חנוכה

Halacha Brura
and Berur Halacha Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה

גדר החיוב להדליק נר של שבת

דף כה: גמרא. אמר ליה: שאני אומר, הדלקת נר בשבת - חובה, דאמר רב
נחמן בר רב זבדא, ואמרי לה אמר רב נחמן בר רבא אמר רב: הדלקת נר
בשבת - חובה.

לצילום עמוד הגמרא

ציון א. הדלקת נר בשבת - אינה רשות, אם רצה מדליק ואם רצה אינו
מדליק, ולא מצוה, שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה, כגון עירובי
חצרות או נטילת ידים לאכילה, אלא חובה, ואחד אנשים ואחד נשים
חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת. אפילו אין לו מה יאכל - שואל על
הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת. וחייב לברך
קודם הדלקה: 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו
וצונו להדליק נר של שבת', כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם
מדברי סופרים.

(רמב"ם שבת ה, א)

אחד האנשים ואחד הנשים - חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת.
אפילו אין לו מה יאכל - שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר,
שזה בכלל עונג שבת הוא.

(אורח חיים רסג, ב)

דברי רבא בגמרא שהדלקת הנר היא חובה, מובאים כהסבר לדין שלא
ידליק בעטרן, שהוא מטעם הגזירה שמא יניחנה ויצא.

רש"י מפרש את דבריו שכבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום
אור. גם התוספות (ד"ה הדלקת) מפרשים שכוונתו לומר שחובה היא
שיסעד במקום הנר, ואינו בא לחדש את עצם חיוב ההדלקה, שכן כל
הסוגיות כבר מוכיחות שיש חיוב הדלקה.

לעיל (כג, ב) למדנו על החשיבות של נר שבת משום שלום בית, ורש"י
מפרש שם שאנשים מצטערים לשבת בחושך, ולפי זה אין החיוב קשור
דוקא לסעודה. כך כותב המגן אברהם (סקי"ג) בשם מהרי"ל (סי' קמד)
אשר מדגיש שאין צורך שיסעד ממש לאור הנר, ודי במה שנהנה לאור הנר
לצורך ההכנה לסעודה, או אפילו בהכנות האחרות לפני שהולכים לאכול
במקום אחר.

זו גם דעת המהר"ם (מובא במרדכי סי' רצד ובב"ח) שהדלקת הנר היא
כדי שלא יכשלו בעץ ואבן, ממילא ואין אם כן הקפדה על הסעודה דוקא
שתהיה לאור הנר.

הב"ח כותב שדעה זו חולקת על מה שכותב בעל האגודה שאם אין הנרות
ארוכים שדולקים עד הלילה - זוהי ברכה לבטלה, משום שלשיטתו
מסתבר שגם המדליק נרות בבית ואוכל בחצר - ברכתו על הנר היא ברכה
לבטלה, בעוד שלפי שיטת המהר"ם אין ההדלקה קשורה לסעודה בדוקא.
נראה שלדעת הב"ח סובר בעל האגודה שאלמלא הסעודה שהיא לאור הנר
אין חיוב ההדלקה נחשב לחיוב לענין ברכה, וכך הוא מסיק מתוך דברי
התוספות ורש"י בסוגייתנו.

כאמור התוספות כותבים שאף לולא דברי רבא היינו יודעים שיש חובה
בהדלקת הנר, אך אפשר להסביר שלולא דברי רבא לא היינו אומרים שזו
חובה יחודית אלא רק חלק מהמצוה הכללית של עונג שבת, שאין לחייב
עליה בברכה נפרדת, או שזהו חיוב רק בשביל להנצל מהסכנה שיש
בהליכה בחושך, אבל כיון שהתחדש שיש חובה מיוחדת להדליק את הנר
בשביל הסעודה - מכאן שיש גם חיוב ברכה. כך מוכח גם מהתוספות (ד"ה
חובה) שדנים על חיוב הברכה דוקא בעקבות דברי רבא בסוגייתנו,
משמע שסוברים שלולא דבריו לא היה מקום לחיוב הברכה.

הרמב"ם והשלחן ערוך כותבים שחייבים להדליק נר של שבת אפילו אם
אין לו מה לאכול, ולכאורה משמע שסוברים שאין קשר בין חובת הנר
לבין חובת הסעודה. כך משמע גם מדבריהם שהתבארו לעיל (כד, ב ציון ד)
בקשר לדין שאין להדליק בעטרן, שאינם כותבים שהאיסור הוא מפני
החשש שיצא ולא יסעד לאור הנר, אלא כותבים בסתמא שלא ידליק מפני
שיש חובה לשבת לאור הנר.

כך כותב בעל בני בנימין שלדעת הרמב"ם אין חובת ההדלקה קשורה
לאכילה, ומוכיח זאת ממה שכותב הרמב"ם בהלכות שביתת עשור (ג, י)
שיש חיוב להדליק נר ביום הכיפורים שחל בשבת.

