חנוכה

Halacha Brura
and Berur Halacha Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה

סדר העדיפות בנר שבת, נר חנוכה וקידוש היום

דף כג: גמרא. אמר רבא: פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה - נר ביתו עדיף,
משום שלום ביתו; נר ביתו וקידוש היום - נר ביתו עדיף, משום שלום
ביתו; בעי רבא: נר חנוכה וקידוש היום - מהו? ...הדר פשטה: נר חנוכה
עדיף, משום פרסומי ניסא.

לצילום עמוד הגמרא

ציון ג.ד. הרי שאין לו אלא פרוטה אחת ולפניו קידוש היום והדלקת נר
חנוכה - מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה על היין לקידוש היום,
הואיל ושניהם מדברי סופרים - מוטב להקדים נר חנוכה שיש בו זכרון
הנס.

היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום - נר ביתו קודם
משום שלום ביתו, שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו; גדול
השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר: "דרכיה דרכי
נעם וכל נתיבתיה שלום".

(רמב"ם חנוכה ד, יג-יד)

...ואם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ולקידוש היום - נר שבת קודם,
וכן אם אין ידו משגת לקנות נר שבת ונר לחנוכה - נר שבת קודם משום
שלום הבית, דאין שלום בית בלא נר. (ואם אין ידו משגת לקנות יין
לקידוש ולקנות נר לחנוכה - עיין לקמן סימן תרעח).

(אורח חיים רסג, ג)

מי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת - יקנה נר שבת מפני שלום
ביתו, ואם יש לו לשל שבת ואין לו לנר חנוכה וליין לקידוש היום -
יקנה לנר חנוכה משום פרסומי ניסא. הגה. והוא הדין נר חנוכה קודם
ליין הבדלה, ועיין לעיל סימן רצו סעיף ה.

(שם תרעח)

א. נר שבת עדיף מנר חנוכה

המגן אברהם (סי' רסג סק"ט וסי' תרעח סק"א) כותב שמספיק נר אחד
לשבת, ובשאר הכסף יקנה נר חנוכה או יין לקידוש. כן כותב בעל מעשה
רקח שמספיק לקנות נר אחד לשבת ואין צריך להדליק כמה נרות כפי
שנוהג בשאר שבתות. הוא מוכיח זאת מלשון הרמב"ם שכותב "שיש לו
פרוטה אחת", משמע שיש לו כסף רק לקנות נר אחד, וכן משמע מרש"י
(ד"ה שלום ביתו) שכותב שמדליקים נר משום שלום ביתו מפני שבני
ביתו מצטערים לשבת בחושך.

בכל בו (סי' מד) מובא בשם הראב"ד שאין לפתור את הבעיה על ידי
הדלקת נר אחד לשם חנוכה בביתו ויאכל לאורו באופן שיהיה גם שלום
בית, משום שאסור לעשות שום תשמיש לאור נר חנוכה ואפילו לשם
סעודת מצוה.

כמוהו כותב גם המגן אברהם בסימן תרעג (סק"ב), אולם בסימן תרעח
(סק"ב) הוא כותב שבזמן הזה כשמדליקים בפנים יכול להדליק נר חנוכה
וממילא לא ישב בחושך, ואף על פי שאסור להשתמש לאורו - מכל מקום
ינהג כן כיון שאי אפשר באופן אחר, וכמו שאמרו בשעת הסכנה שמניח על
שלחנו אף על פי שעל כרחו משתמש בו.

בעל לבושי שרד (סי' תרעח) והפרי מגדים (א"א סי' תרעג וסי' תרעח)
סבורים שדברי המגן אברהם האלה אינם להלכה, אלא דוקא מה שכותב
בסימן תרעג שהעיקר הוא שידליק נר שבת ולא נר חנוכה שיצטרך
להשתמש לאורו. אכן יש לחלק בין הדין שלפנינו לבין שעת הסכנה, שם
למדנו שצריך להניח נר אחר בשביל היכר כמבואר לעיל (כא, ב ציון ט), אבל
כשאין לו אלא נר אחד - מסתבר שידליק נר של שבת ולא נר של חנוכה.

