Halacha Brura and Berur Halacha Institute
Index to Commentaries on Aggadot of the Talmud

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה

מפתח לפירושים על אגדות התלמוד
על פי ספר "אסף המזכיר"

כתוספת למפתח לביאורים על אגדות התלמוד, מצורפים כאן מעל ששה עשר אלף ציונים לביאורים על אגדות התלמוד, כעיבוד של ספר "אסף המזכיר", לר' זכריה פורטו, שנדפס בונציה בשנת תל"ו. הספר מכיל הפניות לכשלוש מאות ספרים, שהרבה מהם לא נדפסו שוב, כך ש"אסף המזכיר" מציל את ביאוריהם לאגדות התלמוד מתהום הנשיה, ומכאן חשיבותו. אולם השימוש בספר עצמו אינו נוח: (א) האגדות מצוטטות בו בלי ציוני דפי התלמוד. (ב) רבים משמות הספרים המצוינים בו משמשים כמה מחברים וכמה מהדורות (כגון "בית יהודה"), והמעיין אינו יכול לדעת לאיזה ספר הכוונה. (ג) הכתב מטושטש וקשה לקריאה. כאן הוספנו את ציוני דפי התלמוד, וצייננו בכל בספר את שנת הדפוס (ולפעמים את שם המחבר) כדי שהמעיין ידע לאיזה ספר הכוונה. הספר בנוי על פי עין יעקב (ולא על פי הגמרא) ולכן יש לפעמים שינויי סדר ושינוי גירסאות, וכן מאמרים שנמצאים בעין יעקב ולא בגמרא. מאותה סיבה הספר אינו כולל את מסכת אבות. הספר נדפס אחרי מות המחבר ע"י "תלמוד תורה בני רומא". כנראה, המדפיסים לא היו בקיאים בספרים הממופתחים, ולכן פעמים רבות יש ראשי תיבות שנפתחו לא נכון (כגון ד"ה שפוענח "ראש השנה" במקום "דרוש ה") ועוד טעויות (תולדות יצחק במקום תולדות יעקב, תורת משה במקום תורת חסד) שאילו המחבר היה בחיים, היה בוודאי מתקן. מלבד זה, איכות הדפוס גרועה, ויש הרבה אותיות מטושטשות. כאן תיקננו חלק מהטעויות. הספרים הממופתחים ב"אסף המזכיר" רשומים ברשימת הספרים הכללית. לא נרשמו בה ספרי יסוד שהוא מציין, כגון: זוהר, תנחומא, רש"י על תנ"ך, רי"ף, ר"ן על הרי"ף, ר' יונה על הרי"ף, נימוקי יוסף, שלטי הגבורים על הרי"ף, הקדמת הרמב"ם למסכת אבות ולסדר טהרות, טור ובית יוסף (מפני שקשה לברר באיזה מהדורה השתמש, ובלאו הכי המעיין יוכל לאתר בקלות את המקום). כן לא נרשמו ברשימת הספרים כמה ספרים שהוא מציין רק במקומות בודדים, והוא מציין לפי סימן וכדומה, כך שלא משנה איזה מהדורה זו, כגון פירוש הרמב"ן על התורה, חזקוני, רד"ק, ס' הרוקח, אורחות צדיקים, שו"ת מהר"ם מינץ, ים של שלמה, כל בו, שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן (מסומן במקור כ"שו"ת הרמב"ן"), כסף משנה, שו"ת הרמ"א, ושו"ת מהרש"ך. כמאה מהספרים הממופתחים באסף המזכיר נזכרים בו פעמים מעטות בלבד. צייננו זאת בספרים אלו ב"רשימת הספרים". המחבר מפנה במקומות מסוימים למסכת אחרת ששם מובאת אותה אגדה. השמטנו הפניות אלה. המחבר השתמש בצירוף "יו", ובמקומות אחדים שינינו ל"טז" כמקובל. לפעמים כשהמחבר מפנה לפירוש על תנ"ך, הוא כותב "בפ"ע". כוונתו "בפסוק עצמו" (כפי שנכתב בדף רכה ע"א) - כלומר בפירוש על הפסוק הנידון בגמרא