עם זאת, עיין עוד בבירור הלכה לעיל (כג, ב ציון ג-ד) שם הובאו דברי המגן
אברהם (סק"ד) שמפרש את לשון הרמב"ם והשלחן ערוך שמדליק את הנר
אפילו אם אין לו מה לאכול במשמעות כזו שאין לו כסף לסעודה גדולה,
אבל בודאי שצריך לאכול לפחות פת לסעודת שבת. לפי זה יתכן שכוונתם
היא שחייב לחזר על הפתחים בשביל להשיג נר כדי שלא יאכל את הפת
בחושך, ונמצא שעיקר החיוב הוא שהסעודה תהיה לאור הנר.

בעל ערוך השלחן (סעיף ב) כותב בדעת הרמב"ם שמצות הנר במקום
הסעודה היא משום כבוד שבת, ובשאר החדרים היא משום מצות עונג
שבת שלא יכשל בעץ ואבן. הוא מוסיף שמברך על הנר מצד החיוב של
כבוד השבת ולא מצד מצות העונג, כשם שאין מברכים גם על דברים
אחרים שעושה מחמתה.

חיוב הברכה על הדלקת נר שבת

בעקבות דברי רבא דנים התוספות (ד"ה חובה) בשאלה אם יש חיוב לברך
על הדלקת הנר. הם כותבים שיש שרוצים לומר שאין לברך על דבר
שנקרא חובה כשם שאין מברכים על מים אחרונים שנקראו אף הם חובה.
אולם בשם רבינו תם הם כותבים שאין לעשות גזירה שוה בסגנון
הלשון, שכן אין החובה להדליק את הנר, שהיא מפני מצות עונג שבת,
דומה לחובה לנטול מים אחרונים, שהיא מפני הסכנה.

התוספות מביאים טעם נוסף מדוע אין לברך, והוא מפני שאילו היתה
מודלקת ועומדת - לא היה צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה, מכאן שאין
מצוה בעצם מעשה ההדלקה. אולם גם את הטעם הזה דוחים התוספות
בטענה שמצינו כיוצא בזה בכיסוי הדם, שאם נעשה מאליו - פטור
מלכסותו, ובכל זאת מברך כאשר צריך לכסות. יתירה מזו הם כותבים
שלדעת רבינו תם באמת יש חיוב לכבות את הנר ולהדליקו לכבוד שבת.

השיטה הפוטרת מברכה מובאת בספר הישר (חלק התשובות סי' מז, ו
וסי' מח, ו-ז) בשם רבינו אליהו ורבינו משולם, ושם מובא טעם נוסף
על פי הגמרא במסכת מנחות (מב, ב) שם למדנו שאין מברכים על עשיה של
מצוה כשאין זו גמר המצוה, ובנר של שבת המצוה נגמרת באכילה. אולם
רבינו תם עצמו מסביר שמעשה ההדלקה הוא אכן גמר המצוה מפני שאין
שום מעשה אחריו.

חיוב הברכה נזכר בסדר רב עמרם גאון כמובא גם בתוספות וברא"ש
(סי' יח), וכן היא דעת רב נטרונאי גאון ורב פלטוי גאון (מובאים באוצר
הגאונים התשובות סי' פג), בעל מחזור ויטרי (סי' קב) ובעל ספר העתים
(סי' יג).

כך היא גם דעת רב שרירא גאון ורב האי גאון (אוצר הגאונים שם סי' פה)
אשר מוסיפים לכך ראיה ממה שמצינו שצריך לומר לנשים שידליקו את
הנר, וממה שאמרו שנשים מתות על שאינן זהירות בו.

ראוי להעיר שאם החיוב להדליק הוא כדי שלא יתקל בעץ ואבן - הרי זה
דומה למים אחרונים שחיובם בא בשביל למנוע את הסכנה ולכן אין
עליהם ברכה.

מסתבר איפוא שכך היא דעת הסוברים שאין מברכים על הדלקת הנר
שמבינים שמצות ההדלקה היא רק בשביל שלא יבוא לידי סכנה.

אכן הקושי בקביעת ההלכה שצריך לברך הוא מפני שהחיוב הזה לא נזכר
בגמרא, אבל באור זרוע (ח"ב סי' יא) ובהגהות מיימוניות (אות א) מובא
שבירושלמי בפרק הרואה נאמר בפירוש שצריך לברך על הדלקת הנר
בשבת וביום טוב, וכן מובא בראבי"ה (סי' קצט) ובמרדכי (סי' רצד).

בעל ספר המנהיג (הוצאת מוסד הרב קוק עמ' קמז) מביא מקור לחיוב
הברכה מירושלמי נוסף וממדרש רבה (פרק יא, ב), שם אמרו על הפסוק
"ויברך אלהים את יום השביעי" שהברכה היא על הנר, שיש בו נס שאינו
ממהר לכבות כדרך שכבה ביום חול. מכאן הוא מסיק שצריך לברך על
הנר כשם שהקדוש ברוך הוא ברכו, ומוסיף שלפי זה יש לומר שמברכים
על נר של שבת אך לא על נר של יום טוב.

לבעל ספר בית הלוי (ח"א סי' יא) יש דעה מחודשת, לפיה אין מחלוקת
שמברכים על הנר של שבת שמדליקים לכבוד שבת, ורק כיון שרבא אמר
שמדליק במקום הסעודה נחלקו בזה, אם צריך לברך גם על הנר הנוסף
שמדליק ליד מקום הסעודה.

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02‎-6521259
פקס 02‎-6537516