מלקין - לא משני גמרא התם מידי - צ"ל תלמודא


בבא קמא

ד ע"א - רש"י ד"ה ולא ראי - שאין זה לשון הש"ס - צ"ל התלמוד
ה ע"א - רש"י ד"ה מוסר - מלשין שמוסר ממון חבירו לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
ה ע"א - תוס' ד"ה מאי קאמר - כשאר לא הרי שבש"ס - צ"ל שבתלמוד
ט ע"א תוס' ד"ה רב אסי - וקשה מנ"ל לגמרא שמספקא ליה - צ"ל לתלמוד
ט ע"ב - תוס' ד"ה מה שאין כן בבור - או עובד כוכבים הקנוי לישראל - צ"ל נכרי
יא ע"ב - תוס' ד"ה בכור - ועוד דאסיק גמרא אך חלק - צ"ל תלמודא
יג ע"א - תוס' ד"ה אי - ועוד מנא ליה לגמרא דלרבנן בתם - צ"ל לתלמודא
יג ע"ב - אי למעוטי דעובד כוכבים, הא קתני לה לקמן: שור של ישראל שנגח שור של עובד כוכבים - צ"ל אי למעוטי דנכרי, הא קתני לה לקמן: שור של ישראל שנגח שור של נכרי
יג ע"ב - רש"י ד"ה לשנא אחרינא - דאותביה קא משני ליה דהא גמרא מסיפא דמילתיה - צ"ל תלמודא
יד ע"א - רש"י ד"ה וקפריך גמרא - קשיא אהדדי - צ"ל תלמודא
יד ע"ב - תוס' ד"ה פרה - ודרך הש"ס להזכיר פרה וטלית - צ"ל התלמוד
טו ע"א - בני ברית למעוטי עובדי כוכבים... אבל נכרי דיש לו יחס אימא לא ואי אשמעינן נכרי - בני ברית למעוטי גוים... אבל גויי דיש לו יחס אימא לא ואי אשמעינן גוי
טז ע"א - תוס' ד"ה כולה - ולעיל (דף יד.) הש"ס מסופק - צ"ל התלמוד
יז ע"א - רש"י ד"ה זה חזקיה מלך יהודה - לישנא דש"ס הוא - צ"ל דתלמודא
יז ע"א תוס' ד"ה והאמר - ופריך גמרא והיאך הוה מנח - צ"ל תלמודא
יח ע"א - תוס' ד"ה במועד - דאין זה סוגית הש"ס - צ"ל התלמוד
יח ע"ב תוס' ד"ה אלא - מ"מ דייק גמרא דנפשוט מינה - צ"ל תלמודא
יט ע"א - תוס' ד"ה רב - והש"ס הוסיף מדעתו רבנן היא... שהוסיף הש"ס לומר - צ"ל והתלמוד הוסיף מדעתו רבנן היא... שהוסיף התלמוד לומר
כב ע"א - רש"י ד"ה בשעמדה - והגמרא לא שבק לאסוקי - צ"ל ותלמוד
כב ע"א תוס' ד"ה לאו - מ"מ פשוט ליה לגמרא - צ"ל לתלמוד
כג ע"ב - רש"י ד"ה ואי אמרת כו' - גמרא קמהדר כלומר - צ"ל תלמודא
כג ע"א - תוס' ד"ה תפשוט - אם הושיט פירות בפי פרה חש"ו ועכו"ם - צ"ל ונכרי
כג ע"ב - תוס' ד"ה ולא - קאמר סתמא דגמרא אי מה שור המועד - צ"ל תלמודא
כד ע"ב - תוס' ד"ה במכירין - שנגח שור של הפקר או של כנעני... שמא הוי דכנעני או דהפקר - צ"ל שנגח שור של הפקר או של גוי... שמא הוי דגוי או דהפקר
כו. תוס' ד"ה עליו - וטעי גמרא כדטעי - צ"ל תלמודא
כט ע"א - רש"י ד"ה ומדמתניתין בתרתי כו' - גמרא קפריך לה - צ"ל תלמודא
לא ע"ב - תוס' ד"ה מעמוד הקודם - דיש מקומות שאין הש"ס מקפיד - צ"ל התלמוד
לז ע"ב - שור של ישראל שנגח לשור של כנעני פטור, ושל כנעני שנגח לשור של ישראל - צ"ל שור של ישראל שנגח לשור של נכרי פטור, ושל נכרי שנגח לשור של ישראל
לז: מסורת הש"ס (לפי מספרי "ש"ס וילנא החדש") אות ג ואות ד, צריך לבטל כי הם מחמת הצנזורה
לח ע"א - שור של ישראל שנגח שור של כנעני... דכנעני כי נגח דישראל נמי ליפטר... דישראל כי נגח דכנעני נחייב...שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור שור של כנעני שנגח... וכבר שלחה מלכות רומי... שאתם אומרים שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור, של כנעני שנגח שור של ישראל... אפילו דכנעני כי נגח דישראל ליפטר... אפילו דישראל כי נגח דכנעני לחייב - צ"ל
שור של ישראל שנגח שור של נכרי... דנכרי כי נגח דישראל נמי ליפטר... דישראל כי נגח דנכרי נחייב...שור של ישראל שנגח שור של נכרי פטור שור של נכרי שנגח... וכבר שלחה מלכות הרשעה... שאתם אומרים שור של ישראל שנגח שור של נכרי פטור, של נכרי שנגח שור של ישראל... אפילו דנכרי כי נגח דישראל ליפטר... אפילו דישראל כי נגח דנכרי לחייב
לח ע"א - רש"י ד"ה חוץ מדבר זה - שיהא ממונו של כנעני - צ"ל גוי
לח ע"א - תוס' ד"ה עמד - גזל כנעני אסור ניחא - צ"ל גוי
תוס' ד"ה אלא האדם - תימה הא אין עובדי כוכבים קרויין אדם... אין קברי העובדי כוכבים מטמאים באהל... ואין העובדי כוכבים קרויים אדם... הא למדת שאפילו נכרי ועוסק בתורה... והא עובדי כוכבים נמי קרויים אדם... מזכיר עובדי כוכבים בלשון אדם... יש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל - צ"ל תימה הא אין הגוים קרויין אדם... אין קברי גוים מטמאים באהל... ואין הגוים קרויים אדם... הא למדת שאפילו נכרי ועוסק בתורה... והא גוים נמי קרויים אדם... מזכיר האומות בלשון אדם... יש קנין לגוי בארץ ישראל
תוס' ד"ה קראו ושנו ושלשו - המלמד תורה לעובד כוכבים... ע"פ דברי המושל - צ"ל המלמד תורה לגוי... ע"פ דברי המלכות
לח. מסורת הש"ס (לפי מספרי "ש"ס וילנא החדש") אות א, אות ב, אות ח, ואות יד, צריך לבטל כי הם מחמת הצנזורה
לח ע"ב - רש"י ד"ה רבי יהודה מטמא מפני שהן - והרי הן כישראל מומר - צ"ל משומד
מא ע"א - כגון שהרג שלשה עובדי כוכבים. ומועד לעובדי כוכבים הוי מועד - צ"ל כגון שהרג שלשה גוים ומועד לגוים הוי מועד
מא ע"א - לגר בנתינה, ולעובד כוכבים במכירה - צ"ל לגר בנתינה, ולגוי במכירה
מא: למצרי והרג ישראל - צ"ל לנכרי
מב. תוס' ד"ה גבי - וי"ל דקים ליה לגמרא - צ"ל לתלמודא
מב: תוס' ד"ה ונימא - דפשוט לו לגמרא - צ"ל לתלמודא
מג ע"א תוס' ד"ה אמר - י"ל דחשיב ליה גמרא תיובתא - צ"ל תלמודא
מד ע"א - לכנעני והרג בן ישראל - צ"ל לנכרי
מד ע"ב - אילימא דאיכא תשעה כנענים ואחד ישראל ביניהם, תיפוק ליה דרובא כנענים... דאיכא תשעה ישראלים ואחד כנעני... כיון דאיכא חדא כנעני - צ"ל
אילימא דאיכא תשעה גוים ואחד ישראל ביניהם, תיפוק ליה דרובא גוים... דאיכא תשעה ישראלים ואחד גוי... כיון דאיכא חדא גוי
מד ע"ב - רש"י ד"ה מה בעלים - ויש שם כנענים וישראלים ואיכא למימר לכנענים נתכוין - צ"ל ויש שם גוים וישראלים ואיכא למימר לגוים נתכוין
רש"י ד"ה תיפוק ליה דרובא כנענים - צ"ל גוים
רש"י ד"ה ואי נמי - חמשה כנענים וחמשה ישראלים - צ"ל גוים
רש"י ד"ה לא צריכא - והוה ליה כנעני קבוע - צ"ל גוי
מד ע"ב - תוס' ד"ה כל - בכולן ישראל וכנעני אחד - צ"ל וגוי
מז. תוס' ד"ה מאי (הראשון) - לימא תנאי היא כן דרך הגמ' - צ"ל התלמוד
מח ע"א - רש"י ד"ה הכא - ואסתלקו מרוותא דחצר וגמרא דאותביה - צ"ל ותלמודא
מט ע"ב - תוס' ד"ה על הכרייה לא כ"ש - אבל בש"ס שלנו - צ"ל התלמוד
נ ע"א -רש"י ד"ה לאושין - ובגמרא נפל אשיתא - צ"ל ובתלמוד
נב ע"ב - תוס' ד"ה ושכיחי - ובמסקנא כשפושט הש"ס - צ"ל התלמוד
נג: תוס' ד"ה הא - דנראה לו לגמרא - צ"ל לתלמודא
נד ע"א - תוס' ד"ה שה - קים ליה לבעל הש"ס... לרבות המומר - צ"ל קים ליה לבעל התלמוד... לרבות המשומד
נה. תוס' ד"ה אמר (בסופו) - יש הרבה בגמרא - צ"ל בתלמוד
תוס' ד"ה למינהו - וא"ת דסוגיא דגמרא - צ"ל דתלמודא
נה: תוס' ד"ה מאן - וס"ל לגמרא השתא - צ"ל לתלמודא
נו ע"א - רש"י ד"ה הניחא למאן דאמר כו' - תרי לישני דש"ס - צ"ל דתלמודא
נו ע"ב תוס' ד"ה בההיא - מדמוקי סתמא דגמרא מתניתין דהאומנין - צ"ל דתלמוד
נח ע"א - תוס' - ורבינו גרשון פסק בתשובה אחת על אנס עכו"ם שאנס ביתו... גבי עכו"ם הבא מחמת חוב... שאם החזיק עכו"ם בקרקע של ישראל... הלכך אין מכירת העכו"ם מכירה... שהיה מוכרו או נותנו לעכו"ם אחר - צ"ל ורבינו גרשון פסק בתשובה אחת על אנס גוי שאנס ביתו... גבי גוי הבא מחמת חוב... שאם החזיק גוי בקרקע של ישראל... הלכך אין מכירת הגוי מכירה... שהיה מוכרו או נותנו לגוי אחר
שם - דאין זה דינא דמלכותא אלא גזילה כי ראינו... ואם יש שר שבא לשנות את הדין - צ"ל דאין זה דינא דמלכותא אלא גזילה דמלכותא כי ראינו... ואם יש מלכות שבאה לשנות את הדין
ס: תוס' ד"ה לעולם - דאורחיה דגמרא בהכי - צ"ל דתלמודא
סג. תוס' ד"ה אלא - שדרשה זו שגורה בגמרא - צ"ל בתלמוד
סד ע"א רש"י ד"ה אחיים - ומיהו אפסקיה גמרא למילתי' דרבא - צ"ל תלמודא
סד ע"א - תוס' ד"ה יאמר - ואין נראה דאין זו סוגיית הגמ' - צ"ל התלמוד
סד: תוס' ד"ה אי (השני) - ולפי שהגמרא התחיל - צ"ל שהתלמוד
סו ע"ב תוס' ד"ה מי - ובכל הגמרא סובר - צ"ל התלמוד
תוס' ד"ה דגזל - ואם יש עמהם כנעני או אשה הכל טמא כי שמא נדה היא וכנעני כזב לכל דבריו - צ"ל ואם יש עמהם גוי או אשה הכל טמא כי שמא נדה היא וגוי כזב לכל דבריו
סז: תוס' ד"ה דתניא - בבית המדרש נקבעו בגמרא - צ"ל בתלמודא
ע ע"א תוס' ד"ה אמטלטלין - דהלכתא כלישנא בתרא דסוגיא דגמרא - צ"ל דתלמודא
שם - וי"ל דאורחא דגמרא למיפרך - צ"ל דתלמודא
שם - ומשמע נמי התם דסבר סתמא דגמרא - צ"ל דתלמודא
עא ע"א - תוס' ד"ה בשלמא ע"ז - הני מילי עובד כוכבים - צ"ל גוי
עג ע"א - תוס' ד"ה שהעידו - אבל אין לחוש שאין הגמרא חושש... דדרך הגמרא הוא שאין חושש לתרץ - צ"ל אבל אין לחוש שאין התלמוד חושש... דדרך התלמוד הוא שאין חושש לתרץ
עד: תוס' ד"ה הוה - דבכל גמרא משמע - צ"ל תלמודא
עז ע"ב - תוס' ד"ה אומר - מדקא מתמה גמרא בריש אין מעמידין - צ"ל תלמוד
תוס' ד"ה זה - כן דרך הגמרא שעושה - צ"ל התלמוד
פג ע"א - איבעית אימא: בדעובד כוכבים - צ"ל איבעית אימא: בדגוי
פג ע"א - רש"י ד"ה לספר - מרקא בין ישראל לעובדי כוכבי' - צ"ל לגוים
פג. רש"י ד"ה בארור - ארור ישראל שיגדל - צ"ל ארור אדם שיגדל
פו ע"א - תוס' ד"ה אבל למישם - לכותי והרג את ישראל - צ"ל לנכרי
פו ע"ב תוס' ד"ה חייבי - וסתמא דגמרא דריש - צ"ל דתלמודא
פז. תוס' ד"ה כיון - כדמפרש גמרא בפרק נערה שנתפתתה - צ"ל תלמודא
פח ע"א תוס' ד"ה יהא עבד - ועובד כוכבים אע"ג דאיש הוא - צ"ל וגוי
צב: תוס' ד"ה שיתין - דאורחא דגמרא בהכי - צ"ל דתלמודא
צו ע"א - השביח עובד כוכבים, מהו... תקנתא לעובד כוכבים ניקו ונעבוד... הבא מחמת עובד כוכבים הרי הוא כעובד כוכבים... וזבנה ניהליה והשביחה עובד כוכבים והדר עובד כוכבים וזבנה... כיון דאיכא עובד כוכבים באמצע - צ"ל השביח גוי, מהו... תקנתא לגוי ניקו ונעבוד... הבא מחמת גוי הרי הוא כגוי... וזבנה ניהליה והשביחה גוי והדר גוי וזבנה... כיון דאיכא גוי באמצע
צו: תוס' ד"ה המחליף - נראה לגמרא להשוות - צ"ל לתלמוד
צט ע"א - תוס' ד"ה בשליחא - וגמרא הוא שמפרש שאילתו כן שסבור שבזה מסתפק וכן אורחיה דגמרא - צ"ל ותלמוד הוא שמפרש שאילתו כן שסבור שבזה מסתפק וכן אורחיה דתלמודא
ק. תוס' ד"ה טיהר (בסופו) - דס"ד דגמ' דנשא ונתן - צ"ל דתלמודא
קב. רש"י ד"ה מלוה - ואזיל ומודה לעכו"ם ביום חגם - צ"ל לעבודה זרה ביום אידן
קד. תוס' ד"ה אמר - ויש לומר דסברת גמרא - צ"ל התלמוד
קו: תוס' ד"ה ולישני - ניחא ליה לגמרא - צ"ל לתלמודא
קיא: תוס' ד"ה גזל (בסופו) - וגמרא נמי פריך ליה - צ"ל ותלמודא
קיג ע"א - רב אשי אמר: במוכס כנעני, דתניא: ישראל וכנעני אנס שבאו לדין... בדיני כנענים זכהו ואמור לו... וגזל כנעני מי שרי... מנין לגזל כנעני שהוא אסור - צ"ל רב אשי אמר: במוכס גוי, דתניא: ישראל וגוי שבאו לדין... בדיני אומות העולם זכהו ואמור לו... וגזל הגוי מי שרי... מנין לגזל גוי שהוא אסור
קיג ע"א - רש"י ד"ה אין פורטין - מכיס של גבאי המכס - צ"ל המלך
רש"י ד"ה במוכס שהוא כנעני אנס - צ"ל במוכס שהוא גוי
רש"י ד"ה באין עליו בעקיפין - בחכמה - צ"ל בעלילות
קיג ע"א - תוס' ד"ה נודרין - וכן נוהגים כשהאנסים מדירים היהודים הדרים תחתיהם שלא יצאו לדור בעיר אחרת יכולין לידור סתם - צ"ל וכן נוהגים כשהשרים משביעין היהודים הדרים תחתיהם שלא יצאו לדור בעיר אחרת יכולין לישבע סתם
קיג. מסורת הש"ס (לפי מספרי "ש"ס וילנא החדש") אות ז, אות ט, ואות יב, צריך לבטל כי הם מחמת הצנזורה
קיג ע"ב - הא בכנעני, הא בגר תושב.... משפחת גר - זה העובד כוכבים... זה הנמכר לעבודת כוכבים... אמר ר"ש חסידא: גזל כנעני אסור... מנין לגזל הכנעני שהוא אסור... מנין לאבידת הכנעני שהיא מותרת... ואי אתה מחזיר לכנעני... אבל היכא דאתי לידיה ___ אימא ליהדרה... דשמואל זבן מכותי לקנא דדהבא... רב כהנא זבן מכותי מאה ועשרים... רבינא זבן דיקלא הוא וכותי לצלחא, א"ל לשמעיה: קדם ואייתי מעיקרו, דכותי מניינא ידע... זיל חזי אי דכותי נינהו אייתי... שמע ההוא כותי דהוה יתיב בפרדיסא, אמר ליה: דכותי שרי א"ל כותי שקיל דמי... בר ישראל דידע סהדותא לכותי ולא תבעו מיניה, ואזל ואסהיד ליה בדיני דכותי על ישראל חבריה - צ"ל הא בגוי, הא בגר תושב.... משפחת גר - זה הגוי... זה הנמכר לעבודה זרה... אמר ר"ש חסידא: גזל הגוי אסור... מנין לגזל הגוי שהוא אסור... מנין לאבידת הגוי שהיא מותרת... ואי אתה מחזיר לגוי... אבל היכא דאתי לידיה ¬דגוי אימא ליהדרה... דשמואל זבן מגוי לקנא דדהבא... רב כהנא זבן מגוי מאה ועשרים... רבינא זבן דיקלא הוא וגוי לצלחא, א"ל לשמעיה: קדם ואייתי מעיקרו, דגוי מניינא ידע... זיל חזי אי דגוי נינהו אייתי... שמע ההוא גוי דהוה יתיב בפרדיסא, אמר ליה: דגוי שרי א"ל גוי שקיל דמי... בר ישראל דידע סהדותא לגוי ואזל ואסהיד ליה בדיני דגוים על ישראל חבריה
קיג ע"ב - רש"י ד"ה שלא ימשכנו ויצא - כלומר שלא יוציאוהו בית דין מיד הכותי - צ"ל הגוי
רש"י ד"ה יגלום - יכול יניח את הכנעני - צ"ל הגוי
רש"י ד"ה ולא לך אלא לגר - לא לך אלא לכנעני... אלמא גזל כנעני אסור - צ"ל לא לך אלא לגוי... אלמא גזל גוי אסור
רש"י ד"ה בהפקעת הלוואתו - כי ליכא חילול השם - צריך להוסיף אח"כ: כגון היכא דטען ליה ליורש נתתיו לאביך ומת דלא ידע גוי בהדיא דמשקר
רש"י ד"ה טעותו - היה חייב לו לישראל וטעה בחשבון דליכא חילול השם - צ"ל היה חייב לו גוי לישראל וטעה בחשבון או שהבליעו דליכא חילול השם
רש"י ד"ה ואמר - רב כהנא לכותי... ל"א כותי א"ל לרב כהנא - צ"ל רב כהנא לגוי... ל"א גוי א"ל לרב כהנא
רש"י ד"ה דכותי מניינא ידע - צ"ל דגוי
רש"י ד"ה פרע מנתא דמלכא - ואם כותי הוא מותר לקנות ממנו - צ"ל גוי
רש"י ד"ה דדיירי דרי - עכו"ם שיש להם בהמות - צ"ל גוים
קיג ע"ב - תוס' ד"ה שלא ימשכנו ויצא כו' - דסברי דגזל הכנעני מותר - צ"ל הגוי
תוס' ד"ה יכול יגלום עליו - יכול יניח הכנעני לכפול... ויניח את הכנעני להטעות... שיטעה את הכנעני... אע"ג דטעות כנעני היה מותר אסור להטעותו במקום שהכנעני יודע שגוזל - צ"ל יכול יניח הגוי לכפול... ויניח את הגוי להטעות... שיטעה את הגוי... אע"ג דטעות גוי מותר אסור להטעותו במקום שהגוי יודע שגוזל
תוס' ד"ה הכי קאמינא אי דכותי נינהו - כמו שהשיב להכותי ולא כמו שהיה הכותי סובר דא"כ היה סובר דגזל הכותי מותר...הנהו דאסרי גזל כנעני - צ"ל הכי קאמינא אי דגוי נינהו - כמו שהשיב לגוי ולא כמו שהיה גוי סובר דא"כ היה סובר דגזל גוי מותר...הנהו דאסרי גזל הגוי
קיג: מסורת הש"ס (לפי מספרי "ש"ס וילנא החדש") אות ג, אות ו, ואות ט, צריך לבטל כי הם מחמת הצנזורה
קיד ע"א - בר ישראל דזבין ליה ארעא לעובד כוכבים... והאמר מר: זבין מעכו"ם וזבין לעכו"ם... לא שנו אלא לסטים עובד כוכבים... איפכא מסתברא, עכו"ם דדייני בגיתי.... המציל מן העכו"ם ומן הלסטים... לא שנו אלא עכו"ם, משום דדייני בגיתי - צ"ל בר ישראל דזבין ליה ארעא לגוי... והאמר מר: זבין מגוי וזבין לגוי... לא שנו אלא לסטים גוי... איפכא מסתברא, גויים דדייני בגיתי.... המציל מן הגוים ומן הלסטים... לא שנו אלא גוים, משום דדייני בגיתי
קיד. רש"י ד"ה והאמר מר זבין מעכו"ם - צ"ל מגוי
רש"י ד"ה אם נתייאשו - ומשני לה חדא בלסטים עכו"ם - צ"ל גוי
קיד ע"א תוס' ד"ה עד דמקבל עילויה כו' - כמו שנותן לו העכו"ם אבל אם העכו"ם רוצה ליתן לו - צ"ל כמו שנותן לו הגוי אבל אם הגוי רוצה ליתן לו
קיד: אני ואמי נשבינו לבין העכו"ם - צ"ל הגוים
קיד ע"ב - תוס' ד"ה המכיר - ולא מיבעיא מגנבים עובדי כוכבים - צ"ל גוים
קטו: רש"י דדובשא - צ"ל דדורת"א
קטז ע"א תוס' ד"ה הכרעה - דקרי ליה הגמרא לב"ד של אחרים - צ"ל תלמודא
קטז: כגון דאנסוה עכו"ם - צ"ל גוים
קטז ע"ב תוס' ד"ה לא (הראשון) - וי"ס דגרס הכא כגון שאנסוהו עכו"ם - צ"ל גוים
קיז ע"א - ישראל שאנסוהו עובדי כוכבים והראה ממון חבירו... דתניא: ישראל שאנסוהו עובדי כוכבים והראה ממון חבירו... ההוא גברא דאנסוהו עובדי כוכבים... ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו - צ"ל ישראל שאנסוהו גוים והראה ממון חבירו... דתניא: ישראל שאנסוהו גוים והראה ממון חבירו... ההוא גברא דאנסוהו גוים... ממון של ישראל כיון שנפל ביד גוי אין מרחמין עליו
קיז ע"א רש"י ד"ה היכא דלא אוקמינהו - העובדי כוכבים על הממון - צ"ל הגוים
קיז. רש"י ד"ה חייב - ואע"ג דקאי עכו"ם ע"ג הממון - צ"ל גוי
רש"י ד"ה בתרי עיברי נהרא - עכו"ם מצד זה - צ"ל גוי
קיז. תוס' ד"ה כיון שנפל בידי עובדי כוכבים - צ"ל גוים
קיח. תוס' ד"ה רב נחמן - סתמא דגמרא קאמר - צ"ל דתלמודא
קיט ע"א - רש"י ד"ה מסור - מלשין המוסר ממון חבירו לאנסים - צ"ל לגוי



בבא מציעא

ב. רש"י ד"ה ומצאתה - ולא עובד כוכבים... מיעט רחמנא עובד כוכבים - צ"ל ולא גוי... מיעט רחמנא גוי
ג: תוס' ד"ה אבל העדאת - שכן דרך הגמרא למפרך - צ"ל התלמוד
ז: תוס' ד"ה דאית - ופליג אגמ' שלנו - צ"ל אתלמוד
ט: רש"י ד"ה בכפותה - וכל היכא דאמרינן בגמרא - צ"ל בתלמוד
יא. ונסיב ליה גמרא - צ"ל תלמודא
יא. תוס' ד"ה דלמא - אלא גמרא קשה לו - צ"ל תלמודא
יג: תוס' ד"ה הא (השני) - אלא שכן דרך הגמרא - צ"ל התלמוד
טו. רש"י ד"ה שנטלוה - אנסים עכו"ם נטלוה - צ"ל אנסים גוים נטלוה
טז. תוס' ד"ה מה - דמייתי גמרא טעמא - צ"ל תלמודא
טז: תוס' ד"ה אע"פ - וגמרא דנקט לעיל טעמא - צ"ל ותלמודא
יח. רש"י ד"ה ואפילו במקום כו' - אלא גמרא הוא דקאמר לן - צ"ל תלמודא
כא. תוספות ד"ה וכמה - דאי גמרא בעי מאי בעי... ואפילו טובא כדפריך גמ' בתר הכי - צ"ל דאי תלמודא בעי מאי בעי... ואפילו טובא כדפריך תלמודא בתר הכי
כג. רש"י ד"ה אי דרך - שמא ימצאם עכו"ם - צ"ל גוי
כד. ברוב כנענים אבל ברוב ישראל...ברוב כנענים פליגי או לא פליגי... פליגי אפי' ברוב כנענים... הלכה כמותו דוקא ברוב כנענים...בבתי כנסיות של כנענים... דיתבי בהו כנענים... נמי דידן דיתבי בהו כנענים... אם רוב כנענים אינו חייב... כי קאמר רשב"א ברוב כנענים... רבנן לרשב"א ברוב כנענים - צ"ל ברוב גוים אבל ברוב ישראל...ברוב גוים פליגי או לא פליגי... פליגי אפי' ברוב גוים... הלכה כמותו דוקא ברוב גוים...בבתי כנסיות של גוים... דיתבי בהו גוים... נמי דידן דיתבי בהו גוים... אם רוב גוים אינו חייב... כי קאמר רשב"א ברוב גוים... רבנן לרשב"א ברוב גוים
כד. רש"י ד"ה דיתבי בהו כנענים - ומושיבין בה כנענים לשמור - צ"ל דיתבי בהו גוים - ומושיבין בה גוים לשמור
כד. רש"י ד"ה מצא - בעיר שישראל וכנענים דרים צ"ל וגוים
כד. רש"י ד"ה ותפשוט - דמודו רבנן ברוב כנענים - צ"ל גוים
כד. תוס' ד"ה כי - ברוב כנענים...לתלות דמכנענים נפל... ואומר דכנענים שקלי ליה... דתולה דמן הכנענים נפל - צ"ל ברוב גוים...לתלות דמגוים נפל... ואומר דגוים שקלי ליה... דתולה דמן הגוים נפל
כד. תוס' ד"ה אם - פליגי ברוב כנענים... פליגי רבנן עליה ברוב כנענים - צ"ל פליגי ברוב גוים... פליגי רבנן עליה ברוב גוים
כד. תוס' ד"ה ותפשוט - אפילו ברוב כנענים חייב... א"כ ברוב כנענים הרי אלו שלו - צ"ל אפילו ברוב גוים חייב... א"כ ברוב גוים הרי אלו שלו
כד. תוס' ד"ה בטמון - בין רוב העיר כנענים... אלא אם רוב כנענים... דשמא המפנה יהיה כנעני... וברוב כנענים הוי שלו דתלינן דכנענים - צ"ל בין רוב העיר גוים... אלא אם רוב גוים... דשמא המפנה יהיה גוי... וברוב גוים הוי שלו דתלינן דגוים
כד: גמרא שורה 4 - בעיר שרובה כנענים - צ"ל גוים
כד: גמרא שורה 8 - ר"ש בן אלעזר ברוב כנענים - צ"ל גוים
כד: גמרא שורה 18 - והא רובא כנענים נינהו - צ"ל גוים
כד: גמרא שורה 19 - בן אלעזר אפי' ברוב כנענים - צ"ל גוים
כד: גמרא שורה 6 מלמטה - אמר רבא רוב כנענים - צ"ל גוים
כד: רש"י ד"ה ואיבעית - דמודו ליה ברוב כנענים - צ"ל גוים
כד: רש"י ד"ה מי קתני - דכיון דרובא כנענים דלמא דכנענים הוא - דכיון דרובא גוים דלמא דגוים הוא
כד: רש"י ד"ה בא ישראל - יצאת מספק יין כנענים... דכיון דרובא כנענים - צ"ל יצאת מספק יין נסך... דכיון דרובא גוים
כד: רש"י ד"ה אימא מישראל - ברוב כנענים לרבנן - צ"ל גוים
כד: תוספות ד"ה סבר - תפשוט דמודו רבנן ברוב כנענים... דהלכה כמותו ברוב כנענים - צ"ל תפשוט דמודו רבנן ברוב גוים... דהלכה כמותו ברוב גוים
כד: תוספות ד"ה אתא - מעיר שרובה כנענים - צ"ל גוים
כו. שעשאו פונדק לשלשה עובדי כוכבים - צ"ל לשלשה גוים
כו. רש"י ד"ה לשלשה - וכל שכן אם היו עובדי כוכבים - צ"ל גוים
כו. רש"י ד"ה שלשה עובדי כוכבים... גבי גוים - צ"ל שלשה גוים... גבי גוים
כו. תוס' ד"ה לשלשה עובדי כוכבים - צ"ל גוים
כו: תוס' ד"ה אפילו - דאיכא רוב עכו"ם מצויים - צ"ל רוב גוים
כז. רש"י ד"ה דאתא - אחיך ולא עובד כוכבים ולמדך שאבידת כנעני מותרת... אמעוט אבידת כנעני - צ"ל אחיך ולא גוי ולמדך שאבידת גוי מותרת... אמעוט אבידת גוי
כט. תוספות ד"ה והוי - ואין זה דוחק דה"נ כי בעי גמרא מעיקרא... דאי הלכה כרב יוסף אמאי מוקי גמרא אלא מחוורתא מתניתין - צ"ל ואין זה דוחק דה"נ כי בעי תלמודא מעיקרא... דאי הלכה כרב יוסף אמאי מוקי תלמודא אלא מחוורתא מתניתין
לא. אבידת קרקע בדכותי - צ"ל בדגוי
לא: תוס' ד"ה אם (שורה 7 מלמטה) - וירושלמי פליג אגמרא שלנו - צ"ל אתלמוד
לב: בהמת עובד כוכבים מטפל בה - צ"ל בהמת גוי
לב: בהמת עובד כוכבים ומשאוי ישראל - צ"ל בהמת גוי
לב: בהמת ישראל ומשאוי עובד כוכבים - צ"ל ומשאוי גוי
לב: רישא בחמר עובד כוכבים - צ"ל בחמר גוי
לב: ולא שונא עובד כוכבים - צ"ל ולא שונא אומות העולם
לב: ומה לי שונא עובד כוכבים - צ"ל ומה לי שונא אומות העולם
לב: רש"י ד"ה בחמר עובד כוכבים... ועל העובד כוכבים לטעון - צ"ל בחמר גוי... ועל הגוי לטעון
לב: רש"י ד"ה מאי פסקת - דכל בהמת עובד כוכבים הוי חמר עובד כוכבים - צ"ל דכל בהמת הגוי הוי חמר גוי
לב: תוס' ד"ה ואי - אפילו שונא עובד כוכבים - צ"ל אפילו שונא גוי
לב: תוס' ד"ה מה לי שונא עובד כוכבים... ולעובד כוכבים בשכר - צ"ל מה לי שונא אומות העולם... ולגוי בשכר
לג. גמרא אין לך מדה גדולה מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא הא גופא קשיא אמרת בגמרא אין לך מדה גדולה מזו והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא - צ"ל בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד הא גופא קשיא אמרת בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד
לג. רש"י ד"ה שלמדו חכמה - והוא נקרא גמרא - צ"ל תלמוד
לג. רש"י ד"ה כל שרוב חכמתו הימנו - אם מקרא אם משנה אם גמרא - צ"ל תלמוד
לג. רש"י ד"ה ואינה מדה - שהמשנה וגמרא יפים ממנה... לא היה גמרא בכתב - צ"ל שהמשנה והתלמוד יפים ממנה... לא היה תלמוד בכתב
לג. רש"י ד"ה גמרא - צ"ל בתלמוד
לג: ואזלו בתר גמרא... הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא - צ"ל ואזלו בתר תלמודא... הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד
לג: עובדי כוכבים יבושו וישראל ישמחו - צ"ל אומות העולם
לג: רש"י ד"ה בימי רבי - הא דקתני גמרא אין לך מדה... לפיכך אמרו בגמרא - צ"ל הא דקתני תלמוד אין לך מדה... לפיכך אמרו בתלמוד
לג: רש"י ד"ה ואזלו בתר גמרא - צ"ל תלמודא
לג: רש"י ד"ה מאי דרוש - מתחילה, כשדרש שגמרא גדול - צ"ל שתלמוד
לג: רש"י ד"ה שנאיכם אלו בעלי משנה - ששונאין בעלי גמרא לפי שבעלי גמרא - צ"ל ששונאין בעלי התלמוד לפי שבעלי התלמוד
לג: רש"י ד"ה והם יבושו - אותם שהם עובדי כוכבים - צ"ל נכרים
לג: תוס' ד"ה אחיכם - כי אם על פי בעלי גמרא שונאיכם אלו בעלי משנה שסבורים לידע כמו בעלי גמרא... ישראל ישמחו ועובדי כוכבים יבושו - צ"ל כי אם על פי בעלי תלמוד שונאיכם אלו בעלי משנה שסבורים לידע כמו בעלי תלמוד... ישראל ישמחו והגוים יבושו
מ. רש"י ד"ה וכן (שורה1) - שאין זה לשון גמרא - צ"ל תלמוד
מ. תוס' ד"ה וכן - שהגמ' מביא שמעשה כיוצא בזה... והביאו הגמרא משום קושית אביי - צ"ל שהתלמוד מביא שמעשה כיוצא בזה... והביאו התלמוד משום קושית אביי
מב: רש"י ד"ה משלם - דהיכא דאמרינן בגמרא משלם בזול - צ"ל בתלמוד
מח: תוס' (מע"א) ד"ה נתנה - בזונה כותית עסקינן... ואי אתה מחזיר אונאה לכנעני... ויסבור דגזל כנעני אסור... דסבר דגזל כנעני אסור דאי סבר דגזל כנעני מותר.... אמר רב חסדא בזונה כותית... דרב אשי סבר דגזל כנעני מותר... אי דכנעני נינהו זיל... שמע ההוא כנעני א"ל דכנעני מי שרי א"ל כנעני שקיל... דסבר גזל כנעני מותר ובשביל ששמע הכנעני... בשנויא דזונה כותית - צ"ל בזונה גויה עסקינן... ואי אתה מחזיר אונאה לגוי... ויסבור דגזל הגוי אסור... דסבר דגזל הגוי אסור דאי סבר דגזל הגוי מותר.... אמר רב חסדא בזונה גויה... דרב אשי סבר דגזל הגוי מותר... אי דגוי נינהו זיל... שמע ההוא גוי א"ל דגוי מי שרי א"ל גוי שקיל... דסבר גזל גוי מותר ובשביל ששמע הגוי... בשנויא דזונה גויה
נ. תוס' ד"ה אי - והיה לו לגמרא לפרש מי סברת.... שתות הויא מחילה לאלתר ולא חשש הגמ' לפרש - צ"ל והיה לו לתלמודא לפרש מי סברת.... שתות הויא מחילה לאלתר ולא חשש התלמוד לפרש
נ: תוס' ד"ה (מע"א) אי - לישנא דקאמר גמרא דקמשוי ליה - צ"ל תלמודא
נב. רש"י ד"ה רובע - והוא הקרוי בגמרא סלע - צ"ל בתלמוד
נח. גליון הש"ס - פ' האומנין אות תנה - צ"ל תס
נח: תוס' ד"ה חוץ - דלא חשיב מינים ואפיקורסים... הבא על הכותית... אבל הבא על הכותית - צ"ל דלא חשיב מינים ומשומדים... הבא על הגויה... אבל הבא על הגויה
סא. תוס' ד"ה לעבור - דגזל הכנעני מותר ודריש רעך ולא כנעני... דטרח כנעני נמי אסור... למימר דגזל הכנעני שרי... למימר דגזל הכנעני אסור... ורבית שרי בכנעני... דהוה אסרינן גזל הכנעני... שגזל הכנעני אסור דדוקא בזמן - צ"ל דגזל הגוי מותר ודריש רעך ולא גוי מאחיך ולא גוי... דטרח גוי נמי אסור... למימר דגזל הגוי שרי... למימר דגזל הגוי אסור... ורבית שרי בגוי... דהוה אסרינן גזל הגוי... שגזל הגוי אסור דדוקא בזמן
סא: תוס' ד"ה רבא - (בסופו) לא קבעו הגמרא כמו כן - צ"ל התלמוד
סה. רש"י ד"ה דלא נסתרי - וכן בלשון גמרא משתרי - צ"ל תלמוד
ע: שורה 2 - מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם - צ"ל מן הגוים
ע: מעותיו של עכו"ם מדעת העכו"ם - צ"ל מעותיו של נכרי מדעת הנכרי
ע: שורה 13 - מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם - צ"ל מן הגוים
ע: דאפילו רבית דעובד כוכבים - צ"ל דאפילו רבית דגוי
ע: רש"י ד"ה אין מקבלין - מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם - צ"ל מן הגוים
ע: רש"י ד"ה מדעת העכו"ם - צ"ל מדעת הנכרי
ע: רש"י ד"ה אדתני - מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם - צ"ל מן הגוים
ע: רש"י ד"ה אפילו רבית דעובד כוכבים שישראל נוטל מן העובד כוכבים - צ"ל אפילו רבית דגוי שישראל נוטל מן הגוי
ע: רש"י ד"ה לא סגיא - ליתן רבית לעכו"ם - צ"ל לגוים
ע: תוס' ד"ה אין, שורה 7 - מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם - צ"ל מן הגוים
שם - לאשמועינן דמן עכו"ם מקבלין - צ"ל דמן הגוים
שם בסופו - מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם - צ"ל מן הגוים
ע: תוס' ד"ה תשיך - שאמר הכתוב להלוות להם ברבית ... וי"ל דהכי פריך מהאי קרא כיון דאמר רחמנא לנכרי תשיך .... וא"ת כיון דרבית עכו"ם שרי... שרי ליה לעכו"ם להלוות לישראל ברבית - צ"ל שאמר הכתוב להלוות להם ברבית כדי לחסרם... וי"ל דהכי פריך מהאי קרא כיון דאמר רחמנא דמצוה לחסרם.... וא"ת כיון דרבית גוי שרי... שרי ליה לגוי להלוות לישראל ברבית
עא. זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה - צ"ל לעבודה זרה
עא. רש"י ד"ה נמכר לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
עא. רש"י ד"ה גר תושב - שקיבל עליו לא לעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
עא. תוס' ד"ה או - זה הנמכר לעבודת כוכבים... כיון דנמכר לעבודת כוכבים... דה"א לעבודת כוכבים של ישראל - צ"ל זה הנמכר לעבודה זרה... כיון דנמכר לעבודה זרה... דה"א לעבודה זרה של ישראל
עב. שורה 3 עכו"ם לא אתי לכלל שליחות - צ"ל גוי
פב. תוס' ד"ה לא - ויש לומר דסבר גמרא דאי בדפריש.... ואין זו ראיה שכן דרך הגמרא לדחות דכולי עלמא - צ"ל ויש לומר דסבר תלמודא דאי בדפריש.... ואין זו ראיה שכן דרך התלמוד לדחות דכולי עלמא
פב: תוס' ד"ה אימור - דחייב לבער פקדונות של כותים... ישראל שהלוה לכותי על חמצו... דסברי דישראל מכותי לא קני - צ"ל דחייב לבער פקדונות של גוים... ישראל שהלוה לנכרי על חמצו... דסברי דישראל מגוי לא קני
פג: תוס' ד"ה פועל - כן דרך הגמרא כההוא - צ"ל התלמוד
פה. דלשתכח גמרא בבלאה מיניה - צ"ל תלמודא
פה. רש"י ד"ה גמרא דבבלאי - גמרא שלנו - צ"ל תלמודא דבבלאי - גמרא שלנו
פז: בכרם רעך ולא בכרם כותי הניחא למ"ד גזל כותי אסור... אלא למ"ד גזל כותי מותר - צ"ל בכרם רעך ולא בכרם גוי הניחא למ"ד גזל גוי אסור... אלא למ"ד גזל גוי מותר
פז: רש"י ד"ה כרם רעך - אבל כרם כותי תתן - צ"ל גוי
פז: תוס' ד"ה אלא - גזל כותי מותר...למאן דאמר גזל כותי מותר... דגזל הכותי אסור...והלא הכותי לא יניחנו לצאת...שהכותי בטח עליו - צ"ל גזל הגוי מותר...למאן דאמר גזל הגוי מותר... דגזל הגוי אסור...והלא הגוי לא יניחנו לצאת...שהגוי בטח עליו
צב. רש"י ד"ה קא נסיב לה - גמרא קרא דפועל - צ"ל תלמודא
צג. תוס' ד"ה אי - וכן יש הרבה בגמרא - צ"ל בתלמוד
צג: תוס' ד"ה דאי - ולא נקט גמרא הוכר הגנב - צ"ל תלמודא
צח. תוס' ד"ה ה"נ (מע"א) - משמע דפשיטא ליה לגמרא דלר' אבא... ור"ת פי' דעיקר דקדייק גמ' דרבותינו שבבבל - צ"ל משמע דפשיטא ליה לתלמודא דלר' אבא... ור"ת פי' דעיקר דקדייק תלמודא דרבותינו שבבבל
צח. תוס' ד"ה דאמר - לא מצינו עיקרה בגמ' - צ"ל בתלמוד
צח: תוס' ד"ה ה"ג - דא"כ היה לו לגמ' לפרש את"ל.... שהוא הגיה לא אמרי' ופשיטא ליה לגמרא - צ"ל דא"כ היה לו לתלמוד לפרש את"ל.... שהוא הגיה לא אמרי' ופשיטא ליה לתלמודא
צט. תוס' ד"ה אמר - מבעי גמרא לסיועי לרב - צ"ל תלמודא
קב: תוס' ד"ה הוה - והרבה יש כיוצא בזה בגמרא - צ"ל בתלמוד
קח. רש"י ד"ה ואם לאו - כשהולכין נגד היער של עכו"ם - צ"ל של גוי
קח. רש"י ד"ה חזא - ותחתון של עכו"ם המושל - צ"ל של גוי
קח. תוס' ד"ה האי - זבין במאתים זבין מעכו"ם - צ"ל מגוי
קח: זבן מעכו"ם וזבין לעכו"ם...זבן מעכו"ם דאמר ליה... זבין לעכו"ם עכו"ם ודאי לאו - צ"ל זבן מגוי וזבין לגוי...זבן מגוי דאמר ליה... זבין לגוי גוי ודאי לאו
קח: רש"י ד"ה עכו"ם לאו בר ועשית - צ"ל גוי
קח: רש"י ד"ה שמותי - דאית ליה מחמת העכו"ם - צ"ל מחמת הגוי
קח: רש"י ד"ה שכיני - זבין לעכו"ם עכו"ם לאו בר ועשית - צ"ל זבין לגוי גוי לאו בר ועשית
קח: תוס' ד"ה משמתינן - בדמים שנתן העכו"ם - צ"ל הגוי
קיא: רעך ולא עמלקי עמלקי מאחיך נפקא - צ"ל רעך ולא גוי גוי מאחיך נפקא
קיא: חד למשרא עושקו וחד למישרא גזלו - צ"ל חד למשרא עושקו וחד למישרא גזלו וקא סבר גזל גוי מותר
קיא: רש"י ד"ה פרט לאחרים - עובד כוכבים - צ"ל אומות העולם
קיא: תוס' ד"ה מאחיך - מאחיך למעוטי עכו"ם... גר תושב ולא עכו"ם - צ"ל מאחיך למעוטי גוי... גר תושב ולא גוי
קיא: תוס' ד"ה ואי - בגזל עובד כוכבים - צ"ל בגזל הגוי
קיב. תוס' ד"ה אומן - והגמרא הוא שאומר אומן קונה... שהיה סבור הגמרא דהא בהא תליא - צ"ל והתלמוד הוא שאומר אומן קונה... שהיה סבור התלמוד דהא בהא תליא
קיב: תוס' ד"ה תקנות - והגמרא לא הוצרכה לפרש - צ"ל והתלמוד לא הוצרך לפרש
קיב: תוס' ד"ה אי הכי ניתיב - וי"ל דנראה לגמ' - צ"ל לתלמוד
קיג. תוס' ד"ה מחזיר - כי כן דרך גמרא להקשות ולתרץ - צ"ל תלמוד
קיד. - 4 שורות מלמטה - בבית הקברות של עובדי כוכבים - צ"ל גוים
קיד. תוס' ד"ה ואידך ההוא (3 שורות מלמטה) - ובגמרא שרוצה לעשות ק"ו וסותר אותו - צ"ל ובתלמוד
קיד. תוס' ד"ה מהו שיסדרו - היכא דלא פסק גמרא כמאן דפליג עליה - צ"ל תלמודא
קיד: קבריהן של עובדי כוכבים... ואין עובדי כוכבים קרויין אדם - צ"ל קבריהן של גוים... ואין אומות העולם קרויין אדם אלא בהמה
קיד: תוספות ד"ה מהו (מע"א) - השיב לו קברי עובדי כוכבים אינם מטמאים... דאסר מדורות עובדי כוכבים - צ"ל השיב לו קברי גוים אינם מטמאים... דאסר מדורות הגוי
קטו. תוס' ד"ה למה - לא רצה הגמרא לתרץ כן - צ"ל התלמוד
קטו: תוס' ד"ה ולימא - וי"ל שכן דרך הגמ' - צ"ל התלמוד
קטו: תוס' ד"ה אמר - וכן דרך הגמ' שאינו מתחיל אלא כדי להוכיח... וי"ל דגמ' הוא דקמפרש ומפרש ההוא טעמא אליביה משום דידע גמרא דאביי - צ"ל וכן דרך התלמוד שאינו מתחיל אלא כדי להוכיח... וי"ל דתלמודא הוא דקמפרש ומפרש ההוא טעמא אליביה משום דידע תלמודא דאביי
רא"ש פרק ב סי' ו וסי' ז - כל מקום שכתוב עובדי כוכבים או עכו"ם צ"ל גוים
הגהות אשרי פרק ב סי' ל - אבידת כנעני היתה מותרת - צ"ל אבידת גוי מותרת
שם אפילו אבידת כנעני נמי - צ"ל גוי
שם והמומרים להכעיס - צ"ל והמשומדים
שם מומר אוכל נבילות לתאבון - צ"ל משומד
רא"ש פ"ה סי' נב - מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם - צ"ל הגוים
[צריך למחוק את ההערה למטה "פי' לפרנסו", וכן את הכוכבית שמציית להערה זו]
שם מומר הנותן לישראל רבית - צ"ל משומד
הגהות אשר"י פ"ו סי' טז - צריך לתקן פעמיים גוי במקום "עובד כוכבים"
רא"ש פרק ט סי' מז - צריך לתקן פעמיים גוים במקום "עובדי כוכבים"
הגהות אשרי שם - קברי עובדי כוכבים - צ"ל גוים

