Halacha Brura and Berur Halacha Institute

מכון הלכה ברורה ובירור הלכה

מפתח לפירושים על אגדות התלמוד

לדף הראשי של המפתח לאגדות
לרשימת הספרים

ללקט ביאורי אגדות על מסכת עבודה זרה (עם טקסט מלא של המקורות)

מסכת עבודה זרה
דפים יז-עו

דפים ב-טז

לשון הגמראמראה מקום הביאור
יז ע"א02 פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי וכו' למקום הטנופת ילכו והנאני הדבר, ע"י זה נתפסתידעת תורה ויקרא עמ' ו
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכך זו מינות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכמה ד' אמותנזר הקדש ח"א עמ' תפד
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכך זו מינות וכו' ובתוס'דרשות שבט הלוי ח"א עמ' רכח
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכך זו מינותאור הרעיון עמ' פח
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכך זו מינותלחמי תודה דף יח ע"א, קנג ע"ב
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכך זו מינות+מטר השמים - עמודי העולם עמ' שלג
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכך זו מינותמרפא לשון עמ' רסג
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכך זו מינותספר הזכרונות (סוף דברי סופרים) סי' א (עמ' 50), קומץ המנחה (ר' צדוק) עמ' 63 (סי' סט)
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכך זו מינותפרי צדיק בראשית אות א
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכך זו מינותשערי תלמוד תורה (תשמז) עמ' נ, שה, שיג, שכה
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכך קאי על המינין נר ישראל חלק א דף רכא {גם הפסוק לפני כן "רגליה יורדות מות"}
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכךעיוני רש"י במדבר עמ' תנח, תסא
יז ע"א11 הרחק מעליה דרכךשערי תלמוד תורה (תשסו) עמ' נג, שמב, שנה
יז ע"א11 הרחק מעליך דרכך וגו' זו המינותפניני דעת עמ' רכד
יז ע"א14 ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונהדרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' שנד
יז ע"א14 וכמה אמר ר"ח ד' אמותשערים מצוינים בראשית-שמות עמ' יד
יז ע"א17 כל זונה שנשכרת לסוף שוכרתבית הלוי - דרוש (תשנו) עמ' יז
יז ע"א23 הוה מנשק להו לאחתיה אבי ידייהו וכו'מבשרת ציון ח"ג עמ' קסא
יז ע"א26 אמרינן לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרבאור חדש (זיטשיק, תשסח) במדבר עמ' סד
יז ע"א26 אמרינן לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרבלחמי תודה דף פ ע"ב, קנב ע"א, קנג ע"ב
יז ע"א26 לך לך אומרין נזירא סחור סחוראמרי אש (טאוב) עמ' שמז
יז ע"א26 לך לך אמרין נזירא סחור סחור וכו'אור אברהם - תשובה עמ' יב
יז ע"א26 לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרבמחשבת מוסר ח"א עמ' פ, קיג, קנג, שס, תב, תקיב
יז ע"א26 לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרבמחשבת מוסר ח"ג עמ' רפה
יז ע"א26 לך לך אמרינן לנזירא וכו'תורת העולה (תשנב) ח"ג פרק עא
יז ע"א26 סחור סחור תפארת ישראל (הרטמן) עמ' ערה הערה 40
יז ע"א26 סחור סחור אמרינן לנזירא וכו'כנסת יחזקאל (פאנעט, תשסה) פרשת וירא עמ' כה
יז ע"א26 סחור סחור אמרינן לנזיראמשיבת נפש עמ' רסא
יז ע"א26 סחור סחור אמרינן לנזיראשמן ראש (כץ) ז' אדר ופורים ח"א עמ' עא
יז ע"א26 סחור סחור לכרמא לא תקרבזך ונקי עמ' קפו
יז ע"א26 סחור סחור לכרמא לא תקרבשמן ראש (כץ) ח"ו עמ' תרכח, תרמח
יז ע"א26 סחור סחור לכרמא לא תקרבאור יחזקאל - מדות עמ' ס
יז ע"א26 סחור סחור לכרמאדברי שלום (יודייקין) ח"ו סי' שסט
יז ע"א26 סחור סחוראהל משה (שיינרמן) פורים עמ' תקכ
יז ע"א27 הגיהנום נקרא 'עלוקה'דרך ה' השלם עמ' עז - מראה דרך, קו - דרך לחיים ומראה דרך
יז ע"א27 לעלוקה ב' בנות הב הבמי מרום ח"ב עמ' מא
יז ע"א28 קול שתי בנות שצועקות מגיהנם ואומרות בעולם הזה הבא הבא וכו'אוצרות חיים - בין אדם למקום ח"ב עמ' שכה
יז ע"א29 שצועקת מגהינום ואומרות בעוה"ז הבא הבא וכו' כל באיה לא ישובוןפרי צדיק מצורע אות ב, וילך אות ד, יד, סוכות אות יג
יז ע"א29 שצועקת מגהינום ואומרות בעוה"ז הבא הבאאור זרוע לצדיק עמ' *41-40, רסיסי לילה סי' מו (עמ' 91), מחשבות חרוץ סי' טו (עמ' 118), לבושי צדקה עמ' 44
יז ע"א31 קול גיהנם צועקת ואומרת וכו'אוצרות חיים - בין אדם למקום ח"ב עמ' שכה, שכו
יז ע"א32 הגיהנם צועק הב הבלקט שיחות מוסר ח"א עמ' ל
יז ע"א33 אלו שנתפסו למינות אפילו אם ישיבו לא ישיגו ארחות חייםפתח טוב עמ' ה
יז ע"א33 כל באיה וכו' זו מינותפחד יצחק - יום הכפורים מאמר כה
יז ע"א33 כל באיה לא ישובון - כל דפריש ממינות מיד מייתאור פני משה דף ה ע"א
יז ע"א33 כל באיה לא ישובון ואפילו אם ישובוץ לא ישיגו ארחות חייםכנסת יחזקאל (פאנעט, תשסה) פרשת קרח עמ' רלא
יז ע"א33 כל באיה לא ישובון וכו' כל הפורש ממינות וכו'דברי ברוך ח"ב סי' מח אות ו
יז ע"א33 כל באיה לא ישובון וכו'דרך ה' השלם עמ' צא - מראה דרך
יז ע"א33 כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חייםרב ייבי (תשסט) ח"א עמ' קסב
יז ע"א33 כל באיה לא ישובון וכו' למימרא דכל דפריש ממינו מיית וכו'לב אליהו (תשלב) עמ' רד
יז ע"א33 כל באיה לא ישובוןאגרות הראיה חלק א קמג, שסט
יז ע"א33 כל באיה לא ישובוןודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' רלב
יז ע"א33 כל באיה לא ישובוןכתנות אור עמ' תקמ, תרמב
יז ע"א33 כל באיה לא ישובוןנתיבות עולם ח"ב עמ' קסח
יז ע"א33 כל באיה לא ישובוןשיחות מוסר (תשסב) עמ' תג, תלו
יז ע"א33 כל באיה לא ישובוןשערי תלמוד תורה (תשמז) עמ' שיג
יז ע"א33 כל באיה לא ישובוןשערי תלמוד תורה (תשסו) עמ' שמב
יז ע"א33 מי שיש לו מינות קשה לו להניח דרכו ולא ישובראשית חכמה (תשמד) - קדושה פרק יז אות טז
יז ע"א33 מינות כל באיה לא ישובון - אין לו תיקון אלא כמו של ר' אלעזר בן דורדיאפחד יצחק חנוכה מאמר י עמ' פח
יז ע"א33 על המינות נאמר כל באיה לא ישובוןואני תמיד עמך עמ' תקלח
יז ע"א33 על מינות נאמר כל באיה לא ישובוןרב ייבי (תשסט) ח"א עמ' קיט
יז ע"א34 ה"ק ואם ישובו לא ישיגו אורחות חייםנתיבות יצחק - ירח האיתנים עמ' רכח, רמה
יז ע"א34 ואם ישובו לא ישיגו ארחות חייםרב ייבי (תשסט) ח"א עמ' קלח
יז ע"א34 ואם ישיבו לא ישיגו אורחות חיים למימרא דכל הפורש ממינות מיית וכו'צמח דוד (סקאליע) עמ' רסה
יז ע"א35 א' שבא אל רב חסדא להתקבל בתשובהעלי שור ח"ב עמ' תקמד
יז ע"א35 דכל דפריש ממינות מייתילקוט הגרשוני ח"ב
יז ע"א35 דכל הפורש ממינות מיית אם שבים ממהרים למות וכו' (רש"י)מכתב מאליהו ח"א עמ' 242
יז ע"א35 דכל הפרוש ממינות מייתלקוטי מאמרים עמ' 231, צדקת הצדיק סי' קנח
יז ע"א35 דפריש ממינות מייתפקודת אלעזר (תשסד) עמ' קנו
יז ע"א35 דפריש ממינות מייתאמרי רבי שפטיה עמ' נג
יז ע"א35 דפריש ממינות מייתמדרגת האדם (תשסב) ח"א עמ' כד
יז ע"א35 הפורש ממינות מיד מייתילקוט דברי חכמים ויקרא סי' קמט
יז ע"א35 הפורש ממינות מיד מייתמנחת יצחק בראשית-שמות עמ' רכח
יז ע"א35 הפורש ממינות מיד מתמראה הגדול ח"א דף קכז ע"ג-קכח ע"א {ולא בעבירות אחרות}
יז ע"א35 הפורש ממינות מייתדובר צדק (זילבר) עמ' קצא
יז ע"א35 הפורש ממינות מייתלבית יעקב דרוש ה
יז ע"א35 הפורש ממינות מייתדרושי רמ"ץ - פרי חיים דרוש י
יז ע"א35 הפורש ממינות מייתשמן ראש (כץ) ח"י דברים עמ' רסד
יז ע"א35 הפורש ממינות מת וכו' כיון דאביק בה טובא כמינות דמיאאוסף מאמרי מוסר וחכמה (תשנט) עמ' רנט
יז ע"א35 הפורש ממינות מתמכתב מאליהו ח"א עמ' 242
יז ע"א35 הפורש ממינותאיש מבין ח"א דף קא ע"א
יז ע"א35 הפורש מן המינות מת וכו'התרגשות הלב (תשסט) עמ' קפב
יז ע"א35 הפורש מן ע"ז מייתמי מרום ח"ז עמ' רמה
יז ע"א35 כל דפריש ממינות מייתלב אליהו (תשסה) שמות עמ' רצז
יז ע"א35 כל דפריש ממינות מייתעמוד הימיני (קלינמן) עמ' קעט
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מיד מייתילקוט עטרת צבי עמ' שלה
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מיד מייתפרדס המלך (תשסט) אות קיב
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מיד מתדברי דוד (טשורטקוב) עמ' קז
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מיד מתמצווה ועושה ח"ב עמ' רצא
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מיד מתפנים יפות על תהלים עמ' רג, רמח
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מיית וכו' קלה שבקלותחדרי בטן פרשת האזינו ד"ה ובאופן אחר
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מיית וכו'אהל נפתלי - זכרון יצחק עמ' רכז
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מיית וכו'פחד יצחק פסח מאמר נג
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מיית וכו', ורש"י ומהרש"אהר יראה מאמר נא
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מייתאבן הראשה (קלצקין) דרוש ז
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מייתאהבת ציון (תשסד) עמ' קטו
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מייתאור יצחק (ראדוויל, תשסה) עמ' מב
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מייתדרשות שבט הלוי ח"א עמ' ח
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מייתיד אהרן עמ' יג
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מייתלחמי תודה פתיחה דף ז ע"א, גוף הספר דף ז ע"א
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מייתעירין קדישין השלם עמ' תלה
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מייתקרן לדוד ויקרא-במדבר עמ' שנ
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מייתשפע טוב (טייטלבוים) עמ' שט
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מייתשרגא המאיר על התורה עמ' רא
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מייתתורת יחיאל בראשית עמ' סו, צה
יז ע"א35 כל הפורש ממינות מתדרשות הרא"ש (תשסו) ח"א דרוש סו עמ' רב
יז ע"א35 כל הפורש ממנו מייתמן הבאר עמ' 264
יז ע"א35 כל מאן דפריש ממינות מיד מייתאוזן שמואל דף ג ע"ב
יז ע"א35 כל שפריש ממינות מייתמרפא לשון עמ' יד, צב, רסח
יז ע"א35 למימרא דכל הפורש ממינות מייתמדבר קדמות (תשסח) עמ' קמז
יז ע"א35 למימרא דכל הפורש ממינות מייתנתיב התשובה עמ' קכ
יז ע"א35 מאן דפריש ממינות מיד מייתשער החצר (תשעב) סי' רלא
יז ע"א35 מאן דפריש ממינות מייתקול ששון (גולדברג) אות מא
יז ע"א35 מאן דפריש ממינות מיית, ולחד לישנא אפילו בלא מינות מאן דפריש מעבירות גדולות מייתערבי נחל (תשסד) עמ' קסג, תרח
יז ע"א35 מאן דפרש ממינות מייתטיול בפרדס ח"א עמ' תכט
יז ע"א35 ע"ז אי אפשר לפרוש ממנהרב ייבי (תשסט) ח"א עמ' רט
יז ע"א41 אלעזר בן דורדיא שלא הניח עבירה בכל העולם שלא עשאהלדעת חכמה ומוסר ח"ב עמ' ריב
יז ע"א41 אמרו על אלעזר בן דורדיא שלא הניח וכו'מדרגת האדם (תשסב) ח"ב עמ' קמו
יז ע"א41 אמרו על ר' אליעזר בן דורדיא שלא הניח זונה וכו'מטה יששכר עמ' קצז
יז ע"א41 אמרו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה שלא בא עליהשנות ימין דף מב ע"ג-ע"ד
יז ע"א41 אמרו על רבי אלעזר בן דורדיאשמן ראש (כץ) ח"ו עמ' רעד
יז ע"א41 אמרו על אליעזר בן דורדיא שליא הניח אשה וכו'אמרי משה (פינטו) ח"ב עמ' קיז
יז ע"א41 אמרו עליו על אליעזר בן דורדיאכח מעשיו הגיד לעמו ח"א דף יז ע"ג
יז ע"א41 אמרו עליו על אלעזר בן דרדיא וכו' אין מקבלין אותו בתשובהאוצרות חיים - תשובה ותיקונים עמ' קיד
יז ע"א41 אמרו עליו על ראב"ד שלא הניח זונה אחת בעולם וכו' נטל כיס דינרין וכו'שפתי חיים ח"א (תשנד) עמ' ג
יז ע"א41 אמרו עליו על ר' אליעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם וכו' ר"א ב"ד מזומן לחיי העוה"ב וכו'אור ישראל (תרס) דף פט ע"ב
יז ע"א41 אמרו עליו על ר' אליעזר בן דורדיאקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"ד עמ' מג, סז
יז ע"א41 אמרו עליו על ר"א בן דורדיא וכו' מזומן לחיי העולם הבא וכו'קרבן שבת (תשסח) עמ' רח
יז ע"א41 אמרו עליו על ר"א בן דורדיא וכו'דרשות מהרי"ץ לז' אדר עמ' נו
יז ע"א41 אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה וכו' נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות וכו'של"ה (תשנז) - מס' ראש השנה אות קיח, קכד
יז ע"א41 אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונהפרי צדיק פסח אות כג, מצורע אות *ב, נצבים אות ו, וילך אות ד, י, יד
יז ע"א41 אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונהרסיסי לילה סי' נח (עמ' 173), צדקת הצדיק סי' *נה-נו, קכז, קנט, רי, לקוטי מאמרים עמ' 154, קדושת השבת סי' ה (עמ' 30), מחשבות חרוץ סי' ט (עמ' 129), תקנת השבין סי' ח (עמ' 72), טו (עמ' 147), דובר צדק עמ' 82, 127
יז ע"א41 אמרו עליו על ר"א בן דורדיאבין המשפתים שמות עמ' מח
יז ע"א41 אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח וכו'יערות דבש ח"א עמ' כה
יז ע"א41 אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא וכו'התרגשות הלב (תשסט) עמ' סג
יז ע"א41 אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולםהמאיר לארץ (שיינברג) עמ' קכו
יז ע"א41 אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה וכו' והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה וכו'של"ה (תשנז) - שער האותיות אות ק ס"ק שמ, שמה, שמט
יז ע"א41 מעבירה לא והתניא אמרו עליו על ראב"דהמוסר והדעת שמות-ויקרא עמ' לו
יז ע"א41 מעשה בר"א בן דורדיאודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' תקסג, תרסה
יז ע"א41 מעשה בר"א בן דורדיאדרך ה' השלם עמ' עב - עיונים
יז ע"א41 מעשה ברבי אלעזר בן דורדיאשמן ראש (כץ) ח"י דברים עמ' רסא
יז ע"א41 מעשה דר' אליעזר בן דורדיאנחלת צבי (פאליי) עמ' שכה
יז ע"א41 מעשה דר' אליעזר בן דורדיאשפתי חיים מועדים ח"א עמ' יג
יז ע"א41 מעשה דר' אלעזר בן דורדיאאמרות חיים עמ' קיד
יז ע"א41 מעשה דר' אלעזר בן דורדיאדברי חיים על התורה (תשנט) עמ' קפד, מועדים (תשנט) עמ' ר, ריד
יז ע"א41 מעשה דר' אלעזר בן דורדיאהתרגשות הלב (תשסח) עמ' פו
יז ע"א41 מעשה דר"א בן דורדיא תשובת השנה עמ' ס
יז ע"א41 מעשה דר"א בן דורדיא שלא הניח זונה אחתאמרי יקותיאל (תשסג) עמ' עד
יז ע"א41 מעשה דר"א בן דורדיאחכמה ומוסר ח"א עמ' תיג
יז ע"א41 מעשה דר"א בן דורדיאכתנות אור עמ' תרנו
יז ע"א41 מעשה דר"א בן דורדיאנחלת יעקב (תשעג) עמ' קעה
יז ע"א41 מעשה דר"א בן דורדיאעלי שור ח"ב עמ' רנד
יז ע"א41 מעשה ר"א בן דורדיאאוצר המאמרים (וייס, תשסג) עמ' כח
יז ע"א41 ר' אלעזר בן דורדיא וכו' וגעה בבכי' וכו' קונה עולמו בשעה אחתלקוטי שיחות חי"ז עמ' 199, חי"ח עמ' 121, ח"כ עמ' 86, חכ"ב עמ' 357
יז ע"א41 ר אלעזר בן דורדיאאור גנוז (מוסקוביץ) עמ' שפט, שצ
יז ע"א41 ר' אלעזר בן דורדיא לא הניח זונה א' כו'פרדס המלך (תשסט) אות קלב
יז ע"א41 ר"א בן דורדיא וכו' געה בבכייהמכתב מאליהו - מועדים ח"ב עמ' תלז
יז ע"א41 ר"א בן דורדיא וכו' יש קונה עולמו בשעה א'שיחות מוסר (תשסב) עמ' קלג, תח-תט, תיא, תלז
יז ע"א41 ר"א בן דורדיא וכו' יש קונה עולמו בשעה אחתבשעה שהקדימו תער"ב ח"ג עמ' אלף רנג, אלף שכו, אלף שמב, אלף שדמ
יז ע"א41 ר"א בן דורדיא וכו'כוכבי אור (תשלד) עמ' צ, מד, קלה
יז ע"א41 ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה שלא בא עליה ובבא התעוררת תשובהילקוט דברי חכמים בראשית סי' סב (הקדמה)
יז ע"א41 ר"א בן דורדיאבית שלום מרדכי עמ' פה, קעג
יז ע"א41 ר"א בן דורדיאודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' רצג
יז ע"א41 ר"א בן דורדיאלב אליהו (תשסה) ויקרא-דברים עמ' שכה, שנ
יז ע"א41 ר"א בן דורדיאדרשות ר"י מסלוצק עמ' נ
יז ע"א41 ראב"ד וכו' קונה עולמו בשעה א'דרך מצותיך (חב"ד) דף לט ע"ב, קמה ע"ב
יז ע"א41 רבי אלעזר בן דורדיא וכו' לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן, אלא שקורין אותן רבימבשר טוב - ספר החיים עמ' ד, ה, לט, קלח, קלט, ער
יז ע"א41 רבי אלעזר בן דורדיא וכו' שמע שיש זונה אחת וכו'אוצרות חיים - אישים ח"ב עמ' ד
יז ע"א41 רבי אלעזר בן דורדיאישמח חיים (תשסה) מע' ע אות צב
יז ע"א41 שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליהמאמר מרדכי (שוואב) ח"ב מאמר מז, נג
יז ע"א41 שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליהמאמר מרדכי (שוואב) ח"ג מאמר עב
יז ע"א44 אמרה לו מה הפיחה הזאת אינה חוזרת לעולם כך אליעזר בן דורדיא אינו חוזר לעולם והפך לבעל תשובהמאמרי שלמה ח"א עמ' רטו
יז ע"א44 בשעת הרגל דבר הפיחה כו'כוכבי אור (תשלד) עמ' מ
יז ע"א44 בשעת הרגל דבר הפיחה כשם שהפיחה זולקוטי מאמרים עמ' 189
יז ע"א44 בשעת הרגל דבר וכו' כך אכ"ד אין מקבלין אותו בתשובהשפתי חיים ח"א (תשנד) עמ' ד
יז ע"א44 אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך וכו'שיחות ר' ראובן עמ' לו
יז ע"א44 כשם שהפיחה זו אינה חוזרת כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלים אותו בתשובהנתיב התשובה עמ' קכח
יז ע"א44 כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה וכו' ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבאדעת תורה שמות עמ' מג
יז ע"א45 אלעזר בן דורדיא ע"י שהודיעו לו שאם ישוב לא יקבלו ממנו התעורר ועשה תשובה שלימהימלא פי תהלתך ח"א (תשסג) עמ' קמג
יז ע"א45 הלך וישב בין שני הרים וגבעות וכו'שפתי חיים ח"א (תשנד) עמ' ו
יז ע"א45 תשובת ר"א ב"דלקוטי שיחות חל"ט עמ' 82
יז ע"א46 אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים וכו' שמים וארץ בקשו עלי רחמיםברכת טוב (עפשטיין) עמ' רלב
יז ע"א46 אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים וכו'אמרי השכל עמ' 107
יז ע"א46 אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו וכו', אמר, אין הדבר תלוי אלא בידעת תורה דברים ח"ב עמ' קס
יז ע"א46 הרים בקשו עלי רחמים שמים וארץ וכו'יערות דבש ח"ב עמ' קעו
יז ע"א46 הרים בקשו עלי רחמיםדרשות מהר"ם חביב עמ' תמז
יז ע"א46 הרים וגבעות בקשו עלי רחמים וכו'ויאמר מרדכי - דרשות עמ' יא-טז
יז ע"א46 הרים וגבעות בקשו עלי רחמים ותוס' ד"ה עדשפתי חיים - אמונה ובחירה ח"ב עמ' קסא, תיט
יז ע"א46 הרים וגבעות בקשו עלי רחמיםבינת ישראל (תשסו) דף עט ע"ב
יז ע"א46 הרים וגבעות בקשו עלי רחמיםמבוא התלמוד פכ"ט עמ' שלח
יז ע"א46 הרים וגבעות בקשו רחמים וכו'שומע תפלה ח"ב עמ' לג
יז ע"א46 עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמינומחשבת מוסר ח"ג עמ' של
יז ע"א48 שמים וארץ בקשו עלי רחמים אמרו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו וכו' הניח ראשו בין ברכיו וכו'דעת חכמה ומוסר ח"א עמ' רצה
יז ע"א48 שמים וארץ בקשו עלי רחמיםמבשרת ציון ח"ד עמ' שטז
יז ע"א48 שמים וארץ בקשו עלי רחמיםעיוני רש"י דברים ח"ב עמ' תשסז
יז ע"א48 שמים וארץ בקשו עלי רחמים, תוס' ד"ה עד שאנוחכמת התורה בראשית עמ' תנה
יז ע"א50 רבי אלעזר בן דורדיא אמר לשמש ולירח שיבקשו עליו רחמיםדרך ה' השלם עמ' שיד - דרך לחיים
יז ע"א53 אין הדבר תלוי אלא בימדרגת האדם (תשסב) ח"א עמ' נד
יז ע"א53 אין הדבר תלוי אלא בימכתב מאליהו ח"ד עמ' 85
יז ע"א53 אין הדבר תלוי אלא ביפירושי ראשונים
יז ע"א53 אין הדבר תלוי אלא בישפתי חיים ח"א (תשנד) עמ' ח-ט
יז ע"א53 אמר אין הדבר תלוי אלא בי וכו' ויש קונה עולמו בשעה אחתישמרו דעת עמ' שנט, שסא
יז ע"א53 הניח ראשו בין ברכיו ויאמר מרדכי - דרשות עמ' טז {ביאור ה"בן איש חי"}
יז ע"א53 הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה וכו'שפתי חיים ח"א (תשנד) עמ' י
יז ע"א53 הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצאה נשמתו יצאה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העוה"בהקדמת אמרי יוסף (תשנח) דף יב ע"ב
יז ע"א53 הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבאאוצרות חיים - אישים ח"ב עמ' ה
יז ע"א53 הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתואוצרות חיים - תשובה ותיקונים עמ' יז
יז ע"א53 הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתואור ישרים (תשסב) עמ' קנה
יז ע"א53 רבי אלעזר בן דורדייא הירבה בתפילה עד שיצתה נשמתואור חדש (הרטמן) פ"ז אות 497
יז ע"א54 יצאה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיה מזומן לחיי העולם הבאכנסת מרדכי שמות-ויקרא עמ' כז
יז ע"א54 יצאה נשמתו בבכי' וכו'ס' המאמרים תרנ"ט (מהד' תשעא) עמ' לה
יז ע"א54 יצאתה בת קול ואמר ראב"ד מזומן לחיי עוה"בשפתי חיים ח"א (תשנד) עמ' יא
יז ע"א54 יצתה ב"ק ואמרה ראב"ד מזומן לחיי העוה"ב וכו' בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתדעת חכמה ומוסר ח"ג עמ' קד, קה
יז ע"א54 יצתה בת קול ואמרה ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העוה"בלחמי תודה דף קכד ע"א
יז ע"א54 יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי עוה"בלב אליהו (תשלב) עמ' ג
יז ע"א54 יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי עולם הבא בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחתואני תמיד עמך עמ' סה, קג, תקעה
יז ע"א54 יצאה ב"ק ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העוה"בשבט מוסר עמ' שלז
יז ע"א54 יצתה נשמתו בבכיה כו'דרך מצותיך (חב"ד) דף לג ע"ב
יז ע"א54 ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העוה"ב, בכה רבי ואמר, יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתראשית דעת (קורח) סי' מד
יז ע"א54 ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העוה"במכתב מאליהו ח"ד עמ' 262
יז ע"א54 ר"א בר דורדיא מזומן לחיי העולם הבאברכת מרדכי מוסר ח"ג עמ' קמ
יז ע"א54 אליעזר בן דורדיא מזומן לחיי עוה"במנחת ישראל עמ' רפז
יז ע"א54 רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העוה"בשמחת הנפש עמ' קב
יז ע"א55 דזנות דאביק ביה טובא כמינות דמיאמאמר יחזקאל (קאזמיר) עמ' שדמ
יז ע"א55 כאשר היצר קשור בעבירה ידמה כענין המינות ולא תשיג ידו לטהרתושערי תשובה שער ב אות ל
יז ע"א55 כיון דאביק בה טובא כמינות דמיאשערי תשובה (עם שערי חיים) שער שני מאמר ל
יז ע"א55 כיון דאביק בהמורשה - שיחות למועדים עמ' מ
יז ע"א55 כיון דאביק ביה טובא כמינות דמיאמכתב מאליהו - מועדים ח"ב עמ' שעא
יז ע"א55 כיון דאביק ביה טובא כמינות דמיאהחברה והשפעתה מאמר 24 פרק ה
יז ע"א55 תאוה כיון דאביק ביה טובא כמינות דמימכתב מאליהו ח"ד עמ' 88
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתשמן ראש (כץ) ח"י דברים עמ' קיח
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש וכו' בשעה אחתחכמה ומוסר ח"ב עמ' רנב
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתמצווה ועושה ח"א עמ' תמה
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתילקוט עטרת צבי עמ' קי
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתעירין קדישין השלם עמ' תמז, תמח
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתשיחות ר' ראובן עמ' קצא
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שניםדעת תורה דברים ח"א עמ' קעה, דברים ח"ב עמ' קעז
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת וכו'הקדמת אמרי יוסף (תשנח) דף יא ע"ב
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתאור ישרים (תשסב) עמ' קנה
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתדעת חיים עמ' קעב, קעו
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתיורה חכימא (תשעא) עמ' רנא
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתמחשבת זקנים עמ' מז
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתמחשבת מוסר ח"ג עמ' רג, רכט, שלז
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתתורת מנחם חל"ט עמ' 406, חלק מ עמ' 117
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אמתקדושת ציון (תשנד) ח"א עמ' קסה
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו כו' בשעה אחתפניני דעת עמ' קכא
יז ע"א56 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו כו' בשעה אחתתורת מנחם חנ"ד עמ' 268, חנ"ה עמ' 81
יז ע"א56 בכה רבי וכו'אור חדש (זיטשיק, תשסח) בראשית עמ' תכא
יז ע"א56 בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחתאורות ונתיבות ח"ב שער ד פרק ט אות ז
יז ע"א56 בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחתבנין שלמה ח"ב (תשסז) עמ' כט
יז ע"א56 בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחתלב אליהו (תשסה) בראשית עמ' רצז
יז ע"א56 בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחתמדרגת האדם (תשסב) ח"א עמ' פז, קנו, קנז, ח"ב עמ' קצח
יז ע"א56 בכה רבי יש קונה עולמו וכו'זרע קודש - מועדים עמ' פו
יז ע"א56 בכה רבי יש קונה עולמולקוטי שושנים (תשמו) עמ' צז
יז ע"א56 בכה רבי יש קונהחקל יצחק (תשסג) עמ' פ
יז ע"א56 ויש קונה עולמו בשעה אחתמגן דוד (טאלנא, תשס) עמ' צב, שצג {גם יש מאבד את עולמו בשעה אחת}
יז ע"א56 ויש קונה עולמו בשעה אחתמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשמב) ח"א עמ' קעד
יז ע"א56 ויש קונה עולמו בשעה אחתפרי צדיק מצורע אות ב, נצבים אות ו, וילך אות ד, י, סוכות אות יג
יז ע"א56 ויש קונה עולמו בשעה אחתצדקת הצדיק סי' קמט, מחשבות חרוץ סי' ח (עמ' 50), רסיסי לילה סי' נח (עמ' 173)
יז ע"א56 יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתמאמר מרדכי (שוואב) ח"ב מאמר נד, ס
יז ע"א56 יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתמאמר מרדכי (שוואב) ח"א מאמר ו
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתהחברה והשפעתה מאמר 25 פרק ח
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתתפארת משה עמ' קלד
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתאוצר המאמרים (וייס, תשסג) עמ' נה, סד
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתאור אברהם - תשובה - קונטרס אהבת איתן והוספות חדשות עמ' לט
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתאור חדש (זיטשיק, תשסח) ויקרא עמ' שז
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתברכת אליהו (עמאר) בראשית פ' תולדות מאמר י
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתדרכי החיים ח"א עמ' קסב
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתהר יראה מאמר כה
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתלהעיר להורות ולהשכיל ח"ג עמ' ריג
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתלחמי תודה דף פז ע"ב, קכד ע"א
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתמאורות נריה אלול ותשרי עמ' 220
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתמכתב מאליהו ח"ה עמ' 177, 258, 393
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' רצט
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתעמוד העבודה (תשעג) דרוש רביעי לתשובה יט
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"ד עמ' ט, מג
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתקריאה בקריה ח"א עמ' עט
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתראשית דעת (אטון) עמ' רצ
יז ע"א56 יש קונה עולמו בשעה אחתשבט מישראל (פרידמן) ח"א עמ' של, שמט
יז ע"א56 ע"י תשובה קונים העולם בשעה אחתמאורי שערים עמ' קצד
יז ע"א57 אלא שקורין אותן רביפחד יצחק - ראש השנה מאמר ח עמ' עב {טעם שנקרא רבי בזכות התשובה}
יז ע"א57 אמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבימשמרת איתמר (תשסה) עמ' קפח, תקעג
יז ע"א57 לא דיים לבעלי תשובה שמקבלים וכו'פחד יצחק - יום הכפורים מאמר ו
יז ע"א57 לא דיים לבעלי תשובה שמקבלים וכו'פחד יצחק - ראש השנה מאמר ח
יז ע"א57 לא דיין לבע"ת שמקבלין אותםילקוט הגרשוני ח"ב
יז ע"א57 לא דיין לבעל"ת וכו' אלא שקורין אותן רבימשמרת איתמר (תשסז) עמ' קל, רכא, תרסב
יז ע"א57 לא דיין לבעלי תשובה שמקבלים אותם אלא שקורים אותן רבימי מרום ח"ז עמ' סב
יז ע"א57 לא דיין של בעלי תשובה שמקבלין אותןבית שלום מרדכי עמ' רד
יז ע"א57 לא דין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבימחשבות חרוץ סי' ח (עמ' 50)
יז ע"א57 קוראים אותו רבימכתב מאליהו - מועדים ח"ב עמ' תסו
יז ע"א57 שקורין אותן רביפחד יצחק - יום הכפורים מאמר ו עמ' פז {טעם שנקרא רבי}
יז ע"א58 הנהו תרי שבילי וכו' אפיתחא דע"ז וכו' אפיתחא דבי זונותלקוטי שיחות ח"א עמ' 97, ח"כ עמ' 413
יז ע"א58 מטו להנהו ב' שבילי אפתחא דע"ז כו'מדרש האיתמרי (תקפד) דרוש ה דף י ע"א
יז ע"א58 מטו להנהו תרי שבילי חד פצי אפיתחא דעכו"ם וחד פצי אפיתחא דבי זונות וכו' ניזיל אפיתחא דעכו"ם דנכיס יצריה אמר ליה אידך ניזיל וכו'מחזה עינים (לוויטאן) עמ' עה
יז ע"א58 מטו לתרי דרכי חד הוה פאצי לפתחא דע"ז וחד לפתחא דזונותכד הקמח (מישור) עמ' ריח
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יהונתן הוו קא אזלי באורחא וכו' ניזיל אפיתחא דזונות ונכפייה ליצריה כי היכי תקבל אגראכד הקמח (תשנו) עמ' צ
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יונתןכתבי רבנו בחיי עמ' רה
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יונתן הוו אזלי באורחא פגעו בשני שביליאהל רחל עמ' 686
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחא וכו'אור אברהם - רות עמ' רד
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחא מטו להנהו תרי שבילי וכו'דרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' שנד
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יונתן הוי אזלי באורחאחכמת התורה צו עמ' ל
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יונתן הוי קאזלי באורחא וכו'אהלי יעקב (הוסיאטין) ח"א עמ' קג ע"א, שכג ע"א, שעו ע"א
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יונתן הוי קאזלי באורחאאמרי יוסף שמות דף נח ע"ב
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יונתן היו הולכין בדרך וכו'מאיר עיני חכמים מהדו"ג ח"א דף לד
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יונתןחכמת התורה יתרו עמ' שכ
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחא וכו'חיי נפש ח"ו עמ' קמט, שנא
יז ע"א58 ר"ח ור"י הוו קאזלי באורחא וכו' ניזיל וכו' ונכפייה ליצרין ותוס'קדושת עינים (תשעא) פרק ב אות קנז, פרק ג אות לא
יז ע"א58 ר"ח ור"י מטו לב' שבילי חד פצי אפיתחא דע"ז וחד פצי אפיתחא דזונות ותוס' מי מנוחות (בירדוגו) עמ' תרמ
יז ע"א58 רבי חנינא ורבי יונתן הוו קאזלי באורחא וכו' אמר ליה חד לחבריה וכו' ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרארישומי דברים עמ' ז
יז ע"א58 רבי חנינא ורבי יונתן הוו קאזלי באורחא וכו' ניזיל אפיתחא דבי זונות וגכפייה ליצרין ונקבל אגראבית ישראל (טויסיג) ח"ו עמ' טו-טז
יז ע"א58 ר' חנינא ור' יונתן חד אמר ניזול בדרך עבודה זרה משום דנכים יצרא, וחד אמר ניזול על פתחי דזנות כי היכא דנכוף יצראגנזי צדיקים (תשסב) עמ' יח
יז ע"א58 ר"ח ור"י אזלי באורחא ורש"י ותוס'שיחות מוסר (תשסב) עמ' צ
יז ע"א58 ר"ח ור"י הוה קאזלי באורחא חד פצו אפתחא דזונות וחד פצו אפתחא דע"זמנחת יואל עמ' כג, פז
יז ע"א58 ר"ח ור"י הוו אזלי באורחא מטי להני תרי שבילי וכו'כנסת יחזקאל (פאנעט, תשסה) פרשת בהעלותך עמ' ריח
יז ע"א58 ר"ח ור"י הוו קאזלו באורחאדרושי רמ"ץ - פרי חיים דרוש ב אות א סו"ד י
יז ע"א58 ר"ח ור"י הוו קאזלי באורחא וכו' ניזיל אפתחא דעכו"ם וכו' א"ל אידך ניזיל וכו'שבט סופר - שערי שמחה ח"ב עמ' תק
יז ע"א58 ר"ח ור"י מטו להנהו ב' שבילי חכמה מאין דף נ ע"ד
יז ע"א58 רבי חנינא ורבי יונתן הוו אזלי באורחא כי מטו להנהו תרי שבילי חד וכו'ארוחת תמיד עמ' תיא ע"א ד"ה ועוד
יז ע"א58 רבי חנינא ורבי יונתן הוו קאזלי באורחא וכו' כי מטו התם חזינהו איתכנעו מקמייהואוצרות חיים - מעלות התורה עמ' קעו
יז ע"א58 רבי חנינא ורבי יונתן הוו קאזלי באורחא וכו' מזמה תשמר עליךבית ישראל (טויסיג) תנינא ח"ב עמ' מה-מו
יז ע"א58 רבי חנינא ורבי יונתן היו הולכים בדרך והגיעו לשני שביליםלדעת חכמה ומוסר ח"א עמ' יט
יז ע"א59 א"ל חד לחבריה ניזול אפתחא דע"ז דנכיס יצריה א"ל אידך ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפי' ליצרן וכו'קומץ המנחה (צונץ) דרוש י אות ב, דרוש נא אות ב, דרוש ר אות ז
יז ע"א59 חד אמר נלך אפתחא דע"ז דנכיס ליצראקהלת יעקב יוה"כ עמ' רלד
יז ע"א59 ניזל אפיתחא דע"ז דנכים יצריהכוונת הלב עמ' מט
יז ע"א59 ניזל אפתחא דע"ז וכו' דזנותתורת יחיאל בראשית עמ' תכה
יז ע"א59 אם לילך אפיתחא דע"ז או על פיתחא דזונותקהלת יעקב חנוכה עמ' מד
יז ע"א59 אמר חד ניקום וניזיל אפתחא דע"ז דנכיס ליצראחכמת התורה וארא עמ' רד, תקמא
יז ע"א59 אמר לי' חד לחברי' ניזיל אפיתחא דעכו"ם וכו' ונכפיי' ליצרין ונקבל אגרא וכו'צמח דוד (סקאליע) עמ' קעב
יז ע"א59 אסור לעמוד בנסיון של ע"זבאר שרים במדבר פ' חקת דרוש ב אות ט
יז ע"א59 ח"א נלך אפיתחא דזונות וכייפינן ליצרא וח"א לאידך דרכאקרן לדוד מועדים (תשסח) עמ' תיז
יז ע"א59 חד אמר ניזיל להאי פיתחא ולא נגרה ביצר הרע, וחד אמר נלך להאי פיתחקרן לדוד בראשית עמ' שכח
יז ע"א59 מה יותר גרוע - רחוב של זנות או של ע"זתורת מנחם ח"ז עמ' 284
יז ע"א59 ניזיל אפתחא דע"זודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' תרנז
יז ע"א59 ניזיל על פתחאדרשות ר"י מסלוצק עמ' טז
יז ע"א59 ניזל אפתחא דע"ז דנכיס ליצראחכמת התורה נח עמ' טז, פו, שצד
יז ע"א59 ניקום וניזיל אפיתחא דע"זחכמת התורה וישב עמ' שיג, תנד, תסח, תפא
יז ע"א59 ניקום וניזיל אפתחא דעבודה זרה דנכיס ליצראחכמת התורה תרומה עמ' תב
יז ע"א59 ניקום ונלך אפתחא דע"ז מכיס ליצראחכמת התורה לך לך עמ' לא, קו, רכ, רכה, תכג, תכט
יז ע"א59 פליגי אי לילך בדרך ע"ז שבטל יצרו או בדרך בתי זונות לכפות יצרותורת יחיאל דברים עמ' שנד
יז ע"א רש"י - אבי חדייהונחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"ב סי' ח אות כח
יז ע"א רש"י - צריך ללחום עם היצה"ר וא"א לגבור עליומצווה ועושה ח"ב עמ' רצא
יז ע"א רש"י - שני פעמים הבמגן דוד (טאלנא, תשס) עמ' רס
יז ע"א תוס' ד"ה הרחק - הא כמה אמוראים אזלי לבי אבירןגבעת פנחס (ביליצר) עמ' שצה
יז ע"א תוס' ד"ה ויעקבברית עולם (תשסט) עמ' קנט
יז ע"א תוס' ד"ה עד שאני וכו'דרשות שבט הלוי ח"א עמ' עה
יז ע"א תוס' ד"ה עדלקוטי שיחות חכ"ח עמ' 304
יז ע"א תוס' ד"ה שמע מינהחכמת התורה וישלח עמ' תלה
יז ע"ב01 א"ל אידך ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין וכו'קשוטי כלה (גרינפלד) חי"א אות קעב
יז ע"ב01 בואו ונעבור על פיתחא דזונות ונקבל אגראשפת אמת (ברעזאן, תשסח) עמ' רסז
יז ע"ב01 מוטב לילך אפתחא דזונות דניכוף ליצראחכמת התורה בא עמ' רמט
יז ע"ב01 ניזול אפתחא דבי זונות וניכוף יצרא ונקבל אגראערבי נחל (תשסד) עמ' תשכ
יז ע"ב01 ניזול היכא דנכיף יצריהחקל יצחק (תשסג) עמ' תעה
יז ע"ב01 ניזיל אפיתחא דב"ז ונכפיה ליצרין ונקבל אגראלקט שיחות מוסר ח"א עמ' רנז, רצז
יז ע"ב01 ניזיל אפיתחא דבי זונות וכו', איתכנעו מקמייהו וכו'באר משה (אפשטיין) ויקרא עמ' צט, במדבר עמ' שצא, תקצו
יז ע"ב01 ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגראשארית אהרן דף כב ע"ב
יז ע"ב01 ניזיל אפיתחא דביה זונות ונכפיה ליצריןמי השלוח (מישור) ח"ב עמ' נג
יז ע"ב01 ניזיל אפיתחא דזונות וניכפיה ליצרן וניקבל שכראור הצבי עמ' 93
יז ע"ב01 ניזיל אפיתחא דזונותודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' תנא
יז ע"ב01 ניזיל אפתחא דבי זונות ונכפייה ליצרן ונקבל אגרא וכו' וברש"י שםבינה לעתים (תשנד) דרוש עג עמ' תצה
יז ע"ב01 ניזיל אפתחא דזונות דנפיש יצרא ונקבל אגראכוכבי אור (תשלד) עמ' כ
יז ע"ב01 ניזיל אפתחא דזונות וניכוף ליצראחכמת התורה וישלח עמ' נב, קט, קיא, ער, תלד
יז ע"ב01 ניזיל כי היכי דניכפייה ליצרין וכו'בינה לעתים (תשנד) דרוש יג עמ' קיג
יז ע"ב01 ניזל אפיתחא דבי זונות ונקבל אגראשרגא המאיר על התורה עמ' קו
יז ע"ב01 ניזל אפיתחא דזונות ונכפייה ליצרןאור חדש (זיטשיק, תשסח) במדבר עמ' רמה
יז ע"ב01 נילך אפיתחא דבי זונות דנכיס יצריהשפע טוב (טייטלבוים) עמ' קח
יז ע"ב01 נלך אפיתחא דזנותאור גנוז (מוסקוביץ) עמ' לג
יז ע"ב02 וניכפייה ליצרין ונקבל אגראדברי סופרים סי' ד (עמ' 4)
יז ע"ב02 ונכפייה ליצרין ונקבל אגראשרגא המאיר מועדים עמ' קנה
יז ע"ב02 ונכפייה ליצריןמוסר המקרא והתלמוד עמ' לו
יז ע"ב02 כי היכי דניכוף ליצרא ונקבל אגראחכמת התורה בראשית עמ' מג, רמח, רעט, שלא,
יז ע"ב02 כי היכי דניכוף ליצרא ונקבל אגראחכמת התורה תולדות עמ' תכב
יז ע"ב02 ניכוף ליצרא ונקבל אגראחכמת התורה ויצא עמ' תקסב
יז ע"ב02 נכוף את יצרנו ונקבל שכרדברי חנינא - מזלות עמ' קלו
יז ע"ב02 נכייף ליצר ונקבל שכרמשנת יוסף - דרשות ח"ב עמ' פא
יז ע"ב02 נכייף ליצרא ונקבל אגראאור גנוז (מוסקוביץ) עמ' רסט
יז ע"ב02 נכפייה ליצרין וכו'אהל משה (שיינרמן) בראשית עמ' תשעג
יז ע"ב02 נכפייה ליצרן ונקבל אגראבי חייא ח"ב עמ' נד
יז ע"ב04 א"ל מזימה תשמור עליךתורת יחיאל בראשית עמ' ל, שצג
יז ע"ב04 מזימה תשמור עליך וכו'מדבר יהודה (תשסב) עמ' נא
יז ע"ב04 מזימה תשמור עליךדרשות שמן רוקח עמ' קסה
יז ע"ב05 מאי מזימה אילימא תורה דכתיב זימהפרי צדיק ויצא אות ב
יז ע"ב09 מדבר זימה תשמור עליך תורה, וברש"יאילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' רנו
יז ע"ב10 כשנתפסו ר' אליעזר בן פרטא ור' חנינאדרשות מהר"ל (יד מרדכי) עמ' קפג
יז ע"ב10 כשנתפסו ר"א בן פרטא ור' חנינא בן תרדיון, וברש"יאבן ישראל (פישר) אגדה ח"א עמ' כט
יז ע"ב10 כשנתפסו ר"א בן פרטא ור"ח בן תרדיון וכו' אשריך שנתפסת על דבר אחד וכו'דרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' קא-קג
יז ע"ב10 כשנתפסו ר"א בן פרטא ור"ח בן תרדיון וכו'מרפא לשון עמ' קצה
יז ע"ב10 כשנתפסו ר"א בן פרטאלב אליהו (תשסה) ויקרא-דברים עמ' מ
יז ע"ב10 כשנתפסו ראב"פ ורחב"תאיש מבין ח"א דף קכה ע"א
יז ע"ב10 כשנתפסו רבי אליעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיון וכו'בינה לעתים (תשנד) דרוש א עמ' ג
יז ע"ב10 מעשה בר"א בן פרטאתתן אמת ליעקב (תשסד) ח"א עמ' קצו
יז ע"ב10 מעשה דר"א בן פרטא ור"ח בן תרדיוןימלא פי תהלתך ח"ב (תשסה) עמ' רמו, רנב
יז ע"ב10 נתפסו ר"א בן פרטא ורחב"תמי מרום ח"ז עמ' מד, נט
יז ע"ב10 רבי חנינא בן תרדיון וכו'מבשרת ציון ח"ג עמ' ריג, ריז, ריח, רמד
יז ע"ב10 ת"ר כשנתפסו ר"א בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיוןבעקבות משה שמות עמ' רלד
יז ע"ב12 אשריך שנתפסת על דבר אחד אוי לי שנתפסתי על חמשה דבריםהמעלות לשלמה (תשמז) עמ' תז
יז ע"ב12 אשריך שנתפסתי על דבר א' או לי שנתפסתי על חמשה דברים וכו'דרכי צדק עמ' שיד
יז ע"ב13 אוי לי שנתפסתי וכו' ואני עסקתי בתורה בלבדפירוש המכבי דברים עמ' רמה
יז ע"ב14 א"ל ר' חנינא אשריך שנתפסת וכו' ואתה ניצול וכו'מצווה ועושה ח"ב עמ' תלו, תסז
יז ע"ב14 אשריך שנתפסת על חמשה דברים וכו' ואני לא עסקתי אלא בתורה בלבד וכו'צמח דוד (סקאליע) עמ' תמג
יז ע"ב16 שאתה עסקת בתורה ובגמ"ח ואני לא עסקתי אלא בתורהאז שמח עמ' נד
יז ע"ב16 שאתה עסקת בתורה וגמ"ח ואני לא עסקתי אלא בתורהרנת יצחק - פרק חלק עמ' רח
יז ע"ב16 אתה עסקת בתורה ובגמ"ח+מטר השמים - עמודי העולם עמ' תלה
יז ע"ב19 העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהשביב אור עמ' קלה
יז ע"ב19 העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוקשבט סופר - שערי שמחה ח"ב עמ' תלו, תנ, תסה
יז ע"ב19 העוסק בתורה בלבד כמי שאין לו א-לוהכתבי הרב יהודה אלקלעי ח"א עמ' 156
יז ע"ב19 העוסק בתורה בלבדטוב טעם ויקרא עמ' קא
יז ע"ב19 העוסק בתורה בלבדכתבי הרב יהודה אלקלעי ח"א עמ' 269-270
יז ע"ב19 העוסק בתורה בלבדמוסר המקרא והתלמוד עמ' קמ
יז ע"ב19 העוסק בתורה ואינו עוסק בגמ"ח דומה כמי וכו'אמרי רבי שפטיה עמ' קכ
יז ע"ב19 העוסק בתורה ואינו עוסק בצדקה ובגמ"ח דומה כמי שאין לו אלוקבנין משה (מייזליש) ח"א עמ' צט
יז ע"ב19 העוסק בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלוהאהלי יעקב (הוסיאטין) ח"א עמ' סז ע"א
יז ע"ב19 העוסק בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלוקעלי שור ח"ב עמ' רד, תקמד
יז ע"ב19 העוסק בתורה לבד כאילו אין לו אלוקמצווה ועושה ח"א עמ' נט
יז ע"ב19 כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לווזרח השמש על התורה עמ' שמה
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמ"ח דומה כמי שאין לו אלוקאור הצבי עמ' 211
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה במי שאין לו אלוהעמוד הימיני (קלינמן) עמ' לה, ס
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה וכו'זרע שמשון (תשסג) עקב אות כג
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהאוצרות חיים - מעשה הצדקה עמ' ריז
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהבינת ישראל (תשסו) דף סד ע"ב, פט ע"ב
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהחיי שלמה עמ' רמט
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהלדעת חכמה ומוסר ח"ב עמ' קעא
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהמוסר דרך - אפיקי חיים עמ' תכג
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו א-לוהמכתב סופר דף יג ע"ד, דף י ע"א
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהמנחת ישראל עמ' פא, רנז
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו א-לוהמרפא לשון עמ' רמג
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהנועם אלימלך (תשסא) עמ' תלט
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו א-לוהנועם אלימלך (תקמח, תשלח) דף קו ע"ד
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלו-הנפש החיים (תשמג) עמ' 166
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו א-לוהנתיבות עולם ח"א עמ' קנב
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהקב חיים עמ' כב, פח
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו א-לוהשערי תלמוד תורה (תשסו) עמ' עד, ריג, ריז
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו א-לוהשערי תשובה שער ג אות י
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה, וראשוניםהר יראה מאמר עה
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוק וכו'באר משה (אפשטיין) בראשית עמ' מא, תרעט-תרפ, דברים עמ' רט-רי, תקע, יהושע-שמואל עמ' רו, מלכים עמ' ריב
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוקאגרת הטיול (תשעה) עמ' פז
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוקבאר הגולה (הרטמן) באר ד הערה 841
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוקדעת תורה ויקרא עמ' רמז
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוקצמח ה' לצבי (תשסז) עמ' צה
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוקשערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר י
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוקשפתי חיים - מידות ועבודת ה' ח"א עמ' רצד
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלוקעלי שור ח"א עמ' שכט
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד ואינו עוסק בגמ"ח דומה כמו שאין לו אלקכנסת יחזקאל (פאנעט, תשסה) פרשת בהר עמ' רא
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד ואינו עוסק בגמילות חסדים דומה כמי שאין לו אלוה בית ישראל (טויסיג) דברים עמ' קנד
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד וכו'דברי חנינא - מזלות עמ' כה
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד וכו'לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 125
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד ולא בגמילות חסדים דומה כמי שאין לו אלוהשער החצר (תשעב) סי' קכח
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד כאילו אין לו אלוקאור יחזקאל - מכתבים עמ' רסא, שטו
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבד כמי שאין לו א-לוהתורת חסד (סופר) עמ' קי
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבדמאיר נתיבות ח"א עמ' רז
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבדמבשרת ציון ח"א עמ' ה
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבדפירושי ראשונים
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה בלבדשערי תלמוד תורה (תשמז) עמ' ר
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה ואינו בגמ"ח דומה כמי שאין לו אלוה ותוס' מי מנוחות (בירדוגו) עמ' תקכז
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמ"ח דומה כמי שאין לו אלוקאהל רחל עמ' 644, 653, 663
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמ"ח דומה כמי שאין לו אלוקאודה ה' דף יג ע"א, נ ע"ב
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמ"ח דומה כמי שאין לו אלוקאור הצבי עמ' 36, 110, 218, 241
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמ"ח דומה כמי שאין לו אלוקטיול בפרדס ח"א עמ' תכג, ח"ב עמ' רכט
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמ"ח וכו'זכרון דברים (תשנט) עמ' ב
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמ"חילקוט הגרשוני ח"ב
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים דומה כמי שיש לו אלוהישמח חיים (תשסה) מע' א אות ה
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה וכו'דברי שלום (יודייקין) ח"ד עמ' עב
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה ולא בג"ח דומה כמי שאין לו אלוהערבי נחל (תשסד) עמ' שמה
יז ע"ב19 כל העוסק בתורה ולא בגמילות חסדים כמי שאין לו אלוקינזר הקדש ח"ב עמ' תד
יז ע"ב19 כל העסוק בתורה ואינו עוסק בגמ"ח דומה כמי שאין לו אלוקאלומת יוסף דף יב ע"ב
יז ע"ב19 כל מי שיש בו תורה ואין בו גמ"ח כאילו אין לו אלוקקשוטי כלה (גרינפלד) חי"א אות קפד
יז ע"ב19 כל מי שעוסק בתורה ואינו עוסק בגמילת חסדים כמי שאין לו אלוהפרדס המלך (תשסט) אות תקמא
יז ע"ב19 שכל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהאוצרות חיים - מעלות התורה עמ' קפה
יז ע"ב19 שכל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלו-הראשית חכמה (תשמד) - תשובה פרק ו אות טו, תוצ' חיים פרק נ
יז ע"ב19 שכל העוסק בתורה בלבד דומה כי שאין לו אלוה וכו'של"ה (תשנז) ווי העמודים פרק יא אות ז, פרק יד אות ו, פרק טו אות יח
יז ע"ב24 לא יתן אדם מעותיו לארנקי של צדקה אא"כ ממונה עליו כרחב"תלקט שיחות מוסר ח"ב עמ' תכ
יז ע"ב24 לא יתן אדם מעותיו לארנקי של צדקה וכו'שפע חיים ח"ד עמ' רא
יז ע"ב28 והתניא א"ל מעות של פורים נתחלף לי במעות של צדקה וכו'מצווה ועושה ח"ב עמ' תד
יז ע"ב28 מעות של פורים נתחלפו וכו' כדבעי למיעבד לא עבדלקט שיחות מוסר ח"ג עמ' קטז
יז ע"ב28 מעות של פורים נתחלפו לי (ורש"י ותוס')לקוטי שיחות חט"ז עמ' 367
יז ע"ב28 מעות פורים התחלפו לוקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"ז עמ' קסד
יז ע"ב28 מעות של פורים נתחלפו ליפירוש המכבי דברים עמ' רמה
יז ע"ב28 מעשה דרחב"ת מעות פורים נתחלפו לולקט שיחות מוסר ח"ב עמ' תכ
יז ע"ב29 מיעבד עבד כדבעי ליה לא עבדפירושי ראשונים
יז ע"ב29 מיעבד עביד כמה דבעי למעביד לא עבידאלומת יוסף דף יב ע"ב
יז ע"ב30 אתיהו לרבי אלעזר בן פרטא, אמרו מאי טעמא תנית ומאי טעמא גנבת וכו' הי דשתיא והי דערבא וכו' נועם אלימלך (תקמח, תשלח) דף נז ע"ד
יז ע"ב30 אתיוהו לר"א בן פרטא אמרו מ"ט תנית ומ"ט גנבת וכו' אייתו ליה תרי קיבורי וכו' איתרחיש ליה ניסא וכו'נועם אלימלך (תשסא) עמ' רלב
יז ע"ב30 כדבעי ליה לא עבדשרגא המאיר מועדים עמ' יז
יז ע"ב30 כדבעי ליה למעבד לא עבדמאיר נתיבות ח"א עמ' רח
יז ע"ב30 כדבעי ליה למעבד לא עבדראשית דעת (אטון) עמ' רטו
יז ע"ב30 כדבעי למעבד לא עבדדגלי יהודה דרוש א אות כד
יז ע"ב31 מאי טעמא תנית ומאי טעמא גנבתאוצרות חיים - אישים ח"ב עמ' לו
יז ע"ב32 או סיפא או ספראחכמת התורה תולדות עמ' תקמ
יז ע"ב32 אי סייפא לא ספראדברי חיים - מועדים (תשנט) עמ' נ
יז ע"ב32 אי סייפא לאו ספרא ואי ספרא לא סייפאמגלה עמוקות (תשסח) אופן א
יז ע"ב32 אי סייפא לאו ספרא ואי ספרא לאו סייפאדרשות שמן רוקח עמ' תקיט
יז ע"ב32 אי סייפא לאו ספרא כו'חיים וחסד סי' תקז
יז ע"ב32 אי סייפא לאו ספראבך יברך ישראל (תשסח) עמ' קג
יז ע"ב32 אי סייפא לאו ספראלקט שיחות מוסר ח"ג עמ' תקמו
יז ע"ב32 אי סייפא לאו ספראעמוד העבודה (תשעג) דרוש המחשבה לו
יז ע"ב32 אי ספרא לא סייפאזכות ישראל - עשר עטרות פרק ו אות עח
יז ע"ב32 אי ספרא לא סייפאס' הבוטח ח"ב עמ' שטז
יז ע"ב32 אי ספרא לאו סייפא אי סייפא לאו ספראניבי זהב עמ' רי
יז ע"ב32 אם סייפא לא ספראחכמת התורה וישלח עמ' קיד
יז ע"ב32 אם ספרא לא סייפאמאיר נתיבות ח"ב עמ' קג
יז ע"ב34 רבי של טרסיים אני וכו' וברש"י ד"ה ואתא זיבורתא וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' מ
יז ע"ב34 רבי של טרסיים אני וכו' וברש"י ד"ה ואתא זיבורתא וכו'ברית שלום (תעח) דף ז ע"א
יז ע"ב34 רבן של תרסיים אניס' הבוטח ח"ב עמ' שט
יז ע"ב36 אתיא זיבורתא יתבא על דשתיא אתא זיבורא יתיב על דערבאאור הצבי עמ' 163, 320
יז ע"ב53 אמאי קא עסקת בתורה, א"ל כאשר ציוני ה' אלקיבאר משה (אפשטיין) שמות עמ' רפו, תקמ, ויקרא עמ' רמט, במדבר עמ' קפ-קפא, תקד, דברים עמ' נט, קסא, קצה, רצז, תרנד
יז ע"ב53 אמאי קעסקת באוריתאטללי אורות עמ' מז
יז ע"ב53 אתיוה לר' חנינא בן תרדיון א"ל אמאי קא עסקת באורייתא וכו' שהי' הוגה את השם וכו', וברש"יראשית חכמה (תשמד) - קדושה פרק יד אות כה
יז ע"ב53 אתיוהו לרבי חנינא בן תרדיון וכו' מיד גזרו עליו לשריפה וכו' שהיה הוגה את השם באותיותיו וכו'אוצרות חיים - אישים ח"ג עמ' ערב
יז ע"ב54 גזרו על ר"ח בן תרדיון שריפהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' תמ
יז ע"ב54 גזרו על רבי חנינא בן תרדיון לשריפה וכו' שהיה הוגה את ה' באותיותיו בפרהסיאמחשבת מוסר ח"א עמ' רמה, ערב, שעא
יז ע"ב54 גזרו עליו לשרפה וכו' שהיה הוגה את השם באותיותיואור הצבי עמ' 37
יז ע"ב54 גזרו עליו לשריפה וכו' שהיה הוגה את ה' באותיותיו בפרהסיאמחשבת זקנים עמ' קפט
יז ע"ב54 גזרו עליו לשריפה ועל אשתו להריגה וכו' ורש"ישיחות מוסר (תשסב) עמ' רג-רה, רמב
יז ע"ב54 כאשר צוני ה' א-להישערי תלמוד תורה (תשמז) עמ' יא, כח
יז ע"ב54 כאשר צוני ה' אלקיפירוש המכבי דברים עמ' ט-י
יז ע"ב18 כשהוציאו את רחב"ת לשריפהכרם פתחיה גפן ז שריג פרט הכרם ג
יז ע"ב54 רבי חנינא בן תרדיון שגזרה עליו מלכות שריפהלב אביגדור עמ' קמה
יז ע"ב55 כשנתפס רבי חנינא בן תרדיון על ירי המלכות, וגזרו עליו לשריפה, גזרו גם על בתומחשבת מוסר ח"ג עמ' נח
יז ע"ב55 בתו של ר' חנינא בן תרדיון וכו' מיד דקדקה בפסיעותיהאור יחזקאל - מדות עמ' נג
יז ע"ב55 בתו של ר"ח שמוה בקובא של זונותצמח ה' לצבי (תשסז) עמ' קד
יז ע"ב55 הושיבו את בתו של ר' חנינא בן תרדיון בקובה של זונותעמודיה שבעה עמ' קכה
יז ע"ב55 רבי חנינא בן תרריון שנתפס על ירי המלכות וכו' משום הוגה את השם בפרהסיאמחשבת מוסר ח"ג עמ' שלד
יז ע"ב55 שמוה לבתו בקובה של זונותנחמד ונעים (תשסח) קונטרס אחרון אות יט
יז ע"ב תוס' - ניזל אפתחא דבי זונות - מכאן יש ללמוד שדרך להרחיק מפתח עבודה זרה כל מה שיכול וכו'ארוחת תמיד עמ' תיא ע"א ד"ה ועוד
יז ע"ב תוס' ד"ה אלא - ובגמילותדרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' קב
יז ע"ב תוס' ד"ה ובגמ"חמוסר המקרא והתלמוד עמ' קלט
יז ע"ב תוס' ד"ה ניזילס' החיים (תשנג) עמ' לט*
יז ע"ב תורת חייםתתן אמת ליעקב (תשסד) ח"א עמ' קז
יז ע"ב מהרש"א - הקשה שאין התורה מציל מיצר הרעקומץ המנחה (צונץ) דרוש נא אות ב
יח ע"א01 ר' חנינא בן תרדיון הוגה השם באותיותיו היהאבן יהושע עמ' 52
יח ע"א01 ר"ח היה הוגה את ה' באותיותיובן אברהם דף קיד ע"ג
יח ע"א01 שהיה הוגה את השם באותיותיו, וברש"יראשית דעת (אטון) עמ' שצח
יח ע"א02 אלו שאין להם חלק לעוה"ב וכו'שערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר קנד
יח ע"א05 ההוגה את השם באותיותיואהל אברהם (תשסג) עמ' פב
יח ע"א05 ההוגה את השם באותיותיובית יצחק (שמלקיש) על התורה מאמר מח אות ה
יח ע"א05 הוגה את השם באותיותיו, ותוס'באר משה (אפשטיין) שמות עמ' קעז
יח ע"א05 להתלמד מותרעיוני רש"י דברים ח"ב עמ' תפב
יח ע"א09 ועל אשתו להריגה דלא מיחה ביה מחשבת מוסר ח"א עמ' שעא
יח ע"א10 יש בידו למחותתורת מנחם חלק ל עמ' 180
יח ע"א10 כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס ע"זקרן לדוד מועדים (תשסח) עמ' ע
יח ע"א10 כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה העון תלוי בונחמד ונעים (תשסח) לקוטי ש"ס אות כא
יח ע"א10 כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה וכו'התרגשות הלב (תשסט) עמ' ערה
יח ע"א10 כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה וכו'שבט סופר - שערי שמחה ח"ב עמ' שעא
יח ע"א10 כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליואוצרות חיים - יושר המידות עמ' תפו
יח ע"א10 כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליואור ישרים (תשסב) עמ' קמח, רצ
יח ע"א10 כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליודעת חכמה ומוסר ח"ג עמ' קפז
יח ע"א10 כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליוס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' רפט
יח ע"א10 כל מי שיש בידו למחות וכו' פירוש המכבי דברים עמ' קפט
יח ע"א10 כל מי שיש בידו למחות וכו'בארות המים (תשסב) עמ' קכד
יח ע"א10 מי שאינו מוחה נענשאור הרעיון עמ' קמו
יח ע"א10 מי שיש בידו למחות ואינו מוחה וכו'התרגשות הלב (תשסח) עמ' רכא
יח ע"א10 מי שיש בידו למחות ואינו מוחה וכו'תורת מנחם חלק נ עמ' 67
יח ע"א10 מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו וכו' פירוש המכבי שמואל עמ' קעז
יח ע"א10 מי שיש בידו למחות ואינו מוחה, נקראת העברה על שמושירי משכיל כלל ו פרט ג
יח ע"א10 מי שיש בידו למחות וכו'תורת מנחם חנ"א עמ' 386
יח ע"א10 שיש בידו למחות ואינו מוחה - נענש עליופירוש המכבי ישעיהו ונביאים אחרונים עמ' צט
יח ע"א10 כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליושפתי מנחם - שבת תשובה עמ' רנב
יח ע"א11 נגזרה גזירה על בתו של ר' חנינא בן תרדיון שתשב בקובה של זונותדברי יחזקאל שרגא תליתאה עמ' קמט
יח ע"א13 ברתיה דרבי חנינא בן תרדיוןחכמת התורה וישלח עמ' תפב
יח ע"א13 בת ר' חנינא בן תרדיון שאמרו כמה נאות פסיעותיה דקדקה יותרימלא פי תהלתך ח"א (תשסג) עמ' קיא
יח ע"א13 בתו של ר"ח בן תרדיוןבית שלום מרדכי עמ' קיז, רכא
יח ע"א13 בתו של ר"ח בן תרדיון הלכה לפני גדולי רומינטריקן (תשעד) עמ' מה
יח ע"א13 בתו של רבי חנינה בן תרדיוןמאמר מרדכי (שוואב) ח"ג מאמר פא
יח ע"א13 פעם אחת היתה בתו מהלכת וכו' כמה נאות פסיעותי' וכו' מיד דיקדקה בפסיעותי'דעת חכמה ומוסר ח"א עמ' רסב
יח ע"א13 פעם אחת היתה בתו מהלכת וכו' מיד דקדקה בפסיעותיה וכו', הוא אמר הצור תמים וכו' וברש"ידרשות שבט הלוי ח"א עמ' מ, סה, רלח
יח ע"א13 פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי אמרו כמה נאות פסיעותיה וכו' מיד דקדקה בפסיעותיהאוצרות חיים - אישים ח"ג עמ' ערה
יח ע"א13 פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי אמרו כמה נאות פסיעותי' של ריבה זו מיד דיקדקה בפסיעותי' וכו'דעת חכמה ומוסר ח"ב עמ' שב
יח ע"א13 פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי וכו' צידקה עליה את הדיןדעת תורה שמות עמ' שלז, דברים ח"א עמ' רמט, דברים ח"ב עמ' רכח
יח ע"א13 פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי וכו' דקדקה בפסיעותיהבית ישראל (טויסיג) ויקרא עמ' מח
יח ע"א14 כמה נאות פסיעותיה וכו'טוב ירושלים שמות פכ"ה פסוק יב
יח ע"א14 כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו ומיד דקדקה בפסיעותיהמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשמב) ח"א עמ' לו
יח ע"א14 כמה נאות פסיעותיה של ריבה זואורחות צדיקים שער גאוה עמ' ט
יח ע"א14 כמה נאות פסיעותיה של ריבה זומסילת ישרים עמ' תקא
יח ע"א14 כמה נאות פסיעותיה של ריבה זוקריאה בקריה ח"ב עמ' קעה
יח ע"א15 ארשב"ל עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הדיןראשית חכמה (תשמד) - יראה פרק ו אות ו
יח ע"א15 מיד דקדקה בפסיעותיה וכו'שיחות מוסר (תשסב) עמ' צז, קז, קצז, רד
יח ע"א16 עון עקבי יסובני עוונות שאדם דש בעקביומאמרי שלמה ח"א עמ' רסח
יח ע"א16 עון עקבי יסובני עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הדיןחכמה ומוסר ח"ב עמ' קמח
יח ע"א17 ואף מעון עקיביו יהיה נזהרשערי תשובה סה"ת
יח ע"א17 מצוה שאדם דש בעקביוצמח דוד (סקאליע) עמ' תקה
יח ע"א17 עבירות שאדם דש בעקביו המה מסבבים אותו ליום הדיןדרשות הצל"ח השלם עמ' רד
יח ע"א17 עבירות שאדם דש בעקביו סובבות אותו בשעת הדיןדעת חכמה ומוסר ח"א עמ' שעט
יח ע"א17 עבירות שאדם דש בעקביו סובבים אותו בעת הדיןערבי נחל (תשסד) עמ' שמה
יח ע"א17 עבירות שאדם דש בעקביוחמדת ימים - ימים נוראים עמ' 162
יח ע"א17 עברות שאדם דש בעקביושער המלך (תשנז) עמ' תפט
יח ע"א17 עוונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הדיןמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשמב) ח"א עמ' קיב
יח ע"א17 עוונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסובין לו ליום הדין, רש"ישם דרך - הישר והטוב עמ' קל
יח ע"א17 עוונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה, מסובין לו ליום הדיןבן מלך - חכמה ומוסר עמ' רו
יח ע"א17 עוונות שאדם דש בעקביו וכו'צמח ה' לצבי (תשסז) עמ' פה
יח ע"א17 עוונות שאדם דש בעקביושפתי חיים - מידות ועבודת ה' ח"ב עמ' תפא
יח ע"א17 עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו בשעת הדיןעלי שור ח"ב עמ' קפט
יח ע"א17 עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסבבין לו ליום הדיןדעת תורה ויקרא עמ' ל
יח ע"א17 עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו וכו'מגיד דבריו ליעקב (ממזריטש) - לקוטי אמרים סי' קח
יח ע"א17 עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הדיןמסילת ישרים עמ' שמה
יח ע"א17 עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הריןתורת אביגדור ח"ד עמ' רצו
יח ע"א17 עונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה וכו'התרגשות הלב (תשסט) עמ' פז
יח ע"א17 עונות שאדם דש בעקביו וכו' מסובין לו ליום הדיןאור ישראל (תרס) דף נב ע"ב
יח ע"א17 עונות שאדם דש בעקביו מסובין לו ליום הדיןדעת חכמה ומוסר ח"ב עמ' רכא
יח ע"א17 עונות שאדם דש בעקביובמי התורה עמ' קסה
יח ע"א17 עונות שאדם דש בעקביולקוטי שיחות חכ"ד עמ' 379
יח ע"א17 עוונות שאדם דש בעקיביו הם המסבבים לאדם בשעת הדיןמרפא לשון עמ' קמב, רנז
יח ע"א18 בשעה שהוציאו רבי חנינא בן תרדיון ואשתו ובתו להריגה צדקו עליהן את הדיןרנת יצחק תליתאה ח"א עמ' תשטז
יח ע"א18 בשעה שיצאו וכו' הוא אמר הצור וכו'דברים אחדים (תשמו) עמ' שעד
יח ע"א18 בשעה שיצאו שלשתן צדקו עליהם את הדין וכו' שנזדמנו להן שלש מקראות של צדוק הדין בשעת צדוק הדיןאוצרות חיים - אישים ח"ג עמ' רעג
יח ע"א18 כשהוציא לר' חנינא בן תרדיון לשריפה אמר הצור תמים פעלוברית שלום (תשסח) עמ' תתטז
יח ע"א18 כשהוציא לר' חנינא בן תרדיון לשריפה אמר הצור תמים פעלוברית שלום (תעח) דף קכז ע"ג
יח ע"א18 כשתפסו את ר"ח בן תרדיון קרא המקראניבי זהב עמ' תקלה
יח ע"א21 אל אמונה ואין עולעיוני רש"י דברים ח"ב עמ' תשפא
יח ע"א23 כמה גדולים שלושה צדיקים אלו שנזדמנו להם ג' מקראותאלומת יוסף דף יד ע"א
יח ע"א24 שלוש מקראות של צידוק הדיןעולת חודש (תקנג) ח"א מאמר קז, קח
יח ע"א25 ת"ר כשחלה ר' יוסי בן קיסמא הלך רחב"ת לבקרו וכו' מה אני לחיי עוה"ב וכו'יורה חכימא (תשעא) עמ' רלו
יח ע"א25 ת"ר כשחלה ריב"ק הלך רחב"ת לבקרו וכו' (מהרש"א שם)יערות דבש ח"א עמ' קנה
יח ע"א26 כשחלה ר' יוסי בן קיסמא וכו' מה אני לחיי העולם הבאימלא פי תהלתך ח"א (תשסג) עמ' צב
יח ע"א26 כשחלה ר"י בן קיסמא הלך ר"ח בן תרדיון לבקרועלי שור ח"א עמ' רעד
יח ע"א26 כשחלה ר"י בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו וכו' מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורליאמרות חיים עמ' קנה
יח ע"א26 כשחלה ר"י בן קיסמא הלך רחב"תניבי זהב עמ' קמ
יח ע"א26 כשחלה ר"י בן קיסמא וכו' מה אני לחיי עוה"בימלא פי תהלתך ח"ב (תשסה) עמ' קצ
יח ע"א26 כשחלה ר"י בן קיסמאבית שלום מרדכי עמ' פה
יח ע"א26 כשחלה ר"י בן קסמא א"ל ר' חנינא בן תרדיון מה אניתפארת ישראל (מהר"ל, הניג) עמ' יח
יח ע"א26 כשחלה ר"י בן קסמא הלך רחב"ת לבקרו וכו' מעות של פורים נתחלפו לי וכו' מחלקך יהא חלקיראשית חכמה (תשמד) - הקדמה פרק טו, מצוות פרק א אות ב
יח ע"א26 כשחלה ר"י בן קסמאילקוט הגרשוני ח"ב
יח ע"א26 כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו וכו' אמר לו רבי מדו אני לחיי העולם הבאאוצרות חיים - אישים ח"ג עמ' ערב
יח ע"א26 כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו וכו'ויברך דוד עמ' לב, נה
יח ע"א26 כשחלה רבי יוסי בן קיסמא וכו' ויש קונה עולמו בכמה שניםראשית דעת (קורח) סי' יא, מד, מח
יח ע"א26 כשחלה רבי יוסי בן קסמא הלך ר' חנינא בן תרדיון לבקרו וכו' מה אני לחיי עוה"ב א"ל כלום מעשה בא לידך וכו'התרגשות הלב (תשסח) עמ' ריד
יח ע"א26 כשחלה ר' יוסי בן קסמא הלך רחב"ת לבקרואבן יהושע עמ' 51
יח ע"א26 כשחלה ריב"ק הלך רחב"ת לבקרודגלי יהודה דרוש א אות כד
יח ע"א26 כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך ר' חנינא בן תרדיון לבקרו וכו' א"ל א"כ מחלקך יהי חלקי ומגרלך יהיה גורלישבט מישראל (פרידמן) ח"א עמ' שמג
יח ע"א26 ר' חנינא בן תרדיון וכו'תורת מנחם חי"ב עמ' 175
יח ע"א26 ר' חנינא בן תרדיון עם ר' יוסי וכו'תורת מנחם חמ"ז עמ' 206
יח ע"א26 רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו וכו'מצווה ועושה ח"א עמ' קפג
יח ע"א27 חנינא אחי שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורהאוזן שמואל דף מג ע"ב
יח ע"א28 אי אתה יודע שאומה זו כו' מן השמים ירחמו (ורש"י)תורת מנחם ח"ג עמ' 208
יח ע"א28 אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה וכו', רש"ילקט שיחות מוסר ח"א עמ' רסח
יח ע"א30 מסנ"פ של ר' חנינא בן תרדיון וכו'תורת מנחם חל"ו עמ' 158
יח ע"א30 ר' חנינא בן תרדיון היה מקהיל קהלות ועוסק בתורהחדרי בטן פרשת ראה אות ה-י
יח ע"א30 ר' חנינא בן תרדיון מסר נפשו על מצות עשה אבני השוהם (הורוויץ) דף לז ע"ד
יח ע"א31 אמר לו מן השמים ירחמו אמר לו אני אומר לך דברים של נועם וכו'גבעת פנחס (ביליצר) עמ' נד
יח ע"א31 היה מקהיל קהלות בישראלאבן ישראל (פישר) אגדה ח"א עמ' כט
יח ע"א31 הלומד תורה ברבים מגלים לו רזי עליוןנזר הקדש ח"ב עמ' סח
יח ע"א31 מקהיל קהלות ברביםמאיר נתיבות ח"א עמ' רז
יח ע"א31 רבי חנינא היה מקהיל קהילות ברבים ומלמד תורה ברביםתפארת ישראל (הרטמן) עמ' פט הערה 16
יח ע"א31 שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורהבעקבות משה שמות עמ' רלד
יח ע"א32 אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר מן השמים ירחמוושב ורפא לו עמ' רעב
יח ע"א32 אני אומר לך דברים של טעם וכו'אגלי טל (פרייל) מאמר שני פרק ח
יח ע"א32 מן השמים ירחמו וכו' פירוש המכבי דברים עמ' י
יח ע"א32 מן השמים ירחמואהל משה (שיינרמן, תשסו) מקדש וגלות עמ' יב-יד
יח ע"א34 א"ל מה אני לחיי עוה"בניבי זהב עמ' ריז, תקלז
יח ע"א34 אמר לו מה אני לחיי העוה"ב אמר לו כלום מעשה בא לידך וכו'אורות ונתיבות ח"ב שער ד פרק ט אות ל
יח ע"א34 כלום מעשה בא לידך וכו' וחילקתים לענייםלקוטי שיחות ח"כ עמ' 306
יח ע"א34 כלום מעשה בא לידך וכו' מעות פורים נתחלפו וכו'מכתם לדוד על התורה (תשעד) עמ' קה
יח ע"א34 כלום מעשה בא לידך וכו'מכתב מאליהו ח"ג עמ' 107, ח"ד עמ' 322
יח ע"א34 כלום מעשה בא לידךברכת מרדכי מוסר ח"ג עמ' שעח
יח ע"א34 כלום מעשה בא לידךהתרגשות הלב (תשסט) עמ' קנ
יח ע"א34 כלום מעשה בא לידךחכמת התורה כי תשא עמ' רפו
יח ע"א34 כלום מעשה בא לידךטובך יביעו ח"א עמ' סט
יח ע"א34 כלום מעשה בא לירךמחשבת מוסר ח"ג עמ' קסו, שטז
יח ע"א34 מה אני לחיי העוה"ב וכו' כלום מעשה בא לידךטוב דעת עמ' שכב
יח ע"א34 מה אני לחיי העוה"ב וכו'דברי ברוך ח"ב סי' יז אות ו, סי' מו אות א
יח ע"א34 מה אני לחיי העוה"ב כו' כלום מעשה בא לידך וכו'תורת מנחם חלק ל עמ' 149
יח ע"א34 מה אני לחיי העוה"בדבר טוב (רוזנברג) עמ' קפ
יח ע"א34 מה אני לחיי העוה"בדרך חיים (תשלה) עמ' תשנא
יח ע"א34 מה אני לחיי העוה"בשמחת הנפש עמ' צו
יח ע"א34 מה אני לחיי העוה"ב א"ל כלום מעשה בא לידךתפארת ישראל (הרטמן) עמ' פו, פח, פח הערה 16, פט
יח ע"א34 מה אני לחיי העולם הבאס' העיקרים (מישור) עמ' תט, תיא, תטו
יח ע"א34 מה אני לחיי העולם הבא אמר לו כלום מעשה בא לירךמחשבת מוסר ח"ג עמ' שלה
יח ע"א34 מה אני לחיי עוה"ב א"ל כלום מעשה בא לידו וכו' כל העניןלבית יעקב דרוש ב
יח ע"א34 מה אני לחיי עוה"ב וכו' כלום מעשה בא לידך וכו' מעות של פורים נתחלפו לי וכו'מחשבת מוסר ח"א עמ' ס, קטו, שע
יח ע"א34 מה אני לחיי עוה"ב וכו' כלום מעשה בא לירך וכו' מעות של פורים וכו'מחשבת זקנים עמ' רלב, שנב
יח ע"א34 מה אני לחיי עוה"ב כו' מעות של פורים נתחלפו לי וכו', רש"ילקט שיחות מוסר ח"ג עמ' קטו
יח ע"א34 מה אני לחיי עולם הבא וכו'נתיבות יצחק חנוכה ופורים עמ' לב
יח ע"א34 אמר לו מה אני לחיי העולם הבא וכו' אם כן מחלקך יהא חלקי ומגורלך יהא גורליצניף מלוכה (רייז) עמ' רנג
יח ע"א34 רבי חנינא בן תרדיון שאל מה אני לחיי עוה"במזקנים אתבונן (קסטילניץ) עמ' טו
יח ע"א34 רבי מה אני לחיי העוה"ב וכו'תורת מנחם חלק לב עמ' 60
יח ע"א34 שאל רבי חנינא בן תרדיון וכו' א"ל אם כן מחלקך יהי חלקינועם המוסר עמ' קיט, קכא
יח ע"א35 מעות פורים נתחלפואור השמש (תשסח) עמ' צה-צו {היה פזרן ואעפ"כ התמיד בתורה שלא כטבעו - מראה שלמד לשם שמים}
יח ע"א35 מעות פורים נתערבוכתבי הרב יהודה אלקלעי ח"א עמ' 91
יח ע"א35 מעות של פורים נחלפו לימערכי לב (שוואב) מועדים ח"ג עמ' שנה
יח ע"א35 מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לענייםאמרי השכל עמ' 98
יח ע"א35 מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לענייםושב ורפא לו עמ' רעב
יח ע"א35 מעות של פורים נתחלפו ליחכמת התורה לך לך עמ' פז
יח ע"א35 מעות של פורים נתחלפו לישפתי חיים - מידות ועבודת ה' ח"א עמ' רצה
יח ע"א36 מחלקך יהיה חלקימאיר נתיבות ח"א עמ' רו
יח ע"א36 מצות צדקה בשלימות זכה לעוה"במשנת יוסף - דרשות ח"ב עמ' רעא
יח ע"א36 ר"י בן קיסמא אמר שרחב"ת ראוי לחיי עוה"ב בגלל מעשה דמעות פורים שנתחלפו לו ונתנם לענייםלקט שיחות מוסר ח"ב עמ' תכט
יח ע"א36 רחב"ת זכה לעוה"ב בזכות הצדקההגיוני עוזיאל ח"א עמ' 48-49
יח ע"א37 כשנפטר ר' יוסי בן קיסמא הלכו כל גדולי רומי לקוברו והספידוהו הספד גדולאמרי בינה (שיפמאן) עמ' כג
יח ע"א38 מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה וכו' גוילין נשרפין ואותיות פורחותמבשר טוב - ישועות אברהם עמ' נה
יח ע"א38 מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה וכו'באר משה (אפשטיין) בראשית עמ' תשיח
יח ע"א38 מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלותפרי צדיק פ' זכור אות יב
יח ע"א38 מצאוהו לרחב"ת שהיה יושב ועוסק בתורה וכו' כרכוהו בס"ת וכו'לקט שיחות מוסר ח"א עמ' רסט
יח ע"א38 מצאוהו לרחב"ת שהיה יושב ועוסק בתורה וכו' מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמולקט שיחות מוסר ח"ב עמ' צו, קסז, תקלט
יח ע"א38 רבי חנינא בן תרדיון היה יושב ועוסק בתורה וכו' מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמואור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' ג
יח ע"א39 בעת שהציתו בו את האור וכו' בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתדעת תורה ויקרא עמ' רנג
יח ע"א39 גזרו על ר' חנינא בן תרדיון לישרף וס"ת עמוחדרי בטן פרשת האזינו ד"ה נמשך לזה
יח ע"א39 הוצא רחב"ת לשריפהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' תקנא {היה אז שעת השמד}
יח ע"א39 הקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האורמחשבת זקנים עמ' מז
יח ע"א39 והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו וכו'שיחות ר' ראובן עמ' ד
יח ע"א39 נגזר על ר' חנינא בן תרדיון לשריפהצוף דבש (לוין) מאמר ו
יח ע"א39 ר' חנינא בן תרדיון נשרף וס"ת עמו והקיפוהו בחבילי זמורות שלא ישרף מהרהעטרת ישועה (תשסד) ליקוטים לשמח"ת אות ד
יח ע"א39 רבי חנינא בן תרדיון היה נשרף וספר התורה עמותפארת ישראל (הרטמן) עמ' צ, תתקפט הערה 65
יח ע"א39 רבי חנינא בן תרדיון בשעה שכרכוהו בס"ת וכו' גוילין נשרפים ואותיות פורחותיורה חכימא (תשעא) עמ' עד
יח ע"א39 שמו צמר על לבו ליסרואור אברהם - מגילת אסתר עמ' לו
יח ע"א40 אמרה לו בתו אבא אראך בכך אמר לה אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי וכו' מאורות נריה אלול ותשרי עמ' 160
יח ע"א41 אילמלי אני נשרפתי לבדי וכו' מי שמבקש עלבונה של ספר תורה הוא יבקש עלבוניאור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' סג
יח ע"א41 עכשיו שספר תורה נשרף עמיחכמת התורה תולדות עמ' שעד, תפא
יח ע"א42 גוילין נשרפים ואותיות פורחות באוירחיי שלמה עמ' רמט
יח ע"א42 גוילין נשרפים ואותיות פורחותקרני אורה עמ' פד
יח ע"א42 גוילין נשרפים ואותיות פורחותתאומי צביה עמ' קכ
יח ע"א42 גוילין נשרפין ואותיות פורחותמכמני עוזיאל עמ' תקמב
יח ע"א42 גוילין נשרפין ואותיות פורחותמפניני הרב עמ' רסא {לכן יהיה המשך לתורה; אבל כשיהודי שורף ס"ת גם האותיות נשרפות ולכן קורעים עליו}
יח ע"א42 גוילין נשרפין ואותיות פורחותעיני שמואל (ראבין) עמ' ג
יח ע"א42 גוילין נשרפין ואותיות פורחותקב הישר (תשנט) ח"ב פרק קב עמ' תקמג
יח ע"א42 גוילין נשרפין ואותיותיו פורחותאור האורות עמ' נח
יח ע"א42 גליונות נשרפין ואותיות פורחות באוירקול ששון (גולדברג) אות יד
יח ע"א42 מה אתה רואה אמר להם גוילין נשרפיןתורת חסד (סופר) עמ' קטו
יח ע"א42 מה אתה רואה גוילין נשרפין ואותיות פורחיןניבי זהב עמ' קלז
יח ע"א42 ראה גוילים ואותיות פורחותצמח ה' לצבי (תשסז) עמ' קד
יח ע"א43 אותיות פורחות באוירמפניני הרב עמ' תל
יח ע"א43 אותיות פורחותמכמני עוזיאל עמ' שצג
יח ע"א43 אמרו לו תלמידיו וכו' אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש וכו'אוצרות חיים - אישים ח"ג עמ' עדר
יח ע"א43 אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמומדבר קדמות (תשסח) עמ' קנו
יח ע"א43 מוטב שיטלנה מי שנתנהחכמת התורה נח עמ' תסג
יח ע"א43 פתח פיך ותיכנס האשודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' תקסג
יח ע"א43 רבי חנינא בן תרדיון לא רצה לעשות מעשה בגופו ואף על פי כן ביקש שיקרבו מיתתומאורות נריה ישראל במדינתו עמ' 54-55
יח ע"א44 אם אני מרבה בשלהבת וכו' אתה מביאני לחיי העולם הבאגבורות אליהו יו"ד סי' קנח אות ב
יח ע"א44 אמר לו קלצטונית רבי אם אני מרבה בשלהבת וכו' יש קונה עולמו בשעה אחתישמרו דעת עמ' שסא
יח ע"א44 קלסטנירו של רבי חנינא בן תרדיוןשמן ראש (כץ) ח"ו עמ' רעד
יח ע"א46 אף הוא קפץ לתוך האוראור חדש (זיטשיק, תשסח) בראשית עמ' קסב
יח ע"א46 יצאה בת קול ואמרה כו' מזומנין הן לחיי עוה"בשביב אור עמ' שלא
יח ע"א46 יצתה בת קול שמזומנים לחיי העוה"בדרך חיים (תשלה) עמ' תשנב
יח ע"א47 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת וכו'הקדמת אמרי יוסף (תשנח) דף יא ע"ב
יח ע"א47 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת וכו'מגלה עמוקות (תשסח) אופן קכב
יח ע"א47 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתדעת חיים עמ' קעב, קעו
יח ע"א47 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתיורה חכימא (תשעא) עמ' רנא
יח ע"א47 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתמחשבת זקנים עמ' מז
יח ע"א47 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתמחשבת מוסר ח"ג עמ' קסג, רג, רכט, שלז
יח ע"א47 יש קונה עולמו בשעה אחתאור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' קצו
יח ע"א47 יש קונה עולמו בשעה אחתלבני ישראל עמ' יא
יח ע"א47 יש קונה עולמו בשעה אחתס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' רצט
יח ע"א47 מזומנים לחיי העוה"בכללי המצות (צפת תשנב) עמ' 161
יח ע"א47 מזומנים לחיי העולם הבאס' העיקרים (מישור) עמ' תרכ
יח ע"א47 ע"י תשובה קונים העולם בשעה אחתמאורי שערים עמ' קצד
יח ע"א47 קלצטונירי מזומן לחיי העוה"בנפש הרב עמ' רמא {הרי לא התגייר}
יח ע"א47 ר"ח בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין לחיי העוה"בראשית דעת (אטון) עמ' ריח, רעב
יח ע"א47 רבי חנינא וקלצטונירי מזומנין לחיי העוה"בברכת מרדכי מוסר ח"ג עמ' קמ
יח ע"א47 רחב"ת וקלצטונירי מזומנין לחיי עוה"ביד יחזקאל עמ' קנח
יח ע"א48 ברוריא דביתהו דרבי מאירתורה בציון עמ' קכד
יח ע"א48 דביתהו דר"מ וכו' אחתאי בקובה של זונותדרשות שבט הלוי ח"א עמ' רלח
יח ע"א49 אי לא איתעביד בה איסורא מתעביד ניסאמשנת יוסף - דרשות ח"ב עמ' קכ
יח ע"א50 אי עבד איסורא לא מתעביד ליה ניסאהתקופה הגדולה (תשלב) עמ' כב
יח ע"א50 אי עבדה איסורא לא יהיה נסודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' קפז {הרי היא אנוסה}
יח ע"א50 רבי מאיר הלך לפדות וכו' אמור אלהא רמאיר ענני וינצל וכו'גבעת פנחס (ביליצר) עמ' נד
יח ע"א51 אמרה דשתנא אנאצמח ה' לצבי (תשסז) עמ' קד
יח ע"א51 דשתנא אנאתתן אמת ליעקב (תשסד) ח"א עמ' ריט
יח ע"א54 אימא אלהא דמאיר ענני ומיצלתילקוט הגרשוני ח"ב
יח ע"א54 אלהא דמאיר ענניאהלי יעקב (הוסיאטין) ח"א עמ' רפו ע"א
יח ע"א54 אלהא דמאיר ענניחכמת התורה לך לך עמ' שפה
יח ע"א54 אלהא דמאיר עננימגן אברהם (טריסק, תשסו) עמ' תש
יח ע"א54 אלקא דמאיר ענני, מהרש"א, יעב"ץנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' לו אות יט
יח ע"א54 אלקא דמאיר ענני ומהרש"אדרשות שבט הלוי ח"א עמ' רלו
יח ע"א54 אלקא דמאיר ענניכתר שם טוב (תשסד) סי' שפח
יח ע"א54 אלקא דר"מ עננישומע תפלה ח"א עמ' קג
יח ע"א54 אלקא דרבי מאיר ענניאגרא דכלה ח"א עמ' תב
יח ע"א54 רבי מאיר בעל הנסמצווה ועושה ח"ב עמ' תו
יח ע"א תוס' ד"ה הוגה - א"ד מאדנ"י הוא שם במו י"ה מהוי"האמרי נועם (מועדים) תשובה ה [מבן המחבר]
יח ע"א תוס' ד"ה הוגה - פי' הקונטרס דורשו במ"ב אותיות וכו' ונראה לר"י שאין להזכיר אף אותיות י-ה, ותוס' ד"ה להתלמד, לא היה כתוב בספרו אלא מאי טעמא איענש הוגה בפרהסיא היהראשית חכמה (תשמד) - קדושה פרק יד אות כה
יח ע"א תוס' ד"ה ואל יחבל - היכא שיראים פן יעבירום עכו"ם לעבירה מצוה לחבל בעצמואור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' ד
יח ע"א תוס' ד"ה ואלשערים מצוינים בראשית-שמות עמ' מה
יח ע"ב11 הרומאים רדפו אחרי רבי מאיר, הוא רימה אותם וברח מהםשיחות הרב צבי יהודה ויקרא עמ' 124
יח ע"ב11 ר' מאיר נכנס לבית זונות אמרו אחר הוא וניצול וכו'גנזי צדיקים (תשסב) עמ' סד
יח ע"ב11 ר"מ נכנס לבית זונות אמרו אחר הוא וכו'צפנת פענח (תשסו) עמ' רעט
יח ע"ב11 ר"מ שנכנס לבית זנותתורת החסידים הראשונים (תשמא) עמ' פח
יח ע"ב12 בשולי עובדי כוכבים חזא טמש בהא ומתק בהאברית עולם (תשסט) עמ' קמט
יח ע"ב13 אתא אליהו אדמי להו כזונה וכו'אוצרות חיים - אישים ח"ד עמ' תסג
יח ע"ב16 ר"מ וכו' קם ערקנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' לו אות ה
יח ע"ב16 רבי מאיר וכו' קם ערק אתא לבבל וכו' ואיבא דאמרי ממעשה דברוריהאוצרות חיים - אישים ח"ד עמ' תעג
יח ע"ב17 ההולך לאיצטדינין וכו' הרי זה מושב לצים וכו' הא למדת שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורהשערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר קעז
יח ע"ב17 ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון פלורין סלגורין הרי זה מושב לציםשל"ה (תשנז) - שער האותיות אות ש ס"ק יט
יח ע"ב17 ההולך לאצטדינין וכו' ה"ז מושב לצים וכו' מביאין את האדם לידי בטול תורה, וברש"יראשית חכמה (תשמד) - קדושה פרק יב אות ט
יח ע"ב17 ההולך למקום אשר אוספו שם אספה לשחוק זה הוא מושב לציםשערי תשובה שער ג אות קעז
יח ע"ב17 ההולך למקום אשר אספו שם אסיפה לשחוק הרי זה מושב ליציםאוצר המאמרים (תשס) עמ' קמד
יח ע"ב17 מעשה בברוריהמבוא התלמוד פל"א עמ' שמב {נשמט הסיפור מפני כבודו של ר"מ}
יח ע"ב17 ת"ר ההולכין לאצטדינין כו' הרי זה מושב לציםכוכבי אור (תשלד) עמ' סד
יח ע"ב17 תנו רבנן ההולך לאיצטידינין ולכרקוםמתנת חיים - קנינים עמ' קסט
יח ע"ב19 אשרי האיש אשר לא הלך וכו' אין הולכין לאיצטדנין וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' תשלב
יח ע"ב19 אשרי האיש אשר לא הלך וכו' אין הולכין לאיצטדנין וכו'ברית שלום (תעח) דף קיד ע"ג
יח ע"ב19 אשרי האיש אשר לא הלך וכו'מבשרת ציון ח"ג עמ' קיח
יח ע"ב19 אשרי האיש אשר לא הלךלב אליהו (תשסה) שמות עמ' קסט, ויקרא-דברים עמ' סא
יח ע"ב19 אשרי האישבית שלום מרדכי עמ' יא
יח ע"ב19 אשרי האישכתונת פסים (תשמה) פרשת אמור כב ע"ג
יח ע"ב20 איסור ליצנותאחרי ראי (תשסד) זמנים סי' יז אות ג
יח ע"ב20 מביאין את האדם לידי ביטול תורהשערים מצוינים בראשית-שמות עמ' קיז
יח ע"ב26 דתניא אין הולכין איצטידיניןפירושי ראשונים
יח ע"ב32 אשרי האיש אשר לא הלך וכו' שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץמוסר דרך - אפיקי חיים עמ' רפא
יח ע"ב32 אשרי האיש אשר לא הלך וכו' שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישבדרשות הרא"ש (תשסו) ח"א דרוש סא עמ' קסו, דרוש צב עמ' שא, דרוש קמו עמ' תצא
יח ע"ב32 דרש ר"'ש בן פזי מאי דכתיב וגו' וכי מאחר שלא הלך היכן עמד וכו'וענפיה ארזי אל (תשסו) על התורה ח"ב עמ' קסז
יח ע"ב33 ובמושב לצים כו' שאם הלך כו'שערי תשובה סה"י אות סא
יח ע"ב33 וכי מאחר שלא הלך מהיכן עמד וכו'מרפא לשון עמ' לד
יח ע"ב33 וכי מאחר שלא הלךאהבת עולם דף נו
יח ע"ב34 מאחר שלא הלך היכן עמדהחברה והשפעתה מאמר 23 פרק יא
יח ע"ב35 אם הלך סופו לישב ואם ישב סופו ללוץאור חדש (הרטמן) פ"א אות 261
יח ע"ב35 אם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץ וכו'אוצרות חיים - בין אדם למקום ח"ב עמ' עד
יח ע"ב35 אם הלך סופו לעמוד וכו'נועם אליעזר שמות דף צד ע"א
יח ע"ב35 אם הלך סופו לעמודמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשמב) ח"א עמ' קפג
יח ע"ב35 אם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב וכו'אוסף מאמרי מוסר וחכמה (תשנט) עמ' קה
יח ע"ב35 אם הלכת סופך לעמודאמרי נפתלי ח"א עמ' קה
יח ע"ב35 אם הלכת סופך לעמוד+אמרי נפתלי עמ' קה
יח ע"ב35 כיון שהלך סוף שעומדהמאור הגדול (גר"א) עמ' כ
יח ע"ב35 לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישבמסילת ישרים עמ' רעא
יח ע"ב35 מתוך שלא הלך לא ישב וכו'ערבי נחל (תשסד) ח"ג עמ' א
יח ע"ב35 מתוך שלא הלך לא עמד וכו'צמח ה' לצבי (תשסז) עמ' קנב
יח ע"ב35 סופו לעמוד ולישבטוב טעם שמות עמ' קמד
יח ע"ב36 ואם לץ עליו הכתוב אומר ואם לצת לבדך תשאאוצרות חיים - יושר המידות עמ' דש
יח ע"ב36 ואם לץ עליו הכתובפירושי ראשונים
יח ע"ב36 עמד סופו ללוץעמוד הימיני (קלינמן) עמ' נא
יח ע"ב37 אמר רבי אלעזר כל המתלוצץ ייסורין באין עליושערי תשובה שער ג אות קעז
יח ע"ב37 כל המתלוצץ ייסורין באין עליוהמוסר והדעת שמות-ויקרא עמ' לד
יח ע"ב37 כל המתלוצץ יסורים באים עליונתיבות עולם ח"ב עמ' ריט
יח ע"ב37 כל המתלוצץ יסורים באין עליושערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר קעז ב'
יח ע"ב37 כל המתלוצץ יסורין באים עליו, מזונותיו מתמעטין ונופל לגיהניםעת לעשות חלק ב כלל א שאלה ו
יח ע"ב37 כל המתלוצץ יסורין באין עליו וכו' מזונותיו מתמעטין וכו' נופל בגיהנם וכו'ראשית חכמה (תשמד) - קדושה פרק יב אות ג, תוצ' חיים פרק קה
יח ע"ב37 כל המתלוצץ יסורין באין עליואוצרות חיים - יושר המידות עמ' דש
יח ע"ב39 א"ל רבא לרבנן במטותא מנייכו דלא תתלוצצושערי תשובה שער ג אות קעז
יח ע"ב39 במטותא מינייכו דלא תתלוצצואמרי יוסף שמות דף נח ע"ג-ע"ד
יח ע"ב39 והחכמים היו מזהירים וכו' שלא להתלוצץ ואפי' דרך וכו' ארעיאורחות צדיקים שער שתיקה עמ' קכה
יח ע"ב40 כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטיןאודה ה' דף יג ע"א
יח ע"ב40 כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטיןאוצרות חיים - יושר המידות עמ' שה
יח ע"ב40 כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטיןאחרי ראי (תשסד) ענינים סי' כא אות א
יח ע"ב40 כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטיןכנסת יחזקאל (פאנעט, תשסה) פרשת ויקרא עמ' קעז
יח ע"ב41 כל המתלוצץ נופל בגיהנוםודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' שו
יח ע"ב41 כל המתלוצץ נופל בגיהנםדרשות שבט הלוי ח"א עמ' רנו
יח ע"ב41 כל המתלוצץ נופל בגיהנםשערי תשובה סה"י אות נז
יח ע"ב41 כל המתלוצץ נופל לגיהנוםודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' קכ
יח ע"ב43 המתיהר נופל בגיהנםרב ייבי (תשסט) ח"ב עמ' תע
יח ע"ב43 כל המתיהר נופל בגיהנםנתיבות עולם ח"ב עמ' ט
יח ע"ב43 כל המתייהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת הימנואודה ה' דף כג ע"ב
יח ע"ב43 כל המתייהר נופל בגהינםמבשרת ציון ח"א עמ' נט
יח ע"ב43 כל המתייהר נופל בגיהנםאוצרות חיים - בין אדם למקום ח"ב עמ' שכח
יח ע"ב43 כל המתייהר נופל בגיהנםראשית חכמה (תשמד) - תוצא' חיים פרק כט
יח ע"ב46 כל המתלוצץ גורם כליהאוצרות חיים - יושר המידות עמ' שה
יח ע"ב46 כל המתלוצץ גורם כלייה וכו' קשה היא שתחילתו יסורין וסופו כליהאוצרות חיים - יושר המידות עמ' שז
יח ע"ב47 קשה היא הליצנות שתחילתו יסורין וסופו בליהאוצרות חיים - בין אדם למקום ח"א עמ' קמה
יח ע"ב47 קשה הליצנות שתחלתה יסורין וסופה כליהמסילת ישרים עמ' רסח
יח ע"ב47 קשה ליצנות שתחילתה יסורים וסופו כליהשפתי חיים - מידות ועבודת ה' ח"א עמ' כב, ח"ב עמ' תיט
יח ע"ב47 קשה ליצנות שתחילתו יסורין וסופו כליהמרפא לשון עמ' שכג
יח ע"ב48 אשר לא הלך - לקרקסאות ותיאטרותאשל חיים ח"א עמ' פה
יח ע"ב48 אשר לא הלך במושב לצים - שלא הלך לתיאטראותאור לישרים (איידליץ, תשב) עמ' קסו
יח ע"ב48 אשרי האיש אשר לא הלך לטרטיראות ולקרקסיאות של עכו"םמנחת ישראל עמ' קפא
יח ע"ב48 תחילתו יסורין וסופו כלייהשיחות מוסר (תשסב) עמ' שלח
יח ע"ב49 לא עמד שלא הלך לטרטיאות ולאיצטדינין וכו'דרשות שבט הלוי ח"א עמ' קסה
יח ע"ב49 מי שלא הלך לטרטיאותנתיבות עולם ח"ב עמ' רכ
יח ע"ב51 יכול יהא יושב ובטל ת"ל כי אם בתורת ד' חפצו וכו'כנסת יחזקאל (פאנעט) דרושים עמ' קלה, רנא
יח ע"ב51 שמא יאמר אדם אלך ואתגרה בשינהרוח חיים (חיד"א) עמ' מח
יח ע"ב51 שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי וכו' אלך ואתגרה בשנהחוסן יהושע מאמר א פ"ד עמ' קצג
יח ע"ב51 שמא יאמר אדם נצרתי לשוני מרע וכו' אלך ואתגרה בשינה ת"ל עשה טוב וכו'מראה יחזקאל (תשסד) עמ' תקנ
יח ע"ב52 ואתגרה בשינה ת"ל ובתורתו יהגהדובר צדק עמ' 22, 31, 69, צדקת הצדיק סי' יז
יח ע"ב52 ואתגרה בשינה ת"ל ובתורתו יהגהפרי צדיק לר"ח כסלו אות ה, ז, מקץ אות יא, במדבר אות ח
יח ע"ב53 אשר לא הלך זה אברהםנתיבות עולם ח"ב עמ' ריט, רכ
יח ע"ב53 אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, זה אברהם אבינו שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה וכו'אוצרות חיים - אישים ח"א עמ' צד
יח ע"ב53 אשרי האיש וכו' זה אברהם אבינו שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה שרשעים הייאוצרות חיים - אישים ח"ג עמ' טז
יח ע"ב53 אשרי האיש וכו' זה אברהם שלא הלך וכו'זרע שמשון (תשסג) לך לך אות טז
יח ע"ב53 אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה אברהםלמחר אעתיר עמ' מה
יח ע"ב53 אשרי האיש, זה אברהםנועם אליעזר בראשית עמ' קסה בהג"ה
יח ע"ב רש"י איצטדינין מקום שמנגחין את השורגור אריה ויקרא פי"ח הערה 18
יח ע"ב רש"י בענין מעשה ברוריאיושב אהלים (מנטרוז) עמ' צח
יח ע"ב רש"י ד"ה וא"ד משום וכו' וערק ר"ממשנת יוסף - דרשות ח"א עמ' קסג
יח ע"ב רש"י ד"ה ואיכא דאמרינחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"ב סי' יט אות ו
יח ע"ב רש"י כשהן נאספין לשחוק וללצוןגור אריה ויקרא פי"ח הערה 17
יט ע"א03 ובדרך חטאים זה סדוםדרכי החיים ח"ב עמ' קמא
יט ע"א05 ובמושב לצים לא ישב וכו' זה פלשתים שליצנים היועטרת מנחם (תשסג) עמ' נג
יט ע"א05 ובמושב לצים לא ישב שלא ישב במושב פלשתים מפני שלצנים היולקט אמרים (שכטר) ח"א עמ' כז
יט ע"א05 ובמושב לצים לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתים, שאנשי פלשתים ליצנים היומבשר טוב - ימי הרחמים והסליחות עמ' קו
יט ע"א06 אנשי פלשתים מפני שלצנים היובשעה שהקדימו תער"ב ח"ג עמ' אלף רסה
יט ע"א06 אנשי פלשתים מפני שלצנים היומעשה רקם (בר) מועדים עמ' 59
יט ע"א06 פלשתים לצנים היותורת חיים (ר' דובער) שמות דף קלז ע"ב
יט ע"א06 שלא ישב במושב אנשי פלשתים וכו'שיחות מוסר (תשסב) עמ' לה
יט ע"א06 שלא ישב במושב אנשי פלשתים מפני שליצנים היובאר משה (אפשטיין) בראשית עמ' תקמה, שמות עמ' כז, שנד, יהושע-שמואל עמ' שע
יט ע"א06 שלא ישב במושב אנשי פלשתיםאמרי אש (טאוב) עמ' רכד
יט ע"א06 שלא ישב במושב אנשי פלשתים שאנשי פלשתים ליצנים היו, שנאמר ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנומבשר טוב - ספר החיים עמ' שכה
יט ע"א07 ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשוןאמרי יוסף שמות דף נח ע"ג
יט ע"א08 אשרי איש אשרי כשהוא אישחיים וחסד סי' תקח
יט ע"א08 אשרי איש וגו' בעודו איששערי תשובה שער א אות ט, שער ב אות לג
יט ע"א08 אשרי איש וכו' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איששבט סופר - שערי שמחה ח"ב עמ' מד, מו, שעג
יט ע"א08 אשרי איש וכו' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איששערי תשובה (עם שערי חיים) שער ראשון מאמר ט, שער שני מאמר לג
יט ע"א08 אשרי איש וכו' כשהוא אישבית הלוי - דרוש (תשנו) עמ' יח, יט
יט ע"א08 אשרי איש ולא אשה אשרי שעושה תשובה כשהוא אישבינה לעתים (תשנד) דרוש א עמ' ד
יט ע"א08 אשרי איש ולא אשרי אשה אלא אשרי כשעושין תשובה כשהוא אישילקוט דברי חכמים ויקרא סי' רכו
יט ע"א08 אשרי איש ולא אשרי אשה וכו'כח מעשיו הגיד לעמו ח"א דף פה ע"א
יט ע"א08 אשרי איש ולא אשרי אשה ותוס' שםדרשות הצל"ח השלם עמ' קמו, קס
יט ע"א08 אשרי איש ירא - כשהוא אישאשל חיים ח"א עמ' קנד
יט ע"א08 אשרי איש ירא [את] ה' אשרי איש ולא אשרי אשה א"ר עמרם אמר רב אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איששל"ה (תשנז) - מס' ראש השנה אות קט, קיא, קנח, מס' יומא אות קד
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ד' אשרל איש ולא אשרי אשה וכר, אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישאש דת (אסאד) עמ' ריג
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה' וכו' שעושה תשובה כשהוא איש וכו' שמתגבר על יצרו כאיששל"ה (תשנז) פרשת במדבר אות כט, עקב אות כג
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה' אשרי איש ולא אשרי אשה וכו'דרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' נג, שמג
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה' וכו' אמר ר' עמרם אמר רב אשרי מי שעושה תשובה כשהיא איששל"ה (תשנז) עשרה הלולים אות לח
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה' וכו' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש אור תורה השלם (מזריטש) סי' לו, עדר
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה' וכו' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש [כשהוא בחור וכו' קודם ימי הזקנה - רש"י]מגיד דבריו ליעקב (ממזריטש) - אור תורה סי' לו, עדר
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה' וכו' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישחמודי צבי במדבר-דברים עמ' רסח
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה' וכו'פרי צדיק ר"ח ניסן אות ב, בלק אות א, טו
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה' שירא בעודנו אישאורות המאירים ולקוטי ישכר עמ' סז
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה'ילקוט הגרשוני ח"ב
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה'ילקוט הגרשוני ח"ב עמ' מא
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה', אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש, ורש"י - כשהוא בחור בכוחואור ישרים (תשסב) עמ' רנב
יט ע"א08 אשרי איש ירא ה' במצוותיו חפץ מאדשערי תלמוד תורה (תשמז) עמ' קסב
יט ע"א08 אשרי איש ירא ה' בעוד שהוא אישנטריקן (תשעד) עמ' יב, לג
יט ע"א08 אשרי איש ירא ה' וכו' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישפרי צדיק שמות אות ח, משפטים אות ב
יט ע"א08 אשרי האיש ולא אשרי האשה אלא אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישערבי נחל (תשסד) עמ' ס, ח"ג עמ' א
יט ע"א08 אשרי האיש ירא ה' בעודו אישבך יברך ישראל (תשסח) עמ' קנח
יט ע"א08 אשרי ירא ה' כשהוא אישכוכבי אור (תשלד) עמ' לא
יט ע"א09 אשרי איש ולא אשהתורה וחיים (כלפון) עמ' רצד
יט ע"א09 אשוריו של אישתורת מהרש"ל עמ' לו
יט ע"א10 אשרי איש כשעושה תשובה כשהוא אישצפנת פענח (תשסו) עמ' שפד
יט ע"א10 אשרי איש מי שעושה תשובה כשהוא אישבת עין (תשסז) עמ' תט
יט ע"א10 אשרי איש שעושה תשובה כשהוא אישויגד יעקב עמ' תלד, תרטז
יט ע"א10 אשרי איש, כשהוא אישקרן לדוד ויקרא-במדבר עמ' צט
יט ע"א10 אשרי האיש - אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישדברי אברהם דף מא ע"ד
יט ע"א10 אשרי האיש - שעושה תשובה בעודו אישאוזן שמואל דף כה ע"ב
יט ע"א10 אשרי האיש בעודו אישדרשות הרא"ש (תשסו) ח"א דרוש פח עמ' רפח, ח"ב דרוש רסט עמ' תנד
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישדברי מנחם (היימליך) עמ' שכז
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישצמח דוד (סקאליע) עמ' תקעג
יט ע"א10 אשרי איש שעושה תשובה כשהוא אישקדושת יו"ט ח"א דף סג ע"א
יט ע"א10 אשרי מי שהוא ירא כשהוא אישדמשק אליעזר (רלב"ג) בראשית פרק כג פסוק א, ויקרא פרק יט פסוק יג, אבל כבד
יט ע"א10 אשרי עושה תשובה כשהוא 'איש'אורות התשובה טז ד
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה בעודו אישמכתם לדוד על התורה (תשעד) עמ' תרסח
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה בעודו איששבט מוסר עמ' שיב
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה בעודו אישנזר הקדש ח"א עמ' תכט
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה והוא איש עלי שור ח"ב עמ' תלה {ממהר להכיר בוראו}
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש וכו'ברית עולם (תשסט) עמ' קלז
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש וכו'צמח ה' לצבי (תשסז) עמ' תז
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש ריב"ל אומר אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש, וברש"יראשית חכמה (תשמד) - אהבה פרק ד אות כב, תשובה פרק א אות כז
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישאהבת דוד (חיד"א) עמ' עט ע"ב, פט ע"ב
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישאמרי אש (טאוב) עמ' כ, רנב
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישבית יצחק (שמלקיש) על התורה מאמר יב אות ב
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישגנזי ישראל (תשמו) ח"ב עמ' קנז ע"א, קעח ע"ב
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישדרשות מהר"ם שיק עמ' רמב
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישזך ונקי עמ' צד
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישטיול בפרדס ח"ב עמ' סא
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישמבשר טוב - ימי הרחמים והסליחות עמ' תקמ
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישמי מרום ח"ז עמ' מג
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישנועם אליעזר בראשית עמ' נז ע"א, שטו בהג"ה
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישנועם אליעזר שמות דף סד ע"א
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישפנקסי הראי"ה ח"א עמ' תסא
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישפרי צדיק נח אות ז, וירא אות א, בא אות יב, לחנוכה אות ה, כא, ויגש אות יז, בא - הבדלה, תצוה אות ז, שבת הגדול אות ב, ר"ח ניסן אות ב, ויקרא אות ה, שמיני אות ו, בחוקותי אות יב, במדבר אות ט, שלח אות יב, דברים אות ז, ר"ח אלול אות ג, שופטים אות, יב, ראש השנה אות כד וילך אות ה
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישקהלת משה (תשסב) עמ' רס
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איששמחת הנפש עמ' יז
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איששנות ימין דף לט ע"ג
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איששערי אורה (מילר) ח"א עמ' נה
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישתורת יחיאל בראשית עמ' סג, שנט
יט ע"א10 אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישתקנת השבין סי' ט (עמ' 77), מחשבות חרוץ סי' ה (עמ' 20), דובר צדק עמ' 44, ס' הזכרונות (ר' צדוק) סי' ח (עמ' 161)
יט ע"א10 אשרי עושה תשובה כאשר הוא אישמצוה ולב ח"א עמ' 144
יט ע"א10 אשרי שעושה תשובה בעודו אישואני תמיד עמך עמ' שעד
יט ע"א10 אשרי שעושה תשובה כשהוא איש וכו'מדבר יהודה (תשסב) עמ' שנט
יט ע"א10 אשרי שעושה תשובה כשהוא אישבינה לעתים (תשנד) דרוש נו עמ' שסא
יט ע"א10 אשרי שעושה תשובה כשהוא אישחכמת התורה שמות עמ' קעו
יט ע"א10 שמנעוריו של אדם צריך להלחם עם יצר הרע וכו'וזרח השמש על התורה עמ' יח
יט ע"א10 שעושה תשובה כשהוא איש וכו'דברים אחדים (תשמו) עמ' שמ
יט ע"א11 כשהוא איש - כשהוא בחור בכחופירושי ראשונים
יט ע"א11 ר"י בן לוי אמר אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישדרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' כז
יט ע"א12 אשרי איש ירא את ה' וכו' אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישבשעה שהקדימו תער"ב ח"ב עמ' תתפד
יט ע"א12 אשרי האיש - אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישאור הצבי עמ' 308
יט ע"א08 אשרי איש ירא את ה' אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישכנסת יחזקאל (הכהן) עמ' נז, קכד, קמז
יט ע"א12 אשרי מי שמתגבר על יצרו באישאוצרות חיים - בין אדם למקום ח"ב עמ' קלח
יט ע"א12 אשרי מי שמתגבר על יצרו בעודו אישדרשות הצל"ח השלם עמ' קמו, קסב, שא
יט ע"א12 אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישבינה לעתים (תשנד) דרוש נח עמ' שעז
יט ע"א12 אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישדברי שמואל (תשנח) עמ' צד
יט ע"א12 אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישקדושת ציון (תשנד) ח"ב עמ' צו
יט ע"א12 אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישקשוטי כלה (גרינפלד) חי"א אות רעו
יט ע"א12 אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישרב ייבי (תשסט) ח"א עמ' קנו
יט ע"א12 אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש, וברש"יבאר משה (אפשטיין) בראשית עמ' רנד, שעט, תרכב, תרפה, שמות עמ' קמט, במדבר עמ' תרנח, דברים עמ' שכא, תשטז, תשצא-תשצב, מלכים עמ' טו
יט ע"א12 אשרי מי שמתגבר על יצרו כשהוא אישקומץ המנחה (צונץ) דרוש קצ אות א, דרוש ר אות ב, ז
יט ע"א12 אשרי מי שמתגבר על יצרוילקוט הגרשוני ח"ב
יט ע"א12 אשרי מי שנתגבר על יצרו כאישדברי שמואל (תשיג) עמ' פב
יט ע"א12 אשרי שמתגבר על יצרו בעודו אישימי דוד (תשסז) עמ' עט
יט ע"א13 במצוותיו ולא בשכר מצוותיוהגיוני עוזיאל ח"א עמ' 29
יט ע"א13 במצוותיו ולא בשכר מצוותיומוסר אביך, כח (מד)
יט ע"א13 במצוותיו חפץ ולא בשכר מצוותיוגור אריה בראשית פי"ח הערה 183
יט ע"א13 במצוותיו חפץ מאד - ולא בשכר מצוותיודרך חיים (תשלה) עמ' קיז
יט ע"א13 במצוותיו חפץ מאד וכו' במצוותיו ולא בשכר מצוותיו וכו'מה ה׳ אלקיך שואל מעמך עמ' 79
יט ע"א13 במצוותיו חפץ מאדילקוט הגרשוני ח"ב
יט ע"א13 במצוותיו חפץ מאד במצוותיו ולא בשכר מצוותיו והיינו דתנן אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לק"פ וכו' - וברש"יבאר יוסף (תשמא) ח"ג עמ' רכג
יט ע"א13 במצוותיו חפץ מאד במצוותיו ולא בשכר מצוותיובאר משה (אפשטיין) בראשית עמ' תג, דברים עמ' תתמח
יט ע"א13 במצוותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצוותיובאר שרים במדבר פ' נשא דרוש א אות ג
יט ע"א13 במצוותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצוותיודרשות הרא"ש (תשסו) ח"א דרוש לג עמ' ע, דרוש פח עמ' רפט, ח"ב דרוש רסט עמ' תנד
יט ע"א13 במצותיו ולא בשכר מצותיוחכמת התורה בא עמ' קלו
יט ע"א13 במצותיו ולא בשכר מצותיוחכמת התורה נח עמ' טז, עו
יט ע"א13 במצותיו ולא בשכר מצותיומשנת רבי אהרן - מאמרים (תשמב) ח"א עמ' ריג
יט ע"א13 במצותיו ולא בשכר מצותיונשמת אדם עמ' לו, קכז
יט ע"א13 במצותיו ולא בשכר מצותיונתיבות עולם ח"ב עמ' מח
יט ע"א13 במצותיו ולא בשכר מצותיופנים יפות על תהלים עמ' שצח
יט ע"א13 במצותיו ולא בשכר מצותיופנקסי הראי"ה ח"א עמ' שמב
יט ע"א13 במצותיו ולא בשכר מצותיושביב אור עמ' קלח
יט ע"א13 במצותיו חפץ ולא בשכר מצותיוכרם פתחיה גפן כב שריג ג
יט ע"א13 במצותיו חפץ כו' ולא בשכרדרושי רמ"ץ - פרי חיים דרוש ב
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאד אר"א במצותיו ולא בשכר מצותיוראשית חכמה (תשמד) - אהבה פרק א אות ז, מצוות, הקדמה אות כו
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאד אר"א במצותיו ולא בשכר מצותיושל"ה (תשנז) - עשרה מאמרות אות צה בהגה"ה, קיג בהגה"ה
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאד במצותיו חפץ ולא בשכר מצותיוצמח דוד (סקאליע) עמ' תצט
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאד וכו' במצותיו ולא בשכר מצותיושבט סופר - שערי שמחה ח"א עמ' רלו, ח"ב עמ' שא, שב, תעב
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאד וכו' ולא בשכר מצותיודרך חיים (לונזאנו) עמ' רצה
יט ע"א13 'במצותיו חפץ מאד' ולא בשכר מצותיוזכרון דברים (תשנט) עמ' קיט
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיוחכמת התורה צו עמ' רעד
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיולחמי תודה פתיחה דף ט ע"ב
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיוערבי נחל (תשסד) עמ' תתקמט, ח"ג עמ' ל, נז
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיוקהלת יעקב - אלול עמ' רכט
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיושמן ראש (כץ) ח"י דברים עמ' פו
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאוד אר"א במצותיו ולא בשכר מצותיוהר יראה מאמר נד
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאוד במצותיו ולא בשכר מצותיואפיקי יהודה (תשנט) עמ' תרסה
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאוד במצותיו ולא בשכר מצותיומצווה ועושה ח"א עמ' תל
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצותיודרשות שמן רוקח עמ' שמט
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצותיוחכמת התורה בשלח עמ' תרכב
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצותיוחכמת התורה חיי שרה עמ' תקנ
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצותיוחכמת התורה תולדות עמ' שעד, תמט, תקכה
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצותיוקהלת יעקב פסח ח"ב עמ' קע
יט ע"א13 במצותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצותיוזרע קודש - מועדים עמ' פו
יט ע"א13 במצותיך חפץ מאד ולא בשכר מצותיו+מטר השמים - עמודי העולם עמ' תפז
יט ע"א13 ולא בשכר מצותיוחכמת התורה יתרו עמ' שנב, תעב
יט ע"א13 ולא בשכר מצותיוקרן לדוד ויקרא-במדבר עמ' קסג
יט ע"א14 אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבלרסיסי לילה סי' לז (עמ' 64), דברי סופרים סי' *ד (עמ' 4), כא (עמ' 17), דובר צדק עמ' 34, תקנת השבין סי' *ט (עמ' 82-81)
יט ע"א17 כי אם בתורת ה' חפצו א"ר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ, שנאמר כי אם בתורת ה' חפצושל"ה (תשנז) - מס' שבועות אות נא
יט ע"א17 כי אם בתורת ה' חפצו אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ - רבינו חננאלקריאה בקריה ח"ג עמ' לב
יט ע"א17 כי אם בתורת ה' חפצו אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץקריאה בקריה ח"ב עמ' ע, פז, ח"ג עמ' לב
יט ע"א17 כי אם בתורת ה' חפצו אמר רבי אין אדם וכו'שבת ומועדי קדשך (תשסד) עמ' קכח, קצ
יט ע"א18 א"ר אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץ וכו'אוצר המאמרים (תשס) עמ' רצט
יט ע"א18 אין אדם לומד אלא מה שליבו חפץאדרת אליהו (קוצין) ח"ב עמ' 69
יט ע"א18 אין אדם לומד אלא מה שליבו חפץישא מדברותיך - מגילה עמ' ער
יט ע"א18 אין אדם לומד אלא מה שליבו חפץשם עולם (תשסו) עמ' קח
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא וכו'תורת החסידים הראשונים (תשמו) עמ' פא
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא מה שלבו חפץשפתי חיים - אמונה ובחירה ח"ב עמ' שצג
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ - רש"יקריאה בקריה ח"ג עמ' לב
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ וכו' במקום שלבו חפץאוסף מאמרי מוסר וחכמה (תשנט) עמ' ריז
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ וכו' במקום שלבו חפץלקוטי שיחות חי"א עמ' 245, ח"כ עמ' 397, חכ"ד עמ' 356-355, חכ"ט עמ' 267
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץדרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' נה
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץהתרגשות הלב (תשסח) עמ' צ
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץחכמה ומוסר ח"א עמ' תסא
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץלדור ולדורות ח"א עמ' שסא
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץערבי נחל (תשסד) עמ' תשכד
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץקומץ המנחה (ר' צדוק) עמ' 2 (סי' ז)
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץשבט מוסר עמ' קפב, שלד
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץשבט מישראל (פרידמן) ח"א עמ' ב
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ קריאה בקריה ח"ב עמ' ע {ר' חיים קניבסקי}
יט ע"א18 אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץהתרגשות הלב (תשסט) עמ' סו
יט ע"א18 ילמד אדם מה שלבו חפץכתבי הסבא מקלם - חנוכה ופורים עמ' קמז
יט ע"א18 לעולם ילמד אדם מה שלבו חפץפחד יצחק חנוכה מאמר ו
יט ע"א18 לעולם ילמד אדם מה שלבו חפץפחד יצחק שבועות מאמר טו
יט ע"א18 לעולם ילמד אדם מה שליבו חפץשערי הישיבה ח"א עמ' קמא, שיז
יט ע"א18 לעולם ילמד אדם ממקום שלבו חפץ, שנאמר 'כי אם בתורת ד' חפצו'פנקסי הראי"ה ח"א עמ' רעז
יט ע"א18 לעולם ילמוד אדם במה שלבו חפץיסוד האמונה (תשסז) ויכוח השואל והמשיב אות קנג
יט ע"א18 לעולם ילמוד אדם במה שלבו חפץנחמד ונעים (תשסח) לקוטי אמרים אות מ
יט ע"א18 לעולם ילמוד אדם מה שליבו חפץחוסן יהושע מאמר א פ"ז עמ' ריב
יט ע"א18 לעולם ילמוד אדם מה שליבו חפץיד אהרן עמ' א
יט ע"א18 לעולם ילמוד אדם ממקום שלבו חפץ+מטר השמים - עמודי העולם עמ' כז
יט ע"א18 לעולם ילמוד אדם תורה מה שלבו חפץמאורי שערים עמ' מט
יט ע"א18 אין אדם לומד אלא ממקום שלבו חפץואני תמיד עמך עמ' נז, סב, תקעד
יט ע"א18 אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץלהעיר להורות ולהשכיל ח"א עמ' קכח
יט ע"א18 מקום שלבו חפץקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"ז עמ' כח
יט ע"א20 לוי ור"ש בר רבי יתבי קמי' דרבי וכו'מנחת יצחק ויקרא-דברים עמ' רעו
יט ע"א26 אמר לוי רבי נתן לנו רשות לעמודנשמת חיים (ברלין) עמ' קכו
יט ע"א26 אמר לוי רבי נתתי לי רשות לעמודפירושי ראשונים
יט ע"א27 העוסק בתורה הקב"ה עושה חפציוודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' שכו
יט ע"א27 העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציושביב אור עמ' פג
יט ע"א27 כי אדם לומד מן התורה חכמה וכו' ומן השמים עושים לו צרכיואורחות צדיקים שער תורה עמ' קפו
יט ע"א27 כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפצוחוסן יהושע מאמר ב פ"ז עמ' רמד
יט ע"א27 כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפצונפש החיים (תשמג) עמ' 141
יט ע"א27 כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו וכו'אילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' צה
יט ע"א27 כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו וכו', ומהרש"אאילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' רלד
יט ע"א27 כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציואודה ה' דף כד ע"א, לו ע"א
יט ע"א27 כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציואור חדש (הרטמן) פ"י אות 15
יט ע"א27 כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציוואותו תעבוד עמ' עג
יט ע"א27 כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציומצווה ועושה ח"א עמ' תמו
יט ע"א27 כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציונחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"ב סי' כח אות ה
יט ע"א28 א"א לומד אלא במקום שליבו חפץמנחת מחבת ח"א עמ' רכג
יט ע"א28 אדם לומד תורה במקום שלבו חפץעקבי הצאן, קיח (עונג); אורות התורה ט יב
יט ע"א28 אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץברכת דוד עמ' רב
יט ע"א28 אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץזרע שמשון (תשסג) נשא אות כב
יט ע"א28 אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץצמח מנחם - הקדמה דף א ע"ב-ע"ג
יט ע"א28 אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץשערי תלמוד תורה (תשמז) עמ' סא
יט ע"א28 אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץאור חדש (זיטשיק, תשסח) בראשית עמ' יט
יט ע"א28 אין אדם לומד אלא ממי שלבו חפץאורות ונתיבות ח"ב שער ד פרק ט אות יז, פרק י אות כא
יט ע"א28 אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץואותו תעבוד עמ' שנט
יט ע"א28 אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץנחלת צבי (פאליי) עמ' ס, עה, קמז
יט ע"א28 אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץקדושת עינים (תשעא) פרק י אות קמח
יט ע"א28 אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץשער החצר (תשעב) סי' רלא
יט ע"א28 אין אדם למד אלא במקום שלבו חפץבן מלך - חכמה ומוסר עמ' רכב
יט ע"א28 אמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ וכו'שבת ומועדי קדשך (תשסד) עמ' קצ
יט ע"א28 ילמוד במקום שלבו חפץזכות ישראל - עשר קדושות פרק ח מכתב ב
יט ע"א28 ילמוד כו' במקום שלבו חפץלקוטי שיחות חל"ו עמ' 224
יט ע"א28 לעולם ילמד אדם וכו' במקום שלבו חפץ כו'ס' המאמרים תרנ"ט (מהד' תשעא) עמ' מה
יט ע"א28 לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץדעת תורה במדבר עמ' רטז
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץתורת מנחם חכ"ט עמ' 126
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץאוצרות חיים - לימוד תורה עמ' רפ
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץאז שמח עמ' כ
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץבאר משה (אפשטיין) בראשית עמ' קפז
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץבשעה שהקדימו תער"ב ח"א עמ' צא, קז, רפא, תיא, ח"ב עמ' תתקסא, אלף מ
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץדרך ה' השלם עמ' רלג - מראה דרך
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץמאמר מרדכי (שוואב) ח"א מאמר כה
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץמאמר מרדכי (שוואב) ח"ג מאמר סח
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץמבשרת ציון ח"א עמ' קסז
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץראשית חכמה (תשמד) - אור עולם פרק ה
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץתורת מנחם ח"ב עמ' 122, ח"ג עמ' 357, חי"ב עמ' 149, חי"ג עמ' 85, חי"ד עמ' 14, חכ"ג עמ' 41, חכ"ו עמ' 191,170
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץתורת מנחם חמ"ו עמ' 393, חמ"ז עמ' 115,46
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץתורת מנחם חמ"ח עמ' 39, חמ"ט עמ' 274
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץתורת מנחם חנ"ג עמ' 206
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץתורת מנחם חנ"ו עמ' 255
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץתורת מנחם חל"ז עמ' 123
יט ע"א28 לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץתורת מנחם חכ"ז עמ' 32, 110
יט ע"א28 ללמוד תורה במקום שלבו חפץבי חייא ח"ב עמ' נו
יט ע"א28 לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץהחברה והשפעתה מאמר 4 פרק ח
יט ע"א29 א"ר בתחילה נקראת ע"ש של הקב"ה וכו'דבש השדה עמ' צח
יט ע"א29 אמר רבא בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"הנתיבות יצחק - ירח האיתנים עמ' תקיח
יט ע"א29 בתורת ה' וכו' בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמודברי סופרים סי' יג (עמ' 11), טו (עמ' 12), קומץ המנחה (ר' צדוק) עמ' 21 (סי' ד), רסיסי לילה סי' מא (עמ' 74), נד (עמ' 148), לקוטי מאמרים עמ' 95, 150, מחשבות חרוץ סי' כ (עמ' 192), צדקת הצדיק סי' *קפג-קפד, רכט, רנא, דובר צדק עמ' 9, 50, 152, שיחת מלאכי השרת עמ' 20
יט ע"א29 בתורת ה' וכתיב ובתורתוחכמת התורה בשלח עמ' תרסו
יט ע"א29 בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמופתח טוב עמ' קעב
יט ע"א29 בתחילה בתורת ה' חפצו ושוב ובתורתו יהגהברכת מועדיך לחיים ח"ב דף קא ע"ד [שעט ע"א ד"ה ועלה]
יט ע"א29 בתחילה התורה נקראה על שמו של הקב"ה שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו, ולבסוף נקראת על שמו שנאמר ובתורתו יהגה יומם ולילהאור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' קכב
יט ע"א29 בתחילה נקרא התורה על שמו של הקב"ה ולבסוף נקרא על שמו של משה וכו'אוצר המאמרים (תשסא) עמ' רפז
יט ע"א29 בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"ה ובסוף נקראת על שמואור לישרים (איידליץ, תשב) עמ' רח
יט ע"א29 בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"ה ולבסוף על שמואבן שוהם (פינסק) עמ' 2
יט ע"א29 בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"העמוד הימיני (קלינמן) עמ' נה
יט ע"א29 בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמותפארת ישראל (הרטמן) עמ' תתרעב הערה 67
יט ע"א29 בתחילה נקראת ע"ש הקב"ה ולבסוף נקראת ע"ש אותו תלמיד שטרח בהדרך ה' (באום) ח"א פ"ב אות יב
יט ע"א29 בתחילה נקראת ע"ש הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו וכו'תורת מנחם ח"ד עמ' 58, חט"ו עמ' 89, 147, חט"ז עמ' 201, חכ"ו עמ' 73, 97, 99, 199
יט ע"א29 בתחילה נקראת ע"ש הקב"ה ולבסוף על שהודרך חיים (תשלה) עמ' תשכד
יט ע"א29 בתחילה נקראת ע"ש של הקב"ה ולבסוף נק' על שמו וכו'תורת מנחם חנ"ב עמ' 48, חנ"ג עמ' 134
יט ע"א29 בתחילה נקראת ע"ש של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו, ורש"יהר יראה מאמר כב
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו ובתורתודמשק אליעזר (רלב"ג) בראשית פרק יח פסוק יז, דברים פרק לג פסוק ב
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו ורש"י ד"ה נקרא כו'מערכי לב (חזן) ח"א דרוש ו דף טו ע"א
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ואח"כ על שמונחלת יעקב (תשעג) עמ' 59
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה וכו'אור ישע (ראפשיץ) עמ' עה
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה וכו'למחר אעתיר עמ' רכב
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה וכו'שביב אור עמ' מו, עט
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נק' על שמו וכו'תורת מנחם חמ"ט עמ' 42, 372, חלק נ עמ' 29
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו וכו'שבט סופר - שערי שמחה ח"ב עמ' תקיב, תקכו
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו וכו', וברש"יאילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' רה
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנא' בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה וגו'דעת חכמה ומוסר ח"ג עמ' לא
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה וגו'מגיד דבריו ליעקב (ממזריטש) - אור תורה סי' יד
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה וגו'אור תורה השלם (מזריטש) סי' יד
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהדברי ישראל (תשסח) ח"א עמ' סח
