חנוכה

Halacha Brura
and Berur Halacha Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה

איסור שריפת תרומה טמאה ביום טוב

דף כד: משנה. אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב.
גמרא. מאי טעמא? לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב.

ציון ו. ...ואם היתה עיסה טמאה או שנטמאת החלה - לא יבשל את החלה,
שאין מבשלין ביום טוב אלא לאכול וזו לשריפה עומדת, וכן אין שורפין
אותה ביום טוב, שאין שורפין קדשים שנטמאו ביום טוב, ששריפת
קדשים שנטמאו מצות עשה, שנאמר "באש ישרף", ועשית מלאכה שאינה
לצורך אכילה וכיוצא בה - עשה ולא תעשה, ואין עשה דוחה את לא
תעשה ועשה.

(רמב"ם יום טוב ג, ח)

הגמרא משווה את האיסור בתרומה טמאה לאיסור בקדשים, אלא
שלכאורה יש מקום להבדיל ביניהם, כשאלת התוספות (ד"ה לפי)
שבקדשים דין הוא שאין שריפתם דוחה יום טוב, מה שאין כן בתרומה
טמאה שמותר ליהנות בשעת השריפה.

מסקנת הר"י בתוספות, וכן היא דעת הרשב"א, הרא"ש בתוספותיו והר"ן
(י, ב בדפי הרי"ף) שבאמת אין בשריפת תרומה טמאה ביום טוב איסור
דאורייתא אלא דרבנן, גזירה שמא יבוא לשרוף קדשים. הרמב"ן (כג, ב)
מוסיף הוכחה למסקנה זו מהמשנה עצמה שמונה את האיסור הזה ביחד
עם כל השמנים האחרים שאיסורם מדרבנן בלבד.

בעל המאור (שם בדפי הרי"ף) מבאר שאסרו לשרוף את התרומה הטמאה
בכל אופן כדי שלא יבוא לשורפה אף שלא לצורך רק כדי לקיים את
המצוה, וכן כותבים התוספות במסכת פסחים (דף מו, א ד"ה לא), בניגוד
למה שכותבים בסוגייתנו שלא ראוי לגזור על השריפה לצורך מפני
שריפה שלא לצורך, משום שאין זה שכיח שיבוא לשרוף את התרומה
הטמאה באופן כזה שאינו נהנה בשריפתה.

אחרת היא שיטת הריב"א (מובא בתוספות ד"ה לפי ובתוספות ביצה כז,
ב ד"ה ועל בשם רבינו יצחק) ולפיה האיסור לשרוף תרומה טמאה ביום
טוב כלול באיסור דאורייתא של שריפת קדשים ביום טוב. הוא מסביר
שכיון שהתורה אסרה את כל ההנאות חוץ מההנאה בשריפה - נמצא
שההבערה אינה נעשית לצורך ההנאה אלא לצורך קיום המצוה, וחזר
הדין לאיסור כמו שאסור לשרוף קדשים.

רש"י (כה, א ד"ה ואין) כותב שאין שריפת התרומה יוצאת מהכלל של
שריפת קדשים, ומשמע שרוצה לומר שהאיסור הוא מדאורייתא. כך
משמע גם מדבריו במסכת ביצה (כז, ב ד"ה חלה) שכל שהתורה החשיבה
את השריפה - הרי היא כמלאכה האסורה, וזו גם שיטת האבודרהם (עמ'
קנג). בעל קרן אורה כותב שיש לשיטה זו סימוכין מהירושלמי (הלכה א)
לפי מי שאומר שאסור להדליק בשמן שריפה בערב שבת משום שיש איסור
בשריפתם בשבת, הרי שזו גזירת הכתוב ואינה דוקא בכלל איסור
מלאכה, ועיין עוד בבירור הלכה לעיל כג, ב ולקמן כה, א.

הרמב"ם אינו מזכיר במפורש את האיסור לשרוף תרומה טמאה ביום
טוב, ובהלכה שלפנינו הוא מדבר על חלה טמאה שאין שורפים אותה
ביום טוב. ניתן אם כן לומר שהדין של תרומה הוא כדין חלה טמאה, וכך
נראה מדבריו בפירוש המשניות כשמסביר את הדין שאין מדליקים נרות
שבת בשמן שריפה כדברי רב חסדא לעיל (כג, ב) שהכוונה ליום טוב שחל
בערב שבת, ואסור מפני שאין מדליקים שמן שריפה ביום טוב.

כמו כן יש להעיר שמדברי הרמב"ם בפירוש המשניות ומדבריו בהלכה
שלפנינו משמע שסובר שהאיסור הוא מדאורייתא.

דעה אחרת יש לאור שמח (שבת ה, יא) שמדייק בלשון הרמב"ם בהלכה
שלפנינו שמדבר דוקא על חלה ולא על שמן, מכאן שסובר שאין איסור
בשריפת השמן. הוא מפרש את שיטת הרמב"ם כשיטת התוספות שהאיסור
הנזכר בגמרא הוא רק מדרבנן ומפני הגזירה, ומאריך לבאר שיש סברה
לגזור על שריפת החלה ולא על שריפת השמן מפני שהגזירה על שריפתה
כדי שלא יבוא לשרוף שמן של קדשים תלויה במחלוקת אחרת לגבי
מנחות, שאין כאן המקום להאריך בה. מכל מקום לפי חשבונו יוצא
שדעת הרמב"ם מתאימה לשיטתו שם, שאין מקום לגזירה על הדלקת שמן
שריפה ביום טוב, לכן כותב הרמב"ם את ההלכה רק על החלה ולא על
השמן שנטמא.

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02‎-6521259
פקס 02‎-6537516