בבא בתרא

ב ע"א תוס' ד"ה השותפין - כדאשכחן דדייק גמ' בריש מס' שבועות - צ"ל תלמודא
ג ע"ב תוס' ד"ה כל - עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - צ"ל גוי
ג ע"ב תוס' ד"ה מאן - שהוא אחיך במצות אלא עובד כוכבים - צ"ל גוי
ד ע"א תוס' ד"ה שכל - ומיהו גמ' שלנו אין תופס כן - צ"ל תלמוד
ח ע"א - בעלי גמרא בעלי הלכה - צ"ל תלמוד
ח ע"א רש"י ד"ה [זו] כנסת ישראל - כולם שוין לענין חומה וגודרים עצמן מלטמע בעובדי כוכבים - צ"ל באומות
ח ע"א תוס' ד"ה יתיב - דפלגינהו רבא לעניי עובדי כוכבים ה"נ פדה בהו רב יוסף שבויי עובדי כוכבים.... לא היה אפשר לחלקם לעניי עובדי כוכבים דאסור לגנוב דעת הבריות ואפי' דעתו של עובד כוכבים... שישראל רגילין לפרנסם כדאמר בהנזקין מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל - צ"ל דפלגינהו רבא ל[עניי] אומות העולם ה"נ פדה בהו רב יוסף שבויי אומות העולם.... לא היה אפשר לחלקם לעניי גוים דאסור לגנוב דעת הבריות ואפי' דעתו של גוי... שישראל רגילין לפרנס עניי גוים כדאמר בהנזקין מפרנסים עניי גוים עם עניי ישראל
ט ע"א - באין עובדי כוכבים ונוטלין בזרוע - צ"ל אומות העולם
ט ע"א רש"י ד"ה עניים - זו ממשלת רומי שצועקת תמיד - צ"ל זו הרשות שצועקת תמיד
י ע"א - כמחללי שבתות וכעובדי עבודת כוכבים... כאילו עובד עבודת כוכבים... מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים - צ"ל כמחללי שבתות וכעובדי עבודה זרה... כאילו עובד עבודה זרה... מה להלן עבודה זרה אף כאן עבודה זרה
י ע"א רש"י ד"ה לבעל הדין - רשע או עובד כוכבים - צ"ל [גוי]
י ע"א רש"י ד"ה מחללי שבת ועובדי עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
י ע"ב - כאן בישראל כאן בעובד כוכבים - צ"ל באומות העולם
י ע"ב - כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין - צ"ל שאומות העולם
י ע"ב - כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן - צ"ל שאומות העולם
י ע"ב - כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין - צ"ל שאומות העולם
י ע"ב - כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן - צ"ל שאומות העולם
י ע"ב - למפלגינהו לעניי עובדי כוכבים ורבא נמי לעניי עובדי כוכבים יהבינהו - למפלגינהו לעניי אומות העולם ורבא נמי לעניי אומות העולם יהבינהו
י ע"ב - רש"י ד"ה כאן בישראל וכאן בעובד כוכבים - ישראל דעתן לשמים בין יחיה בין לא יחיה אינו מהרהר אחר מדת הדין אבל עכו"ם אינו נותן - צ"ל כאן בישראל וכאן באומות - ישראל דעתן לשמים בין יחיה בין לא יחיה אינו מהרהר אחר מדת הדין אבל גוי אינו נותן
י ע"ב - שהוא נותן צדקה וחסד לישראל ולעכו"ם חטאת - צ"ל ולאומות
יא ע"א רש"י ד"ה דלא סיימוה קמיה - דר' אמי דלעניי עובדי כוכבים חלקן... ולא אפשר ליה לחלקן לעניי עובדי כוכבים... ואפילו דעתו של עובד כוכבים... רגילים לפרנס עניי עובדי כוכבים כדאמרי' במס' גיטין מפרנסין עניי עובדי כוכבים - צ"ל דר' אמי דלעניי אומות העולם חלקן... ולא אפשר ליה לחלקן לעניי גוים... ואפילו דעתו של גוי... רגילים לפרנס עניי גוים כדאמרי' במס' גיטין מפרנסין עניי גוים
טו ע"ב - מי שריא שכינה על עובדי כוכבים והא אמר מר בקש משה שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים - צ"ל מי שריא שכינה על אומות העולם והא אמר מר בקש משה שלא תשרה שכינה על אומות העולם
טו ע"ב - רש"י - וכולהו הני תנאי כו' - ס"ל עובד כוכבים הוה - צ"ל גוי
טו ע"ב - רש"י ד"ה ונחזה בך - שעובדי כוכבים אומרים לישראל - צ"ל [והאומות אומרות]
טו ע"ב - תוס' ד"ה אליהוא - לא שרתה שכינה על עובדי כוכבים - צ"ל אומות העולם
יז ע"ב - תוס' ד"ה פתח - אין לשון הגמרא שוה - צ"ל התלמוד
כ ע"א - ועובד כוכבים שישב בחלון... כעין קלניתא ועובד כוכבים שישב בחלון - צ"ל וגוי שישב בחלון... כעין קלניתא וגוי שישב בחלון
כ ע"א רש"י ד"ה עובד כוכבים - אינו מקבל טומאה - צ"ל גוי
כ ע"א תוס' ד"ה היא - ההוא בי כנישתא דיהודאי - צ"ל דרומאי
כ ע"א תוס' ד"ה ועובד כוכבים שישב בחלון - דעובד כוכבים אינו מקבל טומאה... מתוך הקהל יצא עובד כוכבים... דאע"ג דאין עובדי כוכבים טמאים בשרץ... דעובד כוכבים אינו מטמא בזיבה - צ"ל וגוי שישב בחלון - דגוי אינו מקבל טומאה... מתוך הקהל יצא גוי... דאע"ג דאין גוים טמאים בשרץ... דגוי אינו מטמא בזיבה
כא ע"א - ה"נ בתינוקות דעכו"ם - צ"ל דגוים
כא ע"א - הכא במאי עסקינן בתינוקות דעכו"ם - צ"ל דגוים
כא ע"א תוס' ד"ה ולא - בר ישראל דזבין ליה ארעא לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
כא ע"ב - תוס' ד"ה מרחיקין - נכסי כנענים הרי הן כמדבר... כנעני מכי מטא זוזי לידיה איסתלק ליה... דנכסי הכנעני הרי הן כמדבר - צ"ל נכסי הגוי הרי הן כמדבר... גוי מכי מטא זוזי לידיה איסתלק ליה... דנכסי הגוי הרי הן כמדבר
כג ע"א - ואיבעית אימא דכנעני - צ"ל דגוי
כג ע"א תוס' ד"ה אלא אם כן הרחיק שלשים ריס - היינו ד' מיל דהמיל ז' ריס ומחצה ופעמים שהגמרא נותן - צ"ל שהתלמוד
כג ע"ב - תוס' ד"ה חוץ - אפילו בעיר שרובה כותים - צ"ל גוים
כג ע"ב תוס' ד"ה ואי - של הפקר או של כותים - צ"ל גוים
כג ע"ב תוס' ד"ה רוב - ולהכי לא מייתי בכוליה גמרא - צ"ל תלמודא
כד ע"א תוס' ד"ה דתני - אלא גמרא הוא דמייתי לה - צ"ל תלמודא
כה ע"א - רש"י ד"ה דמורו - תלמידי עובדי ע"ז מורים - צ"ל תלמידי ישו מורים
כו ע"א תוס' ד"ה זיקא - וי"ל דגמרא לא סבר לה כרבינא - צ"ל דתלמודא
כז ע"א - רש"י ד"ה וכמה מרובע - ולא דקדק הגמרא כל כך - צ"ל התלמוד
כז ע"א תוס' ד"ה הא - דאורחא דגמ' בכמה מקומות - צ"ל דתלמודא
כח ע"א תוס' ד"ה אי מה - הוה מסיק הכא גמרא דלא כהלכתא - צ"ל תלמודא
לא ע"א - רשב"ם ד"ה דסמיך - ובעי גמרא טוען וחוזר וטוען - צ"ל תלמודא
לא ע"א - רשב"ם ד"ה הדר - דיקא נמי דקאמר גמרא אמר ליה - צ"ל תלמודא
לא ע"א תוס' ד"ה אמר ליה, בסופו - ומיהו אכתי דחשיב לה גמרא - צ"ל תלמודא
לב ע"א תוס' ד"ה והאמר - וי"ל דהגמ' ידע דר' יוחנן מיירי - צ"ל דהתלמוד
לב ע"ב - רשב"ם ד"ה אמאי - לשאר מה לו לשקר שבגמרא - צ"ל שבתלמוד
לב ע"ב רשב"ם ד"ה הלכתא - מכלל דבכולי גמרא הלכה כרבה - צ"ל תלמודא
לב ע"ב רשב"ם ד"ה שלח ליה - וקפסיק גמרא ואזיל - צ"ל תלמודא
לה ע"א תוס' ד"ה ושמואל - ובפ"ק דב"מ דחיק גמרא לאוקומי שמואל - צ"ל תלמודא
לה ע"ב - ישראל הבא מחמת עכו"ם הרי הוא כעכו"ם מה עכו"ם אין לו חזקה אלא בשטר אף ישראל הבא מחמת עכו"ם - צ"ל ישראל הבא מחמת גוי הרי הוא כגוי מה גוי אין לו חזקה אלא בשטר אף ישראל הבא מחמת גוי
לה ע"ב רשב"ם ד"ה ישראל הבא מחמת עכו"ם הרי הוא כעכו"ם - שדה שהכל יודעין שהיתה של ישראל ואכלה עכו"ם שלש שנים או יותר וטוען שלקחה מישראל ואזיל ישראל וקנה מההוא עכו"ם ואכלה גם הוא אחר העכו"ם שני חזקה או יותר לא הוי חזקה אלא אתי מריה דארעא ומפיק ליה מידיה דישראל וישראל ליזיל וליתבע לעכו"ם דזבן מיניה דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה דלא הוה ליה למזבן ארעא דישראל מעכו"ם עד דלימא ליה הב לי שטר דזביני דזבנת לה מישראל דדין חזקה לית ליה לעכו"ם ולא כל מאן דאתי מחמתיה דסתם עכו"ם גזלנים הם... וישראל זה הבא מחמת עכו"ם אע"פ שהחזיק אין חזקתו כלום וחזקה שאין עמה טענה היא שהרי הוא טוען העכו"ם מכרה לי אבל איני יודע היאך באה לידי העכו"ם שיוכל למכרה אבל אי טען ישראל ואמר יהב לי ההוא עכו"ם שטר זביני דזבנה מינך וראיתי בו שלקחה ממך מהימן דדמי למאן דא"ל קמי דידי זבנה ההוא עכו"ם מינך דמסקי' לקמן דמהימן מיגו דאי בעי א"ל מינך זבנתה ואכלתה שני חזקה ודוקא בא מחמת עכו"ם - צ"ל ישראל הבא מחמת גוי הרי הוא כגוי - שדה שהכל יודעין שהיתה של ישראל ואכלה גוי שלש שנים או יותר וטוען שלקחה מישראל ואזיל ישראל וקנה מההוא גוי ואכלה גם הוא אחר הגוי שני חזקה או יותר לא הוי חזקה אלא אתי מריה דארעא ומפיק ליה מידיה דישראל וישראל ליזיל וליתבע לגוי דזבן מיניה דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה דלא הוה ליה למזבן ארעא דישראל מגוי עד דלימא ליה הב לי שטר דזביני דזבנת לה מישראל דדין חזקה לית ליה לגוי ולא כל מאן דאתי מחמתיה דסתם גוים גזלנים הם... וישראל זה הבא מחמת גוי אע"פ שהחזיק אין חזקתו כלום וחזקה שאין עמה טענה היא שהרי הוא טוען הגוי מכרה לי אבל איני יודע היאך באה לידי הגוי שיוכל למכרה אבל אי טען ישראל ואמר יהב לי ההוא גוי שטר זביני דזבנה מינך וראיתי בו שלקחה ממך מהימן דדמי למאן דא"ל קמי דידי זבנה ההוא גוי מינך דמסקי' לקמן דמהימן מיגו דאי בעי א"ל מינך זבנתה ואכלתה שני חזקה ודוקא בא מחמת גוי
לה. רשב"ם ד"ה אי דמר - ואינה שיטת הגמרא - צ"ל התלמוד
לו ע"א - לדידי אמר לי עכו"ם דמינך זבנה מהימן מי איכא מידי דאילו עכו"ם אמר לא מהימן ואילו אמר ישראל משמיה דעכו"ם מהימן אלא אמר רבא אי אמר ישראל קמי דידי זבנה עכו"ם מינך - צ"ל לדידי אמר לי גוי דמינך זבנה מהימן מי איכא מידי דאילו גוי אמר לא מהימן ואילו אמר ישראל משמיה דגוי מהימן אלא אמר רבא אי אמר ישראל קמי דידי זבנה גוי מינך
לו ע"א רשב"ם ד"ה לדידי אמר לי עכו"ם דמינך זבנה מהימן - צ"ל גוי
שם רשב"ם ד"ה מי איכא מידי דאילו אמר עכו"ם לא מהימן כו' - השתא.... דאמר ליה עכו"ם דמישראל זבנה הלא אין בדבריו של עכו"ם כלום בלא שטר - צ"ל דאילו אמר גוי לא מהימן כו' - השתא.... דאמר ליה גוי דמישראל זבנה הלא אין בדבריו של גוי כלום בלא שטר
לח ע"א רשב"ם ד"ה אמרינן - בגמרת ארץ ישראל - צ"ל בתלמוד
לח ע"ב רשב"ם ד"ה א"ל - בגמרת ירושלמי רב אמר אין חזקה - צ"ל בתלמוד
לח ע"ב רשב"ם ד"ה ומקשה גמר' והאמר רב מחאה - צ"ל תלמודא
לח ע"ב תוס' ד"ה אין - אלא ודאי פשיטא ליה לגמרא - צ"ל לתלמודא
לח: רשב"ם ד"ה ומחאה שלא בפניו - והיינו דקפריך גמרא - צ"ל תלמודא
לט ע"א - רשב"ם ד"ה ה"ג - ואע"ג דאותביה רבא לרב נחמן שיטת גמרא היא בהרבה מקומות - צ"ל תלמוד
שם - רשב"ם - ורב אשי שסידר גמרא - צ"ל התלמוד
לט ע"ב - רשב"ם ד"ה ומ"ד - משום דלא מצי גמרא לאוקמי כדברי הכל - צ"ל תלמודא
לט ע"ב תוס' ד"ה צריך, בסופו - דסתמא דגמרא קאמר לה - צ"ל דתלמודא
מא ע"א תוס' ד"ה שלא - פריך גמרא אלא מעתה - צ"ל תלמודא
מב ע"ב תוס' ד"ה שבח, בסופו - סבר גמרא דאין לו ליטול - צ"ל תלמודא
מג ע"א - רשב"ם ד"ה וידי - דאין זה לשון הגמ' - צ"ל התלמוד
מג. - רשב"ם ד"ה ותסברא - גמרא קא פריך עלה - צ"ל תלמודא
שם - ושיטת הגמרא היא זו - צ"ל התלמוד
מד ע"א רשב"ם ד"ה ועוד קשיא - ולא מצינו בגמרא שום אחריותו עליו - צ"ל בתלמוד
מד ע"ב רשב"ם ד"ה לא צריכא - אלא סתם הגמרא תירץ כן - צ"ל התלמוד
מה ע"א - דסתם עובד כוכבים אנס - צ"ל גוי
מה ע"א - וקא אתי עכו"ם ואניס ליה מיניה - צ"ל גוי
מה ע"א רשב"ם ד"ה ואניס ליה - מיניה דלוקח דקטעין עכו"ם... וידון עם העכו"ם אולי יוציאנו מידו דעכו"ם צייתי דינא הם ודוקא עכו"ם - צ"ל מיניה דלוקח דקטעין גוי... וידון עם הגוי אולי יוציאנו מידו דגוים צייתי דינא הם ודוקא גוי
מה ע"א רשב"ם ד"ה ולא אמרן - דאיכא למימר הדין עם העכו"ם - צ"ל הגוי
שם רשב"ם ד"ה אבל הכיר בה כו' - וסתם עובד כוכבים אנס הוא מסתברא דשלא כדין אנסו העכו"ם - וסתם גוי אנס הוא מסתברא דשלא כדין אנסו הגוי
שם רשב"ם ד"ה לא - מפצי ליה דסתם עובד כוכבים אנס הוא - צ"ל מפצי ליה דסתם גוי אנס הוא
שם רשב"ם ד"ה אפילו ליכא כל הני - דסתם עובד כוכבים אנס הוא - [צ"ל גוי]
מה ע"א תוס' ד"ה דינא הוא דמפצי ליה - כל שכן לגבי עכו"ם ויש לומר דמיירי כגון שבדיני עכו"ם דן עמו ובדיניהם הויא דעכו"ם - צ"ל כל שכן לגבי גוי ויש לומר דמיירי כגון שבדיני גוים דן עמו ובדיניהם הויא דגוי
מו ע"א - רשב"ם ד"ה תיובתא - ומדקאמר גמרא אי דאיכא עדים - צ"ל תלמודא
מו ע"ב תוס' ד"ה שלח, בראשו - ר"נ סתם שבכל גמרא - צ"ל התלמוד
מו ע"ב - תוס' שם - תדע דבכל הגמ' לא תמצא - צ"ל התלמוד
מו ע"ב תוס' שם - בר פלוגתיה דרב ששת בגמ' שלנו - צ"ל בתלמוד
מח ע"א - בישראל כשר ובעכו"ם פסול ובעכו"ם חובטין אותו ואומרין לו עשה מה שישראל אומר לך ואמאי התם נמי נימא אגב אונסיה גמר ומגרש הא איתמר עלה אמר רב משרשיא דבר תורה אפילו בעכו"ם כשר ומה טעם אמרו בעכו"ם פסול כדי שלא תהא כל אחת ואחת הולכת ותולה עצמה ביד עכו"ם - צ"ל בישראל כשר ובגוים פסול ובגוים חובטין אותו ואומרין לו עשה מה שישראל אומר לך ואמאי התם נמי נימא אגב אונסיה גמר ומגרש הא איתמר עלה אמר רב משרשיא דבר תורה אפילו בגוים כשר ומה טעם אמרו בגוי פסול כדי שלא תהא כל אחת ואחת הולכת ותולה עצמה ביד גוי
מח ע"א - רשב"ם ד"ה בעכו"ם פסול - ובעכו"ם פסול כיון דליכא מצוה - צ"ל בגוים פסול - ובגוים פסול כיון דליכא מצוה
רשב"ם ד"ה ובעכו"ם - אם אנו רוצים לכופו על ידי עכו"ם... מלמדים אנו לעכו"ם שיאמרו - צ"ל ובגוים - אם אנו רוצים לכופו על ידי גוים... מלמדים אנו לגוים שיאמרו
רשב"ם ד"ה אפילו בעכו"ם כשר - צ"ל בגוים
רשב"ם ד"ה ותולה עצמה ביד עכו"ם - צ"ל גוי
מח ע"א - רשב"ם ד"ה מימרא - הוה מהדר גמרא גברא אגברא קרמית - צ"ל תלמודא
מח ע"א תוס' ד"ה גט מעושה בישראל כשר בעכו"ם פסול - בסיפא מסיים ובעכו"ם חובטין אותו... כיצד בעכו"ם פסול חובטין אותו... דא"כ בעכו"ם נמי אמאי פסול... דהכי קאמר דבעכו"ם נמי כשר... והכי מוכח בתוספתא דקתני ובעכו"ם... ישראל שעשה כמעשה עכו"ם כשר... עכו"ם שעשו כמעשה ישראל פסול... מתני' אמרה כן ובעכו"ם חובטין... לפניהם ולא לפני עכו"ם כיון שהעישוי על פי דייני ישראל לאו היינו לפני עכו"ם דלפני עכו"ם היינו כשהעישוי נעשה על פי דייני עכו"ם - צ"ל בגוים פסול - בסיפא מסיים ובגוים חובטין אותו... כיצד בגוים פסול חובטין אותו... דא"כ בגוים נמי אמאי פסול... דהכי קאמר דבגוים נמי כשר... והכי מוכח בתוספתא דקתני ובגוים... ישראל שעשה כמעשה גוים כשר... גוים שעשו כמעשה ישראל פסול... מתני' אמרה כן ובגוים חובטין... לפניהם ולא לפני גוים כיון שהעישוי על פי דייני ישראל לאו היינו לפני גוים דלפני גוים היינו כשהעישוי נעשה על פי דייני גוים.
שם תוס' ד"ה דבר תורה אפילו בעכו"ם כשר - ומאי נפקא מינה אם תולה בעכו"ם... דבעכו"ם פסול דבר תורה משום לפניהם ולא לפני עכו"ם ועכו"ם לאו בני עישוי... כיון שעל ידי כפיית עכו"ם... דחשיב עכו"ם בני עישוי מתרץ לו דפריך ליה בעכו"ם אמאי פסול - צ"ל אפילו בגוים כשר - ומאי נפקא מינה אם תולה בגוי... דבגוים פסול דבר תורה משום לפניהם ולא לפני גוים וגוים לאו בני עישוי... כיון שעל ידי כפיית גוים... דחשיב גוים בני עישוי מתרץ לו דפריך ליה בגוים אמאי פסול
מט ע"ב - תוס' ד"ה יכולה - שלא תטמע בין העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
מט ע"ב [באמצע] רשב"ם ד"ה ומקשי - ומקשי גמרא הא ראיה יש - צ"ל תלמודא
נ ע"ב רשב"ם ד"ה וקמתמה - וקמתמה גמרא ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו - צ"ל תלמודא
נא ע"א רשב"ם ד"ה כדרב יוסף - גמרא הוא שקיצר דברי רב - צ"ל תלמוד
נב ע"ב - רשב"ם ד"ה ופסק - כל היכא דאמר בגמ' תיובתא - צ"ל בתלמוד
נב ע"ב רשב"ם ד"ה ומתמה גמ' בפניו - צ"ל תלמודא
נד ע"ב - נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר.... עובד כוכבים מכי מטו זוזי לידיה... דזבן ארעא מעובד כוכבי'... רב הונא זבן ארעא מעובד כוכבים... דאמר שמואל נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר - צ"ל נכסי גוים הרי הן כמדבר.... גוי מכי מטו זוזי לידיה... דזבן ארעא מגוי... רב הונא זבן ארעא מגוי... דאמר שמואל נכסי גוי הרי הן כמדבר
נד ע"ב רשב"ם ד"ה אמר רב יהודה אמר שמואל נכסי העובד כוכבים - שמכרם עובד כוכבים לישראל שקבל העובד כוכבים הדמים - צ"ל נכסי הגוי - שמכרם גוי לישראל שקבל [הגוי] הדמים
רשב"ם ד"ה הרי הן כמדבר - ואם יכול לוקח ראשון לדון עם העובד כוכבי' - צ"ל הגוי
רשב"ם ד"ה אסתלק ליה - העובד כוכבים שהרי כל קנינו של עובד כוכבים בכסף... וכ"ש מעובד כוכבים דסתם עובדי כוכבים אנסים הם... ודוקא בלוקח מעובד כוכבים - צ"ל הגוי שהרי כל קנינו של גוי בכסף... וכ"ש מגוי דסתם גוים אנסים הם... ודוקא בלוקח מגוי
רשב"ם ד"ה מי אמר שמואל הכי - דקני ליה שני לארעא דעובד כוכבים בחזקה בלא שטר מן העובד כוכבים - צ"ל דקני ליה שני לארעא דגוי בחזקה בלא שטר מן הגוי
רשב"ם ד"ה ומלכא אמר - ואין לו שטר מן העובד כוכבים... לכי אתי שטריה דעובד כוכבים לידיה - צ"ל ואין לו שטר מן הגוי... לכי אתי שטריה דגוי לידיה
רשב"ם ד"ה דורא דרעותא קאמרת - דנכסי העובד כוכבים הרי הן כמדבר - צ"ל הגוי
רשב"ם ד"ה דאינהו גופייהו - בקרקע שהיא ירושה לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
נד ע"ב תוס' ד"ה עובד כוכבים מכי מטי זוזי לידיה אסתלק ליה - פ"ה משום דכל קנינו של עובד כוכבים בכסף... אשכחן עובד כוכבים דכל קנינו בכסף... אבל בעובד כוכבים דלא שייך ביה קדושין... אין קנינו של עובד כוכבים בכסף... הא מיד עובד כוכבים במשיכה... דמשיכה לעובד כוכבים קונה והא דקאמר הכא ועובד כוכבים... משום דמצינו בעובד כוכבים... לא קנה בעובד כוכבים - צ"ל גוי מכי מטי זוזי לידיה אסתלק ליה - פ"ה משום דכל קנינו של גוי בכסף... אשכחן גוי דכל קנינו בכסף... אבל בגוי דלא שייך ביה קדושין... אין קנינו של גוי בכסף... הא מיד גוי במשיכה... דמשיכה לגוי קונה והא דקאמר הכא וגוי... משום דמצינו בגוי... לא קנה בגוי
תוס' ד"ה וישראל - דמאחר שהעובד כוכבים מסתלק... ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים בבהמה... הא מיד עובד כוכבים בכסף... שמתוך כך יחזיר העובד כוכבים ויגזול... לישמט מן העובד כוכבים... הקרקע מידו ע"י עובד כוכבים - צ"ל דמאחר שהגוי מסתלק... ישראל שנתן מעות לגוי בבהמה... הא מיד גוי בכסף... שמתוך כך יחזיר הגוי ויגזול... לישמט מן הגוי... הקרקע מידו ע"י גוי
נה ע"א - ישראל שלקח שדה מעובד כוכבים - צ"ל מגוי
נה ע"א רשב"ם ד"ה אקרקפתא - והך מלתא גמרא קאמר ליה צ"ל תלמודא
נה ע"א רשב"ם ד"ה דאריסא - אם החזיק בה עכו"ם מ' שנים... שגזלה עכו"ם ממני... ישראל הבא מחמת העכו"ם הרי הוא כעכו"ם... בההוא שטרא שמכרה ישראל לעכו"ם - צ"ל אם החזיק בה גוי מ' שנים... שגזלה גוי ממני... ישראל הבא מחמת הגוי הרי הוא כגוי... בההוא שטרא שמכרה ישראל לגוי
נה ע"א רשב"ם ד"ה פרדכת - אדם בטל ממלאכה ומלמוד - צ"ל ומתלמוד
נה ע"ב רשב"ם ד"ה וקדייק גמרא - דלרבין אמר רבי יוחנן - צ"ל תלמודא
נה ע"ב תוס' ד"ה רבי אליעזר מטהר - פי' ספק גנבי עכו"ם ספק גנבי ישראל ואם תמצי לומר עכו"ם אימור לא נגעי.... חדא ספיקא אם עכו"ם אם ישראלים משום דהוי ספק ביאה אם באו עכו"ם... לא הוו ידעי אם רוב עכו"ם... דשרא אם רוב ישראל הם אם רוב עכו"ם... ליכא אלא חדא ספיקא אם היו רוב עכו"ם... ספק ביאה הוא דספק אם באו עכו"ם - צ"ל פי' ספק גנבי גוים ספק גנבי ישראל ואם תמצי לומר גוים אימור לא נגעי.... חדא ספיקא אם גוים אם ישראלים משום דהוי ספק ביאה אם באו גוים... לא הוו ידעי אם רוב גוים... דשרא אם רוב ישראל הם אם רוב גוים... ליכא אלא חדא ספיקא אם היו רוב גוים... ספק ביאה הוא דספק אם באו גוים
נו ע"א רשב"ם ד"ה וקבעי גמרא - לר' יוחנן דאמר המיצר - צ"ל תלמודא
נז ע"ב תוס' ד"ה רבינא - דהתם משמע ליה לגמרא - צ"ל לתלמודא
נח ע"א רשב"ם ד"ה אתא אביי כו' - בשביל שהיה העובד כוכבים אוהבו - צ"ל הגוי
נח ע"א תוס' ד"ה מציין - אין קברי עובדי כוכבים מטמאים - צ"ל גוים
נח ע"ב רשב"ם ד"ה ואיזהו אנטל - גמרא קאמר ליה - צ"ל תלמודא
נט ע"א רשב"ם ד"ה וקבעי גמרא מ"ש גבי סולם דלא קמפרש - צ"ל תלמודא
ס ע"ב - ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו - צ"ל ומיום שפשטה מלכות הרשעה על ישראל וגוזרין עלינו
ס ע"ב רשב"ם ד"ה ונמצא - בענין טוב ולא ע"י עובדי כוכבים - צ"ל גוים
סא ע"ב רשב"ם ד"ה ארעא [בסוף] - השטר על התחתונה ומפרש גמרא ואזיל - צ"ל תלמודא
סב ע"א תוס' ד"ה מדהוה - ואין להקשות אמאי לא קאמר גמרא - צ"ל תלמודא
סב ע"א תוס' שם - כי שמא לא חשש הגמרא - צ"ל התלמוד
סב ע"ב רשב"ם ד"ה איכא - וקפסיק גמרא ושמעינן מהני תרי לישני - צ"ל תלמודא
סב ע"ב רשב"ם שם - וקפסיק גמרא שודא דדייני השלכת הדיינין - צ"ל תלמודא
סב ע"ב רשב"ם ד"ה הכי גרסינן - וקדייק גמרא מכלל דברי דרבא - צ"ל תלמודא
סב ע"ב תוס' ד"ה איתמר, בסופו - והיכא דלא מפרש גמרא מידי - צ"ל תלמודא
סג ע"א תוס' ד"ה אין - אבל הגמרא אינו חושש להזכיר - צ"ל התלמוד
סד ע"א - תוס' ד"ה ואי - והגמ' אינו חושש ממנו - צ"ל והתלמוד
סה ע"א רשב"ם ד"ה אמר ליה איפכא - לר' עקיבא בעין רעה ולרבנן בעין יפה וגמרא הוא דקמפרש - צ"ל ותלמודא
סה ע"א רשב"ם ד"ה הכי גרסינן - ומיהו דרך גמרא הוא לומר - צ"ל תלמוד
סה ע"א תוס' בראשו - וכן היא סוגיית הגמרא בכל מקום - צ"ל התלמוד
סה ע"ב רשב"ם ד"ה הי ר"א - אך אין דרך גמרא להאריך כל כך - צ"ל תלמוד
סו ע"א רשב"ם ד"ה ומתמה גמ' מכלל דשאיבה דאורייתא - צ"ל תלמוד
סח ע"א תוס' ד"ה מי סברת מאי שלחין כו' - ואם תאמר דבכולי גמרא - צ"ל תלמודא
סח ע"א תוס' שם - ויש לומר דפשיטא ליה לגמרא - צ"ל לתלמודא
סט ע"א תוס' ד"ה ולא - אלא כן דרך הגמרא - צ"ל התלמוד
סט ע"ב רשב"ם ד"ה קפסיק גמרא א"ל - מוכר ללוקח - צ"ל תלמודא
עא ע"א רשב"ם ד"ה ואפי' לר"ע - גמרא קאמר ליה - צ"ל תלמודא
עא ע"ב רשב"ם ד"ה ומשני ר"ש - והשתא הדר ביה הגמרא - צ"ל תלמודא
עא ע"ב רשב"ם ד"ה ורב הונא - והא דמשני גמרא ר"ש דאמר כר"ע - צ"ל תלמודא
עא ע"ב תוס' ד"ה מדנפשייהו - אין נראה לגמרא שיהא בהקדש - צ"ל לתלמודא
עא ע"ב תוס' ד"ה מדנפשייהו, בסופו - מכל מקום נראה לגמרא דוחק - צ"ל לתלמודא
עב ע"א רשב"ם [בסופו] אך שיטת הגמרא עתה להקשות - צ"ל התלמוד
עב ע"א רשב"ם [בסופו] דמשמע שמתכוין הגמרא להקשות - צ"ל התלמוד
עב ע"א רשב"ם [בראשו] אבל גמרא לא הוה מסיק אדעתיה - צ"ל תלמודא
עג ע"א רשב"ם ד"ה שנאמר האותי וגו' - גמרא קאמר ליה - צ"ל תלמודא
עג ע"ב רשב"ם ד"ה ואקרא דהגרוניא כמה הוה שיתין בתי - הגמרא קאמר ליה - צ"ל התלמוד
עז ע"א רשב"ם [בראשו] וכן ריהטא דגמרא ומסקנא בהרבה מקומות - צ"ל דתלמוד
עח ע"א רשב"ם ד"ה ר' יהודה - והאי דקאמר גמרא וכ"ת ביטול מקח - צ"ל תלמודא
עח ע"ב רשב"ם ד"ה כולהו - אמרו דבר אחד בגמ' כן צריך לפרש - צ"ל בתלמוד
עח ע"ב רשב"ם ד"ה כעיר זה - שמתפתה ביצרו ובדברי האפיקורסים - צ"ל המינין
פ ע"א רשב"ם ד"ה ופריך גמרא לאמה מ"ט - צ"ל תלמוד
פ ע"א רשב"ם שם - ולא הוה צריך הגמ' להזכיר - צ"ל התלמוד
פא ע"א - למעוטי אדמת עכו"ם - צ"ל גוי
פא ע"א רשב"ם ד"ה למעוטי אדמת עכו"ם - שאם יש לו לעכו"ם קרקע... חד למעוטי אדמת עכו"ם - צ"ל למעוטי אדמת גוי - שאם יש לו לגוי קרקע... חד למעוטי אדמת גוי
פא ע"א תוס' ד"ה ההוא למעוטי אדמת עכו"ם - יש קנין לעכו"ם בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר דתנן אין משכירין בתים לעכו"ם - צ"ל ההוא למעוטי אדמת גוי - יש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר דתנן אין משכירין בתים לגוי
פא ע"א תוס' ד"ה למעוטי אדמת עכו"ם - חד למעוטי אדמת עכו"ם - צ"ל למעוטי אדמת גוי - חד למעוטי אדמת גוי
פג ע"א רשב"ם ד"ה וקמפרש גמרא בשלמא לרב יוסף - צ"ל תלמודא
פו ע"א רשב"ם ד"ה א"ל דחזי - כך שיטת הגמרא נכונה - צ"ל התלמוד
פט ע"ב רשב"ם בסופו - וכל רביעית שבגמרא רביעית הלוג - צ"ל שבתלמוד
פט ע"ב רשב"ם ד"ה וקבעי גמרא - אמרה רבן יוחנן לבסוף - צ"ל תלמודא
צ ע"א רשב"ם ד"ה ומתמה גמרא פסידא הוא דלא ליהוי ליה - צ"ל תלמודא
צ ע"ב רשב"ם ד"ה רוז - ולא נהירא דאינו לשון גמרא - צ"ל תלמוד
צא ע"ב - רשב"ם ד"ה דמודי להון - לעובדי כוכבים מתרצה להן - צ"ל לגוים
צב ע"א רשב"ם ד"ה ובעי גמרא למאי נפקא מינה - צ"ל תלמודא
צב ע"ב תוס' ד"ה אי דליכא - ההוא תולה מעותיו בעכו"ם הוה... ה"פ ההוא תולה מעותיו בעכו"ם הוה פירוש מעיקרא כששאלו ממנו אמר שכל נכסיו של עכו"ם - צ"ל ההוא תולה מעותיו בגוי הוה... ה"פ ההוא תולה מעותיו בגוי הוה פירוש מעיקרא כששאלו ממנו אמר שכל נכסיו של גוי
צג ע"א רשב"ם ד"ה מאי לאו - גמרא הוה ליה לשנויי ע"י הדחק - צ"ל תלמודא
צג ע"ב רשב"ם ד"ה הא לא קשיא - קאמר גמרא הא לא קשיא - צ"ל תלמודא
צה ע"א תוס' ד"ה נותן לו - ומפרש גמרא דבהא פליגי - צ"ל תלמודא
צה ע"ב רשב"ם ד"ה מאי - והכי קבעי גמרא מי דייקא מברייתא - צ"ל תלמודא
צה ע"ב רשב"ם שם - כן שיטת גמרא - צ"ל תלמודא
צה ע"ב רשב"ם ד"ה אמר ליה - אלא לאו שמע מינה גמרא קאמר - צ"ל תלמודא
צו ע"א תוס' ד"ה מאי טעמא האי חמרא מתתאי עקר - תימה דמנא ליה לגמרא - צ"ל לתלמודא
צז ע"א רשב"ם ד"ה כך אמרו - וקבעי גמרא הכשר דמאי - צ"ל תלמודא
צז ע"א תוס' ד"ה מי - אם רחץ עכו"ם חבית - צ"ל גוי
צח ע"א תוס' ד"ה האי - אלא גמרא דקאמר ליה - צ"ל תלמודא
קא ע"ב רשב"ם ד"ה מת מושכב - איכא לספוקי בעכו"ם... דאיכא למימר עכו"ם הוא - צ"ל איכא לספוקי בגוי... דאיכא למימר גוי הוא
קב ע"ב רשב"ם בראשו - ולא הוה קרי ליה גמרא רב הונא סתם - צ"ל תלמודא
קב ע"ב רשב"ם שם - והגמרא אין דרך לשנות את הלשון - צ"ל והתלמוד
קה ע"א רשב"ם ד"ה ומתמה גמרא זו ולא סבירא ליה - צ"ל תלמודא
קו ע"ב רשב"ם ד"ה קנו כולן - דהא לא מפליג גמרא בין מקרקעי למטלטלין - צ"ל תלמודא
קז ע"א רשב"ם ד"ה מספקא - דכל היכא דפליגי בגמרא תלתא תנאי - צ"ל בתלמוד
קז ע"ב רשב"ם ד"ה הלכתא - לא חש הגמרא להקשות - צ"ל התלמוד
קז ע"ב רשב"ם שם - אורחיה דגמרא לפרושי כן נראה בעיני - צ"ל דתלמודא
קח ע"ב רשב"ם ד"ה הקרוב - לא חשש הגמרא להקשות - צ"ל התלמוד
קט ע"ב רשב"ם ד"ה וקא מתמה גמרא ממשפחת יהודה - צ"ל תלמודא
קי ע"א - תעשה כהן לע"ז - צ"ל כומר
קי ע"א רשב"ם ד"ה ששב לאל - וקבעי התם כהן לע"ז - צ"ל כומר
קי ע"ב רשב"ם ד"ה אמר ליה רב פפא - ואין זו שיטת גמרא שיכחיש המקשה - צ"ל תלמוד
קיב ע"ב תוס' בראשו - שאין זה שיטת גמרא - צ"ל התלמוד
קיד ע"ב תוס' ד"ה והלכתא - כרבה לגבי רב יוסף בכולי גמרא - צ"ל תלמודא
קיד ע"ב תוס' שם - אין הלכה כמותו בכל מה שדבר בגמ' - צ"ל בתלמוד
קיד ע"ב תוס' שם - משמע דבכולי גמרא הלכתא כרבה - צ"ל תלמודא
קטז ע"ב רשב"ם בסופו - תניא בהדיא בגמרת ירושלמי - צ"ל בתלמוד
קיח ע"ב רשב"ם ד"ה והעברת - ובכמה מקומות בגמ' - צ"ל בתלמוד
קכ ע"ב רשב"ם ד"ה ה"נ ביחיד מומחה - בקי בגמרא - צ"ל בתלמוד
קכב ע"ב רשב"ם ד"ה אחד - מברייתא דבכורות ומגמרת ירושלמי - צ"ל ומתלמוד
קכב ע"ב רשב"ם ד"ה ופרכינן - שהרבה יש סתם ואח"כ מחלוקת בגמרא - צ"ל בתלמוד
קכד ע"א רשב"ם ד"ה הכי גרסינן - באפי נפשה היא דקבעי גמרא - צ"ל תלמודא
קכד ע"ב רשב"ם ד"ה במלוה - של עובד כוכבים - צ"ל גוי
קכד ע"ב רשב"ם ד"ה הא דשלחו מתם - דהא דשלחו מתם במלוה של עובד כוכבים... מוחזק טפי ממלוה של עובדי כוכבים - צ"ל דהא דשלחו מתם במלוה של גוי... מוחזק טפי ממלוה של גוי
קכד ע"ב רשב"ם ד"ה מטין - והכי מפרשינן לכל מטין איתמר שבגמרא - צ"ל שבתלמוד
קכד ע"ב תוס' ד"ה מספקא, בראשו - תימה דבכולי גמרא אומר - צ"ל תלמודא
קכד ע"ב תוס' שם - ובכל הגמרא לא קאמר מטין אלא - צ"ל התלמוד
קכה ע"ב רשב"ם בסופו - ובגמרת ירושלמי יליף לה - צ"ל ובתלמוד
קכו ע"א - רשב"ם ד"ה בנכסי - ואין זה לשון גמרא - צ"ל תלמוד
קכו ע"א - רשב"ם ד"ה ורב יוסף - והיינו דקא מתמה גמרא -צ"ל תלמודא
קכז ע"ב תוס' בסופו - לדבריך כותי אתה ואין עדות לכותי ופסק התם הלכה כרב נחמן בר יצחק משמע דאי לאו דאין עדות לכותי היה נאמן - צ"ל לדבריך גוי אתה ואין עדות לגוי ופסק התם הלכה כרב נחמן בר יצחק משמע דאי לאו דאין עדות לגוי היה נאמן
קכט ע"א רשב"ם ד"ה כאן - לא גמרא קאמר לה - צ"ל תלמודא
קכט ע"א רשב"ם ד"ה שקל - שבגמרא היינו חצי סלע - צ"ל שבתלמוד
קכט ע"ב - רשב"ם ד"ה לבר מעבודת כוכבים - שאם התפיס או הקצה דבר לעבודת כוכבים ובתוך כדי דבור חזר בו אפ"ה נאסרה משום חומרא דעבודת כוכבים וכדאמרי' נמי בעבודת כוכבים - צ"ל לבר מעבודה זרה - שאם התפיס או הקצה דבר לעבודה זרה ובתוך כדי דבור חזר בו אפ"ה נאסרה משום חומרא דעבודה זרה וכדאמרי' נמי בעבודה זרה
קכט ע"ב בסופו - לבר מעבודת כוכבים - צ"ל מעבודה זרה
קכט ע"ב תוס' ד"ה חוץ מעבודת כוכבים וקדושין - הקצה דבר לעבודת כוכבים... דהתפסה לא שייכא בעבודת כוכבים... האומר בית זה לעבודת כוכבים לא אמר כלום שאין הקדש לעבודת כוכבים... דאין מוקצה לעבודת כוכבים... ועד שימסרנו לעבודת כוכבים ויאכילנה כרשיני עבודת כוכבים... דאם ימכרנו לכהנים של עבודת כוכבים... ור"י פי' עבודת כוכבים שא"ל אלי אתה... לבר מעבודת כוכבים ומגדף... דמגדף הוי בכלל עבודת כוכבים - צ"ל חוץ מעבודה זרה וקדושין - הקצה דבר לעבודה זרה... דהתפסה לא שייכא בעבודה זרה... האומר בית זה לעבודה זרה לא אמר כלום שאין הקדש לעבודה זרה... דאין מוקצה לעבודה זרה... ועד שימסרנו לעבודה זרה ויאכילנה כרשיני עבודה זרה... דאם ימכרנו לכומרים [של עבודה זרה]... ור"י פי' עבודה זרה שא"ל אלי אתה... לבר מעבודה זרה ומגדף... דמגדף הוי בכלל עבודה זרה
קכט ע"ב שם, בסופו - וגמרא קיצר כאן - צ"ל והתלמוד
קל ע"ב - אין למדין הלכה לא מפי למוד צ"ל - אין למדין הלכה לא מפי תלמוד
קל ע"ב רשב"ם ד"ה ומר סבר - אין למדין הלכה מפי למוד - צ"ל תלמוד
קל ע"ב רשב"ם ד"ה לא מפי גמרא - צ"ל תלמוד
קל ע"ב רשב"ם ד"ה עד - וכל שכן שיש לנו לסמוך על הלכות הכתובות בגמ' - צ"ל בתלמוד
קל ע"ב רשב"ם שם - אם לא נסמוך על ההלכות הפסוקות בגמ' - צ"ל בתלמוד
קל ע"ב רשב"ם שם - ולא מן התוספתות אלא מן הגמ' - צ"ל התלמוד
קל ע"ב רשב"ם ד"ה עד דאמינא - כדאמרן לעיל אין למדין הלכה מפי גמרא - צ"ל תלמוד
קלב ע"א רשב"ם ד"ה רב עוירא - אמאי קאמר גמרא רב עוירא - צ"ל תלמודא
קלב ע"ב רשב"ם ד"ה או דלמא - לאו אורחא דגמרא למימר תיקו - צ"ל דתלמודא
קלג ע"ב - רשב"ם ד"ה ת"ש - הלכך כל כללות שבגמרא - צ"ל שבתלמוד
קלג ע"ב רשב"ם שם - דמפרש גמרא דלית הלכתא הכי - צ"ל תלמודא
קלג ע"ב רשב"ם ד"ה וקדייק - ואורחיה דגמרא לאתויי ראיה - צ"ל דתלמודא
קלד ע"א - מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות - צ"ל תלמוד
קלד ע"א - רשב"ם ד"ה גמרא - סברת המשניות - צ"ל תלמוד
קלה ע"א רשב"ם ד"ה זאת אומרת כו' - ופלוגתא היא בכמה מקומות בגמ' - צ"ל בתלמוד
קלו ע"ב רשב"ם ד"ה אחולי - לא חשש הגמרא לפרש כן - צ"ל התלמוד
קלז ע"ב רשב"ם ד"ה אקנייה - דכתב הכי בגמרא בשאר מקומות - צ"ל בתלמוד
קלז ע"ב רשב"ם ד"ה ואם לאו - פירוש של שוטים הוא ואינו מן הגמרא - צ"ל התלמוד
קלח ע"א תוס' בסופו - וכהנה רבות בגמרא - צ"ל בתלמוד
קלח ע"ב רשב"ם ד"ה ה"ג - ואדרבא קאי גמרא ופריך - צ"ל תלמודא
קמא ע"א תוס' ד"ה אלא, בראשו - וי"ל דגמרא רוצה ליישב דברי אביי - צ"ל דהתלמוד
קמא ע"א תוס' שם - ויש לומר דנראה לגמ' דסבר אביי - צ"ל לתלמוד
קמב ע"ב רשב"ם ד"ה מר - שיטת גמרא הוא זה - צ"ל תלמוד
קמג ע"ב רשב"ם ד"ה והלכתא כוותיה דרב יוסף בשדה כו' - משום דבכולי גמרא - צ"ל תלמודא
קמג ע"ב רשב"ם ד"ה נכסיי - ובעי גמרא מי קרו אינשי - צ"ל תלמודא
קמד ע"ב בסופו רשב"ם ד"ה ומקשה גמרא מכלל דאידך - צ"ל תלמודא
קמה ע"ב - כל ימי עני רעים זה בעל גמרא... בוקע עצים יסכן בם אלו בעלי גמרא - צ"ל כל ימי עני רעים זה בעל תלמוד... בוקע עצים יסכן בם אלו בעלי תלמוד
קמה ע"ב רשב"ם ד"ה - גמרא - סוגיית גמרא ותרוצי משניות - [מלת "גמרא" חסרה בדפוס ונציה]
קמה ע"ב רשב"ם שם - וזהו עיקר הגמרא שאם לא הגמרא - צ"ל וזהו עיקר התלמוד שאם לא התלמוד
קמה ע"ב רשב"ם ד"ה זה בעל גמרא - צ"ל תלמוד
קמה ע"ב רשב"ם ד"ה רבא - וטוב לב זה בעל הגמרא - צ"ל התלמוד
קמח ע"א - תוס' ד"ה תנהו - שמעמד שלשתן אין בעכו"ם - צ"ל בגוי
קמט ע"א - תוס' ד"ה מגמרי - הלוה מעות מן העובד כוכבים... דהתם כיון שעשה לו העובד כוכבים חסד - צ"ל הלוה מעות מן הגוי... דהתם כיון שעשה לו הגוי חסד
קמט ע"א רשב"ם ד"ה גר לאו בר אורותי הוא - דרחמנא אפקריה לזרעיה דעובד כוכבים - צ"ל דגיות
קמט ע"א תוס' ד"ה רב מרי - וה"נ משמע בגמרא שלנו - צ"ל בתלמוד
קמט ע"ב תוס' באמצע - דכי היכי דמפרש גמרא - צ"ל תלמודא
קמט ע"ב תוס' ד"ה שייר - איידי כדקאמר גמרא ובגמרת א"י - צ"ל צ"ל תלמודא ובתלמוד א"י
קמט ע"ב תוס' שם - וכן פירש בגמרת א"י - צ"ל בתלמוד
קנ ע"ב רשב"ם ד"ה אמר נכסי - פסקי הלכות הן שפוסק הגמ' שכיב מרע שאמר נכסיי לפלניא א"נ בבריא שהקנה בסודר ואמר נכסיי לפלניא ובא הגמרא לפרש - צ"ל התלמוד, התלמוד
קנ ע"ב רשב"ם ד"ה מברחת - וזה הדבר אינו כתוב בגמרא כך - צ"ל בתלמוד
קנא ע"ב תוס' ד"ה מתה - ובהרבה מקומות בגמרא י"ל וליטעמיך - צ"ל בתלמוד
קנב ע"א בראשו רשב"ם ד"ה מתנת - ולא הוה ליה לגמרא לקובעה אחר הפסק - צ"ל לתלמוד
קנב ע"א תוס' ד"ה מתנת - ועוד קשה מדפסיק גמרא - צ"ל תלמודא
קנב ע"א תוס' שם - דוחק גדול הוא שהגמרא אינו אומר - צ"ל שהתלמוד
קנג ע"ב תוס' ד"ה אמר - יותר מכל שאר מקומות שבגמרא - צ"ל שבתלמוד
קנה ע"א תוס' ד"ה מתיב, בסופו - אבל הגמרא נקט לישנא - צ"ל התלמוד
קנח ע"ב רשב"ם ד"ה ומתמה גמרא לוה מאי מפיק - צ"ל תלמודא
קנח ע"ב רשב"ם ד"ה שלחו- ועל אביו הוקבעה בגמרא - צ"ל בתלמוד
קנט ע"ב תוס' ד"ה ההוא - תימה היא שמביאו הגמרא שני פעמים - צ"ל התלמוד
קס ע"א תוס' ד"ה מקושר, בסופו - מדלא מישתמיט גמרא לפרש - צ"ל תלמוד
קסא ע"א - רשב"ם ד"ה אלא - וכן מפורש בגמרת ארץ ישראל - צ"ל בתלמוד
קסא ע"א - תוס' ד"ה דכתב - ועוד אמאי תירץ גמרא - צ"ל תלמודא
קסב ע"א תוס' ד"ה לפי - כיון שחכמי הגמרא לא היו כותבין - צ"ל התלמוד
קסב ע"ב רשב"ם ד"ה הכי גרסינן - ולא נמצאו דברי חזקיה בפירוש בגמרא - צ"ל בתלמוד
קסב ע"ב תוס' ד"ה דאמר - ועוד דסתמא דגמרא כבן ננס - צ"ל דתלמודא
קסד ע"א - תוס' 3 שורות לפני תוס' ד"ה וניחוש - דהוה ליה לגמ' לפרש - צ"ל לתלמודא
קסו ע"א תוס' ד"ה אי, בראשו - ואע"פ שהגמרא רצה לחלקו - צ"ל שהתלמוד
קסו ע"א תוס' שם - והגמרא היה יודע שכן היא - צ"ל והתלמוד
קסו ע"א תוס' שם - שמחלק הגמרא ברייתא דתנו רבנן - צ"ל התלמוד
קסו ע"א תוס' ד"ה לפי - זוזי בלא דביקות בלשון גמרא - צ"ל תלמוד
קסו ע"א תוס' שם - בלשון גמרא אי אפשר שיהו - צ"ל תלמוד
קסו ע"א תוס' שם - שלאותם קורא זוזי בלשון גמרא - צ"ל תלמוד
קסח ע"א רשב"ם ד"ה איידי - ואין זה שיטת גמרא - צ"ל תלמוד
קסח ע"א רשב"ם ד"ה ופסיק גמרא ואין הלכה כר' יוסי - צ"ל תלמודא
קסח ע"ב בראשו רשב"ם ד"ה ומפרש גמרא אם כתוב בו הוזקקנו - צ"ל תלמודא
קסח ע"ב תוס' ד"ה ופלוני - שאין הגמרא מזכירן - צ"ל התלמוד
קסט ע"ב - תוס' ד"ה ורבן - שטרות העולים בערכאות של עובדי כוכבים דאע"פ דחותמיהם עובדי כוכבים - צ"ל שטרות העולים בערכאות של גוים דאע"פ דחותמיהם גוים
קסט ע"ב תוס' ד"ה בחזקה - דקאמר גמרא על ספק קרוב - צ"ל תלמודא
קעב ע"ב - תוס' ד"ה אבל, בסופו - וכן מצינו בשאר מקומות בגמ' - צ"ל בתלמוד
קעד ע"א תוס' ד"ה ואם, בסופו - דבעובד כוכבים ליכא למיחש לצררי - צ"ל דבגוי
קעד ע"ב - ההוא ערבא דעובד כוכבים דפרעיה לעובד כוכבים... עובד כוכבים כיון דבתר ערבא אזיל... הני מילי ישראל אבל עובדי כוכבים - צ"ל ההוא ערבא דגוי דפרעיה לגוי... גוי כיון דבתר ערבא אזיל... הני מילי ישראל אבל גוי
קעד ע"ב - רשב"ם ד"ה אבל - היכא דהוי המלוה עובד כוכבים אין הלוה מתפיסו לעובד כוכבים צררי דהא ידע ישראל דעובד כוכבים - צ"ל היכא דהוי המלוה גוי אין הלוה מתפיסו לגוי צררי דהא ידע ישראל דגוי
רשב"ם ד"ה מעיקרא - כשנעשה היהודי ערב לעובד כוכבים... יודע בודאי שהעובד כוכבים יחזור - צ"ל כשנעשה היהודי ערב לגוי... יודע בודאי שהגוי יחזור
קעד ע"ב רשב"ם ד"ה כי - ושמעתייהו לא איתפרשו בגמ' - צ"ל בתלמודא
קעה ע"א תוס' ד"ה אלא - דידע גמרא שאמר על מנה לפלוני בידי - צ"ל תלמודא
קעה ע"ב תוס' ד"ה דבר - אבל הגמרא קאמר התם - צ"ל התלמוד
קעו ע"א תוס' ד"ה גובה - וגמרא מפרש לה הכא - צ"ל ותלמודא