המצויינת. בחלק מהספרים שהמחבר מפנה אליהם אין מספור דפים, ובכל זאת הוא מציין לפי דפים. כנראה, הוא מיספר אותם בעצמו, וציין לפי מספרי הדפים הללו. המחבר מפנה לספרים שלא הגיעו לידינו. לדוגמה, הוא מפנה לשו"ת משפט צדק ח"ב, והדברים מופיעים במהד' תקנט, שהופיעה אחרי מותו, וכנראה היה בידו ממהדורה קודמת שנדפסה עם חלק א בשנת שעה. יש כמה ספרים שלא הצלחנו לזהות בכלל, או שלא הצלחנו לזהות באיזו מהדורה השתמש המחבר: א) מנחת יהודה (לפעמים הוא מציין לפי דף, לפעמים לפי פרק, ולפעמים לפי סימן). ב) "חדושי אגדות ק"י עם תפלה למשה" (מישהו הציע שק"י הוא "קונטרס ישן" או "קובץ ישן", והכוונה למהדורה הראשונה של חדושי אגדות מהרש"א, בשם "חדושים ממסכת נדה", פראג שס"ב, שמכיל חדושי הלכות על נדה ובסופו חדושי אגדות על נדה ונדרים, ושם יש ביאורים בכל מקום שאסף המזכיר מפנה לספר זה, ויתכן שבעל "אסף המזכיר" לא ידע שהם חדושי מהרש"א, כיון שזה לא כתוב בשער, ולכן לא כינה אותם "חדושי מהרש"א"; אבל אין בספר זה "תפלה למשה"). ג) שו"ת רדב"ז (הסימנים המצוינים באסף המזכיר אינם מתאימים לדפוס ליוורנו תיב, שיצא בחייו, ולא לדפוסים שלנו). ד) ס' חסידים (חלק מהציונים מתאימים לדפוס בולוניא רצח, ויש שמתאימים לדפוס קראקא שמא, ויש שאינם מתאימים לשום דפוס שידוע לנו). ייתכן שספרים אלו היו בידי המחבר, ואבדו במהלך השנים. יש לציין שבשנת תש"ג, הנאצים שדדו את הספרייה הגדולה של יהודי רומא, ועקבותיה נעלמו. במקומות רבים הדפוס בספר לא היה ברור, ולכן כתבנו את שתי האפשרויות לפענח את הכתב, בהפרדת קו נטוי. בע"ה החומר הזה ישולב במפתח הכללי, צעד אחר צעד, לנוחות המעיינים. בעותק של הספריה הלאומית, בדף רנה כתוב בטעות רנא - כנראה היו שתי הדפסות של הספר. המחבר נפטר בשנת תלא (קרית ספר, 1678, עמ' 817). צוואתו נדפסה בשו"ת מים רבים (מילדולה), חו"מ, סימן לג. משטר הצוואה רואים שהיה עשיר מאד, ושאביו נקרא אפרים מהללאל, ושמת בלי בנים; ושנתן את כל ספריו לק"ק רומא בתנאי שידפיסו את הספר הזה, אם לא ידפיס אותו בחייו. ויכוח פרץ בשנת תמ"ג סביב הצוואה בין הקהל הממונה על ההקדשות לבין יורשיו, כיון שנתן את עיקר רכושו לצדקה. תשובות חכמי איטליה בנידון התפרסמו בשו"ת מים רבים, חו"מ, סימנים לד-מב. בעין יעקב, מהד' אמשטרדם תפה, "כתנות אור", כתוב בשער (ובהסכמת ר' אברהם אב"ד אמשטרדם) שהוא ידפיס בו את אסף המזכיר עם הוספות "אסיפת שלמה". ואכן בשולי הדפים מביא את ציוני אסף המזכיר בראשי תיבות. דרך השימוש במפתח המעוניין במקורות על אגדה מסוימת, ילחץ על שם המסכת בטבלה שלמטה. כך הוא יגיע למפתח על אגדות אותה מסכת. בתוך אותו מפתח יוכל להגיע לדף המבוקש ע"י גלילה. אם המעיין אינו יודע היכן למצוא את הספר שהמפתח מפנה אליו, או שאינו בטוח באיזו מהדורה השתמשנו, וכדומה, יוכל לפנות לרשימת הספרים, שבה רשמנו את שמות הספרים הכלולים במפתח ומיקומיהם בספריות גדולות.