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה- חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהבן מלך - חכמה ומוסר עמ' שיג, שנא
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר ובתורתו יהגהעבודת חיים ח"א עמ' קעג
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמואוצרות חיים - פרד"ס התורה עמ' שמב
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמואור ישרים (תשסב) עמ' כ
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמואות זכרון דף יא ע"ב
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמוזכרון אליעזר עמ' י
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמוכתב סופר - דרשות עמ' קפג
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמונחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"ב סי' כח אות ב
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמופרי צדיק לחנוכה אות כה, פדיון הבן אות ב
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמוקדושת ציון (תשנד) ח"א עמ' קסא
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו, וברש"יבאר משה (אפשטיין) שמות עמ' קפו, ויקרא עמ' תרנא
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמובאר הגולה (הרטמן) באר ו הערה 1243
יט ע"א29 בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמובית ישראל (טויסיג) דברים עמ' קכו
יט ע"א29 בתחילה נקראת תורה ה', ולבסוף תורתואהלי יעקב (הוסיאטין) ח"א עמ' קסו ע"ב, שצד ע"א
יט ע"א29 בתחילה תורת ה' ואחר כך תורתופנים יפות על תהלים עמ' ה
יט ע"א29 בתחילת התורה נקראת ע"ש של הקב"ה וכו'בישורון מלך ח"א עמ' תלב
יט ע"א29 בתחלה בתורת ה' חפצו ולבסוף ובתורתו יהגהלקט אמרי קודש - שמות עמ' סו, מועדים עמ' קע
יט ע"א29 בתחלה נקרא על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו וכו' ובתורתו יהגה וכו'שפתי חיים ח"ג עמ' פו, קיא, קצז
יט ע"א29 בתחלה נקראת התורה על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמובי חייא ח"א עמ' רסב
יט ע"א29 בתחלה נקראת התורה על שמו של הקב"השמן ראש (כץ) ח"י דברים עמ' ל
יט ע"א29 בתחלה נקראת ע"ש ה' ולבסוף נקראת על שמומי מרום ח"ב עמ' מט, רמה, רנ
יט ע"א29 בתחלה נקראת ע"ש של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו וכו'תורת מנחם חלק לד עמ' 177
יט ע"א29 בתחלה נקראת על שמו של ה' ולבסוף נקראת על שמוטללי אורות עמ' לג
יט ע"א29 בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה וכו' בתורת ה' חפצושם משמעון (שפירא, תשכה) עמ' ע
יט ע"א29 בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף וכו' על שמומכתב מאליהו ח"ג עמ' 13, ח"ד עמ' 34
יט ע"א29 בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו וכו'לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1232, ח"ח עמ' 260, חי"ט עמ' 13, ח"כ עמ' 330, חכ"ו עמ' 139, חכ"ז עמ' 287, 25
יט ע"א29 בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמונזר הקדש ח"א עמ' א
יט ע"א29 בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמוכנסת יחזקאל (הכהן) עמ' שס
יט ע"א29 בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף על שמודרשות שבט הלוי ח"א עמ' רטז, רכב
יט ע"א29 בתחלה נקראת על שמו של הקב"המנחת יואל עמ' ו
יט ע"א29 בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמופתח טוב עמ' קיד
יט ע"א29 בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"הדרשות מהר"ל (יד מרדכי) עמ' רכד
יט ע"א29 בתחלה תורת ה'לב אליהו (תשסה) שמות עמ' קלד
יט ע"א29 בתחלה תורת ה' ואח"כ תורתו באר ראי (רוזן) עמ' קנה, קנו, קעז
יט ע"א29 ואמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמובאמונה שלמה עמ' תיד
יט ע"א29 כי אם בתורת ה' חפצו וגו' - בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמו, שנא' בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהדעת תורה במדבר עמ' רטז
יט ע"א29 כתיב בתורת ה' וכתיב ובתורתו מעיקרא בתורת ה' והדר ובתורתוזרע שמשון (תשסג) תרומה אות ו, קהלת אות סד
יט ע"א29 כתיב כי אם בתורת וכו'דברי שלום (יודייקין) ח"ו סי' קפא
יט ע"א29 מעיקרא נקראת תורת ה' ואחר שעמל בה נקראת תורתוערבי נחל (תשסד) עמ' תשכד, ח"ג עמ' א, כב
יט ע"א29 מעיקרא תורת ה' ולבסוף תורתופחד יצחק שבועות מאמר טו
יט ע"א29 אמר רבא בתחלה נקראת התורה כו'דגלי יהודה דרוש ב אות טו
יט ע"א29 מתחילה בתורת ה' חפצו ואח"כ ובתורתו יהגה יומם ולילהאהל רחל עמ' 694, 703
יט ע"א29 מתחילה כי אם בתורת ה' חפצו ואח"כ בתורתו יהגהשבט מישראל (פרידמן) ח"א עמ' קפב
יט ע"א29 מתחלה נקרא תורת ה' ואח"כ תורתואחרי ראי (תשסד) סדרות סי' יט אות ג
יט ע"א29 מתחלה נקרא תורת ה' ומשעמל בה נקראת תורתוויגד יעקב עמ' שעב
יט ע"א29 מתחלה נקראת ע"ש הקב"ה ואח"כ וכו'מנחת יצחק בראשית-שמות עמ' קז, שיט
יט ע"א29 מתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בי בתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהשרגא המאיר מועדים עמ' קנז
יט ע"א29 נקראת ע"ש וכו' ילמד כו'משנת חיים במדבר הקדמה אות ג
יט ע"א29 נקראת על שמו רש"ידברי הרב עמ' קג
יט ע"א29 נקראת על שמו שנאמר כו' ובתורתו יהגה גו'לקוטי שיחות חל"ו עמ' 183
יט ע"א29 נקראת על שמומבשרת ציון ח"ג עמ' שלה
יט ע"א29 נקראת על שמומשנת חיים שמות הקדמה אות ח
יט ע"א29 קרי לה תורת ה' והדר קרי לה תורתוויקרא יעבץ עמ' רנז
יט ע"א29 תורת ה' וכתוב תורתואמרי נפתלי ח"א עמ' סא, קכג
יט ע"א29 תורת ה' וכתוב תורתו+אמרי נפתלי עמ' סא, קכג
יט ע"א29 בתורת ה' ואח"כ ובתורתו יהגהחכמת התורה נח עמ' כג
יט ע"א29 כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהקריאה בקריה ח"ב עמ' עא, פז, ח"ג עמ' מז
יט ע"א29 כי אם בתורת ה' חפצו - תורה דיליהמשמרת איתמר (תשסז) עמ' ער
יט ע"א30 אח"כ נעשית תורתותורת מנחם חלק ל עמ' 69
יט ע"א30 אחרי שלמד נעשית תורה שלותכלת מרדכי (קלצקי, תרפח) דף מא ע"ג, מב ע"א
יט ע"א30 בסוף נקראת התורה על שם לומדהחכמת התורה תולדות עמ' תקו
יט ע"א30 לאחר שלמד נקרא תורתודרשות שמן רוקח עמ' ש
יט ע"א30 בסוף נקראת על שמומשה מבחוריו הקדמה דף ד ע"א
יט ע"א30 ובתורתו יהגה יומם ולילה - שנקראת על שמומי מרום ח"ו עמ' רלט
יט ע"א30 ובתורתו יהגהשיחות מוסר (תשסב) עמ' ריג, שעו, תלד
יט ע"א30 ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהיורה חכימא (תשעא) עמ' קצד
יט ע"א30 ולבסוף נקראת על שמודרשות מהר"ם שיק עמ' עח
יט ע"א30 ולבסוף נקראת על שמוחכמה ומוסר ח"א עמ' תכז
יט ע"א30 ולבסוף נקראת על שמומשנת חיים דברים עמ' סו
יט ע"א30 ולבסוף נקראת על שמונועם אליעזר בראשית עמ' רסח בהג"ה {לאחר שעמל בה}
יט ע"א30 לבסוף נקראת על שמואגרות הנצי"ב מוולאזין עמ' קצא
יט ע"א30 לבסוף נקראת על שמואגרות ר' יצחק אלחנן עמ' ט, תרנד
יט ע"א30 לבסוף נקראת על שמוטללי אורות עמ' פו
יט ע"א30 לבסוף נקראת על שמומי מרום ח"ט עמ' קל
יט ע"א30 לבסוף נקראת תורתוהקשורים ליעקב (תשסא) עמ' כז
יט ע"א30 לסוף נקראת על שמוצמח מנחם דף עח ע"א
יט ע"א30 משעמל בה נקראת על שמולקוטי תורה (טשרנוביל, תשסא) עמ' פז
יט ע"א30 ת"ח יכול למחול על כבודוחכמת התורה שמיני עמ' נז
יט ע"א30 תורה דיליה היאתיבת גמא (זכרון אהרן) ח"א עמ' מח
יט ע"א30 תורתו דיליהגור אריה בראשית פכ"ה הערה 161
יט ע"א30 תלמיד חכם הוי תורה דיליהחכמת התורה ויקהל עמ' קצ
יט ע"א31 אמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגה, שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגהבן מלך - חכמה ומוסר עמ' שיב
יט ע"א31 הדרכות ללימוד התורהאחרי ראי (תשסד) ענינים סי' ב אות ו
יט ע"א31 ילמד אדם ואח"כ יהגהשערי הישיבה ח"א עמ' קסב
יט ע"א31 ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה וכו'לקוטי שיחות ח"ז עמ' 75, חכ"ז עמ' 25
יט ע"א31 ילמד תורה ואח"כ יהגהצמח מנחם - הקדמה דף ב ע"ב
יט ע"א31 לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה וכו' (ורש"י)תורת מנחם חלק לד עמ' 43
יט ע"א31 לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה וכו' לעולם ליגריס איניש וכו'דרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' כד, רצו, שסג, שסה
יט ע"א31 לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה וכו', ורש"יתורת מנחם חנ"ד עמ' 205
יט ע"א31 לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ כו' ובתורתו יהגה (ורש"י)תורת מנחם חל"ו עמ' 219, חל"ז עמ' 53
יט ע"א31 לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגהאוצרות חיים - פרד"ס התורה עמ' פ
יט ע"א31 לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגהאודה ה' דף כד ע"ב
יט ע"א31 לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' תקכה
יט ע"א31 לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגהשם דרך - כתר תורה עמ' צא
יט ע"א31 לעולם ילמד אדם תורה וכו' בתחלה בראש מרומים ולבסוף עלי דרךאוצרות חיים - ת"ח וצדיק עמ' סב
יט ע"א31 לעולם ילמוד אדם תורה ואח"כ יהגה וכו'דרכי צדק עמ' תלה
יט ע"א31 לעולם ילמוד תורה ואחר כך יהגה בהראשית חכמה (תשמד) - אור עולם פרק ה
יט ע"א32 אמר רבא לעולם לעולם לגרס אינש אף על גב דמשכחחוסן יהושע מאמר א פ"ח עמ' ריז
יט ע"א32 ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח וכו' גרסה נפשי לתאבה, גרסה כתיב ולא בתיב טחנהשל"ה (תשנז) - מס' שבועות אות קעז
יט ע"א32 יגרוס אע"ג דלא ידע מאי קאמראורות התורה ו טז
יט ע"א32 לגרוס איניש אף דלא ידע מאי קאמרתורת העולה (תשנב) ח"ג פרק סז
יט ע"א32 ליגמר והדר ליסבר תורת חיים (ר' דובער) שמות דף רצד ע"ד {בהתבוננות באלקות}
יט ע"א32 ליגרס איניש אע"ג דלא ידע מאי קאמרילקוט דברי חכמים ויקרא סי' שט
יט ע"א32 ליגרס איניש אע"ג דלא ידע מאי קאמרפנקסי הראי"ה ח"א עמ' ה
יט ע"א32 ליגרס איניש ואע"ג דמשכחמשנת חיים דברים עמ' סה
יט ע"א32 ליגרס אינישאשל אברהם (שפירא) עמ' תשכ-תשכב
יט ע"א32 ליגרס אע"ג דלא ידעחמדת ימים - ימים נוראים עמ' 36
יט ע"א32 לעולם יגרוס אדם ואע"ג דמשכחשערי תלמוד תורה (תשמז) עמ' קמב, קמה
יט ע"א32 לעולם יגרוס אינש ואע"ג דמשכחשערי תלמוד תורה (תשסו) עמ' קנד
יט ע"א32 לעולם יגרוס איניש אע"ג דמשכחטללי אורות עמ' מד
יט ע"א32 לעולם ליגרוס אינש אע"ג דלא ידע מאי קאמראור אברהם דברים עמ' קט
יט ע"א32 לעולם ליגרוס אינש אע"ג דלא ידע מאי קאמר וכו'כד הקמח (מישור) עמ' תקז
יט ע"א32 לעולם ליגרוס אינש אע"ג דלא ידע מאי קאמרכד הקמח (תשנו) עמ' רה
יט ע"א32 לעולם ליגריס אינש אף דלא ידע מאי קאמרספר הזכרונות (סוף דברי סופרים) סי' ג (עמ' 70), צדקת הצדיק סי' קפג, שיחת מלאכי השרת עמ' 21
יט ע"א32 לעולם ליגריס איניש אף דלא ידע מאי קאמרפרי צדיק ר"ח אדר שני אות א, ויקרא אות ו, בלק אות ב, ראה אות י
יט ע"א32 לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמרנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' לז אות ה
יט ע"א32 לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידעהמאור הגדול (גר"א) עמ' תשפז
יט ע"א32 לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח וכו'באר משה (אפשטיין) דברים עמ' קצב, יהושע-שמואל עמ' כד
יט ע"א32 לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח וכו', וברש"יאילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' נ
יט ע"א32 לעולם ליגריס איניש ואע"ג וכו' דלא ידע מאי קאמר וכו' 'גרסה נפשי' שיחות הרב צבי יהודה במדבר עמ' 287
יט ע"א32 לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמראוצרות חיים - לימוד תורה עמ' רכה
יט ע"א32 לעולם ליגריס איניש וכו' ואע"ג דלא ידע מאי קאמרדרך חיים (לונזאנו) עמ' מה
יט ע"א32 לעולם ליגריס איניש וכו' ואע"ג דלא ידע מאי קאמרהתרגשות הלב (תשסט) עמ' קלא
יט ע"א32 לעולם ליגריס איניש וכו' ואף על גב דלא ידע מאי קאמרשל"ה (תשנז) ווי העמודים פרק א אות טו
יט ע"א32 לעולם ליגריס אינש וכו' ואע"ג דלא ידע מאי קאמר וכו'התרגשות הלב (תשסח) עמ' קפה
יט ע"א32 לעולם ליגרס איניש אע"ג דלא ידע מאי קאמרואני תמיד עמך עמ' סג
יט ע"א32 לעולם ליגרס איניש אע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר וכו'שמועת יצחק - ויחי אות ג
יט ע"א32 לעולם ליגרס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנא' גרסה נפשי לתאוהלקט אמרים (שכטר) ח"א עמ' פא
יט ע"א32 לעולם ליגרס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמראורחות צדיקים שער תורה עמ' קצב
יט ע"א32 לעולם ליגרס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמרמבשרת ציון ח"ג עמ' שלח, שמא
יט ע"א32 לעולם ליגרס אינש אע"ג דלא ידעכתנות אור עמ' תרנ
יט ע"א32 לעולם ליגרס אינש והדר ליסברפתח טוב עמ' עז
יט ע"א32 לעולם ליגרס אינש וכו' ואע"ג דלא ידע מאי קאמר+מטר השמים - עמודי העולם עמ' כ
יט ע"א32 לעולם ליגרס אינש וכו'אור אברהם - תלמוד תורה עמ' לו
יט ע"א33 ואע"ג דלא ידע מאי קאמרלקוטי שיחות חכ"ח עמ' 332
יט ע"א34 בתחילה על גפי ולבסוף על כסאאוצרות חיים - לימוד תורה עמ' רכח
יט ע"א34 בתחלה על גפי ולבסוף על כסאכד הקמח (מישור) עמ' תקה
יט ע"א34 כתוב על גפי - שלחה נערותיה תקראפירושי ראשונים
יט ע"א34 כתיב על גפי - בתורה משתעיפירושי ראשונים
יט ע"א34 כתיב על גפי וכתיב על כסא בתחלה על גפי ולבסוף על כסאכד הקמח (תשנו) עמ' רד
יט ע"א34 רבא רמי כתיב על גפי וכתיב על כסא וכו' כתיב בראש מרומים וכתיב עלי דרך וכו'דרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' כט
יט ע"א36 בראש מרומים וכתיב עלי דרך בתחלה בראש מרומים מהרש"אאילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' קפח
יט ע"א36 כתיב שתה מים מבורך וכתיב ונוזלים מתוך בארך בתחלה שתה וכו'מי מנוחות (בירדוגו) עמ' תתי
יט ע"א36 עולא רמי וכו' בתחלה שתה מבורך ולבסוף ונוזלים מתוך בארךאור חדש (הרטמן) פ"ג אות 540
יט ע"א36 עולא רמי וכו' בתחלה שתה מבורך וכו', וברש"יאילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' מט
יט ע"א36 עולא רמי כתיב "שתה מים מבורך" וכתיב "ונוזלים מתוך בארך" אלא מתחילה 'מבורך' ולבסוף 'מתוך בארך'חוסן יהושע מאמר א פ"ח עמ' ריז
יט ע"א37 בארך - מים חיים ואין פוסקיםפירושי ראשונים
יט ע"א37 בתחילה שתה מבורך ולבסוף ונוזלים מתוך בארךאוצרות חיים - לימוד תורה עמ' רצט
יט ע"א37 בתחילה שתה מבורך ולבסוף ונוזלים מתוך בארך, וברש"יבאר משה (אפשטיין) בראשית עמ' תקלט-תקמ, במדבר עמ' תצג, יהושע-שמואל עמ' תקד
יט ע"א37 בתחלה שתה מבורך ולבסוף ונוזלים מתוך בארךאוצרות חיים - מעלות התורה עמ' שכח
יט ע"א37 ולבסוף ונוזלים מתוך בארךאגרות ר' יצחק אלחנן עמ' יט
יט ע"א38 הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבהנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' לז אות ה
יט ע"א39 אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם לאו קובץ על יד ירבהתפארת צבי שמות עמ' ערה
יט ע"א39 אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם קובץ על יד ירבהאוצרות חיים - לימוד תורה עמ' רמה
יט ע"א39 אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם קובץ על יד ירבה, ורש"י שם+מטר השמים - עמודי העולם עמ' כא
יט ע"א39 אם עושה אדם תורתו חבילותצמח מנחם - הקדמה דף א ע"ג-ע"ד, ב ע"ב
יט ע"א39 חבילות - דגריס הרבה יחדפירושי ראשונים
יט ע"א40 ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלהבאר ראי (רוזן) עבודה סי' ד אות ג
יט ע"א41 אנא עבידתה וקיים בידינחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' טו אות א, סי' לז אות ה
יט ע"א42 מ"ד לא יחרוך רמיה צידופירושי ראשונים
יט ע"א44 משל לאדם שצד צפוריןנפש חיים (פאלאג'י) דף רכב ע"א [שלז ע"א אות ב]
יט ע"א44 משל לאדם שצד צפורין אם משבר כנפיה של ראשונה כולם מתקיימות בידו וכו'אוצרות חיים - ת"ח וצדיק עמ' כג
יט ע"א45 והיה כעץ שתול על פלגי מים כעץ שתול ולא כעץ נטוע, כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולםלחמי תודה דף רכא ע"א
יט ע"א46 כל הלומד תורה מרב אחדשני המאורות (תשסח) עמ' מד
יט ע"א46 כל הלומד תורה מרב אחדאהל שלמה (סגל) בראשית עמ' שמט
יט ע"א46 כעץ שתול ולא כעץ נטוע וכו' ברש"יברית שלום (תעח) דף ח ע"א
יט ע"א46 כעץ שתול ולא כעץ נטוע וכו' ברש"יברית שלום (תשסח) עמ' מז
יט ע"א47 אמר להו רב חסדא לרבנן וכו'מבשרת ציון ח"א עמ' עא
יט ע"א47 הלומד לפני רב אחדאחרי ראי (תשסד) ענינים סי' ה אות א
יט ע"א47 הלומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולםאור אברהם ברכות עמ' נג
יט ע"א47 הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכהפתח טוב עמ' עח
יט ע"א47 הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכהצדקת הצדיק סי' רלא
יט ע"א47 הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולםתפארת ישראל (הרטמן) עמ' תרצג הערה 14
יט ע"א47 אינו רואה סימן ברכה לעולםגור אריה בראשית פכ"ה הערה 162
יט ע"א48 בעינא דאימא לכו מלתא ומסתפינא דשבקיתו לי ואזליתואוצרות חיים - לימוד תורה עמ' רעח
יט ע"א50 ה"מ סברא אבל גמרא מחד רב עדיףרוח חיים (חיד"א) עמ' קסד, רלג
יט ע"א50 לגמור - מחד רב מעלי, אבל למוד עיון - טוב לשמע סברות רביםשירי משכיל כלל א פרט ז
יט ע"א רש"י - דגריס הרבה יחד אינו יכול לחזור עליו פעמים רבות ומשכח, ואם לומד מעט מעט וחוזר קובץ על יד ירבהתפארת צבי שמות עמ' ערה
יט ע"א רש"י ד"ה כתיב על גפי; וכתיבדרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' כט
יט ע"א רש"י ד"ה נקראתמורשה - שיחות למועדים עמ' רלג
יט ע"א תוס' - משום סכנה מותר להתרפאותברכת מועדיך לחיים ח"ב דף קא ע"ד [שפ ע"א ד"ה ומה]
יט ע"א תוס' ד"ה ע"מ לק"פ, היינו בתוהא כו' "ע"ה" שיחי' בני כו', צ"ל "בשביל"רב טוב דף קנא ע"ג
יט ע"א תוס' ד"ה ע"מאגרות ר' יצחק אלחנן עמ' קכג, תטז
יט ע"ב02 לעולם ישלש אדם ימיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמראדרך ה' השלם עמ' רלג
יט ע"ב02 לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא ושליש במשנה, ושליש בגמראתפארת ישראל (הרטמן) עמ' תתעא
יט ע"ב02 לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא (ותוס' - שע"י לימוד תלמוד בבלי, שכלול מכל, יוצאים י"ח כל ג' הענינים)תורת מנחם חי"ד עמ' 150
יט ע"ב02 לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמראראשית חכמה (תשמד) - אור עולם פרק ה
יט ע"ב02 לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמודאוצרות חיים - לימוד תורה עמ' ריב
יט ע"ב02 לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמודמבשרת ציון ח"ב עמ' פז
יט ע"ב02 לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמודנועם אלימלך (תקמח, תשלח) דף מט ע"ב, נח ע"ג
יט ע"ב02 לעולם ישלש אדם שנותיופירושי ראשונים
יט ע"ב05 אם פריו יתן בעתו וכו' ומהרש"אנזר הקדש ח"ב עמ' קמג
יט ע"ב05 אם פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכו'לחמי תודה דף פו ע"א
יט ע"ב05 אם פריו יתן בעתו ועלהו לא יבולאוצרות חיים - לימוד תורה עמ' פט
יט ע"ב05 אמר רבא אם פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול ואם לאו על הלומד ועל המלמד וכו'דרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' שב
יט ע"ב05 אשר פריו יתן בעתו תלמיד שהגיע להוראה וכו' וברש"יברית שלום (תעח) דף קכב ע"ב
יט ע"ב05 אשר פריו יתן בעתו תלמיד שהגיע להוראה וכו' ורש"יברית שלום (תשסח) עמ' תשפג
יט ע"ב05 אשר פריו יתן בעתופירושי ראשונים
יט ע"ב05 אשר פריו יתן בעתו, קביעות עתים לתורהמשנת יוסף - דרשות ח"ב עמ' שיז
יט ע"ב10 זהו תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהנתיבות יצחק ח"ג עמ' מה, שעו
יט ע"ב10 כי רבים וגו' זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה וכו'שערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר נב
יט ע"ב10 כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהאור ישראל סי' כז
יט ע"ב10 כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהאור ישראל (תרס) דף לז ע"א
יט ע"ב10 כי רבים חללים הפילהפירושי ראשונים
יט ע"ב10 לא הגיע להוראה ומורה עליו נאמר רבים חללים הפילהשירי משכיל כלל ב פרט ו
יט ע"ב10 רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהמכתם לדוד על התורה (תשעד) עמ' תעג
יט ע"ב10 תלמיד שלא הגיע להוראה ומורההמאור הגדול (גר"א) עמ' קפב
יט ע"ב10 תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהנתיבות עולם ח"א עמ' לו
יט ע"ב11 ועצומים כל הרוגיה וכו' שהגיע להוראה ואינו מורההמאור הגדול (גר"א) עמ' תשפז
יט ע"ב11 ועצומים כל הרוגיהפירושי ראשונים
יט ע"ב12 זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורהאור אברהם - תלמוד תורה עמ' קסט
יט ע"ב12 תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורהעת לעשות חלק א כלל ח שאלה עד
יט ע"ב12 שהגיע להוראה ואינו מורה בין המשפתים ויקרא פ' אח"מ אות ג
יט ע"ב12 תלמיד שהגיע להוראה וכו' מ' שניןלקוטי שיחות חל"ד עמ' 160
יט ע"ב13 אסור להורות עד מ' שנהמשמרת איתמר (תשסז) עמ' יט
יט ע"ב13 בן ארבעים שנה ראוי להוראה, ורש"יתורת מנחם חנ"ה עמ' 52
יט ע"ב13 הוראה וכו' מ' שנין (רש"י - משנולד)לקוטי שיחות חל"ט עמ' 189
יט ע"ב14 ועלהו לא יבול - שיחת חולין של ת"חהקדמת המו"ל ל"פיתוחי חותם" שבתחילת שו"ת חתם סופר יו"ד
יט ע"ב14 ועלהו לא יבול אפי' שיחת חולין של ת"ח צריכין ללימודכנסת יחזקאל (פאנעט) דרושים עמ' כז
יט ע"ב14 ועלהו לא יבול דאפילו שיחת ת"ח צריכה תלמודשפתי מנחם - שבת תשובה עמ' קפג
יט ע"ב14 ועלהו לא יבול, אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודערבי נחל (תשסד) עמ' סה, תלד, תשכד, ח"ג עמ' א, ב
יט ע"ב16 אפי' שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודאור חדש (זיטשיק, תשסח) ויקרא עמ' שכו
יט ע"ב16 אפי' שיחת חולין של תלמיד חכם צריכין לימודרב ייבי (תשסט) ח"ב עמ' רפ
יט ע"ב16 אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודמכתם לדוד על התורה (תשעד) עמ' תתקטז
יט ע"ב16 אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודנזר הקדש ח"ב עמ' כד
יט ע"ב16 אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודתפארת צבי ויקרא עמ' קפג
יט ע"ב16 אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודאילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' קנג
יט ע"ב16 אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודדרך חיים (תשלה) עמ' עא
יט ע"ב16 אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודמכתבי מרום עמ' טז
יט ע"ב16 אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכין לימודאהל אלימלך עמ' פז
יט ע"ב16 אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכין לימודשמע יעקב (זיידא) עמ' צח
יט ע"ב16 שאפי' שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודלקוטי שיחות ח"כ עמ' 334
יט ע"ב16 שאפי' שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד וכו'דעת תורה בראשית עמ' רפז
יט ע"ב16 שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודאור אברהם - תלמוד תורה עמ' קנז
יט ע"ב16 שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודשם משמעון (שפירא, תשכה) עמ' קיג
יט ע"ב16 שאפילו שיחת חולין של ת"חפירושי ראשונים
יט ע"ב16 שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמודאוצרות חיים - ת"ח וצדיק עמ' ל
יט ע"ב16 שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמודבית ישראל (טויסיג) ח"ו עמ' סח
יט ע"ב17 שיחות חולין של ת"ח צריכין לימודדרשות שמן רוקח עמ' סו, צו
יט ע"ב17 שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודבנין דוד (טאוב) דרשות עמ' מח
יט ע"ב17 שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודדרשות מהר"ם בנעט עמ' מו
יט ע"ב17 שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודמגן אברהם (טריסק, תשסו) עמ' תרב
יט ע"ב17 שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודנועם אליעזר בראשית עמ' קפג ע"א
יט ע"ב17 שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודילקוט עטרת צבי עמ' קמ, קנב, שמט
יט ע"ב17 שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד+מטר השמים - עמודי העולם עמ' צג
יט ע"ב17 שיחת חולין של ת"ח צריכין לימודעלי שור ח"א עמ' קעז
יט ע"ב17 שיחת חולין של ת"חבשעה שהקדימו תער"ב ח"א עמ' צט, שנא
יט ע"ב17 שיחת חולין של ת"חכלי יקר (תשמח) עמ' תט
יט ע"ב17 שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמודכוזרי מאמר ג סי' עג
יט ע"ב17 שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמודשמן ראש (כץ) ז' אדר ופורים ח"א עמ' צח
יט ע"ב17 שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכין לימודפרדס המלך (תשסט) אות קטו
יט ע"ב17 שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכין לימודצמח דוד (סקאליע) עמ' רפה, תסט, תקמה, תקעד
יט ע"ב17 שיחת ת"ח צריכה לימוד שנא' ועלהופרי צדיק במדבר אות ח
יט ע"ב17 שיחת ת"ח צריכה לימוד שנא' ועלהושיחת מלאכי השרת עמ' 5, קדושת השבת סי' א (עמ' 3), רסיסי לילה סי' לא (עמ' 44), דברי סופרים סי' לו (עמ' 32, 35), דובר צדק עמ' 167, *190, 192, לקוטי מאמרים עמ' 138, צדקת הצדיק סי' פט, קיח, קנה, קפג, רכח
יט ע"ב17 שיחת ת"ח צריכה לימודזכרון לבני ישראל (חאגיז) עמ' יח
יט ע"ב17 שיחתן של ת"ח צריכין לימודבך יברך ישראל (תשסח) עמ' קמט
יט ע"ב19 דבר זה כתוב בתורה וכו' כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לוראשית חכמה (תשמד) - יראה פרק טו אות כח, תוצ"ח פרק פג
יט ע"ב19 דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןדברי ישראל (תשסח) ח"ב עמ' קו(הגה)
יט ע"ב19 דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לואוצרות חיים - מעלות התורה עמ' קסח, שיד
יט ע"ב20 העוסק בתורה נכסיו מצליחיןדרך חיים (תשלה) עמ' תלא
יט ע"ב20 העוסק בתורה נכסיו מצליחיןחקל יצחק (תשסג) עמ' סג, רנט, תקסא
יט ע"ב20 העוסק בתורה נכסיו מצליחיןמשמרת איתמר (תשסה) עמ' ע
יט ע"ב20 העוסק בתורה נכסיו מצליחיןמשמרת איתמר (תשסז) עמ' פג
יט ע"ב20 העוסק בתורה נכסיו מצליחיןקדושת ציון (תשנד) ח"א עמ' ס
יט ע"ב20 העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש (כץ) ח"י דברים עמ' רעח
יט ע"ב20 כל העוסק בדברי תורה נכסיו מצליחיםבאר הגולה (הרטמן) באר א הערה 274-273
יט ע"ב20 כל העוסק בדברי תורה נכסיו מצליחיןתפארת ישראל (הרטמן) עמ' תיב הערה 51
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה דרכיו מצליחין לובאר משה (אפשטיין) דברים עמ' תתא, יהושע-שמואל עמ' לא
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיםחוסן יהושע מאמר ב פ"ד עמ' רלז
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיםמצווה ועושה ח"א עמ' תמז
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיםשירי משכיל כלל ג פרט ג
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיםשערי תלמוד תורה (תשמז) עמ' רב, ריא, רטו
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיםשערי תלמוד תורה (תשסו) עמ' רכט
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו וכו'דרשות שבט הלוי ח"א עמ' קפז
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לוויגד יעקב עמ' ס, תי, תשמ
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לוכתר שם טוב (תשסד) הוספות סי' קט
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לולקוטי דיבורים עמ' 1193
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לולקוטי שיחות חי"ט עמ' 380, ח"כ עמ' 334, 331, חכ"ט עמ' 325
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לומדרש האיתמרי (תקפד) דרוש יב דף לו ע"ג
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לופתח טוב עמ' רסח, רצג
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לוצידה לדרך (פאפא, תשסט) עמ' מב
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לותורת מנחם חט"ז עמ' 343
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןאגרות ר' יצחק אלחנן עמ' קמח
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןאוסף מאמרי מוסר וחכמה (תשנט) עמ' רמ
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןאור חדש (זיטשיק, תשסח) ויקרא עמ' רפ
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןאור חדש פתיחה אות 157
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןאיש מבין ח"א דף נד ע"ב
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןדרשות מהר"ל (יד מרדכי) עמ' עג
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןלחמי תודה דף לה ע"א, קע ע"ב, קב ע"ב, קעו ע"א
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןנפש החיים (תשמג) עמ' 141
יט ע"ב20 כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןצפנת פענח (תשסו) עמ' פד
יט ע"ב21 נכסיו מצליחין לופירושי ראשונים
יט ע"ב25 והגית בו יומם ולילה חובהפרי צדיק לי"ד אדר ראשון אות ב
יט ע"ב25 והגית בו יומם ולילה חובהשיחת מלאכי השרת עמ' 97
יט ע"ב31 מכריז וכו' מאן בעי חיי מאן בעי חיי כנוף ואתו כולי עלמא לגביה וכו'אוצרות חיים - יושר המידות עמ' שכב
יט ע"ב31 מכריז מאן בעי למזבן סמא דחיי וכו'קומץ המנחה (צונץ) דרוש לז אות א
יט ע"ב31 מכריז מאן בעי למיזבן סמא דחיימשיב נפש (גינצלר, תשסה) עמ' רפא, רפז
יט ע"ב31 מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו' אמר להו מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרעפרי הארץ (ויטבסק) עמ' ע
יט ע"ב31 מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו' נצור לשונך מרע וכו'ראשית חכמה (תשמד) - קדושה פרק יא אות א
יט ע"ב31 מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'באר משה (אפשטיין) ויקרא עמ' קצד-קצה
יט ע"ב31 מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'צפנת פענח (תשסו) עמ' רסד
יט ע"ב31 מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'שבט סופר - שערי שמחה ח"ב עמ' לה
יט ע"ב31 מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'שם משמעון (שפירא, תשכה) עמ' צב
יט ע"ב31 מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'תורת מנחם ח"ג עמ' 188
יט ע"ב31 מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי וכו' א"ל מי האיש החפץ חיים וכו'דרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' כז
יט ע"ב31 מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חייאמת ליעקב (קמינצקי, תשמו) עה"ת עמ' שסט
יט ע"ב31 מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיילבית יעקב דרוש א
יט ע"ב31 מכריז ר"א מאן בעי חייילקוט הגרשוני ח"ב
יט ע"ב31 מכריז ר"א מאן בעי חיישעורי דעת ספר ב עמ' קעח
יט ע"ב31 מכריז רבי אליכסנדרי מאן בעי חיי, מאן בעי חייאמרי משה (פינטו) ח"ב עמ' רנב
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדרי וכו'מנחת יצחק ויקרא-דברים עמ' כח
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדרי וכו'תורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' שכ, שלג
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו' נצור לשונך מרע וגו'משנת רבי אליעזר (טרילנגר) עמ' קע
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'ואותו תעבוד עמ' צו
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי כו' א"ל מי האיש החפץ חיים נצור לשונך מרעאהל משה (פרהנד, תשסה) ח"א עמ' רכט, רלא
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי וכו'שיחות ר' ראובן עמ' לח
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיימחשבת מוסר ח"ב עמ' רסט
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיימחשבת מוסר ח"ג עמ' סד
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיילדור ולדורות ח"א עמ' קנז
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיימאמר מרדכי (שוואב) ח"ג קונטרס מאמר מרדכי מאמר ה
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדריקרן לדוד מועדים (תשסח) עמ' תפב
יט ע"ב31 מכריז רבי אלכסנדרישיחות מוסר (תשסב) עמ' תיג
יט ע"ב32 מאן בעי חיי וכו' א"ל מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך וכו'עטרת ישועה (תשסד) אות כג לעיו"כ בשעת כל נדרי
יט ע"ב32 מאן בעי חיי וכו'אהבת דוד (וועגער) עמ' 26
יט ע"ב32 מאן בעי חיי וכו'בך יברך ישראל (תשסח) עמ' קיג
יט ע"ב32 מאן בעי חיי וכו'עבודת יצחק בראשית עמ' כג, קכב
יט ע"ב32 מאן בעי חיי וכו', א"ל מי האיש החפץ חייםכנסת יחזקאל (הכהן) עמ' רצה
יט ע"ב32 מאן בעי חיי מאן בעי חיי וכו'מטה יששכר עמ' קכו
יט ע"ב32 מאן בעי חיי מאן בעי חיי, כנוף וכו' אמרי ליה הב לן חיי וכו'אביר יעקב (סדיגורה, תשסד) עמ' צא
יט ע"ב32 מאן בעי חייאבן שוהם (פינסק) עמ' 4
יט ע"ב32 מאן בעי חייאור יהל ח"א עמ' קמח
יט ע"ב32 מאן בעי חייאשל חיים ח"א עמ' קלד, קלו
יט ע"ב32 מאן בעי חיידרשות מהר"ם חביב עמ' שס
יט ע"ב32 מאן בעי חייכלי יקר (תשמח) עמ' שסו
יט ע"ב32 מאן בעי חייכרם יהושע (ולרשטיין) דף יח ע"א-ע"ג
יט ע"ב32 מאן בעי חיילבית יעקב דרוש ג
יט ע"ב32 מאן בעי חיימחשבת זקנים עמ' קסה
יט ע"ב32 מאן בעי חיינתיבות עולם ח"ב עמ' סו
יט ע"ב36 אחרי שנצרתי לשוני מרע וכו'מראה יחזקאל (תשס) על מועדים עמ' סח
יט ע"ב36 אל יאמר אדם אחרי שנוצרתי לשוני מרע אלך ואתגרה עיני בשינהדרשות שמן רוקח עמ' רמב
יט ע"ב36 שמא יאמר אדם הואיל ונצרתי לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה אלך ואתגרה בשנהחוסן יהושע מאמר א פ"ד עמ' קצד
יט ע"ב36 שמא יאמר אדם נצרתי לשוני ודי בלא תורה ת"ל סור מרע ועשה טובאהל משה (פרהנד, תשסה) ח"א עמ' רלא
יט ע"ב36 שמא יאמר אדם נצרתי לשוני וכו' אלך ואתגרה בשינה, תלמוד לומר וכו' ועשה טוב וכו'באר משה (אפשטיין) בראשית עמ' תקטו, ויקרא עמ' קצד-ה
יט ע"ב36 שמא יאמר אדם נצרתי לשוני וכו'מנחת יצחק ויקרא-דברים עמ' כט
יט ע"ב36 שמא יאמר אדם נצרתי לשוני מרע אלך ואתגרה בשינהטוב עין (אוסטרובצא) עמ' ט
יט ע"ב36 שמא יאמר אדם נצרתי לשוני מרע אלך ואתגרה וכו', ומהרש"אאילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' רנו
יט ע"ב36 שמא יאמר אדם נצרתי לשוניבית מועד (זלזניק) עמ' כא
יט ע"ב36 שמא תאמר וכו' אלך ואתגרה בשינהס' העיקרים (מישור) עמ' שצט
יט ע"ב38 ועשה טוב, אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם וגו'אור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' קמג
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורה וכו'אש דת (אסאד) עמ' ערה-רעז
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורהאוצרות חיים - מעלות התורה עמ' כט, עה
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורהאור אברהם - רות עמ' קפד
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורהויגד יעקב עמ' קט
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורהזכרון אליעזר עמ' קנז
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורהזרע קודש - מועדים עמ' סא
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורהחכמת התורה תולדות עמ' תקיב
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורהמי מרום חי"ג עמ' קפ
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורהעמוד הימיני (קלינמן) עמ' פט
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורהפרי צדיק לחנוכה אות ט, ויגש אות יב, ויחי אות ו, לט"ו בשבט אות ב, י"ד אדר ראשון אות ב, תרומה אות יג, פורים אות ב, פסח אות לא, מצורע אות א, ח, קדושים אות ג, ל"ג בעומר אות ו, בחוקותי אות ג, במדבר אות טו, שלח אות ד, י, ר"ח תמוז אות א, חקת אות ח, מסעי אות ו, ואתחנן אות ו, ח, לט"ו באב אות א, ג, ה, ראה אות י, ר"ח אלול אות ג, כי תבא אות ב, יא, טו, נצבים אות יג, ראש השנה אות ב, יט, וילך אות ג, יח, יט האזינו אות ו
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורהצמח דוד (סקאליע) עמ' רמג
יט ע"ב39 אין טוב אלא תורהתקנת השבין סי' ו (עמ' 34), קדושת השבת סי' ז (עמ' 40)
יט ע"ב39 התורה נקראת טובפרדס המלך (תשסט) אות תרפא
יט ע"ב42 אם בנה שכרו מותר פשיטא וכו' אמר רבי ירמיה לא נצרכה אלא לעבודה זרה עצמהשל"ה (תשנז) תושבע"פ אות שלב
יט ע"ב45 ע"ז של ישראל אסור רק כשתעבדמוסר המקרא והתלמוד עמ' קיג
יט ע"ב53 ישנה לשכירות מתחלה ועד סוףדברי חיים על התורה (תשנט) עמ' שכ
יט ע"ב53 מכוש אחרון לית ביה שוה פרוטההמעלות לשלמה (תשמז) עמ' רו
יט ע"ב55 אין מוכרין להם במחובר לקרקעפירוש המכבי שמות עמ' רעה
יט ע"ב57 ע"מ לקוץתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' קכט
יט ע"ב רש"י - שיחת חולין של חכמים צריכה תלמוד, כרי להתלמד לרבר בלשונם, שהוא בלשון נקיה ועושר ומרפאישמרו דעת עמ' א
יט ע"ב רש"י ד"ה אם פריו - רשעיםדרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' שב
יט ע"ב תוס' ד"ה ישלש - דאנו שעוסקין בתלמוד בבלי דיינושם דרך - כתר תורה עמ' רטו
כ ע"א01 אסור למכור לעכו"ם קרקע בא"י, לא תחנםאור אברהם דברים עמ' תעח
כ ע"א01 לא תחנם לא תתן להם חניה בקרקעמאורות נריה ישראל במדינתו עמ' 480
כ ע"א01 לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקעשער החצר (תשעב) סי' רפ
כ ע"א01 לא תחנם לא תיתן להם חניה בקרקעישראל קדושים עמ' 48
כ ע"א01 לא תחנם לא תתן להם חניהפנים יפות על תהלים עמ' פא
כ ע"א01 לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע וכו'נחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' טז אות א
כ ע"א01 לא תחנם לא תתן להם חניה וכו' וברש"י שמהשפע חיים ח"ד עמ' רלב
כ ע"א01 לא תחנםודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' ל
כ ע"א01 לא תחנםודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' קא
כ ע"א01 לא תחנםטוב טעם דברים עמ' לח
כ ע"א01 לא תחנםלקוטי שיחות חכ"ט עמ' 389
כ ע"א01 לא תחנםעיוני רש"י דברים ח"א עמ' קעה
כ ע"א01 לא תחנםשמחה לאיש דף יז ע"ב
כ ע"א01 לא תתן להם חניהמשנת חיים דברים עמ' קפח
כ ע"א01 לא תתן להם חנייה בקרקעכוזרי מאמר ב סי' כב
כ ע"א01 לא תתן להם חנייה בקרקעפירוש המכבי שמות עמ' רעה
כ ע"א01 לא תתן להם חנייה בקרקע, חןאור הרעיון עמ' רעא
כ ע"א01 לא תתן להם חנייהפירוש המכבי דברים עמ' תסח
כ ע"א01 לא תתן להם חנייהפירוש המכבי ישעיהו ונביאים אחרונים עמ' רנז
כ ע"א02 לא תחנם וכו' לא תתן להם חןאוצרות חיים - עם ישראל והאומות עמ' קנו
כ ע"א02 לא תחנם לא תתן להם חן וכו' אסור לאדםישראל קדושים עמ' 48,4
כ ע"א02 לא תחנם לא תתן להם חן וכו' אסור לאדםפרי צדיק תולדות אות ב, קדושים אות ג
כ ע"א02 לא תחנם לא תתן להם חןפרי הארץ (ויטבסק) עמ' לו
כ ע"א03 לא תחנם וכו' לא תתן להם חן וכו' לא תתן להם מתנת חינםשערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר נז
כ ע"א03 לא תתן להם חן וכו' לא תתן להם מתנת של חנםבאר משה (אפשטיין) שמות עמ' תתקפב-תתקפג, במדבר עמ' קמד, רכ
כ ע"א03 לא תתן להם חן כו' שיאמר כמה נאה כו' מתנת חנםשערי תשובה שער ג אות נז, סה"י אות פד
כ ע"א03 לא תתן להם חןפירוש המכבי ישעיהו ונביאים אחרונים עמ' רנז
כ ע"א03 לא תתן להם חןרבנו בחיי עה"ת ח"ג עמ' רפז
כ ע"א03 לא תתן להם חןשרגא המאיר על התורה עמ' שיז
כ ע"א03 לא תתן להם חןתתן אמת ליעקב (תשסד) ח"א עמ' רנו
כ ע"א05 לא תחנם לא תתן להם מתנת חנםחוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' תכג
כ ע"א05 דהכי אמר רחמנא לא תתן להם מתנת של חנםלמדנות (תשנח) פ' ואתחנן אות קי
כ ע"א05 שמע מינה תרתיפירוש המכבי ישעיהו ונביאים אחרונים עמ' רנז
כ ע"א06 אסור ליתן לגוי מתנת חנםכסף נבחר (תשסג) עמ' כד
כ ע"א06 אסור ליתן לגוי מתנת חנםלחמי תודה דף קצד ע"ב
כ ע"א06 לא תחנם שאסור ליתן לגוי מתנת חנםערבי נחל (תשסד) עמ' רנח
כ ע"א06 לא תתן להם מתנת חינםים שמחה עמ' קי
כ ע"א06 לא תתן להם מתנת חנםתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' שסג
כ ע"א07 לימא קרא לא תחינםככר לאדן (תשנ) עמ' קכז
כ ע"א13 לגר אשר בשעריךעיוני רש"י דברים ח"א עמ' שנח
כ ע"א15 לגר במכירה מנייןעיוני רש"י דברים ח"א עמ' שנט
כ ע"א16 טעמו של ר"מ דאחד גוי ואחד גר בין בנתינה בין במכירהבאר הגולה (הרטמן) באר ז הערה 152
כ ע"א27 גר אתה מצווה עליו להחיותובאר הגולה (הרטמן) באר ז הערה 161
כ ע"א29 אסור לאדם שיאמר כמה נאהפירושי ראשונים
כ ע"א30 מעשה ברשב"ג וכו' ואף ר"ע ראה אשת וכו'שעורי דעת ספר ב עמ' צ
כ ע"א30 מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית וכו'ברית עולם (תשסט) עמ' קמט
כ ע"א30 מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הביתמערכי לב (בר שאול) עמ' 58
כ ע"א30 מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הביתמצוה ולב ח"ב עמ' 189
כ ע"א30 מעשה ברשב"ג שראה נכרית אחתניבי זהב עמ' שמג
כ ע"א31 ראה גויה נאה ושיבחמוסר המקרא והתלמוד עמ' מז
כ ע"א31 ראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר, אמר, מה רבו מעשיך ה'נחל חיים סי' סז
כ ע"א32 ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשענחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' לח אות כז
כ ע"א32 ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע וכו' שחק דעתידה דמגיירא ונסיב להשל"ה (תשנז) - מס' שבועות אות רטז בהגה"ה
כ ע"א32 כשראה ר"ע אשת טורנוסרופוס רק שחק ובכהאהל משה (פרהנד, תשסה) ח"א עמ' רצא
כ ע"א32 מעשה ברבי עקיבא שהלך בחוץ וראה אשת טורנוסרופום וכו' רק ושחק ובכה וכו'יורה חכימא (תשעא) עמ' קכט
כ ע"א32 ר' עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכהטהרת יו"ט ח"ז עמ' קסד
כ ע"א32 ר' עקיבא ראה אשתו של טורנוסרופוס וכו'קדושת עינים (תשמו) סי' תקצג, תתנא
כ ע"א32 ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכהקדושת עינים (תשעא) פרק ח אות מא, פרק יד אות נז
כ ע"א32 ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס רק שחק ובכהקומץ המנחה (צונץ) דרוש קנא אות ב
כ ע"א32 ר"ע ראה את אשת טורנוסרופוס הרשע ירק, בכה, ושחקשפתי חיים - מידות ועבודת ה' ח"א עמ' קעא
כ ע"א32 ר"ע ראה וכו' רק שחק ובכהאור התורה (תאומים, תשנט) עמ' ד, לה
כ ע"א32 רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס רקק שחק ובכהתקנת השבין סי' ו (עמ' 39), לקוטי מאמרים עמ' 160, צדקת הצדיק סי' רנו
כ ע"א32 רבי עקיבא רק שחק ובכהתורת אביגדור ח"ב עמ' סג
כ ע"א34 הרואה בריות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמודרך הקודש (תנעמי) עמ' תקצא
כ ע"א35 ולאסתכולי מי שרי מיתיבי וכו' בעבידתיה טריד וכו'דרך חיים (לונזאנו) עמ' עדר
כ ע"א35 ונשמרת מכל דבר רע וכו'ואותו תעבוד עמ' ק
כ ע"א35 ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה וכו'קדושת עינים (תשעא) פרק ב אות א, פרק ג אות צג, קמו, פרק ו אות קלא
כ ע"א35 ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה אפילו פנויה א"א אפילו מכוערת וברש"ימאמרי שלמה ח"א עמ' עח
כ ע"א35 ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה וכו' ולא בבגדי צבע וכו'נועם אליעזר שמות דף קפח ע"א
כ ע"א35 ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה וכו'אור הצבי עמ' 126
כ ע"א35 ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם כאשה נאה ואפילו פנויה כאשת איש ואפי' מכוערת וכו'של"ה (תשנז) - שער האותיות אות ק ס"ק יח, שכז
כ ע"א35 ונשמרת מכל דבר רעילקוט הגרשוני ח"ב
כ ע"א36 איסור הסתכלות בנשיםקב הישר (תשנט) ח"א פרק ב עמ' ו
כ ע"א36 איסור הסתכלות בנשיםשם דרך - הישר והטוב עמ' קכו
כ ע"א36 לא יסתכל אדםכתבי רבנו בחיי עמ' קסו
כ ע"א36 לא יסתכל אדם על פנויה יפה ועל א"א אפי' מכוערתאגרא דכלה ח"א עמ' רפו
כ ע"א36 שלא יסתכל אדםנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"ב סי' י אות ח {רק הסתכלות אסורה}
כ ע"א36 שלא יסתכל אדם באשה וכו' ולא בבגדי צבע של אשהנועם אליעזר בראשית עמ' שנז ע"ב
כ ע"א36 שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה וכו' ולא בבגדי צבע וכו'ראשית חכמה (תשמד) - אהבה פרק יא אות ו, תשובה פרק ז אות לז, קדושה פרק ח אות כד, חופת אליהו פרק ו אות ז, תוצ' חיים פרק קכד
כ ע"א36 שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויהמסילת ישרים עמ' שעז
כ ע"א36 שלא יסתכל אדם באשה נאה וכו' ואפילו מלא עינים כמלאך המותמחזה עינים (לוויטאן) עמ' נה, נז
כ ע"א36 שלא יסתכל אדם באשה נאה וכו'קדושת עינים (תשמו) סי' ע
כ ע"א36 שלא יסתכל אדם באשה נאהמצווה ועושה ח"ב עמ' קפז
כ ע"א36 שלא יסתכל אדם באשה נאהצדקת הצדיק סי' רה, דובר צדק עמ' *40, 42
כ ע"א36 שלא יסתכל כו' ואפי' פנויהשערי תשובה סה"י אות עג
כ ע"א רש"י - שלא יאמר כמה גוי זה נאהאור הרעיון עמ' רעא
כ ע"א תוס' ד"ה ר"י אומרתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' קכד, קכח
כ ע"א תוס' - אין לחלק בין שאר גוים לז' עממיםאור הרעיון עמ' רעב, רעג
כ ע"א תוס' ד"ה אחד וכו'ברית שלום (תעח) דף כה ע"א
כ ע"א תוס' ד"ה אחד וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' קנז
כ ע"א תוס' ד"ה אחדשערים מצוינים בראשית-שמות עמ' ש
כ ע"א תוס' ד"ה דאמר - דבשעת כיבוש קיימי בלא תחי'לקוטי שיחות חי"ד עמ' 83
כ ע"א תוס' ד"ה רבי יהודה - וקשה מההוא דבגאי וכו' והתירוץ דבעכו"ם המכירו שרי ועוד דדוקא בעכו"ם עני אסור וכו'ערבי נחל (תשסד) עמ' רנח
כ ע"א תוס' ד"ה ולמדנו - הביאו מתוספתא דבעכו"ם המכירו מותר ליתן לו מתנת חנם מפני שהוא כמוכרו לולחמי תודה דף קצד ע"ב
כ ע"א תוס' ד"ה דאמר, הא האי קרא רלא תחנם רק בז' אומות כתיבגבעת פנחס (ביליצר) עמ' שצו
כ ע"א תוס' ד"ה ורבי מאירודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' ער
כ ע"א תוס' ד"ה רבי יהודהנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' טז אות ג, סי' מב אות ו
כ ע"א תוס' דוקא נבילה שאינו שוה אלא דבר מועטדמשק אליעזר (רלב"ג) תשובות סי' ד
כ ע"א תוס'תורת יחיאל בראשית עמ' שסד
כ ע"א ר"ן - מתוך כך וכו' מתוך שהוא מבזה עניני העוה"ז וממנה בא לידי יראת חטא וכו'ראשית חכמה (תשמד) - אהבה פרק יא אות ג
כ ע"ב01 אסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשהאורחות צדיקים שער גאוה עמ' יא
כ ע"ב01 אסור להסתכל בבגדי צבעונין האשהמשנת יוסף - דרשות ח"א עמ' קעד
כ ע"ב01 אסור להסתכל בעוף ובבהמה וכו'טוב טעם בראשית עמ' קצד
כ ע"ב01 ולא בבגדי צבע של אשה וכו' אפי' השטוחין על גבי כותלראשית חכמה (תשמד) - קדושה פרק ח אות טז, כד, אות תוצא' חיים פרק קכד
כ ע"ב01 ולא בבגדי צבע של אשה וכו' אפילו שטוחין על גבי הכותל א"ר פפא ובמכיר בעליהןשל"ה (תשנז) - שער האותיות אות ק ס"ק יח, שכז
כ ע"ב01 ולא בבגדי צבע של אשה כו' ואפילו שטוחין על הכותלשערי תשובה סה"י אות עב
כ ע"ב01 ולא בחמור ולא בחמורה ולא בחזיר ולא בחזירה ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזהשל"ה (תשנז) - שער האותיות אות ק ס"ק יח, שכז
כ ע"ב01 שלא יסתכל אדם בבהמות וכו'שמחת הנפש עמ' קל
כ ע"ב01 שלא יסתכל אדם בחמור ולא בחמורה בזמן שנזקקין זה לזהגור אריה בראשית פ"ח הערה 64
כ ע"ב01 שלא יסתכל בחמור כו' בחזיר כו' בעופות בזמן שנזקקיןשערי תשובה סה"י אות עג
כ ע"ב02 ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזהאור יצחק (ראדוויל, תשסה) עמ' רי
כ ע"ב02 לא יסתכל אדם בעוף ועופה בשעה שנזקקים זה לזהכד הקמח (מישור) עמ' קעא
כ ע"ב02 לא יסתכל אדם לא בעוף ולא בעופה בשעה שנזקקים זה לזה ולא בבגדי אשה השטוחים על הכותלכד הקמח (תשנו) עמ' עא
כ ע"ב02 שלא יסתכל בעופות בזמן שנזקקיןקדושת עינים (תשמו) סי' שח
כ ע"ב03 ואפילו מלא עינים כמלאך המותקדושת עינים (תשמו) סי' צא
כ ע"ב03 לא יסתכל בעריות אפילו אם הוא מלא עינייםצמח ה' לצבי (תשסז) עמ' תעו
כ ע"ב04 אמרו על מלאך המות שהוא מלא עינים וכו'מאמר אסתר דרוש ו
כ ע"ב04 אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים וכו' טפה של מרה וכו' ממנה מת וכו'ראשית חכמה (תשמד) - יראה פרק יב אות כג, מג, חופת אליהו פרק ו אות ז
כ ע"ב04 אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים וכו'נחלת יעקב (תשעג) עמ' שג
כ ע"ב04 אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עיניםאוצר המאמרים (תשס) עמ' קפד
כ ע"ב04 אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עיניםמאמר אסתר (תשסב) עמ' עז
כ ע"ב04 אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עיניםמחזה עינים (לוויטאן) עמ' ב, יב
כ ע"ב04 אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עיניםקדושת עינים (תשעא) פרק א אות פב, פרק ב אות א, מה, פרק ו אות קכב-קכה, קכז, קל
כ ע"ב04 אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עיניםתורת מהרש"ל עמ' נח
כ ע"ב04 אמרו עליו שהוא מלא עיניים וכו'זקן אהרן (פריד) עמ' קצב
כ ע"ב04 מה"מ שכולו מלא עינים וכו'עלי שור ח"א עמ' רצט
כ ע"ב04 מלאך המוות כולו מלא עינייםאמונה ודעת דף סז ע"ב
כ ע"ב04 מלאך המוות כולו עיניים וכו'אוזן שמואל דף לז ע"ב
כ ע"ב04 מלאך המות הוא מלא עינייםארז ישעיהו דף נד
כ ע"ב04 מלאך המות כולו מלא עינים וחרבו שלופה בידו וכו'דרשות הצל"ח השלם עמ' רעב
כ ע"ב04 מלאך המות כולו מלא עינים וחרבו שלופה בידותפארת ישראל (הרטמן) עמ' תשכט הערה 31
כ ע"ב04 מלאך המות כולו מלא עינים וכו' וחרבו שלופה בידו, וטיפה של מרה תלויה בו וכו'באר הגולה (הרטמן) הקדמה 22, באר ה הערה 486
כ ע"ב04 מלאך המות כולו מלא עיניםבינת ישראל (תשסו) דף כח ע"א, מ ע"ב
כ ע"ב04 מלאך המות כולו מלא עיניםמגלה עמוקות (תשסח) אופן קמז, קצא
כ ע"ב04 מלאך המות כולו מלא עיניםנתיבות עולם ח"ב עמ' ריד
כ ע"ב04 מלאך המות מלא עינים בשעת פטירתו של חולה וכו'דברי יונה ח"א עמ' רי, רצ, שיד, שכז
כ ע"ב04 מלאך המות מלא עיניםכור לזהב ח"ב
כ ע"ב04 מלאך המות מלא עיניםנחמד ונעים (תשסח) לקוטי אמרים אות קמט, קונטרס אחרון אות יח
כ ע"ב05 בשעת פטירתו של חולה וכו' כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו ממנה מת וכו'מחזה עינים (לוויטאן) עמ' יד
כ ע"ב05 שכולו מלא עיניםגור אריה בראשית פכ"ח הערה 148, במדבר פכ"ח הערה 107
כ ע"ב06 וחרבו שלופה בידוגור אריה בראשית פכ"א הערה 77
כ ע"ב06 חרבו שלופה בידוחכמה ומוסר ח"ב עמ' שח
כ ע"ב07 ג' טיפין בחרבו של מלאך המות ממנה מת ממנה מסריח וממנה פניו מוריקותמפי ספרים וסופרים ח"א עמ' קמו
כ ע"ב07 ג' טפות יורד מחרבו של מלאך המותהמאור הגדול (גר"א) עמ' תרו
כ ע"ב07 וטיפה של מרה תלויה בו וזורקה לתוך פיותורת חסד (סופר) עמ' לד, לה, נג, קלט
כ ע"ב09 מלאך המות זורק טיפה לתוך פיו של אדם, ממנה מת ממנה מסריח וכו'אור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' עז, קעד
כ ע"ב09 ממנו מת ממנו מסריח ממנו פניו מוריקותשבט מוסר עמ' קלו
כ ע"ב10 ממנה פניו מוריקות ההיא קרן זוית הואיישראל קדושים עמ' 4
כ ע"ב10 קרן זוית הואיאוסף מאמרי מוסר וחכמה (תשנט) עמ' קעה*
כ ע"ב10 קרן זוית הואיפרי הארץ (ויטבסק) עמ' לז
כ ע"ב12 לא יסתכל בבגדי צבעונין של אשה השטוחים בכותלימי דוד (תשסז) עמ' קסט
כ ע"ב23 א"ל מאה"מ אי לא דחיישנא ליקרא דברייתא הוה פרענא וכו'מכתב סופר דף קיט ע"ג
כ ע"ב23 אי לא דחיישנא ליקרא דברייתא הוה פרענא בית השחיטהתורת חסד (סופר) עמ' קסח
כ ע"ב23 אלמלי דחיישינא ליקרא דברייתא הוה פרעיניה לבית השחיטה כבהמהאור הצבי עמ' 234, 302
כ ע"ב23 אמר לי מלאך המות אי לא דחיישינא ליקרא דברייתא, הוי פרענא בית השחיטה כבהמהדרשות שמן רוקח עמ' שכא
כ ע"ב23 אמר לי מלאך המות אי לאו דחיישינא ליקרא דברייתא, הוה פרענא להו בית השחיטה כבהמהבאר הגולה (הרטמן) באר ו הערה 483
כ ע"ב28 הרוצה שלא יסריח מתו יהפכנו על פניואור חדש (הרטמן) פ"א אות 1111
כ ע"ב29 ונשמרת וגו' שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהשערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר מ
כ ע"ב29 ונשמרת וכו' שלא יהרהר אדם ביום וכו' תורה מביאה לידי וכו' וחסידות גדולה מכולן וכו', וברש"יראשית חכמה (תשמד) - אהבה פרק יא אות א-צב
כ ע"ב29 ונשמרת וכו' שלא יהרהר אדם ביום וכו'נועם אליעזר שמות דף רמב ע"ב בהג"ה
כ ע"ב29 ונשמרת וכו' שלא יהרהר וכו' מכאן אמר רפב"י תורה מביאה לידי זהירות וכו'עלי שור ח"ב עמ' רמו, רנג, שצז
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע יושב אהלים (מנטרוז) עמ' קסח {איסור הרהור}
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע וכו' מהרהור עבירהבישורון מלך ח"א עמ' תב
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע וכו' מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר וכו'תורה בציון עמ' תקב
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע וכו' שלא יהרהר ביום וכו'משמרת איתמר (תשסה) עמ' רצה
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהדעת תורה ויקרא עמ' מב, קיד, קיז, דברים ח"ב עמ' נד
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילההתרגשות הלב (תשסח) עמ' לא
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהחכמה ומוסר ח"א עמ' קיד
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהלחמי תודה דף יב ע"א, יט ע"ב, לה ע"ב, קסב ע"א, רכב ע"א
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהמגיד דבריו ליעקב (ממזריטש) - לקוטי אמרים סי' קצז
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהדרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' צג, קסז
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהשל"ה (תשנז) פרשת וישב אות סד
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאהאור הצבי עמ' 126
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום וכו'אמרי משה (פינטו) ח"א עמ' שח
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום וכו'באר משה (אפשטיין) במדבר עמ' שפו-ז
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום וכו'קדושת עינים (תשעא) פרק ג אות סג, צב, קסד, פרק ה אות יג
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביוםבשעה שהקדימו תער"ב ח"ב עמ' תשלח
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם כו'דברי מנחם - מנחם ציון (תשמה) עמ' קט ע"ב
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רעאור אברהם - רות עמ' קטו, רג
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רעדרך חיים (לונזאנו) עמ' עדר
כ ע"ב29 ונשמרת מכל דבר רעכללי המצות (צפת תשנב) עמ' 58, 61, 48
כ ע"ב29 ת"ר ונשמרת וכו' מכאן א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה וכו'וענפיה ארזי אל (תשסו) על התורה ח"ב עמ' פה-צז, קעח
כ ע"ב29 ת"ר ונשמרת מכל דבר רעאמרי יוסף דברים דף עד ע"ד
כ ע"ב30 מאי דכתיב ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהכד הקמח (תשנו) עמ' פג
כ ע"ב30 אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאהרסיסי לילה סי' ט (עמ' 8), דברי סופרים סי' לה (עמ' 31), צדקת הצדיק סי' קד, ס' הזכרונות (ר' צדוק) סי' א, ב (עמ' 12)
כ ע"ב30 אל יהרהר אדם ביום ויבוא לידי עבירה בלילהקריאה בקריה ח"ב עמ' מא
כ ע"ב30 אל יהרהר אדם ביום וכו'קובץ שיחות (וכטפויגל) ח"ו עמ' רנא
כ ע"ב30 אל יהרהר אדם ביום כדי שלא יבוא לידי טומאה בלילהערבי נחל (תשסד) עמ' תרנט
כ ע"ב30 לא יהרהר אדם ביוםנתיבות עולם ח"ב עמ' ג, קטז
כ ע"ב30 לא יהרהר אדם ביוםשמן ראש (כץ) ח"ו עמ' תרכו
כ ע"ב30 לא יהרהר ביום ויבא לידי וכו'בני יששכר (תשמג) ח"ב דף קנ ע"א
כ ע"ב30 לא יהרהר ביום ויבא לידי קריחכמת התורה נח עמ' פו
כ ע"ב30 לא יהרהר ביום שמא יבוא יבוא לידי טומאה בלילהאגרא דכלה ח"א עמ' צב, רא, ח"ג עמ' כד, תיד
כ ע"ב30 קרי בא ע"י הרהורדמשק אליעזר (רלב"ג) ויקרא פרק ד פסוק ב
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום ויבא וכו'תיבת גמא (זכרון אהרן) ח"ב עמ' מז
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה וכו'כד הקמח (מישור) עמ' קצט
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהדובר צדק (זילבר) עמ' יג
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהמרפא לשון עמ' קנח, קפב
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהשמחת הנפש עמ' קלב
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהאוזן שמואל דף כח ע"א
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהשערי תשובה שער ג אות מ, אגה"ת אות יא
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהתפארת צבי שמות עמ' קעו
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי קרי בלילהפנים יפות על תהלים עמ' סט
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי קרי בלילהצמח ה' לצבי (תשסז) עמ' תשצג
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום וכו'התרגשות הלב (תשסט) עמ' כה
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביום וכו'מזקנים אתבונן (קסטילניץ) עמ' קמד
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביוםחלקת יהושע עמ' מה הערה עב
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביוםטוב עין (אוסטרובצא) עמ' ט
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביוםמאיר נתיבות ח"א עמ' מב, ח"ג עמ' קנא
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם ביוםרב ייבי (תשסט) ח"ב עמ' רפג
כ ע"ב30 שלא יהרהר אדם וכו'עבודת יצחק בראשית עמ' רלה
כ ע"ב30 שלא יהרהר ביום ויבא לידי טומאה בלילהראשית חכמה (תשמד) - יראה פרק יג אות מט, קדושה פרק ה אות כ, כו, פרק ח אות כ, פרק טז אות י, פרק יז אות סז, קא, תוצ' חיים פרק קכ
כ ע"ב30 שלא יהרהר ביום ויביא לידי טומאהמשנת יוסף - דרשות ח"א עמ' שכג
כ ע"ב30 שלא יהרהר ביום וכו', וברש"יאילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' רנו
כ ע"ב31 א"ר פנחס בן יאיררבנו בחיי עה"ת ח"ג עמ' שצד; כתבי רבנו בחיי עמ' קפט-קצ, רכב
כ ע"ב31 אמר ר' פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות וכו'אור פני משה דף מ ע"ב
כ ע"ב31 אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות וכו' ענוה גדולה מכולןבית ישראל (טויסיג) תנינא ח"ב עמ' מה
כ ע"ב31 אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות וכו'של"ה (תשנז) פרשת עקב אות ד
כ ע"ב31 אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאהבאר מחוקק (תשמט) עמ' קעח
כ ע"ב31 אמר רפב"י תורה מביאה לידי זהירות זהירות וכו' ענוה מביאה לידי יראת חטא וכו' אמר רבי יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולןמוסר דרך - אפיקי חיים עמ' רצו, שמד
כ ע"ב31 אמר רפב"י תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות וכו' פרישות מביאה לידי טהרה וכו' יראת חטא מביאה לידי קדושה וכו'ילקוט עטרת צבי עמ' קיא
כ ע"ב31 ארפב"י תורה מביאה לידי זהירות וכו' וחסידות גדולה מכולןשמועת יצחק - לקוטים-חסידות ב
כ ע"ב31 רבי פנחס וכו' תורה מביאה לידי זהירותחלקם בחיים דף יד ע"ב
כ ע"ב31 ברייתא דר' פינחס בן יאירמערכי לב (שוואב) מועדים ח"א עמ' קנב, ח"ג עמ' שמב
כ ע"ב31 ברייתא דרפב"ימעין גנים (תשס) עמ' קנב - אור החיים
כ ע"ב31 ברייתא דרבי פנחס בן יאיראור ישע (ראפשיץ) עמ' ו
כ ע"ב31 ברייתא דרפב"י חסידותמשנת יוסף - דרשות ח"א עמ' מז
כ ע"ב31 ברייתא דר' פנחס בן יאיר בדרגות עבודת האדםדעת תורה ויקרא עמ' קנט, קע
כ ע"ב31 ברייתא דר' פנחס בן יאירדברים אחדים (תשמו) עמ' רנ
כ ע"ב31 ברייתא של רפב"ימי מרום חי"ב עמ' קפה, חי"ג עמ' לב, רנז
כ ע"ב31 הסולם של רבי פינחס בן יאירקריאה בקריה ח"א עמ' רלג
כ ע"ב31 מכאן א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות וכו'מדבר קדמות (תשסח) עמ' פג
כ ע"ב31 מכאן א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירותבעקבות משה שמות עמ' קצט, ר
כ ע"ב31 מכאן אמר ר' פנחם בן יאיר וכו'בית ישי (תשסד) דרשות עמ' רטו
כ ע"ב31 מכאן אמר רפב"י תורה מביאה לידי זהירותמסילת ישרים עמ' לב
כ ע"ב31 מכאן אמר רפב"י תורה מביאה לידי זהירותשיחות מוסר (תשסב) עמ' שצד
כ ע"ב31 מכאן אמר רפב"ימאיר נתיבות ח"א עמ' מב, ח"ג עמ' קנד
כ ע"ב31 מכאן ארפב"י תורה מביאה וכו'ימלא פי תהלתך ח"ב (תשסה) עמ' קעה, תרטו
כ ע"ב31 מכאן ארפב"י תורה מביאה לידי זהירות וכו' ורוה"ק לידי תחה"מ, רש"ילקט שיחות מוסר ח"ב עמ' שעב, שפד, תקיד
כ ע"ב31 מכאן היה רבי פנחס בן יאיר אומר תורה מביאה לידי זריזות וכו'דעת תורה שמות עמ' רפא
כ ע"ב31 מכאן שתורה מביאה לידי זהירותיד יחזקאל עמ' ריג
כ ע"ב31 סולמו של רפב"יעלי שור ח"ב עמ' קמג
כ ע"ב31 ר' פנחם בן יאיראור גנוז (מוסקוביץ) עמ' תפט
כ ע"ב31 רפב"י תורה מביאה לידי זהירות כו' דוח הקודש, כו' רש"ילקט שיחות מוסר ח"ג עמ' שלג, תא
כ ע"ב32 זהירות מביא וכו'לקוטי תורה (טשרנוביל, תשסא) עמ' ריט
כ ע"ב32 זהירות מביא לידי זריזותנועם המוסר עמ' קנז
כ ע"ב32 זהירות מביא לידי זריזותעטרת ישראל (באהפאלי) עמ' צו
כ ע"ב32 זהירות מביאה לזריזותארז ישעיהו דף לה
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזות וגו' לידי רוח הקודשילקוט דברי חכמים ויקרא סי' קעא, של
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזות וכו'ברכת דוד עמ' קמ
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזות וכו'כד הקמח (מישור) עמ' קצט
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזות וכו'מראה יחזקאל (תשסד) עמ' שח
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזות וכו'צמח דוד (סקאליע) עמ' קצד
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזות וכו'קהלת דוד (טאלנא, תשסג) עמ' רנא, רסה, רעג
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזות וכו'תורה בציון עמ' תצו
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזות כו' לידי ענוה כו' לידי רוח הקדשפרי הארץ (ויטבסק) עמ' צג
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזותבני יששכר (תשמג) ח"ב דף קמג ע"ב
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזותראשית חכמה (תשמד) - יראה פרק יג אות סא, אהבה פרק ד אות יט, כב
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזותשפתי חיים - מידות ועבודת ה' ח"ב עמ' שכו
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זריזותתורת העולה (תשנב) ח"ב פרק כו
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי זרתותמנחת יצחק ויקרא-דברים עמ' ג
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי כו' חסידותשערי תשובה סה"י אות נג
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי נקיות וכו'ימי דוד (תשסז) עמ' קכח, קסח
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידי רוח הקודשאור חדש למטיפים עמ' 41
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידיישראל קדושים עמ' 4*6, 8, 42, 50, *53, 55, 57, 60, *63-62, 76, 96, דובר צדק עמ' 49
כ ע"ב32 זהירות מביאה לידיפרי צדיק לחנוכה אות יג, פ' פרה אות ד, ה, פסח אות יח, ר"ח אייר אות ד, ה, קדושים אות א, אמור אות ט, ל"ג בעומר אות ב, פנחס אות ה
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי וכו' לידי ענוה וכו' לידי קדושה וכו'דעת חכמה ומוסר ח"ג עמ' קפ
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וזהירות לידי זריזותשערי אורה (מילר) ח"ב עמ' רנב
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו' הר יראה - חסד חיים מאמר א
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו' וחסידות גדולה מכולן וכו'אביר יעקב (סדיגורה, תשסד) עמ' כו
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו' זריזות וכו'התרגשות הלב (תשסח) עמ' כז
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו' לידי זריזות וכו' לידי נקיות וכו' לידי פרישות וכו' לידי טהרה וכו' לידי ענוה וכו' לידי יראת חטא וכו' לידי קדושה וכו'נועם אלימלך (תשסא) עמ' קעו, תפג
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו' לידי רוח הקודששיחות ר' ראובן עמ' ז, לו, קלה
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו' רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתיםשיחות הרב צבי יהודה במדבר עמ' 133-132
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו'אור יחזקאל - מכתבים עמ' קסח
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו'אש דת (אסאד) עמ' קעד
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו'באר הגולה (הרטמן) באר ד הערה 42
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו'דעת חכמה ומוסר ח"ב עמ' נא, קעז
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו'התרגשות הלב (תשסט) עמ' כב
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו'לקוטי תורה (ויז'ניץ, תשסו) עמ' נג
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות וכו'שבט מישראל (פרידמן) ח"א עמ' קמ
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות זהירות לידי זריזות וכו'שמן ראש (שאקי) דף נד ע"ב
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות וכו' פרישות מביאה לידי טהרהמבשר טוב - זכות נשים צדקניות עמ' שא
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות וכו'אוצרות חיים - עבודת ה' עמ' ס
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות וכו'המוסר והדעת בראשית עמ' קסו
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות וכו'שבט סופר - שערי שמחה ח"א עמ' רלז, שי, ח"ב עמ' מז, ת, תא
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות וכו', רש"ילקט שיחות מוסר ח"א עמ' מב, סו, פא, רצב, רצד, שנט, שסא, שסב
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות וכו' רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתיםבן מלך - חכמה ומוסר עמ' רט
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזותמצווה ועושה ח"א עמ' תכד
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזותשיחות הרב צבי יהודה שמות עמ' 186
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות עד רוח הקדשבמי התורה עמ' לב
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותאור האורות עמ' קנו
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותאמרי יקותיאל (תשסג) עמ' רלט
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותבאר שרים פרשת נח דרוש ב אות ז
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותבין המשפתים ויקרא פ' תזריע אות א, פ' בחקותי אות ג
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותבנין שאול עמ' כג
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותדעת תורה דברים ח"ב עמ' קיא
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותדרכי החיים ח"ב עמ' רסב
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותהדרת אליהו דרוש ג סי' א ד"ה תהילים
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותהחברה והשפעתה מאמר 1 פרק ג, מאמר 4 פרק ו, מאמר 29 פרק ג, מאמר 25 פרק ז
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' תפד
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותויקח אברהם דף ג ע"א
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותחכמת התורה צו עמ' מא
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותטיול בפרדס ח"ב עמ' מו
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותלב אליהו (תשסה) שמות עמ' ג, ויקרא-דברים עמ' קג, קמא, קנט, קעה
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותמאמר מרדכי (שוואב) ח"א מאמר לב
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות+מטר השמים - עמודי העולם עמ' לז
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותמנחת ישראל עמ' ז, רעט
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשמב) ח"א עמ' קנז
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"ב סי' ג אות יג
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותעלי שור ח"א עמ' קלד
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותפחד יצחק שבועות מאמר טו
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותרב ייבי (תשסט) ח"ב עמ' רג
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותשערי הישיבה ח"א עמ' רצט
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירותתורת אביגדור ח"ד עמ' פ
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי זהירות, וברש"ידברי ברוך ח"ב סי' ד אות ט, סי' יב אות י, סי' מב אות יא
כ ע"ב32 תורה מביאה לידי קדושה וכו' ענוהמשמרת איתמר (תשסז) עמ' לג, קכג, קכט, קלז, קנא, קנג, קעג, רמו, רפ, רפד, שמג, תלד, תלט, תסט, תעב, תפא, תקב
כ ע"ב33 זריזות מביאה לידי וכו'תורת מנחם חל"ו עמ' 50
כ ע"ב33 זריזות מביאה לידי זהירותאורח לצדיק עמ' קד
כ ע"ב33 זריזות מביאה לידי נקיות וכו' לידי אליהו הנביאאורחות צדיקים שער זריזות עמ' צד
כ ע"ב33 זריזות מביאה לידי נקיות וכו'מאורי שערים עמ' ט, נד
כ ע"ב33 זריזות מביאה לידי נקיות וכו'נועם אלימלך (תשסא) עמ' כח, רא, רלד
כ ע"ב33 מביאה לידי נקיות, ובהגהת יעב"ץטובך יביעו ח"ב עמ' שג
כ ע"ב34 טהרה מביאה וכו' יראת חטא מביאה לידי קדושהמתנת חיים שבת ור"ח עמ' לה
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי חסידות וחסידות מביאה ליד ענוה+עשרה למאה סי' נט
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי קדושהבאר משה (אפשטיין) שמות עמ' תתקג, ויקרא עמ' רפט, שא
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי קדושהברכת מרדכי בראשית-שמות תנינא עמ' קסד
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי קדושהגור אריה בראשית פכ"ד הערה 171
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי קדושהכד הקמח (מישור) עמ' תח
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי קדושהלקט אמרי קודש - במדבר עמ' יא, מועדים עמ' רכו
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי קדושהמי מרום חי"ג עמ' קסט
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי קדושהקדושת עינים (תשמו) סי' קכט
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי קדושהקדושת עינים (תשעא) פרק ב אות קלח, פרק ג אות צב, צז
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי קדושהראשית חכמה (תשמד) - אהבה פרק יא אות נט-סה, קדושה, פתיחה אות ג, ענוה פרק ב אות א
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי קדושהתאומי צביה עמ' שמה
כ ע"ב34 טהרה מביאה לידי קדושהכד הקמח (תשנו) עמ' קסה
כ ע"ב34 טהרה מביאה ליראת חטאאהלי יעקב (הוסיאטין) ח"א עמ' קצה ע"א
כ ע"ב34 נקיות מביא לידי פרישותחכמת התורה וארא עמ' תסב
כ ע"ב34 נקיות מביאה טהרהאהלי יעקב (הוסיאטין) ח"א עמ' רנז ע"ב
כ ע"ב34 נקיות מביאה לידי זהירות וכו'אהל רחל עמ' 619
כ ע"ב34 נקיות מביאה לידי פרישות (ורש"י)לקוטי שיחות חל"ב עמ' 70
כ ע"ב34 נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה קדושההכנה דרבה (תשסט) עמ' לח, מב
כ ע"ב34 נקיות מביאה לידי פרישותאור אברהם ברכות עמ' קיג
כ ע"ב34 נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה וכו'באר משה (אפשטיין) שמות עמ' קפג, ויקרא עמ' שסב
כ ע"ב34 פרישות - אף מדבר המותרפירושי ראשונים
כ ע"ב34 פרישות מביאה לידי טהרה וכו' וקדושה לידי חסידות וחסידות לידי רוח הקודשדרך ה' (באום) ח"ג פ"ג אות ח
כ ע"ב34 פרישות מביאה לידי טהרההמוסר והדעת שמות-ויקרא עמ' קעה
כ ע"ב34 פרישות מביאה לידי טהרהלקוטי שיחות חל"ב עמ' 67
כ ע"ב34 פרישות מביאה לידי טהרהמילי דשמיא - טעם לשבח הערה 1 עמ' קיג
כ ע"ב34 פרישות מביאה לידי קדושהברכת משה דף מא ע"א
כ ע"ב34 פרישות מביאה לידי קדושהלקוטי שיחות חכ"ג עמ' 293
כ ע"ב34 פרישות מביאה לנקיותמכמני עוזיאל עמ' קפא
כ ע"ב34 רבי פנחס בר יאיר סדרה אחר מדת הנקיותדברי יהושע מאמר ב פ"ו עמ' פב
כ ע"ב35 ענוה ושפלות מביאין לידי רוח הקודשאור יחזקאל - מדות עמ' ס, קעב, רסב
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת חטא וכו'משמרת איתמר (תשסה) עמ' יג, תקנב
כ ע"ב35 ענוה מביאה וכו' לידי רוח הקודשאור ישרים (תשסב) עמ' רלה
כ ע"ב35 ענוה מביאה וכו' לידי רוח הקודשלקוטי שיחות חכ"ג עמ' 84
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי חסידותבאר ראי (רוזן) עבודה סי' י אות א
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי חסידותדעת תורה ויקרא עמ' רמו
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי חסידותשפתי חיים - מידות ועבודת ה' ח"ב עמ' רמא
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יר"ח (ותוס' ד"ה ענוה - בירושלים דשקלים וכו' יר"ח מביאה לידי ענוה)לקוטי שיחות חי"ג עמ' 32
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת ה'נתיבות עולם ח"ב עמ' א
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת חטאאמרי אש (טאוב) עמ' תפג
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת חטאבאר משה (אפשטיין) דברים עמ' שיח, תמ, יהושע-שמואל עמ' תקב
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת חטאדברי חיים על התורה (תשנט) עמ' קעא
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת חטאדרך ה' (באום) ח"ד פ"ג אות יא
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת חטאדרשות הצל"ח השלם עמ' רסח, רעג
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת חטאלחמי תודה דף לד ע"א, רלו ע"א
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת חטאלמחר אעתיר עמ' רז
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת חטאמנחת ישראל עמ' א, קלח, קצד, רכג, רפב
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת חטאצמח ה' לצבי (תשסז) עמ' קפז
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי יראת חטאראשית חכמה (תשמד) - אהבה פרק יא אות עב-עג
כ ע"ב35 ענוה מביאה לידי רוה"קקשוטי כלה (תשסג) עמ' קמב, קמד
כ ע"ב35 ענוה מביאה ליראת חטאחדרי בטן פרשת פנחס אות ל
כ ע"ב35 ענוה מביאה ליראת חטאיריעות שלמה (אוזאן) פ' עקב
כ ע"ב35 קדושה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי ענוהראשית חכמה (תשמד) - יראה פרק ג אות כג
כ ע"ב35 קדושה מביאה לידי ענוהבאר משה (אפשטיין) בראשית עמ' תרפה, שמות עמ' שצד, תריח, ויקרא עמ' שמא-שמב, שפו, במדבר עמ' רמד, רנד, רצב
כ ע"ב35 קדושה מביאה לידי ענוהקשוטי כלה (תשסג) עמ' קלא
כ ע"ב35 קדושה מביאה לידי ענוהראשית חכמה (תשמד) - אהבה פרק יא אות סה-עא, ענוה בפתיחה
כ ע"ב35 קדושה מביאה לידי רוח הקודשאהלי יעקב (הוסיאטין) ח"ב עמ' קיב
כ ע"ב35 קדושה מביאה לידי רוח הקודשאור חדש (הרטמן) פ"ב אות 346
כ ע"ב35 קדושה מביאה לידי רוח הקודשקדושת ציון (תשנד) ח"א עמ' מה
כ ע"ב35 קדושה מביאה לענוה וכו' גדולה מכולםמוסר המקרא והתלמוד עמ' קסד, קסו, קסח
כ ע"ב36 חסידות מביאה לידי רוה"ק וכו' גדולה מכולןפירוש המכבי דברים עמ' שסו
כ ע"ב36 חסידות מביאה לידי רוה"קבאר משה (אפשטיין) דברים עמ' רלב
כ ע"ב36 חסידות מביאה לידי רוה"קזבחי צדק (דיסקין) תנינא עמ' שנ
כ ע"ב36 חסידות מביאה לידי רוה"קמי מרום ח"א עמ' ז
כ ע"ב36 יראת חטא מביא לידי חסידותאור אברהם - מסכת מגילה עמ' שסה
כ ע"ב36 יראת חטא מביא לידי חסידותראשית חכמה (תשמד) - אהבה פרק יא אות עד-צב
כ ע"ב36 יראת חטא מביא לידי ענוה, תוס' ד"ה ענוהחכמת התורה כי תשא עמ' סו
כ ע"ב36 יראת חטא מביא לידי קדושה וקדושה לרוח הקודש וכו'ים שמחה עמ' רנח
כ ע"ב36 יראת חטא מביאה לידי חסידותאור אברהם - מגילת אסתר עמ' נז
כ ע"ב36 יראת חטא מביאה לידי חסידותאור אברהם - רות עמ' נב
כ ע"ב36 יראת חטא מביאה לידי חסידותאור אברהם בראשית עמ' קפט
כ ע"ב36 יראת חטא מביאה לידי חסידותהמוסר והדעת שמות-ויקרא עמ' לט
כ ע"ב36 יראת חטא שמנה רבי פנחס בן יאיר אחר הענוהדברי יהושע מאמר ג פ"ג עמ' קכג
כ ע"ב36 יראת חטאדרך חיים (תשלה) עמ' קל
כ ע"ב36 לידי רוח הקודשאור הרעיון עמ' שיז
כ ע"ב37 וחסידות גדולה מכולםדרשות שבט הלוי ח"א עמ' רכו, ער
כ ע"ב37 וחסידות גדולה מכלםרחמי הרב עמ' סח
כ ע"ב37 חסידות גדולה מכולםחכמת התורה תזריע עמ' קו
כ ע"ב37 חסידות גדולה מכולןראשית חכמה (תשמד) - אהבה פרק ג אות כד, פרק יא אות פג
כ ע"ב37 חסידות וענוהארצות החיים (תשסא) דרוש ב עמ' יח ד"ה ואיתא, ואילך
כ ע"ב37 מביאה לידי תחיית המתיםעין איה ב' 231
כ ע"ב37 רוה"ק מביאה לידי תחה"מ ותחה"מ בא ע"י אליהו הנביאתורת מנחם חכ"ח עמ' 94
כ ע"ב37 רוה"ק מביאה לתחיית המתיםדרישת ציון (תשסב) עמ' 46
כ ע"ב37 רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וכו' שיחות הרב צבי יהודה דברים עמ' 376
כ ע"ב37 רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתיםבאר משה (אפשטיין) מלכים עמ' שפט, תכז
כ ע"ב38 אריב"ל ענוה גדולה מכולםבעקבות משה שמות עמ' קסט
כ ע"ב38 דא"ר יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולןואותו תעבוד עמ' צא
כ ע"ב39 ענוה גדולה מכולןחכמת התורה בא עמ' תלח
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולם אהבת חיים (דייטש) עמ' רס
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולםחכמת התורה נח עמ' תל
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולםשפת אמת (רייז) סוכות עמ' רסו
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולן וכו' לבשר ענוים חסידים לא נאמר וכו'מכתב סופר דף סא ע"ב
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןאהלי יעקב (הוסיאטין) ח"א עמ' קצו ע"ב
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןאור חדש למטיפים עמ' 73
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןאור ישראל (תרס) דף מג ע"ב
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןאור ישראל סי' ל חלק ב
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןאורות ונתיבות ח"ג שער ח פרק ז אות כד
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןאורות ונתיבות ח"ה פרק יח אות לז
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןבאר משה (אפשטיין) שמות עמ' תרטז, ויקרא עמ' יט, רצו, דברים עמ' רנ
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןחכמת התורה וארא עמ' שכד
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןחכמת התורה ויגש עמ' לא
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןחכמת התורה תצוה עמ' קמא
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןלחמי תודה פתיחה דף ח ע"ב, גוף הספר דף קעד ע"א, קעו ע"א
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןלקוטי שיחות חל"ד עמ' 72
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןמרפא לשון עמ' רלב
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןמשנת יוסף - דרשות ח"ב עמ' שיז
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןעלי שור ח"ב עמ' שיג
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןפנקסי הראי"ה ח"א עמ' תנד
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןצמח ה' לצבי (תשסז) עמ' תק
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןשיחות הרב צבי יהודה שמות עמ' 289
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכולןשפתי חיים - מידות ועבודת ה' ח"ב עמ' תכד
כ ע"ב40 ענוה גדולה מכלםראשית חכמה (תשמד) - ענוה פרק ב אות א, פרק ג אות לו, פרק ו אות ו
כ ע"ב54 אין משכירין להם בתים בא"י, רש"ינחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' טז אות ב
כ ע"ב54 אין משכירין להם בתיםשמחה לאיש דף יז ע"ב
כ ע"ב54 אין שוכרין ביתרבנו בחיי עה"ת ח"ג עמ' רצד
כ ע"ב54 אסור להשכיר בית לעכו"םאבן ישפה עמ' 79
כ ע"ב רש"י - זהירות - כשהעבירה בא לידו וזהיר שלא יבשלישמח חיים (תשסה) מע' ז אות ט
כ ע"ב רש"י - זריזות - נשמר קודם לכן שלא תבוא עבירה לידוישמח חיים (תשסה) מע' ז אות לד
כ ע"ב רש"י - טהרה - צח ומלובן ועדיף מנקיישמח חיים (תשסה) מע' ט אות ב
כ ע"ב רש"י - נקי - מן החטאישמח חיים (תשסה) מע' נ אות מה
כ ע"ב רש"י - נשמר קודם לכןמאיר נתיבות ח"א עמ' מב
כ ע"ב רש"י - פרישות - אף מדבר המותר פורש להחמיר על עצמוישמח חיים (תשסה) מע' פ אות כד
כ ע"ב רש"י - שלא יבוא לידי כךמאיר נתיבות ח"א עמ' מב, ח"ג עמ' קנא
כ ע"ב רש"י ד"ה לידי רוה"ק, להשרות עליו שכינהבאר משה (אפשטיין) שמות עמ' תתרכב, ויקרא עמ' ת, דברים עמ' תתקא
כ ע"ב רש"י ד"ה עתיקי וכו' ודוקא בגדי צבעונין וכו'הצניעות והקדושה (תשסט) פי"ד אות י-יא
כ ע"ב תוס' - דרשה גמורה היאמאיר נתיבות ח"א עמ' מב, ח"ג עמ' קנא
כ ע"ב תוס' ד"ה ענוה - ג"ד שקולים, יר"ש חכמה וענוה. וברי"ף ורא"ש שםמנחת יואל עמ' ריט, רכא
כ ע"ב תוס' ד"ה ענוה - יראה מביא לידי ענוה וענוה לידי יראהמשנה למלך (תשסח) עמ' לז
כ ע"ב תוס' ד"ה ענוה וכו'שם משמעון (שפירא, תשכה) עמ' יט
כ ע"ב תוס' ד"ה ענוה מביאה לידי יראת חטאבנין שאול עמ' כז
כ ע"ב תוס' ד"ה ענוה מביאהנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' יא אות ז
כ ע"ב תוס' שלירושלמי ברייתא דר"פ קאי בשיטת ריב"ל שענוה גדולה מכולןלקוטי שיחות חל"ד עמ' 74
כ ע"ב רי"ף ור"ן שם ד"ה ירושלמי זריזות עתיד הוא אליהו להחיות את המתיםפחד יצחק פסח מאמר נב
כ ע"ב מהרש"א יראת חטא מביאה לידי חסידותספרי המגיד מקאזניץ עמ' רטז
כ ע"ב מהרש"א מעלות המדות לא יבואו כי אם בהדרגה ממעלה למעלהבאר שרים במדבר פ' קרח דרוש ד אות ג
כא ע"א01 אבל לא שדותתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' קכג
כא ע"א03 בא"י משכירים להם בתים, אבל לא שדותפירוש המכבי שמות עמ' רעה
כא ע"א05 בסוריא משכירין וכו' קסברי כיבוש יחיד שמיה כיבושטוב ירושלים דברים פי"א פסוק כד
כא ע"א07 לא לבית דירה אמרומשנת חיים דברים עמ' קעו
כא ע"א09 לא תביא תועבה בא"ידרשות מהר"ם בנעט עמ' קנד
כא ע"א16 מזוזה חובת הדר היאאשר ליהודה עמ' תב
כא ע"א16 מזוזה חובת הדראור אברהם במדבר עמ' קנד
כא ע"א16 מזוזה חובת הדראור אברהם דברים עמ' קט
כא ע"א16 מזוזה חובת הדרודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' שצד
כא ע"א23 כיבוש יחיד דדוד המלך בסוריאאור אברהם דברים עמ' קכא
כא ע"א32 כיבוש יחיד לא שמיה כיבוששמן ראש (כץ) ז' אדר ופורים ח"א עמ' מט
כא ע"א תוס' ד"ה האתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' קכד
כא ע"א תוס' - איסור ע"ז רק בבית העשוי לדירהדמשק אליעזר (רלב"ג) בראשית פרק כד פסוק לא
כא ע"א תוס' - בענין שיש להחמיר על עצמואהבת חיים (דייטש) עמ' שכב
כא ע"א תוס' ד"ה אף במקוםשמחה לאיש דף יז ע"ד
כא ע"א תוס' ד"ה אףמפניני הרב עמ' תי
כא ע"א תוס' ד"ה אף, מבקש היתר להשכרת בתים לעכו"םאור גנוז (מוסקוביץ) עמ' קנא
כא ע"א תוס' ד"ה כיבוש יחידנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' יא אות ו
כא ע"א תוס' ד"ה כיבושבית ישי (תשסד) דרשות עמ' שמט
כא ע"ב אבל לכותי מאי שרי וכו' ס' הזכרון לחתם סופר עמ' סח
כא ע"ב כותי אימר עביד ביה מלאכה בחוש"ממאיר עיני חכמים מהדו"א ח"א דף נז ע"א
כא ע"ב תוס' ד"ה אריסאס' הזכרון לחתם סופר עמ' סד
כא ע"ב תוס' ד"ה מ"טשמחה לאיש דף יח ע"ב
כב ע"א08 הנהו מוריקאי דנקט נכרי בשבתאחכמת התורה בא עמ' תמא
כב ע"א08 הנהו מוריקאי והא איכסףתתן אמת ליעקב (תשסד) ח"ב עמ' קיג
כב ע"א13 טול חלקך בשבת ואני בחולודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' ריח
כב ע"א15 איכסיף לסוף איגלי מילתא וכו'מוסר דרך - אפיקי חיים עמ' תיח
כב ע"א25 אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עכו"ם וכו'ברית שלום (תעח) דף סב ע"ג
כב ע"א25 אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עכו"ם וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' שצט
כב ע"א25 אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עכו"ם וכו'עולת חודש (תקנג) ח"ג מאמר שטו-שכה דף מו ע"ב-מז ע"ב במהד' תקמה-תקס
כב ע"א26 בעכו"ם חיש' לרביעהיציב פתגם על התורה עמ' קפה
כב ע"א26 מפני שחשודין על הרביעהאמת ליעקב (קמינצקי, תשמו) עה"ת עמ' פו
כב ע"א27 אל תתייחד עם הגוישערי אורה (מילר) ח"ב עמ' רנז
כב ע"א27 לא תתייחד אשה עמהםויקח אברהם דף ד ע"ג
כב ע"א28 ולא יתייחד אדם עמהן מפני שחשודין על שפ"דלקוטי שיחות ח"כ עמ' 154
כב ע"א28 ולא יתייחד אדם עמהן מפני שחשודין על שפיכות רמיםשם משמעון (שפירא, תשכה) עמ' כו
כב ע"א תוס' - המכשיל באיסור דרבנן עובר בלפנ"ע דאורייתא אור אברהם דברים עמ' רעח
כב ע"א תוס' ד"ה תיפוק ליהמנחת מרדכי עמ' רכח
כב ע"א תוס' ד"ה אין מעמידיןלקוטי שיחות חי"א עמ' 56
כב ע"א תוס' ד"ה אין מעמידיןעולת חודש (תקנג) ח"ג מאמר שיג דף מו ע"א במהד' תקמה-תקס
כב ע"א רמב"ן איסור מלאכה בחוה"מ הוא מה"תגור אריה שמות פכ"ג הערה 28
כב ע"א ר"ן - שותפות עם גויעיוני רש"י שמות ח"ב עמ' רז-ריא
כב ע"א ר"ן ספ"ק - האם ב"נ מוזהרין על שיתוףלקוטי שיחות חכ"ה עמ' 192
כב ע"ב01 אין חוששין לנעבדאבני אש (אויש) מועדים עמ' קלז
כב ע"ב01 ורמינהו לוקחין מהן בהמה לקרבן וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' שנ
כב ע"ב01 לוקחין מהגויים בהמה לקרבן וכו'זכרון דברים (תשנט) עמ' קצג
כב ע"ב01 לוקחין מהן בהמה לקרבן וכו', עובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקרהמעלות לשלמה (תשמז) עמ' פה
כב ע"ב04 אי אית דאקצייהעולת חודש (תקנג) ח"ג מאמר שז
כב ע"ב04 אם איתא דאקצייה וכו' לא הוה מזבין ליהס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קיב
כב ע"ב04 בשלמא מוקצהעולת חודש (תקנג) ח"ג מאמר שט
כב ע"ב08 בהמה שעושים בה מעשה אישות נעשית עקרהגנא דפלפלי עמ' שנח
כב ע"ב08 גוי חס על בהמתו שלא תיעקראור אברהם בראשית עמ' כה
כב ע"ב10 ומכחישין בבשרמשנת חיים בראשית עמ' קכא
כב ע"ב14 אין מוסרים בהמות ישראל לרועי עכו"םלקט אמרי קודש - בראשית עמ' נ
כב ע"ב16 אינהו דידעי בהדדי מרתתיגור אריה שמות פ"ט הערה 20
כב ע"ב33 הגוי חפץ בבת יעקב ובבהמת ישראל יותר מנשותיהםמשנת יוסף - דרשות ח"ב עמ' קכ
כב ע"ב33 חביבה עליהם בהמתן של ישראל יותר מנשותיהםכתנות אור עמ' רצח
כב ע"ב33 חביבה עליהם בהמתן של ישראלפרי צדיק בא אות יב, פדיון הבן אות א
כב ע"ב35 הנחש הטיל זוהמא בחוהנזר הקדש ח"א עמ' שעט
כב ע"ב35 כאשר הנחש בא על חוה הוא הטיל בה זוהמא וכשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתםקריאה בקריה ח"א עמ' קד, קל
כב ע"ב35 כשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמאבית הלוי - דרוש (תשנו) עמ' טז
כב ע"ב35 כשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמאעלי שור ח"ב עמ' מה
כב ע"ב35 כשבא הנחש על חוה הטיל בה זוהמא וכו'תורת העולה (תשנב) ח"ג פרק סט
כב ע"ב35 בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא וכו' לא פסקה זוהמתןבית ישראל (טויסיג) שמות עמ' קפד
כב ע"ב35 נחש הקדמוני בעל את חוה אמנוגנא דפלפלי עמ' לה
כב ע"ב36 באו ישראל למעמד הר סיני פסקה זוהמתןמי מרום חי"א עמ' ה
כב ע"ב36 בהר סיני פסק זוהמתןודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' תקפב
כב ע"ב36 ישראל בעת קבלת התורה ובעת החטאמי מרום ח"ז עמ' רטז
כב ע"ב36 ישראל לא חשוד על רביעה כיון דפסקה זוהמתן, עכו"ם חשודין, תוס'לקט שיחות מוסר ח"ב עמ' רכח
כב ע"ב36 ישראל משעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןעבודת חיים ח"א עמ' לז
כב ע"ב36 ישראל פסקה זוהמתןשירת הפסח אות קלה
כב ע"ב36 ישראל שהיו בהר סיני פסקה זוהמתןבאר שרים במדבר פ' בהעלותך דרוש ה בסיום
כב ע"ב36 ישראל שעמדו וכו' פסקה זוהמתןדברי ברוך ח"ב סי' יד אות יא, סי' טו אות ו, סי' כא אות ה
כב ע"ב36 ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתםקריאה בקריה ח"ב עמ' כח
כב ע"ב36 ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןאפיקי יהודה (תשנט) עמ' שלח, תקפז, תרעו
כב ע"ב36 ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןבאר שרים במדבר פ' בלק דרוש ג אות ד
כב ע"ב36 ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןברכת טוב (עפשטיין) עמ' פא, תלו, תפח
כב ע"ב36 ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןעלי שור ח"ב עמ' מו, פז
כב ע"ב36 ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןשביב אור עמ' שעב
כב ע"ב36 ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןשל"ה (תשנז) - תולדות אדם אות שפה
כב ע"ב36 ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןשם משמעון (שפירא, תשכה) עמ' סג
כב ע"ב36 ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, וברש"יבאר משה (אפשטיין) שמות עמ' עח, תשמא-תשמב, תדשמ-תשמה, תשמח, ויקרא עמ' סה, שפט, במדבר עמ' תרסט, דברים עמ' עא, תרמט
כב ע"ב36 כשבנ"י הקדימו נעשה לנשמע פסקה זוהמתןמדרגת האדם (תשסב) ח"א עמ' לז
כב ע"ב37 פסקה זוהמתןלקוטי שיחות חי"ב עמ' 156, חי"ד עמ' 27
כב ע"ב40 אני ראיתי עכו"ם שלקח אוז מן השוק, רבעה חנקה צלאה ואכלהמבשר טוב - ימי הרחמים והסליחות עמ' קנט
כב ע"ב רש"י ד"ה מהשערים מצוינים בראשית-שמות עמ' קל
כב ע"ב תוס' - ור"ת פירש במכחישין זל"ז ואיןצדקת הצדיק סי' קפח
כב ע"ב תוס' ד"ה ורמינהיעולת חודש (תקנג) ח"ג מאמר שיז
כב ע"ב תוס' ד"ה רגלא בחבריהמבשרת ציון ח"א עמ' רפג
כב ע"ב תוס' ד"ה ריגלאתתן אמת ליעקב (תשסד) ח"א עמ' קלח
כג ע"א01 רבינא אמר לא קשיא וכו' רבי פדת אמר לא קשיאשל"ה (תשנז) תושבע"פ אות רכו
כג ע"א05 ע"י ממוןעולת חודש (תקנג) ח"ג מאמר שיד
כג ע"א12 ר' פדת אמר ל"ק הא ר"א הא רבנן גבי פרת חטאת וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' שנ
כג ע"א13 פרת חטאת ר"א אומר אינה ניקחת מן העכו"ם וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' שמג
כג ע"א13 פרת חטאת רא"א אינה ניקחת מן הנכרים וכו' בני ישראל רקחו וכו'צפנת פענח (תשסו) עמ' שעח, שפח
כג ע"א13 פרת חטאת רא"א אינה נקחת מן העכו"ם וכו' בני ישראל יקחו ולא עכו"םברית שלום (תשסח) עמ' ת
כג ע"א13 פרת חטאת רא"א אינה נקחת מן העכו"ם וכו' בני ישראל יקחו ולא עכו"םברית שלום (תעח) דף סב ע"ג
כג ע"א14 אין לוקחין פרה מן הנכריםחכמת התורה בא עמ' קצח, ר, שיח
כג ע"א14 פרה אינה ניקחת מן הגויםדרשות מהר"ם חביב עמ' שפד
כג ע"א15 פרת חטאת ניקחת מהגויחקל יצחק (תשסג) עמ' קו, קז
כג ע"א16 חיישינן לרביעהמשנת חיים בראשית עמ' קיד
כג ע"א18 והכא היינו טעמא דר"א כדרב יהודה א"ר וכו' הניח עליהן עודה של שקין וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' שנז
כג ע"א28 בני ישראל ויקחו ולא עכו"םקשוטי כלה (תשסג) עמ' קלב
כג ע"א רש"י קרי ביה ויקיחוגור אריה שמות פכ"ט הערה 3
כג ע"א תוס' ד"ה התםחכמת התורה מקץ עמ' תיא
כג ע"א תוס' ד"ה התם, איך ס"ל לעיל עכו"ם חס על בהמתו אמאי לא נימא יצרו תקפו מק"ו דפרהגבעת פנחס (ביליצר) עמ' שנד
כג ע"א תוס' ד"ה רבינאעולת חודש (תקנג) ח"ג מאמר שיט
כג ע"ב07 ודאי רבעה פסולהחקל יצחק (תשסג) עמ' תק
כג ע"ב07 רביעה פוסלת בפרה אדומהאור אברהם במדבר עמ' רד
כג ע"ב08 דאי קדשי בדק הביתמשנת חיים במדבר עמ' שס
כג ע"ב10 חטאת קרי' רחמנאלקוטי שיחות חל"ו עמ' 209
כג ע"ב10 פרה חטאת קרי' רחמנאלקוטי שיחות חי"ב עמ' 61
כג ע"ב10 פרה חטאת קריי' רחמנאדרך מצותיך (חב"ד) דף קיא ע"ב
כג ע"ב18 כל מקום שנאמר השחתה הוא ג"ע הוא ש"ד הוא ע"זאוזן שמואל דף ב ע"א
כג ע"ב24 גופא תני שילא מ"ט דר"א דכתיב דבר אל בני ישראל ויקחו וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' רב
כג ע"ב25 ויקחו לשון קניןעיוני רש"י שמות ח"ב עמ' רמט
כג ע"ב30 עד היכן כבוד אב ואם וכו'כד הקמח (מישור) עמ' ריט
כג ע"ב30 עד היכן כבוד אב ואם כו' צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמושמועת יצחק - חקת אות ב, חז"ל אות מא
כג ע"ב30 שאלו את ר"א עד היכן כבוד אב ואם, אמר להם צאו וראו מה עשה גוי אחד לאביו וכו', פעם אחת בקשו אבנים לאפוד וכו'ארוחת תמיד עמ' קע ע"א ד"ה ועוד
כג ע"ב30 שאלו את רבי אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם צאו וראו מה עשה עכו"ם אחד לאביו באשקלון וכו'גבעת פנחס (ביליצר) עמ' קמא
כג ע"ב33 פעם אחת בקשו חכמים אבני אפודאור הגנוז (מהאניפאלא, תשסו) עמ' קמו
כג ע"ב33 פעם אחת בקשו ממנו אבנים לאפוד בששים רבוא שכר והיו מפתחות מונחות תחת מראשותיו של אביו ולא צערו וכו'בית יצחק (ויינברגר) עמ' שב
כג ע"ב תוס' ד"ה בקשו ממנו אבנים וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' רג
כג ע"ב עבודת עבודה - פסול נרבע ל"ש בעכו"םיציב פתגם על התורה עמ' יא
כד ע"א03 אבני שוהם הפסיק העניןעיוני רש"י שמות ח"ב עמ' רנד, רנה
כד ע"א04 ואבני מילואיםילקוט הגרשוני ח"ב
כד ע"א05 לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומהילקוט הגרשוני ח"ב
כד ע"א19 אמאי לא חיישינן לרביעהבנין שאול עמ' קנט
כד ע"א19 ניחוש לרביעהחכמת התורה מקץ עמ' תי
כד ע"א42 אין לוקחים קרבנות מן העכו"ם מנחת מרדכי עמ' ז
כד ע"א42 אין לוקחין בהמות מעו"כ לקרבן דחיישינן לרביעהרנת יצחק תליתאה ח"ב עמ' רצא
כד ע"א42 אם זבחים נקנים מן הגוייםקרבן מנחה (תשעד) עמ' קיט
כד ע"א43 מאי אותבו חברוהי לר' אליעזר כל צאן קדר יקבצו לך וגו' אמר להם וכו'כד הקמח (תשנו) עמ' מה
כד ע"א43 מאי אותבי חברוהי לר"אכתבי רבנו בחיי עמ' קיג
כד ע"א43 מאי אותיבו ליה חברוהי לר"א כל צאן קדר יקבצו לך וגו' א"ל ר"א כולם גרים גרורים הם לעת"לטל חיים (פרידלנדר) עמ' רצז
כד ע"א45 גרים גרוריםאדיר במרום ח"ב פ' כ
כד ע"א45 גרים גרוריםדרך ה' (באום) ח"ד פ"ד אות נ
כד ע"א45 כולם גרים גרורים הם לעתיד לבאבאר משה (אפשטיין) בראשית עמ' שא, דברים עמ' קמה, תשכו
כד ע"א45 כולם גרים גרורים הם לעתיד לבאפרי צדיק מטות אות ד, סוכות אות לב
כד ע"א45 כולם גרים גרורים הם לעתיד לבארסיסי לילה סי' לז (עמ' 62, 65), תקנת השבין סי' ד (עמ' 16), מחשבות חרוץ סי' יא (עמ' 88), יח (עמ' 159), לקוטי מאמרים עמ' 177
כד ע"א45 כולם גרים גרורים הם לעתיד לבואכד הקמח (מישור) עמ' קז
כד ע"א45 כולם גרים גרורים הם לעתיד לבואפירוש המכבי ישעיהו ונביאים אחרונים עמ' ריד
כד ע"א45 כולם גרים גרוריםחקל יצחק (תשסג) עמ' תקכ
כד ע"א53 גם אתה תתן וכו'משנת חיים בראשית עמ' סח
כד ע"א53 והכתיב ויקח יתרויציב פתגם על התורה עמ' קה
כד ע"א53 מיתיבי גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות וכו'דרושים ואגדות חתם סופר עמ' סא
כד ע"א53 מיתיבי ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות וכו'של"ה (תשנז) תושבע"פ אות קפח
כד ע"א53 מיתיבי ויאמר משה גם אתה תתןפירושי ראשונים
כד ע"א53 קודם מתן תורה שאנימנחת מרדכי עמ' קט
כד ע"א53 קודם מתן תורהמשנת חיים בראשית עמ' קיד, קיט, קכב, קכה, תפא
כד ע"א53 קודם מתן תורהמשנת חיים שמות עמ' קמז
כד ע"א54 אם קודם מתן תורה בא יתרוחכמת התורה יתרו עמ' רב, רלב, תקכד
כד ע"א54 הניחא למ"דעולת חודש (תקנג) ח"ג מאמר שיא
כד ע"א54 יתרו קודם מתן תורה באקשוטי כלה (תשסג) עמ' קיז
כד ע"א54 יתרו קודם מתן תורה הוהתפארת צבי שמות עמ' רנו, רסה
כד ע"א54 יתרו ראה מתן תורהבני יששכר (תשמג) ח"א דף יח ע"ב
כד ע"א54 אלא למ"ד יתרו לאחר מ"תיריעות שלמה (אוזאן) פ' מצורע
כד ע"א רש"י - הדר ערביה, דהדר ערבינהו למילתא קמייתא וליתסרוצפנת פענח (תשסו) עמ' שעח
כד ע"א רש"י - הסרסור לקח בתחלה משלו לעצמו וחזרה ומכרה לציבורצפנת פענח (תשסו) עמ' שפ, שפח
כד ע"א תוס' - האי מעשה דדמא בן נתינה לאו באבני שוהם הוי אלא באבני חושןצפנת פענח (תשסו) עמ' שעח
כד ע"א תוס' ד"ה ואבני מילואים - כיון שחושן מחובר לאפוד קרי אפודלקוטי שיחות חכ"ו עמ' 197
כד ע"א תוס' ד"ה ואבני מילואים כתיב וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' רב
כד ע"א תוס' ד"ה ואבנישערים מצוינים בראשית-שמות עמ' רלג
כד ע"א תוס' ד"ה ור"אדרשות מהר"ם חביב עמ' שפד
כד ע"א מהרש"א - דור הפלגה היה להם שפה אחת בלשון הקודש, וכשבאו למרוד על ה' בלבל לשונםלחמי תודה דף רכא ע"א
כד ע"ב01 י"א יתרו לאחר מתן תורה באמכתם לדוד על התורה (תשעד) עמ' תנא
כד ע"ב01 יתרו לאחר מתן תורה בא ותוס' אור חדש (זיטשיק, תשסח) במדבר עמ' רמח
כד ע"ב01 יתרו לאחר מתן תורה באבית יצחק (ויינברגר) עמ' קנא
כד ע"ב01 יתרו לאחר מתן תורה באעטרת ישועה (תשסד) שמן ששון לחנוכה פ"ג אות ב
כד ע"ב01 יתרו לאחר מתן תורה באתורת העולה (תשנב) ח"ג פרק עג, עד
כד ע"ב01 יתרו לאחר מתן תורהקרן לדוד בראשית עמ' כג
כד ע"ב05 מאי מיטבעולת חודש (תקנג) ח"ג מאמר שו
כד ע"ב16 ואת הפרות העלו כו'משנת חיים במדבר עמ' קלד
כד ע"ב16 ת"ש ואת הפרות העלו עולה וכו'שפתי רננות דף לח ע"ב-ע"ג
כד ע"ב18 לעולת נקיבהמשנת חיים בראשית עמ' פד, קיח
כד ע"ב20 מנין לעולה נקבה שהיא כשרה וכו'באר משה (אפשטיין) יהושע-שמואל עמ' רצו
כד ע"ב21 עולה נקבה וכו' כשרה בבמת יחידתורת העולה (תשנב) ח"ג פרק פ
כד ע"ב24 ר' יוחנן אמר גבול יש לה פחותה מבת ג' שנים נעקרת וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' שנ
כד ע"ב25 גבול יש לה עד שלוש שנים נעקרתקשוטי כלה (תשסג) עמ' קלב
כד ע"ב33 מחוורתא כדשנייןככר לאדן (תשנ) כאן, עמ' קכז
כד ע"ב34 וישרנה הפרות בדרך וכו' שאמרו מזמורא יתמאאמרי נועם (מועדים) סי' א לפר' פרה
כד ע"ב34 וישרנה הפרות בדרךילקוט הגרשוני ח"ב
כד ע"ב34 וישרנה הפרות וגו' שאמרו שירה וכו' מזמור שירו לה' שיר חדש וגו'מגיד דבריו ליעקב (ממזריטש) - לקוטי אמרים סי' קצב, אור תורה סי' תעט
כד ע"ב34 וישרנה הפרות וגו' שאמרו שירה וכו' מזמור שירו לה' שיר חדש וגו'אור תורה השלם (מזריטש) סי' תעט
כד ע"ב34 וישרנה הפרות וכו' מאי וישרנה וכו'נזר הקדש ח"ב עמ' תקלו, תקלז
כד ע"ב34 וישרנה הפרות וכו' שאמרו שירה - ר"חאור אברהם - הגדה של פסח עמ' רכז
כד ע"ב34 וישרנה הפרות וגו' שאמרו שירהאור אברהם שמות עמ' צו
כד ע"ב34 וישרנה וכו' אמרו שירה וכו' הודו לה' וגו'לקוטי שיחות חי"ג עמ' 133
כד ע"ב34 וישרנה כו' שאמרו שירהמשנת חיים דברים עמ' כה
כד ע"ב35 מאי וישרנה וכו' שאמרו שירה וכו'באר משה (אפשטיין) יהושע-שמואל עמ' רצא
כד ע"ב35 מאי וישרנה וכו' שאמרו שירהאור אברהם בראשית עמ' ריח
כד ע"ב35 מאי וישרנה שאמרו שירהקהלת יעקב הושענא רבה - שמחת תורה עמ' טו
כד ע"ב38 ומה שירה אמרוילקוט הגרשוני ח"ב
כד ע"ב42 מזמורא יתמא שירו לה' שיר חדשחכמת התורה ויקהל עמ' שב
כד ע"ב42 מזמורא יתמאבית אבא (גוטווירטה) פתח הבית עמ' 7
כד ע"ב46 ר' יצחק נפחא אומר רוני רוני השיטה התנופפי בהדר גאונךאור הצבי עמ' 210
כד ע"ב46 רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך וכו'אוצרות חיים - פרד"ס התורה עמ' קפד, קפה
כד ע"ב46 רוני רוני השיטהעיוני רש"י במדבר עמ' קסד
כד ע"ב48 דביר - נקרא ספר תורהישמח חיים (תשסה) מע' ד אות יב
כד ע"ב53 כמאן קרו פרסאי לספרא דביר וכו'אוצרות חיים - פרד"ס התורה עמ' קסח
כד ע"ב53 כמאן קרו פרסאי לספרא דביר וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' תשצ
כד ע"ב53 כמאן קרו פרסאי לספרא דבירפירושי ראשונים
כד ע"ב53 כמאן קרו פרסאי לספרא דביר וכו'ברית שלום (תעח) דף קכג ע"ב
כד ע"ב54 דשתנארוח חיים (חיד"א) עמ' נז
כד ע"ב רש"י - מזמור יתומה - היינו שלא נאמר מי אמרו ועל מה נאמרישמח חיים (תשסה) מע' מ אות כז
כד ע"ב רש"י ד"ה גר תושבמשנת חיים ויקרא עמ' תצד
כד ע"ב רש"י ד"ה גרתיבת גמא (זכרון אהרן) ח"א עמ' תצב
כד ע"ב רש"י שהוא קיבל ע"ע ז' מצוות ב"נגור אריה שמות פכ"ג הערה 35, ויקרא פכ"ה הערה 55
כד ע"ב תוס' - מזמור יתומה - היינו שלא נאמר מי אמרו ועל מה נאמרישמח חיים (תשסה) מע' מ אות כז
כד ע"ב תוס' ד"ה יתרו כרם חמד (תשסו) עמ' קלג
כד ע"ב תוס' ד"ה יתרוחכמת התורה יתרו עמ' ס
כד ע"ב תוס' ד"ה יתרו - הקב"ה הסכים למשה שנתן לב לפרוש מן האשהגבעת פנחס (ביליצר) עמ' שלז
כד ע"ב תוס' ד"ה מזמורא - מדוע מזמור "שירו לד' וכו'" נקרא מזמורא דיתמאאמרי נועם (מועדים) סי' א לפר' פרה
כד ע"ב תוס' ד"ה מזמורא - מזמור לתודה וכו' שנעשה לאומרו על התודהלקוטי שיחות חי"ב עמ' 29
כד ע"ב תוס' ד"ה ר' יוחנן אמר וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' שנ
כד ע"ב מאירילקוטי שיחות חכ"ח עמ' 51
כה ע"א02 הלא היא כתובה על ספר הישר, זה ספר בראשית כו'פרדס המלך (תשסט) אות תיח
כה ע"א02 מאי ספר הישר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםישמרו דעת עמ' מו
כה ע"א02 מאי ספר הישר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב, ופירש"י היינו ספר בראשית שמעשה אבות כתובים בונועם המוסר עמ' פו
כה ע"א02 מאי ספר הישר וכו' זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםאוצרות חיים - אישים ח"א עמ' פח
כה ע"א02 מאי ספר הישר וכו' זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםהר יראה מאמר מה
כה ע"א02 מאי ספר הישר וכו' זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםוענפיה ארזי אל (תשסו) על התורה ח"ב עמ' צג
כה ע"א02 מאי ספר הישר זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםמבשר טוב - ימי הרחמים והסליחות עמ' לג
כה ע"א02 מאי ספר הישר זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםעלי שור ח"ב עמ' ע
כה ע"א02 מאי ספר הישר זה ספר אברהםפירושי ראשונים
כה ע"א02 מאי ספר הישר ספר אברהם יצחק ויעקבואותו תעבוד עמ' שיד
כה ע"א03 ספר הישר - בראשית, ספר האבותעין איה א' 154
כה ע"א03 התורה נקראת ספר הישרמגלה עמוקות (תשסח) אופן רנ
כה ע"א03 זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםאמת ליעקב (קמינצקי, תשמו) עה"ת עמ' צא, קנד
כה ע"א03 זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשמב) ח"א עמ' צו, קלב
כה ע"א03 זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםתורת מנחם חמ"ה עמ' 157
כה ע"א03 זה ספר אברהם יצחק ויעקב וכו' משנה תורה וכו' פירוש המכבי דברים עמ' שסה
כה ע"א03 ספר בראשית קרוי ספר הישרלקט שיחות מוסר ח"א עמ' ח, ק
כה ע"א03 ספר בראשית נקרא ספר הישרמאמרי הראיה עמ' 378
כה ע"א03 ספר הישר הוא ספר בראשית, דברים, שופטיםישמח חיים (תשסה) מע' ס אות כה
כה ע"א03 ספר הישר זה ספר אברהם יצחק ויעקבאור הצבי עמ' 295
כה ע"א03 ספר הישר היינו ספר בראשיתחכמת התורה וישלח עמ' רמג
כה ע"א03 ספר הישר וכו' אבות שנקראו ישריםתורת מנחם חל"ה עמ' 209
כה ע"א03 ספר הישר וכו' זה ספר אברהם יצחק ויעקב (ורש"י - ספר בראשית שמעשה אבות כתובים בו) שנקראו ישרים וכו'תורת מנחם ח"ה עמ' 36, ח"ז עמ' 169, חכ"ד עמ' 324
כה ע"א03 ספר הישר וכו' זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםלקוטי שיחות ח"י עמ' 49, חכ"ה עמ' 478
כה ע"א03 ספר הישר ורש"יתורת מנחם חל"ח עמ' 229, חל"ט עמ' 359
כה ע"א03 ספר הישר זה ספר אברהם וכו' שנקראו ישריםשפתי חיים ח"ב עמ' רנט
כה ע"א03 ספר הישר זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםאביר יעקב (סדיגורה, תשסד) עמ' עד
כה ע"א03 ספר הישר זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםבאר משה (אפשטיין) בראשית עמ' קעג, שעז, ויקרא עמ' קע, במדבר עמ' רנא, ער, דברים עמ' תרמב
כה ע"א03 ספר הישר זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםשם דרך - הישר והטוב עמ' ב, טז
כה ע"א03 ספר הישר זה ספר בראשית זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםמאמרי שלמה ח"ב עמ' קפג
כה ע"א03 ספר הישר זה ספר בראשיתטוב טעם בראשית עמ' רפג
כה ע"א03 ספר הישר כו'ס' ג' תמוז תשנד עמ' קנג
כה ע"א03 ספר הישרהכתב והקבלה דברים פל"א פסוק יט
כה ע"א04 אבות העולם שנקראו ישריםפנקסי הראי"ה ח"א עמ' קמב
כה ע"א04 אברהם יצחק ויעקב וכו' מלחמהפירוש המכבי שמואל עמ' ריד
כה ע"א04 אברהם יצחק ויעקב נקראו ישריםבן מלך - חכמה ומוסר עמ' רעח
כה ע"א04 אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםלקט שיחות מוסר ח"א עמ' של
כה ע"א04 אברהם יצחק ויעקב נקראו ישריםשיחות הרב צבי יהודה שמות עמ' 90
כה ע"א04 אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםחכמת התורה ויצא עמ' סג
כה ע"א04 בראשית - ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםשיחות הרב צבי יהודה במדבר עמ' 323 ,278
כה ע"א04 בראשית שנקראו ישריםודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' תקעה
כה ע"א04 האבות נקראו ישריםתורת מנחם חכ"ט עמ' 260
כה ע"א04 ספר אברהם יצחק יעקב שנקראו ישריםחכמת התורה צו עמ' קסח
כה ע"א04 ספר אברהם יצחק יעקב שנקראו ישריםחכמת התורה שמיני עמ' ער
כה ע"א04 ספר אברהם יצחק יעקב שקראו ישריםקהלת יעקב פסח ח"א עמ' שט
כה ע"א04 שנקראו ישרים וברש"יאהל משה (שיינרמן) בראשית עמ' קפ, רצט
כה ע"א04 שנקראו ישריםתורת מנחם חמ"ח עמ' 411
כה ע"א04 שנקראו ישריםתורת מנחם חנ"ז עמ' 135
כה ע"א05 מות ישרים פירושי ראשונים {בלעם בקש על עצמו}
כה ע"א05 תמות נפשי מות ישרים וכו'שיחות מוסר (תשסב) עמ' שמח, שנ, תכ
כה ע"א06 אימתי יהיה מלא הגוים, בשעה שעמדה לו חמה ליהושע וכו', וברש"יבאר משה (אפשטיין) יהושע-שמואל עמ' עג
כה ע"א06 וזרעו יהיה מלא הגוים אימת יהיה מלא הגוים בשעה שעמדה לו חמה ליהושענזר הקדש ח"א עמ' קלח
כה ע"א08 ויעמוד השמש בחצי השמיםגבורות ה' עמ' יג
כה ע"א10 אזל שית וקם שית ולא אץ לבא כיום תמים וכו'זרע שמשון (תשסג) בראשית אות כ
כה ע"א12 היה אותו היום כשני ימים וכו'מי השלוח (מישור) ח"א עמ' רח
כה ע"א12 שמש בגבעון דום - ל"ו שעות או יום תמים וכו'תורת מנחם חכ"ג עמ' 106
כה ע"א22 ג' נקדה להם חמה, ברש"י ומהרש"אימלא פי תהלתך ח"א (תשסג) עמ' סה
כה ע"א22 העמיד הקב"ה חמה במלחמת סיחוןאור גנוז (מוסקוביץ) עמ' תקלד
כה ע"א22 כך עמדה לו חמה למשהפירושי ראשונים
כה ע"א22 כשם שעמדה לו חמה ליהושע וכו' איבעית אימא שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי וכו'אוצרות חיים - אישים ח"ג עמ' תד
כה ע"א22 כשם שעמדה לו חמה ליהושע וכו' שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי [ומהרש"א ח"א בשם פרקי דר"א]דרושים ואגדות חתם סופר עמ' עה
כה ע"א22 כשם שעמדה לו חמה ליהושע וכו'באר משה (אפשטיין) יהושע-שמואל עמ' עב, קא
כה ע"א22 כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשהשרגא המאיר מועדים עמ' קצז
כה ע"א22 כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה למשה במלחמת סיחון ועוגעבודת עבודה (תשסד) עמ' רז
כה ע"א22 כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשהחמודי צבי במדבר-דברים עמ' קצו
כה ע"א22 כשם שעמדה לו חמה ליהושעילקוט הגרשוני ח"ב
כה ע"א22 כשם שעמדה לו חמהאבן ישראל על התורה (תשסב) עמ' קמז
כה ע"א22 כשם שעמדה לו חמהאבן ישראל על התורה עמ' צה
כה ע"א22 עמדה חמה למשהעיוני רש"י דברים ח"א עמ' פ
כה ע"א22 משה העמיד החמה במלחמת סיחון ועוגשרגא המאיר על התורה עמ' יט, תקמט
כה ע"א22 שלשה אנשים שעמדו להם חמה, ותוס' ד"ה למשה תימה דלא חשיב קיןכסף נבחר (תשסג) עמ' יח
כה ע"א23 גז"ש מיהושע ומהרש"אשני המאורות (תשסח) עמ' צ
כה ע"א27 אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה לו חמה למשהבית ישראל (טויסיג) תנינא ח"ב עמ' קלז
כה ע"א31 ויאמר ללמד בני יהודה קשת וכו' מאי ספר הישר וכו'כח מעשיו הגיד לעמו ח"א דף עד ע"א
כה ע"א35 איזהו מלחמה שצריכה יד כנגד עורף וכו'כוונת הלב עמ' דש
כה ע"א35 איזוהי מלחמה שצריכה יד (ומהרש"א)ליהודים היתה אורה עמ' מב
כה ע"א36 מאי ספר הישר וכו' זה ספר משנה תורה וכו'באר משה (אפשטיין) ויקרא עמ' תטו, דברים עמ' רח
כה ע"א36 מאי ספר הישר וכו' ר"א אומר זה ספר משנה תורהצפנת פענח (תשסו) עמ' קח
כה ע"א36 ספר הישר זה ספר משנה תורה שנאמר בו ועשית הישר והטוב, מהרש"אשם דרך - הישר והטוב עמ' כ, פ
כה ע"א36 ספר הישר רא"א זה ספר משנה תורהלקוטי מאמרים עמ' 92, דובר צדק עמ' 72
כה ע"א36 ספר הישר זה ספר משנה תורה, מהרש"אשם דרך - כתר תורה עמ' מא, רמה
כה ע"א37 והיכא רמיזא - "ידיו רב לו"תורת אביגדור ח"ד עמ' קעד
כה ע"א37 ועשית הישר והטובמוסר המקרא והתלמוד עמ' קטו
כה ע"א37 ידיו רב לו וכו' מלחמה שצריכה שתי ידיםפירוש המכבי שמואל עמ' ריד-רטו
כה ע"א38 איזהו מלחמה שצריכה ב' ידים וכו'תורת יחיאל בראשית עמ' תיח, תכד
כה ע"א39 מאי ספר הישר זה ספר שופטים וכו', מהרש"אלקט שיחות מוסר ח"ג עמ' רה
כה ע"א39 ספר הישר - זה ספר שופטיםאהלי יעקב (הוסיאטין) ח"א עמ' רפא ע"א
כה ע"א39 ספר שופטים הוא ספר הישרשערי אורה (מילר) ח"א עמ' קפז
כה ע"א41 איזוהי מלחמה שצריכה לימוד - זו קשתמאורות נריה ישראל במדינתו עמ' 79
כה ע"א תוס' ד"ה ג' עמדה להם חמה לא חשיב יעקבידו בכל סי' רנד
כה ע"א תוס' ד"ה למשההקשורים ליעקב (תשסא) עמ' קד, קיז
כה ע"ב07 איש ישראל אשתו משמרתומבשר טוב - זכות נשים צדקניות עמ' נב
כה ע"ב10 אשה כלי זיינה עלה דרושים ואגדות חתם סופר עמ' י
כה ע"ב10 אשה כלי זיינה עליהתורת מנחם חי"ט עמ' 165
כה ע"ב10 אשה כלי זיינה עליהחכמת התורה וישלח עמ' תלו
כה ע"ב10 כלי זיינה עליהרוח חיים (חיד"א) עמ' פ
כה ע"ב16 ישראל שנזדמן לו נכרי בדרך כו' ירחיב לואמת ליעקב (קמינצקי, תשמו) עה"ת עמ' קנה
כה ע"ב16 ישראל שנזדמן לו נכרי בדרךניבי זהב עמ' תה
כה ע"ב16 ישראל שנזדמן לו עו"כ בדרך טופלו לימינו וכו'לקוטי שיחות ח"כ עמ' 154
כה ע"ב16 ישראל שנזדמן לו עובד כוכבים בדרך וכו' שאלו להיכן הולך ירחיב לו הדרך, כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע וכו'אוצרות חיים - אישים ח"ד עמ' רסה
כה ע"ב16 ישראל שנזדמן לו עובד כוכבים בדרך טופלו לימינו וכו' שאלו להיכן הולך ירחיב לו את הדרך כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע וכו'של"ה (תשנז) ווי העמודים פרק כז אות ל
כה ע"ב16 ישראל שנזדמן לו עכו"ם בדרך וכו' ירחיב לו הדרך כדרך שעשה יעקב אביו לעשו הרשע וכו'באר יוסף (תשמא) ח"א עמ' צח
כה ע"ב16 ישראל שנזדמן לו עכו"ם בדרך טופלו לימינו כו'דברי שמואל (תשנח) עמ' קלט
כה ע"ב16 ישראל שנזדמן לו עכו"ם בדרך טופלו לימינודברי שמואל (תשיג) עמ' קלג
כה ע"ב16 ישראל שנזדמן לו עכו"ם בדרך ירחיב לו הדרךהמוסר והדעת בראשית עמ' קפב
כה ע"ב18 טופלו לימינובית אבא (גוטווירטה) פתח הבית עמ' 2
כה ע"ב23 ירחיב לו את הדרך כדרך שעשה יעקב וכו'טוב ירושלים בראשית פל"ג פסוק יד
כה ע"ב23 ירחיב לו הדרך וכו'שיחות מוסר (תשסב) עמ' נט
כה ע"ב23 שאלו להיכן הולך וכו'זכר דוד על התורה עמ' רסג
כה ע"ב23 שאלו להיכן הולך ירחיב לו את הדרך כדרך שעשה יעקבשערי אורה (מילר) ח"ב עמ' רנז
כה ע"ב24 כדרך שעשה יעקב לעשיותתן אמת ליעקב (תשסד) ח"א עמ' קה
כה ע"ב26 מעשה בר"עבית שלום מרדכי עמ' קנה
כה ע"ב31 אשרי ר"ע ותלמידיו שלא פגע בהן אדם רע מעולםדרשות מהרי"ץ לז' אדר עמ' שח
כו ע"א03 אמרו ליה תלמידא דיהודה רמאה אתאוצרות חיים - אישים ח"ג עמ' שפה
כו ע"א05 עבדו גניבתא עשרים ותרתין שנין ולא ייצלחואור חדש (זיטשיק, תשסח) במדבר עמ' רמ
כו ע"א10 תא חזי מה בין גנבי בבל ולסטין דארץ ישראלדרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' קעו
כו ע"א11 בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים, מפני שמילדת בן לעבודה זרהבאר הגולה (הרטמן) באר ז הערה 216
כו ע"א12 לא תיילד את הגויהאור הרעיון עמ' שכז
כו ע"א15 מן הדין מותר לתת ילד למינקת גויהויאמר מרדכי - דרשות עמ' שצט
כו ע"א18 ונכרית לא תיילד בת ישראל וכו' זימנין דמנחא ידא אפותא וקטלא ליהפירוש המכבי שמות עמ' לח
כו ע"א25 אפותא - על מצחו של תינוקפירושי ראשונים
כו ע"א44 יהודית מילדת עובדת כוכבים בשכר וכו' משום איבהבית ישראל (טויסיג) שמות עמ' קל
כו ע"א45 סבר רב יוסף וכו' משום איבהס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קכד
כו ע"א46 כל המקיים את השבת מחללין עליו שבתשני המאורות (תשסח) עמ' צא
כו ע"א50 הגוים לא מעלים ולא מורידין, והמינים והמוסרים והמשומדים מורידין לכתחילה לבורבאר הגולה (הרטמן) באר ז הערה 220, 212, 239, 208-207, 240-239
כו ע"א50 הנכרים לא מעלין ולא מורידיןכתנות אור עמ' קפה
כו ע"א50 העובדי כוכבים לא מעלין ולא מורידיןלב המשפט ח"א שיעור יא [הלכה]
כו ע"א50 הרועים לא מעלין אותן מן הבור ולא מורידין אותם לבורשערי תשובה שער ג אות קמג
כו ע"א50 והרועים וכו' לא מעלין ולא מורידין אבל המינין וכו'שערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר קמג
כו ע"א50 נכרי אין מורידין ולא מעלין ולא רשאין להצילובני יששכר (תשמג) ח"ב דף פב ע"א
כו ע"א50 עכו"ם לא מעלין ולא מורידיןדגלי יהודה דרוש א אות כה
כו ע"א50 רועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידיןאוסף מאמרי מוסר וחכמה (תשנט) עמ' קפד
כו ע"א50 הנכרים וכו' לא מעלין ולא מורידין ותוס' ד"ה ולאדרושים ואגדות חתם סופר עמ' ח
כו ע"א50 הנכרים אין מעלין ואין מורידין - תוס'אור אברהם - מגילת אסתר עמ' פג
כו ע"א50 לא מעלין ולא מורידין וכו'+מטר השמים - עמודי העולם עמ' שכב, שכח
כו ע"א50 לא מעלין ולא מורידיןאורות הקודש חלק ד תצט
כו ע"א52 קאי ברי אאיגראתתן אמת ליעקב (תשסד) ח"א עמ' צו
כו ע"א53 תני ר"א קמי דריו"ח הנכריםאפוד בד דף קיד ע"ב
כו ע"א53 תני ר"א קמיאיש מבין ח"א דף יט ע"ד
כו ע"א53 תני ר"א קמיה דרי"וחלקו של יוסף (אמאדו) דף נט ע"ב
כו ע"א רש"י ד"ה ולסטיןדרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' קעו
כו ע"א תוס' - איסור דאורייתא אסור אפילו במקום איבהאור הרעיון עמ' שכז
כו ע"א תוס' - אע"פ דסתם עכו"ם עע"ז הן אפ"ה אין מורידיןרנת יצחק - פרק חלק עמ' שעח
כו ע"א תוס' - ירושלמי, נכרית מניקה בנה של ישראל, דכתיב והיו מלכים אומניך וכו'דברי שמואל (מודליאנו) עמ' ג ד"ה כתבו
כו ע"א תוס' - תינוק יונק מן הגויה ואין חוששין לא משום שקץ ולא משום טומאהרנת יצחק תליתאה ח"ב עמ' ריח
כו ע"ב01 אבל המינין והמוסרות והמומרים מורידין ולא מעליןגור אריה שמות פי"ד הערה 61