סנהדרין

ב ע"ב תוס' ד"ה ליבעי - מדכתיב לפניהם ולא לפני עכו"ם - צ"ל גוים
ה ע"א תוס' ד"ה רבה - רבה ב"ב חנה דבכולי הש"ס - צ"ל תלמודא
ו ע"א תוס' ד"ה לא דכ"ע כו' - דכי האי גוונא אורחא דהש"ס - צ"ל דתלמודא
ו ע"ב תוס' ד"ה נגמר - ואיש פלוני אתה חייב ולשון הש"ס - צ"ל התלמוד
י ע"ב - תוס' ד"ה שבעה - ואין נראה שתקנו כנגד שרי העו"ג - צ"ל האומות
יא ע"א (11 שורות מלמטה) - ומעשה ברבן גמליאל שהלך ליטול רשות אצל שלטון אחד שבסוריא - צ"ל הגמון
יא ע"א (באמצע) - רש"י ד"ה לקטלא - ר' חנניא בשריפה במסכת ע"ז - צ"ל בלפני אידיהן
יב ע"א (באמצע) רש"י ד"ה ולא הניחן - מלכות הרשעה גזרה גזירה - צ"ל שמד
יד ע"א (שורה 2) - שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזירה - צ"ל שמד
טו ע"ב למטה - אימר דפליג רחמנא בין יחידים למרובין לענין עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
יז ע"א (למטה) רש"י ד"ה ובעלי כשפים - המסיתין ומדיחין בכשפיהן כגון המצרים - צ"ל כגון [ישו] הנוצרי
יח ע"א תוס' ד"ה כהן - והא דלא שקיל וטרי בהש"ס הכי... ותדע דהכי פשיטא ליה להש"ס - צ"ל והא דלא שקיל וטרי בתלמודא הכי... ותדע דהכי פשיטא ליה לתלמודא
יט ע"א - תוס' ד"ה ינאי - וי"ל דודאי עשה דכבוד תורה עדיף וא"כ אעפ"י שאין ת"ח היה צריך לעמוד ינאי היה צריך לעמוד והאי דת"ח יכול למחול על כבודו משא"כ מלך הוא משום קרא דקאמר שום וגו' שתהא אימתו עליך כי כבודו בא לו משום דמצות המקום כך הוא - צ"ל וי"ל דודאי ת"ח עדיף משום דעשה דכבוד תורה עדיף מעשה דכבוד מלך וא"כ אעפ"י שאין ת"ח צריך לעמוד מלך צריך לעמוד והאי דת"ח יכול למחול על כבודו משא"כ מלך לאו משום דחשיבו' דמלך הוייא טפי מחשיבות דת"ח אלא משום קרא דקאמר שום וגו' שתהא אימתו עליך ואין כבודו בא לו בשביל עצמו אלא משום דמצות המקום כך הוא
יט ע"ב תוס' ד"ה מצוה שאני - וכה"ג לא משני הש"ס - צ"ל תלמודא
כ ע"ב תוס' ד"ה מלך - אבל כשהיה שואל אחאב שימכרו לו חשב נבות שרשות בידו לומר לא אמכור - צ"ל אבל כשהיה שואל המלך שימכרו לו הרשות בידם לומר לא נמכור
כא ע"א רש"י ד"ה מי הוה - ולד שפחה וכותית מישראל - צ"ל ונכרית
כב ע"ב למטה - רש"י ד"ה כל בן נכר - כהן שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים - צ"ל כהן משומד שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים
כד ע"א תוס' ד"ה בלולה - ממה שאמרו חכמים (מסכת ע"ג דף יט.) - צ"ל ע"ז
כד ע"א תוס' ד"ה בלולה - ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בש"ס - צ"ל בתלמוד
כה ע"א תוס' ד"ה כל (מדף כד:) - שורה 3 - דאסמכתא היא כו' עד דמקשה הש"ס - צ"ל תלמודא
כה ע"ב רש"י ד"ה גבאין - ממונין שהעמידן המלך לגבות מס - צ"ל מלך האומות
כז ע"א - מומר אוכל נבילות לתיאבון - צ"ל משומד
כז ע"א רש"י ד"ה יע"ל קג"ם - מומר אוכל נבלות - צ"ל משומד
כז ע"א רש"י ד"ה ה"ג מומר אוכל נבילות - צ"ל משומד
כט ע"א למטה - רש"י ד"ה ואין טוענין למסית - המסית חבירו לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
כט ע"ב תוס' ד"ה מר - ובסדר תנאים ואמוראים [סימן ל"ח] כתוב דבכולי הש"ס - צ"ל תלמודא
לב ע"ב (באמצע) רש"י ד"ה שבוע הבן - ושעת גזירת המלכות היה שגזרו - צ"ל השמד
לב ע"ב תוס' ד"ה קול - פ"ה שעת גזירת המלכות - צ"ל השמד
לג ע"ב תוס' ד"ה אתיא - בעינן כאשר זמם וליכא ועוד אטו סתמא דהש"ס - צ"ל דתלמודא
לג ע"ב תוס' ד"ה טעה - שורה אחרונה - ומה אין הם מודין ועתה מפרש הש"ס - צ"ל התלמוד
לד ע"ב תוס' ד"ה דכתיב - ונותנין לו ז' ולאיצטליתו אלא אורחא דהש"ס - צ"ל דתלמודא
לה ע"א למעלה - רש"י ד"ה חלק להם בתי דינים - מפני שצמדו לבעל פעור ועובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
לז ע"ב תוס' ד"ה מיום - היו חוזרין ללשכת הגזית כי ההיא עובדא - צ"ל היו חוזרין ללשכת הגזית כי עובדא דישו
לז ע"ב תוס' ד"ה מיום - וא"ת והא חזינא כמה כופרים בעיקר דמתים כדרכם - צ"ל משומדים
לז ע"ב תוס' ד"ה לטובה - טובת המצרים אינה קרויה טובה - צ"ל טובת האומות אינה קרויה טובה
לח ע"א למטה - רש"י ד"ה שלא יאמרו הצדוקים - צ"ל המינים
לח ע"ב באמצע - לא שנו אלא אפיקורוס עובדי כוכבים - צ"ל גוי
לח ע"ב - רש"י ד"ה צדוקי היה - נוטה לעבודת כוכבים - צ"ל מין היה - נוטה לעבודה זרה
לח ע"ב - רש"י ד"ה כדי שתדע - הבא להביא ראיה מן התורה לדברי הצדוקים - צ"ל מינות
לט ע"א (שורה 3 מלמעלה) - אמר ליה כופר לרבן גמליאל - צ"ל קיסר
לט ע"א (שורה 3 מהשורות הרחבות) - אמר ליה כופר לרבן גמליאל - צ"ל קיסר
לט ע"א (שורה 6 מהשורות הרחבות) - אמר ליה כופר לרבן גמליאל - צ"ל קיסר
לט ע"א (שורה 11 מהשורות הרחבות) - אמר ליה כופר לרבן גמליאל - צ"ל קיסר
לט ע"א (שורה 18 מהשורות הרחבות) - אמר ליה כופר לרבי תנחום - צ"ל קיסר
לט ע"א (שורה 22 מהשורות הרחבות) - אמר ליה כופר לרבן גמליאל - צ"ל קיסר
לט ע"א - אמאי על שמשא בביתיה דכופר - צ"ל דקיסר
לט ע"ב (שורה 2 מלמטה) - באותה שעה ירדו רשעיהן של ישראל - צ"ל שונאיהן
מ ע"א - רש"י ד"ה בדיקות (שורה 2 מהרחבות) - כל עדותן בטלה שבגמרא - צ"ל שבתלמוד
מ ע"ב (שורה ראשונה מהרחבות) - רש"י ד"ה ושמנה מי איכא - הש"ס מהדר - צ"ל תלמודא
מג ע"א - בשורה האחרונה, אחרי סוף השורה צריך להוסיף: והתניא בערב הפסח תלאוהו לישו והכרוז יוצא לפניו מ' יום יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבוא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בע"פ אמר עולא ותסברא בר הפוכי זכות הוא מסית הוא ורחמנא אמר לא תחמול ולא תכסה עליו אלא שאני ישו דקרוב למלכות הוה ת"ר חמשה תלמידים היו לו לישו מתאי נקאי נצר ובוני ותודה אתיוה למתי אמר להו מתי יהרג הכתיב מתי אבוא ואראה פני אלהים אמרו לו אין מתי יהרג דכתיב מתי ימות ואבד שמו אתיוה לנקאי אמר להו נקאי יהרג הכתיב ונקי וצדיק אל תהרג אין נקאי יהרג דכתיב במסתרים יהרג נקי אתיוה לנצר אמר נצר יהרג הכתיב ונצר משרשיו יפרה אמרו לו אין נצר יהרג דכתיב ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב אתיוה לבוני אמר בוני יהרג הכתיב בני בכורי ישראל אמרו לו אין בוני יהרג דכתיב הנה אנכי הרג את בנך בכורך אתיוה לתודה אמר תודה יהרג הכתיב מזמור לתודה א"ל אין תודה יהרג דכתיב זבח תודה יכבדנני
מג ע"א - בסוף העמוד צריך להוסיף: יהרוג נקי. רוצח הוא נקי זה וראוי ליהרג שהרג במסתרים ותשובה בעלמא היא מפני האומות שקרוב למלכות היה והיו צריכים להושיב על כל ראיות של הבל שלהם: זובח תודה יכבדנני. מי שיהרוג תודה יכבדנני:
מד ע"ב (באמצע) - הקדים אברהם תפלה לצרה בין בית אל ובין העי לא נשתייר מרשעי ישראל - צ"ל משונאיהן של ישראל
מו ע"א - למעלה - אהני לרבויי עבודת כוכבים.... לא הוו מרבינן אלא עבודת כוכבים - צ"ל אהני לרבויי עבודה זרה.... לא הוו מרבינן אלא עבודה זרה
מו ע"א (שורה 1) - רש"י ד"ה אהני לרבויי עכו"ם - בכלל ופרט אהני לרבויי עכו"ם צ"ל אהני לרבויי עבודה זרה - בכלל ופרט אהני לרבויי עבודה זרה
מו ע"א - תוס' ד"ה השתא - כי הכא דאהני לרבויי עכו"ם - צ"ל ע"ז
מו ע"ב - רש"י ד"ה דליעביד - לא משמע ליה לעכו"ם למהוי דרשה מרבויא - צ"ל [לגוי]
מז ע"א (שורה 6 מהרחבות) - אכל חלב והפריש קרבן והמיר דתו צ"ל - ונשתמד
מז ע"א רש"י ד"ה - הואיל ונדחה - הקרבן כשהמיר דתו דאין מקבלין קרבן מן המומרים כדתניא מעם הארץ פרט למומר - צ"ל הקרבן כשנשתמד דאין מקבלין קרבן מן המשומדין כדתניא מעם הארץ פרט למשומד
מז ע"א - רש"י ד"ה קדשי בדק הבית יפדו - דנדחו מהקרבה כשהמירו בעליהן הוא דמומר - צ"ל דנדחו מהקרבה כשנשתמדו בעליהן הוא דמשומד
מז ע"א - רש"י ד"ה מדרכי צבור - כגון מומר - צ"ל כגון נשתמדו
מז ע"א - תוס' ד"ה אכל חלב והפריש קרבן - דאפי' המיר דת והפריש קרבן... דאין דרך מומר להפריש - צ"ל דאפי' נשתמד והפריש קרבן... דאין דרך משומד להפריש
מז ע"א - תוס' ד"ה הואיל - וקצת תימה גבי המיר דתו - צ"ל נשתמד
מז ע"ב - באמצע - מקיש קבר בני העם לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים - צ"ל מקיש קבר בני העם לעבודה זרה, מה עבודה זרה
מז ע"ב - שורה 4 מלמטה - שם שם מעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים בהזמנה לא מיתסרא - צ"ל שם שם מעבודה זרה מה עבודה זרה בהזמנה לא מיתסרא
מז ע"ב למעלה - רש"י ד"ה הרוגי מלכות - הני דעובדי כוכבים - צ"ל הני דאומות
מז ע"ב (שורה אחרונה) - רש"י ד"ה ע"ז בהזמנה - דתניא במסכת ע"ג - צ"ל ע"ז
מז ע"ב תוס' ד"ה משיסתום - ואין דרך לעשות כיסוי ארון מבעלי חיים ומיהו אשכחן דמיירי הש"ס - צ"ל תלמודא
מז ע"ב - תוס' ד"ה מאי (בסופו) - רגיל הש"ס בכל דוכתא... אביי מאי טעמא לא גמר מעבודת כוכבים לטעמיה פי' מעבודת כוכבים עצמה... לא איירי בעבודת כוכבים - צ"ל רגיל תלמודא בכל דוכתא... אביי מאי טעמא לא גמר מעבודה זרה לטעמיה פי' מעבודה זרה עצמה... לא איירי בעבודה זרה
מח ע"א - למעלה - מאי טעמא לא גמר מעבודת כוכבים אמר לך מידי דאורחיה ממידי דאורחיה גמרינן לאפוקי עבודת כוכבים - צ"ל מאי טעמא לא גמר מעבודה זרה אמר לך מידי דאורחיה ממידי דאורחיה גמרינן לאפוקי עבודה זרה
מח ע"א - שורה ראשונה - רש"י ד"ה ממשמשין - של עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מח ע"א שורה 2 - רש"י ד"ה גמרינן - במשמשי עבודת כוכבים מוקמינן ליה במסכת ע"ג - צ"ל במשמשי עבודה זרה מוקמינן ליה במסכת ע"ז
מח ע"א - רש"י ד"ה מידי דאורחיה - ולא משמשי בהו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מח ע"א תוס' ד"ה משמשין - כדאיתא בפ"ב דמסכת ע"ג - צ"ל ע"ז
מט ע"א רש"י ד"ה איצטגניני דוד - איצטגנינות דכל הש"ס - צ"ל התלמוד
מט ע"א - רש"י ד"ה ומגדלי בלורית - כמשפטי העובדי כוכבים... ובני יפת תואר נשי עובדי כוכבים - צ"ל כמשפטי הגוים... ובני יפת תואר נשי גוים
מט ע"ב (שורה 3 מלמטה) שכן ניתנה למגדף ולעובד ע"ג - צ"ל ע"ז
מט ע"ב למטה - רש"י ד"ה - ולעבודת כוכבים - שהן עבירות חמורות - צ"ל ולעבודה זרה
מט ע"ב למטה - רש"י ד"ה ומאי חומרא - דמגדף ועבודת כוכבים - צ"ל ועבודה זרה
נ ע"א - תוס' ד"ה קסברי שורה 4 - לא ניתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
נ ע"א - סקילה חמורה מסייף שכן ניתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבים... סקילה חמורה מחנק שכן ניתן למגדף ולעובד עבודת כוכבים... אדרבה סקילה חמורה שכן ניתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבים - צ"ל סקילה חמורה מסייף שכן ניתנה למגדף ולעובד עבודה זרה... סקילה חמורה מחנק שכן ניתן למגדף ולעובד עבודה זרה... אדרבה סקילה חמורה שכן ניתנה למגדף ולעובד עבודה זרה
נ ע"א רש"י ד"ה ומדאפקיה - טעמייהו מדניתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבי' - צ"ל עבודה זרה
נ ע"ב למעלה - סקילה חמורה מחנק שכן ניתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבים - צ"ל סקילה חמורה מחנק שכן ניתנה למגדף ולעובד עבודה זרה
נא ע"א - אין לי אלא שניסת לכהן ניסת ללוי ולישראל לעובד כוכבים... אין לי אלא שניסת לכהן ניסת ללוי לישראל ולעובד כוכבים - צ"ל - אין לי אלא שניסת לכהן ניסת ללוי ולישראל לכותי**... אין לי אלא שניסת לכהן ניסת ללוי לישראל ולכותי**
נא ע"א רש"י ד"ה עובד כוכבים נתין וממזר - עובד כוכבים איכא לאו דלא תתחתן בם - צ"ל כותי נתין וממזר - כותי איכא לאו דלא תתחתן בם
נב ע"ב - רש"י ד"ה לאשת אחרים - כותי אשמועינן שאין קידושין לכותי - צ"ל גוים אשמועינן שאין קידושין לגוי
נב ע"ב - תוס' ד"ה אלא - לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים - צ"ל לאו חוקה היא לשם עבודה זרה דאי הוי חוקה לעבודה זרה אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק הגוים שלא לשם עבודה זרה
נב ע"ב תוס' ד"ה פרט לאשת אחרים - והיינו כותי וקמ"ל דאין אישות לכותים - צ"ל והיינו גוי וקמ"ל דאין אישות לגוי
נג ע"א (שורה 3 מהשורות הרחבות) - והמגדף והעובד עבודת כוכבים - צ"ל והמגדף והעובד עבודה זרה
נג ע"א (למעלה) רש"י ד"ה שאר הנסקלין - דלאו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
נג ע"א באמצע - רש"י ד"ה והנותן מזרעו למולך - קסבר האי תנא מולך לאו עבודת כוכבים הוא, מדתנן עבודת כוכבים ותנא מולך, אלא חק העבודת כוכבים בעלמא - צ"ל קסבר האי תנא מולך לאו עבודה זרה הוא, מדתנן עבודה זרה ותנא מולך, אלא חק הגוים** בעלמא
נד ע"א - רש"י ד"ה נכרי הבא על אביו - והא דנקט עובד כוכבים לישנא מעליא - צ"ל גוי הבא על אביו - והא דנקט גוי לישנא מעליא
נה ע"א - עובד כוכבים הבא על הבהמה מהו... אלא מעתה עובד כוכבים המשתחוה לבהמתו תיתסר ומקטלא מי איכא מידי דלישראל לא אסר ולעובד כוכבים אסר - צ"ל גוי הבא על הבהמה מהו... אלא מעתה גוי המשתחוה לבהמתו תיתסר ומקטלא מי איכא מידי דלישראל לא אסר ולגוי אסר
נה ע"א - רש"י ד"ה עובד כוכבים הבא על הבהמה מהו - וגבי עובד כוכבים תקלה איכא - צ"ל גוי הבא על הבהמה מהו - וגבי גוי תקלה איכא
נה ע"א - רש"י ד"ה אילנות - דהא אשירה לעובד כוכבים אינה קלון אלא תקלה שאף הם הוזהרו על עבודת כוכבים - צ"ל דהא אשירה לגוי אינה קלון אלא תקלה שאף הם הוזהרו על עבודה זרה
נה ע"א - רש"י ד"ה עובד כוכבים המשתחוה לבהמתו - צ"ל גוי המשתחוה לבהמתו
נה ע"א - רש"י ד"ה איכא מידי - בעלי חיים אין נאסרין מפני עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
נה ע"א רש"י ד"ה וזה קלונו - דעובד כוכבים מועט... איכא קלון ואפילו מעובד כוכבים - צ"ל דעבודה זרה** מועט... איכא קלון ואפילו מגוי
נה ע"א רש"י ד"ה רבא אמר - וגבי עובד כוכבים הבא על הבהמה - צ"ל גוי
נה ע"א רש"י ד"ה תא שמע - דוקא נקט בלא קלון כגון עובד כוכבים - צ"ל גוי
נה ע"א תוס' ד"ה אדרבה - הא פשיטא בכולה הש"ס - צ"ל תלמודא
נה ע"א תוס' ד"ה זה קלונו מרובה - דרב ששת דמחייב בהמה הנרבעת לעובד כוכבים... מתוך שקלונו מרובה איכא קלון לעובד כוכבים... דמחייב אע"ג דליכא קלון לעובד כוכבים... הכי נמי לבהמה שרבעה עובד כוכבי'... דגבי אילנות השוה הכתוב של עובד כוכבים... דבישראל איכא תקלה וקלון ובשל עובד כוכבים... גבי בהמה יש להשוות נרבע דעובד כוכבים לנרבע דישראל אע"ג דבישראל איכא תקלה וקלון ובעובד כוכבים ליכא אלא תקלה לחודה ופריך עובד כוכבים... הא לא אסרינן נרבעת לעובד כוכבים... כמו ברביעה נאסור נמי נעבד לעובד כוכבים - צ"ל דרב ששת דמחייב בהמה הנרבעת לגוי... מתוך שקלונו מרובה איכא קלון לגוי... דמחייב אע"ג דליכא קלון לגוי... הכי נמי לבהמה שרבעה גוי... דגבי אילנות השוה הכתוב של גוי... דבישראל איכא תקלה וקלון ובשל גוי... גבי בהמה יש להשוות נרבע דגוי לנרבע דישראל אע"ג דבישראל איכא תקלה וקלון ובגוי ליכא אלא תקלה לחודה ופריך גוי... הא לא אסרינן נרבעת לגוי... כמו ברביעה נאסור נמי נעבד לגוי
נה ע"ב למעלה - והיכי דמי עובד כוכבים הבא על הבהמה - צ"ל גוי
נה ע"ב למטה - והיכי דמי עובד כוכבים הבא על הבהמה - צ"ל גוי
נה ע"ב למעלה רש"י ד"ה סיפא - וניחא לאוקמה הכי ולא תוקמא רישא בעובד כוכבים - צ"ל בגוי
נה ע"ב - רש"י ד"ה בא עליה אחד מן הפסולין - כגון עובד כוכבים - צ"ל כותי**
נו ע"א - לרבות את העובדי כוכבים שמוזהרין על ברכת השם... גר ואזרח הוא דבעינן בנקבו שם אבל עובד כוכבים אפילו בכינוי... גר ואזרח בסקילה אבל עובד כוכבים בסייף... גר ואזרח הוא דבעינן שם בשם אבל עובד כוכבים - צ"ל לרבות את הגוים שמוזהרין על ברכת השם... גר ואזרח הוא דבעינן בנקבו שם אבל גוים אפילו בכינוי... גר ואזרח בסקילה אבל גוי בסייף... גר ואזרח הוא דבעינן שם בשם אבל גוים
נו ע"א רש"י ד"ה והא מהכא נפקא - דעכו"ם מוזהרין - צ"ל דגוים
נו ע"א רש"י ד"ה לא נצרכא - שיהו העכו"ם מוזהרים על ברכתו - צ"ל הגוים
נו ע"א רש"י ד"ה ואליבא דר' מאיר - ואתא איש איש להשוות עובדי כוכבי' - צ"ל גוים
נו ע"א - רש"י ד"ה ופליגא דר' מיישא - מיהו עובד כוכבים חייב מיתה מכגר וכאזרח... שמע מינה לחיובי עובד כוכבים בכנוי - צ"ל מיהו גוי חייב מיתה מכגר וכאזרח... שמע מינה לחיובי גוים בכנוי
נו ע"א רש"י ד"ה ור"מ - ועובד כוכבים אתרבו מאיש איש - צ"ל וגוים**
נו ע"א רש"י ד"ה ור' יצחק נפחא - כיון דאמרי רבנן עובדי כוכבים פטורין מן הכנוי - צ"ל גוים
נו ע"א תוס' ד"ה ואליבא דרבי מאיר - לא מרבי' עו"ג למיתה... דמודה ר' יצחק דמרבינן עובד כוכבים... דלא מיתוקם לרבות את העובדי כוכבים אלא לר"מ וי"ל דמכגר וכאזרח לא מרבינן אי לאו דמתרבי עובד כוכבים - צ"ל לא מרבי' גוים למיתה... דמודה ר' יצחק דמרבינן גוים... דלא מיתוקם לרבות את הגוים אלא לר"מ וי"ל דמכגר וכאזרח לא מרבינן אי לאו דמתרבי גוים
נו ע"א תוס' ד"ה איש - למ"ד מגדף היינו עובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
נו ע"ב - אלהים זו עבודת כוכבים...רבי יצחק תני איפכא ויצו זו עבודת כוכבים... איכא בינייהו עכו"ם שעשה... ומי איכא למאן דאמר עכו"ם שעשאה... ולא השתחוה לה חייב והתניא בעכו"ם... לאו למעוטי עכו"ם שעשה - צ"ל אלהים זו עבודה זרה...רבי יצחק תני איפכא ויצו זו עבודה זרה... איכא בינייהו גוי שעשה... ומי איכא למאן דאמר גוי שעשאה... ולא השתחוה לה חייב והתניא בעבודה זרה... לאו למעוטי גוי שעשה
נו ע"ב - רש"י ד"ה לעדה ועדים והתראה - דעכו"ם לא איפקוד בהכי - צ"ל דגוים
נו ע"ב רש"י ד"ה כך נצטוו עכו"ם - צ"ל גוים
נז ע"א למעלה - אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים...כל בשר את דרכו עבודת כוכבים דכתיב - צ"ל אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה...כל בשר את דרכו עבודה זרה דכתיב
נז ע"א - עבודת כוכבים נמי איתרבי מאיש איש... ועל עבודת כוכבים בן נח נהרג והתניא בעבודת כוכבים דברים שבית דין של ישראל - צ"ל עבודה זרה נמי איתרבי מאיש איש... ועל עבודה זרה בן נח נהרג והתניא בעבודה זרה דברים שבית דין של ישראל
נז ע"א - וכן כיוצא בהן כותי בכותי וכותי בישראל אסור וישראל בכותי מותר ואם איתא ניתני חייב משום דקבעי למיתני סיפא ישראל בכותי מותר... דקתני רישא על שפיכות דמים כותי בכותי וכותי בישראל חייב ישראל בכותי פטור התם היכי ליתני ליתני אסור ומותר והתניא כותי ורועי בהמה דקה... לפחות משוה פרוטה אי הכי כותי בישראל... בשעתיה מי לית ליה כותי בכותי כיוצא בהן... לכובש שכר שכיר כותי בכותי וכותי בישראל אסור ישראל בכותי מותר - צ"ל וכן כיוצא בהן גוי בגוי וגוי בישראל אסור וישראל בגוי מותר ואם איתא ניתני חייב משום דקבעי למיתני סיפא ישראל בגוי מותר... דקתני רישא על שפיכות דמים גוי בגוי וגוי בישראל חייב ישראל בגוי פטור התם היכי ליתני ליתני אסור ומותר והתניא גוים** ורועי בהמה דקה... לפחות משוה פרוטה אי הכי גוי בישראל... בשעתיה מי לית ליה גוי בגוי כיוצא בהן... לכובש שכר שכיר גוי בגוי וגוי בישראל אסור ישראל בגוי מותר
נז ע"א - רש"י ד"ה על שלש מצות - ודרשינן להו לרבות את הכותים להיות במיתה כישראל - צ"ל הגוים
נז ע"א - רש"י ד"ה בעבודת כוכבים נמי - צ"ל בעבודה זרה
נז ע"א רש"י ד"ה על ארבע מצות - עבודת כוכבים הוסיף - צ"ל עבודה זרה
נז ע"א רש"י ד"ה בעבודת כוכבים דברים שב"ד ישראל וכו' - הכי קאמר: באיסור עבודת כוכבים אותם דברים שב"ד ישראל ממיתין עליהם, כגון כל עבודות שדרכה של עבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה דברים שב"ד ישראל וכו' - הכי קאמר: באיסור עבודה זרה אותם דברים שב"ד ישראל ממיתין עליהם, כגון כל עבודות שדרכה של עבודה זרה
נז ע"א - רש"י ד"ה ישראל בכותי מותר - דלא תעשוק את רעך כתיב (ויקרא יט) ולא כותי - צ"ל ישראל בגוי מותר - דלא תעשוק את רעך כתיב (ויקרא יט) ולא גוי
נז ע"א רש"י ד"ה משום דקבעי למיתנא סיפא ישראל בכותי מותר - ואי תנא גבי כותי בכותי חייב, הוה תני ישראל בכותי - צ"ל משום דקבעי למיתנא סיפא ישראל בגוי מותר - ואי תנא גבי גוי בגוי חייב, הוה תני ישראל בגוי
נז ע"א רש"י ד"ה היכי ליתני - משום דנבעי למימר ישראל בכותי מותר - צ"ל בגוי
נז ע"א רש"י ד"ה ה"ג הכותי וכן רועי בהמה דקה - צ"ל הגוים
נז ע"א רש"י ד"ה לא מעלין [למחוק את המלים בסוגריים "אבל האידנא דין זה אינו נוהג כי בטלו ד"נ"]
נז ע"א - רש"י ד"ה התירא - וברייתא קתני ישראל בכותי מותר... ותו בכותי היכי אסור ליה... בישראל שרי ולכותי אסור - צ"ל וברייתא קתני ישראל בגוי מותר... ותו בגוי היכי אסור ליה... בישראל שרי ולגוי אסור
נז ע"א - רש"י ד"ה צערא בשעתא - אבל בכותי דלאו בר השבון הוא - צ"ל אבל בגוי דלאו בר השבון הוא
נז ע"א רש"י ד"ה כותי בכותי כיוצא בו - בתמיהה, וגבי כותי בכותי מוציא - צ"ל גוי בגוי כיוצא בו - בתמיהה, וגבי גוי בגוי מוציא
נז ע"א רש"י ד"ה נהרג עליו - כחמור ובהמתו כותי בישראל... ובא עליה כותי נהרג ישראל בכותי מותר כותי שייחד שפחה לעבדו - צ"ל כחמור ובהמתו גוי בישראל... ובא עליה גוי נהרג ישראל בגוי מותר גוי שייחד שפחה לעבדו
נז ע"ב (באמצע) - איש איש לרבות את הכותים שמוזהרין על העריות - צ"ל הגוים
נז ע"ב (למעלה) רש"י ד"ה נהרג עליו - כותי בכותי וכותי בישראל חייב וכן ישראל בישראל אבל ישראל בכותי פטור - צ"ל גוי בגוי וגוי בישראל חייב וכן ישראל בישראל אבל ישראל בגוי פטור
נז ע"ב רש"י ד"ה מגרע גרע - מהבא על אשת כותי - צ"ל גוי
נז ע"ב (שורה 2 מלמטה) רש"י ד"ה עריות בני נח - כותיות - צ"ל גויות
נז ע"ב רש"י ד"ה ואנו אין לנו - שיהא בן נח חלוק בין ישראלית לכותית - צ"ל לגויה
נז ע"ב תוס' ד"ה לנערה - דאמרי' לקמן (נח:) כותי מותר בבתו - צ"ל גוי
נז ע"ב תוס' ד"ה הורתו - אפי' באחותו מן האם שנולדו מקודם... כיון דלית בהו צד פסלות - צ"ל אפי' באחותו מן האם שנולדו בגיות... כיון דלית בהו צד גיות
נח ע"א רש"י ד"ה וחכ"א יקיים - ואפילו נולדו אותן קרובות בהיותו כותי - צ"ל בגיותו
נח ע"א רש"י ד"ה ומותר באשת אחיו - נשאה אחיו משנתגייר או נשאה כשהוא כותי - צ"ל גוי
נח ע"א תוס' ד"ה נשא - לא אתי לאיחלופי דכותים לית להו קורבת אב ... דרחמנא אפקריה לזרעיה דכותי... דלא אסור משום דנאסרו בהיותם כותים - צ"ל לא אתי לאיחלופי דגוים לית להו קורבת אב... דרחמנא אפקריה לזרעיה דגוי... דלא אסור משום דנאסרו בגיות
נח ע"ב - אמר רב הונא כותי מותר בבתו... ואיכא דאמרי אמר רב הונא כותי אסור בבתו... יצא מכלל כותי ולכלל ישראל לא בא... מי איכא מידי דישראל לא מיחייב וכותי מיחייב - צ"ל אמר רב הונא גוי מותר בבתו... ואיכא דאמרי אמר רב הונא גוי אסור בבתו... יצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא... מי איכא מידי דישראל לא מיחייב וגוי מיחייב
נח ע"ב - עובד כוכבים שהכה את ישראל חייב מיתה - צ"ל גוי שהכה את ישראל חייב מיתה
נח ע"ב - עובד כוכבים ששבת חייב מיתה - צ"ל גוי ששבת חייב מיתה
נח ע"ב - רש"י ד"ה כותי מותר בבתו - צ"ל גוי
נח ע"ב - רש"י ד"ה יצא מכלל כותי - צ"ל גוי
נח ע"ב - רש"י ד"ה קץ ידא - בית דין היו מכין ועונשין - צ"ל בית דין מכין ועונשין
נח ע"ב - רש"י ד"ה עובד כוכבי' ששבת - צ"ל גוי
נח ע"ב - רש"י ד"ה אמר רבינא - אחד בשבת ששובתין בו אלא מנוחה בעלמא - צ"ל אחד בשבת ששובתין בו הנוצרים אלא מנוחה בעלמא
נח ע"ב - תוס' ד"ה מי איכא מידי דלישראל שרי ולכותי אסור - צ"ל ולגוי
נט ע"א - עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה... מניין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול... הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה - צ"ל גוי שעוסק בתורה חייב מיתה... מניין שאפילו גוי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול... הא למדת שאפילו גוי ועוסק בתורה
נט ע"א למטה - מדאיתני עבודת כוכבים בסיני ואשכחן דענש עובדי כוכבים עילווה... ליכא מידעם דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור - צ"ל מדאיתני עבודה זרה בסיני ואשכחן דענש גוים עילווה... ליכא מידעם דלישראל שרי ולגוי אסור
נט ע"א רש"י ד"ה האדם - ולא עובדי כוכבים קרוין אדם - צ"ל ולא אומות העולם קרוין אדם
נט ע"א רש"י ד"ה למה לי למכתב - בשלמא עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
נט ע"א רש"י ד"ה לזה ולזה נאמרה - כדמפרש לקמן מדנשנית עבודת כוכבים וגילוי עריות בסיני ואשכחן דאיענש עובדי כוכבים... כדאיתא בעבודת כוכבים וגילוי עריות דאשכחן דאיענוש עובדי כוכבים עלייהו... אבל עובדי כוכבים נטלן מהן... ליכא מידי דלישראל שרי ולעובדי כוכבים אסור... אמאי אתני עבודת כוכבים - צ"ל כדמפרש לקמן מדנשנית עבודה זרה וגילוי עריות בסיני ואשכחן דאיענש גוים... כדאיתא בעבודה זרה וגילוי עריות דאשכחן דאיענוש גוים עלייהו... אבל גוים נטלן מהן... ליכא מידי דלישראל שרי ולגוי** אסור... אמאי אתני עבודה זרה
נט ע"א - רש"י ד"ה ואליבא דר' יהודה - אלא מדאתני עבודת כוכבים - עבודה זרה
נט ע"א - רש"י ד"ה ואשכחן דאיענוש עובדי כוכבים עלייהו - צ"ל גוים
נט ע"א - תוס' ד"ה אלא - פטר סך משמן המשחה לעובד כוכבים... והא דפריך התם מהנך קראי אף ע"ג דעובדי כוכבים... היכא דלא איירי אלא בעובדי כוכבים - צ"ל פטר סך משמן המשחה לגוי... והא דפריך התם מהנך קראי אף ע"ג דגויים... היכא דלא איירי אלא בגוים [וצריך למחוק את הסוגריים עם המלים (כי אדם רצונו ע"ד היתרון לאדם המעולה ומעוטר בתורת ה')]
נט ע"א - תוס' ד"ה נאמר לבני נח - עובד כוכבים ששבת - צ"ל גוי ששבת
נט ע"א - תוס' ד"ה ליכא - העובד כוכבים ששבת חייב... שביתת שבת ועל העוברים דעובד כוכבים... כדי להציל את אמו וכה"ג בעובד כוכבים... כדי להציל ואפשר דאפילו בעובד כוכבים שרי - צ"ל דגוי** ששבת חייב... שביתת שבת ועל העוברים דגוי... כדי להציל את אמו וכה"ג בגוי... כדי להציל ואפשר דאפילו בגוי שרי
נט ע"ב למעלה - רש"י ד"ה אי הכי - הוצרכה לשנות על דבר כגון עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ס ע"א למטה - השומע אזכרה מפי העובד כוכבים אינו חייב לקרוע ואם תאמר רבשקה ישראל מומר היה... מי פקירי כולי האי אלא פשיטא מעובד כוכבים - צ"ל השומע אזכרה מפי הגוי אינו חייב לקרוע ואם תאמר רבשקה ישראל משומד היה... מי פקירי כולי האי אלא פשיטא מגוי
ס ע"א רש"י ד"ה השומע אזכרה - מפי העובד כוכבים אינו חייב לקרוע - צ"ל הגוי
ס ע"א - רש"י ד"ה וא"ת - ישראל מומר היה - צ"ל משומד
ס ע"א רש"י ד"ה מי גמירי - עובד כוכבים שם המיוחד - צ"ל גוים**
ס ע"א רש"י ד"ה אלא לאו בכנוי - קורעין על עובד כוכבים - צ"ל הגוי**
ס ע"א תוס' ד"ה חקותי דהשתא - ואע"ג דהאי קרא דפריך מיניה הש"ס - צ"ל תלמודא
ס ע"ב למעלה - העובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ס ע"ב באמצע - בזובח לעבודת כוכבים הכתוב מדבר - צ"ל לעבודה זרה
ס ע"ב למטה - השוחט בהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים ולהקטיר חלבה לעבודת כוכבים - צ"ל השוחט בהמה לזרוק דמה לעבודה זרה ולהקטיר חלבה לעבודה זרה
ס ע"ב למעלה - רש"י ד"ה אחד המזבח - בשאין דרכה של אותה עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ס ע"ב רש"י ד"ה הנודר בשמו - כל פירות שבעולם בשם עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ס ע"ב (שורה שניה מהשורות הצרות מהסוף) - רש"י ד"ה ואחד המזבח - חייבין עליה מיתה בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
ס ע"ב (שורה הראשונה מהרחבות) - רש"י ד"ה ולחשוב נמי זורק - דלהוו עבודות הנעשות לשם עבודת כוכבים... ומיהו דם אשכחן בעבודת כוכבים - צ"ל דלהוו עבודות הנעשות לשם עבודה זרה... ומיהו דם אשכחן בעבודה זרה
ס ע"ב (שורה 6 מלמטה) - רש"י ד"ה ת"ל זובח - כל שהיא עבודת פנים חייבין עליה בחוץ לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
ס ע"ב (שורה 4 למטה) - רש"י ד"ה סד"א - כדלגבי שבת ועבודת כוכבים - צ"ל ועבודה זרה
ס ע"ב רש"י ד"ה לגופיה אתא - שחיטת עצמו לעבודת כוכבים אלא שוחט לעצמו וחשב בה על מנת לזרוק דמה לעבודת כוכבים - צ"ל שחיטת עצמו לעבודה זרה אלא שוחט לעצמו וחשב בה על מנת לזרוק דמה לעבודה זרה
ס ע"ב - תוס' ד"ה וליחשוב - דלא אשכחן דליהוו עבודה הנעשות לשם עבודת כוכבים... להאי קרא דיין נסיכם גבי עובדי כוכבים - צ"ל דלא אשכחן דליהוו עבודה הנעשות לשם עבודה זרה... להאי קרא דיין נסיכם גבי אומות העולם
ס ע"ב - תוס' ד"ה מניין - אתה אורחיה בכל עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סא ע"א - רמא ליה מתניתין אהדדי תנן העובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סא ע"א למעלה רש"י ד"ה אסורה - שהשחיטה לאו לעבודת כוכבים היתה ואפילו לא זרק דמה לעבודת כוכבים נאסרה - צ"ל שהשחיטה לאו לעבודה זרה היתה ואפילו לא זרק דמה לעבודה זרה נאסרה
סא ע"א רש"י ד"ה הניחא - לריש לקיש דלא יליף עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סא ע"א - רש"י ד"ה העובדי כוכבים העובדין את ההרים - צ"ל הגוים
סא ע"א רש"י ד"ה ועובדיהם בסייף - עבודת כוכבים מיהא הוי... הוה ליה כעובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה מיהא הוי... הוה ליה כעובד עבודה זרה
סא ע"א רש"י ד"ה למעוטי מאי - למעוטי עבודת בזיון לעבודת כוכבים שעבודתה דרך כבוד כגון פוער עצמו לעבודת כוכבים - צ"ל למעוטי עבודת בזיון לעבודה זרה שעבודתה דרך כבוד כגון פוער עצמו לעבודה זרה
סא ע"א רש"י ד"ה בואו ועבדוני - עושה את עצמו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סא ע"א רש"י ד"ה ר' יהודה אומר - אלא בניסת לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
סא ע"א למטה רש"י ד"ה לא שמעי ליה - הניסתים לשאר עבודת כוכבים - צ"ל לשאר צלמי עבודה זרה
סא ע"א - תוס' ד"ה ריש לקיש - דמומר לעבודת כוכבים אסור לאכול משחיטתו אי נמי אפילו באכילה שרי כיון דלא היה מומר מעיקרא ובשחיטה זו הוא דנעשה מומר - צ"ל דמשומד לעבודה זרה אסור לאכול משחיטתו אי נמי אפילו באכילה שרי כיון דלא היה משומד מעיקרא ובשחיטה זו הוא דנעשה משומד
סא ע"א תוס' ד"ה איכה - וגדולה מזו בעי למימר הש"ס - צ"ל תלמודא
סא ע"א - תוס' ד"ה ומר - ויש לומר דוקא מסית לעבודת כוכבים... יש לחייב המסית בדיבוריה במסית לעבודת כוכבים... ומסיק דניסת לעבודת כוכבים - צ"ל ויש לומר דוקא מסית לעבודה זרה... יש לחייב המסית בדיבוריה במסית לעבודה זרה... ומסיק דניסת לעבודה זרה
סא ע"ב - סיפא בישראל מומר... איתמר העובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה... מנא אמינא לה דתנן העובד עבודת כוכבים - צ"ל סיפא בישראל משומד... איתמר העובד עבודה זרה מאהבה ומיראה... מנא אמינא לה דתנן העובד עבודה זרה
סא ע"ב למטה - כהמן דאיהו גופיה עבודת כוכבים.... דתניא כהן משיח בעבודת כוכבים... האי שגגת מעשה דעבודת כוכבים - צ"ל כהמן דאיהו גופיה עבודה זרה.... דתניא כהן משיח בעבודה זרה... האי שגגת מעשה דעבודה זרה
סא ע"ב רש"י ד"ה אידי ואידי - דלא אמר ליה מסית שבחיה דעבודת כוכבים - צ"ל דלא אמר ליה מסית שבחיה דעבודה זרה
סא ע"ב - רש"י ד"ה דכתיב - לדבר על עבודת כוכבים רחוקה... הסתכל בעבודת כוכבים הקרובות - צ"ל לדבר על עבודה זרה רחוקה... הסתכל בעבודות זרות הקרובות
סא ע"ב - רש"י ד"ה רב אשי אמר סיפא - דמחייב באמירה בישראל מומר - צ"ל משומד
סא ע"ב רש"י ד"ה נעבד כהמן - שעשה עצמו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סא ע"ב רש"י ד"ה ודלא כהמן - למיסר אדם הנעבד לשם עבודת כוכבים שלא מיראה... משום דעשה עצמו עבודת כוכבים - צ"ל למיסר אדם הנעבד לשם עבודה זרה שלא מיראה... משום דעשה עצמו עבודה זרה
סא ע"ב - רש"י ד"ה כהן משוח - בקרבן עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סא ע"ב רש"י ד"ה ר' אומר בשגגת מעשה - אפילו לא נעלם ממנו איסור עבודת כוכבים... אפילו הכי בעבודת כוכבים - צ"ל אפילו לא נעלם ממנו איסור עבודה זרה... אפילו הכי בעבודה זרה
סא ע"ב רש"י ד"ה ושוין שבשעירה כיחיד - מודים הן שאין קרבנו בעבודת כוכבים... דכתיב גבי קרבן עבודת כוכבים... כשבה או שעירה בעבודת כוכבים שוין - צ"ל מודים הן שאין קרבנו בעבודה זרה... דכתיב גבי קרבן עבודה זרה... כשבה או שעירה בעבודה זרה שוין
סא ע"ב רש"י ד"ה הרי לבו לשמים - ולא השתחוה זה לעבודת כוכבים... ואפילו היה יודע שזה הבית עבודת כוכבים - צ"ל ולא השתחוה זה לעבודה זרה... ואפילו היה יודע שזה הבית עבודה זרה
סא ע"ב - רש"י ד"ה אלא דחזא אנדרטא - שראה דמות - צ"ל צלם
סא ע"ב רש"י ד"ה אי דקבליה עליה באלוה - שהשתחוה לו לשם עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סא ע"ב - תוס' ד"ה רבא - בעבודת כוכבים יהרג ואל יעבור... אפי' עבודת כוכבים בצינעא נאמר וחי בהן... יהרג ואל יעבור היינו בסתם עבודת כוכבים והכא איירי בעבודת כוכבים שהכל עובדים... משמע ליה דאיירי כה"ג דאי בסתם עבודת כוכבים... ההיא דכהן משיח הוה מצי לאוקומי בסתם עבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה יהרג ואל יעבור... אפי' עבודה זרה בצינעא נאמר וחי בהן... יהרג ואל יעבור היינו בסתם עבודה זרה והכא איירי בעבודה זרה שהכל עובדים... משמע ליה דאיירי כה"ג דאי בסתם עבודה זרה... ההיא דכהן משיח הוה מצי לאוקומי בסתם עבודה זרה
סב ע"א באמצע - חילוק מלאכות דעבודת כוכבים נמי... זדון עבודת כוכבים ושגגת עבודות הנה שהיא אחת שגגת עבודת כוכבים וזדון עבודות האי שגגת עבודת כוכבים - צ"ל חילוק מלאכות דעבודה זרה נמי... זדון עבודה זרה ושגגת עבודות הנה שהיא אחת שגגת עבודה זרה וזדון עבודות האי שגגת עבודה זרה
סב ע"א למטה - ומי מצית מוקמת להני קראי בעבודת כוכבים... ואילו בעבודת כוכבים תנן - ומי מצית מוקמת להני קראי בעבודה זרה... ואילו בעבודה זרה תנן
סב ע"א שורה ראשונה - רש"י ד"ה ואי לא - דהא לא אכוין לשם עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סב ע"א שורות 1-3 - רש"י ד"ה אלא לאו - שעבד עבודת כוכבים מאהבה... דידע ליה לאיסור עבודת כוכבים... אלא אם כן נעלם ממנו עיקר עבודת כוכבים - צ"ל שעבד עבודה זרה מאהבה... דידע ליה לאיסור עבודה זרה... אלא אם כן נעלם ממנו עיקר עבודה זרה
סב ע"א שורות 4-5 - רש"י ד"ה ורבא אמר לך - באומר מותר לעבוד עבודת כוכבים כסבור אין עבודת כוכבים - צ"ל באומר מותר לעבוד עבודה זרה כסבור אין עבודה זרה
סב ע"א רש"י ד"ה העלם דבר - כגון יש עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סב ע"א רש"י ד"ה השתחואה נמי ללאו יצאה - שלש השתחואות נאמרו באזהרת עבודת כוכבים... לא משכחת קרא בעבודת כוכבים לחלק - צ"ל שלש השתחואות נאמרו באזהרת עבודה זרה... לא משכחת קרא בעבודה זרה לחלק
סב ע"א - רש"י ד"ה תיפוק לי - ונדרשיה נמי בעבודת כוכבים הכי... כגון שחט סימן אחד לעבודת כוכבים - צ"ל ונדרשיה נמי בעבודה זרה הכי... כגון שחט סימן אחד לעבודה זרה
סב ע"א רש"י ד"ה שבר מקל - לשם עבודת כוכבים... כדאמרינן במסכת עבודת כוכבים... עבודת כוכבים שעובדין אותה - צ"ל לשם עבודה זרה... כדאמרינן במסכת עבודה זרה... עבודה זרה שעובדין אותה
סב ע"א רש"י ד"ה בזדון עבודת כוכבים ושגגת עבודות - דיודע שעבודת כוכבים אסורה בזבוח - צ"ל בזדון עבודה זרה ושגגת עבודות - דיודע שעבודה זרה אסורה בזבוח
סב ע"א רש"י ד"ה האי שגגת עבודת כוכבים היכי דמי - כלומר היכי מתוקם קרא בעבודת כוכבים הא לא משכחת לה שגגת עבודת כוכבים בזדון עבודות הלכך לא נפקא לן בעבודת כוכבים - צ"ל האי שגגת עבודה זרה היכי דמי - כלומר היכי מתוקם קרא בעבודה זרה הא לא משכחת לה שגגת עבודה זרה בזדון עבודות הלכך לא נפקא לן בעבודה זרה
סב ע"א רש"י ד"ה אלא מאהבה ומיראה - יודע שאסורה עבודת כוכבים בעבודות הללו... שאין עבודת כוכבים בתורה מאהבה ומיראת אדם והוי כשגגת עבודת כוכבים וזדון עבודות - צ"ל יודע שאסורה עבודה זרה בעבודות הללו... שאין עבודה זרה בתורה מאהבה ומיראת אדם והוי כשגגת עבודה זרה וזדון עבודות
סב ע"א (שורות 4-5 מלמטה) רש"י ד"ה אלא באומר מותר - כסבור אין עבודת כוכבים בתורה, ונהי דלא הוי שגגת עבודת כוכבים - צ"ל כסבור אין עבודה זרה בתורה, ונהי דלא הוי שגגת עבודה זרה
סב ע"א (שורה 3 מלמטה) - רש"י ד"ה ואילו בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
סב ע"א (שורה 2 מלמטה) - רש"י ד"ה ותו לא מידי - נפקא לן חלוק מלאכות בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
סב ע"ב באמצע - מה שאין כן בשאר מצות אתאן לעבודת כוכבים... לא מיתוקמא ליה בעבודת כוכבים... שוגג בלא מתכוין בעבודת כוכבים היכי דמי - צ"ל מה שאין כן בשאר מצות אתאן לעבודה זרה... לא מיתוקמא ליה בעבודה זרה... שוגג בלא מתכוין בעבודה זרה היכי דמי
סב ע"ב - רישא בעבודת כוכבים וסיפא בשאר מצות - צ"ל בעבודה זרה
סב ע"ב (באמצע) רש"י ד"ה שבשאר - אבל בעבודת כוכבים ליכא לאוקומא - צ"ל בעבודה זרה
סב ע"ב רש"י ד"ה אלא - כגון מאהבה ומיראה ולא נתכוין לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
סב ע"ב רש"י ד"ה אלא באומר מותר - דאמר אין עבודת כוכבים בתורה - צ"ל עבודה זרה
סב ע"ב רש"י ד"ה ר' יוחנן - ולא אוקים רישא בעבודת כוכבים- צ"ל בעבודה זרה
סב ע"ב - תוס' ד"ה העלם (בסופו) - לאוקמי במגפף לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
סב ע"ב - תוס' ד"ה רישא בעבודת כוכבים - תימה... וי"ל דעבודת כוכבים שייך - צ"ל רישא בעבודה זרה - תימה... וי"ל דעבודה זרה שייך
סג ע"א למעלה - שלש השתחואות בעבודת כוכבים למה... גופא אמר אביי שלש השתחואות בעבודת כוכבים למה - צ"ל שלש השתחואות בעבודה זרה למה... גופא אמר אביי שלש השתחואות בעבודה זרה למה
סג ע"א באמצע - אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו רשעיהם של ישראל כלייה כתנאי אחרים אומרים אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו רשעיהם של ישראל כלייה - צ"ל אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה כתנאי אחרים אומרים אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה
סג ע"א רש"י ד"ה אחת לכדרכה - הוה אמינא לא אסר אלא בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
סג ע"א רש"י ד"ה לכדרכה ושלא כדרכה - שהשתחואה היא להך עבודת כוכבים כדרכה - צ"ל עבודה זרה
סג ע"ב למעלה - שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית - צ"ל עבודה זרה
סג ע"ב - אסור לאדם שיעשה שותפות עם העובד כוכבים שמא יתחייב לו שבועה, ונשבע בעבודת כוכבים שלו... כל עבודת כוכבים הכתובה בתורה - צ"ל אסור לאדם שיעשה שותפות עם הגוי שמא יתחייב לו שבועה, ונשבע בעבודה זרה שלו... כל עבודה זרה הכתובה בתורה
סג ע"ב - כל ליצנותא אסירא חוץ מליצנותא דעבודת כוכבים - צ"ל דעבודה זרה
סג ע"ב - שהיו משרתי עבודת כוכבים נותנים עיניהם בבעלי ממון... אומרים לו עבודת כוכבים חפץ בך... כל הזובח את בנו לעבודת כוכבים - שהיו כומרים נותנים עיניהם בבעלי ממון... אומרים לו עבודה זרה חפץ בך... כל הזובח את בנו לעבודה זרה
סג ע"ב למטה - יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש ולא עבדו עבודת כוכבים - צ"ל יודעין היו ישראל בעבודה זרה שאין בה ממש ולא עבדו עבודה זרה
סג ע"ב (שורה 3) רש"י ד"ה לא יגרום לאחרים - לעובדי כוכבים - צ"ל לגוים
סג ע"ב רש"י ד"ה בת בקלנבו - והיא נקראת על שם עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סג ע"ב רש"י ד"ה ראה אחת - כשיעור מהלך מאותה עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סג ע"ב רש"י ד"ה מרעיבים - עבודת כוכבים חפץ בך - צ"ל עבודה זרה
סג ע"ב רש"י ד"ה ואנשי בבל - ועשו להם עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סג ע"ב רש"י ד"ה אלא להתיר - על עבודת כוכבים לא תקפן יצרן - צ"ל עבודה זרה
סג ע"ב תוס' ד"ה שלא - דחדא מילתא היא שמשמיע שם עבודת כוכבים... א"נ משום עבודת כוכבים הכתובה בתורה - צ"ל דחדא מילתא היא שמשמיע שם עבודה זרה... א"נ משום עבודה זרה הכתובה בתורה
סג ע"ב תוס' ד"ה אסור - כדאמר בפ"ק דמס' ע"ג... ואע"פ שמה שמזכירין עמהם ש"ש וכוונתם לדבר אחר מ"מ אין זה שם עבודת כוכבים - צ"ל כדאמר בפ"ק דמס' ע"ז... ואע"פ שמה שמזכירין עמהם ש"ש וכוונתם לישו מ"מ אין זה שם עבודה זרה
סד ע"א (שורה 5) רש"י ד"ה (ובעו רחמי) - שימסר בידם יצר הרע של עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סד ע"א (שורה ראשונה מהרחבות) - רש"י ד"ה שימסור למולך - מוסרו ביד משרתי ע"ז - צ"ל הכומרים
סד ע"ב גמרא (שורה 1) עד שימסרנו למשרתי ע"ז - צ"ל עד שימסרנו לכומרין
סד ע"ב (שורה 2) - רש"י ד"ה ר' ינאי - דהך מסירה למשרתי עבודה זרה קאמר - צ"ל דהך מסירה לכומרים קאמר
סה ע"א למטה - מקטר לשד עובד עבודת כוכבים הוא - צ"ל עבודה זרה
סה ע"א (שורה 7 מלמטה) רש"י ד"ה עובד עבודת כוכבים הוא - ועובד עבודת כוכבים - צ"ל עובד עבודה זרה הוא - ועובד עבודה זרה
סה ע"א - תוס' ד"ה יצא - ודרך הש"ס בכמה מקומות כן - צ"ל תלמודא
סה ע"א - תוס' ד"ה הואיל (השני) - דבסתם עבודת כוכבים מאהבה ומיראה - תוס' ד"ה עבודה זרה
סה ע"ב באמצע - שאל טורנוסרופוס את רבי עקיבא - צ"ל שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא
סה ע"ב למעלה - רש"י ד"ה מתיב ר' זירא - דברים שהן כעובד עבודת כוכבים ודברים שאינן כעובד עבודת כוכבים למה נאמרה עובד עבודת כוכבים לומר לך מה עבודת כוכבים מיוחדת... אי מה עבודת כוכבים מיוחדת - צ"ל דברים שהן כעובד עבודה זרה ודברים שאינן כעובד עבודה זרה למה נאמרה עובד עבודה זרה לומר לך מה עבודה זרה מיוחדת... אי מה עבודה זרה מיוחדת
סה ע"ב (שורה 3 מהרחבות) - רש"י ד"ה מן חבריא - הנבראים ע"י החברים - צ"ל מן הנוצרים ע"י החברים
סז ע"א - אימא סיפא המדיח זה האומר נלך ונעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סז ע"א - היאך נניח את אלהינו שבשמים ונעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סז ע"א - מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו - צריך להוסיף כאן: וכן עשו לבן סטדא בלוד ותלאוהו בערב הפסח בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל סטדא בועל פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אלא אימא אמו סטדא אמו מרים מגדלא נשי הואי כדאמרי בפומבדיתא סטת דא מבעלה
סז ע"א - [מתני'] המדיח זה האומר נלך ונעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סז ע"א למטה - ואתה דנת ישראל מעובדי כוכבים - צ"ל מגוים
סז ע"א (אחרי המלה גמ') רש"י ד"ה הא נביא - לעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סז ע"א רש"י ד"ה מדיחי עיר הנדחת - זה האומר לרבים נלך ונעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סז ע"א (שורה ראשונה מהרחבות) רש"י ד"ה רבינא אמר - האומר לרבים נלך ונעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
סז ע"א - שורה 7 מלמטה, לפני המלה מתני', צריך להוסיף: בעל סטדא. בעל אמו סטדא שמו: סטת דא. על שם שזינתה קרי ליה הכי:
סז ע"א - תוס' ד"ה רבינא - ואין זו שיטת הש"ס - צ"ל התלמוד
סח ע"א רש"י ד"ה ולא חסרתי - לפי חכמתם שהיתה גדולה אין למודי עולה - צ"ל תלמודי
סח ע"ב - תוס' ד"ה קטן - דעובד כוכבים יורש את אביו... דקטן אית ליה זכייה מדאורייתא ה"מ ישראל אבל עובד כוכבים... אשת עובד כוכבים מעוברת שנתגיירה... ומשני מהו דתימא עובד כוכבים - צ"ל דגוי יורש את אביו... דקטן אית ליה זכייה מדאורייתא ה"מ ישראל אבל גוי... נכרית** מעוברת שנתגיירה... ומשני מהו דתימא גוי
ע ע"ב (שורה ראשונה מהרחבות) רש"י ד"ה אחריפו - אקדימו כמו חרפי ואפלי (ע"ג ד' עה.) אחריפו - צ"ל ע"ז
עא ע"ב באמצע - רש"י ד"ה עשה כן - בהיותו כותי - צ"ל בגויותו
עב ע"ב - תוס' ד"ה ישראל - ישראל ולא כותי בן ברית ולא מומר לעבודת כוכבים דמומרין לעבודת כוכבים היו** מורידין ולא מעלין - צ"ל ישראל ולא גוי בן ברית ולא משומד דמשומדין מורידין ולא מעלין
עג ע"א למעלה - ועובד עבודת כוכבים אין מצילין אותן בנפשן - צ"ל עבודה זרה
עג ע"א (שורה 3) רש"י ד"ה אבל הרודף אחר בהמה - והרוצה לעבוד עבודת כוכבים... ונקט נמי עבודת כוכבים - צ"ל והרוצה לעבוד עבודה זרה... ונקט נמי עבודה זרה
עג ע"א תוס' ד"ה ומה - מדאיצטריך למעוטי עובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
עג ע"ב - חד למעוטי עובד עבודת כוכבים... ולרבי שמעון בן יוחי דאמר עובד עבודת כוכבים ניתן... תיתי שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים... דאתיא שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים - צ"ל חד למעוטי עובד עבודה זרה... ולרבי שמעון בן יוחי דאמר עובד עבודה זרה ניתן... תיתי שבת מחילול חילול מעבודה זרה... דאתיא שבת מחילול חילול מעבודה זרה
עג ע"ב (שורה 6) - רש"י ד"ה חד למעוטי עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
עג ע"ב - רש"י ד"ה וחד למעוטי בהמה - דכיון דאמעיטא עבודת כוכבים... אלא בחילול חילול מעבודת כוכבים - צ"ל דכיון דאמעיטא עבודה זרה... אלא בחילול חילול מעבודה זרה
עג ע"ב - רש"י ד"ה במקפדת על פגמה - דלא חמיר מעבודת כוכבים - צ"ל מעבודה זרה
עג ע"ב תוס' ד"ה במפותה - והש"ס קאמר התם (ד' לח:) דמאן דאית ליה - צ"ל ותלמודא
עד ע"א באמצע - רשב"י אומר העובד עבודת כוכבים ניתן... ואתיא שבת בחילול חילול מעבודת כוכבים... חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים ועבודת כוכבים לא והא תניא אמר רבי ישמעאל מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודת כוכבים - צ"ל רשב"י אומר העובד עבודה זרה ניתן... ואתיא שבת בחילול חילול מעבודה זרה... חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ועבודה זרה לא והא תניא אמר רבי ישמעאל מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודה זרה
עד ע"א למטה - לא שנו אלא שלא בשעת גזרת המלכות אבל בשעת גזרת המלכות אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אפילו שלא בשעת גזרת מלכות - צ"ל לא שנו אלא שלא בשעת השמד אבל בשעת השמד אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אפילו שלא בשעת השמד [וצריך למחוק את ההערה למטה "להעביר את ישראל מדתם לעבודת כוכבים"]
עד ע"א (באמצע) - רש"י ד"ה סבר לה כאבוה - בעבודת כוכבים דעונשים מן הדין והדר יליף שבת בחלול חלול מעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה דעונשים מן הדין והדר יליף שבת בחלול חלול מעבודה זרה
עד ע"א רש"י ד"ה חוץ מעבודת כוכבים - צ"ל מעבודה זרה
עד ע"א רש"י ד"ה ואהבת את ה' אלהיך - משמע שלא תמירנו בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
עד ע"א שורה אחרונה - רש"י ד"ה ואפילו מצוה - שלא ירגילו העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
עד ע"א תוס' ד"ה קסבר - והא דאיצטריכא לעיל חד למעוטי עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
עד ע"ב באמצע - עכו"ם דאמר ליה להאי ישראל קטול אספסתא - צ"ל גוי
עד ע"ב (למעלה) רש"י ד"ה ערקתא דמסאנא - שאם דרך העובדי כוכבים לקשור כך - צ"ל הגוים
עד ע"ב רש"י ד"ה והא אסתר פרהסיא הואי - ונבעלה לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
עד ע"ב רש"י ד"ה הנאת עצמו - שאין העובד כוכבים - צ"ל הגוי
עד ע"ב - רש"י ד"ה היכי יהבינן להו - יום חג היה לפרסיים שנוטלין משרתי עבודת כוכבים אור מכל בית ובית ומעמידין בבית עבודת כוכבים... הלא חק עבודת כוכבים - צ"ל יום איד היה לפרסיים שנוטלין הכומרים אור מכל בית ובית ומעמידין בבית עבודה זרה... הלא חק עבודה זרה
עד ע"ב רש"י ד"ה אלא - הואיל והעכו"ם אינו מתכוין... ואף על פי שהעכו"ם אינו צריך לו אלא לחוק עבודת כוכבים - צ"ל הואיל והגוי אינו מתכוין... ואף על פי שהגוי אינו צריך לו אלא לחוק עבודה זרה
עד ע"ב רש"י ד"ה לקטול - האספסתא ולא לקטליה העכו"ם - צ"ל הגוי
עד ע"ב רש"י ד"ה שדי לנהרא - ואי פרהסיא הוא או שעת גזרת המלכות... בן נח מוזהר על עבודת כוכבים - צ"ל ואי פרהסיא הוא או שעת השמד... בן נח מוזהר על עבודה זרה
עד ע"ב רש"י ד"ה לדבר הזה - מאחר שקבל עליו נעמן שלא לעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
עד ע"ב תוס' ד"ה אפילו - לכאורה משמע דמנעליהם משונין משל עכו"ם... רצועות המנעל היו משונות משל עכו"ם דשל עכו"ם שחורות - צ"ל לכאורה משמע דמנעליהם משונין משל גוים... רצועות המנעל היו משונות משל גוים דשל גוים שחורות
עד ע"ב - תוס' ד"ה והא אסתר - דאין חייבין מיתה על בעילת עובד כוכבים משום דרחמנא אפקריה לזרעיה דעובד כוכבים... היה רוצה ר"ת להתיר בת ישראל שהמירה ובא עליה עובד כוכבים... למימר אחד לבועל בביאת עובד כוכבים... והקשה הר"ר יצחק ב"ר מרדכי דע"כ בביאת עכו"ם... גבי האשה שנחבשה בידי עכו"ם... לגבי בעלה לא חשיב' ביאת עובד כוכבים... דזרעיה דעובד כוכבים הוא דאפקריה רחמנא לענין חייס אבל ביאת דעובד כוכבים... דכותי מקנין על ידו... דבהך ביאה אסירה ליה לאפוקי עכו"ם דבלאו הכי אסירה ליה קמ"ל אלמא אפילו גבי עובד כוכבים... ואם היה כבר מקושה ועומד והעכו"ם - צ"ל דאין חייבין מיתה על בעילת גוי משום דרחמנא אפקריה לזרעיה דגוי... היה רוצה ר"ת להתיר בת ישראל שנשתמדה ובא עליה גוי... למימר אחד לבועל בביאת גוי... והקשה הר"ר יצחק ב"ר מרדכי דע"כ בביאת גוי... גבי האשה שנחבשה בידי גוים**... לגבי בעלה לא חשיב' ביאת גוי... דזרעיה דגוי הוא דאפקריה רחמנא לענין חייס אבל ביאת דגוי... דגוי מקנין על ידו... דבהך ביאה אסירה ליה לאפוקי גוי דבלאו הכי אסירה ליה קמ"ל אלמא אפילו גבי גוי... ואם היה כבר מקושה ועומד והגוים
עד ע"ב - תוס' ד"ה קטול - דאמר ליה עכו"ם לישראל קטיל אספסתא... במקום הנאת עצמן של עכו"ם - צ"ל דאמר ליה גוי לישראל קטיל אספסתא... במקום הנאת עצמן של גוים
עה ע"א רש"י ד"ה בצנעה - לא נצטוו לקדשו בתוך הכותים - צ"ל הגוים
עה ע"א תוס' ד"ה ואם - הני מילי ישראל אבל כותי לא - צ"ל גוי
עו ע"ב (שורה 5) - והמחזיר אבידה לכותי - צ"ל לגוי
עו ע"ב רש"י ד"ה - והמחזיר אבידה לכותי - השווה וחבר כותי לישראל ומראה בעצמו שהשבת אבדה אינה חשובה לו מצות בוראו שאף לכותי - צ"ל והמחזיר אבידה לגוי - השווה וחבר גוים** לישראל ומראה בעצמו שהשבת אבדה אינה חשובה לו מצות בוראו שאף לגוים**
עו ע"ב רש"י ד"ה רוה - עובדי כוכבים ששבעים - צ"ל אומות ששבעים
עו ע"ב - רש"י ד"ה ר"ע אומר אותו ואת שתיהן - מפרש ליה הש"ס - צ"ל תלמודא
עח ע"ב למטה - לעובד כוכבים והרג את ישראל - צ"ל לנכרי
עח ע"ב תוס' ד"ה לא - מתוך הסברא היה מדמה לעובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
עט ע"א באמצע - לעובד כוכבים והרג את ישראל - צ"ל לנכרי
עט ע"א - אילימא דאיכא תשעה כותים ואחד ישראל ביניהן תיפוק ליה דרובא כותים נינהו...דאיכא תשעה ישראל וכותי אחד ביניהן דהוה ליה כותי קבוע - צ"ל אילימא דאיכא תשעה גוים ואחד ישראל ביניהן תיפוק ליה דרובא גוים נינהו...דאיכא תשעה ישראל וגוי אחד ביניהן דהוה ליה גוי קבוע
עט ע"א רש"י ד"ה אמרי דבי ר' ינאי - לתוך חבורה של בני אדם כותים - צ"ל גוים
עט ע"א - רש"י ד"ה אי נמי פלגא ופלגא - כיון דמצי למימר לכותים - צ"ל לגוים
עט ע"א רש"י ד"ה לא צריכא - דפטור משום דהוה ליה כותי קבוע - צ"ל גוי
עט ע"א תוס' ד"ה וכל - בתשעה ישראלים וחד כותי - צ"ל גוי
עט ע"א תוס' ד"ה ומפקא (שורה 3 מלמטה) - מאי קשיא ליה וצריך לומר דודאי הש"ס - צ"ל תלמודא
עט ע"ב (בסוף המשנה) - אילו לא היתה סקילה חמורה לא נתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
עט ע"ב (למטה) - רש"י ד"ה לא נתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
פ ע"ב תוס' ד"ה עובר (שורה 11 מהרחבות) - וכן דרך הש"ס כשאין הדברים עיקר - צ"ל התלמוד
פ ע"ב תוס' ד"ה הוי - וי"ל דאפילו לא אתרו בהיותו נכרי - צ"ל בגיות
פא ע"א באמצע - ואל הגלולים נשא עיניו זו עבודת כוכבים בסקילה... ואל הגלולים נשא עיניו זו עבודת כוכבים דבסקילה - צ"ל ואל הגלולים נשא עיניו זו עבודה זרה בסקילה... ואל הגלולים נשא עיניו זו עבודה זרה דבסקילה
פא ע"ב - רש"י ד"ה ארמית - בת עובד כוכבים - צ"ל גויה
פב ע"א למעלה - בגדה יהודה זו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
פב ע"א - ובעל בת אל נכר זה הבא על הכותית... כל הבא על הכותית כאילו מתחתן בעבודת כוכבים... זה הבא על הכותית - צ"ל ובעל בת אל נכר זה הבא על הגויה... כל הבא על הגויה כאילו מתחתן בעבודה זרה... זה הבא על הגויה
פב ע"א - בית דינו של חשמונאי גזרו הבא על הכותית - צ"ל הגויה
פב ע"א - הבועל את כותית קנאין פוגעין בו - צ"ל ארמאית
פב ע"א רש"י ד"ה נדה - אף על פי שדם כותית כדם בהמה - צ"ל גויה
פב ע"א רש"י ד"ה עובדת כוכבים - צ"ל גויה
פב ע"א רש"י ד"ה אבל אישות - שסתם כותית מופקרת - צ"ל גויה
פב ע"א רש"י ד"ה ונתעלמה - שנאמר לו בסיני הבועל כותית - צ"ל ארמית
פב ע"א למטה - רש"י ד"ה שמואל אמר - שלא יראו הרואים וילמדו להתיר את כותית - צ"ל הגויה**
פב ע"א תוס' ד"ה ואידך - אין זונה אלא גיורת ומשוחררת וכ"ש כותית... דתפסי קידושי אבל כותית לא... ואסירה לכהן לאפוקי כותית דאסורה... בכהן הבא על כותית לוקה... שנזרעו בתוליה בישראל אבל כותית לא - צ"ל אין זונה אלא גיורת ומשוחררת וכ"ש גויה... דתפסי קידושי אבל גויה לא... ואסירה לכהן לאפוקי גויה דאסורה... בכהן הבא על גויה לוקה... שנזרעו בתוליה בישראל אבל גויה לא
פב ע"ב (שורה 2 מהרחבות) - אלא ויפלל מלמד כביכול שעשה פלילות - צ"ל אלא ויפלל מלמד שעשה פלילות
פב ע"ב - שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
פב ע"ב - שורה 3 מלמטה - והא בועל את הכותית - צ"ל והא בועל ארמית
פב ע"ב רש"י ד"ה אבי אמו (באמצע) - פוטיאל זה יתרו שפיטם עגלים לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
פג ע"ב למטה רש"י ד"ה בן נכר - כהן מומר לעבודת כוכבים שהוא ערל לב - צ"ל כהן משומד** שהוא ערל לב
פד ע"א תוס' ד"ה גמר - דקדשי עובדי כוכבים לא מועלין בהן דגמרינן חט חט מתרומה ובתרומה כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים - צ"ל דקדשי גוים לא מועלין בהן דגמרינן חט חט מתרומה ובתרומה כתיב בני ישראל ולא גוים
פד ע"ב למעלה - והמתנבא בשם עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
פד ע"ב תוס' ד"ה מאן (שורה 5 מלמטה) - ופלוגתא דמקלקל בחבורה דרבי יהודה ורבי שמעון קים ליה להש"ס - צ"ל לתלמודא
פה ע"א תוס' ד"ה מאן (מדף פד:) (שורה 3) - דמשמע ליה להש"ס דאתיא ככולי עלמא - צ"ל לתלמודא
פה ע"ב רש"י ד"ה גירי אריות הן - והרי הם כעובד כוכבים גמורים - צ"ל כגוים גמורים
פה ע"ב - רש"י ד"ה היינו דתנא עלה - ואילו דעובד כוכבים תנן שור של ישראל שנגח שור של עובד כוכבים פטור ושל עובד כוכבים שנגח - צ"ל ואילו דנכרי תנן שור של ישראל שנגח שור של נכרי פטור ושל נכרי שנגח
פה ע"ב - תוס' ד"ה ושורו - ושור של עובד כוכבים - צ"ל נכרי
פו ע"א - תוס' ד"ה מונמצא - ופטרינן עיר שרובה עובדי כוכבים - צ"ל גוים
פו ע"א תוס' ד"ה בני - בני ישראל סומכין ואין העובדי כוכבים סומכין... בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין... בני ישראל מניפין ואין העובדי כוכבים מניפין - צ"ל ישראל סומכין ואין הגוים סומכין... בני ישראל מעריכין ואין הגוים מעריכין... בני ישראל מניפין ואין הגוים מניפין
פו ע"ב - תוס' ד"ה גניבה (בסופו) - אי נמי הש"ס לא חש בטעמא דלפוסלו לעדות - צ"ל תלמודא
פז ע"ב - תוס' ד"ה רבי יהושע - כלומר עמדו למניין ולא ידע הש"ס - צ"ל תלמודא
פט ע"א במשנה באמצע - המתנבא בשם עבודת כוכבים ואומר כך אמרה עבודת כוכבים - צ"ל המתנבא בשם עבודה זרה ואומר כך אמרה עבודה זרה
פט ע"א - והמתנבא בשם עבודת כוכבים מיתתן בידי אדם... ואשר ידבר בשם אלהים אחרים זה המתנבא בשם עבודת כוכבים - צ"ל והמתנבא בשם עבודה זרה מיתתן בידי אדם... ואשר ידבר בשם אלהים אחרים זה המתנבא בשם עבודה זרה
פט ע"א למטה - המתנבא בשם עבודת כוכבים כגון נביאי הבעל - צ"ל עבודה זרה
פט ע"ב (למטה) רש"י ד"ה נביא שהדיח - שמתנבא בשם הקב"ה לעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
צ ע"א מלמעלה - מחלוקת בעוקר הגוף דעבודת כוכבים וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודת כוכבים... ואי סלקא דעתך בעבודת כוכבים עשה בעבודת כוכבים... מחלוקת בעוקר הגוף בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודת כוכבים... ובעבודת כוכבים אפילו אומר היום עיבדוה... והוא הדין לרבנן ובעבודת כוכבים... לעקור דבר מן התורה בין בעבודת כוכבים... ובעבודת כוכבים אפילו אומר היום עיבדוה... שמע לו חוץ מעבודת כוכבים... הגיע תורה לסוף דעתה של עבודת כוכבים - צ"ל מחלוקת בעוקר הגוף דעבודה זרה וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודה זרה... ואי סלקא דעתך בעבודה זרה עשה בעבודה זרה... מחלוקת בעוקר הגוף בין בעבודה זרה בין בשאר מצות וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודה זרה... ובעבודה זרה אפילו אומר היום עיבדוה... והוא הדין לרבנן ובעבודה זרה... לעקור דבר מן התורה בין בעבודה זרה... ובעבודה זרה אפילו אומר היום עיבדוה... שמע לו חוץ מעבודה זרה... הגיע תורה לסוף דעתה של עבודה זרה
צ ע"א (צד ימין שורה 1) רש"י ד"ה מחלוקת - בעוקר כל הגוף בעבודת כוכבים... לעקור כל מצות עבודת כוכבים - צ"ל בעוקר כל הגוף בעבודה זרה... לעקור כל מצות עבודה זרה
צ ע"א - (צד שמאל באמצע) רש"י ד"ה שתחילתו נביא אמת - כשיחזור להרשיע יאמר לעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
צ ע"ב (שורה 2 מהרחבות) - שאלו מינין את רבן גמליאל - צ"ל צדוקין
צ ע"ב - בדבר זה זייפתי ספרי מינים - צ"ל כותים
צ ע"ב (צד שמאל למטה) - רש"י ד"ה הכרת תכרת - בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
צ ע"ב רש"י ד"ה והלא כבר נאמר - בעבודת כוכבים את ה' הוא מגדף... מגדף היינו עובד עבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה את ה' הוא מגדף... מגדף היינו עובד עבודה זרה
צא ע"ב (שורה 3 מהרחבות) - כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים ועובדי כוכבים מאי בעו התם - צ"ל כאן בישראל כאן באומות העולם ואומות העולם מאי בעו התם
צא ע"ב (שורה 7 מהרחבות) - אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות - צ"ל מלכיות
צב ע"א (צד ימין באמצע) רש"י ד"ה חדא לטובה - ואחת לפורענות לעובדי כוכבים שנפרע מהן... נוקם ה' ובעל חמה לעכו"ם - צ"ל ואחת לפורענות לאומות העולם שנפרע מהן... נוקם ה' ובעל חמה לאומות העולם
צד ע"ב למטה - אף ממונם של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים - צ"ל אף ממונם של ישראל כיון שנפל ביד אומות העולם
צה ע"ב - היא אצבע שעתידה ליפרע מסנחריב - צ"ל היא אצבע שעתידה ליפרע מסנחריב הרשע
צו ע"א - רש"י ד"ה גרירתיה - אם אתה מחרך את הארמאי - צ"ל הגוי
צו ע"א - צד ימין באמצע - רש"י ד"ה טבא מליה - ר' יוחנן דמקרי בר נפחא בכולא הש"ס - צ"ל תלמודא
צו ע"ב צד ימין למטה - רש"י ד"ה גר תושב - וקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
צז ע"א - צד ימין למעלה - רש"י ד"ה מלחמות - בין עובדי כוכבים לישראל - צ"ל בין אומות העולם לישראל
צז ע"א - צד שמאל למטה - רש"י ד"ה ושני אלפים שנות המשיח - שלאחר שני אלפים תורה הוה דינו שיבא משיח ותכלה הגלות - צ"ל מלכות הרשעה
צז ע"ב למטה - חנם נמכרתם בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
צח ע"א צד ימין למטה - רש"י ד"ה אמגושי - ואיכא למאן דאמר גדופי עובדי כוכבים - צ"ל גדופי עובדי עבודה זרה**
צח ע"א שם רש"י ד"ה גזירפטי - שופטים עובדי כוכבים - צ"ל שופטי אומות העולם
צח ע"א (צד שמאל באמצע) - רש"י ד"ה בפתחא (דקרתא) - נראה למורי לא בפתח העיר ממש... דבאותו צד של גן עדן שכנגד פתח העיר - צ"ל נראה למורי לא בפתח רומי ממש... דבאותו צד של גן עדן שכנגד פתח רומי
צח ע"ב (שורה 5) - עד שתתפשט המלכות על ישראל - צ"ל עד שתתפשט המלכות הרשעה על ישראל
צח ע"ב צד ימין למעלה - רש"י ד"ה עד שתפשוט מלכות על ישראל - צ"ל עד שתפשוט מלכות הרשעה על ישראל
צח ע"ב צד ימין באמצע - רש"י ד"ה חבלו של משיח - פחדים וחבלים שיהיו בימיו מחיל העובדי כוכבים - צ"ל האומות
צח ע"ב צד ימין למטה - רש"י ד"ה מי שכל הגבורה שלו - בשעה שמעביר העובדי כוכבים - צ"ל האומות
צח ע"ב שם - רש"י ד"ה רהיט - נותן גדולתו לעובדי כוכבים... קשה לו לאבד עובדי כוכבים מפני ישראל - צ"ל נותן גדולתו לאומות העולם... קשה לו לאבד אומות העולם מפני ישראל
צח ע"ב צד שמאל למטה - רש"י ד"ה שאורה שלי הוא - אבל העובדי כוכבים - צ"ל האומות
צט ע"א למטה - רבי ישמעאל אומר זה העובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ק ע"ב - הקורא בספרים החיצונים תנא בספרי צדוקים - צ"ל מינין
ק ע"ב צד ימין למעלה רש"י ד"ה צדוקים - שכופרין באל חי - צ"ל מינים - גלחים
קא ע"א שורה 10 - עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים - צ"ל גוים
קא ע"ב למטה - אפילו למפלח לעבודת כוכבים... דגברא כירבעם פלח לעבודת כוכבים - צ"ל אפילו למפלח לעבודה זרה... דגברא כירבעם פלח לעבודה זרה
קא ע"ב צד ימין באמצע - רש"י ד"ה עשה מריבה בעם - הריבם אלו עם אלו בעסק עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
קא ע"ב צד שמאל למטה - רש"י ד"ה אמר לו רשע לצדיק - סלקא דעתך גברא כירבעם פלח לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
קב ע"א צד ימין למעלה - רש"י ד"ה ושחטה שטים העמיקו - עבודת כוכבים [בדפוסים מסוימים: עובדי כוכבים] על שם ששטים אחריה לשחוט לעבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה על שם ששטים אחריה לשחוט לעבודה זרה
קב ע"א (צד ימין באמצע) - רש"י ד"ה ואני מוסר לכולם - שחשו הם לכבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
קב ע"א - רש"י ד"ה שום דופי (צד ימין למטה) - גימגום בגמרא - צ"ל בתלמוד[ו]
קב ע"א רש"י ד"ה בתי אכזיב (שם) - לפיכך תהיו נמסרין לאכזב ביד עובדי כוכבים - צ"ל האומות
קב ע"ב - מאי טעמא קא פלחיתו לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
קב ע"ב - אחאב אח לשמים אב לעבודת כוכבים... אח לצרה יולד אב לעבודת כוכבים... שלא העמיד עליו אחאב עבודת כוכבים - צ"ל אחאב אח לשמים אב לעבודה זרה... אח לצרה יולד אב לעבודה זרה... שלא העמיד עליו אחאב עבודה זרה
קב ע"ב - לאו ס"ת דילמא עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
קב ע"ב - בכל יום היתה שוקלת שקלי זהב לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
קב ע"ב - שהיה קודר אזכרות וכותב עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
קב ע"ב (צד ימין באמצע) - רש"י ד"ה הוית נקוט - מפני יצר עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
קב ע"ב (צד ימין למטה) - רש"י ד"ה אב לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
קב ע"ב - צד שמאל - רש"י ד"ה ודילמא - מחמד עיניו היינו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
קב ע"ב - רש"י ד"ה לא ס"ד - ולא תאבה ואי עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
קב ע"ב - רש"י ד"ה וכותב שם עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
קג ע"א (שורה 2 מלמטה) - שלא יהא לך בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים - צריך להוסיף כאן: כגון ישו הנוצרי
קג ע"ב למטה - שחקק שם עבודת כוכבים על אמתו - צ"ל עבודה זרה
קג ע"ב - צד ימין למטה - רש"י ד"ה ולבסוף עשה - מנשה לאותו דמות - צ"ל צלם
קג ע"ב שם - רש"י ד"ה מלהשתרר עליו שני רעים - שכינה ודמות הפרצוף צ"ל - וצלם
קג ע"ב - צד שמאל באמצע - רש"י ד"ה שם עבודת כוכבים על גופו - צ"ל עבודה זרה על אמתו
קד ע"א (שורה ראשונה מהרחבות) - כל המזמן עובד כוכבים - צ"ל גוי
קה ע"א (שורה 3 מהשורות הרחבות ביותר) - בלעם הוא דלא אתי לעלמא דאתי הא אחריני אתו - צ"ל בלעם הוא דלא אתי לעלמא דאתי הא שאר גוים אחריני אתו
קה ע"א (שורה 5 מהרחבות) כל גוים שכחי אלהים אלו פושעי עובדי כוכבים - צ"ל כל גוים שכחי אלהים אלו אומות העולם**
קה ע"א צד שמאל - רש"י ד"ה מתניתין מני - כגון בלעם [ושכמותו] אבל אחריני אתו - צ"ל כגון בלעם וישו ושכמות' אבל אחריני אתו
קו ע"א - (אמר רשב"ל אוי מי שמחיה עצמו בשם אל) - צ"ל בסוגריים מרובעים ולא בסוגריים עגולים
קו ע"א (צד ימין באמצע) רש"י ד"ה שמחיה עצמו בשם אל - עושה עצמו אלוה כמו פרעה וחירם - המלים "כמו פרעה וחירם" צ"ל בתוך סוגריים עגולים
קו ע"ב - צד שמאל - רש"י ד"ה רבותא - כולהו תנויי בסדר נזיקין היה כל הגמרא שלהן - צ"ל התלמוד
קז ע"ב (שורה 7 מהשורות הרחבות) - לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים - צריך להוסיף כאן: ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לישו בשתי ידים
קז ע"ב - אמר רבי יוחנן גחזי ושלשה בניו - צריך להוסיף כאן: ר' יהושע בן פרחיה מאי היא כדקטלינהו ינאי מלכא לרבנן אזל רבי יהושע בן פרחיה וישו לאלכסנדריא של מצרים כי הוה שלמא שלח ליה שמעון בן שטח מיני ירושלים עיר הקדש ליכי אלכסנדריא של מצרים אחותי בעלי שרוי בתוכך ואנכי יושבת שוממה קם אתא ואתרמי ליה ההוא אושפיזא עבדו ליה יקרא טובא אמר כמה יפה אכסניא זו אמר ליה רבי עיניה טרוטות אמר ליה רשע בכך אתה עוסק אפיק ארבע מאות שיפורי ושמתיה אתא לקמיה כמה זימנין אמר ליה קבלן לא הוה קא משגח ביה יומא חד הוה קא קרי קרית שמע אתא לקמיה סבר לקבולי אחוי ליה בידיה הוא סבר מידחא דחי ליה אזל זקף לבינתא והשתחוה לה אמר ליה הדר בך אמר ליה כך מקובלני ממך כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה ואמר מר ישו כישף והסית והדיח את ישראל
קז ע"ב - לפני רש"י ד"ה יצר, צריך להוסיף: ינאי מלכא. כהן גדול הוה וקטל כולהו רבנן במסכת קדושין: שמעון בן שטח . אחי אשתו של ינאי המלך במסכת ברכות והוא לא ברח: טרוטות. עגולות: אחוי ליה. ר' יהושע בן פרחיה: בידיה. דלקבלוהי:
קט ע"א (שורה אחרונה מהצרות) - ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים... וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים... כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו... מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים - צ"ל ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודה זרה... וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודה זרה... כולם לשם עבודה זרה נתכוונו... מה להלן עבודה זרה אף כאן עבודה זרה
קט ע"א צד ימין למטה - רש"י ד"ה בבל ובורסיף - סימן רע לתורה - שמשכחין הלמוד - צ"ל התלמוד
קי ע"ב (שורה 5 מלמטה) - קטני בני רשעי עובדי כוכבים - צ"ל קטני בני רשעי אומות העולם
קי ע"ב - צד שמאל באמצע - רש"י ד"ה אבל קטני בני רשעי עובדי כוכבים - דוקא קאמר רשעי דאילו חסידי עובדי כוכבים - צ"ל אבל קטני בני רשעי אומות העולם - דוקא קאמר רשעי דאילו חסידי אומות העולם
קי ע"ב - רש"י ד"ה הכי גרסינן - אבל קטני רשעי עובדי כוכבים - צ"ל אומות העולם
קיא ע"א - צד ימין - רש"י ד"ה לא ניחא - שבעולם יהיו הגרים וחסידי עובדי כוכבים - צ"ל אומות העולם
קיא ע"ב צד שמאל - רש"י ד"ה בקרבך - שאם היתה עיר של ספר בין מחוז עובדי כוכבים - צ"ל גוים
קיב ע"א - צד ימין שורה 2 - רש"י ד"ה גרידי - וכן גריס רבי בכוליה הש"ס - צ"ל תלמודא
קיג ע"א - וההוא גברא אוקים ליה עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
קיג ע"א - למטה - רש"י ד"ה ולא שביק מיטרא - שאין מניחין לילך להשתחוות לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה

