חנוכה

Halacha Brura
and Berur Halacha Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה

הדלקת נר מצוה בשמן שחייב לשרפו

דף כג: גמרא. ובשבת מאי טעמא לא? מתוך שמצוה עליו לבערו - גזרה
שמא יטה... רב חסדא אמר: לשמא יטה לא חיישינן, אלא הכא ביום טוב
שחל להיות ערב שבת עסקינן, לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב.

לצילום עמוד הגמרא

בגמרא יש מחלוקת אם יש לחשוש שיבוא להטות את הנר שדולק בשמן
שריפה. לפי רבה יש חשש ולכן אמרו שאסור להדליק נר של שבת בשמן
שריפה, ולפי רב חסדא אין חשש כזה, והוא מפרש את המשנה ביום טוב
שחל להיות בערב שבת.

הגמרא מסיימת בהבאת ברייתא כדברי רב חסדא, ומתוך כך פוסקים
הרשב"א והמאירי את ההלכה כמותו. לפי זה ניתן להסיק שהאיסור
להדליק את הנר נוהג רק ביום טוב עצמו, ולא בערב שבת ובערב יום
טוב כשהם בימות החול. כך באמת כותבים התוספות (כד, א ד"ה תניא),
הרשב"א, הרא"ש בתוספותיו, רבינו יהונתן, המאירי והריטב"א.
בחידושים המיוחסים לר"ן מבואר שכיון שמדליק מבעוד יום - אין
איסור במה שדולק אחר כך בשבת וביום טוב.

לפי פירוש זה יש קושי בהבנת הברייתא המסייעת לרב חסדא, שהרי לפי
מה שכתוב בה בסתמא משמע שאין מדליקים את הנר בשמן שריפה בכל
ערב שבת, אבל התוספות טורחים להסביר את הברייתא על פי שיטתם.

שיטה אחרת יש לרי"ד (בתוספות ובפסקים), לפיה גם רב חסדא אוסר את
ההדלקה בכל שבת משום גזירה שלא יבוא להדליק ביום טוב שחל להיות
בערב שבת. הוא מפרש את דבריו בגמרא "הכא ביום טוב שחל להיות
בערב שבת" שאינו מתכוון שרק אז יש איסור, אלא שזהו הטעם לאיסור
הקבוע בכל שבת, ומוכיח כדבריו מלשון המשנה והברייתא שהאיסור
נוהג תמיד. כמוהו כותב גם הריא"ז (הלכה א, ז), וכן נראה ממה שכותב
הרדב"ז (הל' תרומות יא, יח) שאסור להדליק נר חנוכה בשמן שריפה
כמו שאסור להדליק נר של שבת.

בירושלמי (הלכה א) מובא שרב חסדא סובר שאסור להדליק בשמן שריפה
בשבת אף כשערב שבת בחול, ומשמע שהכוונה לאיסור מעיקר הדין ולא
מטעם גזירה. הפני יהושע ובעל קרן אורה מסבירים שלפי הירושלמי
האיסור להדליק קדשים ביום טוב אינו מצד איסור מלאכה, אלא זו
גזירת הכתוב שלא ישרפו קדשים ביום טוב ובשבת.

לפי זה נמצא שלפנינו מחלוקת בין הבבלי לבין הירושלמי על טעם האיסור
של שריפת קדשים ביום טוב, שלפי הבבלי האיסור הוא מצד מלאכה, ועל
כן נצרך רב חסדא לפרש שמדובר ביום טוב שחל להיות בערב שבת דוקא.

המאירי והאבודרהם (עמ' קנג) כותבים שאסור להדליק גם בערב יום
טוב גזירה שמא יוסיף עליו ביום טוב, וכן מבואר בחידושים המיוחסים
לר"ן, ומדבריהם ומדברי הרי"ד יש ללמוד שסוברים שהאיסור לשרוף
את התרומה ביום טוב הוא מן התורה, ועיין על כך לקמן (כד, ב ציון ו) שיש
שסוברים שהאיסור מן התורה מתייחס רק לקדשים והתרומה אסורה
רק מדרבנן, ולדבריהם אין ראוי להוסיף גזירה לגזירה.

הרמב"ם אינו מביא דבר בקשר להדלקת נר שבת בשמן שריפה, וכותב על
כך בעל ספר בית זבול (ח"ג סי' ד) שכנראה הרמב"ם סובר שלפי רב חסדא
האיסור חל רק ביום טוב שחל להיות בערב שבת, וממילא אין צורך לפרט
זאת בהלכה מיוחדת לאחר שכבר כתב בהלכות יום טוב (ג, ח) שאסור
לשרוף ביום טוב חלה טמאה שהיא כתרומה, כשם שאין שורפים ביום
טוב קדשים שנטמאו, וכן נראה מדבריו בפירוש המשניות, ועוד עיין
לקמן (שם).

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02‎-6521259
פקס 02‎-6537516