כו ע"ב01 אבל המינין והמסורות והמומרים מורידין וכו' מומר פליגי בה וכו' אפילו להכעיס נמי מומר וכו' שיחות הרב צבי יהודה דברים עמ' 465-467
כו ע"ב01 הכופר מאבד זכות קיומושפתי חיים ח"ב עמ' פט
כו ע"ב01 המינים והמוסרים מורידין ולא מעליןאור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' קסז
כו ע"ב01 המינין המסורות והמומריםפירושי ראשונים
כו ע"ב01 המינין והמסורות והמומרים מורידין ולא מעליןמפי ספרים וסופרים - פניני חסידות חנוכה כט
כו ע"ב01 המינין והמסורות והמומרים מורידין ולא מעליןשיחות הרב צבי יהודה במדבר עמ' 142
כו ע"ב01 המינין והמסורות והמומרים מורידין ולא מעליןתקנת השבין סי' טו (עמ' 150)
כו ע"ב01 מין מורידין ולא מעליןאור לשמים (תשסג) עמ' שלו
כו ע"ב01 מינים מורידין ולא מעליןמערכי לב (שוואב) מועדים ח"א עמ' צה
כו ע"ב01 מסור מורידין ולא מעליןרב ייבי (תשסט) ח"א עמ' קמח
כו ע"ב02 מורידין ולא מעליןמוסר המקרא והתלמוד עמ' קכג
כו ע"ב02 מורידין ולא מעליןתורת יחיאל בראשית עמ' שסד
כו ע"ב02 מצינו רק אנשים פרטיים שהתירו רז"ל את הריגתן, מורידין ולא מעליןערבי נחל (תשסד) עמ' סו
כו ע"ב03 כל אבידת אחיך לרבות אבידת המומרכסף נבחר (תשסג) עמ' קמב
כו ע"ב06 להכעיסאוסף מאמרי מוסר וחכמה (תשנט) עמ' קפד
כו ע"ב06 משומד אוכל נבילות להכעיס כו' אבל פרעוש אחד או יתוש אחד כו'שערי תשובה שער ג אות קמג
כו ע"ב07 מומר להכעיס מין הוישבט סופר - שערי שמחה ח"א עמ' תלה
כו ע"ב07 קסבר אוכל נבילות להכעיס מין הואתיבת גמא (זכרון אהרן) ח"א עמ' קו
כו ע"ב08 פליגי בה רב אחא ורבינא וכו' מין, זה העובד אלילי כוכביםשיחות הרב צבי יהודה במדבר עמ' 143
כו ע"ב23 ת"ר ישראל מל את וכו'דברי שלום (יודייקין) ח"א עמ' לז
כו ע"ב25 גוי לא ימול ישראל וכו' דברי ר"מדברי חיים על התורה (תשנט) עמ' שיד
כו ע"ב32 ימול גוימשנת חיים שמות עמ' כח
כו ע"ב32 מילה בגוי כשרה, תוס' רי"ד - הטעםאור אברהם - תשובה עמ' שיב
כו ע"ב35 מנין למילה בגוי שהיא פסולההמעלות לשלמה (תשמז) עמ' רמז, רמט, רסד, רעג, רפו
כו ע"ב תוס' ד"ה אני שונהתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' יג
כו ע"ב תוס' ד"ה וחדברכת כהן (דויטש, תשמט) עמ' עד
כו ע"ב תוס' - טוב שבגוים הרוגהגיוני עוזיאל ח"א עמ' 272
כו ע"ב תוס' ד"ה אני שונהשנות ימין דף קב ע"ב
כו ע"ב תוס' ד"ה אנידרך ישראל סי' יח לסי' קנט ס"ב [הלכה]
כו ע"ב תוס' ד"ה אנילקוטי שיחות חכ"ז עמ' 368
כו ע"ב תוס' ד"ה אנימדבר קדמות (תשסח) עמ' קסה
כו ע"ב תוס' ד"ה אניס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קעו
כו ע"ב תוס' ד"ה אניקריאה בקריה ח"א עמ' שלא
כו ע"ב תוס' ד"ה ולא - כשר שבכנענים הרוג וכו' דבירושלמי וכו' דהיינו בשעת מלחמהלקוטי שיחות חט"ז עמ' 148
כו ע"ב תוס' ד"ה ולא מורידיןמנחת מרדכי עמ' שטז
כו ע"ב תוס' ד"ה ולאגור אריה שמות פי"ד הערה 64
כו ע"ב תוס' - גוי שלא מקיים ז' מצוות גופו מותרס' העיקרים (מישור) עמ' שפט
כו ע"ב תוס' - מומר לתיאבון פסול לכתיבת תפיליןברכת כהן (דויטש, תשסז) סי' כח
כו ע"ב תוס' - יהורם הי' ישראל מומר ולכך הותר לעובדיה ללוות ממנו ברביתרנת יצחק תליתאה ח"א עמ' צא
כז ע"א01 ברופא מומחה, ורש"י דאומן לא מרע נפשיהגבורות אליהו יו"ד סי' לד
כז ע"א02 וסבר ר' יהודה כותי שפיר דמי והתניא וכו' היכן מצינו מילה מה"ת לשמה וכו', תוס' ד"ה וכי היכןדברי חיים על התורה (תשנט) עמ' שיג
כז ע"א03 ישראל מל את העכו"ם וכותי לא ימול את ישראל וכו'גבעת פנחס (ביליצר) עמ' יז
כז ע"א04 וכותי לא ימול ישראל מפני שמל לשם הר גרזיםהמעלות לשלמה (תשמז) עמ' רנא, רעד
כז ע"א06 היכן מצינו מילה לשמהאבן ישראל (פישר) אגדה ח"ב עמ' עד
כז ע"א06 כוונה לשמה במצוותהכתב והקבלה בראשית פי"ז פסוק יג
כז ע"א07 אלא מל והולך עד שתצא נשמתוגבעת פנחס (ביליצר) עמ' יז
כז ע"א10 רבי יהודה הנשיא אומר מנין למילה בגוי שהיא פסולה וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' קלא
כז ע"א11 מילה בגוי פסולהמנחת מרדכי עמ' יח
כז ע"א11 מילה בנכרי פסולהחכמת התורה וירא עמ' תקכט, תקלא
כז ע"א11 מילה בעובד כוכבים וכו' פסולהאור יצחק (ראדוויל, תשסה) עמ' קיד
כז ע"א11 מילה בגוי פסולהלחמי תודה דף רמח ע"ב
כז ע"א11 מילה בגויודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' קסה
כז ע"א11 מילת גוי היא מילהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' כו
כז ע"א11 מילת גוי פסולהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' כג
כז ע"א11 מילת גוישערים מצוינים בראשית-שמות עמ' קסב
כז ע"א14 המול ימולדגל יהודה (קאמינר, תשסח) עמ' כה
כז ע"א14 המול ימולנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' כו אות ה
כז ע"א17 איתמר מנין למילה בגוי שהיא פסולה וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' כח, לב, סא, קל, קלג, תמ
כז ע"א17 מנין למילה בגוי שהיא פסולהויקרא יעבץ עמ' קסד
כז ע"א17 מנין למילה בגוי שהיא פסולה, שנאמר: המול ימול-המל ימולשער החצר (תשעב) סי' קנב
כז ע"א17 מנין למילה בגויזבחי צדק (דיסקין) תנינא עמ' יט
כז ע"א17 מנין למילה בגוימשנת חיים שמות עמ' כח
כז ע"א17 מנין למילה בנכרי שהיא פסולה וכו'צפנת פענח (תשסו) עמ' סט
כז ע"א17 מנין למילה בנכרי שהיא פסולהכרם חמד (תשסו) עמ' טו
כז ע"א17 מנין למילה בנכרימשנת חיים בראשית עמ' קפ, קפה, קצד
כז ע"א17 מנין למילה בגוי שהיא פסולה וכו'נזר הקדש ח"ב עמ' שמז
כז ע"א17 מנין למילה בגוי שהיא פסולה וכו'צמח דוד (סקאליע) עמ' קכט
כז ע"א17 מנין למילה בגוי שהיא פסולהגבורת יצחק עה"ת ח"א עמ' לד, לה
כז ע"א17 מנין למילה בגוי שהיא פסולהדברי פנחס (דאוויד) ח"ב עמ' נג
כז ע"א17 מנין למילה בגויבנין שאול עמ' קעט
כז ע"א17 מנין למילת גוי שהיא פסולה ובתוס' ד"ה איכאתיבת גמא (זכרון אהרן) ח"א עמ' סד
כז ע"א19 ורבי יוחנן אמר המול ימולויקרא יעבץ עמ' קסו
כז ע"א19 טעמא דגוי פסול למולגנא דפלפלי עמ' רל
כז ע"א20 אם המוהל צריך להיות מהולנזר הקדש ח"ב עמ' שסב, תג
כז ע"א20 המול ימול - המל הוא יכול למולתורת יחיאל בראשית עמ' קמח, קנב
כז ע"א20 המול ימול וכו' אשה כמאן דמהילא דמיא, ורש"יתורת מנחם חנ"א עמ' 86, חנ"ב עמ' 312
כז ע"א20 המול ימול מי שהוא מהול ימול אחרים ותוס'חפץ יהונתן בראשית פ"יז פסוק יג
כז ע"א20 המל ימול בעינן ישראלבנין שאול עמ' קמא
כז ע"א20 המל ימולאחרי ראי (תשסד) הר סיני וירא אות א
כז ע"א20 המל ימולאמרי נועם על התורה (דזיקוב, תשסג) נצבים ב
כז ע"א20 לערבי מהול וגבעוני מהול וכו'פחד יצחק פסח מאמר לו
כז ע"א20 ערבי מהול וגבעוני מהול איכא בינייהוויקרא יעבץ עמ' קעב
כז ע"א32 אלמא אע"ג דלא מהילי כמאן דמהילי דמיהמעלות לשלמה (תשמז) עמ' רמח
כז ע"א32 אע"ג דלא מהילי כמאן דמהיליבין המשפתים ויקרא פ' שמיני אות ד
כז ע"א32 נקרא מהול גם כשאינו יכול לקיים מצות מילהלקוטי שיחות חלק ל עמ' 57
כז ע"א32 ערל ישראל מל אחריםנטריקן (תשעד) עמ' נז
כז ע"א33 אם אשה כשרה למול או לאלדעת חכמה ומוסר ח"א עמ' רסא
כז ע"א33 מחלוקת רב ור"י אם אשה כשרה למול או פסולה - ובדברי הפוסקים בזהבאר יוסף (תשמא) ח"א עמ' כב
כז ע"א33 מילה בנשים ובמומר ותוס'ברכת כהן (דויטש, תשסז) סי' כח
כז ע"א33 פלוגתא דרבי יוחנן ורב אם אשה כשרה למולמאורות נריה אלול ותשרי עמ' 178
כז ע"א33 רב אמר אשה פסולה למול ורבי יוחנן מכשיראיש אמונים דף קד ע"ג
כז ע"א34 אשה אינה כשרה למול - תוס'אור אברהם שמות עמ' כט, ל
כז ע"א34 אשה אינה כשרה למול, ותוס' אור אברהם בראשית עמ' צח
כז ע"א34 אשה לאו בת מילה היא - תוס'אור אברהם - מסכת מגילה עמ' תמז
כז ע"א34 אשה לאו בת מילהדמשק אליעזר (רלב"ג) שמות פרק ד פסוק כה
כז ע"א34 אשה פסולה למולודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' קע
כז ע"א34 למ"ד ואתה את בריתי תשמור ליכא דאשה לאו בת מילה היאהמעלות לשלמה (תשמז) עמ' רפה
כז ע"א35 אשה כשרה למולמנחת מרדכי עמ' שפד
כז ע"א35 אשה כשרה למול, ותוס'תיבת גמא (זכרון אהרן) ח"א עמ' פה
כז ע"א36 אשה כמאן דמהילא דמיאאור חדש (הרטמן) הקדמה אות 442
כז ע"א36 אשה כמאן דמהילא דמיאברכות אבי דף ד ע"א
כז ע"א36 אשה כמאן דמהילא דמיאחכמת התורה מקץ עמ' סא
כז ע"א36 אשה כמאן דמהילא דמיאמבשר טוב - זכות נשים צדקניות עמ' עז, קכח
כז ע"א36 אשה כמאן דמהילא דמיאתורת מנחם חט"ז עמ' 229, חי"ז עמ' 98
כז ע"א36 אשה כמאן דמהילא דמיאתורת מנחם חלק מ עמ' 210
כז ע"א36 אשה כמאן דמהילא דמיאתורת מנחם חמ"ה עמ' 238, חמ"ו עמ' 151
כז ע"א36 דאשה כמאן דמהילא דמיאישראל קדושים עמ' 96, 127, פוקד עקרים סי' ה (עמ' 37), לקוטי מאמרים עמ' 159, 184
כז ע"א36 דאשה כמאן דמהילה דמיאפרי צדיק חיי שרה אות ב
כז ע"א36 ומי איכא למ"ד אשה לא והכתיב ותקח צפורה צור וכו' דאמרה לאיניש אחרינא ועבדאוצרות חיים - אישים ח"ו עמ' כו
כז ע"א36 ומי איכא למ"ד אשה לא וכו'מנחת מרדכי עמ' קב, קסה
כז ע"א37 ותקח צפורההכתב והקבלה ויקרא פי"ח פסוק כב
כז ע"א38 ואיבע"א אתיא איהי ואתחלה ואתא משה ואגמרהחוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' קלא, קלג
כז ע"א39 איהי אתחלהמשנת חיים שמות עמ' כו
כז ע"א39 אתחלה איהי ואתא משה ואגמרהחכמת התורה שמות עמ' תרמד
כז ע"א39 אתיא איהי ואתחלה ואתא משה ואגמרההמעלות לשלמה (תשמז) עמ' רפה
כז ע"א39 ואתא משה ואגמרההכתב והקבלה שמות פ"ד פסוק כה
כז ע"א40 ולא ריפוי נפשות וכו' האיכא חיי שעה לחיי שעה לא חיישניןדרושים ואגדות חתם סופר עמ' ער
כז ע"א תוס' - יש לפסוק כרב דאשה פסולה למולצפנת פענח (תשסו) עמ' סט
כז ע"א תוס' ד"ה איכא בינייהו וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' סא
כז ע"א תוס' ד"ה איכאברכת כהן (דויטש, תשמט) עמ' עב
כז ע"א תוס' ד"ה אשה - יש לפסוק דאין אשה בשרה למול וכו'צמח דוד (סקאליע) עמ' קל
כז ע"א תוס' ד"ה אשה לאו בת מילה היאחוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' כח, לב, קלג, תמ
כז ע"א תוס' ד"ה אשהחכמת התורה וירא עמ' תקלו
כז ע"א תוס' ד"ה אשהחכמת התורה שמות עמ' רנה
כז ע"א תוס' ד"ה וכי היכןשופרא דישראל (תשסו) עמ' רסא
כז ע"א תוס' - מצות מילה להתעסק בצרכי המילה אור אברהם בראשית - הוספות חדשות עמ' כד
כז ע"א תפארת ישראל אות יב, רשאי להסתכל במראה אם יש לו איזה רבבמצווה ועושה ח"א עמ' שמג
כז ע"ב04 אמר רבי יוחנן ספק חי ספק מת אין מתרפאין מהן וכו'גבעת פנחס (ביליצר) עמ' רעו
כז ע"ב05 אסור להתרפאות בעבודה ורהאור אברהם - תלמוד תורה עמ' קצד, תב
כז ע"ב06 לחיי שעה לא חיישינן וכו', ותוס' ד"ה לחייגבורות אליהו יו"ד סי' קנח אות ט
כז ע"ב12 מעשה בבן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל שהכישו נחשאלה הדברים (ברודנא) עמ' 47
כז ע"ב12 מעשה בבן דמא בן אחותו של ר"י וכו'יציב פתגם על התורה עמ' קנב
כז ע"ב12 מעשה בבן דמא בן אחותו של ר"י שהכישו נחש וכו'אילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' קעא
כז ע"ב19 אשריך בן דמא שגופך טהור ויצתה נשמתך בטהרהאוצרות חיים - אישים ח"ב עמ' קפא
כז ע"ב21 העובר על גדר חכמים חייב מיתהבאר הגולה (הרטמן) באר א הערה 204
כז ע"ב21 העובר על דברי חכמים נענש בנשיכת נחשחוסן יהושע בחיוב לימוד התורה עמ' קנב
כז ע"ב21 הפורץ גדר ישכנו נחש קאי על הפורץ גדרן של חכמיםשם עולם (תשסו) עמ' מה
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכא דאתי למימשך בתראהמוסר והדעת בראשית עמ' רסז
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכא דאתי למימשך בתרייהובאר הגולה (הרטמן) באר ד הערה 883
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכאדעת תורה בראשית עמ' כח
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכאדרשות שבט הלוי ח"א עמ' רכז
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכאיד אהרן עמ' יג
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכאישמח חיים (תשסה) מע' ש אות ד
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכאלבני בנימין דף לו ע"ד
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכאמרפא לשון עמ' רסז
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכאמשנת יוסף - דרשות ח"א עמ' קצא
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכאמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשמב) ח"א עמ' ה
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכאקסת הסופר (תשעו) עמ' קנד, קפח
כז ע"ב21 שאני מינות דמשכאשערי תלמוד תורה (תשמז) עמ' נא, שיג
כז ע"ב25 חויא דרבנןכללי המצות (צפת תשנב) עמ' 80
כז ע"ב26 וחי בהם וכו'לקוטי שיחות חכ"ז עמ' 133
כז ע"ב26 וחי בהםעיוני רש"י דברים ח"א עמ' קנו
כז ע"ב28 היה ר' ישמעאל אומר מנין שאם אומרין וכו'יציב פתגם - פסח עמ' קכז, קלב, קמב
כז ע"ב28 לדעת רבי ישמעאל גם בע"ז בצנעה יש יעבור ואל יהרגמאורות נריה ישראל במדינתו עמ' 375
כז ע"ב תוס' ד"ה יכול - אם רצה להחמיר על עצמו אפי' בשאר מצות רשאי בו'לקוטי שיחות חל"ה עמ' 170
כז ע"ב תוס' ד"ה יכול אי שרי למסור נפשו כשאין חיובגנא דפלפלי עמ' שסו
כז ע"ב תוס' ד"ה יכולברית עולם (תשסט) עמ' קנא
כז ע"ב תוס' ד"ה יכולדגל יהודה (קאמינר, תשסח) עמ' עט
כז ע"ב תוס' ד"ה יכולחמודי צבי במדבר-דברים עמ' מח, ריז, שכב
כז ע"ב תוס' ד"ה יכול, אם רצה אדם להחמיר על עצמו ולמסור נפשו אפי' בשאר עבירות שרירנת יצחק תליתאה ח"א עמ' שעב
כז ע"ב תוס' ד"ה יכול, אם רצה להחמיר בשאר מצות ליהו־ג ולא לעבור רשאימצווה ועושה ח"א עמ' רכו
כז ע"ב תוס' ד"ה יכילנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"ב סי' ה אות ב
כז ע"ב תוס' והרא"ש בהא דדר"א בר זימנאאהבת דוד (תשכז) עמ' מג
כח ע"א06 מכה שיש בה סכנה בשבתזכרון דברים (תשנט) עמ' קב
כח ע"א08 האי אישתא צמירתאודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' תרעה
כח ע"א11 ככי ושיני מאי כיון דאקושי נינהו כמכהלקוטי מאמרים עמ' 131
כח ע"א21 לאלוקי ישראל לא מגילנאודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' צ
כח ע"א27 עניני רפואותאילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' קיט
כח ע"א36 האי פדעתא סכנתא היאאגרות ר' יצחק אלחנן עמ' קכ
כח ע"א39 האי עינבתא פרוונקא דמלאכא דמותא היאדברי סופרים סי' יא (עמ' 9)
כח ע"א43 רבי יעקב חש בפיקעה וכו' לייתי משקדי חלזוני וברש"י שםשפוני טמוני חול (תשנט) עמ' רצב
כח ע"ב29 עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת מאי טעמא שורייני דעינא באובנתא דליבא תלוראשית דעת (קורח) סי' ד
כח ע"ב29 עין שמרדה מותר לכוחלה בשבתעולת חודש (תקנג) ח"א מאמר קפח
כח ע"ב29 עין שמרדה מותר לכחלה בשבתילקוט הגרשוני ח"ב עמ' לט
כח ע"ב29 עין שמרדה מותר לכחלה בשבתכתנות אור עמ' תרנא
כח ע"ב29 עין שמרדה מותר למחלה בשבת שוריינא דעינא באובנתא דלבא תליאעלי שור ח"ב עמ' רסב
כח ע"ב29 עין שמרדהקדושת עינים (תשעא) פרק ב אות פז
כח ע"ב37 דשוריינא דעינא באובנתא דליבא תליאמי השלוח (מישור) ח"א עמ' קיט
כח ע"ב37 דשורייני דעינא באובנתא דלבא תלוקהלת משה (תשסב) עמ' קעה
כח ע"ב37 דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלובאר משה (אפשטיין) שמות עמ' שסב, במדבר עמ' שעז, שפג
כח ע"ב37 דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלוילקוט דברי חכמים בראשית סי' כד, ס
כח ע"ב37 דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלוישראל קדושים עמ' 66, רסיסי לילה סי' ב (עמ' 3), נב (עמ' 117), תקנת השבין סי' י (עמ' 86), צדקת הצדיק סי' קצ, רמד, דובר צדק עמ' 35, קומץ המנחה (ר' צדוק) עמ' 49 (סי' נג)
כח ע"ב37 דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלועקבי אבירים (תשסה) עמ' שסט
כח ע"ב37 דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלופרי צדיק לחנוכה אות יט, כ חקת אות יג, עקב אות ה
כח ע"ב37 דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלושל"ה (תשנז) - תולדות אדם אות קי בהגה"ה, שער האותיות אות ט ס"ק כא, אות ל ס"ק ד
כח ע"ב37 דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלודרך חיים (תשלה) עמ' תפט
כח ע"ב37 שוריינא דעינא באובנתא דליבא תלואמרי נועם על התורה (דזיקוב, תשסג) דברים ב
כח ע"ב37 שוריינא דעינא באובנתא דליבא תלויכוונת הלב עמ' עד
כח ע"ב37 שוריינא דעינא בלבא תליאאשל חיים ח"א עמ' קנב
כח ע"ב37 שוריינא דעינא בליבא תליאאדיר במרום ח"א פ' רעד
כח ע"ב37 שוריינא דעינא בליבא תליאאוצר המאמרים (תשס) עמ' קעז
כח ע"ב37 שוריינא דעינא בליבא תליאנצח ישראל (הרטמן) עמ' רכו
כח ע"ב37 שוריינא דעינא בליבא תליאשמן ראש (כץ) ח"ו עמ' לח
כח ע"ב37 שוריינא דעיני באובנתא דליבא תליין ותוס'קדושת עינים (תשעא) פרק א אות מט, נט, פרק ג אות עט, פה, קנא, פרק ה אות קסו, פרק ח אות ז, פרק יג אות ה, לב
כח ע"ב37 שורייני דעינא באובנתא דלבא תלו - ותוס'באר יוסף (תשמא) ח"ג עמ' קמד {והמשמעות גם לענין הרוחני}
כח ע"ב37 שורייני דעינא באובנתא דלבא תליאאור גנוז (מוסקוביץ) עמ' קסט
כח ע"ב37 שורייני דעינא באובנתא דלבא תליאעבודת יצחק בראשית עמ' קנה
כח ע"ב37 שורייני דעינא באובנתא דליבא תלו - חזון אישקריאה בקריה ח"ב עמ' רעא
כח ע"ב37 שורייני דעינא באובנתא דליבא תלונחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"ב סי' כב אות יח
כח ע"ב37 שורייני דעינא באובנתא דליבא תלוקריאה בקריה ח"ב עמ' רעא
כח ע"ב37 שורייני דעינא באובנתא דליבא תליאדעת תורה במדבר עמ' קעב, דברים ח"א עמ' קסב
כח ע"ב37 שורייני דעינא באובנתא דליבא תלייןלהעיר להורות ולהשכיל ח"א עמ' קסט
כח ע"ב37 שורייני דעינא בליבא תליבני יששכר (תשמג) ח"ב דף צד ע"א
כח ע"ב37 שורייני דעינא בליבא תליאאורות ונתיבות ח"ג שער ז פרק א אות נ
כח ע"ב37 שורייני דעינא בליבא תליאאחרי ראי (תשסד) ענינים סי' יד אות א
כח ע"ב37 שורייני דעינא וכו'דברי שלום (יודייקין) ח"ו סי' צב
כח ע"ב37 שורייני דעיני באובנתא דליבא תלייןלהעיר להורות ולהשכיל ח"ג עמ' שד
כח ע"ב42 חמימי לעקיבא וקרירי לזיבורא וחלופי סכנתאניבי זהב עמ' תקכט
כח ע"ב42 חמימי לעקרבא וקרירי לזבוראלבני ישראל (הישן) דרוש ג
כח ע"ב42 חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וברש"יטוב עין (אוסטרובצא) עמ' יא
כח ע"ב42 חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וכו' רש"י ד"ה זיבורא ודחרזיהברית שלום (תשסח) עמ' מג
כח ע"ב42 חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וכו' רש"י ד"ה זיבורא ודחרזיהברית שלום (תעח) דף ו ע"ב, ז ע"ב
כח ע"ב42 חמימי לעקרבא וקרירי לזיבוראדברי חיים על התורה (תשנט) עמ' רצה
כח ע"ב42 חמימי לעקרבא וקרירי לזיבוראמנחת ישראל עמ' שמג
כח ע"ב42 חמימי לעקרבא קרירי לזיבוראמדבר יהודה (תשסב) עמ' שסב
כח ע"ב42 קרירא לעקרבא וחמימי לזיבורי וחלופי סכנתאכתנות אור עמ' תרכז
כט ע"א04 שני לדג דםהקשורים ליעקב (תשסא) עמ' קיד
כט ע"א26 ששה דברים מרפאים וכו'ימי דוד (תשסז) עמ' לח
כט ע"א36 למה נקרא שמן קשואין כו'לקוטי שיחות חל"ג עמ' 72
כט ע"א38 המסתפר אצל גוי יהיה רואה במראהנצח ישראל (הרטמן) עמ' קיא הערה 341
כט ע"א38 המסתפר אצל גוי יראה במראהגור אריה בראשית פי"ב אות כז
כט ע"א38 לא יסתפר כי אם על ידי ישראלחיים לגופא (תשסה) עמ' כח
כט ע"א46 יאי קועיךהכתב והקבלה במדבר פכ"ה פסוק ד
כט ע"א תוס' ד"ה המסתפרצמח ה' לצבי (תשסז) עמ' תס
כט ע"א תוס' ד"ה המסתפרקדושת עינים (תשעא) פרק ד אות פז
כט ע"א תוס' ד"ה המסתפר - איסור לאיש לראות במראהחפץ יהונתן דברים פ"כב פסוק ה
כט ע"ב01 אלו דברים של עכו"ם אסורין וכו'ס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קג
כט ע"ב02 אסורין ואיסורן איסור הנאה היין וכו' יין מנלן וכו', ותוס' ד"ה ייןס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קיא, קיח
כט ע"ב03 וחרס הדרייניגבורות אליהו יו"ד סי' טז אות ד
כט ע"ב15 גבינה של גויים אסורה בכל מקוםשערי תשובה אגה"ת אות כח
כט ע"ב15 גבינת בית אונייקי של עכו"ם אסורין וכו'גבורות אליהו יו"ד סי' טז אות ג
כט ע"ב18 שאל ר"י את ר' יהושע כשהיו מהלכין בדרךאור חדש (זיטשיק, תשסח) ויקרא עמ' רנ
כט ע"ב18 שאל ר"י מפני מה אסרו גבינות גוים וכו' ותוס' ד"ה מפנייערות דבש ח"ב עמ' רצג
כט ע"ב18 שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך וכו' השיאו לדבר אחר וכו'אוצרות חיים - מצוות עמ' קסו
כט ע"ב20 מפני מה אסרו את גבינות עכו"ם וכו'ברית שלום (תעח) דף קלד ע"ד
כט ע"ב20 מפני מה אסרו את גבינות עכו"ם וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' תתנח
כט ע"ב20 מפני מה אסרו גבינות עכו"ם וכו'לחמי תודה פתיחה דף ז ע"ב
כט ע"ב20 מפני מה אסרו גבינות עכו"ם וכו'מנחת יצחק ויקרא-דברים עמ' קמו
כט ע"ב20 מפני מה אסרו גבינת עכו"םילקוט הגרשוני ח"ב
כט ע"ב23 שדעתו יפההכתב והקבלה ויקרא פכ"א פסוק ט
כט ע"ב28 איך אתה קורא כי טובים דודיך מייןאשל חיים ח"א עמ' קכב-קכג
כט ע"ב28 האיך אתה קורא כי טובים דודיך וכו'תורת חיים (ר' דובער) שמות דף נט ע"א
כט ע"ב28 האיך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או דודיךדרושים ואגדות חתם סופר עמ' רחצ
כט ע"ב28 האיך אתה קורא כי טובים דודיך מייןאפיקי יהודה (תשנט) עמ' תשסא, שמב
כט ע"ב28 היאך אתה קורא כי טובים דודיך מייןגנזי ישראל (תשמו) ח"א עמ' קסז ע"ב
כט ע"ב28 היאך אתה קורא כי טובים דודיךחכמת התורה תולדות עמ' תצה
כט ע"ב28 השיאו לדבר אחר וכו' כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודיךאוצרות חיים - אישים ח"ד עמ' שנו
כט ע"ב28 ישמעאל אחי האיך אתה קורא כי טובים דודיך מיין וכו'אורח לצדיק עמ' קלו
כט ע"ב29 דודיך או דודייךמכמני עוזיאל עמ' עו
כט ע"ב29 כי טובים דודיך מייןאחרי ראי (תשסד) דרשות סי' כב אות ב
כט ע"ב29 כי טובים דודיך מייןהמאור הגדול (גר"א) עמ' תשפז, תשפח
כט ע"ב30 א"ל אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו, רש"י, תוס'לקט שיחות מוסר ח"ב עמ' שסא
כט ע"ב32 יין מנלן אמר רבהגבורת יצחק עה"ת ח"א עמ' רנז
כט ע"ב32 יין מנלן דאסור דכתיב אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכםרביד יוסף (תשסא) ח"ב עמ' 45
כט ע"ב32 יין נסך מנא לן דאסור בהנאה, ותוס' ד"ה ישתו יין נסיכםכרם חמד (תשסו) עמ' קעא
כט ע"ב34 מה זבח אסור בהנאה אף יין נמי אסור בהנאהלמדנות (תשנח) פ' האזינו אות קל
כט ע"ב37 ילפינן ע"ז ממת ומת מעגלה ערופהחכמת התורה ויגש עמ' רפ
כט ע"ב37 מה מת אסור בהנאה אף זבחאגרות ר' יצחק אלחנן עמ' קצז
כט ע"ב37 מת אסור בהנאהגנא דפלפלי עמ' צה
כט ע"ב37 להשוות תקרובת ע"ז לדיני מת לענין הנאה וטומאהגור אריה במדבר פי"ט הערה 188
כט ע"ב38 מת גופיה מנא ליה דאסור וכו', וברש"י, ותוס' ד"ה כפרה כתיב בה כקדשיםכרם חמד (תשסו) עמ' לד, עה, קנז
כט ע"ב39 ותמת שםהכתב והקבלה במדבר פ"כ פסוק א
כט ע"ב41 מה להלן אסור אף כאן אסור וכו'טוב ירושלים ויקרא פי"א פסוק ג
כט ע"ב41 מה להלן אסור בהנאה אף כאן נמי אסור בהנאהגור אריה שמות פכ"א הערה 704
כט ע"ב41 עגלה ערופה אסורה בהנאהתורת העולה (תשנב) ח"ג פרק לב
כט ע"ב47 דבר החשוב הנשלח ביד גוי בעינן חותם בתוך חותםבני יששכר (תשמג) ח"ב דף נב ע"א
כט ע"ב47 חותם בתוך חותםנתיב מצותיך (תשסח) עמ' קכא
כט ע"ב47 חותם בתוך חותםרמז הרומז (תשסח) עמ' עט, קכג
כט ע"ב רש"י - ששוריהו במים ויוצא יין הנבלע בונצח ישראל (הרטמן) עמ' שפה הערה 39
כט ע"ב תוס' ד"ה איס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קכ
כט ע"ב תוס' ד"ה יין מבלןעיוני רש"י דברים ח"ב עמ' תתכג
ל ע"א יין שנתנו בו מעט דבש ונגע בו הגוי הרי הוא יין נסךשערי תשובה אגה"ת אות כז
ל ע"א עלי ועל צואריאור אברהם - מסכת מגילה עמ' רלח
ל ע"א ההוא חיויא דצרי ואתיתפארת ישראל (הרטמן) עמ' תתרכז הערה 81
ל ע"א רב לא שתי מיא מבי ארמאהחלקם בחיים דף כו ע"ד
ל ע"א שמואל לא שתי מיא מבי ארמלתא אמר את לה אימתא רגברא ולא מיכסיא מיאשל"ה (תשנז) - שער האותיות אות ק ס"ק קמז
ל ע"א אמר רבי יהושע בן לוי שלש יינות הןשל"ה (תשנז) תושבע"פ אות קיב
ל ע"ב אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושששבט מישראל (פרידמן) ח"א עמ' קסג
ל ע"ב תוס' ד"ה ומטמאמאיר עיני חכמים מהדו"ב ח"א דף ה ע"ב
לא ע"א סתם יינםתורת חיים (קאסוב) עמ' רפה
לא ע"א איסור סתם יינםצמח צדיק (תשסז) עמ' תקלד
לא ע"א מקום שיפול העץ שם יהושערים מצוינים בראשית-שמות עמ' סה
לא ע"א קרי עליה מקום שיפול העץ שם יהואפירושי ראשונים
לא ע"א שם יהו סלקא דעתך אלא שם יהו פירותיודרשות מהרי"ץ לז' אדר עמ' עח
לא ע"א הכל משתמר בחותם א' חוץ מן היין וכו'יערות דבש ח"א עמ' של
לא ע"א דברים החשובים הנשלחים ביד גוי צריכין חותם בתוך חותם, דלא טרחי ומזייפיאגרא דפרקא (תשסה) עמ' שיב
לא ע"ב08 מפני מה אסרו שכר של עובדי כוכביםגבורות אליהו יו"ד סי' מ
לא ע"ב10 יינם של עכו"ם מטעם חתנותשמן הטוב (תשסב) - צפחת השמן אות נ
לא ע"ב10 שכר של גויים בביתם אסור משום חיתוןקרבן מנחה (תשעד) עמ' תי
לא ע"ב11 שכר של גוי אסור משום גילוי ותוס' שם ד"ה באתראדרושים ואגדות חתם סופר עמ' לח
לא ע"ב19 רב שמואל בר ביסנא איקלע למרגואן וכו', וברש"יס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קמט
לא ע"ב19 רב שמואל בר ביסנא איקלע למרגואןדרשות מהר"ל (יד מרדכי) עמ' רטז
לא ע"ב23 משום שימצא דשימצאודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' תרא
לא ע"ב34 הני ארמאי זוקאני דהוו שתא גילויא וכו'ברית שלום (תעח) דף סט ע"א
לא ע"ב34 הני ארמאי זוקאני דהוו שתא גילויא וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' תמא
לא ע"ב34 הני ארמאי זוקאני וכו'דרך ה' השלם עמ' קיג - מראה דרך
לא ע"ב34 הני ארמאי זוקנאי דהיה שתי גלויא וכו'ים שמחה עמ' רלה
לא ע"ב35 איידי דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהואבן פינה עמ' 164
לא ע"ב רש"יהכתב והקבלה שמות פל"ב פסוק כ
לב ע"א חרס הדרייני מלא יין טוב, וטוב במלחמהנטריקן (תשעד) עמ' לט
לב ע"א רוצה בקיומותורת יחיאל בראשית עמ' שצט
לב ע"ב גמרא גמורתורת החסידים הראשונים (תשמא) עמ' יב
לב ע"ב ישראל ההולך לתרפות בהליכה מותר וכו' כי תניא ההיא בישראל מומר, דודאי אזילשל"ה (תשנז) - מס' תענית אות סא
לג ע"א נכרים ההולכים לתרפות אסור לשאת ולתת עמהםכוונת הלב עמ' רנב
לג ע"א בר עדי טייעא אנס הנהו זיקי דחמרא מרב יצחק וכו'ברית שלום (תעח) דף מה ע"ב
לג ע"א בר עטי טייעא אנס הנהו זיקי דחמרא מרב יצחק וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' רפו
לג ע"ב רבינא שרי למירמא שיכרא וכו'תיבת גמא (זכרון אהרן) ח"ב עמ' שטו
לג ע"ב תוס' ד"ה כסיתיבת גמא (זכרון אהרן) ח"א עמ' קח
לד ע"א08 שאלו את רבי עקיבא במה שמש משה וכו' בחלוק לבן שאין בו אמראצמח דוד (סקאליע) עמ' רפד
לד ע"א09 מתענין לשעות וכו' קנקנין של עובדי כוכבים אסורין או מותרין וכו' במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים וכו' בחלוק לבן שאין בו אימראבית ישראל (טויסיג) ויקרא עמ' לב
לד ע"א16 אם משה נשתמש בבגד"כ - רש"י ותוס' רנת יצחק תענית עמ' צ-צב
לד ע"א16 במה שימש משה בז' ימי המילואים בחלוק לבן שאין בו אימראבינת ישראל (תשסו) דף לו ע"א
לד ע"א16 במה שימש משה בשבעת ימי המלואיםבי חייא ח"א עמ' רעא
לד ע"א16 במה שימש משה בשבעת ימי מלואיםחכמת התורה צו עמ' רמד
לד ע"א16 במה שימש משה כו' (ורש"י)לקוטי שיחות חל"ב עמ' 28, 30
לד ע"א16 במה שימש משה כל ימי המילואים וכו'תורת מנחם חנ"ג עמ' 270
לד ע"א16 במה שימש משה כל שבעת ימי המילואיםאור אברהם - הגדה של פסח עמ' רמח
לד ע"א16 במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים וכו' וברש"יברית שלום (תעח) דף צב ע"א
לד ע"א16 במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים וכו' ורש"יברית שלום (תשסח) עמ' תקפט
לד ע"א16 במה שימש משה כל שבעת ימי המלואיםבית יצחק (שמלקיש) על התורה מאמר יז אות ג, מאמר צד אות ב, מאמר קו אות א
לד ע"א16 במה שימש משה שבעת ימי המילואים וכו' בחלוק לבןדברי יונה ח"א עמ' קו
לד ע"א16 במה שימש משה שבעת ימי המלואים בחלוק לבןשל"ה (תשנז) - מס' פסחים אות שה
לד ע"א16 במה שימש משהאור גנוז (מוסקוביץ) עמ' קפט
לד ע"א16 במה שימש משהמשנת חיים בראשית עמ' מז
לד ע"א16 משה רבינו שימש כל ז' ימי המלואיםתפארת צבי ויקרא עמ' עז
לד ע"א16 משה שימש ככה"גאבן ישראל על התורה (תשסב) עמ' קז
לד ע"א17 בחלוק לבןאמרי נפתלי ח"א עמ' נ
לד ע"א17 משה שימש בז' ימי המילואים בחלוק לבןחכמת התורה חיי שרה עמ' קכו
לד ע"א17 משה שימש בז' ימי המילואים בחלוק לבן, תוס' ד"ה במהלקט שיחות מוסר ח"ג עמ' מה
לד ע"א17 משה שימש בשבעת ימי מלואים בחלוק לבןחכמת התורה וירא עמ' תקצז
לד ע"א17 משה שמש בז' ימי המילואים בחלוק לבן שאין לו אימראברכת דוד עמ' קסו
לד ע"א17 משה שמש בימי המילואים בחלוק לבן בלי אמראתורת העולה (תשנב) ח"ג פרק עה
לד ע"א17 משה שמש בכהונה בבגד לבןאבן ישראל (פישר) אגדה ח"ב עמ' כ, כח
לד ע"א17 אמרא הוא השפה של בגדרב ייבי (תשסט) ח"א עמ' קיז
לד ע"א רש"י - אמרא - שפהגור אריה ויקרא פ"ח הערה 93
לד ע"א רש"י ד"ה אימראשערים מצוינים בראשית-שמות עמ' רמד
לד ע"א רש"י ד"ה משה והוא היה זר אצלןברכת יוסף ואליהו רבה (תשסט) ח"ב עמ' מג
לד ע"א רש"י ד"ה משה לא נשתמש בבגדי כהונה וכו' ובתד"ה במהעיוני רש"י שמות ח"ב עמ' תפב
לד ע"א תוס' בשם ר"ת - קבלת תענית בלב מהני אור אברהם דברים עמ' שפז
לד ע"א תוס' - כל ז' ימי המילואים שהי' משה מעמיד המשכן ומפרקו הי' נחשב כמו במה וכו'תורת מנחם חמ"ט עמ' 160
לד ע"א תוס' - כל זמן שלא נתחנך המזבח דין במת יחיד לו וכו'צפנת פענח (תשסו) עמ' רפד
לד ע"א תוס' ד"ה במה - כל ז' ימי המילואים שהיה משה מעמיד המשכן ומפרקו היה נחשב כמו במהלקט אמרי קודש - במדבר עמ' קג
לד ע"א תוס' ד"ה במה כל ז' ימי המלואים היה נחשב כבמהברכת יוסף ואליהו רבה (תשסט) ח"ב עמ' מב
לד ע"א תוס' ד"ה במה שמש משה כל ז' ימי המלואיםאור אברהם בראשית עמ' קט
לד ע"א תוס' ד"ה במהמשנת חיים ויקרא עמ' רז, שפו, תקלג
לד ע"א תוס' ד"ה במהמשנת חיים שמות עמ' שנח
לד ע"א תוס' ד"ה דורדיאכתנות אור עמ' תקעח
לד ע"א תוס' ד"ה דורדיא, המורה יערה כבן סורר ומורהאור גנוז (מוסקוביץ) עמ' שנב
לד ע"א תוס' ד"ה כמה שימשמנחת מרדכי עמ' קעז
לד ע"א תוס' - גם תענית שעות צריך לקבל עליו מאתמול וכו'לקוטי שיחות חלק ל עמ' 165
לד ע"ב ארבא דמורייסאודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' תרב
לד ע"ב רבי מאיר חייש למיעוטאדמשק אליעזר (רלב"ג) בראשית פרק א פסוק לא
לד ע"ב אפילו ר' מאיר דחייש למיעוטא למיעוטא דמיעוטא לא חייש וכו'דברים נחמדים (תשסה) עמ' קיב
לד ע"ב תרמינך שעתךאור הישר בראשית דף עג ע"א
לד ע"ב רש"י ד"ה יין שנתנסך לע"א כו'מראה הגדול ח"א דף סו ע"ב
ה ע"א10 כי טובים דודיך מיין וכו' עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהחמשה מאמרות (תשסט) - תורת שבת פרשת וישב
לה ע"א10 כי טובים דודיך מיין וכו' עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהמדבר קדמות (תשסח) עמ' קמא
לה ע"א10 כי טובים דודיך מיין וכו'אור אברהם - מסכת מגילה עמ' סד
לה ע"א10 כי טובים דודיך מיין וכו'ידי משה (תשמו) קהלת עמ' נה
לה ע"א10 כי טובים דודיך מיין חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורהרנת יצחק תליתאה ח"א עמ' שעא
לה ע"א10 כי טובים דודיך מיין חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורהשפתי חיים - מידות ועבודת ה' ח"ב עמ' תפד
לה ע"א10 כי טובים דודיך מיין חביבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורהאור הצבי עמ' 267
לה ע"א10 כי טובים דודיך מייןמשפט כהן, רעד
לה ע"א10 כי טובים דודיך מייןשערים מצוינים בראשית-שמות עמ' תצט
לה ע"א10 כי טובים דודיך מיין חביבים ד"ס יותר מיינה של תורהשפתי חיים ח"ג עמ' פח
לה ע"א10 מאי כי טובים וכו' עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהשערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר ז
לה ע"א11 אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהאוצרות חיים - מצוות עמ' קסה
לה ע"א11 אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהבית ישראל (טויסיג) תנינא ח"ב עמ' ש
לה ע"א11 אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה חביבין עלי דברי סופרים מדברי תורהנחלה לישראל (תשעא) עמ' לג
לה ע"א11 ר"ד אמר אמרה כנס"י לפני הקב"ה וכו'דבש השדה עמ' מז
לה ע"א12 חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה וכו'ברכת מרדכי ויקרא-דברים תנינא עמ' תפג
לה ע"א12 חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורהמי מרום ח"ג עמ' פט, ח"ד עמ' פ, ח"ו עמ' שלז, ח"ט עמ' רפה
לה ע"א12 חביבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורהתורת חיים (ר' דובער) שמות דף נח ע"א ואילך
לה ע"א12 חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורהמחשבת מוסר ח"ב עמ' רא, רפו, תסז
לה ע"א12 חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורהמדבר יהודה (תשסב) עמ' קעג
לה ע"א12 חביבין דברי סופריםמפניני הרב עמ' שלז
לה ע"א12 חביבין דברי סופריםשפת אמת (רייז) דברים ח"א עמ' עח
לה ע"א12 חמורים ד"ס יותר וכו'אגלי טל (פרייל) מאמר שני פרק י
לה ע"א12 יקרים תורה שבעל פהחקל יצחק (תשסג) עמ' מח
לה ע"א12 ערבים דברי סופרים יותר מיינה של תורהפחד יצחק פסח מאמר פג
לה ע"א12 ערבים הם דברי סופרים יותר מיינה של תורהפחד יצחק שבועות מאמר יא
לה ע"א12 ערבים עלי דברי דודיך (ורש"י - דברי סופרים) וכו'לקוטי שיחות חכ"א עמ' 194, חכ"ה עמ' 248, חכ"ו עמ' 216, חכ"ח עמ' 250
לה ע"א12 ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהאור אברהם - מגילת אסתר עמ' קפח
לה ע"א12 ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהאור הצבי עמ' 260
לה ע"א12 ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהשבט סופר - שערי שמחה ח"ב עמ' תקסז
לה ע"א12 ערבים עלי דברי כו' (ורש"י - דברי סופרים)תורת מנחם חי"ג עמ' 179, ח"כ עמ' 69
לה ע"א12 ערבים עלי דברי סופרים יותר מדברי תורהאור אברהם - הגדה של פסח - קונטרס שואלין ודורשין עמ' שיד
לה ע"א12 ערבים עלי דודיך וכו' וברש"יאילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' קסב
לה ע"א12 ערבים עלי דודיך יותר מיינה של תורהמתנת חיים מועדים (תשנח) עמ' עו
לה ע"א12 ערבים עלי דודיך יותר מיינה של תורהתפארת משה עמ' קפ
לה ע"א12 ערבים עלי וכו' מיינה של תורה ורש"יבשעה שהקדימו תער"ב ח"ג עמ' אלף שפא
לה ע"א12 עריבים עלי דברי דודיך וכו'תורת העולה (תשנב) ח"א פרק כב, ח"ג פרק טו
לה ע"א12 עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהאור אברהם הלכות מגילה וחנוכה עמ' 11
לה ע"א12 עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהאור אברהם הלכות מגילה וחנוכה - קונטרס אור הנר עמ' טז
לה ע"א12 עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהאור אברהם ויקרא עמ' קיב
לה ע"א12 עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהבאר הגולה (הרטמן) באר א הערה 227
לה ע"א12 עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהבאר משה (אפשטיין) דברים עמ' קסא
לה ע"א12 עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהבית ישראל (טויסיג) ח"ו עמ' עח, פח
לה ע"א12 עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהדברי חיים - מועדים (תשנט) עמ' קמב, קסה, קעב
לה ע"א12 עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהדרשות שבט הלוי ח"א עמ' קנח, רחצ
לה ע"א12 עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהמחשבת מוסר ח"א עמ' קמא, שכא, תקיג, תקלג
לה ע"א12 עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהנחלת שמעון (אשכנזי) פקודי מה
לה ע"א12 עריבים עלי דברי סופרים וכו'תורת חיים (ר' דובער) שמות דף יב ע"ד, נג ע"ב ואילך, שלא ע"א
לה ע"א12 ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהטיול בפרדס ח"א עמ' קמב, ח"ב עמ' רכט, תסט
לה ע"א12 עריבין עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהדברי סופרים סי' לב (עמ' 26), לח (עמ' 45), דובר צדק עמ' 124, 147, לקוטי מאמרים עמ' 149, 235, מחשבות חרוץ סי' יב (עמ' 93), יג (עמ' 100), טו (עמ' 116), יז (עמ' 139, 146), יט (עמ' 173), קדושת השבת סי' ז (עמ' 46), ישראל קדושים עמ' 43, פוקד עקרים סי' *ד (עמ' 13-12)
לה ע"א12 עריבין עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהפרי צדיק שמיני אות ז, ראה אות יד
לה ע"א13 השגת הטעמים נקרא יינה של תורהמפי ספרים וסופרים ח"ב עמ' לח
לה ע"א13 יינה של תורהבאר ראי (רוזן) מועדים סי' ה אות ה
לה ע"א13 יינה של תורהעמק תפלה (תשסו) עמ' עא
לה ע"א13 יין - דברי סופריםאהל משה (פרהנד, תשסה) ח"א פ' תולדות עמ' פ
לה ע"א20 מאי גזירתא אמר רבי יהושע בן לוי משום ניקורשל"ה (תשנז) ווי העמודים פרק יג אות ו
לה ע"א22 כי גזרו גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' מ
לה ע"א22 כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא כו' (ורש"י - אבל השתא דלא מגלו כו' בדלי מיני' כ"ע רסברי כו' ואנן הוא דלא בקיאינן בטעמא)תורת מנחם ח"ד עמ' 221
לה ע"א22 כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי וכו'ברית שלום (תעח) דף קלד ע"ג
לה ע"א22 כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתא דלמא איכא איניש דלא סבירא ליה ואתי לזלזולי בהתפארת צבי שמות עמ' שלח
לה ע"א22 כי גזרי גזירתא כו'טהרת יו"ט ח"י עמ' נה, רצט
לה ע"א22 כי גזרי גזרה במערבאבית שלום מרדכי עמ' רסח
לה ע"א25 מגדף בה רבי אבהושל"ה (תשנז) תושבע"פ אות קפח, תצח
לה ע"א29 מפני שמעמידה בעור קיבת נבילהגבורות אליהו יו"ד סי' טז אות ג
לה ע"א29 מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבילהס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קה
לה ע"א רש"י - לא מגלו טעמא למה גזרו עליו עד י"ב חודש דלמא איכא דלית ליה ההוא טעמא ולא בדיל מיניה ומזלזל בהתפארת צבי שמות עמ' שלח
לה ע"א רש"י ד"ה מיינה - 'כי טובים דודיך מיין' נדרש על תורה שבכתבעטרת ישועה (תשסד) אות קמט לשבועות
לה ע"א רש"י - דברי סופריםתורת מנחם חל"ח עמ' 229
לה ע"א תוס' ד"ה משוםדברי הרב עמ' קצג
לה ע"א תוס' ד"ה משום, בלא נבילה תיפוק ליה משום בשר בחלבגבעת פנחס (ביליצר) עמ' קפו
לה ע"א רשב"א ד"ה שמואלגבורות אליהו יו"ד סי' טז אות ד
לה ע"ב16 מ"ד לריח שמניך טוביםילקוט הגרשוני ח"ב
לה ע"ב17 למה ת"ח דומה לצלוחית פלייטון, ומהרש"ארנת יצחק - פרק חלק עמ' לט
לה ע"ב17 למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטון וברש"יאור חדש (זיטשיק, תשסח) ויקרא עמ' רצא
לה ע"ב17 למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטון וכו' דברים שמכוסין ממנו מתגלין לואור חדש (הרטמן) פ"א אות 393
לה ע"ב17 למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטין וכו', ולא עוד אלא שנוחל שני עולמות וכו'באר משה (אפשטיין) דברים עמ' קעב
לה ע"ב17 למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטין מגולה ריחו נודף וכו'ואותו תעבוד עמ' עב
לה ע"ב17 למה ת"ח דומה לצלוחיתאמרי יהודה (דרעי, תשנה) עמ' לא
לה ע"ב17 למה ת"ח דומה לצלוחיתאמרי מאיר (טננבוים) עמ' קכד
לה ע"ב17 למה תלמיד חכם דומה לצלוחית של פלייטין וכו'אוצרות חיים - ת"ח וצדיק עמ' קנ
לה ע"ב17 למה תלמיד חכם דומה לצלחת של פלטיוןאור הצבי עמ' 260
לה ע"ב17 למה תלמיד חכם דומה לצלחת של פלטיוןאור לפני הדורשין עמ' 28, 44
לה ע"ב17 לריח שמניך טובים וכו' למה ת"ח דומה לצלוחית וכו'אוצר המאמרים (וייס, תשסג) עמ' רמט, שנא
לה ע"ב17 ת"ח דומה לצלוחית של פליטוןעלי שור ח"א עמ' רצ
לה ע"ב17 ת"ח דומה לצלוחית של פלייטון מגולה ריחה נודףראשית דעת (אטון) עמ' רע
לה ע"ב17 ת"ח דומה לצלוחית של פלייטוןאגרות ר' יצחק אלחנן עמ' יט
לה ע"ב17 ת"ח דומה לצלוחית של פלייטיןחכמת התורה תולדות עמ' תצה
לה ע"ב19 דברים שמכוסין ממנו מתגלין לואור חדש (זיטשיק, תשסח) בראשית עמ' שיד
לה ע"ב19 ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו מתגלין לו וכו'אוצרות חיים - ת"ח וצדיק עמ' קעד
לה ע"ב19 ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו מתגלין לומדבר קדמות (תשסח) עמ' קפא
לה ע"ב19 שדברים המכוסין מבני אדם מתגלין לונפש החיים (תשמג) עמ' 148
לה ע"ב21 אל תקרי עלמות אלא עלומותשבט סופר - שערי שמחה ח"ב עמ' תקנה
לה ע"ב21 ולא עוד אלא שמלאך המות אוהבובאר משה (אפשטיין) בראשית עמ' תשג
לה ע"ב21 ולא עוד אלא שמלאך המות אוהבוראשית דעת (אטון) עמ' ד, רעב
לה ע"ב23 נוחל ב' עולמותלקט שיחות מוסר ח"א עמ' ל
לה ע"ב25 וא"ד של עכו"ם אסורים וכו' וכל ציר שאין בה דגה וכו' וברש"יברית שלום (תעח) דף צג ע"ב
לה ע"ב25 וא"ד של עכו"ם אסורים וכו' וכל ציר שאין בה דגה וכו' ורש"יברית שלום (תשסח) עמ' תקצו
לה ע"ב25 ואלו דברים של גויים אסורים וכו' והשלקותמבשרת ציון ח"ג עמ' כג
לה ע"ב25 ואלו דברים של עכו"םבנין שאול עמ' ריג
לה ע"ב25 על כן עלמות אהבוך אל תקרי עלמות אלא על מותמבשרת ציון ח"ג עמ' קנג
לה ע"ב27 חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהושערי תשובה אגה"ת אות כח
לה ע"ב27 חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו וכו'תורת מנחם ח"ג עמ' 154
לה ע"ב27 חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהואוצר פתגמי חב"ד ח"א עמ' 343
לה ע"ב27 חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהולקוטי שיחות ח"ה עמ' 140
לה ע"ב27 חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהומכתם לדוד על התורה (תשעד) עמ' תצד
לה ע"ב29 והשלקות (ורש"י)לקוטי שיחות חי"ט עמ' 30
לה ע"ב35 טהור חיור טמא ירוק וכו' משום איערוביס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קב
לה ע"ב36 חלב טהור עומדבני יששכר (תשמג) ח"א דף קלט ע"ד
לה ע"ב36 חלב טהור עומד חלב טמא אינו עומד וכו'טוב ירושלים ויקרא פי"א פסוק יג
לה ע"ב36 חלב טמא אינו עומדפנקסי הראי"ה ח"א עמ' רצב
לה ע"ב39 איכא דקאי ביני אטפיס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קז
לה ע"ב39 להזהר מביני אטפיפנקסי הראי"ה ח"א עמ' רצב
לה ע"ב40 כי אתי ר"ד אמר פ"א יצא רבי לשדה והביא עכו"ם לבניו פת וכו'ברית שלום (תעח) דף קיז ע"ד
לה ע"ב40 כי אתי ר"ד אמר פ"א יצא רבי לשדה והביא עכו"ם לפניו פת וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' תשנד
לה ע"ב42 פת מה ראו חכמים לאוסרה בשדהמבשרת ציון ח"ג עמ' לג
לה ע"ב45 פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה פת דחוק לתלמידיםס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קכב
לה ע"ב50 איבו הוה מנכית ואכיל פת אבי מצרידבר טוב (רוזנברג) עמ' תצ
לה ע"ב50 איבו הוה מנכית ואכל פת אבי מצרי וכו'גבעת פנחס (ביליצר) עמ' פה
לה ע"ב51 לא תשתעו דקאכיל לחמא דארמאינחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' לז אות ד
לה ע"ב51 לא תשתעו וכו' דקא אכיל לחמא דארמאיברית שלום (תשסח) עמ' תר
לה ע"ב51 לא תשתעו וכו' דקא אכיל לחמא דארמאיברית שלום (תעח) דף צג ע"ד
לה ע"ב רש"י ד"ה ר' וב"ד כו'מראה הגדול ח"א דף לח ע"ג
לה ע"ב רש"י כל דבר שבישלו עכו"ם ואפילו בכלי טהורגור אריה שמות פי"ט הערה 215
לה ע"ב ר"ן ד"ה איבי דאין לומר שמועה מפיו של מי שאוכל פת גוידרושים ואגדות חתם סופר עמ' רסז
לו ע"א06 דריש רבי שמלאי וכו' אין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בהחמשה מאמרות (תשסט) - סמוכים לעד - פסחים ד
לו ע"א07 רבי יהודה נשיאה התיר שמנןדרשות מהר"ל (יד מרדכי) עמ' קצט
לו ע"א07 שמן ר' יהודה ובית דינו נמנו עליו והתירוהו וכו'ס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קמ
לו ע"א07 שמן של גוייםמבשרת ציון ח"ג עמ' ל
לו ע"א08 נותן טעם לפגם מותרגור אריה ויקרא פ"ו אות לו
לו ע"א13 שמלאי לודאה קא אמרת וכו'חמשה מאמרות (תשסט) - סמוכים לעד - פסחים ד
לו ע"א16 וישם דניאל על לבוילקוט הגרשוני ח"ב
לו ע"א17 גזירת סתם יינם מימי דניאלמנחת יצחק בראשית-שמות עמ' קצא
לו ע"א17 דניאל גזר על היין וכו'ס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קמח
לו ע"א18 רב סבר על לבו שם ולכל ישראל הורה ושמואל סבר וכו'יערות דבש ח"ב עמ' כו
לו ע"א20 ובנותיהן כולן משמונה עשר דבר הןחיי נפש ח"ו עמ' עז
לו ע"א20 פתן ושמנן יינן ובנותיהןאמת ליעקב (קמינצקי, תשמו) עה"ת עמ' קפג
לו ע"א21 דגזור ב"ד ולא קבלו עלייהו עד דאתו ב"ד אחר וקבלופנקסי הראי"ה ח"א עמ' קצו
לו ע"א21 דניאל גזר על פיתן ויינן של העכו"ם ולא קבלו מנייהואור חדש (הרטמן) פ"ג אות 462-464
לו ע"א25 בכל יכול לבטל בית דין דברי בית דין חבירו חוץ משמונה עשר דברס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קי, קטז
לו ע"א28 כחן של תקנות וכו' והתפשטות התקנה בכלל ישראלפחד יצחק חנוכה מאמר יד
לו ע"א28 כל התקנות מתקיימות בכח ההתפשטות בכל ישראלפחד יצחק - יום הכפורים מאמר טו
לו ע"א31 אין גוזרים גזירה על הציבור אא"כ רוב וכו'תורת מנחם ח"ד עמ' 198, 221
לו ע"א31 אין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בהדרך ה' (באום) ח"א פ"ג אות ג, ח"ד פ"ז אות סט
לו ע"א31 אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בהבאר הגולה (הרטמן) באר א הערה 246
לו ע"א תוס' ד"ה אשרתתן אמת ליעקב (תשסד) ח"א עמ' קמז
לו ע"ב02 אי איכא הגוי כולופנקסי הראי"ה ח"א עמ' קצו
לו ע"ב04 בנותיהן משום י"ח דבר והכתיב לא תתחתן בם וכו'נזר הקדש ח"ג עמ' שלד
לו ע"ב04 פיתן ושמנן יינן ובנותיהם כולן מי"ח דבר הן וכו'חמודי צבי מועדים עמ' תקצא
לו ע"ב04 פיתן ושמנן יינן ובנותיהן כולם משמונה עשרה דברישראל קדושים עמ' 96, צדקת הצדיק סי' רה
לו ע"ב04 פיתן ושמנן יינן ובנותיהן כולם משמונה עשרה דברפרי צדיק תצוה אות ב, פ' זכור אות יג
לו ע"ב06 גזרו על בנותיהןודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' קנג
לו ע"ב11 אסרו יינם משום חתנותאור חדש (הרטמן) פ"ג אות 422
לו ע"ב11 איסור סתם יינםגנא דפלפלי בראשית פמ"ה פסוק כג עמ' קפג {איך יעקב שתה יין ישן שיוסף שלח לו}
לו ע"ב11 גזרו על יינם משום בנותיהןתורת יחיאל בראשית עמ' קעג, שסג
לו ע"ב11 גזרו על יינן משום בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחרלחמי תודה דף ד ע"א
לו ע"ב11 גזרו על פיתם משום יינם ויינם משום בנותיהם, ובנותיהם משום דבר אחרכסף נבחר (תשסג) עמ' רנב
לו ע"ב11 גזרו על פיתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן וכו'עקבי אבירים (תשסה) עמ' קפג
לו ע"ב11 גזרו על פיתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהןבית ישראל (טויסיג) תנינא ח"ב עמ' שמ
לו ע"ב11 גזרו על פיתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהןבית ישראל (טויסיג) ח"ו עמ' רטו
לו ע"ב11 גזרו על פיתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהןמאורות נריה ישראל במדינתו עמ' 435
לו ע"ב11 גזרו על פיתן ושמנןבין המשפתים ויקרא פ' שמיני אות ג
לו ע"ב11 גזרו על פיתן משום יינןבין המשפתים בראשית עמ' פז
לו ע"ב11 גזרו על פתן ושמנן משום משום יינםדרשות מהר"ל (יד מרדכי) עמ' קד
לו ע"ב11 היין מביא קירוב ואהבה לשני דברים המחולקים, אפשר שיבא לידי חתנותאור חדש (הרטמן) פ"ג אות 437
לו ע"ב11 ועל יינן משום בנותיהן וכו', וברש"יס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קיא, קיח, קמג, קנא
לו ע"ב11 ועל יינן משום בנותיהןמשנת חיים במדבר עמ' צד
לו ע"ב11 על פיתן ושמנן משום יינןס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קכג
לו ע"ב11 שגזרו על פיתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן ועל בנותיהן משום ד"אחמודי צבי במדבר-דברים עמ' תכ
לו ע"ב14 לא תתחתן בם ז' אומותגור אריה דברים פכ"א הערה 21
לו ע"ב17 כי יסיר את בנך מאחרי, לרבות כל המסירותלחמי תודה דף רלה ע"א
לו ע"ב17 כי יסיר לרבות כל המסירותכתנות אור עמ' תריא
לו ע"ב17 כי יסיר לרבות כל המסיריםזכרון דברים (תשנט) עמ' קסה
לו ע"ב19 אישות דרך חתנותעיוני רש"י דברים ח"ב עמ' תרכד
לו ע"ב20 ב"ד של שם גזרו שבת כהן בשריפה אף פנויהגור אריה בראשית פל"ח אות יט
לו ע"ב20 בבית דין של דוד שגזרו על יחוד פנויהקרן לדוד שמות עמ' קסט
לו ע"ב20 בי"ד של שם גזרו על הארמיתימלא פי תהלתך ח"א (תשסג) עמ' ז
לו ע"ב20 זנות ב"ד של שם גזרוגור אריה בראשית פל"ח אות ט
לו ע"ב20 זנות בבית דינו של שם גזרונזר הקדש ח"ג עמ' שלב
לו ע"ב20 זנות בגוי בבית דינו של שם גזרואור אברהם ברכות עמ' קעו
לו ע"ב20 זנות נמי ב"ד של שם גזרוגבורת יצחק עה"ת ח"א עמ' קז
לו ע"ב20 זנות נמי בבי"ד של שם גזרו וכו'לקוטי שיחות ח"ה עמ' 185
לו ע"ב20 זנות נמי בבית דינו של שם גזרו דכתיב ויאמר יהודה הוציאוה ותשרףדרושים ואגדות חתם סופר עמ' יח
לו ע"ב20 שם בן נח אב בית דיןלקוטי דיבורים עמ' 1095
לו ע"ב27 הבועל ארמית קנאים פוגעים בו והוא בפרהסיא ולא בצינעאנזר הקדש ח"ג עמ' שכח
לו ע"ב27 הבועל ארמית קנאין פוגין בוגור אריה דברים פכ"א אות ז, הערה 54
לו ע"ב27 הבועל ארמית קנאין פוגעין בו וכו'שערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר קלא
לו ע"ב27 הבועל ארמית קנאין פוגעין בו כו' בפרהסיאשערי תשובה שער ג אות קלא
לו ע"ב27 הבועל ארמית קנאין פוגעין בופרי צדיק פנחס אות א, ב, ואתחנן אות טו
לו ע"ב27 הבועל ארמית קנאין פוגעין בותקנת השבין סי' ו (עמ' 38), לקוטי מאמרים עמ' 160, דובר צדק עמ' 97, מחשבות חרוץ סי' ד (עמ' 14)
לו ע"ב27 הבועל ארמית קנאין פוגעץ בוהמעלות לשלמה (תשמז) עמ' תסו
לו ע"ב27 קנאים פוגעים בוברכת מרדכי בראשית-שמות תנינא עמ' ריז
לו ע"ב27 קנאין פוגעים בוקרני אורה עמ' כז
לו ע"ב28 דאורייתא בפרהסיא וכמעשה שהיהתיבת גמא (זכרון אהרן) ח"ב עמ' פז
לו ע"ב28 וכמעשה שהי'לקוטי שיחות חי"ג עמ' 254
לו ע"ב29 בצנעאתיבת גמא (זכרון אהרן) ח"ב עמ' רלד
לו ע"ב30 ב"ד של חשמונאי אסרו בנותיהןתורת יחיאל בראשית עמ' קלב, שסא
לו ע"ב30 ב"ד של חשמונאי גזרו ישראל הבא על הגויה חייב משום נשג"א או משום נשג"זבאר יוסף (תשמא) ח"ג עמ' קנ
לו ע"ב30 ב"ד של חשמונאי גזרו על גויהעיוני רש"י במדבר עמ' תנד
לו ע"ב30 ב"ד של חשמונאי גזרועיוני רש"י דברים ח"ב עמ' תקנב
לו ע"ב30 ב"ד של חשמונאיתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' תנז
לו ע"ב30 בי"ד של חשמונאי גזרו דישראל הבא על הגויה חייב משום נדה שפחה גוי' זונה וכו'חמודי צבי מועדים עמ' תקפט
לו ע"ב30 בית דין של חשמונאיםפחד יצחק חנוכה מאמר ח
לו ע"ב30 חשמונאים עשו סייגים לתורהאבן ישראל (פישר) אגדה ח"א עמ' קיד
לו ע"ב31 ישראל הבא על עובדת כוכבים חייב משום נשג"ז (ורש"י ד"ה נשג"א)לקוטי שיחות חי"ג עמ' 296-297
לו ע"ב32 הבא על העכו"ם חייב משום נשג"אאבן ישראל (פישר) אגדה ח"א עמ' קכז
לו ע"ב34 גזרו על הייחודכללי המצות (צפת תשנב) עמ' 74
לו ע"ב35 באותה שעה גזרו על ייחודשערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר ז
לו ע"ב37 יחוד דבת ישראל דאורייתאשערי תשובה סה"י אות עג
לו ע"ב40 יחוד א"א אסור מהתורהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' תרס
לו ע"ב40 דוד גזר על הפנוי'אור גנוז (מוסקוביץ) עמ' תרנ
לו ע"ב40 דוד וב"ד אסרו יחוד פנויהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' י
לו ע"ב42 גזרו על תינוק עובד כוכבים שיטמא בזיבה, שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכורבית ישראל (טויסיג) תליתאה ח"א עמ' קטז
לו ע"ב42 גזרו על תינוק עובד כוכבים שיטמא בזיבה, שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכורבית ישראל (טויסיג) ח"ו עמ' קעט
לו ע"ב42 גזרו על תינוק עכו"ם שיטמא בזיבהנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' לז אות ד
לו ע"ב תוס' ד"ה משוםנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' יא אות ז
לו ע"ב תוס' ד"ה צערנשמת חיים (ברלין) עמ' שעג
לו ע"ב תוס' היינו לענין חיוב מיתהגור אריה דברים פכ"א הערה 55
לו ע"ב תוס'תורת יחיאל בראשית עמ' קסא
לז ע"א מיסתמיך ואזיל ר' יהודה נשיאה וכו'ס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קכג
לז ע"א מיסתמיך ואזיל רבי יהודה נשיאה וכו' לא היית אמש בבית המדרש כשהתרנו את השמןחמשה מאמרות (תשסט) - סמוכים לעד - פסחים ד
לז ע"א העיד יוסי בן יועזר איש צרידאפירושי ראשונים
לז ע"א ואמרינן מאן רבותינו אמר רב יהודה אמר שמואל בית דינא דשרו משחאשל"ה (תשנז) תושבע"פ אות תצא
לז ע"א ההוא סבאמצווה ועושה ח"א עמ' תקנד
לז ע"א תוס' ד"ה לאלתר, פשיטא דלאלתר מותרת רהתנאי כמקוים דלא ישוב עוד לביתוגבעת פנחס (ביליצר) עמ' תמד
לז ע"ב21 דיקרב בדיקרב נמי דאורייתא, ותוס' שםעיוני רש"י במדבר עמ' תקנח
לז ע"ב22 כתיב 'כל אשר יגע בו הטמא יטמא'חפץ יהונתן במדבר פ"יט פסוק כב
לז ע"ב25 הנוגע בטמא מת בשעה שזה עדיין נוגע במת הרי זה טמא טומאת ז'גור אריה ויקרא פי"א הערה 195, במדבר פל"א הערה 77
לז ע"ב32 כאן בחיבורין כאן שלא בחיבוריןעיוני רש"י במדבר עמ' שכח-שכט
לז ע"ב35 יוסי בן יועזר ספק טומאה ברה"ר התיר להם וכו' הא מיא בנהרא זילו טבילוחמודי צבי במדבר-דברים עמ' עב
לז ע"ב35 ספק טומאה ברשות הרבים התיר להן וכו' אף טומאה רשות היחידבית ישראל (טויסיג) ח"ו עמ' קעט
לז ע"ב35 ספק טומאה ברשות הרבים התיר להן וכו' אף טומאה רשות היחידבית ישראל (טויסיג) תליתאה ח"א עמ' קטז
לז ע"ב43 הא מיא בשיקעתא דמיא זילו טבולומשנת יוסף - דרשות ח"א עמ' קמ
לז ע"ב44 השלקות והכבשים אסוריםבאר הגולה (הרטמן) באר א הערה 52-51
לז ע"ב44 השלקות והכבשים אסוריםגור אריה שמות פי"ט הערה 215
לז ע"ב44 והשלקות - מה מים שלא נשתנו מברייתן אףחפץ יהונתן דברים פ"ב פסוק כח
לז ע"ב44 והשלקות - מנה"מ וכו' לקוטי שיחות חי"ט עמ' 30
לז ע"ב44 שלקות וכו' מה מים שלא נשתנומבשרת ציון ח"ג עמ' כג
לז ע"ב47 מה מים שלא נשתנו אף אוכל וכו'ברית שלום (תעח) דף קי ע"ב
לז ע"ב47 מה מים שלא נשתנו אף אוכל וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' תשנד
לז ע"ב47 מה מים שלא נשתנו אף אוכל שלא נשתנורב ייבי (תשסט) ח"א עמ' רלא
לז ע"ב47 מה מים שלא נשתנומשנת חיים דברים עמ' לה
לז ע"ב תוס' ד"ה דיקרב - דבלי במת אין טומאה בחיבורין דאורייתא לכו"עמגיד דבריו ליעקב (מביאלה, תשסד) עמ' פה
לז ע"ב תוס' ד"ה דיקרב - טומאה בחיבורין מה"תחפץ יהונתן במדבר פ"יט פסוק כב
לז ע"ב תוס' רי"ד טומאה בחיבורין מדרבנןגור אריה במדבר פל"א הערה 79
לז ע"ב תוס' רי"ד טומאת כלים וטומאת אדםחפץ יהונתן במדבר פ"יט פסוק כב
לז ע"ב ריטב"א ורמב"ן טומאה בחיבורין דאורייתאגור אריה במדבר פל"א הערה 78
לז ע"ב רמב"ןהכתב והקבלה במדבר פי"ט פסוק כב
לח ע"א01 הוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמאמבשרת ציון ח"ג עמ' כג
לח ע"א01 קדירה שהניחה השפחה על האש ונתבשל כמאב"ד אותו תבשיל אסור באכילהשערי תשובה אגה"ת אות כו
לח ע"א02 כל הנאכל כמות שהוא חי, אין בו משום בישולי גויםבאר הגולה (הרטמן) באר א הערה 70
לח ע"א02 כל הנאכל כמות שהוא חי וכו'מאמר מרדכי - י"ג אלול עמ' כד
לח ע"א03 בישולי גויםרוח חיים (חיד"א) עמ' קכח
לח ע"א06 שולחן מלכיםאור חדש (הרטמן) פ"א אות 459
לח ע"א09 א"ר אסי אמר רב דגים קטנים מלוחים אין בהן משום בישולי גויםשל"ה (תשנז) - שער האותיות אות ק ס"ק צד
לח ע"א13 כסא דהרסנאמבשרת ציון ח"ג עמ' לה
לח ע"א31 הניח ישראל בשר על גבי גחלים ובא עכו"ם והפך בה מותר, דאמרינן קרובי בישולא לאו בישולא הואלחמי תודה דף י ע"ב
לח ע"א33 דאי לא הפך לא הוה בשיל כו' בישולו של גוי הואשערי תשובה אגה"ת אות כו
לח ע"א41 היהודית נותנת את הקדירה ע"ג האש והשפחה יכולה לנער את הקדירהשערי תשובה אגה"ת אות כו
לח ע"א רש"י ד"ה מדרבנןלקוטי שיחות חי"ט עמ' 34
לח ע"א תוס' ד"ה אלאס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קכא
לח ע"א תוס' ד"ה אלא - מוזכר בו הראב"דמצווה ועושה ח"א עמ' תקנט
לח ע"ב מילין ואמרי לה במיליןתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' שצג
לח ע"ב אי משום גיעולי גויים וכו'מבשרת ציון ח"ג עמ' לא
לט ע"א04 מפני שערבונה עולה עמהדרשות מהר"ל (יד מרדכי) עמ' קסז
לט ע"א09 אכריז ר' אבהו בקיסרי קרבי דגים נקחין מכל אדםעטרת ישועה (תשסד) אות ד, יא לליל ר"ה
לט ע"א09 אכריז רבי אבהו בקיסרי קרבי דגים נקחין מכל אדםאמרי נועם (מועדים) סי' ח לליל ר"ה [מבן המחבר]
לט ע"א12 האי צחנתא דבב נהרא וכו'גבורות אליהו יו"ד סי' ט-י אות ב
לט ע"א22 האי חמרא דימא שרי, תורא דימא אסור וכו'באר משה (אפשטיין) ויקרא עמ' קנז
לט ע"א22 חמרא דימא מותרצמח דוד (סקאליע) עמ' שסח
לט ע"א22 חמרא דימא שרי תורא דימא אסור וסימנך טמא טהור, טהור טמאמנחת יואל עמ' קיד, רסח
לט ע"א23 וסימנך טהור טמא וטמא טהורנטריקן (תשעד) עמ' פ
לט ע"א23 מה שטהור ביבשה טמא ביםעטרת ישועה (תשסד) אות ה לשבת הגדול
לט ע"א37 אגב חורפי' וכו' מחליא לי' וכו' לשבח (ורש"י)תורת מנחם חי"ג עמ' 314
לט ע"א38 חורפא מחליא ליהאמרי נועם על התורה (דזיקוב, תשסג) מטות אות ג עמ' קמד
לט ע"א38 חורפיה מחליה לשבחרב ייבי (תשסט) ח"ב עמ' רד, תז
לט ע"א41 רב הונא בר מנימי זבן תכלתא מאינשי רביתי דרב עמרם חסידאשפוני טמוני חול (תשנט) עמ' שו
לט ע"א43 עניאראשית דעת (קורח) סי' לא
לט ע"א50 הרשע לקח אשת הצדיק ונעשה צדיק גמורעיני שמואל (ראבין) עמ' יב
לט ע"א53 קשרה לו קשר של מוכסיןבאר שרים פרשת וישלח דרוש ד אות ב
לט ע"א54 אמר רב חבי"ת אסור בחותם אחד חמפ"ג מותר בחותםעירין קדישין השלם עמ' תרנו
לט ע"א תוס' ד"ה וסימניךנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' מ אות ג
לט ע"ב10 בשר של ישראל ביד גוי אסור אפי' בחותם אחד עד שיהיה חותם בתוך חותםשערי תשובה אגה"ת אות כו
לט ע"ב14 אין לוקחין וכו' בסוריאתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' נב
לט ע"ב14 אין לוקחין ימ"ח מח"גויקח אברהם דף י ע"א, יד ע"ב
לט ע"ב33 ואלו מותרין באכילה וכו' וציר שיש בה דגה ובגמ'ברית שלום (תשסח) עמ' תקצו
לט ע"ב33 ואלו מותרין באכילה וכו' וציר שיש בה דגה ובגמ'ברית שלום (תעח) דף צג ע"ב
לט ע"ב39 יושב ישראל בצד עדרו של עכו"ם ועכו"ם חולב לו וכו' ואינו חוששגבורות אליהו יו"ד סי' יא
לט ע"ב39 יושב ישראל בצד עדרו של עכו"םבנין שאול עמ' ריג
לט ע"ב44 דבש למאי ניחוש להמבשרת ציון ח"ג עמ' כח
לט ע"ב50 איזו היא טרית טרופה, כל שראש ושדרה ניכראור אברהם ויקרא עמ' קנד
לט ע"ב50 ראש ושדרה, ורש"י ותוס'בנין אפרים עמ' רנד [הלכה]
מ ע"א03 רב הונא אמר עד שתהא ראש ושדרה ניכר וכו'גבורות אליהו יו"ד סי' ט
מ ע"א04 סימן לדג טהור שיהא ראש ושדרה ניכרעטרת ישועה (תשסד) אות ה לעיו"כ
מ ע"א27 נפק שיפורי דרבאאגרות הנצי"ב מוולאזין עמ' קעא
מ ע"א39 הא מתלתא קראי שמיע לי מרב ושמואל ורבי יוחנן, ורש"י - מג' חכמים גדולים שהם כדיי לסמוך עליהם כעל המקראמוסר דרך - אפיקי חיים עמ' קפה, תד
מ ע"א40 קירבי דגים ועוברן אין נקחין אלא מן המומחהגבורות אליהו יו"ד סי' לד
מ ע"א43 דג טמא משריץ דג טהור מטיל בציםאור אברהם ויקרא עמ' קנד
מ ע"א50 חלבון וחלמון מעורבין זה בזה היא ביצת שרץ וברש"ימאיר עיני חכמים מהדו"א ח"א דף עט ע"ב
מ ע"א תוס' ד"ה מחלוקת, וי"ל דודאי דאורייתא צירן אסור - ובמ"א כ' ראסור רק מדרבנןשפוני טמוני חול (תשנט) עמ' רעז
מ ע"ב05 כיון דאמר אני מלחתים מותרין ר"נ אמר עד שיאמר אלו דגים ואלו קירביהןגבורות אליהו יו"ד סי' ט
מ ע"ב25 פעם אחת חש רבי במעיו וכו'ס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קכז
מ ע"ב25 פעם אחת חש רבי וכו' ושתה ונתרפא, אמר ברוך המקום שמסר עולמו לשומריםאוצרות חיים - אישים ח"ג עמ' קב
מ ע"ב25 רבי חש במעיו ושתה יין של תפוחים וכו'עטרת ישועה (תשסד) אות מב לליל ר"ה, אות א לשבת בראשית
מ ע"ב26 יין תפוחים של עכו"ם אסור או מותר כו' ברוך שמסר עולמו לשומריםלקט שיחות מוסר ח"ג עמ' שלט
מ ע"ב34 ברוך המקום שמסר עולמו לשומריםאור חדש (הרטמן) פ"ב אות 592
מ ע"ב34 ברוך המקום שמסר עולמו לשומריםבאר הגולה (הרטמן) באר א הערה 111
מ ע"ב34 ברוך שמסר עולמו לשומריםדברים נחמדים (תשסה) עמ' פט
מ ע"ב34 ברוך שמסר עולמו לשומריםמי השלוח (מישור) ח"ב עמ' קיח
מ ע"ב34 ברוך שמסר עולמו לשומריןדברים נחמדים (תשסה) עמ' קז
מ ע"ב39 אלא כל שיש בידו מקל או ציפור וכו'טוב ירושלים ויקרא פי"ד פסוק ד
מ ע"ב44 אנדרטי של מלכים שנינועיוני רש"י דברים ח"א עמ' קעז
מ ע"ב44 באנדרטי של מלכים שנינותפארת ישראל (הרטמן) עמ' תקעד הערה 71, תקעה
מ ע"ב רש"י ד"ה אנדרטי - דאגב חביבותא פלחי ליהבאמונה שלמה עמ' כו
מ ע"ב ריטב"א - היתר אכילת איסור לחולהמנחת מרדכי עמ' רל
מ ע"ב ר"ן ד"ה גרסינןחכמת התורה בא עמ' מד
מ ע"ב מהרש"א בחידושי אגדותחכמת התורה ויקרא עמ' קנט
מא ע"א01 אמר רבה מחלוקת בשל כפרים אבל בשל כרכים ד"ה מותרין מ"ט לנוי עבדי להו(ותוס' שם)דרושים ואגדות חתם סופר עמ' עב
מא ע"א07 מקל שרודה את עצמו תחת כל העולםברית שלום (תעח) דף לח ע"ג
מא ע"א07 מקל שרודה את עצמו תחת כל העולםברית שלום (תשסח) עמ' רמג
מא ע"א07 מקל שרודה כו'לקוטי שיחות חל"ד עמ' 100
מא ע"א10 כל העולם ככדוראחרי ראי (תשסד) סדרות סי' כט אות א
מא ע"א10 שיש בידו כדור מפני שתופס כל העולם ככדורקומץ המנחה (צונץ) דרוש יט אות ג
מא ע"א22 מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסוריןהמאור הגדול (גר"א) עמ' תסח
מא ע"א תוס' - העולם עגול ככדוראור אברהם שמות עמ' רכה
מא ע"א תוס' ד"ה ככדורהמאור הגדול (גר"א) עמ' תתכז
מא ע"א תוס' ד"ה כבדורלקוטי שיחות חל"א עמ' 249
מא ע"א תוס' ד"ה ככדור - אלכסנדרוס ראה את העולם ככדור והים כקערהקומץ המנחה (צונץ) דרוש יט אות ג
מא ע"א תוס' ד"ה ככדור העולם עגולאבני אש (אויש) מועדים עמ' רצה
מא ע"ב עבודה זרה שנשתברה מאיליהדמשק אליעזר (רלב"ג) שמות פרק ט פסוק כט
מא ע"ב עבודה זרה שנשתברה מאליה ר"י אמר אסורה ר"ל אמר מותרת וכו'דרושים ואגדות חתם סופר עמ' עב
מא ע"ב ע"ז שנשתברה מותרתודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' עד
מא ע"ב נשתברה מאיליה מותרתחכמת התורה בא עמ' תקנג
מא ע"ב אם על עצמה לא הגינה על אחרים לא כ"ששירת הפסח אות ג
מא ע"ב רש"י ר"ה רישא, ותוס' ד"ה חזקהגבורות אליהו יו"ד סי' קמז אות ח
מב ע"א עכו"ם מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו, וישראל אינו מבטל עבודה זרה של עכו"ם וכו', וכל עבודה זרה ביד ישראל אינה בטלה לעולםאור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' מח, צ
מב ע"א ישראל אינו יכול לבטל ע"ז של עכו"םחכמת התורה בא עמ' רצז
מב ע"א אם פחת ישראל הע"ז מהניאמרי נועם על התורה (דזיקוב, תשסג) ויגש כא
מב ע"א גזירה דילמא מגבה לה והדר מבטל והוי ע"ז ביד ישראל ואין לה ביטולרביד יוסף (תשסא) ח"ב עמ' 45
מב ע"א דילמא מגבה לה והדר מבטיל להחכמת התורה ויצא עמ' תרי
מב ע"א אף לא ירקותהכתב והקבלה דברים פ"ז פסוק כה
מב ע"ב המוצא וכו' דרקוןלקוטי שיחות חכ"ו עמ' 202
מב ע"ב המוצא כלים וכו'משנת חיים בראשית עמ' תנח
מב ע"ב המוצא כלים ועליהם צורת חמה וכו' יוליכם לים המלחדבר טוב (רוזנברג) עמ' תלא
מב ע"ב המוצא כלים ועליהם צורת חמה וכו' יוליכם לים המלחנזר הקדש ח"ג עמ' רמג, רמד
מב ע"ב המוצא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה וכו', שעל המבוזין מותרין שעל המכובדין אסורין
מב ע"ב המוצא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה צורת דרקון יוליכם לים המלחשל"ה (תשנז) - שער האותיות אות ק ס"ק כח
מב ע"ב יוליכם לים המלחגור אריה בראשית פל"ה הערה 8
מב ע"ב לשום מיכאל השר הגדולגור אריה במדבר פל"ה הערה 34
מב ע"ב לא תעשון אתי וכו'טוב טעם שמות עמ' קנח
מב ע"ב פירוש המשניות לרמב"ם - מציירים שמש כמלך בעגלהדרושים ואגדות חתם סופר עמ' עב
מג ע"א10 גברא דנקיט גריווא וקא כיילקרבן מנחה (תשעד) עמ' עט
מג ע"א16 פ"א הייתי מהלך בדרך אחר ר"א הקפר בדרך ומצא שם טבעת וכו'חיי נפש ח"ג עמ' רנה
מג ע"א17 מצא טבעתהכתב והקבלה דברים פט"ז פסוק ד
מג ע"א20 סטרו ובטלוטוב טעם בראשית עמ' רטו
מג ע"א21 שמע מינה עכו"ם מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירוילקוט עטרת צבי עמ' לב
מג ע"א23 יודע בטיב וכו' מבטלמשנת חיים בראשית עמ' תנז
מג ע"א28 המציל וכו' מן הגייסברכת טוב (עפשטיין) עמ' פט
מג ע"א37 דמות צורות לבנות היו לו לר"גהקשורים ליעקב (תשסא) עמ' טו
מג ע"א37 תנן התם דמות צורות לבנות היה לו לר"ג בעלייתו בטבלא בכותל שבהן מראה את ההדיוטות וכו'של"ה (תשנז) - שער האותיות אות ק ס"ק כח
מג ע"א41 לא תעשון דמות שמשי אשר במרוםתורת העולה (תשנב) ח"א פרק כה
מג ע"א41 לא תעשון כדמות שמשייזבחי צדק (דיסקין) תנינא עמ' קד
מג ע"א43 אסור לעשות תבנית היכל ומנורהתורת העולה (תשנב) ח"א פרק כה
מג ע"א43 לא יעשה אדם בית תבנית היכל וכו' חצר תבנית עזרה וכו' לא תעשון אתילקוטי שיחות חט"ז עמ' 305, חכ"ו עמ' 176, 202
מג ע"א43 לא יעשה אדם חצר תבנית עזרהגבורת יצחק עה"ת ח"א עמ' רטו
מג ע"א45 מנורת תבנית המנורההל' בית הבחירה (שניאורסון) עמ' מט
מג ע"א46 ר"י בר יהודה אומר שלא יעשו של עץ כדרך שעשו בית חשמונאי וכו'חמודי צבי מועדים עמ' קפה
מג ע"א46 ריב"י אומר אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו בית חשמונאי וכו'מאיר עיני חכמים מהדו"א ח"א דף מא ע"א
מג ע"א47 אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו בית חשמונאיויגד יעקב עמ' שנג
מג ע"א47 החשמונאים עשו מנורת עץאשל חיים ח"א עמ' צג
מג ע"א48 העשירו עשאום של זהבלקוטי מאמרים עמ' 171
מג ע"א50 דמות שמשי כו' דמות ד' פניםלקוטי שיחות חל"ו עמ' 98
מג ע"א רש"י ד"ה ומלכותלקוטי שיחות חכ"ה עמ' 239
מג ע"א תוס' ד"ה לא חצי פרצוף כמו שטובעין במטבע מותרנטריקן (תשעד) עמ' רג
מג ע"ב01 דוקא בד' פנים אסורמכתב מאליהו ח"א עמ' 274
מג ע"ב06 לא תעשו אתי לא תעשו אותיתפארת ישראל (מהר"ל, הניג) עמ' קמ
מג ע"ב06 לא תעשון אתי שלא יעשה צורת האדם וצורת השמשיםתפארת ישראל (הרטמן) עמ' תשז
מג ע"ב08 לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרוםחפץ יהונתן שמות פ"כ פסוק כ
מג ע"ב12 אשר בשמים ממעל וכו' תורת העולה (תשנב) ח"א פרק כה בסופו {אבל צורה ללא דוגמה מותר ולכן מותר לעשות כרובים כי אינם דוגמת המלאכים כי זו לא אמיתות מציאותם}
מג ע"ב13 לרבות חמה ולבנהדרשות ר"י מסלוצק עמ' נא
מג ע"ב15 לעובדם אפילו שילשול קטן נמיתפארת ישראל (הרטמן) עמ' תשח הערה 15
מג ע"ב18 מתחת לרבות שלשול קטןבית ישראל (טויסיג) דברים עמ' קה-קו
מג ע"ב18 מתחת לרבות שלשול קטןבית ישראל (טויסיג) תנינא ח"ב עמ' רלב
מג ע"ב21 שאני ר"ג דאחרים עשו לו וברש"יישראל קדושים עמ' 58
מג ע"ב21 שאני ר"ג דאחרים עשו לותורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' ה
מג ע"ב26 בי כנישתא וכו' דאוקומי ביה אנדרטא והוו עיילי ביה אבוה דשמואל ולויס' הזכרון לחתם סופר עמ' סב
מג ע"ב28 רבים שאניתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' קצג
מג ע"ב29 להתלמד מותרעיוני רש"י דברים ח"ב עמ' תפב
מג ע"ב31 איזו הן מכובדין ואיזו הן מבוזין וכו'אור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' מט, עב
מג ע"ב31 רב אמר הא דמכובדין אסורברכת יוסף ואליהו רבה (תשסט) ח"א עמ' קמד
מג ע"ב35 ר' יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל ליםדרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' קעח
מג ע"ב35 שוחק וזורה לרוח או מפרר ומטיל לים וכו'טוב ירושלים בראשית פל"ה פסוק ד
מג ע"ב35 שוחק וזורה לרוחדרשות מהר"ם בנעט עמ' ל
מג ע"ב35 שוחק וזורה לרוחטוב עין (אוסטרובצא) עמ' י
מג ע"ב35 שוחק וזורה לרוחמשנת חיים בראשית עמ' תנח
מג ע"ב35 שוחק וזורההכתב והקבלה דברים פ"ז פסוק כה
מג ע"ב36 אף הוא נעשה זבל שנא' ולא ידבק בידך מאומהחמודי צבי במדבר-דברים עמ' תטז
מג ע"ב36 אף הוא נעשה זבלדרשות מהר"ם בנעט עמ' כב
מג ע"ב36 ע"ז של ישראל צריך שריפהחכמת התורה וישלח עמ' תקכא
מג ע"ב37 ואת חטאתכם אשר עשיתםמשנת חיים במדבר עמ' תב
מג ע"ב37 ואת חטאתכם אשר עשיתםמשנת חיים דברים עמ' תמ
מג ע"ב תוס' ד"ה שעל סדינין וכו'ברית שלום (תעח) דף כד ע"ג
מג ע"ב תוס' ד"ה שעל סדינין וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' קנד
מד ע"א01 ויקח את העגלודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' שנז
מד ע"א05 ויזר על פני המים וישק את בני ישראל לא נתכוין אלא לבודקן כסוטותחמשה מאמרות (תשסט) - סמוכים לעד - מעילה א
מד ע"א05 ויזר על פני המים וישק את בני ישראלאור מאיר ח"א עמ' רנט
מד ע"א05 וישק את בני ישראל - מלמד שבדקם כסוטותמפי ספרים וסופרים - פניני חסידות שמיני ח
מד ע"א05 'וישק את בני ישראל' לא נתכוין אלא לבודקן כסוטותאור יצחק (ראדוויל, תשסה) עמ' רמג
מד ע"א06 אלא לבודקן כסוטותזבחי צדק (דיסקין) תנינא עמ' קנא
מד ע"א06 בדקם משה כסוטותצפנת פענח (תשסו) עמ' שצט
מד ע"א06 ובלא עדים בדקן כסוטותאבני אש (אויש) מועדים עמ' קג
מד ע"א06 לא נתכווין אלא לבודקם כסוטות וכו'טוב ירושלים שמות פל"ב פסוק כ
מד ע"א06 נתכוון לבודקן כסוטותאהלי יעקב (הוסיאטין) ח"א עמ' שכח ע"ב, של ע"א
מד ע"א06 שבדקן משה כסוטהמשמרת איתמר (תשסז) עמ' תרסו
מד ע"א15 מאי מפלצתה אמר רב יהודה דהוה מפליא ליצנותאתורה בציון עמ' תפא
מד ע"א18 וכתת נחש נחשתאבני השוהם (הורוויץ) דף יב ע"ב
מד ע"א20 עשה לך משלךאור חדש (זיטשיק, תשסח) במדבר עמ' רי
מד ע"א20 עשה לך שרף משלךנזר הקדש ח"ב עמ' כב
מד ע"א24 א"ל והלא כבר נאמר ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד וכו'דרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' קעח
מד ע"א27 תזרם ורוח תשאםעיוני רש"י שמות ח"ב עמ' תיב
מד ע"א35 ויקח את עטרת מלכם ומי שרי איסורי הנאה נינהו וכו', וברש"יבאר משה (אפשטיין) בראשית עמ' תקל, יהושע-שמואל עמ' תסז-ט
מד ע"א35 עובדא דדוד, עטרת מלכםטוב ראיה
מד ע"א35 עטרה של עמוןתורת יחיאל בראשית עמ' שכט
מד ע"א35 עטרותשיחות הרב צבי יהודה שמות עמ' 115 {סימן לחרות}
מד ע"א36 כתר המלכות ככר זהבציץ השדה פורים - ימי הפורים עמ' נא
מד ע"א37 משקלה ככר זהב היכי מצי מנח לה וכו' ראויה לנוח על ראש דוד וכו'אוצרות חיים - אישים ח"ב עמ' שו
מד ע"א41 בשכר שפיקודיך נצרתי זאת היתה לי לעדות וכו'ברית שלום (תעח) דף סא ע"ד
מד ע"א41 בשכר שפיקודיך נצרתי זאת היתה לי לעדות וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' שצד
מד ע"א42 שכתר דוד הולמתולקוטי שיחות חלק ל עמ' 101-102
מד ע"א44 את הנזר והעדות עדות לב"דלבני ישראל (הישן) דרוש ח
מד ע"א44 את העדות זו עדות לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתואגרא דכלה ח"א עמ' שיא
מד ע"א44 נזר זו כלילא וכו' שכל הראוי למלכות הולמתו וכו'באר משה (אפשטיין) יהושע-שמואל עמ' תסח, מלכים עמ' שכג, [תג]
מד ע"א44 עדות אר"י א"ר עדות הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו וכו' שמתנשא להולמו ולא הולמתורנת יצחק תליתאה ח"א עמ' קכא
מד ע"א45 כתר למלכי בית דודציץ השדה פורים - אורה ושמחה עמ' קמ
מד ע"א45 עדות הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתואור הצבי עמ' 66
מד ע"א45 עדות הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתודרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' עה
מד ע"א45 עדות היא לבית דוד שכל הראוי למלכות [עטרה] הולמתו וכו'לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 64, חכ"ח עמ' 110, חכ"ט עמ' 112
מד ע"א רש"י בדקן כסוטותחכמת התורה כי תשא עמ' רסג-רסד
מד ע"א תוס' ד"ה כאןהכתב והקבלה דברים פ"ז פסוק כה
מד ע"ב01 שאל נכרי אחד את ר"ג וכו'מנחת מחבת ח"א עמ' רמב
מד ע"ב01 שאל פרוקלוס בן פלוספוס את ר"ג בעכו שהי' רוחץ במרחץ של ארוריטי כו' אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי, ורש"יתורת מנחם חלק נ עמ' 267
מד ע"ב01 שאל פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל בעכוכרם חמד (תשסו) עמ' קנג
מד ע"ב01 שאל פרוקלוס לר"ג וכו' כתיב בתורתכם לא ידבק בידך מאומה וכו'ברית שלום (תעח) דף כד ע"א
מד ע"ב01 שאל פרוקלוס לר"ג וכו' כתיב בתורתכם לא ידבק בידך מאומה וכו'ברית שלום (תשסח) עמ' קנא
מד ע"ב02 רחץ במרחץ של אפרודיטיקרן פני משה ח"א עמ' רכא
מד ע"ב06 אני לא באתי בגבולה היא באה בגבוליחכמת התורה תולדות עמ' קיג
מד ע"ב08 נעשה אפרודיטי נוי למרחץדובר צדק עמ' 165
מד ע"ב09 אפרודיטי נוי למרחץמכתב מאליהו ח"ה עמ' 156
מד ע"ב12 עומדת על פי הביב וכו'עיוני רש"י במדבר עמ' תנט
מה ע"א01 הנכרים העובדים את ההרים הן מותרין ומה שעליהן אסורין ריה"ג אומר אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהםחשב סופר על התורה עמ' רה
מה ע"א01 העכו"ם העובדין את ההרים וכו' על ההרים, אלוהיהם על ההרים ולא ההרים אלוהיהםחמודי צבי במדבר-דברים עמ' פט
מה ע"א02 מותרין ומה שעליהן אסורמשנת חיים דברים עמ' קע
מה ע"א02 מחובר אינו נאסר באיסור עבודה זרהאור אברהם דברים עמ' כב
מה ע"א04 אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם וכו', ותוס' ד"ה כל מקוםבאר משה (אפשטיין) דברים עמ' תקיג
מה ע"א04 אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהםלקט אמרי קודש - בראשית עמ' עח
מה ע"א04 אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהםצמח ה' לצבי (תשסז) עמ' תשנה
מה ע"א04 אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהםשיחות הרב צבי יהודה דברים עמ' 579
מה ע"א04 אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהםשמן ראש (כץ) ח"י דברים עמ' קנח
מה ע"א04 אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלוהיהםחמודי צבי מועדים עמ' תקנד
מה ע"א05 ולא ההרים אלהיהםדמשק אליעזר (רלב"ג) שמות פרק יט פסוק א
מה ע"א05 ולא ההרים אלהיהםהמאור הגדול (גר"א) עמ' תקפה
מה ע"א05 ולא ההרים אלהיהםגנא דפלפלי עמ' תח
מה ע"א06 מפני מה אשירה אסורהגור אריה דברים פי"ב אות ג
מה ע"א08 אני אובין ואדון לפניך כל מקום שאתה מוצה הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרהאהל משה (פרהנד, תשסה) ח"ב עמ' א
מה ע"א09 אין הר וגבעה בא"י שלא עבדו עליה ע"ז, ותוס' ד"ה כלדרשות מהר"ם בנעט עמ' יז
מה ע"א09 אין לך הר וגבעה בא"י שלא עבדו עליו ע"זמי מרום ח"ח עמ' קפ
מה ע"א09 אין לך הר וגבעה ותוס'חקל יצחק (תשסג) עמ' מה, תעח
מה ע"א09 אין לך הר וגבעה שאין בו עבודה זרהשער החצר (תשעב) סי' תסג
מה ע"א09 אין לך הר וגבעה שלא נעבדמכתם לדוד על התורה (תשעד) עמ' קלז
מה ע"א09 אין לך כל גבעה וגבעה בארץ ישראל שלא העמידו עליו צלםתורת העולה (תשנב) ח"ב פרק מד
מה ע"א09 כ"מ שאתה מוצא הר גבוה וכו' דע שיש שם ע"ז, תוס'לקט שיחות מוסר ח"ב עמ' קלד
מה ע"א09 כ"מ שאתה מוצא הר גבוהשמחה לאיש דף כח ע"ב
מה ע"א09 כ"מ שאתה מוצא הר יש שם ע"זמנחת יצחק בראשית-שמות עמ' סז
מה ע"א09 כ"מ שאתה מוצא הר גבוה וכו' דע שיש שם ע"זנועם אליעזר שמות דף קלח ע"ב
מה ע"א09 כל מקום הר בא"י יש בו ע"זגנא דפלפלי עמ' פז
מה ע"א09 כל מקום הר וגבעה בא"י יש שם ע"זנועם הברכה עמ' סג
מה ע"א09 כל מקום כו'משנת חיים בראשית עמ' רנט
מה ע"א09 כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה בידוע שעבדו שם עבודה זרהמאורי אור (טייטלבוים) עמ' שמב
מה ע"א09 כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן, בידוע שיש שם עבודה זרהצמח דוד (סקאליע) עמ' דש, תנא
מה ע"א09 כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאת, ותוס' ד"ה כל מקוםכרם חמד (תשסו) עמ' קנג
מה ע"א09 כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וכו' דע שיש שם ע"זאור התורה (תאומים, תשנט) עמ' שיב
מה ע"א09 כל מקום שאתה מוצא הר וגבעה ותוס' דרשות ר"י מסלוצק עמ' נא, קצו
מה ע"א09 כל מקום שאתה מוצא הרודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' סח
מה ע"א09 לא היה הר וגבעה שלא עבדו שם ע"זמי מרום ח"ו עמ' רעה, ח"ח עמ' סז
מה ע"א10 ועץ רענןלקוטי שיחות ח"ט עמ' 97
מה ע"א10 עץ רענןודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' לה
מה ע"א תוס' ד"ה אלוהיהם בשם ר"תחמודי צבי מועדים עמ' תקנד
מה ע"א תוס' ד"ה אלוהיהםחמודי צבי במדבר-דברים עמ' פט
מה ע"א תוס' ד"ה אמר רבי עקיבא וכו'נחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' ז אות א, סי' לו אות ז, סי' לח אות א, י, יד
מה ע"א תוס' ד"ה ור"י הגלילי כו'מראה הגדול ח"א דף קמה ע"ב
מה ע"א תוס' ד"ה כל מקום - בירושלמי פריך איך נבנה ביהמ"ק על הר המוריה, ומשני דעל פי נביא נבנהלחמי תודה דף רנז ע"ב
מה ע"א תוס' ד"ה כל מקוםלקוטי שיחות חלק ל עמ' 69
מה ע"א תוס' ד"ה כל מקוםמדבר קדמות (תשסח) עמ' כג
מה ע"א תוס' ד"ה כל מקום - ע"פ נביאמשפט כהן, קסז-קע
מה ע"א תוס' ד"ה כל, ומהרי"טדרשות מהר"ם בנעט עמ' צד
מה ע"א תוס' ד"ה כל - עפ"י נביא הי'מנחת יצחק בראשית-שמות עמ' קטו
מה ע"ב01 אילן שנטעו ולבסוף עבדועיוני רש"י דברים ח"א עמ' קעו
מה ע"ב33 אמר ריב"ל גידועי ע"ז קדמין לכיבוש א"י וכיבוש א"י קדמין לביעור ע"זרביד יוסף (תשסא) ח"ב עמ' 46
מה ע"ב39 ור' יוסי ב"ר יהודה האי סברא מנא לי' נפקא לי'נתיבות יצחק חנוכה ופורים עמ' קצ
מה ע"ב41 הא מיבעי ליה לעוקר עבודה זרה שצריך לשרש אחריהשל"ה (תשנז) פרשת ראה אות ג
מה ע"ב41 העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהאגרא דכלה ח"ג עמ' רנו
מה ע"ב41 העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהבית ישי (תשסד) דרשות עמ' קפד
מה ע"ב41 העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהכנסת יחזקאל (פאנעט) דרושים עמ' ריב
מה ע"ב41 העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהלקט אמרי קודש - ליקוטים עמ' קל
מה ע"ב41 העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהמאורות נריה ישראל במדינתו עמ' 323
מה ע"ב41 העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהמראה יחזקאל (תשס) על מועדים עמ' נח, צד
מה ע"ב41 העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהערבי נחל (תשסד) עמ' קיז, תתשיא
מה ע"ב41 העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהפרי הארץ (ויטבסק) עמ' קכז
מה ע"ב41 העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהקדושת ציון (תשנד) ח"ב עמ' קעד
מה ע"ב41 העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריהחקל יצחק (תשסג) עמ' שלח
מה ע"ב41 העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריהמכתם לדוד על התורה (תשעד) עמ' תרכא
מה ע"ב41 העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריהמראה יחזקאל (תשסד) עמ' תקמא
מה ע"ב41 העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריהנתיבות יצחק - ירח האיתנים עמ' קנה
מה ע"ב41 העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריהנתיבות יצחק ח"ג עמ' סח
מה ע"ב41 העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריהקרן לדוד ויקרא-במדבר עמ' סו
מה ע"ב41 הרוצה לעקור ע"ז ישרש אחריהמפי ספרים וסופרים - פניני חסידות חקת י
מה ע"ב41 הרוצה לעקור עבודה זרה צריך לשרש אחריהאמרי נועם (מועדים) סי' יא לפסח
מה ע"ב41 הרוצה לעקור עבודה זרה צריך לשרש אחריהואני תמיד עמך עמ' ריב, שעה
מה ע"ב41 לעוקר עבודה זרה שצריך לשרש אחריהבאר משה (אפשטיין) שמות עמ' שמב, ויקרא עמ' תרכט, מלכים עמ' קסא
מה ע"ב41 מנין לעוקר עבודה זרה שצריך לשרש אחריה וכו' נועם אלימלך (תקמח, תשלח) דף צד ע"ב
מה ע"ב41 עבודה זרה צריך לעקור ולשרש אחריהלחמי תודה דף לג ע"א, סט ע"א
מה ע"ב41 עבודה זרה צריך לשרש אחריהדברי שמואל (תשנח) עמ' פח
מה ע"ב41 עוקר ע"ז צריך לשרש אחריהעיוני רש"י דברים ח"א עמ' רסז-רסח
מה ע"ב41 עוקר ע"ז צריך לשרש אחריהשבט סופר - שערי שמחה ח"ב עמ' תי
מה ע"ב41 עוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריהנועם אלימלך (תשסא) עמ' שפד
מה ע"ב41 צריך לשרש אחרי ע"זשמן ראש (כץ) ח"ו עמ' תיב
מה ע"ב44 ואבדתם את שמם לכנות לה שם גנאיאור אברהם - תלמוד תורה עמ' שיח
מה ע"ב44 ואבדתם את שמם לכנות לה שם גנאיאור אברהם דברים עמ' קלג
מה ע"ב44 מואבדתם את שמם וכו'לקוטי שיחות ח"ט עמ' 95
מה ע"ב45 לכנות לה שםמשנת חיים שמות עמ' רו
מה ע"ב45 לכנות לה שםמשנת חיים דברים עמ' רכד
מה ע"ב46 ר"א אומר מנין וכו'דברי שלום (יודייקין) ח"ג עמ' מ
מה ע"ב תוס' ד"ה יש שינוישופרא דישראל (תשסו) עמ' שיז
מו ע"א03 לכנות להן שם וכו'לקוטי שיחות ח"ט עמ' 96
מו ע"א07 בית גליא בית כריא כו'לקוטי שיחות ח"ח עמ' 342, ח"ט עמ' 103, חי"ג עמ' 251
מו ע"א07 בית גליא בית כריאגור אריה במדבר פל"ב הערה 17
מו ע"א07 פני מלך, פני כלבתורת מנחם חנ"ג עמ' 434
מו ע"א09 העובד למחובר דהר מותר ועובדו בסייףקומץ המנחה (צונץ) דרוש צח אות ה
מו ע"א22 בעלי חיים אינם נאסרים בהנאה דע"זאור אברהם - מגילת אסתר עמ' ק
מו ע"א33 זקף לבינה (ורש"י)לקוטי שיחות ח"ו עמ' 16
מו ע"א33 זקף לבינהאורות האמונה דף 11 ד"ה הנתקתה
מו ע"א44 בעי רמי בר חמא המשתחוה להר אבניו מהו למזבחמדבר קדמות (תשסח) עמ' לט
מו ע"א44 המשתחוה להר אבניו מהודמשק אליעזר (רלב"ג) שמות פרק יט פסוק א
מו ע"ב01 יש נעבד במחוברשערים מצוינים בראשית-שמות עמ' רמז
מו ע"ב19 לחומרא דרשינן לקולא לא ררשינןגור אריה ויקרא פכ"א הערה 92
מו ע"ב19 לחומרא פרכינןתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' שכט
מו ע"ב27 ר"א גמריה ואייקר ליה תלמודא ואתא ר"ע לאדכוריהמצווה ועושה ח"ב עמ' תרס
מו ע"ב32 המשתחוה לקמת חטים וטחנן מהו למנחות יש שינוי בנעבד וכו'דברי יונה ח"א עמ' רט
מו ע"ב32 המשתחוה לקמת חיטיןאהבת חיים (דייטש) עמ' י
מו ע"ב32 משתחוה לחיטין קמחן מותר למנחותעיוני רש"י דברים ח"ב עמ' תרכה
מו ע"ב33 יש שינוי בנעבד או אין שינוי לנעבדלקוטי שיחות חי"ז עמ' 136
מו ע"ב33 יש שינוי בנעבד וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' קמג
מו ע"ב33 יש שינוי בנעבדלחמי תודה דף רנז ע"ב
מו ע"ב רש"י ד"ה רקועיםמשנת חיים דברים עמ' תמו
מו ע"ב תוס' - מה"ת ודאי יש שינוי בנעבדאהבת חיים (דייטש) עמ' י
מו ע"ב תוס' ד"ה יש שינוי וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' קמג
מז ע"א08 בעי ר"ל המשתחווה לדקל וכו'איש אמונים דף פז ע"א
מז ע"א08 המשתחוה לדקל לולבו מהו למצוהשופרא דישראל (תשסו) עמ' שיז
מז ע"א08 לולבו מהו למצוהמשנת חיים דברים עמ' תמו
מז ע"א16 יש דחוי אצל מצות או אין דחוי וכו' מפשט פשיטא ליה לרב פפא דאין דיחוי אצל מצות לא שנא לקולא ולא שנא לחומדא וכו'של"ה (תשנז) תושבע"פ אות רפו
מז ע"א28 המשתחוה לבהמה צמרה מהו וכו' קרני' מהו וכו'לקוטי שיחות חי"ז עמ' 136
מז ע"א28 המשתחוה לבהמה צמרה מהו לתכלת, תכלת דמאי וכו'שפוני טמוני חול (תשנט) עמ' פב
מז ע"א29 צמרה מהו לתכלתשערים מצוינים בראשית-שמות עמ' רמז
מז ע"א34 קרניה מהו לחצוצרות וכו', אליבא דמ"ד עיקר שירה בכלי וכו'עטרת חן ח"ב עמ' צו
מז ע"א34 קרניה מהו לחצוצרותמשנת חיים במדבר עמ' ריט
מז ע"א37 למ"ד עיקר שירה בפה כו'משנת חיים במדבר עמ' רכא
מז ע"א40 המשתחוה למעייןחקל יצחק (תשסג) עמ' תעז
מז ע"א40 המשתחוה למעין מימיו מהוטובך יביעו ח"א עמ' עד
מז ע"א47 מים של רבים אינם נאסריםנחלת שמעון (אשכנזי) שמות כז
מז ע"ב03 תזרם כמו דוהלקוטי שיחות חלק ל עמ' 155
מז ע"ב12 ג' בתים הןעיוני רש"י דברים ח"א עמ' רע
מז ע"ב12 שלשה בתים הן וכו' שלש אבנים הןשל"ה (תשנז) תושבע"פ אות קיב
מז ע"ב13 בית שבנאו מתחילה לעבודה זרה הרי זה אסור, וכן המשתחוה לה אסרואור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' קמג
מז ע"ב14 סייד וכייר לשם עכו"ם נוטל מה שהחליףרביד יוסף (תשסא) ח"ב עמ' 47
מז ע"ב17 המשתחוה לביתמי רביעית סי' קנט סעיף ז סק"ז [הלכה]
מז ע"ב17 משתחוה לבית אסרועיוני רש"י דברים ח"א עמ' קעו
מז ע"ב23 אבן שחצבה מתחילה לבימוס ה"ז אסורהלקוטי שיחות ח"ט עמ' 99, 94
מז ע"ב23 אבן שחצבה מתחלתה לבימוס, ורש"יתורת מנחם חנ"ג עמ' 432
מז ע"ב23 אבן שעשאו לבימוסקרן פני משה ח"א עמ' רכב
מח ע"א ג' אשרות הןעיוני רש"י דברים ח"א עמ' רעא
מח ע"א איזו היא אשרה כל שיש תחתיה עבודה זרה וכו'תורה בציון עמ' רצב
מח ע"א אשרה האמורה בתורהעיוני רש"י דברים ח"ב עמ' תנג
מח ע"ב01 לא יעבור תחתיהחכמת התורה נח עמ' תמט
מח ע"ב01 לא ישב בצילהקרבן מנחה (תשעד) עמ' רז
מח ע"ב02 היתה גוזלת את הרביםאמרי אמת (אמדו) דף לז ע"ב
מח ע"ב16 מנין לתקרובת ע"ז שנטמא באהל שנא' ויצמדו וגו'חמודי צבי מועדים עמ' קמט
מח ע"ב45 מה שמשביח בנביה פוגם בצלברכת כהן (דויטש, תשמט) עמ' רה
מח ע"ב45 מה שמשביח בנביה פוגם בצלתורת יחיאל בראשית עמ' קמו
מח ע"ב45 מה שמשביח בנבייה - רע"ב אבן ישפה דף לט ע"א
מח ע"ב47 מודה ר"י שאם נטע והבריך והרכיב מותרקרן לדוד מועדים (תשסח) עמ' תקלג
מח ע"ב רש"י ד"ה ועברמשנת חיים דברים עמ' רסז
מח ע"ב תוס' ד"ה התםהכתב והקבלה בראשית פל"ה פסוק ד
מח ע"ב תוס' ד"ה זה וזה גורםאגרות הראיה חלק ד סג
מח ע"ב תוס' ד"ה לא ישב כו'מערכי לב (חזן) ח"א דרוש כז דף נג ע"ד
מט ע"א זה וזה גורם פטורחכמת התורה נח עמ' תלא
מט ע"א רש"י ד"ה והבריךתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' מב
מט ע"ב אפה פת בעצי ע"זברכת כהן (דויטש, תשמט) עמ' רד
מט ע"ב כיצד מבטלה קירסם וזירד נטל ממנה מקל או שרביט אפילו עלה הרי זה בטלהשל"ה (תשנז) ווי העמודים פרק יג אות ו
מט ע"ב כיצד מבטלההכתב והקבלה דברים פ"ז פסוק כה
מט ע"ב ישראל אינו מבטל ע"ז של נכריחכמת התורה ויצא עמ' תרי
נ ע"א26 איכא רבנן דפרשי, בריטב"א ובראב"דגבורת יצחק עה"ת ח"א עמ' רנז
נ ע"א29 בנן של קדושים ותוס'אור חדש (זיטשיק, תשסח) בראשית עמ' רה
נ ע"א29 בנן של קדושים לא אסתכל בצורתא דזוזימנחת מחבת ח"א עמ' רא
נ ע"א29 מאן ניהו בנן של קדושים רבי מנחם בר סימאי ואמאי קרו ליה בנש"ק, ותוס'קדושת עינים (תשעא) פרק ד אות יז, ח
נ ע"א29 מאן נינהו בנן של קדושים רבי מנחם ברבי סימאי ואמאי קרו ליה בנן של קדושים דאפילו בצורתא דזוזא לא מיסתכלשל"ה (תשנז) תושבע"פ אות תפג
נ ע"א29 ר' מנחם בן סימאיצמח צבי אגרת יט
נ ע"א30 אמאי קרי ליה בנן של קדושים דאפילו בצורתא דזוזי לא מסתכלוצוה הכהן עמ' קע, קעו
נ ע"א30 ואמאי קרי לי' בנן של קדושים דאפי' בצורתא דזוזא לא מיסתכלברית שלום (תשסח) עמ' שעח
נ ע"א30 ואמאי קרי לי' בנן של קדושים דאפי' בצורתא דזוזא לא מיסתכלברית שלום (תעח) דף נט ע"ב
נ ע"א31 בצורתא דזוזא לא מיסתכלעיוני רש"י שמות ח"ב עמ' שעג
נ ע"א31 צורתא דזוזאודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ה עמ' מז
נ ע"א תוס' ד"ה ה"גודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' תד, ח"ה עמ' מז
נ ע"א תוס' ד"ה ה"געולת חודש (תקנג) ח"ג מאמר מח
נ ע"ב לית נגר ולא בר נגרבך יברך ישראל (תשסח) עמ' קעא
נ ע"ב אוקמי אילנא ושריעיוני רש"י שמות ח"ב עמ' קצג
נ ע"ב שבר מקל לפני עבודה זרה חייב וכו' ספת לה צואה או שניסך לפניה עביט של מי רגלים חייב דהוי כעין זריקהערבי נחל (תשסד) עמ' תתשעא
נ ע"ב זריקה משתברתבנין אפרים עמ' קנו [הלכה] {דם קדשים שקרש פסול לזריקה}
נא ע"א ניסוך, זריקה המשתברתעיוני רש"י דברים ח"ב עמ' תתכג
נא ע"א אמר רבי יוחנן מנין לזובח בהמה בעלת מום וכו' לא אסרה תורה אלא כעין פניםערבי נחל (תשסד) עמ' תתשנח, תתשעא
נא ע"א במחוסר אברמשנת חיים בראשית עמ' צב
נא ע"א הבא בהמה שחיין ראשי אברים שלהדרשות מהר"ם חביב עמ' יד
נא ע"א רש"י ד"ה לבני נחנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"ב סי' ה אות ו
נא ע"א רש"י - שגלוי וידוע לפניו שעתיד להקריב נחגור אריה ויקרא פ"א הערה 386
נא ע"א רש"י - כל זמן שלא ניתנה תורה ישראל נקראו בני נחשירת הפסח אות קלד
נא ע"ב כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא בל"תשערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר כז
נא ע"ב לפנים מן הקלקליןרבנו בחיי עה"ת ח"ג עמ' רצה
נא ע"ב נהנין מהן שלא בטובהעיוני רש"י במדבר עמ' תסד
נא ע"ב ע"ז של גוי אסורה מידדרשות מהר"ל (יד מרדכי) עמ' רא
נא ע"ב ע"ז של עכו"ם אסורה מיד ושל ישראל אין אסורה עד שתיעבדלקוטי שיחות חי"א עמ' 146
נא ע"ב ע"ז של נכרי אינה אסורה עד שתעבדחכמת התורה ויגש עמ' רפ
נא ע"ב את כל המקומות וכו', בכלים שנשתמשו לעבודת גילולים הכתוב מדברערבי נחל (תשסד) עמ' תשמט
נב ע"א15 ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל משעת עשיה קם להו בחטאלקט שיחות מוסר ח"א עמ' רכה
נב ע"א16 משעת עשי' קם לי' בחטא וכו' בארורלקוטי שיחות חי"א עמ' 146
נב ע"א19 ארור משעת עשיהכד הקמח (מישור) עמ' תצ
נב ע"א22 ע"ז של גוי אסורה מידס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קמב
נב ע"א22 ע"ז של גוי אסורה וכו'דברי שלום (יודייקין) ח"ו סי' ר
נב ע"א22 ע"ז של גוי אע"ג שלא נעבדה אסורה בהנאה וכו' של ישראל אינה אסורה עד שעבדהאור חדש (הרטמן) הקדמה אות 571
נב ע"א22 ע"ז של גוי אסורה בהנאה מידשם משמעון (שפירא, תשכה) עמ' מג
נב ע"א24 פסילי לשון פוסל, דכיון שפיסלו ועשהו לעבודה זרהקרן לדוד דברים עמ' ק
נב ע"א25 לנכרי שפוסלהכתב והקבלה דברים פ"ז פסוק כה
נב ע"א25 פוסל אלוהוטוב טעם דברים עמ' מג
נב ע"א27 פסלו לאלוה לא תחמוד פסלו מאלוה ולקחת לךכד הקמח (תשנו) עמ' קצח
נב ע"א27 פסלו לאלוהרבנו בחיי עה"ת ח"ג עמ' רצג-רצד
נב ע"א27 פסלו לאלוה לא תחמוד פסלו מאלוה ולקחת לךכד הקמח (מישור) עמ' תצא
נב ע"א29 ושם בסתרהכתב והקבלה דברים פכ"ז פסוק טו
נב ע"א31 לע"ז שטעונה גניזהמשנת חיים בראשית עמ' תסא
נב ע"א31 שטעונה גניזההכתב והקבלה בראשית פל"ה פסוק ד
נב ע"א34 אף אשירה טעונה גניזהתקנת השבין סי' י (עמ' 83), לקוטי מאמרים עמ' 218, 239, צדקת הצדיק סי' קסא
נב ע"א35 הממנה דיין שאינו הגון כאלו נוטע אשרהמי מנוחות (בירדוגו) עמ' תתה
נב ע"א35 כל המעמיד דיין שאינו הגון וכו' ובמקום תלמידי חכמים וכו'שערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר קצד
נב ע"א35 כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרהאגרא דכלה ח"ג עמ' שצה
נב ע"א35 כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירהרב ייבי (תשסט) ח"א עמ' פא
נב ע"א35 כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל וכו'של"ה (תשנז) ווי העמודים פרק יז אות יט
נב ע"א38 בעי רב המנונא ריתך כלי לעבודה זרה מהושל"ה (תשנז) תושבע"פ אות קנח
נב ע"א רש"י - דבר האסור בהנאה טעון גניזה אור אברהם - הגדה של פסח - קונטרס שואלין ודורשין עמ' רחצ
נב ע"א תוס' ד"ה תנהומשנת חיים דברים עמ' קעו
נב ע"ב07 כלים ששימשו בבית חוניו וכו'אילת אהבים (ברים, תשסז) עמ' לה
נב ע"ב07 כלים ששימשו בבית חוניו וכו'דברים אחדים (תשמו) עמ' תקיח
נב ע"ב17 מאי "הכננו" דאטבלינהוערבי נחל (תשסד) עמ' תתשס
נב ע"ב21 בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יוןמתנת חיים מועדים (תשנח) עמ' סז
נב ע"ב21 גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח וכו'מאיר עיני חכמים מהדו"ג ח"א דף קצ
נב ע"ב21 גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יוןדברי חיים - מועדים (תשנט) עמ' סג, קפח
נב ע"ב21 גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יוןדרשות הצל"ח השלם עמ' שפג
נב ע"ב21 מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יון כו' ששקצו לע"זמבשר טוב - חנוכה עמ' קנה, קנז, קנח, שכה
נב ע"ב21 מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יוןבית ישראל (טויסיג) תליתאה ח"א עמ' קטז
נב ע"ב21 מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יוןבית ישראל (טויסיג) ח"ו עמ' קעח
נב ע"ב21 מפני כך גנזו בית חשמונאי את אבני המזבחנתיבות יצחק חנוכה ופורים עמ' סב
נב ע"ב22 אבני המזבחודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' סה
נב ע"ב22 אבני מזבח ששקצו אנשי יוןדרשות שבט הלוי ח"א עמ' רחצ
נב ע"ב22 אבני מזבח ששקצו אנשי יוןנר מצוה (מכון מהר"ל) עמ' לה
נב ע"ב22 אבני מזבח ששקצו אנשי וון וכו' ששיקצו לע"ז וכו' דכ' ובאו בה פריצים ויחללוהחמודי צבי מועדים עמ' קפח
נב ע"ב22 אבני מזבח ששקצו אנשי יון גנזום וכו' כיון דאשתמש לגבוה לאו אורח ארעא לאפוקי לחוליןערבי נחל (תשסד) עמ' תתרמז, תתשכז
נב ע"ב22 היוונים שיקצו אבני מזבח לעכו"םציץ השדה חנוכה עמ' מו, קיד
נב ע"ב22 מזבח ששקצו אנשי יווןבן מלך - חכמה ומוסר עמ' תס
נב ע"ב22 ששקצו אנשי יון - חת"ס, מעשה אורג, ואבני נזרמבשר טוב - חנוכה עמ' קנח
נב ע"ב24 באו בה פריצים וחללוהאור אברהם במדבר עמ' קג
נב ע"ב24 באו פריצים וחללוהאבן ישראל (פישר) אגדה ח"ב עמ' יח
נב ע"ב24 באו פריצים וחללוהפחד יצחק חנוכה מאמר ו
נב ע"ב24 ובאו בה פריצים וחללוה - רמב"ןאור אברהם - מסכת מגילה עמ' קסח, תסו
נב ע"ב24 ובאו בה פריצים וחללוה - רמב"ןאור אברהם ברכות עמ' שמב
נב ע"ב24 ובאו בה פריצים וחללוה וכו'אור אברהם - מגילת אסתר עמ' קצד
נב ע"ב24 ובאו בה פריצים וחללוה וכו'אור אברהם - תלמוד תורה עמ' שכ
נב ע"ב24 ובאו בה פריצים וחללוה וכו'אור אברהם הלכות מגילה וחנוכה - מגילת בני חשמונאי עמ' לו
נב ע"ב24 ובאו בה פריצים וחללוה וכו'הל' בית הבחירה (שניאורסון) עמ' כז, קא
נב ע"ב24 ובאו בה פריצים וחללוהאור אברהם הלכות מגילה וחנוכה עמ' קה, קי, רג, רפו
נב ע"ב24 ובאו בה פריצים וחללוהלקוטי שיחות חכ"א עמ' 253, חכ"ה עמ' 239
נב ע"ב24 ובאו בה פריצים וחללוה כיון שבאו נכרים להיכל נסתלקה הקדושהפרדס המלך (תשסט) אות תקפב
נב ע"ב24 ובאו פריצים וחיללוה כיון שנכנסו עכו"ם להיכל נתחללה קדושתו ויצאו כליו לחוליןלקט שיחות מוסר ח"ב עמ' קלט, קמא, קמה
נב ע"ב24 אבנים ששיקצו עכו"ם נתחללו ויצאו מקדושתןרנת יצחק תליתאה ח"א עמ' ש, ח"ב עמ' קנט
נב ע"ב24 כאשר נכנסו הגויים להיכל נעשה הכל חוליןאור חדש (הרטמן) פ"א אות 710
נב ע"ב26 אבנים שלמות אמר רחמנאמשנת חיים דברים עמ' תצב
נב ע"ב28 ואמאי לתברינהו ולישקלינהו לנפשייהואיש צעיר דף כט ע"א
נב ע"ב30 כל כספא ודהבא דירושליםמנחת מרדכי עמ' קנד
נב ע"ב34 כיון דאשתמש לגבוה לאו אורח ארעא לשימוש הדיוטאור אברהם - מגילת אסתר עמ' לט, מב, קפג
נב ע"ב35 גוי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו וישראל אין מבטל עבודה זרה של גוישל"ה (תשנז) פרשת בא אות ד
נב ע"ב35 גוי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירוכסף נבחר (תשסג) עמ' קכה
נב ע"ב35 גוי מבטל עבודה זרה שלובאר משה (אפשטיין) שמות עמ' שנג
נב ע"ב35 לאו אורח ארעא לאשתמושי בה הדיוטא רנת יצחק תענית עמ' רמז
נב ע"ב35 נכרי מבטל ע"ז של נכריחכמת התורה ויגש עמ' רעט, שעו, שעח
נב ע"ב35 נכרי שביטל ע"ז שלו מותרתתורת יחיאל בראשית עמ' שצט
נב ע"ב35 עבודה זרה של עכו"ם שביטלו עכו"ם בטילהאבני אש (אויש) מועדים עמ' קלח
נב ע"ב35 ע"ז של נכרי יש לו ביטולחכמת התורה וישלח עמ' שצד
נב ע"ב35 עבודה זרה של גוי יש לו ביטוללחמי תודה דף מח ע"ב, קנז ע"ב
נב ע"ב36 ע"ז של גוי אינה בטילה אלא אם כן הוא מבטלהילקוט דברי חכמים שמות סי' סו
נב ע"ב37 ביטל ע"ז ביטל משמשיהחמודי צבי מועדים עמ' שעב
נב ע"ב37 ביטל עבודה זרה ביטל משמשיה, ביטל משמשיה לא ביטל עבודה זרהדובר שלום (תשסג) אות קפ
נב ע"ב רש"י ד"ה והקדשנום, שחזרו ומשחום בשמן המשחהעיוני רש"י במדבר עמ' לד
נב ע"ב מלחמות ה' - המקדש נעשה חולרנת יצחק תענית עמ' רמו
נב ע"ב פלוגתת הרמב"ן ובעהמ"א באבני מזבחמנחת מרדכי עמ' מח
נג ע"א05 ע"ז של ישראל אין לה בטילה עולמיתלקוטי שיחות ח"ד עמ' 1209
נג ע"א05 עבודה זרה של ישראל אין לה בטילה עולמיתאור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' עג
נג ע"א05 עבודה זרה של ישראל אין לה ביטוללחמי תודה דף מח ע"ב
נג ע"א09 כיצד מבטלה וכו' מכרה או משכנה רבי אומר ביטל וחכמים אומרים לא ביטל וכו'אור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' צ
נג ע"א09 כיצד מבטלה קטע ראש אזנה וכו' ביטלה, רקק בפניה וכו' הרי זו אינה בטלה, וברש"ימחשבת מוסר ח"ג עמ' קפח
נג ע"א12 השתין בפניהאור גנוז (מוסקוביץ) עמ' תקמד
נג ע"א12 רק בפניה השתין בפניה אינה בטילהאור חדש (זיטשיק, תשסח) ויקרא עמ' קה
נג ע"א12 רק בפניה השתין בפניהגור אריה דברים פכ"ה אות יח
נג ע"א12 רק בפניה אינה בטילה וכו'שיחות מוסר (תשסב) עמ' ו-ז
נג ע"א13 מכרה או משכנה רבי אומר ביטל מנחת מרדכי עמ' קח
נג ע"א13 מכרה העכו"ם לישראל בטלהלחמי תודה דף קנז ע"ב
נג ע"א13 מכרה ומשכנה בטלהחכמת התורה בא עמ' תקנג
נג ע"ב19 אר"י א"ר ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' שעא
נג ע"ב20 ישראל שזקף לבינה וכו'בארות המים (תשסב) עמ' קמא
נג ע"ב20 ישראל שזקף לבינה ולא השתחוה להחכמת התורה כי תשא עמ' תלג, תלו
נג ע"ב20 ישראל שזקף לבינה ולא השתחוה להקהלת יעקב סוכות עמ' תסד
נג ע"ב20 ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה ובא עכו"ם והשתחוה לה אסרה וכו'חמודי צבי במדבר-דברים עמ' פט
נג ע"ב20 ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה ובא עכו"ם והשתחוה לה אסרהאפיקי יהודה (תשנט) עמ' תרנד
נג ע"ב20 ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה ובא עכו"ם והשתחווה לה אסרה וכו'חמודי צבי מועדים עמ' תקנד
נג ע"ב20 ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה וכו' מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בעבודה זרה וכו'בית ישראל (טויסיג) תנינא ח"ב עמ' קלד
נג ע"ב20 ישראל שזקף לבינה להשתחות לה ובא עכו"ם והשתחוה לה אסרהדרכי צדק עמ' שנב
נג ע"ב20 ישראל שזקף לבינה להשתחות לה וכו' גלו אדעתייהו דניחא להו בעבודה זרה וכו'אור תורה (קאלמייר, תשסא) עמ' סו, קמג
נג ע"ב20 ישראל שזקף לבינהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' טז
נג ע"ב20 ישראל שזקף לבינהחכמת התורה לך לך עמ' קיג
נג ע"ב23 איבוד אשריהםדרשות מהר"ם בנעט עמ' צד
נג ע"ב23 ואשיריהם תשרפון באש, מכדי ירושה היא להם מאבותיהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו וכו'באר יוסף (תשמא) ח"א עמ' כט
נג ע"ב23 מכדי א"י ירושה הוא לנו מאבותינוחמודי צבי במדבר-דברים עמ' תלא
נג ע"ב23 מכדי א"י מוחזקת מאבותינו הא אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, מדפלחו לעגל ש"מ דניחא לחו וכו'קומץ המנחה (צונץ) דרוש קנב אות ו
נג ע"ב23 מכדי ירושה הוא להםחקל יצחק (תשסג) עמ' תקיב
נג ע"ב23 מכדי ירושה היא וכו'תורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' קצה
נג ע"ב23 מכדי ירושה היא להם מאבותיהםלקוטי שיחות חלק ל עמ' 87
נג ע"ב23 מכדי ירושה היא להם מאבותיהםרנת יצחק תליתאה ח"א עמ' קעג
נג ע"ב23 מכדי ירושה היא להםדרכי חושן עמ' רצא [הלכה]
נג ע"ב23 מכדי ירושה היא להןמשנת חיים ויקרא עמ' רסו
נג ע"ב24 א"י ירושה היא להם מאבותיהםאור אברהם - מסכת מגילה עמ' רפג
נג ע"ב24 א"י ירושה היא לנו מאבותינואור אברהם - הגדה של פסח עמ' קיג, קיט
נג ע"ב24 א"י ירושה היא לנו מאבותינואור אברהם במדבר עמ' קכז, קלא, קלו, רכז
נג ע"ב24 א"י ירושה להם מאבותיהםשירת הפסח אות קו
נג ע"ב24 אין אדם אוסר דבר שאינו שלוודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' קמה
נג ע"ב24 אין אדם אוסר דבר שאינו שלותורת מנחם חמ"ט עמ' 135
נג ע"ב24 אם ארץ ישראל מוחזקת לנו אין צריכין לעקור אילני עבודה זרה דאין אדם אוסר דבר שאינו שלוכסף נבחר (תשסג) עמ' רנ
נג ע"ב24 ארץ ישראל ירושה היא לנו מאבותינו וכו'אור אברהם - מגילת אסתר עמ' רטז
נג ע"ב24 ארץ ישראל ירושה להם מאבותיהםחמודי צבי מועדים עמ' תסא, תקנד, תקנה, תרמט
נג ע"ב24 ארץ ישראל ירושה לישראל מאבותיהםאהל משה (פרהנד, תשסה) ח"ב עמ' ב
נג ע"ב24 א"י ירושה היא לנו מאבותינואור אברהם בראשית עמ' רכו
נג ע"ב24 ירושה היא וכו' אין אדם אוסר דבר שאינו שלו וכו'לקוטי שיחות חי"א עמ' 146, חט"ו עמ' 104, 204
נג ע"ב24 ירושה היא להםברכת כהן (דויטש, תשמט) עמ' עה-עו
נג ע"ב24 משעה שניתנה הארץ לאברהם זכה בה ובכל מה שבתוכהשבט סופר - שערי שמחה ח"ב עמ' קצה
נג ע"ב25 הני דמעיקרא בביטול בעלמא סגיקהלת יעקב הושענא רבה - שמחת תורה עמ' רפ
נג ע"ב26 דכיון דפלחי כו'משנת חיים בראשית עמ' רס
נג ע"ב26 מדפלחו וכו' גלי אדעתייהו דניח"למנחת יצחק בראשית-שמות עמ' קטו, קצז
נג ע"ב26 מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בע"זגנא דפלפלי עמ' פח, קפד, שלה, תט
נג ע"ב26 מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בע"זאפיקי יהודה (תשנט) עמ' תרנא
נג ע"ב26 מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בעבודה זרה.אור חדש (הרטמן) פ"א אות 1162
נג ע"ב26 מדפלחו ישראל לעגלבאר משה (אפשטיין) שמות עמ' תתקסט
נג ע"ב26 מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בעבודה זרהבאר הגולה (הרטמן) באר ג הערה 127, 149, באר ד הערה 590, באר ז הערה 149
נג ע"ב34 שאיוו לאלהות הרבהדגלי יהודה דרוש א אות יח דף מא ע"א
נג ע"ב34 שאיוו לאלהות הרבהזבחי צדק (דיסקין) תנינא עמ' קמז
נג ע"ב38 בית נמרוד הרי היא כעבודה זרהפירושי ראשונים
נג ע"ב38 בית נמרוד, רש"י - מגדל שבנו דור הפלגה לעכו"ם ונמרוד היה מלך עליהםלקט שיחות מוסר ח"ג עמ' קפח
נג ע"ב47 מאן יהיב לן עפרא דרב ושמואל ומלינן עייניןרוח יעקב (בן שבת, תשסז) עמ' שב
נג ע"ב52 אר"י בימוס אבן אחת מזבח אבנים הרבה וכו'טוב ירושלים בראשית פכ"ח פסוק יח
נג ע"ב52 בימוס אבן אחתלקוטי שיחות ח"ט עמ' 95
נד ע"א05 נעבד שלו אסור ושל חבירו מותרגור אריה ויקרא פ"א הערה 152
נד ע"א06 איזהו נעבד כל שהוא נעבד וכו' בין באונס בין ברצוןהמעלות לשלמה (תשמז) עמ' צ
נד ע"א11 אונס רחמנא פטריה דכתיב ולנערה לא תעשה דבראור חדש (הרטמן) פ"א אות 968
נד ע"א11 אונס רחמנא פטריה דכתיב ולנערה לא תעשה דברבי חייא ח"ב עמ' של
נד ע"א11 אונס רחמנא פטריהויברך דוד עמ' קפד
נד ע"א11 אונס רחמנא פטריהחמשה מאמרות (תשסט) - תורת שבת פרשת ויצא
נד ע"א11 אונס רחמנא פטריהעטרת ישועה (תשסד) אות א בנוסח הושענות
נד ע"א11 אונס רחמנא פטריהעטרת מנחם (תשסג) עמ' רכ
נד ע"א11 אונס רחמנא פטריהשמועת יצחק - חז"ל אות מה
נד ע"א11 אונס רחמנא פטריהתורת חיים (קאסוב) עמ' ריח
נד ע"א11 אונס רחמנא פטריהתורת מנחם חכ"ט עמ' 123
נד ע"א26 רב אדא בר אהבה סבירא ליה דאדם אוסר דבר שאינו שלוערבי נחל (תשסד) עמ' תתשנח
נד ע"א31 אם עשה בה מעשה אסרהחכמת התורה פקודי עמ' לה
נד ע"א31 דוקא על ידי מעשהחקל יצחק (תשסג) עמ' תעח
נד ע"א35 ואלא מאבני המזבח ודילמא כדרב פפאדברים אחדים (תשמו) עמ' תקיט
נד ע"א רש"י ד"ה ודאי ישראל מומרפרי צדיק וילך אות יא
נד ע"א רש"י ד"ה ודאי - אחרי שרואה את ישראל וכו'לקוטי שיחות חכ"ז עמ' 368
נד ע"א תוס' ד"ה הא בצנעאנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' יא אות ז
נד ע"ב07 המשתחוה לקרקע עולםעיוני רש"י דברים ח"א עמ' רע
נד ע"ב09 בע"ח אינם אסורים בהנאהגור אריה ויקרא פ"א הערה 156
נד ע"ב09 לבעלי חיים וכו' עשאן חליפין לע"ב אסרןלקוטי שיחות חי"ז עמ' 137
נד ע"ב10 חליפי ע"ז בהנאהברכת כהן (דויטש, תשמט) עמ' רד
נד ע"ב13 והיית חרם כמוהו כל שאתה מהיה ממנו וכו', גרם הנאה בע"זברכת כהן (דויטש, תשסז) סי' קז
נד ע"ב14 חליפי ערלה וכלאי הכרם מותריןערבי נחל (תשסד) עמ' תתתיז
נד ע"ב25 אם אין הקב"ה חפץ בע"ז למה אינו מבטלה וכו'קומץ המנחה (צונץ) דרוש צח אות ג
נד ע"ב25 אם אין רצונו בע"ז למה אין מבטלהעיוני רש"י דברים ח"א עמ' קכא
נד ע"ב25 אם אין רצונו בע"ז למה אינו מבטלהדרך חיים (תשלה) עמ' שסא
נד ע"ב25 אם אין רצונו בעבודה זרה למה אינו מבטלה וכו'לקוטי שיחות חלק ל עמ' 157
נד ע"ב25 אם אין רצונו בעבודה זרה למה אינו מבטלהבית יצחק (שמלקיש) על התורה מאמר טו אות ב
נד ע"ב25 אם אין רצונו בעבודה זרהודע מה שתשיב סי' סט
נד ע"ב25 אם אלהיכם שונא ע"ז הוא למה אינו מבטלהחכמת התורה בא עמ' תכט
נד ע"ב25 אם אלוקיכם אין רצונו בעבודה זרה מפני מה אינו מבטלה וכו'כסף נבחר (תשסג) עמ' יג
נד ע"ב25 אם אלקיכם אין רצונו בע"זאהבת עולם דף נב
נד ע"ב25 אם אלקיכם אין רצונו בעבודה זרה מפני מה אינו מבטלהלב אליהו (תשסה) שמות עמ' קנו
נד ע"ב25 אם אלקיכם אין רצונו בעבודה זרה מפני מה אינו מבטלהאור חדש (הרטמן) פ"ג אות 692
נד ע"ב25 אם הקב"ה לא חפץ בע"זאפוד בד דף פט ע"ד
נד ע"ב25 אם הקב"ה שונא לעבודה זרה למה אינו מבטלם כו'פרדס המלך (תשסט) אות תקכ
נד ע"ב25 אם רצונו בעבודה זרה למה אינו מבטלהאור יצחק (ראדוויל, תשסה) עמ' רנ
נד ע"ב25 הקב"ה שונא עבודה זרה מפני מה אינו מבטלהחכמת התורה יתרו עמ' תרג
נד ע"ב25 שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בע"ז למה אינו מבטלהלקט אמרי קודש - ליקוטים עמ' יז
נד ע"ב25 שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בעכו"ם וכו' ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןתורת מנחם חלק נ עמ' 268
נד ע"ב25 שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו של הקב"ה בע"ז למה וכו'כתנות אור עמ' תקנה
נד ע"ב25 שאלו את הזקנים ברומי וכו' תדעו שהן אלהות שהרי לא בטלוערבי נחל (תשסד) עמ' תרפב
נד ע"ב25 שאלו הזקניםדרשות ר"י מסלוצק עמ' נא
נד ע"ב25 שאלו הרומים אם הקב"ה אינו חפץ בע"ז למא אינו מבטלה וכו'דובר שלום (תשסג) אות תו
נד ע"ב26 א"ל אילו לדבר שאין העולם צריך לוילקוט הגרשוני ח"ב
נד ע"ב26 אם לדבר שאין העולם צורך לו היו עובדים הייתי מבטלהנזר הקדש ח"א עמ' תקלג, ח"ב עמ' יח
נד ע"ב26 למה אינו מבטלה יאבד עולמו מפני השוטים, שעובדים לחמה וללבנהודע מה שתשיב סי' ע
נד ע"ב27 אין הקב"ה מאבד עולמו מפני השוטיםמכתב מאליהו - מועדים ח"א עמ' רב, רטו
נד ע"ב27 אין הקב"ה מחריב עולמו מפני השוטיםשפתי חיים ח"ג עמ' רצ
נד ע"ב27 בשביל שוטה אחד יאבד העולםתורת חיים (קאסוב) עמ' רסב
נד ע"ב27 ה' לא ישנה את העולם בגלל השוטיםאור חדש על ציון דף מ ע"א
נד ע"ב27 הרי הן עובדין לחמה ולכוכבים ולמזלות, יאבד עולמו מפני השוטים אלא עולם כמנהגו נוהגבאר הגולה (הרטמן) באר ד הערה 755, 1311, 590-589, 1316-1315, באר ה הערה 526, באר ו הערה 160
נד ע"ב27 הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות וכו' ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןשל"ה (תשנז) - מס' פסחים אות תעא
נד ע"ב27 וכי בשביל השוטים יאבד את העולםלחמי תודה דף קעב ע"ב
נד ע"ב27 יאבד עולמו מפני השוטיםאבן פינה עמ' 147
נד ע"ב27 יאבד עולמו מפני השוטיםלקוטי שיחות ח"ז עמ' 167
נד ע"ב27 יאבד עולמו מפני השוטיםתורת מנחם חי"ט עמ' 45
נד ע"ב30 שאלו פילוסופין את הזקנים אם אלוקיכם אינו רוצה בע"זאוזן שמואל דף יב ע"א
נד ע"ב30 שאלו פילוסופין אם אלקיכם אין רצונו בעבודה זרה מפני מה אינו מבטלהתפארת ישראל (הרטמן) עמ' תשע הערה 19
נד ע"ב30 שאלו פלוסופין את הזקניםילקוט הגרשוני ח"ב
נד ע"ב33 אין הקב"ה מאבד ע"ז מהעולם כי הנהגת העולם עולם כמנהגו נוהגמאמרי שלמה ח"ב עמ' קיג
נד ע"ב33 אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןפניני דעת עמ' ק
נד ע"ב33 אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלודעת שבת עמ' כו בהערה, פ בהערה, קנב
נד ע"ב34 הרי שגזל סאהילקוט הגרשוני ח"ב
נד ע"ב35 אדם זורע כלאים בדין שלא תצמיח וכו' עולם במנהגו נוהג ושוטים שקלקלו וכו'צמח דוד (סקאליע) עמ' קפב, רכד
נד ע"ב36 הגוזל סאה תבואה מחבירו וכו'נחלת שמעון (אשכנזי) תולדות טז
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהג והולךאור חדש (הרטמן) פ"ו אות 214-215
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקילקלו וכו' כוכבי אור (תשלד) עמ' עו
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןדרך ה' (באום) ח"ג פ"ב אות ע
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהגגור אריה בראשית פי"ד אות יח, ויקרא פי"ט הערה 270
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהגגנזי צדיקים (תשסב) עמ' צז
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהגדגל יהודה (קאמינר, תשסח) עמ' עא
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהגיין לבנון (תשסג) עמ' 242
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהגלקוטי שיחות ח"ו עמ' 141
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהגמי מרום ח"א עמ' לו
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהגס' העיקרים (מישור) עמ' תקמח
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהגעבודת חיים ח"א עמ' קעא
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהגפחד יצחק פסח מאמר סד
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהגפחד יצחק שבת מאמר א
נד ע"ב36 עולם כמנהגו נוהגתשובת השנה עמ' פז
נד ע"ב37 בא על א"א דין הוא שלא תתעברמנחת יצחק בראשית-שמות עמ' רטז
נד ע"ב37 הרי הבא על א"אשעורי דעת ספר א עמ' נט
נד ע"ב37 הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהגאהל משה (פרהנד, תשסה) ח"א עמ' מו
נד ע"ב37 הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' סט
נד ע"ב37 הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעברכרם חמד (תשסו) עמ' קעג
נד ע"ב37 הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןבית ישראל (טויסיג) בראשית עמ' קכח, רכד
נד ע"ב37 הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג והולד, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןבית ישראל (טויסיג) תליתאה ח"ב עמ' פו
נד ע"ב37 הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןבית ישראל (טויסיג) ח"ו עמ' רעט
נד ע"ב37 הרי שבא על אשת חבירוילקוט הגרשוני ח"ב
נד ע"ב37 הרי שבא על אשת חברו דין הוא שלא תתעבר וכו'שופרא דישראל (תשסו) עמ' נב
נד ע"ב37 הרי שבא על אשת חברו דין הוא שלא תתעברגנא דפלפלי עמ' רפז
נד ע"ב37 הרי שבא על אשת חברו דין הוא שלא תתעברספר הזכרונות (סוף דברי סופרים) סי' ב (עמ' 54)
נד ע"ב37 הרי שבא על ערוה דין הוא שלא תתעברחוט המשולש - ברכי יוסף דף נט ע"א
נד ע"ב37 מאשת איש ראוי היה שלא תתעברחכמת התורה ויצא עמ' שפה, תקכד
נד ע"ב37 ראוי הי' הבא על הערוה שלא תלדשמן ראש (כץ) ח"ו עמ' י
נד ע"ב39 אלא שמטריחין אותי ומחתימיןפירושי ראשונים
נד ע"ב39 ולא עוד אלא שהם מטריחים את קונם להיות צר צורהדרשות שמן רוקח עמ' שצג
נד ע"ב39 לא דיין לרשעים וכו' אלא שמחתימין אותי על כרחי כו'תורת יחיאל דברים עמ' רנח
נד ע"ב39 לא דיין לרשעים כו' אלא שמטריחין אותי וכו'פרי הארץ (ויטבסק) עמ' קה
נד ע"ב39 לא דיין לרשעים שעוברין עברה אלא שמטריחין אותי לצור ממזריםמי מנוחות (בירדוגו) עמ' תתו
נד ע"ב39 לא דיין לרשעים שעושים סלע שלי וכו'עיוני רש"י דברים ח"א עמ' מט
נד ע"ב39 לא דיין לרשעים שעושין סלע שליפירושי ראשונים
נד ע"ב39 לא דיין לרשעיםזכרון טוב (צורף) דף כב ע"ב
נד ע"ב39 מעשי הרשעים הם טירחא לפני ה'גור אריה במדבר פי"א הערה 40
נד ע"ב40 שאל פילוסוף א' את ר"גילקוט הגרשוני ח"ב
נד ע"ב40 שאל פלוספוס וכו'לקוטי שיחות חט"ז עמ' 403
נד ע"ב40 מפני מה מתקנא בעובדי׳ ואין מתקנא בה נשרפה כל העיר ובית ע"כ לא נשרפהודע מה שתשיב סי' עא
נד ע"ב41 משל לה"דמבוא התלמוד פכ"ט עמ' שלז
נד ע"ב רש"י - לאחרים אבל לא לדידיה, דא"כ מצינו דמים לחמץ כיון שאם החליפן החליפין מותרים, ולמה תנן האוכל תרומת חמץ בפסח פטור מתשלומיןערבי נחל (תשסד) עמ' תתתיז
נד ע"ב רש"י דכולי האי לא תפיסגור אריה ויקרא פכ"ה הערה 92
נד ע"ב רש"ידברי פנחס (דאוויד) ח"ב עמ' קנב
נה ע"א06 שאל אגריפס כו'לקוטי שיחות חט"ז עמ' 403
נה ע"א08 אין אדם מתקנא אלא וכו'רבנו בחיי עה"ת ח"ב עמ' מו
נה ע"א08 אין גיבור מתקנא רק בגיבור כמותוגור אריה במדבר פכ"ו אות ו
נה ע"א08 אין מתקנאים אלא חכם בחכם עשיר בעשירמדבר יהודה (תשסב) עמ' שמ
נה ע"א08 כלום מתקנא אלא חכם בחכם וגבור בגבור ועשיר בעשירנצח ישראל (הרטמן) עמ' תקלא הערה 92
נה ע"א08 כלום מתקנא אלא חכם בחכם וגבור בגבוראור חדש (הרטמן) פ"א אות 630, פ"ג אות 38, פ"ב אות 111, פ"ח אות 295
נה ע"א08 כלום מתקנא אלא חכם בחכםגור אריה שמות פט"ו הערה 67
נה ע"א08 כלום מתקנא וכו'טוב טעם שמות עמ' לח
נה ע"א08 כלום מתקנא וכו'תורת חיים (ר' דובער) שמות דף שסה ע"ד
נה ע"א08 מפני מה הקב"ה מקנא בע"ז וכו' משל לא' שנשא אשה על אשתו חשובה ממנה אין מתקנאה פחותה ממנה מתקנאהקומץ המנחה (צונץ) דרוש קכו אות ב
נה ע"א12 א"ל זונין לר"ע לבי ולבךילקוט הגרשוני ח"ב
נה ע"א12 א"ל זונין לר"ע לבי ולבך יודע דעכו"ם לית ביה ממשא וכו'מדרגת האדם (תשסב) ח"א עמ' נח, ח"ב עמ' קע
נה ע"א12 זונין - האם היה ישראל?ילקוט הגרשוני ח"ב
נה ע"א13 האי מין שאל אמריתו עבודה זרה לית בה ממשצמח ה' לצבי (תשסז) עמ' קנו, רכח
נה ע"א13 ידענא דע"ג לית בה מששאודע מה שתשיב סי' עג
נה ע"א13 לבי ולבך ידע שבעבודה זרה לית מששא וכו'אור יחזקאל - אמונה עמ' רפ
נה ע"א13 אמריתו עבו"ז אין בה ממש אהבת חיים (דייטש) עמ' קנה, שיז, שמה
נה ע"א20 אמר לה וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד את אמונתינוראשית דעת (קורח) סי' לט
נה ע"א22 יסורין בשעה שמשגרין אותן וכו' שלא תלכו אלא ביום פלוני ולא תצאו אלא ביום פלוני וע"י פלוני וע"י סם פלוניתפארת צבי שמות עמ' פב
נה ע"א22 יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן וכו' וע"י פלונינר ישראל חלק א דף צב
נה ע"א22 יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן וכו'נועם אליעזר בראשית עמ' קפט ע"א
נה ע"א22 יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו וכו' - ומהרש"אמתנת חיים מאמרים ח"ב עמ' רפה
נה ע"א22 יסורין וכו' ולא תצאו אלא ביום פלונישומע תפלה ח"ב עמ' רכב
נה ע"א22 יסוריןבשעה שמשגרין אותן משביעין אותן וכו'כח מעשיו הגיד לעמו ח"ב יז ע"א
נה ע"א22 יסורין וכו' משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום וכו' ובשעה פלוניתנועם אליעזר שמות דף קלט ע"א
נה ע"א22 כך יסורים שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני וכו' במקום פלוני וכו' בסם פלונידברי דוד (טשורטקוב) עמ' ס
נה ע"א22 בשעה שמשגרים יסורים על אדם משביעים אותם איך ומתי ללכתקרבן מנחה (תשעד) עמ' ס
נה ע"א22 בשעה שמשגרין יסורים על האדם משביעין אותם וכו'מחשבת מוסר ח"ב עמ' תכ
נה ע"א23 משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ושלא תצאו וכו'דרשות שבט הלוי ח"א עמ' ק
נה ע"א23 משביעין את היסוריםדרך ה' השלם עמ' קכו - מראה דרך
נה ע"א23 משביעין את היסורין שלא תלכו אלא ביום פלוני וכו'ימי דוד (תשסז) עמ' מב
נה ע"א23 משביעין יסוריןהתקופה הגדולה (תשלב) עמ' רעח
נה ע"א25 ע"י פלוני וע"י סם פלוניאוסף מאמרי מוסר וחכמה (תשנט) עמ' קנח
