חנוכה

Halacha Brura
and Berur Halacha Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה

קטן במצות נר חנוכה

דף כג. גמרא. והשתא דאמרינן הדלקה עושה מצוה, הדליקה חרש שוטה
וקטן - לא עשה ולא כלום.

ציון ג. נר חנוכה שהדליקו חרש, שוטה וקטן או גוי - לא עשה כלום, עד
שידליקנו מי שהוא חייב בהדלקה. וכו'.

(רמב"ם חנוכה ד, ט)

אבל אם הדליקה חרש, שוטה וקטן - לא עשה כלום, ואף על פי שהניחה
גדול, ויש מי שאומר בקטן שהגיע לחינוך - מותר. הגה. ולדידן דכל אחד
מבני הבית מדליק בפני עצמו - קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק גם כן.

(אורח חיים תרעה, ג)

קטן שהגיע לחינוך - צריך להדליק.

(שם תרעז, ב)

א. כשהגיע לחינוך

לפי המבואר בגמרא הקטן שהדליק לא עשה ולא כלום, אך יש לדון האם
הכוונה גם לקטן שהגיע לחינוך שהוא בודאי צריך להדליק, והשאלה היא
האם יכול להוציא את הגדול בהדלקתו.

נושא זה נדון על ידי הראשונים, כשבעל העיטור (הל' חנוכה) והריא"ז
(ברכות פ"ג הלכה ב, ב) כותבים שמוציא את הגדולים כמו בכל מצוה
שחיובה מדברי סופרים, בעוד שהמאירי כותב על דבריהם שאינם נראים.

עיין בבירור הלכה למסכת מגילה דף יט, ב ציון ג שדנו באותו נושא לגבי
קריאת המגילה בעקבות המחלוקת שבמשנה, שתנא קמא אוסר על הקטן
לקרוא ורבי יהודה מתיר.

הצדדים השונים לשאלה הזו תלויים בבירור הגדר של מצות חינוך, האם
חיוב הקטן מטעם זה שווה לחיוב של הגדולים או שהחיוב מצד מצות
חינוך אינו נחשב כחיובם של הגדולים, או כדברי הרמב"ן (מובא בר"ן
למסכת מגילה דף ו, ב בדפי הרי"ף) שהקטן שהגיע לחינוך אינו חייב
בעצמו כלל, ורק אביו הוא שחייב לחנכו.

בעל פרי חדש (סי' תרעה) מוכיח מסוגייתנו שהקטן אינו מדליק גם
כשהגיע לחינוך, וזה על פי מה שאמרו שהאשה תדליק, משמע שהקטן
לעולם אינו מדליק.

עם זאת מסתבר שהוא עצמו חייב כמו בכל המצוות שחייב מדין חינוך,
אולם מצינו לריא"ז (הל' חנוכה ה) שכותב שהמהדרין שמדליקים נר לכל
אחד מבני הבית אינם מדליקים לקטנים שאינם מחוייבים. דבריו מובאים
בשלטי הגבורים (דף ט, ב בדפי הרי"ף אות א) ובמגן אברהם (תרעז
סק"ח), ובעל מחצית השקל מבאר שהכוונה אף לקטנים שהגיעו לחינוך,
שאם לא כן הרי זה פשוט.

הדברים תמוהים במיוחד לפי שיטת הריא"ז, שכאמור הוא עצמו כותב
שהקטן שהגיע לחינוך מוציא את הגדולים בהדלקתו, ולכאורה יש סתירה
בדבריו.

אכן הרמ"א כותב בפירוש בהלכה שלפנינו שלפי המנהג שכל אחד מדליק -
אף הקטן שהגיע לחינוך מדליק, ולגבי שיטת הריא"ז אולי מתכוון לומר
שאין צורך להדליק עבור הקטנים, ולא שאסור להדליק, ועיין בזה עוד
לקמן בשיטת השלחן ערוך.

ב. שיטת השלחן ערוך

לפי מה שהתבאר לעיל (כא, ב ציון ו.ז.) דעת המחבר בשלחן ערוך היא
שמדליקים את הנרות לפי מספר הימים ולא לפי מספר אנשי הבית, ולפי
זה יש לפרש שכאשר הוא כותב שקטן שהגיע לחינוך צריך להדליק - הרי
הוא מתכוון לומר שמדליק ומוציא ידי חובה אף את הגדולים.

אולם יש לעיין בשיטתו, שכן בסימן תרעה הוא כותב תחילה שאין חיוב
לקטן, ומוסיף שיש מי שאומר שמותר לו להדליק כשהגיע לחינוך. מאידך
גיסא בסימן תרעז הוא כותב בסתמא שקטן שהגיע לחינוך צריך להדליק,
ומשמע לכאורה שפוסק כדעה השניה שבהלכה הקודמת, שלא כמקובל
שההלכה היא כדעה הראשונה המובאת בסתמא.

אכן המגן אברהם (תרעז סק"ח) מפרש את דברי המחבר בהלכה השניה
שלא לענין זה שמוציא את הגדולים, אלא לענין עצם הדין, שהקטן חייב,
וצריך להדליק אם יש לו בית משל עצמו. אולם בהמשך הוא כותב שאף
לשיטת הרמ"א, שכל אחד מדליק בפני עצמו, אפשר שאין החיוב הזה חל
על קטן שהגיע לחינוך, וטעמו נראה שכיון שחיוב זה הוא רק בגדר
הידור - אין להטילו על קטן אפילו שהגיע לחינוך.

דבריו אלה הם בניגוד למה שכותב הרמ"א שקטן שהגיע לחינוך צריך
להדליק ביחד עם כל בני הבית, והמשנה ברורה (ביאור הלכה סי' תרעה
ד"ה ולדידן) מציין שיש בזה מחלוקת בין המגן אברהם לבין הרמ"א.

מלבד זה כותב המשנה ברורה (סקי"ב) שאף לדעת הרמ"א די לו לקטן
שידליק כל יום נר אחד, ואין צורך לחייבו בהידור של הדלקה לפי מספר
הימים.

עוד יש לעיין בשיטת השלחן ערוך שמביא בהלכות חנוכה את הדעה שקטן
שהגיע לחינוך מוציא את הגדולים, בעוד שבהלכות מגילה אינו מזכיר
שיש דעה כזו. המגן אברהם (סי' תרפט סק"ד) מעיר על כך, ובעל מחצית
השקל מיישב שהמחבר בהלכות מגילה סמך על הכרעתו בהלכות חנוכה,
שהיא כמקובל כדעה הראשונה המובאת בסתמא, ולכן לא ראה לנכון
להזכיר שוב את הדעה השניה בהלכות מגילה.

לעומת זאת מחלק בעל שו"ת חכם צבי (תוספות חדשים יג) בין ההלכות,
שבמגילה החיוב הוא על כל אחד ואחד, מה שאין כן בנר חנוכה שהמצוה
מעיקר הדין היא על הבית. לפיכך במגילה הדין הוא שהקטן לא יוציא את
הגדולים, אבל בנר חנוכה אפשר שההלכה כדעה שיכול להדליק, מפני
שמצות ההדלקה שעל הבית מתקיימת אף על ידו.

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02‎-6521259
פקס 02‎-6537516