ב. נר שבת ונר חנוכה - איזה קודם להדלקה

הרמב"ן כותב שיש ללמוד מסוגייתנו את סדר ההדלקה בשבת חנוכה,
שיקדים נר של שבת לנר של חנוכה כיון שכל התדיר והמשובח מחבירו -
קודם לחבירו.

אולם בעל הלכות גדולות (הוצאת מקיצי נרדמים ח"א עמ' 165) כותב
שיקדים את הנר של חנוכה מפני שאם מקדים את הנר של שבת - כבר אינו
יכול להדליק את הנר של חנוכה לאחר שכבר קיבל את השבת.

הרמב"ן טוען כנגדו שאין הכרח שבהדלקת הנרות יקבל על עצמו את
השבת, ומוכיח מכמה סוגיות שניתן להמשיך ולעשות מלאכה אף לאחר
הדלקת הנרות, וכן כותבים הרשב"א והריטב"א. אבל יתכן שאף בעל
הלכות גדולות אינו מתכוון לומר שבהדלקת נרות של שבת חייב לקבל
את השבת, אלא שיש לחוש לכך שיקבל את השבת ולא יוכל שוב להדליק
נר חנוכה, ולכן עדיף להקדים את הנרות של חנוכה.

באותו ענין מובא בארחות חיים (הל' חנוכה סי' טו) שהרמב"ם סובר
שמדליק של שבת תחילה, אולם לא התבאר היכן הרמב"ם כותב כך, ויתכן
שנפלה טעות סופר בדבריו וכוונתו לרמב"ן ולא לרמב"ם.

המחבר בשלחן ערוך (סי' תרעט) כותב כדעת בעל הלכות גדולות
שמדליקים נר של חנוכה תחילה ואחר כך נר שבת, ועיין עוד בבירור
הלכה לקמן ציון ו שיש שמפרשים את המעשה באשתו של רב יוסף שאחרה
את ההדלקה בשבת חנוכה.

ג. העדפת הנרות על הקידוש

לפי המבואר בגמרא יוצא שנר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא, אולם יש
לעיין אם סדר עדיפות זה חל תמיד או רק כשאפשר לעשות את הקידוש
בפת, והסברה היא שכיון שמצות הקידוש מדאורייתא אי אפשר לבטלה
מפני מצות הדלקת הנר שהיא מדרבנן.

בענין זה נחלקים הראשונים, שהמאירי ורבינו יהונתן (מובא בחידושים
המיוחסים לר"ן) סוברים שנר שבת קודם גם כשאין לו פת, בעוד
שהרשב"א והר"ן (י, א בדפי הרי"ף) כותבים שהנר קודם בתנאי שיש לו
פת.

עיין עוד בבירור הלכה למסכת פסחים (דף קו, א ציון ב) שם נדונה
השאלה האם מצות הקידוש היא בכלל מדאורייתא, ואם אין יוצאים בה
כבר בתפילה באופן שהחיוב לקדש על היין הינו רק מדרבנן.

המגן אברהם (סי' רסג סק"ד) כותב שבמקום שאין לו מה לאכול - הרי זה
פשוט שפת עדיפה על נר שבת, ומוכיח כדבריו ממה שמקשה הרא"ש
במסכת פסחים (פ"י סי' יז) שפשוט שהנר עדיף על הקידוש מפני שיכול
לקדש על הפת, ואינו מתרץ שאין לו פת, הרי משמע שלעולם יקדים לקנות
פת כדי שיהיה לו מה לאכול בשבת.

מסקנת המגן אברהם היא איפוא שיקדים את הנר לשאר מאכלים אך לא
לפת. כמוהו כותב הט"ז (סי' תרעח סק"ב) שפת עדיפה וקודמת לנר, מפני
שצריכים לפת ללחם משנה שמצוותו מדאורייתא, וכדי לקיים מצות שלש
סעודות שגם היא מדאורייתא.

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02‎-6521259
פקס 02‎-6537516