נה ע"א25 על יד איש פלוני ועם פלונישער הבטחון עם "בתורתו יהגה" עמ' קנד, ח"ב עמ' רמח
נה ע"א28 א"ר יוחנן מאי דכתיב וחלים רעים ונאמנים רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןבאמונה שלמה עמ' קכא
נה ע"א28 וחליים רעים ונאמנים רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתןאהל נפתלי עמ' שכג
נה ע"א28 וחליים רעים ונאמנים רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןשם עולם (תשסו) עמ' רד
נה ע"א28 חליים רעים ונאמנים רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןלקט אמרי קודש - מועדים עמ' רסח, ליקוטים עמ' פד
נה ע"א28 חליים רעים ונאמנים בשליחותם שמשביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ולא תצאו אלא ביום פלוניתפארת צבי ויקרא עמ' ריד
נה ע"א28 חליים רעים ונאמנים רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןנועם אלימלך (תשסא) עמ' שסו
נה ע"א29 יסורים נאמנים לשליחותםשערי תודה ח"ב דף יב ע"א-ע"ב
נה ע"א29 מכות גדולות ונאמנות בשליחותןדרשות לחם שלמה עמ' יג
נה ע"א29 רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתםדברי חנינא - מזלות עמ' קנג
נה ע"א29 רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתםמפי ספרים וסופרים ח"א עמ' תנט
נה ע"א29 רעים בשליחותם ונאמניםהגיוני עוזיאל ח"א עמ' 281
נה ע"א29 רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן אור חדש (זיטשיק, תשסח) שמות עמ' כג
נה ע"א29 רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןזכות ישראל - עשר צחצחות פרק ו אות פא
נה ע"א29 רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןמדרגת האדם (תשסב) ח"א עמ' נט
נה ע"א29 רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןנועם אלימלך (תקמח, תשלח) דף צ ע"ב
נה ע"א29 רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתםנשמת חיים (ברלין) עמ' י
נה ע"א30 הא איכא ע"ז באתריןרבנו בחיי עה"ת ח"ג עמ' רסג-רסד
נה ע"א30 כאשר העובדי ע"ז זקוקים לגשם הם עושים פעולות המצליחות להביא להם גשםגור אריה דברים פ"ד הערה 44
נה ע"א30 מתחזי להו בחלמא וא"ל שחטו לי גברא כו'אבן הראשה (קלצקין) דרוש א
נה ע"א33 החליקם בדבריםאורות הקודש חלק ב תצב
נה ע"א33 החליקם לטרדם מן העולםעיוני רש"י דברים ח"א עמ' קכא
נה ע"א33 מ"ד אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם וכו'נזר הקדש ח"א עמ' קסז
נה ע"א33 מאי דכתיב אשר חלק ה' אלהיך אותם וכו' בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותוערבי נחל (תשסד) עמ' תרפב
נה ע"א33 מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולםגור אריה במדבר פכ"ב הערה 57
נה ע"א33 מלמד שהחליקן בדבריםבין המשפתים ויקרא פ' אמור אות א
נה ע"א33 שלא מנען מלטעות אחריהם אלא החליקם בדברי הבליהם לטרדם מן העולםתפארת צבי שמות עמ' רכג
נה ע"א35 בא לטהר מסייעין אותודרשות הרא"ש דף מא ע"א דרוש מ
נה ע"א35 בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותואוצרות חיים - בין אדם למקום ח"ב עמ' ריח
נה ע"א35 בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותודעת תורה במדבר עמ' קד, דברים ח"א עמ' צ
נה ע"א35 בא ליטמא פותחין לואהלי יעקב (הוסיאטין) ח"א עמ' קל ע"ב
נה ע"א35 בא ליטמא פותחין לוטוב טעם דברים עמ' יט
נה ע"א35 בא ליטמא פותחין לומדרגת האדם (תשסב) ח"ב עמ' רה
נה ע"א35 הבא לטמא פותחין לו הבא לטהר מסייעין אותו וכו'ברכת מרדכי בראשית-שמות תנינא עמ' קצג
נה ע"א35 הבא ליטהר מסייעין אותואור חדש (זיטשיק, תשסח) ויקרא עמ' שטז
נה ע"א35 הבא ליטהר מסייעין אותוברכת אליהו (עמאר) בראשית פ' לך לך מאמר א
נה ע"א35 הבא ליטהר מסייעין אותומדרגת האדם (תשסב) ח"א עמ' פג
נה ע"א35 בא לטהר מסייעין אותוברכת טוב (עפשטיין) עמ' תלד
נה ע"א36 לוקחין גת בעוטה מן העכו"ם וכו'פתח טוב עמ' יט
נה ע"א36 לוקחין גת בעוטה מן העכו"םויגד יעקב עמ' תשיג
נה ע"א38 לא יתן הגוי הענבים בגת בזמן שהתחיל היין להמשך בגת בין ראשו בין בסופו בין באמצעיתושערי תשובה אגה"ת אות סו
נה ע"א רש"י - זונין ישראל היהילקוט הגרשוני ח"ב עמ' קסד
נה ע"א רש"י - מסייע ידי עוברי עבירהמבשרת ציון ח"ג עמ' קיח
נה ע"א רש"י - שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם - מניחן לטעותערבי נחל (תשסד) עמ' תרפג
נה ע"א מהרש"א שאל אגריפס כלום מתקנא אלא חכם בחכםודע מה שתשיב סי' עב
נה ע"ב יין כיון שהתחיל לימשך כו'שערי תשובה אגה"ת אות סו
נו ע"א תוס' ד"ה שמותרמאיר עיני חכמים מהדו"ג ח"ב דף רצד
נו ע"ב ההוא ינוקא דגמיר עבודה זרה בשית שניבאר שרים פרשת בראשית דרוש ג בהקדמה
נו ע"ב ההוא ינוקא דתנא עבודה זרה בשית שנישל"ה (תשנז) - מס' פסחים אות רלה
נז ע"א תינוק בן יומו עושה יין נסךס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קמב
נז ע"א תינוק בן יומו עושה יין נסךדרשות מהר"ל (יד מרדכי) עמ' רג
נז ע"א הלוקח עבדיםמורשה - שיחות למועדים עמ' קח
נז ע"ב תוס' ד"ה לאפוקיס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קיב, קיד, קיט, קלא
נח ע"א רבא שינה בדבריוהחברה והשפעתה מאמר 8 פרק י
נח ע"א שקדח במינקת וכו'תורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' צח
נח ע"א רש"י ותוס' תתן אמת ליעקב (תשסד) ח"ב עמ' א, מא {דלא כהס"ח}
נח ע"א תוס' ד"ה איקלעתתן אמת ליעקב (תשסד) ח"א עמ' קא
נח ע"ב לשון תורה לחודודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ד עמ' רכז
נח ע"ב לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמןצדקת הצדיק סי' קפב
נח ע"ב לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמולקוטי שיחות ח"י עמ' 119, חי"ד עמ' 113
נח ע"ב לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמותורת מנחם חמ"ז עמ' 214
נח ע"ב לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמושיחות הרב צבי יהודה שמות עמ' 245 ,234 ,165
נח ע"ב לשון חכמים לעצמותורת מנחם חכ"ט עמ' 253
נח ע"ב מזיגה דיין הוא בייןדבש השדה אות רב עמ' קיד {יין - דין, מוזגים אותו ב"יין" שהוא בגימטריא "חסד"}
נח ע"ב לך לך אמרי נזיראשיחות מוסר (תשסב) עמ' פז-צב, שטז
נח ע"ב ר"ל איקלע לבצרה חזא ישראל דקאכלי פירי דלא מעשרי ואסר להושער החצר (תשעב) סי' שצו
נח ע"ב ר"ל איקלע לבצרה חזי ישראל דאכלי פירי ולא מעשרי ואסר להו וכו' אתא לקמיה דר"י א"ל זיל הדר בצר לאו היינו בצרהבאר יוסף (תשמא) ח"ג עמ' קעג
נט ע"א עולה על שולחן מלכיםמאמר מרדכי - י"ג אלול עמ' כד
נט ע"א שולחן מלכיםאור חדש (הרטמן) פ"א אות 459
נט ע"א תוס' ד"ה מהו בשם רשב"ם צמח צבי אגרת מח
נט ע"א תוס' ד"ה בצרנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' יא אות ז
נט ע"ב האי עובד כוכבים דנסכיה לחמרא דישראלס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קמא
נט ע"ב ורבי יהודה בן בבא ורבי יהודה בן בתירא מתירין משום שני דבריםשל"ה (תשנז) תושבע"פ אות קטז
נט ע"ב אמר רב פפא כל דלהדי ברזא חמרא אסיר וכו', וברש"יס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קל
נט ע"ב תוס' ד"ה אמר רב פפא תורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' עו
סא ע"א יוצא ונכנס הוא מרתתחכמת התורה נח עמ' שכא
סא ע"ב וחיישינן לגומליןדרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' קלט
סב ע"א01 השוכר וכו' שכרה אסורמשנת חיים דברים עמ' קעז, קעט
סב ע"א01 השוכרויקהל משה (וייס) עמ' רצז ריש ענף ד [הלכה]
סב ע"א09 הרי ערלה וכלאי הכרם דאסורין בהנאהשערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר פג
סב ע"א09 הרי ערלה וכלאי הכרםשערי תשובה שער ג אות פג
סב ע"א20 איסור מסחר בפירות שביעיתמאמר מרדכי - י"ג אלול עמ' רסז
סב ע"א20 איסור סחורה בפירות שביעיתודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' תעח
סב ע"א20 לאכלה ולא לסחורהאגרות הנצי"ב מוולאזין עמ' קעט
סב ע"א20 לאכלה ולא לסחורהברית שלום (תעח) דף פד ע"א
סב ע"א20 לאכלה ולא לסחורהברית שלום (תשסח) עמ' תקלח
סב ע"א20 לאכלה ולא לסחורהחכמת התורה בשלח עמ' תרמא
סב ע"ב שכרו לסתם יינן מהו וכו'ס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קיג
סב ע"ב אסור לשרוף ולפזר ע"ז דלמא מזבלי להורנת יצחק תליתאה ח"א עמ' תשנא
סב ע"ב דבי ר' ינאידרך ישראל סי' ב ס"ק כב [הלכה]
סב ע"ב דבר"י יזפי פירות שביעית וכו'חלק יעקב (קנטור) דרוש ו
סב ע"ב תוס' ד"ה יאותדרך ישראל סי' א ס"ק ח [הלכה]
סג ע"א20 בא עליה ואח"כ נתן לה וכו' דשויה ניהלה אפותקי וכו'דברי חיים על התורה (תשנט) עמ' שכ
סג ע"א20 בא עליה ואחר כך נתן כו'מערכי לב (חזן) ח"ב דרוש קד דף רכח ע"א
סג ע"א20 ואח"כ נתן אתננהטבעות זהב ח"א דף יד ע"ג, מז ע"א [הלכה]
סג ע"א21 אמר רנב"י אמר רב חסדאנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' ט אות ז
סג ע"א22 הבעלי לי בטלה זה, וריטב"א ברכת שלמה חו"מ עמ' קנז [הלכה]
סג ע"א23 וכי אמר לה בטלה זה מאי הוי הא מחסר משיכהלמדנות (תשנח) פ' כי תצא אות קכה
סג ע"א25 כגון דקאי בחצירה ובתוס'מאיר עיני חכמים מהדו"א ח"א דף ז ע"ב
סג ע"א תוס' ד"ה כגוןדגלי יהודה דרוש ב אות ג
סג ע"א ר"ן סד"ה ופרכינןדברי חיים על התורה (תשנט) עמ' שכ
סג ע"ב תרגמא ר"ח בחנוני המקיפוחלק יעקב (קנטור) דרוש ו
סג ע"ב יתיב רב נחמן ועולא ואבימי בר פפי ויתיב רבי חייא בר אמי גבייהו ויתבי וקא מיבעיא להושל"ה (תשנז) תושבע"פ אות שיח
סג ע"ב מי אמרינן כיון דרוצה בקיומו אסור או דלמא כל למעוטי תיפלה שפיר דמידרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' נו, קפט
סד ע"א המקיים כלאים בכרםחקל יצחק (תשסג) עמ' תקמז
סד ע"א אסור ליתן לגוי מתנהכסף נבחר (תשסג) עמ' קמג
סד ע"א ליתן להם מתנת חנם אסורנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' טז אות ב
סד ע"א ישראל שהיה נושה בעובד כוכבים מנה ומכר עבודה זרה והביא לו יין נסך וכו'דרושי רבינו משה מאימראן ח"א עמ' קפח
סד ע"א רש"י ד"ה אפילו ותוס' ד"ה ר' עקיבאדברי פנחס (דאוויד) ח"ב עמ' רמ
סד ע"א חידושי חתם סופרפחד יצחק סוכות מאמר ב
סד ע"ב02 גר תושב מהו שיבטלרנת יצחק - פרק חלק עמ' קנו
סד ע"ב21 איזהו גר תושב ותוס'כתנות אור עמ' קפד
סד ע"ב21 איזהו גר תושב כו'לקוטי שיחות חכ"ו עמ' 136
סד ע"ב21 איזהו גר תושב כל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד ע"ז דברי ר"מ וחכ"א כל שקיבל עליו ז"מ כו'רנת יצחק תליתאה ח"א עמ' קט
סד ע"ב21 איזהו גר תושבגבורת יצחק עה"ת ח"א עמ' קו
סד ע"ב21 איזהו גר תושבחכמת התורה משפטים עמ' שצד
סד ע"ב21 איזהו גר תושבמשנת חיים ויקרא עמ' תצג
סד ע"ב21 איזהו גר תושבעיוני רש"י דברים ח"א עמ' שנח
סד ע"ב21 איזהו גר תושבתיבת גמא (זכרון אהרן) ח"א עמ' תצב
סד ע"ב21 גר תושב צריך קבלת בית דיןמאורות נריה ישראל במדינתו עמ' 416
סד ע"ב21 גר תושבאמת ליעקב (קמינצקי, תשמו) עה"ת עמ' שיב
סד ע"ב21 גר תושבהכתב והקבלה שמות פכ"ג פסוק לג
סד ע"ב21 גר תושבכד הקמח (מישור) עמ' קד
סד ע"ב23 גר תושב הוי בקבלת ז' מצותאור אברהם דברים עמ' נה
סד ע"ב23 גר תושב וכו' שקיבל עליו ז' מצותמשנת חיים במדבר עמ' רסב
סד ע"ב23 המקבל ז' מצוות - גר תושבאור הרעיון עמ' רע
סד ע"ב23 שקבל עליו ז' מצותמשנת חיים שמות עמ' קפה
סד ע"ב25 גר תושב זה גר אוכל נבילות שקיבל עליו כל התורה חוץ מאיסור נבילותעטרת ישועה (תשסד) אות קב לשבועות
סד ע"ב25 גר תושב זה גר אוכל נבלות וכו'טוב ירושלים שמות פ"כ פסוק י
סד ע"ב42 ר"י שדר ליה קורבנא כו' אמר ידענא דלא פלח לע"ז כו'רנת יצחק תליתאה ח"א עמ' תרנא
סד ע"ב42 ר"י שדר קורבנא וכו'תורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' קכד, קכח
סד ע"ב רש"י ד"ה אבל מייחדיןתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' קכד
סד ע"ב תוס' ד"ה אחרים אומרים, על כרחך אחרים דהכא לאו היינו ר"מנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' לו אות יב
סד ע"ב תוס' ד"ה איזהו גר תושבבנין שאול עמ' קלח, קנב
סד ע"ב תוס' ד"ה איזהו גר תושב, דכ"ז שלא דנטהו ב"ד אינו חייב מיתהרנת יצחק - פרק חלק עמ' שעח
סד ע"ב תוס' ד"ה איזהולב המשפט ח"א שיעור יא [הלכה]
סד ע"ב תוס' ד"ה איןמשנת חיים ויקרא עמ' תצה
סד ע"ב גליוני הש"ס להר"י ענגיל - בדין גר תושבלקוטי שיחות חל"א עמ' 127
סה ע"א02 והתניא איזהו גר תושבתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' קכז
סה ע"א08 רבא אמטי ליה קורבנא לבר שישך ביום אידםאוצרות חיים - אישים ח"ב עמ' ריז
סה ע"א08 רבא אמטי ליה קורבנא לבר שישך וכו' אזל אשכחיה דיתיב עד צואריה בוורדא וכו'אוצרות חיים - הגאולה העתידה עמ' שנה
סה ע"א08 רבא אמטי ליה קורבנא לבר שישך וכו' אית לכו כה"ג בעלמא דאתי וכו'יערות דבש ח"ב עמ' לח
סה ע"א08 רבא אמטי ליה קורבנא לבר ששךילקוט הגרשוני ח"ב
סה ע"א08 רבא ובר ששךודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' מא
סה ע"א11 יתיב עד צוואריה בוורדאודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' קפב
סה ע"א12 אית לכו כה"ג לעלמא דאתידברי סופרים סי' לג (עמ' 28), תקנת השבין סי' ו (עמ' 60)
סה ע"א12 אית לכו כה"ג לעלמא דאתימשנת רבי אהרן - מאמרים (תשמב) ח"א עמ' עג
סה ע"א12 אית לכו כהאי בעלמא דאתיקרן לדוד בראשית עמ' שסט
סה ע"א14 אתון איכא עלייכו אימתא דמלכותאישראל קדושים עמ' 77, רסיסי לילה סי' נד (עמ' 150), מחשבות חרוץ סי' ח (עמ' 54)
סה ע"א14 אתון אית לכון אימתא דמלכותאאורות ונתיבות ח"ה פרק ז אות י
סה ע"א14 אתון איתא עליכו אימתא דמלכותא+מי השלוח (תשסז) ח"א דף רסו
סה ע"א15 אנן לא תהוי עלן אימתא דמלכותאמאורות נריה ישראל במדינתו עמ' 189
סה ע"א20 אמר ליה רבא אמן, פקע עיניה דבר שישךאוצרות חיים - אישים ח"ב עמ' ריח
סה ע"א20 פקע עיניה דבר שישךישראל קדושים עמ' 66, תקנת השבין סי' *ו (עמ' 60, 62), דברי סופרים סי' לג (עמ' 28)
סה ע"א29 העבר חבית זודרשות מהר"ם בנעט עמ' קנז
סה ע"א35 תניא השוכרויקהל משה (וייס) עמ' רצט ריש ענף ה [הלכה]
סה ע"א חתם סופר ד"ה בנות מלכיםאש דת (אסאד) עמ' שכא
סה ע"ב זה הכלל כל שבהנאתו בנותן טעם אסורפתח טוב עמ' קט
סה ע"ב זה הכלל כל שבהנאתו בנותן טעםויגד יעקב עמ' תרצז
סה ע"ב ההוא כרי דחיטי דנפל עליה חביתא דיין נסך ובתוס'מאיר עיני חכמים מהדו"א ח"א דף יח ע"ב
סה ע"ב תוס' ד"ה הבגד שאבד בו כלאיםנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' ו אות י
סה ע"ב תוס'בנין אפרים עמ' קסה, רלז [הלכה]
סה ע"ב תוס' ד"ה אבל אי מצוות בטלות לעת"לגנא דפלפלי עמ' רסט
סה ע"ב תוס'לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123
סו ע"א ורבא אמר וכו' בתר שמא אזלינןחוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' קנז
סו ע"א איסורין שבתורה מצטרפיןמשנת חיים דברים עמ' שיג
סו ע"א כל איסורין שבתורה מצטרפין מקרא דלא תאכל כל תועבהגבעת פנחס (ביליצר) עמ' ער
סו ע"א ר"י אומר משום ר"מ מנין לכל איסורין שבתורה שמצטרפין זע"זחמודי צבי מועדים עמ' תנו
סו ע"א כל שתיעבתי לךהגיוני עוזיאל ח"א עמ' 27
סו ע"א תוס' ד"ה אמרחמודי צבי במדבר-דברים עמ' עדר
סו ע"א תוס' ד"ה מכלל אע"ג דנטל"פ מותר, היכא דאיסורו במשהו גם נטל"פ אסורערבי נחל (תשסד) עמ' תקלו
סו ע"א תוס' ד"ה מכלל דרישא וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' קנו
סו ע"א תוס' ד"ה מכלל - נוט"ל הוי עכ"פ משהו והיכא דמשהו אסור נוט"ל נמי אסורכנסת יחזקאל (פאנעט) דרושים עמ' רלג
סו ע"ב בת תיהאשל"ה (תשנז) תושבע"פ אות קפט
סו ע"ב תוס' ד"ה אמר רבאחמודי צבי מועדים עמ' קנז, תנו
סז ע"א כל שטעמו וממשו אסור לוקין עליו וכו' ורש"יברית שלום (תעח) דף מב ע"ב
סז ע"א כל שטעמו וממשו אסור לוקין עליו וכו' ורש"יברית שלום (תשסח) עמ' רסח
סז ע"א תוס' ד"ה אמר ר"יאגודת אזוב (יעבץ) דרושים דף ס ע"א וע"ג
סז ע"א תוס' ד"ה אמר ר"יתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' רכג
סז ע"ב01 טעמו ולא ממשו אסור ואין לוקין עליוחוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' עח
סז ע"ב06 נותן טעם לפגםויגד יעקב עמ' תקמ
סז ע"ב09 א' נותן טעם לפגם וא' נ"ט לשבח אסור דברי ר"מ וכו' מ"ט דר"מ גמר מגעולי נכריים, וכו' נ"ט לפגם הוא ואסר רחמנא ה"נ שריאחמודי צבי במדבר-דברים עמ' רעח
סז ע"ב11 ר"ש אומר נותן טעם לשבח אסור לפגם מותר וכו'מאיר עיני חכמים מהדו"א ח"ב דף טז ע"א
סז ע"ב12 לרבי מאיר נותן טעם לפגם אסור מגיעולי מדיןערבי נחל (תשסד) עמ' תקלו
סז ע"ב16 קדרה בת יומארבנו בחיי עה"ת ח"ג עמ' רכד
סז ע"ב17 ור"ש מ"ט דתניא לא תאכלו כל נבילה לגר אשר וגו'חיי נפש ח"ו עמ' סח
סז ע"ב17 ור"ש מ"ט וכו' כל הראויה לגר קרויה נבלה וכו' ור"מ ההוא למעוטי סרוחה מעיקראדברי חיים על התורה (תשנט) עמ' שיא
סז ע"ב17 לא תאכל כל נבילה לגר אשר בשעריך כל הראוי לגר קרויי' נבילה שאינה ראוי' לגר אינה קרוי' נבילהחמודי צבי במדבר-דברים עמ' שעח
סז ע"ב18 כל הראוי לגר קרוי' נבילהברית שלום (תעח) דף קיד ע"ב
סז ע"ב18 כל הראוי לגר קרוי' נבילהברית שלום (תשסח) עמ' תשל
סז ע"ב18 כל הראויה לגר קרויה נבלהגור אריה ויקרא פ"ו הערה 229
סז ע"ב18 לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה וכו' נותן טעם לפגם מותר וכו'גבעת פנחס (ביליצר) עמ' תכב
סז ע"ב תוס' ד"ה ואידך וכו'תורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' קט, רכד
סז ע"ב תוס' ד"ה ואידךאגודת אזוב (יעבץ) דרושים דף נט ע"א, סו ע"א אות ה
סז ע"ב רמב"ן - לא מצינו בתורה דבר שאסור לכתחילה ובדיעבד מותרגור אריה שמות פל"ד הערה 116
סח ע"א01 שאין ראויה לגר אינה קרויה נבילה ור"מ ההוא למעוטי סרוחה מעיקראמאיר עיני חכמים מהדו"ב ח"ב דף ז ע"א
סח ע"א02 בסרוחה מעיקראתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' רכג
סח ע"א02 למעוטי סרוחההכתב והקבלה ויקרא פי"ב פסוק ד
סח ע"א תוס' ד"ה ואידך וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' שעט
סח ע"א תוס' ד"ה ואידךנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' יא אות ז
סח ע"א תוס' ד"ה תיקונחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"ב סי' ג אות ו
סח ע"א תוס' - רק באיסור בעין אמרינן כ"ש למלקותויגד יעקב עמ' תקמד
סח ע"ב ההוא עכברא דנפל לחביתא דשיכרא, אסריה רב וכו' דהא מימאס מאיס ובדילי אינשי מינהאור חדש (הרטמן) פ"א אות 372
סח ע"ב עכברא בשיכרא לא ידענא מ"ט דרב דאסר אי משום דסבר נ"ט לפגם אסור או דס"ל נ"ט לפגם מותר ועכברא בשיכרא אשכוחי משכחחמודי צבי במדבר-דברים עמ' רעט
סח ע"ב עכברא בשיכראערבי נחל (תשסד) עמ' תקלו
סח ע"ב שולחן מלכיםאור חדש (הרטמן) פ"א אות 459
סח ע"ב שלחן של מלכיםדרך חיים (תשלה) עמ' תרעז
סח ע"ב רבא מספקא ליה אי רב ס"ל נטל"פ מותר או אסור כר"מערבי נחל (תשסד) עמ' תקלו
סח ע"ב אמר רבא הלכתא נותן טעם לפגם מותר וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' קנו
סט ע"א כל איסורין שבתורה בטלים בס'ס' החיים (תשנג) עמ' עה
סט ע"א כל איסורין שבתורה משערינן בס'ברית שלום (תעח) דף מו ע"ג
סט ע"א כל איסורין שבתורה משערינן בס'ברית שלום (תשסח) עמ' רצה
סט ע"א המניח נכרי בחנותו וישראל יוצא ונכנס מתרשער המלך (תשנז) עמ' תרס
סט ע"א כדי שישתום ויסתום ויגובשיחות הרב צבי יהודה במדבר עמ' 292
סט ע"א כדי שישתום ויסתום ויגובשל"ה (תשנז) פרשת ויצא אות כה
סט ע"א כדי שישתום ויסתום וכו'טוב ירושלים במדבר פכ"ד פסוק ג
סט ע"א כרי שישתום ויגובגור אריה ויקרא פכ"ד אות ד
סט ע"א תוס' ד"ה ההואגבורות אליהו יו"ד סי' יז
סט ע"ב זונה נכרית וישראל מסובין אצלה חמדא שרי וכו'אוסף מאמרי מוסר וחכמה (תשנט) עמ' קטז
ע ע"א01 יצר של יין נסך לא תקיףמוסר המקרא והתלמוד עמ' קיג
ע ע"א32 האמר רבא אמר לי איסור גיורא וכו' המוצא כיס בשבת מוליכו פחות פחות מד' אמותישמרו דעת עמ' י
ע ע"א33 כי הוינן בארמיותן אמרינן יהוראי לא מנטרא שבתאמדרגת האדם (תשסב) ח"א עמ' קנג
ע ע"א34 אמרו עכו"ם יהודאי לא מנטרי שבתא, דאי מנטרי שבתא, כמה כיסי קא משתכחי בשוקאדעת תורה ויקרא עמ' נג, סח, קכג, קעא, רנד, דברים ח"א עמ' רכד
ע ע"א34 אמרינן יהודאי לא מינטרי שבתאאור חדש (זיטשיק, תשסח) בראשית עמ' תסא
ע ע"א34 ארמאי אמרי לא נטירי ישראל שבתאהמוסר והדעת בראשית עמ' קע
ע ע"א34 דאי מינטרי שבתא כמה כיסי קא משתכחא בשוקאאור חדש (זיטשיק, תשסח) במדבר עמ' רכב
ע ע"א34 ישראל לא מנטרי שבתא דאי מנטרי שבתא כמה כיסי הוי משתכחי בשוקאאמרי נועם על התורה (דזיקוב, תשסג) חקת יח
ע ע"א34 עכו"ם אומרים יהודאי לא מינטרי שבתא כמה כיסי קא משתכחי בשוקאאמרות חיים עמ' קכב, קכד
ע ע"א35 כמה כיסי קא משתכחי בשוקאקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"ד עמ' קעג
ע ע"א44 רוב גנבי ישראל נינהובארות המים (תשסב) עמ' קלט
ע ע"א44 רוב גנבי ישראל נינהובארות המים (תשסט) עמ' שכד, שנז
ע ע"א44 רוב גנבי ישראלאור חדש (זיטשיק, תשסח) ויקרא עמ' רצו
ע ע"א44 רוב גנבי ישראלבינת ישראל (תשסו) דף לז ע"א
ע ע"א44 רוב גנבי ישראלילקוט דברי חכמים בראשית סי' שנח
ע ע"א44 רובא גנבי ישראל נינהוכתר שם טוב (תשסד) סי' קמא
ע ע"א44 רובא גנבי ישראל נינהואור ישרים (תשסב) עמ' רמא, רנ
ע ע"א44 רובא גנבי ישראל נינהונצח ישראל (הרטמן) עמ' כ הערה 7
ע ע"א44 רובא גנבי ישראל נינהותקנת השבין סי' ו (עמ' 37)
ע ע"ב בולשת שבאה לעיר בשעת מלחמה אין פנאי לנסךקומץ המנחה (צונץ) דרוש קיז אות יא
עא ע"א מחלוקת רש"י ור"ת גוי במאי קונהאגרא דכלה ח"ג עמ' קפו
עא ע"א סוגיא דמשיכה וחידושי חתם סופרשבט סופר - שערי שמחה ח"א עמ' שלא
עא ע"א תוס' ד"ה בן נחודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' רנב
עא ע"א תוס' ד"ה פרדשנישבט סופר - שערי שמחה ח"ב עמ' תקל
עא ע"א תוס' ד"ה רב אשי, מחלוקת רש"י ור"ת בקניית הגויבני יששכר (תשמג) ח"א דף נ ע"ג, ח"ב דף קעא ע"ב
עא ע"א חידושי חתם סופרשבט סופר - שערי שמחה ח"א עמ' שיח
עא ע"ב אויר דמנא קניטבעות זהב ח"א דף כא ע"ב, כב ע"א, כט ע"ג, ל ע"ג [הלכה]
עא ע"ב אי אמרת משיכה בעכו"ם אינו קונה וכו'דברי חיים על התורה (תשנט) עמ' שמג
עא ע"ב בן נח נהרג על הגזל ואינו ניתן להשבוןפנים יפות על תהלים עמ' רצד
עא ע"ב בן נח נהרג על פחות משו"פאור מאיר ח"א עמ' רצו
עא ע"ב בן נח נהרג על פחות משו"פדרשות הצל"ח השלם עמ' תעד
עא ע"ב בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להישבון, תוס' ד"ה בן נחדברי חיים על התורה (תשנט) עמ' שמג
עא ע"ב בן נח נהרג על פחות משוה פרוטהבית ישראל (טויסיג) תנינא ח"ב עמ' קכב
עא ע"ב בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה, תוס'נחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"ב סי' ה אות ט
עא ע"ב דצעריה לישראלשערים מצוינים בראשית-שמות עמ' נה
עא ע"ב תוס' - בב"נ אין ניתן להישבוןחקל יצחק (תשסג) עמ' קפג
עא ע"ב תוס' ד"ה בן נחאברהם במחזה דף יח ע"ב
עא ע"ב תוס' ד"ה כן נחמנחת מרדכי עמ' א
עא ע"ב תוס' - גם בבני נח אמרינן קים ליה בדרבה מניה וכו'כח מעשיו הגיד לעמו ח"א דף מב ע"ג
עב ע"א ומאי לא ניתן להשבוןדברי חיים על התורה (תשנט) עמ' שמג
עב ע"א מכירתו מכירהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' שנב
עב ע"א מערה מכלי אל כלימגן אברהם (טריסק, תשסו) עמ' נא
עג ע"א יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא וכו'ס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' קיא
עג ע"א כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן כו' כי אתא רבין אמר רבי יוחנןבאמונה שלמה עמ' שג
עג ע"א המערה יין נסך לבורמנחת מרדכי עמ' שסה
עג ע"א מצא מין את מינו וניעורברכת טוב (עפשטיין) עמ' שו, שטז
עג ע"א מצא מין את מינו וניעוררסיסי לילה סי' ה (עמ' 5), צדקת הצדיק סי' רלט
עג ע"א מצא מין את מינו וניעורשפת אמת (ברעזאן, תשסח) עמ' קסא
עג ע"א תוס' ד"ה בת יומא כל כלי חרס אשר תבושל בו ישבר וכו' וקשה הלא כשעשה נותר הוא נעשה נטל"פערבי נחל (תשסד) עמ' תקלו, תקלז
עג ע"ב רב ושמואל דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה במינן במשהו וכו'חוט המשולש בשערים (תשסד) עמ' קנו
עג ע"ב רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינן במשהו וכו'חמודי צבי מועדים עמ' קז
עג ע"ב מין במינו במשהו (לרב)חמודי צבי במדבר-דברים עמ' רפ
עג ע"ב מין במינו לא בטלויגד יעקב עמ' שצז
עג ע"ב מין במינו לא בטילחיי נפש ח"ג עמ' קצז
עג ע"ב כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל וייןלמדנות (תשנח) פ' האזינו אות קלא
עג ע"ב טבל וכו' במשהו וכו' כהיתירו כך איסורו וכו' חטה אחתלקוטי שיחות חי"ח עמ' 182
עג ע"ב יין נסך וטבל אוסרין במינן במשהולחמי תודה דף רנד ע"ב
עג ע"ב משום חומרא דע"זלקוטי שיחות ח"ז עמ' 150, 149
עג ע"ב חטה אחת פוטרת את הכרימפי ספרים וסופרים ח"א עמ' תקכב
עג ע"ב חטה אחת פוטרת כל הכריאמרי קדוש (תשסא) עמ' ק
עג ע"ב תוס' ד"ה טבל מאי טעמאנחלת דבש (ליפשיץ, תשנט) מהדו"ק ח"א סי' ו אות ג, ח
עג ע"ב תוס' ד"ה טבלמאיר עיני חכמים מהדו"ב ח"א דף י ע"א
עד ע"א אלו אסורין ואוסרין בכל שהו יין נסך ועבודה זרה וכו'של"ה (תשנז) פרשת בא אות ד
עד ע"א איסוה"נ לא בטל רק אם יהיה נמי דבר שבמניןדבר טוב (רוזנברג) עמ' קעא
עד ע"א רש"י ד"ה ועבודה זרהתיבת גמא (זכרון אהרן) ח"ב עמ' שמב
עד ע"א רש"י ד"ה ושיער נזירשמחה לאיש דף לב ע"ג
עד ע"א תוס' ד"ה אי נמי, נוט"ל הוי עכ"פ משהוכנסת יחזקאל (פאנעט) דרושים עמ' רלב
עד ע"ב תוס' ד"ה דרש וכו'תורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' סג
עה ע"א רש"י - מזכיר שמו של אביו ר' יצחקמצווה ועושה ח"ב עמ' קלח
עה ע"ב14 הלוקח כלי תשמיש וכו'לקוטי שיחות חי"ח עמ' 363
עה ע"ב14 הלוקח כלי תשמיש מן הגוימבשרת ציון ח"ג עמ' לג
עה ע"ב14 הלוקח כלי תשמיש מן העוברי כוכביםאהל משה (פרהנד, תשסה) ח"ב עמ' תקט
עה ע"ב18 אף להכשירן מן האיסור טעון טבילהגור אריה במדבר פל"א אות כא
עה ע"ב18 וכולן צריכין טבילה במ' סאה וכו' הוסף לך הכתוב טהרה אחרת וכו'טוב ירושלים במדבר פל"א פסוק כג
עה ע"ב18 וכולן צריכין טבילה במ' סאהעיוני רש"י במדבר עמ' תקסט, תקע
עה ע"ב20 הגעלת כלים לומדים ממדייןמאמר מרדכי - י"ג אלול עמ' רמח
עה ע"ב24 במי נדה מים שנדה טובלת בהןלקוטי שיחות חי"ג עמ' 296
עה ע"ב24 מים שהנידה טובלת בהםגור אריה במדבר פל"א הערה 96
עה ע"ב24 מים שנדה טובלת בהן הוי אומר ארבעים סאהשערי תשובה (עם שערי חיים) שער שלישי מאמר קכה
עה ע"ב41 כלי מתכות אמורין בפרשהאמת ליעקב (קמינצקי, תשמו) עה"ת עמ' תנט, תס
עה ע"ב41 כלי מתכות וכו' כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה ככלי מתכות דמו גבורות אליהו יו"ד סי' לח ובהערה
עה ע"ב42 כלי זכוכית הואיל וכו' יש להם תקנהלקוטי דיבורים עמ' 1171
עה ע"ב43 וכלי קוניא והם כלי חרס השועין באבר מטבילן וכו' וכלי זכוכית וכו' מטבילן בנהר או במקוהשערי תשובה אגה"ת אות סה
עה ע"ב48 ת"ר הלוקח כלי תשמיש מן הגויים וכו'מבשרת ציון ח"ג עמ' ל
עה ע"ב50 דברים שנשתמש בהן ע"י צונןטוב טעם ויקרא עמ' לא
עה ע"ב50 כל שתשמישו בצונן צריך רק הדחה גור אריה במדבר פל"א אות כב
עה ע"ב50 מדיחן ומטבילן והן טהוריןעיוני רש"י במדבר עמ' תקסח
עה ע"ב51 כלים שנשתמשו בחמין יגעלו בחמין ובו'ספרי המגיד מקאזניץ עמ' נז
עה ע"ב53 וכולן שנשתמש בהן עד שלא יטבול מותרלחמי תודה דף רכ ע"ב
עה ע"ב55 נותן טעם לפגם מותרגור אריה ויקרא פ"ו הערה 223
עה ע"ב57 לא אסרה תורה אלא בת יומאתיבת גמא (זכרון אהרן) ח"ב עמ' מא
עה ע"ב תוס' ד"ה מיםעיוני רש"י במדבר עמ' תקעא
עה ע"ב ריטב"א - טבילת כלים הוא כעין הענין דגירות אור אברהם הלכות מגילה וחנוכה עמ' קז, קטו
עו ע"א02 מה דאסור בקדירה שאינו בן יומו הוא דגזרינן אטו בן יומוכנסת יחזקאל (פאנעט) דרושים עמ' רלב
עו ע"א04 רמי ליה רב עמרם לרב ששת תנן השפודין וכו'יערות דבש ח"ב עמ' רצד
עו ע"א05 השפוד והאסכלא מלבנן באוראהל משה (פרהנד, תשסה) ח"ב עמ' רצב
עו ע"א09 איסורא בלעתיבת גמא (זכרון אהרן) ח"ב עמ' מב
עו ע"א09 התירה בלעודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ג עמ' רסו
עו ע"א09 התם איסורא בלעתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' לו
עו ע"א13 אלא אמר אביי יגיד עליו ריעואור חדש (הרטמן) פ"ט אות 562
עו ע"א18 אלא אמר רבא קדשים ה"ט וכו'תורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' לד
עו ע"א31 א"ה הגעלה נמי לא תבעיתורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' לה
עו ע"א32 רב אשי אמר לעולם וכו'לקוטי שיחות חכ"ז עמ' 30
עו ע"א36 בעידנא דקא פליט לא איתי' וכו'תורת הגאון רבי אלכסנדר משה עמ' לו
עו ע"א תוס' ד"ה בתס' הזכרונות (אבוהב, תשעד) עמ' צח
עו ע"א תוס' - לינת לילה פוגמתגור אריה ויקרא פ"ו אות לו
עו ע"א תוס' - לינת לילה פוגםפתח טוב עמ' קצט
עו ע"א ר"ן (מ ע"א בדפי הרי"ף) - וציוותה תורה לבערו כשם שצותה לשרפוגור אריה ויקרא פ"ו הערה 230
עו ע"א רא"ש סל"ו - חלה עליו תורת שבירה בכלי חרסגור אריה ויקרא פ"ו הערה 226
עו ע"א רא"ש סל"ו - מיד שנעשה נותר נפגם טעמוגור אריה ויקרא פ"ו הערה 230
עו ע"א רא"שהכתב והקבלה ויקרא פ"ו פסוק כא
עו ע"ב הסכין שפה וכו' ונועצה וכו' כי הא דמר יהודה ובאטי בר טובי וכו'לקוטי שיחות חי"ט עמ' 30
עו ע"ב כי הא דמר יודא ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא ותוס'ויגד יעקב עמ' תשכה
עו ע"ב מר יהודה ובבא בר טובי הוו יתבי קמיה דשבורדובר צדק עמ' 87
מקורות לפני עריכה
לשון הגמראמראה מקום הביאור
יז אלא שקורין אותם רביפרי חיים (קנולר) מאמרים סי' יא
יז אליעזר בן דורדיא וחזרתו בתשובהישראל באדם פרק יא
יז בכה רבי, יש קונה עולמו בשעה אחת, וכל העניןשארית מנחם ח"ב עמ' כח
יז דפריש ממינות מייתפרי חיים (קנולר) מאמרים סי' יא
יז הפורש ממינות מייתחומת אנך יחזקאל פרק לג
יז הרים וגבעות בקשו עלימנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כח ע"ד
יז ואם ישובון לא ישיגו ארחות חייםדברי יואל מועדים ח"א ראש השנה דף קז ע"א
יז חד אמר ניזיל אפתחא דע"זמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כח ע"ד, כט ע"א
יז מטו להנהו תרי שביליפרי חיים (קנולר) מאמרים סי' י
יז מעשה דר' חנינא ור, יונתן הוו קאזלי באורחא מטו להני תרי שבילי וכו'מנחת אליהו (תשנט) עמ' רנט בהגה
יז ניזיל אפתחא דזונות וכו' ותוס'שני אליהו דף לב ע"ג-ע"ד
יז ע"א אליעזר בן דורדיא נטל ראשו בין ברכיו בתשובתותשואות חן (תשסח) עמ' קמד
יז ע"א אם ישיבו לא ישיגוס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' ט
יז ע"א אמר חד לחבריה נלך אפיתחא דע"ז דנכיס יצריהדרשות שמואל עמ' קכ
יז ע"א אמרה... אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר הרים וגבעות, בקשו עלי רחמים וכו' אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו, יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבאדרכי התשובה עמ' קג, קסו
יז ע"א אמרו עליו על אלעזר בן דורדיא וכו'דרך ישרה עמ' קעט
יז ע"א אמרו עליו על ר"א בן דורדיאשיחות עבודת לוי סי' פה אות ב
יז ע"א אמרו עליו על ר"א בן דורדיא וכו' אמר אין הדבר תלוי אלא בי וכו'דרושי רבינו משה מאימראן ח"ב עמ' קע
יז ע"א אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיאהשיר והשבח ח"א עמ' קעה
יז ע"א ביון דאביק בה טובא כמינות דמיארנת יצחק משלי עמ' יב
יז ע"א בנה הקטן מבנה הגדולס' חסידים סי' תתשלח
יז ע"א בר' חנינא ור' יונתן, דחד אמר ניזל אפיתחא דע"זשם ישראל עמ' קס
יז ע"א גהינום בשם עלוקהמאמרי אדמו"ר הזקן תקסה עמ' תרלט
יז ע"א געה בבכי' עד שיצתה נשמתו כו' בכה רבי ואמר כו' יש קונה עולמו בשעה אחתתורת מנחם חנ"ט עמ' 42, 87, 88
יז ע"א דפריש ממינות מיד מייתשם ישראל עמ' רז
יז ע"א הניח (רבי אלעזר בן דורדיא) ראשו בין ברכיו, וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו, בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים, ויש קונה עולמו בשעה אחתבצור ירום ח"א (תשסז) עמ' יב הערה 13, מ
יז ע"א הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכי' עד שיצתה נשמתולקוטי שיחות חל"ח עמ' 24
יז ע"א הפורש ממינותפרי חיים (קנולר) פרשת שופטים
יז ע"א הפורש מן המינות מיד מתתשואות חן (תשסח) עמ' סד, קד, קסא
יז ע"א הרחק מעלי' דרכך ואל תקרב אל פתח ביתהעטרת יהושע ויקרא עמ' ריז
יז ע"א הרחק מעלי' דרכך זו מינות וכו'מעשה רוקח (ר"א רוקח) וישב יד ע"א
יז ע"א הרחק מעליה דרכךחיים ביד (סימן י"ט) דף כ"ז ע"א (ד"ה תשובה), ודף מ' ע"א (ד"ה וכבר, סימן ל"ה)
יז ע"א הרחק מעליה דרכך זו אפיקורסיםמאורי אור (אתרוג) פ"ב ה"ז
יז ע"א הרחק מעליה דרכך זו מינותאמרות ה' השלם ח"ד עמ' נח, קעו
יז ע"א הרחק מעליה דרכך זו מינותמגן אבות (מהריט"ץ) ח"ב עמ' קטו
יז ע"א הרחק מעליה דרכך זו מינותס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' ל
יז ע"א הרים וגבעות בקשו עליישועות משיחו (תשעח) עמ' 123
יז ע"א והנאני הדבר על ידי זה נתפסתי למינותדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ה עמ' קמב ד"ה והנר
יז ע"א ולעלוקה שתי בנות הב הב מאי הב הב וכו'ערוגת הבושם (הראשון) ח"א עמ' 126
יז ע"א חד אמר ניקום ונלך אפיתחא דע"זחכמת התורה בחוקותי עמ' צ, רמד
יז ע"א חד פצי אפתחא דעבודה זרה וחד פציחיים ביד (סימן כ"ו) דף לב ע"ד (ד"ה תשובה)
יז ע"א יעקב מינאה אמר לי וכו' והנאני, עי"ז נתפסתי למינותס' חסידים סי' רצו
יז ע"א יצאה ב"ק ואמרה אלעזר ב"ד כו'דרש אברהם (אשכנזי) ח"א דף קלז ע"ג
יז ע"א יש קונה עולמו בשעה אחתיחל ישראל אבות ח"ד עמ' נ, שדמ
יז ע"א יש קונה עולמו בשעה אחתס' המאמרים (מהר"ש) תרל"ו עמ' שמז
יז ע"א יש קונה עולמו בשעה אחתעולם הפוך פרק סט
יז ע"א יש קונה עולמו בשעה אחתתורת מנחם חמ"ג עמ' 254
יז ע"א כל באיה לא ישובוןאגרות הראיה כרך א אגרת שלב (שסט) {בימינו כבד נתבסם העולם, ואפשר להם לשוב בתשובה}
יז ע"א כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים וכי מאחר שלא שבו היכן ישיגו וכו'שארית מנחם - מאמרים עמ' שו
יז ע"א כל דפריש ממינות מייתדברי שאול שמות עמ' עח, ויקרא עמ' עב
יז ע"א כל דפריש ממינות מיית, רש"י ד"ה לא ישובוןדרשות שמואל עמ' צא
יז ע"א כל הפורש ממינות מייתאמרות ה' השלם ח"ג עמ' צז
יז ע"א כל הפורש ממינות מייתדברי תורה (שפירא) מהד' ב סי' מו
יז ע"א כל הפורש ממינות מייתדרשות הר"ן (תשסג) עמ' קיט, רנא
יז ע"א כל הפורש ממינות מיית ודמו אחד קדושברית אברהם (בושערה) דף קפב ע"א
יז ע"א כל הפורש ממינות מייתאור שרגא עמ' עז
יז ע"א כל הפורש ממינות מייתשפע חיים - דרשות מתשמ"ב עמ' שכג
יז ע"א לך לך אמרינן לנזירא וכו'תורת העולה (תשעה) עמ' תקפז, תקצא
יז ע"א למימרא דכל הפורש ממינות מיית וכו'בית אלהים שער ב עמ' פה, קפו
יז ע"א למימרא רכל הפורש ממינות מייתדרשות חתם סופר (תשעז) ח"א עמ' לה ד"ה כתיב
יז ע"א לעלוקה שתי בנות הב הב מאי הב הב וכו' ומאן נינהו מינות והרשותדרושי רבינו משה מאימראן ח"ב עמ' קצז
יז ע"א לעלוקה שתי בנות וכו'אפיקי ים עמ' תקלו
יז ע"א לעלוקה שתי בנותבית ישראל (בנבנשתי) ח"א דרוש י עמ' 153
יז ע"א מאן דפריש ממינות מאיתתפלה למשה (בנימין) עמ' יא
יז ע"א מעשה בר' אלעזר בן דורדיא וחזרתו בתשובההדרש והעיון בראשית מאמר צה
יז ע"א מעשה דר"א בן דורדי' וכו' יש קונה עולמו בשעה אחתבית אלהים שער ב עמ' עט, פה
יז ע"א מעשה של ר' אלעזר בן דורדיאאלשיך על חמש מגילות עמ' שמז
יז ע"א נחלף אפיתחא דע"ז דנכיס יצריה נחלף אפתחא דזונות דנכפיה ליצרן ונקבל אגראפניני יחזקאל עמ' סט
יז ע"א ניזיל אפתחא דע"זרנת יצחק משלי עמ' יא
יז ע"א ניזיל אפתחא רעכו"ם דנכים יצריה וכו' ניזיל אפתחא וכו' ונקבל אגרא, ובתוד"ה ניזילתורת מהרי"ם ויקרא עמ' קכח
יז ע"א ניזל אפיתחא דבי זונות ונכפי' ליצרון ונקבל אגראבנין דוד (מייזלש) בראשית - וישב אות נה, ויגש אות ב
יז ע"א ניקום ונלך אפתחא דע"ז דנכיס ליצראתהלות ישראל (קלוגר) עמ' תתקלח
יז ע"א סחור סחור לכרמא לא תקרבדברי שאול ויקרא עמ' קו
יז ע"א עולא כי הוה אתי מבי רב הוה מנשק להו לאחתיה אבי ידייהו וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ה עמ' רצ ד"ה ולפע"ד
יז ע"א על כל דרכי מינות ואפיקורסות הנה על זה נאמר כל באיה לא ישובוןלשם שבו ואחלמה (תשעח) - ספר הדע"ה דף פא ע"א
יז ע"א ענין רבי אלעזר בן דורדיאפי' הרמ"ז על הזוהר במדבר (תשסד) עמ' מה, סח
יז ע"א ענין רבי אלעזר בן דורדיאפי' הרמ"ז על הזוהר ויקרא (תשסג) עמ' מ, שמב
יז ע"א ציציות טפחו על פניומהר"ם שיק בראשית עמ' קמ
יז ע"א קלה שבקלות, עשתה בנה הקטן מבנה הגדולס' חסידים סי' תתשלח
יז ע"א ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחא וכו' ניזיל אפיתחא דבי זונות וכו'אמרות ה' השלם ח"ב עמ' קלא, קנה, קצז, ח"ה עמ' רסא, ח"ו עמ' קא
יז ע"א ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחא מטו להנהו תרי שבילי וכו'נאוה תהלה עמ' תמה
יז ע"א ר' חנינא זר' יונתן הוי אזלא באורחאס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' ח
יז ע"א ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבאצלח רכב עמ' שיט
יז ע"א ר"ח ור' יונתן וכו' חד פצי אפתחא דעכו"ם וחד וכו'אם הבנים ח"א דף קע ע"ג
יז ע"א ר"ח וריו"כ הוו אזלי באורחאאיש מבין ח"ב דף יד ע"א
יז ע"א ר״ח ור״י אזלו אפיתחא דבי זונות לאכפויי ליצריהברכת אברהם (תשנד) עמ' צז
יז ע"א ראב"ד געה בבכי' עד שיצאה נשמתו וכו' יש קונה עולמו בשעה אחתתורת שמואל (מהר"ש) תרל עמ' שיז
יז ע"א רבי אלעזר בן דורדיא וכו', הרים וגבעות בקשו עלי רחמים וכו'תורת מהרי"ם בראשית עמ' קנה
יז ע"א רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי עוה"ב בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחתגבורת יצחק ימים נוראים עמ' קלט
יז ע"א שאני מינות דמשבידברי שאול ויקרא עמ' ד
יז ע"א תוס' ד"ה הרחק מעליה. והא דכמה אמוראי הא אזלי לבי אבירן זהו להתווכח עמם כו'מגן אבות (מהריט"ץ) ח"א עמ' קעג
יז ע"א תשובת אלעזר בן דורדיהאמרי יהודה (דרעי, תשעב) ימים נוראים עמ' לב
יז ע"ב א"ל אידך ניזיל אפיתחא דבי זוגות ונכפייה ליצרין ונקבל אגראשארית מנחם - מאמרים עמ' שטו
יז ע"ב אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפאצלח רכב עמ' שמז, תמה
יז ע"ב אין ראוי להימנות גבאי על הצדקה אא"כ הוא נאמן כר' חנינא בן תרדיוןס' חסידים סי' שכט
יז ע"ב אמר להוי אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפא ומדהא ליתא הא נמי ליתא ומ"ט קרו לך רבי רבן של תרסיים אניתתן אמת ליעקב (תשעה) עמ' תכח
יז ע"ב אמרו ליה אמאי קא עסקת באורייתא אמר להו כאשר צוני ה' אלקידרשות חתם סופר (תשעז) ח"ה עמ' שלח ד"ה והיום
יז ע"ב התורה משמרת את האדם מזנותאמרות ה' השלם ח"ב עמ' רלא
יז ע"ב התורה משמרתו מהרהורי זנותנפש כל חי דף כ"א ע"א (מערכת ח' אות כ"ו)
יז ע"ב חד אמר ניזיל אפיתחא דעבודת כוכבים דנכיס יצריהחכמת התורה קדושים עמ' מב, מז, נ
יז ע"ב כדבעי ליה לא עבדגבורת יצחק אבות עמ' רג
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבדגבורת יצחק אבות עמ' ק
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ג עמ' נו ד"ה ובזה, עמ' שיט ד"ה אבל
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבד וכו'עולה ליפה סי' סב
יז ע"ב כל מי שעוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לן אלקיכתב סופר דרשות ח"א עמ' שכו
יז ע"ב כשנכנסו ראב"פדרכי איש דף יב ע"ג
יז ע"ב כשנתפס ר"א פרטא ורחב"ת וכו'מעשה רוקח (ר"א רוקח) וישלח יא ע"ב
יז ע"ב לא יתן אדם מעותיו וכו'שפע חיים - מכתבי תורה (תשסח) עמ' תרמ
יז ע"ב לא יתן אדם מעותיו לארנקי של צדקה אא"כ ממונה עליו ת"ח כר' חנינא בן תרדיוןס' חסידים סי' שכט
יז ע"ב מאי מזימה אילימא תורה, וברש"יראשון לציון (תשעח) עמ' רטו
יז ע"ב מאי מזימה אילימא תורה, ורש"יראשון לציון (תשסח) עמ' קכט
יז ע"ב מדבר זימה תשמור עליך תורה תנצרכהמאורי אור (אתרוג) עמ' רטו ד"ה הרהורי זנות
יז ע"ב מזימה הוא עצהעיונים במשלי עמ' סח
יז ע"ב מזימה תשמר עליך מדבר זימה תשמור עליך תורה תנצרכהתהלה לדוד (והרמן) פרק ט פסוק יא הערה יח
יז ע"ב מיעבד עבד כדבעי ליה לא עבידלחם רב על סדור התפילה אות תצד
יז ע"ב ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצריןלשם שבו ואחלמה (תשעח) - ספר הדע"ה דף פ ע"ג
יז ע"ב ניזל אפיתחא דבי זונות ונכפי' ליצרן ונקבל אגראעטרת יהושע במדבר עמ' רכח
יז ע"ב ניזל אפיתחא דבי זונות ונכפי' ליצרן ונקבל אגראעטרת יהושע ויקרא עמ' רי
יז ע"ב נלך אפתחא דזונות דנכפייה ליצראדברי שאול ויקרא עמ' קה
יז ע"ב על פסוק מזימה תשמור עליךתורה וחיים (פלאג'י) אות רב
יז ע"ב פתקיה ארבע מאה פרסיפי' הרמ"ז על הזוהר במדבר (תשסד) עמ' רפא
יז ע"ב קול שתי בנות שצועקות בגיהנם ואומרות בעולם הזה הב הבס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' ריב
יז ע"ב ר' חנינא בן תרדיון וכו' צדקה וכו' כדבעי ליה לא עבדלקוטי לוי יצחק על תנ"ך וחז"ל עמ' קלד
יז ע"ב ר"ע היה מקהיל קהלות ברביםצמח צדקה עה"ת עמ' קסו
יז ע"ב רש"י ד"ה פתקאיחי המלך עמ' ד
יז ע"ב ששאלו לרבי חנינא בן תרדיון: אמאי קא עסקת באורייתאשמלת אליעזר ח"א עמ' שכט, ח"ב עמ' רפג
יז ע"ב תוד"ה ניזלשם דרך במדבר עמ' שא
יז ע"ב תוס' - שאני מינות דמשכא טפיקובץ מאמרים ואגרות (וסרמן) ח"א עמ' צה
יז ע"ב תוס' ד"ה ובגמילותדרושי רבינו משה מאימראן ח"ב עמ' רפו
יז ע"ב תורת חייםתתן אמת ליעקב (תשעה) עמ' קצא
יז ע״א ההרים והגבעות בקשו עלי רחמים, ריטב"אמראית העין (תשכ) דף צג ע"א
יז עולא מנשק לאחתיה ותוס' ד"ה ופליגאמשכנות יעקב (נעים) דף סה ע"ג
יז ר"ח ור"י הוו אזלי באורחא ותוס' ומהרש"אעינות מים דף נח ע"ב
יז. אבי חדייהו, רש"ימשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' סח
יז. אין הדבר תלוי אלא בישמן ראש (כץ) חלקים א-ז - ויקרא עמ' קלב
יז. אין הדבר תלוי אלא בישמן ראש סוכות ח"א עמ' שעז
יז. אין מים אלא תורהתפארת צבי בראשית עמ' מז
יז. אלעזר בן דורדיא כו' לא דיין לבע"ת שמקבלין אותןהמאור שבתורה (שפירא) ויקרא עמ' קפז, דברים עמ' רד, ריב
יז. אלעזר וכו' אין מקבלין אותו בתשובהשמן ראש - ימים נוראים עמ' תמג, תנה
יז. אמוראים שהלכו ליד בית זונותפרדס מרדכי עמ' קצח
יז. אמר ליה חד לחבריה ניזיל אפיתחא דעבודת כוכבים דנכיס יצריה וכו'דברי יואל מועדים ח"ח עמ' קלב
יז. אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים, אמרו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמינודברי יואל מועדים ח"ב קהלת דף שא ע"א, שטו ע"א
יז. אמרו על אלעזר בן דורדיא שלא הניח אשה טמאה בעולם שלא נטמא בהדרש משה (פינטו) שמות ח"א עמ' קצה
יז. אמרו על ר"א בן דורדייא שלא הניח זונהקול שמואל (קונפורטי) דף צה ע"א
יז. אמרו עליו על אלעזר בן דרריא שלא הניח זונה שלא באבית נאמן (ביגה, שפא) ח"ב דרוש ו דף לח
יז. אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה אחת שלא וכו' ויש קונה עולמו בשעה אחתקובץ שיחות (וכטפויגל) אלול וימים נוראים עמ' כג, מא, מב, מד
יז. אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא וכו'שמן ראש (כץ) ח"ט דברים עמ' רלג
יז. אמרו עליו על רבי אלעזר בן דרדיא שלא הניח זונה שלא בא עליה+יד יוסף (צרפתי, שעו) פרשת תבא/תצא דף רע ע"א; בית נאמן (ביגה, שפא) דרוש ו לתשובה דף לח ע"א; תולדות יעקב (מטלון, שנז) מ' קטו/ז דף סח ע"ב
יז. אפתחא דעכו"ם דנכיס וכו', אפתחא דזונות וכו'פרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' תרסב
יז. בכה רבי ואמרהֻידוֹת אהרן (תשסא) עמ' רלז
יז. בכה רבי ואמרהֻידוֹת אהרן (תשסז) עמ' רמא
יז. בכה רבי ואמר ויש קונה עולמו לשעה אחתקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"ב (תשעג) עמ' סז, ריב, ש
יז. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתשמן ראש - ימים נוראים עמ' תסב
יז. גיהנם הומק תמיד ואומר הב הבבן פורת יוסף (תשעא) עמ' קפ
יז. דפריש מעבירה דאביק בה טובא מיתארץ צבי (תשע) עמ' רסז
יז. הלכו למבואות הזונות ונכנעו לפניהםגנת אגוז (תשעב) אות תקלד
יז. המעשה ברבי אלעזר בן דרדיא וכו'מעגלי צדק (פאנעט) במדבר עמ' מב
יז. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא וכו' בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתאור אברהם (זוועהיל) עמ' קמז
יז. העוסק בתורה ואין בו גמילות חסדים וכו'שמן ראש (כץ) פסח ח"ב עמ' פג
יז. העוסקים בידיעות חיצוניות כל באיה לא ישובוןמרפא לנפש בראשית עמ' יא
יז. הפורש ממינות מייתדברי יואל פ' תולדות דף תרכה ע"א, פ' וישלח דף קעז ע"ב, פ' ויחי דף תקנה ע"א
יז. הפורש ממינות מייתשמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' עד
יז. הפורש ממינות מייתיגל יעקב (תשעד) ח"ב עמ' שכז
יז. הפורש מן המינות מייתערוגת הבושם (תשעא) שמות עמ' קכב
יז. הרחק מעליה דרכך זו מינותויואל משה מאמר א סי' קה עמ' קטז
יז. הרחק מעליה דרכך זו מינות וכו'שלטי הגבורים סביב הרי"ף דף שנג ע"ב
יז. הרים וגבעות בקשו עלי רחמיםשמן ראש - ימים נוראים עמ' רע
יז. ואל תקרב אל פתח ביתה - זו הרשותדרך חיים (תשע) פ"א הערה 1035
יז. ונכפי' ונקבל אגראמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' ח, כג
יז. ונקבל אגראמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' קפח
יז. ועל אשתו להריגהמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' מז
יז. ורש"י אביק בחטאדולה ומשקה - התורה וקניניה עמ' שס, תקיב, ח"ב עמ' שנה
יז. ח"א ניזיל אפתחי דבי זונות ונכפייה ליצרן וח"א לך לך אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרבמרפא לנפש בראשית עמ' רצה
יז. חד אמר ניזל אפיתחא דזונות דנכפי' ליצרןמלא העומר על חמש מגילות (תשסח) עמ' תנא
יז. חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחאהֻידוֹת אהרן (תשסז) עמ' קנז
יז. יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה בשעה אחתעקדת יצחק (שלג) שער ק דף רעט ע"ד
יז. יש קונה עולמו בשעה אחתשיחות לספר דברים עמ' רג
יז. יש קונה עולמו בשעה אחתשירת דוד (תשסז) עמ' עד
יז. יש קונה עולמו בשעה אחתשמן ראש (כץ) פסח ח"א עמ' קט, קי
יז. יש קונה עולמו בשעה אחתברית אברם עמ' שעב
יז. יש קונה עולמו בשעה אחתקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"ה עמ' קיז
יז. יש קונה עולמו בשעהקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"א (תשע) עמ' עט, שיד
יז. כל באי' לא ישובון ולא ישיגו וכו' אפילו אם ישובו לא ישיגוילקוט דברי חכמים במדבר סי' קד
יז. כל באיה לא ישובוןשארית ישראל (ישראל, תקעה) דף יב ע"ב
יז. כל באיה לא ישובוןרני ושמחי דף ל ע"א
יז. כל דפריש ממינותשארית יעקב (אלגזי) דף ג ראש ע"א, מא סוף ע"ב
יז. כל דפריש ממינות מייתדברי דוד (זלצר, תשע) בראשית עמ' קלט
יז. כל דפריש ממינות מייתדברי דוד (זלצר, תשע) שמות עמ' קי, שצה
יז. כל דפריש ממינות מייתדברי יואל פ' בהעלותך דף שז ע"א
יז. כל דפריש ממינות מייתשמן ראש (כץ) ל"ג בעומר ושבועות עמ' תעח
יז. כל דפריש ממינות מיית ובאביק בה טובא כמינות דמיאמלא העומר על חמש מגילות (תשסח) עמ' שצז, תיג
יז. כל הפורש ממינות מיד מייתדברי יואל מועדים ח"ח עמ' לז
יז. כל הפורש ממינות מיד מתפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' תקמט
יז. כל הפורש ממינות מייתדבר צבי - קדושת השבת עמ' קלו
יז. כל הפורש ממינות מייתדברי יואל מועדים ח"א שבת שובה דף ריג ע"א
יז. כל הפורש ממינות מייתהישר והטוב (תשסג) עמ' קסד
יז. כל הפורש ממינות מייתשרתי ח"א עמ' רס
יז. כל הפורש ממינות מיית וכו' כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חייםשבילי פנחס עמ' רלב
יז. כל הפורש ממינות מייתמים חיים (רפפורט, תשעז) עמ' שמה
יז. כל הפורש ממינות מייתפנים מסבירות עמ' צז
יז. כל הפורש מן המינות מייתפאר יעקב ח"ד עמ' ריז
יז. לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן "רבי"דרך חיים (תשע) פ"ד הערה 984
יז. לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן ר'שפתי כהן (הכהן, שסה) פרשת ואתחנן דף רעה ע"א
יז. לא ישיגו ארחות חיים למימרא דכל הפורש ממינות מייתיגל יעקב (תשנג) וזאת הברכה אות קלט
יז. להרחיק מזונה ד' אמותתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' רמו(לג) {ולא ילך אחורי אשה אף ביותר מד' אמות}
יז. לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרבתורת חיים עה"ת עמ' קסה-קסו {היינו שלא ילך אפילו סחור סחור}
יז. מדבר זימה תשמור עליך תורה וכו'ישמח ישראל (אלכסנדר) בראשית עמ' נה, נח, עא
יז. מהו לעשות ממנו בית הכסא לכהן גדול וכו'שפתי כהן (הכהן, שסה) פרשת תצא דף שד ע"ב
יז. מטו להני תרי שבוליןפרי חיים (קנולר) אבות פרק ב
יז. מעשה דר"א בן דורדיאתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' שכה
יז. מעשה דר"א בן דורדיא קונה עולמו בשעה א'קובץ שיחות (וכטפויגל, תשמז) פ' שמות, אלול אות ט
יז. מעשה רר"א בן דורריאשירת דוד (תשסז) עמ' שנ
יז. ניזיל אפתחא דזונותיוסף תהלות (תקיד) דף קי ע"א
יז. ניזיל אפתחא דזונות ונכפיין ליצריןשמן ראש (כץ) ח"ט בראשית עמ' כא, תיד
יז. ניזיל אפתחא חונות ונכפייה ליצריןשמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' רעב
יז. ניזיל אפתחא חונות ונכפיין ליצריןשמן ראש (כץ) ח"ט במדבר עמ' קסו, רפט, שיז
יז. ניזיל לפתחה דע"ז דנכיס יצריה וכו'רצוף אהבה (אלגאזי, תט) סימן ש דף קלד ע"א
יז. ניזל אפיתחא דבי זונות ונכפיי' ליצרין ונקבל אגרא וכו' א"ל מנא לך הא א"ל מזימה תשמור עליך תבונה תנצרכה כרפאר יעקב ח"ג עמ' שג
יז. ניזל אפיתחא דזונות ונכפייה ליצרן ונקבל אגראמשנת יוסף על התורה ח"א עמ' קסה, ח"ב עמ' קעב
יז. ניזל אפיתחא דעכו"ם, ותוס'ויואל משה מאמר א סי' קז עמ' קיח, סי' קח עמ' קיט, מאמר לג עמ' רלג
יז. סחור סחורדרך חיים (תשע) פ"ב הערה 568
יז. סחור סחור אמרינן לנזיראשמן ראש (כץ) ח"י במדבר עמ' פב
יז. סחור סחור לכרמא לא תקרובאור יחזקאל - יראה ומוסר עמ' נז, קי
יז. עבר עליה שבעה נהרותשמן ראש (כץ) ח"ט במדבר עמ' רעו
יז. עבר עליה שבעה נהרותשמן ראש סוכות ח"א עמ' רכז
יז. עולא וכו' הוי מנשק להו לאחתיה אבי ידייהו, ואמרי לה אבי חדייהתורת חיים עה"ת עמ' קסה {כלומר על לבושי היד והחזה, וע"ז הקשו דפליגא אהא דאמר קריבא בעלמא אסור}
יז. עי"ז נתפסתי למינות ועברתי על מה שכתוב בתורה הרחק מעליה דרכך זו מינותקשוטי כלה (גרינפלד) חי"ב סי' רטז
יז. ר' אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה א' בעולם וכו' בכה רבי יש קונה עולמו בשעה א' וכו' ולא דיין אלא שקורין אותו "רבי"משנת יוסף - אגדות ח"ב עמ' קסג {למה קראוהו "רבי" מפני שלימדנו כח התשובה; ד"ק של היע"ד; ביאור ע"ד סוד שהפך רע לרבי}
יז. ר' אלעזר בן דורדיא ששב בתשובהתהלה לדוד (סקאליע) ספר ה עמ' שעד
יז. ר' חנינא וח יונתן הוו קאזלי באורחא וכו' חד אמר ניזול אפיתחא דעבודה זרה דנכיס יצריה, וחד אמר ניזול אפיתחא דבי זונות וניכפייה ליצרא ונקבל אגרא טפישם יחזקאל עמ' תפג
יז. ר' חנינא ור' יונתן הוו אזלי בארחא מטו להני תרי שבילי וכו' ורש"יברית אברהם (בושערה) דף נא ע"ד
יז. ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחאהֻידוֹת אהרן (תשסא) עמ' קנו
יז. ר' חנינא ור' נתן פגעו בתרי שבילי חד דזוגות וחד דע"זמגלה צפונות ח"ג פ' האזינו
יז. ר' חנינא זר' יונתן הוי אזלי וכו' אפיתחא דע"ז וכו' אפיתחא דבי דנות וכו'חיי נפש ח"א עמ' רעד ע"ב
יז. ר' יהונתן מטי אתרי שבילי חד מטי אפתחא דזונות וכו'שבט מישראל (קרמניץ) פרק לז פסוק א
יז. ר"א בן דורדיא אמר שמים ואו־ץ בקשו עלי רחמיםיפה תאר (תשעח) ח"א עמ' נה
יז. ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העוה"בתורת חיים עה"ת עמ' רנח {היינו לתחיית המתים, שאחרי עולם הנשמות דג"ע וגיהנם}
יז. ר"א בן דורדיאאמרי מאיר (מאירי) בראשית פי"ב פסוק א, קהלת פ"ז פסוק א
יז. ר"א בן דורריא מזומן לחיי עוה"ב, בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחתדבר צבי - קדושת השבת עמ' קט
יז. ר"א בן רורדיאפני מלך מועדים עמ' מט
יז. ר"א בן רורדיא וכו׳ מזומן לעוה"באור יחזקאל - ימים נוראים עמ' רפט
יז. ר"ח ור' יונתן ור"י א"ל חד לחבריה ניזול אפיתחא דעכו"ם וכו' ניזול אפיתחא חונות ונכפי' ליצרןחיי נפש ח"ד עמ' רה
יז. ר"ח ור"י הוו אזלי באורחא כי מטו להני תרי שבילי אמר ליה חד לחבריה ניזיל אפיתחא דעבודת כוכבים דנכים יצריה, א"ל אידך ניזיל אפיתחא דזונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגראברית אברם עמ' קמא, שנט, תקב
יז. ר"ח ור"י הוו קא אזלי באורחאזרע יצחק (עטייה) ח"ב דף כז ע"ב
יז. ר"ח ור"י הוו קאזלי באורחאהמאור שבתורה (שפירא) ויקרא עמ' מד
יז. רבי אלעזר בן דרדיא מזומן לחיי העולם הבאשמן ראש (כץ) ח"ט בראשית עמ' שיח
יז. רש"י - שנשחט יצראדברי יואל מועדים ח"ח עמ' קלב
יז. רש"י ד"ה אבי חדייהומשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' נז
יז. רש"י ד"ה לא ישובוןמים חיים (רפפורט, תשעז) עמ' שמה, שמט
יז. שמים וארץ בקשו עלי רחמיםדברי יואל פ' ויצא דף כג ע"ב
יז. תוס' ד"ה הרחקויואל משה מאמר א סי' קה עמ' קטז
יז: אי סייפא - לא ספרא, ומדהא ליתא הא נמי ליתא וכו'תורת חיים עה"ת עמ' קכב {ר"א בן פרטא דיבר בלשון המשתמע לתרי אפי ולא שיקר}
יז: אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפאפאר יעקב ח"א עמ' ריז
יז: אי סייפא לאו ספרא ואי ספרא לא סייפאשל"ה (תט) יומא דף רמב ע"א בהגהה
יז: אי ספרא לא סייפאבית ישראל (זידיטשוב, תשעה) עמ' רנח
יז: אשריך רבי חנינא שנתפסת על דבר אחד וכו'דרשות מהר"ל (שנג) דרש על התורה דף לג ע"א
יז: אשריך שנתפסת על דבר אחדדמשק אליעזר (חדש, תשנז) עמ' 149
יז: אתיא זיבורתא אותיבא על דשתיא וכו' וברש"י שתי כנקיבהתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' קיז(שפח) {וכן כמה דברים מתייחסים זכר ונקיבה}
יז: אתיוה לר' חנינא בן תרדיון כו' גזרו עליו לשריפה ועל אשתו להריגה ועל בתו לישב בקובה של זונות עליו לשריפה שהיה הוגה את השם באותיותיו כו' ועל אשתו להריגה דלא מיתה ביה כו' ועל בתו כו'גלגולי נשמות (תשסא) סי' י ס"ק ז
יז: בענין אי יכניס עצמו לנסיון או לאמרפא לנפש בראשית עמ' קטז
יז: הנהו תרי שבילי אמר חד ניזל אפיתחא דע"ז דנכים יצריה א"ל אידך ניזל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצריןיגל יעקב (תשנג) דברים אות ב
יז: העוסק בתורה בלבד דומה כאין לו אלו-השמן ראש (כץ) חלקים א-ח - בראשית עמ' קנט
יז: העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלו-השמן ראש (כץ) ח"ט ויקרא עמ' רנה
יז: העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלו-השמן ראש (כץ) חנוכה ח"א עמ' רנג
יז: הרהר תשובה בלבואור יחזקאל - ימים נוראים עמ' קצא
יז: חד אמר ניזל אפיתחא דע"ז וכו'יגל יעקב (תשעד) ח"ב עמ' קמח
יז: יש בו תורה ואין בו גמ"ח דומה כמי שאין לו אלו-השמן ראש (כץ) ח"ט בראשית עמ' קעז
יז: כל דפריש ממינות מייתדברי יואל פ' שמיני דף ריד ע"ב
יז: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהדמשק אליעזר (חדש, תשנז) עמ' 149
יז: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהדמשק אליעזר (חדש, תשנח) עמ' 104
יז: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהברית אברם עמ' שצה
יז: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוקאור יחזקאל - יראה ומוסר עמ' שו
יז: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוקדרך חיים (תשע) פ"א הערה 623
יז: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוק וכו'דברי שלמה (הלוי, שנו) פרשת וירא דף עד ע"ד; רצוף אהבה (אלגאזי, תט) סימן רצט דף קלג ע"ב; צפנת פענח (מהרי"ט, תח) פרשת בהעלתך דף קכג/קנג ע"ד
יז: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו א-לוק ורש"ימים חיים (קרייסווירטה) עמ' תקה, תקיא
יז: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לי אלוקימגדל עוז (תשעח) עמ' תפה
יז: כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמ"ח דומה כמי שאין לו אלוקי (פרש"י)פאר יעקב ח"ג עמ' קצ, ח"ד עמ' רמד
יז: כל העוסק בתורה ולא בגמילות חסדיםשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - דברים עמ' ו
יז: כל העוסק בתורה לחוד דומה כמי שאין לו אלוהתורי זהב (תשעג) עמ' תסג
יז: כשנתפסו רבי אלעזר בן פרטא ורבי חגינא וכו'אמרי דרוש (ניסנבוים) עמ' 90
יז: לא יתן אדם מעותיו לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליו ת"ח כרבי חנינא בן תרדיוןמים חיים (קרייסווירטה) עמ' תקה-תקו
יז: מאי ללא אלהי אמת שכל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוקיערוגת הבושם (תשעא) בראשית עמ' קכז, קמב, קנד, קסה, שמות עמ' ריד, רכח
יז: מדבר זימה תשמור עליך תורה תנצרכהדרך חיים (תשע) פ"א הערה 417, פ"ב הערה 284
יז: מדבר זימה תשמור עליך תורה תנצרכהיבין שמועה (לעוו) עמ' שסב
יז: מיעבד עבד כדבעי ליה לא עביד ובגמילות ותוס' ד"ה אלאמים חיים (קרייסווירטה) עמ' תשסה
יז: מתוך שרבי חנינא בן תרדיון עסק בצדקה מונח בכך שעסק גם בגמילות חסדיםדרך חיים (תשע) פ"א הערה 1689
יז: ניזיל אפיתחא רבי זונות וניכפייה ליצרן וניקבל אגראדברי יואל מועדים ח"ב קהלת דף שלז ע"ב
יז: ניזיל אפתחא דזונות ונכפייה ליצריןשמן ראש (כץ) ח"י במדבר עמ' פב, קי
יז: ניזל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגראדברי יואל מועדים ח"ו זכור עמ' שנב
יז: ניזל אפיתחא דבי זונות ונקבל אגרא וכו'פרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' רעד, ח"ב עמ' ק
יז: ר"י חליף אפיתחא רזונות איתכנעין זונות לאפיהשבט מישראל (קרמניץ) פרק מה פסוק י, פרק קיט פסוק קנ
יז: ר׳ חנינא ור׳ יונתן הוה קאזלי באורחא, מטו להנהו תרי שבילי חד פצי אפיתחא דעבודת כוכבים וחד פצי אפתחא דבי זונות. אמר ליה חד לחבריה ניזיל אפתחא דעבודת כוכבים דנכיס יצריה א"ל אידך ניזיל אפתחא רבי זונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא, כי מטו התם חזינהו לזונות איתבנעו מקמייהודודי נתן בראשית עמ' שסח
יז: רבי חנינא בן תרדיון לא עשה חסד כדבעי ליהשירת דוד (תשסז) עמ' ב
יז: רש"י - דנכיס יצריה, נשחט יצרא דע"ז, אנשי כנה"ג בקשו רחמים ונמסר בידם והרגוהוויואל משה מאמר א סי' קח עמ' קיט, מאמר ב סי' לג עמ' רלג
יז: רש"י - הוגה השם באותיותיו - שהי' דורשו בארבעים ושתים אותיות וכו'תולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תשנד
יז: ת"ר כשנתפסו רבי אלעזר בן פרטא ורבידמשק אליעזר (חדש, תפלה) עמ' 11
יז: תורה בלבד דומה כמי שאין לו אלו-השמן ראש (כץ) ז' אדר ופורים ח"ב עמ' שג
יח אין הולכין לאצטדיון מפני שהם שופכי דמים רבי נתן מתיר מפני שצווח ומצילישראל באדם פרק ז
יח אלהא דמאיר ענניברית אברהם (בושערה) דף קסה ע"א, קסו ע"ד, קסח ע"א
יח אני אמרתי דברים של טעםמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"א
יח במטו מינייכו לא תתלוצצומנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ב
יח בעובדא דרחב"ת כו' שאמר מי שמבקש עלבונה של תורה יבקש עלבונייד שלמה (עזרא) דף פז ע"ד
יח בשעה שיצאו וכו' הוא אמר הצור וכו'חומת אנך (תקסא) ח"ב דף צה ע"ג, אהבת דוד (תקנט) דף פז ע"ב
יח ואתה אומר מן השמים ירחמומרפא לנפש ח"ד סי' נה אות ה
יח ילמד במקום שלבו חפץמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ב
יח ע"א א"ל א"כ מחלקך יהא חלקיזאת ליעקב דברים עמ' תנח
יח ע"א אבל אתה לומד להבין ולהורותברכת אברהם (תשנד) עמ' קה
יח ע"א אבל אתה למד להבין ולהורותדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ב עמ' שלו ד"ה והנה ענין
יח ע"א אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוהיחל ישראל אבות ח"ג עמ' מה
יח ע"א אלהא דמאיר עננילחם רב על סדור התפילה אות א'קפ
יח ע"א אמר אלהא דמאיר ענני וניצולתפלה למשה (בנימין) עמ' קסח
יח ע"א אמר לו רבי מה אני לחיי העולם הבא אמר לו כלום מעשה בא לידך וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ג עמ' תקיז ד"ה עיין, עמ' תקמא ד"ה פרק
יח ע"א בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתרנת יצחק - תפלה לימי המועדים עמ' ד
יח ע"א ברוריא דביתהו דרבי מאיר ברתיה דרבי חנינא בן תרדיון הואיזכור לדוד עמ' סט
יח ע"א ברוריא דביתהו דרבי מאיר וכו' אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת אמר ליה ומי יימר דהכי איכא [אמר ליה השתא חזית] הוו הנהו כלבי דהוו קא אכלי אינשי שקל קלא שדא בהו הוו קאתו למיכליה אמר אלהא דמאיר ענני שבקוה וכו'דברי תורה (שפירא) מהד' א סי' טו, עג, מהד' ב סי' מה
יח ע"א בשחלה רבי יוסי בן קסמאאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מעגל החיים עמ' קכג
יח ע"א בתו של רבי חנינא בן תרדיוןמסילות הנביאים שופטים עמ' שעא
יח ע"א גוילין נשרפין ואותיות פורחות באוירמנחת קנאות עמ' קעו
יח ע"א גזרו מיתה על אשת ר"ח בן תרדין לפי שלא מיחתהגבורת יצחק שבועות עמ' לט
יח ע"א דשתנא אנאתתן אמת ליעקב (תשעה) עמ' תסז
יח ע"א הסיפור דרבי יוסף בן קיסמא עם רבי חנינא בן תרדיון, שאמר תמה אני אם לא ישרפו אותך כר, וא"ל ר"ח מה אני לחיי עוה"ב, וא"ל כלום מעשה בא לידך וכו'תורת מנחם חמ"ד עמ' 126
יח ע"א ואל יחבל הוא בעצמו ותוס'רנת יצחק ה' מגילות עמ' רט
יח ע"א ובתו אמרה גדול העצהרנת יצחק ישעיה עמ' תו
יח ע"א ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברביםיחל ישראל אבות ח"ד עמ' לו
יח ע"א ועל אשתו להריגה דלא מיחה ביהדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ה עמ' שלט ד"ה והנז
יח ע"א וקוסטינר מזומן לעוה"בישועות משיחו (תשעח) עמ' 66
יח ע"א ורמב"ם מה אני לחיי העולם הבאאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מאמרים עמ' קנא
יח ע"א ושמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי בעצת רשעים וכו' אלך ואגרה בשינה וכו'תורת מהרי"ם בראשית עמ' קעח
יח ע"א יאבד עולמופרי חיים (קנולר) פרשת תולדות
יח ע"א ישראל שבחוץ עובדי ע"ז בטהרה הםס' המאמרים (ריי"צ) תרפ"ו עמ' קלה
יח ע"א כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליודברי תורה (שפירא) מהד' ט סי' כה
יח ע"א כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליודרכי התשובה עמ' קיד
יח ע"א כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליולשם שבו ואחלמה (תשעח) - ספר הדע"ה דף קלט ע"א
יח ע"א כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליועטרת יהושע ויקרא עמ' קעח
יח ע"א כלום מעשה בא לידךשיחות עבודת לוי סי' ט אות ה
יח ע"א כשחלה ר' יוסי בן קיסמא וכו'ערוגת הבושם (הראשון) ח"א עמ' 100, ח"ג עמ' 193
יח ע"א להתלמד עבד ותוס' ד"ה הוגה וכו'עולם אחד פרק ב
יח ע"א מאי טעמא אענש משום הוגה את השם בפרהסיאדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ה עמ' שלח ד"ה והיו
יח ע"א מה אני לחיי העולם הבאאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מעגל החיים עמ' מה
יח ע"א מה אני לחיי העולם הבא וכו'דרשות הר"ן (תשסג) עמ' רטו
יח ע"א מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבול בעצמומנות הלוי (תשסב) עמ' יג
יח ע"א מזומנים לחיי העולם הבאאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מעגל החיים עמ' מו
יח ע"א מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחותצמח דוד (שלוניקי) ח"ב דף צו ע"א-ע"ב
יח ע"א מעשה דר' חנינא בן תרדיוןאמרות ה' השלם ח"ב עמ' קלב
יח ע"א מצאו לר"ע שהיה יושב ומקהיל קהלות ברבים וכו'צמח צדקה עה"ת עמ' מז
יח ע"א מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה וכו' והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של עמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרהשפע חיים - דרשות מתשמ"ג עמ' ערה
יח ע"א עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדולשארית מנחם - מאמרים עמ' רפד
יח ע"א עוונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסובין לו ליום הדיןשם דרך דברים עמ' מא
יח ע"א עונות שאדם דש בעקב בעוה"ז מסובין לו ליום הדיןס' חסידים סי' לא
יח ע"א עונות שאדם דש בעקביושעת הכושר דף פד ע"ג
יח ע"א עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז יסובבני ליום הדיןס' חסידים סי' לא
יח ע"א עונות שאדם דש בעקביו וכו'ביאורי הזוהר (ר' דובער) דף סג ע"א
יח ע"א פ"א היתה בתו [ורחב"ת] מהל כת וכו' נאות פסיעותיה וכו' דקדקה בפסי עותיהלקוטי לוי יצחק על תנ"ך וחז"ל עמ' קלה
יח ע"א ר' חנינא בן תרדיוןדברי חנינא - רפואה עמ' ל
יח ע"א ר' חנינא בן תרדיון והקלצונירי שהפיל עצמו לתוך כבשן האשלפרקים (תשסב) עמ' קסו
יח ע"א ר' חנינא בן תרדיון וכו' כרבות בפ"ת וכו' ספוגין של צמר וכו'לקוטי לוי יצחק על תנ"ך וחז"ל עמ' קלב
יח ע"א ר' חנינא בן תרדיון ור' יוסי בן קיסמאמתוך התורה הגואלת (תשעג) על התורה עמ' 337
יח ע"א ר' חנינא בן תרדיון, הניחו ספוגין של צמר על לבומנות הלוי (תשסב) עמ' יא
יח ע"א ר"ח בן תרדיון בו' כלום מעשה בא לידךביאורי הזוהר (צמח צדק) ח"ב עמ' תתקלה
יח ע"א ר"ח בן תרדיון לא רצה לפתוח פיו כששרפוהו שלא לקרב מיתתוס' חסידים סי' תסז
יח ע"א ר"ח ן' תרדיון הוציאוהו לשריפה על שהיה הוגה את ה' באותיותיוכבוד לאיש דף סה ע"א
יח ע"א ר"י בן קיפמא אמר לר"ח בן תרדיון תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ס"ת באשס' חסידים סי' תתקנה
יח ע"א ר"מ זכה למעלתו לפי שנצטרף בשוק של זונותתפלה למשה (בנימין) עמ' קסט
יח ע"א שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל כו'דרש אברהם (אשכנזי) ח"א דף קלז ע"ב
יח ע"א תייר כשחלה רבי יוסי בן קסמא הלך רבי חנניא בן תרדיון לבקרו אמר לו חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוהשמחת מרדכי (רוזנמן) חנוכה - מאמר מאי חנוכה
יח ע"א תנו רבנן כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו אמר לו חנינא אחי(אחי) אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך אמר לו מן השמים ירחמו אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש וכו' אמרו לא היו ימים מועטים עד וכו' מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור וכו'דברי תורה (שפירא) מהד' א סי' מט
יח ע"ב א"ר אלעזר כל המתלוצץ יסורין באין עליושמחת מרדכי (גיפטר) עמ' קפ
יח ע"ב אדם הראשון חסיד גדול היהלקוטי דיבורים (תשנ) חלקים א-ב עמ' 82
יח ע"ב אומה זו מן השמים המליכוהמנחת קנאות עמ' קעד
יח ע"ב אלהא דמאיר ענניעשרה מאמרות (תשס) עמ' עד
יח ע"ב אם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו וכו'קובץ מאמרים ואגרות (וסרמן) ח"א עמ' קמו, שיח
יח ע"ב אם עמד במושב ליצים סופו לישבכנפי יונה (תשנח) ח"ג סי' קא
יח ע"ב אמר ר"א כל המתלוצץ וכו'אפיקי ים עמ' תקלז
יח ע"ב אמרו חם ושלום אי רבי מאיר הוה לא הוה עביד הכיראשון לציון (תשסח) עמ' נט
יח ע"ב אמרו חס ושלום אי רבי מאיר הוה לא הוה עביד הכיראשון לציון (תשעח) עמ' ק
יח ע"ב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד, ואם עמד סופו לישב, ואם ישב סופו ללוץבצור ירום ח"א (תשסז) עמ' קסא
יח ע"ב אשרי האיש אשר לא הלך וכו' שאם הלן סופו לעמוד וכו'ויבא יוסף עמ' קסז
יח ע"ב דאמר רב הונא כל העוסק בתורה בלבד רומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר 'וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת' [וגו'], מאי ללא אלהי אמת, שכל העוסק בתודה כלכר דומה כמי שאין לו אלוהכתב סופר אגדות כאן
יח ע"ב ההולך לאיצטדיונים וכו' וראה שם את הנחשים וכו' ה"ז מושב לציםחיי נפש ח"ב עמ' ריט
יח ע"ב הוו הנהו כלבי וכו'ס' קרניים (תשסו) פרשת אליעזר מאמר ו
יח ע"ב ואם עמד סופו לישביחל ישראל אבות ח"ד עמ' לא
יח ע"ב ובדרך חטאים לא עמד שלא עמד בקיניגיןערוגת הבושם (הראשון) ח"ג עמ' 69
יח ע"ב ובמושב לצים לא ישב אלו תרטיאות של לצים וכו'מאורי אור (אתרוג) פ"כא ה"א
יח ע"ב וכי מאחר שלא הלך היכן עמד ומאחר שלא עמד היכן ישב כו' אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד כו'מגן אבות (מהריט"ץ) ח"ב עמ' רכח
יח ע"ב חקקו לדמותיה דר"מ אפיתחא דרומי אמרי כל דחזי לפרצופא הדין לייתיהמגילת סמנים עמ' סח
יח ע"ב כל המתלוצץעיני כל חי (תשסח) דף קכב ע"ד [שעא ע"א ד"ה ומה]
יח ע"ב כל המתלוצץ גורם כלייה לעולםלחם רב על סדור התפילה אות ב' קס
יח ע"ב כל המתלוצץ יסורים באים עליו וכו'דרך ישרה עמ' שלד
יח ע"ב כל המתלוצץ יסורין באין עליואור התורה (צמח צדק) נ"ך עמ' ריב
יח ע"ב כל המתלוצץ נופל בגיהנםבצור ירום ח"א (תשסז) עמ' קפג הערה 14
יח ע"ב כל המתלוצץ נופל בגיהנםס' חסידים סי' פח
יח ע"ב כל המתלוצץ נופל בגיהנםס' חסידים סי' פח
יח ע"ב כל המתלוצץ נופל בגיהנם וכו' כל המתיהר נופל בגיהנםס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' קלט
יח ע"ב כל העוסק בתורהויחי יעקב דף פה ע"ד
יח ע"ב לא היו ישראל ראוין לאותו מעשה אלא וכו'ברית אברהם (בושערה) דף קסו ע"ב-ע"ד
יח ע"ב מאי דכתיב 'אשרי האיש אשר לא הלך כעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב'. וכי מאחר שלא הלך, היכן עמד ומאחר שלא עמר, היכן ישב ומאחר שלא ישב, היכן לץ [אלא] לומר לך, שאם הלך סופו לעמוד, ואם עמד סופו לישב, ואם ישב סופו ללוץ וכו'כתב סופר אגדות כאן
יח ע"ב ממעשה דברוריה ערקס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' קכ
יח ע"ב מתוך שלא הלך לא עמד ומתוך שלא עמד לא ישבעטרת יהושע במדבר עמ' קעט
יח ע"ב ר' מאיר בורח מהרומאיםמתוך התורה הגואלת (תשעג) על התורה עמ' 337
יח ע"ב ר"מ בא לפדות את אחות אשתו מהשביבשבילי התלמוד ח"א עירובין יג ע"ב
יח ע"ב רבי מאיר בשולי עכו"ם חזא טמש בהא ומתק בהאס' חסידים סי' רא
יח ע"ב רש"י ד"ה ואיבא דאמרי משום מעשה דברוריא, שפעם אחת ליגלגה על שאמרו חכמים נשים דעתן קלות הן עלייהו ואמר לה חייך סופך להודות לדבריהם וצוה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית וכשנודע לה חנקה עצמה וערק רבי מאיר מחמת כסופאדברי תורה (שפירא) מהד' ב סי' מו
יח ע"ב שאם הלך סופו לעמודס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' ס
יח ע"ב שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה שרשעים היושיחות עבודת לוי סי' טז אות ד
יח ע"ב ת"ל ובתורתו יהגה יומם ולילהרנת יצחק ישעיה עמ' רלב
יח ר"ח בן תרדיון בתו ובנומנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"א
יח רבי יוסי בן קסמא ורבי חנינא בן תרדיון במלחמת קיום האומהישראל באדם פרק ב
יח רבי מה אתה רואה אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחותדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ה עמ' שלח ד"ה ואמרו
יח. א"ל בתו (של ר"ח בן תרדיון) אבא אראך בכך וכו' מי שמבקש עלבונה של תורה הוא יבקש עלבונימשנת יוסף - אגדות ח"ב עמ' קסז {"ישראל" יש ששים רבוא אותיות לתורה, וזהו אותיות פורחות ר"ל נשמתו. ע"י ק"ה שלו נתקנו נשמות כלל ישראל }
יח. א"ל רבי מה אני לחיי העוה"ב א"ל כלום מעשה בא לידך א"ל מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים א"ל אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלישבט מיהודה (גרינוולד) עמ' תמה
יח. א"ל רבי מה אני לחיי עוה"בהמאור שבתורה (שפירא) בראשית עמ' קצו
יח. אותיות פורחות וגוילים נשרפיםאמונת חכמים (תשעו) עמ' רסב
יח. אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוהבית נאמן (ביגה, שפא) ח"א דרוש ב דף ו
יח. אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה וכו' אם כן מחלקך יהי חלקידרשות חתם סופר (תשעז) ח"ג עמ' רלז ד"ה אמרו
יח. אי לא איתעבד בה איסורא מתעביד ניסאשמן ראש (כץ) חנוכה ח"א עמ' רט
יח. אי עבדת איסורא לא מתרחיש ניסאדברי יואל מועדים ח"ד דף רו ע"א
יח. אלהא דמאיר ענניפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' תקמד
יח. אלו שאין להם חלק לעולם הבא וכו' ההוגה את השם באותיותיותורת חיים עה"ת עמ' יג {כי בעוה"ז עדיין אין שמו ית' שלם}
יח. אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לענייםדרך חיים (תשע) פ"ד הערה 862
יח. אמר לו קלצטוניריגלגולי נשמות (תשסא) סי' ק ס"ק ג
יח. אמרו לו רבי מה אתה רואה, אמר להם גוילין נשרפין ואותיות פורחותשבט מישראל (קרמניץ) פרק עד פסוק ח
יח. אני אומר לך דברים של טעםמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' רצד
יח. אף ההוגה את השם באותיותיומשנת יוסף על התורה ח"א עמ' נ
יח. בו תוס' ד"ה יכולחמודי צבי ויקרא עמ' צו
יח. בכה רבי ואמרהֻידוֹת אהרן (תשסא) עמ' רלז
יח. בכה רבי ואמרהֻידוֹת אהרן (תשסז) עמ' רמא
יח. ברוריא וכו' ברתיה דרחב"ת הואי וכו' אימא אלקא דמאיר ענני וכו'משנת יוסף - אגדות ח"ב עמ' קסח {הקב"ה מייחד שמו גם על צדיק חי כשנחשב כמת. המגיד אמר להרב"י שישרף עק"ה, ולמעשה לא נשרף, אלא שתמיד מס"נ. כן ר' מאיר מס"נ ועי"ז יחד ה' שמו עליו}
יח. ברוריה דביתהו דר" מ ברתיה דרחב"ת הואי א"ל כו' דיתבא אחתאי בקובה של זונות כו' א"ל השמיעי לי כו' אמר ש"מ לא עבדה איסורא כו' אזל לגבי שומר דידה וכו'גלגולי נשמות (תשסא) סי' ב ס"ק ג
יח. בתו של רבי חנינא בן תרדיון דיתבא בקובה של זונות, ושקל רבי מאיר תרקבא רדינרי ואזל, אמר אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביר ניסא, אי עבדה איסורא לא איתעביר לה ניסאדברי יואל מועדים ח"ט עמ' תל
יח. גדול העצה ורב העליליה וגו' - צדוק הדיןדרך חיים (תשע) פ"ג הערה 1740
יח. גווילין נשרפין ואותיות פורחותהתורה והעולם ח"ג עמ' קצג
יח. גוילין נשרפין ואותיות פורחות באוירדעת תפלה עמ' רחצ
יח. דעתן של נשים קלהאמת ליעקב (ניניו) מערכת ד אות לד
יח. דשתנאמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' רסג
יח. וכי עביד רחמנא ניסא לשיקרא וכו'תולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' שפז
יח. ועל אשתו להריגה דלא מיחה ביהפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' תרמ
יח. חובל בעצמו שלא לעבור על דתמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קסה
יח. יצאה בת קול ואמרה רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי הולם הבאדרך חיים (תשע) סוף פ"ו הערה 104-105
יח. יצתה בת קול ואמרה וכו'המאור שבתורה (שפירא) ויקרא עמ' רלז, דברים עמ' ריג
יח. כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליופאר יעקב ח"ג עמ' תקא
יח. כלום מעשה בא לידך במצוה א' זכה לעולם הבאבן פורת יוסף (תשעא) עמ' תפו
יח. כשחלה ר' יוסי בן קסמא הלך ר' חנינא בן תרדיון לבקרואמונת חכמים (תשעו) עמ' רד
יח. כשחלה ר"י בן קיסמא, הלך ר"ח בן תרדיון לבקרו וכו' רבי מה אני לחיי עוה"ב וכו' כלום מעשה בא לידךמשנת יוסף - אגדות ח"ב עמ' קסד {אדם גדול רשאי למסו"נ עק"ה אפי' על מצוה קלה וזה שאל רחב"ת; לימוד עצום לעשות הכל לש"ש בלי פניה, עובדא דר"ג ור' ישמעאל כה"ג. מחת"ס שנלקחה לבית אבימלך, להגדיל המצוה. רחב"ת חשש שמא לא עסק די בגמ"ח }
יח. כשחלה רבי יוסי בן קיסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו וכו' היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקוברו והספידוהו הספד גדול וכו'חיים שיש בהם על התורה קמא עמ' ריג
יח. כשחלה רבי יוסי בן קסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרולחם שלמה (הלוי, שנז) סימן של דף קו ע"א; דרשות הר"ן (שנו) דרוש ו דף לב ע"א; מנות הלוי (שמה) דף ז ע"ב; תפארת ישראל (מהר"ל, שנט) פרק ה דף ו ע"ג; בית נאמן (ביגה, שפא) דרוש ב לתורה דף ז ע"ב; רצוף אהבה (אלגאזי, תט) סימן שב דף קלה ע"א; דרש משה (פיזענץ, שמט) מ' רמו דף סט ע"ג; נחלת אבות (אברבנאל, שכז) פרק ב דף כט ע"א
יח. מה אני לחיי העוה"בקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"ה עמ' רי
יח. מה אני לחיי העולם הבאמשנת יוסף על התורה ח"א עמ' שיד
יח. מה אני לחיי עוה"ב וכו' מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחילקתים וכו'חיים שיש בהם זמירות עמ' שפט, על התורה תנינא עמ' תקעד
יח. מה אני לחיי עולם הבאדרך חיים (תשע) סוף פ"ו הערה 92-93
יח. מה אני לעולם הבאאור יחזקאל - תורה ודעת עמ' קצח
יח. מה נאה פסיעותיה של ריבה זאתשמן ראש (כץ) פסח ח"א עמ' קיט
יח. מהרש"א ד"ה אומה זומים חיים (קרייסווירטה) עמ' תקכ
יח. מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליומחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' שצז
יח. מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליושמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' רסו
יח. מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נתפסגנת אגוז (תשעב) אות רפא, תה
יח. מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו ועדיין היא קיימתדרך חיים (תשע) פ"ג הערה 300
יח. מעשה גדול שעשה ר' חנינא בן תרדיוןדרך חיים (תשע) פ"ו הערה 1600
יח. מעשה דרבי חנינא בן תרדיוןפני מלך ויקרא עמ' קנו
יח. מצאוהו לר"ח בן תרדיון וכו' גוילין נשרפיןתפארת ציון (אבא שאול) עמ' כו - אור לציון
יח. עוונות שאדם דש בעקביו מסבבין אותו ליום הדיןמגדל עוז (תשעח) עמ' תקכה
יח. עון עקבי יסובני אלו דברים שאדם דש בעקביוברית אברם עמ' שעו, תמח
יח. עונות שאדם דש בעקביו בעוה"זהמאור שבתורה (שפירא) חנוכה-פורים עמ' קנו
יח. עונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסבבין אותו ביום הדיןבית מועד (רבא, שסה) דרוש מט לנא דף ריב ע"ב
יח. עונות שארם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הדיןדרשות משמר הלוי (תשעא) עמ' י
יח. ר' יוסי ראה בר' חנינא שהצטיין במצווה אחת ואמר שהוא צדיק גמור לקיום כל המצוותדרך חיים (תשע) פ"ה הערה 1412
יח. ר"ח בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העוה"בתורת חיים עה"ת עמ' רנח {היינו לתחיית המתים, שאחרי עולם הנשמות דג"ע וגיהנם}
יח. ר"ח בן תרדיון מסר נפשו על לימוד התורהמגדל עוז (תשעח) עמ' קכט
יח. ר"מ איתרחיש לי' ניסאחיי נפש ח"ד עמ' שפה
יח. ר"מ קם ערק אתא לבבל, ורש"יויואל משה מאמר א סי' צג עמ' רצז
יח. רבי מה אני לחיי העולם הבא וכו'מים חיים (קרייסווירטה) עמ' תקכ
יח. רחב"ת הביאוהו וכרכוהו בס"ת וכו' א"ל גוילין נשרפין ואותיות פורחותחמודי צבי ויקרא עמ' קז
יח. שאל ר' חנניא בן תרדיון מה אני לחיי עוה"בשפתי מנחם - הל' תשובה עמ' לה
יח. שהי' הוגה את השםמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קד
יח. ת"ר כשחלה ר' יוסי בן קיסמא הלך ר' חנינא בן תרדיון לבקרו וכו'מנחת עני (תשעב) עמ' קסא
יח. תוס' ד"ה מה - שמעו רעש לכן שאלו מה אתה רואהשבט מישראל (קרמניץ) פרק עד פסוק ח
יח: אין הולכין לאיצטדינין מפני מושב לציםדרך חיים (תשע) פ"ג הערה 326
יח: אין הולכין לטיטראות וכו' זיבול לע"זיפה תאר (תשעח) ח"ג עמ' רפו
יח: אם הלך סופו לעמוד אם עמד סופו לישבקובץ שיחות (וכטפויגל, תשמז) פ' בשלח
יח: אם הלך סופו לעמודקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"א (תשע) עמ' קא
יח: אמר רבי מאיר סגולה להנצל מכלבים וכו'יגל יעקב (תשעד) ח"א עמ' קצה
יח: אמר רבי שמעון בן לקיש כל המתייהר נופל בגיהנםתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תתקכז
יח: אמר רבי שמעון בן פזי מאי דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו', אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד, ואם עמד סופו לישב, ואם ישב סופו ללוץתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תקמא
יח: אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה אברהם וכו'עצי חיים - מועדים עמ' שסט
יח: אשרי האיש אשר לא הלך וגו', זה שלא הלך לבתי תרטיאות שלהםשבט מישראל (קרמניץ) פרק א פסוק א
יח: אשרי האיש אשר לא הלך זה דור הפלגהמבקש ה' (חאגיז, שנו) דף נו
יח: אשרי האיש וכו' זה אברהם אבינו שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה וכו'דברי יואל פ' בהעלותך דף שיח ע"ב
יח: אשרי האיש וכו' זה אברהם אבינו שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה וכו'דברי יואל פ' בחוקותי דף שסט ע"א
יח: אשרי האיש וכו' זה אברהם וכו'דברי יואל פ' לך לך דף שיב ע"א, פ' חיי שרה דף תקלד ע"א
יח: אשרי האיש וכו' מכיון שלא הלך היכן עמד וישבערוגת הבושם (תשעא) ויקרא-במדבר עמ' רלג
יח: אשרי האיש זה אברהם וכו' ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק וגו'תולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תקמב, תקמד
יח: אשרי מי שלא הלך לטרתיאות וכו'עיר גיבורים (לונטשיץ, שמ) שער המדות מ' עא דף לו ע"ב
יח: דרש ר' שמעון בן פזי וכו' ואם לץ עליו הכתוב אומר ולצת לבדך תישאמנחת עני (תשעב) עמ' שו
יח: ההולך לאיצטדינין ולכרכום וכו'ר"ן סביב הרי"ף פרק א דף שנג; יפה מראה (שנ) פרק א דף שיו ע"ב
יח: ההולך לאצטדינין ולכרקום וראה את הנחשים הר"ז מושב לציםצור יעקב (יעבץ) בחקתי
יח: הנהי כלבא וכו' שקל קלא שדי בהו קאתו למיכליה אמר אלהא דמאיר עננויגל יעקב (תשנג) וישב אות קנג
יח: וכי מאחר שלא הלך היכן עמד וכו'לקחת מוסר ח"א עמ' שסג, תקנט
יח: וכי מאחר שלא הלך היכן עמד וכו'אהבת עולם (תשס) עמ' שעח
יח: וכי מאחר שלא הלך מהיכן עמד וכו'ראש מר דרור (הכהן, שעה) בהקדמה דף ד ע"א; כלי חמדה (לניאדו, שנו) פרשת וירא דף יט ע"ד; חן טוב (הלוי, שסה) פרשת בראשית דף י ע"ד; כתר שם טוב (מלמד, שנו) פרשת וזאת הברכה דף קלד ע"ד; צפנת פענח (מהרי"ט, תח) פרשת אחרי מות דף קכב ע"ד; עיר גיבורים (לונטשיץ, שמ) שער המדות מאמר לד דף לד ע"ב; נורא תהלות (שועיב, שכט) דף ג ע"ב
יח: חומר המתכבד בקלון חבירומטר השמים (תשנב) ויקרא-במדבר עמ' מו
יח: כל המתייהר נופל בגיהנוםעצי חיים - מועדים עמ' קעב*
יח: כל המתייהר נופל לגיהנםהדרש והעיון דברים מאמר קס
יח: כל המתלועז יסורין באין עליומאורות האריז"ל עמ' צח אות ז
יח: כל המתלוצץ יסורים באים עליור"ן סביב הרי"ף פ"א דף שנג ע"ג; כלי פז (תיז) ישעיהו כח דף קיו ע"ד; עיר גיבורים (לונטשיץ, שמ) שער המדות מאמר עא דף לו/ז ע"ב; חשק שלמה (דוראן, שפג) משלי דף לט ע"ב
יח: כל המתלוצץ יסורין באין עליוצור יעקב (יעבץ) בחקותי
יח: כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטים ויסורין באים עליו שנאמר כו', גורם ח"ו כלי' לעולם, שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כלה ונחרצהתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תקמב
יח: כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטיןיגל יעקב (תשנג) ויצא אות קי
יח: כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטיןיגל יעקב (תשעד) ח"א עמ' קמז
יח: כל המתלוצץ נופל בגיהנםולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' מה
יח: כל המתלוצץ נופל בגיהנםמטר השמים (תשנ) בראשית-שמות - בשלח עמ' קפח
יח: כל המתלוצץ נופל בגיהנםעיר גיבורים (לונטשיץ, שמ) שער המדות מאמר עא דף לו ע"ב
יח: כל המתלוצץ תחילתו יסורין וסופו וכו'קשוטי כלה (גרינפלד) ח"ה סי' תכד
יח: כשחלה ר"י בן קסמא א"ל חנינא אי אתה יודעלחם שלמה (הלוי, שנז) דף קו ע"א
יח: לומר לך שאם הלך סופו לעמוד, ואם עמד סופו לישב, ואם ישב סופו ללוץדרך חיים (תשע) פ"ג הערה 322, 325
יח: מאי דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב וכי מאחר שלא הלך היכן עמד, ומאחר שלא עמד היכן ישב, ומאחר שלא ישב היכן לץברית אברם עמ' תו
יח: מעשה ברבי מאירנתיבות חיים (מטלין, תשמא) עמ' קטז
יח: משך ידורמון פרץ (אריאל, תשסא) עמ' קיט
יח: נתן ר' מאיר סימן כשתאמר אלהא דמאיר ענני, אלהא דמאיר ענני, תנצל מכלביםס' קרניים (תשסו) עמ' נא
יח: ר"מ טבל אצבעו בדבר האסורמגדל עוז (תשעח) עמ' קלז
יח: רבי מאיר נכנס לבית הזונה וניצל מהגזירה וכו'בן פורת יוסף (תשעא) עמ' תעד
יח: רבי מאיר שנכנס לבית זונות, אמרו אחר הוא, וניצול מהגזירה וכו'צפנת פענח (תשעא) שמות עמ' תכב
יח: רש"י - אם הלך, והכי קאמר, אשרי שלא הלך, שמתוך זה לא עמד ולא ישב, הא אם הולך וכו'תולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תקמא
יח: רש"י ד"ה ואיכא דאמריגלגולי נשמות (תשסא) סי' ב ס"ק ח
יח: שאם הלך סופו לישב, ואם ישב סופו ללוץדרך חיים (תשע) פ"ד הערה 192
יט אשרי איש וכו' אשרי מי שעשה תשובה בעודו איש וכו'מנחת אליהו (תשנט) עמ' שטז בהגה
יט אשרי איש וכו' ולא אשרי אשה א"ר עמרםשמע יעקב (אלגזי, תשנא) עמ' א
יט אשרי איש ירא את ד' - בעודו איששארית מנחם ח"ב עמ' לה
יט אשרי איש ירא את ד', בעודו איששארית מנחם ח"א שמות עמ' עא
יט אשרי איש ירא את ה' אשרי איש ולא אשרי אשה וכו'מקור חיים (ויטאל) פרשת נצבים דרוש א דף לה ע"א, לח ע"ג
יט אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאוד, במצותיו ולא בשכר מצותיודברי יואל מועדים ח"ה עמ' רכ
יט אשרי איש כו' ולא אשרי אשה א"ר עמרםשמע יעקב (אלגזי, תקה) דף א ע"א
יט אשרי האיש אשר לא הלך זה א"אמחושקים כסף דף ג ע"ד
יט אשרי המתגבר על יצרו כשהוא אישצור יעקב (יעבץ) עקב
יט אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישאהבת דוד (תקנט) דף מז ע"ב
יט אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איששני אליהו דף כז ע"א-ע"ב
יט במצותיו חפץ מאד במצותיו ולא בשכר מצותיוימים אחדים דף ל ע"ד, צ ע"ב
יט במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיושרגי טובא דרוש ט
יט הכרזת ר' אלכסנדריכרם יהושע (ולרשטיין) דף יח ע"א
יט העוסק בתורה נכסיו מוצלחיםתוכחת חיים (תר) בראשית דף סג ע"א
יט העוסק בתורה נכסיו מוצלחיםתוכחת חיים (תשלח) בראשית עמ' קמז
יט ועד כמה עד מ' שנהרני ושמחי דף קלז ע"ב
יט ינאי המלךדרכי שלום (מרגונאטו) דף י ע"ג
יט כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לומנחת אליהו (תשנט) עמ' סו בהגה
יט מאי דכתיב כי רבים חללים הפילה כו' זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורהישראל באדם פרק ו
יט מכריז ר' אלכסנדראי וכו'מקור ברוך (פייתוס) דף קנב ע"ג
יט מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חייעמודי חיים דף קז ע"ג
יט מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי כו'תולעת שני דף קו ע"ג
יט ע"א א"ל רב חםדא לרבנן וכו' שבקוהו ואזול לקמיה דרבאס' חסידים סי' תתקנו
יט ע"א א"ר אין אדם לומר תורה אלא ממקום שלבו חפץמאכסניא של התורה - הקדמה
יט ע"א א"ר נחמן בר יצחק אנא עבידתה וקיים בידימגילת סמנים עמ' ד
יט ע"א אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץדרשות הר"ן (תשסג) עמ' תקכח
יט ע"א אין אדם לומר תורה אלא ממקום שלבו חפץפרי חיים (קלוגר) עמ' קמח
יט ע"א אין אדם למד אלא במקום שלבו חפץבית יעקב (תשסא) עמ' קלב, עה, רכב, קסה
יט ע"א אין ארם לומר תורה אלא ממקום שלבו חפץדברי חנינא - ת"ת עמ' קנא
יט ע"א איש זה המתגבר על יצרוקובץ שיחות (וכטפויגל, תשעה) עמ' רנז
יט ע"א אלא ממקום שליבו חפץאסיפת שמועות חנוכה ופורים עמ' קצח
יט ע"א אלו פלשתיםלקוטי דיבורים (תשנ) חלקים א-ב עמ' 145
יט ע"א אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעטס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' פה
יט ע"א אמר רבא, בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמופתגמי אורייתא ח"א עמ' קלה
יט ע"א אנשי פלשתים לצנים היומסילות הנביאים שופטים עמ' תיח, תקע
יט ע"א אנשי פלשתים מפני שלצנים היוס' המאמרים (רש"ב) תרעב עמ' א'רסה
יט ע"א אשרי איש - אשרי המתגבר על יצרו וכו'ראה חיים ח"א דף נז ע"ד [קצד ע"א ד"ה ואפשר]
יט ע"א אשרי איש וכו' אשרי שעושה תשובה כשהוא אישכתונת פסים (תשעא) עמ' קס, קצו
יט ע"א אשרי איש ולא אשרי אשה וכו' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישדרושי רבינו משה מאימראן ח"ב עמ' שה, שכו
יט ע"א אשרי איש ולא אשרי אשהפני חיים (פלג'י) עמ' עג ע"ב
יט ע"א 'אשרי איש ירא [את] ה". אשרי איש ולא אשדי אשה. אמר רב עמרם אמר רב אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישכתב סופר אגדות כאן
יט ע"א אשרי איש ירא את ה' במצוותיו חפץ מאד, במצוותיו ולא בשכר מצוותיואגרות הראיה כרך ב אגרת שעח (מ) {"ואת ישרים סודו" כאשר טעמי המצוות הולכים ומשתקפים בשיקוף בהיר, וזה חלקה של ההסתכלות המחשבית}
יט ע"א אשרי איש ירא את ה' בעודו אישבית אלהים שער ב עמ' לד
יט ע"א אשרי איש ירא את ה' וכו' אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישס' המאמרים (רש"ב) תרעב עמ' תתפד
יט ע"א אשרי איש ירא את ה' ומקשים איש ולא אשה אלא אמר רב אשרי מי שהוא מתגבר על יצרו כשהוא איש ור' יהושע בן לוי אמר אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש, ותוס'מלכי יהודה (תשע) עמ' סד-סה
יט ע"א אשרי איש שעושה תשובה כשהוא אישס' חסידים סי' סב
יט ע"א אשרי האיש ולא האשהדרכי איש דף מז ע"א, נא ע"ד
יט ע"א אשרי מי שהוא עושה תשובה כשהוא אישאמרות ה' השלם ח"ו עמ' רפו
יט ע"א אשרי מי שחוזר בתשובה כשהוא אישחכמת התורה קדושים עמ' יג
יט ע"א אשרי מי שמקיים מצות ה' כשהוא אישחכמת התורה אמור עמ' קלו
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישיחל ישראל אבות ח"ג עמ' קיג
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישלחם רב על סדור התפילה אות א' שמב
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישעטרת יהושע ויקרא עמ' קלד, קלו, קמו
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישעטרת יהושע שמות עמ' נו
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישעשרה מאמרות (תשס) עמ' כט
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישתהלות ישראל (מג'לד) עמ' י
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישדרשות באר יצחק עמ' נח, פא
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש, ורש"יתורת מנחם חמ"ג עמ' 222
יט ע"א אשרי עושה תשובה כשהוא אישס' חסידים סי' סב
יט ע"א אשרי שעושה תשובה בהיותו אישתפלה למשה (בנימין) עמ' יב
יט ע"א במצוותיו חפץ מאוד - ולא בשכר מצוותיו, והיינו דתנן אל תהיו כעבדם כו'אסופת מערכות דברים עמ' נב
יט ע"א במצותיו ולא בשכר מצותיוחכמת התורה קדושים עמ' קנ
יט ע"א במצותיו ולא בשכר מצותיואור התורה (צמח צדק) דברים עמ' לא
יט ע"א במצותיו ולא בשכר מצותיוס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' קלז
יט ע"א במצותיו חפץ ולא בשכר מצותיותהלות ישראל (קלוגר) עמ' תתרכז, תתשמא
יט ע"א במצותיו חפץ ולא בשכר מצותיותולדות שלמה - רות עמ' שלב, שלד
יט ע"א במצותיו חפץ מאוד במצותיו ולא בשכר מצוותיודרשות באר יצחק עמ' קצא
יט ע"א במצותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצותיוחכמת התורה אמור עמ' רנג, שא
יט ע"א במצותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצותיוס' חסידים סי' סב
יט ע"א במצותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצותיוס' חסידים סי' סב
יט ע"א ברש"י יהגה - יעייןעיונים במשלי עמ' קנז
יט ע"א בתחי' ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה וכו'אפיקי ים עמ' תקלח
יט ע"א בתחי' נקראת התורה ע"ש של הקב"ה וכו'אפיקי ים עמ' תקלח
יט ע"א בתחילה בתורת ה' ואח"כ נעשה תורתומהר"ם שיק שמות עמ' צה
יט ע"א בתחילה בתורת ה' חפצו ושוב ובתורתו יהגהברכת מועדיך לחיים חלק ב דף ק"א ע"ד (דף שע"ט ע"א ד"ה ועלה)
יט ע"א בתחילה נקרא תורת ה' וכשעמל בה נקרא תורתומאור עינים (תשעה) עמ' שג, תתסב, תתעו
יט ע"א בתחילה נקראת ע"ש של הקב"ה וכו'דברי חנינא - ת"ת עמ' קסז
יט ע"א בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמומאכסניא של התורה סי' מט
יט ע"א בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו של האדם ההוגה בהנתיב התורה (סאלים) שמות עמ' קפג
יט ע"א בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנא' כי אם בתורת ה' וכו'חי' אגדות מהר"ם שיק אבות פ"ו מ"ב עמ' קכד
יט ע"א בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמושפע חיים - דרשות מתשמ"ג עמ' קמב, שכה
יט ע"א בתחילה נקראת תורת ה'עיונים במשלי עמ' רחצ, תקפג, תרא
יט ע"א בתחילה שתה מבורך וכו'דברי חנינא - ת"ת עמ' פח
יט ע"א בתחלה בראש מרומים ולבסוף עלי דרךס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' מו
יט ע"א בתחלה בתורת ה' ואח"כ כשלומד נקרא תורתושם ישראל עמ' קצח, רפט
יט ע"א בתחלה נקראת התורה על שמו של הקב"ה ולבסוף על שמוצמח צדקה עה"ת עמ' עח
יט ע"א בתחלה נקראת על שמו של הקב"הצמח צדקה עה"ת עמ' קסט
יט ע"א בתחלה שתה מבורך ולבסוף ונוזלים מתוך בארךתהלה לדוד (והרמן) פרק קד פסוק י הערה ב
יט ע"א בתחלה שתה מים מבורךס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' לא
יט ע"א בתחלח שתה מבורך ולסוף מבארךרנת יצחק משלי עמ' כה
יט ע"א הלומד תורה מרב אחד למה הוא דומה וכו'מאורי אור (אתרוג) פ"ח ה"ב עמ' קכג, תוספת אור הערה 1
יט ע"א הקב"ה עושה לו חפציורנת יצחק תהלים עמ' תיד
יט ע"א ואמר רבא לעולם ילמד אלם תורה ואח"כ יהגהדרושי רבינו משה מאימראן ח"ב עמ' פד
יט ע"א ובתורתו משמע תורה שלותהלות ישראל (קלוגר) עמ' יא
יט ע"א ולבסוף נקראת על שמוגבורת יצחק אבות עמ' שא
יט ע"א יגרוס אע"ג דלא ידע מאי קאמרפנקסי הראי"ה ח"א עמ' ה {לפעמים קשה לו לאדם ללמוד בעיון כי הוא טרוד, ואם אין לו יכולת ללמוד גם בגידסא ובלי עיון, לא ילמוד כלל, ולכן טוב להסתגל גם ללמוד בגירסא בלי עיון}
יט ע"א יגרוס אע"ג דלא ידע מאי קאמריאורות הקודש ח"א ק; שמונה קבצים קובץ ה פסקא קל; אורות התורה סוף פרק ו פסקא טז; פנקסי הראי"ה ח"א עמ' ה {ומריח מים עליונים יפריח, וכהו הרוחני ישוב אליו}
יט ע"א ילמד אדם במקום שלבו חפץקובץ מאמרים ואגרות (וסרמן) ח"א עמ' קיז
יט ע"א ילמד אדם מה שלבו חפץס' זכרון לבעל מכתב מאליהו ח"א עמ' פח
יט ע"א ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה, ורש"ירנת יצחק משלי עמ' כב, כה
יט ע"א ילמד היום מעט ומחר מעטבאר שרים פרשת וארא דרוש ה אות ב
יט ע"א ילמוד ואחר כך יהגהשפע חיים - מכתבי תורה (תשסח) עמ' תנט
יט ע"א כ' שתה מים מבורך וכ' ונוזלים מתוך בארך בתחילה שתה מבורך וכו'דרושי רבינו משה מאימראן ח"ב עמ' רי
יט ע"א כי אם בתורת ה' חפצו, כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציוראה חיים ח"א דף מו ע"א [קנה ע"א ד"ה ואפשר]
יט ע"א כל הלומד תורה מרב אחדיחל ישראל אבות ח"א עמ' קטו
יט ע"א כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה וברש"י שםצמח צדקה עה"ת עמ' ט
יט ע"א כל הלומד תורה מרב אחד וכו'דברי חנינא - ת"ת עמ' נח
יט ע"א כתחילה נקראת על שמו של הקדוש כרוך הוא ולכסוף נקראת על שמו, שנאמר כתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהכתב סופר אגדות כאן
יט ע"א כתיב על גפי וכו'דברי חנינא - ת"ת עמ' קד
יט ע"א לא יאריך ימים צייד הרמאי, ורש"ירנת יצחק משלי עמ' נז
יט ע"א לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאיס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' פג
יט ע"א לבסוף נקראת על שמורנת יצחק תהלים עמ' ג
יט ע"א לגרוס איניש אף דלא ידע מאי קאמרתורת העולה (תשעה) עמ' תקנג
יט ע"א לוי ור' שמעון הוו יתבי קמיה דרבי וכו', לוי אמר ליתו משלי, ור' שמעון אמר: ליתו תילים וכו'דרשות הר"ן (תשסג) עמ' תקכח, תקכט
יט ע"א למיגמר טוב ללמוד אצל רב אחדאמרות ה' השלם ח"ו עמ' קכה
יט ע"א לעולם וכו' במקום שלבו חפץס' המאמרים (רמ"מ) ח"ה עמ' קעג
יט ע"א לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץס' המאמרים (ריי"צ) תש"ה עמ' 27
יט ע"א לעולם ילמד אדם תודה במקום שלבו חפץאורות התורה פ"ט פסקא יב, פ"י פסקא ג {מי שיש לו חשק ללמוד רבדים הפנימיים, אע"פ שטרם "מלא כרסו בשר ויין" של ההלכות, כיון שלימודים אלו קובעים לו היראה יעסוק בהם, אלא בכל זאת יקבע לו זמנים ללמוד פשטי תורה והלכותיה בעיון כראוי}
יט ע"א לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגהשיחות הר"ן (תשע) ח"א עמ' שמא
יט ע"א לעולם ילמד אדם תורה ממקום שלבו חפץפנקסי הראי"ה ח"א עמ' רעז; קבצים מכת"י (ראי"ה) ח"א עמ' קמג
יט ע"א לעולם ילמד תורה ואח"כ יהגהדברי חנינא - ת"ת עמ' יז, מד
יט ע"א לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץס' המאמרים (רש"ב) תרסו עמ' סה, תטז; תרעא עמ' ו; תרעב עמ' צא, קז, רפא, תיא, תתקסא, א'מ
יט ע"א לעולם ילמוד אדם מה שלבו חפץדברי משה (שהם, תשמח) עמ' קמד
יט ע"א לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץתורת מנחם חמ"ג עמ' 138
יט ע"א לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץתורת מנחם חנ"ט עמ' 183
יט ע"א לעולם ליגריס אינישיחל ישראל אבות ח"ה עמ' ר
יט ע"א לעולם ליגריס איניש אע"ג דמשכח וכו'דברי חנינא - ת"ת עמ' מד, קעט, ר, רד, רי
יט ע"א לעולם ליגרס איניש ואע"ג דמשכחאיתן האזרחי עמ' שעח
יט ע"א מעיקרא תורת ה' ואח"כ ובתורתורב שלום (אדלר) עמ' תצו
יט ע"א משל לארם שצד ציפוריןנפש חיים דף רכב ע"א (דף של"ז ע"א, מערכת ת אות ב)
יט ע"א מששם האדם חפצו בהיחל ישראל אבות ח"ב עמ' קסו
יט ע"א נקראת על שמו וכו'תורת מנחם חמ"ג עמ' 151
יט ע"א על מנת שלא לקבל פרס (רש"י)שפע חיים - דרשות מתשמ"ב עמ' רלג
יט ע"א על פסוק אשרי איש, אשרי המתגבר על יצרו וכו'ראה חיים חלק א דף נז ע"ד (דף קצד ע"א ד"ה ואפשר)
יט ע"א על פסוק כי אם בתורת ה' חפצו, כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציוראה חיים חלק א דף מ"ו ע"א (דף קנ"ה ע"א ד"ה ואפשר)
יט ע"א רבא רמי כתיב על גפי וכתיב על כסאס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' נז
יט ע"א רבא רמי על גפי מרומי קרת וכו'כנפי יונה (תשנח) ח"ג סי' ז
יט ע"א רש"י - כשהוא איש כשהוא בחור בכוחועטרת יהושע ויקרא עמ' קלד, קלו, קמו
יט ע"א רש"י - שלא יוכל לזכור גירסתו על ידי חילוק לשוןשבט מישראל (קרמניץ) פרק קיט פסוק ק
יט ע"א רש"י במצוותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצוותיו, והיינו שלא ע"מ לקבל פרסבאר שרים פרשת בא דרוש ב אות ו
יט ע"א רש"י ד"ה גרסהדברי חנינא - ת"ת עמ' י, פג
יט ע"א רש"י ד"ה ורב ששתדברי חנינא - ת"ת עמ' לג
יט ע"א רש"י ד"ה חבילותמגילת סמנים עמ' ד
יט ע"א רש"י ד"ה סבראדברי חנינא - ת"ת עמ' כד
יט ע"א שבתחילה יהי׳ תורת ה׳ חפצו ואח״ב ובתורתומאמרי אדמו"ר הזקן תקע עמ' קסד
יט ע"א תוס' ד"ה "ע"מ"בעקבי יעקב עמ' שמט
יט ע"א תוס' ד"ה אמר רבאדברי חנינא - ת"ת עמ' מז
יט ע"א תוס' ד"ה ע"מ לקבל פרסגבורת יצחק אבות עמ' ס
יט ע"א תחילה תורת ה' ואח"כ תורתוס' המאמרים (רמ"מ) ח"ו עמ' קה
יט ע"ב אין טוב אלא תורהעטרת יהושע במדבר עמ' רכח
יט ע"ב אין טוב אלא תורהעטרת יהושע ויקרא עמ' עז, ריא
יט ע"ב אין טוב אלא תורהפתגמי אורייתא ח"א עמ' לו, שמה
יט ע"ב אין טוב אלא תורהבית ישראל (בנבנשתי) ח"א דרוש יא עמ' 170
יט ע"ב אין טוב אלא תורהעיונים במשלי עמ' תקעא
יט ע"ב אלך ואתגרה בשינהחכמת התורה אחרי מות עמ' שלב
יט ע"ב אלך ואתגרה בשינהרנת יצחק ישעיה עמ' רלב
יט ע"ב אם בנה שכרו מותר פשיטא כו' במכוש אחרון וכו' לית בה שו"פ כו'עשרה מאמרות (תשס) עמ' תקט
יט ע"ב אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודלחם רב על סדור התפילה אות קיב
יט ע"ב אפילו שיחתם צריבה תלמודדרכי חיים פרק קמא משנה ה' (בית אבות דף נ"א ע"א)
יט ע"ב אשר פריו יתן בעתו וכו'אפיקי ים עמ' תקלט
יט ע"ב בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ובסוף נקראת על שמורנת יצחק על נפש החיים (תשמג) עמ' שמ
יט ע"ב דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאיםס' המאמרים (ריי"צ) תרפ"ח עמ' קג
יט ע"ב המלמד תלמיד שאינו הגון נקרא רשעדברי חנינא - ת"ת עמ' ק
יט ע"ב הניחא למ"ד עבודת כוכבים של ישראל אסורה מיד וכו', ותוס' ד"ה מכושצלח רכב עמ' שנה
יט ע"ב העוסק בתורה לשמה נכסיו מצליחין בותורת משה (אלמושנינו) עמ' עב
יט ע"ב העוסק בתורה נכסיו מוצלחיםתוכחת חיים (תר) חלק א (סדר וישב) דף ס"ג ע"א (קטע ראשון)
יט ע"ב העוסק בתורה נכסיו מצליחיןנתיב התורה (סאלים) שמות עמ' קל
יט ע"ב העוסק בתורה נכסיו מצליחין לוראשון לציון (תשסח) עמ' קמו, קנא
יט ע"ב העוסק בתורה נכסיו מצליחין לוראשון לציון (תשעח) עמ' רמג, רנח
יט ע"ב ואין טוב אלא תורה שנא' כי לקח טוב נתתי לכםרנת יצחק תפלה לשבת עמ' קכ
יט ע"ב ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורהדרושי רבינו משה מאימראן ח"ב עמ' רט
יט ע"ב ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורהשפע חיים - דרשות מתשמ"ב עמ' לו
יט ע"ב זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורהס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' מה
יט ע"ב זה תלמיד שלא הגיע להוראהתורת אליהו עמ' קנו
יט ע"ב זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהעיוני פרשה (ריבלין) שמות עמ' 104
יט ע"ב כל העוסק בתורה לשמה נכסיו מצליחין לומאמץ כח (תשעה) עמ' קסד
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןמחשבה למעשה עמ' קפו (בהערה)
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשיחות הר"ן (תשע) ח"א עמ' קכד
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לודרושי רבינו משה מאימראן ח"ב עמ' רז
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לולקוטי דיבורים (תשנ) ח"ה עמ' 1193
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו וכו'כתונת פסים (תשעא) עמ' קעט
יט ע"ב לעולם ישלש אדם שנותיותורת אליהו עמ' שצג
יט ע"ב לעולם ישלש אדם שנותיו וכו', ורש"י נמוק"י ור"ןגבורת יצחק שבועות עמ' רמב-רמג
יט ע"ב לעולם ישלש אדם שנותיו כו', ורש"י היינו ב' ימים ראשונים של השבוע מקרא כו', ובנ"י בשבת חוזר על לימודוגבורת יצחק שבת ובהמ"צ עמ' כז
יט ע"ב מאן בעי חיי מאן בעי חייס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' כד
יט ע"ב מבריז רב אלכסגדרי מאן בעי חיי כנוף ואתועיוני פרשה (ריבלין) שמות עמ' 170
יט ע"ב מכריז ר' אלכסדרי מאן בעי חיישמחת מרדכי (גיפטר) עמ' כב, קעט
יט ע"ב מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'אמרות ה' השלם ח"ד עמ' קלד-קלה, קפא, ח"ה עמ' סו
יט ע"ב מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חייעמודי חיים דף ק"נ ע"ג (דרוש ב להספד ד"ה כי עפ"י)
יט ע"ב מכריז רבי אלסכנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי וכו'חן טוב (תשסה) ויקרא עמ' עו
יט ע"ב על פלגי מים וכו' לעולם ישלש אדם וכו'אפיקי ים עמ' תקלט
יט ע"ב ר"א חוה מכריז מאן בעי חיי, מאן בעי חיי, איכניף כולי עלמא ואמרו הב לן חייעדות ביוסף (איטינגא, תשסב) עמ' רסז
יט ע"ב רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהתהלה לדוד (והרמן) פרק סג פסוק יא הערה א, פרק צ פסוק טז הערה ל, פרק קיט פסוק קנח הערה רח
יט ע"ב רש"י ד"ה שיחת חולין, של חכמים צריכה תלמוד כדי להתלמד לדבר בלשונם שהוא בלשון נקיה ועושר ומרפאדברי תורה (שפירא) מהד' ג סי' עז
יט ע"ב שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודדברי תורה (שפירא) מהד' א סי' צז, מהד' ג סי' עז, הקדמה מהדורא ד
יט ע"ב שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודצלח רכב עמ' עג, רכח, תכח
יט ע"ב שיחת חולין של ת"חס' המאמרים (רש"ב) תרעב עמ' צט, שנא
יט ע"ב שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודמתוך התורה הגואלת (תשעג) על התורה עמ' 186
יט ע"ב שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודתהלה לדוד (והרמן) פרק קיט פסוק צט הערה קכא
יט ע"ב שיחת חולין של ת"חביאור הגר"א על משלי (קצנלנבוגן) פרק לא פסוק כו
יט ע"ב שיחת חולין של ת"חעיונים במשלי עמ' רלד, רנ, תפג
יט ע"ב שיחת חולין של תלמיד חכם עריכה תלמודשפע חיים - דרשות מתשמ"ב עמ' ז
יט ע"ב שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימודשפע חיים - דרשות מתשמ"ג עמ' רסד, שפג
יט ע"ב שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכין לימודכתונת פסים (תשעא) עמ' קסד
יט ע"ב שמא יאמר אדם ובו', ומהרש"ארנת יצחק תהלים עמ' קכג-קכד
יט ע"ב שמא יאמר אדם נצרתי לשוני מרע אלך ואתגרה בשינה וכו', ומהרש"ארנת יצחק תפלה לשבת עמ' קיט
יט ע"ב תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורהיחל ישראל אבות ח"ד עמ' צו
יט ע"ב תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהתולדות הגר"א (תשס) עמ' צג
יט. אברהם ניצול מאנשי דור הפלגהשיחות לספר בראשית עמ' עה
יט. אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץשמן ראש (כץ) חלקים א-ז - ויקרא עמ' ז
יט. אין אדם לומד אלא ממקום שלבו חפץשמן ראש (כץ) פסח ח"א עמ' קלט, שכו
יט. אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץדרש משה (קלנברג) ח"א דף כח
יט. אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ, ורש"ידולה ומשקה - סגולות התורה עמ' ה, כו
יט. אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץדרשות משמר הלוי (תשעא) עמ' שכב
יט. אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ וכו'+יד יוסף (צרפתי, שעו) פרשת ויקהל דף קעט ע"ב; שו"ת מהר"ש הלוי חלק אבן העזר [?] בתוך התשובה
יט. אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרסתוספות יום טוב (תג) פרק א דף רג ע"ג; מילי דאבות (חיון, שס) פרק א דף ג ע"ב; פרקי משה (שכג) פרק א דף ה ע"ב; מדרש שמואל (אוזידא, שמה) פרק א דף א ע"ב; לחם יהודה (לירמא, שיד) פרק א דף ה ע"א; נחלת אבות (אברבנאל, שכז) פרק א דף יב ע"ב; מקראי קדש (סמיגה, שמו) חלק א פרק ט דף לא ע"א; כלי חמדה (לניאדו, שנו) פרשת בחקותי דף קח ע"ב; עקדת יצחק (שלג) שער מד דף קכה/קנה ע"ג; דברי שלמה (הלוי, שנו) פר' בחקותי דף כ ע"ב; עולת שבת (שועיב, שלז) פרשת שמיני דף צז ע"א; בינה לעתים (תח) דרוש יד דף מד ע"ג; +יד יוסף (צרפתי, שעו) פרשת עקב דף רנט ע"ג; דברי שלום (אדרבי, שמו) דרוש כג דף עט ע"ב; תורת משה (אלשיך, שסא) פרשת שמיני דף קעא ע"ד; כסף מזוקק (שפח) פרשת שמיני דף קיו ע"ג; כסף נבחר (פינטו, שפא) פרשת קדושים דף קכד ע"ב; נחלת צבי (טוכפירר, תכ) פרק א דף ז ע"א; הרדב"ז חלק א סימן כב
יט. אלא במקום שלבו חפץקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"א (תשע) עמ' רלד
יט. אלהא דמאיר עננירגל ישרה עמ' צג, צד, קכה
יט. אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט וכו'מאור עינים (פינטו, תג) עירובין פרק ה דף פז ע"ב; כתר שם טוב (מלמד, שנו) פרשת מצורע דף פה ע"ג; חשק שלמה (דוראן, שפג) דף קמו ע"א
יט. אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילהדולה ומשקה - סוכות ושמיני עצרת עמ' שמח
יט. אמר רבא אשרי איש ולא אשרי אשה אלא אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש וכו'תולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תקלג, תקמג, תקפב, תרלט, תשמז, תתקלג, א'פ, א'קלא, א'רכה, א'רכט, א'שכח, א'שמה
יט. אמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תשיג
יט. 'אשרי איש' איש ולא אשהארץ צבי (תשע) עמ' קנג
יט. אשרי איש אשרי שעושה תשובה כשהוא אישדברי יואל מועדים ח"ו שקלים עמ' קמב
יט. אשרי איש וגו', אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישעצי חיים על התורה עמ' מב, מו
יט. אשרי איש וכו' שעושה תשובה כשהוא אישבן פורת יוסף (תשעא) עמ' תצב, תרלא
יט. אשרי איש ולא אשה וכו'מדבר יהודה (מודינא, שסב) דרוש ב לבר מצוה דף צו ע"ב; מבקש ה' (חאגיז, שנו) פרשת ויקרא דף קצז ע"א, ופרשת שמיני דף רא ע"ב; דברי שלמה (הלוי, שנו) פרשת תבא דף ריו/ז ע"א; בינה לעתים (תח) דרוש ג דף ו ע"ב, ודרוש נז דף קלט ע"ד; כסף מזוקק (שפח) פרשת שמיני דף קיו/ז ע"ד; נ"ח [לא נשמת חיים, לא נר מצוה, לא נורא תהלות] דף קמג ע"א; כסף נבחר (פינטו, שפא) פרשת קדושים דף קכד ע"ב; תורת חכם (הכהן, תיד) פרשת אמור דף רפה ע"ב; של"ה (תט) תענית דף רכה ע"ב, ויומא דף רלג ע"א, ותורה שבכתב דף שעב ע"ב
יט. אשרי איש ולא אשרי אשהזרע יצחק (עטייה) ח"ב דף כד ע"ג, כה ע"ב
יט. אשרי איש ולא אשרי אשהצור יעקב (יעבץ) חיי שרה ב
יט. אשרי איש ולא אשרי אשה בעודו אישמבקש ה' (חאגיז, שנו) דף קצו/ז, רא
יט. אשרי איש ירא את ד׳ בעודו בגבורתוקדושת יצחק עמ' קלט
יט. אשרי איש ירא את ה' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישלישרים תהלה (תשסד) עמ' קע
יט. אשרי איש ירא את ה' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש וברש"י כשהוא איש בכוחוברית אברם עמ' תסו
יט. אשרי איש ירא את ה' בעת שהוא אישפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' תקפה
יט. אשרי איש ירא את ה' וכו', אמר רב עמרם אמר רב אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איששבט מיהודה (גרינוולד) עמ' רצד, תקה
יט. אשרי איש ירא את ה'אמרי מאיר (מאירי) קהלת פי"ב פסוק יג
יט. אשרי איש ירא את ה', אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישפאר יעקב ח"ג עמ' רמו, תרנג, ח"ד עמ' תיח
יט. אשרי איש ירא את ה', שעושה תשובה כשהוא אישמרפא לנפש בראשית עמ' קנ, שעג
יט. אשרי איש, כשעושה תשובה כשהוא אישצפנת פענח (תשעא) שמות עמ' תקצו
יט. אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה אברהם וכו'אורחות דוד עמ' קעה
יט. אשרי האיש אשרי איש ולא אשה וכו'לקחת מוסר ח"ב עמ' רכא
יט. אשרי האיש וכו' זה אברהם אבינו וכו'תורת חיים עה"ת עמ' רצו
יט. אשרי האיש זה אברהם שלא הלך בעצת דור הפלגהויואל משה הקדמה עמ' טו
יט. אשרי מי שעושה כשהוא אישמשנת יוסף על התורה ח"ב עמ' רצה
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישגנת אגוז (תשעב) אות פד
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישדברי יואל פ' שמות דף ע ע"א, פ' בא דף רצה ע"א
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישמטר השמים (תשנ) בראשית-שמות - לך לך עמ' לד, בא עמ' קסז
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איששמן ראש (כץ) פסח ח"ב עמ' ד
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איששמן ראש (כץ) ח"י במדבר עמ' שלג
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איששפתי מנחם - הל' תשובה עמ' יח, קא
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישתהלה לדוד (סקאליע) ספר ה עמ' לט
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש ורש"יתפארת ציון (אבא שאול) עמ' קעב - ר"י מועלם
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישגנזי ישראל (תשעד) על התורה עמ' תקפו, תרכא
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישתורת חכם (הכהן, תיד) דף רפה ע"ב
יט. במצוותיו - ולא בשכר מצוותיודרשות מהר"י מינץ (תשנז) עמ' קיז
יט. במצוותיו ולא בשכר מצוותיוארץ צבי (תשע) עמ' קנג
יט. במצוותיו ולא בשכר מצוותיודברי יואל פ' וישלח דף קצו ע"ב
יט. במצוותיו חפץ מאד וכו' ולא בשכר מצוותיודברי יואל פ' בחוקותי דף שפ ע"א
יט. במצותיו ולא בשכר מצותיועצי חיים - מועדים עמ' רפג
יט. במצותיו ולא בשכר מצותיוקשוטי כלה (גרינפלד) חי"ב סי' קצח
יט. במצותיו ולא בשכר מצותיו וכו'עבודת הקודש (גבאי, שכז) חלק א פרק כו דף כג ע"ד; נחלת אבות (אברבנאל, שכז) פרק א דף יג ע"ב
יט. במצותיו חפץ מאד - ולא בשכר מצותיודרך חיים (תשע) פ"א הערה 587, 604-603
יט. במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיומגדל עוז (תשעח) עמ' רלט
יט. במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיושפתי מנחם - הל' תשובה עמ' קמ
יט. במקום שלבו חפץמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' קלד
יט. בסוף נקראת על שמוהקשורים ליעקב (תשעח) עמ' כד
יט. בעניין שהתורה נקראת תורתו כאשר מקבל אותהדרך חיים (תשע) פ"ו הערה 778
יט. בתורת ה' חפצו וגו' בתחילה נקרא תורת ה' ומשעמל בה נקראת תורתומאור עינים (תשנח) עמ' קפב, תקכח, תקלט
יט. בתורת ה' חפצו וגו' בתחילה נקרא תורת ה' ומשעמל בה נקראת תורתומאור עינים (תשעט) עמ' שא, *מג, *סב
יט. בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמומטר השמים (תשנב) ויקרא-במדבר עמ' קמז, קנא
יט. בתחילה נקראת ע"ש של הקב"ה ולבסוף וכו'ישמח ישראל (אלכסנדר) שמות עמ' יח
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה וכו'תפארת ציון (אבא שאול) עמ' ת - ר"צ פדידה
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמודברי יואל פ' משפטים דף קנב ע"ב, פ' תרומה דף רנד ע"ב
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמודברי יואל פ' חיי שרה דף תקכז ע"א, פ' ויחי דף תקצ ע"ב
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמודברי יואל פ' ויקרא דף ע ע"א
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמומחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' קנח*, רפא, תנח
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמוערוגת הבושם (תשעא) בראשית עמ' רנו, ויקרא-במדבר עמ' רטו, ריח
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמופאר יעקב ח"ב עמ' תשיג, תשנג, תשפא
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהברית אברם עמ' רעח, תז
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמודרך חיים (תשע) פ"ג הערה 1002
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמולקוטי משלי פרק כ פסוק ה, פרק כג פסוק יב
יט. בתחילה נקראת תורת ד' ואחר שלמד נקראת תורתוגנת אגוז (תשעב) אות תע, תקיד
יט. בתחילה תורת ה' וכו'כתב סופר על התורה (תשנה) עמ' תצו
יט. בתחלה נקראת התורה על שמו של הקב"השמן ראש (כץ) חלקים א-ז - ויקרא עמ' רעד
יט. בתחלה נקראת התורה על שמו של הקב"השמן ראש (כץ) ל"ג בעומר ושבועות עמ' שפט
יט. בתחלה נקראת על שמו של הקב"השמן ראש (כץ) פסח ח"א עמ' שנו
יט. בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמודברי יואל מועדים ח"ד דף תב ע"א
יט. בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמודברי יואל פ' חוקת דף ע ע"א
יט. בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר כי אם בתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהדברי יואל מועדים ח"ז פרה עמ' קכז
יט. בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה כמו שכתוב בתורת ה' חפצו ולבסוף נקראת על שמולהורות נתן בראשית עמ' מ
יט. בתחלה עוסק בתורת ה' ואח"כ בתורתו יהגה שנקראת על שמובהיֹת הבֹקר עמ' א
יט. הון מהבל ימעיט וכו'פרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' תשמז
יט. הלומד תורה מרב א', אינו רואה ברכהשיחות לספר במדבר עמ' פב
יט. הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכהאור אברהם על ספר המצוות עמ' ל
