חנוכה

Halacha Brura
and Berur Halacha Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה

מילא קערה שמן והקיפה פתילות

דף כג: גמרא. אמר רבא: מילא קערה שמן והקיפה פתילות, כפה עליה כלי -
עולה לכמה בני אדם, לא כפה עליה כלי - עשאה כמין מדורה, ואפילו
לאחד נמי אינה עולה.

לצילום עמוד הגמרא

ציון ב. ...מילא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי - כל פתילה
ופתילה נחשבת כנר אחד. לא כפה עליה כלי - נעשית כמדורה, ואפילו כנר
אחד אינה נחשבת.

(רמב"ם חנוכה ד, ד)

מלא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי - כל פתילה עולה
בשביל נר אחד; לא כפה עליה כלי - אפילו לנר אחד אינו עולה, לפי שהוא
כמדורה. הגה. ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעגול,
דהוי כמדורה, ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפא, מאחר שכל נר
מובדל הרבה מחבירו, ויזהרו כשעושין נרות, אפילו בשעוה, שאין
לדבקן ביחד ולהדליקן, דהוי כמדורה, אפילו בנרות של שבת ויום טוב
יזהרו שלא לעשות כן.

(אורח חיים תרעא, ד)

א. כשיש רווח בין הפתילות

בעל העיטור (הל' חנוכה) כותב שאם יש רווח בין פתילה לפתילה כאצבע -
יצא אף על פי שלא כפה עליה כלי, ומביאים את דבריו המאירי, הר"ן (דף י,
א בדפי הרי"ף), בעל שבלי הלקט (סי' קפה) ובעל ארחות חיים (חנוכה סי'
יח). הדברים מובאים בטור בשם הרא"ש, אולם בשלטי הגבורים (אות ד)
מובא שאף בטור הגרסה היא שהדברים נאמרו בשם העיטור. בספר
תרומת הדשן (סי' קה) מובא שדעת בעל העיטור היא שהרווח צריך
להיות של שתי אצבעות.

בעל שלטי הגבורים (שם) מבין מדברי בעל העיטור שכאשר יש רווח של
אצבע בין הפתילות - עולה לו לכמה נרות, וכן משמע מלשון בעל
המאורות שהרחקת אצבע שווה לכפית כלי, עליה אמרו בגמרא שעולה
לכמה בני אדם. אחרת היא דעת המאירי אשר כותב שהרחקת אצבע
מועילה רק לענין זה שכל הפתילות יחשבו לנר אחד. כן כותב המהרש"ל
בתשובה (סי' סה), ותמה עליו בעל פרי חדש שכיון שאין זה נחשב
למדורה - מדוע לא יעלה לכמה בני אדם.

הריטב"א חולק על עצם דברי בעל העיטור, והוכחתו מהגמרא שלא מצאה
תקנה לקערה אלא על ידי כפית כלי, מכאן שהרחקת הפתילות זו מזו אינה
מועילה.

ב. כשכפה את הכלי

בגמרא מבואר שזו תקנה המועילה שהנרות עולים אף לכמה בני אדם,
והפרי חדש כותב שהתקנה מועילה בתנאי שכפה את הכלי לפני ההדלקה
ולא אחריה, שהרי הדלקה עושה מצוה.

ג. נרות שדולקים כמדורה

בהגהות הסמ"ק (סי' רפ, ג) מובא שאין להדליק נרות חנוכה בעיגול, שכן
זה דומה לקערה שפסלו את הפתילות שבה מדין מדורה. דבריו מובאים
על ידי הרמ"א בדרכי משה (סק"ב) ובהגהתו לשלחן ערוך.

אולם הפרי חדש חולק וכותב שכיון שהנרות מובדלים זה מזה - הרי
הם כקערה שכפו עליה את הכלי. יתר על כן, אף בספרי הסמ"ק שלפנינו
הגרסה היא שאם היו בשורה של עיגול - אין לחוש, וכן פוסק בעל חיי
אדם (סי' קנד, י) ומובא במשנה ברורה (סקט"ז) שאם יש הפסק בין נר
לנר - מותר.

עוד למדנו במהרי"ל (הל' חנוכה) שיש להקפיד שיהיו הנרות בשורה
ישרה ולא באופן שאחד נכנס ואחד יוצא, ובדרך אחרת כותב מהר"י
ווייל (דינים והלכות חנוכה סי' סה) שאין להדביק נרות שעוה ביחד,
והאור זרוע (סי' שכו) כותב שלא ידביקם כשהם סמוכים, שלא יתחממו
זה מזה. לדעתו אף בשבת ויום טוב לא יעשו כן, ודבריו מובאים על ידי
הרמ"א בשלחן ערוך.

מתוך כל הדברים האלה וחילוקי הדעות נראה שיש שתי הבנות להגדרת
מדורה שנפסלה בסוגייתנו לנר חנוכה. יש אפשרות להבין שהכוונה לכך
שהפתילות נראות כפתילה אחת, ויש אפשרות להבין שהכוונה לכך
שהפתילות דולקות ביחד על בסיס משותף של השמן. לפיכך, לפי ההבנה
הראשונה אם מפרידים ומבדילים בין הפתילות - שוב אין בהדלקתן שום
חסרון. מאידך גיסא, לפי ההבנה השניה צריך להפריד את השמן, ולהקפיד
שלא יתחממו הנרות אלה מאלה אלא כל אחד ידלוק בפני עצמו.

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02‎-6521259
פקס 02‎-6537516