חנוכה

Halacha Brura
and Berur Halacha Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה

הזכרת ראש חודש בהפטרה בשבת

דף כד. - כד: גמרא. אמר אביי לרב יוסף: הא דרב הונא ורב יהודה - דרב
הוא, דאמר רב גידל אמר רב: ראש חדש שחל להיות בשבת - המפטיר
בנביא בשבת אינו צריך להזכיר של ראש חדש, שאילמלא שבת - אין נביא
בראש חדש. מי דמי?! התם - נביא בדראש חדש ליכא כלל, הכא - איתיה
בערבית ושחרית ומנחה...

ולית הילכתא ככל הני שמעתתא.

לצילום עמוד הגמרא

ציון א (כד, ב). ...וכן אם חל ראש חדש בשבת - המפטיר בנביא מזכיר
ראש חדש בברכה זו, כמו שמזכיר בתפלה.

(רמב"ם תפילה יב, טו)

אם חל ראש חדש בשבת - אין המפטיר מזכיר של ראש חדש כלל, ויש
אומרים שאף על פי שאינו מזכיר בחתימה של ראש חדש - מזכירין אותו
בתוך הברכה, שאומר 'את יום המנוח הזה ואת יום ראש החודש הזה',
והמנהג כסברא ראשונה.

(אורח חיים רפד, ב)

הגמרא מבקשת להשוות את הדין של הזכרת ראש חודש בהפטרה בשבת
לדין של הזכרת חנוכה במוספים בשבת ובראש חודש, שכשם שאמר רב
גידל בשם רב לגבי המפטיר שאינו צריך להזכיר ראש חודש - כך גם אין
מזכירים את חנוכה במוספים. הגמרא דוחה את ההשוואה ומסיקה
לבסוף שאין הלכה ככל השמועות האלה, ומפרש רש"י שהכוונה גם
לדברי רב גידל שאין הלכה כמותו, ויוצא שצריך להזכיר ראש חודש
בהפטרה.

כך היא גם דעת רבינו חננאל, הרי"ף (דף יא, א בדפיו), הרמב"ן (מלחמת ה'
בדפי הרי"ף שם) ורבינו יונה (מובא בר"ן על הרי"ף שם), וכן פוסק
הרמב"ם בהלכה שלפנינו.

הרמב"ן מסביר שלשון הגמרא "ולית הילכתא ככל הני שמעתתא" מתייחסת
בודאי לכל השמועות. הגמרא עצמה אומרת שאין הלכה כשמועות אלה
מכח מה שאמר רבי יהושע בן לוי לגבי הזכרת השבת בנעילה ביום
הכפורים, אבל הרמב"ן טוען שאפילו אם היה מקום לחלק בין הדין של
נעילה לבין הדין של ההפטרה - בכל זאת מלשון הגמרא "ולית הילכתא ככל
הני שמעתתא, אלא כי הא דאמר רבי יהושע בן לוי" מבואר שהכרעת
הגמרא אינה מבוססת דוקא על דברי רבי יהושע בן לוי ודבריו מובאים
רק לשם ההשוואה.

הריטב"א מוסיף ראיה מהמשך הגמרא ממה שאמרו בקשר לדין של הזכרת
יום טוב בחזרת הש"צ בערבית בשבת, שאין מזכירים מפני שאין זו
תפילת חובה, מכאן שבכל תפילה שהיא חובה מזכירים את כל מה שיש
באותו יום.

דעה אחרת היא של התוספות (ד"ה ולית), בעל המאור, הרא"ה (מובא
בחידושים המיוחסים לר"ן), בעל ההשלמה, בעל המאורות, בעל ספר
התרומה (סי' רכט), הרמ"ך (בהשגות על הרמב"ם) והמרדכי (סי' רפא -
רפב). לדעתם אין ראיה מדברי רבי יהושע בן לוי שמדבר על ההזכרה
בתפילה, לדין של הפטרה שאינה שייכת כלל בראש חודש. יתר על כן, אילו
סבר רבי יהושע בן לוי שמזכירים ראש חודש בהפטרה - היה עליו לומר
את החידוש הזה שהינו גדול יותר מהחידוש שמזכירים שבת בנעילה
ביום הכפורים.

הרא"ה דוחה את הראיות הלשוניות שהובאו לחיזוק השיטה הראשונה,
וכותב שלא כל הסוגיות שוות וגם אם מצינו שמדייקים בסוגיות
אחרות כשיטה זו - אין זה מחייב בסוגייתנו, והעיקר הוא בטעם שיש
סברה שלא להזכיר ראש חודש בהפטרה.

הרא"ש (סי' טז) מביא את שתי הדעות, ונחלקים המהרש"ל (על הטור)
והב"ח בביאור מסקנתו, ובכל אופן בתוספותיו כותב הרא"ש שהלכה
כרב גידל שאין מזכירים.

הרשב"א כותב שמי שסובר שאין מזכירים - כוונתו לומר שאין צריכים
להזכיר אבל אם רוצה יכול להזכיר, כמו שמצינו שאמרו לגבי הזכרת
חנוכה בברכת המזון, וכן משמע מלשון הטור שכותב בשם ר"י שאין
צריכים להזכיר ראש חודש בהפטרה.

רבינו יונה כותב שלדעה שמזכירים הכוונה להזכרה בתוך הברכה ולא
בחתימה, והרי זה כמו שאין מזכירים ראש חודש בחתימה בערבית,
שחרית ומנחה.

מאידך גיסא כותב הרי"ד שהכוונה של דעה זו היא שמזכירים ראש
חודש בחתימה.

השלחן ערוך מביא את שתי הדעות, תחילה את הדעה שאין מזכירים ואחר
כך את הדעה שמזכירים בתוך הברכה, ומסיים שהמנהג כדעה הראשונה.

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02‎-6521259
פקס 02‎-6537516