יט. הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכהשבט מישראל (קרמניץ) פרק קיט פסוק ק
יט. המתגבר על יצרו כשהוא אישמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' תלט
יט. העוסק בתורה נכסיו מצליחיןמבקש ה' (חאגיז, שנו) דף ריח ע"ב
יט. העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש (כץ) פסח ח"ב עמ' שלה
יט. התורה נקראת על שם העמל בהדולה ומשקה - התורה וקניניה עמ' קסח, תקה, ח"ב עמ' שצז
יט. ואמר רבא בתחילה נקראת עלשערי שיש יהושע ח"א עמ' ס
יט. ובמושב לצים לא ישב אלו פלשתייםדברי אמונה שמות עמ' פו
יט. ובתורתו - תורה דיליהדעת תפלה עמ' שצז בהערה
יט. ויהי מורא שמים עליכם, שיהיו מעשיהם שלא על מנת לקבל פרסמנחת אליהו (תשסא) עמ' רמג
יט. ולבסוף נקראת על שמותפארת ציון (אבא שאול) עמ' תנה - ר"מ שרבאני
יט. ומסתפינא דשבקיתומשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' קלד
יט. כל הלומד מרב א'המאור שבתורה (שפירא) בראשית עמ' קלט
יט. כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולםפאר יעקב ח"א עמ' ר
יט. כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולםתורת חיים עה"ת עמ' רסב-רסג {והיינו שדרשו (ב"ב ח.) על הכתוב "והם תכו לרגליך ישא מדברותיך"}
יט. כל הלמד תורה מר"א אינו רואה סימן ברכה לעולםאילת אהבים (אלקבץ, שיב) דף יח ע"א
יט. כל העוסק בתורהדרך חיים (תשע) פ"ד הערה 807
יט. כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציומרפא לנפש בראשית עמ' לו
יט. כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו+לב אהרן (ראנ"ח, שסב) יהושע דף יב ע"ב
יט. כעץ שתול ולא כעץ נטועשבט מישראל (קרמניץ) פרק צב פסוק יד, פרק קמד פסוק יב
יט. כתיב על גפי וכתוב על כסא וכו'צפנת פענח (מהרי"ט, תח) פרשת בראשית דף ה ע"ב וע"ד
יט. לא יחיה צייד הרמאי וכו'ערוגת הבושם (תשעא) בראשית עמ' רנז
יט. לא יחרוך רמיה צידו ציד הרמאיאם הבנים ח"ב דף כג ע"ב
יט. לבסוף נקראת על שמומשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' צג
יט. לגרוס איניש אף שמשכחדרך חיים (תשע) פ"ד הערה 1790
יט. ליגריס איניש ואע"ג דלא ידע מאי קאמרהמאור שבתורה (שפירא) ויקרא עמ' קסט, רז
יט. ליגרס איניש וכו' ואע"ג דלא ידע מאי קאמרישמח ישראל (אלכסנדר) בראשית עמ' קב, קד, שמות עמ' טז, במדבר עמ' יז, כא
יט. לעולם ילמד אדם וכו' ואע"ג דמשכחהמאור שבתורה (שפירא) ויקרא עמ' צו
יט. לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץדרך חיים (תשע) פ"א הערה 70, 90, פ"ד הערה 1786, פ"ו הערה 778, 1627
יט. לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץמרפא לנפש בראשית עמ' קמד
יט. לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץלקוטי משלי פרק כ פסוק ה, פרק כג פסוק יב
יט. לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגהדרך חיים (תשע) פ"ו הערה 637
יט. לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה ורש"ימים חיים (קרייסווירטה) עמ' תשצז
יט. לעולם ליגריס אינישאמרי מאיר (מאירי) קהלת פ"ז פסוק כג
יט. לעולם ליגרם אינשמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' נד
יט. לעולם ליגרס איניש ואע"ג דמשכחודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' קעב
יט. לעולם ליגרס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמרדרך חיים (תשע) פ"ה הערה 1488
יט. מאן בעי חייולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' צח, קד
יט. מי שמתגבר על יצרו כאישהמאור שבתורה (שפירא) שמות עמ' רחצ
יט. מתגבר על יצרו כאישקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"א (תשע) עמ' קיט
יט. נכסיו מצליחיןמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' קלב
יט. נקראת תורתו כאשר מקבל אותה על עצמודרך חיים (תשע) פ"ו הערה 1627
יט. צייד הרמאי לא יחיה ולא יאריך ימיםמאור עינים (פינטו, תג) עירובין פרק ה דף פו ע"ד
יט. קודם שעוסק בה נקראת תורת השם, לאחר שעוסק בה נקראת תורת אדםשבט מישראל (קרמניץ) פרק קיט פסוק נו, פרק קכח פסוק א
יט. רש"י - כשהוא איש כשהוא בתור בכוחו וכו'דברי יואל פ' שמות דף ע ע"א
יט. רש"י - ילמד, אחר שטרח בהתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תשיג
יט. שתה מים מבורך - ונוזלים מתוך בארךשיחות לספר ויקרא עמ' רמא, שיחות לספר במדבר עמ' קפג
יט. תודה שיגע בה - שלו היאדולה ומשקה - סוכות ושמיני עצרת עמ' תצא
יט. תוס' גבי אשרי איש ולא אשרי אשהשארית יעקב (אלגזי) דף פ ע"ד
יט. תוס' ד"ה ע"מ לקבל פרסאהבת עולם (תשס) עמ' תקמג
יט. תוס' ד"ה עללהורות נתן בראשית עמ' צג
יט. תוס' ד"ה על מנתיבין שמועה (לעוו) עמ' תרכא
יט. תורה מביאה לידי זהירותדולה ומשקה - סגולות התורה עמ' ח
יט: א"ר יהושע בן לוי דבר זה כתובשערי שיש יהושע ח"א עמ' נ
יט: אין טוב אלא תורהמשנת יוסף על התורה ח"א עמ' רכה, דש, ח"ב עמ' ריח
יט: אין טוב אלא תורהעבודת עבודה (תשעד) בראשית-שמות עמ' קנב
יט: אין טוב אלא תורהשמן ראש (כץ) חלקים א-ז - ויקרא עמ' ס
יט: אם פריו יתן בעתו עלהו לא יבול וכו'רצוף אהבה (אלגאזי, תט) סימן שא דף קלו ע"ב
יט: אפילו שיחה בטילה של תלמיד חכם צריכה תלמודנפוצות יהודה (מוסקאטו, תשס) עמ' תכג
יט: אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודדרך חיים (תשע) הקדמה הערה 223, פ"ג הערה 1062
יט: אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודעבודת עבודה (תשעד) בראשית-שמות עמ' שכג
יט: אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים, צריכה לימודחיים שיש בהם - דרשות ח"א עמ' רסב
יט: האי רוכל דהוי מחזיר וכו' מאן בעי חיי מאן בעי חיי כו'ברכת שמואל (תמב) ח"ב דף י ע"ב
יט: העוסק בתורה נכסיו מצליחיםמשנת יוסף על התורה ח"א עמ' שיג, ח"ב עמ' קמז
יט: העוסק בתורה נכסיו מצליחיןמגדל עוז (תשעח) עמ' תקס
יט: העוסק בתורה נכסיו מצליחיןערוגת הבושם (תשעא) בראשית עמ' תיד
יט: העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש - ימים נוראים עמ' קנג, רלה
יט: העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש (כץ) חלקים א-ז - ויקרא עמ' רע
יט: העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש (כץ) ח"י בראשית עמ' קס
יט: העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש סוכות ח"א עמ' שמה, תד
יט: העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש סוכות ח"ב עמ' רלח, רנה, רפז
יט: ועלהו לא יבולשמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' קצה
יט: ועלהו לא יבול וכו' שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודתורת חיים עה"ת עמ' ד {נמשלה לעלה, כי אין בה קדושה, כעלי האילן האידנא}
יט: ועלהו לא יבול שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה למודדרשות חתם סופר ח"ג (תשיט) עמ' כ
יט: ועלהו לא יבול, שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימודתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תשיג
יט: ועלהו לא יבול, שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימודשבט מישראל (קרמניץ) פרק קיט פסוק מח
יט: זה תלמוד שלא הגיע להוראה וכו' ורש"יאהבת עולם (תשס) עמ' פו
יט: כאשר אדם לומד תורה נעשית התורה 'תורתו'דרך חיים (תשע) פ"ד הערה 1786
יט: כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראהלוח ארז פרשת שלח דף נו
יט: כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה וכו'מאמץ כח (שמח) דרוש כא דף קסו ע"א; שו"ת מהרשד"ם (שנד) חו"מ סי' א דף א ע"א; חשק שלמה (דוראן, שפג) משלי דף צז ע"א
יט: כי רבים חללים הפילההתורה והעולם ח"ג עמ' קלה
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןבן פורת יוסף (תשעא) עמ' קפו
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןדרך חיים (תשע) פ"ד הערה 589, 834-833, פ"ו הערה 33
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןלחם שלמה (הלוי, שנז) דף קלא ע"ב
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןמשנת יוסף - אגדות ח"ב עמ' קסח {עי' מש"כ בב"מ נט ע"א בלעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו}
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןפאר יעקב ח"א עמ' שצה, ח"ג עמ' כז
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש (כץ) ל"ג בעומר ושבועות עמ' קעב
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש (כץ) ח"ט בראשית עמ' לא
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש (כץ) ח"י במדבר עמ' קכה, קלד, רעב
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' מ
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשמן ראש (כץ) ח"י שמות עמ' קי
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לומצור דבש עמ' שסא
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לומרפא לנפש בראשית עמ' שי, שמז, שפב, תמז
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לוצידה לדרך (פאפא, תשסט) עמ' מב
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לושבט מיהודה (גרינוולד) עמ' קלד
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לושמן ראש (כץ) ח"ט במדבר עמ' יח, קמה
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו וכו'מנחת עני (תשעב) עמ' שצג
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו וכו'צרור המור (שכז) פרשת תבא דף קנ ע"ב; סדר מעמדות (שסו) דף פב ע"ב; תולדות יעקב (אלבה, שסט) פרשת וישלח דף לב ע"ב; לחם שלמה (הלוי, שנז) סימן שעד דף קלא ע"ב; מאמץ כח (שמח) דרוש ז דף נז ע"א; נר מצוה (הכהן, שנח) דרוש ה דף סה ע"ג; מבקש ה' (חאגיז, שנו) פרשת משפטים דף קנו ע"ב, ופרשת בחוקותי דף ריח ע"ב; +לב אהרן (ראנ"ח, שסב) יהושע א סימן יב דף יב ע"ד; כלי יקר (לניאדו, שסג) יהושע א דף ו ע"ב; עולת שבת (שועיב, שלז) פרשת ויחי דף מג ע"ב; כתר שם טוב (מלמד, שנו) פרשת הברכה דף קלה ע"ב; הנותן אמרי שפר (ראנ"ח, שצ) דף רנב ע"ג; דרשות מהר"ל (שנג) דרש על התורה דף יד ע"א
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןפנים מסבירות עמ' שלה
יט: כל העופק בתורה נכפיו מצליחיןשמן ראש (כץ) ז' אדר ופורים ח"ב עמ' קנז
יט: כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתוביםדרך חיים (תשע) פ"ו הערה 1904
יט: לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקראתשבי (תשסה) עמ' רמג שורש קרא א'
יט: לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמודלהורות נתן דברים עמ' צו
יט: מאי קטן שלא כלו לו חדשיו רבי אבא אמר זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהמים חיים (קרייסווירטה) עמ' קסט
יט: מאן בעי חיי וכו'פרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' שלב
יט: מאן בעי חיי מאן בעי חיימחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' תקכ, תקנה
יט: מאן בעי חיימנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף לד ע"ד
יט: מאן בעי טמא דחיי א"ל נצור לשונך מרעברית אברם עמ' שמה
יט: מאן בעי סם חייםלב אריה פרשת מצורע אות כז
יט: מאן בעי סמי דחיי מאן בעי סמי דחיי וכו'גנת אגוז (תשעב) אות שנד
יט: מי האיש החפץ חיים מעשה ברוכלמגלה צפונות ח"ב פ' טהרה-מצורע
יט: מכריו ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי כנוף ואתו כולי עלמא לגבי' אמרו ליה הב לן חיי אמר להו מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרעמאור עינים (תשנח) עמ' רפו
יט: מכריז ר' אלכסנדראי מאן בעי חיי מאן בעי חיי וכו'עקדת יצחק (שלג) שער סה דף קעה ע"ג; חן טוב (הלוי, שסה) פרשת מצורע דף קצ ע"ג; מנורת המאור (אבוהב, שכג) בהקדמה דף ג ע"ג; ראשית חכמה (שלט) שער הקדושה מאמר יא דף רמט ע"ב; זרע ברך (תו) פרשת מצורע דף קז ע"ב; כלי יקר (לונטשיץ, שסב) פרשת מצורע דף צד ע"ב וע"ד; עמודי שש (לונטשיץ, שעח) מאמר עח דף לה ע"א; עוללות אפרים (לונטשיץ, שנ) מאמר תנו דף שב/שכ ע"ג; יפה תאר (תח) על ויקרא רבה פרשה יו דף צג ע"ד; אורח לחיים (לונטשיץ, שנה) דרוש לפסח מאמר כג דף נה ע"א
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'דברי יואל פ' מצורע דף שפג ע"א
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'דרש משה (קלנברג) ח"ב דף יג
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'משנת יוסף על התורה ח"ב עמ' סד
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'ערוגת הבושם (תשעא) שמות עמ' לג
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו' א"ל מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וגו' שמא יאמר אדם נצרתי לשוני מרע וכו' ואתגרה בשינה ת"ל סור מרע ועשה טוב ואין טוב אלא תורהפאר יעקב ח"ג עמ' קצג
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי כנוף ואתו כולי עלמא לגבי' אמרו ליה הב לן חיי אמר להו מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרעמאור עינים (תשעט) עמ' תפא
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיייגל יעקב (תשעד) ח"א עמ' תקיג
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי מאן בעי חיי כניף ואתי כ"ע לגביהיגל יעקב (תשנג) מצורע אות כז
יט: מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו' והשיבו מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וכו'צפנת פענח (תשעא) שמות עמ' תב
יט: מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי כניפו ליה כ"ע כו' א"ל מי האיש כו' נצור לשונך כו'בית המלך (חסון) דף סח ע"ב
יט: מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי כנוף ואתו כולי עלמא לגביה א"ל הב לן חיי וכו'דברי אש (כץ) עמ' קפח
יט: מכריז רבי אלכסנדרי מי האיש החפץ חיים נצור לשונך מרע וכו'בן פורת יוסף (תשעא) עמ' תקצח
יט: מנין שאפילו שיחת תלמיד חכם צריכה תלמוד וכו'כפתור ופרח (לוצטו, שמא) סוכה פ"ב דף נט ע"ב
יט: מעשה ברוכל א' מאן בעי למזבן סם חייםלחם שלמה (הלוי, שנז) דף קז ע"א
יט: מעשה ברוכל אח' וכו' מאן בעי חיי מאן בעי חיימבקש ה' (חאגיז, שנו) דף ריא ע"ב
יט: רבים חללים הפילה זה שלא הגיע להוראה ומורהיפה תאר (תשעח) ח"א עמ' קנה
יט: רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהפאר יעקב ח"ד עמ' מב
יט: רבים חללים הפילו וגו' קאי על תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהמטר השמים (תשנ) דברים עמ' רמה
יט: שיחות חולין של ת"ח צרי'בינת יששכר (תקמה) דף יט ע"ד
יט: שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודשמן ראש (כץ) ל"ג בעומר ושבועות עמ' כח
יט: שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודתפארת ציון (אבא שאול) עמ' שסח - רא"צ סופר
יט: שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד ורש"ימים חיים (קרייסווירטה) עמ' מח, רפד, תשנד, תתד
יט: שיחת חולין של ת"ח צריכין לימודלב אריה פרשת מצורע אות יב
יט: שיחת חולין של ת"חביאור הגר"א על משלי פרק לא פסוק כו
יט: שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכים לימודדברי משה (שהם, תשעג) עמ' לא
יט: שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכים לימודדברי משה (שהם, תשעט) עמ' ל
יט: שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכין לימודצפנת פענח (תשעא) שמות עמ' תרכה
יט: שמא תאמררמון פרץ (אריאל, תשסא) עמ' מב
יט: שמא תאמר הואיל ונצרתי עצמי מן הרע אלך ואגרה עיני בשינה, תלמוד לומר ועשה טובשבט מישראל (קרמניץ) פרק לו פסוק ה
יט: תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורהאור אברהם על ספר המצוות עמ' תקפב
יט: תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורהשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - בראשית עמ' צג
יט: תלמיד שלא הגיע להוראהפני מלך שמות עמ' קיז
יט: תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' מט
יט: תשכילו - תצליחושיחות לספר דברים עמ' קנה-קנו
כ ברייתא דר' פנחס בן יאירדברים אחדים (תקמח) דף עא ע"א
כ ד"ה ענוה לידי יראת חטאמשכנות יעקב (נעים) דף קד ע"ב
כ זריזות מביאה לידי נקיותלקוטי משלי פרק יט פסוק כד
כ זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה כו'המדרש והמעשה שמות פרשת שמות דרוש א
כ טהרה מביאה לידי רוח הקודששארית מנחם ח"ב עמ' ריג
כ לא תחנם לא תתן להם מתנת חנםתנופה חיים דף מ ע"א
כ לימא קרא לא תחינםככר לאדן (תקסא) דף קצג ע"א
כ למה קרא לו תחינהככר לאדן (תקסא) דף קלג ע"א
כ ע"א א"ב לימא קרא לא תחונם מאי לא תחנם ש"מ תרתימכשירי מצוה עמ' עא
כ ע"א אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאהבאר מחוקק (תשעה) עמ' רכז
כ ע"א אפור לתת לעכו"ם מתנת חנםעטרת יהושע ויקרא עמ' רב, רז
כ ע"א ברייתא דרפב"י תורה מביאה לידי זהירות וכו'שם דרך בראשית ח"ב עמ' קצז
כ ע"א דאמר ריב"ח לא תחנם לא תתן להם חניה בקרקעמכשירי מצוה עמ' עא
כ ע"א הנני אלהים מלשון מתנת חנםפני חיים (פלג'י) עמ' ס ע"א
כ ע"א ולאיסתכולי מי שריברכת אבות עמ' עב
כ ע"א ולאסתכולי מי שרי מיתיבי ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה וכו'דרכי התשובה עמ' ס
כ ע"א ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפילו מכוערתבצור ירום ח"א (תשסז) עמ' קסה
כ ע"א ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהשמחת מרדכי (רוזנמן) בנין האדם - מאמר מי בעמך ישראל גר אחד בארץ
כ ע"א ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם וכו'מכשירי מצוה עמ' פט, ריט
כ ע"א זהירות מביאה לידי זריזותזאת ליעקב שמות עמ' שמט
כ ע"א לא יסתכל אדם באשה נאה ואפי' פנוייהס' חסידים סי' ט, קעח
כ ע"א לא תחנם - לא תתן להם מתנת חנםתנופה חיים דף מ ע"א (סדר וישלח אות ז); נשמת כל חי חלק א (סימן נד) דף צ ע"ד (ד"ה אשר), ודף צד ע"ב (ד"ה ואתנהלה)
כ ע"א לא תחנםמאכסניא של התורה סי' נ
כ ע"א לא תחנםרנת יצחק שמואל עמ' שסז, מלכים עמ' קיג, דברי הימים עמ' פח
כ ע"א לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקעמתוך התורה הגואלת (תשעג) על התורה עמ' 348
כ ע"א לא תחנם לא תתן להם מתנה של חנןתהלה לדוד (והרמן) פרק קב פסוק יג הערה ח
כ ע"א לא תחנם, לא תתן להם חןאמרות ה' השלם ח"ד עמ' קצה, ח"ו עמ' קל
כ ע"א לא תחנם, לא תתן להם חןטוב ראי ברכות סי' נג {צ"ע דברי ר' יהודה "כמה נאים מעשיה של אומה זו" [שבת לג ע"ב] וצ"ל האיסור הוא כשמשבחים יחידים, ולא כשמשבחים לאומה}
כ ע"א לא תחנם, מתנת חינםפי' הרמ"ז על הזוהר במדבר (תשסד) עמ' רסא
כ ע"א לא תתן להם חןתתן אמת ליעקב (תשעה) עמ' תקכט
כ ע"א מהרש"א יוצא מבהכנ"ם לבהמ"ד - לימוד תורה בטהרהבאר שרים פרשת ראה דרוש ד אות ה
כ ע"א מיתיבי מעשה ברשב"געולם ברור פרק פב
כ ע"א מעשה ברשב"ג וכו' אמר מה רבויהל אור עמ' תג
כ ע"א מעשה ברשב"ג וכו' וראה עכו"ם אחת וכו'אמרות ה' השלם ח"ה עמ' קנ, קנא
כ ע"א ר"ע אם אשת טורנוסרופוסדברי משה (שהם, תשמח) עמ' קו
כ ע"א ר"ע וכו' רק שחק ובכהעשרה מאמרות (תשס) עמ' [שנא]
כ ע"א רש"י ד"ה וידום, ויהושע אמר שירה בשבילהרנת יצחק יהושע עמ' ק
כ ע"א תוס' ד"ה דאמר קראאמרות ה' השלם ח"ו עמ' צא
כ ע"א תוס' ד"ה דאמרצמח צדקה עה"ת עמ' קנב
כ ע"א תוס' ד"ה הרואהנשמת כל חי חלק א (סימן נ"ה) דף צ"ה ע"ג (קטע ראשון)
כ ע"א תוס' ד"ה ר' יהודהתשובה מיראה עמ' סו
כ ע"א תוס' ד"ה רבי יהודהמכשירי מצוה עמ' מט
כ ע"א תוס' ד"ה רבי יהודהרנת יצחק שמואל עמ' רסד, ה' מגילות עמ' פו
כ ע"א תורה מביאה לידי זהירות זהירות לידי זריזות וכו' קדושה מביאה לידי רוח הקודש וכו'שם דרך בראשית ח"א עמ' טז
כ ע"א תורה מביאה לידי זהירותרנת יצחק עה"ת תנינא ח"א עמ' קס
כ ע"ב א"ר חסדא ה"מ בעתיקי אבל בחדתי לית לן בה דאי לא תימא הכי וכו'זכור לדוד עמ' עה
כ ע"ב א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה וכו', והגהת היעב"ץשמחת מרדכי (גיפטר) עמ' קמה
כ ע"ב א'ד פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות וכו', לידי רוח הקודשבצור ירום ח"א (תשסז) עמ' קסה
כ ע"ב אי לא דחיישנא ליקרא דברייתא הוה פרענא בית השחיטה כבהמהדרושי רבינו משה מאימראן ח"ב עמ' רעא
כ ע"ב אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדותהר המוריה עמ' קמא
כ ע"ב אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי קדושה קדושה מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי חסידות חסידות מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן וכו'דברי תורה (שפירא) מהד' ג סי' סב
כ ע"ב אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עיניםדרכי אמונה דרך פא
כ ע"ב אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עיניםדרכי התשובה עמ' קנד
כ ע"ב אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים וכו' וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו וכו' ופותח פיו וזורקה לתוך פיושפע חיים - דרשות מתשמ"ג עמ' יב
כ ע"ב אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים, בשעת פטירתו של חולה עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו, כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו, ממנה מת, ממנה מסריח, ממנה פניו מוריקותאורות התשובה פי"א פסקא ג; עין איה ברכות פ"א פסקאות צו-צז, פ"ז פסקאות נ-נא; עין איה מעשר שני פסקא כא; אורות הקודש ח"ב עמ' שפ-שפא
כ ע"ב אפילו שטוחיןלב חיים (פלאג'י) חלק ג (סימן כ"ו) דף לד ע"ב
כ ע"ב בסוריא משכירין להם בתים אבל לא שדותבנין דוד (מייזלש) בראשית - וישלח אות כה
כ ע"ב ברייתא דר' פנחס בן יאירמתוך התורה הגואלת (תשעג) על התורה עמ' 387, 352, 23
כ ע"ב ברייתא דר"פ בן יאירדברי משה (שהם, תשמח) עמ' רכג
כ ע"ב ברייתא דרבי פנחס בן יאירדרשות משמר הלוי (תשעד) עמ' צט
כ ע"ב ד"ה שלא יהרהר אדם ביוםטהרת יו"ט חי"ח עמ' פד
כ ע"ב דלכתוב לא תחינםדברי שאול שמות עמ' רלו
כ ע"ב המת ע"י מלאך המות פניו מוריקותבנין דוד (מייזלש) בראשית - חיי שרה אות לב
כ ע"ב התורה מביאה לידי זהירותרנת יצחק תפלה עמ' רנב
כ ע"ב וחסידות גדולה מכולןהשיר והשבח ח"ב עמ' פב
כ ע"ב וחסידות גדולה מכולןעיונים במשלי עמ' תצט
כ ע"ב ולא בבגדי צבע של אשה, ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזהאמרות ה' השלם ח"ו עמ' קצה, שס
כ ע"ב ונשמרת מכ"ד רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהמכשירי מצוה עמ' ריט
כ ע"ב ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביוםס' המאמרים (רש"ב) תרעב עמ' תשלח
כ ע"ב זהירות מביאה לידי זריזות וכו'דרכי התשובה עמ' סב
כ ע"ב זהירות מביאה לידי זריזותציץ השדה - שדי יער עמ' רמא
כ ע"ב זהירות מביאה לידי זריזותתורת העולה (תשעה) עמ' רט
כ ע"ב זריזות מביאה לידי וכו'עטרת יהושע במדבר עמ' ט
כ ע"ב חסידות גדולה מכולם או ענוהדרשות משמר הלוי (תשעד) עמ' רעט
כ ע"ב חסידים לא נאמר אלא ענוים וכו'צלח רכב עמ' ה
כ ע"ב טהרה מביא לידי קדושהשמלת אליעזר ח"ב עמ' קלג
כ ע"ב טהרה מביאה כו' לידי יראת חטאאסיפת שמועות חנוכה ופורים עמ' נט
כ ע"ב טהרה מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי קדושה כו' ענוה מביאה לידי יראת חטאמגן אבות (מהריט"ץ) ח"ב עמ' רפו
כ ע"ב טהרה מביאה לידי קדושהס' המאמרים (רש"ב) תרעא עמ' קנ
כ ע"ב טהרה מביאה לידי קדושהפי' הרמ"ז על הזוהר במדבר (תשסד) עמ' קנה
כ ע"ב יראת חטא מביאה לידי וכו'דרשות הר"ן (תשסג) עמ' תקלב
כ ע"ב יראת חטא מביאה לידי ענוהעיונים במשלי עמ' צא
כ ע"ב יראת חטא מביאה לידי קדושהס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' ז
כ ע"ב יראת חטא מביאה לידי קדושהקובץ שיחות (וכטפויגל, תשעה) עמ' רצז
כ ע"ב לא יסתכל אפי' בבגדי צבע של אשה וכו' ובמכיר בעליהןס' חסידים סי' יט
כ ע"ב לא יסתכל בבגדי צבע של אשה אפי' שטוחין ע"ג כותל ובמכיר בעליהןס' חסידים סי' יט
כ ע"ב לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולןתהלות ישראל (מג'לד) עמ' מו
כ ע"ב מביאה לידי רוח הקודש וכו'דרשות הר"ן (תשסג) עמ' תקלד
כ ע"ב מהמ"ו מלא עיניים וכו'אפיקי ים עמ' מז, נד, תקלט
כ ע"ב מכאן אמר רפב"י תודה מביאה לידי זריזות וכו' וי"א ענוה גדולה מכולםס' חסידים סי' טז
כ ע"ב מכאן אמר רפב"י תורה מביאה לידי זהירות וכו'גבורת יצחק ימים נוראים עמ' קיג, רא
כ ע"ב מכאן אמר רפב"י תורה מביאה לידי זריזות וכו' וחסידות גדולה מכולם, ריב"ל אומר ענוה גדולה מכולםס' חסידים סי' טז
כ ע"ב מלאך המות כולו מלא עינים בשעת פטירתו של חולה עומד מעל מראשותיו וכו' כיון שחולה רואה אותו וכו'ס' חסידים סי' טז, תתשמה
כ ע"ב מלאך המות מלא עיניםברכת אליהו (עמאר) שמות פרשת בא מאמר כ
כ ע"ב מלה"מ שכולו מלא עינייםלקוטי לוי יצחק הערות לזוהר ח"א עמ' קצח
כ ע"ב ממנו מת ממנו מסריחעולה ליפה סי' סב
כ ע"ב על פסוק ונשמרת מכל דבר רעחיים ביד (סימן י"ט) דף כ"ז ע"א (ד"ה ועוד), ודף ס"ו ע"ב (ד"ה והגם)
כ ע"ב ענוה גדולה מכולודרשות הר"ן (תשסג) עמ' קעב, תקב, תקלד
כ ע"ב ענוה גדולה מכולןפתגמי אורייתא ח"א עמ' של
כ ע"ב ענוה גדולה מכולן (תוס' ד"ה ענוה)לקוטי שיחות חל"ח עמ' 42,40
כ ע"ב ענוה מביאה וכו' לידי רוח הקודשבית יעקב (תשסא) עמ' רכב
כ ע"ב ענוה מביאה לידי יראת חטא וכו'תפלה למשה (בנימין) עמ' כט, רכו, רל, רנח
כ ע"ב ענוה מביאה לידי יראת חטא וכו' ופליגא זריב"ל כו'עשרה מאמרות (תשס) עמ' רעח
כ ע"ב ענוה מביאה... ופליגא וכו' ענוה גדולה מכולןלקוטי שיחות חל"ח עמ' 41
כ ע"ב פרישות מביאה לידי וכו' קדושה וכו'אור התורה (צמח צדק) בראשית עמ' צח, תתלה
כ ע"ב קדושה מביאה וכו' לידי רוח הקודששפע חיים - דרשות מתשמ"ב עמ' שיב
כ ע"ב קדושה מביאה לידי ענוה וענוה מביאה לידי יראת חטאס' המאמרים (מהר"ש) תרל"ו פרק קצ
כ ע"ב ר"פ בן יאיר לידי תחיית המתיםתורת אליהו עמ' שצח
כ ע"ב רבי יהושע בן לוי סבירא ליה דענוה גדולה מכולם, ומביאה לידי רוח הקודשדרשות באר יצחק עמ' רנז
כ ע"ב רבי פנחס בן יאיר חסידות וענוהארצות החיים (פלג'י) דרוש ב (דף יח ע"א ד"ה ואיתא, ואילך); תורה וחיים (פלאג'י) אות צ"ח
כ ע"ב רפב"י אומר וכו' וענוה גדולה מכולם וכו'אפיקי ים עמ' תצא
כ ע"ב שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהס' חסידים סי' טו
כ ע"ב שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהשמלת אליעזר ח"ב עמ' קט
כ ע"ב שלא יהרהר אדם ביום וכו'טהרת יו"ט חי"ח עמ' עג, פה
כ ע"ב שלא יסתכל אדם לא בחמור ולא בחמורה וכו' בשעה שנזקקין זה לזהס' חסידים סי' קעח, תתשטו
כ ע"ב שלא להרהר הרהורים רעים ביום וכו' ותוס'שו"ת ר"י קצבי (תשעט) סי' ג
כ ע"ב תוס' ד"ה ענוה כו'שעת הכושר דף צ ע"ג-ע"ד
כ ע"ב תוס׳ ד"ה ענוהיחל ישראל אבות ח"ו עמ' כ
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מעגל החיים עמ' עג
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותיחל ישראל אבות ח"ב עמ' רכח
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות וכו'עטרת יהושע בראשית עמ' סז
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות וכו' זריזות וכו' וחסידות גדולה מכולן וכו' ענוה גדולת מכולןתהלה לדוד (והרמן) פרק קלב פסוק יג הערה י
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות וכו'שם דרך במדבר עמ' רב
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות כו'גבורת יצחק שבת ובהמ"צ עמ' קכ
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות כו'שעת הכושר דף ו ע"ד, צ ע"ג
כ ענוה דמביאה לידי יראת חטאכסא דוד (תקנד) דף עח ע"ד
כ ענוה מביאה לידי יראת חטאכסא דוד (תשנ) עמ' שלג
כ ענוה מביאה לידי יראת חטאכסא דוד (תקנד) דף עח ע"ד
כ ר' עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס ורמ"אמקור ברוך (פייתוס) דף לח ע"ג
כ רשב"ג ראה עובדת כוכבים נאה ביותר ואמר הפסוק "מה רבו מעשיך ה'"הערות אברהם יעקב יצחקי שמות עמ' קלו
כ שלא יהרהר אדם ביום ותוס'משכנות יעקב (נעים) דף קב/קס ע"ב
כ. אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עיניםשמן ראש (כץ) ח"ט ויקרא עמ' קסב
כ. אסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה וכו'שמועות ישראל סיומים ועובדות עמ' קסה
כ. אסור ליתן לעכו"ם מתנת חינםפנים מסבירות עמ' מג, רסה
כ. אסור ליתן לעכו"ם מתנת חנםעצי חיים - מועדים עמ' שעד
כ. ארפב"י תורה מביאה לידי זהירות וכו' חסידות וכו' ענוה וכו'משנת יוסף - אגדות ח"ב עמ' קסח {מעלת מרע"ה "עניו מאד". חיוב לדעת ערך עצמו, אגרת השלה"ק. בחטא קל פוגמים למעלה. רמ"ח אבריו נזונים מרמ"ח מ"ע. הגדלות והענוה תלוים זב"ז}
כ. אשה מכוערתתשבי (תשסה) עמ' קלט שורש כער
כ. האי שופרא דבלי בארעאשמן ראש (כץ) חלקים א-ז - ויקרא עמ' רסג
כ. ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס כו' שחק דעתידה דמגיירה ונסיב להגלגולי נשמות (תשסא) סי' כ ס"ק ב, [סי' כ ס"ק יב]
כ. ואף רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע ורק ושחק ובכהעמק המלך (בכרך, תח) שער אבא ואמא מאמר סט דף מ ע"ג; עשרה מאמרות (תט) פירוש יואל משה דף צג ע"ב
כ. וחסידות גדולה מכולםמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' א
כ. ולאסתכולי מי שרימשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' קפח
כ. ונשמרת וגו' שלא יסתכל וכו'מטר השמים (תשנ) דברים עמ' תעב
כ. ונשמרת מכל דבר רעמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' שצב
כ. ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשהויואל משה מאמר ג סי' ב עמ' תד
כ. ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהשם יחזקאל עמ' תקסח
כ. ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר וכו' ויבא לידי טומאה בלילהתורת חיים עה"ת עמ' רמו {נדרש כן מסמיכות הכתובים, או מדכתיב "רע"}
כ. לא התן להם חניה באר"יפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' תרו
כ. לא יסתכל באשה נאהפרדס מרדכי עמ' תרלד
כ. לא תחנםפרפרת אליעזר פרשת כי-תבוא פרק כח פסוק מב
כ. לא תחנם בשלשה אופניםפרפרת הפרשה פרשת תזריע פרק יב פסוק ג, פרשת שלח פרק יג פסוק טז
כ. לא תחנם לא תתן להם חןפי' רבינו בחיי (רנב) פרשת ואתחנן דף רמג ע"ב
כ. לא תחנם, לא תתן להם חןדברי יואל מועדים ח"ו זכור עמ' שנב
כ. לא תחנם, לא תתן להם מתנת חנםמרפא לנפש בראשית עמ' צד
כ. לא תחנם, מתנת של חנםשמן ראש סוכות ח"ב עמ' סה
כ. לא תתן להם חנייה בקרקע וכו'הגות לב עמ' 68
כ. לא תתן להם מתנת חינםחמודי צבי בראשית עמ' רב
כ. לא תתן להם מתנת חנםדברי יואל פ' וישלח דף קט ע"א
כ. ממנה מת ממנה מסריח ממנה מוריקותשמן ראש (כץ) ח"ט דברים עמ' לז
כ. ממנה מת ממנה מסריח ממנה פניו מוריקותשמן ראש (כץ) חלקים א-ז - ויקרא עמ' תנ
כ. מעשה של ר"ע עם אשת טורנוסרופוס הרשע שרק ושחק ובכה בראותהדברי משה (שהם, תשעט) עמ' פט
כ. ענוה גדולה מכולןרנת יצחק ישעיה עמ' רמא
כ. ענוה מביאה לידי יראת חטארנת יצחק שמואל עמ' צח
כ. ענוה מביאה לידי יראת חטארנת יצחק עה"ת תנינא ח"ב עמ' ריא
כ. ר"ע כשראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק ושחק ובכה, בכה על האי שופרא דבלי בארעאמרפא לנפש בראשית עמ' רסו
כ. רק שהיתה באה מטיפה סרוחהתורת חיים עה"ת עמ' רמז-רמח {והרוק דומה לט"ס}
כ. רק שחק ובכהשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - דברים עמ' שפב
כ. רש"י ד"ה סוריא, ובלא ששים ריבוארנת יצחק יהושע עמ' קכג, שמואל עמ' שנו, דברי הימים עמ' פא
כ. רש"י זריזות מביאהמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' תל
כ. תוס' - גטל נאה מברךמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' שח
כ. תוס' ד"ה אחד, בנכרי המכירו מותר ליתן מתנהעצי חיים - מועדים עמ' שעד
כ. תוס' ד"ה דאמרפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' תקסג
כ. תוס' ד"ה ור"מפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' תלא
כ. תוס' ד"ה ר"י - אמאי שרי לפרנס עניי עכו"ם הא עובר על לא תחנם וכו'דברי אש (כץ) עמ' פט
כ: א"ל מלאך המות אי לאו דחיישנא ליקרא דברייתא הוה פרענא בית השחיטה כבהמהמלא העומר על חמש מגילות (תשסח) עמ' שו
כ: א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה וכו'אמרי קודש (קאמארנא, תשסג) עמ' סא
כ: א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאהשערי שיש יהושע ח"א עמ' סו
כ: אמרו עליו על מ"ה שכלו מלא עיניםטוב שם (שסו) דף ט ע"א {לפי שכל העונות באים מצד העין רואה}
כ: אמרו עליו על מלאך המותודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' רכב
כ: אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים וכו'יפה תאר (תשעח) ח"א עמ' רכב
כ: אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים וכו'יפה תאר (שנז) על בראשית רבה פרשה ו/י דף סו/ז ע"ג; +יד יוסף (צרפתי, שעו) פרשת פקודי דף קפב ע"ב; נשמת חיים (בן ישראל, תיב) מאמר ב פרק כ דף עח ע"א; טוב שם (שסו) פרק ג דף ח ע"ב
כ: אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עיניםחמודי צבי בראשית עמ' ר
כ: אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים, בשעת פטירתו של חולה עומד מעל לראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלוי' בו, כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו, ממנו מת ממנו מסריח ממנו פניו מוריקותמרפא לנפש בראשית עמ' קנא, קנט, רעא
כ: בעשר מדריגות חשיב רבי יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולם שנאמר יען משח ה' אותי לבשר ענוים וכו'תולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' קכד, תתקיז
כ: ברייתא דרבי פנחס בן יאירשיחות לספר שמות עמ' קפא, שיחות לספר ויקרא עמ' רלד
כ: ה' מסיני בא וזרח משעיר למו מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן אר"י מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה כו' אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראלברית אברם עמ' תקמא
כ: ונשמרת וכו' שלא יהרהר אדם ביום וכו'דרש משה (פינטו) שמות ח"ב עמ' עז
כ: ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילהברית אברם עמ' תקלג
כ: ונשמרת מכל דבר רעה מכאן שלא יהרהר אדם ביוםיגל יעקב (תשנג) לך לך אות לז
כ: ונשמרת מכל וכו' שלא יהרהר וכו' ויבוא וכו'יגל יעקב (תשעד) ח"א עמ' נ
כ: ונשמרתם מכל דבר רעודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' קכב
כ: זהירות מביא לידי זריזות וכו' וענוה גדולה מכולןדברי דוד (זלצר, תשע) שמות עמ' רנב
כ: זהירות מביאה לידי זריזות וכו'משנת יוסף על התורה ח"א עמ' קצח, ח"ב עמ' רא
כ: זריזות מביא לידי זהירות וכו'שבט מישראל (קרמניץ) פרק קיט פסוק סג, פרק קלא פסוק א, פרק קמט פסוק ה
כ: זריזות מביא לידי נקיות כו' קדושה מביא לידי ענוהתורי זהב (תשעג) עמ' רלג
כ: זריזות מביאה לידי נקיותשמן ראש (כץ) ח"י במדבר עמ' רלד
כ: ח"א יראה גדולה מענוה וכו'לקחת מוסר ח"א עמ' תקצג
כ: חסידות גדולה מכולןמחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' ו, צא
כ: חסידות גדולה מכולןפנים מסבירות עמ' שמג
כ: חסידות מביאה לידי ענוהמשנת יוסף על התורה ח"ב עמ' קנד
כ: חסידות מביאה לידי רוח הקודשהֻידוֹת אהרן (תשסא) עמ' קלג
כ: חסידות מביאה לידי רוח הקודשהֻידוֹת אהרן (תשסז) עמ' קלד
כ: חסידות מביאה לידי רוח הקודששמן ראש סוכות ח"ב עמ' קנג
כ: טהרה מביא לידי קדושה וכו'דרך חיים (תשע) פ"ו הערה 162
כ: טהרה מביאה לידי קדושהשרתי ח"א עמ' רמב
כ: טהרה מביאה לידי קדושהאור אברהם (זוועהיל) עמ' קע
כ: יראת חטא מביא לידי חסידותאור אברהם - סידור התפילה עמ' רצז
כ: יראת חטא מביאה לידי קדושהדעת תבונות - עת לעשות מע' ב אות קעה
כ: לא יהרהר אדם ביוםשמן ראש (כץ) ח"י בראשית עמ' שפ, תא
כ: לא יהרהר ביום ויבא לידי טומאה בלילהדברי יואל פ' ויחי דף תקסט ע"א
כ: לא יהרהר ביום ויבוא לירי טומאה בלילהדברי יואל מועדים ח"ב שמחת תורה דף תשא ע"א
כ: לא יסתכל באשת איש אפילו מכוערתשמן ראש (כץ) חלקים א-ז - ויקרא עמ' תקנה
כ: לא להסתכל בבגדי צבעונים של אשה וכו'תולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' א'שעט
כ: מכאן אמר רבי פינחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירותדמשק אליעזר (חדש, תשנז) עמ' 27, 143
כ: מכאן אמר רבי פנחס בן יאירחגוי הסלע (הורוביץ) עמ' קמ
כ: מלאך המות זורק טיפה של מרה לתוך פיושמן ראש (כץ) חלקים א-ח - דברים עמ' תקנג
כ: מלאך המות כולו מלא עיניםדרך חיים (תשע) פ"א הערה 730
כ: מלאך המות כולו מלא עיניםשם יחזקאל עמ' רה, שסג
כ: מלאך המות כולו מלא עיניםשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - בראשית עמ' תרצח
כ: מלאך המות כולו מלא עיניםשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - דברים עמ' קעה
כ: מלאך המות מלא עינייםמגדל עוז (תשעח) עמ' ריד
כ: מלאך המות מלא עיניםלחם רב על סדור התפילה אות תשעה
כ: מלאך המות מלא עינים, ולבושו אשמנחת אליהו (תשסא) עמ' לח
כ: מלאך המות שכולו מלא עיניםמים חיים (קרייסווירטה) עמ' קפו
כ: מלאך מוות מטיל טיפת מרה ומלא עיניםאגודות אזוב מדברי דף כח ע"ג {זה טעם מנהג שפיכת מים כשיש מת; העיניים מתוספים לו ממעשי האדם, וחוזק הטיפה תלוי במעשי האדם}
כ: ממנה מת ממנה מסריחשמן ראש (כץ) ז' אדר ופורים ח"ב עמ' ד
כ: מעשה של ר"ע עם אשת טורנוסרופוס הרשע שרק ושחק ובכה בראותהדברי משה (שהם, תשעג) עמ' פח
כ: נקיות מביא לידי פרישות וכו'שפתי מנחם - הל' תשובה עמ' עו
כ: נקיות מביאה לידי פרישותשמן ראש (כץ) פסח ח"ב עמ' קנ
כ: נקיות מביאה לידי פרישותוזרח השמש על התורה עמ' רנו
כ: סולם דרבי פנחס בן יאירדולה ומשקה - סוכות ושמיני עצרת עמ' רנב
כ: על ידי ענוה יבוא ליראת חטאפרי נפש חיה ח"ב עמ' צו
כ: ענוה - המדרגה הגבוהה ביותרשיחות לספר ויקרא עמ' רלה
כ: ענוה גדולה מכולם וכו'בן פורת יוסף (תשעא) עמ' תסה
כ: ענוה גדולה מכולם שנאמר רוח ה' וכו'דרך חיים (תשע) פ"ו הערה 150
כ: ענוה גדולה מכולןמחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' ו, צא, קנא, שעב, תנח
כ: ענוה גדולה מכולןמשנת יוסף על התורה ח"ב עמ' א
כ: ענוה גדולה מכולןקשוטי כלה (גרינפלד) חי"ב סי' שסז
כ: ענוה גדולה מכל המידותשבט מישראל (קרמניץ) פרק עג פסוק א, פרק ק פסוק א, פרק קכא פסוק א, פרק קמט פסוק ד
כ: ענוה גדולה מכלןדרשות מהר"י מינץ (תשנז) עמ' קעו
כ: ענוה מביאה לידי יראת חטאדרך חיים (תשע) פ"ב הערה 498, פ"ג הערה 961
כ: ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי חסידות, וחסידות מביאה לידי רוח הקודשתפארת צבי בראשית עמ' רמה
כ: ענוה מביאה לידי רוה"קתפארת ציון (אבא שאול) עמ' תח - ר"ב פינקל
כ: ענוה מביאה לידי רוח הקודשמעגלי צדק (פאנעט) במדבר עמ' קי
כ: ענוה מביאה ליראת חטאדברי אש (כץ) עמ' ב
כ: ענוה. גדולה מכולןשבט מיהודה (גרינוולד) עמ' עג
כ: עשר מעלות וכו' זריזות מביא לידי זהירות, נקיות מביא לידי טהרהערוגת הבושם (תשעא) בראשית עמ' שס, ויקרא-במדבר עמ' י, תסב
כ: פלוגתא אי ענוה גדולה מיראה או איפכאשם יחזקאל עמ' תקפה
כ: קדושה מביאה לידי רוח הקודשדעת תבונות - עת לעשות מע' ז אות לט
כ: שלא יהרהר אדם ביוםשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - בראשית עמ' תרפג
כ: שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהדברי יואל מועדים ח"א שבת שובה דף רלח ע"א
כ: שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהיגל יעקב (תשנג) שמות אות ב
כ: שלא יהרהר ביוםודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' תכט
כ: שלא יהרהר ביוםפרפרת הפרשה פרשת כי-תצא פרק כג פסוק י
כ: תוד"ה שלאודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' תלו
כ: תוס' - המסוליים שם סנדל אחד כן וכו' אבל ענוה גדולה מכולןתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' שטו, תקכב
כ: תוס' - חסידים לא נאמר אלא ענויםולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' תצג
כ: תוס' ד"ה ענוה והא דאמרינן ג' דברים שקולים זה כזה חכמה ענוה יראה, אומר ר"י דשקולים היינו דהא בלא הא לא סגי וכו'צפנת פענח (תשעא) שמות עמ' קצב
כ: תורה מביאה לידי זהירותהמאור שבתורה (שפירא) במדבר עמ' ח, דברים עמ' ס
כ: תורה מביאה לידי זהירותשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - דברים עמ' שכד
כ: תורה מביאה לידי זהירות וכו'בית ישראל (זידיטשוב, תשעה) עמ' רנה
כ: תורה מביאה לידי זהירות וכו'דברי משה (שהם, תשעג) עמ' רכ
כ: תורה מביאה לידי זהירות וכו'דברי משה (שהם, תשעט) עמ' ריא
כ: תורה מביאה לידי זהירות וכו'תפארת ציון (אבא שאול) עמ' רב - ר"א אבא שאול
כ: תורה מביאה לידי זהירות וכו' טהרה מביאה לידי חסידותהדרש והעיון דברים מאמר קסט
כ: תורה מביאה לידי זהירותקובץ שיחות (וכטפויגל) ח"ה עמ' צז
כ: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות לידי זריזות, רוה"ק לידי תחיית המתיםמחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' רו, רכח
כ: תורה מביאה לידי מעשה וכו' זריזות מביא לידי נקיות וכו'מגדל עוז (תשעח) עמ' תד, תנב
כ: תלמוד מביאה לידי מעשה, מעשה מביא לידי זהירותלקוטי משלי פרק ד פסוק כ, פרק כב פסוק יט, פרק ל פסוק ה
כא דכוותא שם תוס' ד"ה לא צריכאשער יוסף (תקיז) דף ו ע"ג
כא לא תחנם לא תתן להם חניה בקרקעדברי יואל מועדים ח"ה עמ' שעד
כא ע"אמנחה חדשה (חן טוב) פרשת לך
כא ע"א אבל לא שדותרנת יצחק מלכים עמ' ריד
כא ע"א אמר אביי אלפני מפקדינן אלפני דלפני לא מפקדינןזכור לדוד עמ' לב
כא ע"א וחרא דקא מפקע לה ממעשר וכו'הר המוריה עמ' קמא
כא ע"א כיבוש יחיד שמיי כיבושבנין דוד (מייזלש) בראשית - וישלח אות מד, ויגש אות סד
כא ע"א מכלל דאיכא דוכתא לא מוגרישער יוסף (תקיז) דף ב ע"ב
כא ע"א משכירין להם בתיםברכת אבות עמ' רלז
כא ע"א תוס' ד"ה אף במקוםצפיחת בדבש סי' מט דף קלד ע"ג
כא ע"א תוס' ד"ה קסברמגילת סמנים עמ' פב, פג
כא ע"ב תוס' ד"ה ארוסאכתבי ר' יצחק אבוהב עמ' מא
כא. אסור להשכיר בית לעכו"ם כדי שלא יעבור על לא תביא תועבה אל ביתךפאר יעקב ח"ד עמ' פד
כא. ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ מפני שהוא נקרא על שמולהורות נתן בראשית עמ' מט
כא. כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוששיחות לספר שמות עמ' רפב
כא. מזוזה חובת הדראור אברהם על ספר המצוות עמ' פז, פח
כא. מזוזה חובת הדר הוא - רש"יאור אברהם - סידור התפילה עמ' קפב, קצז
כא. משכירין להם בתים, ומקשינן הא מפקעינן לה ממזוזה, ומשני רבי משרשיא מזוזה חובת הדר ולא אפקעתה מידידברי יואל מועדים ח"ח עמ' קפט
כא. שדות אית ביה תרתי איסור חניה והפקעה ממצותויואל משה מאמר ב סי' ט עמ' רח, סי' יא עמ' רט, סי' סג עמ' רסא, סי' עא עמ' רסט
כא. תוס' ד"ה אף אסור להביא תועבה ואפי" בלא הנאהפרורים משלחן גבוה ח"ב שאלה קו
כא. תוס' ד"ה אף במקוםמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' קעג
כא. תוס' ד"ה אריסאמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' קצד
כא. תוס' ד"ה האלהורות נתן דברים עמ' צח
כא. תוס' ד"ה כבוש יחידמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' רפ
כא. תוס' ד"ה כיבושויואל משה מאמר ב סי' יג עמ' רי, סי' יז עמ' ריד, סי' כא עמ' ריח
כא. תוס' כיבוש - כי כבש סוריה לפני השארשיחות לספר שמות עמ' רפג
כא: ע"ז שנשתברה מאלי' רשב"ל אומר מותרת וכו'יד דוד (אופנהיים) עמ' קצד
כא: תוס' ד"ה אריסאלהורות נתן בראשית עמ' מט
כב ע"א בא נחש על חוה והטיל בה זוהמאשמחת מרדכי ויקרא-דברים עמ' ק
כב ע"א לא יתייחד אדם עמהן מפני שחשודין על שפיכות דמיםדרכי התשובה עמ' קמז
כב ע"א נכרים חשודים על הרבעהאמרות ה' השלם ח"א עמ' שלג
כב ע"א רמב"ן הו"ד בר"ן ז ע"א מדפי הרי"ףדברי שאול בראשית עמ' שמז
כב ע"ב אני ראיתי עובד כוכבים שלקח אה מן השוק רבעה חנקה צלאה ואכלהמגן אבות (מהריט"ץ) ח"ב עמ' שי
כב ע"ב אני ראיתי עובד כוכבים שלקח אווז מן השוק רבעה וכו'שפע חיים - דרשות מתשמ"ג עמ' שעט
כב ע"ב בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמאביאורי הזוהר (ר' דובער) דף כו ע"ג
כב ע"ב בשעת קבלת התורה פסקה זוהמתןפניני יחזקאל עמ' קסו, ערב
כב ע"ב דיגלא בחברי' ידעערוגת הבושם (הראשון) ח"ב עמ' 220
כב ע"ב והא נבילה דמושבע ועומד מהר סיני הוא דכי חרצן לגבי נזיר דמיא וכו'הר המוריה עמ' קפ
כב ע"ב ורמינהי אין לוקחיםדרכי איש דף יט ע"א
כב ע"ב ורמינהי כו' בשלמא מוקצה כו'שם שלמה דף ג ע"ב
כב ע"ב ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןביאורי הזוהר (ר' דובער) דף מב ע"ב
כב ע"ב ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןעשרה מאמרות (תשס) עמ' קלו
כב ע"ב ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןבאר שרים פרשת כי תשא דרוש ה אות ד, ויקהל דרוש ז אות ו
כב ע"ב כשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמאכנפי יונה (תשנח) ח"ב סי' קז
כב ע"ב נכרי חס על בהמתו שלא תיעקראמרות ה' השלם ח"א עמ' שלג
כב ע"ב שאני מינות דמשכאמנחת קנאות עמ' רמח
כב ע"ב תוס' ד"ה רגלאמכשירי מצוה עמ' יח
כב ע"ב תוס' ד"ה ריגלא, ומפר"ת וכו'תתן אמת ליעקב (תשעה) עמ' רנו
כב תוס' ד"ה ת"ל וכו'ברכת אבות עמ' שמה
כב. אין מעמידין בהמה בפונדקאותשערי שיש יהושע ח"א עמ' קיז
כב. אם איתא דאקצי'משנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' רפז
כב. פרה אדומה מעכו"םמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' רסד
כב. תוס' ד"ה תיפוקמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' קיא
כב. תוס' ד"ה תיפוק לי'משנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' שו
כב. תוס' ד"ה תיפוק ליהפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' שי
כב. תיפוק ליה משום לפני עורפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' סז
כב: אני ראיתי עכו"ם שלקח אווז מן השוקולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' תרסא
כב: בהמת נכרי מותרת למזבחפאר יעקב ח"ב עמ' תקסב
כב: בשעה שבא נחש על חוה וכו'שבט מיהודה (גרינוולד) עמ' סא
כב: האפיקורוסות דמשכא ליבאמנות הלוי (עוז והדר) ח"ב עמ' רעט
כב: חביבה על עכו"ם בהמתם של ישראל יותר מנשותיהםדברי יואל מועדים ח"ט עמ' שיב
כב: כשבאו ישראל להר סיני פסקה זוהמתןעצי חיים - מועדים עמ' שלה
כב: לוקחין מן הנכרים בהמה לקרבן וכו'חמודי צבי שמות עמ' צט
כב: עכו"ם כיון דפלח לה תו לא מזבין להכתר תורה (תשסז) עמ' שכה
כב: רש"י ד"ה ירושה היאצמח דוד (שלוניקי) ח"א דף נב ע"ב
כב: תוס' ד"ה רגלאויואל משה מאמר ג סי' כד עמ' תכח
כג אמר רע"ק אני אובין ואדון כ"מ שאתה מוצא הררני ושמחי דף קה ע"א
כג ע"א אין רוכבין על סוסו ואין משתמשיןתושע יאודה דף נ ע"ג
כג ע"א ודלמא טעמא דר"א דפרה אינה נקחת מן הנכרים משום דלמא עלה עליה עול, כדר"י אר"י דאמר הניח עליה עודה של שקין פסלה וכו'חוט המשולש בשערים (תשנח) עמ' רמח
כג ע"א לא יתייחד אדם עם נכריס' חסידים סי' תקצז
כג ע"א תוס' ד"ה התם, היכא דדמיה יקרים וגם אינה עומדת למכור לישראל תו לא השירי ארביעה, דמשום נייחא פורתא לא מפסיד טובאבנין דוד (מייזלש) בראשית - וישלח אות מז
כג ע"ב דבר אל בני ישראל ויקחו, ולא העכו"ם ויקחובאר שרים פרשת תרומה דרוש א אות ב
כג ע"ב והתניא פעם אחת בקשו אבנים לאיפור וכו' ובמחלוקת רש"י ותוס' אי זה היה לאפוד או לחושןחוט המשולש בשערים (תשנח) עמ' קמד
כג ע"ב חטאת קרייה רחמנאאמרות ה' השלם ח"ה עמ' קפט
כג ע"ב כשבא הנחש על חוה הטיל בה זוהמא וכו'תורת העולה (תשעה) עמ' תקסח
כג ע"ב מעשה דדמא בן נתינה, ותוס' ד"ה בקשואמרות ה' השלם ח"ג עמ' שסד
כג ע"ב מעשה דמא בן נתינהציץ השדה - שדי יער עמ' שנד-שנח, שסה
כג ע"ב צאו וראו מה עשה עו"ב אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו וכו'זכור לדוד עמ' עט
כג ע"ב תני שילא וכו' יקהו ואין העו"ב יקהו וכו' החם ע"י תגרי ישראל זבוןזכור לדוד עמ' נ, נא
כג. בענין ע"ז של עכו"ם משבאה ליד ישראל אין לה בטילה עולמיתיד דוד (אופנהיים) עמ' קצד
כג. ברוך המקום שמסר עולמו לשומריםזכרון משלי עמ' כא אות כג
כג. דבר אל בני ישראל ויקחו אליך וגו', בני ישראל יקחו ואין העכו"ם יקחודברי יואל מועדים ח"ז פרה עמ' לא, מח, צה
כג. ויקחו אליך ולא מן העכו"םדברי יואל פ' חוקת דף צד ע"ב
כג. פרת חטאת אי נקחת מהעכו"םחיי נפש ח"א עמ' סו ע"א, רנו ע"ב, רסג ע"ב
כג. פרת חטאת, ר"א אומר חיישינן לרביעה, ורבנן ס"ל לא חיישינן לרביעאדברי יואל מועדים ח"ב סוכות דף קנז ע"ב, קפג ע"א
כג. פרת חטאת, רבי אליעזר אומר אינה ניקחת מן הנכרים וכו' מאי טעמא דרבי אליעזר, תני שילא דבר אל בני ישראל ויקחו אליך וגו' בני ישראל יקחו ולא מן הנכרים וכו' ופריך אלא מעתה דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, הכי נמי דבני ישראל יקחו ולא מן הנכרים, וכי תימא הכי נמי, והא אמר רבי יהודה שאלו את רבי אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם, אמר להם צאו וראו מה עשה נכרי אחד באשקלון, ודמא בן נתינה שמו, פעם אחד בקשו ממנו אבנים לאפוד וכו' אבני שוהם הפסיק העניו, והא ואבני מלואים כתיב דהדר ערבינהו, ועוד קתני סיפא לשנה אחרת נולדה לו פרה בעדרו, נכנסו חכמי ישראל אצלו וכו' התם על ידי תגרי ישראל זביןצפנת פענח (תשעא) שמות עמ' תקפז, תקצד, תרב
כג. ר"א אומר פרת חטאת אינה ניקחת מן הנכרי וחכמים מתיריןדברי אש (כץ) עמ' מ
כג. רביעה פסולה בה כחטאתודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' ריח
כג. רש"י - והא ואבני מילואים כתיב דהדרי ערביה, ופירש דהדרי ערבינהו למילתא קמייתא, וליתסרוצפנת פענח (תשעא) שמות עמ' תקפז
כג. רש"י - ימכרו קרי ביה ויקיחוצפנת פענח (תשעא) שמות עמ' תקפז
כג: אלא מעתה ויקחו לי תרומה וגו' הכי נמי דרק בני ישראל יקחו ולא העכו"םדברי יואל מועדים ח"ז פרה עמ' מט
כג: דבר אל בנ"י ויקחו לי תרומה ה"נ דבנ"י יקחו ואין העכו"ם יקחובגדי חמודות שמות פרק כה פסוק ו-ז
כג: השחתה הוא ע"ז וערוהברית עולם (אשכנזי) ח"ב עמ' רעד
כג: ויקחו וכו' בני ישראל יקחו ואין עכו"ם יקחודברי יואל פ' תרומה דף קצו ע"ב
כג: ויקחו לי תרומה אתי לומר דמישראל ויקחו ולא מעכו"םצפנת פענח (תשעא) שמות עמ' תקצד
כג: כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה וע"זיגל יעקב (תשנג) חקת אות עג
כג: כשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמאיפה תאר (תשעח) ח"א עמ' תעו
כג: ש"מ דפרה קדשי מזבח היאאור אברהם על ספר המצוות עמ' תקפד
כג: תוס' ד"ה ביקשו ממנופרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' תרמה
כד ע"אמנחה חדשה (חן טוב) תשובה ב
כד ע"אמנחה חדשה (חן טוב) תשובה ג א יא
כד ע"א אבני שהם הפסיק העניןדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ג עמ' תב ד"ה או
כד ע"א יתרו קודם מתן תורה הוהרנת יצחק עה"ת תנינא ח"א עמ' רעד
כד ע"א לעבדו שכם א' ומהרש"ארנת יצחק ישעיה עמ' רלו, רסב, יחזקאל עמ' שכט
כד ע"א מאי אותביה ליה חבריה לר' אליעזר וכו'דרשות הר"ן (תשסג) עמ' רעז
כד ע"א מחלוקת אי יתרו בא קודם מתן תורהאמרות ה' השלם ח"ה עמ' רמה
כד ע"א משמע דרצה להקריב ממשדברי שאול שמות עמ' פז
כד ע"א מתיב ויאמר משהזאת ליעקב שמות עמ' קיד
כד ע"א פרה בעי שימור משנולדהבנין דוד (מייזלש) בראשית - נח אות מז
כד ע"א רבי אליעזר פוסל כל הקרבנות משום רביעהרוח חיים אורח חיים דף קיב ע"א (סימן תרצ"ו אות ז)
כד ע"א רש"י ד"ה תגרי ישראלזכור לדוד עמ' נ
כד ע"א ת"ש ויקח יתרו חותן משהזאת ליעקב שמות עמ' קטו
כד ע"א תוס' ד"ה ואבני מלואיםאמרות ה' השלם ח"ג עמ' שסד
כד ע"ב אמר ר"א כולם גרים גמורים הם לעתיד לבוא וכו'ימות המשיח בהלכה (תשסה) עמ' רפה
כד ע"ב הפרות אמרו שירה (ובריטב"א)ציץ השדה ח"ד עמ' קלט
כד ע"ב הקונה פרה פחותה מבת ג' שנים מנכרי וכו'צמח צדקה עה"ת עמ' נג
כד ע"ב וישרנה הפרות וכו'אפיקי ים עמ' תקמ
כד ע"ב וישרנה הפרות שאמרו שירהתהלות ישראל (קלוגר) עמ' תתרמט, תתרנא
כד ע"ב ומה שירה אמרו וכו' רוני רוני השיטה וכו'אפיקי ים עמ' תקמא
כד ע"ב חד אמר לאחר מתן תורה בא יתרו וכו'צלח רכב עמ' יט
כד ע"ב יתרו לאחר מתן תורה באתורת העולה (תשעה) עמ' תרז
כד ע"ב כמאן קרו פרסאה לספרא דבירדברי טובה יהושע ח"ג עמ' תרצד
כד ע"ב מאי וישרנה וכו' שישרו פניהם כנגד הארון ואמרו שירהאמרות ה' השלם ח"ה עמ' סג
כד ע"ב מאי שירה אמרוצמח צדקה עה"ת עמ' קצ
כד ע"ב עולה נקבה וכו' כשרה בבמת יחידתורת העולה (תשעה) עמ' תרנז
כד ע"ב עולה שהקריב שמואל נקבה היתהתורת העולה (תשעה) עמ' תרס
כד ע"ב תוס' ד"ה יתרוצלח רכב עמ' שסו
כד ע"ב תוס' ד"ה יתרו לאחר מ"ת וכו'לשון ערומים לשונות הרא"ם דף יב ע"א
כד ע"ב תוס' ד"ה פרה וחמור - ענין פרה אדומהתורת השרף ממאגלניצא עמ' לב
כד ע"ב תוס' ד"ה ר' יוחנן, פחותה מבת ג' נעקרת ולא חיישינן לרביעה, וקאי לשנויי רומיא דמתניתין וברייתא אליבא דרבנן קאמר וכו'חוט המשולש בשערים (תשנח) עמ' רמג
כד ר"א פוסל כל הקרבנות משום רביעארוח חיים (פאלאג'י) ח"א דף קיב ע"א
כד. אבני שהם הפסיק העניו והא ואבני מלואים כתיב דהדר ערביה כו'צפנת פענח (תשעא) שמות עמ' תרג
כד. אמר להן ר"א כולם גרים גרורים הם לעתיד לבאדברי יואל מועדים ח"ב סוכות דף קנח ע"א, קפג ע"א
כד. ארונה גר תושב היהרנת יצחק שמואל עמ' תקד, תקז
כד. גרים גרוריםתורי זהב (תשעג) עמ' של
כד. גרים גרורים הםמאמר הגאולה (תשעט) עמ' לא
כד. יתרו אחר מתן תורה באשמן ראש (כץ) ח"י שמות עמ' קעב
כד. יתרו קודם מ"ת היהדברי יואל פ' וירא דף תח ע"ב
כד. כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא וכו' מאי קרא כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לעבדו שכם אחדדברי יואל מועדים ח"ז פרה עמ' סח
כד. כולם גרים לעת"ללקחת מוסר ח"א עמ' תכב
כד. כל הפסולין לגבי המזבח וולדותיהן מותרים וכו'חיי נפש ח"ד עמ' שכא
כד. לעתיד לבוא כולם גרים גרורים הם וגו' וכדכתיב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגודברי יואל מועדים ח"ט עמ' שלט, תעא
כד. לר"א כל הפסולין לגבי מזבח ולדותיהן אסורין כגון ולד מוקצה ונעבד ונרבעת, ולחד לישנא אפי' נעשה האיסור קודם שנתעברהמרפא לנפש בראשית עמ' קסב
כד. מאי וישרנה וכו' שאמרו שירהרנת יצחק שמואל עמ' עט
כד. עולת נקבה כשרת בבמת יחידרנת יצחק שמואל עמ' פ, פז
כד. פרה הנלקחת מן העכו"ם חיישינן לרביעהפנים מסבירות עמ' מה
כד. רוני רוני השיטה וכו', ורש"ירנת יצחק שמואל עמ' סח
כד. רש"י - גרים גרורים, מעצמן נגררים להתגייר אע"פ שאין מקבלין אותןדברי יואל מועדים ח"ב סוכות דף קפג ע"א
כד. רש"י - שכם אחד משמע אין חילוק בעובדיו ישראל והאומות תהא עבודתן שוה בכל מצותיודברי יואל מועדים ח"ז פרה עמ' סח
כד. תוס' ד"ה אשהמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' רכה
כד. תוס' ד"ה ואבני לפ"ה משמע דזה הפסוק בויקחו לי תרומה ומתחלה היה דוחה אבני שהם הפסיק העניו והדר מקשה והא ואבני מלואים כתיב והדר ערביה שגם אבני שהם נקרא בהם ויקחו ותימה דאטו בתר דכתיב אבני שהם להפסיק העניו לא יכתוב שום וי"ו בפסוקים, ועוד קשה אי חשבי עירוב מקראות בכי האי גוונא בו, לכך נראה דהאי מעשה דדמא בן נתינה לאו באבני שהם הוה אלא באבני החשך וכו' והכי פריך הכא והא כתיב אבני מלואים והדר ערביה ובאבני מלואים מיהא דכתיב וי"ו לדרוש בהו ויקחו וכו'צפנת פענח (תשעא) שמות עמ' תקפח, תרד
כד. תוס' ד"ה ואבני מילואיםפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' תקצו
כד: בת ג' שנים אינה נעקרתתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' צג {וכן היה אצל אדם הראשון}
כד: הקב"ה הסכים על ידו על שנתן לב לפרוש מן האשהדברי יואל פ' יתרו דף כ ע"א
כד: ויהי בנסוע הארון מאי אמרו אר"י רוני רוני השיטה ורש"ידברי יואל פ' בהעלותך דף רצב ע"ב
כד: וישרנה הפרות בדרך וכו' ואמרתם ביום ההוא וכו'יפה תאר (תשעח) ח"ב עמ' תסג
כד: וישרנה הפרות שישרו פניהם מול ארון ואמרו שירהדעת תפלה עמ' רמא, שע
כד: כולם גרים גרורים ופרש"ירמון פרץ (אריאל, תשסא) עמ' נג
כד: כמאן קרינן לס"ת דביר וכו'יפה תאר (תשעח) ח"ב עמ' תפז
כד: מאי וישרנה הפרות שאמרו שירה וכו'מכתם לדוד (ויטל, שו) שער מו דף עא ע"ב; יפה תאר (שנז) על בראשית רבה פרשה נד דף שב/שכ ע"ג
כד: מאי 'וישרנה' שאמרו שירהגנזי ישראל (תשעד) מועדים עמ' רעו
כד: פרסאי קרורמון פרץ (אריאל, תשסא) עמ' לה
כד: רני רני השיטה וכו'יפה תאר (תשעח) ח"ג עמ' תפד
כד: תוס' ד"ה יתרו איפה תאר (תשעח) ח"א עמ' תקכז
כד: תוס' ד"ה יתרו, למ"ד לאחר מ"ת בא למה נכתבה פרשה זו לכאןדברי יואל פ' יתרו דף כה ע"א
כה אשה כלי זיינה עלי'פרי חיים (קנולר) איכה פרק ב
כה דוכתא גבי ישראל וכו'שער יוסף (תקיז) דף א ע"א
כה כשם שעמדה חמה ליהושע כך עמדה למשהחומת אנך יהושע פרק י
כה ללמד בנ"י קשת, איזוהי מלחמה הצריכה לשתי כו' איזוהי ספר הישר כו'המדרש והמעשה דברים פרשת שופטים
כה ללמד לבני יהודה קשת - שצריכה יד נגד עורף דברים אחדים (קלצקין) עמ' נו, ע-עא {מעלת הנשק שהוא להגנה בלי אכזריות}
כה מהרש"א, מלחמת יריחו בשבתגבורת יצחק שבת ובהמ"צ עמ' נד
כה מחוורתא כדשנייןככר לאדן (תקסא) דף קצג ע"ב
כה מחוורתא כדשנייןככר לאדן (תקסא) דף קצג ע"ב
כה מעשה בתלמידי ר"ע שהלכו לכזיב וכו'שדה צופים (תרכ) עמ' 52 {הלכו למקומו של בן כוזיבא במסגרת המרד}
כה ספר הישר - של אברהם יצחק ויעקבמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ב
כה ע"א א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן וכו' ר"א אומר וכו'זכור לדוד עמ' ט
כה ע"א אבני ברד לא הוו ורש"ירנת יצחק יהושע עמ' קד
כה ע"א אברהם יצחק ויעקב נקראו ישריםחיים לראש דף מב ע"א (דף ק"צ ע"ב ד"ה ועוד)
כה ע"א איבעית אימא שעות לא הוי כולי האידברי טובה יהושע ח"ב עמ' תיח, תיט
כה ע"א איזהו ספרן של ישריםמלכי יהודה (תשע) עמ' קכג
כה ע"א איזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף הוי אומר זו קשתדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ג עמ' סב ד"ה את
כה ע"א אימתי ורגזו וחלו מפניךאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מאמרים עמ' נ
כה ע"א אימתי ורגזו וחלו מפניךאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מועדים עמ' קנו
כה ע"א אימתי יהא מלא הגוים בשעה שעמדה לו חמה ליהושערנת יצחק שופטים עמ' כט
כה ע"א אימתי יהיה מלא הגוים בשעה שעמדה לו חמה ליהושעבעל הטורים (ונציה שד) פ' ויחי דף יו ע"ב; שפתי כהן (הכהן, שסה) פרשת ויחי דף ס ע"ד; יפה תאר (שנז) על בראשית רבה פרשה ו/ז דף מו/מז ע"ד
כה ע"א בשעה שעמדה לו חמה ליהושערנת יצחק יהושע עמ' רלא
כה ע"א בשעה שעמדה לו חמה למשהאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מאמרים עמ' קלד
כה ע"א הנה כתובה על ספר הישר, יהודה אתה יודוךחכמת התורה קדושים עמ' קפ
כה ע"א הנה כתובה על ספר חישר וכו' ספר אברחם יצחק ויעקב שנקראו ישריםעין איה ברכות פ"ה פסקא פז {מדריגת הישר שאינו פורש מעסקי עולם הזה כי אם עושה בהם ומרחיבם, מגדילם ומאדירם, לתכלית ההצלחה האמתית, והיא היתה מדת האבות, כפי שמסופר בתורה מעסקיהם הגשמיים [כדברי חובות הלבבות, פרישות פ"י] ומוסיף בישובו של עולם ושכלולו}
כה ע"א השוק והעליה - השוק והאליהמנות הלוי (תשסב) עמ' פא
כה ע"א ויעמוד השמש וכו' אזל שית וקם שית וכו'אפיקי ים עמ' תקמב
כה ע"א וכמה א"ר יהושע בן לוי עשרים וארבעה שעי וכו'דברי טובה יהושע ח"ב עמ' תי, תיז
כה ע"א וכמה אר"י בן לוי עשרים וארבעה שעי וכו' ר"א אמר וכו'מגילת סמנים עמ' נח
כה ע"א ולא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו וכו'מסילות הנביאים יהושע עמ' קכג
כה ע"א ורש"י מאי ספר הישר וכו'שם דרך בראשית ח"א עמ' קמז, קפא
כה ע"א זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםדורש טוב (פודור) עמ' 112
כה ע"א זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםלהוגה דעות פ"א ה"ד, ה"ז
כה ע"א זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםעיוני פרשה (ריבלין) שמות עמ' 107
כה ע"א זה ספר שופטיםדברי טובה שופטים ח"א עמ' א, קט
כה ע"א ידיו רב לובית ישראל (בנבנשתי) ח"א דרוש ב עמ' 45
כה ע"א כך עמדה לו חמה למשה, ורש"י במלחמת סיחוןרנת יצחק יהושע עמ' קג
כה ע"א כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ורש"יאמרות ה' השלם ח"ב עמ' נה, ח"ה עמ' רכג, ח"ו עמ' סא
כה ע"א ללמד בני יאודה קשת הלא היא כתו' ע"ס הישר זה ספר אברהם ויעקב וכו'כבוד לאיש דף יח ע"ג
כה ע"א ללמד בני יהודה קשת וכו'מסילות הנביאים שופטים עמ' ח
כה ע"א למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה, ומהרש"ארנת יצחק שופטים עמ' ו, ז, ט
כה ע"א מאי ספר הישרדברי טובה יהושע ח"ב עמ' תיד
כה ע"א מאי ספר הישר, זה ספר אברהם יצחק ויעקבשכר שכיר בראשית שיחה פתיחה
כה ע"א ספר הישר, זה משנה תורה, דכתיב ביה ועשית הישר והטובאסופת מערכות דברים עמ' ד
כה ע"א ספר הישר, זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםאסופת מערכות בראשית ח"א עמ' שמז, דברים עמ' ג
כה ע"א עמדה חמה ליהושע עשרים וארבע שעות, ואיכא מ"ד שלשים ושש, ואיכא מאן דאמר ארבעים ושמונהשם דרך דברים עמ' קסב
כה ע"א ר"א אומר זה ספר משנה תורהדורש טוב (פודור) עמ' 198
כה ע"א רש"י ד"ה דמחית, לא חיה חזה ושוק דידהו לכהן וכו'רנת יצחק שמואל עמ' קג
כה ע"ב אשרי רבי עקיבא ותלמידיו שלא פגע בהן אדם רע מעולםתורת מהרי"ם במדבר עמ' נז
כה ע"ב גוי המתלוה לישראל בדרך ירחיב לו הדרךאמרות ה' השלם ח"א עמ' תכה
כה ע"ב ירחיב לו הדרךמתוך התורה הגואלת (תשעג) על התורה עמ' 42
כה ע"ב ישראל שנזדמן לו עובד כוכבים בדרך טופלו לימינו וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' תקצז ד"ה ותאמר ובהערה
כה ע"ב ישראל שנזדמן לו עכרם בדרך וכו', שאלו להיכן הולך, ירחיב לו את הדרך וכו'דרכי התשובה עמ' קו
כה ע"ב לא צריכא, ותוס' ד"ה לאנשמת כל חי חלק ב (סימן א) דף ג' ע"ב (ד"ה ועל)
כה ע"ב שאלו להיכן הולך ירחיב לו את הדרך וכמו שעשה יעקב כו'תתן אמת ליעקב (תשעה) עמ' קפח
כה ע"ב שורייני דעינא באובנתא דליבא תלונאוה תהלה עמ' סו
כה ע"ב שורייני דעינא באובנתא דליבא תלושם דרך דברים עמ' רצה
כה קודם מ"ת שאנידברי יואל פ' תולדות דף תקצ ע"ב, תרכ ע"ב
כה. איזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף וכו'יפה תאר (שנז) על בראשית רבה פרשה ו דף מו/מז ע"ד
כה. איזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים וכו'עיר גיבורים (לונטשיץ, שמ) פרשת ויחי דף סא ע"ג
כה. אימתי יהיה זרעו מלא הגוים בשעה שעמדה לו חמהיפה תאר (תשעח) ח"א עמ' קנא
כה. אישתא צמירתאמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קעה
כה. הנה כתובה על ספר הישר - מאי ספר הישר זה ספר משנה תורה, דכתיב "ועשית הישר והטוב"שרתי ח"א עמ' רכט, רמו
כה. השוק והעליה השוק והאליהמנות הלוי (עוז והדר) ח"א עמ' קמא
כה. וזרעו יהיה מלוא הגויים נאמר על יהושענטע שעשועים (תשסה) עמ' מא
כה. ויעמוד השמש בחצי השמים אמר ר׳ יהושוע בן לוי כ"ד שעי אזל שית כלא מלתא כיום תמים וכו׳ מקיש עמידתו לביאת מה ביאתו כיום תמים אף עמידת כיום תמיםמפעלות אלקים (תשנג) עמ' רפב
כה. ויעמוד השמש בחצי השמים ריב"ל אמר כ"ד שעו' אזל שית+לב אהרן (ראנ"ח, שסב) יהושע דף פא ע"א
כה. חמה עמדה ליהושע ולמשהפרפרת התורה עמ' רח
כה. יהושע העמיד את החמה משך שלשה ימיםשם יחזקאל עמ' יא
כה. כשם שעמדה חמה ליהושע כך למשה+לב אהרן (ראנ"ח, שסב) יהושע דף פא ע"ב
כה. כשם שעמדה חמה ליהושע כך עמדה למשהחומת אנך (תקסא) ח"א דף יב ע"א
כה. כשם שעמדה חמה ליהושע כך עמדה למשהשמן ראש (כץ) ח"ט במדבר עמ' רסג
כה. כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריוןפאר יעקב ח"א עמ' רלד
כה. לא תתייחד אשה עם נכרי וכו'מאמר אסתר (הורוויץ) עמ' פט
כה. מאי העליה השוק והאליה וכו'כלי יקר (לניאדו, שסג) שמואל א ט דף קעח ע"ג; יפה מראה (שנ) מגילה פרק א דף רב ע"א
כה. מאי ספר הישר וכו' זה ספר אברהם יצחק ויעקבתפארת ציון (אבא שאול) עמ' שיג - ר"ד כהן
כה. מאי ספר הישר וכו' זה ספר אברהם יצחק ויעקב וכו' והיכא רמיזאנטעי אשל בראשית עמ' שסג
כה. מאי ספר הישר זה ספר אברהם יצחק ויעקב וכו'דברי יואל פ' אחרי מות דף מה ע"א
כה. מאי ספר הישר זה ספר אברהם יצחק ויעקב וכו'תהלה לדוד (סר לאון, שלז) חלק ב פרק נד דף סג ע"א; לחם שלמה (הלוי, שנז) סימן תפז דף קעט ע"א; כלי יקר (לניאדו, שסג) שמואל ב א דף רסד ע"ב; כפתור ופרח (לוצטו, שמא) דף קמח ע"ב
כה. מות ישרים - כמיתת האבותשיחות לספר דברים עמ' קמה, ר
כה. משה העמיד את החמה במלחמת סיחון בנחל ארנוןשם יחזקאל עמ' תקו
כה. ספר הישר זה ספר משנה תורהדברי יואל פ' בראשית דף מט ע"ב
כה. ספר הישרביאור הגר"א על משלי פרק כ פסוק ו
כה. ספר הישר, ספר אברהם יצחק ויעקבשמן ראש (כץ) ח"ט בראשית עמ' רמו, שצד
כה. עין שמרדהמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קעה, קפה
כה. על ספר הישר זה ס' אברהם כו' שנקראו ישריםלחם שלמה (הלוי, שנז) דף קעט ע"א
כה. עמדה חמה ליהושעשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - בראשית עמ' רעג
כה. עשרים וארבעה שעי אזל שית וקם שית וכו'כסף מזוקק (שפח) פרשת בראשית דף ג ע"ד; +לב אהרן (ראנ"ח, שסב) יהושע י סימן לא דף פא ע"א; כלי יקר (לניאדו, שסג) יהושע י דף לג ע"א; צפנת פענח (מהרי"ט, תח) פרשת נח דף נח ע"ד
כה. רבי אבהו וכו', ורמא ליה יעקב מינאה סמאאור אברהם על ספר המצוות עמ' מה
כה. תוס' - למשה ליהושע לנקדימון, הא דלא קחשיב נמי יעקב כי שם לא היו רק תשלומיןפאר יעקב ח"א עמ' רלד
כה. תוס' ד"ה למשההקשורים ליעקב (תשעח) עמ' מא
כה: ירחיב לו הדרךפרפרת הפרשה פרשת וישלח פרק לג פסוק יז
כה: ירחיב לו הדרך וכו' עד אשר אבוא אל אדוני שעירהמשנת יוסף - אגדות ח"ב עמ' קעא {לעת"ל יעלו מושיעים על הר ציון לראות בעיניהם איך שהחריבוהו, ומשם ישפטו הר עשו}
כה: ישראל שנזדמן לו עובד כוכבים בדרך וכו' כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע וכו'חיים שיש בהם על התורה תנינא עמ' רעט
כה: ר"ע לא פגע באדם רע מעולםפאר יעקב ח"ג עמ' תכח
כה: שאלו לאן אתה הולך ירחיב לו את הדרך וכו'יפה מראה (שנ) מגילה פרק ב דף שיז ע"ג
כה: שורייני דעינא באובנתא דליבא תלובן פורת יוסף (תשעא) עמ' שיח
כו בת ישראל לא תניק בן ברית וש"ך והלבושמקור ברוך (פייתוס) דף עא ע"ב
כו ע"א במילדת נכרית אפילו מומחית לא תילדדברי שאול שמות עמ' ח
כו ע"א בת יש' לא תילד את הנכרית מפני שמילדת בן לע"זסוכת דוד (שירירו) דף סז ע"ב-ע"ג
כו ע"א גבנוני מהול, ובר"חרנת יצחק ישעיה עמ' שטז
כו ע"א דילן למינטרי שבתא מחללינן עלייהותורה אור (באנדי) עמ' שנ
כו ע"א הוה בהו חד גרדינא, ורש"יפי' הרמ"ז על הזוהר ויקרא (תשסג) עמ' לא
כו ע"א ולא מורידין ותוס'שפע חיים - מכתבי תורה (תשסח) עמ' שיז
כו ע"א מה בין גנבי דבבל ללסטים דא"יתהלות ישראל (קלוגר) עמ' תתקפו
כו ע"א מנין למילה בגוי שהיא פסולה רב אמר כו' ורי"א כו'קידש ידיד דף ד ע"א
כו ע"א עובדי כוכבים לא מעלין ולא מורידיןשפע חיים - דרשות מתשמ"ב עמ' קפא
כו ע"א רועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידיןקובץ שיחות (וכטפויגל, תשעה) עמ' שמו
כו ע"א שאני מינות דמשכיאמרי יהודה (דרעי, תשעב) הגדה של פסח עמ' מד
כו ע"א תוס' ד"ה לאתשובה מיראה עמ' סו
כו ע"א תוס' ד"ה עובדת, תינוק יונק מן העכו"םרנת יצחק ישעיה עמ' קפב
כו ע"ב אבל המינין והמסורות והמומרים היו מורידין ולא מעליןהר המוריה עמ' נ
כו ע"ב אבל המינין והמסורות והמומרים היו מורידין ולא מעלין וכו' קסבר אוכל נבילות להכעיס מין הוא, ומאיריגבורת יצחק ימים נוראים עמ' של, שלא
כו ע"ב אמר מרמשק ביתי סי' צ דף כט ע"א
כו ע"ב אני שונה לכל אבידת אחיך ומ"ש התוס'שם שלמה דף יב ע"א
כו ע"ב ההוא עכרא דנפלדרכי איש דף כח ע"א
כו ע"ב המינין והמסורות והמומרים היו מורידין ולא מעליןדורש טוב (פודור) עמ' 145
כו ע"ב חילוקי דינים של המעלין והמורידיןתהלה לדוד (והרמן) פרק קיט פסוק קסה הערה רסד
כו ע"ב יכול לומר לו קאי ברי אאיגראתתן אמת ליעקב (תשעה) עמ' קעג {מכאן דההיתר לשנות מפני דרכי שלום הוא גם לענין העתיד}
כו ע"ב ישראל מל את הגוי לשם גרברכת אבות עמ' קלה
כו ע"ב כופרים ואפיקורסים מורידין ולא מעליןקובץ מאמרים ואגרות (וסרמן) ח"א עמ' ג, יז, שיד
כו ע"ב לא מעלים ולא מורידיםדברי חנינא - רפואה עמ' כח
כו ע"ב לא מעלין ולא מורידיןאורות הקודש ח"ד תצט; שמונה קבצים קובץ ז פסקא כג {יש שהוא מוכדח לא להשפיע לשום מקום שפל, כדי שלא תשוב השפעה שפלה עליו}
כו ע"ב מומרים - מורידין ולא מעליןס' חסידים סי' תח
כו ע"ב עכו"ם לא ימול כו'דרש אברהם (אשכנזי) ח"א דף קיח
כו ע"ב תו"ה סמי וכו'ברכת אבות עמ' שכז
כו ע"ב תוס' אני בונהדברי איש דף ב ע"ד
כו ע"ב תוס' ד"ה ולא מורידיןמכשירי מצוה עמ' קסח
כו ע"ב תוס' ד"ה ולא, דהיינו בשעת מלחמהרנת יצחק עה"ת תנינא ח"א עמ' רנא
כו ע"ב תוס' ד"ה ולא, רבינחו קרא להתירארנת יצחק יהושע עמ' קכח
כו ע"ב תוס' ד"ה לאפוקי וכו'ברכת אבות עמ' קסט
כו עכו"ם לא תניקתפארת ישראל (שינקמן) עמ' נג
כו תוס' - יהורם ישראל מומר היהעולה ליפה סי' לח
כו. אבידת אחיך לרבות את המומרלקחת מוסר ח"א עמ' תרמ, נחלה לישראל (תשעז) ח"א עמ' סב
כו. בת ישראל לא תילד את הגוי מפני שמילדת בן לע"ז וכו'צור יעקב (יעבץ) משפטים
כו. ד"ה יכולחמודי צבי שמות עמ' יד, טו, מח, עז, קנט
כו. דין מורידין ולא מעליןדולה ומשקה - סוכות ושמיני עצרת עמ' רסג
כו. לא מורידיןמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' רעו
כו. לחיי שעה לא חיישינןרנת יצחק מלכים עמ' רפה
כו. מה בין גנבי דבבל ללסטים 'דא"ייפה תאר (תשעח) ח"ב עמ' תפז
כו. מנין למילה בעכויים שהיא פסולהשמן ראש (כץ) חלקים א-ז - ויקרא עמ' רז
כו. עכו"ם ורועה בהמה דקה לא מעלין ולא מורידיןתפארת ציון (אבא שאול) עמ' רלח - ר"י בן נאים
כו. תוס' ב"נ שאינו מקיים מצותמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קז
כו. תוס' ד"ה ולא, סתם כנענים עובדי כו"מ הםרנת יצחק יהושע עמ' קי
כו. תוס' ד"ה יכולרנת יצחק משלי עמ' רסד
כו. תוס' ד"ה סבר הושיט ידו למעי בהמהבשבילי התלמוד ח"א עמ' מד-מו
כו: אוכל פרעוש אחד הרי זה מומרפנים מסבירות עמ' שס
כו: אפיקורסין מורירין ולא מעליןדרשות משמר הלוי (תשעא) עמ' תטו
כו: המינין והמסורות והמומרים היו מורידין ולא מעליןמאור עינים (תשנח) עמ' רסז
כו: המינין והמסורות והמומרים היו מורידין ולא מעליןמאור עינים (תשעט) עמ' תנב
כו: המינין מורידין ולא מעליןויואל משה מאמר ב סי' רג עמ' רלג
כו: לא מעלין ולא מורידיןודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' תנט
כו: מומר מורידין ולא מעליןמרפא לנפש בראשית עמ' רפג
כו: מינות הוא גרוע מעבודה זרהדברי יואל מועדים ח"ח עמ' לח
כו: תוס' ד"ה איזהו, ואע"פ שסתם עכו"ם עובדי ע"ז הםרנת יצחק עה"ת תנינא ח"ב עמ' רכא
כו: תוס' ד"ה אניפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' רמח
כו: תוס' ד"ה אני, יהורם ישראל מומררנת יצחק מלכים עמ' רנג
כו: תוס' ד"ה אני, עובדיה לוה ברבית לצורך פיק"נרנת יצחק מלכים עמ' רנג
כו: תוס' ד"ה אני, עובר לתיאבון בכלל אחיךרנת יצחק ישעיה עמ' שמ
כו: תוס' ד"ה וחד אמרפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' תקיג
כז לא ישא ויתן עם המינים, שאני מינות דמשכיפרי חיים (קנולר) מאמרים סי' י
כז מעשה דבן דמא שהכישו נחשרוח חיים (פאלאג'י) ח"א דף קלה ע"א
כז ע"א אשה כמאן דמהילא דמיאתורת מנחם חמ"ד עמ' 122
כז ע"א אתי איהי ואתחלה ואתא משה ואגמריהחוט המשולש בשערים (תשנח) עמ' צד
כז ע"א אתמר מנין למילה בנכרי שהוא פסולה רב אמר ואתה את בריתי תשמור, רי"א המל ימול, מאי בינייהו איכא בינייהו אשה וכו'חוט המשולש בשערים (תשנח) עמ' צה
כז ע"א בעינן המל ימולדברי שאול בראשית עמ' קסא, שעו, שעח
כז ע"א דאמרה לאיניש אחרינא ועבדמכשירי מצוה עמ' כג
כז ע"א דרו בר פפא משמיה דרב אמר ואתה את בריתי תשמור וכו'ערוגת הבושם (הראשון) ח"ג עמ' 203, 202
כז ע"א המול ימול, רק מי שנימול כשר למולאמרות ה' השלם ח"ג עמ' רלא
כז ע"א והתנן קונם שאני נהנה מן הערלים וכו'ערוגת הבושם (הראשון) ח"ג עמ' 202
כז ע"א ישראל מל את הכותי וכותי לא ימול ישראל מפני שמל לשם הר גריזיםמגילת סמנים עמ' נ
כז ע"א כגון שמתו אחיו מחמת מילהתורת משה (אלמושנינו) עמ' רלח
כז ע"א מילה בעכו"ם ובאשהברכת אבות עמ' קלב
כז ע"א עכו"ם שמל שלא לשם מצוהדברי שאול בראשית עמ' קנד
כז ע"א ערבי מהולברית עולם (אשכנזי, תשסא) ח"א עמ' 73
כז ע"א ר"י ס"ל בעינן מילה לשמהחיי נפש ח"ב עמ' טז
כז ע"א תוס' ד"ה איכא בינייהו וכו'ברכת אבות עמ' שכז
כז ע"ב אמר רבא אר"י ס' חי ס' מ וכו' ורש"י בד"ה אנשי מצורעים כתי' וכו'לשון ערומים דף כט ע"א-ע"ב
כז ע"ב אפיקורסות משבא לבאמנות הלוי (תשסב) עמ' שסב
כז ע"ב חויא דרבנן לית ליה אסותאמגן אבות (מהריט"ץ) ח"א עמ' קח, קפג, ח"ב עמ' קמה
כז ע"ב לחיי שעה לא חיישינןדברי חנינא - רפואה עמ' ג, ה, יז, סא, עא, קטו
כז ע"ב מינות משכאס' חסידים סי' רצו
כז ע"ב מעשה דבן דמא שהכישו נחשרוח חיים (פאלאג'י) ח"א' דף קל"ה ע"ב (יו"ד סי' קנ"ה אות א)
כז ע"ב תוס' ד"ה יכול - נכרים שדוחקים את היהודים לאכול נבילה אם רוצה ליהרג כדי שלא יאכל יוכל לעשותס' חסידים סי' ריט
כז ע"ב תוס' ד"ה יכול וכו' ואם רצה להחמיר על עצמו אפי' בשאר מצות רשאירנת יצחק שופטים עמ' עט
כז ע"ב תוס', שאר עבירות אם רוצה להחמיר ע"ע ליהרג ולא לעבור רשאירנת יצחק - תפלה לימי המועדים עמ' קנז
כז ע"ב תוס׳דברי חנינא - רפואה עמ' יח
כז שאני מינות דמשכאשרגי טובא דרוש ה
כז תוד"ה תינוק, אם רשאים למסור את הנפש על שאר מצוותגבורת יצחק שבועות עמ' צג
כז תוס' והרא"שברית עולם (חיד"א, תקנג) דף ק ע"ב
כז תוס' והרא"שלב דוד (תקנג) דף ק ע"א
כז תוס' ורא"ש בהא דר"א בר זמנא דהוא חייט אצל גויאהבת דוד (תקנט) דף כב ע"ב
כז תוס' ורא"ש בהא דר"ח בר זמינא דהוה חייט אצל גויאהבת דוד (תקנט) דף כב ע"ב-ע"ג
כז. איתמר מנין למילה בנכרי שהיא פסולה, דרו בר פפא משמיה דרב אמר, ואתה את בריתי תשמור ורבי יוחנן אמר המול ימול מאי בינייהו, איכא בינייהו אשה, למ"ד ואתה את אשה פסולה למול, דלאו בכלל שמירות ברית היא, ולמאן דאמר המול ימול כשרה, אשה כמאן דמהילא דמיצפנת פענח (תשעא) שמות עמ' פב
כז. אם אשה כשירה למולדברי שלום (שרעבי, תשלו) חלק הדרוש עמ' קיג
כז. אם אשה כשירה למולדברי שלום (שרעבי, תשנג) עמ' קעז
כז. אשה כמאן דמהילא דמיאתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' רז(קיג) {ביאורו}
כז. אשה כמאן רמהילא רמיאעל ישראל גאותו עמ' רעו
כז. אשה כשרה למולמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' שי
כז. אשה פסולה למולפרורים משלחן גבוה ח"ב שאלה י, ח"ד שאלה יג
כז. אתיא איהי ואתחלהפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' פב
כז. דאמרה לאיניש אחרינאפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' פב
כז. היכן מצינו מילה לשמהמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' שנ
כז. היכן מצינו מילה לשמהפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' רעד
כז. המול ימול, מילת עכו"ם פסולהמרפא לנפש בראשית עמ' קיא
כז. המל ימולברית עולם (אשכנזי) ח"ב עמ' קנז
כז. המל ימול, קודם ימול עצמו ואח"כ אחריםמרפא לנפש בראשית עמ' קטז, קיז
כז. והכתיב ותקח צפורה צר וכו'בגדי חמודות שמות פרק ד פסוק כד-כה, כה
כז. וכי היכן מצינו מילה לשמהפרורים משלחן גבוה ח"ב שאלה ז
כז. לר' יוסי המול ימול לרבות עבו"םתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' רו-רז(קיג) {ואיך סובר ביבמות מו: דלא מתני לגירות}
כז. לרבי יוחנן אשה יכולה למולתיבת גמא (תשסז) עמ' מג, נא
כז. מ"ט דר'י'י לה' המל וכו' ובעי מילה לשמהחיי נפש ח"א עמ' ריט ע"ב
כז. מילה בעכו"ם פסולהפני מלך בראשית עמ' סח
כז. מילת עכו"ם פסולהלהורות נתן בראשית עמ' קעג
כז. מנין למילה בעכו"ם שהוא פסולה שנאמר המול ימול וכו'עצי חיים על התורה עמ' שנח
כז. מנין למילה בעכו"ם שהיא פסולה דרו בר פפא משמיה דרב אמר ואתה את בריתי תשמור ורבי יוחנן המול ימול מאי בינייהו ערבי מהול וגבנוני מהולפאר יעקב ח"א עמ' קיא
כז. מנין למילה בעכו"ם שהיא פסולה וכו'משנת יוסף על התורה ח"א עמ' נ
כז. מנין למילה בעכו"ם שהיא פסולה וכו'שבח נעורים עמ' כב
כז. מנין למילה בעכו"ם שהיא פסולה ת"ל ואתה את בריתי תשמורשבט מיהודה (גרינוולד) עמ' עט
כז. משה גמר המילהפרורים משלחן גבוה ח"א שאלה נח, ח"ג שאלה לו
כז. סם פלוני יפה לותשבי (תשסה) עמ' קפה שורש סם
כז. ספק חי ספק מתמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קסז
כז. ערבי מהול גבעוני מהולמרפא לנפש בראשית עמ' שפב
כז. קרי ביה ותקחפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' פ, פב
כז. ר' אבוהו רמי לי'משנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' נח
כז. רופא מומחהתשבי (תשסה) עמ' קנג שורש ממחה
כז. רש"י - המול ימול, מי שהוא מהול ימול אחריםעצי חיים על התורה עמ' שנח
כז. רש"י ד"ה לה' המולמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קצא
כז. רש"י ד"ה רפוי נפשות בחנם, נפש פירושו רצוןתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' רלח
כז. שאני מינות דמשכאאור אברהם על ספר המצוות עמ' מה
כז. תוד"ה אשה, מחלוקת אי אשה כשירה למולתיבת גמא (תשסז) עמ' נא
כז. תוס' ד"ה אשהמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' קצט
כז. תוס' ד"ה אשה יש לפסוק כרב דאשה פסולה למול, ואם כן אין צריך למעט אותו ולא אותה וכו'צפנת פענח (תשעא) שמות עמ' פב
כז. תוס' ד"ה אשה, ולרב דאמר אינה כשירה למול צריך לפרש בפ"ק דקדושין דמצריך אותו ולא אותה למדרש שאינה חייבת למול בנה היינו לבקש למהלושבט מיהודה (גרינוולד) עמ' עט
כז. תוס' ד"ה יכולמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קכח
כז. תוס' ד"ה לחיי שעהמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' צ
כז: העובר על דברי חכמים ענשו הכשת נחשתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' שסא(יח) {כמו החולק על מלבות בית דוד דענינו מלבות תורה שבעל פה}
כז: חויא דרבנן דלית ליה אסוותא כללאמרי מאיר (מאירי) שמות פכ"ה פסוק לה
כז: לא ישא ויתן אדם עם המינין, ותוס'קשוטי כלה (גרינפלד) חי"ב סי' רטז, תקצג
כז: מנין שאם אומר לאדם עע"ז ואל תהרג שיעבר ואל יהרג וכו'קרבן אהרן (שסט) פ' אחרי מות דף קצט ע"ג, ופרשת אמור דף רמה ע"א
כז: מנין שאם אמר לו אדם עבוד עבודה זרה ואל תהרג מנין שיעבור ואל יהרגיבין שמועה (לעוו) עמ' שס
כז: מעשה בבן דמא וכו' שהכישו נחש וכו'דברי יואל פ' שמות דף פא ע"א
כז: מעשה בבן דמא שהכישו נחש וכו'++דברי ריבות (שמז) סימן ריג דף קח ע"ב; רצוף אהבה (אלגאזי, תט) סימן שד דף קלה ע"ב, ושבת פרק יד דף יג ע"ב; מעשה חייא (תיב) דף קד ע"א; שו"ת הרד"ך (רצז) סימן כה; שו"ת מהרשד"ם (שנד) יו"ד סימן רכט דף קנז ע"ד; שו"ת מהרש"ך ח"ב סימן קנה
כז: פיקוח נפש דוחה כל התורהפרורים משלחן גבוה ח"ד שאלה סח
כז: שאני מינות דמשכאאור יחזקאל - יראה ומוסר עמ' רעב
כז: שאני מינות דמשכאויואל משה מאמר א סי' פז עמ' קד, סי' קמד עמ' קמח, סי' קנג עמ' שסז
כז: שאני מינות דמשכאמטר השמים (תשנ) בראשית-שמות - בשלח עמ' קצ
כז: תוס' - יכול, מותר למסור נפשו גם על שאר דברים שאינן מג' עבירותפאר יעקב ח"ב עמ' תתלח
כז: תוס' ד"ה חויאפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' תשיג
כז: תוס' ד"ה יכולחמודי צבי בראשית עמ' יד, רסז, תכד
כז: תוס' ד"ה כל אם רוצר להחמיר בשאר המצוות רשאיפרורים משלחן גבוה ח"ג שאלה קנד, ח"ב שאלה קכה
כז: תור"ה שאני, שיש כח בשרים להטעותשירת דוד (תשסז) עמ' פט
כח ע"א אברהם יצחק ויעקב שנקראו "ישרים"ברכת אליהו (עמאר) שמות פרשת בשלח מאמר מא
כח ע"א ספר הישר זה ספר אברהם וכו' ורש"ירנת יצחק יהושע עמ' קג
כח ע"א רבי יוחנן חש בצפדינא אזל לגבה דההיא מטרוניתא עבדה חמשא ומעלי שבתא אמר ליה למחר מאי אמרה ליה לא צריכת אי צריכנא מאי אמרה אשתבע לי דלא מגלית אישתבע לה לאלהא ישראל לא מגלינא גלייה ליה למחר נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא אבל לעמיה ישראל מגלינא והאיכא חלול השם דגלי לה מעיקרא, ורש"י ד"ה דגלי, משעה שגילתה לו אמר לה דעי שלא נשתבעתי ולא אמרתי באלהא דישראל אלא לאלהא דישראלדברי תורה (שפירא) מהד' ה סי' נג
כח ע"ב א"ל רב שמואל בר יהודה מאן ציית ליהודה מחיל שבימגילת סמנים עמ' קכו
כח ע"ב וסימנך רטיבא ליבשתא ויבשתא לרטיבאמגילת סמנים עמ' קי
כח ע"ב חולי קרירות מרפאים בדברים חמיםבית ישראל (בנבנשתי) ח"א דרוש יא עמ' 175
כח ע"ב חמימי לעקרבא וקרירי לזבוראס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' כח
כח ע"ב חמימי לעקרבא וקרירי לזיבוראאמרות ה' השלם ח"ו עמ' רלו
כח ע"ב עין שמרדה מותר לכוחלה בשבתהדרש והעיון שמות מאמר קסז
כח ע"ב שוריינא דעינאבעקבי יעקב עמ' קמ
כח ע"ב שוריינא דעינא באובנתא דלבא תליאאפיקי ים עמ' רלא
כח ע"ב שוריינא דעינא בלבא תליאבצור ירום ח"א (תשסז) עמ' קעה הערה 89
כח ע"ב שורייני דעיינא באובותא דליבא תלודברי משה (שהם, תשמח) עמ' מט
כח ע"ב שורייקא דעינא בלבא תליאדברי שאול במדבר עמ' קיט
כח ע"ב תני רב שמואל בר יהודה ביד אבל לא בסם וכו'מגילת סמנים עמ' קכו
כח שוריינא דעינא באבנתא דלבא תליפסקי הגר"א (למפרט) על או"ח בהקדמה עמ' 3
כח שוריינו דעינא בליבא תליאמנחת אליהו (תשנט) עמ' רכב
כח. האי פדעתא סכנתא היאפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' עה
כח. וזרעו יהיה מלא הגוים וגו' אימתי יהיה מלא הגוים, בשעה שעמדה חמה ליהושעדברי יואל מועדים ח"ט עמ' שצה
כח. כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה וכו', למשה מנלן, אתיא אחל אחל, כתיב הכא אחל תת פחדך, וכתיב התם ביהושע אחל גרלךדברי יואל מועדים ח"ט עמ' שצו
כח. מעשה בתלמידי רבי עקיבא וכו' תא חזי מה בין גנבי וכו'אמרי דרוש (ניסנבוים) עמ' 169
כח. שוריינא דעינא באובנתא דלבא תלוישמן ראש (כץ) ח"ט ויקרא עמ' קמ
כח: אשה כלי זיינה עליהיגל יעקב (תשעד) ח"א עמ' רפו
כח: גמלניתא, פירש רש"י גסהתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' שנו(י) {גמל מורה על דבר גדול}
כח: דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלותורת חיים עה"ת עמ' רלא {ולכן החכמים שהיה ליבם דבוק תמיד בהקב"ה יכלו להעניש ע"י ראיית עינהם}
כח: מאור העינים אחוזין ותלויים בלבדרך חיים (תשע) פ"ד הערה 1886-1887
כח: מעלין אזנים בשבתנטעי אשל בראשית עמ' שלו
כח: עין שמרדה מותר לכוחלה בשבתהדרש והעיון דברים מאמר לה
כח: עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת מ"ט דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלויגל יעקב (תשנג) בחוקותי אות צ
כח: רש"י - מאור העין מעורין ואחוזין בטרפשי הלבתפארת צבי בראשית עמ' תתקה
כח: שוריינא דעינא באובנתא דליבא תלומטר השמים (תשנב) ויקרא-במדבר עמ' תצט
כח: שוריינא דעינא באובנתא דליבא תלוימטר השמים (תשנ) בראשית-שמות - נח עמ' כא, בשלח עמ' קפג
כח: שוריינא דעינא באובנתא דליבא תליאזכרון משלי עמ' ג אות ב, עמ' ד אות ד
כח: שוריינא דעינא בלבא תליאדרך חיים (תשע) פ"ב הערה 1163, 1517, 937
כח: שוריינא דעינא כלבא תליאחיי נפש ח"א עמ' קפט ע"ב
כח: שוריינא דעיניה באבנתה דליבא תליאישמח ישראל (אלכסנדר) בראשית עמ' עד
כח: שורייני דעינא באובנתא דליבא תלוכנסת מרדכי מועדים ח"א עמ' קמא
כח: שורייני דעינא באובנתא דליבא תליאשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - בראשית עמ' רמ
כח: שורייני דעינא באובנתא דליבא תליאתפארת צבי בראשית עמ' תתקה
כח: שורייני דעינא בלבא תליאמגדל עוז (תשעח) עמ' תקצג
כח: שורייני דעינא בלבא תליאמנחת אליהו (תשסא) עמ' שיד
כח: שורייני רעינא באובנתא דליבא תלומחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' תלג
כח: שורייקי דעינא בלבא תליאתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' א'רצה
כט ע"א דגים להקזהבעקבי יעקב עמ' קכו
כט ע"א לליבא בחמרא וסימנך ויין ישמח וכו' לרוחא במיא וכו'מגילת סמנים עמ' קי
כט ע"א שני לדם דג, ומוניני מעלי להובאר שרים פרשת וארא דרוש ד אות ב
כט ע"א תוס' ד"ה איקלע לגבלאדברי טובה יהושע ח"ב עמ' תקסז
כט ע"ב אלו דברים אסוריןחיים ביד (סימן כ"ג) דף ל ע"ג (ד"ה תשובה)
כט ע"ב אתיא שם שם מעגלה ערופה וכו'אמרות ה' השלם ח"ה עמ' פה
כט ע"ב היאך אתה קורא - כי טובים דודיך מיין וכו'דרשות הר"ן (תשסג) עמ' רסד, תקכא
כט ע"ב יין מנלן וכו'מכשירי מצוה עמ' סו
כט ע"ב יין נסך כע"זאלשיך על חמש מגילות עמ' תלד
כט ע"ב מה זבח אסור אף יין אסורשם דרך דברים עמ' לג
כט ע"ב מה זבח אסור בהנאה אף יין נמי אסור בהנאה וכו' מה מת אסור בהנאה וכו' ומת גופיה מנלן אתיא שם שם מעגלה ערופה וכו' אף כאן נמי אסור בהנאה וכו'ימות המשיח בהלכה (תשעא) עמ' תקכה
כט ע"ב מה מת אסור בהנאהרנת יצחק תהלים עמ' תפו
כט ע"ב מפני מה אסרו גבינות הגויים וכו'תפלה למשה (בנימין) עמ' שמג
כט ע"ב מפני מה אסרו גבינות עובדי כוכבים וכו', ורש"יצלח רכב עמ' תכא
כט ע"ב עגלה ערופה אסורה בהנאהתורת העולה (תשעה) עמ' שפז
כט ע"ב עגלה ערופה וכו' כפרה כתיב בה כקדשיםהר המוריה עמ' קז
כט ע"ב רש"י - על כן עלמות אהבוךפי' הרמ"ז על הזוהר במדבר (תשסד) עמ' פד
כט ע"ב שאל ר' ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ב עמ' רסט ד"ה איתא, ח"ד עמ' תקסו ד"ה ושם
כט ע"ב תוס' ד"ה יין מנלןשם דרך דברים עמ' לה
כט ע"ב תוס' ד"ה ישתו יין נסיכםאמרות ה' השלם ח"ו עמ' שלט
כט. דגים קטנים מפרין ומרבין גופו של אדםשם יחזקאל עמ' תיט
כט. המסתפר אצל עכו"ם מותר להסתכל במראהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' תסו
כט. המסתפר מן הגוי יהיה רואה במראה שיהיה נראה חשוב ולא יזיק לו הגוידרך חיים (תשע) פ"ה הערה 1955
כט. ומוניני לתעניתאהקשורים ליעקב (תשעח) עמ' נ
כט. לעולם ברה"י וכיון דאיכא מראה מתחזי כאדם חשובמאמר הנפש השלם עמ' קפז
כט. רש"י - ובמסכת ברכות הישן למזרחשערי שיש יהושע ח"א עמ' רג
כט. שני לדג דם ותוס' ד"ה שניהקשורים ליעקב (תשעח) עמ' נ
כט: דודיך או דודייךמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ב
כט: היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודייך מיין וכו'עקדת יצחק (שלג) שער עב דף ריא ע"א; יפה מראה (שנ) ברכות פרק א דף ח ע"א; שו"ת הריב"ש (שז) סימן רפד דף רג ע"א; שו"ת הרשב"א (רצט) סימן מג דף י ע"ג
כט: היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין וכו'מגדל עוז (תשעח) עמ' תקפט
כט: טובים דברי סופרים יותר מינה של תורהאורחות דוד עמ' קפ
כט: יין מבושל של עכו"ם אסור דלא פקע איסורי'חיי נפש על ההגדה עמ' קיז
כט: יין נסךתשבי (תשסה) עמ' קעה שורש נסך
כט: ישמעאל איך אתה קורא כי טובים דודיך או כי טובים דודיך, ורש"יגנזי ישראל (תשעד) על התורה עמ' רלז, מועדים עמ' שז
כט: כיון דאיכא חותם לא טרח ומזייףדברי יואל מועדים ח"ד דף קלט ע"ב
כט: מה מת אסור בהנאה אף זבה וכו'דברי יואל פ' ויגש דף תעה ע"א
כט: מפני מה אמרו גבינת הגוים וכו'תוספות יום טוב (תג) פרק ב דף קפח ע"ב; עקדת יצחק (שלג) שער נט
כט: משום דאיבשל פקע ליה איסורפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' קפט
כט: מת אסור בהנאהפרורים משלחן גבוה ח"א שאלה צד
ל ע"א אמר רבא ה' יין מזוגבית אהרן (קריספין) דף מד ע"א
ל ע"א לא שנא ביממאלב חיים (פלאג'י) חלק א (סימן סב) דף ע"ח ע"ד (קטע ראשון)
ל ע"א רב לא שתי מבי ארמאה אמר לא זהירי בגילוי' מבי ארמלתא שתידרושי רבינו משה מאימראן ח"ב עמ' רד
ל ע"א רב לא שתי מייא מבי ארמאהחלקם בחיים דף כ"ו ע"ד (דף פ"ז ע"ב ד"ה ואשר); נשמת כל חי חלק א (סימן מ) דף מ ע"ב (ד"ה תשובה)
ל ע"ב אי הכי דחבריה נמידורש טוב (פודור) עמ' 53
ל ע"ב ישמעו ויאמרו אמת אלו עובדי כוכביםתורה אור (באנדי) עמ' תיח
ל ע"ב לא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליופני חיים (פלג'י) עמ' לא ע"א
ל ע"ב מים שנתגלולב חיים (פלאג'י) חלק א (סימן ס"ב) דף ע"ח ע"ב (ד"ה תשובה)
ל ע"ב ר"ן י ע"א בדפי הרי"ףדברי שאול ויקרא עמ' יד
ל ע"ב שלשה מיני ארס הן של בחור שוקע של בינוני מפעפע ושל זקן צףזכור לדוד עמ' פז
ל עכו"ם קפדי אמנקירותא ישראל לא קפדי אמנקירותאדרשות לכל שבתות השנה והמועדים (ניסנבוים) עמ' 178
ל עלי ועל צוארימנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ב
ל. יין מבושל יש בו משום גילויאור אברהם על ספר המצוות עמ' רפא
ל: ג' כל זמן שמזקיני' גבורה מתוספ' להם דג נחש אריהבית נאמן (ביגה, שפא) ח"ב דרוש ה דף לג
ל: שלשה מיני ארס בנחש של זקן צףפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' תנז
לא ע"א המפקיד יינו אצל עו"כ אסור בשתיה ומותר בהנאה והתנן וכו'תשובה מיראה עמ' יג, עד
לא ע"א יין הצריכין שמירה חותם בתוך חותםלשם שבו ואחלמה (תשעח) - ספר הדע"ה דף פד ע"ד
לא ע"ב איידי דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהועיוני פרשה (ריבלין) ויקרא עמ' 225
לא ע"ב איידי דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהוימות המשיח בהלכה (תשעא) עמ' תקז
לא ע"ב הני ארמאי אקאני דשתי מגילוי ולא איתרע להו מידיצמח צדקה עה"ת עמ' לח
לא ע"ב שיכרא משום מאי משום שימצא דשימצאזכור לדוד עמ' לג
לא ע"ב תוס' ד"ה "דאכלי"בעקבי יעקב עמ' רסו
לא ע"ב תוס' ד"ה באתראנשמת כל חי חלק א (סימן מ) דף מ ע"ג (ד"ה והנה ראיתי)
לא. הכל משתמר בחותם בתוך חותםמחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' טז*, קעג
לא. הכל משתמר בחותם בתוך חותם חוץ מן הייןלהורות נתן במדבר עמ' רצד
לא. מקום שיפול העץ שם יהו וכו' אלא שם יהו פירותיודרשות חתם סופר (תשעז) ח"ב עמ' נו ד"ה וע"ד, ח"ה עמ' שלג ד"ה ואמרו
לא. מקום שיפול העץ שם יהואמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ב
לא. ר' יוחנן נזדמן לפרוד וכו' יש משנת בר קפרא וכו', מקום שיפול העץ שם יהו וכו'חיים שיש בהם - דרשות ח"א עמ' תקנג
לא. שם יהו ס"ד, ורש"יאמרי מאיר (מאירי) בראשית פי"ז פסוק א
לא. שם יהו, שם יהו פירותיותפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' שסח(כב) {ע"י פירותיו נחשב כאילו הוא שם}
לא. שם יהוא, שם יהיו פירותיושמן ראש סוכות ח"א עמ' רה
לא: איידי דאכלי שקצים ורמשים הביל גופייהושמן ראש (כץ) ח"י שמות עמ' פט
לא: הביל נופייהופרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' תקיט
לא: כל השרצים יש להן ארס, של נחש ממית, של שרצים אינו ממיתדרך חיים (תשע) פ"ב הערה 1350
לא: מנהגם של בני רומי פעם בע' שנהדולה ומשקה - התורה וקניניה עמ' קסו
לב ע"ב לרבי יהודה בן בתירא ע"ז מטמא באוהל חנובה לג
לב ע"ב מנין לתקרובת עבודת כוכבים שמטמא באהל וכו'הר המוריה עמ' רטז
לב. קרקע בתולה וכו' שלא עבדה אדם מעולםשבח נעורים עמ' קסג
לב. רוצה בקיומו של איסור שכרו אסור וכל שהוא למעוטי תפלה ישבורצור יעקב (יעבץ) בא
לב: עכו"ם ההולך לדרך לעבוד ע"ז אסור לשאת ולתת עמולקחת מוסר ח"א עמ' תריט
לב: תקרובת עבודה זרה מטמא באהלשמן ראש (כץ) ח"ט דברים עמ' רי
לג ע"ב יורות כלי נתרשלטי הגבורים (תשע) עמ' שע
לג ע"ב מחפורת של צריףשלטי הגבורים (תשע) עמ' שע
לג. בישול עכו"ם אסור ואינו מותר אלא כמיםפנים מסבירות עמ' רמז
לג: מלינהו מיא אנחינהו בשימשא ופקעופרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' קסג
לג: תוס' ד"ה כסיפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' תרמה, ח"ב עמ' מה
לד בהמה תקרובת ע"ז אף הפרש שלה אסור דניחא להו נפחאשארית מנחם ח"ב עמ' רכד
לד במה שימש משה בז' ימי המילואיםעולה ליפה סי' נו
לד ע"א במה שימש משהזאת ליעקב שמות עמ' מח
לד ע"א במה שימש משה בשבעת ימי המילואיםמהר"ם שיק שמות עמ' קכ
לד ע"א במה שימש משה וכו' בחלוק לבןעשרה מאמרות (תשס) עמ' רצד
לד ע"א בעי מיני' מתענין לשעותצידה ברוך דרוש ה
לד ע"א ברש"י ד"ה משה, שימש בבגדי לבןרנת יצחק עה"ת תנינא ח"א עמ' שכ
לד ע"א התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופנו לעולםדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' כח ד"ה עוד
לד ע"א משה שמש בימי המילואים בחלוק לבן בלי אמראתורת העולה (תשעה) עמ' תרל
לד ע"א ר"ע איקלע לגינזק בעו מיניה מתענין לשעות וכו' קנקנים של עובדי כוכבים וכו' במה שימש משה וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ג עמ' רכב ד"ה איתא
לד ע"א ר"ע איקלע לגינזק של רומייחי המלך עמ' מו
לד ע"א רש"י ד"ה משה. לא נשתמש בבגדי כהונה כו' ועל פי הדבור שימש ולא הוזכר בגדיםמגן אבות (מהריט"ץ) ח"א עמ' קכח
לד ע"א שימש משה בז' ימי המילואים בחלוק לבן שאין בו אימראמגן אבות (מהריט"ץ) ח"א עמ' קכח
לד ע"א שמש משה בחלוק לבן שאין בו אימראדברי שאול במדבר עמ' ריט
לד ע"א תוד"ה "מתענין לשעות", משמע (מהירושלמי) רחשיב מתענין לשעות אע"פ שאכל אחרי כן או קודם לכןבצור ירום ח"א (תשסז) עמ' צט הערה 57
לד ע"א תוס' ד"ה דורדיא. וכן פורצני נמי דשרי לאחר י"ב חדש הם החרצנים לאחר שנתמדודרשות חתם סופר (תשעז) ח"א עמ' ת ד"ה הנה
לד ע"א תוס' ד"ה ר' עקיבאמכשירי מצוה עמ' קצט
לד ע"א תוס' ד"ה במה. כל ז' ימי המלואים שהיה משה מעמיד המשכן ומפרקו היה נחשב כמו במה וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ג עמ' רכב ד"ה והנה
לד ע"ב ולא יאכל את בשרו, בשרו אין פירשו לאאמרות ה' השלם ח"ד עמ' סד
לד ע"ב מורייס אומן ראשון ושני מותרשמחה לאיש (אלישר) דף קא ע"ב
לד ע"ב תורת חיים ד"ה הני. ואף על גב דפשוט הוא דיחיד, ורבים הלכה כרביםדרשות חתם סופר (תשעז) ח"א עמ' ת ד"ה ומיושב
לד ערבים עלי דברי דודים יותר מיינה של תורהעולה ליפה סי' נא
לד. בז' ימי המילואים עשה משה את העבודה בחלוק לבן ללא אימראלהורות נתן ויקרא עמ' צ, קצח
לד. בין במה קטנה לשמונה ימי המילואיםפרורים משלחן גבוה ח"ג שאלה סט
לד. במאי שימש משה כל שבעת ימי המילואים וכו'יבין שמועה (לעוו) עמ' רנו
לד. במה שימש משה כל שבעת ימי המילואים בחלוק לבן וכו'מנחת עני (תשעב) עמ' קכא
לד. במה שימש משה שבעת ימי המלואים בחלוק לבןפאר יעקב ח"ב עמ' תשפב
לד. התורה העירה על כלי חרם שאינו יוצא מידי דפיו לעולםדברי יואל מועדים ח"ח עמ' רב
לד. כהן ששימש בח' ימי המילואיםפרורים משלחן גבוה ח"ג שאלה מד
לד. משה רבינו שימש בז' ימי המילואים בחלוק לבןלהורות נתן דברים עמ' רנ
לד. משה שימש בבגדי לבןשמן ראש (כץ) חנוכה ח"ב עמ' רעא
לד. רש"י - משה לא נשתמש בבגדי כהונה דכתיב ועשית בגרי קדש לאהרן אחיך והוא היה זר אצלןפאר יעקב ח"ב עמ' תשפב
לד. רש"י ד"ה משהבגדי חמודות שמות פרק כח פסוק ב
לד. שאלו את ר' עקיבא במה שמש משה בז' ימי המלואים לא הוה בידי'תהלה לדוד (סקאליע) ספרים ג-ד עמ' כה
לד. שבעת ימי המילואים שימש משה בחלוק לבןשמן ראש (כץ) חנוכה ח"א עמ' שצה
לד. תוס' ד"ה במאייבין שמועה (לעוו) עמ' רנה
לד. תוס' ד"ה במהלהורות נתן ויקרא עמ' צה
לד. תוס' ד"ה במהפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' תתלז, ח"ג עמ' קצז
לד. תוס' ד"ה במה שימש משה וכו' כל זמן שלא נתחנך המזבח דין במת יחיד וכו'צפנת פענח (תשעא) שמות עמ' תלא
לד: מיעוטא דמיעוטא לא חייש ר' מאירדברי יואל פ' לך לך דף שלז ע"א
לד: ר"מ חייש למיעוטאודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' כג
לה גבינות עכו"םכרם יהושע (ולרשטיין) דף ח ע"ב
לה חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורהשרגי נפישי - לקוי המאורות דרוש ג
לה חביבין דברי סופרים מדברי תורהמנחת אליהו (תשנט) עמ' יג בהגה
לה ישקני מנשיקות פיהומנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ב-ע"ג
לה לא תשתעי בהדיה דאכיל לחמא דארמאי וכו'שארית מנחם ח"ג עמ' יב
לה לא תשתעי מיני' דאיבופרי חיים (קנולר) מאמרים סי' יא
לה ע"א אמר לו ישמעאל אחי חשוק שפתותיך זו בזוערוגת הבושם (הראשון) ח"ג עמ' 75
לה ע"א אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"עזאת ליעקב שמות עמ' שסה
לה ע"א השיאו לדבר אחר וכו'צלח רכב עמ' תכא
לה ע"א התלמיד חכם נקרא דודך, כמ"ש כי טובים דודיך מיין וכו'כתונת פסים (תשעא) עמ' פז
לה ע"א חביבין עלי דברי דודים יותר מיינה של תורהשיחות הר"ן (תשע) ח"א עמ' קנא
לה ע"א יותר מיינה של תורה ורש"ירנת יצחק יהושע עמ' רעה, ה' מגילות עמ' א
לה ע"א יינה של תורהביאורי הזוהר (ר' דובער) דף קל ע"ג
לה ע"א מורייסחקקי לב חלק א (סימן ל"א) דף ל"א ע"ג (ד"ה תשובה)
לה ע"א ערבים עלי דברי דודיך וכו'תורת העולה (תשעה) עמ' קז, שלה
לה ע"א ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהלקוטי לוי יצחק הערות לזוהר ח"א עמ' רנד
לה ע"א ערבים עלי דברי דודין (דברי סופרים - רש"י) יותר מיינה של של תורהס' המאמרים (מהר"ש) תרל"ו פרק פח, רב, ועמ' רס
לה ע"א ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורהס' המאמרים (רש"ב) תרסו עמ' פט; תרעב עמ' א'שפה, שמח תשמח (תרנז) עמ' 44
לה ע"א ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורהאור התורה (צמח צדק) שיר השירים עמ' צד
לה ע"א ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורהשארית ישראל (וילדניק, תשנח) עמ' לו
לה ע"א ערבים עלי דודיך יותר מיינה של תורהתולדות הגר"א (תשס) עמ' קמד
לה ע"א עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהדרשות הר"ן (תשסג) עמ' רלד, רסד, רסט, תקכא, תקכז, תקכח
לה ע"א עריבים עלי דברי דודיך, ורש"י - דברי סופריםאור התורה (צמח צדק) בראשית עמ' 1106, תתקכג; רשימות (צמח צדק) על שיר השירים רות וקהלת עמ' קח
לה ע"א רש"י ד"ה לפיחקקי לב חלק א (סימן כ"ה) דף כז ע"ב (ד"ה הנה)
לה ע"א תוס' ד"ה חדאחקקי לב חלק א (סימן כ"ו) דף כט ע"א (ד"ה ודבריו); כל החיים דף י"ג ע"א (מערכת ר' אות ח); נשמת כל חי חלק א (סימן מ) דף מ ע"ג (ד"ה והנה לפי)
לה ע"א תוס' ד"ה חדא קתני, ואנו שאין נחשים מצוין בינינו אין לחוש משום גילויטהרת יו"ט חי"ט עמ' סה
לה ע"א תוס' ד"ה חדאמשק ביתי סי' תטו דף קצה ע"א
לה ע"א תוס' ד"ה לפיחקקי לב חלק א (סימן ל"ג) דף ל"ב ע"ג (ד"ה תשובה)
לה ע"א תוס' ד"ה מאידרושי רבינו משה מאימראן ח"ב עמ' ר
לה ע"א תורה הוי בית הייןאמרות ה' השלם ח"ג עמ' שלט
לה ע"ב אלו דברים של נכרים אסורים וכו'צמח צדקה עה"ת עמ' נח, עו
לה ע"ב דרש ר"נ בר"ח למה ת"ח דומה וכו'אפיקי ים עמ' תקמג
לה ע"ב ואי משום איערוביחקקי לב חלק א (סימן לו) דף לה ע"א (ד"ה הנה)
לה ע"ב ולא עוד אלא שנוחל שני עולמותדברי שאול ויקרא עמ' מז
לה ע"ב ולא עור אלא דברים שמכוסין ממנו מתגלין לודברי חנינא - ת"ת עמ' יד
לה ע"ב ורש"י למה ת"ח דומה לצלוחיתאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מאמרים עמ' מא
לה ע"ב ורש"י מגולה ריחה נודףאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מאמרים עמ' סז
לה ע"ב זכה נוחל שני עולמותפניני יחזקאל עמ' תי
לה ע"ב חלב למאי ניחושחקקי לב חלק א (סימן כ"ה) דף כז ע"ב (ד"ה תשובה)
לה ע"ב חלב שחלבו אינו יהודי ואין ישראל רואהו אסורשמלת אליעזר ח"א עמ' רב
לה ע"ב טהור - חיור, טמא - ירוקשמלת אליעזר ח"א עמ' רא
לה ע"ב כי טובים דודיך מייןמגדל דוד (תשסז) עמ' יח
לה ע"ב למה תלמיד חכם דומה לצלוחית של פלייטוןאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מעגל החיים עמ' קלט
לה ע"ב מאי דכתיב לריח שמניך טובים למה ת"ת דומה לצלוחית של פלייטין וכו' ולא עוד אלא שמלאך המות אוהבו וכו'דברי תורה (שפירא) מהד' א סי' פ
לה ע"ב עלמות אהבוך קרי ביה עולמותראשון לציון (תשסח) עמ' ד
לה ע"ב עלמות אהבוך קרי ביה עלומותראשון לציון (תשעח) עמ' י
לה ע"ב עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' שפח ד"ה והנה
לה ע"ב פ"א יצא רבי לשדה והביא נכרי לפניו פת פותי וכו'צמח צדקה עה"ת עמ' נה, עו
לה ע"ב פת גוייםבעקבי יעקב עמ' פו
לה ע"ב רבי ובית דינו התירו השמןעשרה מאמרות (תשס) עמ' קמג(מב)
לה ע"ב רש"י ד"ה מתגלין לובית ישראל (בנבנשתי) ח"א דרוש ב עמ' 50
לה ע"ב ת"ח דומה לצלוחית פלייטון מכוסהבית ישראל (בנבנשתי) ח"א דרוש ב עמ' 41, 50
לה ע"ב תוס' ד"ה לגבינהחקקי לב חלק א (סימן ל"ג) דף ל"ב ע"ג (ד"ה תשובה)
לה ע"ב תוס' ד"ה דברים המכוסיןבית ישראל (בנבנשתי) ח"א דרוש ב עמ' 50
לה ערבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורהמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ב
לה. אל תקרי עלמות אלא על מותמאורות האריז"ל עמ' קעה אות ב
לה. אמרה בנ"י לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודךדרש משה (קלנברג) ח"ב דף ד
לה. אמרה כנס"י לפני הקב"ה חביבים עלי דברי סופרים וכו' ותוס'ישמח ישראל (אלכסנדר) ויקרא עמ' ע
לה. במערבא כי גזרו גזירה לא מגלי טעמאהתורה והעולם ח"ב עמ' קכט
לה. דבר המעמיד אפילו באלף לא בטלשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - בראשית עמ' קא
לה. דבר המעמיד לא בסלישמח ישראל (אלכסנדר) ויקרא עמ' לח
לה. חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורהדרך חיים (תשע) פ"א הערה 1419
לה. חביבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורהפתחי שערים ח"ב עמ' רלב
לה. יותר מיינה של תורהולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' קח
לה. יינה של תורהתורת חיים עה"ת עמ' מח {והשכר ע"ז הוא יין רוחני בעוה"ב}
לה. כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתאפאר יעקב ח"ב עמ' תשטז, תשפח
לה. כי טובים דודיך מייןפרפרת משה ח"א עמ' תסז
לה. כי טובים דודיך מיין, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהדברי יואל מועדים ח"ב סוכות דף רצא ע"ב
לה. כיון דאוקמיה קא מוקים חשיב ליה כבעיןתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' שסח(כב) {השוואות לרעיון זה}
לה. מאי כי טובים דודיך מיין, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבונו של עולם, עריבים עלי דברי רוריך יותר מיינה של תורהדברי יואל מועדים ח"ט עמ' קכא
לה. ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהדברי יואל פ' תולדות דף תריד ע"א
לה. ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהלהורות נתן דברים עמ' לז
לה. ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהשמן ראש (כץ) חנוכה ח"א עמ' רנד
לה. ערבים עלי דברי דודים יותר מיינה של תורה וכו'ידי משה (שנז) שיר השירים דף ט ע"ב; דרשות הר"ן (שנו) דרוש ו דף לה ע"א ודף מא ע"א ודף מב ע"א; תורת העולה (פראג של) חלק א פרק כה
לה. ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורהשמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' לב
לה. ערבין עלי דודיך יותר מיינה של תורהלקחת מוסר ח"ב עמ' קמח, קנח, ארץ חמדה (הורוויץ) עמ' כא
לה. עריבים דברי דודיך יותר מיינה של תורהשמן ראש סוכות ח"ב עמ' קצב
לה. עריבים עלי דברי דודיך (דברי סופרים) יותר מיינה של תורה (תורה שבכתב)גנזי ישראל (תשעד) מועדים עמ' שז
לה. עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהמאמר הנפש השלם עמ' נב
לה. עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהמחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' קכא, תמ, תמד, תקנו
לה. רש"י - דברי דודיך, דברי סופריםדברי יואל מועדים ח"ב סוכות דף רצא ע"ב
לה. רש"י - דודיך, היינו דברי סופריםדברי יואל מועדים ח"ט עמ' קכא
לה. רש"י - מיינה, עיקר תורה שבכתבדברי יואל מועדים ח"ב סוכות דף רצב ע"א
לה. תוס' - כוונת הקליר באומרו שכולם נתנו בנשיקה, שהוא מלשון משיקין עליהם את הפהדברי יואל מועדים ח"ז פרה עמ' מז
לה: אלו דברים של עכו"ם אסוריןולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' תלב
לה: ואלו דברים של עכז"ס אסורין וכו' והשלקותחיי נפש ח"א עמ' שמב ע"א
לה: ולא עוד אלא דברים שמכוסים וכו'המאור שבתורה (שפירא) דברים עמ' עט
לה: ולא עוד אלא שדברים המכוסין מבני אדם מתגלין לודרך חיים (תשע) פ"ו הערה 255
לה: ולא עוד אלא שמלה"מ אוהבו וכו'המאור שבתורה (שפירא) דברים עמ' קעז, קעט
לה: ולימא סימני חלב לאו דאורייתאמגדל עוז (תשעח) עמ' תש
לה: חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהומגדל עוז (תשעח) עמ' תרצט
לה: חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהושמן ראש (כץ) ח"י בראשית עמ' רצב
לה: לא מגלו טעמא עד תריסר ירחישמן ראש (כץ) חלקים א-ז - ויקרא עמ' שעג
לה: למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטין מגולה ריחה נודף מכוסה אין ריחה נודףדודי נתן בראשית עמ' יד, קעה
לה: למה ת"ח דומהאמרי מאיר (מאירי) שמות פל"ג פסוק יא מס' 1
לה: למה ת"ח דומה, לצלוחית של פליטוןדרשות מהר"י מינץ (תשנז) עמ' קיב
לה: למה ת"ח דומה, לצלוחית של פלייטון, מגולה ריחה נודף, מכוסה אין ריחה נודףדרך חיים (תשע) פ"ד הערה 528
לה: למה תלמיד חכם דומה לצלוחית של פלייטון גלייה ריחה נודף וכו'שנים עשר דרשות (קצנלנבוגן, שנד) דרוש ו דף כט ע"ב; עקדת יצחק (שלג) שער נט דף קסח ע"ב; עליית קיר קטנה (שצו) פ' דברים דף קפ ע"ג; עיר גיבורים (לונטשיץ, שמ) פרשת לך לך דף מו ע"ג; נקודות הכסף (לניאדו, שעט) דף יב ע"א; לחם שלמה (הלוי, שנז) סי' תלג דף קמט ע"ב
לה: לריח שמניך טובים למה ת"ח דומה לצלוחיתלחם שלמה (הלוי, שנז) דף קמט ע"ב
לה: פלטרתשבי (תשסה) עמ' קעא שורש נחתום
לה: רש"י ד"ה והשלקותפני מלך בראשית עמ' קנח
לה: תוס' ד"ה ושמן. ה"נ ה"מ למפרך אייןדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ג עמ' תמג ד"ה והנה
לו אי איכא גוי כולו אין אי לא לאדרשות חתם סופר (תשעז) ח"א עמ' נ ד"ה והנה
לו אין גוזרין גזירה על הצבורכסא דוד (תקנד) דף קב ע"ב
לו אין גוזרין גזירה על הציבורכסא דוד (תשנ) עמ' תלה
לו אין גוזרין גזירה על הציבורכסא דוד (תקנד) דף קב ע"ד
לו גזרו על פתן משום יינן ומשום בנותיהן וכו'שארית מנחם ח"ב עמ' רמ
לו דניאל נזהר מסתם יינםעולה ליפה סי' יב
לו ע"א אדרת אליהו - מצות בטילות לעתיד לבואראה חיים ח"ב דף צה ע"ג [שלז ע"א ד"ה וראיתי]
לו ע"א אין ב"ד יכול לבטל כו'אסיפת שמועות חנוכה ופורים עמ' קעו
לו ע"א אין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב ציבור יכולים לעמוד בהמנחת קנאות עמ' קנג
לו ע"א אמר ר' יוחנן בכל יכול לבטל בית דין דברי בית דין חבירו חוץ משמונה עשר דבר שאפילו יבא אליהו ובית דינו אין שומעין לוימות המשיח בהלכה (תשעא) עמ' תיז
לו ע"א דריש רבי שמלאי בנציבין שמן רבי יהודה ובית דינו נמנו עליו והתירוהו וכו' והתנן אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין תבירו וכו' שמן לא פשט איסורו ברוב ישראל וכו' וסמכו רבותינו על דברי רבן שמעון בן גמליאל ועל דברי רבי אלעזר בר צדוק שהיו אומרים אין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה וכו'דברי תורה (שפירא) מהד' ב סי' קיב
לו ע"א ושמן דניאל גזר וכו' והא"ר וכו' ובתוס' ד"ה ושמןצמח צדקה עה"ת עמ' נה, עו
לו ע"א רבי שמלאי היה מלודדברי תורה (שפירא) מהד' ב סי' קיב בהערה
לו ע"א תוס' ד"ה אשר - אטרח עליה ואכלתתן אמת ליעקב (תשעה) עמ' עדר
לו ע"ב אי איכא גויכתבי ר' יצחק אבוהב עמ' כ
לו ע"ב אמר ליה דאורייתא בפרהסיא וכו'זכור לדוד עמ' יא, יב
לו ע"ב בית דינו של שם שגזרו על זנות עם האומותשם דרך בראשית ח"ב עמ' שנח
לו ע"ב בנותיהן דאורייתא היאתורה אור (באנדי) עמ' שמב
לו ע"ב גזרו על בנותהן וכו' בנותיהן דאורייתא וכו'צמח צדקה עה"ת עמ' נו, עז, קנב
לו ע"ב גזרו על בנותיהם משום לתא דע"זדברי שאול במדבר עמ' רל, רלא
לו ע"ב גזרו על פיתן משום שמנן מאי אולמיה דשמן מפת אלא על פיתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחר וכו' בנותיהן דאורייתא היא דכתיב לא תתחתן בםדברי תורה (שפירא) מהד' ב סי' ב
לו ע"ב גזרו על פתם משום יינם וכו'אמרות ה' השלם ח"ו עמ' ער, רעא
לו ע"ב גזרו על פתם משום יינם ועל יינם משום דבר אחרפני חיים (פלג'י) עמ' סג ע"א
לו ע"ב הבועל ארמית קנאין פוגעין בועטרת יהושע במדבר עמ' קלג
לו ע"ב הגוי כולואדר היקר עמ' לט; אוצרות הראי"ה ח"ב עמ' 58 {חיוב קיום המנהגים מפני חיבת-העם, שהאדם מכבד את קבלת האומה}
לו ע"ב הגוי כולושו"ת ר"י קצבי (תשעט) סי' טז
לו ע"ב זנות בבית דינו שלברכת אבות עמ' כו
לו ע"ב זנות בית דינו של שם גזרוגבורת יצחק שבועות עמ' כה
לו ע"ב יחוד אשת איש דאורייתאמאכסניא של התורה סי' סג
לו ע"ב ר"ש דרש טעמא דקראאמרות ה' השלם ח"ג עמ' שלא
לו ע"ב רמז ליחוד מה"תברכת אבות עמ' קפז
לו ע"ב שם בן נח - אב בית דיןלקוטי דיבורים (תשנ) ח"ה עמ' 1095
לו ע"ב תוס' ד"ה דבתיב לא תתחתן, אסיפא דקרא סמיך דכתיב ובתו לא תקח לבנך דאילו לאו דלא תתחתן מיירי בגיורת וכו' וכי האי גוונא פי' הר"ר אלחנן בפרק הערל גבי בני שאול שהוקעו דפריך והכתיב לא יומתו אבות על בנים וע"כ אסיפא דקרא סמיך דכתיב איש בחטאו יומתו אבל רישיה דקרא מוקמי ליה בעדות אב על הבןדברי תורה (שפירא) מהד' ד סי' ע
לו על לבו שם ולכל ישראל הורהמשכנות יעקב (נעים) דף קצח ע"ב
לו תוס' ד"ה אשר לא יתנחלמשכנות יעקב (נעים) דף קצז ע"ד
לו. אין ב"ד מבטל דברי ב"ד חבירו וכו'פרורים משלחן גבוה ח"א שאלה נא
לו. אין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם רוב הצבור יכולין לעמוד בהתהלה לדוד (סקאליע) ספרים ג-ד עמ' יט
לו. בישולי עכו"ם נאסרו למעשה רק בימי הלל ושמאידולה ומשקה - סגולות התורה עמ' צג
לו. בכל יכול ב"ד לבטל חוץ מי"ח דברמצת שימורים (תשסא) עמ' תרא
לו. גזרו על פתם של עכו"ם משום שמנם, ועל יינם משום בנותיהם ומשום ע"זדבר צבי - קדושת השבת עמ' נח
לו. גזרו על פתן משום יין, ועל יין משום בנותיהםתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תרעו
לו. התקנות מתקיימות בכח ההתפשטות בכל ישראלדרך חיים (תשע) פ"ב הערה 1040
לו. ובפרהסיא כמעשה שהי'משנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' שמו
לו. כל התקנות מתקיימות בכח ההתפשטות בכל ישראלדרך חיים (תשע) פ"א הערה 1410
לו. לא פשט איסורומשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' קג
לו. לרבות כל המסירותמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' שפא
לו. מדאורייתא בפרהסיאמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קצד
לו. פנוי הבא על הפנוי'משנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קטז
לו. תוס' ד"ה אשר לא יתגאלמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' צט
לו. תוס' ד"ה והתנןדברי יואל מועדים ח"ה עמ' עב
לו: אסרו פתן משום יינן וכו'דרש משה (קלנברג) ח"ב דף נד
לו: דאורייתא אישות דרך חתנות ואתו אינהו וגזור אפי' דרך זנותחיי נפש על ההגדה עמ' רעג
לו: דוד היה תלמיד חכם ואחד מן הסנהדריןדרשות מהר"י מינץ (תשנז) עמ' פו
לו: דרך זנות... בבית דינו של שם גזרו, דכתיב "ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף"שרתי ח"א עמ' נד
לו: זנות בבי"ד של שם גזרופרורים משלחן גבוה ח"ג שאלה כז
לו: זנות בבית דינו של שם גזרויפה תאר (תשעח) ח"ג עמ' רסה
לו: זנות דנכרית ב"ד של חשמונאי גזרוהקשורים ליעקב (תשעח) עמ' 17
לו: כי אתא רבין נשג"ז כי גזרו בי"ד של חשמונאי ביאה אבל יחוד לא ואתו אינהו גזור אפי' יחודחיי נפש ח"ד עמ' לה
לו: משא ומתן בסוגיא פרק אין מעמידין על ביאת הנכריתאמונת חכמים (תשעו) עמ' שכו
לו: קנאין פוגעין בושמן ראש (כץ) ל"ג בעומר ושבועות עמ' שיט
לו: רמז לאיסור יחודודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' שכא
לז גזירה חדשה לא מגלין הטעם עד י"ב חודשיםפרי נפש חיה ח"ב עמ' פח
לז ע"א אמר לו אם כן קרו לן בית דינא שריא וכו' א"ל התם שרא תלת וכו'מגילת סמנים עמ' לב
לז ע"א גופא העיד יוסי בן יועזר איש צרידה וכו'זכור לדוד עמ' ז, ח
לז ע"א מיסתמיך ואזיל רבי יהודה נשיאה אכתפיה דרבי שמלאי שמעיה אמר ליה שמלאי לא היית אמש בבית המדרש כשהתרנו את השמן אמר לו בימינו תתיר אף את הפת וכו'דברי תורה (שפירא) מהד' ב סי' קיב
לז ע"ב והכא בכנפיו חופין את רובו על ידי הדחק קמיפלגי וכו'זכור לדוד עמ' לז
לז ע"ב שלקות מנה"מ וכו' אלא מדרבנן וקרא אסמכתיו בעלמא ובתוס' שם ושמא גזירה קדמונית היאצמח צדקה עה"ת עמ' נה, עו
לז. בי דינא דשרו משחאמאמרי הרמ"ע (תשסא) - מאמר צבאות ה' עמ' לג
לז. וקרו ליה יוסף שריאפני מלך בראשית עמ' רלג
לז: בית דינו של שם גזרו על נכרי הבא על בת ישראלשיח דוד (תשסד) עמ' ל, קכד
לז: בית דינו של שם גזרו על נכרי הבא על בת ישראלשיח דוד (תשסח) עמ' לה, קמג
לז: דיקרב בדיקרבברית עולם (אשכנזי, תשסא) ח"א עמ' 48
לז: יהשלקות, מבא הגי מיליחיי נפש ח"א עמ' שמב ע"א
לז: ספק טומאה ברה"ר טהור הואודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' שפב
לז: ספק טומאה ברשה"ר התיר להם ואר"י הלכה ואין מורין כן וכו'חמודי צבי ויקרא עמ' נט
לז: ספק טומאה ברשות הרבים וכו' הלכה ואין מורין כן וכו'הדרש והעיון במדבר ח"ב מאמר פו
לז: שלא נשתנה מברייתו ע"י האורפני מלך בראשית עמ' קסב
לז: תוס' ד"ה דיקרבפרורים משלחן גבוה ח"ה שאלה לה
לח ע"א דגים קטנים אינם חשוביםבאר שרים פרשת וארא דרוש ד אות ב
לח ע"ב דג מליח חזקיה שרי ורבי יוחנן אסר וכו' כי אתא רב דימי אמר וכו'זכור לדוד עמ' לו
לח ע"ב דילמא הדומי' הדמיה ועייליהערוגת הבושם (הראשון) ח"ב עמ' 152
לח ע"ב ואין דבריו של אחד במקום שניםהר המוריה עמ' ריא
לח ע"ב מאי דכתיב לריח שמניך טובים למה ת"ח דומהרנת יצחק על נפש החיים (תשמג) עמ' שפט
לח ע"ב תוס' ד"ה תנו רבנןזכור לדוד עמ' לו
לח ע"ב תרי מיני שתיתאה, ורש"יהשיר והשבח ח"ב עמ' י
לח. חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורהאור יחזקאל - ימים נוראים עמ' קנ
לח. מוזכר הביטוי שולחן מלכיםדרך חיים (תשע) פ"ו הערה 522
לח. רש"י - יינה של תורה היינו עיקר תורה שבכתבדברי יואל מועדים ח"ט עמ' קכא
לח. שולחן מלכיםדרך חיים (תשע) פ"ד הערה 1121
לח. תוס' ד"ה אלא מדרבנןפני מלך בראשית עמ' קנח
לט ע"א אמר אביי האי מרא דימא וכו', וסימניך טמא טהור טהור טמאמגילת סמנים עמ' פ, קי
לט ע"א אמר רב חבי"ת אסור בחותם אחד חמפ"ג מותר וכו'מגילת סמנים עמ' קיא
לט ע"א אתא לקמיה דרב יוסף לא הוה בידיה פגע ביה חנן חייטא אמר ליה יוסף עניא וכו'הר המוריה עמ' קנ
לט ע"א האי חמרא דימא שרי תורא דימא אסירשמלת אליעזר ח"א עמ' רצו
לט ע"א האי חמרא דימא שרי תורא דימא אסיר וסימניך טמא טהור טהור טמאדרשות חתם סופר (תשעז) ח"א עמ' תטו ד"ה ונראה
לט ע"א חבר שמת אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן עד שיחשדו וכו'זכור לדוד עמ' מא
לט ע"א לא יאונה לצדיק כל אוןתורת מנחם חס"א עמ' 60
לט ע"א קבר נונא אסור, ותוס' ד"ה ה"ג רש"יאמרות ה' השלם ח"ג עמ' רצט