מכות

ה ע"ב רש"י ד"ה אראה בנחמה - לא אראה בנחמה וגמרא הפכו לברכה - צ"ל לא אראה בנחמה והתלמוד הפכו לברכה
ו ע"א תוס' ד"ה שמואל - דודאי מתחלה היה סבור הש"ס - צ"ל דודאי מתחלה היה סבור התלמוד
ז ע"ב - לכותי והרג את ישראל - צ"ל לנכרי והרג את ישראל
ט ע"א - אלמא גר תושב עובד כוכבים הוא - צ"ל אלמא גר תושב גוי הוא
ט ע"א - לפיכך גר ועובד כוכבים שהרגו נהרגין קתני גר דומיא דעובד כוכבים מה עובד כוכבים - צ"ל לפיכך גר וגוי שהרגו נהרגין קתני גר דומיא דגוי מה גוי
ט ע"א - כנעני ונמצא גר תושב - צ"ל גוי ונמצא גר תושב
ט ע"א רש"י ד"ה לפיכך - לפיכך גר תושב או עובד כוכבים שהרגו - צ"ל לפיכך גר תושב או גוי שהרגו
ט ע"א רש"י ד"ה מה עובד כוכבים ל"ש קטל בר מיניה - עובד כוכבים כמותו - צ"ל מה גוי ל"ש קטל בר מיניה - גוי כמותו
ט ע"א - תוס' ד"ה אלמא גר תושב עובד כוכבים הוא - אלמא גר תושב דינו כעובד כוכבים א"כ הוא הדין גר תושב לגר תושב מידי דהוה אעובד כוכבים לעובד כוכבים... מאי קאמר אלמא עובד כוכבים הוא אי עובד כוכבים - צ"ל אלמא גר תושב גוי הוא - אלמא גר תושב דינו כגוי א"כ הוא הדין גר תושב לגר תושב מידי דהוה אגוי לגוי... מאי קאמר אלמא גוי הוא אי גוי
ט ע"א תוס' ד"ה דרך עלייה - וא"ת אכתי לא הויא דומיא דעובד כוכבים דאפי' דרך ירידה נהרג וי"ל דמ"מ הוא דומיא דעובד כוכבים מה עובד כוכבים לא שנא בר מיניה ל"ש לאו בר מיניה כו' ובכך הוי סגי דומיא דעובד כוכבים - צ"ל וא"ת אכתי לא הויא דומיא דגוי דאפי' דרך ירידה נהרג וי"ל דמ"מ הוא דומיא דגוי מה גוי לא שנא בר מיניה ל"ש לאו בר מיניה כו' ובכך הוי סגי דומיא דגוי
יא ע"א רש"י ד"ה שכרה דוד. בגמרת ירושלמי צ"ל בתלמוד ירושלמי
יא ע"א רש"י ד"ה קפא תהומא. בגמרת ירושלמי צ"ל בתלמוד ירושלמי
יא ע"ב - תוס' ד"ה אמר אביי - שלא יגלה כלל מק"ו כדקאמר הש"ס - צ"ל שלא יגלה כלל מק"ו כדקאמר תלמודא
יב ע"א רש"י ד"ה שרו של רומי - סמאל שיברח לבצרה שבתחלה יפרע ממנו כשיגיע הקץ להחרב - צ"ל סמאל שיברח לבצרה שבתחלה יפרע ממנו כשיגיע קץ רומי להחרב
יב ע"ב רש"י ד"ה רב אשי - ומשום דבכולי גמרא שדינן נוף - צ"ל ומשום דבכולי תלמודא שדינן נוף
יב ע"ב תוס' ד"ה רב אשי (בסופו) - הקונטרס פירש אף אחר הנוף משום דבכולי הש"ס - צ"ל הקונטרס פירש אף אחר הנוף משום דבכולי תלמודא
יג ע"ב למטה - דאיתקש כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים - צ"ל דאיתקש כל התורה כולה לעבודה זרה מה עבודה זרה
יג ע"ב רש"י ד"ה נגמר מעיני - דכתיב בעבודת כוכבים - צ"ל דכתיב בעבודה זרה
יג ע"ב למטה רש"י ד"ה התם - לענין קרבן לעבודת כוכבים שנאמר בפרשת שלח לך אנשים אצל קרבן עבודת כוכבים תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה כאן הוקשו כל עבירות שבתורה בשגגתן לעבודת כוכבים לענין קרבן מה עבודת כוכבים - צ"ל לענין קרבן לעבודה זרה שנאמר בפרשת שלח לך אנשים אצל קרבן עבודה זרה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה כאן הוקשו כל עבירות שבתורה בשגגתן לעבודה זרה לענין קרבן מה עבודה זרה
יג ע"ב תוס' ד"ה מה עבודת כוכבים - הא מ"מ אינה דומיא דעבודת כוכבים - צ"ל מה עבודה זרה - הא מ"מ אינה דומיא דעבודה זרה
יד ע"א תוס' ד"ה לאפוקי הני - משום דבעינן דומיא דעבודת כוכבים... דהא לא הויא בכרת דומיא דעבודת כוכבים - צ"ל משום דבעינן דומיא דעבודה זרה... דהא לא הויא בכרת דומיא דעבודה זרה
טו ע"ב תוס' ד"ה מידי (בסופו) - להעדיפו משאר לאו הניתק לעשה שבש"ס - צ"ל להעדיפו משאר לאו הניתק לעשה שבתלמוד
טו ע"ב תוס' ד"ה במאי (בסופו) - והשתא לא מפרש הש"ס - צ"ל והשתא לא מפרש תלמודא
יז ע"ב תוס' ד"ה איסורא (סוף השורות הבינוניות) - לכ"נ לפרש דהש"ס לא פריך אלא מבכורים דמקדשי קדשים לא פריך הש"ס דהתם איכא אזהרה כמו שאפרש מבשר בשדה טרפה כדפי' הקונטרס בסמוך אבל מקדשים קלים לא פריך הש"ס - צ"ל לכ"נ לפרש דתלמודא לא פריך אלא מבכורים דמקדשי קדשים לא פריך תלמודא דהתם איכא אזהרה כמו שאפרש מבשר בשדה טרפה כדפי' הקונטרס בסמוך אבל מקדשים קלים לא פריך תלמודא
יח ע"א תוס' ד"ה איסורא (תחילת השליש התחתון של העמוד) - ואומר הר"י דקים ליה להש"ס - צ"ל ואומר הר"י דקים ליה לתלמודא
יט ע"א - תוס' ד"ה ואי (7 שורות מהסוף) - ובודאי היה להש"ס להשיב - צ"ל ובודאי היה לתלמוד להשיב
יט ע"א - תוס' ד"ה ואי (5 שורות מהסוף) - ומה שזקוק הש"ס להעמיד בבכור - צ"ל ומה שזקוק התלמוד להעמיד בבכור
יט ע"ב רש"י ד"ה ה"ג - וכשקבעוה כאן לא הספיקו לגומרה עד דאקשי גמרא - צ"ל וכשקבעוה כאן לא הספיקו לגומרה עד דאקשי תלמודא
יט ע"ב רש"י ד"ה כך הוא לשון הברייתא - והש"ס לא שביק ליה - צ"ל ותלמודא לא שביק ליה
כא ע"א למעלה - על עבודת כוכבים ביד חייב בכלי פטור - צ"ל על עבודה זרה ביד חייב בכלי פטור
כא ע"א באמצע - אינו חייב עד שיכתוב שם עבודת כוכבים - צ"ל אינו חייב עד שיכתוב שם עבודה זרה
כא ע"א למעלה רש"י ד"ה על עבודת כוכבים - דיש עבודת כוכבים - צ"ל על עבודה זרה - דיש עבודה זרה
כא ע"א רש"י ד"ה ביד חייב - דדרך עבודתה בכך ואפי' עבודת כוכבים - צ"ל דדרך עבודתה בכך ואפי' עבודה זרה
כא ע"א רש"י ד"ה והא איפכא כתיב - דבכלי דרך עבודה הוא לעבודת כוכבים - צ"ל דבכלי דרך עבודה הוא לעבודה זרה
כא ע"א רש"י ד"ה את השם - מפרש בגמרא דשם עבודת כוכבים - צ"ל מפרש בגמרא דשם עבודה זרה
כא ע"א רש"י ד"ה וכתובת קעקע לא תתנו בכם - עיקר חיובא משום שם עבודת כוכבים - צ"ל עיקר חיובא משום שם עבודה זרה
כא ע"א רש"י ד"ה בלורית - בפרק אין מעמידין בע"ז (דף כט) ת"ר עובד כוכבים - צ"ל בפרק אין מעמידין בע"ז (דף כט) ת"ר גוי
כא ע"א תוס' ד"ה על עבודת כוכבים - צ"ל על עבודה זרה
כג ע"א - כל המבזה את המועדים כאילו עובד עכו"ם - צ"ל כל המבזה את המועדים כאילו עובד ע"ז
כג ע"ב רש"י ד"ה והבאת מעשר - כדי שלא יקבלום הלוים שהיו עכו"ם - צ"ל כדי שלא יקבלום הלוים שהיו עובדים ע"ז
כד ע"א - כספו לא נתן בנשך אפילו ברבית עובד כוכבים - צ"ל כספו לא נתן בנשך אפילו ברבית גוי
כד ע"א למטה - הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים - צ"ל גוים הללו שמשתחוים לעצבים ומקטרים לאלילים
כד ע"א רש"י ד"ה נבזה בעיניו נמאס - שנמאס בעבודת כוכבים - צ"ל שנמאס בעבודה זרה
כד ע"א רש"י ד"ה ואפילו לעובד כוכבים - צ"ל ואפילו לגוי
כד ע"א רש"י ד"ה בשופר גדול וגו' - מלמד שלא יהו אבודים בין העובדי כוכבים - צ"ל מלמד שלא יהו אבודים בין הנכרים [ע"פ דפוס באזל]
כד ע"א רש"י ד"ה ומה לעוברי רצונו כך - שמשתחוים לעבודת כוכבים - צ"ל שמשתחוים לעבודה זרה

שבועות

ג ע"א תוס' ד"ה ועל הזקן שתים מכאן - אין הלכה כרב אדא דסתמא דהש"ס - צ"ל דתלמודא
ג ע"א תוס' ד"ה אי ר' ישמעאל הא אמר אין חייב כו' - ר' ישמעאל כרבי ורבי כר' ישמעאל אע"ג דגמ' - צ"ל דתלמודא
ד ע"א תוס' ד"ה רבי עקיבא נמי ולמלקות - לאו שאין בו מעשה לוקין עליו כדאמר הגמ' - צ"ל תלמודא
ד ע"ב תוס' ד"ה ר"ע דמחייב - דר"ע ידרוש גבי שבועות בפרט וכלל ופרט דכה"ג דריש גמ' - צ"ל תלמוד
ה ע"ב תוס' ד"ה רבא אמר (השני) - דתנא הכנסה הוצאה קרי לה דהש"ס לא היה קובע... משמע מוצאות ומבואות דהיינו רשויות והש"ס קבעה כאן - צ"ל דתנא הכנסה הוצאה קרי לה דהתלמוד לא היה קובע... משמע מוצאות ומבואות דהיינו רשויות והתלמוד קבעה כאן
ה ע"ב תוס' ד"ה שאת כצמר לבן - הש"ס - צ"ל התלמוד
ט ע"א גמ' - שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח - צ"ל שעיר זה יהא כפרה עלי** שמיעטתי את הירח
ט ע"א תוס' ד"ה אלא פעם אחת בשנה - לא בעי ידיעה בתחלה כו' ופשיטא ליה להש"ס - צ"ל לתלמודא
ט ע"ב תוס' ד"ה אבל חטא - מכפרים רגלים ור"ח לא מסתבר ליה להש"ס - צ"ל לתלמודא
יא ע"ב תוס' ד"ה אי הכי נשחטה - שאני פרה דקדשי בדק הבית היא וסתמא דהש"ס - צ"ל דתלמודא
יב ע"א תוס' ד"ה אשם שמתו בעליו - כל שבחטאת מתה באשם קרב עולה והש"ס - צ"ל ותלמודא
יד ע"ב רש"י ד"ה ה"ג אמר רב פפא - אם מפני שנוי הטעם אין דרך הש"ס - צ"ל התלמוד
טז ע"ב - תוס' ד"ה או אידי ואידי - מדאיקרי משכן מקדש ומקדש משכן ושמא קים ליה להש"ס - צ"ל לתלמודא
יט ע"ב תוס' ד"ה שבועות שתים, ורמינהי שבועה שאוכל לך -שאוכל לך והכא קתני שבועה דרך הגמרא - צ"ל [התלמוד]
כא ע"ב תוס' ד"ה ומה ראית מסתברא כו' - למעוטי אכלתי ולא אכלתי ואין ומה ראית שבגמרא - צ"ל שבתלמוד
כד ע"א תוס' ד"ה אלא כדרבא כו' - דלא הוי בכלל לשון אכילה וצ"ל כדמשני הש"ס - צ"ל תלמודא
כה ע"א תוס' ד"ה ושמואל דאמר כר' ישמעאל - דאין זה מדברי שמואל אלא הש"ס מפרש כן אליביה וכענין זה יש בכמה מקומות בש"ס - צ"ל דאין זה מדברי שמואל אלא התלמוד מפרש כן אליביה וכענין זה יש בכמה מקומות בתלמוד
כה ע"ב רש"י ד"ה כי פליגי אליבא דרבנן - וכל מקום שיש לשון זה בגמרא - צ"ל בתלמוד
כו ע"ב תוס' ד"ה ואי דלא ידע אנוס הוא - וי"ל דשמא פשיטא ליה להש"ס - צ"ל לתלמוד
כז ע"א תוס' ד"ה דלמא בדבר מצוה כתיבי (הראשון) - ולימא דמיעט דבר הרשות אלא פשיטא ליה להש"ס - צ"ל לתלמודא
כז ע"ב תוס' ד"ה הכי השתא התם איתא לשניה כו' - מ"מ אי משכחת רווחא חיילא כדרבא אלא הש"ס - צ"ל תלמודא
כט ע"א גמ' - לאו משום דמסקי אדעתייהו עבודת כוכבים לא משום דעבודת כוכבים נמי איקרי אלוה... קיימו כל התורה כולה עבודת כוכבים דאמר מר חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה - צ"ל לאו משום דמסקי אדעתייהו עבודה זרה לא משום דעבודה זרה נמי איקרי אלוה... קיימו כל התורה כולה עבודה זרה דאמר מר חמורה עבודה זרה שכל הכופר בה
כט ע"א רש"י ד"ה לאו משום דמסקי אדעתייהו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
כט ע"א רש"י ד"ה משום דעבודת כוכבים - צ"ל דעבודה זרה
כט ע"א רש"י ד"ה חמורה עבודת כוכבים כו' - דכתיב גבי עבודת כוכבים - צ"ל חמורה עבודה זרה כו' - דכתיב גבי עבודה זרה
כט ע"א תוס' ד"ה כשהשביע משה את ישראל - כמו שהיה ירא שיעבדו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
כט ע"א תוס' ד"ה דעבודת כוכבים - צ"ל דעבודה זרה
כט ע"א תוס' ד"ה מצות ציצית - הא דשבק עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
כט ע"ב תוס' ד"ה שבועת העדות נוהגת באנשים - לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים לפניהם ולא לפני הדיוטות וי"ל דקרא איירי בתרוייהו בדיינים ובנידונים וממעט עובדי כוכבים והדיוטות - צ"ל לפניהם ולא לפני גוים לפניהם ולא לפני הדיוטות וי"ל דקרא איירי בתרוייהו בדיינים ובנידונים וממעט גוים והדיוטות
לא ע"א תוס' ד"ה ורואה זכות לעני שלא ישתוק - בפ"ק דסנהדרין (דף ו:) נפקא לן מלא תגורו וכן דרך [הש"ס] - צ"ל [התלמוד]
לג ע"א רש"י ד"ה ורבנן דהתם כמאן סבירא להו - הש"ס - צ"ל תלמודא
לג ע"א תוס' ד"ה הא קיימא שניה אמר רבינא כו' - היכא דקיימי עדים קמן ס"ל להש"ס - צ"ל לתלמודא
לג ע"ב תוס' ד"ה היכא דלא כפריה כתבינן - המשביע עדי קרקע חייב והא דלא משני הש"ס - צ"ל תלמודא
לד ע"א גמ' - מי לא בעי מידע אם עובד כוכבים - צ"ל גוי
לה ע"ב גמ' - שונאי ישראל איכא שונאי עובדי כוכבים - צ"ל אומות העולם
מ ע"א רש"י ד"ה מכלל דפליג עליה ר"ל - בעיא הוא דקא בעי גמרא - צ"ל תלמודא
מ ע"ב תוס' ד"ה לימוד ערוך - צ"ל תלמוד ערוך
מא ע"א - תוס' ד"ה ולמר בר רב אשי - ובסדר תנאים ואמוראים דהלכתא כמר בר רב אשי בכוליה הש"ס בר ממיפך שבועה... ור"ח נמי פסיק דהלכתא כותיה בכל הש"ס בר ממיפך שבועה - צ"ל ובסדר תנאים ואמוראים דהלכתא כמר בר רב אשי בכוליה תלמודא בר ממיפך שבועה... ור"ח נמי פסיק דהלכתא כותיה בכל התלמוד בר ממיפך שבועה
מא ע"ב גמ' - אנא ורב ששת דתנינא הלכתא וספרא וספרי ותוספתא וכולא גמרא - צ"ל תלמודא
מא ע"ב תוס' ד"ה תיובתא דשמואל - בדברי רבי יהודה בן בתירא ועוד יש לתמוה לגמרא - צ"ל תלמוד**
מד ע"א תוס' ד"ה שומר - ודייק סתמא דהש"ס ה"ד אי דמינטרא פשיטא... דעיקר קרא לא אתא אלא כדרבי אלעזר כדמסיק הש"ס בפרק אלו מציאות... יש להוכיח דהלכה כרבה כדמסיק הש"ס בהאומנין... דאי לאו הכי ישראל שהלוה לעכו"ם על חמצו... דאיצטריך דרבי יצחק לאסור חמצו של עכו"ם הממושכן ביד ישראל דפרוטה דרב יוסף לא שייך בעכו"ם דליכא מצוה ועוד דאפי' שומר שכר גמור לעכו"ם לא מחייב דגבי שומרים כתיב רעהו ואיכא למעוטי עכו"ם כמו הקדש - צ"ל ודייק סתמא דתלמודא ה"ד אי דמינטרא פשיטא... דעיקר קרא לא אתא אלא כדרבי אלעזר כדמסיק תלמוד בפרק אלו מציאות... יש להוכיח דהלכה כרבה כדמסיק תלמודא בהאומנין... דאי לאו הכי ישראל שהלוה לנכרי על חמצו... דאיצטריך דרבי יצחק לאסור חמצו של גוי הממושכן ביד ישראל דפרוטה דרב יוסף לא שייך בגוי דליכא מצוה ועוד דאפי' שומר שכר גמור לגוי לא מחייב דגבי שומרים כתיב רעהו ואיכא למעוטי גוי כמו הקדש
מז ע"א תוס' ד"ה הלכתא מאי א"ל לא ידענא - אלמא מספקא ליה והא רב נחמן כו' ידע הש"ס - צ"ל תלמודא
מז ע"ב - תוס' בראש העמוד - אבל קצת קשה דמנא ליה להש"ס - צ"ל לתלמודא
מח ע"ב רש"י ד"ה הבו דלא להוסיף עלה - אל תלמדו ממנה המחויב שבועה אחרת ומפרש הש"ס - צ"ל תלמודא

הוריות

ב ע"א למטה - מעם הארץ בעשותה פרט למומר - צ"ל למשומד
ב ע"א צד שמאל למעלה רש"י ד"ה פרט למומר - צ"ל למשומד
ב ע"א צד שמאל למעלה רש"י ד"ה ר"ש בן יוסי - ומומר לא שב מידיעתו... ואמר לקמן בפ"ב מומר שאכל - צ"ל ומשומד לא שב מידיעתו... ואמר לקמן בפ"ב משומד שאכל
ג ע"א למטה - מיעוט בחלב ומיעוט בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
ג ע"א - צד שמאל למטה - רש"י ד"ה ומיעוט בתרא בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
ג ע"ב למטה - אין עבודת כוכבים בתורה - צ"ל עבודה זרה
ג ע"ב למטה - יש עבודת כוכבי' בתור' אבל המשתחוה פטור - צ"ל עבודה זרה
ג ע"ב - פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ג ע"ב צד ימין למעלה - רש"י ד"ה הכי משמע - והכי כתוב בספרים במס' עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ג ע"ב צד שמאל למעלה - רש"י ד"ה מיתיבי - כגון שהורו ב"ד בעבודת כוכבים... כדי ליקח פר ושעירי עבודת כוכבים של צבור - צ"ל כגון שהורו ב"ד בעבודה זרה... כדי ליקח פר ושעירי עבודה זרה של צבור
ג ע"ב רש"י ד"ה בתחלה - מעות לקנות מהם פר ושעירי עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ד ע"א - אין עבודת כוכבים בתורה - צ"ל עבודה זרה
ד ע"א באמצע - פטור יש עבודת כוכבים בתורה אבל המשתחוה פטור - צ"ל עבודה זרה
ד ע"א למטה - תנן יש עבודת כוכבים בתורה אבל המשתחוה פטור - צ"ל עבודה זרה
ד ע"א צד ימין למטה - רש"י ד"ה חזקיה אמר - מכל מצות של עבודת כוכבים... ולא כל מצות דנדה ודעבודת כוכבים - צ"ל מכל מצות של עבודה זרה... ולא כל מצות דנדה ודעבודה זרה
ד ע"א צד שמאל למעלה - רש"י ד"ה מצות תרתי משמע - כגון נדה שבת ועבודת כוכבים... חד מהני או שבת או עבודת כוכבים - צ"ל כגון נדה שבת ועבודה זרה... חד מהני או שבת או עבודה זרה
ד ע"א צד שמאל למעלה רש"י ד"ה אמר ר"נ בר יצחק - או אחת מכל מצות דעבודת כוכבים... והוא הדין לעבודת כוכבים - צ"ל או אחת מכל מצות דעבודה זרה... והוא הדין לעבודה זרה
ד ע"ב למעלה - ת"ש: יש עבודת כוכבים בתורה אבל המשתחוה פטור - צ"ל עבודה זרה
ד ע"ב באמצע - ובעבודת כוכבים אפילו אמר היום עובדה - צ"ל ובעבודה זרה
ד ע"ב למטה - ובעבודת כוכבים מביאין פר ושעיר - צ"ל ובעבודה זרה
ד ע"ב שורה אחרונה - ובעבודת כוכבים מביאין י"ב פרים - צ"ל ובעבודה זרה
ד ע"ב - צד ימין באמצע - רש"י ד"ה ובעבודת כוכבים - ובטול מקצת דעבודת כוכבים חייב... ובעבודת כוכבי' הוא דכתיב - צ"ל ובעבודה זרה - ובטול מקצת דעבודה זרה חייב... ובעבודה זרה הוא דכתיב
ד ע"ב צד שמאל למטה - רש"י ד"ה בעבודת כוכבים ב"ד מביאין - דבעבוד' כוכבים בהוראה... דהיינו בעבודת כוכבים כדאמר לקמן... הוי אומר זה עבוד' כוכבי' - צ"ל בעבודה זרה ב"ד מביאין - דבעבודה זרה בהוראה... דהיינו בעבודה זרה כדאמר לקמן... הוי אומר זה עבודה זרה
ה ע"א שורה 1 - ובעבודת כוכבים שלשה עשר פרים - צ"ל ובעבודה זרה
ה ע"א למעלה - ובעבודת כוכבים מביאין פר ושעיר - צ"ל ובעבודה זרה
ה ע"א למעלה - ובעבודת כוכבים ח' פרים וח' שעירים - צ"ל ובעבודה זרה
ה ע"א צד שמאל למטה - רש"י ד"ה ור"ש בן אלעזר מ"ט - דכתיב בהוראה דעבודת כוכבים - צ"ל דעבודה זרה
ה ע"ב למעלה - הני קראי בעבודת כוכבים הוא דכתיבי - צ"ל בעבודה זרה
ה ע"ב - צד ימין באמצע - רש"י ד"ה ילפינן מעיני מעיני - כתיב הכא מעיני הקהל וכתיב בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
ו ע"א למעלה - על עבודת כוכבים הביאום - צ"ל עבודה זרה
ו ע"א למעלה - על עבודת כוכבים שעשו בימי צדקיהו - צ"ל עבודה זרה
ו ע"א צד ימין למעלה - רש"י ד"ה אף - שעירי עבודת כוכבים דצבור דאמר רב יהודה על עבודת כוכבים הביאום - צ"ל שעירי עבודה זרה דצבור דאמר רב יהודה על עבודה זרה הביאום
ז ע"א - למעלה - נשיא מביא שעירה בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
ז ע"א - שם - ומשיח מביא שעירה בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
ז ע"א באמצע - ולא בעבודת כוכבים עד שיורו לבטל מקצת - צ"ל בעבודה זרה
ז ע"א - צד ימין למעלה - רש"י ד"ה נשיא - משיח מביאין שעירה בעבודת כוכבים דכתיב בפרשת שלח לך אנשים בעבודת כוכבים - צ"ל משיח מביאין שעירה בעבודה זרה דכתיב בפרשת שלח לך אנשים בעבודה זרה
ז ע"א צד שמאל למעלה - רש"י ד"ה הורה - ב"ד בחלב והוא בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
ז ע"א צד שמאל באמצע - רש"י ד"ה ולא בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה**
ז ע"ב למעלה - פשיטא הוא בחלב והן בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
ז ע"ב שם - וכל שכן הוא בעבודת כוכבים והן בחלב - צ"ל בעבודה זרה
ז ע"ב באמצע - ולא בעבודת כוכבים כו' מנלן דתנו רבנן לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון - צ"ל ולא בעבודה זרה כו' מנלן דתנו רבנן לפי שיצאה עבודה זרה לדון
ז ע"ב - ולא בעבודת כוכבים אין חייבין אלא על העלם דבר - צ"ל בעבודה זרה
ז ע"ב - ולא בעבודת כוכבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה מנלן דת"ר לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה - צ"ל ולא בעבודה זרה אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה מנלן דת"ר לפי שיצאה עבודה זרה לדון בעצמה
ז ע"ב - למטה - ואילו משיח בעבודת כוכבים לא קתני מתניתין מני רבי היא דתניא משיח בעבודת כוכבים - צ"ל ואילו משיח בעבודה זרה לא קתני מתניתין מני רבי היא דתניא משיח בעבודה זרה
ז ע"ב צד ימין למעלה - רש"י ד"ה בטעמייהו - בפסוקים דחלב ועבודת כוכבים מתרי קראי נפקי - צ"ל ועבודה זרה
ז ע"ב צד ימין למעלה רש"י ד"ה וחלוקין בקרבנות - דב"ד מייתי שעיר אעבודת כוכבים והוא לא מייתי שעיר - צ"ל אעבודה זרה**
ז ע"ב צד ימין למעלה רש"י ד"ה דהוא שעירה - לחודיה דכתיב בעבודת כוכבים בפרשת שלח - צ"ל בעבודה זרה
ז ע"ב צד ימין למטה רש"י ד"ה לפי שיצאה עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ז ע"ב צד ימין למטה רש"י ד"ה נאמר כאן - בעבודת כוכבים מעיני והיה אם מעיני העדה - צ"ל בעבודה זרה
ז ע"ב צד ימין למטה רש"י ד"ה מה להלן ב"ד - ובעבודת כוכבים לא כתיב ב"ד - צ"ל ובעבודה זרה
ז ע"ב צד שמאל למעלה רש"י ד"ה ואילו משיח בעבודת כוכבים לא קתני - דקתני ולא בעבודת כוכבים אין חייבים... מכלל דמשיח בעבודת כוכבים חייב בשגגת מעשה - צ"ל ואילו משיח בעבודה זרה לא קתני - דקתני ולא בעבודה זרה אין חייבים... מכלל דמשיח בעבודה זרה חייב בשגגת מעשה
ז ע"ב צד שמאל למעלה רש"י ד"ה מתני' מני - דתניא משיח בעבודת כוכבים ר' אומר בשגגת מעשה - צ"ל בעבודה זרה
ז ע"ב - צד שמאל באמצע רש"י ד"ה ותסברא - דעבוד' כוכבי' דקתני ולא בעבוד' כוכבים אלא על... קי"ל דמשיח נמי בעבודת כוכבים - צ"ל דעבודה זרה דקתני ולא בעבודה זרה אלא על... קי"ל דמשיח נמי בעבודה זרה
ז ע"ב - צד שמאל באמצע רש"י ד"ה אלא תנא בהא - והוא הדין בעבודת כוכבים דמשיח כצבור דאינו חייב בעבודת כוכבים אלא בדבר - צ"ל והוא הדין בעבודה זרה דמשיח כצבור דאינו חייב בעבודה זרה אלא בדבר
ז ע"ב - צד שמאל באמצע רש"י ד"ה הכא נמי - והוא הדין לעבודת כוכבים דמשיח כצבור כי היכי דאין ב"ד חייבין על עבודת כוכבים - צ"ל והוא הדין לעבודה זרה דמשיח כצבור כי היכי דאין ב"ד חייבין על עבודה זרה
ח ע"א למעלה - (יצא משיח שאין כל חטאו בשגגה אלא בעבודת כוכבים ולא בשאר מצות אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה) ורבנן מי שחטאו בשגגה יצא משיח שאין חטאו בשגגה לא בעבודת כוכבים - צ"ל (יצא משיח שאין כל חטאו בשגגה אלא בעבודה זרה ולא בשאר מצות אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה) ורבנן מי שחטאו בשגגה יצא משיח שאין חטאו בשגגה לא בעבודה זרה
ח ע"א למעלה - ולא בעבודת כוכבים עד שיורו על דבר שזדונו כרת - צ"ל בעבודה זרה
ח ע"א באמצע - ולא בעבודת כוכבים עד שיורו בעבודת כוכבים מנלן דת"ר לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה - צ"ל ולא בעבודה זרה עד שיורו בעבודה זרה מנלן דת"ר לפי שיצאה עבודה זרה לדון בעצמה
ח ע"א - הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים שחייבין - צ"ל הוקשה כל התורה כולה לעבודה זרה מה עבודה זרה שחייבין
ח ע"א - יחיד נשיא ומשיח בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות - צ"ל בעבודה זרה
ח ע"א למטה - ושעיר לחטאת צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתו - צ"ל בעבודה זרה
ח ע"א למטה - הני קראי בעבודת כוכבים הוא דכתיבי - צ"ל בעבודה זרה
ח ע"א למטה - מצוה שהיא שקולה ככל המצות הוי אומר זו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ח ע"א למטה - הוי אומר זו עבודת כוכבים דתנא רבי ישמעאל - צ"ל עבודה זרה
ח ע"א - צד ימין למעלה רש"י ד"ה ושוין - והא לרבי חטאו בעבודת כוכבים בשגגה הוא דהא תניא לעיל משיח בעבודת כוכבים... שאין כל חטאו בשגגה דבעבודת כוכבים בלבד - צ"ל והא לרבי חטאו בעבודה זרה בשגגה הוא דהא תניא לעיל משיח בעבודה זרה... שאין כל חטאו בשגגה דבעבודה זרה בלבד
ח ע"א - צד ימין למעלה רש"י ד"ה ורבנן - לא בעבודת כוכבים ולא בשאר מצות - צ"ל בעבודה זרה
ח ע"א - צד ימין למטה רש"י ד"ה לפי שיצאה עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ח ע"א - צד שמאל למעלה רש"י ד"ה תורה אחת יהיה לכם - בעבודת כוכבים משתעי קרא דתניא בסיפרי ר"ש אומר בעבודת כוכבים הכתוב מדבר - צ"ל בעבודה זרה משתעי קרא דתניא בסיפרי ר"ש אומר בעבודה זרה הכתוב מדבר
ח ע"א - צד שמאל למעלה רש"י ד"ה מה עבודת כוכבים שחייבין - צ"ל עבודה זרה
ח ע"א - צד שמאל למעלה רש"י ד"ה אשכחן יחיד ונשיא ומשיח בין בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
ח ע"א - צד שמאל למעלה רש"י ד"ה צבור מנלן - בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות דגבי יחיד הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים... ועל שגגתו חטאת בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות - צ"ל בין בעבודה זרה בין בשאר מצות דגבי יחיד הוקשה כל התורה כולה לעבודה זרה... ועל שגגתו חטאת בין בעבודה זרה בין בשאר מצות
ח ע"א - צד שמאל באמצע רש"י ד"ה יכול נחלוק - דקרבן צבור בעבודת כוכבים - צ"ל בעבודה זרה
ח ע"א צד שמאל למטה רש"י ד"ה ולא תעשו... זו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ח ע"א צד שמאל למטה רש"י ד"ה איזו היא... זו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ח ע"ב למעלה - מצוה שהיא נאמרה בתחלה הוי אומר זו עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ח ע"ב צד ימין למעלה רש"י ד"ה למן היום וגו' - דזו עבודת כוכבים ומנין שזו עבודת כוכבים... הוי אומר זו עבודת כוכבים דכתיב בתחילת עשרת הדברות אנכי ולא יהיה לך דהיינו עבודת כוכבים - צ"ל דזו עבודה זרה ומנין שזו עבודה זרה... הוי אומר זו עבודה זרה דכתיב בתחילת עשרת הדברות אנכי ולא יהיה לך דהיינו עבודה זרה
ח ע"ב צד ימין למעלה רש"י ד"ה י' מצות - אלמא עבודת כוכבים לא נאמרה תחלה - צ"ל עבודה זרה
ט ע"א באמצע - ובעבודת כוכבים היחיד והנשיא והמשיח מביאין שעירה - צ"ל ובעבודה זרה
ט ע"א צד שמאל באמצע - ובעבודת כוכבים יחיד ונשיא ומשיח מביאים שעירה - דכתיב בפרשת שלח לך בעבודת כוכבים ואם נפש - צ"ל ובעבודה זרה יחיד ונשיא ומשיח מביאים שעירה - דכתיב בפרשת שלח לך בעבודה זרה** ואם נפש
יא ע"א - חלב והפריש קרבן והמיר וחזר בו - צ"ל נשתמד
יא ע"א - מומר לאו בר אתויי קרבן הוא - צ"ל משומד
יא ע"א - למטה - מעם הארץ פרט למומר... מומר לאכול חלב ומביא קרבן על הדם איכא בינייהו מ"ס כיון דמומר לאכול חלב לדם נמי מומר הוי ומ"ס לדם... דכולי עלמא מומר לאכול חלב לא הוי מומר לדם אלא הכא באוכל... דלתאבון אכיל במזיד מומר הוא... לא אכל דאיסורא לאו מומר הוא תנו רבנן אכל חלב זהו מומר ואיזהו מומר אכל נבילות וטריפות... אכל חלב זהו מומר ואיזהו מומר אוכל נבילות כו' מאי קאמר... לתאבון הרי זה מומר להכעיס הרי זה צדוקי ואיזהו מומר דבסתמו צדוקי הוי אומר אוכל... מדאורייתא הוי מומר דרבנן לא הוי מומר ומר סבר כלאים כיון דמפרסם אסוריה אפי' בדרבנן הוי מומר פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר לתאבון מומר להכעיס צדוקי וחד אמר להכעיס נמי מומר אלא איזהו צדוקי כל העובד עבודת כוכבים מיתיבי אכל פרעוש אחד או יתוש אחד ה"ז מומר והא הכא דלהכעיס הוא וקא קרי ליה מומר התם - צ"ל מעם הארץ פרט למשומד... משומד לאכול חלב ומביא קרבן על הדם איכא בינייהו מ"ס כיון דמשומד לאכול חלב לדם נמי משומד הוי ומ"ס לדם... דכולי עלמא משומד לאכול חלב לא הוי משומד לדם אלא הכא באוכל... דלתאבון אכיל במזיד משומד הוא... לא אכל דאיסורא לאו משומד הוא תנו רבנן אכל חלב זהו משומד ואיזהו משומד אכל נבילות וטריפות... אכל חלב זהו משומד ואיזהו משומד אוכל נבילות כו' מאי קאמר... לתאבון הרי זה משומד להכעיס הרי זה מין ואיזהו משומד דבסתמו מין הוי אומר אוכל... מדאורייתא הוי משומד דרבנן לא הוי משומד ומר סבר כלאים כיון דמפרסם אסוריה אפי' בדרבנן הוי משומד פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר לתאבון משומד להכעיס מין וחד אמר להכעיס נמי משומד אלא איזהו מין כל העובד עבודה זרה מיתיבי אכל פרעוש אחד או יתוש אחד ה"ז משומד והא הכא דלהכעיס הוא וקא קרי ליה משומד התם
יא ע"א צד שמאל למעלה רש"י ד"ה פרט למומר - צ"ל למשומד
יא ע"א צד שמאל למעלה רש"י ד"ה אלא הכא - כיון דלתאבון אכיל במזיד מומר הוא... שב מידיעתו קרינא ביה ולא מומר הוא - צ"ל כיון דלתאבון אכיל במזיד משומד הוא... שב מידיעתו קרינא ביה ולא משומד הוא
יא ע"א צד שמאל באמצע רש"י ד"ה קתני - אכל חלב שחוטה זה מומר והדר תני איזהו מומר מאי קאמר - צ"ל אכל חלב שחוטה זה משומד והדר תני איזהו משומד מאי קאמר
יא ע"א צד שמאל באמצע רש"י ד"ה הרי זה צדוקי - ושחיטתו לעבודת כוכבים - צ"ל הרי זה מין - ומורידין אותו לבור ושחיטתו לעבודה זרה
יא ע"א צד שמאל באמצע רש"י ד"ה ר' יוסי בר רבי יהודה אומר אף הלובש כלאים - הרי זה מומר - צ"ל משומד
יא ע"א צד שמאל באמצע רש"י ד"ה מאי איכא - דאמר ת"ק אכל חלב הרי זה מומר - צ"ל משומד
יא ע"א צד שמאל באמצע רש"י ד"ה ת"ק - סבר כלאים דאורייתא דומיא דחלב הוי מומר - צ"ל משומד
יא ע"א צד שמאל באמצע רש"י ד"ה ור' יוסי - סבר אף הלובש נמי כלאים דרבנן הוי מומר - צ"ל משומד
יא ע"א צד שמאל למטה רש"י ד"ה חד אמר - האוכל חלב ונבילה לתאבון הרי זה מומר - צ"ל משומד
יא ע"א צד שמאל למטה רש"י ד"ה להכעיס - אכיל איסורא צדוקי הוא - צ"ל אכיל איסורא מין הוא ומורידין אותו לבור
יא ע"א צד שמאל למטה רש"י ד"ה אכל פרעוש או יתוש הרי זה מומר - וקתני הרי זה מומר ואינו צדוקי וקשיא למאן דאמר להכעיס צדוקי הוא - צ"ל אכל פרעוש או יתוש הרי זה משומד - וקתני הרי זה משומד ואינו מין וקשיא למאן דאמר להכעיס מין הוא
יא ע"א צד שמאל למטה רש"י ד"ה לעולם אימא לך - להכעיס צדוקי הוא והכא היינו טעמא דהוי מומר ולא הוי צדוקי משום דקאמר - צ"ל להכעיס מין הוא והכא היינו טעמא דהוי משומד ולא הוי מין משום דקאמר
יג ע"א למעלה - פר העלם דבר של צבור קודם לפר של עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
יג ע"א - פר עבודת כוכבים קודם לשעיר עבודת כוכבים אמאי האי חטאת והאי עולה אמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי חטאת עבודת כוכבים חסירא אל"ף לחטת כתיב רבא אמר כמשפט כתיב ביה שעיר עבודת כוכבים קודם לשעיר נשיא - צ"ל פר עבודה זרה קודם לשעיר עבודה זרה אמאי האי חטאת והאי עולה אמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי חטאת עבודה זרה חסירא אל"ף לחטת כתיב רבא אמר כמשפט כתיב ביה שעיר עבודה זרה קודם לשעיר נשיא
יג ע"א - שכן נתרבתה אצל עבודת כוכבים ביחיד - צ"ל עבודה זרה
יג ע"א באמצע - חכם קודם למלך ישראל חכם שמת אין לנו כיוצא בו מלך ישראל שמת - צ"ל חכם קודם למלך חכם שמת אין לנו כיוצא בו מלך שמת
יג ע"א צד ימין למעלה רש"י ד"ה פר דעבודת כוכבים - צ"ל דעבודה זרה
יג ע"א צד ימין למעלה רש"י ד"ה כמשפט כתיב ביה - בפר דעבודת כוכבים - צ"ל דעבודה זרה
יג ע"ב - חמשה דברים משכחים את הלימוד... חמשה דברים משיבים את הלימוד - צ"ל חמשה דברים משכחים את התלמוד... חמשה דברים משיבים את התלמוד
יג ע"ב - כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה - צ"ל כשם שהזית משכח תלמוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב תלמוד של שבעים שנה
יג ע"ב צד ימין למעלה רש"י ד"ה משכח למוד של ע' שנה - צ"ל תלמוד
יג ע"ב צד ימין למעלה רש"י ד"ה משיב - מחזיר את הלמוד - צ"ל התלמוד
יג ע"ב צד ימין באמצע רש"י ד"ה קשים ללמוד - צ"ל לתלמוד




עדויות

פרק א משנה ג - רמב"ם פירוש המשניות - ונשאר בשפתם לעגי שפת העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
פרק ג משנה ו - רמב"ם פירוש המשניות - שתפסל כשנשבית בשביל העובד כוכבים - צ"ל הגוי
פרק ח משנה ב - רמב"ם פירוש המשניות - שמשכנה אצל עובדי כוכבים וכבר נתבאר בשני מכתובות שכשנחבשה ביד עובדי כוכבים - רמב"ם פירוש המשניות - צ"ל שמשכנה אצל גוים וכבר נתבאר בשני מכתובות שכשנחבשה ביד גוים
פרק ח משנה ג - רמב"ם פירוש המשניות - היא טהורה, כלומר נבעלה לעובד כוכבים - צ"ל לגוי


