Halacha Brura
and Berur Halacha Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה

אין מדליקים נר שבת בעטרן שריחו רע

דף כד: משנה. רבי ישמעאל אומר: אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת,
וחכמים מתירין בכל השמנים.

לצילום עמוד הגמרא

ציון ד. אין מדליקים בעטרן מפני שריחו רע, שמא יניחנו ויצא, וחובה
עליו לישב לאור הנר, וכו'.

(רמב"ם שבת ה, י)

...וכן אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע, ויניחנו ויצא, וכו'.

(אורח חיים רסד, ג)

הרמב"ם, הטור והשלחן ערוך פוסקים כרבי ישמעאל לאסור את
ההדלקה, ומסביר המגיד משנה שאף על פי שרבי ישמעאל יחיד וחולק על
הרבים - בכל זאת הלכה כמותו מפני שהגמרא (כה, ב) דנה בדבריו, ורבא
שם מנמק שהדלקת נר שבת חובה, לכן יש לדאוג שלא יצא מחמת הריח
הרע.

אחרת היא דעת רבינו ירוחם (נתיב יב, ב) והאור זרוע (ח"ב סי' יב)
שכותבים שמדליקים בעטרן. האור זרוע מוסיף שכך היא גם דעת רבינו
חננאל שפוסק לקמן (כו, א) כרבי יוחנן בן נורי שדבריו מתפרשים
בפשטות שלא כרבי ישמעאל. אולם ראוי להעיר שאף הרמב"ם פוסק
בהלכה יא כרבי יוחנן בן נורי, למרות שפוסק במפורש גם כרבי ישמעאל.

הנושא הכללי אם פוסקים כיחיד כנגד הרבים במקום שהגמרא נושאת
ונותנת בדבריו נדון בהרחבה בספר יד מלאכי (כלל תי). בתוך דבריו הוא
כותב שהרא"ש סובר כמו הרי"ד שגם באופן זה נשארת ההלכה כרבים,
ועל כך יש להקשות ממה שכותב הבית יוסף לגבי הדין של סוגייתנו
שהרא"ש פוסק כרבי ישמעאל מאחר שמביא (סי' יח) את כל המשא ומתן
שבגמרא ואת המסקנה, מכאן שסובר כדעת היחיד. התירוץ הנראה הוא
על פי מה שמובא שם ביד מלאכי בשם רבי אברהם ישראל שיש להבחין
במשא ומתן שבגמרא אם יש בו חידוש הלכתי, כי אז מתחזקת הסברה
שמבקשים לומר שהלכה כדברי היחיד. בדרך זו הוא מסביר שלפי הטעם
שבגמרא שיש חשש שיצא מהבית, יוצא שההדלקה בעטרן פסולה לגמרי,
וממילא ראוי לאדם שימכור את כסותו ויקנה שמן אחר להדלקה, מה
שאין כן לפי הטעם הנזכר בדברי רבי ישמעאל במשנה לפיו אמנם לא ראוי
להדליק בעטרן, אולם אי אפשר לומר שיש חיוב למכור את כסותו בשביל
לקנות שמן אחר. לפיכך, כיון שהמשא ומתן שבגמרא מחדש לנו הלכה על
פי דברי רבי ישמעאל - מכאן שהגמרא באמת פסקה כמותו, וזו הסיבה
לכך שהרא"ש מביא את הגמרא למרות שבדרך כלל הוא סובר שיש לנהוג
לפי הכלל הרגיל שהלכה כרבים.

לגופם של דברים כותב הפרי מגדים (א"א סק"ט) שאם אין לו אלא עטרן -
ידליק ולא ישב לסעודה בלי נר, שאין הספק שמא יצא מוציא מידי ודאי,
דהיינו מהחיוב הודאי של סעודה. לעומת זאת כשיש לו שמנים האסורים
מפני החשש שיבוא להטות את הנר - מוטב שלא ידליק ולא יכנס לספק של
איסור דאורייתא.

אחרת היא דעתו של בעל כתר המלך (על הרמב"ם) שכותב שמוטב שלא
יעבור על תקנת חכמים ולא ידליק בעטרן.

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02‎-6521259
פקס 02‎-6537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמה | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | מערכי שיעור לרמי"ם
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | צרו קשר

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | השיטה | EXAMPLE |
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US