לט ע"א רב הונא בר מניומי וכו' אתא לקמיה דרב יוסף לא הוה בידיה וכו' ואתאי לקמיה דרב מתנא לא הוה בידיה וכו'הר המוריה עמ' קנ
לט ע"א רבה בב"ח איקלע לאקרא דאגמא קרים ליה וכו' קרי אנפשיה לא יאונה לצדיק כל אוןהר המוריה עמ' קסג
לט ע"א רבי עקיבא איקלע לגינזקשדה צופים (תרכ) עמ' 52 {נסע לעורר את העם לסייע למרד בר כוכבא}
לט ע"א רש"י ד"ה קדשמגילת סמנים עמ' קיא
לט ע"א שפר נונא שרי קדש נונא אסיר וסימניך קדש לה' איבא דאמרי וכו'מגילת סמנים עמ' קיא
לט ע"א תוס' ד"ה ה"גמגילת סמנים עמ' קיא
לט ע"א תוס' ד"ה וחזא. ומיירי כגון שלא היה שם אלא ט'ימין אחד וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' קסב ד"ה ובזה
לט ע"א תורא דימא אסיראמרות ה' השלם ח"ד עמ' צג
לט ע"א תמפ"ג בחותם אחד חבי"ת בשני חותמותתהלה לדוד (והרמן) פרק מד פסוק יט הערה ל
לט ע"ב א"ר כהנא אפיק חלב וכו' ושמואל אומר בי"ת אסור וכו'מגילת סמנים עמ' קיא
לט ע"ב אי דליכא דבר טמא, ותוס'חקקי לב חלק א (סימן כ"ה) דף כז ע"ב (ד"ה והנה)
לט ע"ב אין לוקחין [ימ"ח] מח"גנשמת כל חי חלק א (סימן ל"ז) דף ל"ח ע"ב (ד"ה אך); סמיכה לחיים (סימן י"א) דף פ"א ע"ד (ד"ה ולכאורה)
לט ע"ב אם ישראל יושב בצד עדרושמלת אליעזר ח"א עמ' רב
לט ע"ב דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןבמסילה נעלה עמ' פה
לט ע"ב דבש למאי ניחושנשמת כל חי חלק א (סימן מ) דף מ ע"ד (ד"ה ובעיקר)
לט ע"ב חלב שחלבו גויחקקי לב חלק א (סימן כ"ה) דף כז ע"ב (ד"ה תשובה)
לט ע"ב כיון דכי קאי חזי ליה אירתותי מירתת ולא מיערב ביהשפע חיים - דרשות מתשמ"ג עמ' לז
לט ע"ב מתיב רבי עוקבאמשק ביתי סימן ריז דף צב ע"א
לט ע"ב ת"ר אין לוקחין ימ"ח מח"ג בסוריא וכו'מגילת סמנים עמ' קיא
לט ע"ב תוס' ד"ה ימ"חחקקי לב חלק א (סימן ל"ג) דף ל"ב ע"ג (ד"ה תשובה)
לט. אגב חורפיה מחליא ליהשמן ראש (כץ) פסח ח"א עמ' תכז
לט. אגב חורפיה מחליא ליהשמן ראש (כץ) פסח ח"ב עמ' רעד
לט. ארבעה דברים עריכין חותם וסימנך חבי"תאמת ליעקב (ניניו) מערכת ח אות נא
לט. אשת חבר כחברכתר תורה (תשסז) עמ' שטז
לט. האי חמרא דימא שרי תורא דימא אסור וסימנך טמא טהור טהור טמאדברי אש (כץ) עמ' יח
לט. והיתה קושרת לו תפיליןמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' רכו
לט. חבי"ת אסור בחותם אחדמחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' טז*
לט. חמור הים מותרברית עולם (אשכנזי) ח"ב עמ' קלא-קלב
לט. טמא בים טהור ביבשה, טהור ביבשה טמא ביםדברי יואל מועדים ח"ו שושן פורים עמ' תקעא
לט. כל מה שביבשה טמא כנגדו בים טהורדברי יואל מועדים ח"א ראש השנה דף ל ע"א
לט. מחליא לשבחשמן ראש (כץ) ז' אדר ופורים ח"ב עמ' תכט
לט. קורט של חילתיתודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' תב
לט. תוס' ד"ה דסימנךפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' רנז
לט. תוס' ד"ה וסמניךמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' כה
לט: כל ישראל יש להם חזקת כשרותשם יחזקאל עמ' תמז
לט: רש"י - אין לוקחין, שהחנוגין שבסורי' חשודיןויואל משה מאמר ג סי' לט עמ' תמב
לט: רש"י ד"ה כלמגדל עוז (תשעח) עמ' תשיב
מ ע"א אומרים לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרבכתונת פסים (תשעא) עמ' קפג
מ ע"א כסימני ביצים כך סימני עוברי דגיםערוגת הבושם (הראשון) ח"א עמ' 165
מ ע"א מנא לך הא מילתא קראי שמיע ליזאת ליעקב שמות עמ' שמה
מ ע"א מנה לך הא מתלתא קראיזאת ליעקב דברים עמ' קיא
מ ע"א נפק שיפורי דרבא ואסר שיפורי דרב הונא בר חיננא ושרימכשירי מצוה עמ' עג
מ ע"א ר"ה אמר עד שתהא ראש ושדרה ניכר ר"נ אמר או ראש או שדרההר המוריה עמ' רנ
מ ע"א תוס' ד"ה מחלוקת. וי"ל דודאי דאורייתא צירן אסור וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' קסב ד"ה ובזה
מ ע"ב ביקור ר"ע ברומייחי המלך עמ' מו
מ ע"ב היו עובדין אותה פעם אחת בשנה ור"ט דחייש למיעוטא נזרזכור לדוד עמ' כז
מ ע"ב רמב"םדברי שאול שמות עמ' נט
מ"ד ואני יסדתי חזקתי זרועותםשמע יעקב (אלגזי, תקה) דף מב ע"ג
מ. מתלתא קראי שמיע לי ורש"ימים חיים (קרייסווירטה) עמ' תרט
מ. תוס' בשם ירושלמי - לא ביש לימשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' שפה
מ. תוס' ד"ה אמרמגדל עוז (תשעח) עמ' תשיב
מ. תוס' ד"ה לא ביש לימשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' צט
מ: ברוך המקום שמסר עולמו לשומריםדרך חיים (תשע) פ"ג הערה 556
מ: ברוך המקום שמסר עולמו לשומריםמים חיים (קרייסווירטה) עמ' כח
מ: ברוך שמסר עולמו לשומריםפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' פ
מ: ברוך שמסר עולמו לשומריםמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ג
מא ע"א שברי ע"ז שרו אבל תבנית יד ורגל אסור שכיוצ"ב נעבדרנת יצחק - תפלה לימי המועדים עמ' כג
מא ע"א שברי צלמים מותוין מצא תבנית יד או תבנית רגל אסורין, ומאירירנת יצחק - הגדה של פסח עמ' קסג
מא ע"א תבנית יד ורגל אסוריןרנת יצחק תהלים עמ' תקיט
מא ע"א תחת כל העולם ככדור ותוס'תורת העולה (תשעה) עמ' כ
מא ע"ב כשומר הבא לקציןמנחת קנאות עמ' קמו
מא. כדור שתופש את עצמו תחת כל העולם כולו ככדוריפה תאר (תשעח) ח"א עמ' סב
מא. מצא תבנית יד או רגל אסור שכמוה נעבדשבט מישראל (קרמניץ) פרק קטו פסוק ז
מא. תוס' ד"ה ככדורפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' רלח
מא: ע"ז שנשתברה מאליהפרפרת משה ח"א עמ' עה
מא: עבודת כוכבים שנשתברה מאיליה, רבי יוחנן אמר אסורה רבי שמעון בן לקיש אמר מותרתדברי יואל מועדים ח"ט עמ' נט, תסד
מא: תבנית ידרמון פרץ (אריאל, תשסא) עמ' סז
מב ע"א תוס' ד"ה ה"נמשק ביתי סימן קכ דף מד ע"ב וסי' שצו דף קצג ע"ב
מב ע"ב המוצא כלים ועליהם צורת חמה וכו'אמרות ה' השלם ח"ב עמ' קלו
מב ע"ב צורה ללא דוגמא מותרתורת העולה (תשעה) עמ' קיט
מב צריך להשליך ע"ז לים המלח - לכן השליכו את פרעה לים כי עשה עצמו ע"זתפארת ישראל (שינקמן) עמ' ס
מב. בדק אותם כסוטותודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' רכ
מב: המוצא כלים ועליהם צורת חמה כו' יוליכם לים המלחמרפא לנפש בראשית עמ' שיג
מב: שכל המכובדין אסוריןדרשות מהר"י מינץ (תשנז) עמ' קמז
מג אם היו הצבור עניים עושין כל ? אפי' משל בדילהמדרש והמעשה שמות פרשת פקודי
מג בתוס' ד"ה היכי מבעלי ע"זשני אליהו דף ט ע"ג
מג ע"א אסור לעשות תבנית היכל ומנורהתורת העולה (תשעה) עמ' קיט
מג ע"א בית חשמונאי עשו מנורה חדשה של עץימות המשיח בהלכה (תשעא) עמ' קמט
מג ע"א חשמונאים עשו מנורה חדשה של עץבנין דוד (מייזלש) בראשית - חנוכה אות ב-ג, י, ל
מג ע"א לא יעשה אדם בית תבנית היכל וכו'רנת יצחק מלכים עמ' עט
מג ע"א לא יעשה תבנית עזרהרנת יצחק ישעיה עמ' ט
מג ע"א לא תעשון רמות שמשי אשר במרוםתורת העולה (תשעה) עמ' קיט
מג ע"א רבי אלעזר הקפר סטר גוי אחד בפניו וכו'פי' הרמ"ז על הזוהר במדבר (תשסד) עמ' שסב
מג ע"א רבי יהודה מוסיף [במוצא צורות לאסור] אף דמות מניקה וסר אפיס מניקה על שם חוה שמניקה כל העולם כולו סר אפיס על שם יוסף שסר ומפיס את כל העולם כולו והוא דנקיט גריוא וקא כייל והיא דנקטא בן וקא מניקה, ורש"י ד"ה מניקה, אשה מניקה בן. וד"ה והוא דנקט גריוא וקא פייל, על שם יוסף וכו'דברי תורה (שפירא) מהד' ד סי' כו
מג ע"א רש"י ד"ה ומלכות בית חשמונאי - עשאוה במקדש של עץ וכו'חי' מהרצ"א הל' חנוכה מאמר ג אות עה
מג ע"ב אסור לעשות פני אדם לבדודברי שאול ויקרא עמ' קצד
מג ע"ב אשר בשמים לרבות חמה ולבנהרנת יצחק יהושע עמ' רלא
מג ע"ב אשר בשמים לרבות חמה ולבנהרנת יצחק שופטים עמ' כט
מג ע"ב ברבים ליכא חשדא וביחיד איכא חשדאאמרות ה' השלם ח"ה עמ' שיד, שטו
מג ע"ב דמות צורות לבנות היו לו לר"ג בעלייתוצמח צדקה עה"ת עמ' ס
מג ע"ב והאיכא משום חשדא, שאני ר"ג דרבים שכיחי גביהצמח צדקה עה"ת עמ' ה
מג ע"ב מתחת לרבות שלשול קטןתורת העולה (תשעה) עמ' שנג
מג ע"ב שיננא, סמי עיניה דדיןדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ב עמ' רמד ד"ה ולזה
מג עכו"ם מבטל עבודה זרה בעל כרחושמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' רמו
מג. אי ישראל משכה להפני מלך בראשית עמ' קצו
מג. אסור לעשות כדמות השמש והירחודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' שכד
מג. באמת היה הישראל יכול לבטל עבורת כוכבים של נכרי, כשהוא עדיין כיד נכרי, אלא רבנן גזור דכל ביטול ישראל לאו ביטול, גזירה דלמא מגבה לה והדר מבטיל להדברי יואל מועדים ח"ט עמ' תכח
מג. המציל מן הגייס הרי אלו שלו, אלא לפנים משוה"ד ראוי להחזירמרפא לנפש בראשית עמ' קסד
מג. כדרך שעשו בית חשמונאישמן ראש (כץ) חנוכה ח"ב עמ' סב, קח, רסו, רצ
מג. לא יעשה אדם בית תבנית היכלפני מלך שמות עמ' רסא
מג. מנורה של עץפני מלך מועדים עמ' קסג
מג. רבי יוסי בר"י אומר אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאידברי יואל מועדים ח"ד דף רח ע"ב
מג. ריב"י אומר אף של עץ לא ןעשה כדרך שעשו בית חשמונאי, א"ל משם ראיה שפודין של ברזל היו וכו'תורת חיים עה"ת עמ' קלד {ביאור השקו"ט"במנורה שעשו החשמונאים}
מג. של עץ לא יעשה כדרך שעשו בית חשמונאישמן ראש (כץ) חנוכה ח"א עמ' שפח
מג: ההוא בי כנישתא וכו' ולא חיישינן לחשדא וכו' כיון דשכיחי רבים וכו'מים חיים (רפפורט, תשעז) עמ' שנח, שנט
מג: חותמה שוקע מותר להניחההקשורים ליעקב (תשעח) עמ' יג
מג: ע"ז ומשמשיה מפרר וזורה לרוחשמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' רמו
מג: ע"ז צריך שריפה או מפרר וזורה לרוחדברי יואל מועדים ח"ט עמ' תכו
מג: ע"ז שוחק וזורה לרוח וכו'ויואל משה מאמר א סי' צב עמ' קח
מג: עושה הוא מנורה של חמשה קניםשמן ראש (כץ) חנוכה ח"ב עמ' קו
מג: שמשים במדור העליון וכו' לא תעשון אותיברית עולם (אשכנזי) ח"ב עמ' קסד {אסור לעבוד אפילו לפנימיות הנפש}
מג: תוס' ד"ה שאניפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' תיא
מד ע"א אתי הגיתי בא וביטלהצמח צדקה עה"ת עמ' צט, קנה
מד ע"א הכתר הולמתו, ורש"י - עשוי למדת ראשויחי המלך עמ' ז
מד ע"א ויקח עטרת מלכם וכו' ומי שרי איסורי הנאה וכו' בא אתי הגתי ובטלה וכו' עד הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתוצמח צדקה עה"ת עמ' עב
מד ע"א וישק את ב"י לא נתכוין אלא לבודקו כסוטותעשרה מאמרות (תשס) עמ' קמז
מד ע"א וישק את בני ישראל לא נתכוין אלא לבודקן כסוטותשארית מנחם - מאמרים עמ' רצב
מד ע"א וכתת גחש הנחושתרנת יצחק מלכים עמ' שעג
מד ע"א ולא ההרים אלהיהם (מחובר אינו נאסר)תהלה לדוד (והרמן) פרק סח פסוק יז הערה כט
מד ע"א כאן קודם שבא איתי הגיתי וכו', ותוס'רנת יצחק שמואל עמ' שכא, דברי הימים עמ' נג, נד
מד ע"א מאי רבותיה, ורש"ירנת יצחק מלכים עמ' ו
מד ע"א משה בדק אותן כסוטותלשם שבו ואחלמה (תשעח) - ספר הדע"ה דף קלח ע"ד
מד ע"א משה השקם מאבק העגל ובדקם כסוטותאלשיך על חמש מגילות עמ' מ
מד ע"א נזר זו כלילא וכו'רנת יצחק מלכים עמ' שיב
מד ע"א עדות היא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתועשרה מאמרות (תשס) עמ' שעה
מד ע"א עטרת מלכים של בני עמון הי' כתר לראש דוד וכו'אמרות ה' השלם ח"ד עמ' קעה
מד ע"א עשה לך משלךאמרי יהודה (דרעי, תשעב) מאמרים עמ' נט
מד ע"א ר' יוסי בר' חנינא אמר אבן שואבת היתה בהערוגת הבושם (הראשון) ח"ג עמ' 211
מד ע"א שמתנשא להולמו ולא הולמתורנת יצחק מלכים עמ' ו
מד ע"א תוס' ד"ה שהיה, נס גדול שהכתר הולמתם במקום שאין הראש עגולצמח צדקה עה"ת עמ' עג
מד ע"ב אין משיבין, ותוס' ד"ה תנאלב חיים (פלאג'י) חלק ג (סימן ו) דף ח ע"ב
מד ע"ב גוי מבטל ע"ז שלו אם מבזה אותה בקביעות וכו'אמרות ה' השלם ח"ב עמ' ריד
מד ע"ב האומר בית זה לעבודת כוכבים בום זה לעבו"ב לא אמר כלום וכו'הר המוריה עמ' קנא
מד ע"ב וישרפו וכו' וישאםמאורות הראי"ה - הגדה של פסח עמ' יד {דוד ביטל עטרת מלכום, וצ"ע כלום היה חסר לו זהב? אלא רצה להעלות חפץ זה לקדושה}
מד רש"י ד"ה עד שיקריבנה לפניה בתקרובתתועפת ראם (גטיניו) דף נב ע"ג
מד שהיה מניחה במקום תפלין והולמתו כו' מקום יש בראש שראוי להניח שתי תפליןישראל באדם פרק כ
מד. איתי הגיתי בא וביטלהתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' עו(רמט) {איך הניחו אותו בארץ ישראל}
מד. אלה שחטאו בעגל בעדים והתראה בני לוי המיתום, ובלא התראה נגפו, ובלא עדים בדקן כסוטותתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תסג, תתנח, א'יא
מד. המציל מזוטו של יםברכת חיים (תשמה) ח"ב עמ' 207
מד. ויזר על פני המים וישק את בני ישראל, נתכוין משה רבינו לבדקם כסוטותדברי יואל מועדים ח"ט עמ' ז
מד. וישק את בנ"י - לבודקן כסוטותמחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' רצ
מד. כל הראוי למלכות הולמתוהתורה והעולם ח"ב עמ' ק
מד. כתיב ויעזבו שם את אלקיהם וכתיב וישאם דוד ואנשיו וכו'כלי יקר (לניאדו, שסג) שמואל ב ה דף רעו ע"ד; יפה מראה (שנ) פרק ג דף שכא ע"ג; מעשה חייא (תיב) דף קד ע"ב
מד. מאי מפלצת וכו' כמין זכרות היתה לו והיתה נבעלת לו בכל יוםגלגולי נשמות (תשסא) סי' י ס"ק ח
מד. מאי מפלצתא דהיה מפליא ליצנותא וכו'כלי יקר (לניאדו, שסג) מלכים א טו דף תנא ע"ד; יפה מראה (שנ) פרק ג דף שכא ע"ב
מד. מי שהיה ראוי למלכות היה הכתר הולמתולהורות נתן ויקרא עמ' רעו
מד. עדות הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו וכל שאינו ראוי למלכות אין הולמתופאר יעקב ח"א עמ' קעב
מד. עדות היא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו וכו'כלי יקר (לניאדו, שסג) מלכים ב יא דף תקכג ע"ד; עשרה מאמרות (תט) מאמר אם כל חי חלק א סימן ל דף קד ע"ב; גבעת שאול (מורטירה, תה) דרוש כא דף לז ע"א
מד. עשה לך שרף, משלךשם יחזקאל עמ' תקמח
מד. ראוי, לנוח על ראש דודתורת חיים עה"ת עמ' קלה {ולכן כתיב "ותהי על ראש דוד", לא שנתנה, אלא שנעשה לו נס}
מד. שבקש להולמו ולא הולמתו וכו'כלי יקר (לניאדו, שסג) מלכים א א דף שסח ע"ב
מד. שהיה מניחה במקום תפילין והולמתותורת חיים עה"ת עמ' קלה-קלו {לא יכל להניחה בגובה בראשו, שלא יהא כתר חול למעלה מכתר תפילין}
מד. שהיה מניחה במקום תפילין והולמתו, ותוס' שהיתה העטרה עגולהתורת חיים עה"ת עמ' קלו {הכתר עגול רמז למלכות בית דוד שאין לה קץ}
מד. שהיה מניחה וכו' והולמתוישמח ישראל (אלכסנדר) בראשית עמ' צה
מד: ר"ג היה רוחץ במרחץ של אפרודיטיקול שמואל (קונפורטי) דף ט ע"ב
מד: ר"ג היה רוחץ במרחץ של אפרודיטי וכו' וע"ז שיש לה גינה נהנין מהם שלא בטובהצור יעקב (יעבץ) פקודי, וזאת הברכה
מד: תוס' - לשון בטובה לא משמע בשכרתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תעח
מה ע"א אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם וכו'שפע חיים - דרשות מתשמ"ג עמ' רעח
מה ע"א בכל הר וגבעה העמידו ע"זציץ השדה - שדי יער עמ' כג
מה ע"א כל מקום שאתה מוצא הר וכו' ועץ רענן דע שיש שם ע"זבנין דוד (מייזלש) בראשית - ויצא אות ב, ו, וירא אות פג, חיי שרה אות כז, וישלח אות עא
מה ע"א כל מקום שאתה מוצא וכו' דע שיש שם עבודת כוכביםשפע חיים - דרשות מתשמ"ב עמ' כג
מה ע"א מקום שאתה מוצא הר וגבעה שם הוה עובדי ע"זדברי שאול דברים עמ' קא
מה ע"א תוס' ד"ה אמר רבי עקיבאחיים ביד (סימן נח) דף ע"ב ע"ד (ד"ה תשובה)
מה ע"א תוס' ד"ה אמרמשק ביתי סימן שסח דף קכט/קנט ע"א
מה ע"א תוס' ד"ה כלדברי שאול דברים עמ' קא
מה ע"א תוס' ד"ה כל לכן נבנה ביהמ"ק על הר המורי' אע"ג תעבד אסור לגבוה דהי' עפ"י הדיבורבנין דוד (מייזלש) בראשית - ויצא אות ב, ג, ו, סד
מה ע"א תוס' ד"ה כל, בשם הירושלמי איך נבחר הר המורי' לעקידה למזבח הרי אין לך הר שלא עבדו בו עכו"םבנין דוד (מייזלש) בראשית - ויצא אות ב, ו, סד
מה ע"א תוס' ד"ה כל בירושלמי פריך מבית הבחירה ומסיק ע"פ נביא נבנה שםדורש טוב (פודור) עמ' 319
מה ע"ב אין לך כל גבעה וגבעה בארץ ישראל שלא העמידו עליו צלםתורת העולה (תשעה) עמ' רס
מה ע"ב העוקר ע"א צריך לשרש אחריהס' קרניים (תשסו) פרשת אליעזר מאמר ד
מה ע"ב הרוצה לעקור ע"ז צריך לשרש אחריהבמסילה נעלה עמ' נח
מה ע"ב לא ישב בצילה פשיטא וכו' לא נצרכא אלא לצל צילהזכור לדוד עמ' לד
מה ע"ב ע"ז צריך לשרש אחריהאמרות ה' השלם ח"ו עמ' קכט
מה ע"ב צריך לחפש אחרי ע"ז וצריך לשרש אחריהלשם שבו ואחלמה (תשעח) - ספר הדע"ה דף צא ע"ב
מה ע"ב ת"ק סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו מותרדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' תצח ד"ה כתיב הרה
מה ע"ב תוס' ד"ה אבללב חיים (פלאג'י) חלק א (סימן ל"ב) דף לג ע"ב (ד"ה ואחרי)
מה תוס' שנבנה בה"מ בהרראש דוד (תקלו) דף כד ע"ב
מה תוס' שנבנה בה"מ בהרראש דוד (תקלו) דף קד ע"ב
מה תוס' שנבנה בה"מ בהרראש דוד (תשמו) עמ' קא ע"ב
מה. אין לך כל הר גבוה וגבעה נשאה בארץ ישראל שלא עבדו בה עבודת כוכביםדברי יואל מועדים ח"ט עמ' כב, רנז
מה. אלהיהם על ההרים ולא ההריםקול שמואל (קונפורטי) דף ט ע"ב
מה. אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהםויואל משה מאמר ב סי' קכט עמ' שלט
מה. אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלוהיהם וכו'חמודי צבי בראשית עמ' שיח
מה. אלהיהם על ההרים, ולא הרים אלהיהםשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - דברים עמ' קכט, רסא
מה. אמר ר' עקיבא כל מקום שהיה הר וגבעה בא"י בידוע שהיה שם ע"זלב אריה פרשת ראה אות ב
מה. בדורות הראשונים היה יצר הרע של עבורה זרה תקיף וחזק מאדדברי יואל מועדים ח"ח עמ' קלב
מה. גדוע ע"ז קודם לכבוש ארץ ישראל וכבוש אר"י קודם לבעור ע"זדרשות לכל שבתות השנה והמועדים (ניסנבוים) עמ' 248
מה. המחובר אינו נאסר, אבל אבני הר שנדלדלו נאסריןשבט מישראל (קרמניץ) פרק עח פסוק סח
מה. הנכרים העובדים את ההרים הן מותרין וכו'להורות נתן בראשית עמ' תנח
מה. העוקר ע"זמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' מז
מה. הר וגבעה דע שיש שם עבודה זרהשמן ראש סוכות ח"א עמ' שעח
מה. כ"מ שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה עץ רענן דע שיש שם ע"זמרפא לנפש בראשית עמ' קמז
מה. כ"מ שאתה מוצא הר גבוה וכו' דע שיש שם ע"זדברי יואל פ' ויצא דף נד ע"א, פח ע"ב
מה. כ"מ שאתה מוצא הר גבוה וכו' דע שיש שם ע"זעצי חיים על התורה עמ' שצב
מה. כ"מ שאתה מוצא הר גבוה וכו' דע שיש שם ע"ז וכו'דברי יואל פ' שמיני דף רנג ע"א
מה. כ"מ שאתה מוצא הר גבוה וכו' דע,שיש שם ע"זדברי יואל מועדים ח"א ליל יו"כ דף שנ ע"א
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוהקול שמואל (קונפורטי) דף ט ע"ב
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודת כוכביםשבט מיהודה (גרינוולד) עמ' קצה, תקו
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעהפנים מסבירות עמ' מה
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגיבעה נשאה וכו'שבח נעורים עמ' ל
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וכו' דע שיש שם עבודת כוכביםמטר השמים (תשנב) ויקרא-במדבר עמ' תיח, תיט
מה. כל מקום שאתה מוצא הר וגבעהשמן ראש (כץ) חנוכה ח"ב עמ' קלד
מה. כל מקום שאתה מוצא הר וגבעה בידוע שיש שם עבודה זרהשבט מישראל (קרמניץ) פרק עח פסוק סח
מה. ר"ה כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וכו', בירושלמי פריך מבית הבחירה ומסיק ע"פ נביא נבנה שםשבט מיהודה (גרינוולד) עמ' קצה, תקו
מה. רע שיש שם עכו"םפני מלך בראשית עמ' ק
מה. שכל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נישאה בידוע שנעבדה בו עבודה זרהתהלה לדוד (סקאליע) ספרים ג-ד עמ' קל
מה. תוס' ד"ה ב"מ שאתה מוצא, בית הבחירה עפ"י נביא נבנה שםדברי יואל פ' ויצא דף נד ע"א
מה. תוס' ד"ה כ"מ, בית הבחירה עפ"י נביא נבנה שםדברי יואל פ' שמיני דף רנג ע"ב
מה. תוס' ד"ה כ"מ, בנו בית הבחירה על הר ע"פ נביאמרפא לנפש בראשית עמ' קמז, רמה, רמז
מה. תוס' ד"ה כל - איך נבנה ביהמ"ק על הר המוריה דלמא עברו שם עבודה זרהדברי דוד (זלצר, תשע) עמ' שי
מה. תוס' ד"ה כל - בשם הירושלמי, לא עבדו ע"ז על הר המוריהמטר השמים (תשנב) ויקרא-במדבר עמ' תיח
מה. תוס' ד"ה כל - הא דלא נאסר הר המוריה לגבוה משום נעבר, משום שנבנה על פי נביא.דברי יואל מועדים ח"ט עמ' כב
מה. תוס' ד"ה כלפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' שנ
מה. תוס' ד"ה כל מקום - בירושלמי מקשי היאך בנו בית הבחירה, ותירץ עפ"י נביא נבנהשבט מישראל (קרמניץ) פרק עח פסוק סח
מה. תוס' ד"ה כל מקום, בירושלמי פריך מבית הבחירה וגו'דברי יואל מועדים ח"א מוצאי יו"כ דף שנו ע"א
מה: אבד תאבדון, אבד ואחר כך תאבדוןשמן ראש (כץ) חלקים א-ז - ויקרא עמ' לו
מה: גידוע עכו"ם קודם לכיבוש ארץ ישראלדברי יואל מועדים ח"ו כט שבט עמ' מה
מה: גידוע עכו"ם קודמין לכיבוש א"יויואל משה מאמר א סי' צ עמ' קו, מאמר ג סי' יז עמ' תכא
מה: גידועי עבודת כוכביםרמון פרץ (אריאל, תשסא) עמ' נב
מה: גידועי עכו"ם קודמין לכיבוש א"ידברי יואל פ' שלח דף תיח ע"א
מה: גירוע עכו"ם קודמין לכיבוש א"ידברי יואל מועדים ח"ב סוכות דף קצט ע"א
מה: המאבד ע"ז צריך לשרש אחריהלהורות נתן דברים עמ' יא, קט, רלא
מה: המבער ע"ז צריך לשרש אחריהברית עולם (אשכנזי) ח"ב עמ' סא {כי א"י לא יכולה לסבול אפילו שמץ ע"ז}
מה: העוקר ע"ז בא"י צריך לשרש אחריהשמן ראש (כץ) ח"ט במדבר עמ' רלג
מה: העוקר ע"ז בא"י צריך לשרש אחריהשמן ראש (כץ) ח"י שמות עמ' שצט
מה: העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהמטר השמים (תשנ) בראשית-שמות - בשלח עמ' קפד, עשרה בטבת עמ' שיח
מה: העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהמטר השמים (תשנב) ויקרא-במדבר עמ' שמב, תעב, תקסב
מה: העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהיגל יעקב (תשעד) ח"ב עמ' של
מה: הקוצץ אשירה צריך שישרש אחריהדעת תבונות - עת לעשות מע' ה אות יב
מה: הרועה לעקור עבודה זרה עריך לשרש אחריהדגל מחנה יהודה עמ' קכד
מה: הרוצה לעקור ע"ז צריך לשרש אחריהברית אברם עמ' שפז, שצב, תנז, תקלב, תרלא
מה: הרוצה לעקור ע"ז צריך לשרש אחריהיגל יעקב (תשעד) ח"א עמ' תצט
מה: הרוצה לעקור עבודה זרה צריך לשרש אחריהשפתי מנחם - הל' תשובה עמ' קיז
מה: הרים הגבוהים מורים על גיאותמטר השמים (תשנ) בראשית-שמות - שקלים עמ' שג
מה: והנח ס"ד שריפה בעירנת יצחק עה"ת תנינא ח"ב עמ' רנג
מה: כל הר בא"י ידוע שעליו היה ע"זלהורות נתן בראשית עמ' קמא, קמז
מה: כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן בידוע שיש שם ע"זלהורות נתן דברים עמ' קי
מה: כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וכו' בידוע שעבדו שם ע"זויואל משה מאמר א סי' קכז עמ' קלד
מה: מנין לעוקד ע"ז שצריך לשרש אחריהנטעי אשל בראשית עמ' תמב
מה: מנין שהעוקר ע"ז צריך לשרש אחריה ת"ל ואבדתם את שמםיגל יעקב (תשנג) שמיני אות יז, וזאת הברכה אות קמא
מה: סילוק ע"ז קודם לכיבוש א"ישיחות לספר בראשית עמ' רמג, שיחות לספר ויקרא עמ' תמה
מה: צריך לשרש אחרי ע"זפרפרת הפרשה פרשת ראה פרק יב פסוק ג
מה: רש"י - גידועי עכו"ם, בכניסתן נצטוו לגדעם מידדברי יואל פ' שלח דף תיח ע"א
מה: תוס' - כל מקום שאתה מוצא הר גבוה כר, בירושלמי פריך מבית הבחירה ומסיק ע"פ נביא נבנה שםפאר יעקב ח"ב עמ' תרצ, ח"ג עמ' שס, ח"ד עמ' רמב, שמט, תלא
מה: תוס' בשם ירושלמי, בית הבחירה ע"פ נביא נבנהעצי חיים על התורה עמ' שצב
מה: תוס' ד"ה כללהורות נתן בראשית עמ' שסז
מה: תקרובת עבודה זרה מטמא באהלשמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' רמה
מהו ללמוד חכמה יוניתלחם שלמה (הלוי, שנז) דף נה ע"ב
מו ע"א אבני הר שנדלדלו וכו' אף הני שאין בהן תפיסת ידי אדם ומותריןדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' תצט ד"ה וזהו המרומז
מו ע"א דרשת ר' עקיבא וכו'אמרות ה' השלם ח"ו עמ' קכט
מו ע"א לכנות לה שם [לע"ז]ס' חסידים סי' קצא
מו ע"א תוס' ד"ה מבהמה תמה. וי"ל דהב"ע באילן שעלה מאליו מששת ימי בראשית כגון יערדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ה עמ' רנא ד"ה ואגב
מו ע"ב בעי' רמב"ח המשתחווה לקמת חיטיםזאת ליעקב דברים עמ' תיח
מו ע"ב דתנן השיב רבי עקיבא או חילוף ומה הזאה שהיא משום שבות אינה דוחה השבת שחיטה שהיא דאורייתא לא כל שכן התם רבי אליעזר גמריה ואייקר ליה תלמודא ואתא רבי עקיבא לאדכוריה והיינו דאמר ליה רבי אל תכפירני בשעת הדין כך מקובל אני ממך הזאה שבות ואינה דוחה את השבת, ורש"י ד"ה והיינו, כשאמר לו ר"ע וכו' כעס ר"א ואמר לו עקיבא בשחיטה השבתני בשחיטה תהא מיתתך ואמר לו ר"ע אל תכפירני בשעת דין זה שאנו חלוקין ודנין וכו'דברי תורה (שפירא) מהד' א סי' נג
מו ע"ב הי' קורין אותופרי חיים (קנולר) פרשת אמור
מו ע"ב יש שינוי בנעבדבנין דוד (מייזלש) בראשית - ויצא אות ג
מו ע"ב יש שינוי בנעבד או אין שינוי בנעבדימות המשיח בהלכה (תשעא) עמ' תקל
מו. אבני הר שנידלדלו חד אמר אסורות וח"א מותרות, מה הר שאין בו תפיסת ידי אדם ומותר אף הני שאין בהן תפיסת יד"א ומותריןדרשות חתם סופר ח"ג (תשיט) עמ' ע
מו. בהמה שנעשית בעלת מום נשתנה מברייתהתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' עט {וה"ה אדם ע"י חטא}
מו. המשתחוה להר אבניו מהו למזבח וכו'יד דוד (אופנהיים) עמ' ריח
מו. זקף ביצה או לבינה לע"זמים חיים (רפפורט, תשעז) עמ' קלח
מו. קורין אותה בית כריאמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' צח
מו: בענין אל תכפירני בשעת הדיןאמרי מאיר (מאירי) בראשית פל"ב פסוק כט מס' 1
מז ע"א אין דיחוי אצל מצותבית אהרן (קריספין) דף ז ע"א
מז ע"א אשירה שביטלהצמח צדקה עה"ת עמ' עג, קנו, קצה
מז ע"א לבבואה קא סגידמסילות הנביאים שופטים עמ' ריד
מז ע"א רש"י ד"ה לחצוצרות. דקיימא לן בהחליל דשיר מעכב את הקרבןדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ב עמ' תקט ד"ה וזה
מז ע"א שלשה בתים הןעשרה מאמרות (תשס) עמ' ט
מז ע"א תוס' ד"ה קרניה, עיקר שירה בפה ושירה בכלי לא מעכבארנת יצחק מלכים עמ' קיד
מז ע"ב שלש אבנים הןעשרה מאמרות (תשס) עמ' ט
מז עב ע"ז איתקש לנידהברכת אבות עמ' רט
מז. אבן שחצבה בתחילהמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' רלח
מז. הכניס לתוכה עכו"םמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' רפז
מז. המשתחוה לחטים קמחן מותר למנחותפרורים משלחן גבוה ח"ה שאלה קמט
מז. המשתחוה למעין הנובע בארצו וכו'כתר תורה (תשסז) עמ' עא
מז. לא דיין לבע"ת שמתקבליןבהיֹת הבֹקר עמ' תקמב
מז. משום דמאיםמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' נח
מז. רש"י ד"ה אבל עיברופרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' שלא
מז: ע"ז מטמא כמתמשנת יוסף על התורה ח"ב עמ' קעו
מז: צא תאמר לומצת שימורים (תשסא) עמ' קיט
מח אילן שנטעו מתחילה לשם ע"זתולעת שני דף קלד ע"ד, קלה ע"א
מח היתה גוזלת את הרביםאמרי אמת (אמדו) דף לז ע"ב
מח ע"א שלש אשרות הןעשרה מאמרות (תשס) עמ' ט
מח ע"ב ע"ז באה בגבוליאמרות ה' השלם ח"ד עמ' צט
מח ע"ב ע"ז מטמא באוהל כמתבנין דוד (מייזלש) בראשית - חנוכה אות לו
מח תוס' ד"ה לא ישב בצילורני ושמחי דף מ ע"ב
מח. איזו היא אשרה כל שיש תחתיה עבודה זרה ר' שמעון אומר כל שעובדין אותהדברים נחמדים (תשסה) עמ' קי
מח. העכו"ם העובדים את ההרים וכו' אלוהיהם על ההרים ולא ההרים אלוהיהםחמודי צבי ויקרא עמ' עח, רג
מח. עיקר אילן שרימשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' מז
מח. פיסלו לשם ע"ז נוטל מה שנתחדשברית עולם (אשכנזי) ח"ב עמ' סא
מח. תוס' ד"ה אלוהיהםחמודי צבי ויקרא עמ' עח, רג
מח. תוס' ד"ה ואיןחיי נפש ח"ד עמ' שכא, שכב
מח: רק בארץ ישראל מצוה לרדוף אחריה וכו' אבל בחוץ לארץ אין אנו מצווין לרדוף אחריה, אלא כל מקום שנכבוש אותו נאבד כל עבודת כוכבים שבודברי יואל מועדים ח"ט עמ' תלב
מט ע"ב והבא בשברי שברים קמיפלגי וכו'זכור לדוד עמ' לד
מט ע"ב כיצד מבטלהפרי חיים (קנולר) פרשת תצא
נ ע"א אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיופניני יחזקאל עמ' פד
נ ע"א מאן ניהו בנן של קדושים רבי מנחם ברבי סימאי ואמאי קרו ליה בנן של קדושים דאפילו בצורתא דזוזא לא מיסתכל, ותוס' ד"ה ה"ג בנן של קדושים מהלך, לשון יחיד וכן בסמוך אפילו בצורתא דזוזא לא מסתכל דארבי מנחם גופיה קאי ולא על אביו ואמו וכו'דברי תורה (שפירא) מהד' ב סי' קד
נ ע"א קרא רבי מנחם בנן של קדושים משום דלא הסתכל אפילו בצורתא דזוזשמחת מרדכי ויקרא-דברים עמ' נ
נ ע"א ר' ישמעאל סבר עושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול וכו'זכור לדוד עמ' כז
נ ע"א רש"י ד"ה כעין פניםתועפת ראם (גטיניו) דף נב ע"ג
נ ע"ב לית נגר ולא בר נגר דיפרקיניהברכת אברהם (תשנד) עמ' לה
נ ע"ב לית נגר ולא בר נגר וכו'אפיקי ים עמ' שפא
נ ע"ב מלמדים תורהעמק המלך (תשסג) עמ' 325
נ. מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר, אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב, ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהוחיים שיש בהם - דרשות ח"ב עמ' קעד
נ. מאן ניהו בנן של קדושים, רבי מנחם ברבי סימאי, ואמאי קרו ליה בנן של קדושים, דאפילו בצורתא דזוזא לא מסתכלחיים שיש בהם - דרשות ח"א עמ' רלד
נ. מנין לתקרובת ע"זפרפרת משה ח"א עמ' קפח
נ. רבי מנחם ברבי סימאי הוא בנן של קדושים שלא הכיר בצורת מטבעהערות אברהם יעקב יצחקי במדבר עמ' כא
נ. תוס' ד"ה ה"נפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' שנו
נ. תקרובת ע"ז אין לה ביטול עולמיתשמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' רמה
נ: ולית נגר ולא בר נגר דיפרקינההמאור שבתורה (שפירא) שמות עמ' רנג
נ: לית נגר ובר נגרמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ג
נא ע"א שאלתיה לרבה בר אבוהס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' רל
נא ע"ב ע"ז של ישראל אסורה מיד ושל נכרי עד שתעבדחכמת התורה אחרי מות עמ' שלט
נא ע"ב ע"ז של נכרי אינה אסורה עד שתיעבד של ישראל אסורה מיד דברי ר' ישמעאל, ר' עקיבא אומר חילוף הדבריםצמח צדקה עה"ת עמ' סח
נא ע"ב עד שתיעבדצמח צדקה עה"ת עמ' קפד
נא. ודלמא נח גופיה טריפה הוה, תמים כתיב ביהפאר יעקב ח"א עמ' מח
נא. רש"י ד"ה לבני נח, יצאו מכלל ב"נ במתן תורהתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' קמו(נ)
נא. שוחט בהמה למרקוליסולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' שכ
נא: כדרב אבין השמר פן ואל אינו אלא לא תעשהתורי זהב (תשעג) עמ' קפ
נא: ע"ז של עכו"ם אסורה מידודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' תיח
נא: עבודה זרה של נכרי אסורה מיד ושל ישראל אין אסורה עד שתיעבדדברים נחמדים (תשסה) עמ' קיא
נא: רש"י - נהנין ממנה בשכרתולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' תעח
נב אלא משפלחו לעגל וכו'צמח צדקה עה"ת עמ' קפד
נב כלים ששמשו בבית חוניו וכו'דברים אחדים (תקמח) דף קמה ע"ג
נב מנין לע"ז שטועני גניזהראש דוד (תקלו) דף כט ע"ד
נב מנין לע"ז שטעונה גניזהראש דוד (תקלו) דף כט ע"ד
נב מנין לע"ז שטעונה גניזהראש דוד (תשמו) עמ' קכד ע"א
נב ע"א ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה משעת עשייה קם ליה בארורזכור לדוד עמ' נא
נב ע"א גניזה בע"זברכת אבות עמ' תקסא
נב ע"א חגירת צפורן פוסלת באבני מזבחאמרות ה' השלם ח"ב עמ' נב
נב ע"א משעת עשייה קם ליה בארורמכשירי מצוה עמ' כט
נב ע"א רמב"ן ובעה"מבריכות המעיין עמ' רב
נב ע"ב אבני מזבח ששיקצום אנשי יון וגנזום בית חשמונאיימות המשיח בהלכה (תשעא) עמ' תקצג
נב ע"ב אבני מזבח ששקצום אנשי יוןכבוד לאיש דף טז ע"ד
נב ע"ב ב"מ ריב"ש כלים ששמשודרכי איש דף מג ע"ב
נב ע"ב באו בה פריצים וחללוהובנין דוד (מייזלש) בראשית - חנוכה אות לה
נב ע"ב באו גויים וחללוהופניני יחזקאל עמ' תכה
נב ע"ב בעא מיניה וכו' כלים ששימשו בהן בבית חוניו מהו שישתמשו בהן בבית המקדש וכו' א"ל אסורים הן ומקרא היה בידינו ושכחנוהו איתיביה וכו' הקדשנו דאקדישננהו א"ל וכו' והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהםימות המשיח בהלכה (תשעא) עמ' קלב-קלג
נב ע"ב גבי אבני מזבח ששקצום אנשי יון וגנזום בית חשמונאישמלת אליעזר ח"א עמ' שלד
נב ע"ב היונים שיקצו אבני המזבחציץ השדה - שדי יער עמ' שב
נב ע"ב המבטל עבודת כוכבים מבטל משמשיה ביטל משמשיה משמשין מותרין והיא אסורהימות המשיח בהלכה (תשעא) עמ' תקכט
נב ע"ב ובאו בה פריצים וחללוהגבורת יצחק חנוכה-פורים (תשנז) עמ' קנז
נב ע"ב כיון שבאו בה פריצים מיד נתחללאמרות ה' השלם ח"א עמ' תלו
נב ע"ב כלים ששימשו בבית חוניו אסור להשתמש בהם בביהמ"ק וכו'צמח צדקה עה"ת עמ' עח
נב ע"ב כלים ששמשו בבית חוניו ושאלת ריב"ששמחה לאיש (אלישר) דף ב ע"ג, ג ע"ג
נב ע"ב לימא מסייע ליה מזרחית צפונית כו'שם שלמה דף ד ע"א
נב ע"ב נכרי יכול לבטל עבודה זרה ע"י שבירה, משא"כ בישראלבנין דוד (מייזלש) בראשית - ויגש אות עז
נב ע"ב נכרי מבטל ע"ז שלו וכו' וישראל אין מבטל של נכריצמח צדקה עה"ת עמ' צט
נב ע"ב רז"ה ורמב"ן גבי ובאו בה פריצים וחללוהודברי שאול במדבר עמ' יב
נב ע"ב רש"י ד"ה והקדשנום - שחזרו ומשחום בשמן המשחהימות המשיח בהלכה (תשעא) עמ' קלג
נב ע"ב רש"י ד"ה והקדשנום, חזרו ומשחו בשמן המשחה דאז ל"ה העבודה מחנךבנין דוד (מייזלש) בראשית - חנוכה אות נ
נב. ובאו בה פריציםמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' רפח
נב. ושם בסתר עד שיעשה לה דברים שבסתרדברי יואל פ' ראה דף פז ע"ב
נב. טעם שגנזו אבני מזבח ששקצו אנשי יוןלהורות נתן בראשית עמ' תנו
נב. כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נטע אשירהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' תיח
נב. כל המעמיד דיין שאינו הגון כאלו נוטע אשרה אצל המזבחמטר השמים (תשנ) דברים עמ' מז
נב. מנין לע"ז של ישראל שטעון גניזה וכו'פאר יעקב ח"ד עמ' קעא
נב. מנין לעבודת כוכבים של ישראל שטעונה גניזהתורת חיים עה"ת עמ' פו-פז {מחלוקת אי היינו ביעור או דסגי בגניזה}
נב. פסלו לאלוה לא תחמודפנים מסבירות עמ' נב
נב: אבני המזבח ששקצו אנשי יוןשמן ראש (כץ) חנוכה ח"א עמ' פט, קיח, רטז
נב: אבני המזבח ששקצו לעבודה זרהשמן ראש (כץ) חנוכה ח"ב עמ' ה, פ, פט
נב: אנשי יון שקצו אבני המזבחפנים מסבירות עמ' שסו
נב: באו פריצים וחללוהפאר יעקב ח"א עמ' תד
נב: באו פריצים וחללוהשמן ראש (כץ) חנוכה ח"א עמ' ק, קנה
נב: באו פריצים ויחללוהפרפרת התורה עמ' שמה
נב: בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם מפני כספא ודהבא של ירושליםכתר תורה (תשסז) עמ' קיח
נב: בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם משום כספא ודהבא של ירושליםפאר יעקב ח"ב עמ' תתפא
נב: בקשו לגנוז כל כפף וזהב שבעולם וכו' עד שמצאו לה מקרא מן התורה ורש"ימלא העומר על חמש מגילות (תשסח) עמ' רמח, שא
נב: היוונים טמאו המזבחמרפא לנפש בראשית עמ' שסה
נב: הכנו דאטבלינהו, הקדשנו דאקדשינהושמן ראש (כץ) חנוכה ח"א עמ' רטז
נב: ובאו בה פריצים וחללוה - רמב"ןאור אברהם על ספר המצוות עמ' קיג
נב: ובאו בה פריצים וחללוהאור אברהם - סידור התפילה עמ' קצ, שנב
נב: ישראל אינו יכול לבטל עבודת כוכבים של עובד כוכביםדברי יואל מועדים ח"ח עמ' רצא
נב: מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יוןדברי יואל מועדים ח"ד דף שלב ע"א
נב: ע"ז שהניחוה עובדיה בשעת שלום מותרת וכו'חמודי צבי בראשית עמ' קמד
נב: עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירודברי יואל מועדים ח"ח עמ' שח
נב: עכו"ם מבטל עבודת כוכביםפרפרת משה ח"א עמ' עה
נב: קדושת אבני מזבח, ובבעה"טרנת יצחק עה"ת תנינא ח"ב עמ' קעד
נב: רבי שנית לן בילדותךפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' תרפג
נב: רש"י - הכנו והקדשנו, משחו בשמן המשחהשמן ראש (כץ) חנוכה ח"ב עמ' ח
נב: רש"י ד"ה והקדשנום משחנו בשמן המשחהבשבילי התלמוד ח"א יומא יב ע"ב
נב: רש"י ד"ה כל הכליםלהורות נתן במדבר עמ' קסג, קסד
נב: שקצו היונים את ביהמ"ק לעבודת כוכביםעצי חיים - מועדים עמ' ריד
נב: ששקצו אנשי יון המזבח לע"ז והוצרכו לבנות מזבח חדש, ולכך נקרא חנוכה וכו'דברי יואל מועדים ח"ה עמ' סז
נג ירושה להם מאבותיהםראש דוד (תקלו) דף כט ע"ג
נג ירושה להם מאבותיהםראש דוד (תקלו) דף כט ע"ג
נג ירושה להם מאבותיהםראש דוד (תשמו) עמ' קכג ע"ב
נג כלי שרת שנטמא צריך טבילה ומשיחה בשמן המשחה מחדששארית מנחם ח"ב עמ' רעד
נג ע"א גוי לפי שעתא הוא מרתת עלה והדר מפייס להאור חדש (זיטשיק, תשסח) דברים עמ' רצח
נג ע"א גררה בטיט לא הוי ביטולצמח צדקה עה"ת עמ' צט
נג ע"במנחה חדשה (חן טוב) פ' ראה
נג ע"ב אר"י א"ר ישראל שזקף לבינהעיני יצחק דף נו ע"א
נג ע"ב אר"י א"ר ישראל שזקף לבנה להשתחוות לה ובא נכרי והשתחווה לה אסורה וכו' אלא מדפלחו וכו'חוט המשולש בשערים (תשנח) עמ' רנח
נג ע"ב ארץ ישראל מוחזקת לנו מאבותינו שבחלקו של שם נפלהבנין דוד (מייזלש) בראשית - וירא אות פג
נג ע"ב בביטולא בעלמא סגי ורש"ירנת יצחק שמואל עמ' שכב, דברי הימים עמ' נג
נג ע"ב ברוך המחזיר אבידה לבעליםמנחת קנאות עמ' נו
נג ע"ב דאי אמרת ירושה היא להםדברי שאול במדבר עמ' רנט
נג ע"ב ירושה היא להם מאבותיהםרנת יצחק יהושע עמ' קמז
נג ע"ב ישראל שזקף לבנהברכת אבות עמ' ריד
נג ע"ב כיון דעשו העגל גלי דעתייהו דניחא להו בע"ז ושליחותייהו קעבדובנין דוד (מייזלש) בראשית - ויחי אות כג, לז
נג ע"ב מדפלחו ישראל וכו' גלי אדעתייהו דניחא להו וכו' שליחתייהו דישראל עבדצמח צדקה עה"ת עמ' סט
נג ע"ב מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו וכו' שאיוו לאלוהות הרבהדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ג עמ' רצז ד"ה דלכאורה
נג ע"ב מדפלחו ישראל לעגל גלו דעתיה דניח"ל בע"זאור חדש (זיטשיק, תשסח) דברים עמ' קסג
נג ע"ב מכדי ירושה היא להם מאבותיהם וברש"י הארץ וכל המחובר לה וכו'צמח צדקה עה"ת עמ' צו
נג ע"ב עברו ישראל את העגלברכת אבות עמ' עז
נג. אי שגנבוה ליסטיןפני מלך בראשית עמ' קצה
נג. אם מכר הגוי את העבודה זרה שלו לישראל, דברי הכל זהו ביטולהדברי יואל מועדים ח"ח עמ' שיג
נג. אם מכר הגוי עבורה זרה לישראל ביטלהדברי יואל מועדים ח"ט עמ' תכג, תכט
נג. האשרות נאסרו כיון שגילו דעתם שניח"לפרורים משלחן גבוה ח"ב שאלה ו
נג. והיה כי ירעב והתקצף וגו'האיר ממזרח על ההפטרות (תשסד) עמ' קיד
נג. ישראל שזקף לבינה והשתחוה לו אסרהפנים מסבירות עמ' מה
נג. כיצד מבטלה קטע ראש אזנה וכו'ודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' לא
נג. מחלוקת בצורף עובר כוכבים, אבל בצורף ישראל דברי הכל ביטלדברי יואל מועדים ח"ט עמ' תל
נג. מכרה או משכנה רבי אומר ביטל וחכמים אומרים לא ביטלשבט מיהודה (גרינוולד) עמ' קעו
נג. מכרו או משכנו לע"ז מסתמא ביטלו ורוקא שמכרו לישראל אבל מכרו לנכרי לא ביטלודברי יואל מועדים ח"ח עמ' קיב
נג. רש"י ד"ה מלכותלהורות נתן בראשית עמ' תסא
נג. תוס' ד"ה אבל, כל ישראל לגבי ע"א כצורפיןדברי יואל פ' וארא דף רטז ע"ב
נג:וענפיה ארזי אל (תשסו) על התורה ח"א עמ' צב
נג: אלה אלהיך ישראל - מלמד שאיוו לאלהות הרבהשרתי ח"א עמ' קלז
נג: אלה אלוהיך ישראל מלמד שאיוו לאלהות הרבהמנחת עני (תשעב) עמ' קלד
נג: ארץ ישראל וכו' מכדי ירושה היא להם מאבותיהםקשוטי כלה (גרינפלד) חי"ב סי' תקמ
נג: ארץ ישראל ירושה היא להם מאבותיהםאור אברהם - סידור התפילה עמ' קלג, תיד
נג: ואשריהם תשרפון באש ופריך, מכדי ירושה היא להם מאבותיהם ואין ארם אוסר דבר שאינו שלו וכו' אלא מדפלחו ישראל לעגל, גלו אדעתייהו דניחא להו בעבודת כוכבים, וכי אתו עובדי כוכבים שליחותא דידהו עברידברי יואל מועדים ח"ט עמ' רנז
נג: ואשריהם תשרפון באש מכדי ירושה היא להם מאבותיהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלולהורות נתן ויקרא עמ' קעז
נג: ובאו בה פריצים וחללוהפני מלך שמות עמ' רסא
נג: וכי אתו עובדי כוכבים שליחותא דידהו עבדוהדרש והעיון דברים מאמר יג
נג: ירושה היא לאבותיהםפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' תתלב
נג: ירושה להם מאבותיהםפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' רכג
נג: ירושה לישראל מאבותיהםתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' קפג(לו) {משמע קנין גמור}
נג: ישראל שזקף לבינה וכו' אימא כל דבהדי עגל ניתסרו מכאן ואילך נישתרי וכו'שבח נעורים עמ' ל
נג: ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה ובא עכו"ם והשתחוה לה אסרה וכו'חמודי צבי ויקרא עמ' עח, רג
נג: ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה ובא עכו"ם והשתחוה לה אסרהחמודי צבי בראשית עמ' שיח
נג: ישראל שזקף לבינה להשתחות להחיי נפש ח"א עמ' סט ע"ב
נג: כיון שפלחו ישראל לעגל גלוי אדעתי' דניחא להו בע"ז וכו'עצי חיים על התורה עמ' שצב
נג: מאן יהיב לן מעפרא וכו'תפארת ציון (אבא שאול) עמ' רנ - ר"י ברכה
נג: מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בעכו"םתורת חיים עה"ת עמ' קמד-קמה {ועי"ז טימאו את א"י והעכו"ם שבה ונפקד עוון העגל בשעת החורבן}
נג: מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו וכו'תפארת ראובן עמ' רסג
נג: מדפלחו ישראל לעגל גלי אדעתייהו דנייחא להו וכו'דברי יואל פ' בשלח דף שעה ע"ב
נג: רש"י - מכדי הארץ וכל המחובר לה, ירושה לישראל היא מאבותיהם, שהרי לאברהם נאמר כי לך אתננה, וגוים שבאו אחרי כן לא יכלו לאסרן בהשחחואהדברי יואל מועדים ח"ט עמ' רנז
נג: רש"י - עבודת כוכבים של עובר כוכבים בביטול סגי לה, דקיימא לן עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים על כרחו, ואם כן ליכפינהו לעובדי כוכבים וליבטלינהודברי יואל מועדים ח"ט עמ' רנז
נג: רש"י ד"ה ואשיריהןוענפיה ארזי אל (תשסו) על התורה ח"א עמ' פה*
נג: רש"י ד"ה ואשריהםפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' שעד
נג: שליחותא דידהו עבדיפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' שעו
נד אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שחוטאים בזנות אלא שמטריחין אותי לצייר הולד ועושה סלע שלי פומבימנחת אליהו (תשנט) עמ' קז, רלב
נד הבא על א"א כו' בדין הוא שלא תתעבר ולא תלד כו' אלא עולם כו'המדרש והמעשה בראשית פ' ויחי
נד והלא מאבני מזבח ודילמא כרב פפאדברים אחדים (תקמח) דף קמה ע"ד
נד וכו' הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות יאבד עולמו מפני השוטים וכו'דרך חיים (תשע) פ"ה הערה 159
נד ח"א חליפי חליפין מותרין וח"א אסוריןגבעת שאול (בראך) עמ' רעח
נד ע"א אונס רחמנא פטריהדברי תורה (שפירא) מהד' ה סי' פו
נד ע"א אונס רחמנא פטריהשו"ת ר"י קצבי (תשעט) סי' ד
נד ע"א אונס רחמנא פטריהשם דרך בראשית ח"ב עמ' קכח, רמד
נד ע"א לא תימא אימר אלא ודאי ישראל מומר הוה ופלח לה ברצוןהר המוריה עמ' רנב
נד ע"אבריכות המעיין עמ' רכ
נד ע"ב אילו לדבר וכו' אלא עולם כמנהגו נוהגאמרות ה' השלם ח"ג עמ' לט
נד ע"ב אם אין רצונו בע"א למה אינו מבטלה וכו' יאבד עולמו מפני השוטיםעשרה מאמרות (תשס) עמ' נט
נד ע"ב אם אין רצונו בע"ז למה אינו מבטלה וכו'אמרות ה' השלם ח"ו עמ' קכו
נד ע"ב אם אין רצונו בע"ז למה אינו מבטלה וכו'צלח רכב עמ' נח
נד ע"ב אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלהנאוה תהלה עמ' מג, קלה, רצט, שעז, שצט, תסא
נד ע"ב אם אלקיכם אין רצונו בעבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלהיחל ישראל אבות ח"ג עמ' שפב
נד ע"ב אם אלקיכם אין רצונו בעבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלה וכו' עולם כמנהגו נוהגשפע חיים - דרשות מתשמ"ג עמ' עג
נד ע"ב אמר קרא הוא הוא ולא חליפי חליפין וכו'זכור לדוד עמ' לג
נד ע"ב הרי שבא על אשת חבירו בדין שלא תלד אלא עולם כמנהגו נוהגבנין דוד (מייזלש) בראשית - ויצא אות נז
נד ע"ב הרי שגזל סאה של חטים וכו' דין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהגתהלה לדוד (והרמן) פרק סב פסוק יא הערה י
נד ע"ב ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןיחל ישראל אבות ח"ד עמ' דש, ח"ה עמ' יד
נד ע"ב חליפי ע"ז וכו'צמח צדקה עה"ת עמ' קעב, קפו
נד ע"ב מן הראוי שממזר לא יוליד אולם עולם כמנהגו נוהגפניני יחזקאל עמ' עט
נד ע"ב עולם במנהגו נוהגגנת אגוז (תשמט) עמ' פה
נד ע"ב עולם כמנהגו נוהגמנחת קנאות עמ' רה
נד ע"ב עולם כמנהגו נוהגתורת משה (אלמושנינו) עמ' רמג
נד עשו מזבח חדש וגנזו אבני מזבח הישן לפי ששקצום אנשי יון לע"זדברי יואל מועדים ח"ה עמ' קכו
נד. אונם רחמנא פטריהולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' תקעח
נד. אונס רחמנא פטריהדגל מחנה יהודה עמ' מה
נד. הכל הי' בכלל לא תעבדםמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' צז
נד. הכל היה בכלל לא תעבדםצדקת יוסף עמ' עז
נד. רש"י ודאי - בעת צרה רוצים להתביללשיחות לספר בראשית עמ' רצב
נד. שאל פלוסלופוס את ר"ג וכו' מפני מה הוא מתקנא בעובדי' וכו'ילקוט דברי חכמים במדבר סי' פה
נד. שור הנעבד באונס אינו נחשב נעבדדרך חיים (תשע) פ"ה הערה 1313
נד. תוס' - אי לא מסר נפשי'משנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' יב
נד. תוס' ד"ה מתקיףמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' רפב
נד: אילו לדבר שאין העולם צורך בו היו עובדים היה מבטלה וכו'יפה תאר (תשעח) ח"א עמ' תרנ, ח"ג עמ' ריא
נד: אילו לדבר שאין צורך לעולם בו היו עובדין היה מבטלו הרי הם עובדים לחמה ללבנה וכו' וכי יאבד עולמו מפני השוטיםדרך חיים (תשע) פ"ה הערה 1556
נד: אם אלהיכם אין רצונו בע"ז מפני מה אין מבטלה וכו'תוספות יום טוב (תג) פרק ד דף קצה ע"א; יפה תאר (שנז) על בראשית רבה פרשה כח דף קפה ע"ג; יפה מראה (שנ) פרק ד דף שכא ע"ד; עליית קיר קטנה (שצו) פר' תרומה דף צו/צז ע"א; שיח יצחק (חיות, תכד) על פרקי שירה דף יג ע"ב
נד: אם אלקיכם אין רצונו בעבודה זרה מפני מה אינו מאבדה וכו'שבט מישראל (קרמניץ) פרק קטו פסוק א
נד: אמר הקב"ה לא די לרשעים שמטריחים אותי לציר הולד אלא שעושין סלע שלי פומבימנחת אליהו (תשסא) עמ' קטו, רכב
נד: בדין הוא שהבא על הערוה לא תתעבר אלא שעולם כמנהגו נוהגמלא העומר על חמש מגילות (תשסח) עמ' קצג
נד: הבא על אשת חברו, בדין הוא שלא תתעברצדקת יוסף עמ' נה
נד: הרי שבא על אשת חבירו וכו' אלא עולם כמנהגו נוהגפאר יעקב ח"א עמ' רצ
נד: הרי שבא על אשת חבירו וכו' ורש"יאהבת עולם (תשס) עמ' רכז
נד: והיינו דאמר ריש לקיש אמרשערי שיש יהושע ח"א עמ' קג
נד: והלא יש בה ממש בע"זויואל משה מאמר א סי' מו עמ' ס
נד: חילופי עבודה זרה אסוריןשמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' רמה
נד: חכמי האומותודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' תנא
נד: חליפי איסורי הנאהמרפא לנפש בראשית עמ' ע
נד: כלום מתקנא אלא חכם בחכם גבור בגבור וכו'יפה תאר (תיז) על שמות רבה פרשה מ"ג ג דף רט ע"ד
נד: לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבי וכו'שפתי כהן (הכהן, שסה) פרשת תצא דף שיג ע"ב
נד: מפני מה אין מבטל ע"ז וכו' ומפני שוטים הללו יאבד עולמופאר יעקב ח"ב עמ' תקעז, ח"ד עמ' סט
נד: מפני מה מתקנא בעובדיהנתיבות חיים (מטלין, תשמא) עמ' שיט
נד: עולם במנהגו נוהגדעת תפלה עמ' פא
נד: עולם כמנהגו נוהגבן פורת יוסף (תשעא) עמ' כא
נד: עולם כמנהגו נוהגמחזה אברהם (בוטשאטש) עמ' תז
נד: עולם כמנהגו נוהגשמן ראש (כץ) חלקים א-ח - בראשית עמ' קו
נד: עולם כמנהגו נוהג וכו' באחד שהיו מפקידים אצלו בעדיםמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ג
נד: עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו וכו'דברי יואל פ' שלח דף שנו ע"א
נד: עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו וכו'ישמח ישראל (אלכסנדר) בראשית עמ' טו
נד: עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידים ליתן את הדיןדברי יואל פ' תולדות דף תקעא ע"א
נד: עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידים לתת את הדיןלהורות נתן בראשית עמ' רצח
נד: עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןדברי יואל מועדים ח"ב סוכות דף קסח ע"ב
נד: עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הרין, ורש"יויואל משה מאמר א סי' סו עמ' פג
נד: עולם כמנהגו נוהגפנים מסבירות עמ' א
נד: עולם כמנהגו נוהג, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןדרך חיים (תשע) פ"ג הערה 173
נד: רש"י - צריך לאסף כל דבר מעל פני אדמה, שהרי אף לאדם ובהמה הם עובריםשבט מישראל (קרמניץ) פרק קטו פסוק א
נד: שאל האי מינאי לרבי אלקיכם שונא עבודה זרה מפני מה אינו מבטלםתורי זהב (תשעג) עמ' רעט, שלה
נד: שאל פילוסוף אחד את ר"ג כתוב בתורתכם וכו'אהבת עולם (תשס) עמ' שנב
נד: שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בעכו"ם למה אינו מבטלה, א"ל אלו לדבר שאין צורך לעולם בו הי' עובדין הי' מבטלו, עכשיו שעובדין לחמה ולבנה כו' יאבד עולמו מפני השוטיםמרפא לנפש בראשית עמ' קכג
נד: שאלו את הזקנים ברומי אם אלהיכם אין רצונו וכו'אהבת עולם (תשס) עמ' שנב
נד: שאלו פילוסופין את הזקנים ברומי אם אלקיכם אינו רצונו בע"ז, למה אינו מבטלהדרך חיים (תשע) פ"ג הערה 1734-1733
נד: שאלו פילוסופין את הזקנים ברומי וכו'דרך חיים (תשע) פ"ה הערה 563
נד: תוס' - משום מצות פו"ר לא גזרו רבנןמרפא לנפש בראשית עמ' ט, ע
נה א"ל זונין לר"ע לבי ולבך יודעיןגבעת שאול (בראך) עמ' עח
נה ע"א בא ליטהר מסייעין אותובית ישראל (בנבנשתי) ח"א דרוש כ עמ' 297
נה ע"א הבא ליטמא פותחין לוהשיר והשבח ח"א עמ' רסו
נה ע"א וחלים רעים ונאמנים, רעים בשליחותן, ונאמנים בשבועתן (חיסורים הם מוגבלים)בצור ירום ח"א (תשסז) עמ' לג, מ הערה 50
נה ע"א חליים נאמנים בשליחותםדברי משה (שהם, תשמח) עמ' קפ
נה ע"א חלק ה' אלהיך לכל העמים, החליקן בדבריםאוצרות הראי"ה ח"ב עמ' 191 {ה' הסתיר מהם מדת עונשו, והם נענשים ע"י אמצעיים כמו הכוכבים, כדי שלא יתקלקלו בחינוכם למדות}
נה ע"א יסוירין וכו' משביעין אותן וכו' רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןתהלה לדוד (והרמן) פרק כג פסוק יא הערה ו
נה ע"א יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני וכו' ועל ידי פלונידרכי התשובה עמ' קלו
נה ע"א כלום אדם מקנא אלא גבור מגבור וכו'אלשיך על חמש מגילות עמ' ד
נה ע"א כלום מתקנא אלא חכם בחכםביאורי הזוהר (ר' דובער) דף קט ע"א
נה ע"א כלום מתקנא אלא חכם בחכםדברי שאול במדבר עמ' ע, דברים עמ' רנח
נה ע"א כלום מתקנא אלא חכם בחכם וגבור בגבור ועשיר בעשירמגן אבות (מהריט"ץ) ח"א עמ' רעח
נה ע"א נדד וחלים רעים ונאמנים וכו' ונאמנים בשבועתןעשרה מאמרות (תשס) עמ' מז
נה ע"א שהחליקו בדבריםמאמרי אדמו"ר הזקן תקסה עמ' תתכב
נה ע"ב אסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראלאחרית השנים עמ' מז
נה ע"ב בראשונה היו אומרים בד"ד וכו' וחזרו לומר דב"ד וכו'מגילת סמנים עמ' קיא
נה ע"ב רש"י ד"ה אבל דורכיןתשובה מיראה עמ' כט
נה. איכא ע"ז באתרין דכי מנגיב עלמא ולא אתי מטרא וכו'צפנת פענח (מהרי"ט, תח) פרשת בא דף סב ע"ג
נה. אין גיבור מתקנא אלא בגיבור כמוהודולה ומשקה - התורה וקניניה עמ' יב
נה. אמר לה, וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן, אנו נאבד את אמונתינודרך חיים (תשע) פ"ב הערה 727
נה. אמר לי' זונין לר' עקיבא לבי ולבך ידעין דע"ז לית ביה ממשא וכו' בא לטמא פותחין לודברי יואל מועדים ח"ב סוכות דף קסט ע"א, הושענא רבה דף תסו ע"א
נה. אמר לי' זונין לר"ע לבי ולבך ידעין דע"ז לית בי' מששא וכו' וחליים רעים ונאמנים רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןדברי יואל מועדים ח"א שבת שובה דף רפט ע"א
נה. אמר רבא בר יצחק לר"י האיכא בית ע"ז באתרין דכי מנגיב עלמא ולא אתי מיטרא וכו' שחטו לי' גברא ואתי מיטרא וכו' בא לטמא פותחין לודברי יואל מועדים ח"ד דף קצג ע"א, שעט ע"ב
נה. אשר חלק ה"א אותם לכל העמים מלמד שהחליקן בדברים לטורדם מן העולםפאר יעקב ח"ג עמ' רכט, ח"ד עמ' סט, רעא
נה. בא לטמא פותחין לודברי יואל פ' שלח דף תיב ע"ב
נה. בא לטמא פותחין לוהמאור שבתורה (שפירא) חנוכה-פורים עמ' רי
נה. בא ליטהר מסייעין לומנחת עני (תשעב) עמ' ג
נה. בא ליטמא פותחין לויפה תאר (תשעח) ח"ב עמ' קנד
נה. הבא לטהר מסייעין אותותהלה לדוד (סקאליע) ספר ה עמ' מב
נה. הבא ליטהר מסייעין אותודברי אמונה שמות עמ' ח
נה. הבא ליטהר מסייעין אותו בא ליטמא פותחין לואהבת עולם (תשס) עמ' שפא
נה. והא חזינן גברי דאזלי כי מתברי וכו'ויואל משה מאמר א סי' פז עמ' קד, סי' קלו עמ' קמא
נה. יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ובשעה פלוני ובסם פל' וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד שבועתנויגל יעקב (תשנג) עקב אות לג
נה. יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלונימים חיים (קרייסווירטה) עמ' קי
נה. כי ה' אלהיך וגו' אל קנא משל אדם שנשא אשה על אשתו חשובה ממנה אין מתקנאה בה פחותה ממנה מתקנאה בהפאר יעקב ח"ב עמ' תתיג
נה. כי ה"א אש אוכלה הוא א-ל קנא, כלום מתקנא אלא חכם וחכם וכו'תורת חיים עה"ת עמ' קמג {וזהו שטען משה לפני הקב"ה, שלא יכעס על מעשה העגל שאין בו ממש לעומתו}
נה. כתיבת בתורתכם כי ה' אלקיך א-ל קנא כלום מתקנא וכו'לקחת מוסר ח"א עמ' תקסד
נה. לא תצאו אלא על ידי רופא פלונישמן ראש (כץ) פסח ח"ב עמ' כו
נה. לבו ולבך ידע דעבודת אלילים לית בה מששא וכו'אמרי דרוש (ניסנבוים) עמ' 251
נה. לבי ולבך ידעין דע"ז לית בה ממשא וכו'צרור המור (שכז) פרשת בשלח דף נג ע"ב; רוממות אל (אלשיך, שסה) דף רמ ע"ב
נה. לטהר מסייעין אותו פו' לטמא פותחין לו וכו'קובץ שיחות (וכטפויגל) אלול וימים נוראים עמ' ר-רא
נה. משביעין אותו שלא תלכו אלא ביום פלונישמן ראש (כץ) ח"י במדבר עמ' רעז
נה. משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלונישמן ראש (כץ) פסח ח"א עמ' מ, קנג
נה. נאמנים בשליחותן ונאמנים בשבועתןולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' תסט
נה. פחותה ממנה מתקנאה בההמאור שבתורה (שפירא) חנוכה-פורים עמ' קעא
נה. רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתןשמן ראש (כץ) ז' אדר ופורים ח"ב עמ' רט
נה. רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןשמן ראש (כץ) ח"י ויקרא עמ' צו
נה. רש"י ד"ה דורכין, מסייע ידי עוברי עבירהתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' רטז(טו)
נה. שחטו לי גברא ואייתא מיטראדברי יואל השמטה לפ' בהעלותך דף רכג ע"ב, פ' שלח דף שעא ע"ב, תיב ע"ב, פ' בלק דף קכד ע"א, פ' וזאת הברכה דף קצח ע"א
נה: הבא לטמא פותחין לוויואל משה מאמר א סי' מה עמ' נח, סי' קלו עמ' קמא, מאמר ב סי' קנג עמ' שסז
נה: יסורים בשעה שמשגרין אותם על האדםשמן ראש (כץ) ח"י שמות עמ' כה
נה: רעים בשליחותן ונאמנין בשבועתןשמן ראש (כץ) ח"י בראשית עמ' קמ
נו ע"א הלוקח עבדים וכו' וכמה א"ר יהושע בן לוי עד שנים עשר חדשהר המוריה עמ' רנ
נו ע"ב דאטבלינהו ורש"ירנת יצחק דברי הימים עמ' רמו
נו ע"ב ובאו בה פריצים וחללוהרנת יצחק שמואל עמ' עח, ישעיה עמ' רעט, תסז, תעא, משלי עמ' שטו, ה' מגילות עמ' קצט, שכג
נו. רש"י - אסור לגרום טומאה לתרומהשמן ראש (כץ) ח"ט דברים עמ' לז
נז ע"א גר שמל ולא טבלברכת אבות עמ' לג
נז ע"א דאמרה לאינש אחרינא ועבדרנת יצחק עה"ת תנינא ח"א עמ' ריא
נז ע"א הלוקח עבדים וכו' עושין יין נסך עד שתשקע עבודת כוכבים מפיהםדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' שמב ד"ה וי"ל
נז ע"א וכמה אריב"ל עד שנים עשר חדשזכור לדוד עמ' מה
נז ע"ב נפקי שיפורי דרבא ושרו שיפורי דרבא בר חיננא ור"ה בר ר"נ ואסרימכשירי מצוה עמ' עג
נז ע"ב תוס'ד"ה עד שתשקעזכור לדוד עמ' מה
נז רש"י - מחמת כיסופא אמרמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ג
נז תוס' ד"ה הרגדרכי שלום (מרגונאטו) דף יט ע"ב
נז. יין נסך נאסר בנגיעההנפש החכמה סימן כ"ט
נז: תינוק בן יומותשבי (תשסה) עמ' רפא שורש תינוק
נח ע"א א"ל רבא לרב אליקים שמעיה טרוק טרוק גלי דלא ניתו אינשי וכו'מכשירי מצוה עמ' לה
נח ע"א תוס' ד"ה איקלע - ועוד מי כסיפא ליה מילתא לומר טעיתיתתן אמת ליעקב (תשעה) עמ' קא
נח ע"ב אנא כדכתיב קאמינאדברי שאול בראשית עמ' תנא
נח ע"ב כל שאין תפיסת יד אדם בו אינו נאסרדברי שאול דברים עמ' ק
נח ע"ב לשון חכמים לעצמותורת מנחם חנ"ח עמ' 414
נח ע"ב לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמהס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' נז
נח ע"ב לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמושארית מנחם - מאמרים עמ' שלט
נח ר"ל איקלע לבוצרהצמח דוד (שלוניקי) ח"ב דף צח ע"א
נח. איקלע ר"ה בריה דר"נ למחוזה וכו'ודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' קנו
נח. בבית חשמונאי גנזו אבני מזבחפרורים משלחן גבוה ח"ד שאלה יח
נח. מחוזא בני תורה הןשמן ראש (כץ) ז' אדר ופורים ח"ב עמ' לד
נח. משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלונישמן ראש (כץ) ח"ט ויקרא עמ' רצג
נח. רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןשמן ראש (כץ) פסח ח"א עמ' פח
נח: גוי ששבת חייב מיתהחיי נפש ח"א עמ' נב ע"א
נח: חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתאדברי יואל מועדים ח"א שבת שובה דף רכד ע"א
נח: לך לך אומרים לנזירמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ג
נח: לשון חכמים לחוד ולשון תורה לחודבן פורת יוסף (תשעא) עמ' ה
נח: לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחודמגדל עוז (תשעח) עמ' תרג
נח: לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחודשם יחזקאל עמ' שי
נח: לשון תורה לחודמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ג
נח: לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמןלוח ארש (תשסא) ח"א הקדמה (ד"ה צריך), ועמ' 58, וסי' קל (ד"ה למדנו), תכ, מור וקציעה סי' כה, לחם שמים פ"א מ"א (ד"ה העברה), שערי תפלה סי' רמג, השגות ר' מרדכי דיסלדורף סי' קז
נט ע"א רבי חייא בר אבא איקלע לגבלאסמיכה לחיים (סימן ה) דף כ"ו ע"ד (ד"ה ובהכי)
נט ע"א תוס' ד"ה דאמרמשק ביתי סימן רעז דף קלד ע"ב
נט. שולחן מלכיםדרך חיים (תשע) פ"ד הערה 1121
ס המטהר יינו של נכרימנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ד
ס ע"א אמר רב אשי זיקא בין מליא בין הסירה שריערוגת הבושם (הראשון) ח"ג עמ' 63
ס ע"א בכחו כולי עלמא לא פליגי דאסיר כי פליגי בכה בחו וכו'זכור לדוד עמ' לג
ס. לא תאכל כל תועבהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' תמג
ס. עכו"ם אדנאמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' ט
סא ע"א אחד הלוקחרחמים לחיים דף כ"ה ע"ג (שו"ת הרשב"א חלק ה' סימן קכ"ב)
סא ע"א המטהר יינו של נכרי ורש"י ותוס'שו"ת ר"י קצבי (תשעט) סי' ז
סא. אין השומר צריךמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' שכ
סא. המטהר יינו של נכרידברים נחמדים (תשסה) עמ' קיב
סא. רש"י ד"ה יינו של נכרימשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' נו
סא: אף שיש אפשרי לכנוס שם דרך החלון מ"מ היוצא ונכנס דרך החלון נתפס כגנב ואף להקל אמרו דלא חיישינן לנכנס דרך החלוןבן פורת יוסף (תשעא) עמ' תקנב
סא: חיישינן לגומליןהישר והטוב (תשסג) עמ' רט
סב ע"א תוס' ד"ה והתנןקול שמואל (קונפורטי) דף קיא ע"א
סב ע"ב זיל קלינהו וקברינהו בי קברי ולימא ליה בדרינהו אתו בהו לידי תקלהאחרית השנים עמ' מג
סב. ונותנין זה לזה מתנהמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' רכא
סב. ושכרו מותרמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קפב
סב. לאכלה - ולא לסחורהשיחות לספר ויקרא עמ' רצז
סב. לאכלה ולא לסחורהברית עולם (אשכנזי) ח"ב עמ' קצח
סב. מעשה דבר שישקפני מלך ויקרא עמ' רכט
סב. תוס' ד"ה בדמיהןמים חיים (רפפורט, תשעז) עמ' רסז
סב: דבי' ר"י יזפי פירי שביעית וכו'פרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' תרו
סג ע"א תוס' ד"ה כגוןזכור לדוד עמ' נא
סג ע"ב ישברו לשבור ביין נסך וכו' ישבור ותבא עליו ברכהתהלה לדוד (והרמן) פרק כח פסוק ט הערה ג
סג. בא עליה ואח"כ נתן לה אתננהפנים מסבירות עמ' ש
סג: רש"י ד"ה ולאפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' תרמג
סג: שכרו לשבור ביין נסך אסור כי רוצה בקיומולהורות נתן דברים עמ' קכו
סג: שכרו לשבור ביין נסך מהולהורות נתן בראשית עמ' קצז
סד ע"א ע"ז של פעור לא מובן אפי' בשכלה של גוי'תורת מנחם חנ"ט עמ' 118
סד ע"ב איזהו גר תושב כל שקיבל עליו וכו'רנת יצחק עה"ת תנינא ח"א עמ' רצ
סד ע"ב איזהו נר תושב כל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד וכו'תשובה מיראה עמ' ט
סד ע"ב גר תושב שקיבל מצוותברכת אבות עמ' תקפו
סד ע"ב וחכ"א כל שקיבל עליו שבע מצוות וכו'רנת יצחק מלכים עמ' רע
סד ע"ב וחכמים אומרים כל שקיבל עליו שבע מצות וכו'ערוגת הבושם (הראשון) ח"ג עמ' 169
סד ע"ב מייחדין אצלו יין ואין מפקידין אצלו יין וכו'תשובה מיראה עמ' ט, עב
סד ע"ב מיתיבי ישר' שמצה ע"זדרכי איש דף כז ע"א
סד ע"ב נעמן חכמים אומרים שקיבל עליו ז' מצותתורת הרא"ם עמ' עח
סד ע"ב ר"י שדר ליה קורבנא לאבידונארנת יצחק מלכים עמ' רסח
סד ע"ב תוס' ד"ה איזהומכשירי מצוה עמ' קסח
סד ע"ב תוס' ד"ה איזהו, כל זמן שלא דנוהו א"ח מיתהרנת יצחק יהושע עמ' קי, קכח
סד תוס' ד"ה הבגדמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' רנג
סד. איזה גר תושבמשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קה, קז
סד. איסור רוצה בקיומו בכלאיםלהורות נתן דברים עמ' קכו
סד. זבינו כל דאית לכומשנת אברהם על ס' חסידים ח"א עמ' קו
סד. ישראל שהיה נושה בגוי מהקול שמואל (קונפורטי) דף יד ע"ב
סד. כל למעוטי תיפלהמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' רט
סד. ע"ז שבאת ליד ישראלמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' יב
סד. ר"ן - הייתי מהלךמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' יב
סד. תוס' ד"ה איזהומשנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' רעו
סד. תוס' ד"ה רבי עקיבאיבין שמועה (לעוו) עמ' שעד
סד: איזהו גר תושב - זה גר אוכל נבילותעל ישראל גאותו עמ' רצו
סד: איזהו גר תושב וכו'רנת יצחק עה"ת תנינא ח"ב עמ' רעג
סד: איזהו גר תושב, שקיבל עליו ז' מצוות שקיבלו עליהם בני נחתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' נג-נו
סד: חכמים סוברים בעינן שיקבל שבע מצותתיבת גמא (תשסז) עמ' קעג
סד: ישראל מומר משמר שבתו בשוק מבטל רשות וכו' ורש"ימים חיים (קרייסווירטה) עמ' קפה
סד: ישראל שמצא עבודת כוכבים בשוק, ער שלא באתה לירו אומר לעובר כוכבים ומבטלה, משבאתה לידו אינו אומר לעובד כוכבים ומבטלהדברי יואל מועדים ח"ט עמ' תכח
סד: עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים על כרחודברי יואל מועדים ח"ט עמ' רנז
סד: רש"י - גר תושב הרי הוא כעובד כוכבים כיון דלא מלבן פורת יוסף (תשעא) עמ' שפז
סד: רש"י ד"ה הרי הואפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' רטז
סד: שמנו כיינו שמנו כיינו ס"ד כו' אלא יינו כשמנומאמרי הרמ"ע (תשסא) - מאמר צבאות ה' עמ' לג
סד: תוס' ד"ה איזהו, ב"נ שעבר על אחת מז' מצוות צריך לדונו בב"דתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' ס
סד: תוס' ד"ה איזהו, כל זמן שלא דנוהו א"ח מיתהרנת יצחק עה"ת תנינא ח"ב עמ' רכא
סה ע"א אתון איכא עלייכו אימתא דמלכותא אנן לא תיהוי עלן אימתא דמלכותאדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ג עמ' שיג ד"ה במדרש
סה ע"א בר שישך וכו' אית לכו כי האי גוונא וכו' בנות מלכים וכו'תורת לוי יצחק עמ' קמג
סה ע"א דידן עדיפא טפי מהאידרשות משמר הלוי (תשעד) עמ' רז
סה ע"א דידן עדיפא טפי מהאי וכו' עין לא ראתה וכו'.ס' חסידים סי' קנה
סה ע"א פקע עיניה דבר שישו עין לא ראתהאור התורה (צמח צדק) נ"ך עמ' שב
סה ע"א רבא אמטי ליה וכו' אית לכו כי האי לעוה"ב וכו'אפיקי ים עמ' תקמג
סה ע"א רבא הביא דורן לבר שישך ביום אידו אמר ידענא ביה דלא פלח לע"ז וכו'מלכי יהודה (תשע) עמ' לז
סה ע"ב תוס' ד"ה אבל - ורבי יהודה וכו' דשמואל דאזיל לטעמיה דאית ליה אין מצות בטילות לעת"ל נמצא כשיעמדו הצדיקים בלבושיהם יהיו בלא ציצית ויש כאן עבירהימות המשיח בהלכה (תשעא) עמ' תקנא
סה. רבא אמטי ליה קורבנא לבר ששך ביום אידםברכת חיים (תשמה) ח"א עמ' 185
סה. רבא אמטי ליה קרבנא לבר ששך ביום אידו וכו'+יד יוסף (צרפתי, שעו) פרשת קדושים דף רטו ע"ג; לקוטי שכחה ופאה (שטז) דף כ ע"א
סה. רבא אשכחיה לבר ששך ביום אידו וכו'מאמר אסתר (הורוויץ) עמ' קמא
סה. רבא ובר ששךמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ד
סה. תוס' ד"ה אבלפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' רנא
סה: תוס' ד"ה הבגד, לא שייך ביטול בתערובת צמר ופשתיםתפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' קיג(שעה)
סו ע"א אביי אמר במשהו ריחיה חלא וטעמא חמרא חלא וכו' רבא אמר וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' מד ד"ה בתוס'
סו ע"א מנין לכל איסורין שבתורה שמצטרפין זע"ז שנא' לא תאכל כל תועבהמכשירי מצוה עמ' קסא
סו ע"א תוס' ד"ה ורבא אמר בנותן. תימה דקשה הלכתא אהלכתא דקי"ל כרבא לגבי אביי וקי"ל כר' יהושע בן לוי וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' מד ד"ה בתוס'
סו ע"א תוס' ד"ה מכללתורה אור (באנדי) עמ' שו
סו ע"ב איזהו גר תושברנת יצחק ה' מגילות עמ' שמט
סו ע"ב בשלטי הגבורים (על הרי"ף) לב ע"א מדפה"ר אות א. ויש כאן מקום עיון על המוסקו וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' לח ד"ה ובזה נבוא ובהערה
סו ע"ב בת תיהאדרשת הרמב"ן תורת ה' תמימה (תשסו) עמ' סז
סו ע"ב דלמא מזבלי להו וכו' ובתוס'רנת יצחק מלכים עמ' תכב
סו ע"ב מהרש"א (חי' הלכות) ד"ה בא"ד. וליכא לאקשויי כיון דהך דפת חמה כו' מייתי לה התם ע"כ מדמי לה לפיטום וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' לה ד"ה הנה
סו ע"ב מהרש"א (חי' הלכות) ד"ה בד"ה אביי. וא"ב מאי פריך ליה רבא מכמון ורב מרי מפת חמה וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' מב ד"ה בתחילה
סו ע"ב ר"ן על הרי"ף לב ע"א מדפה"ר ד"ה ריחא. אבל לפי פירוש ר"ח ז"ל וכו' והרב בעל הערוך ז"ל פירש וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' לח ד"ה ובזה נבוא
סו ע"ב רש"י ד"ה לרבא. ולאו דברי הכל היא דהא ר"מ אוסרדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' לה ד"ה הנה
סו ע"ב רש"י ד"ה ריחיה חלא. יין זה סמוך לעירובו היה ריחיה חלא וטעמיה חמרא וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' לט ד"ה ולפע"ד
סו ע"ב תוס' ד"ה רבא. וא"ת אמאי לא הביא פרק כיצד צולין וכו' וי"ל משום דלא דמי לריחא וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' לה ד"ה הנה
סו ע"ב תוס' ד"ה רבא. ואביי נמי דהכא דאמר ריחא מילתא היא א"ל וכו' ורבא נמי דהכא א"ל וכו'דרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' מב ד"ה בתחילה
סו. בת תיהא, תוס'משנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' רב
סו. בתר שמא אזלינןדרך חיים (תשע) פ"ד הערה 503-502
סו. לא תאכל כל תועבה, כל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכלשם יחזקאל עמ' תקלב
סו. מנין לכל האיסורין שבתורה שמצטרפיןולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' קמב
סו. רש"י - ד"ה וכל, אביי ס"ל מין במינו בטלעצי חיים - מועדים עמ' רמד
סו. תוס' ד"ה מכלללהורות נתן ויקרא עמ' סט
סו. תוס' זילוף של יין נסךמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' רב
סו. תוס' עובדי'משנת אברהם על ס' חסידים ח"ב עמ' ה
סו: בת תיהאמים חיים (קרייסווירטה) עמ' תכא
סו: תוס' ד"ה רבא, חמץ בתנור נמי יש לאסור וכו' נהי דטעם ליכא מ"מ משהו בעלמא איכאעצי חיים - מועדים עמ' שכח
סז סוגיא דנותן טעם לפגםאור שרגא עמ' שנ
סז ע"א כל שטעמו וממשו אסור לוקין עליותורה אור (באנדי) עמ' שכב
סז ע"א תוס' ד"ה א"ר יוחנן. פי' רש"י בפרק גיד הנשה מכאן דטעם כעיקר לאו דאורייתאדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' קה ד"ה והא
סז ע"ב טעמו לא ממשו אסורמנחת קנאות עמ' כט
סז ע"ב 'לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך', כל הראויה לגר קרויה נבילהכתב סופר אגדות כאן
סז ע"ב נותן טעם לפגםתורה אור (באנדי) עמ' שד, שיב
סז ע"ב קדירה בת יומא נמי אי אפשר דלא פגמה פורתאדברי תורה (שפירא) מהד' ב סי' סט
סז ע"ב תוס' ד"ה אלאתורה אור (באנדי) עמ' שו, שטו
סז ע"ב תוס' ד"ה ואידך - הקשו לר"ש דס"ל כל שהוא למכות, ועל כרחך משרת אתי לטעם כעיקר, א"כ געולי מדין למה ליחוט המשולש בשערים (תשנח) עמ' רסד
סז ע"ב תוס' ד"ה ואידךאור שרגא עמ' שיב
סז ע"ב תוס' ד"ה ואילךתורה אור (באנדי) עמ' שט
סז. כל שטעמו וממשו אסורולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' סה
סז. נותן טעם לפגם אסור מגיעולי מדיןפנים מסבירות עמ' קי
סז: מ"ט דר"מ גמר מגיעולי עכו"םפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' תקמד*
סז: נותן טעם לפגם מותרולאשר אמר ויקרא-דברים עמ' תלב
סז: נטל"פ אסור מגיעלוי מדין וכו'ודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' שפ
סח ע"א שאין ראויה לגר אינה קרויה נבלהדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ב עמ' רעב ד"ה אך
סח ע"א תוס' ד"ה ואידךאמרות ה' השלם ח"ו עמ' קסט
סח ע"א תוס' ד"ה ואידךמכשירי מצוה עמ' קל
סח ע"א תוס' ד"ה ואילךתורה אור (באנדי) עמ' שב, שג, שכג
סח ע"ב א"ר הלכתא נותן טעם לפגם מותר, עכברא בשיכרא דאסר רב לא ידענא אי ס"ל דנותן טעם לפגם אסור וכו'חוט המשולש בשערים (תשנח) עמ' קיב
סח ע"ב תוס' ד"ה דהאמכשירי מצוה עמ' קעט
סח תוס' ד"ה תיקוקול שמואל (קונפורטי) דף עא ע"א
סח. חגא לא מידע ידע מאי קאמרי רבנן תיובתא קא מותיבמים חיים (קרייסווירטה) עמ' שנ
סח. תוס' ד"ה ואידךפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' תעג
סח. תוס' ד"ה ואידךחמודי צבי בראשית עמ' מג
סח: מספקא ליה לרבא אי קסבר רב נותן טעם לפגם אסור או מותרדברי יואל מועדים ח"ח עמ' קצח
סח: שולחן מלכיםדרך חיים (תשע) פ"ד הערה 1121
סט ע"א איבע"ל נפל לגו הלא מאי וכו' הוה עובדא בי רב כהנא ואסר רב כהנאהר המוריה עמ' רנב
ע ע"א אמר רבא חמרא שרי מ"ט רובא גנבי ישראל נינהודרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' רג ד"ה ובחידושי
ע ע"א בדש"י ד"ה וטומאה. ואין אנו יודעין איזו היאדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' רב ד"ה אמנם
ע ע"א דתנן הנכנס לבקעה בימות הגשמיםדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' רג ד"ה והנה
ע ע"א יהודאי לא מנטרי שבתאקובץ שיחות (וכטפויגל, תשעה) עמ' רמ
ע ע"א רוב גנבי ישראלשפע חיים - דרשות מתשמ"ג עמ' תכה
ע ע"א רובא גנבי ישראל נינהודברי תורה (שפירא) מהד' ט סי' עו
ע ע"א רש"י ד"ה הוי. וכי פליגי רבנן עליה דר"א היכי דמליא שדה טומאהדרשות חתם סופר (תשעז) ח"ד עמ' רב ד"ה אמנם
ע ע"ב ההוא מסיבתא דמסרי ליה אקלידיאיתן האזרחי עמ' נג
ע ע"ב תוס' ד"ה לא מסרה להאיתן האזרחי עמ' נד
ע. אף שיש אפשרי לכנוס שם דרך החלון מ"מ היוצא ונכנס דרך החלון נתפס כגנב ואף להקל אמרו דלא חיישינין לנכנס דרך החלוןבן פורת יוסף (תשעא) עמ' תקנב
ע. יהודאי לא מינטרי שבתארנת יעקב עמ' קמו
ע. רוב גנבי ישראלפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) שמות עמ' תב-תג
ע. רובא גנבי ישראל נינהותולדות יעקב יוסף (תשעא) עמ' א'מא
ע: בולשת שנכנסה לעיר וכו' בשעת מלחמה כל חביות מותרותדברי יואל מועדים ח"ד דף קכא ע"ב
עא ע"א אלו שנותיו של אדם שמתהפכין לו מרעה לטובהס' משלי בדברי חז"ל (תשכג) עמ' י
עא ע"א עול תחתי לאוצרנשמת כל חי חלק א (סימן מד) דף ע"א ע"ג (ד"ה ומזה)
עא ע"א תוס' ד"ה רב אשי וכו'ברכת אבות עמ' רכב
עא ע"ב בן נח נהרג על פחות משוה פרוטהדברי שאול בראשית עמ' פו
עא ע"ב תוספותישראל והזמנים (רוסוף) - ניסן עמ' 245
עא. לא ניתן להשבהמשנת אברהם על ס' חסידים ח"ג עמ' קפב
עא. תוס' - היכא דלא שייך כסף משיכה קונהשמן ראש (כץ) חנוכה ח"ב עמ' קעה
עא: ב"נ נהרג על פחות משוה פרוטהעצי חיים על התורה עמ' שנה
עא: בן נח נהרג על שוה פרוטהלהורות נתן דברים עמ' שג
עא: רש"י - בן נח שגזל את ישראל פחות משוה פרוטה אע"ג דגבי ישראל לאו ממונא הוא דמחלי עליה גבי עכו"ם ממונא הוא וכו'פאר יעקב ח"א עמ' נט
עא: תוס' - בן נח שחייב מיתה אין ניתן להשבוןתפארת צבי בראשית עמ' תתלה
עא: תוס' - גם בבני נח אמרינן קלב"משמן ראש (כץ) פסח ח"ב עמ' רנ
עא: תוס' ד"ה ב"נפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' תרלו
עא: תוס' ד"ה ב"נ ורש"יחמודי צבי שמות עמ' קיג
עא: תוס' ד"ה ב"נ נהרג על פחות מש"פ, דוקא בגוזל מישראל דבר מחילה הוא אבל נכרי לאעצי חיים על התורה עמ' שנה
עא: תוס' ד"ה בן נחלהורות נתן דברים עמ' שג
עא: תוס' ד"ה בן נח, לא ניתן להשבון משום דקם לי' בדרבה מיני'דברי יואל פ' בשלח דף שס ע"ב
עא: תוס' ד"ה בן נח, לא ניתן להשבון משום דקם לי' בדרבה מיני'דברי יואל מועדים ח"ד דף תפ ע"א
עא: תוס' ד"ה בן, לא אמרינן קלבדר"מ אלא במיתה בידי אדם ולא במיתה בידי שמיםעצי חיים - מועדים עמ' רפ
עא:; תוס' - גם בבני נח אמרינן קים ליה בדרבה מיניהדברי יואל מועדים ח"ט עמ' תנג
עב ע"א ההוא דאמ"ל לחבריה אי מזביננא להאי ארעא לך מזביננאדברי איש דף ח ע"ב
עב ע"א תוס' ד"ה ומאידברי שאול בראשית עמ' פו
עב ע"ב ההוא גברא דא"ל לחבריהעיני יצחק דף עד ע"ג
עג ע"אמנחה חדשה (חן טוב) פרשת נשא
עג ע"א המערה מצרצור קטן לבור אפילו כל היום קמא קמא בטלבנין דוד (מייזלש) בראשית - מקץ אות סג
עג ע"א מצא ימין את מינו וניעורתהלה לדוד (והרמן) פרק לח פסוק ד הערה ז
עג ע"א מצא מין את מינודרשות באר יצחק עמ' צו
עג ע"א מצא מן את מינו ונעורפי' הרמ"ז על הזוהר במדבר (תשסד) עמ' שכג
עג ע"א תוס' ד"ה כי אתאצפיחת בדבש סי' טו דף לח ע"א
עג ע"ב אמר ר' הונא שלמי עכו־'ם עולותשמחת מרדכי ויקרא-דברים עמ' יח
עג ע"ב חטה אחת פוטרת את הכריברית עולם (אשכנזי, תשסא) ח"א עמ' 82
עג ע"ב כל איסורין שבתורה בין במינו ובין שלא במינו בס'מנחת קנאות עמ' כט
עג ע"ב כל איסורין, ורש"יחיים ביד (סימן י"ב) דף כא ע"ד (קטע ראשון)
עג. המערה יין נסך לבור ראשון ראשוןשמן ראש (כץ) חנוכה ח"ב עמ' מה, מט, עב
עג. קטא קמא בטילשמן ראש (כץ) חנוכה ח"א עמ' פו, קא, קיג
עג: אסור חמץ במשהודרשות מהר"י מינץ (תשנז) עמ' קסח
עג: כהיתרו כך איסורותפארת יוסף (אנגל) בראשית עמ' קא(שלה-שלו) {וכן להיפוך באיסורו כך היתרו}
עג: מין במינו לא בטלשמן ראש (כץ) חנוכה ח"א עמ' קטו
עג: מן התורה חטה אחת פוטרת את הכרידברי יואל מועדים ח"ז פרה עמ' צא
עג: רב ס"ל מין במינו לא בטילעצי חיים - מועדים עמ' רמד
עד ע"א הלכה למעשהעשרה מאמרות (תשס) עמ' קלב
עד ע"א רש"י ד"ה תרתיחיי נפש ח"ב עמ' קנה
עד. אי קחשיב דבר שבמנין נחשוב נמי חתיכת נבילה וכו'גנת אגוז (תשעב) אות רעא
עד. תוס' ד"ה הא תנא - דילמא לעולם דקחשיב דבר שבמנין, והא דלא חשיב חתיבת נבילה וכו'גנת אגוז (תשעב) אות רעא
עה טבילת כלי שנקנה נגוימנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ד
עה ע"א וכמה עונה כדרך שאמרו ביין נסך כך אמרו בטהרות וכו'זכור לדוד עמ' לח
עה ע"ב איתמר ע"ה שהושיטמשק ביתי סימן עז דף כה ע"ב
עה ע"ב גימולי נכרים דאמר רחמנא כו' והתו' ד"ה וכולןשם שלמה דף יב ע"א-ע"ב
עה ע"ב גיעולי עובדי כוכבים דאסר רחמנא היכי משכחתתורה אור (באנדי) עמ' שטו
עה ע"ב הוסיף לך הכתוב טהרה אחרתשמחת מרדכי ויקרא-דברים עמ' קיח
עה ע"ב טבילה בארבעים סאהדברי שאול במדבר עמ' רעג
עה ע"ב כלי זכוכית הואיל וכו' יש להם תקנהלקוטי דיבורים (תשנ) ח"ה עמ' 1171
עה ע"ב מי נדה מים שנדה טובלת בהםאמרות ה' השלם ח"ה עמ' קצד
עה. רש"י ד"ה לא פליגיפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' ג
עה: אך במי נדה יתחטא מים שנדה עולה בהןאמונת חכמים (תשעו) עמ' ר
עה: דין טבילת כלי חדש נאמרה במלחמת מדיןשמן ראש (כץ) ח"ט במדבר עמ' שיד
עה: הלוקח כלי תשמיש מן הנכרים אע"פ שמגעילן וכו' צריכים טבילה וכו'חיי נפש ח"ד עמ' שצד
עה: הלוקח כלי תשמיש מן העכו"םודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' שעז
עה: הלוקח כלי תשמיש מן העכו"ם את שדרכו להטביל יטביל להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן באורשבט מיהודה (גרינוולד) עמ' תד
עה: לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומאודרשת וחקרת (סוגיות) ח"א-ח"ב עמ' תא
עה: לא אסרה תורה אלא קדרה בת יומאפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' קסד-קעב
עה: ת"ר הלוקח כלי תשמיש מן העכו"ם דברים שלא נשתמש בהן מטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן ע"י צונן וכו'שבט מיהודה (גרינוולד) עמ' תד
עה: תוס' ד"ה מגעילן ומטבילן והן טהורין, לאו דוקא מגעיל ואח"כ יטביל אלא אפילו מטביל ברישא וכו'שבט מיהודה (גרינוולד) עמ' תה
עה: תנא וכולן צריכין טבילה בארבעים סאהשבט מיהודה (גרינוולד) עמ' תה
עו המשתחוה להר והא הזאה דפסחצמח דוד (שלוניקי) ח"ב דף סו ע"ד
עו מר קים לי בגויהמנחת יהודה (בוים) חלק האגדה דף כט ע"ד
עו ע"א לינת לילה פוגמתהדרש והעיון שמות מאמר פז
עו ע"א תוס' ד"ה בת יומאאור שרגא עמ' שנב
עו ע"ב רש"י ד"ה גיעולי נכריםדרכי איש דף סז/פז ע"ג
עו. אלא אמר אביי יגיד עליו ריעודרך חיים (תשע) פ"ב הערה 586
עו. היתירא בלעהתורה והעולם ח"ב עמ' טו
עו. הכא התירא בלע והכא איסורא בלע, ודקא קשיא לך דבעידנא דקא פליט איסורא דא פליט וכו' לא איתי' לאיסורא בעיניהפאר יעקב ח"ג עמ' לט
עו. יורה גדולה מאיצפיחת בדבש דף קכט ע"ד
עו. כל יום נעשה גיעול לחבירופרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' קפז, ח"ג עמ' קעא
עו. לינת לילה פוגמתשמן ראש (כץ) חנוכה ח"א עמ' קצג
עו. לינת לילה פוגמת הוא דוקא כל הלילהדרשות דבר צבי מועדים עמ' רו
עו. מה ענין קדשים אצל גיעולי גוים הבא היתירא בלע התם איסורא בלעדרשות דבר צבי מועדים עמ' קנב
עו. מר יהודה ובאטי בר טובי יתבי קמי שבור מלכאמשנת יוסף - אגדות ח"ב עמ' קעב {הגמ' מלמדנו להתכונן לכל נסיון, ולא להתפתות להתיריו. טוב ליהודי ללון בביהמ"ד, ולא בבית עכו"ם. עובדא ממהר"א מבעלזא עם חומש ע"פ רמ"ד}
עו. סוף סוף כי פליט איסורא פליטפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' קע
עו. רש"י ד"ה בת יומאיבין שמועה (לעוו) עמ' שטו
עו. רש"י ד"ה גבי קדשים כי הדר מבשל בשר קודש למחר פליט שפוד בגויה טעמא ונותר איסור כרת הואדרשות דבר צבי מועדים עמ' קנה
עו. רש"י ד"ה נביפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) בראשית עמ' קפט-קצ
עו. תוס' ד"ה בתפרדס יוסף השלם (פצנובסקי) ויקרא עמ' קסד-קעב
עו. תוס' ד"ה בת יומאיבין שמועה (לעוו) עמ' שטז
עו. תוס' ד"ה בתיומאלהורות נתן ויקרא עמ' סט
עז ע"א תוס' - ד"ה ומאי, בהא דגניבה דומה למקחקובץ מאמרים ואגרות (וסרמן) ח"ב עמ' קנה
יז אי ספרא לא סייפא וכו'שער התפלה (תשמט) שער ביצור וקריאה פ"ב
יז אמר ר' חנינא בן תרדיון אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצולנפש יוסף (תשעד) עמ' שעב
יז כל הפורש מן המינות בן פדהצור דף סד ע"ב
יז ע"א אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וכו' בית אולפנא ח"ו עמ' קיג
יז ע"א אמר חד לחבריה ניזל בפיתחא דעכו"ם דנכוס יצרין, אמר אידך אדרבה ניזל בפיתחא דזונות ונקבל אגראבית שמואל אחרון על התורה (תשנד) פ' מצורע עמ' קיז
יז ע"א בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתבאר מים חיים (אונגר) עמ' 28, 168
יז ע"א בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת פנינים על התורה ומועדים עמ' רלב
יז ע"א בכה רבי ואמר יש קונה עולמו וכו' בשעה אחתאוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"ב עמ' כח
יז ע"א במעשה של אלעזר בן דורדיא שבכה עד שיצאה נשמתו.שכר שכיר דברים שיחה א אות ד, שיחה כג אות ד בהערה
יז ע"א גיהנם נקרא עלוקה נפש החיים (תשעז) עמ' נ
יז ע"א דכל הפורש ממינות מיית וכו' והתניא אמרו עליו על ר"א בן דורדיא וכו' כיון דאביק בה טובא כמינות דמיא נפש החיים (תשעז) עמ' רנב
יז ע"א חד אמר ניקום ונלך אפתחא דע"ז חכמת התורה מסעי עמ' קכב, קכה, קכז, קלג
יז ע"א חד אמר נלך אפתחא דע"ז דנכיס ליצרא חכמת התורה בהעלותך עמ' תנה
יז ע"א חד הוי אפיתחא דע"ז וחד אפיתחא דזונות חכמת התורה מטות עמ' רב
יז ע"א יש קונה עולמו בשעה אחתנתיב התורה (סאלים) דברים עמ' צט
יז ע"א כל הפורש ממינות מייתשארית ישראל (תשעד) דרוש ה עמ' 93, 95
יז ע"א כל הפורש ממינות(ע"ז) ואב"ט(איסור ביאת טומאה) מייתשארית ישראל (תשעד) דרוש ה עמ' 104
יז ע"א לא ישובון, רש"י בעין יעקבשארית ישראל (תשעד) דרוש ה עמ' 94
יז ע"א מי שאביק בחטא נעולים בפניו דלתות התשובהשכר שכיר דברים שיחה ל אות ב
יז ע"א ניקום ונלך אפיתחא דזונות דניכוף ליצרא חכמת התורה נשא עמ' ק-קא
יז ע"א ניקום ונלך אפיתחא דע"ז דנכיס ליצרא חכמת התורה שלח עמ' קצג
יז ע"א נלך אפיתחא דע"ז דנכיס ליצרא חכמת התורה במדבר עמ' קמא
יז ע"א רבי אלעזר בן דורדיא וכו'אוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"א עמ' קלז
יז ע"ב אי סייפא לא ספרא חכמת התורה בלק עמ' שפח
יז ע"ב כל דפריש ממינות מייתדעת קדושים (תשנ) עמ' טז
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו וכו' נפש החיים (תשעז) עמ' רלא
יז ע"ב נזיל אפתח' דע"זירך יעקב (פיתוסי) דף ב ע"ב
יז ר' חנינא ור' יוחנן הוו אזלי בארחא וכו' דרך איש דף טו ע"ד
יז. אי ספרא לא סייפאדולה ומשקה פורים עמ' שיח
יז. אמרו עליו על ר"א בן דורדיא וכו', יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העוה"בגל עיני ח"א עמ' א, קסח-קסט, קעא
יז. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתגל עיני ח"ב עמ' קצב
יז. בל דפריש ממינות מיד מייתאם לבינה (פאפא) עמ' טז
יז. בן דורדיא הלך וישב בין הרים קול יהודה (ישראל) דף יא ע"א
יז. הרחק מעליה דרכך זו מינות מטר השמים - עמודי העולם עמ' שלג
יז. יש קונה עולמו בשעה אחת מפי ספרים וסופרים (תשעב) אבות ח"ב עמ' יא, קכ, פניני חסידות פ"ד אות קא
יז. כל באיה לא ישובון וכו' כל הפורש ממינות מייתדרשות הר"ן (מישור) עמ' סו, קמב
יז. נכפייה ליצרא ונקביל אגרא מפי ספרים וסופרים (תשעב) אבות פניני חסידות פ"ב אות טו
יז. ר"ח ור' יונתן הוו קאזלי באורחא וכו'ארשות החיים עמ' תקמא
יז. רבי אלעזר בן דרדיא אילת אהבים (אלקבץ, תשס) עמ' רטז
יז: אי סייפא לאו ספרא וכו'זמרת הארץ (רבינוביץ) עמ' ו
יז: גזירת י' הרוגי מלכותדולה ומשקה - גלות וגאולה עמ' עד
יז: כל העוסק בתורה בלא גמילות חסדים דומה כמי שאין לו אלוהדברי נפתלי (הלברשטם) ח"ב עמ' קצה
יז: כל העוסק בתורה לבד, דומה כמי שאין לו אלוק נתיבות אמונה - תפלה עמ' קכה
יז: ניזל אפיתחא דבי זונות כי היכא דניכפייה ליצרן מגדנות אליעזר עמ' רנט
יז: נכפייה ליצרין וכו'אור החיים ויקרא פרק כו פסוק ח
יז: ר' חנינא בן תרדיון כדבעי ליה לא עבד אילת אהבים (אלקבץ, תשס) עמ' קכט
יח א"ל למה קורים אותך רבן טירת כסף דף צג ע"ד
יח ההולך לאצטדינין ולכרכו' וראה שם את הנחשים בוקייון וכו' ברך יצחק (ברכה) דרוש לפרשת אחרי מות
יח ע"א אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה אמר להן גוילין נשרפין ואותיות פורחותאוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"ג עמ' קכח
יח ע"א מעות שלי נתחלף לי במעות של צדקה חכמת התורה מטות עמ' ל
יח ע"א מצואוהו לר"ח בן תרדיון שהיה יושב ועוסק וכו' הביאוהו וכרכוהו בס"ת וכו' והציתו בהן וכו' גליונים נשרפים ואותיות פורחות באוירנתיב התורה (סאלים) בראשית עמ' רעח
יח ע"א עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסבבין אותו ביום הדיןדעת קדושים (תשנ) עמ' לד
יח ע"א עונות שאדם דש בעקביוכתבי הסבא מקלם - ימים נוראים עמ' קלז, קסט
יח ע"א רש"י ד"ה שאדם דש בעקביו פנינים על התורה ומועדים עמ' קמו
יח ע"א שאני נשרף וספר תורה עמי חכמת התורה קורח עמ' תקלד
יח ע"ב במושב לצים לא ישב אלו בתי טיאטרות יערי עם דבשי ח"א עמ' קיט
יח ע"ב ד"ה ואיכא דאמרי, בענין ברוריה אשת רבי מאירנתיב התורה (סאלים) במדבר עמ' פד
יח ע"ב וכי מאחר שלא הלך היכן עמד וכו'אוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"א עמ' מג
יח ע"ב כל המתלוצץ יסורין באין עליו עולת שבת בשבתו עמ' רסט
יח. אין אני מתיירא מעבירות גדולות שבידיגל עיני ח"ב עמ' קנח
יח. אלקא דמאיר ענני מפי ספרים וסופרים (תשעב) אבות פניני חסידות פ"ו אות נט
יח. אלקא דמאיר עננידברי נפתלי (הלברשטם) ח"ב עמ' רפב
יח. בשעה שתפסוהו לר"ח בן תרדיון יושב ומקהיל קהלות וכו'אשכבתיה דרבי ח"א עמ' ריט
יח. ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וכו'ארשות החיים עמ' קמג
יח. כשחלה ר"י בן קסמא ישיר משה דף ג ע"א
יח. לאמר בעת צרה אלקא דמאיר עננינפש יוסף (תשעד) עמ' שלח
יח. לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות אילת אהבים (אלקבץ, תשס) עמ' רכג
יח. מה אני לחיי העולם הבאדרשות הר"ן (מישור) עמ' קיח
יח. מעות של פורים נתחלפו לי אילת אהבים (אלקבץ, תשס) עמ' קעה
יח. מעשה ברבי מאירדברי נפתלי (הלברשטם) ח"א עמ' שמ
יח. מתוך שאדם תופש אותם לקלות נכשל בהם תמידדרשות הר"ן (מישור) עמ' רמו
יח. עבירות שאדם דש בעקביו סובבים אותו בעת הדיןאם לבינה (פאפא) עמ' רלט
יח: אם הלך סופו לעמוד, ואם עמד סופו לישבגל עיני ח"א עמ' כד
יח: אשרי האיש וכו' אם הלך סופו לעמוד לב שלום בראשית עמ' לח
יח: כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטיןדברי נפתלי (הלברשטם) ח"א עמ' רז
יח: כל המתלוצץ נופל בגיהנםשפת אמת (הלוי) משלי פרק כא פסוק כד
יט אשרי איש וכו' במצוותיו ולא בשכ"מ דרך הנגב דף יא ע"ב, כז ע"ד
יט כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לונפש יוסף (תשעד) עמ' קע
יט ע"א אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ אזני יהושע (מהד' אדרת) דרשות והספדים דרוש סז עמ' 255
יט ע"א אין אם אלא לשון בקשה בן פדהצור דף פז ע"א
יט ע"א אשרי איש ירא את ד' - אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש ורש"י וכו'נתיב התורה (סאלים) דברים עמ' רג
יט ע"א אשרי איש ירא את ה' ולא אשרי אשה ישיר משה דף כב ע"ב, נח ע"ב
יט ע"א אשרי איש ירא את ה' כשהוא אישבית שמואל אחרון על התורה (תשנד) פ' חיי שרה עמ' כ
יט ע"א אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש בן פדהצור דף כח ע"ד
יט ע"א אשרי מי שעושה תשו' כשהוא איש בן פדהצור דף כא ע"ג-ע"ד
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישדעת קדושים (תשנ) - הקדמה
יט ע"א במצוותיו חפץ ולא בשכר מצוותיו אזני יהושע (מהד' אדרת) דרשות והספדים דרוש סח עמ' 280
יט ע"א במצוותיו חפץ ולא בשכר מצוותיו חכמת התורה שלח עמ' רפז
יט ע"א במצותיו ולא בשכר מצותיויקרא דשכבי (דוד) דרוש כ דף מח ע"א
יט ע"א במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו עולת שבת (אלמושנינו) עמ' רצד
יט ע"א במצותיו חפץ מאד, אמר ר"א במצותיו ולא בשכר מצותיואוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"ב עמ' קלח
יט ע"א בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמודעת קדושים (תשנ) עמ' נא
יט ע"א בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו וכו'אוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"ג עמ' כט
יט ע"א ולבסוף נקראת על שמו כו', מהרש"א פנינים על התורה ומועדים עמ' לט
יט ע"א כאן קודם שלמד כאן לאחר שלמד חכמת התורה קורח עמ' שיד
יט ע"א כי אם בתורת ד' חפצו וכו' בתחילה נאמר תורת ד' ואח"כ בתורתו וכו'נתיב התורה (סאלים) ויקרא עמ' קלז, קצ
יט ע"א כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו וכו' נפש החיים (תשעז) עמ' רד
יט ע"א לבסוף נקראת על שמוכתבי הסבא מקלם - ימים נוראים עמ' קנד, קנח
יט ע"א לעולם ילמוד אדם מה שלבו חפץכתבי הסבא מקלם - ימים נוראים עמ' קנט
יט ע"א לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח וכו'אוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"א עמ' קו, קכו
יט ע"א מתחלה נקראת תורת ה' ולבסוף תורתומהר"ם שיק במדבר עמ' קטז
יט ע"א רש"י ד"ה ואח"כ יהגהיקרא דשכבי (דוד) דרוש כט דף סט ע"א-ע"ב
יט ע"א שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד אזני יהושע (מהד' אדרת) דרשות והספדים דרוש נו עמ' 26
יט ע"ב אשרי איש בעודו איש עולת שבת בשבתו עמ' תמט
יט ע"ב וכו' ישלש אדם שנותיו וכו' משוש הארץ עמ' צא
יט ע"ב ועלהו לא יבול שאפי' שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד בית אולפנא ח"ו עמ' סד
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחים עולת שבת (אלמושנינו) עמ' קסג
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו וכו' נפש החיים (תשעז) עמ' רד
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לואוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"ג עמ' צב, קסא
יט ע"ב על הלומד ועל המלמד וכו'אוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"א עמ' יד, כה, לד, מג
יט ע"ב שיחת חולין של ת"חאגודות אזוב מדברי דף קא ע"ד
יט ע"ב שיחתן צריכה תלמוד עולת שבת (אלמושנינו) עמ' קעו
יט ע"ב שמא יאמר אדם הואיל ונצרתי מרע אלך ואתגרה בשינה ת"ל ועשה טובבית שמואל אחרון על התורה (תשנד) פ' בחקותי עמ' קמט
יט. אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץשפת אמת (הלוי) משלי פרק התנצלות
יט. אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם קובץ על יד ירבה, ורש"י מטר השמים - עמודי העולם עמ' כא
יט. אשרי איש ולא אשרי אשה קול יהודה (ישראל) דף יב ע"א, טז ע"ד
יט. אשרי איש ירא את ה' אשרי איש ולא אשרי אשה הרי בשמים (בדרשי) דף עח, פג
יט. אשרי איש ירא את ה' אשרי איש ולא אשרי אשהחוט המשולש (דיוואן) דרשות דף מג ע"ד
יט. אשרי איש ירא את ה', אשרי איש ולא אשה, אלא אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש עזר מיהודה (תשנט) עמ' קעג
יט. במצוותיו ולא בשכר מצוותיו מפי ספרים וסופרים (תשעב) אבות ח"ב עמ' קיט
יט. במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו מטר השמים - עמודי העולם עמ' תפז
יט. בשביל שאני זכר וראוי אני לעסוק בתורה מפי ספרים וסופרים (תשעב) אבות פניני חסידות פ"ג אות יד
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהכשלג ילבינו - מאמר ענינה של תורה ולימוד התורה
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמואשכבתיה דרבי ח"א עמ' רנד, ח"ב עמ' מז
יט. בתחילה נקראת תורת ד' ולבסוף נקראת תורתואבן יעקב (ניימרק) על אבות פ"א מט"ו
יט. העוסק בתורה לשמה הקב"ה עושה לו חפציו מגלה צפונות (תשעד) שמות עמ' תקס
יט. ובמושב לצים לא ישב זו מושב פלשתיםאור גדליהו בראשית דף מו ע"א
יט. ומשלמדה נעשית תורתואש דת (תשמח) עמ' קמט
יט. כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם אילת אהבים (אלקבץ, תשס) עמ' צט
יט. לגמרא מחד רב עדיף כי היכא דלא ליפלוג לישניהשפת אמת (הלוי) משלי פרק ד פסוק ה
יט. לעולם ילמוד אדם ממקום שלבו חפץ מטר השמים - עמודי העולם עמ' כז
יט. לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח, ואע"ג דלא ידע מאי קאמרשפת אמת (הלוי) משלי פרק יז פסוק כד
יט. לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכחנפש יוסף (תשעד) עמ' קעב
יט. לעולם ליגרם אינש וכו' ואע"ג דלא ידע מאי קאמר מטר השמים - עמודי העולם עמ' כ
יט. מעיקרא תודת ד' ואחר שעסק בה תורתו מגדנות אליעזר עמ' תלט
יט. משעמל בו נקרא תורתודברי נפתלי (הלברשטם) ח"א עמ' יד
יט. תחילה נקראת תורת ה' ולבסוף נקראת תורתושפת אמת (הלוי) משלי פרק יז פסוק טז
יט. תחילה נקראת תורת ה' ולבסוף תורתושפת אמת (הלוי) משלי פרק יח פסוק א
יט: אין טוב אלא תורה מפי ספרים וסופרים (תשעב) אבות פניני חסידות פ"ב אות קלה
יט: העוסק בתורה נכסיו מצליחיןשפת אמת (הלוי) משלי פרק ג פסוק כו
יט: כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה אילת אהבים (אלקבץ, תשס) עמ' קלח
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין אילת אהבים (אלקבץ, תשס) עמ' קלא
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןארצות השלום (תשנה) עמ' כה
יט: כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים העוסק בתורה נכסיו מצליחין וכו'אשל אברהם (פרידמן) ח"א עמ' שמט
יט: מאן בעי חייבאר שרים (שלזינגר) מועדים ח"ג עמ' שנז
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו', א"ל מי האיש החפץ חיים נצור לשונך מרע, שמא יאמר אדם נצרתי לשוני מרע וכו', ת"ל סור מרע ועשה טוב, אין טוב אלא תורהיד שלום (פרידמן) מועדים עמ' תפה
יט: סור מרע יכול יתגרה בשינה תלמוד לומר ועשה טוב מגדנות אליעזר עמ' לה
יט: רבי אלכסנדראי מכריז מאן וכו'חוט המשולש (דיוואן) דרשות דף כו ע"א
יט: שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד מטר השמים - עמודי העולם עמ' צג
יט: שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימודזמרת הארץ (רבינוביץ) עמ' שעב
יט: שמא יאמר האדםבאר שרים (שלזינגר) מועדים ח"ג עמ' שעב
כ ע"א לא תחנם אזני יהושע (מהד' אדרת) דברים דרוש נא עמ' 135
כ ע"א תוס' ד"ה א' גר ברית יצחק דף יד ע"א
כ ע"א תוס' ד"ה א' גריקרא דשכבי (דוד) דרוש מו דף קג ע"ב-ע"ג
כ ע"ב אי לאו דחיישנא ליקרא דברייתא הוה פרענא ליה לבית השחיטה כבהמהברכת השיר (צינץ) עמ' קפא
כ ע"ב אין משכירין להם בתים ברך את אברהם דף קא ע"ד
כ ע"ב אמר רבי פנחס בן יאיר, תורה מביאה לידי זהירות, וזהירות לידי זריזות וכו'נתיב התורה (סאלים) דברים עמ' קעב
כ ע"ב ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר ארם ביום וכו' מכאן ארפב"י פרישות מביאה לידי טהרה טהרה לידי קדושהדעת קדושים (תשנ) עמ' עד, קו
כ ע"ב זהירות מביאה לידי זריזותכתבי הסבא מקלם - ימים נוראים עמ' כו
כ ע"ב זהירות, זריזות, נקיות וכו' הרמח"ל כתב את ספרו עפ"י דרך העליה הזו וכו'נתיב התורה (סאלים) ויקרא עמ' עח, פ
כ ע"ב חסידות גדולה מכולם חכמת התורה במדבר עמ' קסז
כ ע"ב טהרה מביאה לידי פרישות משוש הארץ עמ' נ
כ ע"ב יראת חטא מביא לידי חסידותבית שמואל אחרון על התורה (תשנד) פ' בהעלותך עמ' קסז
כ ע"ב מכאן א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לירי זהירות וכו' נפש החיים (תשעז) עמ' רעז
כ ע"ב מלאך המות מלא עינים יערי עם דבשי ח"א עמ' רלה
כ ע"ב ענוה גדולה מכולם חכמת התורה בהעלותך עמ' תסח
כ ע"ב ענוה גדולה מכולם חכמת התורה פנחס עמ' תכד
כ ע"ב ענוה גדולה מכולןתורת החסידים הראשונים (תשמח) עמ' עג
כ ע"ב ענוה מביא לידי יראת חטאבית שמואל אחרון על התורה (תשנד) פ' בהעלותך עמ' קסד
כ ע"ב ענוה מביאה לידי חסידות חכמת התורה במדבר עמ' רמו
כ ע"ב שלא יהרהר אדם ביוםטהרת יו"ט חט"ז עמ' קצא
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות דבר יום ביומו - כג אב
כ ענוה גדולה מכולםנפש יוסף (תשעד) עמ' נה, קנד
כ פרישות מביאה לידי טהרהנפש יוסף (תשעד) עמ' קט
כ רפב"י אומר תורה מביאה לידי זהירות וכו'אבן יעקב (ניימרק) על אבות פ"ה מ"ג
כ שלא יהרהר ביום ויבוא לטומאה בלילהנפש יוסף (תשעד) עמ' קז, ריז
כ תורה מביאה לידי זהירותירך יעקב (פיתוסי) דף מח ע"א, פח ע"ד
כ. אפילו הוא מלא עינים כמלאך המותדברת שלמה (תשעא) עמ' תטז
כ. אשת טורנוסרופוס רצתה להחטיא את ר"עדולה ומשקה - גלות וגאולה עמ' שכא
כ. ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע בקרן זויתנפש יוסף (תשעד) עמ' שלז
כ: א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לירי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות וכו' ופליגא דרבי יהושע בן לוי דא"ר יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולןכשלג ילבינו - מאמר שלימות העבודה, שכר מצוה מצוה
כ: ברייתא דרבי פנחס בן יאיר מפי ספרים וסופרים (תשעב) אבות פניני חסידות פ"א אות מב
כ: זהירות מביאה לידי זריזות וכו'גל עיני ח"א עמ' ע, ח"ב עמ' ק, קלח
כ: חסידות מביאה לידי ענוהזמרת הארץ (רבינוביץ) עמ' שצ
כ: יראת חטא מביאה לידי קדושה לילה כיום יאיר (באום) עמ' 2
כ: מהרש"א - מעלות המידות לא יבואו כי אם בהדרגהגל עיני ח"ב עמ' קא, קלח
כ: מעלת החסידות גדולה מכל המעלות מפי ספרים וסופרים (תשעב) אבות פניני חסידות פ"ב אות מב
כ: ענוה גדולה מכולןדרשות הר"ן (מישור) עמ' צז
כ: ענוה מביאה לידי יראת חטא עזר מיהודה (תשנט) עמ' יא, מג, נג, רפז
כ: תוס' ד"ה ענוהאשכבתיה דרבי ח"א עמ' כב, רעז
כ: תורה מביאה לידי זהירות מטר השמים - עמודי העולם עמ' לז
כ: תורה מביאה לידי זהירות וכו'אשכבתיה דרבי ח"ב עמ' יד
כא אסור להשכיר לגוי את ביתו לדירה מפני שהוא מכניס לתוכו עבודה זרהשם דרך דברים עמ' מד
כא: ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ, מפני שהיא נקראת על שמודברי יואל מועדים ח"ח עמ' פב
כא: לא פסק משולחנו צנון וחזרת מסילות חיים בחינוך ח"ב עמ' כג
כב ע"א תוס' ד"ה ובתרי יערי עם דבשי ח"ב עמ' פד
כב ע"ב אלמנתא לא תשדי בר בי רב דרישה מחיים דף י ע"א
כב ע"ב בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא נפש החיים (תשעז) עמ' לד
כב. אין מעמידין בהמה בפונדקו' של גוים מפני שחשודין וכו'ברך יצחק (ברכה) דרוש לפרשת בא
כב: אני ראיתי עכו"ם וכו'אור החיים ויקרא פרק יח פסוק ב
כב: גנזו בית חשמונאי אבני מזבח ששקצו אנשי יון דב' ובאו בה פריצים וחללוהואור גדליהו מועדים דף ל ע"ג
כב: חביב עליהם בהמתן של ישראל יותר מנשותיהןאש דת (תשמח) עמ' קפב
כב: חביבה עליהן וכו'אור החיים דברים פרק כא פסוק יא
כב: לוקחים בהמה מרועה שלהם וכו' מגלה צפונות (תשעד) שמות עמ' קסה
כב: פסקה זוהמתן נפש החיים (תשעז) עמ' לה, רכו
כג ע"א אין לוקחין פרת חטאת מן הגויתורת החסידים הראשונים (תשמח) עמ' נו
כג ע"א הא ר"א הא רבנןיקרא דשכבי (דוד) דרוש סא דף קלד ע"ב
כג ע"ב מאי אותיבו ליה וכו' כל צאן קדריקרא דשכבי (דוד) דרוש סא דף קכו ע"ג-ע"ד ודף קלד ע"ג
כד ע"א לעתיד לבוא כל האומות גרים גרורים פרשת דרכים (תשסה) עמ' רלב
כד ע"ב תוס' ד"ה יתרו לאחר מתן תורה הוהטהרת יו"ט חט"ז עמ' עג
כד עשה בה מעשה אסרהדברות חיים (תשעה) עמ' פו
כד. יתרו בא קודם מתן תורה מגלה צפונות (תשעד) שמות עמ' תקיט
כד. כולם גרים גרורים הם לעתיד לבוא וכו'דרשות הר"ן (מישור) עמ' קנז
כה כשם שעמדה חמה ליהושע טירת כסף דף ד ע"ד, ה ע"א
כה ע"א על ספר הישר זה אברהם יצחק יעקב חכמת התורה בהעלותך עמ' קטז
כה ע"ב על עמידת חמה מעינות האמונה (תשסב) עמ' קכח
כה. במעשה יהושע והשמשאשכבתיה דרבי ח"א עמ' קסו
כה. בראשית הוא ספר האבותדולה ומשקה פסח עמ' קיט
כו: יש מעלין ולא מורידין וכו' מטר השמים - עמודי העולם עמ' שכב, שכח
כז ע"ב בע"ז יהרג ואל יעבור אזני יהושע (מהד' אדרת) ויקרא-במדבר דרוש כד עמ' 34-35
כז ע"ב חויא דרבנן דלית ביה אסותא יערי עם דבשי ח"ב עמ' יב
כז ע"ב תוס' ד"ה יכול אזני יהושע (מהד' אדרת) ויקרא-במדבר דרוש כד עמ' 35
כז. אלמא אע"ג דמהילי כמאן דלא מהילי דמוארשות החיים עמ' קכח
כז: מעשה בבן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל וכו'ארשות החיים עמ' סט
כז: ספק חי ספק מת אין מתרפאין מהםאש דת (תשמח) עמ' קעה
כז: רי"א מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד עכו"ם ואל תהרג וכו' ת"ל וחי בהםארשות החיים עמ' עג, קלה
כז: תוס' ד"ה יכולארשות החיים עמ' סג, פח, קז, קלד, תקכ
כח ע"א בעניין להתרפאות מע"ז אזני יהושע (מהד' אדרת) ויקרא-במדבר דרוש כד עמ' 35-36
כט מ"מ אסרו גבינות הגוים טירת כסף דף רנו/רנז ע"ד
כט ע"ב מפני מה אסרו גבינות של עכו"ם יערי עם דבשי ח"ב עמ' פג
כט: משוש הארץ עמ' קסג
כט: אלו דברים של גויים אסורין ואיסורן איסור הנאה וכו' ברך יצחק (ברכה) דרוש לפרשת האזינו
כט: היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין וכו'פי' הרמ"ז על הזוהר במדבר (תשסד) עמ' פג
כט: היאך אתה קורא כי טובים דודיךתורת אליהו עמ' תלו
כט: השיאו לדבר אחר, וברע"בצלח רכב עמ' תכא
כט: מפני מה אסרו גבינות של גויםדרשות הר"ן (מישור) עמ' קמט
כט: נמנעו מלגלות טעם הדיןאגודות אזוב מדברי דף צז ע"ג
כט: שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו גבינת הגוים אילת אהבים (אלקבץ, תשס) עמ' נה
ל ע"ב ג' מיני ארם הםיקרא דשכבי (דוד) דרוש מט דף קח ע"א
לא ועצומים כל הרוגי' זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהדרכי נועם (הרנזון) דרוש ה
לא ע"ב יין צריך ב' חותמות יערי עם דבשי ח"ד עמ' כא
לד ע"א בחלוק לבן תוס' ד"ה שאין חכמת התורה חוקת עמ' כד
לד ע"א במה שימש משה בשבעת ימי המילואיםמהר"ם שיק ויקרא עמ' ל
לד ע"א במה שימש משה שבעת ימי המילואים וכו'אוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"א עמ' קנד
לד ע"א בשבעת ימי המילואים בחלוק לבן שאין לו אימרא חכמת התורה מטות עמ' רכד
לד ע"א רבי עקיבא איקלע לגינזק בעו מיניה במה שימש משה בז' ימי המילואיםכתנות אור (תשעג) פ' תצוה אות א
לד. מלמד שמשה היה משמש כל שבעת ימים בחלוק לבןפרי נפש חיה ח"ב עמ' קלג
לד. תוס' ד"ה במהדברי נפתלי (הלברשטם) ח"א עמ' שיז
לה המלמד לתלמידים זוכה שדברים מכוסים מתגלים לואגודות אזוב מדברי דף קו ע"ב
לה ע"א אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, חביבין עלי דברי דודיך יותר וכו', ורש"י - דברי סופריםנתיב התורה (סאלים) דברים עמ' עא
לה ע"א מאי טעמא וכו' גזרה חדשה היא וכו' משוש הארץ עמ' קסד
לה ע"ב למה ת"ח דומה וכו' ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו מתגלין לו נפש החיים (תשעז) עמ' ריא, רעז
לה. אמרת כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע ערבים עלי דברי דודים מיינה של תורה אילת אהבים (אלקבץ, תשס) עמ' נג, נו
לה. בגזירה חדשה לא מגלין הטעם של הגזירה עד תריסר ירחי שאז כבר נתפשטה בכל ישראל ולא יהרהרו המון עם עליהאשל אברהם (פרידמן) ח"א עמ' שעב
לה. חביבין עלי דברי דודים יונה מיינה של תורהדרשות הר"ן (מישור) עמ' קלא
לה. מפני מה אסרו גבינות של גוים וכו'דרשות הר"ן (מישור) עמ' קמט
לה: ולא עוד אלא שמה"מ אוהבו שנאמר עלמות על מות אהבוךאור גדליהו ויקרא-דברים דף רנא ע"א
לה: ולא עוד אלא שמלאך המות אוהבו אילת אהבים (אלקבץ, תשס) עמ' סז
לה: ולא עוד אלא שנוחל ב' עולמות וכו' עלמות קרי בי' עולמותאור גדליהו ויקרא-דברים דף רנא ע"א
לה: לריח שמניך וכו' על כן עלמות אהבוך למה ת"ח דומה וכו' קרי בי' עלומותאור גדליהו ויקרא-דברים דף רמט ע"א
לה: תלמיד חכם דומה לצלוחית של פליטון אילת אהבים (אלקבץ, תשס) עמ' נו, סה
לו ע"ב בנותיהן דאורייתא היאטהרת יו"ט חט"ז עמ' מד
לו ע"ב גזרו על יינם משום בנותיהם יערי עם דבשי ח"ד עמ' כא
לו ע"ב גזרו על פתם ועל בנותיהםיקרא דשכבי (דוד) דרוש מא דף צ ע"ד
לו ע"ב מדאורייתא הוי רק בפרהסיא חכמת התורה פנחס עמ' נו
לו ע"ב רש"י ד"ה משום יינן יערי עם דבשי ח"א עמ' סז
לו: בב"ד של שם וכו'אור החיים בראשית פרק לח פסוק כד
לו: בפרהסיא וכמעשה שהיהארשות החיים עמ' תקטז
לו: גזרו על בנותיהןארשות החיים עמ' תעב
לז. מעשה רבי אלעזר בן דורדיא, ורש"ידולה ומשקה אלול ור"ה עמ' רסא, ח"ב עמ' טז, פג, צה, קז, קיט, קלט, שכז
לח: אם הלך סופו לעמוד מפי ספרים וסופרים (תשעב) אבות פניני חסידות פ"ד אות לג
לט ע"א אשת חבר אע"פ שמת החבר ונשאת לעם הארץ הרי היא בחזקתה פרשת דרכים (תשסה) עמ' שא
מא ע"א המוצא תבנית יד או רגל אסוריםברכת השיר (צינץ) עמ' רמד
מא ע"ב ור"י מדר"מ נשמע לרבנן אהל ישרים דף לב ע"א
מב. עבודה זרה שביטלו עכו"ם בטל, אבל ישראל אינו יכול לבטל עבודה זרה של עכו"ם עזר מיהודה (תשנט) עמ' שא
מב: המוצא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה צורת הדרקון יוליכם לים המלחדברי יואל מועדים ח"ט עמ' תכה
מג ע"א לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני נפש החיים (תשעז) עמ' קמט
מג ע"ב כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם וכו' נפש החיים (תשעז) עמ' צט
מג ע"ב שוחק וזורה לרוח חכמת התורה חוקת עמ' שצב
מג. וש"מ יודע בטיב וכו'אור החיים בראשית פרק לה פסוק ב
מד ע"א לא נתכוין אלא לבודקן כסוטות פנינים על התורה ומועדים עמ' עח
מד ע"ב אם נותנים לך ממון הרבה אי אתה נכנס עכו"ם שלך עירוםטהרת יו"ט חט"ז עמ' סד
מה ע"א הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין פרשת דרכים (תשסה) עמ' רל
מה ע"א כל מקום שאתה מוצא הר גבוה דע שיש שם ע"ז פרשת דרכים (תשסה) עמ' רלא
מה ע"א תוד"ה אמר - בטעם הקדמת ר' עקיבא לר' טרפון למ"ד רבו היהברכת השיר (צינץ) עמ' קיד
מה ע"א תוס' ד"ה כל מקוםיקרא דשכבי (דוד) דרוש כח דף סח ע"א-ע"ב, ודרוש נג דף קטו ע"ב
מה. כ"מ שאתה מוצא הר גבוה בא"י דע שיש שם ע"ז ותוס' ד"ה כלאש דת (תשמח) עמ' לג
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה בידוע שיש שם ע"זאשל אברהם (פרידמן) ח"א עמ' סא, קג
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה בידוע שעבדו שם ע"ז וכו' ברך יצחק (ברכה) דרוש לפרשת ויצא
מה. תוס' ד"ה כל מקום - בשם ירושלמי, דמקדש נבנה עפ"י נביא, למ"ד שנעבד במחובר אסור לגבוהאשל אברהם (פרידמן) ח"א עמ' קג
מה: העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריה עזר מיהודה (תשנט) עמ' רפו
מה: נטעו ע"מ לעבדו והשתחוה לו אסור מגלה צפונות (תשעד) שמות עמ' קכח
מו ע"א המשתחוה להר אבניו מהו למזבח פרשת דרכים (תשסה) עמ' רל
מו ע"א המשתחוה להריקרא דשכבי (דוד) דרוש נג דף קטו ע"ג
מו שאין מחובר נאסר טירת כסף דף רז ע"ג
מו. העובדים את הזרעים ואת הירקות הם אסורים ועובדיהם בסייף מגלה צפונות (תשעד) שמות עמ' קכח
מו: ומה נעבד שאסור בתלוש טירת כסף דף רד ע"ג
מח: לא ישב ולא יעבור, פי' המשנה לרמב"ם דרכי הים דף פ ע"א
נ מנין לתקרובת ע"ז דרכי הים דף ס ע"א
נ ע"א רב מנחם בר סימאי לא הסתכל בצורתא דזוזא אזני יהושע (מהד' אדרת) ויקרא-במדבר דרוש ל עמ' 116
נ. מנחם בן סימאי בנן של קדושים דלא מכיר בצורתא דזוזאהערות אברהם יעקב יצחקי ויקרא עמ' קיז
נא. אבד תאכדין בכלים שנשתמשו בהם לע"ד הכתוב מדבר וכו' בעא מיני' ריו"חאש דת (תשמח) עמ' לו
נב ע"ב אבני המזבח ששקצו אנשי יוןאוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"א עמ' ריט
נב ע"ב מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי אבני המזבח ששקצו אנשי יון פרשת דרכים (תשסה) עמ' שצט
נב ע"ב קרא אשכח ודרוש דכתיב ובאו בה פריציםאוצר דרשות ומאמרים (אלתר) ח"א עמ' רז
נב. באו בה פריצים וחיללוה ורמב"ןדולה ומשקה - גלות וגאולה עמ' קיב, שסג
נב. כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירהנפש יוסף (תשעד) עמ' רו
נב. לא תקום לך אשירה זה המעמיד דיין שאינו הגון מגדנות אליעזר עמ' שנח
נג א"ר ליגמר איניש והדר ליסבר בן פדהצור דף ס ע"א
נג ישראל שזקף כו' אר"א בתחילה של א"י בן פדהצור דף צט ע"ב
נג ישראל שזקף לבינה להשתחוו' לה ובא גוי והשתחוה לה וכו' ברך יצחק (ברכה) דרוש לפרשת ויצא
נג ישראל שזקף לבינה להשתחוות עליהדרכי נועם (הרנזון) דרוש ז, כו
נג מזרחית צפונית דרישה מחיים דף ע ע"ב
נג ע"ב דאמר רחמנא ואשריהם תשרפון באש פרשת דרכים (תשסה) עמ' קנב
נג ע"ב ישראל שזקף לבינה ולא השתחווה לה חכמת התורה שלח עמ' קח
נג ע"ב ישראל שזקף לבנה ובא אח והשתחוה חכמת התורה מסעי עמ' קיט
נג ע"ב ישראל שזקף לבנה להשתחוות לה ובא גוי והשתחוה לה פרשת דרכים (תשסה) עמ' קנא, רס
נג ע"ב מכדי ירושה היא להם מאבותיהם חכמת התורה מסעי עמ' צד
נג: ישראל שזקף לבינה וכו' א"א אוסר דבר שאינו שלואש דת (תשמח) עמ' לג
נג: ישראל שזקף לבינה להשתחוות עליה וכו' פתח עינים (ויינברגר) עמ' קז
נד ע"ב אם אין ממש בעבודה זרה היה לו לבטל אותה מן העולםמהר"ם שיק דברים עמ' קסא
נד ע"ב ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין חכמת התורה בלק עמ' צב
נד ע"ב יאבד עולמו מפני השוטים פנינים על התורה ומועדים עמ' רמג
נד. הכל היו בכלל לא תעבדםארשות החיים עמ' תקיט, סב בהגהות
נד: אם אין רצונו של הקב"ה בעכו"ם למה אינו מבטלםאם לבינה (פאפא) עמ' תריב
נד: אם אלהיכם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלהארשות החיים עמ' תקמ
נד: אם הקב"ה אינה רוצה בע"ז מפני מה אינה מבטלהאש דת (תשמח) עמ' קכג, קפב
נד: אמותינו עקרות היו ובדרך נס ילדודברי נפתלי (הלברשטם) ח"א עמ' קיג, רכז
נד: הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך וכו' עזר מיהודה (תשנט) עמ' רעו
נד: הרי שגזל סאה חיטין וזרעה בדין הוא שלא תצמיח אלא עולם כמנהגו נוהגאור גדליהו שמות דף נה בהג"ה
נה ע"א א"ל זונין לר"ע לבי ולבך יודעים דע"ז לית בה מששא והא אנו רואים וכו' אמר לו אמשול לך משל וכו'נתיב התורה (סאלים) בראשית עמ' עז
נה ע"א אשר חלק אותם לכל העמים, שהחליקן בדברים לטרדן מן העולםברכת השיר (צינץ) עמ' רמד, רמו
נה ע"א בא לטהר מסייעין אותו נפש החיים (תשעז) עמ' לז
נה ע"א בא ליטהר מסייעין אותו אזני יהושע (מהד' אדרת) ויקרא-במדבר דרוש לז עמ' 250
נה. בא ליטמא פותחין ובא לטהר מסייע לוהערות אברהם יעקב יצחקי ויקרא עמ' סא
נה. בשעה שמשגרים היסורין לאדם משביעין אותן שלא תלכו אלא בשעה ובזמן פלונינפש יוסף (תשעד) עמ' רמא
נה. כלום מתקנא אלא חכם בחכם וגיבור בגיבור ועשיר בעשיר לילה כיום יאיר (באום) עמ' 210
נה. משביעין היסורים מתי תלכו נתיבות אמונה - אמונה ובטחון עמ' ק, רי
נה. נגזר על הייסורין מתי יבואו ומתי ילכואשכבתיה דרבי ח"א עמ' יד
נה. שחטו לי גברא ואייתי מטראגל עיני ח"ב עמ' טו
נח: אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים וכו'אם לבינה (פאפא) עמ' תריג
סב: אבן שנסקל בה נקברתדולה ומשקה עשי"ת ויוה"כ עמ' רמ
סג. ואב"א בזונה ישראלית וכגון דקאי בחצרה מזל שעה דרשות דף קמב ע"ד
סד איזהו גר תושב כל שקבל עליו בפני ג'דרכי נועם (הרנזון) דרוש יב
סד ע"א ביטול עבודה זרה אזני יהושע (מהד' אדרת) דברים דרוש נ עמ' 117
סד ע"א רש"י ד"ה לא כלאיםיקרא דשכבי (דוד) דרוש מו דף קב ע"ד
סד ע"ב גר תושב כל שקיבל עליו וכו' שלא לעבוד ע"ז וחכ"א כל ז' מצותדעת קדושים (תשנ) עמ' פד
סד. סברוה הא מני ר"עארשות החיים עמ' תסד
סה. רבא אמטיה ליה תקרובתא לבר ששך וכו' אשכח דהוה יתיב וכו' ודידן עדיפא מהאי וכו' א"ל אתם אית עלייכו אימתא דמלכותא וכו'דברת שלמה (תשעא) עמ' שמב
סז ע"ב לא אסרה התורה רק קדירה בת יומא חכמת התורה מטות עמ' קפב
סז: בכל איסורין שבתורה נותן טעם לפגם מותר בנבילה פתח עינים (ויינברגר) עמ' רסח
סז: הראוי' לגר וכו'אור החיים דברים פרק יד פסוק כא
ע"פ לכו נא ונוכחהוישב אברהם - שמו יצחק דף קג ע"ג
עא ע"ב ב"נ נהרג על פחות משו"פ פרשת דרכים (תשסה) עמ' טו, מא, קו
עא. כי כייליתו חמרא לנכרים שקולו זוזי מינייהו מזל שעה דרשות דף קמב ע"ג
עא: בן נח נהרג על פחות משו"פדברי נפתלי (הלברשטם) ח"א עמ' מו
עג המערה יין נסך דרישה מחיים דף לג ע"ד
עג וכן יין ביין בנו"ט וכו' דרכי נועם (הרנזון) דרוש יח
עד: בן נח אינו מצווה על קידוה"שדולה ומשקה פסח עמ' עדר
עה ע"א הרי שהיו גותי' דבר יום ביומו - א
עה ע"ב רא"ש ס' לו - אם לינת לילה פוגם למה צריך מריקה יערי עם דבשי ח"ב עמ' פג
עו ע"א הא דתנן בגיעולי נכרים שפוד ואסכלא מלבנם באור יערי עם דבשי ח"ב עמ' פג
יז אמרו עליו על ר' אלעזר בן דורדיא כו'באר מים חיים (הלוי) דרושים דף יז ע"ד
יז ע"א אמר הרים וגבעות בקשו רחמים עלי אין הדבר תלוי אלא ביהסתרים באסתר עמ' 355
יז ע"א כיון דאביק בה טובא כמינות דמיאראשית בכורי משה חיים ח"ב מאמר ג
יז ע"א ר"ח ור"י הוו קאזלי באורחא כו' א"ל חד לחבריה ניזיל אפתחא כו'אמרי טל מאמר פ, קמא
יז ע"א רש"י ד"ה מינותראשית בכורי משה חיים ח"ב מאמר ג
יז ע"ב איתוה לה חנינא בן תרדיון וכו' גזרו עליו לשריפהעיוני פרשה (ריבלין) במדבר עמ' 73
יז ע"ב ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם כו'ראשית בכורי משה חיים ח"ב מאמר ג
יז ע"ב כל העועק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו א-לוהשיחות חכמה ומוסר מאמר לא אות ב
יז ע"ב מעשה דר' חנינא ור' יונתןתפארת אדם (שלפוברסקי) עמ' קצט בהערה
יז תוס' - ע"מ ר"ח כיון דהוה אדוק בעבירהראשית בכורי משה חיים ח"ב מאמר ג
יז. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה וכו'שבילי פנחס (תשעט) עמ' קמד
יז. כל באיה לא ישובון ואם ישובון לא ישיגו ארחות חייםתורת אברהם עמ' 204
יז. כל הפורש ממינות מייתשבילי פנחס (תשעא) עמ' תפא, תפו
יז. כל הפורש ממינות מייתשבילי פנחס (תשעט) עמ' רעז
יז. לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקוראין אותן רביתורת אברהם עמ' 46, קג
יז. ר"ח ור"י הוו קאזלי באורחא מטו להנהו תרי שבילי חד פצי אפיתחא דע"ז וחד פצי אפיתחא דבי זונותשם אליעזר דף לג ע"ב
יז: אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפאשבילי פנחס (תשעב) עמ' רסז
יז: אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפאשבילי פנחס (תשעג) עמ' רלז
יז: אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפאשבילי פנחס (תשעו) עמ' שכט
יז: אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפאשבילי פנחס (תשעז) עמ' קנב, תיח
יז: אי ספרא לא סייפא ואי סייפא לא ספראגיא חזיון ח"ב דף לא ע"א
יח מצאוהו לר"ח בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה וכו'גיא חזיון ח"ב דף יא ע"ב
יח ע"א כשחלה ר' יוסי בן קסמאשיעור ליום השבת עמ' רסה
יח ע"א מצאוהו לד' חנינא בן תרדיוןשיעור ליום השבת עמ' קכ
יח. אלקא דמאיר עננישבילי פנחס בראשית ח"ב עמ' תפג
יח. אמרו כשחלה ריב"ק הלך ראב"ט לבקרו אמר לו שמעתי עליך שאתה יושב וכו'ברך יצחק (ברכה) דרוש לפרשת לך לך
יח: דרש ר"ש בן פזי וכי מאחר שלא הלךגרן שלמה עמ' 33
יח: ליצנות תחלתה יסורין וסופה כליהתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' רסא
יט מ"ד אשרי האישבית מועד (גטיניו) דף נה ע"ד
יט מ"ד מכריז ר"י מאן בעיבית מועד (גטיניו) דף נה ע"ד
יט ע"א אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץשיעור ליום השבת עמ' שנו
יט ע"א מעיקרא בתורת ה' חפצו וכו'תפארת אדם (שלפוברסקי) עמ' רעו
יט ע"ב כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציוראשית בכורי משה חיים ח"ב מאמר יג
יט ע"ב לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בש"סאמרי טל מאמר קד
יט. אשרי איש ולא אשרי אשהשארית יעקב (אלגזי, תשנא) עמ' רנט
יט. במצוותיו חפץ מאוד אר"א במצוותיו ולא בשכר מצוותיותורת אברהם עמ' קנב
יט. בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמושבילי פנחס (תשעה) עמ' תמד