אבות

פרק א משנה יז - רמב"ם פירוש המשניות - עבודת כוכבים, גילוי עריות, ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולם ואמרו בגמרא בעבודת כוכבים בא לשון הגדולה - צ"ל עבודה זרה גילוי עריות, ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולם ואמרו בגמרא בעבודה זרה בא לשון הגדולה
פרק ב משנה י - רמב"ם פירוש המשניות - כל מי שכועס כאילו עובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
פרק ב משנה י - רמב"ם פירוש המשניות - וכן עם רבי יהושע בן פרחיה - צ"ל וכן ישוע הנוצרי עם רבי יהושע בן פרחיה
פרק ב משנה יד - רמב"ם פירוש המשניות - שתשיב בהם לאפיקורסים ותחלוק עליהם ותשיבם... לא שנו אלא אפיקורס עובד כוכבים - צ"ל שתשיב בהם לאפיקורסים מן האומות ותחלוק עליהם ותשיבם... לא שנו אלא אפיקורס גוי
פרק ג משנה ג - רמב"ם פירוש המשניות - יקרא תקרובת עבודת כוכבים כמו שקראה הכתוב כמו שביארנו בפרק ג' מעבודת כוכבים... צואה לבזותה כמו שתקרא עבודת כוכבים עצמה גלולים... והצואה רצה לומר מאכל עבודת כוכבים - צ"ל יקרא תקרובת עבודה זרה כמו שקראה הכתוב כמו שביארנו בפרק ג' מעבודה זרה... צואה לבזותה כמו שתקרא עבודה זרה עצמה גלולים... והצואה רצה לומר מאכל הצלמים
פרק ד משנה ד - רמב"ם פירוש המשניות - כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
פרק ד משנה ד - רמב"ם פירוש המשניות - שהמתגאה הוא בעצמו אצל הש"י כעבודת כוכבים - צ"ל כעבודה זרה
פרק ה משנה כא - בן חמש עשרה לגמרא - צ"ל לתלמוד


מסכתות קטנות


מסכת סופרים פרק א הלכה יג - ס"ת שכתבו צדוקי - צ"ל מין
מסכת סופרים פרק טו הלכה ו - העוסק בהש"ס אין לך מדה גדולה מזו על מנת שקרא ושנה. לעולם הרי רץ למשנה יותר מן הש"ס... להש"ס יותר מן המשנה - צ"ל העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו על מנת שקרא ושנה. לעולם הרי רץ למשנה יותר מן התלמוד... לתלמוד יותר מן המשנה
מסכת סופרים פרק טו הלכה ז - המקרא כמים והמשנה כיין והש"ס כקונדיטון... ואי אפשר בלא הש"ס לעולם - צ"ל המקרא כמים והמשנה כיין והתלמוד כקונדיטון... ואי אפשר בלא תלמוד לעולם
מסכת סופרים פרק טו הלכה ח - התורה כמלח והמשנה כפילפלין והש"ס כבשמים... ואי אפשר לעולם בלא הש"ס - צ"ל התורה כמלח והמשנה כפילפלין והתלמוד כבשמים... ואי אפשר לעולם בלא תלמוד
מסכת סופרים פרק טו הלכה ט - אבל אשרי אדם שיש עמלו בהש"ס ולא שיהא דולג במקרא ובמשנה ויבא להש"ס על מנת שילמד מקרא ומשנה ויבא להש"ס - צ"ל אבל אשרי אדם שיש עמלו בתלמוד ולא שיהא דולג במקרא ובמשנה ויבא לתלמוד על מנת שילמד מקרא ומשנה ויבא לתלמוד
מסכת סופרים פרק טו הלכה י - הטוב שבעובדי כוכבים בשעת מלחמה הרוג - צ"ל שבגוים
מסכת סופרים פרק טז הלכה ב - פנים שוחקות להש"ס - צ"ל לתלמוד
מסכת סופרים פרק יז הלכה ה - מפני העובדי כוכבים שלא יאמרו על כי אנו שמחים בראשון... בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת העובדי כוכבים - צ"ל מפני הנוצרים שלא יאמרו על כי אנו שמחים בראשון... בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת גוי
מסכת כלה פרק א - ואיזהו רבו כל שלמדו משנה וש"ס - צ"ל ותלמוד
מסכת כלה פרק א - וחכמים אומרים כאילו עובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מסכת כלה פרק א - ואין מתעתע אלא עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה




חולין

ב ע"א - רש"י ד"ה הכל שוחטין - ולמר לאתויי כותי או מומר - צ"ל משומד
ב ע"ב - תוס' ד"ה אנא שחיטתן כשרה קא קשיא לי - ואף על פי שהיא סוגיית הגמרא ומכאן ראיה שרב אשי סידר הגמרא - צ"ל ואף על פי שהיא סוגיית התלמוד ומכאן ראיה שרב אשי סידר התלמוד
ב ע"ב - תוס' ד"ה ובמוקדשין לא ישחוט שמא יגע בבשר - השוחט בהמה טמאה לעובד כוכבים - צ"ל לנכרי
ב ע"ב למטה - תוס' ד"ה שמא יגע בבשר - החיל מקודש מהר הבית שאין טמא מת ועובדי כוכבים - צ"ל וגוים
ג ע"א - המניח עובד כוכבים בחנותו וישראל יוצא ונכנס - צ"ל המניח נכרי בחנותו וישראל יוצא ונכנס
ג ע"א - למטה - הכל שוחטין ואפילו ישראל מומר מומר למאי לאכול נבילות לתיאבון וכדרבא דאמר רבא ישראל מומר אוכל נבילות לתיאבון - צ"ל הכל שוחטין ואפילו ישראל משומד משומד למאי לאכול נבילות לתיאבון וכדרבא דאמר רבא ישראל משומד אוכל נבילות לתיאבון
ג ע"א - רש"י ד"ה והא תנן - אלמא מסתפי עובד כוכבים - צ"ל אלמא מסתפי גוי
ג ע"א - רש"י ד"ה מי קתני - מניח אדם עובד כוכבים בחנותו - צ"ל מניח אדם נכרי בחנותו
ג ע"א - תוס' ד"ה אין השומר צריך כו' - בסופו - בעיר שכולה עובדי כוכבים - צ"ל גוים
ג ע"א - תוס' ד"ה אבל בא ומצאו - דשרי במתניתין בפ' ר' ישמעאל (ע"ז דף ס:) בעובד כוכבים - צ"ל בגוי
ג ע"ב - ואם שחטו מיבעי ליה אלא אישראל מומר - צ"ל משומד
ג ע"ב - רש"י ד"ה כי קושייה - דאותביה מהמניח עובד כוכבים בחנותו - צ"ל דאותביה מהמניח נכרי בחנותו
ג ע"ב - רש"י ד"ה התם לא נגע - ההוא עובד כוכבים ביין - צ"ל ההוא גוי ביין
ג ע"ב - רש"י ד"ה לא סבירא ליה הא דרבא - דאמר דיהא ישראל מומר - צ"ל משומד
ג ע"ב - רש"י ד"ה אלא רבא - כיון דאמר ישראל מומר - צ"ל משומד
ג ע"ב - רש"י ד"ה אמאי לא אמר כשמעתיה - אמאי לא אוקמיה מתניתין בישראל מומר - צ"ל משומד
ג ע"ב - רש"י ד"ה לדבריו דאביי - ואמר ליה רבא לדידך דלא סבירת לך במומר - צ"ל במשומד
ג ע"ב - תוס' ד"ה בודק סכין ונותן לו - דאמאי לא מהני נמי במומר יוצא ונכנס... וי"ל דישראל מומר לא מירתת... דאמאי צריך לכתחלה לבדוק הסכין במומר - צ"ל דאמאי לא מהני נמי במשומד יוצא ונכנס... וי"ל דישראל משומד לא מירתת... דאמאי צריך לכתחלה לבדוק הסכין במשומד
ג ע"ב - תוס' ד"ה קסבר כותים גרי אריות הן - ושחיטתן פסולה כמו של עובדי כוכבים מוזבחת... לאפוקי עובד כוכבים ואוכל נבלות להכעיס - צ"ל ושחיטתן פסולה כמו של נכרי מוזבחת... לאפוקי נכרי ואוכל נבלות להכעיס
ג ע"ב - תוס' ד"ה מאי טעמא לא אמר כשמעתיה - וחדא לאתויי ישראל מומר - צ"ל משומד
ד ע"א - למטה - גופא אמר רבא ישראל מומר - צ"ל משומד
ד ע"א - רש"י ד"ה מהו דתימא - אקמחין ובצקות של עובדי כוכבים הבאים לפנינו קודם שאפאה עובד כוכבים וראינו שלא החמיץ... הקמחין ובצקות של עובדי כוכבים - צ"ל אקמחין ובצקות של גוים הבאים לפנינו קודם שאפאה גוי וראינו שלא החמיץ... הקמחין ובצקות של גוים
ד ע"א - תוס' ד"ה מצת כותי מותרת - שחיטת צדוקי לעבודת כוכבים פתו פת כותי - צ"ל שחיטת מין לעבודה זרה פתו פת כותי
ד ע"ב - ואפילו ישראל מומר האי ערל ה"ד - צ"ל ואפילו ישראל משומד האי ערל ה"ד
ד ע"ב - פשיטא מומר לערלות וקא סבר מומר לדבר אחד לא הוי מומר לכל התורה - צ"ל פשיטא משומד לערלות וקא סבר משומד לדבר אחד לא הוי משומד לכל התורה
ד ע"ב - ואפילו ישראל מומר האי מומר ה"ד אי מומר לדבר אחר היינו מומר לערלות אלא לאו מומר לאותו דבר - צ"ל ואפילו ישראל משומד האי משומד ה"ד אי משומד לדבר אחר היינו משומד לערלות אלא לאו משומד לאותו דבר
ד ע"ב - לעולם אימא לך מומר לאותו דבר לא - צ"ל לעולם אימא לך משומד לאותו דבר לא
ד ע"ב - אלא מומר לעבודת כוכבים וכדרב ענן דאמר רב ענן אמר שמואל ישראל מומר לעבודת כוכבים - צ"ל אלא משומד לעבודה זרה וכדרב ענן דאמר רב ענן אמר שמואל ישראל משומד לעבודה זרה
ד ע"ב - גופא אמר רב ענן אמר שמואל ישראל מומר לעבודת כוכבים - גופא אמר רב ענן אמר שמואל ישראל משומד לעבודה זרה
ד ע"ב - מאי שנא שתיה דאמרינן מומר לעבודת כוכבים לא הוי מומר לכל התורה כולה אכילה נמי מומר לעבודת כוכבים לא הוי מומר לכל התורה - צ"ל מאי שנא שתיה דאמרינן משומד לעבודה זרה לא הוי משומד לכל התורה כולה אכילה נמי משומד לעבודה זרה לא הוי משומד לכל התורה
ד ע"ב - ועדיין לא נאסר יינן של עובדי כוכבים - צ"ל ועדיין לא נאסר סתם יינן של גוים
ד ע"ב - אכילה אימא לך מומר לעבודת כוכבים הוי מומר לכל התורה - צ"ל אכילה אימא לך משומד לעבודה זרה הוי משומד לכל התורה
ד ע"ב - רש"י ד"ה מפני שהן מחליפין - בשל עובדי כוכבים דכיון דמצי לאכול התירא דחמץ של עובד כוכבים שעבר עליו... דאי לא דיהיב ליה לעובד כוכבים... תופס חליפין חוץ מעבודת כוכבים והקדש... שאם רצה מוכרו לעובד כוכבים - צ"ל בשל גוים דכיון דמצי לאכול התירא דחמץ של נכרי שעבר עליו... דאי לא דיהיב ליה לגוי... תופס חליפין חוץ מעבודה זרה והקדש... שאם רצה מוכרו לגוי
ד ע"ב - רש"י ד"ה מומר לערלות - צ"ל משומד לערלות
ד ע"ב - רש"י ד"ה לא הוי מומר לכל התורה כולה - צ"ל לא הוי משומד לכל התורה כולה
ד ע"ב - רש"י ד"ה אי מומר לדבר אחר - למצוה אחרת דלא לשחיטה ולא ראינוהו מומר לנבלות - צ"ל אי משומד לדבר אחר - למצוה אחרת דלא לשחיטה ולא ראינוהו משומד לנבלות
ד ע"ב - רש"י ד"ה אלא מומר - דקתני לעבודת כוכבים ואיצטריך לאשמועינן משום דאמר מר חמורה עבודת כוכבים - צ"ל אלא משומד - דקתני לעבודה זרה ואיצטריך לאשמועינן משום דאמר מר חמורה עבודה זרה
ד ע"ב - רש"י ד"ה אחאב וסיעתו חזינן בהו - דעובדי עבודת כוכבים הוו ובנבלה לא אשכחן בהו דפקרי ואיכא למימר דיצרא דעבודת כוכבים תקיף - צ"ל דעובדי עבודה זרה הוו ובנבלה לא אשכחן בהו דפקרי ואיכא למימר דיצרא דעבודה זרה תקיף
ד ע"ב - רש"י ד"ה סתם יינם הוא - שלא ראינוהו שנסכו לעבודת כוכבים... ואפילו חשבת ליה מומר לכל התורה כולה שרי דעדיין לא נאסר יינם של עובדי כוכבים - צ"ל שלא ראינוהו שנסכו לעבודה זרה... ואפילו חשבת ליה משומד לכל התורה כולה שרי דעדיין לא נאסר יינם של גוים
ד ע"ב - תוס' ד"ה מותר מיד מפני שהן מחליפין - להאכילו לפועלים עובדי כוכבים או לכלבים אבל לישראל אסור באכילה דגזרו על פתן של עובדי כוכבים א"נ... דחמץ של עובד כוכבים שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אלא בבצק איירי ומחלפי בבצק של עובדי כוכבים שלשו - צ"ל להאכילו לפועלים גוים או לכלבים אבל לישראל אסור באכילה דגזרו על פתן של גוים א"נ... דחמץ של נכרי שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אלא בבצק איירי ומחלפי בבצק של גוים שלשו
ד ע"ב - תוס' ד"ה אלא מומר - צ"ל משומד
ד ע"ב - תוס' ד"ה מומר לעבודת כוכבים מותר לאכול משחיטתו - פליגי בה רב אחא ורבינא במומר להכעיס אי הוי צדוקי או מומר אבל עובד עבודת כוכבים לכולי עלמא הוי צדוקי ולקמן (דף יג.) תני שחיטת צדוקי לעבודת כוכבי' י"ל דצדוקי דלקמן היינו לעבודת כוכבים שעובד לכוכבים תמיד - צ"ל משומד לעבודה זרה מותר לאכול משחיטתו - פליגי בה רב אחא ורבינא במשומד להכעיס אי הוי מין או משומד אבל עובד עבודה זרה לכולי עלמא הוי מין ולקמן (דף יג.) תני שחיטת מין לעבודה זרה י"ל דמין דלקמן היינו כומר לעבודה זרה שעובד עבודה זרה תמיד
ה ע"א - ואפילו כותי ואפילו ערל ואפילו ישראל מומר - צ"ל ואפילו כותי ואפילו ערל ואפילו ישראל משומד
ה ע"א - פשיטא מומר לערלות אימא סיפא ואפילו ישראל מומר ה"ד אי מומר לדבר אחד היינו מומר לערלות אלא לאו מומר לעבודת כוכבים וכדרב ענן לא לעולם אימר לך מומר לעבודת כוכבים לא דאמר מר חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה אלא מומר לאותו דבר - צ"ל פשיטא משומד לערלות אימא סיפא ואפילו ישראל משומד ה"ד אי משומד לדבר אחד היינו משומד לערלות אלא לאו משומד לעבודה זרה וכדרב ענן לא לעולם אימר לך משומד לעבודה זרה לא דאמר מר חמורה עבודה זרה שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה אלא משומד לאותו דבר
ה ע"א - מכם ולא כולכם להוציא את המומר - צ"ל מכם ולא כולכם להוציא את המשומד
ה ע"א - חוץ מן המומר ומנסך את היין - צ"ל חוץ מן המשומד ומנסך את היין
ה ע"א - אמרת מכם ולא כולכם להוציא את המומר - צ"ל אמרת מכם ולא כולכם להוציא את המשומד
ה ע"א - רישא מומר לכל התורה כולה מציעתא מומר לדבר אחד אימא סיפא חוץ מן המומר ומנסך את היין ומחלל שבת בפרהסיא האי מומר היכי דמי אי מומר לכל התורה כולה היינו רישא ואי מומר לדבר אחד קשיא מציעתא אלא לאו הכי קאמר חוץ מן המומר לנסך את היין ולחלל שבתות בפרהסיא אלמא מומר לעבודת כוכבים הוה מומר לכל התורה כולה ותיובתא דרב ענן - צ"ל רישא משומד לכל התורה כולה מציעתא משומד לדבר אחד אימא סיפא חוץ מן המשומד ומנסך את היין ומחלל שבת בפרהסיא האי משומד היכי דמי אי משומד לכל התורה כולה היינו רישא ואי משומד לדבר אחד קשיא מציעתא אלא לאו הכי קאמר חוץ מן המשומד לנסך את היין ולחלל שבתות בפרהסיא אלמא משומד לעבודה זרה הוה משומד לכל התורה כולה ותיובתא דרב ענן
ה ע"א - רש"י ד"ה לא הוה מפליג נפשיה מיניה - אף על גב דמומר לעבודת כוכבים היה לא הוי מומר לכל התורה כולה - צ"ל אף על גב דמשומד לעבודה זרה היה לא הוי משומד לכל התורה כולה
ה ע"א - רש"י ד"ה אי נימא מומר לדבר אחד - לאחד מכל המצות לאשמועינן דלא הוה מומר לכל התורה - צ"ל אי נימא משומד לדבר אחד - לאחד מכל המצות לאשמועינן דלא הוה משומד לכל התורה
ה ע"א - רש"י ד"ה שכל הכופר בה - וילפינן בהוריות (דף ח) דבעבודת כוכבים - צ"ל וילפינן בהוריות (דף ח) דבעבודה זרה
ה ע"א - רש"י ד"ה מומר לאותו דבר - צ"ל משומד לאותו דבר
ה ע"א - רש"י ד"ה להוציא המומר - צ"ל המשומד
ה ע"א - רש"י ד"ה מכם בכם חילקתי - איש איש לרבות העובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות... שכשרין מביאין ולא המומרין ולא באומות - צ"ל איש איש לרבות הגוים שנודרים נדרים ונדבות... שכשרין מביאין ולא המשומדין ולא באומות
ה ע"א - רש"י ד"ה מפושעי ישראל - מלך מואב פשע בי והיינו מומר - צ"ל משומד
ה ע"א - רש"י ד"ה ומנסך את היין - לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
ה ע"א - רש"י ד"ה אי מומר לדבר אחד - צ"ל אי משומד לדבר אחד
ה ע"א - רש"י ד"ה אלא לאו ה"ק - מקבלין קרבנות מפושעי ישראל במומר לדבר אחד חוץ מן המומר לנסך את היין ולחלל שבתות דהני חמירי אלמא מומר לעבודת כוכבים כמומר לכל התורה כולה דמי, האי תנא חמירא ליה שבת כעבודת כוכבים דהעובד עבודת כוכבים כופר - צ"ל מקבלין קרבנות מפושעי ישראל במשומד לדבר אחד חוץ מן המשומד לנסך את היין ולחלל שבתות דהני חמירי אלמא משומד לעבודה זרה כמשומד לכל התורה כולה דמי, האי תנא חמירא ליה שבת כעבודה זרה דהעובד עבודה זרה כופר
ה ע"א - רש"י ד"ה והא מהכא נפקא מהתם נפקא - דאין מקבלין קרבן מן המומרין - צ"ל המשומדים
ה ע"א - תוס' ד"ה על פי הדבור שאני - דלאו משל עובד כוכבים - צ"ל גוים
ה ע"א - תוס' ד"ה מכם ולא כולכם להוציא את המומר - צ"ל המשומד
ה ע"א - תוס' ד"ה כדי שיחזרו בהם בתשובה - מדרבינן מהא מומר לדבר אחד טפי ממומר לכל התורה כולה ולא מוקמינן קרא במילתא אחריתי וקאמר דמומר לדבר אחד - צ"ל מדרבינן מהא משומד לדבר אחד טפי ממשומד לכל התורה כולה ולא מוקמינן קרא במילתא אחריתי וקאמר דמשומד לדבר אחד
ה ע"ב - למעלה - מעם הארץ פרט למומר - צ"ל למשומד
ה ע"ב - ואמרינן מאי בינייהו ואמר רב המנונא מומר - צ"ל משומד
ה ע"ב - רש"י ד"ה מאי בינייהו - מ"מ מומר - צ"ל משומד
ה ע"ב - רש"י ד"ה והביא קרבן על הדם - לא היה אוכלו לת"ק מומר - צ"ל משומד
ה ע"ב - תוס' ד"ה מעם הארץ פרט למומר - אדרבה הך פליגא דאפילו מומר לדבר אחד קאמר... ומפרש ר"ת דמומר לאכול חלב היינו מומר לכל התורה... והשתא קאמר דלת"ק כשהוא מומר לכל התורה... אבל מומר לדבר אחד דברי הכל מביא... דלת"ק חשיב ליה מומר לאותו דבר כאילו הוא מומר לדם עצמו... אבל מומר לאחד משאר איסורים פשיטא דמביא קרבן על הדם ולר"ש אפילו מומר לאכול חלב - צ"ל מעם הארץ פרט למשומד - אדרבה הך פליגא דאפילו משומד לדבר אחד קאמר... ומפרש ר"ת דמשומד לאכול חלב היינו משומד לכל התורה... והשתא קאמר דלת"ק כשהוא משומד לכל התורה... אבל משומד לדבר אחד דברי הכל מביא... דלת"ק חשיב ליה משומד לאותו דבר כאילו הוא משומד לדם עצמו... אבל משומד לאחד משאר איסורים פשיטא דמביא קרבן על הדם ולר"ש אפילו משומד לאכול חלב
ה ע"ב - תוס' ד"ה ר"ג ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה - הדר עם העובד כוכבים או עם מי שאינו מודה... ר"ג אומר צדוקי אינו כעובד כוכבים ופירש בקונטרס אבל כותי הוי כעובד כוכבים דקסבר... והיינו יכולין לפרש אבל כותי הוי כעובד כוכבים משום... מה באו לחדש ר' אמי ור' אסי שעשאום עובדי כוכבים גמורין... כותי נמי אינו כעובד כוכבים ותנן צדוקי אינו כעובד כוכבים וה"ה לכותים... עד שעשאום רבי אמי ור' אסי עובדי כוכבים גמורין - צ"ל הדר עם הנכרי או עם מי שאינו מודה... ר"ג אומר צדוקי אינו כגוי ופירש בקונטרס אבל כותי הוי כגוי דקסבר... והיינו יכולין לפרש אבל כותי הוי כגוי משום... מה באו לחדש ר' אמי ור' אסי שעשאום גוים גמורין... כותי נמי אינו כגוי ותנן צדוקי אינו כגוי וה"ה לכותים... עד שעשאום רבי אמי ור' אסי גוים גמורין
ו ע"א - ולא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורין - צ"ל ולא זזו משם עד שעשאום גוים גמורין
ו ע"א - מאי עובדי כוכבים גמורין - צ"ל מאי גוים גמורין
ו ע"א - ישראל מומר משמר שבתו בשוק - צ"ל ישראל משומד משמר שבתו בשוק
ו ע"א - ובעובד כוכבים עד שישכור - צ"ל ובגוי עד שישכור
ו ע"א - רש"י ד"ה מצאו להן - ונעשו מומרים לעבודת כוכבים - צ"ל ונעשו משומדים לעבודה זרה
ו ע"א - רש"י ד"ה לבטל רשות - והיינו כעובד כוכבים וישראל ששכח... ועובד כוכבים עד שישכור ישראל הימנו וטעמא מפרש בהדר את העובד כוכבי' - צ"ל והיינו כגוי וישראל ששכח... וגוי עד שישכור ישראל הימנו וטעמא מפרש בהדר את הנכרי
ו ע"א - רש"י ד"ה משמר שבתו בשוק - בפרהסיא אעפ"י שהוא מומר - צ"ל משומד
ו ע"א - תוס' ד"ה בראש הר גריזים - במדרש יש שהיא עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
ז ע"ב - רש"י ד"ה ולפני עור וגו' - ליכא למימר דמזבן להו לעובדי כוכבים - צ"ל ליכא למימר דמזבן להו לגוים
ח ע"א - למטה - סכין של עבודת כוכבים - צ"ל סכין של עבודה זרה
ח ע"א - רש"י ד"ה של עבודת כוכבים - שמשמשים בה קרבנות של עבודת כוכבים... בכלים שנשתמשו לעבודת כוכבים - צ"ל של עבודה זרה - שמשמשים בה קרבנות של עבודה זרה... בכלים שנשתמשו לעבודה זרה
ח ע"א - תוס' ד"ה מותר לשחוט בה מקלקל הוא - גבי שוחט בשבת בחוץ לעבודת כוכבים משום תיקון... אבל לענין נהנה מעבודת כוכבים לא חשיב הנאה - צ"ל גבי שוחט בשבת בחוץ לעבודה זרה משום תיקון... אבל לענין נהנה מעבודה זרה לא חשיב הנאה
ח ע"א - תוס' ד"ה שלבנה באור - בסופו - והסכינים ישנים שאנו לוקחים מן העובדי כוכבים היה אומר הר"י בן ה"ר מאיר שצריכין ליבון מפני שדרך העובדי כוכבים לתקן בהן נר - צ"ל והסכינים ישנים שאנו לוקחים מן הגוים היה אומר הר"י בן ה"ר מאיר שצריכין ליבון מפני שדרך הגוים לתקן בהן נר
ח ע"ב - משמשי עבודת כוכבים הן ומשמשי עבודת כוכבים אינן אסורין עד שיעבדו איבעית אימא דפסק ביה גווזא לעבודת כוכבים - צ"ל משמשי עבודה זרה הן ומשמשי עבודה זרה אינן אסורין עד שיעבדו איבעית אימא דפסק ביה גווזא לעבודה זרה
ח ע"ב - השוחט בסכין של עובדי כוכבים - צ"ל השוחט בסכין של גוים
ח ע"ב - רש"י ד"ה חדשה - אמאי מיתסרא משום עבודת כוכבים דהא האי סכין לאו עבודת כוכבים עצמה היא אלא משמשי עבודת כוכבים ובין לרבי ישמעאל... בעבודת כוכבים עצמה איכא למ"ד... שיעשו בהם שימוש לעבודת כוכבים - צ"ל אמאי מיתסרא משום עבודה זרה דהא האי סכין לאו עבודה זרה עצמה היא אלא משמשי עבודה זרה ובין לרבי ישמעאל... בעבודה זרה עצמה איכא למ"ד... שיעשו בהם שימוש לעבודה זרה
ח ע"ב - רש"י ד"ה והלכתא אפילו בצונן - אבל גבי סכין דאיסורא של עובדי כוכבים - צ"ל אבל גבי סכין דאיסורא של גוים
ח ע"ב - תוס' ד"ה השוחט בסכין של עובדי כוכבים רב אמר קולף - סתם כלים של עובדי כוכבים אינן בני יומן... מסופק ליה לגמרא אם סבר רב... וראיה דסתם כלי עובדי כוכבים אינן בני יומן משמן של עובדי כוכבים דתנן... ואי משום גיעולי עובדי כוכבים נותן טעם לפגם - צ"ל השוחט בסכין של גוים רב אמר קולף - סתם כלים של גוים אינן בני יומן... מסופק ליה לתלמודא אם סבר רב... וראיה דסתם כלי גוים אינן בני יומן משמן של גוים דתנן... ואי משום גיעולי גוים נותן טעם לפגם
ח ע"ב - תוס' ד"ה אגב דוחקא דסכינא בלעה - כשמביאין בשר מטבחי עובדי כוכבים מצריך לקלוף בכל מקום שחתך עובד כוכבי' בקופיץ שלו - צ"ל כשמביאין בשר מטבחי גוים מצריך לקלוף בכל מקום שחתך גוי בקופיץ שלו
ח ע"ב - תוס' ד"ה והלכתא אפילו בצונן ואי איכא בליתא דפרסא כו' - בסכין של עובדי כוכבים לא דמי לסכין טריפה דהכא דבאקראי בעלמא אבל בסכין של עובדי כוכבים - צ"ל בסכין של גוים לא דמי לסכין טריפה דהכא דבאקראי בעלמא אבל בסכין של גוים
ט ע"ב - תוס' ד"ה התם הלכתא גמירי לה מסוטה - דקאמר ר' שמעון ברה"י תולין ופריך הש"ס - צ"ל תלמודא
יא ע"א - תוס' ד"ה חטאת קרייה רחמנא - הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה ועבודת כוכבים - צ"ל ועבודה זרה
יא ע"ב - תוס' ד"ה לרבי מאיר דחייש למיעוטא כו' - דאמר הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
יב ע"ב - תוס' ד"ה ותיבעי ליה מעשה - היינו מעשה בלא דיבור ואין לשון הש"ס - צ"ל התלמוד
יג ע"א - שחיטת עובד כוכבים נבלה ומטמאה במשא - צ"ל שחיטת נכרי נבלה ומטמאה במשא
יג ע"א - סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים רבי אמי אמר הכי קתני שחיטת עובד כוכבים נבלה הא דמין לעבודת כוכבים תנינא להא דת"ר שחיטת מין לעבודת כוכבים - צ"ל סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה רבי אמי אמר הכי קתני שחיטת נכרי נבלה הא דמין לעבודה זרה תנינא להא דת"ר שחיטת מין לעבודה זרה
יג ע"א - רש"י ד"ה שחיטת עובד כוכבים - צ"ל נכרי
יג ע"א - רש"י ד"ה הא אמר - שחטה ישראל לצורך עובד כוכבים אסורה בהנאה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים - צ"ל שחטה ישראל לצורך נכרי אסורה בהנאה שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה
יג ע"א - רש"י ד"ה ר' אמי מתני הכי שחיטת עובד כוכבים נבלה הא דמין לעבודת כוכבים - צ"ל שחיטת נכרי נבלה הא דמין לעבודה זרה
יג ע"א - רש"י ד"ה שחיטת מין - דישראל וכ"ש דעובד כוכבים - צ"ל דגוי
יג ע"א - רש"י ד"ה כספרי קוסמין - נביאי הבעל דלשם עבודת כוכבים כתבו - צ"ל נביאי הבעל דלשם עבודה זרה כתבו
יג ע"א - תוס' בראש העמוד - ויקחו לי תרומה פרט לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
יג ע"ב - אמר מר שחיטת עובד כוכבים נבלה - צ"ל אמר מר שחיטת נכרי נבלה
יג ע"ב - אין מינין באומות עובדי כוכבים והא קאחזינן דאיכא אימא אין רוב עובדי כוכבים מינין סבר לה כי הא דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן נכרים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודת כוכבים הן - צ"ל אין מינין באומות והא קאחזינן דאיכא אימא אין רוב אומות מינין סבר לה כי הא דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן נכרים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודה זרה הן
יג ע"ב - אין מינין באומות עובדי כוכבים למאי - צ"ל אין מינין באומות למאי
יג ע"ב - דעובד כוכבים מבעיא אלא למורידין השתא דישראל מורידין דעובדי כוכבים מבעיא - צ"ל דגוים מבעיא אלא למורידין השתא דישראל מורידין דגוים מבעיא
יג ע"ב - להוציא את המומר מכם בכם חלקתי ולא בעובדי כוכבים - צ"ל להוציא את המשומד מכם בכם חלקתי ולא באומות
יג ע"ב - אבל בעובדי כוכבים כלל כלל לא לא ס"ד דתניא איש מה ת"ל איש איש לרבות העובדי כוכבים - צ"ל אבל באומות העולם כלל כלל לא לא ס"ד דתניא איש מה ת"ל איש איש לרבות הגוים
יג ע"ב - ואיזו זו תקרובת עבודת כוכבים וכרבי יהודה - צ"ל ואיזו זו תקרובת עבודה זרה וכרבי יהודה
יג ע"ב - ואיזו זו תקרובת עבודת כוכבים ודלא כר' יהודה - צ"ל ואיזו זו תקרובת עבודה זרה ודלא כר' יהודה
יג ע"ב - מנין לתקרובת עבודת כוכבים שהיא מטמאה באהל שנאמר ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת מטמא באהל אף תקרובת עבוד' כוכבי' מטמאה באהל - צ"ל מנין לתקרובת עבודה זרה שהיא מטמאה באהל שנאמר ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת מטמא באהל אף תקרובת עבודה זרה מטמאה באהל
יג ע"ב - רש"י ד"ה מין - זה האדוק בעבודת כוכבים ומין ישראל חמור ממומר לעבודת כוכבים - צ"ל זה האדוק בעבודה זרה כגון כומר ומין ישראל חמור ממשומד לעבודה זרה
יג ע"ב - רש"י ד"ה אין רוב עובדי כוכבים מינין - צ"ל אין רוב אומות מינין
יג ע"ב - רש"י ד"ה אמר רב יוסף בר מניומי אין מינין באומות עובדי כוכבים - כלומר אין תורת מין על מין עובד כוכבים - צ"ל אין מינין באומות __ - כלומר אין תורת מין על מין גוי
יג ע"ב - רש"י ד"ה דעובד כוכבים מבעיא - צ"ל דגוי מבעיא
יג ע"ב - רש"י ד"ה למורידין - בבור דאמרינן באין מעמידין (ע"ז דף כו:) המינים מורידין אותן לבור כו' אבל העובדי כוכבים והרועים בהמה דקה - צ"ל בבור דאמרינן באין מעמידין (ע"ז דף כו:) המינים והמשומדים והמסורות מורידין אותן לבור ומאבדין אותן בידים אבל הגוים והרועים בהמה דקה
יג ע"ב - רש"י ד"ה לקבל מהן קרבן - סיפא דהך מתניתא חוץ מן המומר לנסך את היין ואף על פי שאינו מומר לשאר מצות - צ"ל סיפא דהך מתניתא חוץ מן המשומד לנסך את היין ואף על פי שאינו משומד לשאר מצות
יג ע"ב - רש"י ד"ה בכם חלקתי - להוציא את המומר - צ"ל המשומד
יג ע"ב - רש"י ד"ה ולא בעובדי כוכבים - צ"ל ולא באומות
יג ע"ב - רש"י ד"ה הכי קתני - שחיטת סתם עובד כוכבים אין מטמא אלא במשא אבל יש שחיטת עובד כוכבים שמטמאה - צ"ל שחיטת סתם נכרי אין מטמא אלא במשא אבל יש שחיטת נכרי שמטמאה
יג ע"ב - רש"י ד"ה איכא דאמרי וכו' - הכי משמע מתניתין אין טומאה בשחיטת עובד כוכבים אלא כשאר נבילות דמטמאין במשא אבל אין אהל בשום שחיטת עובד כוכבים ואפילו שחט לעבודת כוכבים לישנא אחרינא הכי משמע שחיטת עובד כוכבים נבלה וטומאתה כשאר נבילות והא דקתני ומטמאה במשא אתקרובת עבודת כוכבים קאי - צ"ל הכי משמע מתניתין אין טומאה בשחיטת נכרי אלא כשאר נבילות דמטמאין במשא אבל אין אהל בשום שחיטת נכרי ואפילו שחט לעבודה זרה לישנא אחרינא הכי משמע שחיטת נכרי נבלה וטומאתה כשאר נבילות והא דקתני ומטמאה במשא אתקרובת עבודה זרה קאי
יג ע"ב - רש"י ד"ה בין בראש הגג - לזורקו לעבודת כוכבים הוא צריך - צ"ל לזורקו לעבודה זרה הוא צריך
יג ע"ב - תוס' ד"ה נכרים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודת כוכבים הם - הלכך בארץ ישראל נמי אין אדוקין כל כך שיהיו מעשיהם לשם עבודת כוכבים - צ"ל נכרים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודה זרה הם - הלכך בארץ ישראל נמי אין אדוקין כל כך שיהיו מעשיהם לשם עבודה זרה
יג ע"ב - תוס' ד"ה שחיטת מין דישראל אסורה דעובד כוכבים מיבעיא - וא"ת ודילמא מין ישראל גרע דהא עובד עבודת כוכבי' הוי מין לכ"ע בפרק בתרא דהוריות (דף יא.) ונכרים אף על פי שרובם עובדי עבודת כוכבים לא אמרינן שחיטתן לעבודת כוכבים וי"ל דמכל מקום מין עובד כוכבים דאדוק בעבודת כוכבים יותר פשוט דשחיטתו לעבודת כוכבים ממין ישראל - צ"ל שחיטת מין דישראל אסורה דגוי מיבעיא - וא"ת ודילמא מין ישראל גרע דהא עובד עבודה זרה הוי מין לכ"ע בפרק בתרא דהוריות (דף יא.) ונכרים אף על פי שכולם עובדי עבודה זרה לא אמרינן שחיטתן לעבודה זרה וי"ל דמכל מקום מין גוי דאדוק בעבודה זרה יותר פשוט דשחיטתו לעבודה זרה ממין ישראל
יג ע"ב - תוס' ד"ה אבל מעובדי כוכבים כלל כלל לא - ס"ד דמצדיקי עובדי כוכבים נקבל - צ"ל אבל מאומות העולם כלל כלל לא - ס"ד דמצדיקי אומות העולם נקבל
יג ע"ב - תוס' ד"ה תקרובת עבודת כוכבים ודלא כרבי יהודה בן בתירא - משמע הכא דרבנן לא מקשי תקרובת עבודת כוכבים למת... גבי בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותר... גבי יין של עובדי כוכבים דאסור בהנאה... דאי ר"א האמר סתם מחשבת עובד כוכבי' לעבודת כוכבים ומאי קושיא... בפרק העור והרוטב (לקמן קכט.) הרי אמרו תקרובת עבודת כוכבים של אוכלים... פ' אלו דברים (דף עג.) השוחט בשבת בחוץ לעבודת כוכבים חייב... טומאה מכח תקרובת עבודת כוכבים משמע... לפי שהגמרא רוצה לדקדק בהעור והרוטב - צ"ל תוס' ד"ה תקרובת עבודה זרה ודלא כרבי יהודה בן בתירא - משמע הכא דרבנן לא מקשי תקרובת עבודה זרה למת... גבי בשר הנכנס לעבודה זרה מותר... גבי יין של גוים דאסור בהנאה... דאי ר"א האמר סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה ומאי קושיא... בפרק העור והרוטב (לקמן קכט.) הרי אמרו תקרובת עבודה זרה של אוכלים... פ' אלו דברים (דף עג.) השוחט בשבת בחוץ לעבודה זרה חייב... טומאה מכח תקרובת עבודה זרה משמע... לפי שהתלמוד רוצה לדקדק בהעור והרוטב
יד ע"א - תוס' ד"ה השוחט בשבת כו' - והא מומר לחלל שבתות... ובפ' זה בורר (סנהדרין דף כז.) דמומר לדבר אחד הוה מומר לכל התורה... דמשום פעם אחת לא חשיב מומר וכן משמע בפרק ב' לקמן (דף לט.) דאמר השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים... דבר שאינו שלו ה"מ עובד כוכבים אבל ישראל... הכא במאי עסקינן בישראל מומר והשתא כיון דמומר הוא - צ"ל והא משומד לחלל שבתות... ובפ' זה בורר (סנהדרין דף כז.) דמשומד לדבר אחד הוה משומד לכל התורה... דמשום פעם אחת לא חשיב משומד וכן משמע בפרק ב' לקמן (דף לט.) דאמר השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה... דבר שאינו שלו ה"מ גוי אבל ישראל... הכא במאי עסקינן בישראל משומד והשתא כיון דמשומד הוא
יד ע"א - תוס' ד"ה מחתכין את הדילועין לפני הבהמה - ובריש אין צדין (שם דף כד:) גבי עובד כוכבים... מוקצה כגרוגרות תדע דהא עובד כוכבים - צ"ל ובריש אין צדין (שם דף כד:) גבי גוי... מוקצה כגרוגרות תדע דהא גוי
טו ע"א - תוס' ד"ה מורי להו כר"מ - דבריש אין צדין (ביצה דף כד:) גבי עובד כוכבים - צ"ל גוי
טז ע"א - תלוש ולבסוף חברו לענין עבודת כוכבים - צ"ל תלוש ולבסוף חברו לענין עבודה זרה
טז ע"א - רש"י ד"ה וקפריך גמרא - צ"ל תלמודא
טז ע"א - רש"י ד"ה לענין עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
טז ע"א - תוס' ד"ה לענין עבודת כוכבים הוי תלוש דאמר רב המשתחוה לבית כו' - דמי שהיה כותלו סמוך לעבודת כוכבים ונפל... דהתם כשבנאו מתחלה לשם עבודת כוכבים - צ"ל לענין עבודה זרה הוי תלוש דאמר רב המשתחוה לבית כו' - דמי שהיה כותלו סמוך לעבודה זרה ונפל... דהתם כשבנאו מתחלה לשם עבודה זרה
טז ע"ב - רש"י ד"ה מאן תנא - כל הנך דאצטריכו לאתויי שראוין לשחוט כגון כותי ומומר - צ"ל ומשומד
יז ע"א - כי אשתרי להו שלל של עובדי כוכבים - צ"ל כי אשתרי להו שלל של גוים
יז ע"א - למטה - חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר - צ"ל משומד
יז ע"א - רש"י ד"ה שלל של עובדי כוכבים - צ"ל שלל גוים
יז ע"א - רש"י ד"ה חדא לכותי וחדא למומר - צ"ל למשומד
יז ע"א - תוס' ד"ה כי אישתרי שלל של עובדי כוכבים דידהו לא אישתרי - והש"ס הקשה לו דאפי' דבר טמא... ומשני דלמא שלל של עובדי כוכבים אישתרי - צ"ל כי אישתרי שלל של גוים דידהו לא אישתרי - והתלמוד הקשה לו דאפי' דבר טמא... ומשני דלמא שלל של גוים אישתרי
יח ע"א - דאפי' לעובד כוכבים נמי לא מזדבן - צ"ל דאפי' לגוי נמי לא מזדבן
יח ע"א - רש"י ד"ה דאפילו לעובדי כוכבים לא מזדבן - ולעובדי כוכבים מיהא שבקינן ליה - צ"ל דאפילו לגוים לא מזדבן - ולגוים מיהא שבקינן ליה
יח ע"ב - רש"י ד"ה מאן אמרה - דהיינו רב יוסף דכולה הש"ס - צ"ל תלמודא
יט ע"ב - נעשה כמי ששחט עובד כוכבים וגמר ישראל שחט ופגע בו נקב נעשה כמי ששחט ישראל וגמר עובד כוכבים קרי עליה עובד כוכבים עובד כוכבים אמר רבא שפיר קרי עליה עובד כוכבים עובד כוכבים בשלמא התם מדהוה ליה לישראל למשחט רובא ולא שחט כי נפקא חיותא בידא דעובד כוכבים קא נפקא - צ"ל נעשה כמי ששחט גוי וגמר ישראל שחט ופגע בו נקב נעשה כמי ששחט ישראל וגמר גוי קרי עליה גוי גוי אמר רבא שפיר קרי עליה גוי גוי בשלמא התם מדהוה ליה לישראל למשחט רובא ולא שחט כי נפקא חיותא בידא דגוי קא נפקא
יט ע"ב - רש"י ד"ה שחט במקום נקב - נעשה כמי ששחט עובד כוכבים - צ"ל גוי
יט ע"ב - רש"י ד"ה שחט ופגע בו נקב נעשה כמי ששחט ישראל וגמר עובד כוכבים - צ"ל גוי
יט ע"ב - רש"י ד"ה עובד כוכבים עובד כוכבים - לא שהיה קורא לו עובד כוכבים אלא ליגלג עליו עובד כוכבים עובד כוכבים כלומר בשחיטת עובד כוכבים אתה תולה טעמך וכל היום אתה יכול לומר עובד כוכבים עובד כוכבים ואין הטעמים דומים כדמפרש רבא - צ"ל גוי גוי - לא שהיה קורא לו גוי אלא ליגלג עליו גוי גוי כלומר בשחיטת גוי אתה תולה טעמך וכל היום אתה יכול לומר גוי גוי ואין הטעמים דומים כדמפרש רבא
יט ע"ב - רש"י ד"ה בשלמא - שחט ישראל וגמר עובד כוכבים - צ"ל גוי
יט ע"ב - רש"י ד"ה ולא שחט - כקנה שלם וכי אתא עובד כוכבים - צ"ל גוי
כב ע"א - תוס' בראש העמוד, שורה שלישית מהשורות הרחבות (השניות) - סבר כר"א ברבי שמעון דהא מהדר הש"ס - צ"ל תלמודא
כג ע"א - אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים - צ"ל אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה
כג ע"א - עבודת כוכבים דכתיב פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל כל שהמום פוסל בו דבר ערוה ועבודת כוכבים פוסלין בו וכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה ועבודת כוכבים פוסלין בו - צ"ל עבודה זרה דכתיב פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל כל שהמום פוסל בו דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין בו וכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין בו
כג ע"א - אימא דבר ערוה ועבודת כוכבים נמי לא לפסול - צ"ל אימא דבר ערוה ועבודה זרה נמי לא לפסול
כג ע"א - רש"י ד"ה עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
כג ע"א - תוס' ד"ה כי איצטריך קרא למעוטי נרבע ונעבד - תימה דסותר סתמא דש"ס - צ"ל דתלמודא
כג ע"א - תוס' ד"ה כי משחתם בהם מום בם - ששוים בהן דבר ערוה ועבודת כוכבים... ויש לומר דתנא דמשחתם ודאי משמע ליה לש"ס דמפיק - צ"ל ששוים בהן דבר ערוה ועבודה זרה... ויש לומר דתנא דמשחתם ודאי משמע ליה לתלמודא דמפיק
כד ע"א - שכבר נאמר שלשים הא כיצד כ"ה ללמוד - צ"ל לתלמוד
כד ע"א - רש"י ד"ה ללמוד - צ"ל לתלמוד
כה ע"ב - תוס' ד"ה אי רבי יהודה - קסבר הש"ס דלא שנא וקשיא... בבורא פרי הגפן דקאמר הש"ס דברמא תלתא... וצריך לפרש דגמרא ס"ל כרבנן דפטרי בכדי מדתו - צ"ל קסבר תלמודא דלא שנא וקשיא... בבורא פרי הגפן דקאמר תלמודא דברמא תלתא... וצריך לפרש דתלמודא ס"ל כרבנן דפטרי בכדי מדתו
כז ע"א - תוס' ד"ה ותו שהייה דרסה וחלדה כו' - וקשה לפירושו דאי הש"ס - צ"ל תלמודא
כז ע"ב - תוס' ד"ה ועוד שאלו - דלא מייתי התם כמו בו ביום שבכל הש"ס - צ"ל התלמוד
כט ע"ב - דשחט סימן אחד עובד כוכבים וסימן אחד ישראל שהיא פסולה שהרי נעשה בה מעשה טרפה ביד עובד כוכבים - צ"ל דשחט סימן אחד גוי וסימן אחד ישראל שהיא פסולה שהרי נעשה בה מעשה טרפה ביד גוי
כט ע"ב - רש"י ד"ה פסולה - ולא מיקרי שחיטת עובד כוכבים - צ"ל נכרי
כט ע"ב - רש"י ד"ה מעשה טרפה - נעשה בה ביד עובד כוכבים - צ"ל גוי
כט ע"ב - תוס' ד"ה כגון ששחט סימן אחד בחוץ - השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודת כוכבים חייב... מכי שחט סימן אחד לעבודת כוכבים אסרה... התם דאיירי בשוחט לעבודת כוכבים מכיון דנאסרה - צ"ל השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודה זרה חייב... מכי שחט סימן אחד לעבודה זרה אסרה... התם דאיירי בשוחט לעבודה זרה מכיון דנאסרה
ל ע"א - תוס' ד"ה והתנן שחט בה שנים - דתנן השוחט בהמה טמאה לעובד כוכבים - צ"ל לנכרי
לב ע"ב - תוס' ד"ה ואמרינן - לסימן שני או לא ולטהרה מידי נבלה גמרא - צ"ל תלמודא
לג ע"א - ואין מזמנין עובדי כוכבים על בני מעיים - צ"ל ואין מזמנין גוי על בני מעיים
לג ע"א - עובדי כוכבים דבנחירה סגי להו ובמיתה תליא - צ"ל גוים דבנחירה סגי להו ובמיתה תליא
לג ע"א - מי איכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור - צ"ל מי איכא מידי דלישראל שרי ולגוים אסור
לג ע"א - ואוכלו אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרין בו - צ"ל ואוכלו אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו
לג ע"א - עד שתצא נפשה אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרין בו - צ"ל עד שתצא נפשה אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו
לג ע"א - רש"י ד"ה מדריש לקיש - אין מזמנין עובד כוכבים על בני מעיים... בעודה מפרכסת ועובד כוכבים לאו בשחיטה - צ"ל אין מזמנין גוי על בני מעיים... בעודה מפרכסת וגוי לאו בשחיטה
לג ע"א - רש"י ד"ה אחד עובד כוכבים - צ"ל אחד גוי
לג ע"א - תוס' ד"ה אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרין בו - דליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור... ומשני שאני עובדי כוכבים דלאו בני כיבוש נינהו וה"נ שאני עובדי כוכבים דלאו בני שחיטה נינהו... פרק ד' מיתות (שם דף נח:) עובד כוכבים ששבת חייב וכן העוסק בתורה דבדבר... ואף על גב דאמר אפילו ששבת בשני בשבת חייב מכל מקום לא דמי... ולא אשכחת דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור... דחיות ועופות הטהורין דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור... אף על גב דעובד כוכבים אסור במשהו... כמ"ד הכא אין מזמנין עובדי כוכבים על בני מעיים - צ"ל אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו - דליכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור... ומשני שאני גוים דלאו בני כיבוש נינהו וה"נ שאני גוים דלאו בני שחיטה נינהו... פרק ד' מיתות (שם דף נח:) גוי ששבת חייב מיתה וכן העוסק בתורה דבדבר... ואף על גב דאמר אפילו ששבת בשני בשבת חייב מיתה מכל מקום לא דמי... ולא אשכחת דלישראל שרי ולגוי אסור... דחיות ועופות הטהורין דלישראל שרי ולגוי אסור... אף על גב דגוי אסור במשהו... כמ"ד הכא אין מזמנין גוי על בני מעיים