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהשם אליעזר דף צב ע"ב, קב ע"ד
יט: אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודשבילי פנחס (תשעו) עמ' שה
יט: אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודשבילי פנחס בראשית ח"ג עמ' רצא
יט: לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמודשבילי פנחס (תשעא) עמ' תז
יט: תוס' ד"ה ישלששבילי פנחס (תשעא) עמ' תז
כ ע"ב ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר כו'ראשית בכורי משה חיים ח"ב מאמר ג
כ ע"ב זהירות מביאה לידי זריזותשיעור ליום השבת עמ' קלא
כ ע"ב ענוה גדולה מכולן כו'ראשית בכורי משה חיים ח"ב מאמר ה
כ ע"ב שלא יהרהר אדם ביום שלא יבא לטומאהעיוני פרשה (ריבלין) במדבר עמ' 115
כ ע"ב תוס' ד"ה שלא יהרהר אדם ביוםראשית בכורי משה חיים ח"ב מאמר ג
כ ע"ב תורה מביאה לידי וכו'תפארת אדם (שלפוברסקי) עמ' רמו
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות לידי זריזותעיוני פרשה (ריבלין) במדבר עמ' 27
כ: אמרו עליו על מלאך המות שהוא כולו עינייםשבילי פנחס (תשעז) עמ' שנו
כ: אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינייםשבילי פנחס (תשעח) עמ' שפט
כ: אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עיניים וכו'שבילי פנחס בראשית ח"ג עמ' נח
כ: בשעת פטירתו של חולה עומד מלאך המות וכו' וטיפה של מרה תלויה בו וכו'שבילי פנחס (תשעט) עמ' תמב
כ: ולא בחמור ולא בחמורהתורת אברהם עמ' 436
כ: ממנה מת ממנה מסריח טמנה פניו מוריקותשבילי פנחס בראשית ח"ב עמ' לג
כ: קדושה מביאה לידי רוה"קתורת אברהם עמ' פ
כ: תורה מביאה לידי זהירותתורת אברהם עמ' 438
כ: תורה מביאה לידי זהירות וכו'שבילי פנחס (תשעה) עמ' שד
כ: תורה מביאה לידי זהירות וכו'תורת אברהם עמ' ט, 160, צב, קד, 224, 266, קנה, 326, קסו, קצב, 406, רי, 432
כא. אין שכונה פחותה משלשה בני אדםתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' רנד (תרל) {השוואות דשלשה הוא ענין ריבוי}
כב. אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עכו"םתורת אברהם עמ' ד
כב. מפני שחשודין על הרביעהתורת אברהם עמ' סג
כב. רמב"ן ד"ה ומדמקשה, מלאכת חול המועד אסורה מן התורהתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' רמ (תקצא)
כב: בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמאתורת אברהם עמ' ו
כב: ישראל שעמדו על הר סיגי פסקה זוהמתןתורת אברהם עמ' 44, לג, 68, סב, סג, סו, עג, 148, קיד
כב: פסקה זוהמא מישראל בסיניתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' טז (ס)
כג: תוס' ד"ה בקשושבילי פנחס (תשעח) עמ' שסח
כד ע"א רבי אליעזר פוסל בכל הקרבנות ליקח אותן מן העכו"םשם דרך שמות עמ' סט
כד. אמאי דמיה יקרין הואיל ושתי שערות פוסלות בהשבילי פנחס (תשעב) עמ' רז
כד. תוס' ד"ה ואבנישבילי פנחס (תשעח) עמ' שסו
כה ע"א זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםעיוני פרשה (ריבלין) במדבר עמ' 214
כה ע"ב ספר בראשית או דברים נקרא "ספר הישר"שם דרך שמות עמ' שנ
כה. חלאים רעים ונאמנים וגו' שלא תצאו אלא על ידי פלוניתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' רכא (קפז)
כה: ריטב"א ד"ה נחתוםתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' שנ (קצד) {לחם היינו אפוי}
כו ע"ב אוכל נבילות להכעיס פליגי בה ר"א ורבינא ח"א ה"ז מין כו'אמרי טל מאמר קנד
כו. אבל כותית מניקה בנה של בת ישראל ברשותהשם דרך ויקרא עמ' קח
כו. דידכו דלא מינטרו שבתא לא מחללינןתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' קצט {וכן ביום טוב לכם ולא לעכו"ם}
כו. ריטב"א וחידושי הר"ן, דאין שום איסור מדינא בהנקת חלב מנכרית, רק ממדת חסידותתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' כו (צח)
כז. אשה כמאן דמהילא דמיאתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' נה-נו {אם מפאת שאין לה ערלה, או משום דקדושה הישראלית ענינה קדושת המילה}
כז. אתיא איהי ואתחלה, ואתא משה ואגמרהשם אליעזר דף ח ע"ג
כז. בעינן מילה לשמהתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' רפז-רפח {איך הועיל המילה קודם מתן תורה לשם מילה ולשם גירות}
כז. גוי פסול למולתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' ז-ח {הבא להתגייר אינו יכול עצמו}
כז. והכתיב ותקח צפורה צר, קרי ביה ותקחתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' נז (קצז) {הא מפאת שהיא ציותה לעשות שפיר שייך למימר בפשיטות 'ותקח'}
כז. מחלוקת אם בעינן מילה לשמה, אם במילה של גירות לכו"ע בעינן לשמהתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' רפז (שעה)
כז. קרי ביה ותקח, דאמרה לאיניש אחרינא ועבדתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' ט {התייחסות המעשה להמצווה}
כז: תוס' ד"ה יכולשבילי פנחס (תשעו) עמ' קעט
כז: תוס' ד"ה יכול, ואם רצה להחמיר על עצמו אפילו בשאר מצות רשאיתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' ע (מב) {רק במקום ששואלין ממנו נפשו על ביטול מצוה אבל בחולה וכה"ג אסור}
כח ע"א אדם חשוב שאנישיחות חכמה ומוסר מאמר יח אות ד
כט: איסור הנאה דמת ילפינן ממריםתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' רמג (רמג)
כט: איסור עגלה ערופה הוא משום הקדשתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' רמג (רמג) {אבל איסור הנאה דמת אינו משום קדושה}
כל דפריש ממינותשארית יעקב (אלגזי, תשנא) עמ' ז, קכד
כל זמן שקולו של יעקב נשמעין וכו'גיא חזיון ח"ב דף לז ע"א
לא היו ראויין לאותו החטאבית אולפנא ח"א עמ' לא
לד. התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולםשם אליעזר דף סה ע"ג
לה ע"א כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד י"ב ירחיתורת חז"ל עמ' 115
לה ע"א תוס' ד"ה חדאתורת חז"ל עמ' 84
לו ע"א הואיל ופשט איסורו ברוב ישראלתורת חז"ל עמ' 87
לו ע"ב בית דינו של דוד גזרותורת חז"ל עמ' 49
לו ע"ב הבא על הגויה בצינעא בזנות ב"ד של חשמונאי גזרושיחות חכמה ומוסר מאמר מ אות א
לח: אשקיוהו נגוטא דחלאתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' רמד (תרו) {השוואות במדות רעות של עבדים}
לח: תוס' ד"ה ואתאשבילי פנחס (תשעה) עמ' שנו
לט. אכריז ר' אבהו בקיסרי לענין חשש דגים טמאיםשם אליעזר דף פה ע"ג
לט. והיתה קושרת לו תפילין על ידותפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' שג-דש {קושרת ממש או רק מסייעת}
לט. מחליא ליהתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' קסב (תקנד) {'חלי' לשון מתיקות}
מ. תוס' ד"ה מחלוקת, וי"ל דודאי דאורייתא צירן אסור, ובמ"א כ' דאסור רק מדרבנןשפוני טמוני חול (תשכג) - עין התכלת עמ' קז
מא ע"ב חזקה על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקןתורת חז"ל עמ' 29
מג: כדמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפיםתורת אברהם עמ' מט, 274
מג: רש"י ד"ה דאחרים, עובדי כוכביםתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"ב עמ' קח (שעד) {נקראים 'אחרים' מפני שנשתנו ע"י עבודת עבודה זרה}
מג: שאני רבן גמליאל דאחרים עשו לותפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' קסא-קסב {טעם דעכו"ם נקרא 'אחרים'}
מד. מהרש"א חידושי אגדות ד"ה בשכר, תפילין קרוים כתר תורהתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' שח (תתיז) {דתורה ותפילין ענין אחד}
מה: הרוצה לעקור עבודה זרה צריך לשרש אחריהשבילי פנחס (תשעט) עמ' תפח
מה: צריך לשרש אחר העבודה זרהשבילי פנחס (תשעו) עמ' שא
מו: מכשירי קרבן פסול בהו נעבד כקרבן גופאתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' ריט-רכא {אם מצה ומרור מכשירי קרבן נינהו}
מו: נעבד במחוברתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' רכ {אם פסול למצה ומרור}
מז. המשתחוה לבהמה צמרה מהו לתכלת, תכלת דמאי וכו'שפוני טמוני חול (תשכג) עמ' צו
מט: רש"י - מרקוליס גדול שכבר עבדוהו וזרקו עליו אבנים הרבהתורת אברהם עמ' 166
נג ע"ב ישראל שזקף לבינה להשתחות להבריכות מים דף רמו ע"ב
נד. אונם רחמנא פטריהתורת אברהם עמ' ס, סא
נד. אונס רחמנא פטריהתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' ריד (תעח) {דאין המעשה מתייחס לו כלל}
נד. אמאי קרו ליה בנן של קדושים דאפילו בצורתא דזוזתא לא מסתכלתורת אברהם עמ' קפו
נה ע"א ונאמנים כתיבאמרי טל מאמר לח
נה. הא איכא בית עכו"ם באתרין דכי מצטרך עלמא למטראתורת אברהם עמ' רלב
נה. רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןתורת אברהם עמ' נה
נח: רש"י ור"ן ד"ה לא לשין, כיון דהתחלתה עבירה לכן כולה עבירה עד גמרהתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' ריב (תע) {כל שכן במצוה דכשאוכל או מאריך יותר מהשיעור כולה מצוה}
ס. כשאין דרך ניסוך בכך לא חשיב ניסוךתפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' רלב (תקנח) {השוואות דבכל העשיות שבכתוב בעינן שיעשה המעשה כדרך עשייתה}
סד ע"א רע"ק ורש"י ותוס'בית מועד (גטיניו) דף נה ע"ב
סד: תוס' ד"ה איזהו - כל זמן שלא דנוהו ב"ד אינו חייב מיתהתורת אברהם עמ' קלה
עא ע"ב הגונב פחות משו"פ מגוי נענששיעור ליום השבת עמ' רסו
עא: ואלו אסורין ואוסרין בכל שהןשם דרך ויקרא עמ' צו
עג: כהיתרו כך איסורותפארת יוסף (אנגל) שמות ח"א עמ' קצז (תטז, תיז) {וכן להיפוך באיסורו כך היתרו}
יז כל באיה לא ישובון זו מינותמקוה מים (עזריאל) ח"א דף פ ע"ב
יז כל דפריש ממינות מיד מייתמקוה מים (עזריאל) ח"א דף סז ע"ב
יז ע"א אין מקבלק אותו בתשובה, ור"חשערי אורה (ברגמן, תשסא) ח"ב עמ' רסד
יז ע"א אל תקרב אל פתח ביתה זו מינותמאור ושמש (תשנב) עמ' תקלד
יז ע"א אמר אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה, ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבאבצור ירום ח"ד עמ' רכט
יז ע"א הרחק מעליה דרכךמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ב עמ' ו
יז ע"א ויש קונה עולמו בשעה אחתמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"א עמ' קפ
יז ע"א יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבאבצור ירום ח"ח עמ' צט
יז ע"א כיון דאביק בה טובא וכו'שערי אורה (ברגמן, תשסא) ח"ב עמ' רסז
יז ע"א כיון דאביק בה טובא כמינות דמיאבצור ירום ח"ה עמ' רלב הערה 26
יז ע"א כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה אמר אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתובצור ירום ח"ב עמ' יב הערה 23, עמ' קט, קצט
יז ע"א עד שיצאה נשמתורשימות (רמ"מ שניאורסון) חוברת כב עמ' 12
יז ע"א פלוגתא דאמוראי דהוו מטי לתרי שבילי חד פצי אפיתחא וכו'בית אברהם (שטיינר) עמ' עד
יז ע"ב כדבעי ליה לא עבדשערי אורה (ברגמן, תשסא) ח"א עמ' רעא, רעג
יז ע"ב כי היכי דליכוף ליצריהמכתם לדוד משלי (תשפב) עמ' ט
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהאמרי יצחק שמות-ויקרא עמ' יא הערה מג
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבד ורש"יאמרי יצחק שמות-ויקרא עמ' קעט
יז ע"ב כשתפסו ר"א בן פרטא וכו'שערי אורה (ברגמן, תשסא) ח"ב עמ' רכח
יז ע"ב מעות של פורים נתחלפו לימועדי ה' (נתנזון) חנוכה-פורים עמ' קלד
יז ע"ב רש"י ד"ה דורשורשימות (רמ"מ שניאורסון) חוברת קמה עמ' 12
יז. אל תקרב אל פתח ביתה זה מינותמאור ושמש (תשסט) עמ' תשכ
יז. הרחק מעלי' דרכך זו מינותעל הגאולה ועל התמורה סי' צ עמ' קמד
יז. חד אמר ניזל אפיתחא דעבודה זרה וחד אמר ניזל אפתחא דזונותדרשות מהרא"ל (תשנט) סי' יג אות ג, סי' עה אות יא
יז. כל דפריש ממינות מייתדרשות מהרא"ל (תשנט) סי' נו אות יא
יז. כל הפורש ממינות מיית, רש"י ומהרש"אעל הגאולה ועל התמורה סי' סח עמ' קטז
יז. כל זונה שהיא נשכרתבאר מים חיים (תשנט) ח"א עמ' רלא
יז. מח' אי עדיף לעבור אפיתחא דע"ז או זנותעמק החכמה עמ' רג
יז. שמא מינות בא לידך והנאך, ומהרש"אעל הגאולה ועל התמורה סי' צא עמ' קמד
יז: אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפאמפי ספרים וסופרים על התורה (תשעז) ח"ד עמ' קמד
יח ע"א אל יחבל בעצמופרשיות בספרי הנביאים שופטים עמ' רעו
יח ע"א אני אומר לכם דברים של טעם וכו'שערי אורה (ברגמן, תשסא) ח"ב עמ' רכו, רכז
יח ע"א בלום בא מעשה לידך, ומהרש"אשערי אורה (ברגמן, תשסא) ח"א עמ' רמה
יח ע"א בתו של ר"ח בן תרדיון שדקדקה בפסיעותיהמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ב עמ' יד
יח ע"א בתו של רחב"ת שעברה לפני גדולי רומימשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ג עמ' רלו
יח ע"א יש קונה עולמו בשעה אחתמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ב עמ' קכד, קפח
יח ע"א כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליואמרי יצחק שמות-ויקרא עמ' פח
יח ע"א כמה נאין פסיעותיה של ריבה זו ומיד דקדקה בפסיעותיהמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"א עמ' לח
יח ע"א מאי דכתיב "עון עקבי יסובני", עוונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה - מסובין לו ליום הדיןבצור ירום ח"ב עמ' סט הערה 111
יח ע"א מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה וכו' הביאוהו וכרכוהו בס"ת, והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור וכו' אמרו לו תלמידיו רבי, מה אתה רואה אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחותבצור ירום ח"ג עמ' רט הערה 54
יח ע"א עוונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הדיןמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"א עמ' קטז
יח ע"א עוונות שאדם דש בעקביו מסובין לו ליום הדיןמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ב עמ' קס
יח ע"א תוס' ד"ה הוגה- קורא באותיותיורשימות (רמ"מ שניאורסון) חוברת קמה עמ' 9
יח ע"ב אם הלך סופו לעמודמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"א עמ' קפט
יח ע"ב ההולך בעצת רשעים סופו לעמודמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ד עמ' רסד
יח. אי עברת איסורא לא מתרחיש ניסאעל הגאולה ועל התמורה סי' יא עמ' לט
יח. בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחתדברי יונה ח"ב עמ' קיד
יח: ליטול ספוגין של צמר מלבו ולהרבות בשלהבת כדי שישרף מהרהדרשות מהרא"ל (תשנט) סי' קג אות ב
יט מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חייהמדרש והמעשה פ' תזריע ח"א
יט ע"א אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץמכתם לדוד משלי (תשפב) עמ' קסה
יט ע"א אם ראשון ראשון משבר כנפיו משתמר ואם לאו אינו משתמרעטרת יהושע דברים עמ' קיג
יט ע"א אשרי איש ירא את ה' - אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישבצור ירום ח"ה עמ' קעח
יט ע"א אשרי מי ששב בתשובה כשהוא אישעטרת יהושע דברים עמ' קלה
יט ע"א במצותיו ולא כשכר מצותיומשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"א עמ' רכ
יט ע"א בתורת ה' חפצו, בתחילה נקראת תורת ה'משנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ג עמ' לד
יט ע"א בתחילה נקראת ע"ש הקב"ה ולבסוף נקראת ע"ששרי המאה ח"ב עמ' 114
יט ע"א הלומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכהשרי המאה ח"א עמ' 97
יט ע"א לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאיעטרת יהושע דברים עמ' קיג
יט ע"א לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה, ורש"ימגולה לגאולה עמ' 305
יט ע"א לעולם ילמד מה שלבו חפץאוסף אמרים (שכטר) חג השבועות - מתן תורה עמ' קמו, שנב
יט ע"א לעולם ליגרוס איניש והדד ליסבראמרי יצחק במדבר-דברים עמ' תקיט
יט ע"א מתחילה נקראת תורת ה' ואחר שלמד נקראת תורת האדםדברי שלום (הלברשטם) עמ' לז
יט ע"א קובץ על יד ירבהעטרת יהושע דברים עמ' קינ
יט ע"ב אין טוב אלא תורהעטרת יהושע דברים עמ' נד, קכ, קפח
יט ע"ב אפי' שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודמאור ושמש (תשנב) עמ' תקכד
יט ע"ב אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימודדברים נחמדים (תשסה) עמ' קט
יט ע"ב אפילו שיחת חוליןמכתם לדוד משלי (תשפב) עמ' יז
יט ע"ב ומי חשידיבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף לא ע"א
יט ע"ב וקובץ על יד ירבה ורש"יאוסף אמרים (שכטר) חג השבועות - מתן תורה עמ' עח
יט ע"ב זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהשרי המאה ח"ב עמ' 19
יט ע"ב כל העוסק בתורה לשמה נכסיו מצליחיןבית אברהם (שטיינר) עמ' כה
יט ע"ב לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמודעטרת יהושע דברים עמ' קלד
יט ע"ב מכריז רב אלכסנדרי, מאן בעי חיי, מאן בעי חיילדעת חכמה ומוסר ח"ב עמ' כו
יט ע"ב מנין שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימודדברים נחמדים (תשסה) עמ' נה
יט ע"ב משמשיבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כה ע"ב
יט ע"ב שיחת חולין של ת"ח צריכה לימורמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ג עמ' קטז
יט ע"ב שיחת חולין של תלמיד חכם צריכה תלמודבצור ירום ח"ד עמ' רעה
יט ע"ב תורה דיליהמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ג עמ' לח
יט. אין א' לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץייטב פנים ח"ב דף לה
יט. אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץתורה ודעת תשסח עמ' ס, קפ
יט. אמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגהתורה ודעת תשסח עמ' קצז
יט. אשרי איש אשרי מי שמתגבר על יצרו כשהוא אישדרשות מהרא"ל (תשנט) סי' נז אות ה, סי' עה אות א, ח
יט. אשרי איש וכו' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישייטב פנים ח"א דף סא, פח, קנ, קנו, קסג, ח"ב עמ' ט, כא, עו
יט. אשרי איש ולא אשרי אשהבאר מים חיים (תשנט) ח"ד עמ' תח
יט. במצוותיו ולא בשכר מצוותיותורה ודעת תשסה-תשסז עמ' כג
יט. במצוותיו חפץ ולא בשכר מצוותיועל הגאולה ועל התמורה סי' צח עמ' קנב
יט. במצותיו חפץ וכו' ולא בשכר מצותיוייטב פנים ח"ב דף טו, קצ
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמוילקוט עבודת ישראל (תשעא) עמ' קכב, קכג, רו
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמותורה ודעת תשסח עמ' קצח
יט. ובסוף נקראת על שמו וכו'תורה ודעת תשסה-תשסז עמ' רלג
יט. ולא בשכר מצוותיובאר מים חיים (תשנט) ח"ד עמ' עא
יט. ולבסוף נקראת של שמובאר מים חיים (תשנט) ח"א עמ' עה
יט. ולבסוף נקראת של שמובאר מים חיים (תשנט) ח"ג עמ' תמב
יט. ולבסוף נקראת של שמובאר מים חיים (תשנט) ח"ד עמ' יג
יט. חפץ מאד במצותיו ולא בשכר מצותיושמן ראש (כץ) ח"ד עמ' קנא
יט. לעולם ליגריס איניש, ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמרמפי ספרים וסופרים על התורה (תשעז) ח"א עמ' תקסא
יט. פריך הגמ' אשרי איש ולא אשרי אשהדרשות מהרא"ל (תשנט) סי' קטו אות טז
יט. תוס' ד"ה על [מנת] בתוה' אם לא תבא שאלתו מקרי על מנת לקבל פרםייטב פנים ח"א דף קד, ח"ב עמ' רכב
יט: אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכים לימודמאור ושמש (תשסט) עמ' תשח
יט: ועליהו לא יבולבאר מים חיים (תשנט) ח"ג עמ' קנח
יט: זה תלמוד שהגיע להוראה ואינו מורהשמן ראש (כץ) ח"ד עמ' ט
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לושמן ראש (כץ) ח"ד עמ' תמז
יט: מעשה ברוכל וכו' מאן בעי למיזבן סמא דחיידרשות מהרא"ל (תשנט) סי' ק אות א
כ ע"א לא תתן להם חניה בקרקעמשך חכמה דברים פ"ז פסוק ה-ו
כ ע"א מתי מותר לתת מתנה לנכרייפה ענף על מדרש קהלת פרק יא פסוק א סי' ב ד"ה וקרון עלוי
כ ע"א ר"ע כשראה אשת טורנוסרופוס בכה ושחק ורקקמאור ושמש (תשנב) עמ' תקג
כ ע"א רש"י ד"ה להקדיםרנת יצחק עה"ת ח"ב עמ' שסב
כ ע"א תוס' ד"ה ר"ירנת יצחק עה"ת ח"ב עמ' שסב
כ ע"ב אמרו עליו על מלאך המות, שכולו מלא עינים, בשעת פטירתו של חולה, עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו, כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו, ממנה מת וכו'בצור ירום ח"ה עמ' קפג הערה 14
כ ע"ב אסור להשכיר בית דירה לעכו"םרנת יצחק עה"ת ח"א עמ' קנג
כ ע"ב ולא בבגדי צבע אשה א"ר יהודה אמר שמואל אפילו שטוחין על גבי כותלבצור ירום ח"ה עמ' רלג הערה 27
כ ע"ב זריזות מביא לידי נקיות וכו'עטרת יהושע דברים עמ' רמה
כ ע"ב זריזות מביאה לידי נקיותדברי חנינא - הספדים עמ' מג
כ ע"ב חסידות גדולה מכולןדברי חנינא - הספדים עמ' קלד
כ ע"ב טהרה מביאה לידי רוח הקודשאמרי יצחק בראשית עמ' קכז
כ ע"ב קדושה היא המעלה העליונהמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"א עמ' קסא
כ ע"ב רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתיםשיחות הרב צבי יהודה בראשית עמ' 177 ,188 ,457
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות וזריזותמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ד עמ' קיב
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותאמרי יצחק שמות-ויקרא עמ' שעט
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"א עמ' קסג
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ב עמ' קכ, קעא
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותנחלת דבש (ברייזכר) עמ' תר, תרא
כ. ר' עקיבא כשראה אשת טורנוסרופוס בכה ושחק ורקקמאור ושמש (תשסט) עמ' תערב
כ. רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע ורק שחק ובכהשמן ראש (כץ) ח"ד עמ' תקעה
כ: א"ר פנחס בן יאיר תורה וכו'שיח יצחק (פרידמן, תשנז) עמ' נו
כ: ג' טיפין בחרבו של מלאך המות, ממנה מת וכו'מפי ספרים וסופרים על התורה (תשעז) ח"א עמ' רלו
כ: ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום וכו'ייטב פנים ח"א דף קלד, קלו, קמא, קמב, קפט, ח"ב עמ' א, ח, יג, כה
כ: חסידים לא נאמרבאר מים חיים (תשנט) ח"א עמ' צז
כ: מלאך המות כולו מלא עינים ובעת פטירתו של אדם וכו' וכיון שרואה אותו מזדעדע וכו'דברי יונה ח"ב עמ' קפז, רל
כ: ענוה גדולה מכולןבאר מים חיים (תשנט) ח"ב עמ' תיג
כ: ענוה גדולה מכולןבאר מים חיים (תשנט) ח"ג עמ' תכו
כ: ענוה גדולה מכולןבאר מים חיים (תשנט) ח"ד עמ' ג, כב, שלט
כ: ענוה מביאה לידי יראת חטאשיח יצחק (פרידמן, תשנז) עמ' סו
כ: רש"י - נקי באין חטאדברי יונה ח"ב עמ' רמו
כ: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות וכו'מפי ספרים וסופרים על התורה (תשעז) ח"ג עמ' שלו
כא ע"א אין משכירין בית לדירה לעובד עבודה זרהמשך חכמה דברים פ"ז פסוק כו
כא ע"ב כיבוש יחיד, רש"י ותוס'רנת יצחק עה"ת ח"ב עמ' שנ
כא. מפני שהוא מכניס לתוכו עבודת כוכבים שנאמר לא תביא תועבה אל ביתךתורה ודעת תשע-תשעא עמ' שכא
כב לוקחין בהמה מן העכו"ם לקרבן ואין חוששין לנרצע וכו'מקוה מים (עזריאל) ח"א דף סב ע"ב
כב ע"א אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים, מפני שחשודין על הרביעהבצור ירום ח"ד עמ' קיד
כב ע"א אני ראיתי ערבי אחד שלקח ירך מן השוק וחקק בה כדי רביעה, רבעה, צלאה ואכלהבצור ירום ח"ו עמ' צח הערה 14
כב ע"א דגוי נקיט בשבתא וישראל בחד בשבתאמשך חכמה שמות פ"כג פסוק יא
כב ע"א שחשודים על הרביעהמשך חכמה בראשית פ"לב פסוק ו
כב ע"ב אמר רב כהנא, הואיל למכחישין בבשרמשך חכמה שמות הפטרת זכור
כב ע"ב אמר רבי ירמיה מדיפתי אני ראיתי ערבי אחד שלקח ירך מן השוק וחקק בה כדי רביעה רבעה צלאה ואכלהבצור ירום ח"ג עמ' רנט הערה 3
כב ע"ב ישראל שעמדו על הרי סיני פסקא זוהמתםמשך חכמה דברים פ"ל פסוק יא-יד
כב: במעמד הר סיני פסקה זוהמתםשם משמעון (שפירא, תשסז) עמ' לו
כג ע"ב וכי תימא ה"נ, ורש"ירנת יצחק עה"ת ח"א עמ' שנב
כג ע"ב שאגי פרה הואיל ומום פוסל בהרנת יצחק עה"ת ח"ב עמ' רנד
כג. תוס' ד"ה תיפוק מלאכ' חוה"מ דאסמכ' אקרא קרי לי' דברי תורהייטב פנים ח"א דף סג
כד ע"א גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות וכו'משך חכמה שמות פ"יב פסוק ה
כד ע"ב מנין לעולה נקיבה שהיא כשרה בבמת יחידמשך חכמה ויקרא פ"כב פסוק כז, במדבר פ"ו פסוק יד
כד ע"ב שמעון בן לקיש אמר מזמורא יתמאמשך חכמה במדבר פ"י פסוק י
כד ע"ב תוס'בגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כב ע"ב
כד: הפרות נושאות הארון - שירתן, והיאך הקריבוםפרשיות בספרי הנביאים שמואל עמ' קג-קו, קיז, רפה (עיונים)
כד: מאי וישרנה אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר שאמרו שירהתורה ודעת תשע-תשעא עמ' רב
כה ע"א גם משה העמיד חמהמשך חכמה הקדמת ספר שמות
כה ע"א האבות נקראו ישריםמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ג עמ' ריא
כה ע"א העמיד חמהמשך חכמה שמות פ"יז פסוק ח
כה ע"א זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ב עמ' סח
כה ע"א זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"א עמ' ק, קלח
כה ע"א יהושע יצא שמעו בכל הארץאמרי יצחק בראשית עמ' שפה
כה ע"א כ"ד שעותשערי אורה (ברגמן, תשסא) ח"ב עמ' רפט
כה ע"א ספר בראשית הוא ספר הישרמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ד עמ' נב
כה ע"א 'ספר הישר' - וכו' זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםשיחות הרב צבי יהודה בראשית עמ' 194 ,431 ,439 ,442
כה ע"א עמדה לו חמה במלחמת סיחון ועוגמשך חכמה דברים פ"ד פסוק יט
כה ע"ב אמרו להן אשרי רבי עקיבא ותלמידיו, שלא פגע בהן אדם רע מעולםבצור ירום ח"ב עמ' נח
כה ע"ב אשה כלי זיינה עליה ותוס'מועדי ה' (נתנזון) חנוכה-פורים עמ' קכז
כה ע"ב ישראל שנזדמן לו נכרי בדרך טופלו לימינו וכו' כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע דכתיב עד אשר אבא אל אדוני שעירהשיחות הרב צבי יהודה בראשית עמ' 219 ,283
כה ע"ב מה בין גנבי בבל וכו'נחלת דבש (ברייזכר) עמ' רפז, רפח
כה על ספר הישר זו משנה תורהמקוה מים (עזריאל) ח"א דף עא ע"ד
כה. מאי ספר הישר וכו'תורה ודעת תשסה-תשסז עמ' לא
כה: אשה כלי זיינה עליהבאר מים חיים (תשנט) ח"ג עמ' ריא
כו ע"א בת ישראל לא תינק בנה של נכריתבגדי יו"ט (קריספין) ח"א דף לח ע"ג
כו ע"א הרועים, לא מעלין ולא מוריריןמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ב עמ' קו, רכב
כו ע"א נכרית אי מינקת בנה של ישראליתבגדי יו"ט (קריספין) ח"א דף מד ע"א
כו ע"א רועי בהמה דקה לא מורידין ולא מעליןמשך חכמה דברים פ"כב פסוק א
כו ע"א תוס' ד"ה נכריתבגדי יו"ט (קריספין) ח"א דף מד ע"א
כו ע"ב אני שונה וכו'בגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כג ע"א
כו ע"ב במשומד מורידין וא"מבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כג ע"א
כו ע"ב משומד להכעיסבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כב ע"ד
כו ע"ב תוס' ד"ה נכרית מניקהבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף יח ע"ג
כו: המינין מורידין ולא מעליןעל הגאולה ועל התמורה סי' סו עמ' קטו
כו: מורידין ולא מעליןמפי ספרים וסופרים על התורה (תשעז) ח"א עמ' תיא
כז ע"א אם מתרפאין מהמיניןבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כה ע"ב
כז ע"א דעובד כוכבים פסול למולמשך חכמה בראשית פ"יז פסוק יג
כז ע"א ואב"א אתיא איהי ואתחלהרנת יצחק עה"ת ח"א עמ' רע
כז ע"א וכי היכן מצינו מילה מן התורה לשמהמשך חכמה שמות פ"יב פסוק מד
כז ע"א מילה בעכו"ם שהיא פסולהרנת יצחק עה"ת ח"א עמ' סא
כז ע"א מנין למילהבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כה ע"ד
כז ע"ב שאני מינות דמשכאמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"א עמ' ו
כז ע"ב תוס' ד"ה יכול - דלרבנן בצנעא יש חילוק בין עבודת כוכבים לשאר מצות דבשאר מצות יעבור ובעבודת כוכבים יהרג ואם רצה להחמיר על עצמו אפי' בשאר מצות רשאיבצור ירום ח"ד עמ' קסט הערה 30
כז ע"ב תוס' ד"ה יכולרנת יצחק עה"ת ח"א עמ' רעג
כז ע"ב תוס' ד"ה יכולרנת יצחק עה"ת ח"ב עמ' תכב
כז. הוא ימול ולא אחרבאר מים חיים (תשנט) ח"א עמ' תג, תז
כז. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה, וגבעה נשאה, ועץ רענן, יש שם ע"זמפי ספרים וסופרים על התורה (תשעז) ח"א עמ' קטו
כז: תוס' ד"ה יכול וברא"שעמק החכמה עמ' קמו
כז: תוס' ד"ה שאני מינותעל הגאולה ועל התמורה סי' כב עמ' נה
כח ע"א ידך בעורף אויבך וכו'שערי אורה (ברגמן, תשסא) ח"א עמ' קה, קו
כח ע"א שאני ר' אבהו דמוקמי ביה מיני בנפשייהומשך חכמה שמות פ"לד פסוק ג
כח. שעמדה לו חמה במלחמתובאר מים חיים (תשנט) ח"ד עמ' שט
כט ע"ב כהן שדעתו יפה שורפה חיהדברים נחמדים (תשסה) עמ' קי {אכילה שאינה ראוי' תכונה בשם שריפה}
כט ע"ב מפני מה אסרו גבינות נכרים וכו' איך אתה קורא כי טובים דודיך או כי טובים דודייךמאור ושמש (תשנב) עמ' שמז
כט תוס' ד"ה המסתפרתורה ודעת תשסה-תשסז עמ' קנא
כט: כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו גבינות נכרים וכו'מאור ושמש (תשסט) עמ' תפט
כט: מפני מה אסרו גבינות עכו"םשמן ראש (כץ) ח"ד עמ' רנג
ל ע"ב ג' מיני הדס הםבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כז ע"ד
לא ע"א המפקיד יין אצל גויבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כג ע"ד
לא ע"א תוס' ד"ה המפקידבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף לג ע"ד
לא. ר"י וכו' איקלע לפרוד וכו' כלר יש משנת ב"קייטב פנים ח"א דף רא
לא. רש"י ד"ה טרוד מקום של בר קפראייטב פנים ח"א דף רא
לא. רש"י ד"ה שם [יהו מ"ד] שהוא עצמו ימצא שם והא שכיב לי'ייטב פנים ח"א דף רא
לא. שם יהיו פירותיושמן ראש (כץ) ח"ד עמ' תרנא
לב ע"א משה לא נתכהץ אלא בשבעת ימי המילואיםמשך חכמה במדבר פ"א פסוק נ-נג
לג ע"א גוי ההולך לירידבגדי יו"ט (קריספין) ח"א דף כו ע"ב
לג. גוי ההולך ליריד וכו', ר"ןבגדי יו"ט (קריספין) ח"א דף כו ע"ב
לד ע"א תוס' ד"ה במה שימשרנת יצחק עה"ת ח"א עמ' שפד, תלד, תלט
לד ע"א תוס' ד"ה במה שמש משהרנת יצחק עה"ת ח"ב עמ' ס, סא, שנט
לד. דבעו מיניה ממר עוקבא כמה הלכות ולא הוי בידיהתורה ודעת תשע-תשעא עמ' תלט
לה ע"א טובים דודיך מיין ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורהמאור ושמש (תשנב) עמ' שמד
לה ע"א כשגזרו וכו' לא גילה טעמן עד י"ב חדשמאור ושמש (תשנב) עמ' שמז
לה ע"א ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהשרי המאה ח"ב עמ' 23
לה ע"ב כי טובים דודיך מיין ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהאפסי ארץ (תשנט) עמ' תרח
לה ע"ב מה מים שלא נשתנו אף אוכל שלא נשתנהמשך חכמה דברים פ"ב פסוק כח
לה ע"ב שחט בהמהבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כב ע"ג
לה ע"ב ת"ח דומה לצלוחית של פלייטוןמועדי ה' (נתנזון) חנוכה-פורים עמ' פז
לה. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה: רש"י - דברי דודיך דברי סופרים מיינה של תורהתורה ודעת תשסח עמ' קמא
לה. חביבה ד"ס מד"תשמנה לחמו (תרנז) ח"א דף ג ע"ב = (תרסט) ח"א דף ז
לה. חז"ל כשגזרו על איזה דבר לא גילו הטעם עד תריסר ירחי שתא וכו'מאור ושמש (תשסט) עמ' תצ
לה. כי טובים דודיך חביבי' ד"ס מד"תשמנה לחמו (תרנז) ח"א דף ג ע"ב = (תרסט) ח"א דף ז
לה. ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהמאור ושמש (תשסט) עמ' תפו
לו ע"א אין גוזרין גזירה על הצבור, אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בהבצור ירום ח"ג עמ' קלה הערה 40
לו ע"א אפילו יבא אליהו ובית דינו אין שומעין לומשך חכמה ויקרא פ"כו פסוק מד
לו ע"א ר' יהודה ובית דינו נמנו עליו והתירוהומשך חכמה דברים פ"יז פסוק יא
לו ע"ב איסור ייחודפרשיות בספרי הנביאים שופטים עמ' עז
לו ע"ב ועל יינם משום בנותיהםמשך חכמה שמות פ"ו פסוק ו
לו ע"ב זנות ב"ד של שם גזרורנת יצחק עה"ת ח"א עמ' קפז, קצד
לז ע"א תינוקת עובדת כוכבים בת ג' שנים ויום אחד הואיל וראויה לביאה מטמאה נמי בזיבה פשיטא מהו דתימא האי ידע לארגולי והא לא ידעה לארגולי קא משמע לןדברי שלום (הלברשטם) עמ' תפח
לז: כי אתי לקמיה דר' ינאיעמק החכמה עמ' רלד
לט ע"א אגב חורפי' וכו' מחליארשימות (רמ"מ שניאורסון) חוברת ז עמ' 9
לט ע"א חבי"ת אסור בחותם א' חמפ"ג מותר בחותם א'בית אברהם (חנניה) עמ' צב
לט ע"א חבר שמת. אשתו ובניו ובני ביתו הרי הם בחזקתם עד שיחשדומשך חכמה בראשית פ"יח פסוק יט
לט ע"ב יושב הישראל בצד עדרו של גויבגדי יו"ט (קריספין) ח"א דף כב ע"ד
לט ע"ב ציר שיש בה דגה וכו' כאן בפתוחות כאן בסתומות, ורש"יבית אברהם (חנניה) עמ' פו
למה יין אסור במגע גוישמנה לחמו (תרנז) ח"א דף יד ע"ב = (תרסט) ח"א דף יט
מ ע"ב כל הצלמים אסוריםמשך חכמה בראשית פ"לה פסוק ד
מ ע"ב לא ישא ויתן עם המיניםמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ג עמ' קנה
מ. מנא לך מתלתא קראי שמיע לי מרב ושמואל ורביתורה ודעת תשע-תשעא עמ' תלח
מא ע"א הנוכרים העובדים את ההרים ואת הגבעות, הן מותריןמשך חכמה שמות פ"יט פסוק יג
מא ע"א שברי עבודה זרה שנשתברו מאליה מותריםמשך חכמה שמות פ"יב פסוק לו
מא ע"ב מגורה מלאה פירותעטרת יהושע דברים עמ' ריד
מא: העבודה לשברי דגוןפרשיות בספרי הנביאים שמואל עמ' צט
מב ע"ב המוציא כלים ועליהם צורת חמהמשך חכמה בראשית פ"לב פסוק כד
מב. דילמא מגבה לה והדר מבטלמועדי ה' (נתנזון) ר"ה עמ' נג, סא
מב. רש"י ד"ה אלאמועדי ה' (נתנזון) ר"ה עמ' נג, נח, סא
מג ע"א רש"י ד"ה מלכותשערי אורה (ברגמן, תשסא) ח"א עמ' עו
מד ויזר על פני המים שדנן כא"אמקוה מים (עזריאל) ח"א דף צב ע"ג
מד כמאן קרו פרסאי ומהרש"אבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כד ע"ב
מד ע"א וישאם דוד שביטלםבאר מים חיים (תשנט) תוספת מכתב יד פרק א פסוק ה
מד ע"א טעו אחרי הנחשפרשיות בספרי הנביאים שופטים עמ' קלט
מד ע"א יש מקום מגדל צמחים ויש מקום שאין מגדל צמחיםרשימות (רמ"מ שניאורסון) חוברת קמד ס"ד
מד ע"א לא נתכוין אלא לבודקן כסוטותרנת יצחק עה"ת ח"א עמ' תח
מד ע"א עשה לך משלדרנת יצחק עה"ת ח"ב עמ' רסח
מד ע"ב אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולישרי המאה ח"ד עמ' 64
מד ע"ב האומר בית זה לעבודה זרה כוס זה לעבודה זרה לא אמר כלוםמשך חכמה שמות פ"לה פסוק כב
מד. עטרת מלכם שבטלם אתי הגיתימאור ושמש (תשסט) עמ' תתקלה
מה ע"א כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודת כוכביםמשך חכמה דברים פ"יב פסוק ב
מה ע"א רדוף ואחר כך שרוףנחלת דבש (ברייזכר) עמ' שמא, שמב
מה ע"ב העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהבצור ירום ח"ב עמ' ו
מה ע"ב העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהבצור ירום ח"ה עמ' ה
מה ע"ב ולא ההרים אלהיהםמשך חכמה דברים פ"יב פסוק ב
מה. אין לך הר וגבעה בא"י שלא עבדו שם ע"זעמק החכמה עמ' קסב
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה וכו' דע שיש שם עכו"םייטב פנים ח"ב דף קפד
מה. תוס' ד"ה כל בית הבחירה שאני שהיה על פי הדבור וכו'ייטב פנים ח"ב דף קפד
מה: גידוע עכו"ם קודמין לכיבוש א"יעל הגאולה ועל התמורה הקדמה עמ' ז, סי' נב עמ' צה, צז
מה: העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריהמאור ושמש (תשסט) עמ' תשעו
מה: הרוצה לעקור ע"ז מארצובאר מים חיים (תשנט) ח"ד עמ' נה
מה: הרוצה לעקור ע"ז צריך לשרש אחריהמפי ספרים וסופרים על התורה (תשעז) ח"ג עמ' שעב
מה: עוקר ע"ז צריך לשרש אחריהייטב פנים ח"א דף קסד
מה: תוס' ד"ה הנחעל הגאולה ועל התמורה סי' נד עמ' צז
מו ע"א יש נעבד במחובר אצל גבוהמשך חכמה דברים פ"יב פסוק ב
מו ע"א מאיריאמרי יצחק במדבר-דברים עמ' שעה הערה ט
מו. אבני הר שנתדלדלובן יאיר דף קלא ע"א
מז המשתחוה לבהמה צמרה מהי לתכלת וכו'מקוה מים (עזריאל) ח"א דף סב ע"ב
מז ע"א לעולם ליגרס ואע"ג דמשכחאוסף אמרים (שכטר) חג השבועות - מתן תורה עמ' סג, רח, שצז
מז ע"ב רש"י ד"ה נוטלרנת יצחק עה"ת ח"א עמ' קסז
מז. באשירה שביטלהמועדי ה' (נתנזון) ר"ה עמ' רפח
מח ע"א לא ישב בצלהבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כד ע"ג
מח ע"ב זורעין תחתיהבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כז ע"ד
נ ע"ב רש"י ד"ה עד ר"הבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף סח ע"ב
נ. במקורבות ד"ה אסורותשערי אורה (ברגמן, תשסא) ח"ב עמ' רלב
נא: מה עליהם דבר של נוי אסור שאינו של נוי מותר אף עמהם דבר של נוי אסורתורה ודעת תשע-תשעא עמ' שכא
נא: ע"ז של עכו"ם נאסר מידבאר מים חיים (תשנט) ח"ד עמ' שס
נב מזרחית צפונית בה גנזו חשמונאים אבני מזבחמקוה מים (עזריאל) ח"א דף עג ע"ג
נב נכרי מבטל ע"ז שלומקוה מים (עזריאל) ח"א דף צב ע"א
נב ע"א הא כיצד פסלו לאלוה לא תחמודמשך חכמה דברים פ"ז פסוק כה
נב ע"א מוכיח ר' ישמעאל כי עבודה זרה של ישראל אסורה מידמשך חכמה שמות פ"לב פסוק ח
נב ע"ב א"ר פפא התם קרא אשכח ודרש דכתיב "ובאו בה פריצים וחיללוה"משך חכמה שמות פ"ל פסוק י
נב ע"ב בה גנזו בית חשמונאי אבני המזבחמועדי ה' (נתנזון) חנוכה-פורים עמ' פ
נב ע"ב וא"ר ששת ששקצו לע"ז א"ר פפא כו' ובאו פריצים וחללוה, ורש"י ובמלחמותגבורת יצחק חנוכה-פורים (תשסח) עמ' נא, קנה
נב ע"ב וכל שיש בה תפיסת ידי אדם אסורמשך חכמה בראשית פ"יג פסוק ד
נב ע"ב כלים ששימשו בהם בבית חוניו, מהו שישתמשו בהן בבית המקדשמשך חכמה בראשית פ"יג פסוק ד
נב: ובאו פריצים בה וחללוה אחר שחיללודרשות מהרא"ל (תשנט) סי' מא אות ו
נג ואשריהם תשרפו באש והלא אין אדם אוסר דשא"שהמדרש והמעשה פ' מצורע ח"ב
נג ע"ב א"י ירושה מאבותינו, ורש"ירנת יצחק עה"ת ח"א עמ' קו, מא
נג ע"ב ארץ ישראל מוחזקת להם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלומשך חכמה שמות פ"לד פסוק יג
נג ע"ב דאיכא מאן דמבטל להמשך חכמה בראשית פ"לא פסוק לז
נג ע"ב ואין אדם אוסר דבר שאינו שלורנת יצחק עה"ת ח"ב עמ' שכז
נג ע"ב חפר בה בורות שיחין ומערות אסרהמשך חכמה שמות פ"יט פסוק יג
נג ע"ב כיון דפלחי ישראל לעגלמשך חכמה בראשית פ"כב פסוק ב
נג ע"ב מכדי ירושה מאבותיהם ואין אדם אוסר וכו'משען המים דף כ ע"ג, כה ע"א
נג ע"ב מרפלחו לעגל גילו אדעתייהו דניחא להומשך חכמה ויקרא פ"א פסוק ב
נג ע"ב עבודה זרה של ישראל, אין לה בטלה עולמיתמשך חכמה בראשית פ"לה פסוק ד
נג. או שגנבוה לסטיםמועדי ה' (נתנזון) ר"ה עמ' ס
נד לא דין לרשעים שעושים סלע שלי פומבי אלא שמחתימים וכו'המדרש והמעשה פ' צו ח"ב
נד ע"א חפר בה בורות וכו'בן יאיר דף קלא ע"ב
נד ע"א מהך דכל שעובדים אותו בנץ בשוגג כן במזיד וכו'משך חכמה ויקרא פ"א פסוק ב
נד ע"א תנא נעבד שלו אסור ושל חבית מותרמשך חכמה ויקרא פ"א פסוק ב
נד ע"ב לא דיין לרשעים כו' שמטריחין אותיאגרת על הבטחון (תשע) עמ' קעד
נד ע"ב עשה בה מעשה אסרהרשימות (רמ"מ שניאורסון) חוברת לג עמ' 5
נד. בא לטמא פותחין לועל הגאולה ועל התמורה סי' יד עמ' מד
נד. שחטו לי גברא ואייתא מימראעל הגאולה ועל התמורה סי' יד עמ' מד, סי' כב עמ' נד
נד: הבא על אשת איש בדין שלא תתעבר רק עולם כמנהגו נוהגדרשות מהרא"ל (תשנט) סי' לט אות ד
נד: וכי יאבד עולמו מפני השוטיםבאר מים חיים (תשנט) ח"ד עמ' רנב
נד: ולא עוד אלא שחומסיןבאר מים חיים (תשנט) ח"ג עמ' קנא
נד: כי יובל היא קדש תהיה לכם, מה קדש תופס את דמיו ואסורתורה ודעת תשסח עמ' קעח
נד: לא דיין לרשעיםבאר מים חיים (תשנט) ח"ד עמ' קעב
נד: שאלו פילוסופין את הזקניםבאר מים חיים (תשנט) ח"א עמ' קעט, רג
נד: שאלו פילוסופין את הזקניםבאר מים חיים (תשנט) ח"ג עמ' רעד
נה ע"א אמר ליה זונין לרבי עקיבא לבי ולבך ידע דעבודת כוכבים לית בה מששא וכו', אמר לו אמשול לך משל וכו'בצור ירום ח"ח עמ' קיב הערה 48
נה ע"א בא לטמא פותחין לו, בא לטהר מסיעים אותומשך חכמה דברים פ"כז פסוק טו
נה ע"א החליקן בדברים כדי לטורדם מן העולםמשך חכמה דברים פ"ד פסוק יט
נה ע"א ואינו עושה יי"נבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף סח ע"ג
נה ע"א כלום מתקנא אלא חכם בחכםמאור ושמש (תשנב) עמ' שעח
נה. אשר חלק שהחליקן בדברים לטורדן מן העולםדרשות מהרא"ל (תשנט) סי' מד אות ב
נה. החליקו בדברים כדי לטורדןבאר מים חיים (תשנט) ח"ג עמ' קנט, רעא
נה. החליקו בדברים כדי לטורדןבאר מים חיים (תשנט) ח"ד עמ' רפא
נה. כלום מתקנא אלא חכם בחכם וכו'מאור ושמש (תשסט) עמ' תקכו
נה. כלום מתקנא אלא חכם בחכםבאר מים חיים (תשנט) ח"ג עמ' רסח
נה. כלום מתקנא אלא חכם בחכםבאר מים חיים (תשנט) ח"ד עמ' קפד
נה. נאמנות בשליחותןמאור ושמש (תשסט) עמ' תתמב
נו ע"א ואין בוצרין עם ישראל שעושה פירותיו בטומאהמשך חכמה בראשית פ"יח פסוק ו
נח ע"א תסתיים וכו'בגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כה ע"א
נח ע"ב לכדמא לא תקרבפרשיות בספרי הנביאים שופטים עמ' רלט
נח ע"ב לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמושיחות הרב צבי יהודה בראשית עמ' 226 ,340
נח: לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמןתורה ודעת תשסח עמ' קע
סב ע"ב שמיטת פירותבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף סד ע"ב
סב שכרו לעשות בסתם יינם אי שכרו אסו' או לא ותוס'מקוה מים (עזריאל) ח"א דף סב ע"א
סג ע"ב כל בהנאתו בנ"ט אסיר וכו'מקוה מים (עזריאל) ח"א דף סב ע"ד
סג ע"ב תן מנה לפלוני ויקנו כל נכסאי לךמשך חכמה בראשית פ"יז פסוק ז-ח
סג שכרו לשבור ביי"ן ישכור והע"במקוה מים (עזריאל) ח"א דף סב ע"א
סג. ורמינהו בא עליה ואח"כ נתן לה וכו' ותוס' רא"ש ור"ןעמק החכמה עמ' מ
סד ע"א אמר להו זילו זכינו כל מה דאית לנו ותו איגיירומשך חכמה שמות פ"לד פסוק טז
סד ע"ב איזהו גר תושבמשך חכמה דברים פ"ז פסוק ה-ו
סד ע"ב אפילו זה עובד לפעור הה עובד למרקוליםמשך חכמה שמות פ"יב פסוק לו
סד ע"ב האם גר תושב מבטל עבודה זרהמשך חכמה דברים פ"ז פסוק ה-ו
סד ע"ב תוס' ד"ה איזהורנת יצחק עה"ת ח"א עמ' יז, קעה
סה ע"א אית לכו כה"ג לעלמא דאתימשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"א עמ' עו
סה ע"א ומה אית לכו כי האי גוונאמשנת רבי אהרן - מאמרים (תשסב) ח"ד עמ' כג
סה ע"ב אסור למכור לגברי דבר שיכול למכדר לישראלמשך חכמה דברים פ"יד פסוק כא
סו ע"א חמת חדתא וענבי הוי חדא טעמאמשך חכמה שמות פ"כז פסוק כ
סו ע"ב המתגאה נופל בגיהנםאמרי יצחק שמות-ויקרא עמ' שמט
סו ע"ב מנא אמינא לה דריחא ולא כלום, מתנור שהסקו וכו'בית אברהם (שטיינר) עמ' קפט
סו: תוס' ד"ה אביימועדי ה' (נתנזון) ר"ה עמ' רצח
סז ע"א בדין נט"לבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כז ע"ב
סז ע"ב נט"ל מותרבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כו ע"ב
סז. תוס' ד"ה א"ר (בענין טעם כעיקר, אי הוי דאורייתא או דרבנן)ייטב פנים ח"ב דף פט
סז: תוס' ד"ה ואידך (בענין טעם כעיקר, אי הוי דאורייתא או דרבנן)ייטב פנים ח"ב דף פט
סח ע"ב עכבר דנפל לשיכראבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כג ע"א
סח. מספקא לרבא ברב אי נטל"פ מותרעמק החכמה עמ' קלז
ע. רוב גנבי ישראל נינהוילקוט עבודת ישראל (תשעא) עמ' קיז
עא ע"ב תוס' ד"ה בן נח, וז"ל בב"נ אמרי' קלכד"ם ע"שמשען המים דף ג ע"ב, יח ע"ג
עא. ב"נ שגזל דבר ובא אחר וגזלו שניהם נהרגיםעמק החכמה עמ' יח
עא: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטהייטב פנים ח"ב דף קכ
עא: תוס' ד"ה בן (אם גם בעכו"ם אמרינן קם ליה בדרכה מיניה)ייטב פנים ח"ב דף קיט
עג ע"א מצא מין את מינו וניעוררסיסי לילה סי' ה (עמ' 5), צדקת הצדיק סי' רלט
עג. קמא קמא בטיל כדאמר רבי יוחנןדברי יונה ח"ב עמ' לב
עג: חטה אחת פוטרת את הכרימפי ספרים וסופרים על התורה (תשעז) ח"ב עמ' שכז, שנח
עה ע"ב דלאו בת יומארשימות (רמ"מ שניאורסון) חוברת ז עמ' 10
עה: תוס' ד"ה והלכתא כלי עץ המחושקין סביב ברזל כו' א"צ טבילהייטב פנים ח"א דף צו
יז ע"א הרים וגבעות בקשו עלי רחמיםפרק שירה עם "בתורתו יהגה" עמ' 46
יז ע"א הרים וגבעות ותוס'האיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' שלג
יז ע"א זו מינותדרשות מהר"ח אור זרוע סי' יא הערה 13 עמ' טו
יז ע"א כל הפורש ממינות מייתבאר בשדה עמ' קנג
יז ע"א ממקום טנופת באואהל יעקב (תשעא) ח"ג עמ' שי
יז ע"א מעשה דרבי אלעזר בן דורדיאאוסף אמרים (שכטר) קדושה וטהרה עמ' קצז
יז ע"ב אי ספרא לא סייפאבתורתו יהגה (תשעב) עמ' קמ
יז ע"ב אתה עסקת בתורה ובגמ"חבתורתו יהגה ח"ב עמ' קפז
יז ע"ב אתיוה לר' אלעזר בן פרטא אמרו מאי טעמא תנית ומאי טעמא גנבת וכו'דורות הראשונים כרך ד עמ' 669
יז ע"ב אתיוה לר' חנינא בן תרדיון אמרו ליה מאי טעמא קא עסקת באורייתא וכו'דורות הראשונים כרך ד עמ' 642
יז ע"ב כאשר צוני ה׳ אלוקיבתורתו יהגה ח"א עמ' ריד
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה וכו'ברכת שלום מכתבים מאמר לו, סה
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבדבתורתו יהגה ח"ב עמ' קפח, קפט
יז ע"ב כשנתפסו ר' אלעזר בן פרטא ור' חנניה בן תרדיון וכו'דורות הראשונים כרך ד עמ' 671, 729, כרך ה עמ' 218
יז ע"ב כשנתפסו רבי אלעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיון וכו' אשריך שנתפסת על דבר אחד וכו' כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהברכת שלום מכתבים מאמר סה
יז ע"ב רבן של תרסיים אניבתורתו יהגה ח"ב עמ' שנח
יז. אמר לה רב חסדאהאיר ממזרח משלי עמ' כג
יז. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתדרשות שבט הלוי ח"ב עמ' יח
יז. בנה הקטן מבנה הגדולהאיר ממזרח משלי עמ' כב
יז. הרהורי תורה מצילין מהרהורי עריותאמונת עתיך (וולפסון) ח"א עמ' קכד
יז. וכמה ד' אמותהאיר ממזרח משלי עמ' סט
יז. יש קונה עולמו בשעה אחתהאיר ממזרח - אבות עמ' קפא
יז. מנא לך האהאיר ממזרח משלי עמ' סז
יז. סחור סחור לכרמא לא תקרבדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' קג
יז. רבי אלעזר בן דורדיא חזר בתשובהאוסף מכתבים (שכטר) ח"א עמ' רלט
יז. שמע שיש זונה בכרכי היםהאיר ממזרח משלי עמ' סט
יז. תוס' ד"ה עד שר של הריםהאיר ממזרח - אבות עמ' קפב
יז: אמאי קא עסקת באורייתאהאיר ממזרח - אבות עמ' קכד
יז: כאשר ציוני ה' אלהיהאיר ממזרח - אבות עמ' קכג
יז: ניזיל אפיתחא דני זונות וניכפייה ליצראאמרי משה (פודהורצר) עמ' ב
יז: ר' חנינא בן תרדיון חמיו דר"מהאיר ממזרח - אבות עמ' נו
יז: רחב"ת היה גבאי צדקהאמונת עתיך (וולפסון) ח"א עמ' קח
יז: רחב"ת זכה לעוה"ב שנהג בוותרנות במעות פוריםאמונת עתיך (וולפסון) ח"א עמ' קז, קט
יז: תבונה זו תורההאיר ממזרח משלי עמ' יט
יח ע"א כשחלה ר' יוסי בן קיסמא הלך ר' חנינא בן תרדיון לבקרו וכו'דורות הראשונים כרך ד עמ' 642, 660, 670
יח ע"א עון עקבי יסובני עוונות שאדם דש בעקביואהל יעקב (תשעא) ח"ג עמ' קעה
יח ע"א תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ס"ת באשבתורתו יהגה ח"א עמ' פז
יח ע"ב אשר לא הלך לתטריאות של עכו"םהאיר ממזרח - חמש מגילות עמ' רעא
יח ע"ב ההולך לאיצטדינין הרי זה מושב לציםבתורתו יהגה ח"א עמ' עג
יח ע"ב יכול יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטאות אלך ואתגרה בשינה וכו'אהל יעקב (תשעא) ח"ג עמ' רה
יח ע"ב ממעשה דברוריהבתורתו יהגה (תשעב) עמ' ז, י
יח ר"מ א"ל שכשיכלו הדינרים יאמר אלקא דמאיר ענני ומהרש"אאוסף מכתבים (שכטר) ח"ב עמ' מז
יח. ר' חנינא בן תרדיון וכו' מה אני לחיי עולם הבא אמר לו כלום מעשה בא לידךדרשות שבט הלוי ח"ב עמ' ק, קלו
יח. תוס' גדולי רומיהאיר ממזרח - אבות עמ' רעד
יח: אין עברת אלא גיהנםבינת יששכר (תשמח) עמ' קט
יח: שאת עסקת בתורה ובגמ"ח ואני לא עסקתי אלא בתורהדרשות שבט הלוי ח"ב עמ' רמב
יט ע"א א"ל רב חסדא לרבנן וכו' ה"מ סברא אבל גמרא וכו' ורש"ידורות הראשונים כרך א עמ' 288
יט ע"א אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץברכת שלום מכתבים מאמר עא
יט ע"א אין אדם לומר תורה אלא ממקום שלבו חפץבתורתו יהגה ח"א עמ' קכד, תנה
יט ע"א אלא ממקום שלבו חפץבתורתו יהגה (תשעב) עמ' רפ
יט ע"א אמר להו רב חסדא לרבנן בעינא דאימא לכו וכו' שבקוהו ואזול קמיה דרבה וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 434
יט ע"א בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר בתורת ה' הפצו ובתורתו יהגה יומם ולילהברכת שלום מכתבים מאמר נו
יט ע"א בתחלה על גפיבתורתו יהגה (תשעב) עמ' קמה
יט ע"א בתחלה שתה מים מבורךבתורתו יהגה ח"א עמ' תנט
יט ע"א ואע"ג דלא ידע מאי קאמרבתורתו יהגה ח"א עמ' קכו, קכט, שצא
יט ע"א ולבסוף נקראת על שמובתורתו יהגה ח"א עמ' תנה, תעג
יט ע"א ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלהבתורתו יהגה ח"א עמ' קפט
יט ע"א לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץברכת שלום "שמעתי" מאמר סב
יט ע"א לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגהבתורתו יהגה ח"א עמ' קמד
יט ע"א לעולם ילמוד אדם מה שלבו חפץאוסף אמרים (שכטר) מידות עמ' עט
יט ע"א תוס' האיש אינו ממעט אשה אלא אדם אחרהאיר ממזרח - חמש מגילות עמ' שנח
יט ע"ב אמר ר' אבא אמר רב הונא וכו' מאי דכתיב כי רבים חללים וכו' והא רבה וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 438 הערה ק
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןאוסף מכתבים (שכטר) ח"ד עמ' קפב
יט ע"ב לעולם ישלשבתורתו יהגה ח"א עמ' קלב, שצד-שצו
יט ע"ב לעולם ליגרם איניש והדר ליסבראוסף מכתבים (שכטר) ח"ד עמ' סו
יט ע"ב על פלגי מיםבתורתו יהגה ח"א עמ' קלב, שצד
יט. אשרי איש וכו' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישדרשות שבט הלוי ח"ב עמ' ע
יט. אשרי מי שהוא עושה תשובה כשהוא אישבינת יששכר (תשמח) עמ' רעה/רעח
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישדרושי מהרא"ץ בריסק עמ' רכו
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישהאיר ממזרח - סליחות עמ' קמה
יט. בתחלה נקראת על שמו של הקב"הבינת יששכר (תשמח) עמ' לה/לח
יט. הלומד תורה מרב אחדהאיר ממזרח - אבות עמ' צב
יט. ילמד במקום שלבו חפץדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' מט
יט. כל הלומד תורה מרב אחדהאיר ממזרח - שיר השירים עמ' נ
יט. ליגרם איניש והדר ליסבר ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמראוסף מכתבים (שכטר) ח"ב עמ' פא
יט. לייתי לן תהליםהאיר ממזרח - אבות עמ' ערה
יט. לעולם ליגרם איניש ואע"ג רמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר ורש"ידרשות שבט הלוי ח"ב עמ' רפג
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין וגירסת הגר"אדרשות שבט הלוי ח"ב עמ' קנד
יט: כתוב בתורה שנוי בנביאים וכו'האיר ממזרח - יהושע עמ' יז
יט: מאן בעי חיי וכו' נצור לשונך מרע וכו' אין טוב אלא תורהדרשות שבט הלוי ח"ב עמ' קנד
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו'דרושי מהר"ם בריסק עמ' קצא, קצב
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי וכו' שמא יאמר אדם אלך ואתגרה בשינה וכו'דרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' תכא, תכד, תעב
יט: רבי אלכסנדרי מכריז מאן בעי חיי וכו'דרושי מהרא"ץ בריסק עמ' כג
יט: תוס' ד"ה ישלישדרשות מהר"ם בריסק - מועדים - פתח עינים עמ' נב
כ טהרה מביאה לידי פרישותבית אולפנא ח"ב עמ' נח
כ ע"א לא תתן להם חניה בקרקעהאיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' קטו
כ ע"ב ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר ביום ויבוא לידי טומאה בלילהאוסף אמרים (שכטר) קדושה וטהרה עמ' פא
כ ע"ב טהרה מביאה לידי פרישותבית אולפנא ח"ב עמ' קנא
כ ע"ב פרישות מביאה לידי טהרהבאר בשדה עמ' קפד
כ ע"ב שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי קרי בלילהדרשות מהר"ח אור זרוע סי' יד הערה 8 עמ' יט
כ ע"ב שלא יהרהר אדם ביוםבתורתו יהגה ח"ב עמ' קסד
כ. מאי דכתיב ונשמרת מכל דבר רע מכאן שלא תהרהר ביום ותבוא לידיבינת יששכר (תשמח) עמ' שפא
כ: א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות וכו' וחסידות גדולה מכולםדרשות שבט הלוי ח"ב עמ' רצג
כ: ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהדרשות שבט הלוי ח"ב עמ' קסא, רכד
כ: זהירות מביאה לידי זריזותבני יששכר (תשסח) ח"ג עמ' שיט
כ: זהירות מביאה לידי זריזותבני יששכר (תשעז) ח"ב עמ' קצה
כ: ענוה מביאה לידי יראת חטא וכו'אמירה נעימה (בלוך) עמ' צו
כב ע"ב ארמלתא לא תרבי כלבאהאיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' רלה
כב ע"ב דכי שדיא ליה אומצאפרק שירה עם "בתורתו יהגה" עמ' ריח
כג ע"א והכא היינו טעמא דר' אליעזר כדתני שילא וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 233 הערה לד
כג ע"א שאני הכי דיצריה תקפיהברכת שלום מכתבים מאמר סא
כד ע"א קודם מתן תורה שאניבאר בשדה עמ' יא
כד ע"ב גר תושב ורש"יהאיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' קעא
כד ע"ב וישרנה הפרותפרק שירה עם "בתורתו יהגה" עמ' 42, 44
כד ע"ב שאמרו שירהפרק שירה עם "בתורתו יהגה" עמ' קעח
כד. הגרים העתידים הם גרים גרוריםאוסף מכתבים (שכטר) ח"א עמ' מה
כה ע"ב שלשה עמדה להן חמה ותוס'האיר ממזרח - חמש מגילות עמ' רצא
כה. ג' העמידו חמההאיר ממזרח - יהושע עמ' נג
כה. ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריוהאיר ממזרח - יהושע עמ' קסא
כה. מאי ספר הישר וכו', זה ספר אברהם יצחק ויעקבדרך השער (תשנו) עמ' כח
כה. מאי ספר הישרהאיר ממזרח - רות עמ' מ
כה. ספר הישרהאיר ממזרח - יהושע עמ' פא
כה: לא יהא ישראל למטה וכו'האיר ממזרח - יהושע עמ' קנב
כו ע"א אחמר מנין למילה כגוי שהיא פסולהאמר יצחק דף לז ע"א
כו ע"ב תוס' ד"ה אני ריבית לצורך פיקו"נהאיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' כב
כז ע"א אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אבל אם אמר ליה סם פלוני וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 247
כז ע"א ערבי מהול וגבעוני מהולבאר בשדה עמ' שצה
כז ע"ב שאני מינות דמשכיאהל יעקב (תשעא) ח"ג עמ' קפח
כז: ילפי' מגיחזי דדוחין חיי שעה בשביל ספק הצלת חיי אדםאמונת עתיך (וולפסון) ח"ב עמ' לו
כז: שאני מינות דמשכא וכו'דרשות שבט הלוי ח"ב עמ' רמד
כח ע"ב אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 485
כח ע"ב שורייני דעינא בליבא תלואמרי מרדכי (שפלטר, תשעב) אות טו
כח: חמימי לעקרבא וקרירי לזיבוראהאיר ממזרח משלי עמ' סג
כח: שורייני דעינא באובנתא דליבא תלובני יששכר (תשסח) ח"ג עמ' קמד (הערה)
כח: שורייני דעינא באובנתא דליבא תלובני יששכר (תשעז) ח"ב עמ' פא
כט ע"א רש"י ד"ה ה"גהאיר ממזרח - חמש מגילות עמ' ריד
כט ע"ב אלו דברים של עכו"ם אסורין וכו'דורות הראשונים כרך ד עמ' 569
כט ע"ב יין נסך אסור בהנאהבאר בשדה עמ' שלד, תפ
כט ע"ב תוס' ד"ה אי משוםדרשות מהר"ח אור זרוע סי' יא הערה 32 עמ' טו
כט. אסותא דליבא חמראהאיר ממזרח - סליחות עמ' קלז
ל ע"ב ארס נחשהאיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' תיד
לא ע"א סתם יינם אסורבאר בשדה עמ' שלג
לא. בדבר החשוב בעינן חותם בתוך חותםבני יששכר (תשסח) ח"ב עמ' שצ
לא: הכל משתמר בחותם אחד חוץ מן היין שאין משתמר בחותם אחד וכו' איכא דאמרי א"ר אלעזר הכל משתמר בחותם בתוך חותם חוץ מן היין שאין משתמר בחותם בתוך חותם ורבי יוחנן אמר אפילו יין משתמר בחותם בתוך חותםבני יששכר (תשעז) ח"א עמ' תקכה
לב ע"א העיד שמעון בן גודא לפני בנו של ר"ג וכו'דורות הראשונים כרך ד עמ' 446
לב ע"א נודות של נכרים רשב"ג אומר משום ר' יהושע קפוסאי אסור וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 35
לג ע"ב בעא מיניה ר' יהודה נשיאה מר' אמי החזירן לכבשן וכו' איתמר נמי וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 346
לג ע"ב כסי רב אסי שרי רב אשי אסר וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 580
לג ע"ב רש"י ד"ה אי שתי בהודרשות מהר"ח אור זרוע סי' כז הערה 38 עמ' נג
לג. יוסי בן יועזר איש צרדההאיר ממזרח - אבות עמ' כ
לה ע"ב גבינה של עכו"םבאר בשדה עמ' שלא
לה ע"ב דברים המכוסים ממנו מתגלים לובתורתו יהגה ח"א עמ' רפז
לה ע"ב ואלו דברים של עכו"ם והשמן שלהן רבי ובי"ד התירו וכו'דורות הראשונים כרך ב עמ' 590, כרך ה עמ' 43, 45
לה ע"ב שמן רב אמר דניאל גזר וכו' ושמואל אמר וכו' דריש ר' שמלאי בנציבין וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 217
לה. גבינות של גוייםהאיר ממזרח - אבות עמ' יב
לה. יינה של תורהברכת שלום "שמעתי" מאמר קעו
לה: חלב טהור עומדבני יששכר (תשסח) ח"ב עמ' ס
לו ע"א אלא דניאל גזר בעיר ואתו אינהו וגזור אפילו בשדהדורות הראשונים כרך ב עמ' 593
לו ע"א דאמר ר' שמואל בר אבא אמר ר' יוחנן ישבו רבותינו ובדקו וכו'דורות הראשונים כרך ד עמ' 727, כרך ה עמ' 43
לו ע"א דכי אתא ר' יצחק בר שמואל בר מרתא ואמר דרש ר' שמלאי בנציבין וכו'דורות הראשונים כרך ג עמ' 124
לו ע"א ור' יהודה נשיאה היכי מצי למישרא תקנתא דתלמידי שמאי והלל וכו'דורות הראשונים כרך ב עמ' 595
לו ע"א תוס' ד"ה אשר וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 60, 40
לו ע"ב הגוי כולוהאיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' שעז
לז ע"א מיסתמיך ואזיל ר' יהודה נשיאה אכתפיה דר' שמלאי וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 39, 216
לז ע"ב הא מיא בשיקעתא דבנהרא זילו טבולואשל אברהם (בוטשאטש) סי' ד ס"ק ב ברכת אברהם אות לז
לז ע"ב והשלקות מנא הני מילי א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן וכו'דורות הראשונים כרך ב עמ' 590
לז ע"ב מאי דכן רב אמר וכו'דורות הראשונים כרך א עמ' 348
לז ע"ב תניא נמי הכי ר' יהודה אומר קורות נעץ להםדורות הראשונים כרך א עמ' 348
לח ע"ב אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הא ארבעין שנין וכו' אמר רב אשי אמר לי חנינא וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 576
לח ע"ב הקפריסין והקפלוטות וכו' מותרין שמן ר' יהודה הנשיא וב"ד וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 40, 48
לח. חלב טהור עומד חלב טמא אינו עומדבינת יששכר (תשמח) עמ' ת
לט ע"א מחליא לשבחברכת שלום "שמעתי" מאמר רכב
לט ע"א עבדיה דר' לוי וכו' כי נח נפשיה דר' לוי וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 304
לט ע"א רב הונא בר מניומי זבן תכילתא וכו' אתא לקמיה דרב יוסף וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 570
לט. חמדא דימא טהור - תורא דימא טמאאמונת עתיך (וולפסון) ח"א עמ' קצא
לט: מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קושרת לו וכו'האיר ממזרח - רות עמ' מה
מב. ישראל אינו יכול לבטל ע"ז של נכריאמירה נעימה (בלוך) עמ' לו
מב: באו פריצים וחללוההאיר ממזרח - סליחות עמ' קיז
מג ע"א איזה צורת דרקון פירש ר' שמעון בן אלעזר וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 94
מג ע"א אמר ריב"ל פעם אחת הייתי מהלך אחר ר' אלעזר הקפר ברבי וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 294
מג ע"ב ומי חישינן לחשדא והא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 226
מג ע"ב שוחק וזורה לרוח וכו'האיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' שנג, שצב
מג: בי כנישתא רשף ויתיב בנהרדעא ורש"יהאיר ממזרח - סליחות עמ' קטז
מד ע"ב שאל פרוקלוס בן פילוספוס את ר"ג וכו'דורות הראשונים כרך ג עמ' 350
מד: כתוב בתורתכםהאיר ממזרח משלי עמ' סח
מה ע"א העכו"ם העובדים את ההרים וכו'דורות הראשונים כרך א עמ' 301, כרך ד עמ' 571
מה ע"א כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וכו'האיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' קפג, שכח
מה ע"ב דתניא ר' אלעזר אומר מנין לעוקר עכו"ם וכו'דורות הראשונים כרך ד עמ' 467
מה. הנכרים העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ומה שעליהן אסורין שנאמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ר' יוסי הגלילי אומר אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם אלהיהם על הגבעות ולא הגבעות אלהיהםבני יששכר (תשעז) ח"א עמ' שי
מה. תוס' ד"ה כל מקום, בירושלמי פריך מבית הבחירה וכו'דרך השער (תשנו) עמ' כב
מה: ע"ז צריך לשרש אחריההאיר ממזרח - הושענות כמנהג הספרדים עמ' קנ
מז ע"א מי שהיה ביתו סמוך לעכו"ם וכו' מטמאין כשרץ וכו'דורות הראשונים כרך א עמ' 308, כרך ד עמ' 560
מח ע"ב לא ישב בצל אשירההאיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' רצט
מח ע"ב רש"י ד"ה ועבר תחתיה טהורדורות הראשונים כרך ד עמ' 503
מח. ובכתה את אביה ואת אמה זו ע"זאמונת עתיך (וולפסון) ח"ב עמ' רמב
מלך וציבור מלך נכנס תחי'אמר יצחק דף לז ע"א
נב ע"ב מתני ליה רבי לר' שמעון ברי' וכו' א"ל רבי שנית לנו וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 99
נב: אבני מזבח ששקצום אנשי יון גנזום לפי שבאו בה פריצים וחללוהדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' רסה, רסז, רסט, רעג, שב, שג, שכה, שכו, שנז
נב: כיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא להשתמש להדיוטדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' רסה
נב: ננסרינהו לא תניף עליהם ברזל כתיבדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' רסט
נג ע"א והיה כי ירעב וכו'האיר ממזרח - חמש מגילות עמ' שו
נג ע"א זעירי אמר ר' יוחנן וכו' חד אמר מחלוקת בצירף עכו"ם וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 243
נג ע"א רק בפניההאיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' ר
נג ע"ב אמר ר' יעקב בר אידי א"ר יוחנן בימוס אבן אחת וכו' אמר חזקיה וכו' ותוס'דורות הראשונים כרך ה עמ' 467
נג ע"ב אר"י א"ר ישראל שוקף לבנהאמר יצחק דף לא ע"ד
נג: אין אדם אוסר דבר שאינו שלואמירה נעימה (בלוך) עמ' ט
נג: ירושה היא להם מאבותיהםדרך השער (תשנו) עמ' כב
נג: ישראל שזקף לבנה ובא נכרי והשתחווה לה אסרהדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' רסח, ופתח עינים עמ' נב
נד ע"א וכי הא דכי אתא עולא א"ר יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה וכו' א"ר נחמן וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 419
נד ע"ב אבני גיר מנופצות ותוס'האיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' עח
נד ע"ב כי אתא רב שמואל בר יהודה א"ר יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה וכו' כי אתא רבין וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 469
נד ע"ב שאלו את הזקנים ברומי וכו'דורות הראשונים כרך ג עמ' 350
נד: דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהגדרך השער (תשנו) עמ' עט
נד: עבודה זרה אסור בכל שהואדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' קכא
נה א"ל זונן לרע"ק לבי ולבךאמר יצחק דף ג ע"ד
נה חולים רעים, ונאמנים לעשות שליחותםאהל יעקב (תשעא) ח"א עמ' שפה
נה ע"א יסורין בשעה שמשגרין אותןבתורתו יהגה ח"ב עמ' שנב
נה. תוס' ד"ה והשארדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שטו
נה. תוס' ד"ה שמע מינהדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שטו
נה: כתוב בתורתכםהאיר ממזרח משלי עמ' סח
נה: מתחילה היו אומרים בד"ד ואח"כ אומרים דב"בדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' ג
נו ע"ב ההוא עובדא דהוה בנהרדעא דדשו ישראל ועכו"ם לההוא חמרא וכו'דורות הראשונים כרך ג עמ' 46 הערה יט
נו: חיבור ניצוקדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שיב
נו: תוס' ד"ה אבל אםדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שיב, שיד
נו: תוס' ד"ה גרגותנידרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שיב, שטז
נו: תוס' ד"ה ש"מדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שיח
נח ע"ב תוס' ד"ה כתב סופו שנהרג על קידוש ה'האיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' רצט
נח. א"ר יוחנן מאי דכתיב וחלים רעים וגו'בינת יששכר (תשמח) עמ' קצט
נח: לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחודבני יששכר (תשסח) ח"ב עמ' פט
נח: לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמובני יששכר (תשעז) ח"א עמ' שמז
נח: קסבר בצר היא בצרההאיר ממזרח - יהושע עמ' שיח
נח: תוס' - זקן יר"ש שנהרג על קידוש השם שתה יין בפני אנס שנגעואמונת עתיך (וולפסון) ח"ב עמ' קו
נט ע"א סחור סחור לכרמא לא תקרבאמרי מרדכי (שפלטר, תשעב) אות רמז
סא ע"א ביוצא ונכנסדרשות מהר"ח אור זרוע סי' כז הערה 26 עמ' נב
סא ע"ב איבעי להו ר"ש בן אלעזר להקל או להחמיר וכו' ר' יהודה אמר זעידי להקל וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 243
סב ע"ב דבי ר' ינאי יזפי פירי שביעית מעניים וכו' א"ל לר' יוחנן וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 274
סג. בטלה זה מאי הוה הא מחסר משיכה, רא"ש ור"ןדרך השער (תשנו) עמ' כד, כה
סג. השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך שכרו אסורדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' רה
סג. תוס' ד"ה והאדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שכז
סה ע"ב ההוא כרי דחיטי דנפל עליה חביתא וכו' שרייה רבא וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 508
סו ע"א איסורין שבתורה מצטרפין זע"זבאר בשדה עמ' תפא
סו ע"ב ריתא לאו מילתאדרשות מהר"ח אור זרוע סי' כא הערה 145 עמ' לה
סו. בתר שמא אזלינן וכו'דרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שטו
סו. תוס' ד"ה מכללדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שצג
סו: תוס' ד"ה רבאדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' תטו
סז ע"א אמר רב יהודה אמר שמואל וכו' וכן כי אתא רבין וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 470
סז. תוס' ד"ה אר"ידרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' תקט
סז: נוטל"פ ילפינן מגיעולי מדיןדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' תקח
סז: תוס' - לרע"ק ליכא מלקות על טעם כעיקראמירה נעימה (בלוך) עמ' קב
סז: תוס' ד"ה ואידךדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שצג
סח ע"א אמר ר' עמרם אפשר איתא להא דר' יוחנן וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 146 הערה ע
סח ע"ב עכבר דמתא מאיםהאיר ממזרח על ההפטרות (תשעד) עמ' שטו
סח. דבר הפסול מאכילת כלב נקרא סרוחדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' תקא
סח: נותן טעם לפגם מותר וכו'דרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שצג
סט ע"א עכו"ם שהיה מעביר עם ישראל כדי יין וכו' רשב"ג אומר וכו'דורות הראשונים כרך ד עמ' 861
ע ע"א ללמוד תורה ולישא אשהבתורתו יהגה ח"ב עמ' קלט, שעה
ע ע"ב ההוא פולמסא דסליק לנהרדעא וכו' כי אתא רב דימי וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 450
ע. רוב גנבי ישראלאוסף מכתבים (שכטר) ח"ב עמ' קלב
עא. גוי במאי קונהבני יששכר (תשסח) ח"א עמ' קפג, ח"ג עמ' תטז
עב ע"ב ההוא גברא דאסיק חמרא בגישתא וכו' אסריה רבא וכו' ואמרי לה רבינא לרבא וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 542
עב. רש"י ד"ה ומשנידרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שיח
עב. תנן התם הניצוק והקטפרס וכו' חיבור ליין נסך וכו'דרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שיז
עג ע"א כי אתא רב דימי וכו' כי אתא רב יצחק בר יוסףדורות הראשונים כרך ה עמ' 469
עג ע"ב א"ל ר' ירמיה לר' זירא לימא חזקיה ור' יוחנן בפלוגתא וכו'דורות הראשונים כרך ה עמ' 358 הערה נה
עג ע"ב תוס' ד"ה טבלבאר בשדה עמ' שו
עג. יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא וכו' זה הכלל מין במינו בכל שהוא מי בשאינו מינו בנותן טעםדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' רה
עג. תוס' ד"ה איכאדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' רה
עג: שתי כוסות אחד של חולין ואחד של תרומה שמזגן וערבן זה בזה אמרינן סליק וכו'דרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' רו
עד. תוס' ד"ה האדרשות מהר"ם בריסק - מועדים עמ' שלד
עה: וכולן צריכין טבילה במ' סאה וכו' אפילו כלים חדשים במשמע וכו'דרושי מהר"ם בריסק עמ' רנז, רנח
עו ע"ב יורה גדולה מאידרשות מהר"ח אור זרוע סי' כא הערה 159 עמ' לו
יז ע"א אין הדבר תלוי אלא בי, רבי אלעזר בן דורדיאעיוני פרשה (ריבלין) דברים עמ' 246
יז ע"א אמרו עליו על ר"א בן דורדיה וכו'חזון ברוך עמ' קח
יז ע"א דנכיף ליצרא ונקבל אגראחכמת התורה ואתחנן עמ' רכב, רכד-רכה
יז ע"א הרחק מעליה דרכך זו מינותפני מנחם תולדות עמ' קנד
יז ע"א הרים וגבעות בקשו עלי רחמים וכו'חזון ברוך עמ' קט
יז ע"א יצאה בת קול ואמרה ר' אלעזר כן דורדיא מזומן לחיי העולם הבאפני מנחם חיי שרה עמ' קלב, ויחי עמ' שפח, יתרו עמ' קט, שלח עמ' פב, שבת תשובה עמ' קצט
יז ע"א יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבאמטה אהרן (קרייזר) עמ' קעח
יז ע"א למימרא דכל הפורש ממינות מייתזאת ליעקב במדבר עמ' קנא
יז ע"א ניזיל אפיתחא דע"זהעמק דבר במדבר פ"כב פסוק לב
יז ע"א ניזיל אפיתחא דע"זהעמק דבר דברים פ"ט פסוק ד
יז ע"ב כל העוסק בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלו-ה, ורש"יניצוצי אהרן עמ' קסו
יז ע"ב מדבר זמה תשמור עליך תורה תנצרכההעמק דבר ויקרא פ"יח פסוק ה
יז ע"ב ניקום וניזול אפתחא דע"ז דנכיס ליצראחכמת התורה ראה עמ' שה, שיז, שכט
יז ע"ב ר' חנינא בן תרדיון גזרו עליו לשריפה ועל אשתו להריגה ורש"יזאת ליעקב בראשית עמ' נו
יז. אמרו עליו על ר"א בן דורדיא וכו' אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וכו'נחל עדה עמ' נט
יז. ונכפייה ליצרין ונקבל אגראולאשר אמר - תהלים עמ' קסג
יז. יש קונה עולמו בשעה אחתאבני גזית עמ' 65
יז. כל הפורש ממינות מייתמקור ברוך (הגר) עמ' קלא
יז. מיתת רבי אלעזר בן דורדיאנתיבות חיים (מטלין, תשסט) עמ' סג
יז. ניזיל אפיתחא דזונות וכו'נפש יוסף (תשפא) עמ' תמא, תצו
יז. ר' חנינא ור יוחנן הוו קאזלי באורחא מטו להנהו תרי שבילי וכו' ניזיל אפיתחא דע"ז וכו' אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצריןמקור ברוך (הגר) עמ' רמג
יז: אשריך שנתפסת על ה' דברים ואתה ניצול וכו'נפש יוסף (תשפא) עמ' קכח, שסב
יז: אתיוהו לרבי אלעזר בן פרטא אמרו מ"ט תנית ומ"ט גנבת אמר להו וכו'נחל עדה עמ' קעא
יז: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוקלב הארי - שער יחוד המעשה עמ' קעט
יז: כל העוסק בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלוקינפש יוסף (תשפא) עמ' כ, צ, קמ
יז: כשנתפסו ר' אלעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיון וכו' אשריך שנתפסת עלי חמשה דברים ואתה ניצול וכו' שאתה עסקת בתורה ובגמילות חסדים ואני לא עסקתי אלא בתורה בלבד וכו'מקור ברוך (הגר) עמ' יד
יז: נאמן עלי הדייןולאשר אמר בראשית-שמות עמ' רכט
יז: ניזיל אפתחא חונות דנכוף יצרןולאשר אמר בראשית-שמות עמ' קצז
יח א"ל תלמידיו רבי מה אתה רואה א"ל גוילין נשרפין ואותיות פורחותמדרש שמעוני עמ' עב
יח ע"א בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתמטה אהרן (קרייזר) עמ' קעח
יח ע"א גוילין נשרפין ואותיות פורחות באוירפני מנחם תולדות עמ' קמט
יח ע"א זו תורה וזו שכרהחכמת התורה ואתחנן עמ' של
יח ע"א כשחלה ר' יוסי בן קסמאאהבת אמת דף כז ע"ג-ע"ד
יח ע"א תוס' ד"ה מה אתה רואה - שהיו שומעין קול האותיות הפורחות ולא היו יודעין מהופני מנחם תולדות עמ' קמט
יח ע"ב אשרי האיש אשר לא הלך כעצת רשעים זה אברהם אבינופני מנחם נח עמ' נ
יח ע"ב מהרש"א ד"ה אלקא דמאיר ענני - רק נתכוין אלקא דמאיר לארץ ולדרים עליה הוא יעננופני מנחם ויחי עמ' תו
יח. אי לא איתעביד בה איסורא, מתעביד ניסאנאות דשא (שניאור) בראשית עמ' 124
יח. כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה וכו'קרן לדוד מועדים (תשסח) עמ' תקמא
יח: דקדקה בפסיעותיהנתיבות חיים (מטלין, תשסט) עמ' עא, קמג
יח: כל המתלוצץ נופל בגיהנםולאשר אמר - תהלים עמ' תקכח
יח: רבי מאיר ברח לבבל מפני מעשה דברוריאנתיבות חיים (מטלין, תשסט) עמ' ערה
יט ע"א אחר שלמד התורה היא דיליהחכמת התורה ואתחנן עמ' רנה
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישפני מנחם נח עמ' נ, חיי שרה עמ' קיז, משפטים עמ' קכג, בלק עמ' קמה, קמז
יט ע"א במצוותיו חפץ מאד במצוותיו ולא בשכר מצוותיועיוני פרשה (ריבלין) דברים עמ' 206
יט ע"א במצותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצותיוחכמת התורה ראה עמ' קנ
יט ע"א במצותיו חפץ מאוד ולא בשכרחכמת התורה ואתחנן עמ' יז, קצה
יט ע"א בתורת ה' חפצו וכתיב ובתורתו יהגהחכמת התורה דברים עמ' שפה
יט ע"א והדר ובתורתו יהגההעמק דבר דברים הרחב דבר פ"ד פסוק ט
יט ע"א ולבסוף נקראת על שמוהעמק דבר במדבר הרחב דבר פ"כא פסוק כ
יט ע"א לעולם ילמוד אדם תורה כמקום שלבו חפץפני מנחם תולדות עמ' קנ, קנו, שבועות עמ' כו, מב
יט ע"א לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמרפני מנחם בר מצוה עמ' נה
יט ע"א לעולם ליגרס איניש אע"ג דמשכחניצוצי אהרן עמ' קו
יט ע"ב ואם לאו על הלומד ועל המלמד עליהם הכתוב אומר לא כן הרשעיםפני מנחם מטות-מסעי עמ' קצב
יט ע"ב כל העוסק בתורה נבפיו מצליחיןהעמק דבר בראשית פ"כו פסוק ה
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לופני מנחם וארא עמ' לה, בהר-בחוקותי עמ' קסג, שבועות עמ' מא, שידוכין עמ' סח
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןהעמק דבר דברים פ"י פסוק ט, פ"כט פסוק ח
יט ע"ב רש"י ד"ה של ישראלהעמק דבר דברים פ"כה פסוק א
יט. אשרי איש ירא את ה' אשרי איש ולא אשרי אשהישמח משה (גאלופוליטי) דף עה ע"ג
יט. אשרי איש ירא ה' אשרי איש ולא אשרי אשה א"ר עמרם וכו', ורש"ינחל עדה עמ' עד
יט. אשרי איש, ולא אשהולאשר אמר - תהלים עמ' ט, תרסו, תשמד
יט. במצותיו חפץ מאודודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' תריח
יט. במצותיו, ולא בשכר מצותיוולאשר אמר - תהלים עמ' תשמב, תשמה
יט. בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגהולאשר אמר - תהלים עמ' יג
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה וכו'אבני גזית עמ' 58, 65
יט. בתחלה נקראת תורת ה'ולאשר אמר בראשית-שמות עמ' קפט
יט. ואח"כ יהגהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' תנז
יט. ולא בשכר מצוותיוודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' רנח
יט. שתה מים מבורךולאשר אמר בראשית-שמות עמ' רמ
יט: אין טוב אלא תורהולאשר אמר - תהלים עמ' רצח, רצט
יט: אין טוב אלא תורהנפש יוסף (תשפא) עמ' כ
יט: אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודנפש יוסף (תשפא) עמ' תרס
יט: העוסק בתורה נכסיו מצליחיןולאשר אמר בראשית-שמות עמ' קצה
יט: מאן בעי חייולאשר אמר - תהלים עמ' תלט
כ א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירותאהבת אמת דף מג ע"א
כ א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירותאהבת אמת דף נ ע"א
כ ע"א לא תחנםחכמת התורה ראה עמ' שסד
כ ע"א לא תתן להם חניה בארץעיוני פרשה (ריבלין) דברים עמ' 57
כ ע"א לעתיד לבא מביא הקב"ה וכו'חזון ברוך עמ' עג
כ ע"ב אי לאו דחיישנא ליקרא דברייתא הוה פרענא בית השחיטה כבהמהפני מנחם בראשית עמ' יא, שמיני עמ' צו
כ ע"ב ענוה גדולה מכולןזאת ליעקב בראשית עמ' ע
כ ע"ב ענוה גדולה מכולןניצוצי אהרן עמ' צד
כ ע"ב ענוה מביא לידי יראת חטאניצוצי אהרן עמ' סט, קעג
כ ע"ב ענוה מביאה לידי יראת חטאחכמת התורה שופטים עמ' רטז
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות זריזות נקיות פרישותעיוני פרשה (ריבלין) דברים עמ' 183
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותפני מנחם תולדות עמ' קנד
כ: אמר ריב"ל ענווה גדולה מכולןאהבת אמת דף מג ע"א
כ: ויראת חטא מביאה לידי חסידותולאשר אמר בראשית-שמות הקדמה עמ' ט
כ: לא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאהולאשר אמר - תהלים עמ' תלו
כ: ענוה גדולה מכולםודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' שלד
כ: ענוה מביאה לידי יראת חטא כו'נחל עדה עמ' קנא
כא ע"א דקא מפקע לה ממעשרפני מנחם נישואין ושבע ברכות עמ' קפ
כא. לא תביא תועבהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' קד
כב ע"ב ישראל שעמדו על הר סיני פסקה וכו' ורש"יזאת ליעקב בראשית עמ' פט
כב ע"ב ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןזאת ליעקב במדבר עמ' רח
כב. תוס' ד"ה תיפוק - סובר דאף בדרבנן איכא לאו דלפני עורכתבי מא"ה עמ' סד
כב: אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עכו"םנפש יוסף (תשפא) עמ' רכו
כד ע"ב ת"ר שאלו פילוסופין את הזקניםאהבת אמת דף טז ע"א
כה מאי ספר הישר כו' זה ספר א"י ויעקבסגולת ישראל בראשית עמ' פג
כה ע"א אר"י זה ספר אברהם יצחק ויעקבהעמק דבר בראשית פתיחה
כה ע"א כך עמדה החמה למשהחכמת התורה עקב עמ' רעז
כה ע"א כך עמדה חמה למשה רבינוחכמת התורה דברים עמ' קלה, קמ, שנד, תיט
כה ע"א מות ישרים אברהם יצחק ויעקבהעמק דבר במדבר פ"כג פסוק י
כה ע"א ספר אברהם יצחק יעקב שנקראו ישריםחכמת התורה ואתחנן עמ' כט
כה ע"א עמדה חמה למשה כדרך שעמדה ליהושעחכמת התורה ואתחנן עמ' ל, קמא, קעג
כה ע"א עמדה חמה למשה רבינוחכמת התורה ראה עמ' סח
כה ע"ב בסייף טופלו לימינו במקל טופלו לשמאלופני מנחם וישלח עמ' קצח
כה. זה ספר אברהם יצחק ויעקב וכו'עטרת חן ח"א עמ' רא
כה: שוריינא דעיינא באובנתא דלבא תליאולאשר אמר בראשית-שמות עמ' לב
כה: שוריינא דעינא באובנתא דליבאולאשר אמר - תהלים עמ' תנא, תתיט
כה: שורייני דעינא באובנתא דליבא תליאלקוטי אהבת ישראל עמ' שנד
כו ע"א בת עובד כוכבים מניקה בנה של ישראל ברשותההעמק דבר דברים הרחב דבר פ"ו פסוק י
כו ע"ב לרבות את המומרהעמק דבר דברים פ"כב פסוק ג
כו ע"ב תוס' יהורםשני המטות - מטה הלוי עמ' קיא
כז ע"א אשה כמאן דמהילא דמיאפני מנחם קידושא רבא עמ' לח
כז ע"א המול ימול המל ימולהעמק דבר שמות הרחב דבר פ"יב פסוק מה
כז ע"א מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולהזאת ליעקב בראשית עמ' קנח
כז ע"א מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולהפני מנחם לך לך עמ' סז, עז
כז ע"א רש"י ד"ה ואתה את בריתי תשמור - וזרעך אחריך ולא עובד כוכביםפני מנחם וירא עמ' צא
כז ע"א תוס' ד"ה אשההדרום כרך כ עמ' 27
כז. המול ימול, המל ימולולאשר אמר בראשית-שמות עמ' קנא
כח קרירי לזבוראסגולת ישראל בראשית עמ' 98
כט ע"ב אמר קרא אשד חלב זבחימו וכו'העמק דבר דברים פ"לב פסוק לז-לח
כט ע"ב תוס' ד"ה ייןהעמק דבר ויקרא פ"כג פסוק לז
לא ע"ב איידי דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהועיוני פרשה (ריבלין) דברים עמ' 60
לא ע"ב איידי דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהופני מנחם חנוכה עמ' שיד
לא ע"ב תוס' ד"ה במה שמש משה - ולפי זה היה צריך לשאול במה שמש כל ארבעים שנהפני מנחם מטות-מסעי עמ' רו
לג: מאני דקוניא מהו לאשתמושי בפסחאבתי כנסיות - בית האסופים דף כא ע"ב
לד ע"א במה שימש משה שבעת ימי המלואיםזאת ליעקב ויקרא עמ' ל
לה ע"א ערבים עלי דברי דודיךהעמק דבר במדבר הרחב דבר פ"כא פסוק כ
לה ע"א עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהפני מנחם מקץ עמ' שמ
לה. ישמעאל אחי חשוק שפתותיך זו בזו וכו'לב הארי - שער יחוד המעשה עמ' נה
לה. כי טובים דודיך מיין, דברי סופריםולאשר אמר בראשית-שמות עמ' עד
לה. ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהמקור ברוך (הגר) עמ' רנד
לה: דרש ר"נ בריה דר"ח מאי דכתיב לריח שמניך טובים וכו', ורש"ינחל עדה עמ' כ
לה: למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטוןולאשר אמר בראשית-שמות עמ' תיג
לה: למה תלמיד חכם דומה לצלוחית של פלייטין, מגולה ריחה נודף, מכוסה אין ריחה נודףכתבי מא"ה עמ' צב
לו ע"א דריש רבי שמלאי כנציבין שמן רבי יהודה ובית דינו נמנו עליו והתירוהו קסבר נותן טעם לפגםפני מנחם פדיון הבן עמ' כו
לו ע"ב גזרו על היחודשני המטות - מטה הלוי עמ' קמח
לו ע"ב דאורייתא אישות דרך חתנות וכו'העמק דבר דברים פ"ז פסוק ג
לו ע"ב דאורייתא בפרהסיא וכמעשה שהיהזאת ליעקב במדבר עמ' רנ, שיב
לו: פתן ושמנן ויינןודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' תרמו
לח ע"א תוס' ד"ה אלא מדרבנן - ויותר היה נראה לפרש הטעם משום חתנותפני מנחם מטות-מסעי עמ' קפו
מא: ע"ז שנשתברה מאליה פלוגתא דר"י ור"לישמח משה (גאלופוליטי) דף יג ע"ד
מב ההוא דא"ל לחברים אי מזכיןמים קדושים (קריספין) דרשות דף ג ע"א
מב ע"א ע"ז ביד ישראל אינה בטלההעמק דבר דברים פ"ז פסוק כה
מב ע"א רש"י ד"ה אין לה בטלההעמק דבר דברים הרחב דבר פ"יב פסוק ג
מג ע"א בעובדא דר"א הקפרהעמק דבר דברים הרחב דבר פ"יב פסוק ג
מג. לא אסרה תורה אלא בדמותודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' קה
מג: כל הפרצופין מותרין חוץ מפרצוף אדםולאשר אמר בראשית-שמות עמ' תקלב
מד ע"א ויזר על פני המים וישק את בני ישראל לא נתכוון אלא לבדקן כסוטותפני מנחם פורים עמ' קפט, רב
מד ע"א לא נתכוין אלא לבדקן כסוטותחכמת התורה עקב עמ' שפא
מד ע"ב אבן שחצבה מתחלה לבימוסהעמק דבר דברים פ"טז פסוק כב
מד ע"ב שאל בליקלוס את ר"ג בעכו כו'תהלה לדוד (אמאדו) דף יז ע"ד
מה ע"ב גידועי ע"ז קודמין וכו'העמק דבר דברים פ"יב פסוק ג
מה. העכו"ם העובדים את ההריםפרשת דרכים (תשנב) עמ' קסב
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוהפרשת דרכים (תשנב) עמ' קסג
מה: העובר ע"זודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' רצה
מה: שצריך לשרש אחריהודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' תרמד
מו ע"א הרי"ף והרא"ש השמיטו דין ישראל שזקף לבנהחכמת התורה עקב עמ' תעא
מו. המשתחוה להר אבניו מהו למזבחפרשת דרכים (תשנב) עמ' קסב
מו. ישראל שזקף לבינה ובא גוי והשתחוה לה אסרהישמח משה (גאלופוליטי) דף קכה ע"א
נ מי שטרח בער"ש יאכל בשבתאבני יעקב עמ' עג
נא ע"א מניין לזוכה בהמה כע"מ לע"ז שהוא פטורהעמק דבר שמות הרחב דבר פ"כב פסוק יט
נב ע"א המעמיד דיין שאינו הגוןחכמת התורה שופטים עמ' קכז
נב ע"א פלוגתא דר' ישמעאל ור"עהעמק דבר דברים פ"כז פסוק טו
נב ע"ב בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יוןפני מנחם חנוכה עמ' רסד, רפב, רצ, מקץ עמ' שלב
נב ע"ב ד"ה דינריבתי כנסיות - בית האסופים דף ה ע"ג
נב ע"ב ושם בסתר כתיבהעמק דבר דברים פ"כז פסוק טו
נב. ע"ז של ישראל טעונה גניזהנפש יוסף (תשפא) עמ' תקסח
נב: באו בה פריצים וחללוהפרשת דרכים (תשנב) עמ' רעז
נב: בעיא מיניה ר"י בן שאול מרבי כלים שישתמשו בהן בבית המקדש וכו'נחל עדה עמ' תלא
נב: כיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוטאנחל עדה עמ' תכא
נג כתחילתה של א"י וכו'דרכי נועם (הרנזון) דרוש ז דף טז ע"ד
נג ע"ב א"י מוחזקת מאבותיהםזאת ליעקב בראשית עמ' קטז, קמט
נג ע"ב אר"א כתחלה של א"יהעמק דבר שמות פ"לד פסוק יג
נג ע"ב בית נמרוד הרי היא כעבודת כוכביםזאת ליעקב בראשית עמ' קד
נג ע"ב וכי אתו עובדי כוכבים שליחותא דידהו עבדיפני מנחם עקב עמ' נו
נג ע"ב כיון דפלחו ישראל לעגלחכמת התורה שופטים עמ' קכז
נג ע"ב כיון דפלחי לעגל גלי רעתייהו דניחא להוחכמת התורה ראה עמ' כב, קעג-קעה, קעח, קפג
נג ע"ב מדפלחו ישראל לעגל גלי דעתייהוחכמת התורה עקב עמ' שפד, שצב, שצט, תעא
נג ע"ב מכדי ירושה היא להם מאבותיהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו וכו'מטה אהרן (קרייזר) עמ' קעב
נג ע"ב נכרי שזקף לבנה והשתחווה להחכמת התורה ראה עמ' קפד
נג: ירושה היא להם מאבותיהםפרשת דרכים (תשנב) עמ' קה
נג: מלמד שאוו לאלהות הרבהפרשת דרכים (תשנב) עמ' קפג
נד ע"א נעבד שלו אסור כו'תהלה לדוד (אמאדו) דף קמז ע"ב, קע ע"א
נד ע"א קאמר רבא הכל היה בכלל לא תעבדםאהבת אמת דף כז ע"ג-ע"ד
נד ע"א תוס' ד"ה מתקיףתהלה לדוד (אמאדו) דף קמז ע"ג
נד ע"ב אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כרתיפני מנחם נח עמ' מג, יתרו עמ' קג
נד ע"ב אם הקב"ה שונא ע"ז למה אינו מאבדןחכמת התורה ואתחנן עמ' רמז
נד ע"ב אר"י אע"פ שאמרו המשתחוה כו'תהלה לדוד (אמאדו) דף ק ע"ב
נד. אונם רחמנא פטריהולאשר אמר - תהלים עמ' עה, תנג
נד. אין אדם אוסר דבר שאינו שלוודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' ק
נד. והא אין אדם אוסר דבר שאינו שלו אלא כיון וכו', ורש"ינחל עדה עמ' תלא
נד. ולא תחללו את שםודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' תכא
נד: עולם כמנהגו נוהגולאשר אמר בראשית-שמות עמ' רפו
נה א"כ יאבד דבר שאין לעולם צורך בואבני יעקב עמ' י
נה וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגןנאות דשא (שניאור) דברים עמ' 197
נה ע"א כלום מתקנא אלא חכם בחכםפני מנחם פינחס עמ' קסה, קעח
נה ע"ב לבי ולבך ידע דעבודת כוכבים לית ביה ממשא וכו'ניצוצי אהרן עמ' קמו
נה ע"ב רש"י תשי מלשון מתשת כחהעמק דבר דברים פ"לב פסוק יח
נה שאלו פילוסופים את הזקנים ברומיאבני יעקב עמ' ח
נה. חזינן דאזלי כי מתברינאות דשא (שניאור) דברים עמ' 31
נה. נאמנים בשבועתןולאשר אמר - תהלים עמ' שכה, תשיד
נה. נאמנים בשליחותםכתבי מא"ה עמ' קעג
נז ע"א דמילה בגוי פסולה ותוס'בתי כנסיות - בית האסופים דף ה ע"ב
נט מים של יחיד נאסריןולאשר אמר בראשית-שמות עמ' קצו
נט ע"א מנין לעכו"ם שפוסל אלוהוהעמק דבר דברים הרחב דבר פ"יב פסוק ג
סא ע"א ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר אף על פי שהוא יוצא ונכנס מותרפני מנחם שבועות עמ' לז, נשא עמ' סא
סא ע"ב והוא שמפתח וחותם בידופני מנחם שבועות עמ' לז, נשא עמ' סא
סב בכל ז' ימי המלואים היה נחשב כמו במהבתי כנסיות - בית האסופים דף ג ע"א
סב. תוס' - אסור, משמע דאסור לכל העולםולאשר אמר בראשית-שמות עמ' ע
סב: זיל קלינהו וקברינהוודרשת וחקרת (סוגיות) ח"ו עמ' תרמד
סד ישראל שהיה נושה בגוייטב לב (חזן) דף ח ע"א
סד ע"א שכרו לשבור בי"ן כו'תהלה לדוד (אמאדו) דף צט ע"ב
סד ע"א תוס' ד"ה מסתבראתהלה לדוד (אמאדו) דף צט
סד: איזהו גר תושב וכו'עטרת חן ח"א עמ' יט
סד: איזהו גר תושב, כל שקבל עליו שבע מצותולאשר אמר בראשית-שמות עמ' עה
סה ע"ב תוס' ד"ה הבגד שאבד בו כלאים - דשאני כלאים שכל עיקרן אין אוסרין אלא על ידי עירובפני מנחם חיי שרה עמ' קכח
סט ע"א כדי שישתום ויסתום ויגובפני מנחם ויחי עמ' שפה, תה
ע ע"ב לפי שאין פנאי לנסךפני מנחם שבועות עמ' לז
עא ע"ב הקונה גרוטאות מן הגוי ומצא ע"ז ה"ז מחזירהעמק דבר דברים הרחב דבר פ"יב פסוק ג
עא: בן נח נהרג על שוה פרוטה ולא ניתן להישבוןנפש יוסף (תשפא) עמ' קעא
עא: תוס' ד"ה בן נחפרשת דרכים (תשנב) עמ' עג
עג: תוס' ד"ה טבל מאיפרשת דרכים (תשנב) עמ' לד
עה ע"ב מה תלמוד לומר במי נדה מים שנדה טובלת בהן הוי אומר ארבעים סאהפני מנחם מטות-מסעי עמ' קפז
עו ע"א הגעלה נמי לא ליבעיהדרום כרך כז עמ' 134
עו ע"ב קסבר כבולעו כך פולטופני מנחם נישואין ושבע ברכות עמ' קפג
יז להנהו ב' סבילי כו'מדרש האיתמרי (תרסא) דרוש ה דף כב ע"ג
יז ע"א אמאי קא עסקת באורייתא וכו' כל העובדא דר"ח ב"תדרשות חתם סופר (תרפט) ח"ב דף שפא ע"א
יז ע"א הפורש ממינות מייתבן חלד מאמר אחד השיחים
יז ע"א כל דפריש ממינות מיד מת ערבי נחל (תשסט) בראשית עמ' קנג
יז ע"א מדבר זימה תשמור עליך מסילות בלבבם (אייזנברגר, תשעא) עמ' תיט
יז ע"א ניזול אפתחא דבי זונות וניכוף יצרא ונקבל אגרא ערבי נחל (תשסט) במדבר עמ' פג
יז ע"א עולא כי אתא מבי מדרשא הוה מנשק לאחתי' אבי ידייהו ואמרי לה אבי חדייהודרשות חתם סופר (תרפט) ח"ב דף שעב ע"ג
יז ע"ב אשריך שנתפסת על דבר אחדימלא פי תהלתך (תשעד) עמ' שסח, שעב
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלקי וכו'דרשות חתם סופר (תרפט) ח"א דף קכג ע"ב
יז ע"ב כל העוסק בתורה ולא בגמילות חסדים דומה במי שאין לו אלוה ערבי נחל (תשסט) בראשית עמ' קצה
יז ע"ב כל העוסק בתורהדרשות הרז"ה עמ' כט, תרפה
יז. אמרו על אלעזר בן דרדיא שלא הניח זונה שלא בא עליה וכו' עד לא דיין לב"ת שמקבלין אותם אלא קורין אותם ר'יד יוסף (צרפתי, שעו) דף רע ע"א
יז. אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה פרדס דבש פרק יד
יז. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת וכו'למטה יששכר עמ' רכד
יז. כל באיה לא ישובון זה מינותלמטה יששכר עמ' שצא
יז. מעשה ברבי אלעזר דורדיא וכו'אבקת רוכל (אוחיון) ח"א דף יג ע"א
יז. מעשה האשה זונה שלקחה ד' אמות זוזי בשכרהמנחת מרחשת (קנלר) דרוש בנין מקדש פרק ח
יז. מעשה שר' אלעזר בן דורדייא הלך וישב בין שני הרים וגבעות אמר הרים גבעות בקשו עלי רחמים וכו'תולדות יעקב (מטלון, שנז) דף סח ע"ב
יז. ר"א ור"י הוו אזלי בארחא כי מטו להני תרי שבילישנות חיים (חזן) דף קצט ע"ב
יז. תוס' ד"ה ניזל אפיתחא דבי זונותשנות חיים (חזן) דף קצט ע"ב
יז: כל העוסק בתורה בלבד דומה למי שאין לו אלוה וכו'זרע שמשון (תקלח) עקב
יח בשעה שיצאו וכו' הוא אמר הצור וכו'דברים אחדים (תקמח) דף קה ע"א
יח מאחר שלא הלך היכן עמדחן טוב (הלוי, שסה) דף י ע"ד
יח ע"א אם אני מרבה בשלהבת, תוס' ד"ה מה, גם מהרש"אברכת חיים (מרנלנדר) דף י ע"ב
יח ע"א בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחת ויש בכמה שניםברכת חיים (מרנלנדר) דף י ע"ד
יח ע"א ברוריא דביתהו דר"מ, זילא בי דיתבא אחתאי בקובאברכת חיים (מרנלנדר) דף מט ע"ד
יח ע"א גוילים נשרפים ואותיות פורחות ערבי נחל (תשסט) דברים עמ' רמה
יח ע"א מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקהדרשות חתם סופר (תרפט) ח"א דף קג/קנ ע"ד, קצב ע"ג, קצו ע"ב
יח ע"א מעשה ברבי מאיר שהציל את אחות אשתו מידי המלכות פלאות עדותיך ח"ב עמ' שנג
יח ע"א עבירות שאדם דש בעקביו בעוה"ז סובבות אותו בשעת הדיןמסילת ישרים עם שמחת מרדכי פרק י פסקה ה עמ' צה {הקושי להגיע למידת הנקיות נובע מזה, שאין החטא ניכר ללא התבוננות מעמיקה}
יח ע"א עבירות שאדם דש בעקביו סובבים אותר בעת הדין ערבי נחל (תשסט) שמות עמ' כט
יח ע"א עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסילות בלבבם (אייזנברגר, תשעא) עמ' תקעד
יח ע"א פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי אמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו - מיד דקדקה יותרמסילת ישרים עם שמחת מרדכי פרק טז פסקה ג עמ' קסד {דוגמא לתערובת של "שלא לשמה" (שבח בני-אדם גורם לתוספת הידור במעשים) - בניגוד למידת הטהרה}
יח ע"א ר' חנניא בן תרדיון היה יושב ועוסק בתורה, מקהיל קהילות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו וכו' דרשות אל עמי ח"ב דרוש יח
יח ע"א ר"ח בן תרדיוןדרשות הרז"ה עמ' תתח
יח ע"ב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב לומר לך שאם הלך, סופו לעמוד; ואם עמד, סופו לישבמסילת ישרים עם שמחת מרדכי פרק ה פסקה ג עמ' סא {ירידתו ההדרגתית של מי שאינו מתרחק מחברה רעה (שהיא ממפסידי הזהירות)}
יח ע"ב כל המתלוצץ יסורין באין עליומסילת ישרים עם שמחת מרדכי פרק ה פסקה ב עמ' נט {הלץ גורם בליצנותו שיבואו עליו יסורין, כי אינו מקבל תוכחת (בביאור מפסידי הזהירות)}
יח ע"ב קשה היא (הליצנות) שתחילתו יסורין וסופו כליה, שנאמר "ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם, כי כלה ונחרצה שמעתי"מסילת ישרים עם שמחת מרדכי פרק ה פסקה ב עמ' ס {מכאן גודל חומרת עוון הליצנות (ממפסידי הזהירות)}
יח: מ"ד אשרי האיש וכו' זה אברהם שלא הלך וכו'זרע שמשון (תקלח) לך לך
יח: מאחר שלא הלך מהיכן עמדשנות חיים (חזן) דף רב ע"ב
יט אמר רבא לעולם ילמד תורה ואח"כ יהגהמוסדי הרים הר מועד ציון ז
יט ע"א אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ מורה צדק (פאם) עמ' קנד
יט ע"א אשרי איש ולא אשהדרשות הרז"ה עמ' קצח
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש ערבי נחל (תשסט) בראשית עמ' נו
יט ע"א במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו ערבי נחל (תשסט) דברים עמ' פ
יט ע"א מי שאינו חוזר על תלמודו אינו אלא שוטה פלאות עדותיך ח"ב עמ' ריט
יט ע"א עד שלא עמל בהדרשות הרז"ה עמ' תצ
יט ע"א שבט לוי נקרא אישדרשות הרז"ה עמ' שכב
יט ע"ב אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד ערבי נחל (תשסט) בראשית עמ' סא, שמות עמ' קכג, במדבר עמ' פו
יט ע"ב כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לומדרש האיתמרי (תרסא) דרוש יב דף פו ע"א
יט ע"ב נכסיו מצליחיןדרשות הרז"ה עמ' א'יט
יט שעושה תשובה כשהוא איש וכו'דברים אחדים (תקמח) דף צה ע"ג
יט. אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץזרע שמשון (תקלח) נשא
יט. אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץיד יוסף (צרפתי, שעו) דף קעט ע"ב
יט. אשרי מי שהוא עושה תשובה כשהוא אישלמטה יששכר עמ' שב
יט. במצוותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצוותיולמטה יששכר עמ' רכד
יט. הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה פרדס דבש פרק קכח
יט. כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם פרדס דבש פרק קח
יט. כתיב בתורת ה' וכתיב ובתורתו מעיקרא בתורת ה' והדר ובתורתוזרע שמשון (תקלח) תרומה, קהלת
יט. לעולם ילמד אדם אע"ג דלא ידע מאי קאמרבית פרץ עמ' שמה
יט. לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגה שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגהלמטה יששכר עמ' רח
יט. עולא רמי וכו' פרדס דבש פרק קח
יט. קודם שילמוד אדם נקרא תורת ה' ולאחר שילמוד אדם נקראת תורתובית פרץ עמ' קמד
יט. שבתחלה התורה נקראת על שמו של הקב"ה כו'ישמח משה (נאס) בהקדמה
יט. תוס' ד"ה אשרי איש ולא אשרי אשהשנות חיים (חזן) דף ריג ע"ב
יט: אמר רב אפי' שיחת חולין של ת"ח צריכים לימוד נר לצדיק במדבר עמ' קלה
יט: כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורהשנות חיים (חזן) דף קפא ע"ב
יט: כי רבים חללים הפילה, ועצומים בל הרוגיהארוכת בת עמי ח"ז עמ' 348
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חייחן טוב (הלוי, שסה) דף קץ ע"ג
יט: מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיישנות חיים (חזן) דף קכו ע"א
יט: מעשה בההוא גברא דהוה מחזר בעירות והוה קרי מאן בעי סם חיי וכו'אבקת רוכל (אוחיון) ח"א דף יח ע"ב
יט: רש"י - אמר רב אפי' שיחת חולין של ת"ח צריכים לימוד שהוא בלשון נקיה ועושר ומרפא נר לצדיק במדבר עמ' קלה
יט: שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודאהבת אמת דף לג ע"א
כ בריתא דר' פנחס בן יאירדברים אחדים (תקמח) דף עא ע"א
כ כיבוש יחיד אי שמי' כיבושדורש טוב (קלאר) עמ' רפא
כ ע"א אסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה קדושת לוי (תשנח) עמ' תנט
כ ע"א ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, ובאשת איש ואפילו היא מכוערתמסילת ישרים עם שמחת מרדכי פרק יא פסקה ג עמ' קו {בעריות - לא רק גופו של מעשה בכלל האיסור, אלא גם כל הקרוב אליו, כגון ההסתכלות, וע"כ צריך למידת הנקיות, כדי לא להכשל}
כ ע"א לא תחנם לא תתן לו מתנת חנם ערבי נחל (תשסט) בראשית עמ' רמד
כ ע"א רבי עקיבא רק שחק ובכה כאשר ראה את אשת טורנוסרופוס פלאות עדותיך ח"ב עמ' קמד
כ ע"א תוס' ד"ה ר' יהודה ערבי נחל (תשסט) בראשית עמ' רמד
כ ע"א תוס' ד"ה ר' יהודהדרשות הרז"ה עמ' תעב
כ ע"ב א"ר פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות וכו' וכו' קדושה מביאה לידי רוח-הקודשמסילת ישרים עם שמחת מרדכי הקדמה פסקה י עמ' יא {הברייתא המונה את סדר דרגות עלייתו של האדם - עליה מבוסס הספר "מסילת ישרים"}
כ ע"ב וקדושה מביאה לידי רוח-הקודש ורוח הקודש מביא לידי תחיית-מתיםמסילת ישרים עם שמחת מרדכי פרק כו פסקה י עמ' רסה {ראיה למעלת מידת הקדושה}
כ ע"ב מביאה לרוח הקודשדרשות הרז"ה עמ' תי, תרו
כ ע"ב מלאך המות מלא עינים דרשות אל עמי ח"ב דרוש ב
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותמסילת ישרים עם שמחת מרדכי פרק ד פסקה א עמ' מא {כלל לימוד תורה מוביל לזהירות (ובפרט לימוד מכוון על חובתו של האדם בעבודת ה')}
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותמסילת ישרים עם שמחת מרדכי פרק ה פסקה א עמ' נד {קביעת עתים לתורה תבטל את ריבוי העסק בענייני העוה"ז, שהוא ממפסידי הזהירות}
כ ענוה מביאה לידי רוח הקודשאבקת רוכל (אוחיון) ח"ב דף נ ע"א
כ תוס' ד"ה ענוה מביאה לידי יראת חטאשנות חיים (חזן) דף קלב ע"א
כ תורה מביאה לידי זהירותשנות חיים (חזן) דף קלב ע"א
כ. ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה פרדס דבש פרק יד, לז, עג, עז
כ. ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר ביום ויבוא לידי טומאה בלילהאהל יעקב (שפירא) דף ב ע"ג-ע"ד
כ: א"ר פנחס בן יאיר זהירות מביאה לידי זריזותתולדות יעקב (מטלון, שנז) דף ג ע"ג
כ: א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירותאהל יעקב (שפירא) דף ב ע"ג-ע"ד
כ: אמרו עליו על מ"ה שכלו מלא עיניםיד יוסף (צרפתי, שעו) דף קפב ע"ב
כ: ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל וכו' נר לצדיק במדבר עמ' קמא
כ: זריזות מביאה לידי נקיות וכו' לידי רוח הקודשלמטה יששכר עמ' תקנה, תקפו
כ: טהרה מביאה לידי חסידות וחסידות מביאה ליד ענוה עשרה למאה (תשיג) סי' נט
כ: מכאן ארפב"י תורה מביאה וכו'ימלא פי תהלתך (תשעד) עמ' קסז, שמא, תמו
כ: תוס' ד"ה חסדים לא נ"א אלא ענויםשנות חיים (חזן) דף קלב ע"א
כב. אין מעמידים בהמה בפונדק של גייס דחיישינן לרבעי'אהל יעקב (שפירא) דף יח ע"ג-ע"ד
כב. אין מעמידים בהמה בפונדקאות של גויים מפני שחשודים על הרביעהאהל יעקב (שפירא) דף מז ע"א
כב: חביבה עליהן בהמתם של ישראל יותר מנשותיהם הני מילי בצנעא אבל בפרהסיא זילא ביה מילתאאהל יעקב (שפירא) דף מז ע"א
כג ע"א יצריה אנסיה ערבי נחל (תשסט) במדבר עמ' עה, עו
כג ע"ב חטאת קריה רחמנאדרשות אבן ישראל עמ' רעג
כד ע"א אי יתרו בא קודם מתן תורה או אחר מתן תורה ערבי נחל (תשסט) דברים עמ' שי
כד. תוס' ד"ה ואבני מילואים כתיב דהדר ערביהשנות חיים (חזן) דף קב ע"ב
כה ע"א ללמד בני יהודה מועדי ה' (טרנובסקי) חנוכה ופורים עמ' קפז
כה ע"א משה ויהושע העמידו חמהימלא פי תהלתך (תשעד) עמ' קכט
כה ע"ב ללמד בני יהודה קשתדרשות ומאמרים (דיקוריאל) עמ' קכו
כה ע"ב שהאריך לו הדרך ערבי נחל (תשסט) בראשית עמ' רמה
כה. אזל שית וקם שית ולא אץ לבא ביום תמים וכו'זרע שמשון (תקלח) בראשית
כה. וידם השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר פרדס דבש פרק קכא
כה: מעשה בתלמידי ר"ע שהיו הולכים לכזיב פרדס דבש פרק מד, מז, סח
כו ע"ב מורידין ולא מעליןדרשות אבן ישראל עמ' קמח
כז ע"א מי שאינו נימול אינו מל את אחריםמאור מרדכי בראשית עמ' פד
כז: מעשה דמה בן נתינה שהכישו נחששנות חיים (חזן) דף קפט ע"ב
כז: תוס' ד"ה חויא דרבנן טרקיה דלית ליה אסותאשנות חיים (חזן) דף קפט ע"ב
כח ע"ב שורייני דעינא באובנתא דליבא תלו פלאות עדותיך ח"א עמ' תג
כח: לכולי עלמא שרי ולדידך אסר א"ל וכי משמי אמרתיאהל יעקב (שפירא) דף א ע"ג-ע"ד
כח: רב יהודה שרי למכחל עינא בשבתאהל יעקב (שפירא) דף מא ע"ג-ע"ד
כט ע"ב איסור הנאה מתקרובת ע"ז ותוס' ד"ה אתיאדרשות אבן ישראל עמ' קלד
כט ע"ב הקרובות עכו"ם אסור בהנאה ערבי נחל (תשסט) דברים עמ' רעד
כט ע"ב השיאו לדבר אחר אמר לו ישמעאל האיך אתה קורא וכו'דרשות חתם סופר (תרפט) ח"ב דף רצג ע"ד
כט ע"ב ישמעאל אחי, רש"ידרשות הרז"ה עמ' א'קפג
כט: אלו דברים של גויים אסורים ואסורים איסור הנאה וחדא מנהון הוא היין שהוא אסור בהנאהאהל יעקב (שפירא) דף לח ע"ג-ע"ד
כט: היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודיך וכו'למטה יששכר עמ' שצה
כט: ישמעאל אחי האיך אתה קורא וכו'דרשות חתם סופר (תרפט) ח"א דף עח ע"ב
כט: מפני מה אמרו גבינת בית אונייקי השיאו לדבר אחראהל יעקב (שפירא) דף טו ע"א
לא. חותם בתוך חותםלמטה יששכר עמ' שנט
לג וישם דניאל על לבו לבלתי התגאל בפת בג המלך רו"ש ח"א על לבו שם ולכל ישראל הורה וח"א על לבו שם ולא הורה פרח לבנון אות פד
לד ע"א משה רבינו שמשבכהונה גדולהדרשות אבן ישראל עמ' רנט
לד ע"ב אם אין רצונו של הקב"ה בעכו"ם למה אינו מבטלם ערבי נחל (תשסט) במדבר עמ' מז
לד. ר"ע איקלע לגינזק בעו מיניה מתענין לשעות או אין מתענין לשעות פרדס דבש פרק ע
לה ע"ב תלמיד חכם דומה לצלוחין של פלייטין, מגולה ריחה נודף פלאות עדותיך ח"ב עמ' כב
לה. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהלמטה יששכר עמ' שצה
לה: לריח שמניך כו'ישמח משה (נאס) דף י ע"ב
לו ע"א נותן טעם לפגם מותר ערבי נחל (תשסט) ויקרא עמ' צז
לו ע"ב בית דין של חשמונאים גזרו הבא על העכו"םדרשות אבן ישראל עמ' קצב
לו ע"ב גזרו על פתןדרשות הרז"ה עמ' תרצג
לו: הבועל ארמית קנאים פוגעים בו הלכה ואין מורין כן נר לצדיק במדבר עמ' קמט
מב: בין הזובח למיכאל שר הגדול ובין הזובח לשלשול הקטן שבים חשיב עכו"םאהבת אמת דף יח ע"א
מג ע"ב בע"ח נאסריםדרשות הרז"ה עמ' שיא
מג ע"ב שיננא סמי עיניה דדיןדרשות חתם סופר (תרפט) ח"א דף עד ע"א
מד מרחץ אפרודיטיאמר יוסף דף קנ ע"א
מה ע"א מחובר אינו נאסר ערבי נחל (תשסט) במדבר עמ' קי
מה ע"א משמשי הר נאסר ערבי נחל (תשסט) במדבר עמ' קי
מה ע"ב העוקר עבודת כוכבים עריך לשרש אחריה ערבי נחל (תשסט) בראשית עמ' קי, דברים עמ' רלא
מה ע"ב שצריך לשרש אחריה מסילות בלבבם (אייזנברגר, תשעב) עמ' תריב
מה. אין לך כל הר וגבעה שאין בו ע"זאהל יעקב (שפירא) דף יא ע"א
מה. בני ברק פרדס דבש פרק כד
מה. תוס' ד"ה אמר ר"ע פרדס דבש פרק קח, קכח
נ ע"א רבי מנחם בר סימאי נקרא בנן של קדושים פלאות עדותיך ח"א עמ' תפב
נ ע"א תוס' ד"ה בנן רבי מנחם בר סימאי הוא שלא הביט בצורת מטבע פלאות עדותיך ח"א עמ' תפב
נ ע"ב שבר מקל לפני עבודת כוכבים חייב ערבי נחל (תשסט) דברים עמ' רפד
נא או מנין לזובח בהמה בעלת מום לעבודת כוכבים שהוא פטור ערבי נחל (תשסט) דברים עמ' רעג
נא ע"ב בלים שנשתמשו לע"ז ערבי נחל (תשסט) במדבר עמ' קי
נא. איכה יעבדו הגויים האלה דווקא שדרך עבודתם בכך אבל אם עבד ע"ז שלא כדרך עבודתה בכך פטוראהל יעקב (שפירא) דף לב ע"ג-ע"ד
נא: לבטל ע"זדרשות הרז"ה עמ' תמב
נב כלים ששמשו בבית חוניו וכו'דברים אחדים (תקמח) דף קמה ע"ג
נב לימא מס"לאות היא לעולם ח"ב דף קיז ע"א
נב ע"א את הפסיק העניןמאור מרדכי שמות עמ' שיט
נב ע"ב אבני מזבח ששקעום אנשי יון גנזום ערבי נחל (תשסט) דברים עמ' רמה
נב ע"ב אבנים ששקצו יונים אם נאסרו ערבי נחל (תשסט) דברים עמ' קעב
נב ע"ב הבנו דאטבלינהו ערבי נחל (תשסט) דברים עמ' ערה
נג ע"ב ישראל שזקף לבנה שלו להשתחוות אליה ולא השתחוה, ובא נכרי והשתחוה ערבי נחל (תשסט) במדבר עמ' קיב
נג. גוי שמכר עבודה זרה לישראל מותרבית פרץ עמ' ח
נד אנוס רחמנא פטריאות היא לעולם ח"ב דף קח ע"ג
נד ואלא מאבני המזבח ודילמא כדרב פפאדברים אחדים (תקמח) דף קמה ע"ד
נד ע"ב רש"י ד"ה למיעוטי ערבי נחל (תשסט) דברים עמ' שכז
נד תוס' ד"ה מתקיף להאות היא לעולם ח"ב דף קח ע"ג
נד. המשתחווה לבהמת חבירו לא אסרהבית פרץ עמ' ח
נד: אם אין רצונו בע"ז למה אינו מבטלהשנות חיים (חזן) דף נב ע"ב
נד: מפני מה מתקנא בעובדיה ואינו מתקנא בהשנות חיים (חזן) דף עח ע"ב
נה ע"א בא לטמא פותחין לו, בא לטהר מסייעין אותו ערבי נחל (תשסט) במדבר עמ' מז, דברים עמ' מו
נה ע"א שאל המין מאי טעמא נאמר בעבודת גילולים קנאה, כלום מתקנא אלא חכם בחכם ערבי נחל (תשסט) דברים עמ' מד
נו ע"ב תוס' ד"ה אני שונהאות היא לעולם ח"א דף קמח ע"א
נח. רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןלמטה יששכר עמ' סא
נט ע"ב תוס' ד"ה אמר"אאות היא לעולם ח"א דף ע ע"ג
סא. המטהר יינו של עובד כוכביםלמטה יששכר עמ' מה
סב ע"ב נתן לה [לזונה, טלה], ואחר כך בא עליה ערבי נחל (תשסט) ויקרא עמ' צה
סב ע"ב תוס' ד"ה יאות ערבי נחל (תשסט) ויקרא עמ' צד
סג בא עליה ואח"כ נתן לה אתננה מותרזרע יעקב (ניניו) עמ' פב
סה. רבא אמטי ליה דורונא לבר ששךיד יוסף (צרפתי, שעו) דף רטו ע"ג
סו ע"א ד"ה מכלל ערבי נחל (תשסט) ויקרא עמ' צז
סו ע"א חמרא תרתאאות היא לעולם ח"א דף מא ע"א
סז ע"ב לרבי מאיר דנותן טעם לפגם אסור מגיעולי מדין ערבי נחל (תשסט) ויקרא עמ' צח
סז ע"ב נותן טעם לפגם ערבי נחל (תשסט) ויקרא עמ' צח
סז ע"ב עכברא דנפל לשכרא ערבי נחל (תשסט) ויקרא עמ' צז
סח ע"ב אי סבירא ליה לרב נותן טעם לפגם מותר או אסור כרבי מאיר ערבי נחל (תשסט) ויקרא עמ' צז
סח ע"ב נותן טעם לפגם ערבי נחל (תשסט) ויקרא עמ' צז
ע ע"ב תוס' ד"ה אני שונהאות היא לעולם ח"ב דף רי ע"ג
ע. כי הוינן בארמיותן אמרינן יהודאי לא מנטרי שבתא דאי מנטרי שבתא כמה כיסי קא משתכחי בשוקאלמטה יששכר עמ' כד
עד. עבודת כוכבים וכו' אסורין ואוסרין בכל שהואלמטה יששכר עמ' קיד
עה ע"ב לעניין טבילהאות היא לעולם ח"א דף קלח ע"ד
עו ד"ה בת יומא ערבי נחל (תשסט) ויקרא עמ' צח, ק
יז ע"א אמרו עליו על ר"א בן דורדיא וכו'הרופא לשבורי לב שמות עמ' קצא
יז ע"א אמרו עליו על ר"א בן דורדיאהרופא לשבורי לב ויקרא עמ' קצא
יז ע"א אמרו עליו על ר"א בן רורריא וכו' ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העוה"בהרופא לשבורי לב בראשית עמ' תקעט
יז ע"א בכה רבי ואמר יש הקונה עולמו בשעה אחתמאוצרותיהם של מגידים בראשית-שמות עמ' רנב
יז ע"א בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחתתורת מנחם חע"ז עמ' 21
יז ע"א ואם ישובו לא ישיגו אורחות חיים למימרא דכל הפורש ממינות מייתהרופא לשבורי לב ויקרא עמ' פט
יז ע"א ואם ישובו לא ישיגו אורחות חיים למימרא דכל הפורש ממינות מייתהרופא לשבורי לב במדבר עמ' תקכח, ר
יז ע"א יש קונה עולמו וכו' בשעה אחתתורת מנחם - ס' המאמרים תשלב עמ' ס
יז ע"א יש קונה עולמו וכו' בשעה אחתתורת מנחם חס"ו עמ' 200
יז ע"א כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חייםהרופא לשבורי לב שמות עמ' תקלב*
יז ע"א למימרא דכל הפורש ממינות מייתהרופא לשבורי לב שמות עמ' תרטו
יז ע"א מעשה ר' אלעזר בן דורדיהמחנה ראובן ח"ג עמ' רד
יז ע"א משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרבהרופא לשבורי לב במדבר עמ' פו
יז ע"א ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפיה ליצרן ונקבל אגראמאוצרותיהם של מגידים בראשית-שמות עמ' נו
יז ע"ב בואו ונעבור על פיתחא דזונות ונקבל אגראשפת אמת (ברעזאן, תשעד) עמ' רצו
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבד דומה וכו'תורת מנחם חס"ח עמ' 250
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבדלחיות עם פרשת השבוע בראשית-שמות עמ' 130
יז ע"ב כל העוסק בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלוהחלון התבה על התורה ח"א עמ' רמד
יז ע"ב מיד גזרו עליו לשריפה וכו' ועל בתו לישב בקובה של זונותהרופא לשבורי לב בראשית עמ' שצז, תיח
יז ע"ב רחב"ת הגה את השם באותיותיומפי כהן דברים עמ' 409
יז. אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים וכו' וגעה בבכי'מאמרי ר' ראובן עמ' צז
יז. דכל הפורש ממינות מייתשערי חיים (רוטר) ח"ג סי' ע אות פ
יז. כל באי' לא ישובון ולא ישיגו אוחות חיים כל הפורש ממינות מייתקול יעקב (טייטלבוים) עמ' צג, קצו
יז. כל הפורש ממינות מייתהאשל ברמה (תשעב) עמ' שכא
יז: אי סייפא לא ספרא, ואי ספרא לא סייפאוענפיה ארזי אל (תשפ) ח"ב עמ' עד, קכ
יז: אתיא זיבוריתאשערי חיים (רוטר) ח"ג סי' צה
יז: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלו-הקול יעקב (טייטלבוים) עמ' סח
יז: ניזיל אפיתחא דבי זונותשערי חיים (רוטר) ח"ג פתיחה
יח ע"א אם הלך סופו לעמוד וכו'מחנה ראובן ח"א עמ' קמו
יח ע"א אמר לו כלום מעשה בא לידך וכו'תורת מנחם - ס' המאמרים תשלד עמ' קצב
יח ע"א ברוריא דביתהו דר' מאיר וכו' א"ל זילא בי מלתא ריתכא אהתא' בקובה של זונותהרופא לשבורי לב בראשית עמ' שצג
יח ע"א כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה וכו'תורת מנחם חס"ז עמ' 155, 306
יח ע"א כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה כו'תורת מנחם חע"ב עמ' 286
יח ע"א כלום מעשה בא לידך וכו'תורת מנחם חס"ט עמ' 57
יח ע"א כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרומאוצרותיהם של מגידים בראשית-שמות עמ' עב
יח ע"א מה אני לחיי העולם הבאמפי כהן דברים עמ' 118
יח ע"א מצאוהו לרהב"ת וכו' הביאוהו וברכוהו במ"ת והקיפוהו בחבילי זמירות והציתו בהן את האורהרופא לשבורי לב בראשית עמ' תסח
יח ע"א רבי, מה אני לחיי העולם הבאדרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"ג עמ' 82
יח ע"ב אם הלך בעצת רשעים, הרי שסופו לעמודדרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"ה עמ' 141
יח ע"ב וכי מאחר שלא הלך היכן עמד וכו' אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץמשנת לוי עמ' כ
יח ע"ב שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשימחנה ראובן ח"ג עמ' רסה
יח. הוגה את השם באותיותיושערי חיים (רוטר) ח"ג סי' יח
יח. מה אני לחיי עולם הבאאשר אמר עמ' קס
יח. עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הדיןמאמרי ר' ראובן עמ' קלא
יח. ריטב"א - ודמי לשאול מאבד עצמויקרת דניאל בראשית-שמות עמ' כז
יט ע"א אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץדרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"ג עמ' 397
יט ע"א אשרי איש ירא ה' - אשרי מי שמתגבר על יצרוויוסף ישראל - פרקי אבות עמ' צג
יט ע"א במצוותיו ולא בשכר מצוותיומחנה ראובן ח"ב עמ' תקסד
יט ע"א במקום שלבו חפץלחיות עם פרשת השבוע בראשית-שמות עמ' 92
יט ע"א בתחילה נק' על שמו של הקב"ה ולבסוף נק' ע"שתורת מנחם חע"ד עמ' 308, חע"ז עמ' 189
יט ע"א בתחילה נקראה על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראה על שמוהרופא לשבורי לב שמות עמ' תפ
יט ע"א בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו וכו'הרופא לשבורי לב במדבר עמ' עט, שכא
יט ע"א לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץתורת מנחם - ס' המאמרים תשל עמ' לד
יט ע"א לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץתורת מנחם חס"ב עמ' 196, חס"ד עמ' 415
יט ע"א לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה, ורש"יתורת מנחם חס"ו עמ' 308
יט ע"א לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץתורת מנחם חס"ג עמ' 181-180
יט ע"א לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץתורת מנחם חע"ו עמ' 66, חע"ז עמ' 130
יט ע"א מחלוקת לוי ורבי שמעון ברבי במה ימשיכו ללמוד, בספר תהילים או בספר משלידרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"ה עמ' 389
יט ע"א נקרא על שמו וכו'תורת מנחם חס"ד עמ' 123, חס"ה עמ' 73
יט ע"א נקראת על שמותורת מנחם חס"ו עמ' 315, חס"ח עמ' 64, 310
יט ע"א רש"י - אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ, שלא ישנה א רבו אלא מסכת שהוא מבקש הימנודרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"ג עמ' 397
יט ע"א תוס' ד"ה אלמא, בענין ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ואם יש חילוק בין פועל לקבלןיפה עינים (תשעב) עמ' תיח
יט ע"ב בתחלה נקראת תורת ה', ולבסוף על שמו וכו'ויוסף ישראל עמ' שטז
יט ע"ב כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורההרופא לשבורי לב במדבר עמ' רנו
יט ע"ב כל העוסק בתלמוד תורה נכסיו מוצלחיםחלון התבה על התורה ח"ב עמ' רסה
יט ע"ב מכריז ר' אלכסנדריכרם לשלמה עמ' 253
יט ע"ב מכריז רבי אלכסנדר מאן בעי חיי מאן בעי חיי וכו'חלון התבה על התורה ח"ב עמ' לז
יט ע"ב מנין שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמודדרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"ב עמ' 289
יט ע"ב מנין שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמודדרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"ב עמ' 289
יט. אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץוענפיה ארזי אל (תשפ) ח"ב עמ' מז, קכב
יט. במצותיו ולא בשבר מצותיואשר אמר עמ' רמא
יט. במצותיו ולא בשכר מצותיודרכי האמונה עמ' שעד
יט. לעולם ליגרס איניש ואע''ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמראוצר הזמנים (תשעו) עמ' רפו
כ ע"א ונשמרת מכל דבר רע שלא 'מהבל אדם וכו' ולא בבגדי צבע של אשההרופא לשבורי לב שמות עמ' תרנח
כ ע"א שלא יסתכל אדם באשה וכו' ולא בבגדי צבע של אשהקדושת לוי (תשסה) ח"ב עמ' רס
כ ע"ב טהרה מביאה לידי וכו'תורת מנחם - ס' המאמרים תשלח עמ' שצא
כ ע"ב ענוה מביאה לידי יראהזריזותא דאברהם עמ' עא, קפד, רב, שפג, תג, תלו
כ ע"ב ענוה מביאה לידי יראת חטאהרופא לשבורי לב בראשית עמ' רצט
כ ע"ב שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילהמחנה ראובן ח"ג עמ' מט
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות וכו'הרופא לשבורי לב בראשית עמ' קצד
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות וכו'הרופא לשבורי לב ויקרא עמ' רלד
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותמחנה ראובן ח"ב עמ' תריח
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותמחנה ראובן ח"ג עמ' רמ, שלד
כ: א"ר פנחס בן יאירשערי חיים (רוטר) ח"ג פתיחה
כ: אל יסתכל אדם בבגדים צבעונים של אשה, אפילו שטוחים על גבי כותלדרכי האמונה עמ' תפו
כ: אסור להסתכל אפילו על חיה ועוף בשעה שנזקקים זה לזהדרכי האמונה עמ' תקכח
כ: ולא בבגדי צבע אשהשערי חיים (רוטר) ח"ג סי' י
כ: זריזות מביאה וכו' לידי קדושהמאמרי ר' ראובן עמ' עא
כ: משנת ר' פנחס בן יאיר זהירות זריזות נקיות טהרה ופרישות וכו'דרכי האמונה עמ' שסו
כ: שכולו מלא עיניםשערי חיים (רוטר) ח"ג סי' קה
כא ע"א היא גופא גזירה ואנן ניקום תיגזר גזירה לגזירההרופא לשבורי לב במדבר עמ' פו
כב ע"א תוס' ומהרש"א - בתרי מסכתי לכו"ע אין סדרתורת מנחם חס"ו עמ' 279
כב ע"ב בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא וכו' ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןהרופא לשבורי לב במדבר עמ' ק
כב ע"ב בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמאהרופא לשבורי לב שמות עמ' רח, תח
כב ע"ב חביבה עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהןהרופא לשבורי לב במדבר עמ' תיח
כב ע"ב ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןהרופא לשבורי לב ויקרא עמ' יא, כד
כב ע"ב ישראל שעמדו על תר פיט פסקת זוהמתןהרופא לשבורי לב שמות עמ' רט, תקסט, תרה
כב ע"ב ממכת עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהןהרופא לשבורי לב בראשית עמ' שצו
כב ע"ב שבא נחש על הוה הטיל בה זוהמאהרופא לשבורי לב בראשית עמ' קלד