לד ע"א - תוס' ד"ה מאן חבריא רבה בר בר חנה - בחולין שנעשו על טהרת קדש עסקינן והש"ס - צ"ל ותלמוד
לה ע"א - רש"י ד"ה דליכא כזית בכדי אכילת פרס - איסורא מיהא איכא ועוד לישנא דהש"ס - צ"ל דתלמודא
לה ע"ב - תוס' ד"ה שמא תשב עליהן אשתו נדה - ואם יש עמהן עובד כוכבים - צ"ל גוי
לה ע"ב - תוס' ד"ה דם המת אינו מכשיר - ובפרק העור והרוטב (לקמן קכא.) אמר שונין ישראל בטמאה ועובד כוכבים - צ"ל וגוי
לו ע"א - רש"י ד"ה ריש לקיש - כהכשר מים בחולין או לא ומהדר גמרא - צ"ל תלמודא
לו ע"ב - תוס' ד"ה ואי אשמועינן במת כו' - לא היה צריך לצריכותא זו דקראי בשרץ כתיב אלא אורחא דגמרא - צ"ל דתלמודא
לז ע"ב - תוס' ד"ה ומה מחיים - בסופו - שהרי לא היתה מסוכנת וקשה לפי' שאין הש"ס - צ"ל התלמוד
לח ע"ב - מתני' השוחט לעובד כוכבי' שחיטתו כשרה ור"א פוסל אמר ר"א אפילו שחטה לאכול לעובד כוכבים מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים - צ"ל מתני' השוחט לנכרי שחיטתו כשרה ור"א פוסל אמר ר"א אפילו שחטה לאכול לנכרי מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה
לח ע"ב - סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים לא אמרינן ור"א סבר אף על גב דלא שמעיניה דחשיב סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים אמרינן - צ"ל סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה לא אמרינן ור"א סבר אף על גב דלא שמעיניה דחשיב סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה אמרינן
לח ע"ב - רש"י ד"ה ורבי אליעזר פוסל - דכיון דבהמה דעובד כוכבים היא אף על גב דישראל קשחיט מהניא ביה מחשבת עובד כוכבים דסתם מחשבתו לעבודת כוכבים - צ"ל דכיון דבהמה דגוי היא אף על גב דישראל קשחיט מהניא ביה מחשבת גוי דסתם מחשבתו לעבודה זרה
לח ע"ב - רש"י ד"ה מקום שאין המחשבה פוסלת - דהא מחשבת עבודת כוכבים פסלה בהו דהא זבחי מתים איקרו מה מת אסור בהנאה אף תקרובת עבודת כוכבים אסורה - צ"ל דהא מחשבת עבודה זרה פסלה בהו דהא זבחי מתים איקרו מה מת אסור בהנאה אף תקרובת עבודה זרה אסורה
לח ע"ב - רש"י ד"ה סבר אי הוה שמעיניה - לעובד כוכבים דחשיב על שחיטת ישראל ואמר שחיטת בהמה זו לעבודת כוכבים תהא אסורה... דחשיב סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים - צ"ל לגוי דחשיב על שחיטת ישראל ואמר שחיטת בהמה זו לעבודה זרה תהא אסורה... דחשיב סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה
לח ע"ב - רש"י ד"ה איכא דאמרי אפילו בדשמעיניה - לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
לח ע"ב - רש"י ד"ה חוץ מפנים - מחשבת עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
לח ע"ב - תוס' ד"ה פסולה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים - כדקתני שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים - צ"ל פסולה שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה - כדקתני שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה
לט ע"א - לזרוק דמה לעבודת כוכבים ולהקטיר חלבה לעבודת כוכבים - צ"ל לזרוק דמה לעבודה זרה ולהקטיר חלבה לעבודה זרה
לט ע"א - זביחה דעבודת כוכבים דמיתסרא היכי משכחת לה - צ"ל זביחה דעבודה זרה דמיתסרא היכי משכחת לה
לט ע"א - רש"י ד"ה לא ילפינן - זבחי מתים שנזבח לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
לט ע"א - רש"י ד"ה ור"א סבר ילפינן - דבעלים פוסלים במחשבת עבודת כוכבים בחולין ואפילו אחר שוחט וגבי עובד כוכבים אפילו בסתמא דסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים - צ"ל דבעלים פוסלים במחשבת עבודה זרה בחולין ואפילו אחר שוחט וגבי גוי אפילו בסתמא דסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה
לט ע"א - רש"י ד"ה לזרוק דמה לעבודת כוכבים - ודאשחטה לשם עבודת כוכבים שהיה בדעתו... זו עבודה לעבודת כוכבים אלא שחטה לעצמו ע"מ שיעבוד העבודת כוכבים בזריקת דמה - צ"ל לזרוק דמה לעבודה זרה - ודאשחטה לשם עבודה זרה שהיה בדעתו... זו עבודה לעבודה זרה אלא שחטה לעצמו ע"מ שיעבוד העבודה זרה בזריקת דמה
לט ע"א - רש"י ד"ה מחשבין מעבודה לעבודה - הויא מחשבה לגבי עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
לט ע"א - רש"י ד"ה דגמרינן חוץ - איסור עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
לט ע"א - רש"י ד"ה אלא זביחה דעבודת כוכבים דמיתסרא - תקרובת עבודת כוכבים מיקרי זבחי מתים... אף תקרובת עבודת כוכבים אסורה בהנאה... ומטמא באהל אף תקרובת עבודת כוכבים - צ"ל אלא זביחה דעבודה זרה דמיתסרא - תקרובת עבודה זרה מיקרי זבחי מתים... אף תקרובת עבודה זרה אסורה בהנאה... ומטמא באהל אף תקרובת עבודה זרה
לט ע"א - רש"י ד"ה אלא באותה עבודה בלבד - אם אמר שחיטה עצמה לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
לט ע"א - תוס' ד"ה ריש לקיש אמר מותרת - דלמא מימלך ולא זריק דם לעבודת כוכבים... חייב דחשיב עובד עבודת כוכבים בשחיטה זו - צ"ל דלמא מימלך ולא זריק דם לעבודה זרה... חייב דחשיב עובד עבודה זרה בשחיטה זו
לט ע"א - תוס' ד"ה אלא זביחה דעבודת כוכבים דמיתסרא היכי משכחת לה - משכחת זביחת עבודת כוכבים דמתסרא בדיבור שפירש בפירוש ששוחט לעבודת כוכבים - צ"ל אלא זביחה דעבודה זרה דמיתסרא היכי משכחת לה - משכחת זביחת עבודה זרה דמתסרא בדיבור שפירש בפירוש ששוחט לעבודה זרה
לט ע"ב - לזרוק דמה לעבודת כוכבים ולהקטיר חלבה לעבודת כוכבים - צ"ל לזרוק דמה לעבודה זרה ולהקטיר חלבה לעבודה זרה
לט ע"ב - אלא גבי עובד כוכבים דסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים - צ"ל אלא גבי נכרי דסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה
לט ע"ב - רש"י ד"ה חולין - לענין עבודת כוכבים... והקטרה אף על גב דשייכא בעבודת כוכבים מיהו לאו עבודה היא לאפסודי בהמה משום הקטר חלבה לעבודת כוכבים היכא דלא נשחטה ולא נזרק דמה לעבודת כוכבים - צ"ל לענין עבודה זרה... והקטרה אף על גב דשייכא בעבודה זרה מיהו לאו עבודה היא לאפסודי בהמה משום הקטר חלבה לעבודה זרה היכא דלא נשחטה ולא נזרק דמה לעבודה זרה
לט ע"ב - רש"י ד"ה משום כבודן דרבנן - דאמרי לא אמרינן סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים והאי נמי אף על גב דאיגלאי מילתא דמומר הוא... דסתם מחשבתו לעבודת כוכבים - צ"ל דאמרי לא אמרינן סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה והאי נמי אף על גב דאיגלאי מילתא דמשומד הוא... דסתם מחשבתו לעבודה זרה
לט ע"ב - רש"י ד"ה אלא גבי עובד כוכבים - דבשעת שחיטה בחזקת עובד כוכבים הוה - צ"ל אלא גבי נכרי - דבשעת שחיטה בחזקת גוי הוה
לט ע"ב - רש"י ד"ה הוכיח סופו לא אמרינן - דדלמא אחר השחיטה נכנס בו יצה"ר והמיר דתו - צ"ל ונשתמד
לט ע"ב - רש"י ד"ה דמא ותרבא לדידן - לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
לט ע"ב - רש"י ד"ה לר"א - דאמר מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים - צ"ל דאמר מחשבת נכרי לעבודה זרה
לט ע"ב - רש"י ד"ה יהיב ליה - עובד כוכבים זוזא... או שהיתה כולה של עובד כוכבים - צ"ל גוי זוזא... או שהיתה כולה של גוי
לט ע"ב - רש"י ד"ה אי איניש אלמא - האי עובד כוכבים - צ"ל גוי
לט ע"ב - רש"י ד"ה ואי לא מצי א"ל רישך והר - לאו אדעתא דעובד כוכבים קשחיט... מעות העובד כוכבים קונות ויש לו חלק בה מיהו ישראל כי שחיט מסלק ליה לעובד כוכבים ואינו... אף בשבילו היא ועובד כוכבים מחשב - צ"ל לאו אדעתא דגוי קשחיט... מעות הגוי קונות ויש לו חלק בה מיהו ישראל כי שחיט מסלק ליה לגוי ואינו... אף בשבילו היא ונכרי מחשב
לט ע"ב - רש"י ד"ה לשם ימים - שעשה הים עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
לט ע"ב - תוס' ד"ה מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין - וקשה לריב"א דבזריקת דם לעבודת כוכבים לא מיתסר... ובמה שזרקו דם לעבודת כוכבים אחרי כן לא חיישינן עוד תניא בהדיא בתוספתא אם מששחטה זרק דם לעבודת כוכבים והקטיר חלבה לעבודת כוכבים - צ"ל וקשה לריב"א דבזריקת דם לעבודה זרה לא מיתסר... ובמה שזרקו דם לעבודה זרה אחרי כן לא חיישינן עוד תניא בהדיא בתוספתא אם מששחטה זרק דם לעבודה זרה והקטיר חלבה לעבודה זרה
לט ע"ב - תוס' ד"ה עד כאן לא קא שרו רבנן - זרק אחרי כן דם לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
לט ע"ב - תוס' ד"ה רישך והר - אפילו למ"ד מעות בעובד כוכבים קונות הכא לא סמכא דעתיה... למ"ד בפ' שני דבכורות (דף יג.) דמשיכה בעובד כוכבי' קונה - צ"ל אפילו למ"ד מעות בגוי קונות הכא לא סמכא דעתיה... למ"ד בפ' שני דבכורות (דף יג.) דמשיכה בגוי קונה
מ ע"א - היתה בהמת חבירו רבוצה לפני עבודת כוכבים - צ"ל היתה בהמת חבירו רבוצה לפני עבודה זרה
מ ע"א - השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודת כוכבים - צ"ל השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודה זרה
מ ע"א - רש"י ד"ה זבחי מתים - ליאסר בהנאה כדין תקרובת עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מ ע"א - רש"י ד"ה דאמר לשום הר - הר אינו נעשה עבודת כוכבים... משום דדמיא לשחיטת עבודת כוכבים - צ"ל הר אינו נעשה עבודה זרה... משום דדמיא לשחיטת עבודה זרה
מ ע"א - רש"י ד"ה דומיא דמיכאל - אף על גב דלא מיתסרי משום עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מ ע"א - רש"י ד"ה היתה בהמת חבירו - לא מיבעיא שלו דמיתסרא משום תקרובת עבודת כוכבים... משום נעבד שעשאו עבודת כוכבים ולא משום מוקצה שהקצו לתקרובת עבודת כוכבים - צ"ל לא מיבעיא שלו דמיתסרא משום תקרובת עבודה זרה... משום נעבד שעשאו עבודה זרה ולא משום מוקצה שהקצו לתקרובת עבודה זרה
מ ע"א - רש"י ד"ה שלש חטאות - ומשום עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מ ע"א - תוס' ד"ה הא דאמר להר - שאינו נעשה עבודת כוכבים כדפירש בקונטרס... בפ' רבי ישמעאל (ע"ז דף נא:) בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים... דאע"ג דבעלי חיים לא מיתסרי משום עבודת כוכבים - צ"ל שאינו נעשה עבודה זרה כדפירש בקונטרס... בפ' רבי ישמעאל (ע"ז דף נא:) בכלים שנשתמשו בהן לעבודה זרה... דאע"ג דבעלי חיים לא מיתסרי משום עבודה זרה
מ ע"א - תוס' ד"ה רבוצה לפני עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מ ע"א - תוס' ד"ה לפני עבודת כוכבים - אין לפרש דוקא לפני עבודת כוכבים וכרבי יהודה בן בבא דאמר לקמן (דף מא.) אין מנסכין יין אלא לפני עבודת כוכבים... בשוחט לא נקט לפני עבודת כוכבים ועוד... התם בשלא שחט לפני עבודת כוכבים ולא מתסרא... אף על פי שלא בפני עבודת כוכבים נמי מתסרא והא דנקט הכא לפני עבודת כוכבים אורחא דמלתא נקט א"נ כיון דלפני עבודת כוכבים הוא מסתמא לשם עבודת כוכבים מתכוין אף על פי שלא פירש וכגון שהוא ישראל מומר... דלא מבעיא הרביצה לפני עבודת כוכבים דודאי לשם עבודת כוכבים נתכוון אלא אפי' רבוצה כבר כיון דישראל מומר הוא ושוחט לפני עבודת כוכבים מתכוין לעבודת כוכבים - צ"ל לפני עבודה זרה - אין לפרש דוקא לפני עבודה זרה וכרבי יהודה בן בבא דאמר לקמן (דף מא.) אין מנסכין יין אלא לפני עבודה זרה... בשוחט לא נקט לפני עבודה זרה ועוד... התם בשלא שחט לפני עבודה זרה ולא מתסרא... אף על פי שלא בפני עבודה זרה נמי מתסרא והא דנקט הכא לפני עבודה זרה אורחא דמלתא נקט א"נ כיון דלפני עבודה זרה הוא מסתמא לשם עבודה זרה מתכוין אף על פי שלא פירש וכגון שהוא ישראל משומד... דלא מבעיא הרביצה לפני עבודה זרה דודאי לשם עבודה זרה נתכוון אלא אפי' רבוצה כבר כיון דישראל משומד הוא ושוחט לפני עבודה זרה מתכוין לעבודה זרה
מ ע"א - תוס' ד"ה חייב שלש חטאות - בפרק אלו דברים (דף עג.) ובחוץ לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
מ ע"ב - מיתיבי השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודת כוכבים - צ"ל מיתיבי השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודה זרה
מ ע"ב - רש"י ד"ה מחתך בעפר הוא - דכיון דנאסר משום עבודת כוכבים פקע שם קדשים מינה ונעשית של עבודת כוכבים ועפרא... חייל בהדי הדדי איסור עבודת כוכבים ושחיטת חוץ... וכן משום עבודת כוכבים דשחיטת עבודת כוכבים היא - צ"ל דכיון דנאסר משום עבודה זרה פקע שם קדשים מינה ונעשית של עבודה זרה ועפרא... חייל בהדי הדדי איסור עבודה זרה ושחיטת חוץ... וכן משום עבודה זרה דשחיטת עבודה זרה היא
מ ע"ב - רש"י ד"ה דכולהו בהדי הדדי - דכיון דשם עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מ ע"ב - רש"י ד"ה ועולא מעשה כל דהו קאמר - סימן אחד בשחיטת עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מ ע"ב - רש"י ד"ה אלא - איני רוצה לעבוד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מ ע"ב - רש"י ד"ה אלא אמר מר זוטרא - ומעשה כל דהו דעבודת כוכבים - צ"ל דעבודה זרה
מ ע"ב - רש"י ד"ה דקני ליה לכפרה - ומדנקט חטאת ש"מ בעובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מ ע"ב - תוס' ד"ה רב נחמן ורב עמרם ורב יצחק - בעובדא (ע"ז דף נז:) דעל עובד כוכבים לחנותא והוה חמרא בדוולא שדא ביה עובד כוכבים ידא... אוסר אדם דבר שאינו שלו הני מילי עובד כוכבים - צ"ל בעובדא (ע"ז דף נז:) דעל גוי לחנותא והוה חמרא בדוולא שדא ביה גוי ידא... אוסר אדם דבר שאינו שלו הני מילי גוי
מא ע"א - עובד כוכבים שניסך יינו של ישראל שלא בפני עבודת כוכבים - צ"ל גוי שניסך יינו של ישראל שלא בפני עבודה זרה
מא ע"א - שאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים - צ"ל שאין מנסכין יין אלא בפני עבודה זרה
מא ע"א - ה"מ כותי אבל ישראל לצעוריה קא מיכוין - צ"ל ה"מ גוי אבל ישראל לצעוריה קא מיכוין
מא ע"א - בישראל מומר ת"ש המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב הכא נמי בישראל מומר - צ"ל בישראל משומד ת"ש המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב הכא נמי בישראל משומד
מא ע"א - אין לך מומר גדול מזה - צ"ל אין לך משומד גדול מזה
מא ע"א - רש"י ד"ה ואי אין אדם אוסר - איהו מיחייב משום עובד עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מא ע"א - רש"י ד"ה והמנסך - יין של חבירו לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
מא ע"א - רש"י ד"ה פטור מלשלם - ואף על גב דחייב מיתה משום עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מא ע"א - רש"י ד"ה שניסך - שכשך ידו לתוכו לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
מא ע"א - רש"י ד"ה שלא בפני עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
מא ע"א - רש"י ד"ה ועוד שיכול לומר לו - אפילו ניסכו לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
מא ע"א - רש"י ד"ה ורב נחמן ורב עמרם - ה"מ עובד כוכבים אבל ישראל לצעורי לחבריה עביד ואין דעתו לעבודת כוכבים - צ"ל ה"מ גוי אבל ישראל לצעורי לחבריה עביד ואין דעתו לעבודה זרה
מא ע"א - רש"י ד"ה בישראל מומר - כיון דאתינן להכי דעובד כוכבים אוסר - צ"ל בישראל משומד - כיון דאתינן להכי דגוי אוסר
מא ע"א - רש"י ד"ה התרו בו - בישראל שלא ישחט לעבודת כוכבים ושחט לאחר שקבל התראה וקודם לכן לא היה בחזקת מומר - צ"ל בישראל שלא ישחט לעבודה זרה ושחט לאחר שקבל התראה וקודם לכן לא היה בחזקת משומד
מא ע"א - רש"י ד"ה ולא לתוך הכלים - שלא יאמרו מקבל דם לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
מא ע"א - רש"י ד"ה אבל עושה גומא - משום שהוא חוק הצדוקים לעבודת כוכבים - צ"ל משום שהוא חוק המינין לעבודה זרה
מא ע"א - תוס' ד"ה תא שמע ב' אוחזין בסכין ושוחטין כו' - אליבא דמ"ד עבודת כוכבים הוא לא תיבעי לך... שרו להדיוט למ"ד לעבודת כוכבים הוא וי"ל... אלא שנשתמש בהן לעבודת כוכבים - צ"ל אליבא דמ"ד עבודה זרה הוא לא תיבעי לך... שרו להדיוט למ"ד לעבודה זרה הוא וי"ל... אלא שנשתמש בהן לעבודה זרה
מא ע"א - תוס' ד"ה לאו כל כמינך שתאסר ייני לאונסי - דר' יהודה בן בתירא שרי לזבוני לכל עובד כוכבים שירצה... פ' ר' ישמעאל (דף נט: ושם תוס' ד"ה אמר) משמע דלא שרי לזבוני אלא לההוא עובד כוכבים דנסכיה דמינה מייתי ראיה אהא דקאמר התם האי עובד כוכבים דנסכיה לחמריה דישראל אף על גב דאסור בהנאה למשקל דמי מההוא עובד כוכבים דנסכיה שרי דמקלא קלייה וי"ל... לזבוניה לכל עובד כוכבים שירצה לרבנן נמי דפליגי עליה שרי לזבוניה לההוא עובד כוכבים דנסכיה - צ"ל דר' יהודה בן בתירא שרי לזבוני לכל גוי שירצה... פ' ר' ישמעאל (דף נט: ושם תוס' ד"ה אמר) משמע דלא שרי לזבוני אלא לההוא גוי דנסכיה דמינה מייתי ראיה אהא דקאמר התם האי גוי דנסכיה לחמריה דישראל אף על גב דאסור בהנאה למשקל דמי מההוא גוי דנסכיה שרי דמקלא קלייה וי"ל... לזבוניה לכל גוי שירצה לרבנן נמי דפליגי עליה שרי לזבוניה לההוא גוי דנסכיה
מא ע"א - תוס' ד"ה בישראל מומר - צ"ל משומד
מא ע"א - תוס' ד"ה הכא נמי בישראל מומר - צ"ל משומד
מא ע"א - תוס' ד"ה אין שוחטין לתוך הגומא - דנראה כמקבל דם לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
מא ע"א - תוס' ד"ה ובשוק לא יעשה כן - ונראה שאין הש"ס שלנו סובר כן... דמסכת ע"ז (דף יב.) מי שנתפזרו לו מעותיו לפני עבודת כוכבים - צ"ל ונראה שאין תלמוד שלנו סובר כן... דמסכת ע"ז (דף יב.) מי שנתפזרו לו מעותיו לפני עבודה זרה
מא ע"ב - יחקה את הצדוקים - למעלה - צ"ל המינין
מא ע"ב - ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את הצדוקים - צ"ל המינין
מא ע"ב - רש"י ד"ה יחקה את הצדוקים - צ"ל המינין
מא ע"ב - רש"י ד"ה כל עיקר - ואפי' בבית דמיחזי כמנהג צדוקים - צ"ל ואפי' בבית דמיחזי כמינות
מא ע"ב - רש"י ד"ה בדיקה אחריו - שמא מין הוא לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
מב ע"א - רש"י ד"ה קמ"ל - דזה הכלל קמא אמרו מהו דתימא ואורחא דגמרא - צ"ל דתלמודא
מג ע"ב - רש"י ד"ה רבא בריה דרב בר יוסף - בר חייא הוא והוא רבא דכולי גמרא - צ"ל תלמודא
מד ע"ב - רש"י ד"ה ושמש תלמידי חכמים - גמר לתרץ טעמי המשנה ומשניות הסותרות זו את זו והיינו גמרא - צ"ל תלמוד
מו ע"ב - רש"י ד"ה היינו רביתייהו - כדלקמן (דף מח) וטעם מורי לא מצינו אומא בגמרא - צ"ל בתלמוד
מז ע"ב - רש"י ד"ה המתיני לו - דאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש חוץ מעבודת כוכבים - צ"ל מעבודה זרה
מח ע"א - תוס' ד"ה אמר רבינא והוא דסביך בבשרא - ושמא אין זה רבינא סתמא שהוא בכל הש"ס - צ"ל התלמוד
מט ע"א - רש"י ד"ה ואין הלכה כרבי שמעון - גמרא - צ"ל תלמודא
מט ע"א - תוס' ד"ה ואברכה מברכיך - ואפילו עובדי כוכבים המברכים את ישראל מתברכין כדאיתא בירושלמי דברכות דההוא עובד כוכבים דיהיב שלמא לרבי ישמעאל - צ"ל ואפילו גוים המברכים את ישראל מתברכין כדאיתא בירושלמי דברכות דההוא גוי דיהיב שלמא לרבי ישמעאל
נ ע"א - רש"י ד"ה כי פליגי דאקשתא - דכל היכא דאיכא תרי לישני בגמרא - צ"ל בתלמודא
נ ע"א - רש"י ד"ה ואין הלכה כרבן שמעון [ב"ג] - הש"ס - צ"ל תלמודא
נג ע"ב - וליזבנינהו לעובדי כוכבים - צ"ל וליזבנינהו לגוים
נג ע"ב - רש"י ד"ה אתו - עובדי כוכבים - צ"ל גוים
נד ע"א - תוס' ד"ה וחזייה - בסופו - וי"ל דקים ליה למסדר הש"ס - צ"ל לתלמודא
נו ע"ב - למטה - ממנו פנה ממנו יתד וגו' ההוא ארמאה - צ"ל רומאה
נח ע"א - תוס' ד"ה ושוין בביצת טרפה שהיא אסורה - ובפרק קמא דביצה (דף ו:) נמי פשיטא ליה לש"ס - צ"ל לתלמודא
נח ע"א - תוס' ד"ה במאי קא מיפלגי בנטרפה - לשון הגמרא - צ"ל התלמוד
ס ע"ב - הרבה מקראות שראויין לשרוף והן הן גופי תורה - צ"ל הרבה מקראות שראויין לשרוף כספרי מינין והן הן גופי תורה
סג ע"ב - למטה - לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים בכל מקום - צ"ל לוקחין ביצים מן הגוים בכל מקום
סד ע"א - אין מוכרין ביצת טרפה לעובד כוכבים - צ"ל אין מוכרין ביצת טרפה לגוי
סד ע"א - רש"י ד"ה אין מוכרין ביצת - של תרנגולת טרפה לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
סד ע"א - רש"י ד"ה ודאי טמאה - ואי אמר לך עובד כוכבים - צ"ל גוי
סד ע"א - רש"י ד"ה אבל ראש אחד כד כו' - סייעתא הוו הנך סמנים לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
סד ע"א - תוס' ד"ה סימנין לאו דאורייתא, שורה 4 מהשורות הבינוניות - והש"ס דידן הוה מצי לשנויי הכי... ומה שאנו לוקחין מן העובדי כוכבים ביצים... ומה שאנו לוקחים מן העובדי כוכבים אובליא"ש... איכא ריעותא מדזבין להו עובד כוכבים טרופות בקערה... ר"ת היה אוסר ליקח מן העובדי כוכבים אובליא"ש וקנטיא"ש משום בשולי עובדי כוכבים... ואי מי"ח דברים היתה לא היה טועה בה הש"ס... הלכה כמאן דאסר ביצים משום בישולי עובדי כוכבים בפ' אין מעמידין... (שם לח.) גבי (קרבי דגים) אין בהם משום בישולי עובדי כוכבים ואי עבדינהו עובד כוכבים כסא דהרסנא יש בהם משום בישולי עובדי כוכבים ופריך... פשטיד"א שאפאו עובד כוכבים שהשמנונית הוא בעין על העיסה וגם מתחילתו הוא נאסר משום בישולי עובדי כוכבים - צ"ל ותלמודא דידן הוה מצי לשנויי הכי... ומה שאנו לוקחין מן הגוים ביצים... ומה שאנו לוקחים מן הגוים אובליא"ש... איכא ריעותא מדזבין להו גוי טרופות בקערה... ר"ת היה אוסר ליקח מן הגוים אובליא"ש וקנטיא"ש משום בשולי גוים... ואי מי"ח דברים היתה לא היה טועה בה התלמוד... הלכה כמאן דאסר ביצים משום בישולי גוים בפ' אין מעמידין... (שם לח.) גבי (קרבי דגים) אין בהם משום בישולי גוים ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא יש בהם משום בישולי גוים ופריך... פשטיד"א שאפאו גוי שהשמנונית הוא בעין על העיסה וגם מתחילתו הוא נאסר משום בישולי גוים
סה ע"א - תוס' ד"ה אע"פ - שהקב"ה כביכול מיצר בצרתם של ישראל - צ"ל שהקב"ה מיצר בצרתם של ישראל
סו ע"א - תוס' בראש העמוד, בסוף הדיבור - ואו פסח או עור דבכורות (דף לז.) ובכל הש"ס במקום שאמר... דברי הכל במה שמצריך בכל הגמ' דבר המיטלטל - צ"ל ואו פסח או עור דבכורות (דף לז.) ובכל התלמוד במקום שאמר... דברי הכל במה שמצריך בכל התלמוד דבר המיטלטל
סו ע"א - תוס' ד"ה במאי קמיפלגי - דבכמה מקומות בש"ס מוכח דשרו... אין מעמידין (ע"ז דף לח. ושם תוס' ד"ה לעולם) דאמר רב עובדי כוכבים שהציתו את האור... מותרים ליקח מן העובד כוכבים - צ"ל דבכמה מקומות בתלמוד מוכח דשרו... אין מעמידין (ע"ז דף לח. ושם תוס' ד"ה לעולם) דאמר רב גוים שהציתו את האור... מותרים ליקח מן הגוי
סז ע"ב - תוס' ד"ה דיקא נמי דקתני תולעת שבעיקרי זיתים - בתר תריסר ירחי שרי אף על פי שהש"ס - צ"ל שהתלמוד
סט ע"ב - יצא שליש ומכרו לעובד כוכבים - צ"ל יצא שליש ומכרו לגוי
סט ע"ב - רש"י ד"ה למפרע הוא קדוש - ואגלאי מלתא דכי זבין לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
סט ע"ב - רש"י ד"ה מכאן ולהבא - וכיון דמכירתו מכירה ה"ל יד עובד כוכבים - צ"ל גוי
סט ע"ב - תוס' ד"ה יצא רובו הרי זה יקבר - דב"ה מתירין למנות עובד כוכבים על הבכור הכא מודו דאסור למכור לעובד כוכבים... דאיתקש לצבי ואיל ושרי אפי' לעובדי כוכבים - צ"ל דב"ה מתירין למנות גוי על הבכור הכא מודו דאסור למכור לגוי... דאיתקש לצבי ואיל ושרי אפי' לגוים*
סט ע"ב - תוס' ד"ה רב הונא, בסופו - אם לא נחלק בין מכירה לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
ע ע"א - רש"י ד"ה לא מחתך ומשליך - אבל ביצא שליש ומכרו לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
ע ע"ב - רש"י ד"ה חבל על בן עזאי - שלא שמשתי את ר' ישמעאל כל חבלה שבש"ס - צ"ל שבתלמוד
עא ע"ב - תוס' ד"ה למאי הלכתא - דבתורת כהנים ממעט בהמה וכותי דלא בעו שהייה... מציל בבית המנוגע כותי ובהמה שאינם מטמאים... דמעטיה קרא דומיא דכותי דשייך ביה מלבוש - צ"ל דבתורת כהנים ממעט בהמה וגוי דלא בעו שהייה... מציל בבית המנוגע גוי ובהמה שאינם מטמאים... דמעטיה קרא דומיא דגוי דשייך ביה מלבוש
עד ע"ב - תוס' ד"ה למעוטי רובעו - הני מילי כגון ישראל בטמאה ועובד כוכבי' - צ"ל וגוי
עז ע"ב - תוס' ד"ה הריני, באמצעו - וי"ל דאין הדבר תלוי בכי אורחיה אלא פשיטא ליה למסדר הש"ס - צ"ל לתלמודא
עח ע"ב - תוס' ד"ה זה בנה אב - בסופו - אלא משום דמקדשים נפקא וי"ל דכן דרך הש"ס - צ"ל התלמוד
פ ע"ב - תוס' ד"ה דכמה, בסופו - וי"ל דרבי אושעיא לא אמר אלא דמתניתין דקדשים בפנים לא אתיא כרבי שמעון והש"ס - צ"ל ותלמודא
פ ע"ב - תוס' ד"ה הנח - משמע שרוצה לפרש כמו שאר ניתק לעשה שבש"ס - צ"ל שבתלמוד
פד ע"א - תוס' ד"ה בעינן - כדאמרינן בהעור והרוטב (לקמן דף קכא.) דישראל בטמאה ועובד כוכבים - צ"ל וגוי
פה ע"א - השוחט ונמצאת טריפה והשוחט לעבודת כוכבים - צ"ל השוחט ונמצאת טריפה והשוחט לעבודה זרה
פה ע"א - תוס' ד"ה דנין שחיטה משחיטה - כגון שחט בשבת או לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
פו ע"ב - תוס' ד"ה (יאמרו ספק איסור להתיר) - שרוב עגלים שבאותה עיר נשחטין לעבודת כוכבים - צ"ל לעבודה זרה
פז ע"א - תא שמע דא"ל ההוא צדוקי - צ"ל מינא
פז ע"א - כי הוה קא בעי מיברך אמרו ליה צדוקי - צ"ל מינא
פז ע"א - רש"י ד"ה אמרו ליה - בני ביתיה ההוא צדוקי - צ"ל מינא
פז ע"א - רש"י ד"ה לבסוף - אישתכח דלאו איהו הוא אלא צדוקי - צ"ל מין
פז ע"א - תוס' ד"ה או ארבעים - היה רוצה לסלקו מברכת המזון לפי שהיה צדוקי - צ"ל מין
פח ע"א - תוס' בראש העמוד - להדליק בנר שנטמא בטמא מת ומוקי לה הש"ס - צ"ל תלמודא*
פח ע"א - תוס' ד"ה ורבי יהודה - בבכורות (שם:) לית דחש להא דרבי יהודה דאמר שותפות עובד כוכבים חייב בבכורה לכן נראה שאין לדמות הדרשות אלא מה שהש"ס מדמה - צ"ל בבכורות (שם:) לית דחש להא דרבי יהודה דאמר שותפות גוי חייב בבכורה לכן נראה שאין לדמות הדרשות אלא מה שהתלמוד מדמה
פט ע"א - אבל עובדי כוכבים אינן כן - צ"ל אבל אומות העולם אינן כן
פט ע"א - שופר של עבודת כוכבים לא יתקע בו מאי לאו אם תקע לא יצא לא אם תקע יצא לולב של עבודת כוכבים לא יטול - צ"ל שופר של עבודה זרה לא יתקע בו מאי לאו אם תקע לא יצא לא אם תקע יצא לולב של עבודה זרה לא יטול
פט ע"א - תוס' ד"ה והתניא תקע לא יצא - דבפרק ראוהו ב"ד (ר"ה דף כח.) אמר רב שופר של עבודת כוכבים לא יתקע בו ואם תקע בו יצא וכן בפ' מצות חליצה (יבמות דף קג:) אמר רבא החולצת בסנדל של עבודת כוכבים חליצתה כשרה ולא אמרינן דמכתת שעוריה וי"ל דהכא בעבודת כוכבים של ישראל דאין לה ביטול אבל דעובד כוכבים דיש לה ביטול לא מכתת שיעוריה וכי האי גוונא משני פרק לולב הגזול (סוכה דף לא:) אהא דאמר רבא לולב של עבודת כוכבים אם נטל... וא"ת עבודת כוכבים דעובד כוכבים מכי אגבהה... ור"ת מפרש דכולהו בעבודת כוכבים דעובד כוכבים וכאן קודם... לפי שהיה עליה שם עבודת כוכבים אפי' את"ל דשרי לכסות בעפר עבודת כוכבים לכתחלה... ולא משני בדעובד כוכבים וקודם ביטול... ובפרק מצות חליצה (יבמות קג:) דמפליג בין סנדל של עבודת כוכבים לסנדל של תקרובת עבודת כוכבים דאין לו ביטול ולא מפליג בנטל עבודת כוכבים גופיה... קא משמע לן דתקרובת עבודת כוכבים אינה בטלה עולמית... בין שופר של עבודת כוכבים לשל עיר הנדחת דבשל עבודת כוכבים גופיה אות - צ"ל דבפרק ראוהו ב"ד (ר"ה דף כח.) אמר רב שופר של עבודה זרה לא יתקע בו ואם תקע בו יצא וכן בפ' מצות חליצה (יבמות דף קג:) אמר רבא החולצת בסנדל של עבודה זרה חליצתה כשרה ולא אמרינן דמכתת שעוריה וי"ל דהכא בעבודה זרה של ישראל דאין לה ביטול אבל דגוי דיש לה ביטול לא מכתת שיעוריה וכי האי גוונא משני פרק לולב הגזול (סוכה דף לא:) אהא דאמר רבא לולב של עבודה זרה אם נטל... וא"ת עבודה זרה דגוי מכי אגבהה... ור"ת מפרש דכולהו בעבודה זרה דגוי וכאן קודם... לפי שהיה עליה שם עבודה זרה אפי' את"ל דשרי לכסות בעפר עבודה זרה לכתחלה... ולא משני בדגוי וקודם ביטול... ובפרק מצות חליצה (יבמות קג:) דמפליג בין סנדל של עבודה זרה לסנדל של תקרובת עבודה זרה דאין לו ביטול ולא מפליג בנטל עבודה זרה גופיה... קא משמע לן דתקרובת עבודה זרה אינה בטלה עולמית... בין שופר של עבודה זרה לשל עיר הנדחת דבשל עבודה זרה גופיה
פט ע"ב - ועבודת כוכבים כתותי מכתת שיעורא - צ"ל ועבודה זרה כתותי מכתת שיעורא
פט ע"ב - רש"י ד"ה שיעורא בעינן - ולולב ארבעה ועבודת כוכבים - צ"ל ועבודה זרה
צ ע"ב - רש"י ד"ה כשלש מאות כור - דורכין עם העובד כוכבים - צ"ל הנכרי
צא ע"א - כעובד כוכבים נדמה לו דאמר מר ישראל שנטפל לו עובד כוכבים בדרך - צ"ל כגוי נדמה לו דאמר מר ישראל שנטפל לו גוי בדרך
צא ע"א - רש"י ד"ה כעובד כוכבים נדמה לו - כסבור היה יעקב שהוא עובד כוכבים - צ"ל כגוי נדמה לו - כסבור היה יעקב שהוא גוי
צב ע"א - ואחד שעתידה לשתות עם כל העובדי כוכבים - צ"ל ואחד שעתידה לשתות עם כל האומות
צב ע"א - רש"י ד"ה ואומר אליהם - בנבואת זכריה כתיב גבי עובדי כוכבים - צ"ל גבי אומות העולם
צג ע"א - תוס' ד"ה חתכיה ומלחיה - אלא חתיכה לבדה ובקונטרס נקט לשון הגמ' - צ"ל התלמוד
צג ע"ב - שולח אדם ירך לעובד כוכבים - צ"ל שולח אדם ירך לנכרי
צג ע"ב - רש"י ד"ה שולח אדם ירך לעובד כוכבים כו' - היכי זבני ישראל בשר מעובד כוכבים - צ"ל שולח אדם ירך לנכרי כו' - היכי זבני ישראל בשר מגוי
צג ע"ב - רש"י ד"ה חתוכה לא - סבר הלוקחה מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
צג ע"ב - רש"י ד"ה במקום שאין מכריזין - נפלה טרפה באיטליז למכור לעובד כוכבים ובאותו מקום אין לוקחין בשר מן העובד כוכבים - צ"ל נפלה טרפה באיטליז למכור לגוי ובאותו מקום אין לוקחין בשר מן הגוי
צד ע"א - חיתוכא דעובד כוכבים מידע ידיע - צ"ל חיתוכא דגוי מידע ידיע
צד ע"א - ואפילו דעתו של עובד כוכבים - צ"ל ואפילו דעתו של גוי
צד ע"א - ובעובד כוכבים בין חתוכה ובין שלימה א"צ ליטול הימנה גיד הנשה ומפני ב' דברים אמרו אין מוכרין נבילות וטרפות לעובד כוכבים אחד מפני שמתעהו ואחד שמא יחזור וימכרנה לישראל אחר ולא יאמר אדם לעובד כוכבים - צ"ל ובגוי בין חתוכה ובין שלימה א"צ ליטול הימנה גיד הנשה ומפני ב' דברים אמרו אין מוכרין נבילות וטרפות לגוי אחד מפני שמתעהו ואחד שמא יחזור וימכרנה לישראל אחר ולא יאמר אדם לגוי
צד ע"א - רש"י ד"ה אלא במקום שמכריזין - שישראל מותר ליקח שם באותו מקום מן העובד כוכבים - צ"ל הגוים
צד ע"א - רש"י ד"ה שלימה נמי לא לישדר ליה - דלמא חתיך לה עובד כוכבים - צ"ל גוי
צד ע"א - רש"י ד"ה חיתוכא דעובד כוכבים - בשולח ירך לחבירו על יד עובד כוכבים ולא עשה בה... אבל באבר אחר שחיתוך עובד כוכבים - צ"ל חיתוכא דגוי - בשולח ירך לחבירו על יד גוי ולא עשה בה... אבל באבר אחר שחיתוך גוי
צד ע"א - רש"י ד"ה משום דגונב דעתו - דעובד כוכבים - צ"ל דגוי
צד ע"א - רש"י ד"ה ואשקייה חמרא מזיגא - והעובד כוכבים - צ"ל והגוי
צד ע"א - רש"י ד"ה וכי מכללא מאי - שפיר שמעינן ואמאי אשמעינן גמרא - צ"ל תלמודא
צד ע"א - רש"י ד"ה ובעובד כוכבים בין שלימה - צ"ל ובגוי
צד ע"א - רש"י ד"ה אין מוכרין טרפה לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
צד ע"א - תוס' ד"ה חיתוכא דעובד כוכבים מידע ידיע - פירש בקונטרס דחיתוך דעובד כוכבים בירך אינו עשוי... בשולח ירך על יד עובד כוכבים לחבירו... מטעם זה נאסור בשולח ירך לחבירו ע"י עובד כוכבים שמא נזדמנה לעובד כוכבים ירך אחרת... דלא שכיח שיזדמן כך ליד עובד כוכבים אבל היכא דישראל שלח לעובד כוכבים חייש... דלמא דלכך שלחה לעובד כוכבים - צ"ל חיתוכא דגוי מידע ידיע - פירש בקונטרס דחיתוך דגוי בירך אינו עשוי... בשולח ירך על יד גוי לחבירו... מטעם זה נאסור בשולח ירך לחבירו ע"י גוי שמא נזדמנה לגוי ירך אחרת... דלא שכיח שיזדמן כך ליד גוי אבל היכא דישראל שלח לגוי חייש... דלמא דלכך שלחה לגוי
צד ע"א - תוס' ד"ה טרפה הואי - דמותר לגנוב דעתו של עובד כוכבים ואיקפד משום דאמר לו לעובד כוכבים שחוטה היא... דיחוש דלגנוב דעתו של עובד כוכבים - צ"ל דמותר לגנוב דעתו של גוי ואיקפד משום דאמר לו לגוי שחוטה היא... דיחוש דלגנוב דעתו של גוי
צד ע"ב - ובעובד כוכבים בין שלימה בין חתוכה - צ"ל ובגוי בין שלימה בין חתוכה
צד ע"ב - אין מוכרין נבלות וטרפות לעובד כוכבים - צ"ל אין מוכרין נבלות וטרפות לגוי
צד ע"ב - לא יאמר אדם לעובד כוכבים קח לי בדינר זה בשר - צ"ל לא יאמר אדם לגוי קח לי בדינר זה בשר
צד ע"ב - רש"י ד"ה אחד מפני האנסים - שעובד כוכבים אנס הוא - צ"ל שהגוי אנס הוא
צד ע"ב - רש"י ד"ה רבא אמר כולה במקום שמכריזין - רישא דקתני ובעובד כוכבים אפילו חתוכה... לא יקח ישראל בשר מעובד כוכבים וסיפא נמי דאסור לשלוח דינר ביד עובד כוכבים - צ"ל רישא דקתני ובגוי אפילו חתוכה... לא יקח ישראל בשר מגוי וסיפא נמי דאסור לשלוח דינר ביד גוי
צד ע"ב - רש"י ד"ה מציעתא בשלא הכריזו - לפיכך אסור למוכרה לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
צד ע"ב - רש"י ד"ה כולה במקום שאין מכריזין - ולא זבין ישראל מעובד כוכבים בשר הילכך רישא א"צ ליטול גידה וסיפא נמי אסור לשלוח עובד כוכבים - צ"ל ולא זבין ישראל מגוי בשר הילכך רישא א"צ ליטול גידה וסיפא נמי אסור לשלוח גוי
צד ע"ב - רש"י ד"ה ומציעתא - דקתני אסור למכור לעובד כוכבים - צ"ל לגוי
צד ע"ב - רש"י ד"ה גזירה שמא ימכרנה לו - ברישא גבי שולח ירך לעובד כוכבים לא גזר... באיטליז קמזבין ליה לעובד כוכבים התם... אבל שולח לעובד כוכבים - צ"ל ברישא גבי שולח ירך לנכרי לא גזר... באיטליז קמזבין ליה לגוי התם... אבל שולח לנכרי
צד ע"ב - רש"י ד"ה נפל בישרא לבני חילא - בא לידינו בשר לעובדי כוכבים - צ"ל לגוים
צד ע"ב - תוס' ד"ה אמר אביי אין רישא וסיפא במקום שאין מכריזין - וחיתוך דעובד כוכבים מידע ידיע... דאין מוכרין נבלות וטרפות לעובד כוכבים מפני שמטעהו דוקא במכירה הוא דאסור לפי שהעובד כוכבים נתן מעות... ויודיעוהו שהיא טרפה והעובד כוכבי' לא יגיד לו... איירי באומר הישראל לעובד כוכבים שהיא מנוקרת... אבל שלימה הא חזי ליה עובד כוכבים שלא ניטל הגיד אף על פי שישראל אמר לו שניטל יודע עובד כוכבים שהוא משקר... ויקנה ישראל מן העובד כוכבים... שאומר ישראל בשעה שנותנה לעובד כוכבים שתקנה... דאפי' יהא מותר לגנוב דעת העובד כוכבים... וברייתא דקתני ובעובד כוכבים בין חתוכה... דלמא חזי ליה ישראל וזבין ליה מן העובד כוכבים... נודע לו שהיא טרפה ולכך נותנה לעובד כוכבים אבל היכא דאמר לעובד כוכבים שהיא מנוקרת... ומציעתא דאין מוכרין נבלות וטרפות לעובד כוכבים... לפי שיודע דלהשביח מקחו אומר כן - צ"ל וחיתוך דגוי מידע ידיע... דאין מוכרין נבלות וטרפות לגוי מפני שמטעהו דוקא במכירה הוא דאסור לפי שהגוי נתן מעות... ויודיעוהו שהיא טרפה והגוי לא יגיד לו... איירי באומר הישראל לגוי שהיא מנוקרת... אבל שלימה הא חזי ליה גוי שלא ניטל הגיד אף על פי שישראל אמר לו שניטל יודע גוי שהוא משקר... ויקנה ישראל מן הגוי... שאומר ישראל בשעה שנותנה לגוי שתקנה... דאפי' יהא מותר לגנוב דעת הגוי... וברייתא דקתני ובגוי בין חתוכה... דלמא חזי ליה ישראל וזבין ליה מן הגוי... נודע לו שהיא טרפה ולכך נותנה לגוי אבל היכא דאמר לגוי שהיא מנוקרת... ומציעתא דאין מוכרין נבלות וטרפות לגוי... לפי שיודע הגוי דלהשביח מקחו אומר כן
צה ע"א - א"ל דזבן פלוני עובד כוכבים - צ"ל א"ל דזבן פלוני גוי
צה ע"א - בשר הנמצא ביד עובד כוכבים מותר - צ"ל בשר הנמצא ביד גוי מותר
צה ע"א - והתניא רבי אומר מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עובד כוכבים - צ"ל והתניא רבי אומר מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד גוי
צה ע"א - בשר הנמצא ביד עובד כוכבים מותר נמצא ביד עובד כוכבים שאני - צ"ל בשר הנמצא ביד גוי מותר נמצא ביד גוי שאני
צה ע"א - הכא נמי בנמצא ביד עובד כוכבים - צ"ל הכא נמי בנמצא ביד גוי
צה ע"א - בנמצא ביד עובד כוכבים מבושל הלך אחר רוב אוכלי בשר ונחזי אי דעובד כוכבים נקיט - צ"ל בנמצא ביד גוי מבושל הלך אחר רוב אוכלי בשר ונחזי אי דגוי נקיט
צה ע"א - רש"י ד"ה שעשה שלא כהוגן - שמכר טרפה לעובד כוכבים למוכרה במקולין והטעה את חבירו ולקח מן העובד כוכבים - צ"ל שמכר טרפה לגוי למוכרה במקולין והטעה את חבירו ולקח מן הגוי
צה ע"א - רש"י ד"ה אנו נאסור (הראשון) - בתמיה מליקח בשר היום מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
צה ע"א - רש"י ד"ה בשר הנמצא ביד עובד כוכבים - צ"ל גוי
צה ע"א - רש"י ד"ה אנו נאסור (השני) - היום את המקולין שבעיר וליקח בשר מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
צה ע"א - רש"י ד"ה ומקשינן טעמא דלצעוריה - דבחזקת היתר הן משום חד עובד כוכבים - צ"ל גוי
צה ע"א - רש"י ד"ה דאיתחזק איסורא - שהרי מכרה לעובד כוכבים ויש לחוש שמכר הימנה לעובדי כוכבים הרבה - צ"ל שהרי מכרה לגוי ויש לחוש שמכר הימנה לגוים הרבה
צה ע"א - רש"י ד"ה נמצא ביד עובד כוכבים - צ"ל גוי
צה ע"א - רש"י ד"ה מצא בה בשר - משנה היא בטהרות עיר שישראל ועובדי כוכבים - צ"ל וגוים
צה ע"א - רש"י ד"ה ואם מבושל - אסור דשמא עובד כוכבים - צ"ל גוי
צה ע"א - רש"י ד"ה אי עובד כוכבים נקיט ליה - צ"ל אי גוי נקיט ליה
צה ע"א - רש"י ד"ה בעומד ורואהו - ואפי' היה עובד כוכבים דהא נמצא ביד עובד כוכבים מותר - צ"ל ואפי' היה גוי דהא נמצא ביד גוי מותר
צה ע"א - תוס' ד"ה אנן - מקולין הם אותם עובדי כוכבים שלוקחין בשר... ורוב טבחי ישראל לבד מההוא עובד כוכבים דזבנה - צ"ל מקולין הם אותם גוים שלוקחין בשר... ורוב טבחי ישראל לבד מההוא גוי דזבנה
צה ע"א - תוס' ד"ה רבי לטעמיה דאמר מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עובד כוכבים מותר - ולא חיישינן שמא יביא עובד כוכבים מנבלה שבביתו למכור במקולין או אם מכר אחד מן הטבחים טרפה לעובד כוכבים הבא לקנות ממנו לאכילה ולא כדי למכור במקולין אין לאסור בשביל כך מקולין דעובדי כוכבים - צ"ל רבי לטעמיה דאמר מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד גוי מותר - ולא חיישינן שמא יביא גוי מנבלה שבביתו למכור במקולין או אם מכר אחד מן הטבחים טרפה לגוי הבא לקנות ממנו לאכילה ולא כדי למכור במקולין אין לאסור בשביל כך מקולין דגוים
צה ע"א - תוס' ד"ה טעמא - פירוש דשרינן בשר הנמצא ביד עובד כוכבים - צ"ל גוי
צה ע"א - תוס' ד"ה ובנמצא - אסרינן כל המקולין של עובדי כוכבים... קשה דבשר הנמצא ביד עובד כוכבים שלא במקולין אסור... דשרינן הכא נמצא ביד עובד כוכבים דמסתברא... בשר הנמצא ביד עובד כוכבים מותר... דאסרינן במקום שאין מכריזין לקנות מן העובד כוכבים במקולין... שלא לקנות מן העובדי כוכבים לכתחלה... והכריזו שלא לקנות משום עובד כוכבים כי ההיא דאמר (נדה דף סא:) בגד שאבד בו כלאים לא ימכרנו לעובד כוכבים - צ"ל אסרינן כל המקולין של גוים... קשה דבשר הנמצא ביד גוי שלא במקולין אסור... דשרינן הכא נמצא ביד גוי דמסתברא... בשר הנמצא ביד גוי מותר... דאסרינן במקום שאין מכריזין לקנות מן הגוי במקולין... שלא לקנות מן הגוים לכתחלה... והכריזו שלא לקנות משום גוי כי ההיא דאמר (נדה דף סא:) בגד שאבד בו כלאים לא ימכרנו לגוי
צה ע"א - תוס' ד"ה הכא נמי כשנמצא ביד עובד כוכבים - דשרינן נמצא ביד עובד כוכבים דמה לי נמצא בפי עכבר ומה לי נמצא ביד עובד כוכבים... הכא נמי גבי נמצא ביד עובד כוכבים משום גזירה... כוס של עובד כוכבים שנפל לאוצר... ואין סברא לחלק בין קדשים ועבודת כוכבים - צ"ל הכא נמי כשנמצא ביד גוי - דשרינן נמצא ביד גוי דמה לי נמצא בפי עכבר ומה לי נמצא ביד גוי... הכא נמי גבי נמצא ביד גוי משום גזירה... כוס של ע"ז שנפל לאוצר... ואין סברא לחלק בין קדשים ועבודה זרה
צה ע"ב - פרוותא דעובדי כוכבים הואי - צ"ל פרוותא דגוים הואי
צה ע"ב - רש"י ד"ה ומשני איכא בינייהו... והכא משום דפרוותא דעובדי כוכבים - צ"ל דגוים
צה ע"ב - תוס' ד"ה לא עלים - דדלמא רוב טבחי עובדי כוכבים - צ"ל גוים
צו ע"א - תוס' ד"ה מאי טעמא, בסופו - שם מיושב יותר דמתוך הברייתא אומר כן הגמרא אבל בפרק בתרא דמכות (דף יז.) מי דוחק הש"ס - צ"ל שם מיושב יותר דמתוך הברייתא אומר כן התלמוד אבל בפרק בתרא דמכות (דף יז.) מי דוחק התלמוד
צז ע"א - רש"י ד"ה ליטעמיה קפילא - נחתום עובד כוכבים - צ"ל גוי
צז ע"א - תוס' ד"ה סמכינן אקפילא - אף על גב דעובד כוכבים - צ"ל דגוי
צז ע"א - תוס' ד"ה אמר רבא כו' - וסתמא דגמרא נמי קאמר הכי בשלהי ביצה (דף לח:)... דדוקא ביין שנתנסך לפני עבודת כוכבים... מצא ר"ת יין נסך שנתנסך לפני עבודת כוכבים אסור בהנאה... אגרדמין עובד כוכבים שטעם מן הכוס... וההיא דקנישקנין דקדים ופסיק עובד כוכבים אסור - צ"ל וסתמא דתלמודא נמי קאמר הכי בשלהי ביצה (דף לח:)... דדוקא ביין שנתנסך לפני עבודה זרה... מצא ר"ת יין נסך שנתנסך לפני עבודה זרה אסור בהנאה... אגרדמין גוי שטעם מן הכוס... וההיא דקנישקנין דקדים ופסיק גוי אסור
צז ע"ב - רש"י ד"ה אי נמי מין בשאינו מינו דאיסורא וליכא קפילא - עובד כוכבים - צ"ל גוי
צח ע"ב - רש"י ד"ה לטעם כעיקר - דהוו להו נזיר וגיעולי עובדי כוכבים ב' כתובין הבאין כאחד אי נמי גיעולי עובדי כוכבים חדוש הוא - צ"ל דהוו להו נזיר וגיעולי גוים ב' כתובין הבאין כאחד אי נמי גיעולי גוים חדוש הוא
צט ע"א - תוס' בראש העמוד - סבר לה כר"ע דיליף טעם כעיקר מגיעולי עובדי כוכבים - צ"ל גוים
צט ע"א - תוס' ד"ה גלי רחמנא - ולר"ע מגיעולי עובדי כוכבים לכך נראה לר"ת... הדרשה הפשוטה דאי לאו קרא דמשרת ודגיעולי עובדי כוכבים - צ"ל ולר"ע מגיעולי גוים לכך נראה לר"ת... הדרשה הפשוטה דאי לאו קרא דמשרת ודגיעולי גוים
צט ע"ב - תוס' ד"ה לא במאה - וזה הפירוש דחוק מאד דמאי ס"ד דמסדר הש"ס - צ"ל דתלמודא
צט ע"ב - תוס' ד"ה והלכתא (הראשון) - מה שמוכרין ניקור בשר לעובדי כוכבים אף על פי שמעורב בו גיד דעובד כוכבים אינו נותן... ירך שלימה אסור לשלוח לעובד כוכבים לפי שמתכבד בו טפי כשהוא שלם ומתניתין (לעיל דף צג:) דשולח אדם ירך לעובד כוכבים - צ"ל מה שמוכרין ניקור בשר לגוים אף על פי שמעורב בו גיד דגוי אינו נותן... ירך שלימה אסור לשלוח לגוי לפי שמתכבד בו טפי כשהוא שלם ומתניתין (לעיל דף צג:) דשולח אדם ירך לנכרי
ק ע"א - תוס' ד"ה שאני חתיכה - דנבלה דראויה להתכבד לפני אורחין עובדי כוכבי' - צ"ל גוים
קב ע"א - רש"י ד"ה במאי - דליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים - צ"ל ולגוי
קב ע"א - תוס' ד"ה ורבי מאיר - ומיהו לפי מה שרצה הש"ס לדקדק... וי"ל דהוה מצי למימר וליטעמיך וק"ק לשון הגמרא - צ"ל ומיהו לפי מה שרצה התלמוד לדקדק... וי"ל דהוה מצי למימר וליטעמיך וק"ק לשון התלמוד
קב ע"א - תוס' ד"ה אלא לאו - דליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור... דאין מזמנין עובד כוכבים על בני מעים - צ"ל דליכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור... דאין מזמנין גוי על בני מעים
קג ע"ב - תוס' ד"ה חלקו מבחוץ - בסופו - וריש לקיש פטר ואפי' חלקו בפנים ולכך דוחק הש"ס - צ"ל התלמוד
קד ע"א - תוס' ד"ה ומנא תימרא - אין לדמות גזירות חכמים זו לזו אלא במקומות שהש"ס - צ"ל שהתלמוד
קד ע"א - תוס' ד"ה חלת, בתחילתו - אין המשנה שנויה כן אלא הגמרא - צ"ל התלמוד
קד ע"א - תוס' ד"ה חלת - תקשה להו כדמקשה גמ' בפ' עד כמה (בכורות דף כז:) וכי הזאה יש לנו - צ"ל תקשה להו כדמקשה תלמודא בפ' עד כמה (בכורות דף כז:) וכי הזאה יש לנו
קד ע"א - תוס' ד"ה חלת, בסוף העמוד - דאיכא כהן קטן שלא מצינו בכל הש"ס - צ"ל התלמוד
קד ע"ב - תוס' בראש העמוד - בפרק רבי ישמעאל (מנחות דף סז.) תרומת עובד כוכבים - צ"ל גוי
קה ע"א - תוס' ד"ה אי לימא - לכן נראה דפשיטא ליה למסדר הש"ס - צ"ל לתלמודא
קו ע"א - רש"י ד"ה האכילו בשר חזיר - וכשהעובד כוכבים בא בחנותו מאכילו נבלות... וכסבור זה שעובד כוכבים הוא - צ"ל וכשהגוי בא בחנותו מאכילו נבלות... וכסבור זה שגוי הוא
קח ע"א - תוס' ד"ה מבשר בחלב - ולמר מגיעולי עובדי כוכבים - צ"ל גוים
קח ע"ב - רש"י ד"ה אחרים - עובדי כוכבים - צ"ל גוים
קט ע"ב - למטה - אשת אח יבמה כותית - צ"ל גויה
קט ע"ב - תוס' ד"ה נדה - ומאשת איש יפת תואר לאיש וכנגד כותית - צ"ל גויה
קיא ע"ב - רש"י ד"ה קפילא - נחתום עובד כוכבים - צ"ל גוי
קיב ע"א - תוס' ד"ה אגב - אבל חתכו בסכין של עובד כוכבים - צ"ל גוי
קיג ע"א - תוס' ד"ה טהור מליח - דא"צ להגעיל דפוסי גבינות העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
קיד ע"ב - לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה דתניא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה לגר במכירה מנין ת"ל לגר תתננה או מכור לעובד כוכבים בנתינה מנין ת"ל תתננה או מכור לנכרי נמצא אחד גר ואחד עובד כוכבים בין במכירה בין בנתינה דברי ר"מ רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה - צ"ל לגר בנתינה ולגוי במכירה דתניא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה ולגוי במכירה לגר במכירה מנין ת"ל לגר תתננה או מכור לגוי בנתינה מנין ת"ל תתננה או מכור לנכרי נמצא אחד גר ואחד גוי בין במכירה בין בנתינה דברי ר"מ רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולגוי במכירה
קיד ע"ב - לדברים ככתבן הוא דאתא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה ור"מ אמר לך האי או להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים ורבי יהודה להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים לא צריך קרא - צ"ל לדברים ככתבן הוא דאתא לגר בנתינה ולגוי במכירה ור"מ אמר לך האי או להקדים נתינה דגר למכירה דגוי ורבי יהודה להקדים נתינה דגר למכירה דגוי לא צריך קרא
קיד ע"ב - רש"י ד"ה הרי הוא בבל תאכל - כגון ע"י קטן או ע"י עובד כוכבים - צ"ל גוי
קיד ע"ב - רש"י ד"ה מדכתיב מכירה ונתינה באמצע - בין אגר ובין אעובד כוכבים דאי דוקא כתיב הוה ליה למכתב הכי תתננה לגר ותמכרנה לעובד כוכבים - צ"ל בין אגר ובין אגוי דאי דוקא כתיב הוה ליה למכתב הכי תתננה לגר ותמכרנה לגוי
קיד ע"ב - תוס' ד"ה עד שיפרוט לך - להקדים נתינת גר למכירת עובד כוכבים... חד מינייהו או מכירה דעובד כוכבים או נתינה דגר... דאתי קרא למעוטי נתינה דעובד כוכבים וא"ת ויכתוב נתינה דעובד כוכבים... ודוקא נבלה בא"י שאין עובדי כוכבים מצויין שם ואם בא למוכרה לעובד כוכבים צריך ליתנה... קודם ימכרנו לעובד כוכבים - צ"ל להקדים נתינת גר למכירת גוי... חד מינייהו או מכירה דגוי או נתינה דגר... דאתי קרא למעוטי נתינה דגוי וא"ת ויכתוב נתינה דגוי... ודוקא נבלה בא"י שאין גוים מצויין שם ואם בא למוכרה לגוי צריך ליתנה... קודם ימכרנו לגוי
קיד ע"ב - תוס' ד"ה כדרך - לא גרס לגר בנתינה ולעובד כוכבים - צ"ל ולגוי
קיד ע"ב - תוס' ד"ה רבי יהודה - ואסור ליתן לכנעני עובד כוכבים מתנת חנם ועל זה מביאה בפ"ק דמסכת ע"ז (דף כ.) וא"ת והתנן (לעיל דף צג:) שולח אדם לעובד כוכבים ירך - צ"ל ואסור ליתן לגוי מתנת חנם ועל זה מביאה בפ"ק דמסכת ע"ז (דף כ.) וא"ת והתנן (לעיל דף צג:) שולח אדם לנכרי ירך
קיד ע"ב - תוס' ד"ה או למה - משמע דאי לאו או הוה אמינא תתננה ומכור אגר דלעיל ואעובד כוכבים - צ"ל ואנכרי
קטו ע"א - תוס' ד"ה כל שתיעבתי לך - אפילו סירסן עובד כוכבים... ליתסר אפילו צרמו עובד כוכבים - צ"ל אפילו סירסן גוי... ליתסר אפילו צרמו גוי
קטז ע"א - קבת עובד כוכבים ושל נבלה - צ"ל קבת נכרי ושל נבלה
קטז ע"א - רש"י ד"ה ושל נבלה - בגמרא פריך אטו דעובד כוכבים - צ"ל דנכרי
קטז ע"א - תוס' ד"ה חדא מתרתי - דהוה מצי למימר בשר תקרובת עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
קטז ע"א - תוס' ד"ה המעמיד - תימה דבגמרא מפרש טעמא דאסרו גבינות העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
קטז ע"ב - אטו קבת עובד כוכבים לאו נבלה היא אמר רב הונא הכא בלוקח גדי מן העובד כוכבים - צ"ל אטו קבת נכרי לאו נבלה היא אמר רב הונא הכא בלוקח גדי מן הגוי
קטז ע"ב - לוקחים ביצים מן העובדי כוכבים - צ"ל לוקחים ביצים מן הגוים
קטז ע"ב - קבת שחיטת עובד כוכבים נבלה ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל מפני מה אסרו גבינת העובדי כוכבים - צ"ל קבת שחיטת נכרי נבלה ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל מפני מה אסרו גבינת הגוים
קטז ע"ב - והא קתני רישא קבת עובד כוכבים ושל נבלה - צ"ל והא קתני רישא קבת נכרי ושל נבלה
קטז ע"ב - ואין מעמידין בקבת שחיטת עובד כוכבים אמר לפניו רבי שמעון בר אבא כמאן כרבי אליעזר דאמר סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים א"ל ואלא כמאן כי אתא רב שמואל בר רב יצחק אמר רבי יוחנן מעמידין בין בקבת נבלה בין בקבת שחיטת עובד כוכבים שלא לחוש לדברי רבי אליעזר והלכתא אין מעמידין בעור קבת נבלה אבל מעמידין בקבת נבלה ובקבת שחיטת עובד כוכבים - צ"ל ואין מעמידין בקבת שחיטת נכרי אמר לפניו רבי שמעון בר אבא כמאן כרבי אליעזר דאמר סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה א"ל ואלא כמאן כי אתא רב שמואל בר רב יצחק אמר רבי יוחנן מעמידין בין בקבת נבלה בין בקבת שחיטת נכרי שלא לחוש לדברי רבי אליעזר והלכתא אין מעמידין בעור קבת נבלה אבל מעמידין בקבת נבלה ובקבת שחיטת נכרי
קטז ע"ב - רש"י ד"ה הרי זו אסורה - וגבי עגלי עבודת כוכבים דאסור פירשייהו מדקתני קבת עגלי עבודת כוכבים אסירא... מייתי ראייה מינה מדאסר קבת עבודת כוכבים - צ"ל וגבי עגלי עבודה זרה דאסור פירשייהו מדקתני קבת עגלי עבודה זרה אסירא... מייתי ראייה מינה מדאסר קבת עבודה זרה
קטז ע"ב - רש"י ד"ה בלוקח גדי מן העובד כוכבים - ושחטו קרי ליה קבת עובד כוכבים - צ"ל בלוקח גדי מן הגוי - ושחטו קרי ליה קבת נכרי
קטז ע"ב - רש"י ד"ה כאן קודם חזרה כו' - מפני מה אסורין גבינות העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
קטז ע"ב - רש"י ד"ה מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים - צ"ל מחשבת נכרי לעבודה זרה
קטז ע"ב - תוס' ד"ה חיישינן - ואנו מעמידין בקבת עגלים שאנו לוקחים מן העובדי כוכבים - צ"ל הגוים
קטז ע"ב - תוס' ד"ה חדא קתני - תימה מאי קא משמע לן דקבת עובד כוכבים נבלה... למיתני הכא אלא קבת עובד כוכבים אסורה - צ"ל תימה מאי קא משמע לן דקבת נכרי נבלה... למיתני הכא אלא קבת נכרי אסורה
קטז ע"ב - תוס' ד"ה כאן - ואין להקל ליקח קבת עובד כוכבים - צ"ל נכרי
קטז ע"ב - תוס' ד"ה הכי גרסינן... מעמידין בקבת נבלה ובקבת שחיטת עובד כוכבים - צ"ל נכרי
קיז ע"ב - השוחט בהמה טמאה לעובד כוכבים - צ"ל השוחט בהמה טמאה לנכרי
קיז ע"ב - רש"י ד"ה השוחט בהמה טמאה לעובד כוכבים - ודוקא לעובד כוכבים ישראל ששחט בהמה טמאה לצורך עובד כוכבים ועודה מפרכסת אף על גב דלא חזיא לעובד כוכבים דבמיתה תליא... בשחיטה אף בטמאה לעובד כוכבים אבל עובד כוכבים בשחיטה - צ"ל השוחט בהמה טמאה לנכרי - ודוקא לנכרי ישראל ששחט בהמה טמאה לצורך נכרי ועודה מפרכסת אף על גב דלא חזיא לנכרי דבמיתה תליא... בשחיטה אף בטמאה לנכרי אבל נכרי בשחיטה
קיט ע"א - תוס' ד"ה ורבי יוחנן (הראשון) - להודיעך כחו דר' יהודה בן נקוסא אלא משום דאמר הש"ס - צ"ל תלמודא
קכ ע"א - תוס' ד"ה הוא עצמו - כדתנן (לעיל דף קיז:) השוחט בהמה לעובד כוכבים - צ"ל לנכרי
קכא ע"א - ישראל בטמאה ועובד כוכבים בטהורה - צ"ל ישראל בטמאה וגוי בטהורה
קכא ע"א - רש"י ד"ה השוחט בהמה טמאה לעובד כוכבים - דבטמאה לא שייכא שחיטה ולעובד כוכבים לא משתרי עד שתמות דאבר מן החי הוא לגביה אפ"ה מהניא מחשבת ישראל להאכילה לעובד כוכבים לשויא אוכלא... וכן עובד כוכבים בטהורה תניא נמי לקמן... השתא נמי כי שחטה עובד כוכבים הויא אוכל... ישראל בטהורה אין צריכה מחשבה ועובד כוכבים בטמאה לא מהניא לה - צ"ל השוחט בהמה טמאה לנכרי - דבטמאה לא שייכא שחיטה ולנכרי לא משתרי עד שתמות דאבר מן החי הוא לגביה אפ"ה מהניא מחשבת ישראל להאכילה לנכרי לשויא אוכלא... וכן גוי בטהורה תניא נמי לקמן... השתא נמי כי שחטה גוי הויא אוכל... ישראל בטהורה אין צריכה מחשבה וגוי בטמאה לא מהניא לה
קכא ע"א - רש"י ד"ה שונים - צריך מחשבה להאכילה לעובד כוכבים ואי לא חישב לא הויא אוכל עד שתמות וכן עובד כוכבים בטהורה - צ"ל צריך מחשבה להאכילה לנכרי ואי לא חישב לא הויא אוכל עד שתמות וכן גוי בטהורה
קכא ע"א - רש"י ד"ה והכשר - כדאמרינן בהשוחט (שם) אבל דעובד כוכבים - צ"ל דגוי
קכא ע"ב - ישראל ששחט בהמה טמאה לעובד כוכבים - צ"ל ישראל ששחט בהמה טמאה לנכרי
קכא ע"ב - ועובד כוכבים ששחט בהמה טהורה לישראל ומפרכסת - צ"ל וגוי ששחט בהמה טהורה לישראל ומפרכסת
קכא ע"ב - שחט עובד כוכבים במקום שאין עושה אותה טרפה - צ"ל שחט גוי במקום שאין עושה אותה טרפה
קכא ע"ב - ובא עובד כוכבים וגמר שחיטתו פסולה - צ"ל ובא גוי וגמר שחיטתו פסולה
קכא ע"ב - אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרין בו - צ"ל אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו
קכא ע"ב - אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרים בו בעי ר' אלעזר - צ"ל אחד גוי ואחד ישראל מותרים בו בעי ר' אלעזר
קכא ע"ב - רש"י ד"ה שסופה לטמא טומאה חמורה - דאין צריכין מחשבה דסתמא לאכילת עובדי כוכבים - צ"ל גוים
קכא ע"ב - רש"י ד"ה אינה לאברים - דליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים - צ"ל ולגוי
קכא ע"ב - רש"י ד"ה מטמאה טומאת אוכלין (הראשון) - וחישב עליה להאכילה לעובד כוכבים - צ"ל לנכרי
קכא ע"ב - רש"י ד"ה מטמאה טומאת אוכלין (השני) - השתא נמי מהניא לה הך מחשבת עובד כוכבים - צ"ל גוי
קכא ע"ב - רש"י ד"ה שחט ישראל - וגמר עובד כוכבים הואיל וגמרו ביד עובד כוכבים - צ"ל וגמר גוי הואיל וגמרו ביד גוי
קכא ע"ב - רש"י ד"ה אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרים בו - דהואיל ומותר לישראל הותר אף לעובד כוכבים דליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור אבל הנך דלעיל שחיטת טמאה וכן שחיטת עובד כוכבים בטהורה אין בה היתר לישראל ולעובד כוכבים נמי לא משתריא - צ"ל אחד גוי ואחד ישראל מותרים בו - דהואיל ומותר לישראל הותר אף לגוי דליכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור אבל הנך דלעיל שחיטת טמאה וכן שחיטת גוי בטהורה אין בה היתר לישראל ולגוי נמי לא משתריא
קכא ע"ב - רש"י ד"ה מסייע ליה לרב אידי - הא דקתני שאף העובד כוכבים - צ"ל הגוי
קכא ע"ב - רש"י ד"ה בעי רבי אלעזר - מתניתין דישראל בטמאה ועובד כוכבים - צ"ל וגוי
קכא ע"ב - רש"י ד"ה מהו שתציל על הבלועין שבתוכה - ישראל בטמאה ועובד כוכבים בטהורה ומפרכסת... ואף באכילה מותרת ועובד כוכבים בטמאה פשיטא לן - צ"ל ישראל בטמאה וגוי בטהורה ומפרכסת... ואף באכילה מותרת וגוי בטמאה פשיטא לן
קכא ע"ב - תוס' ד"ה ועובד כוכבים - צ"ל וגוי
קכג ע"א - רש"י ד"ה ליגיון - גדוד העוברים להלחם - צ"ל גדוד הגוים העוברים להלחם
קכד ע"ב - תוס' ד"ה אימא - ויתיישב שפיר לשון אף ונראה דסבר הש"ס - צ"ל תלמודא
קכז ע"א - רש"י ד"ה במקומן - אף על פי שהן מחוברין אם חישב עליהן להאכילן לעובד כוכבים - צ"ל לנכרי
קכז ע"ב - תוס' ד"ה טומאת נבלה - שמזכיר כאן הש"ס - צ"ל תלמודא
קכח ע"א - רש"י ד"ה ומהדר הש"ס - צ"ל תלמודא
קכח ע"א - רש"י ד"ה בהכשר קודם מחשבה קמיפלגי - ששחטה קודם שחישב להאכילו לעובד כוכבים - צ"ל לנכרי
קכח ע"ב - רש"י ד"ה חתכו ואח"כ חישב עליו - להאכילו לעובד כוכבים - צ"ל לנכרי
קכט ע"א - תקרובת עבודת כוכבים של אוכלין מטמאין באוהל - צ"ל תקרובת עבודה זרה של אוכלין מטמאין באוהל
קכט ע"א - רש"י ד"ה הרי אמרו תקרובת עבודת כוכבים - צ"ל עבודה זרה
קכט ע"א - רש"י ד"ה כפרים - לאו בר אכילה הוא אפילו לעובד כוכבים - צ"ל לגוים
קכט ע"ב - רש"י ד"ה לאחרים - לעובד כוכבים - צ"ל לגוים
קלא ע"ב - השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור - צ"ל השוחט לכהן ולנכרי פטור
קלא ע"ב - השוחט ללוי ולעובד כוכבים פטור מן המתנות ועוד הא תניא השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור - צ"ל השוחט ללוי ולנכרי פטור מן המתנות ועוד הא תניא השוחט לכהן ולנכרי פטור
קלא ע"ב - רש"י ד"ה וליתני ללוי ולעובד כוכבים - צ"ל ולנכרי
קלב ע"א - למטה - השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור - צ"ל השוחט לכהן ולנכרי פטור
קלב ע"א - רש"י ד"ה והלכתא כרב אדא בר אהבה - ולאפוקי מדרב פפא דמוקים לה דאיעברא מעובד כוכבים - צ"ל מגוי*
קלב ע"ב - השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור מן המתנות וליתני כהן ועובד כוכבים פטורין - צ"ל השוחט לכהן ולנכרי פטור מן המתנות וליתני כהן ונכרי פטורין
קלב ע"ב - רש"י ד"ה וליתני כהן ועובד כוכבים - צ"ל ונכרי
קלב ע"ב - רש"י ד"ה זאת אומרת - כיון שהבהמה של כהן ועובד כוכבים הוא פטור הטבח מן המתנות והא לא מצינן למילף מכהן ועובד כוכבים לחוד - צ"ל כיון שהבהמה של כהן ונכרי הוא פטור הטבח מן המתנות והא לא מצינן למילף מכהן ונכרי לחוד
קלג ע"א - למטה - ואפילו עם העובד כוכבים ורמינהו המשתתף עם כהן צריך לרשום והמשתתף עם העובד כוכבים - צ"ל ואפילו עם הגוי ורמינהו המשתתף עם כהן צריך לרשום והמשתתף עם הגוי
קלג ע"א - למטה - רש"י ד"ה ואפילו עם העובד כוכבים - צ"ל הגוי
קלג ע"א - רש"י ד"ה עם העובד כוכבים - צ"ל הגוי
קלג ע"ב - הכא במאי עסקינן דיתיב עובד כוכבים אמסחתא - צ"ל הכא במאי עסקינן דיתיב גוי אמסחתא
קלג ע"ב - עובד כוכבים נמי אמרי בשרא קא זבין אלא הכא במאי עסקינן דיתיב עובד כוכבים אכספתא - צ"ל גוי נמי אמרי בשרא קא זבין אלא הכא במאי עסקינן דיתיב גוי אכספתא
קלג ע"ב - עובד כוכבים נמי אמרי המוני הימניה אין אמונה בעובד כוכבים איבעית אימא סתם עובד כוכבים מפעא פעי - צ"ל גוי נמי אמרי המוני הימניה אין אמונה בגוים איבעית אימא סתם גוי מפעא פעי
קלג ע"ב - למטה - ת"ש עובד כוכבים וכהן שמסרו צאנם לישראל לגזוז פטור הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים - צ"ל ת"ש גוי וכהן שמסרו צאנם לישראל לגזוז פטור הלוקח גז צאנו של נכרי
קלג ע"ב - רש"י ד"ה הכא במאי עסקינן - דהמשתתף עם עובד כוכבים - צ"ל הגוי
קלג ע"ב - רש"י ד"ה דיתיב עובד כוכבים אמסחתא - כשהטבח מוכר הבשר דמוכחא מילתא דעובד כוכבים שותף הוא - צ"ל דיתיב גוי אמסחתא - כשהטבח מוכר הבשר דמוכחא מילתא דגוי שותף הוא
קלג ע"ב - רש"י ד"ה אלא - לא תוקמה דיתיב עובד כוכבים אמסחתא אלא הכי תוקמה דיתיב עובד כוכבים אכספתא... מוכחא שפיר דעובד כוכבים שותף - צ"ל לא תוקמה דיתיב גוי אמסחתא אלא הכי תוקמה דיתיב גוי אכספתא... מוכחא שפיר דגוי שותף
קלג ע"ב - רש"י ד"ה אין אמונה בעובד כוכבים - צ"ל בגוים
קלג ע"ב - רש"י ד"ה אבע"א - לעולם כדאוקימנא מעיקרא דיתיב עובד כוכבים אמסחתא... דסתם עובד כוכבים מפעא פעי - צ"ל לעולם כדאוקימנא מעיקרא דיתיב גוי אמסחתא... דסתם גוי מפעא פעי
קלג ע"ב - רש"י ד"ה אפילו אחד ממאה ביד - אפילו אין לכהן או לעובד כוכבים חלק בזרוע... ובכהן או עובד כוכבים שמכרו - צ"ל אפילו אין לכהן או לגוי חלק בזרוע... ובכהן או גוי שמכרו
קלג ע"ב - רש"י ד"ה הכי גרסינן ת"ש עובד כוכבים - צ"ל גוי
קלג ע"ב - רש"י ד"ה פטור - השוחט לכהן ולעובד כוכבים - צ"ל ולנכרי
קלג ע"ב - רש"י ד"ה הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים - צ"ל גוי
קלד ע"א - רש"י ד"ה פרה - הרי היא פטורה שהרי בחזקת של עובד כוכבים - צ"ל גוי
קלד ע"א - רש"י ד"ה חיוב חלה - משגלגל בה הוי חיובה וגלגול העובד כוכבים - צ"ל הגוי
קלד ע"א - רש"י ד"ה קרבן אשתו - ספק ילדה כשהיתה עובדת כוכבים - צ"ל גויה
קלה ע"א - הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים פטור - צ"ל הלוקח גז צאנו של נכרי פטור
קלה ע"א - למטה - למעוטי שותפות עובד כוכבים ור' אלעאי שותפות עובד כוכבים מנא ליה נפקא ליה מרישא דקרא ראשית דגנך ולא שותפות עובד כוכבים - צ"ל למעוטי שותפות גוי ור' אלעאי שותפות גוי מנא ליה נפקא ליה מרישא דקרא ראשית דגנך ולא שותפות גוי
קלה ע"א - רש"י ד"ה הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים - צ"ל נכרי
קלה ע"א - למטה - רש"י ד"ה אלא צאנך - למעוטי שותפות עובד כוכבים - צ"ל גוי
קלה ע"א - רש"י ד"ה למעוטי שותפות דעובד כוכבים - צ"ל דגוי
קלה ע"א - רש"י ד"ה ראשית הפסיק הענין - לפרושי בה מיעוטא לשותפות עובד כוכבים - צ"ל גוי
קלה ע"ב - שותפות עובד כוכבים בתרומה רבנן חיובי מחייבי דתניא ישראל ועובד כוכבים שלקחו - צ"ל שותפות גוי בתרומה רבנן חיובי מחייבי דתניא ישראל וגוי שלקחו
קלה ע"ב - ושל עובד כוכבים פטור עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה אבל שותפות דעובד כוכבים דברי הכל חייבת ואי בעית אימא תרוייהו לר' אלעאי מצאנך נפקא שותפות דעובד כוכבים מאי טעמא דלא מייחדא ליה לישראל נמי לא מייחדא ליה ורבנן עובד כוכבים לאו בר חיובא - צ"ל ושל גוי פטור עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה אבל שותפות דגוי דברי הכל חייבת ואי בעית אימא תרוייהו לר' אלעאי מצאנך נפקא שותפות דגוי מאי טעמא דלא מייחדא ליה לישראל נמי לא מייחדא ליה ורבנן גוי לאו בר חיובא
קלה ע"ב - דגנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים - צ"ל דגנך למה לי למעוטי שותפות גוי
קלה ע"ב - שדך ל"ל למעוטי שותפות עובד כוכבים - צ"ל שדך ל"ל למעוטי שותפות גוי
קלה ע"ב - בקרך וצאנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים - צ"ל בקרך וצאנך למה לי למעוטי שותפות גוי
קלה ע"ב - רש"י ד"ה ורבנן לא לכתוב רחמנא לא וי"ו ולא ראשית - אבל דגנך למעוטי שותפות עובד כוכבים מתרומה וצאנך לשותפות העובד כוכבים בגז - צ"ל אבל דגנך למעוטי שותפות גוי מתרומה וצאנך לשותפות הגוי בגז
קלה ע"ב - רש"י ד"ה פסיק - עריב להו למילף פטורא דשותפות דעובד כוכבים - צ"ל דגוי
קלה ע"ב - רש"י ד"ה ואיבעית אימא שותפות עובד כוכבים בתרומה רבנן חיובי מחייבי - ולא מצי למפטר שותפות דעובד כוכבים בראשית הגז בהיקשא דתרומה הילכך צאנך למעוטי שותפות עובד כוכבים אתא ודגנך למעוטי דיגון עובד כוכבים כגון עובד כוכבים שלקח שדה של ישראל ומירחה הלוקח אותה תבואה מן העובד כוכבים פטור מלעשר... מירוח העובד כוכבים פוטר אי נמי דגנך ולא דגן עובד כוכבים ולאשמועינן דיש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר וחלקו של עובד כוכבים פטור שאם חזר ומכרו... משמע להו ולא שותפות עובד כוכבים לא משמע להו מדגנך למעוטי של שותפות עובד כוכבים דדגן... כל בהמה ובהמה יש לעובד כוכבים חלק בה - צ"ל ואיבעית אימא שותפות גוי בתרומה רבנן חיובי מחייבי - ולא מצי למפטר שותפות דגוי בראשית הגז בהיקשא דתרומה הילכך צאנך למעוטי שותפות גוי אתא ודגנך למעוטי דיגון גוי כגון גוי שלקח שדה של ישראל ומירחה הלוקח אותה תבואה מן הגוי פטור מלעשר... מירוח הגוי פוטר אי נמי דגנך ולא דגן גוי ולאשמועינן דיש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר וחלקו של גוי פטור שאם חזר ומכרו... משמע להו ולא שותפות גוי לא משמע להו מדגנך למעוטי של שותפות גוי דדגן... כל בהמה ובהמה יש לגוי חלק בה
קלה ע"ב - רש"י ד"ה טבל וחולין מעורבין זה בזה - וחלקו של עובד כוכבים הלך לו... דיש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע... דילמא שניהם המופרשין בחלקו של עובד כוכבים גדלו... דהא בכל חטה וחטה יש לעובד כוכבים ולישראל חלק - צ"ל וחלקו של גוי הלך לו... דיש קנין לגוי בא"י להפקיע... דילמא שניהם המופרשין בחלקו של גוי גדלו... דהא בכל חטה וחטה יש לגוי ולישראל חלק
קלה ע"ב - רש"י ד"ה ואי בעית אימא (השני) - דתרוייהו בין שותפות עובד כוכבים בין שותפות ישראל... ולא שותפות לא שנא דעובד כוכבים - צ"ל דתרוייהו בין שותפות גוי בין שותפות ישראל... ולא שותפות לא שנא דגוי
קלה ע"ב - תוס' ד"ה ורבנן - ואנא ילפינא מדגנך דשותפות עובד כוכבים - צ"ל גוי
קלה ע"ב - תוס' ד"ה ואב"א שותפות עובד כוכבים בתרומה - ליכא למעוטי שותפות עובד כוכבים דסברא הוא לחלק בין של עובד כוכבים לגמרי בין של שותפות... שבכל בהמה ובהמה יש לעובד כוכבים חלק בה... הא מדגנך דרשינן ולא של עובד כוכבים וילפינן בגז דשל עובד כוכבים פטור וכיון דשל עובד כוכבים פטור של שותפות נמי... דאפילו ידעינן דשל עובד כוכבים פטור מ"מ לא ידעינן דשל שותפות פטור בשותפות עובד כוכבים והשתא מדגנך ילפינן בגז דשל עובד כוכבים פטור ואיצטריך צאנך... אתא ולא דיגון עובד כוכבים צ"ל... מנא להו דשותפות עובד כוכבים פוטר בראשית הגז אימא צאנך למעוטי של עובד כוכבים אבל שותפות עובד כוכבים חייב - צ"ל ואב"א שותפות גוי בתרומה - ליכא למעוטי שותפות גוי דסברא הוא לחלק בין של גוי לגמרי בין של שותפות... שבכל בהמה ובהמה יש לגוי חלק בה... הא מדגנך דרשינן ולא של גוי וילפינן בגז דשל גוי פטור וכיון דשל גוי פטור של שותפות נמי... דאפילו ידעינן דשל גוי פטור מ"מ לא ידעינן דשל שותפות פטור בשותפות גוי והשתא מדגנך ילפינן בגז דשל גוי פטור ואיצטריך צאנך... אתא ולא דיגון גוי צ"ל... מנא להו דשותפות גוי פוטר בראשית הגז אימא צאנך למעוטי של גוי אבל שותפות גוי חייב
קלה ע"ב - תוס' ד"ה אמר רבא ומודה רבי אלעאי בתרומה - דאין סברא למעט של עובד כוכבים טפי... למעוטי מחד קרא אלא שותפות עובד כוכבים - צ"ל דאין סברא למעט של גוי טפי... למעוטי מחד קרא אלא שותפות גוי
קלו ע"א - מעשר דגנך למאי אתא למעוטי שותפות דעובד כוכבים - צ"ל מעשר דגנך למאי אתא למעוטי שותפות דגוי
קלו ע"א - למטה - ישראל שלקח שדה בסוריא מעובד כוכבים עד שלא הביאה שליש... והתנן הלוקח גז צאן עובד כוכבים - צ"ל ישראל שלקח שדה בסוריא מגוי עד שלא הביאה שליש... והתנן הלוקח גז צאן נכרי
קלו ע"א - רש"י ד"ה ארצך - משמע המיוחדת לך ולא לעובדי כוכבים - צ"ל לגוים
קלו ע"א - רש"י ד"ה אי מה - דאמרן לעיל שותפות דעובד כוכבים נפקא ליה מרישיה דקרא... דיליף מעבודת כוכבים שהיא חובת הגוף - צ"ל דאמרן לעיל שותפות דגוי נפקא ליה מרישיה דקרא... דיליף מעבודה זרה שהיא חובת הגוף
קלו ע"א - רש"י ד"ה הגדל בחיוב - כגון ישראל שלקח שדה מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
קלו ע"א - רש"י ד"ה הגדל בפטור - ביד עובד כוכבים - צ"ל גוי
קלו ע"א - רש"י ד"ה בסוריא - ויש קנין לעובד כוכבים להפקיע מיד מעשר... אבל בארץ ישראל מעשר על הכל שאין קנין לעובד כוכבים בה... שהביאה שליש ביד עובד כוכבים כאילו נגמרה כולה - צ"ל ויש קנין לגוי להפקיע מיד מעשר... אבל בארץ ישראל מעשר על הכל שאין קנין לגוי בה... שהביאה שליש ביד גוי כאילו נגמרה כולה
קלו ע"א - רש"י ד"ה וכי תימא הכי נמי - דהגדל ביד עובד כוכבים - צ"ל גוי
קלו ע"א - רש"י ד"ה הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים - צ"ל גוי
קלו ע"א - רש"י ד"ה הא צאנו לגזוז - לקח וקנה עדרו של עובד כוכבים - צ"ל גוי
קלו ע"א - רש"י ד"ה חייב - ואף על פי שגדלו הגיזים אצל עובד כוכבים - צ"ל גוי
קלו ע"א - תוס' ד"ה ביתך - תימה אמאי לא אמר שותפות דעובד כוכבים - צ"ל דגוי
קלו ע"ב - תוס' ד"ה שהמתנות - הא דתניא לעיל לקח גז צאנו של עובד כוכבים - צ"ל נכרי
קלח ע"א - תנן הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים - צ"ל תנן הלוקח גז צאנו של נכרי
קלח ע"א - רש"י ד"ה תנן הלוקח צאנו של עובד כוכבים - צ"ל נכרי
קמ ע"א - רש"י ד"ה רב פפא אמר - טהורות למעוטי צפרים שהחליפן ולקחן מן העובד כוכבים - צ"ל הגוי
קמא ע"ב - רש"י ד"ה ואם איתא לדר' יוסי וכו' - הש"ס - צ"ל תלמודא

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300