כב ע"ב שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמאהרופא לשבורי לב במדבר עמ' תקנב
כב ע"ב שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמאהרופא לשבורי לב ויקרא עמ' יא, כד
כב: ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןקול יעקב (טייטלבוים) עמ' קצא
כג ע"א מח' תנאים אי פרה אדומה ניקחת מן העכו"םויוסף ישראל עמ' רכ
כג ע"ב רש"י - שאני פרה רחטאת קרייה רחמנא וכו' רחטאת קרייה רחמנא למי נדה חטאת היאהרופא לשבורי לב במדבר עמ' שמא
כג: שאני פרה דחטאת קרייה רחמנא ורש"יהרופא לשבורי לב במדבר עמ' שמא
כד ע"א תוס' ד"ה ואבני חכמי ישראל ביקשו לרכוש מדמא בן נתינה את אבן ישפהדרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"ה עמ' 64
כד ע"ב פרה בת שתים עדיין אינה ראויה להולידזריזותא דאברהם עמ' שי
כד. גרי תושב נאמר והיו לי לעםיקרת דניאל ויקרא-במדבר עמ' קעז
כד: מאי וישרנה אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר שאמרו שירהשבט מישראל (פרידמן) ח"ג עמ' רג
כה ע"א זה ס' אברהם וכו' שנק' ישריםתורת מנחם חס"ב עמ' 189
כה ע"א זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנק' ישרים, ורש"יתורת מנחם חס"ו עמ' 274
כה ע"א זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםהרופא לשבורי לב בראשית עמ' תצז
כה ע"א ישרים, הם אבותינו הקדושיםדרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"א עמ' 436
כה ע"א מאי ספר הישרחלון התבה על התורה ח"א עמ' מא
כה. ספר הישר וכו' זה ספר אברהם יצחק ויעקבוענפיה ארזי אל (תשפ) ח"א עמ' שעא
כו ע"ב האפיקורסים מורידין ולא מעלין אותןזריזותא דאברהם עמ' שעה
כו ע"ב תוס' ד"ה אני כיצד לקח עובדיה הלואה ברבית מיהורם בן אחאבדרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"ה עמ' 167
כז ע"א אשה כמאן דמהילא דמיאתורת מנחם חס"ג עמ' 245
כז ע"א אשה כמאן דמהילא דמיא, ורש"יתורת מנחם חס"ז עמ' 326, חס"ט עמ' 86
כז ע"א כמאן דמהילא דמיאתורת מנחם ח"ע עמ' 94, חע"א עמ' 36
כז ע"ב ולא עבדה על דברי הביריך שהיו אומרים ופורץ גדר ישכנו נחשהרופא לשבורי לב שמות עמ' תרא*
כז ע"ב חוששין לחיי שעהדרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"ה עמ' 220
כז תוס' ד"ה יכול, גם באופן שנאמר בו יעבור ואל יהרג מותר לו להחמיר על עצמו וליהרגאדבר בם עמ' עב
כח: שרייקי רעיני בליבא תליאדרכי האמונה עמ' קיד
כט ע"א ישראל המסתפר מגוי רואה במראההרופא לשבורי לב בראשית עמ' כט
כט ע"א רש"י ד"ה המסתפרהרופא לשבורי לב בראשית עמ' כט
כט ע"ב אלו דברים של גויים אסורים ואיסורם איסור הנאהמחנה ראובן ח"ב עמ' תקכז
כט: אלו דברים וכו'שערי חיים (רוטר) ח"ג סי' עו
לד ע"א לא רצו חז"ל לגלות טעם איסזר גבינת גזייםמחנה ראובן ח"ב עמ' תעא
לד. תוס' - ימי המלואים דין במהיקרת דניאל ויקרא-במדבר עמ' לו, לד
לד. תוס' ד"ה דורדיא דארמאישערי חיים (רוטר) ח"ג סי' עו
לה ע"א ערבים עלי דברי סופרים יותר מדברי תורה, ורש"יתורת מנחם חס"ז עמ' 316
לה ע"א ערבים עלי דברי סופרים כו', ורש"יתורת מנחם חע"א עמ' 220
לה ע"ב איסור פת גויים משום חתמתמחנה ראובן ח"ב עמ' תקטז
לה ע"ב ועלמות אין מספר אל תיקרי עלמות אלא עולמותתניא (תשעד) עמ' תרצא
לה: חלב למאי ניחוש לה אי משום איחלופי כו' ואי משום עירובי ניקוםקול יעקב (טייטלבוים) עמ' רנ
לו ע"ב אתא דוד וגזר אפי' אייחוד דפנוי'תורת מנחם חס"ד עמ' 300
לו ע"ב הבועל ארמית קנאין פוגעין בו אלא דאורייתא בפרהסיא ובמעשה שהיההרופא לשבורי לב במדבר עמ' תטז
לו. תוס' ד"ה אשר וכו'שערי חיים (רוטר) ח"ג סי' עח
לז ע"ב אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן וכו'מחנה ראובן ח"ב עמ' תקיז
מא ע"ב מגורה מלאה פירותדרך עץ החיים (ארלנגר, תשעג) ח"א עמ' 106
מג: רבים שאנישערי חיים (רוטר) ח"ג סי' עז
מד. עשה לך משלךיקרת דניאל בראשית-שמות עמ' יט
מד: אני לא באתי בגבולהשערי חיים (רוטר) ח"ג סי' עז
מד: בכל מקום מותר להרהרשערי חיים (רוטר) ח"ג סי' יב
מה ע"ב ע"ז צריך לשרש אחריוזריזותא דאברהם עמ' שיז
מה: העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריהדרכי האמונה עמ' שצו
מה: תוס' ד"ה אי דאיכא דירכא אחרינאשערי חיים (רוטר) ח"ג סי' י
נ ע"ב לית נגר ובר נגר דיפרקינהתורת מנחם חע"ב עמ' 35
נ: לית נגר ולא בר נגר דיפרקינהמאמרי ר' ראובן עמ' צו
נא: ע"ז של נכרי אסורה מידמחנה ראובן ח"ב עמ' תקמא
נב ע"ב גנזו אבני מזבחכאיל תערוג עמ' צג
נב: גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יוןשבט מישראל (פרידמן) ח"ג עמ' סא
נב: ע"ז של עכו"ם סגי בביטול, אבל ע"ז של ישראל צריך שיבערנהקול יעקב (טייטלבוים) עמ' קנג
נג: ואשיריהן ורש"יוענפיה ארזי אל (תשפ) ח"א עמ' קטז בהגהה
נד ע"א אונס רחמנא פטריהתניא (תשעד) עמ' תשמו
נה ע"א א"ל זונין לר"ע לבי ולבך ידע דע"ז לית בה מששא והא קחזינן נכדי דאזלי כי ממכרי ואתו כי מצמדי וכו'הרופא לשבורי לב במדבר עמ' תקכז
נה ע"א בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותוהרופא לשבורי לב במדבר עמ' רלט
נה ע"א בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותוהרופא לשבורי לב שמות עמ' תרטז, תרסז
נה ע"א האיכא בית ע"ז באתרין רבי מצטריך עלמא למטרא מתחזי להו בחלמא לא"ל שחטו לי גברא ואייתי מטרא וכו'הרופא לשבורי לב במדבר עמ' תקכז
נה ע"א לבי ולבך ידע דע"ז לית בה מששא כו' מאי טעמא כו' רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן, ורש"יתורת מנחם חס"ג עמ' 140
נח ע"ב לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרבהרופא לשבורי לב במדבר עמ' פו
נח. אשר חלק ה' אותם לכל העמים, שהחליקם בדבריםדרכי האמונה עמ' שנז
סב: זיל קלינהו וקברינהושערי חיים (רוטר) ח"ג סי' עו
סה ע"א רבא כו' אשכחי' דיתיב כו' וקיימן זונות ערומות קמי' אמר לי' אית לכו כי האי גוונא לעלמא דאתיתורת מנחם חס"ז עמ' 145
סו ע"א תוס' ד"ה מכלל יש אומרים דהיכא דאסור במשהו נותן טעם לפגם נמי אסור וכו'קדושת לוי (תשסה) ח"ב עמ' תלג
עא: תוס' - קלב"מ בבני נחיקרת דניאל בראשית-שמות עמ' קו
עג ע"א מצא מין את מינו וניעורשפת אמת (ברעזאן, תשעד) עמ' קעח
עד. רש"י ד"ה תרתי יבש ביבש שנתערב חד בתרי, זורק אחד לים, והשאר מותר בהנאה לא באכילהדרכי האמונה עמ' שלא
עה ע"א רש"י - לשון אבא מורי וכו'תורת מנחם חס"ב עמ' 165
עה: הלוקח כלי תשמיש מן העכו"ם וכו'אוצר הזמנים (תשעו) עמ' שנב
עה ע"ב הלוקח כלי תשמיש מן הנכריםמחנה ראובן ח"ב עמ' תקכד, תקכו
עו. השפודין והאסכלא מלבנן באודשערי חיים (רוטר) ח"ג סי' פה
עו: הסכין שפה והיא טהורה וכו' ונועצה עשרה פעמים בקרקע וכו' ובקרקע שאינה עבודה כו' לאכול בה צונן כי הא דמר יהודה ובאטי בר טובי הוו יתבי קמי' דשבור מלכא אייתו לקמייהו אתרוגא פסק אכל פסק והב לי' לבאטי בר טובי הדר דצה עשרה זימני בארעא פסק הב לי' למר יהודה א"ל באטי בר טובי וההוא גברא לאו בר ישראל הוא? א"ל מר קים לי בגוי' ומר לא קים לי בגוי' איכא דאמרי א"ל אירכר מאי עבדת באורתא - ובירושלמי, ורש"י ותוס'תורת מנחם חס"ב עמ' 336, 394, חס"ג עמ' 23
יז באליעזר בן דורדיאדרוש תמר גוף הספר דף יב ע"ב
יז ע"ב א"ל ר"ח אשריך שנתפסת על ה' דברים ואתה ניצול, אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול, ואתה עסקת בתודה ובגמילות חסדים וכו'תולדות יצחק (כ"ץ) עמ' רס
יז ע"ב אתיוהו לד' חנינא בן תרדיון, א"ל אמאי עסקת בתורה, א"ל כאשר צוני ה"א וכו'תולדות יצחק (כ"ץ) עמ' רנב
יז ע"ב העוסק בתורה ואינו עוסק בגמילות חסדים דומה כמי שאין לו אלוק-יבנתיבות שם עמ' שכא
יז ע"ב כשחלה ר"י בן קסמא הלך ר"ח בן תרדיון לבקרו, א"ל חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוהו שהחריבה את ביתו וכו' ואני שמעתי עליך שאת יושב ועוסק בתורהתולדות יצחק (כ"ץ) עמ' רנב
יז. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים וכו'שערי אורה (ברגמן, תשעז) ח"א עמ' צ
יז. בעל תשובה על מינות לא ישיגו אורחות חייםדרוש תמר גוף הספר דף יג ע"ב
יז. עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנושערי אורה (ברגמן, תשעז) ח"א עמ' מט
יז. ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם וכו' פעם אחת וכו' אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה הלך וישב בין שני הרים וגבעות אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים וכו' אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא וכו' ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקוראין אותןקול אריה (באקשט) ח"א עמ' 144, 151, 152, ח"ב עמ' 115, 132
יז. ר"ח ור' יונתן הוו אזלי בארחא מטו להנהו זונות וכו'מלל לאברהם (סתהון) דרוש ב לפרשת נח עמ' 8-18 במהד' תשמא
יז. ר"ח ור"י הוו אזלו באורחא וכו'אגודת ישראל (תרפג) דף יז ע"ב
יז. רבי בכה יש קונה עולמו בשעה אחתדרוש תמר גוף הספר דף יג ע"ב
יז. תוס' - לא השיבו לו כך אלא היה אומר בלבושערי אורה (ברגמן, תשעז) ח"א עמ' מט
יז. תשובה כר' אלעזר בן דורדיאבן אברהם (תשעד) עמ' לה
יז: אם ספרא לא סייפא ואם סייפא לא ספרבן אברהם (תשעד) עמ' פה
יז: וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת, זה העוסק בתורה בלבד בלי גמילות חסדיםעזר מיהודה (תשפא) שמות עמ' שיג
יז: ר' חנינא ור' יונתן הוי אזלי באורחא וכו' א"ל חד לחברי' ניזיל אפתחא דעכו"ם וכו', ורש"יבנין חיים עמ' ח"א עמ' סג, קכה, קכו
יח ע"א אמר לו רבי מה אני לחיי העוה"בואביטה ארחותיך עמ' ו
יח ע"א ד' אופנים לביאור הסיפור של רבי חנינא בן תרדיון עם מעות של פורים שנתחלפו, והקשר לקנאת רבי יוסי בן קסמא - שיהא חלקו וגורלו כמותועל כן קרא שמו - פורים
יח ע"א עונות שאדם דש בעקביובנתיבות שם עמ' שעו
יח ע"א עם שריפת התורה רואה רבי חנינא בן תרדיון אותיות פורחות, לשון פריחה ולבלוב וגם יצחק אשר הפלישתים שורפים לו את הקשרים של מפעלי אברהם - יוצא ופורחעל כן קרא שמו - צו
יח ע"ב וכי מאחר שלא הלך היכן עמד ומאחר שלא עמד היכן ישב וכו'פחד יצחק (גאגין) עמ' תקו
יח. אתה יושב ועוסק בתורה, בספר חסידים סי' תשעו, טוב שימותו בשביל התורה ולא בדברים בטליםמרפא בכנפיה ח"ג עמ' קמב
יח. כשחלה ר' יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו א"ל חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לך בחיקך תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש אמר לו רבי מה אני לחיי העולם הבא אמר לו כלום מעשה בא לידך אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר לו אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורליקול אריה (באקשט) ח"ב עמ' 156
יח. כשחלה ר"י בן קסמא וכו' א"ל מן השמים ירחמומלל לאברהם (סתהון) דרוש יג למעלת היסורין עמ' 120-129 במהד' תשמא
יח. מן השמים ירחמואהל משה (שיינרמן, תשסז) מקדש וגלות עמ' יד-טז
יח. מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לענייםשערי אורה (ברגמן, תשעז) ח"ב עמ' שצח
יח. מצאוהו לר"ח בן תרדיון וכו' גוילין נשרפין ואותיות פורחות באוירבנין חיים עמ' ח"א עמ' רא, ח"ב עמ' תכט
יח. רבי חנינא בן תרדיון היה מקהיל קהילות ברביםבן אברהם (תשעד) עמ' רצ
יח: אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה אאע"ה וכו'בנין חיים עמ' ח"ב עמ' רפט
יח: מאי דכ' אשרי האיש אשר לא הלך וגו' שאם הלך סופו לעמוד וכו' ואם ישב סופו ללוץ וכו'בנין חיים עמ' ח"ב עמ' רפח
יח: מאי דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו'דרשת שבת הגדול (מהר"ל) הערה 2014
יט ע"א אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץפחד יצחק (גאגין) עמ' רלא
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה בעודו אישבנין אברהם בראשית עמ' קלו, קסד
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישבנתיבות שם עמ' שכב
יט ע"א אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישפחד יצחק (גאגין) עמ' תמ, תשסח
יט ע"א רבא אמר בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו וכו'בנתיבות שם עמ' ריא
יט ע"א רש"י - אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש כשהוא בחור בכחו כלומר ממהר להכיר בוראו קודם ימי הזקנהבנתיבות שם עמ' שכב
יט. אשרי איש ולא אשרי אשה אלא אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישתולדות ישראל עמ' רכא
יט. אשרי איש ירא את ה', אשרי איש ולא אשה, אמר רבי עמרם אמר רב אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישעזר מיהודה (תשפא) בראשית עמ' רלד
יט. אשרי המתגבר על יצרו כשהוא אישמלל לאברהם (סתהון) דרוש כח לעסק התורה עמ' 296-305 במהד' תשמא
יט. אשרי השב כשהוא אישאגודת ישראל (תרפג) דף יח ע"ב
יט. במצוותיו חפץ מאד ולא בשכר מצוותיודרשת שבת הגדול (מהר"ל) הערה 17
יט. 'במצוותיו חפץ מאד' ולא בשכר מצותיושערי אורה (ברגמן, תשעז) ח"א עמ' ריב
יט. בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמובנין חיים עמ' ח"ב עמ' תעט
יט. כי אם בתורת ה' חפצו תניא א"ר אין אדם לומד תורה וכו'אגודת ישראל (תרפג) דף כ ע"ג-ע"ד
יט. כל הלומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכה, והני מילי לסברא, אבל לגמרא מחד רב עדיפא, כי היכא דלא ליפלג לישנאאגודת אזוב (תשעא) יתרון אור פרק יב פסוק י
יט. כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציודרשת שבת הגדול (מהר"ל) הערה 201
יט. מרישא נקראת תורת ד' ואח"כ נקראת תורתודרוש תמר הקדמה דף יז ע"א
יט. מתחילה לגרוס אינש, אף על גב דלא ידע מאי קאמר, והדר ליסבראגודת אזוב (תשעא) יתרון אור פרק ז פסוק טז, פרק י פסוק י
יט. רש"י - אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש, כשהוא בחור בכחו כלומר ממהר להכיר בוראו קודם ימי הזקנהעזר מיהודה (תשפא) בראשית עמ' רלד
יט: אין טוב אלא תורה וכו'אגודת ישראל (תרפג) דף סו ע"ג-ע"ד
יט: אין טוב אלא תורהאגודת אזוב (תשעא) דמעות שלוש פרק א פסוק ג
יט: אין טוב אלא תורהתולדות ישראל עמ' קפג
יט: שיחת חולין של ת"ח צריכים תלמודנר לצדיק שמות עמ' קיא
יט: שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכים לימודנר לצדיק בראשית עמ' קלג, קנה
כ ע"ב ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום וכו' ורש"יבית ישי (תשס) דרשות ח"א עמ' קפח
כ. רבי עקיבא ראה את אשת טורנוסרופוס רק שחק ובכה וכו'ברכת שמואל (תשעז) שופטים עמ' תרכג
כ. תוס' ד"ה ור"מ, למה ציותה תורה לתת הנבילה לגר כדי שיפסיד ישראל הלא טוב לנו אם ימכרנו לעכו"םתולדות ישראל עמ' נה
כ. תניא נמי הכי, לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע, דבר אחר לא תחנם לא תתן להם חן, דבר אחר לא תחנם לא תתן להם. מתנתי חנםדודי נתן שמות עמ' תיז
כ: בברייתא דרבי פנחס בן יאיר, ענוה מביאה לידי יראת חטאעזר מיהודה (תשפא) בראשית עמ' טו, נח, עב
כ: ברייתא דרבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות וכו', וקתני פרישות טהרה חסידות וענוה, ואח"כ אמר ענוה מביאה לידי יראת חטאעזר מיהודה (תשפא) בראשית עמ' שפז
כ: ברייתא דרבי פנחס בן יאירשערי אורה (ברגמן, תשעז) ח"ב עמ' צג
כ: מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות וכו' מביאה לידי רוח הקודשנר לצדיק ויקרא עמ' קפא
כ: צדיקים חסידים לא נאמר אלא ענוים, הא למדת שענוה גדולה מכולןאגודת אזוב (תשעא) דמעות שלוש פרק ב פסוק י
כ: קדושה מביאה לידי ענוהבנין חיים עמ' ח"ב עמ' שיז
כ: ר' יהושע בן לוי אמר ענוה גדולה מכולן, שנאמר יען משח ה' אותי לבשר ענוים, חסידים לא נאמר אלא ענוים, הא למדת שענוה גדולה מכולןבן אברהם (תשעד) עמ' רג
כב: ארמלתא לא תרבי כלבאדודי נתן שמות פרק יא פסוק ז
כב: ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתןקול אריה (באקשט) ח"ב עמ' 11
כג: פרה אדומה רחמנא קראה חטאתשערי אורה (ברגמן, תשעז) ח"א עמ' רכה, ח"ב עמ' עו
כג: תוס' ד"ה אלא, הא דמותר ליקח פרה אדומה מעכו"ם ולא חיישינן לרביעה היינו אי פרה קדשי בדק הבית היאתולדות ישראל עמ' קמד
כד: המהוללה בדביר ארמוןשערי אורה (ברגמן, תשעז) ח"א עמ' קכד
כד: כאשר הפרות הלכו בדרך הן שרו שירה לה'מרפא בכנפיה ח"ג עמ' רנג
כה ע"א משה העמיד החמה אתיא אחל כו' וכתיב ביהושע אחל גדלך כו'בנתיבות שם עמ' תק
כה ע"א תמות נפשי מות ישרים אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםבנתיבות שם עמ' תח
כה. מאי ספר הישר וכו' זה ספר משנה תורהשערי אורה (ברגמן, תשעז) ח"א עמ' תא
כו. נכרית לא תניק בנה של ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי ר"מ, וחכמים אומרים נכרית מניקה בנה של ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבהדודי נתן שמות עמ' נו
כז ע"א מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולההמאיר לארץ (לדרמן) בראשית ח"א עמ' קצ
כח: חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתאבנין חיים עמ' ח"ב עמ' תמג
כט. ומוניני לתעניתאהקשורים ליעקב (תשסא) עמ' קיד
לה. חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורהקול אריה (באקשט) ח"א עמ' 39
לו ע"א הואיל ופשט איסורם ברוב ישראל וכו'בית ישי (תשס) דרשות ח"א עמ' קי
לו ע"ב ישראל הבא על העובדת כוכבים הלכה למשה מסיני היאבנתיבות שם עמ' תמט
לו. עשה משמרת למשמרתו, וגזר על סתם יינן כדי להתבדל בכל שאפשרבן אברהם (תשעד) עמ' שנד
לו: בפרהסיא, קנאין פוגעין בוקול אריה (באקשט) ח"ב עמ' 74
לו: גזרו על בנותיהן כו׳גבעות עולם (תשסח) פרשת פנחס עמ' רנז
לט ע"א אשת חבר כחברבנתיבות שם עמ' תקסח
לט ע"א דג טמא כיון דלית ליה חוט השידרה בדוכתא דרדיהו מיא לא מצי קאיבית ישי (תשס) דרשות ח"ב עמ' שסא
מג ע"ב עבודה זרה של עכו"ם נתבטל ע"י ואפילו בעל כרחםהמאיר לארץ (לדרמן) בראשית ח"ב עמ' תפח
מג. עבודה זרה שביטלו עכו"ם בטלעזר מיהודה (תשפא) בראשית עמ' תד
מה ע"א הנכרים העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ומה שעליהן אסוריןהמאיר לארץ (לדרמן) בראשית ח"א עמ' פח, שנד
מה ע"ב העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהבית ישי (תשס) דרשות ח"א עמ' קסא
מה ע"ב העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהבית ישי (תשס) דרשות ח"ב עמ' שסא
מה ע"ב ע"ז צריך לשרש אחריהפרי תבונות פרשת פקודי
מה תוס' ד"ה כל, בניית המקדש על הר המורי' הי' ע"פ נביאבנין חיים עמ' ח"א עמ' קט
מה. אין לך הר וגבעה בא"י שלא עבדו שם עבודה זרהתולדות ישראל עמ' קמא, קפד, קפז
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם ע"זבנין חיים עמ' ח"א עמ' קט
מה: העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריהעזר מיהודה (תשפא) בראשית עמ' שפה
נב ע"א מנין לעבודת כוכבים שטעונה גניזה וכו'המאיר לארץ (לדרמן) בראשית ח"א עמ' תקצ
נב: ישראל אינו יכול לבטל ע"ז של עכו"םבנין חיים עמ' ח"א עמ' פד
נב: רש"י ד"ה והקדשנום, שחזרו ומשחו בשמן המשחהבנין חיים עמ' ח"א עמ' קעג
נג ע"ב מכדי ירושה היא להם מאבותיהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו וכו' מדפלחי ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו וכו'המאיר לארץ (לדרמן) בראשית ח"א עמ' שנד
נג: כי הא דאמר רב יהודה אמר רב ישראל שזקף לבינה להשתחות לה ובא עובד כוכבים והשתחוה לה אסרהדודי נתן שמות עמ' תפח
נג: כל שנתייאש מע"ז שלו בלבו הוי ביטול ומותרתנר לצדיק ויקרא עמ' רנב
נג: מלמד שאיוו לאלוהות הרבהשערי אורה (ברגמן, תשעז) ח"א עמ' שצא
נד ע"ב אשת איש ראוי הי' שלא תתעבר רק עולם כמנהגו נוהג ואין הקב"ה משנה עולמו מפני השוטיםבנתיבות שם עמ' שמז
נד ע"ב עולם כמנהגו נוהגדודאי יעקב עמ' רכ, שכא, שנה
נד: הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך וכו'עזר מיהודה (תשפא) בראשית עמ' שעא
נד: שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי אם אלקיכם אין רצונו בע"ז מפני מה אינו מבטלה אמרו להם וכו' הרי שגזל סאה של חטים והלך וזרעה בקרקע דין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין דבר אחר הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןקול אריה (באקשט) ח"ב עמ' 47, 52
סד ע"ב תוס' ד"ה איזהוהמאיר לארץ (לדרמן) בראשית ח"ב עמ' תרלג
סז. תוס' ד"ה אמר - רש"י פסק טעם כעיקר לאו דאורייתאברכת שמואל (תשעז) ויקרא עמ' שמה
סח תוס' ד"ה ר"ש, אפי' לר"ש רס"ל כ"ש למלקות מ"מ בתערובות שריבנין חיים עמ' ח"א עמ' קע
סח: איסור שרץ חידוש הוא דהא מימאס מאיס ובדילי איניש מיניהדרשת שבת הגדול (מהר"ל) הערה 1004
סט ע"א רש"י - לשון שתום העין עין פתוחה דשפיר חזיבנתיבות שם עמ' תכה
ע ע"א רובא גנבי ישראל נינהופחד יצחק (גאגין) עמ' רכד
עג. קמא קמא בטלבנין חיים עמ' ח"א עמ' קסה
עו: מר יהודה ובאטי בר טובי הוו יתבי קמי' דשבור מלכא וכו' אידכר מאי עמדת באורתאבנין חיים עמ' ח"ב עמ' שלז
עו: תוס' ד"ה אידכר, באטי בר טובי לא חטא במה שקבל השפחה, שעדיין הי' עבד שמעוכב גט שחרורבנין חיים עמ' ח"ב עמ' שלז
ב ע"א לפני אידיהן וכו'ימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' רנד
ב ע"א לפני אידיהן של הגוים אסור לעשות עמהם כמה דברים שלא יבואו להודות לע"זימלא פי תהלתך ח"א (תשעד) עמ' כב
ב ע"א תוד"ה לפניסמיכת חכמים (תשסא) עמ' קצח
ב. לע"ל מתקבצין אוה"ע וכו', מצוה קלה י"ל וסוכה שמה - הסוכה היא סמל עם ישראל, תפארת מבפנים ודלות מבחוץנתיבות שמואל דרוש קלח
ב: אוה"ע אמרו, תורה שאתה נותן כו' מה כתיב בהנתיבות שמואל דרוש קיז
ב: התורה נקראת זאתפחד דוד ח"ג עמ' רכא
ב: וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן, מלמד שהחזיר הקב"ה על בני עשו ולא רצו לקבלםכסף נבחר (תשפ) עמ' קצה, תנד
ב: לעת"ל יבא רומי לבקש שכרחלקת אפרים - מסעי
ב: לעת"ל יכנסו כל האומות לדין וכו' שוטים שבעולם וכו'משחת שמן (תשעא) בראשית עמ' רלג
ב: מהרש"א, מלמד שכפה עליהם הר כגיגיתכסף נבחר (תשפ) עמ' קסז
ב: ראה ויתר גוים מאי ראה ז' מצותמזבח אליהו דף קסז ע"ב
ג הסוכה נקראת מצוה קלהמזבח אליהו דף קלג ע"ב
ג ע"א אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיועטרת משה ימים נוראים - אלול אות פג, ר"ה אות תו, עשי"ת אות יז
ג ע"א היום לעשותם ולא למחר לעשותם היום לעשותם ולא היום ליטול שכריחי ראובן (קרלנשטיין) דברים עמ' שח
ג ע"א מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבתיחי ראובן (קרלנשטיין) ויקרא עמ' תטו
ג ע"א מי שטרח בערב שבת יאכל בשבתעטרת משה ימים נוראים - אלול אות ס, ר"ה אות קסו, קע, שפח, שצז, עשי"ת אות מה, יו"כ אות ט, יד
ג ע"א מצוה קלה יש ליימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' רלד
ג ע"א תנה לנו מראש ונעשנה מצוה קלה יש לי וסוכה שמהיד יוסף (צרפתי, תשסז) ח"ד עמ' רכט
ג ע"א תנה לנו מראש ונעשנהימלא פי תהלתך - ימים נוראים חנוכה ופורים עמ' שלו, תמג
ג ע"ב מ"ד ותעשה אדם כדגי הים וכו'ימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' רעו
ג ע"ב שתים עשרה שעות הוי היום שלש הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה שניות יושב ודן את כל העולם כולו וכו'עטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות שעח
ג ע"ב תורי"ד ד"ה בשניות יושב ודןימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' רמ
ג. אומרים אוה"ע לעיל יש אב שמעיד על בנומזבח אליהו דף פא ע"ד
ג. אומרים אומות העולם לפני הקב"ה ישראל שקבלו היכן קיימוהבית אהרן (צורוגון) דף סד ע"ד
ג. אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיוכסף נבחר (תשפ) עמ' מב
ג. אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיומשחת שמן (תשעא) שמות עמ' תקסב
ג. אין הקב״ה בא בטרוניא עם בריותיופחד דוד ח"א עמ' קסד, תעד, ח"ג עמ' קסח, ר
ג. היום לעשותם ומחר לקבל שכרםפחד דוד ח"ב עמ' רפב
ג. יום השישי מלמד שהתנה הקב''ה עם מעשה בראשית, אם ישראל מקבלין את התורה מוטב ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהופחד דוד ח"ב עמ' רנז
ג. יום הששי, תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם מקבלים ישראל את התורה מוטב, ואם לאו אחזיר את העולם' לתהו ובהו, ורש"יכסף נבחר (תשפ) עמ' שפו, תכה
ג. לעת"ל כשבא הקב"ה לתת שכר וכו' אין אב מעיד על בנומזבח אליהו דף כב ע"ג
ג. לעתיד לבוא מביא הקב"ה ספר תורה ומניחו בחיקו, ואומר כל מי שעסק בה יבא ויטול שכרו, מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא וכו' נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה וכו', אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבונו של עולם הרבה שווקים תקנינו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם וכו'עטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות רלג
ג. מהרש"א - אם מקבלים התורה וכו' באשר העולם היה כולו מים במים וכו' והכל עשה בשביל קבלת התורהכסף נבחר (תשפ) עמ' קצה
ג. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבתפחד דוד ח"ב עמ' שלא, שלב, שפז, שצב, ח"ג עמ' קפז, תח, ח"ד עמ' קמב
ג. מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבתפחד דוד ח"ג עמ' קצו
ג. מצות קלה יש לי וסוכה שמה וכו'פחד דוד ח"ב עמ' רפד, ח"ג עמ' רטז
ג. רש"י - אבות לפני מתן תורה דינם כבן נחחלקת אפרים - דברים
ג. רש"י בתקופת תמוזנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קטז אות ד
ג. רש"י ד"ה נמרוד ור"ה ביוסףמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' ז
ג. שמים וארץ נוגעים בעדותם הם שנאמר אם לא בריתי יומם ולילהכסף נבחר (תשפ) עמ' תכה, תמז
ג. תוס' ד"ה יום הששי, בשבעה נתנה תורה ומשה הוסיף יום אחד מדעתו וכו'כסף נבחר (תשפ) עמ' כו
ג. תוס' ד"ה כהניםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ג אות יב
ג: אין מקבלין גרים לימות המשיחנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לא אות כד
ג: הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים, תוס'נחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ו אות ט, סי' צא אות ב
ג: הקב"ה זן מקרני ראמים עד ביצי כניםכסף נבחר (תשפ) עמ' ח
ג: ותעשה אדם כדגי היםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צא אות א
ג: לעתיד לבא עתידין אומות העולם לבא ולבקש שכרפחד דוד ח"ג עמ' תב
ג: לעתיד לבוא האומות באין ומניחין תפילין בראשיהן ומזוזות בפתחיהן וכו'פחד דוד ח"ג עמ' רטז
ג: מה דגים שבים כיון שעולים ליבשה מיד מתים, אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד מתיםפחד דוד ח"א עמ' תרפז
ג: עתיד הקב"ה להזריח שמש צדקה לצדיקים שיתרפאו בהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' כו אות ב, סי' צו אות ג
ג: שלש שעות ראשונות הקב״ה יושב ועוסק בתורהפחד דוד ח"ב עמ' קכא
ג: שתים עשרה שעות הוי היוםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' נג אות ד
ג: תוס' ד"ה שומר נפשו ירחק מהםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צא אות ג
ד בעו מיניה פשטא דקרא ולא אמרמראה כהן (אדלר) מהדו"ג דף רכח ע"ד {דברי תפארת שלמה}
ד לא היו ישראל ראויים לאותו מעשהמראה כהן (אדלר) מהדו"ג דף שלט ע"ג
ד ע"א הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעועטרת משה ימים נוראים - אלול אות עד
ד ע"ב אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי וכו'עטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות רנו, שעח
ד ע"ב ואריב"ל לא עשו ישראל את העגל וכו', מהרש"אימלא פי תהלתך - ימים נוראים חנוכה ופורים עמ' לא
ד ע"ב והא אמרת ג' שעות ראשונותימלא פי תהלתך - ימים נוראים חנוכה ופורים עמ' ל
ד ע"ב לא היה דוד ראוי לאותו מעשהיחי ראובן (קרלנשטיין) במדבר עמ' רצג
ד ע"ב לא יתפלל אדם מוסף דר"ה בג' שעות ראשונות ביחידות, רש"י תוס' מג"א סי' תקצ"א ס"ק ט'ימלא פי תהלתך ח"א (תשעד) עמ' צח
ד ע"ב לא ליצלי איניש צלותא דמוספי וכו'ימלא פי תהלתך - ימים נוראים חנוכה ופורים עמ' י, מ, מג, קכב
ד ע"ב לא עשו ישראל את העגל אלא כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה וכו'יד יוסף (צרפתי, תשסז) ח"ב עמ' תקיח, תקלז
ד ע"ב לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה וכו', רש"י ומהרש"אימלא פי תהלתך ח"א (תשעד) עמ' קה
ד ע"ב לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובהיחי ראובן (קרלנשטיין) שמות עמ' תרנד
ד ע"ב לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובהכלביא שכן עמ' רנב
ד ע"ב לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובהסמיכת חכמים (תשסא) עמ' קפב, קצב
ד ע"ב תוד"ה רגעסמיכת חכמים (תשסא) עמ' קמט
ד ע"ב תוס' ד"ה ש"מימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' ריב
ד ע"ב תורה דכתיב בה אמת וכו'ימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' כו, שיד
ד ע"ב תורה דכתיב בה אמתימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' קיא
ד ע"ב תנא משמיה דרבי מאיר, בשעה שהמלכים מניחין כתריהן בראשיהן ומשתחוין לחמה, מיד כועס [הקב"ה]עטרת משה ימים נוראים - סליחות אות לו
ד. אל זועם בכל יוםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לא אות ד
ד. אמר להן הקב"ה לישראל אפילו אין ישראל עושין מצוה לפני כי אם מעט כפיר של תרנגולין אני מצרפן לחשבון גדולמשחת שמן (תשעא) שמות עמ' תקא
ד. היום הבא, השמש הבאהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קטז אות ג
ד. הקב"ה אוהב את ישראל לכן נפרע מהם מעט מעטחלקת אפרים - במדבר
ד: בעידן דציבור מתפלליןמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' צט
ד: לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא להורות תשובהמזבח אליהו דף מו ע"ב, עד ע"ג, ריג ע"ב
ד: לא היה דוד ראוי לאותו מעשהכסף נבחר (תשפ) עמ' רפד, תכא
ד: לא היו ישראל ראויים לאותו מעשה אלא להורות תשובה, ורש"יכסף נבחר (תשפ) עמ' רכד, רלה, רלח, רסב, רעג, רפה
ד: לא חטאו ישראל ועשו עגל אלא להורות תשובה וליתן פתחון פה לרביםפחד דוד ח"ב עמ' שנח
ד: לא ליצלי איניש וכו'משחת שמן (תשסז) ח"ב עמ' קכ
ד: לא עשו ישראל את העגל אלא כדי ליתן פ"פ לבעלי תשובהמזבח אליהו דף קסו ע"ג
ד: לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה וכו'משחת שמן (תשעא) שמות עמ' תעב
ד: לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה וכו', והיינו דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי לא דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראוין לאותו מעשה וכו', אלא למה עשו לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד ואם חטאו צבור אומרים להו לכו אצל צבורעטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות לג, תשובה אות יג, יד, נח, יו"כ אות כח, קסו
ד: תוס' ד"ה רגעמשחת שמן (תשעא) בראשית עמ' קעו, במדבר עמ' רכה, רכז, תל
ד: תוס' ד"ה רגע, מקשה מה היה יכול לקלל ברגע אחד ויש לומר דיכול לומר כלםכסף נבחר (תשפ) עמ' תח
ה אין אם אלא לשון תחנוניםנתיבות שמואל דרוש פו דף קפה ע"א-ע"ב
ה הבא בהמה שחיין ראשי איברי' שלה וכו'מלל לאברהם - מקץ עמ' 95
ה ע"א במתן תורה הייתם בני חורין ממלאך המות אך לאחר שחטאתם 'אכן כאדם תמותון'יחי ראובן (קרלנשטיין) במדבר עמ' רצב
ה ע"א לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם. חבלתם מעשיכם, אכן כאדם תמותוןעטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות שג, יו"כ אות רז
ה ע"א לא קיבלו ישראל את התורה וכו'ימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' ריז, רלח
ה ע"א לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד ואם חטאו צבור אומרים להו לכו אצל צבורכלביא שכן עמ' שנז
ה ע"א מאי דכתיב נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובהעטרת משה ימים נוראים - תשובה אות יח
ה ע"ב בני כפויי טובהימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' שנח
ה ע"ב לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שניןעטרת משה ימים נוראים - תשובה אות ח
ה ע"ב לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וחמור למשאויעטרת משה ימים נוראים - תשובה אות נט
ה. אין "אם" אלא לשון תחנונים, מהרש"א והמלבי"םנתיבות שמואל דרוש פו
ה. אלמלא לא חטאו ישראל בעגל היה במעמד הר סיני מתוקן חטא אדם הראשון וכו'כסף נבחר (תשפ) עמ' שנח
ה. ארבעה חשובין במתנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לד אות ח
ה. באו ונחזיק טובה לאבותינו וכו' שאלמלא לא חטאו לא באנו לעולםכסף נבחר (תשפ) עמ' כד, קנג, רסט
ה. בואו ונחזיק טובה לאבותינומזבח אליהו דף עה ע"ג
ה. בשעה שאמר הקב"ה לישראל מי יתן והיה לבבם זה להם וכו'משחת שמן (תשעא) דברים עמ' שמח
ה. הראה הקב״ה לאדם הראשון דור דור ודורשיופחד דוד ח"א עמ' נב
ה. זה ספר תולדות אדםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ק אות לו
ה. כי מתו כל האנשיםמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' עו
ה. כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדימתופני יצחק (פראנסיס) דף קעט ע"ג, קפ ע"א
ה. לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן שנ' וכו' חבלתם מעשנים אבן באדם וכו'משחת שמן (תשעא) שמות עמ' תמה
ה. למימרא דאי לא חטאו לא הוו מייתי והכתיב פרשת נחלות ופי"במזבח אליהו דף קיג ע"ג
ה. למימרא דאי לא חטאו לא מייתי והא כתיב פרשת יבמות ופרשת נחלות, על תנאי וכו'כסף נבחר (תשפ) עמ' כו
ה. מלמד שהראה לו הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיונחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ב אות ו
ה. ת"ר מי יתן והיה לבבם זה להםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' כד אות ו
ה. תוס' ד"ה עד ארבעיןמשחת שמן (תשעא) דברים עמ' שמט
ה: אשרי מי שמשים עצמו כשור לעולמזבח אליהו דף ריד ע"ב-ע"ג
ה: אשריהם ישראל בזמן שעוסקים בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביר יצרםפחד דוד ח"א עמ' שסח, תקב, ח"ב עמ' תכא
ה: בני כפויי טובהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ב אות ח
ה: כאן כפר בטובתו של מקוםפחד דוד ח"א עמ' עא
ה: לא קם איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שניןכסף נבחר (תשפ) עמ' תלד
ה: לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה בשור לעול ובחמור למשאפחד דוד ח"א עמ' תקח, תרנ, תרצז, ח"ג עמ' קצב
ה: מנין למחוסר אבר דאסור לבני נחמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' מה
ו ע"א ודלמא נח גופיה טריפה הוה, תמים כתיב ביהעטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות שצה
ו ע"ב מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשול והא הכא דכי לא יהבינן ליה שקלי איהו וקעבר משום לפני עור לא תתן מכשול הב"ע דקאי בתרי עברי נהראעטרת משה ימים נוראים - יו"כ אות מח
ו. מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נחנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' נד אות א
ו. קלנדריא שמנת ימים קודם תקופת תשרי ושמונת ימים אחר תקופת תשריבית אהרן (צורוגון) דף לב ע"ג
ו. תמים בדרכיו וצדיק במעשיומשחת שמן (תשעא) בראשית עמ' תסד
ז. הנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר, תוס'נחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ד אות טז
ז. תוס' ד"ה או דלמא משום ולפני עור לא תתן מכשולנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' נד אות ה
ז: לעולם יסדר שבחו של מקום ואח"כ יתפללחלקת אפרים - חיי שרה
ז: תוס' ד"ה סוםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לה אות ה
ח ע"א יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו כיון שעלה עמוד השחר אמר מנהגו של עולם הוא עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריסעטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות קסו
ח ע"א ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הןעטרת משה ימים נוראים - יו"כ אות רפא
ח ע"א רש"י ד"ה בטהרה, כלומר בלא כוונה ואין שמים על לבעטרת משה ימים נוראים - יו"כ אות רפא
ח ע"א רש"י ד"ה מעין כל ברכהימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' רכח
ח ע"א רש"י ד"ה שקרנותיו קודמות לפרסותיו, דאמר מר כל מעשה בראשית בקומתן נבראו שור עם קרניו מגודלין וכיון שיצא ראשו תחלה נמצאו קרנותיו קודמות לפרסותיועטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות קסו
ח. אדם הראשון העולם חשך בעדיפחד דוד ח"א עמ' מא
ח. ישראל הדרים בח"ל עע"ז בטהרה הםמזבח אליהו דף קצב ע"א
ח. שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחונחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' עו אות ג
ח: מ' שנה לפני חורבן הבית גלתה סנהדרין מלשכת הגזיתחלקת אפרים - שופטים
ט ע"א שני אלפים תוהוימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' שיד
ט ע"א ששת אלפים שנה הוי העולםימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' שנו
ט. גבול שם ה' לעולם שיתקיים ששת אלפים שנהפחד דוד ח"א עמ' תרעא
ט. שית אלפי שנין עלמא, אלפיים תורה, אלפיים ימות המשיחחלקת אפרים - במדבר
ט. שית אלפי שנין עלמא, אלפיים תורה, אלפיים ימות המשיחחלקת אפרים - הקדמה, לך, וירא
ט. תדב"א ששת אלפים שנה הוי עלמאמזבח אליהו דף קג ע"ד
טו. סתם גוי חס על בהמתו שלא תתעקרכסף נבחר (תשפ) עמ' קעא
טו. רש"י - אמירה לעכו"ם בשבת אסור משום ממצוא חפציךחלקת אפרים - בא (ד)
טו: פתיא אוכמאמראה כהן (אדלר) מהדו"ג דף שב ע"ג
טו: תוס' ד"ה לעובד כוכבים מזבין ליה לישראל לא מזביןנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' נד אות ח
טז. בפרזלא הינדואהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לה אות ב
טז: בימסאותנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צ אות ד
טז: רש"י ד"ה רב יהודהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ע אות טו
י ע"ב ידענא זוטי דאית בכו מחיה מתיםימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' צה
י ע"ב יש קונה עולמו בשעה אחתימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' דש
י ע"ב יש קונה עולמו בשעה אחתעטרת משה ימים נוראים - עשי"ת אות יא, תשובה אות מח
י ע"ב מעשה באנטונינוס, תוס'ימלא פי תהלתך - ימים נוראים חנוכה ופורים עמ' רמו
י. א"ל אנטונינום לרבי וכו' דימלוך אסוירום ברי תחותי ותתעביד טבריא קלניאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ו אות ג, סי' לח אות ה
י. יצתה בת קול ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי העוה"ב בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אתתמשחת שמן (תשעא) בראשית עמ' קלו, של, שמות עמ' שעט-שפ
י: אנטונינום שמשיה לרבינחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ו אות ו, ז
י: יש קונה עולמו בשעה אחתפחד דוד ח"א עמ' פב, שיג, תרצב, ח"ב עמ' קלט, רכו, ח"ג עמ' סו, רמד
י: לבית רבי ותוס' ד"ה א"למשחת שמן (תשסז) ח"ב עמ' קס
י: קטיעא בר שלוםמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' יז
י: קטיעה בר שלום מאי היאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ק אות לב
י: קטן שבתלמידים הוי מחיה מתיםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' עו אות ו
י: תוס' ד"ה אמרנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ו אות י
י: תוס' ד"ה חדמשחת שמן (תשעא) בראשית עמ' תרכז
יא ע"א אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות ולא צנוןיחי ראובן (קרלנשטיין) בראשית עמ' שטז
יא ע"א לא פסק מעל שולחנו וכו'ימלא פי תהלתך - ימים נוראים חנוכה ופורים עמ' רמו
יא. הקיסר שלח גדוד של חיילים שיביאו את אונקלוס וכו'משחת שמן (תשעא) בראשית עמ' רצז, ויקרא עמ' תמב
יא. זה אנטונינום ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות וכו'נחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ו אות א
יא. חזא מזוזתא דמנחא אפתחא אותיב ידיה עלהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קכא אות א
יא. מזוזה, הרי עבדיו בפנים והקכ"ה משמרן מבחוץחלקת אפרים - ואתחנן (ב)
יא. מלך ב"ו הוא מבפנים ועבדיו משמריםמזבח אליהו דף קסו ע"א
יא. שני גויים בבטנך, אלו רבי ואנטונינוס שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמיםפחד דוד ח"א עמ' קפג, קצז, תו
יא. תוס' ד"ה ואימשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' רכב
יא. תוס' ד"ה עוקרין על המלכיםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צב אות ה
יא: עוד אחרת יש להם ברומי אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם וכו'נחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לה אות א
יב. ר"ןמשחת שמן (תשסז) ח"ב עמ' קנח
יג. תוס' ד"ה ללמוד תורהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' פב אות ב
יג. תוס' ד"ה ללמוד תורה, לילך ולישא אשה מותר לכהן לטמא את עצמוכסף נבחר (תשפ) עמ' שב
יג. תוס' ד"ה קל וחומרנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לה אות ח
יג: אלו דברים אסורים למכור לעו"בנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' נד אות ח
יג: ואין מורידיןמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' קנה
יג: לוקחין עבד ובהמה מעכו"ם במועד להציל מידןחלקת אפרים - מטות
יד ע"ב גמירי דעכו"ם דאברהם אבינו ד' מאה פירקיימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' כו
יד. אימתי בזמן שאמר תרנגול זה לבןנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' סא אות יב
יז איש איש אל כל שאר בשרו עולא כי הוה אתי מבי רב הוה מנשק לאחתיה ופליגא וכו' ודברי התוס' ז"ל ד"ה ופליגאמזבח אליהו דף קכג ע"ד
יז ע"א אלעזר בן דורדיא עשה תשובה שלימהימלא פי תהלתך ח"א (תשעד) עמ' קג
יז ע"א אמרו על אלעזר בן דרדיא שלא הניח וכו'יד יוסף (צרפתי, תשסז) ח"ד עמ' קמ
יז ע"א דכל הפורש ממינות מייתעטרת משה ימים נוראים - יו"כ אות ריב
יז ע"א כל הפורש ממינות מייתכלביא שכן עמ' שנח
יז ע"א מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו ממקום הטנופת באו למקום הטנופת ילכועטרת משה ימים נוראים - יו"כ אות ריח
יז ע"א ר"א בן דורדיאימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' רל
יז ע"ב כשנתפסו וכו' ואני לא עסקתי אלא בתורהימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' שיא
יז. אמרו עליו על ר"א בן דורדיאשעורי הרב (לייבל) עמ' 461-466
יז. אמרו עליו על ר"א בן דורדייא שלא הניח זונהפני יצחק (פראנסיס) דף קנו ע"ד, קנז ע"א
יז. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת וכו'משחת שמן (תשעא) שמות עמ' קכו, במדבר עמ' קטז, דברים עמ' קפד
יז. יש קונה עולמו בשעה אחתפחד דוד ח"א עמ' פ, ח"ד עמ' קמה
יז. לך לך אמרינן לנזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרבפחד דוד ח"ג עמ' קלג
יז. מעשה דר' אלעזר בן דורדיאפחד דוד ח"ב עמ' נח, ח"ג עמ' טז, כו, ח"ד עמ' קצט
יז. ר"א בן דורדיא אמר אין הדבר תלוי אלא בימשחת שמן (תשעא) ויקרא עמ' שנה, דברים עמ' קצז
יז. רבי חנינא ור' יוחנן כי מטי להני תרי שבילי חד פצי אפתחא דע"ז וחד פצי אפתחא דזוניתבית אהרן (צורוגון) דף כד ע"ב
יז. רש"י אבי חדייהונחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' כב אות כח, סי' מ אות ד
יז. תוס' ד"ה ופליגא דידיה אדידיהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' מ אות ד
יז: חנינא בן תרדיון גזרו עליו לשריפהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קטו אות ז
יז: ת"ר כשנתפסו ר"א בן פרטא ור"ח בן תרדיון וכו'נחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' פה אות יג
יח ע"א בת ר"ח בן תרדיון דקדקה בפסיעותיהימלא פי תהלתך ח"א (תשעד) עמ' פא
יח ע"א כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליויחי ראובן (קרלנשטיין) שמות עמ' תל
יח ע"א כשחלה ר' יוסי בן קיסמא וכו' מה אני לחיי העוה"בימלא פי תהלתך ח"א (תשעד) עמ' סח
יח ע"א מה אני לחיי עוה"בימלא פי תהלתך - ימים נוראים חנוכה ופורים עמ' רעז
יח ע"ב וכי מאחר לולא הלך היכן עמדיחי ראובן (קרלנשטיין) דברים עמ' ריז
יח. איכא דאמרי מהאי מעשה ואיבא דאמרי ממעשה דברוריאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צט אות ה, כב
יח. אלהא דמאיר עננינחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צט אות יט
יח. ברוריה דביתהו דר"מ ברתיה דר' חנינא בן תרדיון וכו'נחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' טז אות א
יח. גוילין נשרפין ואותיות פורחות באוירפחד דוד ח"ג עמ' סד, רסא
יח. כלום מעשה בא לידך וכו'משחת שמן (תשעא) בראשית עמ' רפח, דברים עמ' קנ
יח. ר'חנניאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' פה אות ז
יח. תוס' ד"ה הוגה השםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קטו אות ז
יח. תוס' ד"ה הוגה את השםמזבח אליהו דף עח ע"א
יח: אמר רבי יונתן אשרי האיש זה אברהם כו'סם חיי (עשאל) דרשות דף ד ע"א
יח: אשרי האיש אשר לא הלך לטרטיאות ולקרקטיאות וכו' שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות וכו' אלך ואתגרה בשינה ת"ל ובתורתו יהגה יומם ולילהמשחת שמן (תשעא) ויקרא עמ' עד
יח: רש"י ד"ה ואימא דאמרינחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' טז אות ב, סי' ע אות ו, סי' צט אות ה
יח: שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץמשחת שמן (תשעא) בראשית עמ' נד, שמות עמ' דש, ויקרא עמ' נז
יט לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכחנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צח אות ה
יט ע"א אין אדם למד תורה אלא ממקום שלבו חפץיד יוסף (צרפתי, תשסז) ח"ב עמ' תקסו
יט ע"א אשרי איש ירא [את] ה' אשרי איש ולא אשרי אשה אמר רב עמרם אמר רב אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש רבי יהושע בן לוי אמר אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישעטרת משה ימים נוראים - יו"כ אות מא
יט ע"א 'במצותיו חפץ מאד' במצותיו ולא בשכר מצותיויחי ראובן (קרלנשטיין) בראשית עמ' קיד
יט ע"א בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמויחי ראובן (קרלנשטיין) במדבר עמ' ה
יט ע"א רש"י ד"ה כשהוא איש, כשהוא בחור בכחו וכו'עטרת משה ימים נוראים - יו"כ אות מא
יט ע"ב כי רבים חללים הפילהימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' תלז
יט. אשרי איש ירא את ה' אשרי איש ולא אשרי אשהפני יצחק (פראנסיס) דף קנט ע"ג
יט. אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש וכו'משחת שמן (תשעא) שמות עמ' שעט, דברים עמ' קפד, שסא
יט. בתחילה נקראת ע"ש של הקב"השעורי הרב (לייבל) עמ' 524
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמונחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קיט אות ב
יט. בתחלה נקראת תורה על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמוחלקת אפרים - חג השבועות
יט. בתחלה נקראת תורה על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמוחלקת אפרים - נח
יט. הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' מח אות א, סי' צח אות ה
יט. כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציונחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קיט אות ה
יט. לבסוף נקרא התורה על שמוחי' אבר"ח דרוש א
יט. לעולם ליגרים איניש ואע"ג דמשבחמשחת שמן (תשעא) בראשית עמ' תרעג
יט. רש"י - ומשלמדה וגרסה היא תורתושעורי הרב (לייבל) עמ' 524
יט. תוס' ד"ה ע"מ לקבל פרס כו'סם חיי (עשאל) דרשות דף ה ע"ב
יט. תורה דיליהחי' אבר"ח דרוש יח
יט: אין טוב אלא תורהנתיבות שמואל דרוש קכד
יט: אין טוב אלא תורהפחד דוד ח"א עמ' קפ, שפז, ח"ב עמ' נו
יט: דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןמשחת שמן (תשעא) בראשית עמ' רט, תקה
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לופחד דוד ח"א עמ' שצז, ח"ב עמ' תלג
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי כו'נתיבות שמואל דרוש עה
יט: שמא יאמר אדם נצרתי לשוני מרע וכו' אלך ואתגרה בשינה ת"ל סור מרע ועשה טובמשחת שמן (תשעא) ויקרא עמ' עה
יט: תלמיד שלא הגיע להוראהמראה כהן (אדלר) מהדו"ג דף רצח ע"א, שג ע"ג, שז ע"ג
כ ע"ב אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי (חסידות חסידות) [קדושה קדושה] מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי(קדושה קדושה) [חסידות חסידות] מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן שנאמר אז דברת בחזון לחסידיך ופליגא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולןעטרת משה ימים נוראים - אלול אות ה, תשובה אות ב, כ, יו"כ אות קד, קלה
כ ע"ב אמרו על מלאך המות שכולו מלא עינים וכו'יד יוסף (צרפתי, תשסז) ח"ב עמ' תקפח
כ ע"ב טהרה מביאה לידי קדושהימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' של
כ ע"ב מכאן ארפב"י וכו'ימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' שיח
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירותיחי ראובן (קרלנשטיין) במדבר עמ' שנג, תקצ
כ. אסור ליתן לגוי מתנת חנםכסף נבחר (תשפ) עמ' לב
כ. אשת טורנוסרופוסנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ק אות כט
כ. ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל וכו'נחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צו אות ג
כ. וראה עובדת כוכביםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' כו אות ח
כ. לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקענחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' מט אות א
כ. מתנת חנם תנאי היאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' א אות י
כ. תוס' - בפי' הקרא צא הלחם בעמלק מחרחלקת אפרים - ויקרא
כ. תוס' ד"ה רבי יהודהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' מט אות ד, סי' קיא אות ה
כ. תוס' למה נכתבה בנבילה נתינה לגרחלקת אפרים - לך לך
כ: אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדותנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' מט אות ב
כ: אמר רבי פנחס בן יאיר, תורה מביאה לידי זהירות, זריזות, נקיות, פרישות, טהרה, קדושה, ענוה, יראת חטא, חסידות, רוח הקודש, תחיית המתיםפחד דוד ח"א עמ' יד, לב, תסב, ח"ג עמ' לד, שכד
כ: זהירות מביא לידי זריזות עד רוה"קמזבח אליהו דף קמ ע"ג
כ: תוס' ד"ה ענוה מביאהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לה אות ח
כ: תורה מביאה לידי זהירותנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ה אות יג
כא. ובחו"ל מוכריןנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' נד אות ח
כא. תוס' ד"ה כיבוש יחידנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לה אות ז
כב. איכסיףנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צח אות ג
כב. תוס' ד"ה תיפוק ליה משום לפני עורנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' נד אות ט
כב: ואם איתא דפלחיהמשחת שמן (תשסז) ח"ב עמ' קסו
כג. ר"א אומר אין לוקחים פרה מן הגוים ומעשהמזבח אליהו דף קעד ע"ד
כג: תוס' ד"ה בקשומשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' קמא
כד. י"א יתרו בא לפני מ"ת, וי'א לאחר מ"תחלקת אפרים - ברכה
כד: מאי וישרנה הפרות וכו'משחת שמן (תשעא) במדבר עמ' לב
כה ע"א ג' נקדה להם חמה, רש"י מהרש"אימלא פי תהלתך ח"א (תשעד) עמ' נ
כה ע"א משה העמיד החמהימלא פי תהלתך - ימים נוראים חנוכה ופורים עמ' שפג
כה ע"א 'ספר הישר' זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישריםיחי ראובן (קרלנשטיין) בראשית עמ' קנט
כה ע"א רכא אמטו ליה דורונא לבר ששךיד יוסף (צרפתי, תשסז) ח"ג-1 עמ' ריט
כה ע"א רש"י ד"ה וידוםימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' קכד, קמה
כה ע"ב שאלו להיכן הולך ירחיב לו את הדרךיחי ראובן (קרלנשטיין) בראשית עמ' סה
כה תוס' - אע"ג שיש מניקת ישראל מותר בנכרית אמנם הנמקי"ו כתיב דאי איכא מניקת ישראלית אסורמזבח אליהו דף קיח ע"ב
כה. ששה אנשים שעמדו להם חמה, ותוס' ד"ה למשה תימה דלא חשיב קיןכסף נבחר (תשפ) עמ' כה
כה: מעשה בתלמידי ר' עקיבא שהיו הולכים לבזיבנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ק אות יז, כז
כה: רב מנשה הוי אזל לבי תורתאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' מד אות ה
כו ע"ב וחכמים אומרים עובד כוכבים מל את ישראל בזמן שאחרים עומדין על גבויחי ראובן (קרלנשטיין) ויקרא עמ' קיז
כו. ואין מורידיןמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' קנה
כו. ר"ן, חלב כותית מותרת אבל מוליד טבע רעחלקת אפרים - בהעלותך
כו: כל אבידת אחיך לרבות אבידת המומרכסף נבחר (תשפ) עמ' קצה
כז. איתתא כמאן דמהילא דמימשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' עח
כז. אשה איכא בינייהו ותוס'משחת שמן (תשסז) ח"א עמ' עז
כז. המול ימולנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' עו אות ה
כז. המל ימולמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' טז
כז. צריך המל שיהיה הוא עצמו נימולמשחת שמן (תשעא) בראשית עמ' תק
כז: וחי בהם, ולא שימות בהםפחד דוד ח"ג עמ' נו
כז: שאני מינות דמשבהפחד דוד ח"א עמ' שמט
כז: תוס' - מותר לרפא ע"י רופא עכו"ם בספק נפשותחלקת אפרים - וארא (ד)
כז: תוס' ד"ה יכולנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' יג אות ב
כח: שורייני דעינא באובנתא דליבא תלונחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' פ אות יט
כט. אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צז אות ה
כט. ששה דברים מרפאין את החולה מחליונחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קו אות ג
כט. תוס' ד"ה המסתפר מעובד כוכבים רואה במראהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' נ אות א
כט: מנלן דטת אסור בהנאה אתיא שם שם מעגלה ערופהמשחת שמן (תשעא) במדבר עמ' תו
כט: שאל ר' ישמעאל את ר' יהושע מ"מ אסרו גבינות עכו"םגור אריה (קאליש) פרשת כי תבוא
כשחלה ר' יוחנן בן חסמא הלך רק חנינא בן תרדיון אי אתה יודע שמן השמים המלכוהבית אהרן (צורוגון) דף כט ע"א
ל. במידי של סכנתא לא סמכינן על פירוקאחלקת אפרים - ואתחנן (ב)
ל: שלשה כל זמן שמזקינין מוסיפין גבורהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קו אות ג
לא דוד ראוי לאותו מעשה ותוס' ד"ה וצריכא וכו'מזבח אליהו דף קג ע"ב
לא דור המדבר ראויים לאותו מעשהמזבח אליהו דף פז ע"ד, צו ע"ד, קעא ע"ב
לא דור המדבר ראוים ורש"ימזבח אליהו דף רכג ע"ב
לא ע"א מקום שיפול העץ שם יהו שם יהו סלקא דעתך אלא שם יהו פירותיועטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות שעה
לא ע"ב השולח חבית של יין ביד כותי ושל ציר ושל מורייס ביד עובד כוכבים אם מכיר חותמו וסתמו מותר אם לאו אסורעטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות רכט, יו"כ אות קצא
לא קבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולט עליהםמזבח אליהו דף קסו ע"ד
לד. ר"ע איקלע לגינזק, תוס'נחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ק אות א
לד. תוס' ד"ה במהמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' קל
לד. תוס' ד"ה במהמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' קלז
לה ע"ב ואלו דברים של עכו"ם אסורין וכו', והפת והשמן שלהן וכו' אמר רבי כמה נאה פת זו מה ראו חכמים לאוסרה, מה ראו חכמים, משום חתנות וכו'עטרת משה ימים נוראים - עשי"ת אות ג
לה. חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורהמשחת שמן (תשעא) דברים עמ' קב
לה. טובים דודיך מיין, ערבים דברי סופרים יותר משל תורהחלקת אפרים - במדבר
לה. עריבים עלי ד' דודיך יותר מיינה של תורה - זלזול במנהג קל גורם לזלזול בעיקרה של תורהנתיבות שמואל דרוש קטז
לה.שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך וכו' השיאו לדבר אחר, אמר לו, ישמעאל אחי, היאך אתה קורא כי טובים דדיך מיין, או כי טובים דודיך. אמר לו, כי טובים דודיך. אמר לו, אין הדבר כן, שהרי חברו מלמד עליו, לריח שמניך טוביםעטרת משה ימים נוראים - עשי"ת אות כו, תשובה אות עב
לה: לא תשתעו מיניה דאיבו דקאכיל לחמא דארמאינחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צח אות ד
לה: למה א"א דומה, לצלוחית של אפיפולופוןנתיבות שמואל דרוש יא
לו: אף בנות כותים נדות מעריסתן בו ביום גזרונחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צח אות ד
לו: גזרו על פיתם ועל יינם של גויםמזבח אליהו דף קצא ע"ד
לו: גזרו על פיתם משום יינם, ויינם משום בנותיהם, ובנותיהם משום דבר אחרכסף נבחר (תשפ) עמ' שמו
לו: גזרו על תינוק גוי שיטמא בזיבה שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלונחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צח אות ד
לו: תוס' ד"ה משוםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לה אות ח
לט. אמר אביי האי חמרא דימא שרינחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קו אות א
לט. תוס' ד"ה וסימניךנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קו אות ב, ד
מ ע"ב פעם א' חש רבי במעיו אמר כלום יש אדם שיודע יין תפוחים של עובדי כוכבים אסור או מותריחי ראובן (קרלנשטיין) בראשית עמ' ד
מ. יתיב רב חיננא בר אידי קמיה דרב אדא בר אהבהנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צז אות ד, ה
מא ע"א המוצא שברי צלמים הרי אלו מותריןיחי ראובן (קרלנשטיין) דברים עמ' נב
מא ע"א תוד"ה ככדורימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' קפא
מא ע"ב מערים אדםימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' שיד
מג. אבל עשייה שריאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צ אות ד
מג. לא תעשון אתימשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' צז
מג. ר"א הקפר בריבינחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' סו אות ג
מג: המוצא כלים ועליהם צורת חמה וכו', תוס' ד"ה שעל הסדיניןנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צ אות א
מד. השקו משה את ישראל לאחר חטא העגל כסוטותחלקת אפרים - תזריע
מד: מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטינחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' כז אות א
מד: רוקנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קא אות יח
מה ע"א תוד"ה אמר ר"עימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' תפח
מה ע"ב מואבדתם את שמם מן המקום ההוא וכו' לכנות לה שם וכו'עטרת משה ימים נוראים - תשובה אות סה
מה ע"ב עוקר עבודת כוכבים שצריך לשרש אחריהכלביא שכן עמ' רכז
מה שגרם לרחב"ת שנידון לשריפה, ולאשתו להריגה, ולבתו לישב כו' - עד כמה חמורים מצוות קלותנתיבות שמואל דרוש קטז
מה. הר ומחובר אינו נאסרה לע"זחלקת אפרים - שמיני
מה. כל הר וגבעה ותוס' ד"ה כ"ממשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' מג
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם ע"זמשחת שמן (תשעא) בראשית עמ' תקכב
מה. תוס' ד"ה אמר רבי עקיבאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' כג אות א, ב, סי' צט אות ז, סי' ק אות א, יא, יד, טז
מה. תוס' ד"ה כל מקוםמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' צב, ח"ב עמ' קסו
מו. בעי רמב"ח המשתחוה וכו'משחת שמן (תשסז) ח"ב עמ' קסו
מו. בעל חי לא נאסרה לע"זחלקת אפרים - שמיני
מו: נעבד במחובר ותוס'משחת שמן (תשסז) ח"ב עמ' קסו
נ. בנן של קדושים לא מסתכלי בצורתא דזוזאחלקת אפרים - כי תשא
נ. מאן ניהו בנן של קדושים רבי מנחם ברבי סימאינחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צ אות ב
נא. רש"י ד"ה לבני נחנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' יג אות ו
נב ע"ב גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יון וכו' קרא אשכח ודרש דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה וכו'עטרת משה ימים נוראים - אלול אות עו, יו"כ אות קנז
נב. כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרהמזבח אליהו דף רד ע"א
נב. ע"ז של ישראלמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' נד
נב: אמר אביי ביקשו לגנוז דינרא הדרייאנא טוריינא שיפא מפני טבעה של ירושליםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צ אות א
נב: באו בה פריצים וחיללוהמשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' מג
נב: גוי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירוכסף נבחר (תשפ) עמ' קעב
נב: גנזו בית חשמונאימשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' רמו, ח"ב עמ' צז
נב: היכי נעביד ניתברינהומשחת שמן (תשסז) ח"ב עמ' ק
נב: ונינסרינהומשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' מג
נג. רוקנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קא אות יח
נג. תוס' ד"ה או דלמאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ה אות ו
נג: אם ארץ ישראל מוחזקת לנו אין צריכין לעקור אילני עבודה זרה דאין אדם אוסר דבר שאינו שלוכסף נבחר (תשפ) עמ' שמג
נג: בימסא פגימאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' צ אות ד
נד אם הקב"ה אינו רוצה בע"ז למה אינו מאבדםנתיבות שמואל דרוש מח
נד ע"ב שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי אם אלהיכם אין רצונו בעבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלה אמרו להם אילו לדבר שאין העולם צורך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות יאבד עולם מפני השוטים אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדיןעטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות קצא
נד. תוס' ד"ה הא בצנעאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לה אות ח
נד: אם אלוקיכם אין רצונו בעבודה זרה, מפני מה אינו מבטלה וכו'כסף נבחר (תשפ) עמ' יז
נד: חופר שיח ובור לע"ז נאסרהחלקת אפרים - שמיני
נה ע"א מ"ד אשר חלק וכו'ימלא פי תהלתך על התורה (תשעה) עמ' שיז
נה ע"א מאי דכתיב אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותועטרת משה ימים נוראים - תשובה אות פה
נה ע"א משגרים יסורין וכו'ימלא פי תהלתך - עיונים בתפלה עמ' רכג, רלו
נה. חלים רעים ונאמנים, רעים בשליחתן נאמנים בשבועתןחלקת אפרים - וארא (ד)
נז. הלוקח עבדים מן הגוים שמלו ולא טבלונחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' קא אות יט
נח. מאי דכתיב וחליים רעים ונאמנים בשבועתןמשחת שמן (תשעא) שמות עמ' רמו
נח: ריש לקיש איקלע לבצרה חזא דאכלי פירי דלא מעשרי ואסר להו חזו דשתו מיא דסגדי להו עכו"ם ואסר להו אתי לקמיה דר' יוחנן א"ל ר' יוחנן אדמוקטדך עליך זיל הדר בצר לאו היינו בצרה ומים של רבים אינם נאסריםגור אריה (קאליש) פרשת וזאת הברכה
נט ע"א גזור על יינם משום יין נסך משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרבכלביא שכן עמ' פה
נט. תוס' ד"ה יאמרנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לה אות ח
סד. אסור ליתן לגוי מתנהכסף נבחר (תשפ) עמ' קצו
סד: תוס' ד"ה אחרים אומריםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' א אות א, סי' צט אות יא
סד: תוס' ד"ה איזהומשחת שמן (תשסז) ח"א עמ' י
סה: תוס' ד"ה הבגד שאבד בו כלאיםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' כ אות י
סח. בר שישך בירך את רבא ונתקיים מידמשחת שמן (תשעא) בראשית עמ' צו
סח. תוס' ד"ה ואידךנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' לה אות ח
סח. תוס' ד"ה תיקונחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' ה אות ו
סט. המניח עובדי כוכבים בחנות וכו'נחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' כה אות א
ע. המוציא כיס בשבתמשחת שמן (תשסז) ח"ב עמ' יב
עא. פלוגתא אם עכו"ם קונה במשיכה או בזוזיחלקת אפרים - דברים
עא: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה, תוס'נחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' יג אות ט
עג ע"א מצא מין את מינו וניעור וכו'עטרת משה ימים נוראים - ר"ה אות רלז
עג ע"א ראשון ראשון בטלעטרת משה ימים נוראים - יו"כ אות קנג
עג: תוס' ד"ה טבל מאי טעמאנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' כ אות ג, ח
עה ע"ב אך במי נדה [יתחטא], מים שנדה טובלת בהן הוי אומר ארבעים סאהעטרת משה ימים נוראים - יו"כ אות קעג
עה: אך במי נדה יתחטא, מלמד דכלי עכו"ם צריך טבילהחלקת אפרים - מטות
עה: כלי זכוכית נמי צריך טבילהחלקת אפרים - מטות
עה: מ' סאה וכו'משחת שמן (תשסז) ח"א עמ' ריב
עה: שאני טבילת כלים מטבילת טומאה, דגם מעיין צריך מ' סאהחלקת אפרים - שמיני
עה: תוס' ד"ה מיםנחלת דבש (ליפשיץ, תשסח) סי' סג אות כא
עו. תוס' ד"ה בת יומאמשחת שמן (תשעא) ויקרא עמ' רה
יז הוו אזלי באורחא הוו תרי שביליבגדי כהונה (פרחיא) דף מב/סב ע"ד
יז ע"א אמרו עליו על רק אליעזר בן דורדיא שלא הניח זונה כו' הלך וישב בין ב' הרים אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים וכו' שמים ארץ בקשו כו' חמה ולבנה כו'קול אומר קרא ח"א דרוש ב אות א
יז ע"א יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתאקים את יצחק עמ' שכ
יז ע"א לעלוקה שתי בנות הב הב קול גיהנם צועקת הבא וכו'קול אומר קרא ח"א דרוש ד
יז ע"ב אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפאאקים את יצחק עמ' לח
יז ע"ב אליהו אידמי להו כחד מחשובי דמלכותא והציל את ר"א בן פרטאקול אומר קרא ח"ג דרוש כג אות ד
יז ע"ב ה"ק מדבר זימהעבודת ישראל (קמחי, תשפ) עמ' רכ
יז. אין מקבלין אותו בתשובהרעיונות ומסרים לפרשיות השבוע דברים עמ' 302
יז. אלעזר בן דורדיא לא הניח זונהבגדי כהונה (פרחיא) דף ה ע"ב, קיז ע"א
יז. אלעזר בר דורדיא מזומן לחיי העולם הבארעיונות ומסרים לפרשיות השבוע שמות עמ' 41
יז. במעשה דר' חנניא ור' יונתן שהיו מהלכין בדרךשלהבת יוסף חי עמ' שכו
יז. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה ב"ק ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העוה"בשארית עזריאל עמ' תשפז
יז. כל דפריש ממינותשמע יעקב (אלגזי, תקמד) דף ג ע"א, מא ע"ב
יז. כל הפורש ממינות מייתבני יוסף - בני בנימין ח"א עמ' קלג, ח"ב עמ' ו
יז. כל הפורש ממינות מייתשבילי פנחס (תשפ) עמ' כח
יז. ניזיל אפיתחא דע"ז דנכים יצריה וכו' ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגראקול ברמ"א נשמע - מועדים ודרושים ופרקי אבות - שבת הגדול אות יד
יז. עולה הוי מנשק ליה לאחתיהשעורים באורייתא בראשית עמ' קיד
יז. קול גיהנם צועקת ואומרת הביאו לי שתי בנות שצועקות ואומרות בעולם הזה הבא הבא כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חייםשבילי פנחס (תשפא) עמ' לה
יז. ר' אליעזר בן דורדיאפחד יצחק - יום הכפורים מאמר ו עמ' פז = פחד יצחק - ראש השנה מאמר ח עמ' עב
יז. ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחאשעורים באורייתא ויקרא עמ' סד
יז. רבי אלעזר בן דורדיא אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה וכו'שבילי פנחס (תשפ) עמ' כט
יז. שתי בנות שצועקות מגיהנם וכו' ומאן נינהו מינות והרשות וכו' כל באיה לא ישובון וגו'שארית עזריאל עמ' רפו, תתלג
יז: כל העוסק בתורה בלא גמילות חסדים דומה כמי שאין לו אלוהבני יוסף - בני בנימין ח"ב עמ' רז
יז: כל העוסק בתורה ואינו עוסק בצדקה דומה כמי שאין לו אלוהברך משה במדבר עמ' ו
יח. גוילין נשרפין ואותיות פורחות באויררעיונות ומסרים לפרשיות השבוע ויקרא עמ' 232
יח. כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליושבילי פנחס (תשפא) עמ' שסו
יח. מה אני לחיי העולם הבאתורה ודעת (פרוור) בראשית עמ' שפד
יח. ר' חנינא בן תרדיון היה מקהיל קהילותשעורים באורייתא שמות עמ' קנז
יח. ר' יוסי בן קסמא וכו'שעורים באורייתא שמות עמ' קנט
יח: אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה אברהם שלא הלך בעצת דור הפלגה ובדרך חטאים לא עמד שלא עמד בעמידת סדום וכו' ובמושב לצים לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתיםקול ברמ"א נשמע - מועדים ודרושים ופרקי אבות - אבות פ"ג ביאורים ד
יח: כל המתייהר נופל בגיהנםברך משה סוכות עמ' קכב
יח: כל המתלוצץ יסורין באין עליושארית עזריאל עמ' תרמח
יח: למה התחייב ר"מ גלות לבבלשלהבת יוסף חי עמ' תקלא
יט לוי ור"ש ברביאות הברית דף א ע"א
יט ע"א תוס' ד"ה על מנתשפתי שלמה בראשית עמ' קל*
יט ע"ב מעשה ברוכל אחד וכו'אורח לחיים (לונטשיץ, תשמח) עמ' קלח
יט ע"ב שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודאקים את יצחק עמ' שפ
יט. אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץלקט אמרים (שכטר) ח"ב עמ' סו
יט. אשרי איש ולא אשרי אשהדבר טוב (טאראב) דרוש י לתפילין
יט. אשרי איש ירא את ה' אשרי איש ולא אשרי אשהדבר טוב (טאראב) דרוש ז לתפילין
יט. אשרי האיש ירא את ה'שעורים באורייתא שמות עמ' קו
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שם הלומדהשבילי פנחס (תשפ) עמ' שיב
יט. תוס' - אשרי איש ולא אשרי אשהשמע יעקב (אלגזי, תקמד) דף פ ע"ד
יט: אין טוב אלא תורהברך משה ויקרא עמ' צא, צז
יט: אין טוב אלא תורהקול ברמ"א נשמע פרשת בראשית אות ה
יט: אין טוב אלא תורהשארית עזריאל עמ' ח, יז, שצג
יט: אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודמכתם לדוד משלי (תשעג) עמ' כה
יט: ישליש שנותיו שליש במקרא במשנה ובתלמודברך משה ויקרא עמ' רל
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחיןברך משה בראשית עמ' ה
יט: מי שהגיע להוראה ואינו מורהשעורים באורייתא ויקרא עמ' נ
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי וכו' שמא יאמר אדם נצרתי לשוני אלך ואתגרה בשינה ת"ל וכו'ברך משה ויקרא עמ' צא, צה, צז
יט: מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חייבני יוסף - בני בנימין ח"ב עמ' כג
יט: רש"י ד"ה ביומי, ימי השבוע ב' ימים מקרא וכו'ברך משה ויקרא עמ' רל
יט: תוס' ד"ה ישלש, שליש היום במקרא וכו' ואנו שעוסקין בתלמוד דיינוברך משה ויקרא עמ' רל
כ הדרגות לרוח הקדשרעיונות ומסרים לפרשיות השבוע ויקרא עמ' 127
כ זהירות מביאה לידי זריזות וכו'שיח חן פ' כי תשא דרוש ב
כ זריזות מביאה לידי נקיותשארית מנחם ח"א בראשית עמ' עא
כ ע"ב תורה מביאה לידי מעשה וכו'אורח לחיים (לונטשיץ, תשמח) עמ' קטו
כ ענוה הוא המפתח לבא לידי יראת שמיםאמרי יעקב (שפיצר) עמ' קפג
כ: אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים וכו'שבילי פנחס (תשפא) עמ' נא
כ: זריזות מביא לידי זהירות וכו'שבט מישראל (פרידמן) ח"ב עמ' קיט, קכב
כ: ענוה מביאה לידי יראת חטאברך משה ויקרא עמ' מ
כ: ענוה מביאה לידי יראת חטאשבילי פנחס (תשפא) עמ' כה
כ: ענווה מביאה לידי וכו' רוח הקודש וכו' ענוה גדולה מכולם וכו'שארית עזריאל עמ' רמ
כ: שהחזיר הקב"ה התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוהברך משה שמות עמ' קעב
כ: תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות וכו' עד רוח הקודשקול ברמ"א נשמע פרשת וארא אות ג, משפטים אות ד
כב ע"ב ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זהומתןקול אומר קרא ח"א דרוש ז אות ב
כב: אסור להתרפאות מע"זברך משה דברים עמ' קצג
כב: בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן וכו'שארית עזריאל עמ' כח, פו, תשו, תתמז
כד. שמא נרבעו וכו'שפתי שלמה שמות עמ' קנז(ו)
כה ע"א כשם שעמדה לו חמהאבן ישראל (תשסז) עמ' רטז
כה. עמדה חמה למשה במלחמת סיחון ועוגברך משה דברים עמ' כו
כה: אם נכרי פוגע באדם בדרך ושואלו איה הולך ירחיב לו את הדרךאמרות ה' השלם ח"א עמ' שעג
כה: גוי שואלו לאן הולך - ירחיב לו הדרךרעיונות ומסרים לפרשיות השבוע בראשית עמ' 140
כה: שאלו להיכן הולך ירחיב לו את הדרך כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע דכתיב עד אשר אבא אל אדוני שעירהבני יוסף - בני בנימין ח"א עמ' קפד
כז ע"א מילת עכו"ם פסולהאבן ישראל (תשסז) עמ' כה, לט
כז. אם אשה כשרה למול בנהשפתי שלמה שמות עמ' מד
כז. המול ימול שהמל צריך שיהי' הוא עצמו נימולברך משה סוכות עמ' צ
כז. ומי איכא למאן דאמר אשה לא והכתיב ותקח צפורה צר וכו' אתיא איהי ואתחלה ואתא משה ואגמרהקול ברמ"א נשמע פרשת תצוה אות ב*
כז. ישראל בעל ברית אף שלא נימול דינו כמהולברך משה סוכות עמ' צ
כז: המול ימול רק מי שהוא נימול מותר לימול אחרים ומשא"כ בישראלברך משה בראשית עמ' סו, עח
כז: העובר על דברי חכמים עליו נאמר ופורץ גדר ישכנו נחשברך משה חנוכה עמ' קי
כח: שורייני דעינא בלבא תליארעיונות ומסרים לפרשיות השבוע שמות עמ' 121
כט ע"ב פשיטא משום דאיבשיל פקע ליה איסורא וכו'אקים את יצחק עמ' צו
כט: מה עגלה ערופה אסורה בהנאה אף המת אסור בהנאהתורת אביגדור ח"ב עמ' קנז
כט: שאל ר' ישמעאל את רבי יהושע וכו'שיח חן פ' בהר דרוש ב
לד ע"א אלעזר בנו נעשה כה"גאבן ישראל (תשסז) עמ' עה
לד. במה שימש משה כל שבעת ימי המילואיםשעורים באורייתא ויקרא עמ' צט
לה. אף שגזרו חז"ל על שמן של עכו"ם מ"מ לא נשאר הגזירה קיים רק בא רבי וביטלוקול ברמ"א נשמע פרשת ואתחנן אות ו
לה: תוס' ד"ה ע"כ עלמות אהבוך, קרי ביה עולמות שנוחל ב' עולמותברך משה פסח-שבועות עמ' קיט
לו ע"ב זנות נמי בבית דינו של שם גזרו דכתיב ויאמר יהודה הוציאוה ותשרףשפתי שלמה בראשית עמ' רט*
לו. אין גוזרין גזירה על הציבור אא"ב יכולין לעמוד בהברך משה חנוכה עמ' קז
לו. אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בהשארית עזריאל עמ' שסב, תתעח
לו. מה טעם הואיל ופשט איסורו ברוב ישראל שמן לא פשט איסורו ברוב ישראלשארית עזריאל עמ' תתעח
לו: בית דינו של חשמונאי גזרוברך משה חנוכה עמ' רב
לו: גזרו על פיתן וכו' משום בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחר וכו'בני יוסף - בני בנימין ח"א עמ' קכג
לו: ועל בנותיהם משום דבר אחררעיונות ומסרים לפרשיות השבוע במדבר עמ' 143
לט ע"א חמרא דימא שרי תורא דימא אסיר וסימניך טמא טהור טהור טמא, ותוס'שפתי שלמה בראשית עמ' רכ, רכג
לט. האי חמרא דימא שרי תורא דימא אסור וסימנך טמא טהור טהור טמאברך משה בראשית עמ' קכב
לט. כל שביבשה טמא כנגדו בים טהורברך משה דברים עמ' רכה
מב. הנכרי בעצמו יכול לבטל ע"זברך משה פסח-שבועות עמ' קסב
מג ע"א עובד כוכבים מבטל בעל כרחושפתי שלמה בראשית עמ' תמו
מג ע"ב שוחק וזורה לרוח או מטיל ליםשפתי שלמה בראשית עמ' תמו
מה. כל הר גבוה דע שיש שם ע"זברך משה ימים נוראים עמ' ל
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרהשבילי פנחס (תשפא) עמ' קעב
מה. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וכו' דע שיש שם ע"זברך משה בראשית עמ' מז
מה. תוס' ד"ה אמר, למה מזכיר ר"ע לפני רבו רבי טרפוןברך משה פסח-שבועות עמ' ס
מה. תוס' ד"ה כל אם יש נעבר במחובר האיך נבנה הביהמ"ק על הרברך משה בראשית עמ' מז
מה. תוס' ד"ה כל, בשם הירושלמי, ביהמ"ק נבנה על הר ע"פ נביאברך משה ימים נוראים עמ' ל
מה: העוקר ע"ז צריך לשרש אחריהברך משה ט"ו בשבט-שבת הגדול עמ' קעב
נ. תוס' ד"ה ה"גשעורים באורייתא בראשית עמ' נד
נא. חקת עולם תהיה זאת להם זאת להם ולא אחרתקול ברמ"א נשמע פרשת צו אות ח
נב: אבני המזבח ששקצו מלכי יוןשעורים באורייתא שמות עמ' קפה
נב: כיון שבאו פריצים ויחללוה פקע מקדושתוברך משה חנוכה עמ' יח
נב: כיון שנכנסו עכו"ם יצא לחוליןברך משה דברים עמ' מד
נג ע"ב ירושה היא להם מאבותיהםשפתי שלמה בראשית עמ' רצב*
נג. אם נכרי מוכר הע"ז שלו לישראל אמרינן דודאי ביטלו מקודם דמידע ידע דישראל תבר להקול ברמ"א נשמע פרשת שמות אות ז
נג. נכרי שמכר הע"ז שלו לישראל אמרינן דודאי ביטלו מקודם דמידע ידע דישראל תבר להקול ברמ"א נשמע - מועדים ודרושים ופרקי אבות - שבת הגדול אות טו
נג: איוו להם אלהות הרבהרעיונות ומסרים לפרשיות השבוע שמות עמ' 196
נד ע"ב שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בע"ז למה אינו מבטלה וכו'אקים את יצחק עמ' רפה
נד עולם כמנהגו נוהגשארית מנחם ח"א בראשית עמ' א
נד. אונס רחמנא פטריהשבילי פנחס (תשפא) עמ' שכז
נד: יאבד עולמו מפני שוטיםבני יוסף - בני בנימין ח"ב עמ' רנה
נד: שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בע"זבגדי כהונה (פרחיא) דף סז ע"ב
נה ע"א א"ל זוג לר"ע לבי ולבך יודעים דעו"ג לית בהו ממשא והא קא חזינן וכו' א"ל אמשול לך וכו'קול אומר קרא ח"ג דרוש ב אות ז
נה. א"ל זונין לרע"ק לבי ולבך ידעי דע"ז אין מששא, רש"י - ישראל היה, מהרש"א - גוי היהשמש ומגן ירושלמי פ' האזינו, ובסוף הספר
נה. אמרו יסורין וכו' וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן אנו נאבד שבועתנובני יוסף - בני בנימין ח"ב עמ' רלג
נה. בא לטהר מסייעין אותושארית עזריאל עמ' שכח, שסט, תה, תשפו, תתפח
נה. וחליים רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן וכו'ברך משה ט"ו בשבט-שבת הגדול עמ' רלה
נה. נאמנים בשבועתן שמשביעין החולי שלא תצא אלא בשעה פלוניברך משה ויקרא עמ' פח
נה. רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתןברך משה ימים נוראים עמ' כה
נז ע"א מלו ולא טבלו, ור"ן (כד ע"ב)שפתי שלמה בראשית עמ' מג*
נח ע"א כיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוטאאקים את יצחק עמ' קסה
סה. רבא אמטיי ליה קורבנא לבר שישך וכו' אתון איכא עלייכו אימתא דמלכותא וכו'שארית עזריאל עמ' תתמח
עא: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטהשארית עזריאל עמ' קיד, רכג
עג ע"א ראשון ראשון בטלאקים את יצחק עמ' קנט
עג. עירה יין נסך מצרצור קטן אפי' כל היום קמא קמא בטלברך משה חנוכה עמ' ז
יז ע"א א"ל חד לחבריה ניזיל אפיתחא דע"ז כו'דברי חיים (שארין) ח"א עמ' צא
יז ע"א אמר אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא וכו'אור היהדות עמ' שצו
יז ע"א אמר הרים וגבעות בקשו וכו' שמים וארץ כו' חמה ולבנה וכו' כו"מ כו' אין הדבר תלוי כו'דברי חיים (שארין) ח"ג עמ' שיד
יז ע"א בכה ר' ואמר יש קונה עולמו בשעה א'דברי חיים (שארין) ח"ב עמ' ב
יז ע"א הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבביה עד שיצאה נשמתודברי חיים (שארין) ח"ב עמ' מז
יז ע"א ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונהדברי חיים (שארין) ח"א עמ' פא
יז ע"א מעשה דרבי אלעזר בן דורדיאמנחת אליהו (ביטון) עמ' קכג-קל
יז ע"ב אמרו ליה הי דשתיא והי רערבא איתרחיש ליה ניסא אתיא זיבוריתא כו' ורש"ידברי חיים (שארין) ח"ב עמ' יא
יז ע"ב חזינהו איתכנעו מקמייהודברי חיים (שארין) ח"א עמ' מה
יז ע"ב כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה וכו'אור היהדות עמ' תיט
יז. אין הדבר תלוי אלא ביוזאת ליהודה (שמיר) ח"ב עמ' רפ, רפג, רחצ
יז. אמרו עליו על ר"א בן דורדיא וכו' שמים וארץ בקשו עלי רחמים וכו'מועדי ה' (לדרמן) עמ' קסז
יז. אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא וכו'פרדס שדי עמ' תרטו
יז. יש קונה עולמו בשעה אחתאמרי חיים (קמיל) ח"ב עמ' קלד, קנה
יז. כיון דאביק בה טובא כמינות דמיאדרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"ב-ח"ג עמ' קסה
יז. כל הפורש ממינות מיית דכתיב כל באיה לא ישובון וגו'לבושי מרדכי (תשעט) על התורה ומועדים ח"א עמ' צט
יז. לך לך אמרין לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרבתורת העולה (תשפא) עמ' תקלג, תקלו
יז. מהרש"א - הפורש ממינות מת לטובתו שימות זכאי ולא חייבלבושי מרדכי (תשעט) על התורה ומועדים ח"א עמ' צט
יז. מעשה באלעזר בן דורדיאוזאת ליהודה (שמיר) ח"א עמ' קיב
יז. ניזיל אפיתחא דעבודת כוכבים וכו' ניזול אפיתחא דבי זונות ונכפיי' ליצרןדרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"א עמ' עו
יז. ניזל אפיתחא דע"ז דנכיס יצרי'דרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"ב-ח"ג עמ' שסו, תצו
יז. סחור סחור לכרמא לא תקרבדרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' עה
יז. ר"א בן דורדיה וכו' יש קונה עולמו בשעה אחתבדידי הוי עובדא עמ' תקכח
יז: יש קונה עולמו בשעה אחתוזאת ליהודה (שמיר) ח"א עמ' קלה, קנו, רסב
יח ע"א אמרו לו תלמידיו [לרבי חננינא בן תרדיון] רבי, מה אתה רואה אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחותאור היהדות עמ' רעד
יח ע"א גזרו על בת ר"ח בן תרדיון לישב בקובה של זונותדברי חיים (שארין) ח"א עמ' נ
יח ע"א כשחלה רבי יוסי בן קיסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו אמר לו חנינא אתי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה וכו', ואני שמעתי עליך שאתה וכו' ומקהיל קהלות ברבים וכו', א"ל מן השמים ירחמו וכו'אור היהדות עמ' תיז
יח ע"א עוונות שדש בעקביושיח יצחק (חבר) עמ' עג, קצה
יח. אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא אי עבדה איסורא לא איתעביד לה ניסאדרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"א עמ' סד, רעז
יח. אימא אלקא דמאיר ענני ומתצלתפרדס שדי עמ' קלה
יח. אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר וכו'דרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"א עמ' עה
יח. אמרו לבתו נגזרה על אביך לשרוף וכו' קראה מקרא גדול העצה ורב העליליהעולת חודש (תשעד) ח"א מאמר קט
יח. כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה וכו'דרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' קמב
יח. כשתפסו את רבי חנניה בן תרדיון וכו' קרא מקרא זה הצור תמים פעלו וגו'עולת חודש (תשעד) ח"א מאמר קז
יח. מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לענייםפרדס שדי עמ' תרסה
יח. מצאוהו לר' חנינא בן תרדיון וכו' והציתו בהן את האורדרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"א עמ' סא
יח. נגזרה על בעלך לשרוף ספרו עליו ועליך ליהרג, קראה מקרא זה א-ל אמונה ואין עולעולת חודש (תשעד) ח"א מאמר קח
יח. שאל רבי חנינא בן תרדיון את רבי יוסי בן קיסמא מה אני לחיי העולםוזאת ליהודה (שמיר) ח"ב עמ' רעא
יח: אשרי איש אשר לא הלך וכי מאחר שלא הלךעין יהוסף דף יא ע"ב
יח: אשרי האיש אשר לא הלך וכו' שאם הלך סופו לעמוד וכו'פרדס שדי עמ' תסא
יח: מקום שמזבלין אסור מפני חשד עבודת כוכביםבאר צבי (תשעא) עמ' קח*, שב*
יט אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש, אשרי מי שמתגבר על יצרו כאישדרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"ב-ח"ג עמ' רפג, שס
יט הואיל ונצרתי לשוני וכו' ואתגרה בשינהאפיקי מים (מלכה) ויקרא עמ' רפב
יט מאן בעי חיי מאן בעי חייאפיקי מים (מלכה) ויקרא עמ' רעג
יט ע"א אשרי איש ירא את ה' וכו' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא אישאור היהדות עמ' קעח, רה, ריד
יט ע"א ואע"ג שמשכה, ורש"שמשנת חיים מועדים ח"ב עמ' רנב
יט ע"א נקראת על שמו, ומהרש"אמשנת חיים מועדים ח"ב עמ' רמח, רנב, רסא, רפז
יט ע"א פלשתים ליצניםמלכות ישראל ח"ב עמ' רכו
יט ע"ב אין טוב אלא תורהשיח יצחק (חבר) עמ' נט, רמב, רסג
יט. אין אדם לומד אלא ממקום שלבו חפץאוצר דברי רבינו עמ' קעז
יט. אין ארם לומד אלא במקום שלבו חפץדרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' מו
יט. אשרי איש ולא אשרי אשה וכו'מלל לאברהם (סתהון, תשמא) דרוש כח עמ' 296-298
יט. אשרי איש ולא אשרי אשהדרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"ב-ח"ג עמ' ריז, שסד
יט. אשרי מי שמתגבר על יצרו כשהוא אישעולת חודש (תשעד) ח"א מאמר צח
יט. אשרי מי שעושה תשובה בעודו איש, ורש"יהארת דרך עמ' ב
יט. בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"ה ולבסוף על שמולבושי מרדכי (תשעט) על התורה ומועדים ח"א עמ' רלא
יט. בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו, ורש"ימנחת יצחק על המועדים עמ' רפו
יט. בתחלה נקראת התורה על שמו של הקב"הפני חסד עמ' ר
יט. גמרא מרב אחד עדיףאורן של חכמים עמ' יח
יט. כעץ שתול ולא כעץ נטוע כל הלמד מרב א'עין יהוסף דף יא ע"ג
יט. לגרוס אינש אף על גב דלא ידע מה קאמרתורת העולה (תשפא) עמ' תקז
יט: אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימודמכתם לדוד משלי (תשעג) עמ' כה
יט: העוסק בתורה נכסיו מצליחיןבגד אהרן עמ' קמז
יט: זה תלמיד שלא הגיע להוראהאורן של חכמים עמ' כד
יט: יכול יאמר האדם אלך ואתגרה בשינה וכו'דרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' רנג
יט: מאן בעי חיי וכו'דרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' רנא, רעז
יט: מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיידרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"ב-ח"ג עמ' רסה
יט: שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודאוצר דברי רבינו עמ' ה
יט: שיחת חולין של ת"ח צריכין תלמודדרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' רנד
כ אין משכירין להם בתים בארץ ישראל, ואין צריך לומר שדות וגו', תוי"ט ארץ ישראל (וקסמן) סי' עה
כ יראת חטא מביאה לענוה או ענוה מביאה ליראהחלון התבה - מועדים עמ' קכח-קלו
כ ע"א ולא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע לא תתן להם חןמלכות ישראל ח"א עמ' ערב, ח"ג עמ' פו, קיט
כ ע"ב ענוה גדולה מכולן וכו' חסידות גדולה מכולןמלכות ישראל ח"ב עמ' קיד, רנה
כ ע"ב תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות כו'דברי חיים (שארין) ח"א עמ' קס-קסא, קסג, ח"ב עמ' יא, נו, סב, קמח, ח"ג עמ' שלג
כ. רבי מאיר סבר, אחד גר ואחד נכדי בין בנתינה בין במכירה, רבי יהודה אומר, דברים ככתבן, לגר בנתינה ולנכרי במכירהקהלות ישורון עמ' קח
כ: הייתי שוחטו שחיטה מפורעת וכו'בגד אהרן עמ' פז
כ: ולא בבגדי צבע של אשה ולא בחמור וכו' אמרי חמודות עמ' 199
כ: זהירות מביא לידי זריזותתורת העולה (תשפא) עמ' רג
כ: זריזות מביא לידי נקיותתפארת נפתלי עמ' רכז
כ: מלאך המות שכולו מלא עיניםאוצר דברי רבינו עמ' ר
כ: קדושה מביאה לידי ענווהפרדס שדי עמ' שלד
כ: רבי פנחס בן יאיר אומר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזותוזאת ליהודה (שמיר) ח"ב עמ' כז
כ: תורה מביאה לידי זהירות, וזהירות לידי זריזות וכו'אמרי חיים (קמיל) ח"א עמ' שמ
כב: בשעה שבא נחש וכו' הטיל בה זוהמא וכו' ישראל שעמדו עלהר סיני פסקא זוהמתן והתו'קול יהודה (עייאש) דף פו ע"ד
כב: כיון דמיגרי בה מירתתאתורת כהן (כהנא) ח"ב עמ' ריב
כב: משבא נחש על חוה הטיל בה זוהמאתורת העולה (תשפא) עמ' תקיז, תקיט
כד הותרה עולת נקבה בבמות יחידתורת העולה (תשפא) עמ' תקפז, תקפט
כד ע"ב וישרנה הפרות וכו'משנת חיים מועדים ח"ב עמ' תנח
כד ע"ב וישרנה הפרות כו' ומאי שירה אמרו כו'דברי חיים (שארין) ח"א עמ' קכו
כד. לא חששו לנרבע, ומשני דזהו קודם מ"תבאר צבי (תשעא) עמ' קמה*
כה. ספר בראשית הוא ספר הישרחלון התבה - מועדים עמ' צז-קד
כה: עין שמרדה מותר לכוחלא בשבת מ"ט דשוריינא דעינא באובנתא דלבא תלועולת חודש (תשעד) ח"א מאמר קפח
כו בת ישראל לא תילד וכו'קול יהודה (עייאש) דף מג ע"ג
כו. דידן דמינטרי שבתא מחללינן עלייהומנחת יצחק על המועדים עמ' רז
כו. כי מטא לבי תורתא פריש וכו' אמרי חמודות עמ' 200
כו: תוס' ד"ה אני שונה ומיהו מומרים של זמניהם מותר ליקח מהם רבית, ואע"פ שאסור ליתן להם רבית משום לא תשיך ומשום לפני עור והוי ליה למימר כל היכא דקרינא ביה לא תשיך קרי ביה לא תשוך, מכל מקום כיון דאין אתה מצווה להחיותו אינך מצווה להלוותו בלא רבית דלא קרינא ביה וחי אחיך עמךדברי אמת (עהרנברג) עמ' קמ
כז. אע"ג דמהילי כמאן דלא מהילי דמואות לישראל עמ' קטז, קסט
כז. בפי' ר"ח גבי ערבי מהול וגבנוני מהולבאר צבי (תשעא) עמ' קלה*
כז. מנין למילה בעכו"ם שהיא פסולהאות לישראל עמ' טו, לא, קיט, קעג, רסה
כז: דאביזרייהו דהני תלתאבאר צבי (תשעא) עמ' צח
כז: תוס' ד"ה יכולאוצר דברי רבינו עמ' קכו
כח ע"ב דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלודברי חיים (שארין) ח"א עמ' ער
כח ע"ב שורייני דעינא באובנתא דליבא תלומלכות ישראל ח"ב עמ' קעא, ח"ג עמ' רעח, שיא
כח: חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וכו' אמרי חמודות עמ' 201
כט. אונקליבאר צבי (תשעא) עמ' לט*
כט: איסוה"נ במתתורת העולה (תשפא) עמ' שסב
כט: מפני מה אמרו גבינות עכו"ם וכו' כי טובים דודיך או כי טובים דודיךמנחת יצחק על המועדים עמ' קצ
ל ע"א יין מבושל אין בו משום ניסוךאסיפת שמועות (אדלשטיין) ר"ה-יו"כ-סוכות עמ' לב
ל: דג נחש חזיר מוסיפין גבורה בזקנותםדרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' סז
לא. במקום העץ שם יהיו פירותיולבושי מרדכי (תשעט) על התורה ומועדים ח"ב עמ' נא
לד. רבי עקיבא איקלע לגינזק בעו מיניה מתענין לשעות או אין מתענין לשעות, לא הוה בידיה, קנקנים של עובדי כוכבים אסורין או מותרין, לא הוה בידיה, במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים, לא הוה בידיה, אתא שאל בי מדרשא, אמרי הלכתא מתענין לשעות וכו', והלכתא קנקנים של עובדי כוכבים לאחר י"ב חדש מותרין, במה שימש משה שבעת ימי המלואים בחלוק לבןדברי אמת (עהרנברג) עמ' צט
לה. כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתאוזאת ליהודה (שמיר) ח"ב עמ' עה
לה. כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלי טעמא עד תריסר ירחי שתא וכו'מנחת יצחק על המועדים עמ' קצ
לה. מ"ש האי קרא דשיילה וכו' חשוק שפתיך זו בזו ואל תבהל להשיב, ותוס'מנחת יצחק על המועדים עמ' קצ
לה. ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורהתורת העולה (תשפא) עמ' שכא, תח
לה. רמב"ן ד"ה הא דאמר, ותוס' רי"דבאר צבי (תשעא) עמ' תכח*
לו ע"ב נכרי הבא על בת ישראל וכו'משנת חיים מועדים ח"ב עמ' שסד
לו. פיתן ושמנן יינן ובנותיהם כולן מי"ח דבר הןמנחת יצחק על המועדים עמ' קסב
לט ע"א אשת חבר כחבראליהו זוטא (הצרפתי) עמ' ל
לט. אשת חבר כחברבאר צבי (תשעא) עמ' שעו
לט. מה שביבשה טהור בים טמא, ורש"י ד"ה טמאבגד אהרן עמ' קלא
לט. עבדו של חבר הרי הוא בחבראורן של חכמים עמ' סח
מ: ברוך המקום שמסר עולמו לשומרים כל ישראל חברים עמ' 135
מא. כדור שתופס את עצמו תחת כל העולם כולו ככדורדרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"ב-ח"ג עמ' תקמ
מא. תוס' ד"ה ככדור, שהעולם עגול וכו'דרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"ב-ח"ג עמ' תקמ
מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן מלמד וכו'אבק סופרים (קונקי) דף פה ע"ב
מב ע"א ר"ןאסיפת שמועות (אדלשטיין) ר"ה-יו"כ-סוכות עמ' עה, עו
מג. לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותןתורת העולה (תשפא) עמ' קי
מג: במים מתחת לארץ לרבות שלשול קטון שביםתורת העולה (תשפא) עמ' שלה
מג: התם בחותמו בולט ומשום חשדאבאר צבי (תשעא) עמ' קח*, שב*
מד. מלך צריך להלביש כתר במקום תפיליןבגד אהרן עמ' פו
מה כל מקום שאתה מוצא הר גבוהיש מאין (שניאור) ח"א עמ' שיא
מה ע"א הגוים העובדים את ההרים, מה שעליהם אסורים, והם עצמם מותריםשיח יצחק (חבר) עמ' מה
מה. העכו"ם העובדים את ההרים ואת הגבעות, הן מותרין ומה שעליהן אסורין וגו', כל מקום שאתה מוצא הר וגבעה דע שיש שם עבודה זרהקהלות ישורון עמ' פג
מה. כ"מ שאתה מוצא הר גבוה וכו' דע שיש שם עכו"ם, ותוס' ד"ה כלבאר צבי (תשעא) עמ' צד
מה: אין לך גבעה וגבעה בארץ ישראל שלא העמידו עליו צלםתורת העולה (תשפא) עמ' רנא
מו. הר שנעבד אבניו אסורים למזבחבאר צבי (תשעא) עמ' צד
מו: ר"א גמריה ואייקר ליה תלמודא וכו'בדידי הוי עובדא עמ' תרכו
מז. מי שהיה ביתו סמוך לעבודה זרה ונפל אסור לבנותו, כיצר יעשה, כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה, שלו ושל עבודה זרה נידון כמחצה על מחצהקהלות ישורון עמ' ק
נ ע"א בנן של קדושים ר' מנחם כו' דאפי' בצורתא דזוזא לא מסתכלדברי חיים (שארין) ח"א עמ' קע, ח"ב עמ' קצח
נב: באו בה פריצים וחיללוהדרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' קנט, קס, קצט
נב: כיון ששקצום אנשי יון וכו'דרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' קפג, קפד
נב: קרא אשכח ודרש דכתיב ובאו בה פריצים וחללוהדרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"ב-ח"ג עמ' כג
נג: גלו אדעתייהו דניחא להו לישראל בעכו"םבאר צבי (תשעא) עמ' צה
נג: ישראל שזקף לבינה להשתהות לה ובא עובד כוכבים והשתחוה לה אסרהדברי אמת (עהרנברג) עמ' נז
נג: ישראל שזקף לבנה וכו' אסרהדרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' ה, קסא
נד ע"ב עולם כמנהגו נוהגשיח יצחק (חבר) עמ' תפט
נד: הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג והולךדרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"א עמ' רעז
נד: שאל פילוסוף א' את ר"ג אם אין רצונו בע"ז למה וכו'אבק סופרים (קונקי) דף פג ע"ב
נד: שאלו את ר"ג אין הקב"ה חפץ בע"ז וכו'נאות יעקב (אזמיר) דף כב ע"א
נה ע"א הבא לטהר מטייעין לושיח יצחק (חבר) עמ' תקה
נה. אשר חלק שהחליקן בדברים לטורדן מן העולםדרשות מהרא"ל (תשנט-תשס) ח"ב-ח"ג עמ' מו
נה. תוס' ד"ה והשארדרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' קצב
נה: מתחלה היו אומרים בד"ד ואח"כ היו אומרים דב"בדרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' טז
נו: תוס' ד"ה אבל אםדרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' קצ, קצא
נו: תוס' ד"ה ש"מדרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' קצג
סג. אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דמיבאר צבי (תשעא) עמ' שלז
סג. תוס' ר"ה והא מחסראדרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' קצט
סד: אין גר תושב מחוייב יותר מז' מצות דב"נאות לישראל עמ' רעז
סד: תוס' ד"ה אין מקפידין, דכמו שגר תושב אינו אוסר את היין כ"ש גר שמל ולא טבל, ור"ןאות לישראל עמ' רעו, רעט
סה. רבא אמטי ליה קרבנא לבר ששך ביום אידםאבק סופרים (קונקי) דף נו ע"ב
סו ע"א רמב"ן ד"ה הא דתנןאסיפת שמועות (אדלשטיין) ר"ה-יו"כ-סוכות עמ' כט
סו. כל שתיעבתי לך וכו'באר צבי (תשעא) עמ' שצח
סו. תוס' ד"ה מכללתורת כהן (כהנא) ח"ב עמ' פח
סו: ריחא לאו מילתא הואבאר צבי (תשעא) עמ' רכ
סו: תוס' ד"ה אמר רבאבאר צבי (תשעא) עמ' רכו, שכא, שכז
סז. כל שטעמו וממשו אסור ולוקין עליובאר צבי (תשעא) עמ' שמט
סז: אחד נותן טעם לפגם ואחד נותן טעם לשבח אסור דברי רבי מאיר, רבי שמעון אומר לשבח אסור ולפגם מותר, מאי טעמא דרבי מאיר, גמר מגיעולי עוברי כוכבים, גיעולי עובדי כוכבים לאו נותן טעם לפגם הוא ואסר רחמנא הכי נמי לא שנא, ואידך כדרב הונא בריה ררב חייא דאמר וכו' לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא דלא לפגם הוא, ואידך קדירה בת יומא נמי אי אפשר דלא פגמה פורתא [בתבשיל הבא אחריו, רש"י], ור"ש מאי טעמא, דתניא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך, כל הראויה לגר קרויה נבילה שאין ראויה לגר אינה קרויה נבילה, ור"מ ההוא למעוטי סרוחה מעיקרא, ור"ש סרוחה מעיקרא לא צריכא מיעוטא עפרא בעלמא הוא. ורש"י (ד"ה סרוחה): דהואיל ואיפגמא מקודם שבאה לירי נבילה לא חל שם נבילה עליה, אבל היכא דאיתסר מעיקרא תו לא פקע איסור משום פגםדברי אמת (עהרנברג) עמ' לא, פג, פד, פח, קיא
סז: אמר רב כהנא מדברי כולם נלמד נותן טעם לפגם מותרדברי אמת (עהרנברג) עמ' פה, פח
סז: תוס' ד"ה ואידךתורת כהן (כהנא) ח"ב עמ' קעט
סז: תוס' ד"ה ואידך: יש להביא ראיה לזה דמודה רבי שמעון דקדירה בת יומא נמי א"א דלא פגמה פורתא כדפרישית, דאי לא פגמה כלל, לר"ש גיעולי עכו"ם דכתב רחמנא ל"ל, פשיטא כיון דהוי לשבח דמיתסר דטעם הוי כעיקר, וכ"ת להאי גופיה איצטריך דטעם כעיקר, דמגיעולי עובדי כוכבים יליף ר"ש דטעם כעיקר כדאמר לר"ע פרק אלו עוברין (פסחים מג:), א"א לומר כן וכו' א"כ תקשי לר"ש משרת דכתיב רחמנא למה לי דהא לא איצטריך לטעם כעיקר וכו' ואין לומר דאיצטריך משרת להיתר מצטרף לאיסור כדאמר התם פ' אלו עוברין לר"ע וכו', דלמאי איצטריך משרת להיתר מצטרף לאיסור, אי כשאוכל כזית מטעם האיסור הנבלע בהיתר היינו טעם כעיקר, אי בחצי זית דאיסור עם חצי זית דהיתר לא מצטרפי ומשו"ה שפיר איצטריך להיתר מצטרף לאיסור, דהא שמעינן לר"ש דאמר כל שהוא למלקות, וא"כ למ"ל היתר מצטרף לאיסור, אלא ש"מ רמודה ר"ש דקדירה בת יומא נמי א"א דלא פגמה פורתא כדפרישית, כך דקדק הר"ר שמואל מאיור"א, והר"ר יקר מקינו"ן דוחה דאיכא למימר דאכתי שפיר איצטריך משרת לר"ש אע"ג דסבר כל שהוא למלקות הא פר"ת בסמוך היינו דוקא כשהאיסור בעין אבל לא ע"י תערובתדברי אמת (עהרנברג) עמ' פז, ק
סח ע"ב עולה [עכברא דדברא] על שלחן מלכיםמלכות ישראל ח"ג עמ' רכב
סח: תוס' ד"ה לר"שתורת כהן (כהנא) ח"ב עמ' סו
עב. הניצוק וקטפרס וכו'דרשות מהר"ם בריסק (תשמז) עמ' קצג
עב: גישתאבאר צבי (תשעא) עמ' לט*
עו. מריקה ושטיפה בצונןבאר צבי (תשעא) עמ' רנד
יז כשחלה ר"י בן קסמא הלך ר' חנינא בן תרדיון לבקרו וכו' מחלקך יהי חלקידעת סופר (גרינברג, תרפח) דרוש ו
יז לעלוקה שתי בנות הב הב מאן נינהו אפיקורסת והרשותדעת סופר (גרינברג, תרפח) דרוש יד
יז מה אני לחיי עוה"בעקר העקרים פרשת כי תבוא
יז ע"א דפריש ממינות מייתבנין אריאל ח"א עמ' ש, שכח
יז ע"א מעשה דר' אליעזר בן דורדיאגאל ישראל עמ' קסו
יז ע"א ר' אלעזר בן דורדיא כשעשה תשובה וכו' יצתה בת קול ואמרה וכו' בכה רבי ואמר וכו' ע"כבגדי אהרן (פרץ) עמ' תיז
יז ע"א ר"א בן דורדיא לא השאיר עבירה שלא עשהדברי מרדכי - דברי זכרון עמ' רמ
יז ע"א רש"י - דפריש ממינות מיית, דיצה"ר אינו מניחו ומתגרה בו כד וא"א לעמוד כנגדו לכך הוא מתבנין אריאל ח"א עמ' ש, שכח
יז ע"ב תוס' - מכאן יש ללמוד שדרך להתרחקאהל יצחק (חסיד) דרוש ה דף ח ע"ד, ט ע"א
יז. אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם וכו', שמע שיש זונה אחת בכרכי הים וכו', אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבליץ אותו בתשובה וכו', אמר אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכי' עד שיצתה נשמתו, יצתה בת קול ואמרה ראב"ד מזומן לחיי העולם הבא וכו', בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחתשביבי דעת עמ' קס, קפט
יז. המעשה דר' אלעזר בן דורדיאדעת שלמה (ימי רצון) עמ' לד
יז. הרחק מעליה דרכך זו מינותדברי עלמא ח"ב עמ' קכא
יז. הרים וגבעות בקשו עלי רחמיםהגיון לבי עמ' קנט
יז. יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בך דורדיא מזומן לחיי העולם הבא וכו'דברי עלמא ח"ב עמ' נג
יז. כל באיה לא ישובון על המיניםדעת שלמה (ימי רצון) עמ' ק
יז. מכאן יש ללמוד שצריך להרחיק ממינות יותר מזנותדעת שלמה (ימי רצון) עמ' קפג
יז. מעשה בר' אלעזר בן דורדיא שטפחו הציצית על פניו וכו'ברכת טוב (נראל) דף ג ע"א
יז. ר"א בן דרדיא הלך לשמים וארץמלאה קטרת דרוש כד
יז. ר"ח ור' יונתן הוו אזלי באורחא מטו להנהו זונות וגו'מלל לאברהם (סתהון) דף ו ע"א
יז. ר"ח ור"י הוו קאזלי באורחי וכו' חד פצי אפיתחא דע"ז וחד פצי אפיחתא דזונות וכו'דברי שיר - תהלים עמ' רצט
יז. רבי חנינא ורבי יונתן היו הולכים בדרך כשהגיעו לצומת דרכים, דרך אחת עוברת על פתח של עבודה זרה וכו'דברי עלמא ח"ב עמ' קכב
יז: מזמה תשמר עליך מדברי זימה תשמור עליך תורהדברי עלמא ח"ב עמ' רנח
יז: מינות אין לה רפואההתודה (שולביץ) עמ' קפז
יח טעם למה נענש ר' חנינה בן תרדיון שהיה הוגה את השם באותיותיו דרכי דוד (כליפה) או"ח סי' כו
יח ע"א כשחלה ר' יוסי בן קסמא וכו' כד מחלקך יהי חלקי ומגודלך יהי' גודלידעת סופר (גרינברג, תרפח) דרוש יג
יח ע"ב ר"מ בעל הנס ולקיחת אחות אשתודברי מרדכי - דברי זכרון עמ' רמב
יח. גזרו על בתו של ר' חנינא בן תרדיון לישב בקובה של זונות משום שדקדקה בפסיעותיהדעת שלמה (ימי רצון) עמ' קלט
יח. כשחלה ר"י בן קיסמא נכנס אליו ר' חנינא בן תרדיון לבקרו כו' עד בכה רבי כו'אש דת (רובינשטיין) פרק ג
יח. כשחלה ר"י בן קסמא וכו' א"ל מן השמים ירחמומלל לאברהם (סתהון) דף נז ע"ב
יח. כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו וכו'דברי עלמא ח"א עמ' סה
יח. כששאל רבי חנינא בן תרדיון את רבי יוסי בן קיסמא מה אני לחיי העולם הבא וכו'דברי עלמא ח"ב עמ' רע
יח. מאי דכתיב עוץ עקבי יסבני, עונות שאדם דש בעקביו בעודז"ז מסובין לו ליום הדיןשביבי דעת עמ' קכו
יח. מה אני לחיי העוה"ב, א"ל בלום מעשה בא לידך, א"ל מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים, א"ל א"ב מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלישביבי דעת עמ' קלו
יח. מעות של פורים נתחלפו ליהגיון לבי עמ' קיד, רח
יט אשרי איש ירא את ה' אשרי שעושה תשובה כשהוא אישדעת סופר (גרינברג, תרפח) דרוש א
יט במצותיו ולא בשכר מצותיודבר אליהו (מילייקובסקי) ח"ב דרוש עג
יט בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ב"ה ולבסוף נקראת על שמוהטוב והישר (הורביץ) עמ' פח
יט בתחלה נקרא התורה על שמו של הקב"ה ובסוף נקראת על שמואור לישרים (איידליץ, תקמה) דרוש יד דף צב ע"ד
יט ואמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא ולבסוףהטוב והישר (הורביץ) עמ' ט
יט מי האיש החפץ חיים, שמא תאמר נצרתי לשוני וכו'קדושת אהרן (פיש) ח"א עמ' מא
יט מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי חיישלחן המלך - דרשות דף לד ע"ב
יט ע"א תוס' - אשרי איש ולא אשה, דאיש למעט אשה. והאיש למעוטי איש אחרבנין אריאל ח"א עמ' קנח*
יט. אמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו וכו'דברי עלמא ח"ב עמ' סב, קצ
יט. אשרי איש ירא ה'ויחל משה דרוש לפ' חיי שרה (דף יג-טו ע"ב)
יט. אשרי המתגבר על יצרו כשהוא אישמלל לאברהם (סתהון) דף קמד ע"ג-ע"ד
יט. אשרי המתגבר על יצרו כשהוא אישסעודת מצוה דרוש ד לימים נוראים
יט. אשרי מי שעושה תשובה והוא איש - רש"י שםדעת שלמה (ימי רצון) עמ' ריד, שמב
יט. במצוותיו ולא בשכר מצוותיווהלכת בדרכיו עמ' ערה
יט. רבא רמי כתיב על גפי וכתיב על כסא בתחלה כו' בשם הרב מבריינסקאש דת (רובינשטיין) פרק ו אות כח במפיץ אור
יט: אשרי האיש שמתגבר על יצרו בעודו אישקדושת אהרן (פרידמן, תרעג) דף כב ע"ג
יט: דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים וכו' ולא אמר בקיצור דבר זה מצאנו בתורה נביאים וכתוביםפי צדיק דף קט ע"ב
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין ולא אמר מצליח בנכסיופי צדיק דף קח ע"ב
יט: כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לוגוילי אפרים עמ' רנב
יט: מאן בעי חיי מאן בעי חיי וכו'דעת שלמה (ימי רצון) עמ' שב
יט: מכריז ר' אלכסנדרי' מאן בעי חיי מאן בעי חיי'זרע ישראל (תצ) פרשת מצורע
יט: שיחות חולין של ת"ח צרי'בינת יששכר (תרפח) דף יח ע"ד
יט: שיחות חולין של ת"ח צריכה לימודקדושת אהרן (פרידמן, תרעג) דף כא ע"ג, נז ע"ד, סח ע"א, סט ע"ג
יט: שיחת חולין של ת"ח צריבה לימודאור האמת (תשפד) ח"ב עמ' תרמג
יט: שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמודדעת שלמה (ימי רצון) עמ' תיח
יט: שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימודבעל שם טוב על התנ"ך והש"ס עמ' פב, תשכג
יט: שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכים לימודקדושת אהרן (תשעד) עמ' עדר
כ ע"ב זהירות מביאה לידי זריזותבני יששכר (תשעד) שבט-אדר עמ' קנג
כ ע"ב חסידות גדולה מכולן וכו' ענוה גדולה מכולןהאדם ומידותיו במשנת המהר"ל עמ' 35
כ ע"ב ענוה גדולה מכולןדרכי ישרים (תשעו) עמ' יט
כ ע"ב ענוה מביאה ותוס' ד"ה ענוהאבות הראש ח"ב דף א ע"א
כ ע"ב ענוה מביאה לידי יראת ה'האדם ומידותיו במשנת המהר"ל עמ' 28
כ ע"ב תוספות ד"ה ענוהאבות הראש ח"ב דף יח ע"ג
כ תוס' ד"ה אחד גרלשון ערומים לשונות הרא"ם דף לו ע"ב
כ. אסור לאדם לומר כמה נאה נכריה זודעת שלמה (ימי רצון) עמ' קפח
כ: אמר רבי פנחם בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לירי נקיותהטוב והישר (הורביץ) עמ' קכג
כ: ברייתא דר' פנחס בן יאירדעת שלמה (ימי רצון) עמ' רנו
כ: מכאן א"ר פנחס בן יאירדבר שלמה (ממן) עמ' קפט
כ: קרן זוית הוואי ורש"יהגיון לבי עמ' תקלב
כ: שלא יהרהר אדם ביום וכו'דבר שלמה (ממן) עמ' קסא
כ: תוס' ד"ה שלאדבר שלמה (ממן) עמ' מב
כ: תורה מביאה לידי זהירותהלל ושמחה - חנוכה ופורים עמ' קסד
כב ע"ב אמר מר עוקבא מפני שהגויים מצויין וכו'דברי חכמים (דנציג) עמ' קצ
כב: אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי חנינא אני ראיתי עובד כוכבים שלקח אווז מן השוק וכו'דברי עלמא ח"ב עמ' ריג
כב: הטיל בה זוהמאוהלכת בדרכיו עמ' קכה
כג ע"א ממאי דלמא דכ"ע לא חיישינן וכו'דברי חכמים (דנציג) עמ' קצ
כג ע"א רבינא אמר וכו' ומנא תימרא ותוס'דברי חכמים (דנציג) עמ' קצ
כג ע"ב ע"כ לא פליגי אלא בחששאדברי חכמים (דנציג) עמ' קצ
כד ע"א וניחוש דלמא רבעי לאמאדברי חכמים (דנציג) עמ' קצא
כד ע"א ר' אליעזר תרתי אית ליהדברי חכמים (דנציג) עמ' קצ
כד ע"א תוס' ד"ה ור"א לא חיישדברי חכמים (דנציג) עמ' קצא
כד ע"ב א"ר יוחנן גבול יש להדברי חכמים (דנציג) עמ' קצא
כד. הואיל ושתי שערות פוסלותדברי עלמא ח"ב עמ' רמט
כד: בשוב הארון אמרו אז ישירהתודה (שולביץ) עמ' רל
כד: מאי וישרנה, שאמרו שירהגנזי ישראל (תשמז) מועדים עמ' קצז
כה ע"א הלא היא כתובה על ספר הישראבות הראש ח"ב דף פ ע"א
כה ע"א מאי ספר הישר וכו' זה ספר אברהם יצחק ויעקב וכו'ברכת מרדכי בראשית-שמות תנינא עמ' ער
כה. ספר דברים נקרא פר הישרדברי עלמא ח"א עמ' יז
כו ע"א גרדנא זוטראהתדמות הלשון - הגדה של פסח עמ' עב
כז. המול ימולברוך מבנים אשר פרשת לך לך
כז: שאני מינות דמשכאדעת שלמה (ימי רצון) עמ' קפד, תלז
כח ע"ב שורייני דעינא בליבא תליבני יששכר (תשעד) כסלו-טבת עמ' רנז
כח ע"ב תוס' - ראיית העין תלוי בהבנת הלבנוקב מרגליות עמ' 585
כט ע"ב תוס' ד"ה אי ס' הזכרונות (אבוהב, תשסא) עמ' קז
כט: כי טובים דודיך או כי טובים דודייך וכו'גנזי ישראל (תשמז) מועדים עמ' ריח
כט: שאל מ"מ אסרו גבינות גויםגור אריה (תצג) פרשת כי תבוא
כט: שאל ר"י את ר"ע מפני מה אסרו גבינת גויםבני שמואל (תפז) דף יא ע"א
ל ע"ב ג' כ"ז שמזקיניןאבות הראש ח"ב דף סה ע"א
ל: חבית סתומה אין בה משום גלויילקוט אליעזר (ראנין) פרשת ויצא
לב ע"א דרדוריםהתדמות הלשון - הגדה של פסח עמ' קסט
לב ע"ב ישראל ההולך לתרפותנוקב מרגליות עמ' 1011
לג ע"א לעולם כדקאמרתהתדמות הלשון - הגדה של פסח עמ' ק
לד. רב כהנא מתני בחלוק לבן שאין בו אימראגוילי אפרים עמ' ריח
לה: דרש רשב"י מ"ד לריח שמניך טוביםזרע יצחק (עטייה) ח"א דף יז ע"ד
מ ע"א חד וכדהתדמות הלשון - הגדה של פסח עמ' רמה
מא. מצא תבנית ידהתדמות הלשון - הגדה של פסח עמ' קנה
מג ע"א תוס' ד"ה איידי ור"ןדברי חכמים (דנציג) עמ' רד
מג ע"ב אשר בשמיםאבות הראש ח"ב דף נה ע"ד
מד. לא נתכוין אלא לבודקן כסוטותדבר שלמה (ממן) עמ' רלד
מה: העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריה וכו'דברי עלמא ח"ב עמ' קיט
מה: העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריהדברי עלמא ח"א עמ' קכח, קלא
מו ע"א רש"י ד"ה בני ר' חייאדברי חכמים (דנציג) עמ' קצב
מז ע"א רש"י - בני מעיה לפארות, נימין של כנורהתדמות הלשון - הגדה של פסח עמ' רכב
מח ע"ב נביההתדמות הלשון - הגדה של פסח עמ' רכה
נב ע"א מנין לנכרי שפוסל אלוהודברי חכמים (דנציג) עמ' רסח
נב ע"ב מלכות בית חשמונאי גנזו את אבני המזבחדברי חכמים (דנציג) עמ' רפב
נב ע"ב נכרי מבטל עבודת אלילים שלו ושל חבית, וישראל אין מבטל ע"ז של נכריבנין אריאל ח"א עמ' רלב
נב: חיללו את המקדשוהלכת בדרכיו עמ' רעח
נג מאן יהיב עפרא דרב ושמואל ומליאינן עיינין דרכי דוד (כליפה) יו"ד סי' טז
נג ע"א מכרה או משכנה ותוס'דברי חכמים (דנציג) עמ' רב
נג ע"א רש"י ד"ה לא ותוס' ד"ה או דלמאדברי חכמים (דנציג) עמ' רג
נג ע"ב אמר ר' אלעזר ואשריהם תשרפון באשדברי חכמים (דנציג) עמ' רסט
נד ע"ב רש"י - ובלע"ז קויי"ןנוקב מרגליות עמ' 375
נד: הרי שגזל סאה של חיטים והלך וזרעה בקרקע וכו'דברי עלמא ח"ב עמ' ל
נד: עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידים ליתן את הדיןראשית בכורים (תשעד) עמ' קטז
נה ע"א לוקחין גת בעוטהדברי חכמים (דנציג) עמ' קצב
נה ע"ב אר"ה יין כיון שהתחיל למשך ותוס' ור"ןדברי חכמים (דנציג) עמ' קצב
נה ע"ב רש"י ותוס' ד"ה ירדדברי חכמים (דנציג) עמ' קצז
נה ע"ב ת"ר ואינו עושה יי"נ עד שירד לבורדברי חכמים (דנציג) עמ' קצג
נו ע"א תרצה נמי להך קמייתאדברי חכמים (דנציג) עמ' קצד
נו ע"ב אמר רב הונא לא שנו אלא שלא החזירדברי חכמים (דנציג) עמ' קצד
נו ע"ב מהו לדרוך ורא"שדברי חכמים (דנציג) עמ' קצה
נו ע"ב ניצוק חבורדברי חכמים (דנציג) עמ' קצד
נו ע"ב תוס' ד"ה גרגורתידברי חכמים (דנציג) עמ' קצד
נו ע"ב תוס' ד"ה מהודברי חכמים (דנציג) עמ' קצה
נז ע"א הניחא למ"ד טמא וכו'דברי חכמים (דנציג) עמ' קצו
נז ע"ב תוס' ד"ה והא כןדברי חכמים (דנציג) עמ' קצו
נח ע"א גוי שקדח במינקתדברי חכמים (דנציג) עמ' קצו
נח ע"ב לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמובני יששכר (תשעד) סיון-אלול עמ' קפז
נח ע"ב תוס' ד"ה אלאדברי חכמים (דנציג) עמ' קצו
נח: ריש לקיש איקלע לבצרה חזא לאכלי פירי דלא מעשרי ואסר להו בצר לאו היינו בצרה ומים של רבים אינם נאסריןגור אריה (תצג) פרשת וזאת הברכה
נט ע"ב א"ל הביא קאמרתדברי חכמים (דנציג) עמ' קצז
ס ע"א רש"י ד"ה חמרא וד"ה כובאדברי חכמים (דנציג) עמ' קצז
ס ע"ב א"ר פפא לא שנו אלא שעלה מת וכו'דברי חכמים (דנציג) עמ' קצז
סא ע"א תוס' ד"ה המטהר יינו של נכרידברי חכמים (דנציג) עמ' קצז
סב ע"א השוכר את הפועל לעשות עמו ביינודברי חכמים (דנציג) עמ' קצז
סב ע"ב תוס' ד"ה חמראדברי חכמים (דנציג) עמ' קצח
סב ע"ב תוס' ד"ה ליקלינהודברי חכמים (דנציג) עמ' קצח
סג ע"א ואי דלא אמר לה קנידברי חכמים (דנציג) עמ' קצח
סג ע"א תוס' ד"ה ואינו חוששדברי חכמים (דנציג) עמ' קצח
סג ע"ב רב אשי אמר כגון שנטל ונתן בידדברי חכמים (דנציג) עמ' קצח
סג ע"ב שכרו לשבר ביינודברי חכמים (דנציג) עמ' קצח
סג שכרו לשבור ביי"נאם הבנים ח"א דף כד ע"א, קסד ע"ג
סד ע"א וכי רוצה בקיומודברי חכמים (דנציג) עמ' קצט
סד ע"א כגון דעביד בחנם וכו'דברי חכמים (דנציג) עמ' קצט
סה ע"א אמר רבא לא קשיא וכו'דברי חכמים (דנציג) עמ' קצט
סה ע"ב רש"י ע"ג תאניםדברי חכמים (דנציג) עמ' ר
סה. רבא אמטי ליה קורבנא לבר ששך כו'אש דת (רובינשטיין) פרק ו אות כו
סו ע"א הא מדקתני סיפא וכו' ותוס'דברי חכמים (דנציג) עמ' ר
סו ע"ב תוס' ד"ה אמרדברי חכמים (דנציג) עמ' פו
סו: תוס' ד"ה רבאברכת שמעון - פסחים ב"ק ושבועות עמ' קח
סז ע"א לא נחלקו אלא בפת חמהדברי חכמים (דנציג) עמ' רא
סז ע"ב מ"ט דר"מ גמר מגיעולי נכריםדברי חכמים (דנציג) עמ' רא
סח ע"א מחלוקת בהשביח ולבסוף פגםדברי חכמים (דנציג) עמ' רא
סח ע"ב אמר להו כי קטרה בהיתרא קטרה ותוס'דברי חכמים (דנציג) עמ' קצט
סח ע"ב דאמר ליה למברויא מעיקראדברי חכמים (דנציג) עמ' ר
סח ע"ב האי עכברא דנפל לשכראדברי חכמים (דנציג) עמ' רא
סט ע"א המניח יינו בקרוןדברי חכמים (דנציג) עמ' רב
סט ע"א תוס' ד"ה איבעיא להו ומהרש"א ותוס' ד"ה אמר רבאדברי חכמים (דנציג) עמ' רא
סט ע"ב בבא להם דרך עקלתון ותוס' ורא"שדברי חכמים (דנציג) עמ' רב
ע. אמרי גוים יהודאי לא מנטרי שבתא, דאי מגטרי שבתא כמה כיסי קא משתכחי בשוקאשביבי דעת עמ' נט, סד, פט, צ, צג
ע. רובא גנבי ישראל נינהובעל שם טוב על התנ"ך והש"ס עמ' קי, תרפט
ע: בולשת שנכנסה לעירהתדמות הלשון - הגדה של פסח עמ' קנג
עא א"ר פפי מ"ד ואני יסרתישלחן המלך - דרשות דף כא ע"ד
עה ע"ב משכנתא דגוי מאישלחן המלך - דרשות דף מ ע"ב
עה: השפוד והאסכלה מלבנןהתדמות הלשון - הגדה של פסח עמ' צה
עו ע"א נותן טעם לפגם אסור לכתחילהבני יששכר (תשעד) ניסן-אייר עמ' תפד
? עלה דאמרינן שמים וארץנאות יעקב (אזמיר) מענה לשון דף לה ע"ג
? פ"ק תוס' - דתנאי היה עם מ"ב על הקבלהשמע יעקב (אלגזי, תקמד) דף ז ע"ג
? גוי מבטל ע"ז שלומזבח אליהו דף עב ע"ג
? ע"ז נקראת מת וכלבמזבח אליהו דף קלה ע"ד
יט: מאי בעי סם חייםחן טוב (הלוי, שסה) דף קפט ע"ג
? חרות על הלוחות חד אמר חרות מן מלאך המוות וחד אמר חרות מן המלכויותאהל יעקב (שפירא) דף מא ע"א
? פג זבדי ב"ל ורי"בפ וריב"ל בשעת מיתתן אמרו ג' פסוקיםמוסדי הרים הר אמנה ציון קסו
? פג לר' אבהו הראה לו סמוך למיתה שהוא מתוקן לע"המוסדי הרים הר אמנה ציון קסו
? פרק אין מעמידין רש"י ד"ה יעבוראות היא לעולם ח"ב דף קח ע"א
? תוס' ד"ה הרי ההוא בכהן גדול ע"השנות חיים (חזן) דף מ ע"ב
? תוס' ד"ה ואנן בעינן בה"השנות חיים (חזן) דף מ ע"א
? תוס' ד"ה והא פריה ורביהשנות חיים (חזן) דף ח ע"א
? תוס' ד"ה וצריכא פירוש לכתוב חטאם וקבלת תשובתםשנות חיים (חזן) דף צז ע"ב
? תוס' ד"ה שאילמלא כעסתי מה הי? יכול לאמר כלםשנות חיים (חזן) דף קפ ע"א
? תינוק שנולד כשהוא מהולחן טוב (הלוי, שסה) דף קא ע"ב
? ר"פ אין מעמידיןבגדי יו"ט (קריספין) ח"ב דף כב ע"א
? תוס' - ועי"ל שהם קימים ממה שקבלוה והח"אאשד הנחלים (נחמולי) דף מג ע"ב
?אף היא הצדיקה את דינה בני יצחק (חנן) דף י ע"ג
?פ' בתרא הנהו דגנבי חביתא דחמרא אהל ישרים דף לב ע"א
?שאל הגמון אחד לר"ג איך מוריד הקב"ה גשמים בשבת א"ל וכו'ויחי ויתן דף א ע"א
?תוס' - והלא ראיה שקיימוה שהרי הן קיימיןחוט המשולש (דיוואן) דרשות דף ג ע"ג
?תוס' - מה הר גבוה יש ע"ז בירושלמי פריך טירת כסף דף רד ע"ב
?תוס' ד"ה ד' חשובים כמת מצורעין לא היו טירת כסף דף קסט ע"א
פ"ב מ"דשלטי הגבורים (תשע) עמ' שכא, שכב
פ"ב מ"זשלטי הגבורים (תשע) עמ' שעג
פ"ג מ"גערוגת הבושם (הראשון) ח"ד עמ' 70 הערה 4
?התניתי עמו מתחילה שאני קורעו שנאמר "וישב הים לאיתנו" - לתנאו שהתניתי עמו בתחילהקדושה ומלכות (גורדון) פ' בשלח
?כלי שנשתמש בצונן, בכ"ש, בעירוי, בכ"ר, ע"י האורהתורה והעולם ח"ב עמ' יב-יג
?כפות, כלי חרס והכשירןהתורה והעולם ח"ב עמ' יב-יג

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02‎-6521259
פקס 02‎-6537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמה | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | בית מדרש וירטואלי
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | צרו קשר

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | השיטה | EXAMPLE |
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US